פרפרת · Parperes — נח (2026-10-12)

נא לא לעיין בשעת התפילה וקריה"ת! בסייעתא דשמיא
לע"נ
נתנאל בן
ציפורה
ושלמה
גליון רפאל בן
אסתר
659 ת.נ.צ.ב.ה
פרשת נח תשפ"ז
*****************************************************************************************************************************************************************************************************************************
דבר אחד או שניים ,אשר לדעתו יש לעורר עליהם בפני יש ַצ ִ ּדיק )ו ,ט(
נ ַֹח ִא ׁ
הציבור .ברשותכם אקריא את הקטע הראשון מהמכתב".
מרן הגר"נ החל לקרוא את המכתב" :היות ולאחרונה כשחלילה מתחולל מבול בחוץ ,מבול של מים ,או מבול של
עורכים שמחות בבתים כמו שבע ברכות ואירוסין ,והשמחה אש ,או שניהם גם יחד ...הרוצה להינצל מחרון אף ה' ,צריך
מתחילה בשעה מאוחרת ,לא לפני עשר בלילה ,ומסתיימת להיות גם 'נח' וגם 'איש צדיק' ...גם נוח ונעים לבריות -וגם
לתוך הלילה ואחרי חצות ליל -השירה והקולות מפריעים 'איש צדיק' במצוות שבין אדם למקום ,ובדרך כלל דבר גורר
לשכנים .הרי בכל שכונה ובכל בניין אפשר למצוא ילדים דבר ,שהרי אמרו חז"ל )אבות ג ,י(' :כל שרוח הבריות נוחה
הזקוקים לשינה ,הרב מעוניין לעורר על כך שיפסיקו עם הימנו -רוח המקום נוחה הימנו'.
ההפרעות הללו". * * *
"עד כאן המכתב ככתבו" ,סיים מרן הגר"נ את ההקראה היארצייט של מרן הגר"נ קרליץ זצ"ל חל בשבוע שעבר ]כ"ג
הלא שגרתית. תשרי[ .נביא כאן מעשה שסיפר הג"ר אליהו מאיר שוורץ
או אז פניו האדימו -ללא גוזמה -הוא הגביה את קולו וזעק שליט"א ,מעשה המעיד על יפעת מידותיו של מרן זצ"ל:
בכאב עצור" :בעיקרון הוא צודק בהערה שלו .אבל אם השכן "בזמנו ,בימי החורף של 'מלחמת המפרץ' )שנת תשנ"א(,
שלך עושה שמחה ולך היא מהווה 'הפרעה' -על זה בעצמו היתה עצירת גשמים .היה ניכר שזהו מצב של 'חרון אף',
אנחנו צריכים לערוך עצרת התעוררות ...אדרבה ,כאשר רח"ל ]רק עם סיומה של המלחמה ,בימי הפורים ,החלו לרדת גשמי שפע[.
השני עושה שמחה אנחנו צריכים לשמוח עמו בשמחתו - קרא אפוא מרן הגר"נ קרליץ זצוק"ל לעצרת התעוררות
להרגיש בליבנו את שמחתו!" ,סיים את דבריו הקצרים בעקבות עצירת הגשמים בבית הכנסת ב'רמת אהרן' בבני
ברעדה ,וירד ממדרגות ארון הקודש ופניו חיוורות מצער. ברק ,והציבור הנכבד מסלתה ושמנה של העיר בני ברק
הכינוס הסתיים ,ואידך זיל גמור... גדש את בית הכנסת לשמוע דברי התעוררות.
* * * מרן הגר"נ ,כדרכו ,לא היה מאריך בדיבור .הוא עורר
בקצרה עם דברי הרמב"ם על החובה לשפר את המעשים
הגרא"מ שוורץ שב ומספר סיפור נוסף ,עובדה דבדידיה ולדעת כי מאת ה' הייתה זאת ,ולא לומר כי הצרות הן
הווה" :לפני כחמש־עשרה שנה הגעתי להשתתף בשמחת 'מקרה' ,וכך הוא גם כעת בעת עצירת הגשמים ,שחובתנו
'אויפרוף' במשפחת הג"ר שמואל ויינטרויב שליט"א בן להשתפר במעשינו.
