אלשיך · Alshich — נח (2026-10-12)

איפה ,למה ילקו גם הם ,וכן אשר עדיין וזה יאמר פה וינחם ה' כי עשה את * קצורי * באורי * לקוטי *
לא היו למה תמנע לידתם והוייתם? האדם בארץ שהוא לגמרי ,אמנם ויתעצב
בעוד היה הדבר אל לבו בלבד במחשבה. האלשיך הק'
על כן ,וינחם ה' כי עשה את האדם
בארץ ,לא אשר אינם בארץ ,כי עודם אך מה עשה מדת רחמים לזכותם פ' נח
בשמים ,שלא נולדו עדיין ,שלא באו ולהשתיק מדת הדין ,ויאמר ה' אמחה כו' ~ ~ ~
לעולם ,וגם אשר מתחת לארץ: שהפליג לדבר אמחה את האדם כו' (פ"ו .ו) וַ ִּי ָּ֣נחֶ ם י-הוָ֔ה ִּ ִּֽכי עש ָׂ֥ה אֶ ת ִּֽהא ָ֖דם
על כן ,ויאמר ה' אמחה את האדם וכו' מאדם כו' שהיא הגזמה גדולה לגמרי, בא ֶָ֑רץ וַ ִּיתעַ ָ֖צב אֶ ל לִּ ִּֽבו( :ז) וַ ָּ֣יאמֶ ר י-הוָ֗ה
אשר בראתי ,ולא את אשר עדיין לא ועל ידי כן ,ונח מצא חן כו' ,שהחסיר ָ֙את ָ֙י מעַ לָ֙אֶ מ ֶ֨ ֶחה אֶ ת הא ָ֤דם אֲ ֶשר בר ִּ
בראתי. ממנו קצת .וישאר אך נח ובניו ונשיהם: פ ָּ֣ני ִּֽהאֲ ד ָ֔מה ִּֽמאד ָ֙ם עַ ד בה ָ֔מה עַ ד ֶ ָ֖רמֶ ש
ועַ ד עָּ֣ וף הַ שמָ֑יִּ ם ִּכָׂ֥י נִּ ַחָ֖מ ִּתי ִּכָׂ֥י ע ֲִּשיתִִּּֽם:
גם מעל פני האדמה ,ולא אשר תחת ~ ~ ~
הוה( ...פ"ז .כג) (ח) ו ֹ֕נחַ מָׂ֥צא חָ֖ן בעינָׂ֥י יִּֽ -
פניה. (פ"ו .ה) וַ ַָּ֣ירא י-הוָ֔ה ִּכָׂ֥י ַרבֹ֛ה ר ַעָׂ֥ת האדָ֖ם וַ ִּיִּ֜מַ ח ִֶּֽאת כל הַ יקָּ֣ ום אֲ ֶשָּ֣ר עַ ל פ ָּ֣ני
כי ,אם נחמתי הוא ,כי עשיתים ,אך ,לא בא ֶָ֑רץ וכל יָ֙צֶ ָ֙ר מַ חש ָּ֣בת לִּ ָ֔בו ַרָׂ֥ק ַרָ֖ע ִּֽהאֲ ד ָ֗מה מא ָ֤דם עַ ד בהמ ָ֙ה עַ ד ֶרָ֙מֶ שָ֙ ועַ ד
את אשר עדן לא עשיתי. הוה ִּ ִּֽכי עש ָׂ֥ה אֶ ת כל הַ ִּֽיום( :ו) וַ ִּי ָּ֣נחֶ ם יָ֔ - עָּ֣ וף הַ ש ָ֔ ַמיִּ ם וַ ִּימחָ֖ ו ִּמן הא ֶָ֑רץ וַ יִּ ָּׁ֧שאֶ ר אַ ך
וכן אותם שנחמתי כי עשיתים ,לא את ִּֽהא ָ֖דם בא ֶָ֑רץ וַ ִּיתעַ ָ֖צב אֶ ל לִּ ִּֽבו( :ז) וַ ָּ֣יאמֶ ר נֹ֛חַ ִַּֽואֲ ֶש ָׂ֥ר ִּא ָ֖תו ַבת ִּֽבה:
הקבורים מתחת לארץ ,שלא נחמתי ָ֙את ָ֙י
י-הוָ֗ה אֶ מ ֶ֨ ֶחה אֶ ת הא ָ֤דם אֲ ֶשר בר ִּ ~ ~ ~
עליהם. מעַ לָ֙ פ ָּ֣ני ִּֽהאֲ ד ָ֔מה ִּֽמאד ָ֙ם עַ ד בה ָ֔מה עַ ד
דיבורו ית' הקשה ,הוא מחמת
ֶ ָ֖רמֶ ש ועַ ד עָּ֣ וף הַ שמָ֑יִּ ם ִּכָׂ֥י נִּ ַחָ֖מ ִּתי ִּכָׂ֥י
ושמא תאמר ,איך יתכן ,ואדם אין, רחמיו ,ויוצא מזה חסדים
הוה... ע ֲִּשיתִִּּֽם( :ח) ו ֹ֕נחַ מָׂ֥צא חָ֖ן בעינָׂ֥י יִּֽ -
~ ~ ~
ליבנות העולם ממנו ,ולחזור לברא אדם (פ"ז .כב) כֹּ֡ל אֲ ֶשר֩ נִּ שמַ ת רֶ֨ וחַ חַ ִּיִּ֜ים באַ ָ֗פיו
מחדש ,לא יתכן ,כמדובר למעלה ,על כן ִּמ ֹ֛כל אֲ ֶש ָׂ֥ר ֶב ִּֽחרבָ֖ה ִּֽמתו: על דרך מה ששמעתי בשם הרב הגדול
אמר ונח מצא חן וכו': מהרי"ב (מורינו הרב ר' יעקב בירב) ז"ל
~ ~ ~
~ ~ ~
על פסוק וינחם ה' על הרעה אשר דבר כו',
על איזה ענין היתה 'חרטה' והוא כי דרך אב רחמן כי יחרה אפו על
(פ"ו .ב) וַ ִּיר ָ֤או בני ִּֽהאֱ להִּ י ָ֙ם אֶ ת ועל איזה ענין לא היתה חרטה
בנָּ֣ ות ִּֽהא ָ֔דם ִּכָׂ֥י ט ָ֖בת הָ֑נה וַ ִּיקחָ֤ ו להֶ ָ֙ם בנו ,ועד אשר לא הוציא בשפתיו דברי
~ ~ ~
נ ָ֔ ִּשים ִּמ ָ֖כל אֲ ֶש ָׂ֥ר ב ִּֽחרו( :ג) וַ ָּ֣יאמֶ ר כעסו לבו כאש בוער ,אך בשעת כעסו
י-הוָ֗ה ִּֽלא ידֶ֨ ון רו ִּ ָ֤חי ִּֽבאד ָ֙ם לע ָ֔לם ראה מדת רחמים לזכות נגד מדת הדין, מפליג בדברים ואומר הנה אהרוג
ב ַש ַגָ֖ם הָּ֣ וא בש ָ֑ר והיָּ֣ ו י ָ֔מיו מא ָׂ֥ה כי ,אם יבטל העולם ותמחה הארץ על ואשמיד ואאבד ,וכיוצא בדברים קשים,
ועֶ ש ִּ ָ֖רים ש ִּֽנה( :ד) הַ נפִּ ִ֞ ִּלים היָּ֣ ו בא ֶר ֮ץ חטאת יושביה ,מה חטאו ישני עפר ועל ידי כן שככה חמתו כאילו כבר עשהו,
ַבי ִּ ָּ֣מים ההם ו ַָּ֣גם ַ ִּֽאחֲרי ָ֗כן אֲ ֶ֨ ֶשר י ִּ֜באו כמתושלח ודומים לו שימוחו בהמחות וזהו וינחם ה' על הרעה במה שדבר
ב ָ֤ני ִּֽהאֱ להִּ י ָ֙ם אֶ ל בנָּ֣ ות ִּֽהא ָ֔דם ויל ָ֖דו הארץ ,ומה פשע כל בני אדם שלמים ,וכן לעשות לעמו ,הטיל כעסו בדבור.
להֶ ָ֑ם ָּׁ֧המה הַ ִּגב ִּ ֹ֛רים אֲ ֶש ָׂ֥ר מעולָ֖ם רבים שבכל דור ודור מהבאים.
וכן שמעתי אומרים על דרך זה על
אַ נש ָׂ֥י הַ שם( ...ז) וַ ָּ֣יאמֶ ר י-הוָ֗ה אֶ מ ֶ֨ ֶחה וזהו אומרו וירא ה' בעל הרחמים כי פסוק אשר עולל לי אשר הוגה כו',
ָ֙את ָ֙י מעַ לָ֙ פ ָּ֣ני אֶ ת הא ָ֤דם אֲ ֶשר בר ִּ רבה רעת האדם בארץ ,כלומר אשר בארץ שמתרעם המקונן כי לא היפר כעסו על
ִּֽהאֲ ד ָ֔מה ִּֽמאד ָ֙ם עַ ד בה ָ֔מה עַ ד ֶ ָ֖רמֶ ש ועַ ד המה ,אך לא אשר אינם בארץ הם ידי הדבור שדבר והוגה ביום אפו לעשות
ֲשיתִִּּֽם( ...יא) עָּ֣ וף הַ שמָ֑יִּ ם ִּכָׂ֥י נִּ ַחָ֖מ ִּתי ִּכָׂ֥י ע ִּ המתים. להם ,כי-אם עולל לי כל אשר הוגה ,ולא
וַ ִּתשחָׂ֥ת הא ֶָ֖רץ לִּ פ ָּ֣ני ִּֽהאֱ -להִּ ָ֑ים וַ ִּתמלָׂ֥א ומה גם למאמר ספר הזוהר בפסוק כל ביטל ולא חיסר ממנו ,אך זה היה ביום
הא ֶָ֖רץ ח ִּֽמס( :יב) וַ ַָּׁ֧ירא אֱ -ל ִֹּ֛הים אֶ ת הא ֶָ֖רץ אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר חרון אפו בעת החרבן כי רב מאד החרון
והִּ ָּ֣נה נִּ שחָ֑תה ִּ ִּֽכי הִּ ש ִָּּׁ֧חית כל בשֹ֛ר אֶ ת בחרבה מתו ,שהוא כי כל צדיקים בעלי אף ועברה ,מה שאין כן בזמן זולתו:
ַדר ָ֖כו עַ ל ה ִּֽא ֶרץ( :יג) וַ יֶ֨אמֶ ר אֱ -ל ִִּּ֜הים ל ָ֗נחַ נשמה כבר מתו קודם המבול ,ואם כן
1
אתה ,כי מלאה הארץ חמס שהוא על הגזל א-להים לא תוותר ,עם כל זה הסכימה עם ָ֤קץ כל בש ָ֙ר ָּ֣בא לפ ָ֔ ַני ִּ ִּֽכי מלא ָׂ֥ה ה ֹ֛א ֶרץ
שהוא לבלתי השאיר גם אחד. מדת רחמים ,כי לא תחפוץ בהשחתת חמָ֖ס ִּמפניהֶ ָ֑ם והִּ נ ִּנָׂ֥י מַ שחִּ ית ָ֖ם אֶ ת
* ושמא תאמר ,אשר לא חמסו למה עולם לגמרי. ה ִּֽא ֶרץ( :יד) עֲשָ֤ה ל ָ֙ך ת ַָּ֣בת עֲצי ָ֔גפֶ ר ִּק ִּנָ֖ים
יענשו? ועל כן בראות כי על פי הדין היה ֲשָּ֣ה אֶ ת הַ תבָ֑ה ו ִּֽכפַ רת ָׂ֥ אתֹ֛ה ִּמ ַב ָׂ֥יִּ ת תִַּֽע ֶ
מתבטל ,הסכימה להשתתף עם מדת ו ִּמחָ֖ וץ ַב ִּֽכפֶ ר( ...יז) וַ אֲ ִָּ֗ני הִּ ננִּ ֩י מ ִֶּ֨ביא
לזה אמר ,כי מלאה הארץ חמס מפניהם, אֶ ת הַ ַמ ָׂ֥בול מַ ָ֙יִּ ָ֙ם עַ ל ה ָ֔א ֶרץ ל ַש ָּ֣חת כל
של כל בשר הנזכר ,ולא היה אחד שימחה רחמים למען יתקיים ,כי אינו ככחות
המשחיתים חלילה החפצים בהשחתה ב ָ֗שר אֲ ֶשר ב ָ֙ו ָּ֣רוחַ חַ ִּיָ֔ים ִּמתַ ָ֖חַ ת
בידם. שר בא ֶָ֖רץ יִּ ג ִּֽוע( :יח) הַ שמָ֑יִּ ם ָׂ֥כל אֲ ֶ
כנודע:
על כן ,והנני מדת הדין משחיתם את וַ ה ֲִּקמתִּ ָׂ֥י אֶ ת ב ִּריתִּ ָ֖י ִּאת ָ֑ך ובאתָ֙
הארץ כי אין מוחה בידי על סיבה זו. על כן בהיות כי שתי עבירות היו תחת אֶ ל הַ ת ָ֔בה אַ ֹ֕תה וב ֶֹ֛ניך ו ִּאשתך ָׂ֥
ידם ,אחת זמה ,שנית גזל ,והנה על הזמה ונשִּֽי ב ֶנָ֖יך ִּאתִּֽך( ...פ"ז .א) וַ ָ֤יאמֶ ר י-הו ָ֙ה
ולא בני אדם בלבד ,כי-אם ,גם הארץ כבר כתבנו שנאמר הנפילים היו בארץ,
עצמה ,כי ,אם אין נשאר גם אחד ,מה ל ָ֔נחַ ִּֽבא אַ ת ָׂ֥ה וכל ביתךָ֖ אֶ ל הַ תבָ֑ה ִּ ִּֽכי
לומר שבהם היה פתחון פה נגד מדת יתי צַ ִּדָׂ֥יק לפ ַנָ֖י ַב ָׂ֥דור הַ ֶ ִּֽזה( ...טז) אתך ָׂ֥ ר ִֹּ֛א ִּ
צורך בעולם? הדין כי הן המה המקטרגים ודוברים רע והַ ב ִּ ָ֗אים ז ֶ֨כר ונק ָ֤בה ִּמכל בש ָ֙ר ָ֔באו
וזהו ,והנני משחיתם את הארץ ,שהוא על בני אדם ואמר להם הקב"ה אלו ַ ִּֽכאֲ ֶשֹ֛ר צִּ וָׂ֥ה א ָ֖תו אֱ -להִּ ָ֑ים וַ ִּיס ָׂ֥גר י-הוָ֖ה
הארץ וצאצאיה ,שהוא איבוד העולם ,כי הייתם לבשר אדם למטה הרעותם כהם, ִַּֽבע ֲִּֽדו( ...כד) וַ ִּיגב ָׂ֥רו הַ ַמָ֖יִּ ם עַ ל הא ֶָ֑רץ
גם אתה ,אינך מוצא חן לפני, וכן היה ויראו כו' ויקחו להם נשים כו', ח ֲִּמ ִָּׂ֥שים ומאַ ָ֖ת יִּֽ ום( ...פ"ח .א) וַ ִּיז ָ֤כר
וזהו והנני משחיתם את הארץ: אמנם על החמס לא היה פתחון פה ,כי אֱ -להִּ י ָ֙ם אֶ ת ָ֔נחַ ו ָ֤את כל ִַּֽהחַ י ָ֙ה ואֶ ת כל
הנפילים לא חטאו רק בזמה. הַ בה ָ֔מה אֲ ֶש ָׂ֥ר ִּא ָ֖תו ַבתבָ֑ה וַ ַיע ֲֶ֨בר
ועם כל זה ,אבקש לך שני תיקונים,
אחד ,שאשימך במקום תתמרק בייסורין ובזה נמצא טעם נכון מה זה היה שלא אֱ -להִּ ָׂ֥ים רָ֙ו ַָ֙ח עַ ל ה ָ֔א ֶרץ וַ י ָ֖שכו הַ ִּֽמיִּ ם:
שנים עשר חדש ,שעל ידי כן תמצא חן נחתם גזר דינם אלא על הגזל ,ולא על ~ ~ ~
גם בעיני: הזמה שתבא אנדרלומוסיא להרוג טובים
ורעים ,אך הוא על כי על הזמה היה איזה ענין מן המבול נמשך על ידי
שנית ,כי מעתה שעדיין לא נתייסרת, פתחון פה לעומת מדת הדין. שם א-להים ומדת הדין,
אשתף מדת רחמים לרחמך. ואיזה על ידי
וזהו ,ותשחת הארץ שהוא הזמה לפני שם 'ה'' ,ואני' ,ומדת הרחמים.
