gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ובחרת בחיים · Ibuchartu Bachaim — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: ובחרת בחיים · Ibuchartu Bachaim

שבוע: נח (2026-10-12)

ובחרת בחיים · Ibuchartu Bachaim — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ובחרת בחיים‬ ‫בס"ד‪ ,‬גיליון שפ"ד | פר' נח | תשפ"ז‬ ‫גליון שבועי במשנת מרן האור החיים הק' זיע"א‬ ‫באור החיים‬ ‫תולדות רבנו הק'‬ ‫פניני אור החיים‬ ‫פרק שמיני‪ :‬תהפוכות‬ ‫סוד הרדיפות האיומות‬ ‫כאשר מן השמים פותחים פתח לתפילה – הצדיק‬ ‫נכנס בו ומבקש רחמים‪.‬‬ ‫מה אדם מוליד בעולם‬ ‫צדיקי הדורות גילו מאחורי הפרגוד‪ ,‬כי כל אותן צרות‬ ‫שבאו על ראש רבינו שמרום המעלה הפך להיות‬ ‫‘אלה תולדות נח’‪.‬‬ ‫נרדף ומושפל‪ ,‬נמלט על נפשו ומסובך בחובות לא‬ ‫גם מן התיבה צריך לצאת‬ ‫בדרך כלל‪ ,‬כאשר התורה מדברת על ‘תולדות’ היא‬ ‫לו‪ ,‬לא היו כי אם מקנאת כוחות הטומאה והסטרא‬ ‫מספרת על הבנים שנולדו לאדם‪.‬‬ ‫אחרא‪ ,‬שלא יכלו להשלים עם מדרגותיו בקודש של‬ ‫‘והקימותי את בריתי אתך‪ ,‬ובאת אל‬ ‫אולם כאן‪ ,‬במקום להזכיר מיד את שם‪ ,‬חם ויפת‪,‬‬ ‫אותו צדיק‪ .‬ומשנתנסה רבינו בכל אותן הנסיונות‬ ‫התיבה’‪.‬‬ ‫ממשיכה התורה ואומרת‪‘ :‬נח איש צדיק תמים’‪.‬‬ ‫ועמד בהם בגבורה‪ ,‬ולא זו בלבד‪ ,‬אלא שלא כהתה עין‬ ‫מדוע הקדימה התורה את הבטחת הברית לציווי‬ ‫מדוע אלו נקראים תולדותיו של נח?‬ ‫אמונתו בבוראו ושמחתו ביוצרו‪ ,‬העמידו עליו אנשים‬ ‫להיכנס לתיבה?‬ ‫אומר האור החיים הקדוש‪ ,‬שחז”ל דקדקו בלשונם‬ ‫קשים כברזל לבזותו ולהשפילו ולצערו אף בדברי‬ ‫ואמרו‪ :‬עיקר תולדותיהם של צדיקים הם מצוות‬ ‫אחד הביאורים שמביא האור החיים הקדוש הוא‪,‬‬ ‫תורה!‬ ‫שהקב”ה כרת עם נח ברית שלא ישכחהו בתוך‬ ‫ומעשים טובים‪.‬‬ ‫וכך מספר הגה”ק מקומרנא זי”ע‪:‬‬ ‫התיבה‪.‬‬ ‫לא זו בלבד שהמעשים הטובים נקראים תולדות; הם‬ ‫“‪...‬וכשהיצר וחיילותיו רואה שהצדיק מעורר‬ ‫גם לאחר שניצל ממי המבול היה נח סגור בתיבה‪,‬‬ ‫עיקר תולדותיו של האדם!‬ ‫עיקר תשוקתו לאור עליון‪ ,‬תחלה בנערותו מפיל‬ ‫מוקף מים מכל עבר‪ .‬אם לא ייפסק המבול ולא יוכל‬ ‫כל מצוה שאדם מקיים‪ ,‬כל מעשה טוב שהוא עושה‪,‬‬ ‫עליו מרה שחורה ועצבות‪ ,‬מרירות מות מעוני‬ ‫לצאת‪ ,‬עדיין לא נשלמה הצלתו‪.‬‬ ‫הוא דבר חדש שהביא לעולם‪ .‬אלו הפירות שצמחו‬ ‫ודוחק דלות ועניות וקרירות‪ .‬וכשרואה שהצדיק‬ ‫ממנו‪ ,‬ואלו התולדות הנזקפות על שמו‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬עוד לפני שנכנס‪ ,‬הבטיח לו ה’‪ :‬אינך נכנס למקום‬ ‫משבר כל מתלעות און ומלך עליון מאיר עליו‪,‬‬ ‫לכן מפרשת התורה את הפסוק כך‪‘ :‬אלה תולדות נח’‬ ‫שאין ממנו יציאה‪.‬‬ ‫וכבר הוסר הזוהמה מנפשו ואי אפשר לירד‬ ‫– מה הוליד נח בעולם? ‘נח איש צדיק תמים’‪.‬‬ ‫כל כך בתוך חשכת העצבות ולהרגיש ביסורי‬ ‫ברית זו עמדה לו לאחר מכן‪ ,‬כאשר נאמר‪‘ :‬ויזכור‬ ‫עולם הזה‪ ,‬כי אורו יתברך ואור התורה מאיר‬ ‫אלוקים את נח‪ ,‬ויעבר אלוקים רוח על הארץ וישוכו‬ ‫התולדות העיקריות של האדם הן הטוב שהוא מוליד‬ ‫עליו מאור ונועם זיו השכינה‪ ,‬ולכן מעמיד‬ ‫המים’‪.‬‬ ‫במעשיו‪.‬‬ ‫עליו אנשים רעים ומקטרגין עליו ומבזין אותו‬ ‫הקב”ה לא הבטיח לנח רק להישמר בשעת הסכנה‪,‬‬ ‫אלא גם לזכור אותו כאשר יגיע הזמן לפתוח את‬ ‫בבזיונות ומשברין לבו ועושין ממנו כל מיני‬ ‫ליצנות פוערין פיהם לבלי חק עומדין עליו גלי‬ ‫התיבה ולצאת ממנה‪.‬‬ ‫כשלא נפתח פתח‬ ‫גלים קליפות ערב רב‪ ,‬כמו שעשו להרב הקדוש‬ ‫הצלה שלמה אינה רק להיכנס לתיבה – אלא גם‬ ‫רבינו חיים בן עטר שבזה אותו איזה ארור‬ ‫לזכות לצאת ממנה‪.‬‬ ‫‘קץ כל בשר בא לפני‪ ...‬והנני משחיתם’‪.‬‬ ‫“אתה רמאי וצבוע”‪ ,‬וכן עד היום טפשים וחסרי‬ ‫האור החיים הקדוש שואל‪ :‬מדוע נח לא ביקש‬ ‫הדעת של בני מדינתו מבזין אותו כך‪ ,‬והוא לפי‬ ‫רחמים על דורו‪ ,‬כפי שביקש אברהם על סדום ומשה‬ ‫שרוב העולם שמשוקעין בתאות עולם הזה כל‬ ‫להושיט יד לעייף‬ ‫על ישראל?