ידידו של רבי נסים -הגאון רבי בערל ויינטרויב זצ"ל.
לאחר כעשר דקות לכל היותר סיים את דרשתו והכינוס עמד
השמחה הייתה אמורה להתקיים בבית הכנסת המרכזי להסתיים .רבי נסים ירד מארון הקודש ,והקהל נעמד על
ב'רמת אהרן' .זמן התפילה נקבע לשעה .7:30לכשעצמי רגליו כדי לצאת.
הגעתי כבר בשעה 7:00ללמוד מעט לפני התפילה ולומר
קרבנות וכו'. אלא שלפתע הושלך הס בבית הכנסת .מתברר ,כי רבי
נסים מעוניין להוסיף דבר ששכח לומר ,וכי הוא עולה על
והנה אני רואה את מרן הגאון רבי נסים כבר יושב במקומו מדרגות ארון הקודש שנית .הציבור התיישב על מקומו ,מבין
ומעיין בספר .כיוון שאנחנו -אבלחט"א -קרובי משפחה, כי דבר חשוב יישמע כעת.
והיה לי עמו קשר הדוק ,ואמי הצדקנית ע"ה גדלה בבית
הוריו ,ניגשתי ובירכתיו ב'גוט שבת' .לתומי סברתי כי רבי מרן הגאב"ד עולה שוב על המדרגות ,מוציא נייר מכיסו,
נסים יושב ולומד כמנהגו אחרי תפילת ותיקין שהסתיימה ובעודו בידו פותח ומספר" :היום בבוקר מצאתי אצלי בתיבת
לפני כחצי שעה .אלא שהתברר שלא כך .הוא אמר לי כי הדואר מכתב מיהודי ,הכותב לי שהיות והלילה תתקיים
עדיין לא התפלל תפילת שבת ,וכי קרה לו היום דבר חריג: עצרת התעוררות בבית הכנסת הוא מבקש להעיר ולעורר
מדבריו של רש"י הק' עולה ,כי הסיבה לכך שנבחרו דווקא הוא לא התעורר משנתו לתפילת ותיקין ,והוא בא כעת
עצי ה'גופר' כדי לבנות מהם את התיבה הינה בשל הדמיון להתפלל במניין השני שבבית מדרשו.
הלשוני בין שמו של העץ' :גופר' ובין ה'גפרית' שבה נגזר על
בני דור המבול להימחות. שמחתי מאוד ואמרתי לו כי זו ממש 'השגחה פרטית' וכולם
ישמחו מאוד ,כי הנה עוד מעט יבואו המתפללים ותתקיים
ולכאורה יש להבין :איזו שייכות ישנה בין עצי ה'גופר' אשר כאן שמחת ידידו רבי בערל ויינטרויב ,ובוודאי שהרב ישמח
שימשו לבניית התיבה שנועדה להציל את נח מהמבול ,ובין וגם המחותנים ישמחו מאוד שכבוד הרב ישתתף בשמחתם.
ה'גפרית' שנועדה למחות את בני דורו מעל פני האדמה?
מה העניין להשתמש לשתי המטרות בחומרים בעלי שמות "באותו רגע" ,נזכר הגרא"מ שוורץ בהתרגשות ובכאב,
דומים במידת־מה? "התכרכמו פניו .עננה נחה עליהן בכאב רב .ברגע הראשון
לא הבנתי מה קרה.
את התשובה נבין היטב עפ"י המעשה הבא :לפני שנים
רבות ,בעיר אחת באנגליה ,שימש יהודי פשוט כגבאי באחד הוא הרהר לעצמו ומיד הסביר לי" :הרי יש כאן שאלה של
מבתי הכנסת .יהודי זה היה בור מוחלט ועם הארץ ,עד 'גניבת דעת' .כי בני המשפחה יחשבו שבאתי במיוחד
שאפילו לא ידע קרוא וכתוב .כאשר נדרש לחתום על מסמך להשתתף אתם בשמחה ,ולא כן הדבר ,אלא פשוט לא
כלשהו היה חותם בטביעת אצבע ,שכן גם את המעט הזה - התעוררתי לוותיקין ולכן אני כאן."!...