ועל האחד אמר ,עשה לך ,לומר הנה הא-להים שהוא מדת הדין .וגם הושם ~ ~ ~
שמתי לך מקום אשר תנוס שמה ותנצל לפניו יתברך ענין החמס,
נפשך ,והוא עשה לך תיבת כו': הענין ,כי אילו היה המשפט ההוא נעשה
וזהו ותמלא הארץ חמס באופן שהיה על ידי גזרת בחינת שם א-להים בלבד,
והוא ,באשר נשית לב ,מה היה שלא העולם אבד:
הצילו ה' בזולת דרך זה ,בראש הר גבוה מבלי הצטרף מידת רחמים ,היה הכליון
מארץ ישראל ,ועל העבים יצוה מהמטיר על כן מה עשה ראה את הארץ והנה חרוץ שוטף הכל ,ולא נשאר אף נח.
עליו מטר ,אף לאומר שגושמה במבול. נשחתה בזמה ,ומה שראה הוא כי מה וזה מאמר הכתובים ותשחת הארץ לפני
וזולת דרך זה ,הנה הרבה פתחים למקום? שנשחתה היא כי השחית כל בשר את הא-להים וכו' ,והוא כי הלא דרך מדת
דרכו כו' ,כי כל מה שהיה בשר שמרבה הדין שלא לוותר דבר ,כי השופט כל
והנה בבראשית רבה ובתנחומא אמרו, את המלאכים הנפילים בני האלהים ,כמו
שהיה כמונח בבית הסוהר ,והיה צועק הארץ יעשה משפט,
שכתבנו על בשגם הוא בשר ,השחיתו את
ואומר הוציאה ממסגר נפשי כו' ,ולא דרכם ,ואין לאבדם על כך ,אך עדיין נשאר וזהו אומרו ,ותשחת הארץ לפני
הרשהו הוא יתברך עד שנים עשר חדש. עון החמס ,שגם בו כדאי להשחית הכל: הא-להים לפני מידת הדין ,כי נשחתה על
וכן ספרו רבותינו ז"ל ,מרוב צער שהיה לו עון זמה ,כד"א ,כי השחית כל בשר כו'.
שם ,ואשר נדדה שנתו מעיניו להאכיל גם על כן ויאמר א-להים לנח קץ כל בשר בא
לפני ,שאני מדת הדין ,ולא תמלט גם וכן עון אחר הוא גזל ,כי הנה ותמלא
בלילה למי שדרכו לאכול בלילה ,ולא הארץ חמס ,והן אמת כי גם שמידת
2
אמחה את האדם ,שהוא רחמים ,ופה ואשר לא היית רועה ומנהיג את בני היה לו מנוח כלל.
נאמר ,ויאמר א-להים כו' והנני משחיתם אדם ,ומנדד שינה מעיניך לרודפם על כן ,אין ספק ,כי מה' היה לו לכפרת
כו' ואני הנני מביא כו' שהוא מדת הדין, להיישירם להטיבם ,עתה תרעה בהמות עון ,ל'מה שלא היה כדאי ,הוצרך לימרק
אך הוא ,שתי המדות יחד ,כאמור: וחיות ותנדד שינה מעיניך ,להאכילם. שם שנים עשר חדש ,נגד משפט רשעים
ואחר גמר דבור מדת א-להים אל נח, וזהו ,עשה לך ,כלומר ,כי לך יאתה בגיהנם שנים עשר חדש ,ויחיה ולא ימות.
נתייחד לו דבור בחינת מדת רחמים, לעשות תיבה ,להנצל לעומת מדתך. וזהו מאמר מדת הדין אליו ,עשה לך
ויאמר לו ,בא אתה כו', גם ,קנים תעשה את התיבה ,בעד החיות תיבת כו' ,לומר ,אל יעלה על רוחך
וזהו ,ויאמר ה' לנח בא אתה וכל ביתך ובהמות לכל מין ומין ,לזונם ולכלכלם בידך. שבשביל הבעלי חיים אצוך לעשות
כו' ,והוא ,לומר ,אל תקוץ אם תצטרך ועם כל זה ,אם על פי מדת הדין בלבד תיבה ,ושאם לא כן ,הרבה פתחים היו
להצטער בצער תיבה ,ולא תנצל בדרך היית נידון על שלא מחית ,גם אתה הייתה לשתנצל בלא צער ,כי לא כן ,רק עשה
אחרת בלי צער תיבה ,כי הוא על כי אותך נמחה ,אך ,עם כל צער התיבה הזה ,מה 'לך' בעבורך ,תיבת כו' כי אתה צריך
ראיתי צדיק לפני בלבד ,ולא בפני מדת שיסכון לך ,הוא ,הדבר השני ,שהוא כי אליה ,לכפרת עון.
הדין ,על כן תצטרך להנצל בצער: ואני הנני מביא כו': ועל פי דרכך ,קנים תעשה את התיבה
והנה אין כל זה רק על נח ,אמנם הבאים והוא ,כי מלת ואני ,מיותרת ,והוא ,כי הנזכרת ,בעד הבעלי חיים ,שיהיו המינים
זכר ונקבה ,שהם כמו שאמז"ל ,שלא הנה זולת מה שלמדונו רבותינו ז"ל ,כי כל נפרדים ,בל יזדקקו לשאינם מינם.
נזקקו לשאינן מינן ,הנה בדין היו זוכים מקום שנאמר וה' :הוא ובית דינו, ובזה יתכן מאמרם ז"ל ,שהקשו ,למה
להנצל גם לפי מדת הדין, במשה נאמר 'בחמר ובזפת' ,ופה כולה
למדונו גם הם ,כי גם כל מקום שנאמר בו
וזהו אומרו ,והבאים זכר ונקבה מכל יתברך ,ואני :הוא ובית דינו ,והוא מאמרם 'זפת' מבית ומחוץ ,ואמרו ,כי במשה היה
בשר כו' כאשר צוה אותו א-להים ,כי גם על פסוק' ,ואני הנה לקחתי כו' וז"ל ,רבנין חמר מבפנים ,כדי שלא יריח אותו צדיק
מדת א-להים עמדה להם. אמרין ,כל מקום שנאמר בו ואני ,כביכול ריח רע.
אמנם ,נח ,ויסגור ה' בעדו ,מצד עצמו הקב"ה ובית דינו ,ובנין אב שבכלן' ,וה' דבר והנה קשה על זה ,כי הלא גם נח איש
במדת רחמים בלבד. עליך רעה' עכ"ל ,הנה ,השוו רבותינו ז"ל, צדיק תמים היה ,אך ,במה שכתבנו יתכן ,כי
ויתכן ,באומרו לשון סגירה ,מה שהוצרך בפירוש ,אומרו ואני ,אל אומרו וה' ,והוא, נח לא הושם שם רק למרק עון ,ועל כן ,יריח
ליסגר בתיבה ,לא בעד החיות רק בעדו. גם כן מפורש בספר הזוהר: ויריח ,וזהו מאמרם ז"ל ,באומרם 'אותו
ונבא אל הענין ,כי אמרה מדת הדין, צדיק' ,כלומר 'אותו צדיק' ולא זה צדיק.
וגם זה על פי מדת הרחמים ,מה שאין
כן בעלי חיים ,שגם בדין זכו בלי צער: הלא צויתיך תצטער בצער תיבה ,דע לך, ובזה מצאנו ראינו טוב טעם אל שנות
כי כל זה איננו שוה לך להצילך אם לא הכתוב את טעמו לומר ,בכופר ,ולא אמר
אמנם ,אחר שנשפך כאש תחת הרוגז בהצטרף מדת רחמים ,שאסכים עם ה' בזפת ,כמו שאמר במשה ,אך הוא,
ועברו ימים רבים שנצטער בהם נח ,אחר שמצאת חן בעיניו ,ואמר ,לא ידון רוחי לרמוז ,היות הזפת גם מבית ,לכפרת עון,
שויגברו המים על הארץ חמשים ומאת באדם ,שהוא רוח א-להים לבדו, על כן הוציאו בלשון כופר ,ואמר מבית
יום שנתמרק ביסורין ,אז ,ויזכור א-להים ומחוץ בכופר:
את נח ,שאפילו מדת הדין זכר אותו, וזהו ,ואני ,שהוא הצטרפות השתי
וריחם עליו, מדות יחד ,שעל ידי כן ,הנני מביא כו', עוד ידוקדק אומרו ,עשה לך ,על דרך
ימשך מזה ,כי והקימותי את בריתי כו' זה ,והוא ,כי ה' חפץ דכאו בתיבה שנים
וזהו ,ויזכור א-להים את נח כו' ,ואז ,על ובאת אל התיבה ,מה שאין כן ,על ידי עשר חודש ,מדה כנגד מדה ,לומר ,אתה
ידי מדת הדין סילק הרעה. מדת הדין לבדה. לא יצאת לישע עמך להיישירם
וזהו ,ויעבר א-להים רוח על הארץ וישוכו ועל כן ,יתיישב מה שהוצרך קיום ברית, ולהדריכם בעבודת קונם ,רק נסגרת
המים ,שעל ידי רוח מדת א-להים שככו שהוא לבל תקטרג מדת הדין. בתוך ביתך ,מה שלא עשה אברהם ,לכן
המים: תסגר תוך התיבה גם אתה ,ותצטער:
ובזה לא יקשה אומרו למעלה ,ויאמר ה'
3
(קושיא ח) ועוד ,אומרו (פ"ז :ה) ויעש (קושיא א) בשום לב אל הערות הראויות * באיזה ענין משתמש בשמות
נח ככל כו' ,כי הלא פסוק זה נאמר למעלה להעיר בכל המשך הכתובים האלה. הרחמים 'ה' 'ואני',
(פ"ו :כ"ב)? והוא כי מתחלה אמר (פ"ו :יט) מכל ובאיזה בשם 'א-להים' הדין.
(קושיא ט) וגם פה (פ"ז :ה) למה נאמר החי מכל בשר שנים מכל כו' ,שמורה כי * שינוי ציוויי שבעה ושנים,
הטמא והטהור שנים מכל יבאו לו, * ענין שבעה ימים וארבעים יום
בכ"ף הדמיון? * איזה ענין שינה,
(קושיא י) ועוד ,אומרו( ,ו) ונח בן שש ואחרי כן הוא אומר (פ"ז :ב) מכל ואיזה עשה נח ממש כאשר צוה ה'
מאות שנה כו' למה הודיענו מספר ימיו הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה, ~ ~ ~
בבא המבול? ומאשר לא טהורה שנים! (פ"ו :יג יד ,יז-יט ,כב ,פ"ז :א-טז)
(קושיא ב) ועוד ,שאחר אומרו, (יג) ויאמר א-להים לנח קץ כל בשר בא לפני כי
(קושיא י"א) ועוד ,אומרו( ,ח) מן הבהמה מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את
הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה וכו' (פ"ו :כב) ויעש נח ככל אשר צוה אותו
א-להים כן עשה - ,שמורה ,שעשה ענין הארץ( :יד) עשה לך תבת עצי גפר קנים תעשה
שנים שנים באו כו' ,כי הלא זה סותר כל הבאת הבעלי חיים,
את התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר...
האמור (ב) למעלה (שבעה שבעה), (יז) ואני הנני מביא את המבול מים על
חוזר הוא יתברך לצוותו על הבאתן הארץ לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים
שמורה (פה) שגם הטהורים היו שנים כאומרו (פ"ז :ב) מכל הבהמה וכו'! מתחת השמים כל אשר בארץ יגוע:
הקודם (שבעה) הוא שנים ,והנה (יח) והקמתי את בריתי אתך ובאת אל
מוכרח! (קושיא ג) וגם ראוי לשית לב אל התבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך:
אומרו( ,פ"ו :כב) ככל בכ"ף הדמיון! (יט) ומכל החי מכל בשר שנים מכל תביא
שאם לא כן (שהיה שבעה ,א"כ) ממה אל התבה להחית אתך זכר ונקבה יהיו...