‬ ‫רעות שעושה בתאותו הסרוחה רואה בצדיק‪,‬‬ ‫מבאר האור החיים הקדוש‪ ,‬שהדברים שנאמרו להם‬ ‫ובפרט לצדיק שכמעט משתגע באהבת השי”ת‬ ‫‘וישלח ידו ויקחה‪ ,‬ויבא אותה אליו אל‬ ‫היו שונים‪.‬‬ ‫ובנועם זיו שכינתו מתגרה בו לומר עליו שהוא‬ ‫התיבה’‪.‬‬ ‫לנח נאמרה הגזירה בלשון מוחלטת‪‘ :‬קץ כל בשר‬ ‫רמאות וצביעות והוא מתקנא בו על שהוא נופל‬ ‫נח שלח את היונה לראות אם קלו המים‪ .‬כששבה‬ ‫בא לפני’‪‘ ,‬והנני משחיתם’‪ .‬בדברים אלו לא השאיר‬ ‫באהבה נפולה‪ ,‬והצדיק מקושר באור עליון‬ ‫בפעם הראשונה‪ ,‬הושיט את ידו מחוץ לתיבה‬ ‫הקב”ה פתח שיבין ממנו נח כי עדיין יש מקום לתפילה‪.‬‬ ‫אהבת השכינה ולכן מתקנא בו‪ .‬והס”מ ימ”ש‬ ‫והכניסה פנימה‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬לאברהם נאמר ‘ארדה נא ואראה’ –‬ ‫מעורר את אנשיו הרשעים שיקטרגו על הצדיק‬ ‫אולם בפעם השניה‪ ,‬כשחזרה ועלה זית בפיה‪ ,‬לא‬ ‫לשון שהותירה מקום לבקש רחמים‪ .‬גם למשה לא‬ ‫הזה‪ ...‬חסרי הדעת היו מצערין ומקטרגין עליו‬ ‫נאמר שנח הושיט את ידו‪ .‬מה השתנה?‬ ‫נאמרה גזירה חתומה‪ ,‬ולכן התפלל‪.‬‬ ‫ועוד שהעמידו נגדו מפולפל א’ חריף והיו כל‬ ‫אומר האור החיים הקדוש‪ :‬בפעם הראשונה לא‬ ‫לא אדישות מנעה מנח להתפלל‪ ,‬אלא הוא שמע‬ ‫התלמידים דביקים וקשורים אליו ובודאי גם‬ ‫מצאה היונה מנוח לכף רגלה‪ ,‬ושבה אל התיבה עייפה‬ ‫בדברי ה’ שהגזירה כבר הוחלטה‪.‬‬ ‫צדיק כשמסתלקין ממנו המוחין והחיות מרגיש‬ ‫ויגעה‪.‬‬ ‫מכל אלה צער גדול וחלישות הדעת‪”...‬‬ ‫את המבול היה צריך לגלות לנח כדי שיבנה תיבה;‬ ‫נח חשש שמא כבר אין בה כוח להמשיך לעוף והיא‬ ‫לכן עצם ההודעה לא רמזה שמבקשים ממנו‬ ‫באותם הימים שב רבינו לבית אביו רבי משה אשר‬ ‫תיפול אל המים‪ ,‬ולכן שלח מיד את ידו והביאה אל‬ ‫להתפלל‪.‬‬ ‫היה לו למשען ולמשענה מבחינה כלכלית ובזכותו לא‬ ‫מטו רגליו של רבינו לחלוטין‪.‬‬ ‫המשך בעמוד ג' ◄‬ ‫“‪...‬ובאמת לולי חסד ה’ עלי והפליא חסדו לי‬ ‫באמצעות אדוני אבי עטרת ראשי ה”ה החכם‬ ‫השלם איש חסד כבוד מוה”ר משה בן עטר נר”ו‬ ‫אשר היה ממציא לי טרף והוא עזרני לבוא עד‬ ‫הלום להיות לי הפנה‪ ,‬וישבתי ללמוד תורה‪”...‬‬ ‫המשך בשבוע הבא‬ ‫ספיר ויהלום‬ ‫פניני מוסר ויראת שמים בפרשה‬ ‫שיש בהן סגולה מיוחדת להמשיך חן על‬ ‫מה צורך היה במציאת חן? והלא בתחילת‬ ‫האדם‪ .‬אולם הקדוש ברוך הוא לא גילה‬ ‫פרשתנו מעידה עליו התורה במפורש ‘נח‬ ‫בנחת נשמעים‬ ‫לנו בפירוש אלו הן‪ ,‬מפני שאילו היו בני‬ ‫איש צדיק תמים היה בדורותיו’‪.‬‬ ‫וְ נ ַֹח ָמ ָצא ֵחן ְּב ֵעינֵ י ה’ (ו ח)‪.‬‬ ‫האדם יודעים איזו מצוה מביאה חן מיוחד‪,‬‬ ‫צדיק הוא‪ .‬תמים הוא‪ .‬הקדוש ברוך הוא‬ ‫דבר מופלא הותיר אחריו החסיד המפורסם‬ ‫היו עלולים לרדוף אחריה ולהזניח מצוות‬ ‫עצמו מעיד עליו‪.‬‬ ‫רבי מרדכי מאטיל מיכלזון מקאלושין‪,‬‬ ‫אחרות‪.‬‬ ‫מדוע אפוא נזקק לעוד מעלה של ‘מצא‬ ‫בצוואתו לבניו‪.‬‬ ‫נח‪ ,‬שעסק בתורה ועמל בה‪ ,‬זכה להשיג‬ ‫חן’?‬ ‫בין הדברים סיפר על מאורע שאירע עמו‬ ‫את אותן מצוות נסתרות‪ ,‬ובכוחן מצא חן‪.‬‬ ‫יתירה מזו‪ .‬אמרו חכמינו במסכת יומא‬ ‫שנים רבות קודם לכן‪ ,‬כאשר שהה בוורשה‬ ‫הגאון רבי ברוך שמעון שניאורסון זצ”ל‪,‬‬ ‫(לח‪ ):‬שאפילו בשביל צדיק אחד כדאי היה‬ ‫אצל הרב הקדוש רבי יצחק מווארקא זיע”א‪.‬‬ ‫ראש ישיבת טשעבין‪ ,‬מבאר בספרו ‘ברכת‬ ‫לברוא עולם שלם‪ .‬חז”ל דורשים זאת מן‬ ‫באותה שעה עסק רבי מרדכי מאטיל‬ ‫שמעון’ ארבע מעלות שמצינו בדברי חז”ל‬ ‫הפסוק ‘וירא אלקים את האור כי טוב’‪ ,‬ואין‬ ‫בענייני הכלל‪ .‬הוא בא להשיב דבר בשליחות‬ ‫שמביאות חן‪ :‬תורה‪ ,‬תוכחה לשם שמים‪,‬‬ ‫‘טוב’אלא צדיק‪.