השגחה פרטית · Hashgacha Pratis — נח (2026-10-12)

בס"ד
סיפורי
השגחה פרטית
מופלאים
המתרחשים
בימינו
ודברי התעוררות
מתוך
'קו השגחה פרטית'
עולם של אמונה .חיים של בטחון
עלון 213 פרשת נח -ו' בחשוון תשפ"ז
בהשגחה סיפורי אמונה ובטחון מצדיקי הדורות זי"ע
השגחה עליונה
הפקק הענק בדרך לאשדוד יש לנו אבא גדול בשמיים
יש סיפורים שעליהם אפשר לומר :אם קו השגחה שרהל'ה הקטנה מפיוטרקוב ,טעתה לחשוב שהגאון המופלא רבי מאיר
פרטית היה קם רק כדי להשמיע סיפור כזה – דיינו.
שפירא הוא אביה .ואז השמיע רבי מאיר באוזניה יסוד אמונה גדול ,שעתיד
והנה אחד מהם:
"אחי ,הקרוב מאוד לליבי ,חיתן את בנו באשדוד. היה ללוותה לאורך כל תהפוכות חייה.
יצאתי מעיר מגוריי בירושלים ,והנה אני מגלה מול ומשגיח עלינו בכל רגע .ואבינו שבשמיים רוצה קהל גדול נהר ויצא מבעד לשערי בית הכנסת
עיניי פקק ארוך. מאוד שנאמר לו' :טאטע! אני רוצה ללכת איתך! הגדול שבעיר פיוטרקוב שבפולין .זה עתה
אני מסתכל על השעון ורואה שעוד חצי שעה כבר אבא ,אני רוצה לסמוך רק עליך ,לבטוח רק בך, הסתיימה תפילת מוסף של שבת קודש ,והמוני
מתחילה החופה.
ושאתה לבדך תנהיג אותי .אני לא סומך על אף המתפללים צועדים בניחותא ,פניהם מועדות
אם סיפור כזה היה קורה לי לפני שנה ,לפני
שהתחלתי להאזין בקביעות לקו השגחה פרטית אחד ,רק עליך!'"... איש-איש לביתו לסעוד עם המשפחה את
– אני אפילו לא רוצה לחשוב איך הייתי נראה... סיים רבי מאיר שפירא את דבריו ,ונפרד מהאב סעודת יום השבת.
אבל ברוך ה' ,זה קרה עכשיו ,אחרי שכבר שנה אני ובתו בברכת 'א גוט שבת'. בקצה הרחוב עמדה לה שרהל'ה הקטנה
מאזין בקביעות לקו. והמתינה לאביה ,כדי לחזור עימו יחד הביתה.
הדברים שהשמיע הרב במתק מעומק ליבו
אני יושב ברכב ,מסתכל על כל הרכבים שלפניי, דמויות רבות עטופות בטליתות צחורות חלפו
ורואה בהם שליחים טובים משמים. הטהור ,נכנסו היישר לליבה של הבת הקטנה,
ונחרטו עמוק-עמוק בליבה. מול עיניה .מבטה תר וחיפש אחר דמות גבוהה
עוברת עוד חצי שעה ,ועוד חצי שעה – והפקק
עדיין לא נפתח. ורחבת כתפיים ,אביה.
חלפו כשש שנים ,וביום ז' בחשוון של שנת
אני מבין שכבר פספסתי את החופה ,ואולי גם את תרצ"ד הסתלק לבית עולמו בחטף הגאון רבי לפתע אורו עיניה .הנה הדמות אשר חיפשה ,הנה
הסעודה. אבא.
מאיר שפירא מלובלין .חלפו עוד שנים בודדות,
אבל ברוך ה' – את הרוגע לא פספסתי אפילו לרגע.
ומלחמת העולם פרצה בקול רעש גדול .חיילות היא מיהרה בצעדים קלילים ,אחזה בשולי טליתו
הלב נשאר שלם ושליו.
הנאצים כבשו באחת את פולין ,וגורלם של ואמרה" :טאטע ,אני רוצה ללכת איתך הביתה"...
הגעתי בשעה 10לחתונה...
היהודים נחרץ. ואז לפתע הבחינה למרבה המבוכה ,כי אין זה
נכנסתי לתוך המעגל ,רקדתי עד כלות הנפש,
והרגשתי שמחה עצומה על כך שנכנסה בי שרה הנערה חוותה קשיים רבים ונוראים :רגעי אביה ...ולא עוד ,אלא אין זה אחר מאשר רב
האמונה התמימה שיש בורא עולם ,ואין עוד סכנה ,סבל ורדיפה .בניסי ניסים הצליחה לשרוד העיר ,הגאון רבי מאיר שפירא ,שבאותם ימים
מלבדו". את ימי האימה ,ניצלה ועלתה לארץ הקודש. כיהן כרבה של פיוטרקוב...
שוב ושוב אנחנו שומעים אנשים שמעידים על כך:
ולאורך כל שנות המלחמה ,בכל הזמנים בינתיים הספיק האב להגיע אל המקום ,והבת
יש חיים לפני – ויש חיים אחרי.
והתהפוכות – תמיד עמדה לנגד עיניה אותה התנצלה בבושה" :בטעות חשבתי שהרב זהו
לאו דווקא שהסיפורים עצמם משתנים .לפעמים
הפקק נשאר פקק ,העיכוב נשאר עיכוב ,והמציאות אמירה .תמיד ראתה מולה את הגאון רבי מאיר אבי"...
נשארת בדיוק אותה מציאות. שפירא ,משנן ואומר: חייך הגאון רבי מאיר שפירא את חיוכו החם
אבל ההסתכלות על הסיפור – היא עיקר הסיפור "יש לנו אבא גבוה וגדול בשמיים ,אבא כול-יכול, והטוב ,ואמר:
בחיים שלנו.
והוא רוצה שנאמר לו' :טאטע! אני רוצה ללכת "אל לך להתבייש .לא אירע דבר ,ומותר
כשאדם מקבל דפיקה על הגב ומסתובב ורואה
את אבא שלו – זו לא אותה תחושה כמו כשאדם איתך! טאטע ,אני סומך ובטוח רק בך!'"... להתבלבל .אבל דעי לך בתי ,כי גם לי וגם לך יש
מקבל טפיחה על הגב ומסתובב ורואה שם את הדברים האלו היו לה לחיזוק ולמשענת בכל בשמיים אבא גדול מאוד ...והאב הזה נהנה מאוד
השונא שלו. אותם רגעי קושי .הם אלו שנתנו ונסכו כוח, כשבניו פונים אליו ואומרים לו' :אבי ,אני רוצה
אותה דפיקה .אותה טפיחה .אבל סיפור אחר ובזכותם ניצלו חייה. ללכת איתך'"...
לגמרי.
שבת שלום ומבורך, כל ימיה היה הסיפור שגור בפיה ,והייתה משננת המשיך הרב" :זהו יסוד גדול לכל החיים! יש לנו
פינחס שפר אותו ברגש באוזני בניה ונכדיה .בחודש אדר של אבא גבוה וגדול בשמיים ,אבא כול-יכול .הוא
1 שנת תש"פ נפטרה בתל אביב ,עיר מגוריה. ברא ומנהיג את העולם ,והוא מנהל את העולם
העלון הוא רק טעימה מ‑'קו השגחה פרטית' – אלפי סיפורים ומאמרי חיזוק מחכים לכם.
רוצים לגלות שלווה ובטחון בכל יום מחדש? התחברו ל'קו השגחה פרטית' *6176או 02-30-11-300
מן החלונות
אם קודם לכן המעמד היה מביך ,עכשיו נבוכותי כפליים. בזכות רבי שלום שכנא
האחים הסבירו לאמא שנכנס לכאן יהודי בטעות ,והוא שאמר את
זה. מספר הרב מאיר יחיאל הלוי אלשטוק:
אני שומע את האמא אומרת לבנה בהתרגשות" :אמרת שנכנס לכאן אני מתגורר בביתר ומדי יום מגיע לירושלים .ביום שני ח' באלול
יהודי בטעות?! זו הרי השגחה נפלאה משמיים!!!" תשפ"ה ,כשהלכתי ברחוב בירושלים גיליתי מודעת אבל מצערת:
הרה"ח ר' משה דוד קליין ,מחשובי חסידי בעלזא ,הלך לעולמו.