לכתוב את שמו -לא ידע .ובכל זאת ,מגבלה זו לא הפריעה מאותו רגע היה נראה מרן זצוק"ל במתח של ממש ,עד כי
לאותו יהודי לנהל את כל ענייני בית הכנסת על הצד היותר כבר לא יכולתי להמשיך לדבר אתו .עזבתי את כותל
טוב ,לשביעות רצונם של המתפללים כולם. המזרח ,אבל עקבתי בדריכות כיצד ייפול דבר ' -תורה היא
דא עקא ,שביום מן הימים ,עם פטירתו של רב הקהילה וללמוד אני צריך' .המתנתי לראות מה יעשה הגאב"ד
הגיע רב חדש לכהן פאר ,והצעד הראשון שעשה היה שיפוץ בצדקותו והכרעתו ,כיצד יתמודד עם ה'בעיה'...
בית הכנסת והסדרת ניהולו על הצד היותר טוב. וכעת ,הסכיתו ושמעו כיצד התמודד גאון התורה עם שאלת
בין השאר הוחלט בעצת פרנסי הקהל ,כי מהיום ואילך גניבת הדעת הזו ...במשך השעתיים הקרובות ,כאשר ניגשו
ינוהלו ההוצאות וההכנסות בצורה מסודרת תוך רישום אליו מתפללים ובני משפחה לפני התפילה ולאחריה ,עמד
מדויק בספרי החשבונות .מעתה לא נותרה ברירה כי אם בעל ה'חוט השני' וסיפר לכל אחד ואחד )!( את האירוע הלא
לפטר את הגבאי הוותיק -אשר כאמור ,לא ידע קרוא וכתוב מצוי שקרה לו ,שלא התעורר הבוקר לתפילת ותיקין ולכן
ולא היה באפשרותו בשום אופן לנהל את הפנקסים באופן הזדמן לו להתפלל במניין השני!.
המוסכם. כשאני אומר 'כל אחד ואחד' כוונתי אפילו לילדים שלחצו לו
ואכן ,הגבאי פוטר ממשרתו כאשר הוא מקבל פיצויי יד כדי לקבל את ברכתו ...עמד רבי נסים ואף להם סיפר את
פיטורים נכבדים -שנועדו לאפשר לו להתפרנס בינתיים עד התקלה שקרתה לו הבוקר ,והכל כדי שלא יחשבו שהוא
שימצא לעצמו עבודה אחרת. הגיע במיוחד לשמחה ונמצא גונב את דעתם!.
כאשר עזב הגבאי את בנין הקהילה כשסכום הכסף הגדול הפלא התעצם ,והיה מדהים וחריג לראות כיצד האיש
בכיסו -לא ידע את נפשו מרוב צער ודאגה :היכן ימצא השתקן הגדול מספר לכל נער ,מבוגר וזקן את מה שקרה לו
עבודה שתפרנס אותו? ומי בכלל ייאות להעסיקו בגילו הבוקר שלא התעורר מהשינה ...רבים באמת הביטו
המופלג?. כתמהים מה קרה לו לרבי נסים שמספר סיפורים על מה
שאירע לו בבית שלא התעורר ...הם לא ידעו את מה שאני
בין כך ובין כך הובילוהו רגליו ברחובות העיר מבלי כל יעד ידעתי וראיתי .ראיתי ,השתוממתי ולמדתי אורחות חיים
מוגדר ,עד שלבסוף מצא את עצמו בפתחו של השביל ומידות טהורות.
החוצה את היער המפריד בין שני חלקי העיר.
"אבד חסיד מן הארץ וישר באדם א ִין )מיכה ז ,ב(".