‬‬ ‫שהוטלה עליו‪ ,‬ומתוך להט הדברים החל‬ ‫שתיקה ויראת שמים‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬הלא דבר הוא‪ :‬בעולם כולו עומד‬ ‫לספר לפני הרבי את אשר אירע‪ .‬קולו הלך‬ ‫תורה – אמרו חז”ל (עירובין נד‪ ):‬שהיא מעלה‬ ‫צדיק אחד‪ ,‬נח שמו‪ ,‬ומדוע אין די בו כדי‬ ‫וגבר‪ ,‬כדרך אדם המבקש להטעים את דבריו‬ ‫חן על לומדיה‪.‬‬ ‫שהעולם ימשיך להתקיים? אם די בצדיק‬ ‫ולהבהיר את חומרת העניין‪.‬‬ ‫תוכחה – שכל המוכיח את חבירו לשם‬ ‫יחיד כדי לברוא עולם‪ ,‬בוודאי היה ראוי שדי‬ ‫שמע הרב הקדוש מווארקא את דבריו‪,‬‬ ‫שמים זוכה שמושכין עליו חוט של חסד‬ ‫יהיה בצדיק יחיד כדי שלא להחריבו!‬ ‫ופנה אליו במילים ספורות‪‘ :‬דברי חכמים‬ ‫(תמיד כח‪.).‬‬ ‫והקושי גדל עוד יותר מדברי חז”ל שאמרו‬ ‫בנחת נשמעים’ (קהלת ט יז)‪.‬‬ ‫שתיקה – כדרך שמצינו אצל אסתר‬ ‫(סנהדרין קח‪ .‬ב”ר כט א) כי אף על נח נחתך גזר‬ ‫והוסיף לפרש בדרך רמז את הכתוב‬ ‫המלכה ‘ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל‬ ‫הדין‪ ,‬אלא שמצא חן בעיני ה’‪.‬‬ ‫בפרשתנו ‘ונח מצא חן בעיני ה’’‪ .‬מפני מה‬ ‫רואיה’ (אסתר ב טו)‪ ,‬והיא עצמה תפסה בפלך‬ ‫נמצא שמציאת החן לא היתה תוספת נאה‬ ‫זכה נח למצוא חן? משום שהיה ‘נח’ לבריות‪,‬‬ ‫השתיקה‪ ,‬כאמור (שם פסוק כ) ‘אין אסתר מגדת‬ ‫על צדקותו של נח‪ .‬היא היתה הצלת חייו‬ ‫ודבריו נאמרו בנחת‪.‬‬ ‫מולדתה ואת עמה’‪.‬‬ ‫ממש‪.‬‬ ‫הדברים חדרו כחץ ללבו של רבי מרדכי‬ ‫ויראת שמים – שהרי אמרו חז”ל (סוכה מט‪):‬‬ ‫מאטיל‪ .‬הוא העיד על עצמו שמאותו יום‬ ‫כאן מאיר רבינו ה’אור החיים’ הקדוש‬ ‫כי מי שיש עליו חן‪ ,‬בידוע שהוא ירא שמים‪.‬‬ ‫זיע”א את הדברים באור יקרות‪.‬‬ ‫ואילך קיבל על עצמו לדבר לאט ובנחת‪,‬‬ ‫ומדוע נקט האור החיים “שלוש או ארבע”?‬ ‫עד שקשה היה לו לשמוע כאשר אחרים היו‬ ‫רבינו מדקדק בלשון הפסוקים שבסוף‬ ‫מרימים את קולם‪.‬‬ ‫מפני שיראת שמים אינה מצוה אחת‬ ‫פרשת בראשית‪ .‬בתחילה נאמר ‘וינחם ה’‬ ‫הניצבת לצד חברותיה‪ .‬היא המקיפה את‬ ‫כי עשה את האדם בארץ’‪ ,‬ולאחר מכן אומר‬ ‫לא היתה זו הערה בדבר נימוסי שיחה‬ ‫הכל‪ .‬יהודי ירא שמים הוא אדם שכל התורה‬ ‫בלבד‪ .‬באותה אמירה קצרה גילה לו הרב‬ ‫הקדוש ברוך הוא ‘אמחה את האדם אשר‬ ‫כולה מקבלת אצלו פנים אחרות‪.‬‬ ‫הקדוש מווארקא פתח לעבודת חיים שלמה‪.‬‬ ‫בראתי מעל פני האדמה‪ ...‬כי נחמתי כי‬ ‫אם כן‪ ,‬נשוב אל אותו מעשה שבו פתחנו‪.‬‬ ‫עשיתים’‪.‬‬ ‫לא לחינם נקרא שמו של נשוא הפרשה‬ ‫אדם יכול לסבור כי כדי למצוא חן עליו‬ ‫‘נח’‪.‬‬ ‫לשם מה נכפל עניין הנחמה?‬ ‫לדעת לדבר‪ .‬להיות מרשים‪ .‬להשמיע את‬ ‫בספר ‘חרדים’ הובאו דברים נפלאים על‬ ‫מבאר רבינו‪ ,‬שאילו כליית דור המבול‬ ‫קולו‪ .‬להוכיח את צדקת טענותיו‪.‬‬ ‫הפסוק ‘ונח מצא חן בעיני ה’’‪ :‬האדם צריך‬ ‫היתה באה רק כעונש על המעשים הרעים‬ ‫בא הרב הקדוש מווארקא ואמר בדיוק את‬ ‫שיהיה לבו נח ומיושב תמיד‪ ,‬ומתוך שהלב‬ ‫שעשו‪ ,‬הרי לא כל הבריות היו שוות בדין‪.‬‬ ‫מיושב ונח נעשה האדם “נח בדיבורו‪ ,‬נח‬ ‫ההיפך ‘דברי חכמים בנחת נשמעים’‪.‬‬ ‫היו בעולם מי שלא הגיעו לכלל חיוב ועונש‪,‬‬ ‫החן אינו מתחיל בחוץ אלא בפנים‪.‬‬ ‫בהילוכו‪ ,‬נח במעשיו”‪.‬‬ ‫כגון קטנים‪ ,‬ולא היה מקום לכלותם עם‬ ‫כשהלב נח – הדיבור נח‪ .‬כשהדיבור נח –‬ ‫הרשעים‪.‬‬ ‫כי סערה פנימית אינה נשארת בלב‪ .‬היא‬ ‫גם הבריות נוחות הימנו‪ .‬וכאשר רוח הבריות‬ ‫פורצת החוצה‪ .‬היא נשמעת בדיבורו של‬ ‫אלא שכאן אירע דבר נורא הרבה יותר‪.‬‬ ‫אדם‪ ,‬ניכרת בהילוכו ונגלית במעשיו‪ .‬וכאשר‬ ‫נוחה הימנו‪ ,‬רוח המקום נוחה הימנו‪.‬‬ ‫הגזירה לא היתה רק מחמת מעשיהם‬ ‫זו הכוונה ‘ונח מצא חן’‪ .‬לא חן מלאכותי‬ ‫לבו מיושב‪ ,‬רגוע ומכוון לעבודת בוראו‪ ,‬גם‬ ‫הרעים‪ ,‬אלא בבחינה של ‘נחמתי כי עשיתים’‪.‬‬ ‫כל הנהגתו מקבלת את אותה מידת מנוחה‪.‬‬ ‫שמבקש האדם למצוא בעיני אחרים‪ ,‬אלא‬ ‫העולם הגיע למצב שבו עצם יצירת האדם‬ ‫חן הנובע מתורה‪ ,‬מיראה‪ ,‬משתיקה במקום‬ ‫כיוצא בזה כתב הרב הקדוש רבי אברהם‬ ‫לא היתה ראויה עוד לקיום‪ ,‬כביכול‪ .