והיא הסבירה" :את הברכה הזו היה אבא מברך אותי בכל ליל שישי!
משמעות הדבר :בניו יושבים שבעה ,ואחד מהם הוא ידידי מנוער.
מהשבוע הראשון של השבע הברכות ,ועד השבוע האחרון .אף פעם
עליי לנחם אותו.
הוא לא דילג על זה ,גם כשנסע לחו"ל היה מתקשר במיוחד לברך
אותי בנוסח הזה .בשבוע האחרון ,לפני שהוא התמוטט הוא עוד רשמתי לי במוח 'לנחם את משפחת קליין' ,והמשכתי בענייניי.
הספיק לאחל לי זאת. יום עבר ,ועוד יום .הגיע יום חמישי בערב .בכל ליל שישי אני נוסע
והנה כעת אבא כבר אינו כאן ,ובכל זאת בליל שישי אני שומעת לירושלים ללמוד בכולל חצות .תמיד אני נוסע באוטובוס האחרון
את המילים האלה! נראה שאבא זיכרונו לברכה שלח את היהודי שיוצא מביתר ,ויורד בתחנה ברחוב ירמיהו ,קרוב לכולל.
במיוחד משמיים!" באותו שבוע נרדמתי באוטובוס .אני מתעורר ומגלה שהאוטובוס
התרגשתי כל כך לראות שהייתי שליח משמיים לנחם את האלמנה כבר עזב את התחנה 'שלי' ,וכעת הוא נמצא בקריית בעלזא .אני
ולהרנין את ליבה .אין הסבר אחר למה שקרה כאן .הקב"ה סידר יורד מהאוטובוס ומגלה שוב את מודעת האבל של משפחת קליין,
במדויק את כל הפרטים ,כדי להביא אותי לכאן ולומר את המילים שיושבים שבעה ברחוב פתח תקווה ומחר בבוקר קמים מהשבעה.
הנכונות באוזני האדם הנכון .זו הייתה שליחות מיוחדת מאת הרופא וכך אני אומר לעצמי :אם לא עכשיו – לעולם לא ,אז עכשיו!
לשבורי לב. השעה הייתה אחת וחצי בלילה .בתחילה חשבתי שמן הסתם אין
לי בשביל מה ללכת לשם :גם אם בית האבלים יהיה עדיין פתוח
למנחמים ,הרי בשעה הזאת השהות שלי שם רק תקשה על
עיכוב גורלי על השלג האבלים .אבל ,אחרי מחשבה אמרתי לעצמי ,שאולי מה שאירע לי
מספר הגה"צ ר' שלמה זלמן פרידמן שליט"א גאב"ד סאנטוב: – שנרדמתי וקמתי בדיוק כאן ,קרוב לבית האבלים – זה סימן שאני
היה זה בשיא החורף של השנה שעברה ,בימי החנוכה .העיר כן צריך ללכת .החלטתי לעלות לבית האבלים ולנסות את מזלי .אם
וויליאמסבורג נכנסה לתוך מעטה לבן ,קפוא .שלג ירד וירד ,וכיסה אראה אנשים יוצאים ונכנסים ,איכנס.
את הכול במרבד לבן נוצץ ,מבריק ומסוכן .כאשר השלג קופא נוצרת הגעתי לדירה .הדלת הייתה סגורה .נעמדתי ליד הדלת וחשבתי מה
סכנה של החלקה ,וכשהולכים ,אפילו הליכה קצרה בחוץ ,צריכים לעשות ,והנה נפתחת הדלת וילד יוצא מהבית ,בידו שקית אשפה
להתבונן היטב היטב על כל פסיעה ,ולצעוד ביציבות ובריכוז כדי לא והוא בדרך לזרוק אותה למכולה למטה .שאלתי את הילד האם אני
ליפול. יכול להיכנס לנחם ,והוא ענה שכעת סיימו לאכול ארוחת ערב ואני
במצב כזה אנשים אינם יוצאים להליכות ארוכות ,אבל גם בימים יכול להיכנס.
שכאלו צריך לפעמים לגשת למכולת לקנות משהו ,או לקחת ילד נכנסתי .מצאתי את עצמי עומד מול כל הבנים ומחפש שם את
לגן הסמוך .לא כל מרחק אפשר לפתור על ידי נסיעה ברכב ,ובפרט ידידי; כולם מסתכלים עליי ואני על כולם ,ואף אחד מהם אינו מוכר
לא את הדרך שיש לעשות מהבית עד הרכב. לי.
באותו יום עמדה הרבנית שתחי' ,אשת הגאב"ד של קהילת 'צמח "את מי אתה מחפש?" שאל אותי אחד הבנים.
צדיק-ויז'ניץ' בוויליאמסבורג ,בפתח הבית ,וביקשה לצאת החוצה. "את ר' פלוני" ,אמרתי.
מראה הוד נגלה מול עיניה :הכול מבריק ,לבן וקפוא .כמה יפה ,ככה
"אין לנו אח כזה" ,ענה הבן.
מסוכן .אמנם יש אנשים שמסוגלים ללכת בתוך השלג היפהפה הזה,
אבל הרבנית חששה לפסוע על גבי הקרח .מצד הזהירות הבינה כי "ר' פלוני הוא בן דוד שלנו" ,סיבר אחד מהם את אוזני" ,ואבא שלו
עליה להשיג תמיכה כלשהי ,כדי לצלוח בשלום את היציאה מהבית חי ,לאורך ימים טובים".
והמעבר מהמדרכה אל הכביש. זה כבר היה מביך ביותר .מלמלתי "המקום ינחם אתכם" ,ואחר כך
מאין תשיג עזרה? משמיים! מי שהוריד את השלג ויצר את הפלא הוספתי כמנהג חסידים" :בזכות רבי שלום שכנא מפרוהוביטש
המדהים הזה ,פתיתים שחגים במעגליות מהודרת ,בסדר מופתי תהיה לכם שבת שמחה ומאירה – א פריילעכן לעכטיגן שבת".
ובשקט אצילי; מי שפיזר את הכפור ונתן כנגדו גם אמצעי חימום ברגע זה נכנסה האלמנה לחדר ושאלה" ,מי אמר את זה?!"
אין יכולת לשנות גזרת הבורא ורצונו בפעולות
כט .הפרק השלישי (ג)
השיר גם מה שנראה כסיבה לשינוי משורש הגבולות
והשער ַל ַּב ַער ֵאין ֲה ָבנָ הַ .הנְ ָה ָגה ַה ְב ָחנָ הְ .ליַ ֵחס ִס ָּבה ַה ִּמ ְת ַח ֶּד ֶׁשת
לּוׁשה ּונְ ַק ָּלהַ .ה ִּס ָּבה ְל ַה ְפ ָע ָלהִ .ל ְגרֹם ִה ְׁש ַּתּנּות ַה ִּמ ְת ַר ֶח ֶׁשת
ֲח ָ
יטהֵ .איְך ְּבכ ַֹח ַא ִּדיר ִמ ְת ַל ֶּב ֶׁשת ְּכ ַג ְר ִּגיר ִח ָּטהֲ .המֹון ִׁש ָּב ִלים נְ ִב ָ
שירת קודש מרוממת
על פי ספר שער הבטחון ּיֹוצר ְמ ַמ ֶּמ ֶׁשת ְו ֵכן ָה ַחי יְ ִצ ָירהֵ .מ ַה ְׁש ָּפ ָעה זְ ִע ָירהַ .רק ְּגזֵ ַרת ַה ֵ
2
מאמר חיזוק ממשפיעי קו השגחה פרטית אבטח בך סיפורי השגחה פרטית שהתרחשו בדורנו אנו
הרה”צ ר’ יהודה מנדל שליט”א
להתגונן מפניו – בית חמים ,מעיל ,כפפה וצעיף – ישלח לה גם את עזרו ,ויזמן לה
ממשיכים בהנהגה של דבש מישהי שתוביל אותה בבטחה לצד השני של הרחוב.