באותו הרגע ,לפתע ,הבריק בראשו רעיון :הוא נוכח לדעת,
כי אנשים רבים חוצים את היער בשביל האמור ,כאשר ]מתוך מוסף 'יתד נאמן'[
שה ְל ָך ּ ֵת ַבת עֲ צֵ י ג ֶֹפר )ו ,יד(
מדובר בצעידה ממושכת שבמהלכה אין כל מקום בו ניתן
לעצור להתרעננות ולמנוחה .אמר מיודענו בלבו" :אם אציב עֲ ֵׂ
כאן דוכן קטן בו אמכור שתייה קלה ומעט מגדנות ,ולצידו
אעמיד מספר כסאות ושולחנות -בוודאי יהיו אנשים רבים עצי גפר -כך שמו .ולמה ממין זה? על שם גפרית,
שישמחו לעצור להתרעננות בדרכם ,וכך תהיה לי פרנסה". שנגזר עליהם להימחות בו )רש"י(
הקדוש ברוך הוא מוציא חמה מנרתיקה ומקדיר ,רשעים ממחשבה למעשה .לאחר שהצטייד ברשיונות מתאימים
נידונין בה ,וצדיקים מתרפאין בה" .כלומר :אותה השמש בנה מיודענו -הגבאי לשעבר -ביתן קטן על אם הדרך,
שתצא מנרתיקה לעתיד לבוא תייסר את הרשעים ותרפא והעסק החל לשגשג ...תקופה קצרה לאחר מכן כבר פתח
את הצדיקים ,ואין כל סתירה בדבר ,שכן כאמור -ה'טוב' היהודי 'סניף' נוסף לעסק הקטן שלו בהמשך השביל
וה'רע' אינם תלויים בנסיבות או במציאות ,אלא אך ורק המתפתל ,וההכנסות זרמו אל כיסו בשפע וברווח.
במעשיו של האדם!.
מנהגו של אותו יהודי היה ,שבכל יום לאחר שסיים את
]מתוך 'ללמדך'-ספרו של רבי מרדכי פרוינדליך זצ"ל[ מלאכתו היה מרכז את דמי הפדיון היומי ,מפריש מהם את
הנחוץ לו לשם כלכלת ביתו ,ואילו את השאר מפקיד בבנק
יה )ח ,יא(
ְו ִה ּנֵה עֲ לֵ ה זַיִ ת ָט ָרף ְּב ִפ ָ המקומי .כך ,יום אחרי יום ,שנה אחרי שנה .מעולם לא נזקק
למשוך את הכסף המופקד ,שכן דמי הפדיון הספיקו לו
אמרה" :יהיו מזונותי מרורין כזית בידו של הקב"ה ולא להוצאות ביתו בשפע וברווח.
מתוקין כדבש בידי בשר ודם" )רש"י(
אלא שביום מסוים קיבל אותו יהודי פנייה ממנהל הבנק
הגאון רבי בן־ציון פלמן זצ"ל היה חוזר ואומר פעמים רבות, שעבר על ספרי החשבונות ,ומצא כי בחשבונו הצטבר סכום
שרבי נחום מהורודנא זצוק"ל מרגלא בפומיה ,כי ניסה עתק .הוא הוזמן אחר כבוד לפגישה בה הציג בפניו המנהל
הרבה פעמים למצוא ולהבין בדרכים פשוטות את דרכי את יתרת חשבונו ,ואף פרש בפניו אפשרויות שונות
הפרנסה ,ולבסוף מצא את עצמו טועה ,ונוכח תמיד כי יד ה' להשקעת הכסף כך שיניב רווחים נאים.
מנווטת ונכנסת לו בתוך החיים בדרכים לא טבעיות-
בסופו של אותה פגישה הוסכם על אפיק ההשקעה
סטנדרטיות .הוא מרוויח משם ומפסיד מכאן ,מתאמץ שם
המתאים ,המסמכים הובאו ,ומיודענו התבקש לחתום
ומרוויח ממקום אחר .הוא בדק ובחן וראה כי אנשים מנסים
עליהם ,כאשר את זאת הוא מבקש לעשות כדרכו -
לשלוט בפרנסה שלהם -וללא הצלחה .המפתח כל העת
באמצעות טביעת אצבע...