הקריב נח? (קושיא ד) וגם ,אל כפל אומרו( ,כב) כן (כב) ויעש נח ככל אשר צוה אתו א-להים כן עשה
עשה! (פ"ז :א) ויאמר י-הוה לנח בא אתה וכל
(קושיא י"ב) ועוד ,אומרו( ,ט) כאשר ביתך אל התבה כי אתך ראיתי צדיק לפני
צוה וכו' הוא מיותר! (קושיא ה) ועוד ,אומרו( ,פ"ז :ג) גם מעוף
השמים וכו' לחיות זרע על פני כל הארץ, בדור הזה( :ב) מכל הבהמה הטהורה תקח לך
(קושיא י"ג) ועוד ,חזר ואמר( ,י ,יא) ויהי שבעה שבעה איש ואשתו ומן הבהמה אשר
כי הנה בבהמה באומרו (ב) שבעה לא טהרה הוא שנים איש ואשתו( :ג) גם מעוף
לשבעת הימים וכו' בשנת שש מאות וכו' שבעה ,לא אמר לחיות זרע ,והוא כי לחיות
והרי נאמר (ו) למעלה השמים שבעה שבעה זכר ונקבה לחיות זרע
זרע שנים יספיקו ,אך ,היו שבעה על על פני כל הארץ( :ד) כי לימים עוד שבעה
הקרבנות, אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים
(קושיא י"ד) וכן ,מה היה שבפעם לילה ומחיתי את כל היקום אשר עשיתי מעל
ואם כן ,אחר שגם מהעופות הקריב, פני האדמה( :ה) ויעש נח ככל אשר צוהו
הראשונה (ו) לא נאמר ,ויהי לשבעת למה אמר בהם לחיות זרע? י-הוה( :ו) ונח בן שש מאות שנה והמבול היה
הימים וכו'? מים על הארץ( :ז) ויבא נח ובניו ואשתו ונשי
ואם אומרו ,לחיות זרע ,חוזר אל
(קושיא ט"ו) וכן אומרו אחר כך( ,פס' הבהמה והעוף ,תכפל הקושיא ,כי לא על בניו אתו אל התבה מפני מי המבול( :ח) מן
טו) ויבאו אל נח אל התיבה שנים שנים כו' כן היו שבעה! הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה
למה נאמר פעם שנית? טהרה ומן העוף וכל אשר רמש על האדמה:
(קושיא ו) ועוד ,אומרו( ,ד) כי לימים (ט) שנים שנים באו אל נח אל התבה זכר
(קושיא ט"ז) ועוד ,ששילש ואמר, עוד שבעה וכו' ,כי הלא פסוק זה היה ראוי ונקבה כאשר צוה א-להים את נח( :י) ויהי
(פס' טז) והבאים זכר ונקבה (היינו שנים ליאמר תחלה' ,ויאמר ה' לנח ,הנה לימים לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ:
שנים) באו כו', עוד שבעה אני ממטיר ,לכן ,תבא אז אל (יא) בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחדש
התיבה' ,ולא בא אל התיבה. השני בשבעה עשר יום לחדש ביום הזה נבקעו
ושלשתן הפך הקודם ,כי שם נאמר כל מעינות תהום רבה וארבת השמים נפתחו:
מהטהורים שבעה, שנראה (בא) עתה ,על מה שלימים עוד (יב) ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום
שבעה -אנכי ממטיר כו'? וארבעים לילה( :יג) בעצם היום הזה בא נח
ואחרי כן הוא אומר (ג"פ) שנים שנים וכו'! ושם וחם ויפת בני נח ואשת נח ושלשת נשי
(קושיא ז :א ):ועל פי דרכנו נשים לב, בניו אתם אל התבה( :יד) המה וכל החיה
(קושיא י"ז) ועוד ,שבכל מקום שאומר אל (ד) מספר השבעה ,והארבעים יום!
שנים שנים ,אומר יבאו ,ובאומרו שבעה למינה וכל הבהמה למינה וכל הרמש הרמש
(קושיא ז :ב ):וגם ,אל אומרו( ,ד) על הארץ למינהו וכל העוף למינהו כל צפור כל
אומר תקח! כנף( :טו) ויבאו אל נח אל התבה שנים שנים
ומחיתי וכו' כי הלא כבר נאמר למעלה,
(קושיא י"ח) ועוד ,למה חוזר ואומר, (פ"ו :יג) והנני משחיתם כו' ואני הנני מביא מכל הבשר אשר בו רוח חיים( :טז) והבאים
(טז) כאשר צוה אותו כו'? זכר ונקבה מכל בשר באו כאשר צוה אתו
את המבול כו'! א-להים ויסגר י-הוה בעדו:
4
כי-אם ,דרך כלל ,לחיות זרע על פני כל לבלתי שוב להביא אך ,לחוש אמנם הנה כתבנו ,כי שם א-להים -הוא
להקריב קרבנות, הארץ ,שהוא מבול – שעל כן תכין 'מעתה' רבוי מדת הדין -לא מצא נח חן בעיניו ,וכן (יג)
באופן ,ימשך קיום זרע ,במה שאינו אתך, בטהורים לריח ניחוח – אמר לו א-להים בפירוש קץ כל בשר
כי-אם ,כולל ,על פני כל הארץ ,שהוא ,על לישבע על כך ,איני חושש בא לפני ,שהוא לפני בחינתי ,היא מדת
ידי ריח הניחוח ,ישבע' ,לבל יוסיף להכות הדין ,באופן שגם אתה לא תחיה.
את כל חי כאשר עשה'. ובזה נתיישב קושיא א :מתחלה אמר אך זאת אעשה לך ,והוא כי (יז) ואני וכו'
וזהו שלא אמר להחיות אתך ,כי-אם, (פ"ו :יט) מכל החי מכל בשר שנים מכל עם מדת שאתחבר
לחיות זרע על פני כל הארץ( .ובזה נתיישב כו' ,שמורה כי הטמא והטהור שנים מכל רחמים ,ובזה( ,יח) והקמותי
קושיא ה( :פס' ג) גם מעוף השמים וכו' יבאו לו ,ואחרי כן הוא אומר (פ"ז :ב) את בריתי אתך וכו'.
לחיות זרע על פני כל הארץ ,כי הנה מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה
שבעה ,ומאשר לא טהורה שנים!) וגם זאת תעשה ,שתרחם על הבעלי
בבהמה באומרו (ב) שבעה שבעה ,לא עליך ,כי חיים ,וירחמו
אמר לחיות זרע ,והוא כי לחיות זרע שנים ואומרת התורה ,הנה מהשני דברים: תביא וכו'. (יט) מכל החי
יספיקו ,אך היו שבעה על הקרבנות ,ואם א .להביא בעלי חיים.
כן אחר שגם מהעופות הקריב ,למה אמר ב .להביא מכל מאכל: אינו ,רק (יט) אך זה,
בהם לחיות זרע? ואם אומרו ,לחיות זרע, להחיות אתך .והוא ,כי הנה הוא יתברך
על האחד אמר( ,פ"ו :כ"ב) ויעש נח ככל כרוב רחמיו ,מטרם תבא הרעה ,יחשוב
חוזר אל הבהמה והעוף ,תכפל הקושיא, בכף הדמיון ,כי שינה בו( .ובזה נתיישב
כי לא על כן היו שבעה! מחשבות לבלתי ידחו עוד פעם שנית,
קושיא ג) (פס' כב) ככל בכ"ף הדמיון!) והוא ,כי הנה ,כאשר על היות הדורות
וקושיא ב :אחר אומרו( ,פ"ו :כ"ב)
ויעש נח ככל אשר צוה אותו א-להים כן אך השנית ,שהוא מהמאכל ,כן עשה נתחייבו ההם מכעיסין ובאין,
עשה ,שמורה שעשה ענין הבאת הבעלי בלי שנוי( .ובזה נתיישב קושיא ד) כפל להביא עליהם את מי המבול ,וגם ,אחרי
חיים ,חוזר הוא יתברך לצוותו על הבאתן אומרו( ,פס' כב) כן עשה!) שוב העולם לאיתנו ,הלא יתעתדו ,אם
כאומרו (פ"ז :ב) מכל הבהמה וכו'!) ואמר מלת כל ,על שנכלל בו גם מעשה עוד יוסיפו סרה ,להוסיף עוד לקלל את
התיבה: האדמה ,ואין תקנה ,רק לישבע' :אל
היות נזכר ובזה יתכן עולם ,מלהביא מי נח עוד על הארץ'.
בכתוב רמז הקרבנות ,כיון שהוא מוסכם ושמא תאמר ,ומה היה השינוי? ולמה
כי לכך כוון הוא יתברך, שינה? והנה ,לא היה מקום למצא חן לזה ,רק
בהרבות בטהורים ,כנודע. על ידי קרבן ריח ניחוח ,כאשר היה ,כי
לזה אמר (פ"ז :א) כי ,ויאמר ה' ,הוא וירח ה' את ריח הניחוח ויאמר ה' וכו' לא
ואמר תקח ,לומר ,כי אשר הם לקיום מדת רחמים ,לנח: אוסיף לקלל עוד וכו'.
המין ,שהם עד שנים ,יבאו מאליהן ,אך,
אשר אני מוסיף להקריב מהם למצא חן, 'הנה ,להצילך בלי צער תיבה אי אפשר והנה להקריב קרבן ,היה צריך יהיו מן
תטרח ותקח בעצמך( :ובזה נתיישב לך ,כי צריך אתה לכך ,לכן בא אתה כו' הבהמה הטהורה ,ועוף הטהור ,יותר משנים
קושיא י"ז :בכל מקום שאומר שנים אל התיבה, שנים ,להקריב ,ולהשאיר לחיות זרע.
שנים ,אומר יבאו ,ובאומרו שבעה והטעם ,כי אותך ראיתי צדיק ,הוא והנה ,אין ערך לגודל רחמיו יתברך,
אומר תקח!) בלבד לפני ,המדת רחמים, לאמר מעתה ,מעת הרוגז( ,פ"ו :ב) תקח
והנה רצה הוא יתברך לנסותו לזכותו, למרק עצמך, וצריך לך שבעה שבעה ,להקריב ריח ניחוח
באמור לו( ,פס' ד) בא אתה וכל ביתך וזה בדור הזה ,כי אין צדקתך רק לערך לפני ,לפייסני ,לבלתי הביא עוד מבול.
'מעתה' אל התיבה ,על כי לימים עוד הדור הזה. על כן ,אין מקום לזה ,רק על פי מדת
שבעה אנכי ממטיר וכו' ,כי אך ,מה שעוד ארחם רחמים ,אך ,לא על פי מדת הדין.
יהיה, יאמין ,כי כן הוא ,כי גם שעל פי הדין לא היה ראוי
ויכנס קודם מלאת הימים שבעה ,טרם על כן ,כדבר בחינת מדת הדין עם נח,
להקדים ארוכה ,לבלתי הביא עוד מבול, באומרו( ,יג) ויאמר א-להים אל נח וכו',
יראה גשם על הארץ. הלא זאת אצוך( ,ב) מכל הבהמה הטהורה אמר לו( ,יד) עשה לך תיבת וכו' ,ואצרף
שלא יהיה -מקטני אמנה ,כאשר היה - תקח לך שבעה שבעה וכו' (ג) מעוף וכו' וכו'( ,פס' יט) מדת רחמים (פס' יז)
שלא בא עד שהיו מים עד ברכיו( .ובזה שבעה וכו'. ומכל החי וכו'.
נתיישב קושיא ו( :פס' ד) כי לימים עוד ולמה אני עושה כך?
שבעה וכו' ,כי הלא פסוק זה היה ראוי אך ,שנים( ,יט) שנים מכל ,גם
ליאמר תחלה' ,ויאמר ה' לנח הנה כי ,לא בלבד אני מכוין ,באשר הוא שם, מהטהורים ,כי איני חושש ,רק להחיות
לימים עוד שבעה אני ממטיר ,לכן ,תבא לקיום המין ,להחיות אתך, אתך ,ועל זה ,שנים לקיים המין ,די.
5
נח אל התיבה" ,וזה היה בלא כ"ף הדמיון ,כי-אם ,מפני מי המבול ,כי אז ,גם הבעלי אז אל התיבה' ,ולא בא אל התיבה.
כי-אם" ,כאשר צוה א-להים את נח" ,חיים ,בורחים מההיזק( :ובזה נתיישב שנראה (בא) עתה ,על מה שלימים עוד
שאחר שלקח עמו חמשה חמשה קושיא י"ג :חזר ואמר( ,י ,יא) ויהי שבעה -אנכי ממטיר כו'?)
מהטהורים ,באו אליו מאליהן שנים שנים לשבעת הימים וכו' בשנת שש מאות ועל פי דרכו רמז ,כי להיותו ממחה קצת
מכל סוג( :ובזה נתיישב קושיא י"א :וכו' והרי נאמר למעלה (ו)! מהארץ עד מקום שיתד המחרישה היתה
וקושיא י"ד :מה היה שבפעם הראשונה (פס' ח) מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה מגעת ,לכן ,על שבראם בשבעה ימים ,על
(ו) לא נאמר ויהי לשבעת הימים וכו'?) אשר איננה טהורה וכו' שנים שנים באו כן לימים עוד שבעה .לחוס על עולמו ,אולי
כו' ,כי הלא זה סותר כל האמור (ב) ישובו בתשובה ,על דרך רבותינו ז"ל
"והבאים זכר ונקבה מכל בשר באו כאשר למעלה (שבעה שבעה) ,שמורה (פה) שגם
צוה אתו א-להים ויסגר יי בעדו" (ט) :הורה שאמרו ,שהתאבל על עולמו שבעה ימים.
הטהורים היו שנים שנים ,והנה (פסוק)
מה שכתבנו ,כי חמשה חמשה מן הטהורים הקודם (שבעה) הוא מוכרח! שאם לא כן ועל היותו ממחה האדם ,שנוצר
לקח בידו ,ושנים שנים באו מאליהן, (שהיה שבעה ,א"כ) ממה הקריב נח?) בארבעים יום ,על כן ,אנכי ממטיר
וזהו אומרו" ,והבאים" מכלל שהיו ארבעים יום וכו' כדי ומחיתי וכו'( :ובזה
(פס' ז) והנה ספרה תורה ,כי לא עמד נתיישב קושיא ז :א :נשים לב ,אל
אחרים מובאים: בנסיון ,להאמין ולבא אל התיבה טרם (פס' ד) מספר השבעה ,והארבעים יום!
וענין הכתוב ,כי הא-להים צוה לו שהוא מלאת השבעה ימים ,כי-אם ,אדרבא ,מה וקושיא ז :ב( :פס' ד) ומחיתי וכו' ,כי הלא
יביא השנים שנים אל התיבה ,אחר שויבא נח וכו' ,היה "מפני מי המבול", כבר נאמר למעלה( ,פ"ו:יג) והנני משחיתם
שיבאו לו, והוא מאמרם ז"ל' ,אף נח מקטני אמנה כו' ואני הנני מביא את המבול כו'!)