הימים הנוראים ותקופת החגים מאחורינו. הרבנית התפללה לד' שיעזור לה ,והנה נענתה תפילתה .אישה מהקהילה פסעה
עברנו כבני מרון לפני מלך העולם והיטהרנו לקראתה כשהיא מובילה עגלה ובתוכה פעוט.
ביום הכיפורים .לצד אימת הדין ,חכמינו "תסלחי לי" ,פנתה אליה הרבנית" ,אולי תוכלי לעזור לי להגיע לצד השני של
לימדו אותנו על ההנהגות הראויות בימים הכביש? אם תרשי לי להחזיק בעגלה בזמן שאנחנו יורדות למדרכה ועוברות את
הכביש ,זו תהיה עזרה עצומה".
אלו כדי להתברך בשנה טובה ומתוקה.
"בשמחה רבה!" ענתה האישה .היא נעצרה ,סייעה לרבנית – ורגע אחר כך נשמע
בעל ה'חכמת שלמה' מסביר (על שו"ע סי'
פיצוץ .לא ,זה לא היה פיצוץ ,משהו אחר הפר את השלווה .המראה שנגלה
תקפ"ג) שעל ידי ההנהגות הללו הופכים
לעיניהן הותיר אותן פעורות פה .במרחק של כמה פסיעות התנתק מהקרקע עץ
דין לרחמים .לכן ,למשל ,בראש השנה לא עצום ממדים ,כבד וגמלוני ,וקרס בעוצמה.
אוכלים מאכלים חמוצים. "הרבנית!" האישה לא ידעה את נפשה" ,הצלת אותי ,אותי ואת הבן שלי! אילו לא
ראש השנה הוא ה'ראש' ,הקטר .כל השנה היית עוצרת אותי עכשיו ,הייתי בדיוק שם ,מתחת העץ!"
נגררת אחריו .ראש השנה הוא סימן לכל זה היה מרגש ומפעים .בהשגחה פרטית מיוחדת ניצלו האישה ובנה מתאונה
השנה .בראש השנה לא אוכלים חמוץ, מחרידה.
אולם מה קורה במהלך השנה כולה? מותר כי מי ששלח את השלג ואת העזרה ,שלח גם את ההצלה והשמירה.
לדאוג או להיות עם פנים חמוצות? יהודי
צריך להיות 'דבש' כל השנה .דרכיה – דרכי עיכוב גורלי בבית
נועם.
מספר ר' י .ק .מבני ברק:
ומה עושים אם יש מצבים שנראים שליליים
לפעמים יש לאנשים מה לומר לגבי שידוך שמתעכב .לפעמים ,גם אם הם לגמרי
חס ושלום? תשובה לכך נלמד משירת
לא צודקים ולא מבינים ,ולא רואים את כל התמונה ,ובקושי תופסים עשירית
הים .עם ישראל שיבח את הקב"ה במילה ממנה ,הם כבר מגלגלים לשון ומסבירים הסברים ,שהשידוך של הבחור מתעכב
"ואנווהו" .למילה זו יש כמה פירושים, כי הוא לא מספיק למדן או לא מספיק חכם ,או מדי חכם ,והכול כי יש לו צבע
והפשט הוא – 'אייפה את הבורא' .איך כזה או דווקא צבע אחר ,וכי הוא גבוה מדי או נמוך מדי או סטנדרטי מדי .די נדיר
אפשר לייפות את מלך העולם?! – אם אתה שבחור ממשיך את שנות הישיבה ואנשים לא מוצאים סיבות למה זה קורה.
חווה מצב שלילי ,ובכל זאת מצליח לראות אבל כן ,לי זה קרה .הבן שלי ,בחור חשוב מאוד ,מבורך בכל מידה טובה ,נעים
שזה חיובי ויפה ,אז קיימת "ואנווהו" – ייפית הליכות ,לומד היטב ,נאה וחכם ומעורב עם הבריות ,המשיך את שנות הישיבה
את ד' ,כביכול! ולא בא בברית האירוסין .שנה ועוד אחת ועוד אחת .הבנתי שנדרשת ממני
השתדלות ,וביקשתי משדכנים שיאירו את עיניי ,שמא יש בי או בו צד פסול .אך
זה מתקשר גם לפשט השני שכתב רש"י אלו עיקמו גבה ואמרו שהם באמת לא מבינים את פשר העיכוב" .על פי רוב,
– לספר לבאי עולם על הנוי והשבח של בחור כזה נחטף!" אמר לי שדכן ותיק" .הוא בחור מצוין ,אתם משפחה טובה ,אני
הקב"ה! וזה שייך לכל יהודי בכל מצב. לא מצליח להבין מה הסיפור שלכם".
תמיד לראות את ההטבה שקיבלנו מאת ד', אז מצד הטבע מיציתי .מה שצריך כאן זו השתדלות רוחנית .התפללתי לד' שיכוון
ולדעת את יופי הנהגתו איתנו! אותי למה שהוא רוצה ממני ,ויום אחד עלה בי רעיון ,לבדוק את המזוזות בבית.
כעת אנו מתחילים את זמן חורף .עלינו הורדתי את המזוזות מהמשקופים ,על כל מזוזה רשמתי לאיזה חדר היא שייכת,
ושלחתי אותן לבדיקה.
לדעת שאנו פותחים דף חדש .דף טהור עם
הטלפון מהמגיה לא איחר להגיע" .יוסף!" הדחיפות שנשמעה בקולו של המגיה
התחדשות ושמחה .ה'שפת אמת' אומר
הייתה מוחשית" ,בוא הנה מהר .אין לך מושג מה מצאתי".
בשם הרבי מפרשיסחא ,שחטא הוא לומר
נבהלתי .מיהרתי לחדר עבודתו ,והוא הראה לי שחור על גבי קלף ,כי במילה
שהצרות מוצאות אותנו כי אין ד' ,אלא
"ביתך" חסרה האות י' .המזוזה פסולה! וזו המזוזה של החדר שבו ישן מדי לילה
להפך :כל יהודי צריך להאמין שהבורא הבחור היקר ,ששמו נמצא כבר כמה שנים בפנקסי השדכנים.
נמצא בקרבו. אם המילה "ביתך" פוסלת את המזוזה ,איך יבנה את ביתו?
כשאדם אינו בוטח בבורא ,ואומר שהקב"ה באותו יום הזמנתי אצל סופר ירא שמיים מזוזה שעברה הגהה מדוקדקת ,והיא
אינו בקרבו – אז מגיעות הצרות .עלינו נקבעה בגיל ורעדה בפתח חדרו של בני.
להתחזק בביטחון ,ובסייעתא דשמיא נזכה ההצעה הגיעה למחרת .אחרי שבועיים שברנו צלחת ,והאושר עלה על גדות.
לשפע של ברכה מלמעלה ,והמשך ה'דבש' בעוד כמה חודשים בעזרת ד' הוא יקבע מזוזה מהודרת בפתח ביתו הנבנה ,בית
של הימים הנוראים. נאמן בישראל.
<<<
3
מציץ מן החרכים
טעימה מ"מגזין השגחה פרטית"
>>>
ללא חת
צדקה לעני בשנת תרצ"ב כבשו היפנים חלקים מסין ומשלו
בהם עד לתש"ה – סוף מלחמת העולם השנייה.