‬וכאשר‬ ‫חיים מזלאטשוב זיע”א בספרו ‘אורח לחיים’‪,‬‬ ‫הנכון‪ ,‬ומדיבור היוצא מלב מיושב‪.‬‬ ‫הגזירה נוגעת לעצם מציאות הבריאה – קטן‬ ‫מי שהוא ‘נח’ באמת זוכה למצוא ‘חן’‪.‬‬ ‫בביאור הכפל ‘אלה תולדות נח נח’‪ :‬עיקר‬ ‫וגדול בכלל‪.‬‬ ‫תולדותיו ומעשיו הטובים של נח היו שהיה‬ ‫עתה נבין‪ .‬צדקותו של נח יכולה היתה‬ ‫“נוח למעלה ונוח למטה”‪ .‬מצד אחד – ‘איש‬ ‫להציל אותו אילו היה עומד מול דין על‬ ‫צדיק תמים היה בדורותיו’‪ ,‬נוח לבריות;‬ ‫לא מצאה מנוח‬ ‫עבירות‪ .‬הוא צדיק – ואינו בכלל הרשעים‪.‬‬ ‫ומצד שני – ‘את האלקים התהלך נח’‪ ,‬נוח‬ ‫וַ יְ ַׁשּלַ ח ֶאת ָהע ֵֹרב וַ ּיֵ ֵצא יָ צֹוא וָ ׁשֹוב ַעד‬ ‫אבל כאשר כל המציאות כולה עומדת‬ ‫למקום‪.‬‬ ‫יְ ב ֶֹׁשת ַה ַּמיִ ם ֵמ ַעל ָה ָא ֶרץ (ח‪ ,‬ז)‪.‬‬ ‫להימחות‪ ,‬כבר נדרש דבר אחר לגמרי‪‘ :‬ונח‬ ‫הרי לנו מושג חדש ב’נח’‪ :‬לא אדם המבקש‬ ‫שריפה גדולה פרצה בעיר בריסק‪.‬‬ ‫מצא חן בעיני ה’’‪.‬‬ ‫לעצמו מנוחה‪ ,‬אלא אדם שהבריות מוצאות‬ ‫האש השתוללה וכילתה בתים רבים‪,‬‬ ‫חן אינו דין‪ .‬חן הוא למעלה מן החשבון‪.‬‬ ‫אצלו מנוחה‪.‬‬ ‫ומשפחות שלמות נותרו באחת ללא קורת גג‬ ‫אדם יכול להיות זכאי בדין‪ ,‬ויש מעלה‬ ‫אלא שכאן מגיעים אנו לפלא גדול הרבה‬ ‫וללא רכוש‪.‬‬ ‫אחרת שבה נותנים לו מפני שמצא חן‪.‬‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫רבה של העיר‪ ,‬מרן הגאון רבי חיים‬ ‫וכאן מגלה רבינו האור החיים הקדוש סוד‬ ‫התורה מסיימת את פרשת בראשית‬ ‫מבריסק זצ”ל‪ ,‬לא עמד מנגד‪ .‬הוא כינס את‬ ‫מופלא ביותר‪ :‬ישנן שלוש או ארבע מצוות‬ ‫במילים ‘ונח מצא חן בעיני ה’’‪ .‬לכאורה‪,‬‬ ‫◄◄◄‬ ‫פניני אור החיים‬ ‫◄◄◄‬ ‫◄ המשך מעמוד א'‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬היונה נשלחת עתה לראות‬ ‫עשירי העיר בביתו וביקש מהם לפתוח את לבם‬ ‫התיבה‪.‬‬ ‫מה נעשה בעולם שמחוץ לתיבה‪ .‬וכאשר היא‬ ‫ואת כיסם למען אחיהם שנפגעו באסון‪.‬‬ ‫יוצאת ורואה שהמים עדיין מכסים את הארץ‪,‬‬ ‫בתוך הנאספים היה גם עשיר אחד שלא ראה‬ ‫בפעם השניה כבר מצאה מקום לנוח‪ ,‬כפי שהוכיח‬ ‫נאמר בה‪“ :‬ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה”‪.‬‬ ‫את הדברים בחומרה הראויה‪ .‬הוא התקשה‬ ‫עלה הזית שבפיה‪ ,‬ולכן לא היתה תשושה ולא‬ ‫מכאן נפתח פתח להבין את מידתה המיוחדת‬ ‫להיפרד מממונו וסירב להשתתף במגבית כפי‬ ‫נצרכה לידו של נח‪.‬‬ ‫של היונה — ואת אשר ביקש רבי חיים מבריסק‬ ‫יכולתו‪.‬‬ ‫שתי מילים בתורה – ‘וישלח ידו’ – מגלות את‬ ‫ללמד ממנה על לבו של איש ישראל‪.‬‬ ‫רבי חיים ביקש להעמיד אותו על חומרת‬ ‫רגישותו של נח לעייפותה של בריה קטנה‪.‬‬ ‫כמה עומק יש כאן‪:‬‬ ‫הדברים‪ ,‬ובחר לעשות זאת באמצעות שני‬ ‫אל תחכה שהעייף ייפול; ראה את חולשתו והושט‬ ‫העורב עומד וטוען טענה עטופה בדאגה‬ ‫עופות המופיעים בפרשתנו‪ :‬העורב והיונה‪.‬‬ ‫לו יד בזמן‪.‬‬ ‫לכלל הבריאה‪.‬‬ ‫לאחר המבול שילח נח תחילה את העורב‪,‬‬ ‫“מה יהיה על העולם? כיצד אפשר לסכן מין‬ ‫ולאחר מכן את היונה‪.‬‬ ‫טבע שני אינו גזירת גורל‬ ‫אבל מאחורי כל המליצות מסתתר דבר אחד‪:‬‬ ‫שלם?”‬ ‫על העורב נאמר ‘ויצא יצוא ושוב’‪ .‬ועל היונה‬ ‫נאמר ‘ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה’‪.‬‬ ‫הוא אינו רוצה לצאת‪.‬‬ ‫לכאורה שניהם ראו אותו עולם; אותם מים‪,‬‬ ‫‘כי יצר לב האדם רע מנעוריו’‪.‬‬ ‫וכאן מביא רבינו את הכלל הידוע (קידושין ע‪).‬‬ ‫אותו חורבן‪ ,‬אותם שרידי עולם שנמחה מעל פני‬ ‫הפסוק נותן בכך טעם להבטחת ה’ שלא יוסיף‬ ‫“כל הפוסל במומו פוסל”‪.‬‬ ‫האדמה‪.‬‬ ‫להכות את כל החי‪ .‬אך אם יצר האדם רע‪ ,‬מדוע‬ ‫האדם מסוגל לעיתים להשמיע טענות מלאות‬ ‫אלא שהעורב יוצא‪ ,‬מביט סביבו‪ ,‬וחוזר אל‬ ‫זו סיבה להקל עמו?