היה ,שלא נכנס עד שבאו המים עד
והכתוב הקודם לזה מעיד ,שלא באו אל ברכיו ,שנאמר ,מפני מי המבול .והוא (פס' ה) ואמר "ויעש נח ככל אשר צוהו
ונח הביאם אל התיבה, נח צודק לפי דרכנו. ה'" בכ"ף הדמיון ,והוא ,כי אמר
כי-אם ,שבאו אל נח ,וגם והקדים ואמר( ,ו) "ונח בן שש מאות 'הנה להבחין ,אשר לא נזקקו לשאינן
אל התיבה ,באומרו ,ויבאו אל נח אל התיבה שנה" ,כדי להכפיל אשמתו ,שלא עמד מינן ,אמר לי א-להים' ,כי שנים שנים יבאו
כו' ,והלא יראה כאשם שעבר על צוויו! בנסיון ,עם היותו בן שש מאות שנה, לי מאליהן' ,אך ,לא שבעה מהטהורים.
שעם כל זה ,לא בא ,אלא מפני מי המבול, והנה ,ה' בעל הרחמים אמר' ,שאקח
כי באו והיה אפשר לתרץ בעצמי מן הטהורים שבעה'.
ושלא כמדובר( .ובזה נתיישב קושיא י( :פס' ו)
להטריחו ,מיד עשה יתברך שיבאו ונח בן שש מאות שנה כו' למה הודיענו אם אקח בידי שבעה מהטהורים,
מאליהן אל התיבה ,ועל כן לא יאשם, מספר ימיו בבא המבול?) ושנים מהטמאים ,איך אבחין באותן
שלא נזקקו ,ואם אמתין עד שיבאו
לזה אמר" ,והבאים זכר ונקבה באו ושמא תאמר :מה שלא נכנס בתיבה מאליהן ,לא יבאו יותר משנים מכל סוג?'
כאשר צוה אותו א-להים" ,שבאו 'כמו מיד ,הוא ,כי ה' אמר אליו שנים שנים
שצוה לו' ,שהוא ,שבאו אליו -שיביאם יבאו אליך ,ולא באו ,על כן נתעכב? על כן מה עשה ,לקח בידו חמשה
אל התיבה כמצותו -אלא שלא הביאם, חמשה מן הטהורים ,והניח שנים מכל מין
לזה אמר ,הנה זה לא היה ,כי הלא( ,ח) שיבאו מאליהן ,כאשר צוה אותו א-להים,
ואז ,באו הם אל התיבה. "מן הבהמה" וכו' (ט) "שנים שנים זכר נמצא ,עושה ככל אשר צוהו ה' ,בכ"ף
ואל תתמה איך לא נענש על כך ,כי הוא, ונקבה באו" מאז" ,כאשר צוה ה' את נח" הדמיון ,ולא בשלמות ,שלא לקח שבעה,
ממדת כי "ויסגור ה' בעדו", (ובזה נתיישב קושיא י"ב( :פס' ט) אלא חמשה,
הדין ,פן יפגע בו על עברו מצותו( :ובזה כאשר צוה וכו' הוא מיותר!)
נתיישב קושיא ט"ו( :פס' טו) ויבאו אל והיה מיד ,כי הלא( ,י) "ויהי לשבעת וזהו" ,ויעש נח ככל אשר צוהו ה'" ,ועל
נח אל התיבה שנים שנים כו' למה הימים" ,אחר ששנים שנים באו אליו, כן ,בין מהטהורים בין מהטמאים ,באו
נאמר פעם שנית? "ומי המבול" וכו' ,ועם כל זה ,לא חש מאז אחר כך שנים שנים( .ובזה נתיישב
וקושיא ט"ז :ועוד ,ששילש ואמר( ,פס' לבא אל התיבה ,עד עצם היום הזה ,שמי קושיא ח( :פס' ה) ויעש נח ככל כו' ,כי
טז) והבאים זכר ונקבה (היינו שנים המבול היו על הארץ. הלא פסוק זה נאמר למעלה (פ"ו :כב)?
שנים) באו כו' ,ושלשתן הפך הקודם ,כי וזהו( ,יג) "בעצם" וכו' "בא נח" וכו' (יד) וקושיא ט :וגם פה (פ"ז :ה) ,למה
שם נאמר מהטהורים שבעה ,ואחרי כן "המה וכל החיה" וכו' ,כלומר ,כי בבחינה נאמר (ככל) בכ"ף הדמיון?)
הוא אומר (ג"פ) שנים שנים וכו'! זו היו לאחדים" ,המה וכל החיה" וכו' ,כי וזהו" ,מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה
וקושיא י"ח :ועוד ,למה חוזר ואומר, לא נשתמש אשר איננה טהורה וכו' שנים שנים באו אל
(טז) כאשר צוה אותו כו'?) מהשכלתו באמונה ,לבא טרם בא הגשם.
6
ושמא תאמרי ,הלא אין רנה רק מחמת
שמחה ,ואני ,הן אמת שתאמר ,שבין כך
עקרה ולא ילדתי כל העשר שנים ,כי אולי
היו לי בנים פי שנים מאשר היו עתה,
* קצורי * באורי * לקוטי *
ובין כך לא חסרתי בנים ,אך אין זה טעם והיה באלו ובהם כדי למות ולחיות האלשיך הק'
מספיק ,ואינו שוה בנזק העדר רבוי בנים, ולשבות ולהשאר .לימים נפקדו בניה
ונחמה בצד מה ,אפשר תהיה ,אך לא ובאו לה בהשקט ובשלוה ברב כל, הפטרת פ' נח
~ ~ ~
שמחה שתמשך ממנה רנה. ויאמרו לה :רנני נא על שלא ילדת בימי (פי' הפסוקים משולב מס' 'שימה בפיהם)
לזה אמר ,פצחי רנה וצהלי ראוי לך עקרותיך ,כי הלא הרווחת שחבלי יולדה
תפתחי ברנה מחמת שמחה ,ולא שמחה לא באו עליך בימים ההם ,כי דאגתך על
לבדה רק גם צהלה ,והטעם כי הלא ע"י העדרם איננה ,כי הלא נקבצו באו לך
שלא ילדה ,לא חלה ,והוא ,כי אלו ילדה שלמים וכן רבים.
בימים ההם היו באים בזוהמת נחש רב, כמשל הזה קרה לירושלים ,שמראשה
והיית חולה עליהם (ובזה נתיישב קושיא ו: העליון הוא ירושלים של מעלה ,מוצא
הל"ל ראשונה לא חלה ואח"כ לא ילדה!) נפשות ישראל ,כי הלא בהיות כל שורשי
שלא היה נשאר מהם שורש וענף (ובזה האומות נולדים ומתרבים עד בלי די, ~ ~ ~
נתיישב קושיא ה :פצחי רנה כו' בכלל הקני וקניזי פתרוסים וכסלוחים וכאלה
אומרו רני עקרה לא ילדה הוא!), אין מספר לגדודם ומלכיהם ,לפני מלך, הנביא מנחם כנסת ישראל ,שטוב לה
מלך לבני ישראל ,נתייחסה מקור נפשות ששהתה הרבה עד שהולידה את בני
כי לא נשארו רק מאשר באו בענין ישראל ,כי עי"ז ניצלה מצרות שהיה
התכת הזוהמא ,ככתוב אצלנו במקומו ישראל ,לעקרה (ובזה נתיישב קושיא
א :לא ילדה :הלא מקרא מלא הנביא יכול להיות לבניה ,באם היתה
שהוא מאברהם והלאה ,וע"י היות מולידם קודם
אברהם בן מאה ושרה בת תשעים, דבר ,כי חלה גם ילדה ציון את בניה!
~ ~ ~
כמבואר אצלנו יפה במקומו שהיה להתיך וקושיא ב :וגם נראה בחוש שילדה!
וקושיא ד :אם היא עקרה ,ידוע שלא רני עקרה לא ילדה כו'( :א) ראוי להעיר
הזוהמא ,והראיה ,מזמן שוממותיך. כי הלא מקרא מלא הנביא דבר ,כי חלה
ילדה! ואם הוא שמה ,שקוראה עקרה,
כי הלא רבים בני שוממה שנולדו לך הוא בבחינת מה שלא ילדה (כמו גם ילדה ציון את בניה!
משנשממת ,יותר מבני בעולה היא שמקשים רז"ל ומתרצים "לא ילדה בנים (ב) וגם נראה בחוש שילדה!
עמלק ,שנשארה (עיר) צור חייבת לגיהנם " .בברכות י ,).למה אמר לשון
במלכותה. דחוק ,ונזקק לתקנו?)(ג) ועוד שהל"ל כי רבים בני עקרה מבני
יולדה ,ולא בני שוממה מבני בעולה!
והוא ,כי אז ִי ָספו כלם .ואין זה אלא, עד החילו מאברהם ,ואחרי כן לאט עד
להיותם מצד הזוהמא ,ועל כן יכלו עמה, (ד) ועוד ,שאם היא עקרה ,ידוע שלא בא יצחק למאת שנה של אביו ותשעים
מה שאין כן ,את. ילדה! ואם הוא שמה ,שקוראה עקרה ,של אמו וההיקש ביצחק ,ואח"כ שנתברך
ואם כן מזה תוציא ,כי מה שהיה ,טוב לך הוא בבחינת מה שלא ילדה (כמו מקור ישראל וירבו מאד גרם העון ,ומהם
במה שהיית עקרה ,בזמן שהיתה הזוהמא שמקשים רז"ל ומתרצים "לא ילדה הרגו ומהם גלו ותשאר ירושלים בדד,
בנים לגיהנם" .בברכות י ,).למה אמר
פרוצה בעולם בדורות הקרובים לחטאו על כן היתה יכולה להתלונן ולומר :אוי לשון דחוק ,ונזקק לתקנו?
של אדם ,כי אלו היו בניך יוצאים מאז ,היו לי על העקרות הקודם ,אולי אם הייתי
אובדים ,ומעט היו הנשארים לך עתה, (ה) ועוד ,שאומרו פצחי רנה כו' בכלל רבת בנים בתכלית ,גם שרבו ללכת
בגלות הלא ישאירו עוללות ויהיו עמי, אומרו רני עקרה לא ילדה הוא!
וזהו כי רבים בני שוממה מבני בעולה
(ובזה נתיישב קושיא ג :הל"ל כי רבים (ו) ועוד ,כי הל"ל ראשונה לא חלה ולא אשבה משוממת בשממת הגלות!
בני עקרה מבני יולדה ,ולא בני שוממה על כן אומר לה הוא ית' :רני עקרה על ואח"כ לא ילדה!
מבני בעולה!) עקרותך הקודם. (ז) ועוד שהל"ל לא ילדת לא חלת!
ומפני שכל זה הוא קודם החרבן ,והיא אך יאמר :כמשל אשה שהיתה עקרה וזה אומרו שלא לנוכח ,להורות על מה
בשורה על סוף הגלות האחרון ,על כן כעשר שנים או יותר ,ואחרי כן ילדה בנים שאינו בעין כעת ,שהוא על זמן הקודם
אמר ,הלא אמרו ה' ואין בו ספק! וזהו רבים ומהם מתו ומהם נשבו ,ותשאר (ובזה נתיישב קושיא ז :הל"ל לא ילדת
אמר ה'! האשה בדד מילדיה ומאישה ,על כן לא חלת!)
~ ~ ~
אמרה במר נפשה :אויה לי כי הייתי
7
מצרים ,אזי) אם יצאו ממקום שירחיב וביהמ"ק (של מעלה) ש(הוא שם)
אהלו ,יצאו מתחת הקדושה העליונה, ב(מקום הנקרא) זבול ,הוא כנגד בית
על כן ,על אנשים כאלה שיש להם עולמים (בירושלים),
כרצועות המתפשטות מיריעת ולהיות כי מציאותם במקום הקדושה
המשכנות עד סוף העולם ,אמר ,תאריכי למעלה ,אמר:
מיתריך (של הנחלה) עד הסוף (בלי 'אל תמנעי ירושלם של מטה מהתרחב
מצרים) ,ויקראו מיתרים להיותם לקבל אוכלוסיך ,כי הלא גם יריעות
כרצועות דקות ,נמשכות מהאהל ובין משכנותיך העליונים יטו (וירחיבו
יתד ליתד פנוי ,ולהיות גם כן עזר ויאריכו) ,לכן ,גם את ,אל תחשכי
להמשיך הנטיה: (ותמנעי מלהתרחב ,על אשר) פן תצא
ושמא תאמר' ,אולי לא יזכו כל כך חוץ לנגדיותן ,כי (הרי ,יריעות
(שההרחבה וההארכה יתקיימו לנצח, משכנותיך העליונים) גם הם יטו שיהיה
באופן) שהיתדים עצמם לא יקצרו אחרי האור החופף ,כשיעור הרחב המקום ~ ~ ~
כן'? למטה' (אשר את תרחיבי), לעתיד יתרחב ירושלים לקבל כל בניה,
לזה אמר ,ויתדותיך הם האנשים ולהיות כי מיתרי האהל ,דרכם הוא ובכדי לקבל השפעתה ישר מירושלים של
מקיימי מצות (כמו המקיימים עונג שבת להיות יוצאים מקצות האהל וחוצה מעלה שכנגדה ,גם היא יתרחב לעומתה,
בסעודה שלישית ,שע"י זוכין) לנחול הרבה ,ע"כ אמר האריכי מיתריך: וביתר שאת לאלו שיש להם זכויות
נחלת יעקב (בלי מצרים) ,חזקם ואמצם ולהבין בדבר ,נזכירה מאמרם ז"ל והוא מיוחדות לזה כסעודת שלש סעודות
מהשפע שלך למען יהיו כיתדות ,שלא אומרם ,שהמקיים עונג שבת בסעודה ~ ~ ~
ימוטו לשלא ירפו המיתרים. שלישית שנותנים לו נחלה בלא מיצרים, הרחיבי מקום אהלך כו' .שבקרקע
ומה שאמרתי האריכי מיתריך שהוא כי זה (הנחלה בלא מיצרים ,הרי הוא) ירושלם שיש בה כח רוחניות מהנשפע
חוץ לתחומה של ארץ ישראל הרבה, כל העולם ,שהיא נחלת (כל בית) יעקב, בה להתרחב כמז"ל ,שיאמר לה הוא ית',
הלא הוא ,על כי ימין ושמאל תפרוצי, ואיך יתכן יהיה כל העולם לאלו 'האריכי ...הרחיבי' (ומוסיף המדרש)
(המקיימים עונג שבת בסעודה שהוא לדרומה של ארץ ישראל ,שהוא קבלי אוכלוסיך.