מספר הבחור שמילי ה .תלמיד ישיבת מיר בירושלים: ה'לבנים' האנטישמיים שמחו מאוד לשתף
נכנסתי למאפייה כדי לקנות לי קצת מיני מזונות .לפניי בתור עמד יהודי והגיש לקופאית פעולה :להלשין לכובשים החדשים מיהם היהודים
את השקית שהוא ארגן לעצמו" .עשרים שקל!" אמרה הקופאית. העשירים ,אילו עסקים שייכים להם ,והיכן הם
היהודי לא הוציא מהכיס שלו עשרים שקלים וגם לא עשרה ,וגם לא כרטיס אשראי .הוא מחביאים את ממונם .יהודים נרדפו ,נחטפו ונעלמו,
רק אמר" ,אין לי". ורכושם נגנב.
עמדתי מאחוריו .הוא עשה רושם של עני ואביון אמיתי ,והוא גם אמר במפורש" :אני כדי להודיע על משילותם ,אילצו היפנים את בני
רעב" .אמרתי לו" ,קח!" והגשתי לו שטר של עשרים שקלים .הוא הודה לי ,שילם והלך ,ואני
כל הדתות ,בכל מקומות כיבושיהם ,להציב את
שמחתי במצווה.
אליליהם בבתי התפילה" .ייהרג ואל יעבור!" פסק
אחר כך שילמתי על המוצרים שלקחתי בשבילי ,ויצאתי מהחנות אל הרחוב ההומה.
הרב .הוא בעצמו ,לבדו ,עמד מול היפנים האכזרים.
הלכתי כמה פסיעות ,והנה אני מגלה שטר כחול של מאתיים שקל .מתקדם עוד קצת -
ועוד מאתיים .חמש פסיעות נוספות – ועוד מאתיים .בסך הכול שש מאות שקלים. הם רדפוהו ,הציקו לו וירדו לחייו .לא פעם הונפה
חרב חדה על צווארו ,ולא כמשל!
התקשרתי לרב ושאלתי מה עליי לעשות עם הכסף .הרב אמר שזו מציאה כשרה ,שטרות
ללא סימן ברחוב הומה ,ואני יכול להשתמש בו. באחת הפעמים פרצו לביתו באלימות כדי להחרים
אני נתתי עשרים שקל ,וד' בירך אותי פי שלושים. 'חומרי ריגול' .הם חיפשו תחת מיטתו של בנו
המבועת ,והרב שאג מליבו" :תורה! זה הדבר היחיד
שתמצאו שם!" לבסוף התייאשו והרפו ממנו.
מי צריך תיווך בתש"א פלשו הגרמנים לרוסיה ולאוקראינה.
אנחנו גרים בארץ ישראל ,והקב"ה גלגל שנצטרך לשהות בחו"ל למשך חצי שנה .רצינו פליטים מאזורי הסכנה נמלטו מזרחה :ליפן,
להשכיר את הדירה בינתיים ,אבל חשבנו שזו תהיה משימה מורכבת .מי מחפש דירה לשנחאי ,וכמובן – לחרבין .ועד ההצלה גייס תרומות
לתקופה של חצי שנה בלבד?! זוג צעיר עוד איכשהו מעוניין בדבר כזה ,אבל הדירה שלנו אדירות ודאג לזון עשרות אלפי יהודים נמלטים.
גדולה ,ומתאימה למשפחה ברוכה. באייר תש"ה נשם העולם לרווחה :גרמניה הנאצית
לשלם על תיווך לא התאים לי .הייתי צריך את הכסף של החודש הראשון גם כן ,ולכן לא נכנעה! אך במזרח הרחוק המשיכה המלחמה
ניסיתי להעסיק מתווכים .רק התפללתי .ביקשתי מד' שיעזור לי למצוא שוכר ,ובטחתי בו.
חודשים ארוכים נוספים .היפנים לא ידעו כניעה
שבוע לפני הנסיעה ,בדרכי לביתי עצר לידי רכב ,והנהג שאל אותי" ,אתה מכיר פה מישהו מהי ,הם נלחמו עד המוות .פחד מוות ביעת את
שיש לו דירה להשכרה?"
היהודים .בערב ראש השנה הפילו האמריקנים על
"כן! כאן ,בבניין הזה!" יפן את פצצות האטום ,ויפן נכנעה מיד .לחרבין לא
הוא היה קצת המום מההצלחה המהירה שלו ,ושאל" ,באמת?" הייתה הרווחה .ברית המועצות פלשה לצפון סין
"בעזרת ד' כן .בוא תעלה אליי הביתה ותראה את הדירה" .הוא עלה אחריי .פתחתי את דרך סיביר.
דלת הבית והראיתי לו .מרגע לרגע הוא התלהב ,ואחרי כמה דקות הוא שאל אותי" ,זה יהיה
בסדר אם נשכור את הדירה רק לחצי שנה?" פחד המוות מהיפנים הוחלף בפחד מהקומוניסטים.
הם השליכו יהודים לכלא ,וגירשו את יו"ר הקהילה
"בסדר גמור!" הדגשתי" ,הרבה יותר מ'בסדר' .אנחנו לא רוצים להשכיר את הדירה ליותר
מחצי שנה ,כי אנחנו מעוניינים לחזור לכאן". בחרבין לגולאג ,מחנה עבודה סיבירי בקוטב
הצפוני .בקושי רב הוא שרד שם עשר שנים.
"איזו השגחה" ,התלהב האורח שעוד קט יהפוך לשוכר הדירה" .אנחנו מכרנו את הדירה
שהייתה לנו ,והדירה החדשה תהיה מוכנה רק בעוד חצי שנה .התפללתי לד' שיעזור לי אחרי היפנים והגרמנים שאיימו על הנפש ,חתרו
למצוא דירה בגודל המתאים ,והנה ,ברחמי שמיים פגשתי בך!" הרוסים להשמיד את הנשמה היהודית.
הפגישה הסתיימה בחתימה על חוזה שכירות לחצי שנה ,כאשר המתווך ניצב עלינו, בתי הספר היהודיים נסגרו בהדרגה .השחיטה
הקב"ה העונה לעמו ישראל. נאסרה .לימוד התורה ירד למחתרת .היהודים
הואשמו בחתרנות ונמלטו בהמוניהם דרומה,
לסין הדמוקרטית .השלטון העוין מצא את החתרן
הכול למקום הראשי :הרב קיסילוב .ילדיו כבר נשלחו הרחק,
מספר ר' ח .ה .מבורו פארק: לארץ ישראל ,ומרבבות יהודים נשארו אחוזים
הילדה שלי שיחקה בגינה וקיבלה מכה חזקה ביד .היא עיקמה את היד לגמרי ,וכמה עצמות בודדים ,אך הרב סירב לעזוב .על משמרתו עמד,
יצאו מהמקום .ברוך ד' ,שבר זה לא היה. והוא בן שמונים ושתיים שנה!
קראתי מיד ל'הצלה' ,והמתנדב אמר שאני חייב לפנות את הילדה לבית החולים ,כי נראה (מתוך מדור 'בקצה השמים')
שהיא תצטרך ניתוח מורכב .עשיתי כדבריו ,ואכן יצאנו לטיול לא נחמד בכלל ,עם ילדה
כאובה שכל תזוזה מסבה לה ייסורים .סוף סוף הגענו ,סוף סוף התייחסו אלינו ,ואז אמרו
לנו שהרופא המומחה יגיע רק בבוקר ,והם ינסו עכשיו להרדים את הילדה ולנסות להחזיר מתוך “מגזין השגחה פרטית” –
את העצמות למקום .הם יכוונו מצלמה לכיוון הזרוע ,וכך ידחפו את העצמות עד שתחזורנה מגזין האיכות המעניק לכם ארגז
למקום .הם לא בטוחים שיצליחו ,אבל מקווים .רק מחר יקבע הרופא האם צריך ניתוח או כלים ייחודי לחיים שלווים ורגועים.