‬ ‫צדק ויושר‪ ,‬ובאמת כל כוונתו להגן על נוחיותו‬ ‫התיבה ‘יצוא ושוב’‪ .‬כל עוד הוא עצמו יכול‬ ‫מבאר האור החיים הקדוש‪ ,‬שהיצר הרע נכנס‬ ‫שלו‪.‬‬ ‫לשוב אל המקום הבטוח והמוגן – עולם כמנהגו‬ ‫באדם עוד לפני שיש בו דעת שלמה להבחין בין‬ ‫דברים אלו נוגעים לכל אחד מאיתנו‪.‬‬ ‫נוהג‪.‬‬ ‫טוב לרע‪.‬‬ ‫כמה קל לזהות אצל האחר חוסר רגישות‪,‬‬ ‫היונה אינה מסוגלת לכך‪ .‬היא רואה את‬ ‫עד שהאדם גדל ומקבל דעת‪ ,‬כבר הרגיל אותו‬ ‫חוסר אחריות או מידות שאינן מתוקנות‪.‬‬ ‫החורבן – ‘ולא מצאה היונה מנוח’‪ .‬אין לה מנוח‬ ‫היצר בדרכיו‪ ,‬והרע נעשה אצלו כטבע שני‪ .‬הוא‬ ‫וכמה קשה יותר לעצור ולשאול‪ :‬שמא אותה‬ ‫כאשר אין מנוח בעולם‪.‬‬ ‫דומה במקצת לשור שלימדוהו לנגוח‪ ,‬שהנגיחה‬ ‫טענה עצמה מגלה משהו עלי?‬ ‫אמר רבי חיים לאותו גביר‪ :‬זוהי מידתם של‬ ‫אינה באה מטבעו הראשון אלא מן ההרגל‬ ‫העורב מאשים‪ ,‬מתווכח ואינו מקבל עליו‬ ‫ישראל‪ ,‬שנמשלו ליונה‪ .‬יהודי אינו מסוגל לשבת‬ ‫שהטביעו בו‪.‬‬ ‫את השליחות – ואף על פי כן גם עבורו שמורה‬ ‫במנוחה בביתו כאשר ביתו של אחיו עלה באש‪.‬‬ ‫לכן יש כאן צד של רחמים‪ ,‬שלא להכרית שוב‬ ‫שליחות בעתיד‪.‬‬ ‫גם אם הוא עצמו לא ניזוק‪ ,‬גם אם ממונו שמור‬ ‫את העולם כפי שהיה במבול‪.‬‬ ‫אותו עורב שלא יצא בשליחותו של נח‪ ,‬עתיד‬ ‫עמו – צרתו של הזולת אינה מאפשרת לו מנוח‪.‬‬ ‫אבל האור החיים הקדוש מדגיש‪ :‬ההרגל מסביר‬ ‫להיות שליח לפרנס את אליהו הנביא‪.‬‬ ‫דברים נוקבים‪.‬‬ ‫את המלחמה‪ ,‬אך אינו פוטר את האדם מעבודתו‪.‬‬ ‫מכאן למדים אנו שאין בריה שאין לה תפקיד‪,‬‬ ‫אולם אם נעיין בפרשת שילוח העורב והיונה‪,‬‬ ‫לאדם ניתנו דעת ובחירה‪ .‬בכוחו למאוס ברע‪,‬‬ ‫ואין לומר על אדם שאחר שנכשל שוב אין לו‬ ‫נגלה כי בין שני העופות קיים חילוק עמוק נוסף‪.‬‬ ‫לעמול על עצמו ולשנות גם טבע שהשתרש בו‬ ‫שליחות‪ .‬יש שליחות שלא זכה לקיים היום‪,‬‬ ‫הכתוב אומר ‘וישלח את העורב ויצא יצוא‬ ‫מנעוריו‪.‬‬ ‫ועדיין ייתכן שתמתין לו מחר שליחות אחרת‪.‬‬ ‫ושוב עד יבושת המים מעל הארץ’‪ .‬אחר כך‬ ‫זה יתרון האדם‪ :‬גם טבע שני אפשר להפוך‬ ‫אבל בין העורב ליונה נשאר הבדל עצום‪.‬‬ ‫נאמר ‘וישלח את היונה מאתו לראות הקלו‬ ‫ולבחור בטוב‪.‬‬ ‫העורב יכול להסתובב סביב התיבה – ‘יצוא‬ ‫המים מעל פני האדמה’‪.‬‬ ‫ושוב’‪ ,‬אבל היונה ‘לא מצאה מנוח’‪.‬‬ ‫מדוע רק אצל היונה מסבירה התורה את‬ ‫וחכמינו ז”ל דרשו (ב”ר לג ו) את הדברים על‬ ‫מטרת השליחות – ‘לראות הקלו המים’ – ואילו‬ ‫אחדות צריכה כיוון‬ ‫ישראל בגלות‪ ,‬כאמור (איכה א ג) ‘היא ישבה בגוים‬ ‫אצל העורב נאמר סתם ‘וישלח את העורב’‪ ,‬בלי‬ ‫לפרש לאן נשלח ולשם מה?‬ ‫לא מצאה מנוח’‪ .‬אילו היו ישראל מוצאים מנוח‬ ‫‘ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים‬ ‫שלם בין האומות‪ ,‬לא היו מבקשים לשוב‪.‬‬ ‫עמדו רבותינו על השינוי הבולט שבין שני‬ ‫אחדים‪ ...‬פן נפוץ על פני כל הארץ’‪.‬‬ ‫זהו סודה של היונה‪.‬‬ ‫העופות‪ .‬אצל היונה מתארת התורה שליחות‬ ‫הלב היהודי אינו יכול להשלים לגמרי עם‬ ‫ברורה ומוגדרת‪‘ :‬וישלח את היונה מאתו לראות‬ ‫מה היה חטאם של אנשי דור הפלגה? הרי עצם‬ ‫הקלו המים מעל פני האדמה’‪ .‬ואילו אצל העורב‬ ‫בניית עיר ומגדל אינה עבירה‪.‬‬ ‫מצב שאינו שלם‪ .‬כל עוד השכינה בגלות – אין‬ ‫מנוח‪ .‬כל עוד יהודי אחר שרוי בצרה – אין מנוח‪.‬‬ ‫אין הכתוב מזכיר מטרה כלשהי‪ ,‬אלא מספר‬ ‫מבאר האור החיים הקדוש‪ ,‬שחטאם היה רצונם‬ ‫‘וישלח את העורב ויצא יצוא ושוב’‪.‬‬ ‫שכל בני האדם יישבו במקום אחד ולא יתפזרו‬ ‫כל עוד יש בעולם דבר הצריך תיקון – אין זה‬ ‫הזמן להתיישב בשלווה ולומר שלום עלי נפשי‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬חז”ל (ב”ר לג ה) מגלים כי לעורב נועדה‬ ‫על פני הארץ‪.‬‬ ‫שליחות אחרת‪ ,‬שתבוא רק לאחר דורות רבים‪.