מדבר עד סוף הדרום (הנקראת תימנה - שלישית) ולא לזולתם? ושמא תאמרי' ,אם אתרחב ,אצא
ימין), וגם ,מה נפשך, מכנגד הקדושה המכוונת למעלה נגד
אם יהיו עמים בעולם ,גם זה (על ידי זה ושמאל שיש קצה הארץ הצפוני תהו, ירושלים ,ויהיה העודף ,נגד מה שהוא נגד
נמצא ,אשר) לא יהיה לו (לאיש עד שם תפרוצי, חוץ לארץ למעלה!'
וכ"ש למזרח ומערב. הישראלי) כל העולם! ואינו דומה (חוץ לארץ של מעלה ,אל
ארץ ישראל של מעלה) ,כי על כן
ואם אינם (נמצאים עמים בעולם) ,גם ושמא תאמרי' ,איך אתפשט ואאריך מלאכים שלווהו בארץ לא יצאו חוץ
לכולם (כל בני העולם שיהיו אז ,לפ"ז ,מיתרי והלא בהתפשט רצועת הקדושה לארץ,
רק בני ישראל ,הלא נחלת כל בית מיריעות המשכנות עד סוף העולם ,הלא
יעבור דרך ערי גוים ,והלא שם אפסק?' יעקב ,להם) יהיה? לזה אמר ,ויריעות משכנותיך יטו,
שהוא ,כי למעלה יש שתי משכנות
אך הוא ,כי למיוחדים יהיה התפשטות לזה אמר ,וזרעך גוים יירש. כמפורש במדבר רבה,
הרוחניות העליון שלעומת ירושלם וארץ ושמא תאמר' ,הלא לא יגרשו האומות כי יש ביהמ"ק של מעלה,
מעריהם מחוצה לארץ ,רק עד די ספקם, ישראל ,מתפשט עד סוף העולם,
והאחרים (שעדיין אינם מקיימים עונג והיותר ישאירו?' ויש משכן שלמעלה שהוא נקרא משכן
הנער ,שהיה הולך ומצל על משכן שעשו
שבת בסעודה שלישית ,הרי מכיון שאין לזה אמר :זה וזה יצטרך ,כי הלא וערים ישראל במדבר,
להם עדיין נחלה המתרחבת בלי נשמות יושיבו ,שלא יספיקו המיושבות:
~ ~ ~
8
אך ,הנני מבטיחך כי ,אין צריך לומר ~ ~ ~
הבטחה שלעתיד נזדכך באופן שלא נשוב שלא אסתלק למעלה ,כי-אם ,שאף אלקי
לכסלה ,באופן שהגאולה יהיה לעולם כל הארץ דרך כלל יקרא ,אפי' בחוץ
לארץ ,כי קדושתי תתפשט בכל ,ומה גם ~ ~ ~
עתה ,שלא אסתלק מירושלים.
~ אל תראי כי לא תבושי כו' .אחרי
הפליגו ברבוי העם שימלאו את כל
הארץ ,אמר הלא תראי מעתה פן יקרה הריחוק בימי הגלות ,היה רק נראה
כאשר בתחלה שמלאו את הארץ לנו כך ,אבל באמת מצד חסד השי"ת,
לא נתרחקנו כלל בגילולים ,ויהיה לירושלם לבושת כי
~
יבושו מאלים אשר יחמדו ישעי' א',
והנה כל זה הוא ,בהנחה שהיית אילן אֵ לָה)
(לעבוד תחתיהם עבודת כוכבים) ,אלמנה ,כאומרי וחרפת אלמנותיך לא
כאשר בושו בימי עלומיך ,ומזה ימשך תזכרי עוד ,וכל שכן ,כי לא היית מעולם
שתחפרו מאלמנות סילוק שכינה ,כאשר אלמנה ,כי-אם כאשה שהלך בעלה לעיר
חרפה שברה לבך זה פעמים ,בשני אחרת ,ועזבה עצובת רוח ,אך ,נשואה
תקרא ,כי ליום הכסה יבא ביתו. החרבנות שהיתה כאלמנה,
הנני מבטיחך מזה ומזה כי אל תראי ,כי וזהו כי כאשה עזובה ועצובת רוח קראך
לא תבושי ממעשים רעים שיהיו בך כאשר ה' ,כלומר אך לא גדר אלמנות חלילה.
בימי נעוריך ,ואל תכלמי מעתה כי לא * ושמא תאמרי :כי הן אמת ,שלא היית
תחפירי לעיני הגוים על החרבן ,כי הנה כ"כ אלמנה ,כ"א נשואה ,אך ,היית מאוסה
יהיו עמך תמיד צדיקים ,כי בושת עלומיך מבעליך כי בך געלה נפשו ,שהוא קשה
מאלמנות! שהיית עובדת ע"א וכיוצא תשכחי,
וגם לא תחפירי כי חרפת אלמנותיך הם הנה ,גם זה אי אפשר ,כי הנה ,ואשת
שתי אלמנותיך בשתי החרבנות ,שהיית נעורים כי תמאס אמר אלקיך ,כלומר ,אם
אשת נעורים היית לי ,לא יתכן (כי תמאס) כאלמנה זה פעמים לא תזכרי עוד.
והטעם הוא על מה שאמרתי כי לא כי הלא אמר אלקיך ,כי הלא אמר שהוא
תבושי הוא ,כי הנה בועליך עושיך ,שהוא ,אלקיך ,כאומרו למעלה :ואלקיך יריב עמו,
כי הוא ית' המשפיע בך ,כבועל את כלתו ,וכן :אומר לציון מלך אלקיך .אלו היית
הוא עושיך בריה חדשה ,מסולקת זוהמת מאוסה אליו ,לא היה מכנה אלקותו עליך.
נחש המחטיאה ,באופן שבניך לא ישובו ושיעור הכתוב ,ואם אשת נעורים כי
תמאס ,את ,אי אפשר ,כי הלא אמר עוד לכסלה ולא תבושי,
והראיה כי הנה ה' צבאות שהוא אדון על אלקיך ,שאם היה שמאסך ,לא היה אומר
כל צבאות של מעלה ,באופן שהיה יכול שהוא אלקיך:
לגאלך ע"י מלאך אחד מצבאותיו ,ולא ואשר אמרתי כאשה עזובה כו' קראך
רצה ,כי-אם :וגואלך קדוש ישראל בעצמו .ה' ,לא עזובה זמן רב ,כי הלא ,ברגע קטון
אך אין זה ,רק ל'מה שאתה קדוש דומה עזבתיך בלבד ,והוא ברגע השליטו ית' את
אליו ית' ,כי ע"כ נקרא קדוש ישראל אז ,האויבים בבית המקדש ,כמאמר רז"ל
על בחינת היותך מסולק זוהמא ,שע"י כן במדרש איכה רבתי ,שאמר הקדוש ברוך
יגאלך ,לקדש אותך ,לעשותך בריה הוא ,אם איני מסתלק ,אין האויבים
נכנסים כו'. חדשה ,דומה אליו ית'.
ומה שאמרתי ,וחרפת אלמנותיך לא ואז באותו רגע התחזקו ויבאו ,כד"א,
תזכרי עוד ,הלא הוא כי אלקי כל הארץ פתאום נטשו אוהלי רגע יריעותי ,ומיד
יקרא ,כי האלמנות הוא ,עזוב אותך חזרה שכינה עמהם ,כי גלו לבבל ,שכינה
והסתלק למעלה.
9
~ ~ ~ ~ ~ ~ עמהם .הרי כי לא היו ,רק כאשה עזובה,
כאו"א יזכה לטוב העתידה ע"י צדקה וחסד כל אחד ואחד מבני ישראל יזכה לעתיד
וכמו רגע בלבד.
~ ~ ~ ללמוד תורה מפי השי"ת בעצמו, וגם אשר אמרתי :לא היית מאוסה,
וזה יביא לשלום הכללי ,ולשלום בין הלא תראה כי כן ,במה שברחמים גדולים
בצדקה תכונני רחקי מעושק כו' .אחרי אקבצך לבנות בית שני על ידי עזרא
אומרו כל הטובה העתידה שנהיה הגוף והנשמה של כאו"א
~ ~ ~
הסופר.
שאננים מלאים כל טוב עושר וכבוד ,ראה
והנה לא יבצר מהיות לנו לב רגז ,כי הלא, כל בניך למודי ה' כו' .הלא אמרתי וכן בגלות מדי הנקרא הסתר פנים,
'אוי מי יחיה מחבלי משיח ,ולא יאכל בכל לשים כל גבולך לאבני חפץ ,והלא זה יהיה כמז"ל מנין לאסתר מן התורה שנ' ואנכי
הטובה הנזכרת', תת חרב איש ברעהו ,כי בזה ינצו אנשים הסתר אסתיר פני כו' ,גם אז בשצף קצף
היה מה שהסתרתי פני רגע ממך,
על כן אמר' ,שמע בקולי איעצך ,עשה תמיד על אבני החפץ ,ומה גם לרז"ל כי
זאת איפוא והנצל ,והוא כי הנה בצדקה גדרי השדות של כל אחד יהיה באבני והוא מאמר רשב"י ,הם לא עשו אלא
חפץ ,והלא יהיה ריב בין אנשים ,לדעת לפנים ,כך הקדוש ברוך הוא לא עשה
תכונני ,לבא אל תכונת כל הטובה האמורה, עמהם אלא לפנים ,שהוא שצף קצף,
כל איש חלקו ,מאבני נזר ,המתנוססות
אך בזאת ,שלא תהיה הצדקה מעושק על אדמתו ,זה יאמר ,זה חלקי ,וזה יאמר, ואח"כ בחסד שבראתי בו את העולם,
וגזל ,וכיוצא בהם ,כי היא תהיה לך עד כאן תחומי. רחמתיך ,כי הלא בקש להשמיד את כל
למחתה ,כי היא מצוה הבאה בעבירה ,כי- היהודים ,ואם אין ישראל סבא אין עולם,
אם ,רחקי מעושק ,ולא בלבד שלא תעשוק, אל תחושי על זה ,כי הנה ,וכל בניך למודי וזה אומרו כי מי נח זאת לי ,לומר ,דעו:
כי-אם ,גם ,רחקי ממנו ,אפילו מהדומה לו, ה' ,שילמדו מפיו תורה ,ואז ,ע"י שומעם כי קיימי אתכם ,הוא לי ,כימי נח ,כאשר
יחד כולם קול ה' ,שהוא אחדות נמרץ נשבעתי מעבור מי נח עוד כו' שהוא לבל
וזהו רחקי מעושק ,באופן תהיה המצוה בקדושה רבה ,אז ,ורב שלום בניך ,שיקנו
זכה ותעמוד לך ,כי בה (על ידה) ,לא תיראי, יתבטל העולם ,כן נשבעתי מקצוף עליך
אחדות בנפשותם ,ויהיו לאחדים בעצם, ומגער בך ,בל יתבטל העולם ,שהוא כענין
ואין צ"ל יראת הגיע אליך הרעה ,כי אם, והוא תכלית השלום ,ולא יקנאו להשיג ובחסד עולם וכו' ,שהוא בעבור חסד של
אפי' היות לך מחתה מפחד אויבים ,לא גבול אבני חפץ ,כי ישליכו כל חמדות עולם שבו בראתיו ,ואם אין את ,אין עולם.
יהיה לך ,כי היא תחזיק לבך. העולם הזה אחרי גום ,וידבקו במלכם... * ושמא תאמר ,למה יחסתי הדבר אל
וזהו ,וממחתה ,כי לא תקרב אליך ,כי ורב שלום בניך ,על דרך שכתבנו ב'הנני החסד ולא אל זכות האבות שנדרת להם?
הלא בדבר הזה אתה מקיים מצות נותן לו את בריתי שלום' ,הוא שלום בין הלא הוא ,כי זכות אבות אינו מתמיד
ואהבת לרעך כמוך ,השקולה ככל הנפש והגוף ,לבל ימותו עוד ,ויהיה ע"י לעולם ,ומה גם לרז"ל שאמרו שתמה
התורה ,ומביאה אותך אל קיום כל השגת היותנו למודי ה' ,ולא יהיה כאשר זכות בימי ירמיה לדעת המאחרו יותר.
מצותיה ,כי מסתבכות הן ממנה. במתן תורה ,שיצאה נשמתם בשומעם
מפיו תורה ,כי-אם ,שעם היותם לימודיו וזהו כי ההרים הם האבות הנה ימושו
ואל יקשה עליך' :איך מצוה זו תספיק שיתום זכותם ,והגבעות הם אמהות
להצילך ,מחיל עמים המתקבצים עליך?' ה' יתברך ,ירבה שלומם ,שהוא החיים תמוטנה זכותם ,אך חסדי מאתך לא ימוש,
כי ,הן גור יגור אפס מאותי? בתמיה, הנקראים שלום. בתורת ,חסד ,כלומר ,ועל כן ייחסתי הדבר
~ ~ ~
אל חסדי שהוא חסד עולם .וכן ברית
האם ,קבוץ מתקבץ בלתי השגחתי, שלומי שנשבעתי מקצוף עליך ומגער בך,
כלומר ,ודאי שלא יהיה .כלומר ,ואם כן, כי-אם ,שיהיה לי שלום עמך ,לא תמוט.
אחר שאני מבטיחך ,יהיה לבך בטוח, לא שאני מקוה תגמול ,ממך ,כי-אם ל'מה
שלא תירא ,כי לא אניחם להתקבץ. שאני מרחמך ,וזהו :אמר מרחמך ה'.