לא. להצטרפות חייגו02-502-2-502 :
4
לקחת את המזרונים שלהם ולעבור לישון בחדר אחר מחדרי הבית, היא נכנסה לחדר הטיפולים ,ואני נותרתי בחוץ ,ממש לא מתכנן
העיקר שיישנו .באותם רגעים זה היה הדבר שהכי חיכיתי שכבר לחכות לרופא מומחה שיבוא רק מחר .מה פתאום?! הרופא המומחה
יקרה. נמצא כאן ,איתנו! עם הבת שלי נמצא הרופא הכי גדול ,הכי טוב ,הכי
שקט השתרר ,מזגן אחד פחות הרעיש בחוץ ,השלווה של שבת חזק ,שיכול על כל הרופאים כולם.
קודש לא הופרעה ,ולכולם היה מיזוג אוויר נעים .לאורך השבת עבדו התחזקתי שוב ושוב ,ושרתי את הניגון 'אין עוד מלבדו' .ממש
כל המזגנים יפה חוץ מאחד ,וגם נורות הלד האירו בזמנים הנכונים, הרגשתי את המילים .מסרתי את עצמי לידיים של ד' ,וממנו הכול.
ברוך ד' .כשדבר אחד יוצא מכלל פעולה ,נזכרים להודות על כל עבר זמן מועט ,והרופאים שעבדו עליה יצאו ואמרו לי" :אף פעם
לא היה לנו דבר כזה .כל העצמות ,הגדולות והקטנות והחיבורים
השאר.
שביניהן ,הכול חזר למקום המדויק .הכול בסדר ,קצת התאוששות
במוצאי שבת הזזתי את בורר המצבים של השעון למצב יום חול, ואתם יכולים ללכת הביתה".
והפעלתי את המזגן .נורה אדומה נדלקה ,ו...בום .כל החשמל בבית הודיתי לשליחים הטובים ,אבל ידעתי שזה לא היה הם .עצמות לא
נפל .מוזר .הרמתי את השלטר ונכנסתי חזרה לחדר ,שוב הפעלתי את מסתדרות מעצמן במקומן .ד' סידר אותן בצורה מדויקת בדיוק כמו
המזגן ,ושוב בבת אחת נהיה חושך. שהיו לפני הנפילה .אין עוד מלבדו.
כיוון שאני יודע דבר או שניים בענייני חשמל ,ניסיתי לפתור את
התעלומה .ניגשתי לתקע ,הוצאתי אותו ופתחתי את השקע .כך
התברר כי מישהו טיפל בשקע לפני שבת ,שיחק עם החוטים ,וחיבר עד צאת השבת
בטעות את החיובי עם השלילי .כנראה היה זה אורח שהתאכסן
אצלנו השבוע ושהה בחדר כמה ימים. מספר ר' ש .ב .קליין מבני ברק:
כבר שרנו את כל הזמירות ובירכנו ברכת המזון .העייפות התחילה
עכשיו התברר לי גודל ההשגחה הפרטית המופלאה שהייתה לנו.
לתת את אותותיה .ילדינו נכנסו לחדר וחיכו לחוש במשב הרוח
לכאורה ,לפי שעון השבת היה על המזגן להידלק ברבע לשתים
מכיוון המזגן .אפס .הוא לא התנהג כמצופה" .אבא" ,הם הודיעו לי,
עשרה .אילו הוא היה נדלק ,היה קורה אז מה שקרה עכשיו – קצר "המזגן לא נדלק!"
חשמלי בכל הבית! מה שאומר :שביתת כל המזגנים בחום הגדול
על אף שהם כבר היו ממש עייפים ,הם לא יכלו לישון בלי מזגן.
של שלהי הקיץ ,אורות כבויים ,פלטה קרה ,מקרר חם ומקפיא פושר,
ברגע זה נדלק אירוע .ניגשתי לשעון השבת וראיתי שהמזגן היה
וכל זה החל מליל שבת! צריך להידלק כבר לפני עשר דקות ,ברבע לשתים עשרה בלילה.
הקב"ה הציל אותנו מעוגמת הנפש הזו ,נתן לנו שבת מנוחה ,אורה מוזר ,כנראה השעון מתקדם לאט מדי .חיכינו עוד קצת ,ועוד הרבה.
ושמחה ,והשאיר לנו את הטיפול בתקלה בנחת למוצאי שבת קודש. השעה שתים עשרה עברה ,וגם שתים עשרה וחצי כבר היה .כבר
שבוע טוב. נהיה מאוחר מאוד ,ואני הודעתי לדיירי החדר הקבועים שהם יכולים
זכיתם לגילוי השגחה פרטית? שתפו אותנו! הגילוי שלכם עשוי להאיר לרבבות יהודים
ספרו את הסיפור שלכם בקו השגחה פרטית - 02.3011300בשלוחה 3ואח"כ ( 0אחרי בחירת השפה)
או שלחו בפקס 02-6599189או למייל המערכת A@023011300.COM
הבמה המרכזית לשיתוף תובנות וחיזוקים מן החיים
הבוטחים בהשם
כחצי שעת נסיעה חלפה ,עד שהמנוע דמם .מיכל הדלק התחמם מדי ,והיה שלום וברכה למערכת ולקוראים של העלונים המחזקים 'השגחה פרטית'.
יש לכם תובנה או רעיון? שלחו למערכת במייל או בפקס.
עלינו להמתין שיצטנן מעט .בקושי רב הצליח הנהג להגיע למוסך ,שם היה
רציתי לשתף באנקדוטה שאירעה עימי ,והמחישה לי את המעלה שבחיזוק
עלינו להמתין לתיקון התקלה .עשר דקות המתנה הצטרפו לעשר נוספות,
הנפלא באמונה ,והחיבור שאליו ניתן להגיע משמיעת קו הטלפון וקריאת
ולעוד. העלונים .הדברים הללו משני חיים ממש.
אנשים החלו לאבד סבלנות .גם החום הכבד לא תרם לרוגע .אולם דווקא רציתי מאוד לנסוע למירון להעתיר על ציונו של רשב"י הקדוש .ביררתי על
אני ,שכבר כמעט פספסתי את האוטובוס ,הבנתי שהזדמנתי אליו בהשגחה אפשרויות הנסיעה משכונתי ,והתברר לי שיש הסעות מאורגנות ,והאוטובוס
פרטית מדויקת .קניתי לציבור שתייה קרה ומרעננת ,ושיננתי לעצמי את האחרון יוצא באחת וחצי בצהריים .הטרדות הרבות מנעו ממני להתארגן
המטרה – להגיע לציונו של רשב"י .לא משנה מהם הניסיונות שימתינו בדרך. כראוי ,כשצינתק קו המידע ועדכן שיש אוטובוס נוסף בשתיים וחצי.
דומני שהראייה הצלולה שאני זוכה לינוק מקווי ההשגחה ,היא שסייעה שמחתי על שלא החמצתי את ההזדמנות ,והזדרזתי להגיע לאוטובוס הנוסף.
לי לקבל את התקלות בשלווה ,ולראות את הסיטואציה באור חיובי ,גם אולם ,תחנה שוממה המתינה לי .הרכב כבר הפליג ,מותיר אותי מאחור.
כשחשבתי שהפסדתי את הנסיעה. ברגע הראשון חשתי החמצה קשה .יחד עם זאת החלטתי לא לוותר אלא
לנסות אפשרויות נוספות.
הלוואי שתמיד נזכה לראות כל דבר באור האמונה בהשגחה פרטית ,ולזכור
שכל מה שעושה ד' – לטובה. התקשרתי לחבר שהספיק את האוטובוס ,ולשמחתי הוא דיווח כי כעת הם
נמצאים בתחנה שברחוב הסמוך .מיהרתי לשם עם שני יהודים שאיחרו אף
בברכה מרובה,
הם ,ובחסדי שמיים עלינו על האוטובוס בתחושה מרוממת .הנהג סגר את
חיים דוב הלוי גולדשטיין ,ירושלים הדלתות מאחורינו ,כביכול המתין רק לנו ,והנסיעה החלה.