‬‬ ‫ואולי זהו עומק הלימוד שמלמדת אותנו‬ ‫הקב”ה ברא את העולם באופן שחלקים רבים‬ ‫על דברי הכתוב ‘עד יבושת המים מעל הארץ’‬ ‫התורה בסמיכות שני השילוחים‪.‬‬ ‫ממנו יהיו מקום יישוב‪ ,‬ורצונו היה שבני האדם‬ ‫הביא רש”י את דרשתם‪ ,‬שהיה העורב מוכן‬ ‫ימלאו את הארץ‪ .‬והם אמרו‪ :‬נבנה עיר אחת‬ ‫יש מי שיוצא – ושב מיד אל עצמו‪ ,‬ויש מי‬ ‫לשליחות אחרת בימי אליהו הנביא‪ ,‬כאשר‬ ‫לכולם ומגדל גדול שישמש סימן מרחוק‪ ,‬כדי‬ ‫שנשלח ‘לראות’‪.‬‬ ‫נעצרו הגשמים בארץ‪ ,‬והעורבים היו מביאים‬ ‫שאיש לא יתרחק ולא יאבד את הדרך חזרה‪.‬‬ ‫לראות מה קורה בחוץ‪ ,‬האם קלו המים‪,‬‬ ‫לאליהו לחם ובשר למחייתו‪.‬‬ ‫לראות האם יש כבר מקום להקים מחדש עולם‪.‬‬ ‫נמצא דבר נפלא‪ :‬בפרשתנו איננו רואים את‬ ‫השפה האחת והאחדות נתנו להם כוח‪ ,‬אבל הכוח‬ ‫הזה הופנה נגד רצון הבורא‪.‬‬ ‫זו היא שליחותה של היונה‪ ,‬וזהו תפקידו של‬ ‫העורב מביא בשורה לתיבה‪ .‬הוא ‘יוצא ושוב’‪,‬‬ ‫יהודי‪ :‬לא לעצום את העיניים מול מה שמתרחש‬ ‫ואינו ממלא את התפקיד שמילאה אחר כך‬ ‫לכן בלל ה’ את שפתם‪ ,‬והם נאלצו להיפרד‬ ‫מחוץ לתיבה הפרטית שלו‪.‬‬ ‫ולמצוא מקומות יישוב שונים‪.‬‬ ‫היונה‪ .‬אולם אין זאת אומרת שאין לו תפקיד‬ ‫לפקוח עיניים‪ ,‬לראות בצרת הזולת‪ ,‬ולא‬ ‫בעולם‪ .‬הקדוש ברוך הוא מייעד לכל בריה את‬ ‫‘ומשם הפיצם ה’ על פני כל הארץ’ – העונש מגלה‬ ‫למצוא מנוח עד אשר יוכל להביא בפיו עלה זית‬ ‫השעה ואת השליחות המיוחדת לה; מה שלא‬ ‫את החטא‪ :‬הם ביקשו שלא להתפזר‪ ,‬וה’ פיזרם‪.‬‬ ‫– בשורה ראשונה שעולם חדש יכול להתחיל‬ ‫בא לידי גילוי כאן‪ ,‬עתיד להתגלות לאחר דורות‬ ‫לא די להיות מאוחדים; צריך שהאחדות תוליך‬ ‫לצמוח‪.‬‬ ‫בשליחותו אצל אליהו הנביא‪.‬‬ ‫אל המקום הנכון‪.‬‬ ‫(מאוצרותיו ושיחותיו של הגאון רבי מנחם מנדל פומרנץ שליט"א)‬ ‫מתיבתא אור החיים‬ ‫לאחר מכיבוד אב ואם’‪ .‬והוסיף ביערות דבש‪ ,‬שאף‬ ‫וכתב לבאר דברי רבינו‪ ,‬בהקדים דברי רב ניסים‬ ‫כתיב (בראשית יא לב) וַ ּיִ ְהיּו יְ ֵמי ֶת ַרח ָח ֵמׁש ָׁשנִ ים‬ ‫שהראשונים נחלקו אם יש מצות כיבוד אב ואם באב‬ ‫גאון (הקדמה למס’ ברכות ד”ה ואם ישיב)‪ ,‬שבמצוות‬ ‫אתיִ ם ָׁשנָ ה וַ ּיָ ָמת ֶּת ַרח ְּב ָח ָרן‪ :‬וכתב רבינו‪ ,‬וזה‬ ‫ּומ ַ‬ ‫ָ‬ ‫רשע‪ ,‬היינו רק משום מראית עין‪ ,‬אבל מעיקר הדין‬ ‫השכליות גם בני נח התחייבו‪ ,‬ולפי זה חייבים גם‬ ‫לשונו‪ :‬וראיתי לפקוח עין בפרט אחד באברהם איך‬ ‫לכל השיטות אינו חייב לכבדו‪ .‬ובכל הכתוב לחיים‪,‬‬ ‫במצות כיבוד אב ואם שהיא מצוה המחויבת מצד‬ ‫עזב את אביו אשר יצא עמו בשבילו והלך לו‪ ,‬כי הלא‬ ‫הביא שכן כתב גם רבינו בספרו ראשון לציון (יו”ד‬ ‫השכל‪ ,‬וכמו שכתב החינוך (מצוה לג) שמשרשי מצוה‬ ‫תמצא כי תרח היה בן קמ”ג שנה בהפרד אברהם‬ ‫סי’ רמ סי”ח‪ ,‬וסי’ רמא ס”ד)‪ .‬והוסיף רבינו שם‪ ,‬שאם‬ ‫זו היא שראוי לו לאדם שיכיר ויגמול חסד לאביו ואמו‬ ‫אבינו ממנו כי בן ס”ח שנה היה כשנולד אברהם‬ ‫אביו מומר‪ ,‬לכל הדעות אינו חייב לכבדו‪ ,‬ואפילו‬ ‫שהם סיבת היותו בעולם‪ .‬ולפי זה יש לבאר כוונת‬ ‫ובלכת אברהם ארצה כנען היה אברהם בן ע”ה שנה‬ ‫לדעת הרמב”ם (ממרים פ”ו ה”ו) שגם אם אביו רשע‬ ‫רבינו‪ ,‬שהקשה שאף שבני נח אינם מצווים בכיבוד‬ ‫שאז עולים שני תרח קמ”ג והוא מת בן ר”ה שנה ואין‬ ‫חייב לכבדו‪ ,‬היינו רק משום שחוששים שמא הרהר‬ ‫אב מחמת ציווי התורה‪ ,‬מכל היה ראוי לאברהם לכבד‬ ‫ראוי לאברהם להניח תרח אביו שיצא בשבילו וילך‬ ‫בתשובה‪ ,‬אבל מומר הוא רשע גמור ואין חוששים‬ ‫את אביו מצד השכל‪ ,‬אחר שאביו עשה עמו טובה‪.‬‬ ‫לו‪ ,‬והגם כי ה’ אמר אליו לך לך‪ ,‬כבר אמרו שה’ אמר‬ ‫שעשה תשובה‪ ,‬ואין צריך לכבדו‪ ,‬ואם כן יש לומר‬ ‫ולזה תירץ רבינו‪ ,‬שכיון ששנים אלו נוספו לתרח רק‬ ‫אליו לך לך‪ ,‬כדעתך ללכת‪ ,‬שהסכים על ידו‪ ,‬הראת כי‬ ‫שמטעם זה לא היה אברהם חייב בכבוד אביו‪.‬‬ ‫בזכות אברהם‪ ,‬שוב אין לו חיוב הכרת הטוב‪ ,‬וממילא‬ ‫אברהם מעצמו רצה ללכת‪.