בידי הקב"ה ...לשונו של רבי נחום מהורודנא" :אבל תמיד
מצאתי יד ה' גלויה ובולטת כל כך ,עד כי אין בהם שום דבר מנהל הבנק התקשה להאמין למראה עיניו" :איני מבין...
מדרכי הטבע ,וכל בן דעת יודה כי מה' היתה זאת .וזהו אדם עשיר כמוך אינו יודע קרוא וכתוב? איך זה ייתכן?",
שנאמר בגמרא 'קשים מזונותיו של אדם כקריעת יום סוף'". הוא שאל בפליאה ,ואילו מיודענו היהודי השיב ברצינות
תהומית" :דע לך אדוני ,כי אילו הייתי יודע קרוא וכתוב לא
* * *
הייתי היום עשיר ...הייתי עדיין גבאי בבית־כנסת קטן!".
"משל המשיל מרן ה'חפץ חיים'" ,אמר ר' בן־ציון לאברך
נוכח מבט ההשתאות שפשט על פניו של מנהל הבנק סיפר
הטרוד בדאגותיו" ,עני מרוד צעד בדרך מעיר לעיר ונשא על
מיודענו את סיפורו ,וסיים" :רואה אתה? אילו הייתי יודע
כתפו שק מלא תבואה ,עשרה וחצי ק"ג .חלפה לידו כרכרה
לקרוא ולכתוב לא הייתי מפוטר ממשרתי ,וכך עד היום
של אדם נדיב .היא נעצרה והנדיב הציע לו להניח את
הייתי ממשיך לשמש כגבאי בבית הכנסת ...דווקא משום
המשא הכבד על העגלה .שמח העני מאוד .הוא מיהר
שלא ידעתי קרוא וכתוב פוטרתי ממשרת הגבאות ,מה
והוציא מן השק קילו וחצי ממשאו ,משקל שלא קשה לו
שהוביל אותי לפתוח עסק עצמאי ולהרוויח הון עתק ,כפי
לסחוב ,והעביר לתוך שקית קטנה ,ובשק נותרו תשעה ק"ג,
שעיניך רואות!".
אותם הגביה והניח בעגלה בתודה .חייך האיש שבכרכרה
ואמר לו" :פלא לי עליך על שאתה חושב שאני מקפיד על ואנחנו על־פי דרכנו למדנו ,כי ה'טוב' וה'רע' אינם תלויים
הק"ג וחצי .אם תשעה ק"ג אני מעלה על העגלה ,וכי ק"ג בתנאים או בנסיבות .אותו מקרה עצמו שעלול להיתפס
וחצי נוספים -דבר קל שכזה -אתה חושב שאני מקפיד כ'רע' ,כמו פיטורים ממקום עבודה קבוע ומסודר -יכול
עליו?! אם כבר אז כבר ...תניח הכל ואני נוסע". להיהפך ל'טוב' מופלג ,כאשר ההשגחה העליונה רוצה
בטובתו של האדם הזכאי לכך על־פי מעשיו.