5
הֹורים לים ִס ֵ
ּפּורי ַה ְׁש ָּג ָחה ֶׁש ֻּס ְּפרּו ְּב ַקו ַעל ְי ֵדי ַי ְל ֵדי ִי ְׂש ָר ֵאל ַה ְּט ִ עֹול ִ
ְ ִמ ִּפי
אֹותי...
אֹוהב ִ
ד' ֵ
ְמ ַס ֵּפר ַחּיִ ים ֶאלְ ָעזָ ר ָה ֶקר:
אׁשית. לְרגֶ ל ַה ְת ָחלַת לִ ּמּוד ֻח ָּמׁש ְּב ֵר ִ לְה ָע ֵרְך ְּבכִ ָּת ֵתנּו ְמ ִס ָּבה ֶ
ְּביֹום ֵׁשנִי ָהיְ ָתה ֲאמ ָּורה ֵ
לְה ְת ַעּלֵם ִמּזֶ הֹ' ...לא יִ ָּתכֵ ן לְּתי ִלְה ְרּגִ יׁש ֹלא טֹובִ .ה ְׁש ַּת ַּד ִ לְּתי ַּלִפנֵי ַה ְּמ ִס ָּבהִ ,ה ְת ַח ְִּביֹום ִראׁשֹוןָּ ,ב ֶע ֶרב ֶׁש ְ
לְבּסֹוף ַה ַה ְרּגָ ָׁשה ָה ָר ָעה ּגָ ְב ָרה, לְע ְצ ִמיַ .אְך ַ יתי לָּה ּכָ ל ּכָ ְך!' ָא ַמ ְר ִּתי ַ
לְה ְׁש ַּת ֵּתף ַּב ְּמ ִס ָּבה! ִחּכִ ִ
ֶׁשֹּלא אּוכַ ל ִ
נִׁש ָאר ַּב ַּביִ ת,
"מ ָחר ַא ָּתה ְ הֹוד ָיעהָ : וְ ִא ָּמאֶׁ ,ש ָּמ ְצ ָאה א ִֹותי ֻמ ָּטל ַעל ַה ַּס ָּפה ִחּוֵ ר וְ ַחּלָׁשָ ,מ ְד ָדה לִי חֹם וְ ִ
ּלְד ֵּבר"...
ֵאין ַעל ַמה ַ
ׁלְתּי ֶאל ַה ִּמ ָּטהּ ,כְ ֶׁשחּוץ ִמּכְ ֵאב לִבּכֹות ֹלא ָהיָ ה לִיְּ .בק ִֹׁשי ַק ְמ ִּתי ֵמ ַה ַּס ָּפה וְ כָ ַש ִ ָה ֱא ֶמת ִהיא ֶׁש ֲא ִפּלּו ּכ ַֹח ְ
ֹוסף לִי ּגּוׁש ַמ ְחנִיק ֶׁשל ַאכְ זָ ָבה. ַהּגָ רֹון וְ ַה ַה ְרּגָ ָׁשה ַהּכְ לָלִית ָה ָר ָעה ,נ ָ
לְביִ ת ּכִ ְמ ַעט ֵריקְּ ,וב ַבת ַא ַחת נִזְ ּכַ ְר ִּתי ַּב ֶה ְפ ֵסד ַהּצ ֵֹורבּ" .ב ֶֹקר טֹובֵ ,איְך ַא ָּתה ַמ ְרּגִ יׁש?" ַּבּב ֶֹקר ִה ְתע ַֹור ְר ִּתי ַ
"לְפחֹות ַה ְּמ ִס ָּבה ְנִד ֲח ָתהָּ ...ברּוְך ד' ֶׁשֹּלא ַּת ְפ ִסיד"... ָׁש ֲאלָה א ִֹותי ִא ָּמא ִּב ְד ָאגָ הָ .
"מה?!" ְּב ַבת ַא ַחת ִה ְרּגַ ְׁש ִּתי ַה ְר ֵּבה ָּפחֹות חֹולֶה. ָ
ֹוׁשׁש ,וְ תּוכַ ל
יׁשיַ .עד ָאז ְּב ֶעזְ ַרת ד' ִּת ְתא ֵ הֹודיעּו ֶׁש ַה ְּמ ִס ָּבה ְנִד ֵחית לְ יֹום ֲח ִמ ִ נְּתֶ ...א ְתמֹול ַּבּלַיְ לָה ִ "אהֹ ,לא ָׁש ַמ ְע ָּת ּכִ י יָ ַׁש ָ ָ
לְה ְׁש ַּת ֵּתף!"
ִ
לִּביִ .ה ְת ַרּגַ ְׁש ִּתי; ד' יָ ַדע ּכַ ָּמה ֲחׁש ָּובה לִי ַה ְּמ ִס ָּבה ,וְ ֵהזִ יז א ָֹותּה ּלְאה ֶאת ִ לְׁשהַ ,אְך ִׂש ְמ ָחה ּגְ דֹולָה ִמ ָ ָע ַצ ְמ ִּתי ֶאת ֵעינַי ׁשּוב ְּב ֻח ָ
לֵהנֹות .ד'ּ ,ת ָֹודה!!! לְה ְׁש ַּת ֵּתף וְ ָ
ֹלׁשה יָ ִמים – ַהּכֹל ִּב ְׁש ִביל ֶׁש ֲאנִיַ ,ה ֵּבן ֶׁשּלֹו ,אּוכַ ל ִ ִּב ְׁש ָ
יאה
ּגֹור ֶרת ְמ ִצ ָ
יאה ְֶמ ִצ ָ
נּואל:
ְמ ַס ֵּפר ָּדוִ ד מ ֶֹׁשה ֵמ ִע ָּמ ֵ
ּלַעׂשֹותְּ ,וב ִע ָּקר ִה ְת ַּבּיַ ְׁש ִּתיֵ .איְך יֶ לֶד ֶׁש ָאמּור ֹופּנַיִ םֹ .לא יָ ַד ְע ִּתי ַמה ֲ לִפנֵי ִמ ְס ַּפר יָ ִמים ִא ַּב ְד ִּתי ֶאת ָהא ַ ְ
לִהיֹות ּבֹוגֵ ר וְ ַא ְח ַראיְ ,מ ַא ֵּבד ָּד ָבר ּגָ דֹול ּכָ זֶ ה? ְ
ּלִיתי ֶׁשּכַ ְר ִטיס ָה ַא ְׁש ַראי ֵאינֹו ֶא ְצלִי. לִקנִּיֹותּ ,וכְ ֶׁש ָחזַ ְר ִּתי ַה ַּביְ ָתה – ּגִ ִ לְחה א ִֹותי ִא ָּמא ְ יֹום ַא ַחר ּכָ ְך ָׁש ָ
ּוׁשה ֶׁשּלִי ֵמ ַע ְצ ִמי ָהיְ ָתה ּגְ דֹולָהִ .ה ְרּגַ ְׁש ִּתי ָא ֵׁשם וְ ֹלא יֻ ְצלַחַ .אְך ד' ִּתכְ נֵן לִי ַמ ֶּׁשהּו ַמ ְפ ִּת ַיע... ַהּב ָ
לְצל ַה ֵּטלֵ פֹוןַ .על ַה ַּקו ָהיָ ה ִאיׁשֶׁ ,ש ָא ַמר ֶׁשהּוא ָמ ָצא ֶאת ּכַ ְר ִטיס ָה ַא ְׁש ַראי ֶׁשּלָ נּו .הּוא זִ ָהה ֶאת לְפ ַתע ִצ ֵ ֶ
לְה ְת ַק ֵּׁשר.