‬‬ ‫ובדברי יהונתן (אות כ) תירץ על פי המבואר במדרש‬ ‫אינו מחויב כלל בכיבוד אביו‪.‬‬ ‫ונראה כי טעם אברהם הוא‪ ,‬שחשב בדעתו ששלמו‬ ‫(ב”ר יד ו) שלא היה צריך אב ואם ליצירת אברהם‪ ,‬כי‬ ‫והנה האחרונים תירצו קושיית רבינו בכמה אופנים‬ ‫ימי אביו כשהגיע לשנת קמ”ג הוסיף עליהן ה’ שנים‬ ‫בטעם שעזב אברהם את אביו‪ ,‬ולא חשש למצות‬ ‫כאומרם ז”ל שידאג ה’ שנים קודם זמן חיי אביו הרי‬ ‫היה ראוי להיות נוצר מיצירת כפיו של הקב”ה כאדם‬ ‫כיבוד אב‪ .‬ביערות דבש (ח”ב דרוש יח ד”ה ובזה יש‬ ‫קמ”ח שהם חיי נחור ובזמן זה הניחו והלך לו‪ .‬והסכים‬ ‫הראשון‪ ,‬אלא שה’ שתלו באמצע הדורות כדי לסבול‬ ‫לכוין)‪ ,‬ובפנים יפות (לך לך יב א) ביארו‪ ,‬שאברהם‬ ‫ה’ על ידו ואמר לו לך לך‪ .‬והגם שחיה יותר אף על פי‬ ‫את הדורות שלפניו ולאחריו‪ .‬וכיון שטעם כיבוד אב‬ ‫לא היה חייב בכבוד אביו‪ ,‬כיון שתרח היה רשע‪ ,‬ואין‬ ‫כן כיון שלא זכה לשנים הנותרים אלא בזכות אברהם‬ ‫ואם הוא לפי שהביאוהו לעולם‪ ,‬כמו שכתב החינוך‬ ‫חיוב לכבד אב רשע‪ .‬וביארו בזה דברי המדרש (ב”ר‬ ‫לא יתחייב אברהם להתעכב בשבילם‪ .‬ואולי שזה‬ ‫(מצוה לג)‪ ,‬לכן היה פטור מלכבד את אביו‪ ,‬כיון שלא‬ ‫רמז ה’ באומרו לך לך פירוש לך ואינך חושש לשנים‬ ‫לט ז) ‘לך אני פוטרך מכיבוד אב ואם‪ ,‬ואין אני פוטר‬ ‫היה צריך לו כדי לבוא לעולם הזה‪.‬‬ ‫הנותרים כי לך הם פירוש משלך ומדרשים הרבה יש‬ ‫המקנה (קידושין לא‪ :‬ד”ה איני ידוע) כתב‪ ,‬שאברהם‬ ‫בענין זה והפשט לא יופשט‪:‬‬ ‫היה פטור ממצות כיבוד אב‪ ,‬כיון שהכיר את בוראו‬ ‫והנה מדברי רבינו משמע שסובר שאברהם היה חייב‬ ‫מעצמו ולא על ידי אביו‪ ,‬ולכן דינו כגר שהתגייר‬ ‫במצות כיבוד אביו‪ ,‬ולכן לא היה לו לילך ולעוזבו‬ ‫שאינו מתייחס אחר אביו‪ ,‬ואם כן אינו צריך לכבדו‪.‬‬ ‫לבדו‪ .‬והקשה בשפתי שלמה (פרשוואסר‪ ,‬סי’ ג)‪ ,‬שהרי‬ ‫ומדברי רבינו שלא כתב כן‪ ,‬למד במאורי החיים‬ ‫מבואר בגמרא (נזיר סא‪ .‬קידושין לא‪ ).‬שבן נח אינו חייב‬ ‫שנראה שסבר שגר מחויב בכיבוד אביו ואמו הגויים‪.‬‬ ‫בכיבוד אב ואם‪ .‬ואף שהאבות קיימו את כל התורה‬ ‫וביד דוד (ויצא ד”ה מיהו) תירץ עוד‪ ,‬על פי מה שביאר‬ ‫קודם שניתנה‪ ,‬כבר כתב הרמב”ן (להלן כו ה) שקיימו‬ ‫רש”י על ציווי ה’ (להלן יב א) ‘לך לך’‪ ,‬להנאתך‬ ‫את התורה בארץ ישראל בלבד ולא בחוץ לארץ‪,‬‬ ‫ולטובתך‪ ,‬ששם יוולדו לך בנים‪ ,‬ויוודע טבעך בעולם‪.‬‬ ‫וזה היה קודם שעלה לארץ‪ .‬גם מה שתירץ רבינו‬ ‫נמצא שאם היה נשאר לכבד את אביו היה מפסיד‬ ‫שאברהם היה פטור משום שאותן שנים שחי תרח‬ ‫הכל‪ ,‬וכלל בידינו (קידושין לב‪ .‬שו”ע יו”ד סי’ רמ ס”ה)‬ ‫היו בזכות אברהם‪ ,‬תמוה‪ ,‬מה בכך שאביו חי בזכותו‪,‬‬ ‫שאין הבן צריך להפסיד ולהוציא משלו על כיבוד אב‪.‬‬ ‫סוף סוף הוא מחויב לכבדו משום מצות כיבוד אב‪.‬‬ ‫המעגל המופלא‪ :‬כשתורתו המאירה של האור החיים הקדוש מחוללת ישועות‬ ‫בעולמנו המודרני‪ ,‬כשהמספרים והחישובים מכתיבים את מהלך חיינו‪ ,‬לעיתים נדמה כי אנו שוכחים את כוחה של‬ ‫אור הישועות‬ ‫האמונה התמימה‪ .‬אך לפעמים‪ ,‬דווקא מתוך המספרים היבשים‪ ,‬מתגלה סיפור מופלא של השגחה פרטית המזכיר‬ ‫לנו את אורו הבהיר של רבינו הקדוש‪ ,‬מאור ישראל‪ ,‬האור החיים הקדוש זיע"א‪.‬‬ ‫מכתבי הלומדים‬ ‫כך היה המעשה באברך צעיר‪ ,‬מטופל בילדים‪ ,‬שחלומו הפשוט להרחיב את ביתו בחדר נוסף נראה כמשימה בלתי‬ ‫אפשרית‪ .‬הצעות המחיר שקיבל ‪ -‬עשרים אלף שקלים ‪ -‬היו כחומה בצורה עבור אברך שפרנסתו דחוקה‪ .‬בכל פנייה לקבלן‪ ,‬אותו סכום מדויק חזר על עצמו‪,‬‬ ‫כאילו נגזר מן השמים‪.‬‬ ‫אך בליבו של האברך פעמה אמונה מיוחדת בכוחו של רבינו הקדוש‪ ,‬אשר אורו מאיר את העולם כולו‪ .‬לא הייתה זו אמונה מופשטת ‪ -‬מדי חודש היה תורם‬ ‫מכספו הדל לאברכים השוקדים על תורתו המאירה של רבינו האור החיים הקדוש‪ ,‬אשר כל דיבור ודיבור שלו מאיר עיני ישראל‪ ,‬מתוך הבנה עמוקה בחשיבות‬ ‫לימוד תורתו הקדושה‪.