"וכמו כן" אומר מרן ה'חפץ חיים'" ,כששואלים בחור בן
עשרים שמתארס' :כמה הם דמי הנדוניה שקיבלת?' .הוא נראה שאת הנקודה הזו רצה הקדוש ברוך הוא ללמד את
ישיב בסיפוק' :קיבלתי נדוניה נכבדה ,שאוכל לחיות נח ,ומשום כך הורה לו להשתמש בעצי 'גופר' לבניית
ולהתפרנס ממנה שלוש וארבע שנים אפילו אם לא יזדמן לי התיבה ,כנגד ה'גפרית' אשר שימשה להשמדתם של בני
שום עסק לפרנסתי' .שבים ושואלים אותו' :ומה תעשה דורו ...ללמד ,כי לא ה'גפרית' גורמת את הרע ולא ה'גופר'
בארבעים ושש שנים הנותרות עד תשלום שבעים שנה ]שהוא גורם את הטוב ,אלא הכל תלוי במעשי האדם! .ואותם
בדרך־כלל מספר חיי האדם[?' .יענה ויאמר' :אני בוטח בה' שיזמין גופר\גופרית שיימחו את דור המבול יכולים בעצמם להציל
לי עסק או כל סיוע אחר ,שאוכל להתפרנס מידו הרחבה'. אחרים .וכבר עמדו רבותינו על כך ולימדונו )עבודה זרה ג:(:
"אמר רבי שמעון בן לקיש :אין גיהינום לעתיד לבוא ,אלא
ומדרשו ,יש לו הנהגה נסית .וזו 'הקופה' האחרת לחלוטין ממש פלא עליו .כיוון שסוף סוף הוא מוכרח לבטוח בה'
שממנה מפרנס הקב"ה -ללא מנין וללא חשבון -את הת"ח. שיעזור לו ויכלכלהו -אותו וכל אנשי ביתו 46 -שנים ,כבר
יכול הוא לבטוח בה' יתברך שיפרנס אותו מידו הרחבה גם
* * * בשנה־שנתיים הראשונות!.
סיפר ר' בן־ציון :אחד משומעי שיעוריו בבני ברק עבד זה שאמר הכתוב "השלך על ה' יהבך ]את כל המשא שלך[ והוא
לפרנסתו כנהג הסעות .ויהי היום נטפל אליו שוטר תנועה יכלכלך" ,היינו שהאדם לא ישאיר לעצמו גם לא ק"ג וחצי,
בטענה שנסע שלא כחוק ורצה לתת לו דו"ח גבוה .אותו כיון שבעל כורחו מוכרח בסוף לבוא לידי מידת הבטחון ,אם
יהודי לא הסכים עם השוטר וטען שהמקרה לא היה כפי כן שישליך על ה' את כל החבילה ,ואז בוודאי כאשר יבטח
שמאשים אותו ולא עבר על עבירת התנועה המדוברת. בו באמת " -הוא יכלכלך" .נמצאנו למדים ,שככל שהאדם
הם התווכחו ,השוטר נפגע וכעס מאוד ואמר לו" :אני אדאג מתחזק ומשליך את יהבו על ה' ,ובוטח בו באמת ובכל לבו,
להביא אותך למשפט ושם כבר תקבל 'שלילת רישיון' כך הוא זוכה ורואה בישועתו של מקום.
ותאבד את הפרנסה ,ואז נראה מי צודק ,אני או אתה". * * *
אותו אדם נבהל והיה מוטרד מכך במיוחד ,כי פרנסתו אברך נכנס להתייעץ עם ר' בן־ציון ,האם לעבור מכולל אחד
הייתה בנויה מהסעות וסיפר לי בצער על פרטי המקרה. למשנהו .השיב לו ר' בן־ציון בסיפור.
יעצתי לו שייתן סכום כסף לצדקה ושיקבל על עצמו להוסיף
בלימוד כרבע שעה נוספת מדי יום ביומו " -ובזכות שאתה "בכולל פוניבז' היתה תקופה קשה שלא שילמו ,ואם שילמו
מוסיף בלימוד התורה ,בכוח התורה הכל יהיה בסדר". נתנו מעט .בשעתו ישבו לידי" ,סיפר ר' בן־ציון" ,שני
ובאמת ,מיודענו אכן נתן צדקה והתחיל במהלך של הוספה אברכים .אחד מהם עזב והלך ללמוד בכולל ששילמו טוב,
בלימודיו .והנה ,בתאריך המיועד התייצב בעל הרכב בבית אך למד שם הרבה פחות טוב ממה שלמד כאשר ישב
המשפט .השופט המתין לשוטר שייכנס ,אך השוטר לא בכולל פוניבז' .ולאחר כחודש הוא סיפר לי ,כי בראש חודש
הופיע .השופט כעס ואמר שלאחרונה זו כבר פעם שניה הראשון שקיבל את התשלום הגבוה מהכולל החדש ,רוב
שהשוטר עושה לו את זה -שאינו מגיע לדיון בתביעה שהוא הסכום הלך לפיצוץ בצינור בבית .לכן החליט מיד לשוב
תבע .השופט פסק לנהג קנס קטן ושחרר אותו מכל תביעה. ל'עניות' של כולל פוניבז'".