לְמי ִ ְׁשמֹו ֶׁשל ַא ָּבא ֶׁשּלִי ֶׁשּכָ תּוב ָעלָיו ,וְ כָ ְך יָ ַדע ִ
ּלִיתי ַה ְפ ָּת ָעהֵּ :בין ַה ִּׂש ִיחים ֶׁש ְּב ִצ ֵּדי
לְה ִביא ִמ ֶּמּנּו ֶאת ַהּכַ ְר ִטיס ָה ָאבּוד .וְ ִהּנֵהַ ,מ ָּמׁש ְּב ִק ְר ַבת ָמקֹוםּ ,גִ ִ ַר ְצ ִּתי ִּבזְ ִריזּות ָ
ֹופּנַיִ ם ֶׁשּלִי!
ַה ֶּד ֶרְך ָהיּו זְ ר ִּוקים ָהא ַ
ֹופּנַיִ ם ָה ֲאב ִּודים.ימנִים ֵה ִעידּו ֶׁש ֵאּלּו ָהא ַ ּוח ,וְ ָאכֵ ן – ּכָ ל ַה ִּס ָ
לִהיֹות ָּבט ִַה ְת ָק ַר ְב ִּתי ּכְ ֵדי ְ
יתי ְּב ֵברּור ֵאיְך ָא ְב ַדן ַהּכַ ְר ִטיס ָהיָ ה ַרק לְ ט ָֹוב ִתי ,וְ כָ ְך ָחזַ ְר ִּתי ַה ַּביְ ָתה ּכְ ֶׁש ְּׁש ֵּתי ַה ְּמ ִציאֹות ְּביָ ִדי. ָר ִא ִ
ֹלא ָי ַד ְענּו ֶׁש ָּׁש ַכ ְחנּו...
לֹומֹוביץ ִמ ְּבנֵ י ְּב ַרק:
ִ ְמ ַס ֵּפר ִׁש ְמעֹון ְׁש
נֶסת לְבית ַהּכְ ֶ נֶח ָמדָ .האּולָם ַהּזֶ ה ָקרֹוב ֵ לִפנֵי ִמ ְס ַּפר ָׁשבּועֹות ָחגְ גּו לִי ַּבר ִמ ְצוָ ה ְּבאּולַם ְׂש ָמחֹות ִמ ְׁש ַּפ ְח ִּתי ְ ְ
ֶׁשל ַה ְּק ִהּלָה ֶׁשּלָ נּו.
לְּבלִיםְּ .ב ֶע ֶצם ַרק ּומ ֻב ָ
ְּב ִסּיּום ַה ִּׂש ְמ ָחה ָא ַרזְ נּו ַהּכֹל וְ ָחזַ ְרנּו ַה ַּביְ ָתהְׂ ,ש ֵמ ִחיםְ ,מ ֻר ִּצים וְ גַ ם ְק ָצת ֲעיֵ ִפים ְ
לְחן ְצ ָד ִדי ָּבאּולָם... ּנִׁשּכְ ָחה ַעל ֻׁש ָ ּלָק ְחנּו ַהּכֹלּ :כְ לָל ֹלא יָ ַד ְענּו ַעל ַמ ָּתנָה ַא ַחת ֶׁש ְ ָח ַׁש ְבנּו ֶׁש ַ
לֶיה ַעד ֶע ֶצם ַהּיֹום ַהּזֶ הִ ,אם ֹלא ֶׁשּיֹום ַא ֲח ֵרי ַה ַּבר ִמ ְצוָ ה ִח ְּפׂשּו ּכַ ָּמה ַא ְב ֵרכִ ים ֵמ ַה ְּק ִהּלָה ֹלא ָהיִ ינּו י ְֹוד ִעים ָע ָ
ּוח.
ִּפּנָה ְׁש ֵק ָטה לִלְ מֹדָּ ,וב ֲחרּו ָּבאּולָם ַהּזֶ הֶׁ ,ש ָע ַמד ָּפת ַ
ְּב ֶא ְמ ַצע ַהּלִ ּמּודִּ ,פ ְתאֹום ּגִ ּלָה ַא ַחד ָה ַא ְב ֵרכִ ים ֵס ֶפרַ .על ַה ֵּס ֶפר ָהיָ ה ּכָ תּוב ַה ֵּׁשם ֶׁשּלִי – ֲח ַתן ַה ַּבר ִמ ְצוָ הּ .כָ ְך
לָד ַעת לְהֹודֹות ֹלְּתי ַ לְּתי ,יָ כ ִ
ֹוס ֶפת ֶׁש ִּק ַּב ִלְה ְחזִ יר אֹותֹו ִּב ְמ ֵה ָרה ,וְ כָ ְך ֲאנִי ,חּוץ ֵמ ַה ִּׂש ְמ ָחה ֶׁשּלִי ַּב ַּמ ָּתנָה ַהּנ ֶ הּוא יָ כֹל ָהיָ ה ַ
נִׁשּכַ ח ִמּלֵב. ּנָתן לִי ּכְ ַמ ָּתנָה ֶאת ַה ֵּס ֶפר ַהּזֶ הֶׁ ,שּכִ ְמ ַעט ְ ּולְהּכִ יר ט ָֹובה לְזֶ ה ֶׁש ַַ
ית ַה ְׁשּגָ ָחה ְּפ ָר ִטית? יֶ לֶ ד יָ ָקר! ָר ִא ָ
ההודעות
ְי ָל ִדים ְי ָק ִרים!
ַׁש ֵּתף ֶאת ַעם יִ ְׂש ָר ֵאל ַּב ִּסיּפּור ֶׁשּלְ ָך!
פינת
עֹולה ִסיּפּור ָח ָדׁש ֵמ ֵאת ַה ְמ ַח ֵּנְך ֶ ְּב ָכל יֹום ִראׁשֹון
ּנֹודע ָה ַרב ַק ְל ָמן רֹוזֶ ְנ ַּג ְר ֶטן ְׁש ִליט״א.
ַה ָ יל ִדים02-30-11-901 :
ִה ְת ַק ֵּׁשר ְל ַקו ַה ְׁש ָּג ָחה ְּפ ָר ִטית ִל ָ
יל ִדים02-3011901 : ַקו ַה ְׁש ָּג ָחה ְּפ ָר ִטית ִל ָ (ל ַא ַחר ְּב ִח ַירת ַה ָּׂש ָפה) ְו ַה ְק ֵלט ֶאת ַה ִּסיּפּור ֶׁש ְּלָך.
לּוחה ְ 4
ִה ָּכ ֵנס ִל ְׁש ָ
6
ינ ִים
רֹואים ַה ְׁש ָּג ָחה ָּב ֵע ַ
ִ רֹואה
ָ ַע ִין
ְמ ַס ֵּפר ָה ַרב ְ ּג ַד ְל ָיה ִאיזְ בִּ י ְמ ַל ֵּמד
ידּ ר ּגוּר בְּ לוֹ נְ דּ וֹ ן ֶׁש ּ ָׁש ַמע ֵמ ֵאת
בַּ ַעל ַה ַּמ ֲעשֶׂ ה:
בְּ ֵח ֶ נִ צְ חֹון ָה ֱא ֶמת
פרק 1מתוך 4
יש ָח ׁשו ְּך ו ְּמ ֻב ָדּ ד
ְׁש ַעת ַל ְי ָלה ְמ ֻא ֶח ֶרת ,בִּ ְכ ִב ׁ
יקגוֹ ֶׁשבְּ ַא ְרצוֹ ת ַהבְּ ִרית... בְּ ִׁש ָ
ַמ ָּמ ׁש ַמ ְל ִחיץ ִלנְ הֹג
א ַֹמר ְּת ִפ ַ ּלת ַה ֶדּ ֶר ְך ָ ּכ ְךּ ִ ,ב ְתנָ ֵאי ְראוּת
וְ ֶא ַ ּסע ִ ּב ְז ִהירוּת ָק ִׁשים וְ עוֹ ד ַעל ְ ּכ ִב ׁ
יש
ְמ ַר ִ ּבית... ֲח ַל ְק ַלק...