~ ~ ~ ~ ~ ~
10
לא היה פיתויו עושה רושם כלל ,אך הוא אלה דברי הנביא בשם ה' אשר דבר פה, ~ ~ ~
נופח באש פחם ,כי כבר אתה באיבריך באומרו הן גור יגור כו' לומר ,הנה מלחמת עיקר המלחמה היא כנגד האויב שבלב,
הנמשלים לפחם ,נתת אש ,שהתחלת אויביך שיתקבצו עליך ,אל תירא אם ועצות פרטיות נגד כמה מיני פיתויי היצר,
כמעצמך לחטא פעמים שלש ,ועל כן תעשה רצוני ,כי הן גור יגור האם קבוץ יקובץ ולדעת שיצר הרע הוא לטובתינו,
אחר כך בנפיחה קלה תעשה מדורה שיהיה אפס מאותי ,ודאי שלא כן הוא ,כי ואם תלחמו מלחמה זו ,ה' ילחם לכם,
גדולה ,באופן כי האשם הוא עליך ,שהיה אני איש מלחמה ,וכל המלחמות מחיל עם מלחמת האומות
הילך ועשיתו בעל הבית, ומדינה ממני המה ,אך מה שאני מטיל עליך ~ ~ ~
ואף גם זאת לא לכוונת עשות לך רעה הוא מלחמת עצמך מאשר מתגורר בקרבך,
וזהו מי גר אתך שהוא היצר הרע גר ושוכב הן גור יגור אפס מאותי כו' .הנה
הוא ,כי-אם ,אדרבא ,היצר הרע הוא חרש בפסוקים אלו מלמדנו עיקר גדול ,אשר
להוציא כלי למעשהו ,שהוא ,כי האדם בחיקך ,ממנו תירא ותשמר כי עליך יפול,
כלומר גם שיתחיל במעט כהילך הבא יקח לב האדם לעבוד את קונו ,הלא הוא
עשאו ה' לשישתלם בתורה ומצוות, כי הנה שתי מלחמות הן בעולם:
ואלמלא היצר הרע ,לא היה האדם נעשה בתחילה כעני ,הנה סופו הוא כי עליך יפול
כלי למעשהו ,שהוא ,למה שנעשה לכך כמשא כבד עליך ,כי יתחיל מעט מעט קו אחד ,מלחמת אנשים העורכים
מאתו יתברך ,שמה שנופח ומפתה הוא, לקו עד יעשה בעל הבית. מלחמה גוי בגוי ממלכה בממלכה ,שנית,
כדי להוציא כלי למעשהו ,שהוא תיקון * ושמא תאמר ,כי לא עליך אשמת מלחמת האדם בעצמו מיצר סמוך אשר
כמשל השפחה שכתבנו. עונותיך כי-אם עלי ,שנתתי בך יצר הרע, בקרבו,
אך שתחשוב שעשיתי בתתי בך יצר והוא מאמר קין ,באמור לו הוא יתברך, והנה ההפרש שבין זו לזו הלא המה ,כי
הרע לחבל ולקלקל אותך ,זה לא עלה על 'למה הרגת את אחיך' ,אמר לו' ,אתה ניצחון מלחמת אנשים לא עליהם הוא כי
לב חלילה, הרגתו שנתת בי יצר הרע', אם לה' ,כי ה' איש מלחמה ,אך מלחמת
אל תאמר אתה כן ,כי אדרבא ,הן אנכי יצרו של האדם על האדם הוא ,כי הא-
וזהו ,ואנכי בראתי משחית לחבל? להים עשה למען הרבות שכרו לטוב לו,
בתמיה .כלומר ,האם אנכי בורא ומתקן בראתי חרש לתקן ,שהוא למען הרבות
זכותך אם תעמוד נגדו ותכבשנו ,והוא כמשל הובא בספר הזוהר ,למלך שהיה לו
העולם ,בראתי משחית הוא היצר הרע בן יקיר ,והיה חפץ להיטיב לו ושיהיה קונה
לחבל ולקלקל אותך ,לא יאמן כלל משל השפחה שכתבנו מספר הזוהר ,כי
לתקון בנו עשה המלך. טובתו בשכר מעשיו ולא יהנהו בחנם ,ע"כ
הדברים. מה עשה ציוה את בנו ויאמר לו ,הישמר
כי אתה בצדקה תכונני כו' ,שהוא והיא גם היא תשובת יתברך אל קין ,על לך פן תישא עיניך אל שפחה יפה אשר
המלחמה שניצחונה מוטלת עליך ,ואז אומרו שנתת בי יצר הרע ,השיב לו' ,אתה ידעת שיש לי ,כי ידעתי כי הומיה היא ולא
ממלחמת בשר ודם לא תירא ,וזהו כי לא עשיתו רע' ,כלומר ,כי אני לטובתך תשקוט מלפתותך יום יום ,לשכב אצלה
תיראי וכו' כמדובר. כיונתי ,והוא כמשל הנזכר. להיות עמה ,ואתה אם לא תשמע ולא
~ ~ ~
* ושמא תאמר ,מה אעשה ,כי הלא תאבה לשמוע אליה הטב אטיב עמך ,אך
מכביד עלי הרבה לעבור רצון קוני? אם תמשך אחריה מת אתה ולא תחיה.
אין זו טענה כלל ,כי והנה ,בתחילה אינו ואל האשה אמר ,הלא ציוויתיך פתי את
מכביד ,כי-אם אדרבא ,כעני המחזר בני בכל מאמצי כח ,אל תתני פוגת לו עד
מתחיל במעט ,אך אחר שאתה בתחילה, ידבק בך אם תוכלי לו ,והן אמת ,כי כל ישעו
שהיית יכול לדחותו כקש נידף ,ושמעת וכל חפץ המלך ההוא לא משנאתו את בנו
לו פעמים שלש ,אז מתחזק, הוא עושה ,כי-אם אדרבא למען הרבות
ולמה הדבר דומה? למי שנופח להבעיר טובו ,אם יגבר עליה לבלתי שמוע אליה.
~ ~ ~ הפחם ,כי ,אם אין שם אש ,אין נפיחתו כן הדבר הזה ,כי הא-להים אבינו מלכנו,
גודל כח התשובה ובפרט הודוי עושה כלום ,אך ,בהיות אש ופחם, הוא אשר אהבנו ולטובתנו ציוה לנו נזהר
~ ~ ~
והתחילה האש ותבער בפחם ,אז הנופח מלשמוע אל יצר סמוך ,המנגדנו לבלתי
מגדיל המדורה. עשות את כל מצוותיו ,ואל היצר הרע ציוה
ובדבר הזה ,כל כלי יוצר עליך לא יצלח יפתה אותנו ,ולא משנאתנו אותנו חלילה,
כך היצר הרע ,הנופח באיבריך כו' ,שהוא, כי-אם אדרבא להרבות שכרנו עד בלי די,
להחטיאך ,אם לא היה מוצא אש בפחם,
כאשר עליו נתגבר ונכבשנו לטוב לנו ,והן
11
~ ~ ~ * שמא תאמר ,מה אעשה והעבירות
ב' בחינות בענין עזר ה' להתגבר על היצר שעשיתי ,נעשה מכל אחד שטן משחית
~ ~ ~
ומקטרג עלי ,כמאמרם ז"ל כל העובר
א :כל התחלות קשות .והבא ליטהר, עבירה אחת קנה לו קטגור אחד ,וגם כי
אע"פ שקשה ,מסעיין לו ,שלא יקשה לו אשוב בתשובה ,הלא לא יבצר מהיות
להתגבר ,כל כך .ואעפ"כ ,מקבל שכר, הקטגור ההוא מלמד קטגוריא?
כאילו התיגע ,בדרגת יגיעה שקיבל על
עצמו להתיגע ,כאילו לא קיבל סיוע. אל תירא מזה ,כי כל כלי יוצר עליך שהוא
~ ~ ~
~ ~ ~ המשחית שנוצר מעונך ,והוא עליך לא
עצות ללמוד וללמד אפילו אם אין כסף וצדקתם מאתי שהוא ,כי מה שאדם שב יצלח בקטגוריא שלו כאשר אמרו בספר
לשלם למלמד לה' ,אינו משלו כו' ,כי-אם ,שבא ליטהר, הזוהר ,כי המשחית שעשה דוד על ידי עוון
~ ~ ~ ומסייעו אני ,וזהו ,וצדקתם מאתי .ועם כל בת שבע ,היה מקטרג לפניו יתברך,
א :ראוי להעיר ,איך אשר אין לו כסף זה ,אני מעלה עליהם ,כאלו ובשובו ואמר 'חטאתי' אמר לו הנביא' ,גם
הם הם לבדם העושים .ישבור? ה' העביר חטאתך' ,הוא הקטגור שעשית
~ ~ ~ בחטא ,העבירו מלפניו מלקטרג,
ב :ועוד ,אומרו אשר אין לו ,שלא לנוכח, ב :כמה שהאדם מתיגע ,אלמלא
ולכו שברו לנוכח! וזהו ,כל כלי יוצר עליך ,שהוא לקטרג,
הקב"ה עוזרו ,אינו יכול להצליח לא יצלח בקטרוגו.
ג :ועוד ,אומרו ,ולכו שברו בלא כסף ,כי להוציא רצונו מן הכח אל הפועל,
להתגבר על יצרו ,ואעפ"כ מקבל שכר אין קניה בלא כסף! * ושמא תאמר ,אם לא יהיו מקטרגים
כאילו הוציא רצונו מן הכח אל הפועל, הנעשים באשמותי ,יהיו בני אדם ,והוא
ד :וגם נכנס במים ,ויצא ביין וחלב! וכן ענין שאמרו רז"ל בפרקי דר' אליעזר,
יש זולת אלו בכתובים. והצליח להתגבר על יצרו ,בעצמו.
~ ~ ~
שחברי ריש לקיש היו מגיהינום רואים
או יאמר מעין זה ,כי אפילו כשהם ויובן בביאור ,והוא ,כי הנה אחרי אומרו אותו בגן עדן ,אמרו לפניו יתברך משוא
מה שהוא יתברך מרבה להיטיב ,להחזיק פנים יש בדבר ,הלא זה היה מלסטם את
עושים רצונו ,אינו מאתם ,והוא מאמרם ביד הבאים ליטהר ,ורוב טובם עם ה', הבריות עמנו ,ולמה הוא בגן עדן ,ואנו
ז"ל ,אין לך יום שאין יצרו של אדם ראה ,והנה יש אנשים שנפשם צמאה בגיהנם?
מתגבר עליו ,ואלמלא הקדוש ברוך הוא לידבק בה' ,ואינו יכול עם יצרו ,מה יעשה
עוזרו ,היה נופל בידו ,שנאמר 'צופה רשע איש כזה ,והנה על זה ארז"ל' ,אם פגע בך השיב הקדוש ברוך הוא' ,אדרבא מכאן
מנוול זה משכהו לבית המדרש כו' ,כי לצדיק כו' ה' לא יעזבנו בידו כו', אתם חייבים יותר ,כי הוא שב בתשובה
נמצא ,שעלינו לשבח לאדון הכל ,שהוא התורה גרש תגרשנו מהיצר הרע, ולא אתם',
מצילנו מהיצר הרע ,ונותן לנו שכר כאלו ותביאנו ותטענו בגן עדן. וזה יאמר הוא יתברך ,וכל לשון תקום
והן אלה הדברים אשר הנביא דבר פה, אנחנו עשינו הכל אתך באותו העולם ,למשפט ,באומרו ,כי
וזה יאמר וצדקתם מאתי נאם ה' והוא ,הוי כל צמא לידבק בקונו ,לכו למים, למה הוא במשפט נשפט ,ואתה בגן עדן?
שהיא התורה ,כי היא תשקה אתכם (צדקתם: אדרבא אתה תרשענו בדין ,באמור ,כי
ממעייני ישועת הדבקות בו יתברך. ~ ~ ~ אתה שבת בתשובה ,והוא לא שב,
ושמא תאמרו ,כי אתם יש לכם כסף, כעובדא דר"ל ,וזהו וכל לשון תקום אתך
אך ,מה יעשה אחר ,שאין לו כסף ,לתת למשפט תרשיעי.
למלמד? והנה כמה יש לכם להחזיק לי טובה ,כי
לזה אמר ,ואשר אין לו כסף ,ולא הלא ,עבדי מלך בשר ודם ,בהמרותם על
ילמדוהו תורה בחנם ,מה יעשה ,הלא מלכם ,לא יקבל תשובתם ,ויענשו כפי
הוא ,כי אתם ,אשר יש לכם כסף ,לכו רשעתם ,הן למות ,הן לשרושי ,הן לענוש
שברו ואכולו ,כאחד אתם( .ובזה נתיישב נכסין ,ולאסורין ,ועבדי ה' תקובל
קושיא ב :אשר אין לו ,שלא לנוכח, תשובתם,
ולכו שברו לנוכח!)
וזהו אומרו ,זאת נחלת עבדי ה' ,כלומר,
והוא ,כי אתם תלמדו בכספכם ,וילמוד מה שאין כן לעבדי מלך בשר ודם.
גם הוא עמכם ,ואכולו יחד ג"כ עמו,
12
המתייחס אל הקול ,כנודע מרז"ל ,והחלב ~ ועל כן אמר תחילה ,ואשר אין לו כסף
אל הסוד ,כי הוא אש לבנה. מעורר שלא לדאוג שיחסר לו כאשר לשון יחיד ,כי על פרטי משולל כסף ידבר,
והנה הנביא ידבר על אשר בידו מקרא, ישלם על לימוד התורה, ואח"כ אמר ,לכו שברו לשון רבים ,שעל
הנמשל ללחם ,וצמא למים או יין, ועוד אשר תשלום על תורה הוא רוב העם ידבר ,שרובם יש להם דבר מה,
ומלמדו ,כי הצמא הלז תחילה ילך אל תשלום על מעדנים הטובים ביותר לתת למי שילמדנו תורה שבכתב ,שנותנים
המשנה ,הנמשלת למים ,ואחר כך אל ~
עליה שכר ,וכל זה הוא על המקרא,
הגמרא ,הנמשל ליין ,ואחר מלאת כרסו שנוטלים עליה שכר ללמדה ,כי אח"כ ,לכו
* ושמא תאמרו' ,כי לא תכוונו ,כי-אם שברו בלא כסף ובלא מחיר ,מה שנמשל
מן הגמרא ,ילך אל הסוד ,הנמשל לחלב, להעשיר פן תצטרכו לבריות ,כי טוב
זה הוא כללות הענין. ליין הוא גמרא ,וחלב הוא הסוד ,שהוא
להשאיר אחריכם ,מלאבדו והצטרך כמוס בלב המלמד כחלב תוך השדים ,כי
והתכת הכתוב הוא ,הוי כל צמא ,שיודע לזולת?' יינק הלומד מתוכם חנם אין כסף ,כנודע ,כי
מקרא ,לכו למים ,שהוא אל המשנה, הנה ,אם העושר היה לו קצבה, אין נוטלין שכר אלא בתורה שבכתב.