זה הכוח שמקבלים כאשר לומדים תורה ונותנים צדקה ,וכל המשיך ואמר לו" :לפיכך הכלל הוא ,שצריך לתת את הדעת
אחד יכול להיוושע בכוח התורה .אמנם לאברכים זה עוד לא על גובה המלגה דווקא ,אלא האם הלימוד בכולל השני
יותר ,שהרי יש להם את כוח התורה בתמידות. יהיה כמו בכולל הקודם .שאם כן ,אז תעבור לכולל ההוא,
אבל אם תלמד שם פחות טוב אל תעבור .כלומר ,שהלימוד
* * * יהיה מרכז השיקול ,הכסף וכל השאר הם כבר יבואו
יהודי התאונן קשות באוזני ר' בן־ציון כי אין לו פרנסה מ'הקופה' המיוחדת שמייעדים בשמים לאברכים עמלי
מסודרת והוא מגלגל כספים מפה ומשם " -אני מקנא בבעלי תורה".
היכולת שארנקם מלא בממון" ,התאונן .סיפר לו ר' בן־ציון, מהי 'הקופה' של בני התורה?.
כי מרן רבי אהרן לייב שטיינמן זצ"ל שב מכמה ביקורים
בחו"ל למען הכלל ,והוא סיפר לו כי נכנסו אליו גבירים יקרים הנה מצינו שבקודש הקדשים התרחש בתמידות נס גדול,
מרחבי תבל לשוחח ולשפוך לב .והנה איש אחרי איש מהם ש'מקום הארון לא היה מן המנין' ,והיינו שלמרות שמידת
סיפרו וביקשו ברכה על צרות פרטיות שיש להם ,לכולם. בית קודש הקדשים היתה עשרים אמה על עשרים אמה,
והם לא התאוננו על צרות סתם של מה בכך ,אלא להיפך, בכל זאת תמיד נמצאו עשר אמות לצד אחד של הארון ועשר
רח"ל ,והוסיף ואמר ר' אהרן לייב בפנים כאובות ,ברחמים אמות לצד השני של הארון ,כאילו שאין ארון ,מפני שהיה נס
ובצער" :לא שווה בכלל להיות גביר! אמנם כסף יש ,אבל תמידי במיקום הארון .ולכאורה אין זה מובן ,הרי תכלית בית
כאלו צרות אחרות כנגד זה ,שכבר יותר שווה שהצרה תהיה המקדש הוא קודש הקדשים ,ותכלית קודש הקדשים היא
במחסור הכסף."... הארון ,אז אם כן מדוע הארון לא היה מן המנין ,אדרבה הרי
הארון העיקר ועליו להיות ראשון במנין ובחשבון?.
סיים ר' בן־ציון ואמר בשם אחד מהגדולים ,כי אדם המרגיש
שהוא מקנא בחברו בדבר מוצלח שיש לו ,הדרך להתמודד וביאר ר' בן־ציון ,כי הביאור והסוד הוא ,שארון הלוחות
עם זה היא להסתכל על כל מה שיש לחברו ,גם על הצרות במהותו חייב להיות בלי מנין ודווקא מעל הטבע .וזו הנהגה
והסבל שיש לחברו ,ובאופן כזה כל אחד יהיה שמח לקבל שהקב"ה הטביע בעולם ש'הארון נושא את נושאיו' וכן
את מה שיש לו עצמו ,שלרוב זה כלום לעומת הנסיונות ש'מקום הארון אינו מן המנין' .וממילא ,מי שנצמד לארון
וה'פעקאלע' ]'החבילות' [...שיש לשני] .מתוך 'ספר ללא שם[ והולך על־פיו ועוסק בתורה כל היום -אברך כמשמעו
לקבלת העלון במייל ניתן לשלוח בקשה לparperet100@gmail.com :