ְל ֶפ ַתע:
ַמה ּזֶ ה?!
ַּת ֲעצֹר!!!
ַּת ֲעצֹר!!!
ַמ ְכ ִׁשיר ַה ֵּט ֵלפוֹ ן ֶׁש ִ ּלי נִ ְׁש ַאר
יך ְל ַה ְז ִעיק ָ ּב ֶר ֶכב ,וְ ֵאין ִלי ֵא ְ
ַח ְס ֵדי ד'! נִ ַ ּצ ְל ִּתי ֵמ ַה ְּתאוּנָ ה!
ֶע ְז ָרה... ֲאנִ י ַח ָ ּיב ָל ֵצאת ִמ ָ ּיד ֵמ ָה ֶר ֶכב,
הוּא ָעלוּל ְל ִה ְת ַל ֵּק ַח!!!
יע ְת ָך ַה ְּפרו ָּעה ִ ּב ְג ַלל נְ ִס ָ ְל ַא ַחר ְ ּכ ֶר ַבע ָׁש ָעה:
אדי ,יָ כ ְֹלנ ּו ַע ְפנ ּו ַל ָּו ִ יְ הו ִּדי ֲח ַסר ַא ְחָריוּת,
ְל ִה ְתַר ֵ ּסק ֻ ּכ ָ ּלנוּ! ָה ַר ְס ָּת ַל ֲחלו ִּטין ֶאת
ֶר ֶכב ַה ֻ ּי ְק ָרה ֶׁש ָ ּלנוּ!
ִה ֵ ּנהֲ ,אנִ י ִמ ְת ַק ּ ֵׁשר
ְל ַה ְז ִעיק ִמ ְׁש ָט ָרה...
ִמי יוֹ ֵד ַע ַמה ָּק ָרה ָל ֶר ֶכב
ַה ּפוֹ ֵג ַעֶׁ ,ש ָעף ְל ֶמ ְר ָחקּ ִ .ב ְג ַלל
ַה ֲח ֵׁש ָכה וְ ָה ֲעָר ֶפל ֵאינִ י רוֹ ֶאה ַמה
ּקוֹ ֶרה ָׁשם...
ימים אוֹ ִתיָמהֵ ,הם ַמ ֲא ִׁש ִ
ַ ּב ְּתאוּנָ ה ֶׁש ֵהם עוֹ ְללוּ?!
7
סיפורים מפירות העשייה של הארגון פרי ההשגחה מבט אל נקודת הפצה של עלוני "השגחה פרטית". השגחה בשטח
מספר הרב אהרון מאשקלון:
המקום :בני ברק בהווה ,נהריה בעבר
כמפיץ עלוני "השגחה פרטית" באשקלון ,נהגתי למסור את העלון נקודת החלוקה :ישיבת גור ,בית המדרש ברסלב ,בית הכנסת חניכי
גם לחבר קרוב .בזכות אותו עלון החל חברי להאזין לשיעורי "שער הישיבות והמקווה העירוני.
הביטחון" הנמסרים בקו הטלפון של הארגון .הוא האזין להם מדי יום הסיפור של הרב אלמליח מתחיל דווקא בצפון ,ברחוב אוסישקין
בכל הזדמנות ,למשל בזמן נסיעה ברכב. שבנהריה ,שם לאורך תקופה ארוכה הפיץ את עלוני "השגחה פרטית"
בקרב תושבי העיר .לאחרונה עבר להתגורר בבני ברק .עוד לפני שהספיק
בדיוק שלושה ימים לאחר שהתחיל להאזין לקו ,נקלע חברי לתאונת
לעדכן את מערכת העלון על שינוי כתובתו ,כבר הגיעו העלונים לנהריה.
שרשרת קשה .ארבעה כלי רכב היו מעורבים בה ,והרכב שלו היה זה
שנפגע יותר מכולם :פח מעוך ,זגוגיות מנופצות ,נזק כבד – ואף על פי ואז אירע דבר קטן ומרגש :כשנסע במיוחד לנהריה כדי לאסוף את
כן הוא יצא ללא כל פגע ,אף לא שריטה. חבילת העלונים השבועית ,גילה להפתעתו שנקודת ההפצה לא נותרה
יתומה – מפיץ חדש כבר נכנס לנעליו ומחלק שם את העלון .כאילו
כששאלו אותו על מה שקרה באותו רגע ,ענה בפשטות שבדיוק בשעת דאגה ההשגחה בעצמה שאור העלונים בנהריה לא יכבה לרגע ,גם לא
התאונה נשמע ברכבו שיעור מקו "השגחה פרטית" ,ובעוד המתכת בפער שבין מפיץ אחד למשנהו.
נמחצת סביבו ,דיבר הרמקול על ביטחון בד' ועל כך שאין מקרה בעולם.
כעת ,במקום מגוריו החדש ממשיך הרב אלמליח במלאכתו ביתר
אגב ,לפני תקופה עבר חברי זה להתגורר באזור המרכז ,וכמובן – שאת .הוא מפיץ בישיבת גור ,בבית המדרש ברסלב ,בבית הכנסת חניכי
בסביבת מגוריו החדשה הוא הפך בעצמו למפיץ של העלון. הישיבות ובמקווה העירוני – ובכל שבוע ברוך ד' עוברת תחת ידיו כמות
גדולה מאוד של עלונים.
כך ,עלון בודד שהעברתי מיד ליד הצמיח מאזין קבוע ,הצמיח שמירה
בשעת סכנה ,והצמיח מפיץ נוסף – שלשלת של השגחה שנמשכת וכך ,ממקום למקום ומעיר לעיר ממשיך העלון ללוות את המפיץ –
ומעיד שהאמונה מוצאת תמיד את דרכה אל היעד.
ומתרחבת ,חולייה אחר חולייה.
זו ההזדמנות שלך לעשות שינוי אמיתי!
התחזקתם מהעלון? רוצים לזכות את הקוראים? פתח גם אתה מוקד הפצה באזור שלך ותהיה חלק מזיכוי הרבים.
שלחו למערכת במייל או בפקס ,או השאירו הודעה בקו 02-30-11-300בשלוחה 9/9 הפעולה שלך משנה חיים .התקשר עכשיו ל *6176-שלוחה 4או ל02-3011511-
קח גם אתה שותפות בזיכוי הרבים העולמי, מפיצים
ותזכה לישועות בכל העניינים! לע"נ הרב יואל בן הרב בן ציון זצ"ל נלב"ע י"ד אלול ה'תשפ"ו ת.נ.צ.ב.ה. אמונה
לע"נ הרב משה אהרון בן הרב בנימין זצ"ל ת.נ.צ.ב.ה לכל יהודי
התקשר עכשיו ל *6176-שלוחה 4או ל02-3011511-
בכל העולם
העלון יוצא לאור גם באידיש ובאנגלית ניו-יורק אילת באר שבע חיפה ת"א ירושלים
17:56 17:48 17:50 17:37 17:45 17:30 כניסת שבת
לקבלת העלון במייל שלחו בקשה
18:53 18:43 18:43 18:41 18:42 18:41 מוצאי שבת
לכתובת B023011300@GMAIL.COM
19:33 19:19 19:21 19:18 19:18 19:21 מוצ"ש ר"ת
לפניות בעניין תוכן העלון :השאירו הודעה במס' 02-3011300שלוחה 9/9 יש לנהוג בו כבוד כדרך שנוהגים בתשמישי מצווה ,דהיינו להכניסו לעטיפה
או שלחו לפקס 02-6599189או למייל המערכת A@023011300.COM קודם השלכתו ,כגון בשקית שאינה שקופה .והמחמיר יגנוז.
תכלית העלון היא לקרב את האדם לבורא עולם ,חלילה שהוא יהיה זה שיפריע להתפלל ולשמוע קריאת התורה. 8