ואשר אין לו כסף ,ליזון עודנו לומד משנה,
החרשתי ,אך ,כל מה שאדם מקבץ יותר,
לכו הצמאים למשנה שברו ,כלומר מכרו, ואמר שברו ,יהיה כמו שאמרו ז"ל על
תגדל תאוותו ,ותמיד הוא רעב, פסוק' ,כי לקח טוב וכו' ,בשר ודם נותן
כמה דאת אמר ,ויוסף הוא המשביר ,כי
הוא מלה משמשת לקונה ולמוכר, וזהו ,ויגיעכם בלא לשבעה ,שהוא במה סחורה או כסף לחברו שיתן לו סחורה
שאין בו שבעה ,כי אין אדם יוצא מן אחרת ,נמצא ביד זה כסף וביד חברו
ואמר ,אתם יודעי מקרא ,וצמאים העולם ,וחצי תאוותו בידו ,ואם כן ,למה הסחורה ,אבל אין כמקח התורה ,שאדם
למשנה ,ואין לכם כסף להתפרנס ,אל תיגעו ,ל'מה שתמיד תהיה רעב אליו. אומר לחברו למדני פרק שאתה יודע
תצאו ממציאות לימוד ,ללמוד אחר כך, ואלמדך בשכרך פרק שאני יודע ,נמצא זה
כי שמא לא יזדמן ,וגם תסירו לבכם לכן ,שמעו שמוע ,שהוא שמעו בעצת וזה ביד כל א' מהם ,הה"ד' ,כי לקח טוב כו',
מהתורה ביני וביני ,כי-אם ,לכו ומכרו אמרי ,לכו שברו ואכולו ,וגם שמוע באמרי
מהנמכר שהוא המקרא ,שמותר ללמד שאחרי כן ,זולת תורה שבכתב המשולה וזה יאמר ,לכו שברו בלא כסף ובלא
בשכר ,ואתם יודעים כבר ואכולו בשכר, למים ,גם אחרי כן ,בלא כסף ובלא מחיר, מחיר ,נשאר ביד מי שתלמד יין וחלב ,כי
ואחר כך ,לכו שברו בלא כסף ובלא מחיר מה שנקרא יין וחלב ,וגם ואכלו טוב ,הוא מה נמצאתם קונים בלא דמים( .ובזה נתיישב
יין ,שהוא גמרא ,ואחר כך הסוד ,הנלמד שנקרא טוב בלבד ,שהוא הלחם לבדו ,כמה קושיא א :איך אשר אין לו כסף ישבור?
דאת אמר' ,טוב פת חרבה' ולא מותרות.
בחנם ,וזהו ולכו וכו' יין וחלב. וקושיא ג :ולכו שברו בלא כסף ,כי אין
קניה בלא כסף!
~ ואם תרצו לאכול למעדנים ,ולהתענג וקושיא ד :נכנס במים ,ויצא ביין וחלב!)
יש צדיק שכבר רואה עולמו בחייו, ע"י מעדני מאכלים טובים ,התעדנו ~
במתיקות דשן התורה ,ותתענג בדשן ואשר על כן גם גופו מסכים להתיגע,
כך כל אחד צריך להאמין בשכרו נפשכם ,שהוא תענוג נפשי ,לעוסק מעורר למעט במותרות
באופן שגופו לא ירצה להתרשל, בתורה בחשק גדול ,אלף פעמים, ~
מתענוגי כל מעדני מלך ממאכלי מלכים .ויזכור שמקבל שכר פירות עבודתו בעוה"ז ושמא תאמרו ,הלא בדרך זה ילך ממוננו
~ ~ שנתן בעדנו ובעד זולתנו מחוסרי כסף?
למה תשקלו ...מאמרם ז"ל בב"ר ,כי איך כל חלקי התורה משולים על כן אני אומר' ,דעו כי עצתי היא
הקדוש ברוך הוא מראה לצדיק בעת למאכלים השונים ,וסדר לימודם, הטובה ,כי הלא ,למה תשקלו כסף וכו',
סילוקו מתן שכרו ,ונפשו שבעה והוא וענין המלמד בשכר ובלי שכר והוא ,כי כוונתכם לשמור הכסף ,לקנות
יישן ,ובארנו במקומו ,שהוא כי הנפש ~ מאכלות העולם הזה ,והוא שטות גמורה,
תאבה לעסוק בתורה ומצות ,והגוף הנה בבחינות התורה יש לחם ויש מים כי למה תשקלו כסף בלא לחם,
מצטער שנפסד ,על כן מה עושה הקדוש ויש יין ויש חלב ,הלחם הוא תורה שבכתב כלומר ,אלו לא הייתם קונים כי-אם
ברוך הוא ,מראה להם בעוד הנפש בגוף כמה דאת אמר' ,לכו לחמו בלחמי' ,והוא לחם לבדו ,עם מים הבלתי נקנים למביאן
מתן שכרו ,ואז הנפש בתענוג ההוא כלחם ,שהוא מה שאדם נזון ממנו קודם ממקורן ,החרשתי ,אך ,לקנות מותרות
שבעה מאשר עשתה עד כה תורה שישתה, לא טוב הדבר,
ומצות ,ומשתעשעת ומתנחמת על מה
שלא תעשה עוד ,והגוף נהנה ,כי אותה ואחר כך ,המים הם משנה ,כמים וזהו ,למה תשקלו כסף בלא לחם ,שהוא
הקדושה נשארת בו ומכשרתו לישאר בו שאחר הלחם לשרות המאכל ,והיין הוא במה שאינו לחם ,כלומר ,כי-אם ,בלחם
רוחניות להיות כישן ולא כמת ,באופן גמרא ,שהוא על ידי קולות ,כיין לבדו ,כי 'כך היא דרכה של תורה פת כו'.
13
לכם ברית עולם ,שהוא ברית כולל כל שלא ישוב אל העפר רק שעה אחת קודם
העולם ,וגם חסדי דוד הנאמנים, תחיית המתים ,כמאמר רבי אחאי בר
ופירש מה שאמרתי חסדי דוד יאשיה בעובדא דרב נחמן.
הנאמנים הוא ,כי ,הן עד לאומים נתתיו ונבוא אל הענין ,כי אומר הנביא ,למה
כו' ,כי התחלתי במעט ,כי הן עד לאמים תשקלו כסף בלא לחם ,כי-אם בלחם
נתתיו ,שיהיה כעד ומתרה בהם בזמן לבדו ,להשיב נפש ,ויגיעכם( ,בלוא) במה
מלכותו ,כי לא השליטו ה' מאז להשמיד שאינו לשבעה ,שהוא במה שנהנה הגוף,
את הגויים. ואינו במה שהוא להיות נפשם שבעה
כמו שאמרו ז"ל ,כי הוא רצה לכלות כל בעת הסילוק.
גויי הארץ ,ואברהם מנע אותו ,שנאמר,
'וירד העיט' ,הוא דוד ,על הפגרים ,שהן והמתיק לשונו באומרו ,ויגיעכם ,ולא
האומות' ,וישב אותם אברהם' ,שהוא אמר ,ותיגעו בלא לשבעה ,והוא ,כי אין לך
אצלי ,כי בירר לנו את המלכויות ,ובזה אדם בעולם שלא תהיה לו יגיעה בעולם,
מנע את דוד מלכלותם למען ישארו כי אדם לעמל יולד ,אלא ,שמי שזוכה
~ ~ ~ מוציא עמלו בתורה ,והבלתי זוכה עמל
המלכויות לשעבדנו.
נמצא ,כי אז לא ניתן כח לדוד על כל שתרגילינו בתורתך שיתחיל עכ"פ במה שאין לו זכות ,כמאמר הודאת עמלי
האומות ,רק להיות כעד ומתרה על שלא לשמה ,ועי"ז לבא ללשמה ,ולא התורה באומרם ,שאנו עמלים והם
העתיד ,מאשר השכילו בהצלחת יצטרך לחכות לראות שכרו עד לומדו עמלים אנו עמלים ומקבלים שכר,
מלחמותיו. לשמה ,אלא תיכף שיתחיל ,גם
השי"ת יתחיל ישועתו וזה יאמר ,ויגיעכם שהוא היגיעה שלכם
ואחר שהחל במעט ,נתוסף לימות ~ ~ ~
שהיא הכרחית ,למה תוציאוה במה שלא
המשיח ,יהיה נגיד ומצווה לאומים ,כלומר, תקבלו עליה שכר ,ולא במה שהוא
כי כן אעשה לך ע"י החילך במעט ,שהוא הטו אזניכם ולכו אלי כו' .עודנו יתברך לשבעה ,שהוא השכר כמדובר.
שלא לשמה ,וצאתך לשמה ,והוא ,כי גם מדבר עם בני הגלות החיל הזה ,ואומר,
ענין יעסוק אדם בתורה אפילו שלא ולא עוד ,אלא שתאכלו הפירות בעולם
לך אעשה כן שאכרתה לך ברית עולם, הזה ,ואחר כך תהיה הקרן קיימת לנפש
שתהיה מושל בכל העולם ,שהוא בכל לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה,
הגויים ,כי גם תתחיל במעט ,כי תחילה ,הן ועל דרך זה יאמר ,הלא אמרתי הוי כל בעולם הבא ,וזהו שמעו וכו' ,לומר שמעו,
גוי לא תדע אלא שהם ידעוך תקרא, צמא לכו למים היא התורה ,והנני אומר, שתהיה בחינת השמיעה ,כדי להיות אלי
שתתחילו אפילו שלא לשמה ,כי ,אם לשמי ,שלא על מנת לקבל פרס.
אך ,אחרי כן ,אין צריך לומר זה ,כי-אם, ~ ~ ~
גם אשר לא ידעוך ,אליך ירוצו ,מעין מה פעם אחת תשמעו אל דברי התורה שלא
שאתה תתחיל במעט ,ותבוא לעשות לשמה ,בשנית יהיה לשמה. ילמוד תורה שלא על מנת לקבל פרס,
הרבה. והוא ,בשום לב אל אומרו ,ולכו אלי ,כי ויזכה לעונג שכר שמוע תורה מפי
הראוי יאמר' ,ובאו' אלי ,כי הליכה היא השי"ת בעצמו
ומה שגוי אשר לא ידעוך תקרא ,הוא
לא למענך ,כי-אם ,למה שידעו כי ה' א- ממנו לחוץ ,ואומרו ,אלי ,הוא מהחוץ ~ ~ ~
להיך ,וזהו ,למען ה' א-להיך, אליו! אמרו ז"ל ,שעתיד הקדוש ברוך הוא
ומה שאח"כ ,אפילו גוי שגם לא ידעוך, אך הוא ,כי תחילה אמר ,הטו אזניכם להיות ראש חולה לצדיקים ,ודורש להם
אליך ירוצו ,הוא ,על ,כי זולת היות ה' א- הטיה מה ,גם שתהיה הביאה אלי ,מעין תורה חדשה ,שהוא שדורש לחכמים
להיך גם למענך ,כי מקדושתך אשר הליכה ,מאלי החוצה ,שהוא שלא לשמי, חידושים שלא ידעו,
השפיע בך קדוש ישראל המתדמה לך כי מזה ימשך ,כי בשמיעה שאחרי כן,
תהיה לשמה, ובזה יאמר ,שמעו תורה ,ובזכות זה,
בקדושה ,כי פארך בהשפעת קדושתו תזכו שמוע אלי לעתיד מפי,
ומזיו פאר אור פניך כי פארך ,קדוש וזהו ,שמעו ותחי נפשכם ,כי השמיעה
ישראל ,יוסיפו להשתעבד לפניך ,נוסף שאחר ההטיה תהיה לשמה ,מספקת וזהו שמעו שמוע אלי ואכלו טוב פירות
על ההתחלה שהיה להיותו ה' א-להיך, להחיותכם ,שתקראו חיים ,שהוא בעולם הזה ,ואח"כ ותתענג בדשן נפשכם
שגוי לא תדע ,אך ידעוך ,תקרא, צדיקים הנקראים חיים ,כד"א ,ובניהו כו' בעולם הבא ,כי האדם עושה את שלו,
ובסוף גם אשר לא ידעוך על מה בן איש חי. לעבוד שלא על מנת לקבל שכר ,והקב"ה
שפירש מזיו הדרו עליך כמדובר ,כי זה כל ואל תמעט בעיניכם זכותכם גם עושה את שלו ,ומכפילו כאמור.
~ ~ ~
העולם ,אשר אמר ואכרתה לכם ברית שתתחילו שלא לשמה ,כי הלא ואכרתה
עולם.
14
וזה אחשוב בכונת הפסוק ,ויטוש משכן ד"ת מספה"ק ע"פ האלשיך הק' ומחשבות זרות ,בכדי שישרה הקדוש
שילה אהל שכן באדם ,כמפורש אצלינו ברוך הוא בתוך לבו ורמ"ח איבריו ,וכל ~ ~ ~
לעיל שהוא ויטוש משכן שילה. פרטי מעשיו יעשה לשמו הגדול ,לבלתי ספה"ק אור המאיר
ואל תתמה ,איך נטש את משכן קדשו? מרבה"ק ר' זאב וואלף מזיטאמיר יפרוד ויסתלק ממנו,
כי הלא לא עשה הוא יתברך עיקר רק ואני אומר שלזה כיוונו חז"ל במאמרם, ~
מהאנשים כי אהל שכן באדם ,אך לא אלה תולדות נח ,נח איש צדיק תמים היה 'יכוין האדם את לבו ,כנגד ,בית קדשי
בעצים ובאבנים. קדשים' ,כלומר ,יכוין וישוה ,את לבו, בדורתיו ,את הא-להים התהלך נח.
(כנגד פירוש) כאלו הוא בית קדשי
ועל כן בהעותם נטש משכן שילה כי לא א :וראוי לשים לב ,כי בודאי אין לך
קדשים ,שאינו רשאי לבוא לשם שום
ממנו עשה עיקר כמדובר: אפילו אות אחד מיותר בתורתינו
זרות.
הקדושה ,ומהראוי לכתוב את אלקים,
ועל זה אחשבה היתה ברכת טוב אשר (והיכל) ומקדש ה' המה ,בני ישראל, ואות ה' מיותר!
בירך משה את בני ישראל ,כמאמרם ז"ל, כדרשת רז"ל ,הובא באלשי"ך,
על וירא משה את כל המלאכה והנה עשו ב :וגם התהלך ,משמעו פועל יוצא,
'ושכנתי בתוכם' ,בתוכו לא נאמר וכו'.
אותה כאשר צוה ה' ויברך אותם משה' ,יהי ומהראוי לומר הלך!
רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם ויהי (זל"ק אלשיך הק' פ' תרומה) מאמר
(המשך קושיא א) וגם אומרו את
נועם כו'. הכתוב ,היכל ה' היכל ה' היכל ה' המה,
הא-להים ,משמע ה' הידוע ,הא-להים
לומר אל יעלה על רוחכם כי היכל ה' הוא
כי מה ענין פסוק ,ויהי נועם אצל הברכה? הידוע!
ואיך יניחהו הוא יתברך ,כי הלא היכל ה'
ולבא אל הענין ,נשים לב אל כפל ענין המה וכאשר המה ראויים להשרות שכינה והנכון בעיני כי המגיד ע"ה זללה"ה
ומלות שונות באומרו ,ומעשה ידינו כוננה בנשמותם ישתלשל ויתפשט השפע אל ביאר משנת' ,הרחק משכן רע'.