‬‬ ‫באותו ערב סתווי‪ ,‬כשנכנס לשטיבלאך לתפילת מעריב‪ ,‬שפך את ליבו בתפילה חרישית‪ .‬לא ביקש גדולות‪ ,‬רק את היכולת להרחיב את ביתו לרווחת משפחתו‪,‬‬ ‫מתוך אמונה בכוחו העצום של רבינו הקדוש‪ ,‬אשר אורו חוצה דורות‪ .‬והנה‪ ,‬כבמטה קסם‪ ,‬מיד בצאתו מבית הכנסת‪ ,‬החלה להתגלגל שרשרת של השגחה‬ ‫פרטית‪ :‬שיחת טלפון מרעייתו‪ ,‬זיכרון פתאומי של קשר משפחתי לשיפוצניק‪ ,‬והצעת מחיר מפתיעה ‪ -‬שבעת אלפים שקלים פחות מכל ההצעות האחרות‪.‬‬ ‫אך הפלא האמיתי התגלה כשישב לחשב את סך תרומותיו החודשיות ללומדי תורת רבינו האור החיים הקדוש‪ ,‬אשר כל מילה מתורתו היא כאבן יקרה המאירה‬ ‫את נתיבות החיים‪ .‬המספרים הצטברו לסכום מדויק ‪ -‬שבעת אלפים שקלים‪ .‬כמו יד נעלמה שסגרה מעגל מופלא של נתינה וקבלה‪ ,‬של אמונה והשגחה‪.‬‬ ‫סיפור זה מלמדנו שיעור עמוק על כוחה של תמיכה בלומדי תורתו הקדושה של רבינו האור החיים הקדוש‪ ,‬אשר זכותו מגינה ומאירה עד היום‪ .‬כפי שמאיר‬ ‫אורו בכל דור ודור ‪ -‬התורה היא מקור הברכה‪ ,‬וכל המחזיק בתורתו הקדושה זוכה לראות ישועות‪ ,‬לא רק בעולם הבא‪ ,‬אלא גם בעולם הזה‪ ,‬במספרים מדויקים‬ ‫ובחשבונות ברורים‪.‬‬ ‫ספרי "אור החיים" בהוצאת המכון‬ ‫פניני אור החיים‬ ‫חיים כולכם היום‬ ‫מוסרי אור החיים‬ ‫פרי תואר המבואר‬ ‫סט חוברות אור החיים משולב‬ ‫סט חומש אור החיים המבואר‬ ‫חיבורו ההלכתי של האור החיים על יורה‬ ‫ביאור משולב בשפה ברורה‪ ,‬בתוספת‬ ‫דברי האור החיים מוגהים ומבוארים‬ ‫פנינים נבחרות מתורת האור החיים‪,‬‬ ‫דרכי חיים והנהגות ממשנת האור החיים‪,‬‬ ‫לקט מדברי האור החיים הק' על דרך‬ ‫דעה‪ ,‬עם ביאורים‪ ,‬ציונים ומדור מסכם של‬ ‫מדור "תורת חיים"; מחולק ל־‪ 48‬חוברות‬ ‫בהרחבה במדורי "מאורי אור" ו"מאורי‬ ‫ערוכות לפי נושאים ועניינים‪.‬‬ ‫מסודרות לפי ימות השנה והמועדים‪.‬‬ ‫המוסר עם ביאור דבריו‪.‬‬ ‫פסקיו והלכותיו‪.‬‬ ‫נוחות לנשיאה וללימוד‪.‬‬ ‫החיים"‪ ,‬להבנת עומק דבריו וכוונתו‪.‬‬ ‫ספיר ויהלום אור החיים‬ ‫אוצרות אור החיים מתיבתא‬ ‫חפץ ה׳ המבואר‬ ‫שולחן שבת עם אור החיים‬ ‫אור החיים לוח יומי‬ ‫אור החיים עם ביאור משולב‬ ‫מתוך שיעורי ושיחות הגאון רבי מנחם מנדל‬ ‫חיבורו של האור החיים על מסכת שבת‪,‬‬ ‫מאמרים לפרשיות ולמועדים על פי תורת‬ ‫ביאור קצר ובהיר המשולב ברצף דברי‬ ‫אוצר ביאורים וחידושים על ספר אור‬ ‫ספר האור החיים בחלוקה יומית לכל‬ ‫פומרנץ על פרשיות השבוע והמועדים‪ ,‬בשילוב‬ ‫מוגה על פי דפוס ראשון ומלווה בביאור‪,‬‬ ‫האור החיים‪ ,‬מעובדים בשפה פשוטה‬ ‫האור החיים‪ ,‬לצד ליקוטים משלימים‬ ‫החיים הקדוש‪.‬‬ ‫ימות השנה‪.‬‬ ‫משלים‪ ,‬סיפורי צדיקים‪ ,‬הנהגות ופנינים‪.‬‬ ‫ציונים ומראי מקומות‪.‬‬ ‫ובניקוד מלא‪.‬‬ ‫משאר ספריו‪.‬‬ ‫הגדה של פסח אור החיים‬ ‫באור החיים‬ ‫פרק שירה אור החיים‬ ‫ראשון לציון המבואר‬ ‫מגילת אסתר ‪ -‬אור החיים‬ ‫מפתח של חיים‬ ‫ליקוט מכתבי האור החיים על ההגדה‪ ,‬עם‬ ‫פרקי חיי ותולדות האור החיים הקדוש‪,‬‬ ‫מגילה מבוארת‪ ,‬עם "ראשון לציון" המבואר‬ ‫עשרות אלפי פנינים מספר אור החיים‪,‬‬ ‫פרק שירה עם ביאור המלוקט מתורת‬ ‫ספר "ראשון לציון" לרבינו חיים בן עטר‪,‬‬ ‫ביאורים‪ ,‬הערות וציונים‪ ,‬בתוספת "ראשון‬ ‫מלווים בתמונות ומסמכים נדירים‬ ‫וליקוטים מספרי האור החיים על סדר‬ ‫מסודרות לפי עניינים‪ ,‬אישים ומאורעות‪,‬‬ ‫האור החיים‪ ,‬בתוספת נוסח בעל השל"ה‪.‬‬ ‫בתוספת ביאורים‪.‬‬ ‫לציון" המבואר על שיר השירים‪.‬‬ ‫מתקופתו‪.‬‬ ‫המגילה‪.‬‬ ‫בתוספת תולדות רבינו‪.‬‬ ‫לחיים‬ ‫מחוברים‬ ‫לשמיעת שיעורים ודרשות‬ ‫ניתן להשיג בנדרים פלוס‬ ‫זכיתם לישועה בזכות הלימוד בספר 'אור החיים' הקדוש? נשמח שתשתפו אותנו! שלחו את סיפורכם אלינו‬ ‫חייגו‪03-617-1077 :‬‬ ‫למייל‪ m028039999@gmail.com :‬או לפקס ‪ 02-5385689‬או ב'נדרים פלוס' ‪ -‬באר ישראל‬