כו' ומעשה ידינו כו'! היכל ה' ,כי למענם להיות אתם משכן את ודקדק ,מהראוי לכתוב התרחק משכן
אך אמר יהי רצון שתשרה שכינה שמו יתברך במקום ההוא. רע ,שקאי על האדם שיתרחק את עצמו,
במעשה ידיכם ,ולא שיעשה עיקר כי נפשותם הם המשכן האמתי ומהם והרחק ,משמע פועל יוצא ,כאשר דקדק
מהמשכן ,כי-אם שויהי נועם ה' ,הוא יתפשט אל המקום המיוחד ההוא. בזה במדרש שמואל!
השראת שכינתו ,עלינו בנפשותינו... וזה מאמר שלמה באומרו ,יהי ה' א-להינו ופירש ,הרחק משכן ,ממי ששוכן אצלך,
ומעשה ידינו ,פה למטה ,כוננהו, עמנו ,שתשרה שכינה בעצמנו ,כאשר היה הוא הקדוש ברוך הוא ,השוכן בתוך
מקדושה שהקנינו בעליון על ידי נפשנו ,כי עם אבותינו אברהם יצחק וישראל עבדיו, אבריו של אדם ,מראש ועד עקב ,הרחק
הכל תלוי ונמשך מהשראת שכינה על כי האבות הן הם המרכבה ,ועל ידי כן אל בשבילו ,רע ,ממלא קומתך ,לבלתי יאחז
האדם שבאמצעותו יתכונן העליון יעזבנו ואל יטשנו. שום כיעור וטינוף ודבר מגונה,
והתחתון בהשראת שכינה כאמור: מה שאין כן בהעותנו שיעזוב היכלו ואזי (אם יאחז לך רע) תגרום שיסתלק
ועל פי הדברים האלה תהיה כוונת ויסתלק ,כי אין חפץ ה' לשכון בארץ כי-אם (הקב"ה) מעליך חס ושלום.
הכתוב ועשו לי מקדש כו: על ידי השראתו בנפשות ישראל שמהם למשל ,אדם שרוצה להזמין אצלו מלך
כי אחת דבר א-להים שתים זו שמענו. עושה עיקר ובהנשאם מהיותם מרכבה אל בשר ודם בתוך ביתו ,כמה טרח ומשתדל
אחת ועשו לי מקדש ,שנית שיעשו באופן השכינה ,ינשאו משכנות לאביר יעקב בכל התאמצות לפנות ביתו ומחנתו,
יתקיים המקדש במה שיכשירו מעשיהם לעומתם כי מהם ימשך .ובהעדרם מהיות הרחק מן המחנה כמלא עינו ,מן הכיעור
להיות עצמם היכל ה' ,ותהיה שכינתו ראויים לכך ,עזוב יעזוב את המשכן או והדומה וריח רע,
יתברך שוכנת בתוכם ובקרבם שיהיו היכל מקדש אשר בחר לשכן את שמו שם:
וכ"ש וק"ו בן ק"ו ,מהראוי להיות,
ה' המה ,שויהי נועם ה' עליהם בעצם. שיטהר האדם את לבו מתאות הבהמיות
15
וזהו ושכנתי בתוכם ,כי אין הוא יתברך וזהו את הא-להים הידוע ,הכתוב' ,ה' בדורות אחרונים ,כמו בימי רבי יהושע בן
עושה עיקר מהעצים ואבנים ,כי-אם א-להים מתהלך בקרב מחניך' (ובזה לוי?
ב :גם אם נראתה הקשת בימיו ,מכל נתיישב קושיא א :מהראוי לכתוב מהאנשים צדיקים אשר נפשותיהם
מקום ,אפשר שהיה צדיק גדול ,רק שאין את אלקים ,ואות ה' מיותר ...וגם משכנות לאביר יעקב( .עכל"ק האלשיך)
דורו זכאי לכך ,לכן צריכים לקשת! ואם אומרו את הא-להים ,משמע ה' (המשך האור המאיר) שכן מהראוי
כן ,מה חרי האף הגדול הזה ,שאמר לו, הידוע ,הא-להים הידוע!) שישוה האדם את לבו ,כאלו הוא בית
'אם כן ,לאו אתה בר ליואי'? קדשי קדשים ,ומה מאוד צריך לנקות התהלך נח ,כלומר ,הניח השראת
אותו בתכלית הזיכוך ,ומחשבות חוץ וכל א-להות להתפשט בקרב קומתו ,וכל ואפשר לתרץ ,דהנה האלשיך
פרטי איבריו ,בכולם השרה א-להות ,ולא הקדוש פירש על מאמר חז"ל' ,כל מי דבר כיעור.
והנה הכתוב אומר' ,ויד תהיה לך מחוץ היה בו שום דבר מגונה ,להיות שב שלא נבנה בית המקדש בימיו ,כאילו
למחנה ויצאת שמה חוץ ,והיה בשבתך מאחריו ,ודוק (ובזה נתיישב קושיא ב :נחרב בימיו'.
חוץ וכו' וכסית את צאתך ,כי ה' א-להיך התהלך ,משמעו פועל יוצא ,ומהראוי
(וזל"ק האלשיך) ישעיה פכ"ב :משא מתהלך בקרב מחנך וכו' ,והיה מחנך לומר הלך!)
גיא חזיון מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות:
~ ~ ~ קדוש ,ולא יראה בך ערות דבר ,ושב
(קשה שמדבר על מצב החרבן ,כאילו מאחריך'.
ספה"ק עבודת ישראל
מרבה"ק ר' ישראל המגיד מקאזניץ הוא הווה!) מז' נביאים התנבאו קושי על
ישראל ,ולא שוה למו ,לתקן מעשיהם. ועתה ,איך לא יפחד ויירא האדם,
~
בראותו כמה הזהירה התורה להיות טהור
וקדוש ,ולא יראה באדם שום ערות דבר פ"ח( :ב) ויסכרו מעינת תהום וארבת וזה החילו יתברך בתלונותיו עלינו ,על
אפילו מחוץ לו ,ובפרט בקרבו ,בבחינת השמים ויכלא הגשם מן השמים( ...כא) חרבן הבית העתיד,
קומתו ,ראוי להרבות יותר ולכפול וירח י-הוה את ריח הניחח ויאמר י-הוה והיה אומרו מאז ,טרם יהיה ,למען יתנו
אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה אל לבם לתקן מעשיהם ,ומדבר כאלו שמירתו,
כי ה' א-להיך מתהלך בקרב מחנך ,היינו בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו החרבן הוה ,ומתלונן על שלא שבו
בכל מלא קומתך ורמ"ח איבריך ,כאשר ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר מקודם ,וישימו בא-להים כסלם( .עכל"ק
דרש בזוהר ,מחניך ,דא שייפא גופא וכו' עשיתי( ...יג יד) את קשתי נתתי בענן האלשיך)
והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ .והיה (המשך העבודת ישראל) הטעם לזה ,כי ע"ש.
בודאי מן הנמנע לצדיק יחידי בלי זכות ... בענן הקשת ונראתה הארץ על ענן בענני
ואם כן צריך האדם להיות בתכלית
הזיכוך ,לטהר כל חושיו ותנועות איבריו( ,טז) והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר דורו כלל להביא מלך המשיח ולבנות בית
ברית עולם בין א-להים ובין כל נפש חיה המקדש ,ועם כל זה ,חייב כל אדם ואז שורה א-להות בכל קומתו,
מישראל לתקן מעשיו וימיו ושנותיו, בכל בשר אשר על הארץ:
וכל אשר בו מום לא יקרב ,אין לו הנה אמרו חז"ל ,ששאל רבי שמעון בר ולעשות על כל פנים הכנה לגאולה ,שלא
התקרבות אליו יתברך ,והוא שב מאחריו ,יוחאי ע"ה לרבי יהושע בן לוי 'נראתה יהיה העיכוב מצדו חס ושלום.
הקשת בימיך? ואינו שוכן אצלו,
וזהו שאמרו' ,כל מי שלא נבנה בית
מול דברי הנ"ל בא הרמז בתורה ,נח אמר ליה הן ,אמר ליה ,אם כן ,לאו אתה המקדש ,בימיו' דייקא ,פירוש ,שלא
השגיח על ימיו ושנותיו ,שיהיו מתוקנים איש צדיק תמים היה ,וזיכך מלא קומתו בר ליואי .עיין שם.
בתכלית השלימות ,מכל ערות דבר א :והמאמר צריך הבנה .כיון שראינו וראויים ,לבנין בית המקדש' ,כאילו נחרב
והכיעור ,להיות התפשטות השראות הפעם ,שלא היה נח הצדיק יכול להגין על בימיו' ,עכ"ל ,ודברי פי חכם חן:
א-להותו יתברך ,בכל בחינת קומתו
בני דורו ,אם כן ,מה כל כך התימה ומעתה נחזי אנן ונימא כזאת בענין מראש ועד עקב,
הקשת ,הגם שמן הנמנע לצדיק יחידי
16
ואחרי כן ,כאשר שב ה' וינחם על להגן על כל בני דורו ,וכמו שמצינו בדור נתלבש בבחינת רצון ,לרצונו בעבודת
הרעה ,ויכלא הגשם מן השמים ,והביט אל המבול ,עם כל זה ,אין אדם מישראל יוצא ישראל ובתורה.
נח ,ויאמר לא אוסיף עוד לקלל וגו' את ידי חובתו ,כי-אם ,לעבוד ה' יתברך בעוז ואין להבין הדבר על בוריו ,וכבר הניח
קשתי נתתי בענן ,פירש ,ברמז ,במלת ענן, ותעצומות ,עד שהוא מצד עצמו על כל הרמב"ם ז"ל ,יסוד אמיתי בזה ,על פי
על החסד הגדול ,וכמו שמובא בזוה"ק, הכתוב' ,כי לא מחשבותי מחשבותיכם'. פנים ,לא יצטרך לקשת.
בפסוק' ,ויבוא משה בתוך הענן' שהוא וזה ששאל רבי שמעון בר יוחאי לרבי והחוקר לדעת ולהבין מחשבת יוצרנו,
מלאך מיכאל כהנא רבא (מדת החסד).
יהושע בן לוי' ,נראתה הקשת בימיך' ,סכל הוא ,כי לית מחשבה תפיסא ביה.
עיין שם.
פירוש ,תקנת ימיך ,עד שלא הוצרכת והנה ,הרבה טועים על ידי זאת
והענן מכונה גם כן בשם 'עב' ,שמספרו החקירה ,כרעו ונפלו ומעדו מאמונת מצד עצמך לקשת?
עולה חסד,
יוצרנו ובמשה ובישראל עמו .והחקירה והשיב לו בענותנותו ,הן (שנראתה
ומלת קשת מורה על בחינת גבורה ,כמו הזאת התעום ,עד שפגמו ברעוא דרעוין הקשת).
שנאמר ,אשה 'קשת' רוח אנכי. (רצון שברצונות) ,ואמרו כי נברא ועל זה אמר לו' ,אם כן ,לאו אתה בר
ולכן אמר ה' ,את קשתי נתתי בענן ,נתתי העולם מבלי כוונת מכוון (מבלי רצון ליואי' ,ואתי שפיר (ובזה נתיישב קושיא
דייקא ,לשון עבר ,פירוש ,כאשר בראתי שהיא למען כוונה) ,עד ,שלפי דעתם, א :כיון שראינו הפעם ,שלא היה נח
עולמי ,שלא כדעת החוטאים ,רק נתתי אין צורך לבורא יתברך שמו בעבודת הצדיק יכול להגין על בני דורו ,אם כן,
בחינת הגבורה (קשתי) בתוך החסדים עמו ...וזה הוא עמק עכור ,לכל מעדי מה כל כך התימה בדורות אחרונים,
(הענן) ,שלא יתפשטו החסדים ,עד בלי רגל ,הנדים ונעים ,מעל משכן ה' ותורתו כמו בימי רבי יהושע בן לוי?
די ,ויהיה מן הנמנע להנבראים להכיל ומצוותיו:
וקושיא ב :אם נראתה הקשת בימיו,
וכן היה פגם דור המבול (שעסקו אותם ,ולכן עשיתי שיעור וגבול ,אם כן,
מכל מקום ,אפשר שהיה צדיק גדול ,רק
הגבורה עצמה הוא ענין חסד, בחקירות ,וכפרו). שאין דורו זכאי לכך ,לכן צריכים
ולכן השחיתו את דרכם ,ופגמו בזרע ולכן ,והיה בענני ענן על הארץ ,פירוש, לקשת! ואם כן ,מה חרי האף הגדול
בכל זמן שירבו ההשפעות הנרמזים לבטלה, הזה ,שאמר לו' ,אם כן ,לאו אתה בר
בחסדים, ליואי'?)
להורות (כפירתם בכונת רצונו ית',
ושע"כ דימו בדעתם) על שפעת ונראתה הקשת ,יהיה כמו כן בחינת ומעתה נבאר פגם דור המבול וענין
גבורה ,להגבילם ,שלא יזולו בלי די ,כמו המשפיע ללא צורך, הקשת ,מה שהוא שייך לזה.
בדור המבול ,רק בבחינת גבורת קשת,
שיש לו שלושה גוונים ,הרומזים על וזיוגו מין בשאינו מינו, מן הידוע ,כי בוראינו יתברך שמו עילת
להורות (כפירתם בכונת רצונו ית' ,האבות ,ועל פיהם יתקיים העולם כראוי, על כל העילות דלית מחשבה תפיסא בו
ושע"כ דימו בדעתם) על עירוב והבן: כלל שעלה ברצונו הפשוט לברוא
העולם ,לא היה רק ,לבעבור חפצו ורצונו
הנבראים ,שלא היתה בכוונה וסדר ,רק וזה ,וראיתיה לזכור ברית עולם ,ואיתא בעושי רצונו ,ויקרא בהם א-להותו
בזוהר שהה"א (של וראיתיה) רמוזה אל הכל במקרה.
יתברך.
המלכות .פירוש הענין ,שהבטיח הקדוש וכל כך גדול כח הפגם ,עד שנקם ה'
ברוך הוא ,שההשפעה תהיה נובעת על באויביו מדה במדה ,והוריק עליהם מי והחקירה הגדולה שנתחבטו בה :שאיך
פי המלכות ,שימליכו אותו בני ישראל, המבול בלי מדה ושיעור וצמצום. יתכן חפץ ורצון לבוראינו המופשט מכל
ו(תהיה נובעת) על פי סדר עבודתם ,ואז כרצונם( ,באמונתם הכזבית) בהשפעה מדה וציור?
יהיה נאה להם ,ונאה לעולם: (שלו ית') בלי צמצום( .ונקמה זו ,היתה תשובתינו על זה ,שאנחנו מאמינים בני
~ ~ ~
בכדי) לאבד כל זכר למו. מאמינים ,אמונתינו לעד קיימת ,שבודאי
ALSHICHK@GMAIL.COM
17
