gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פרדס לשולחן שבת · Pardas Lashulchan Hashabbos — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: פרדס לשולחן שבת · Pardas Lashulchan Hashabbos

שבוע: נח (2026-10-12)

פרדס לשולחן שבת · Pardas Lashulchan Hashabbos — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון ‪ 665‬שנה י"ג – כל הזכויות שמורות ©‬ ‫שב"ק פרשת נח תשפ"ז‬ ‫שוקע‪ ,‬ולפי"ז י"ל כאן שהתהומות שנפתחו והמבול שירד שהיו‬ ‫מהו "וזה אשר תעשה" האמור בעשיית התיבה‬ ‫בו גופרית ומלח היו מים כבדין והתיבה לא שקעה בהם כמעט‬ ‫כלל וכל שוליה היו מעל למים והיתה צפה מעליה וזו כוונת‬ ‫וזה אשר תעשה אותה שלש מאות אמה אורך התיבה‬ ‫הפסוק שע"י "ויגברו המים" "תלך התיבה על פני המים" ולא‬ ‫וחמישים אמה רוחבה ושלושים אמה קומתה (ו טו) בפר'‬ ‫שקעה בהם כלל‪.‬‬ ‫בא נאמר ה"החודש הזה לכם ראש חדשים (יב‪-‬ב) ובמכילתא‬ ‫וכך היה כל הארבעים יום שירד המבול אבל לאחריהם במאה‬ ‫איתא כל מקום שנאמר "הזה" הכוונה שהראה הקב"ה למשה‬ ‫וחמישים יום שהמבול הפסיק לרדת החלו המים להיות יותר‬ ‫באצבעו‪ ,‬שמשה התקשה בחידוש הלבנה עד שהראהו הקב"ה‬ ‫קלים כי לאט לאט שקעו שהמלח וגופרית והחלה תחתית התיבה‬ ‫באצבעו‪ ,‬וכן אצל הבהמות הטהורות והטמאות התקשה משה‬ ‫לשקוע במים ולא היו כל שוליה מעל פני המים‪ ,‬וברש"י (בפסוק‬ ‫הראהו הקב"ה באצבעו "וזה לכם הטמא" (ויקרא יא‪-‬כט) וכן‬ ‫ד') כתב שהתיבה היתה שקועה י"א אמה במים כלו' קומת התיבה‬ ‫התקשה המעשה המנורה הראהו הקב"ה באצבעו "וזה מעשה‬ ‫היתה ל' אמה ומתוכם י"א אמה היו משוקעים במים שזה קצת‬ ‫המנורה" (במדבר ח‪-‬ד)‪.‬‬ ‫יותר משליש‪ ,‬וצ"ל דזה לא קאי על המ' יום שירד המבול שאז‬ ‫ולפי"ז אף כאן שאמר הקב"ה לנח וזה אשר תעשה צריך לפרש‬ ‫מחמת כבידות המים היתה כמעט כולה על פני המים‪.‬‬ ‫שהראהו באצבעו וצ"ע מה שייך לומר כאן שהתקשה נח בעשיית‬ ‫ועל פי זה יש להסביר ענין נכבד בחשבון שקיעות התיבה במים‪,‬‬ ‫התיבה‪.‬‬ ‫רש"י מחשב סדר הדברים שהמבול החל בי"ז חשוון למשך מ'‬ ‫(א‪.‬ה‪ -‬ונראה ליישב ובהקדם‪ ,‬במדרש תנחומא על פסוק זה איתא‬ ‫יום ופסק בכ"ז כסליו ומאז היה מאה וחמישים יום ולא נחסר‬ ‫מלמד שלמד הקב"ה עם נח תורה ואמר לו עתיד לעמוד אחד‬ ‫והיה זה עד ר"ח סיון ומאז החלו להיחסר ואחר י"ז יום בי"ז סיון‬ ‫מבניך ולעשות משכן ולומר עשר אמות אורך הקרש‪ ,‬וכעי"ז‬ ‫נחה התיבה על הרי האררט והמשיכו המים להיחסר עד שבר"ח‬ ‫איתא במדרש רבה (פרל"א) עה"פ וזה אשר תעשה אותה א"ר‬ ‫אב נראו ראשי ההרים‪ ,‬והנה כשפסק המבול היו המים גבוהים‬ ‫ידון זה וזה עתיד אחד למוד באמתך הדא הוא דכתיב הארך אמות‬ ‫ט"ו אמה מראשי ההרים וא"כ בר"ח סיון שעד אז לא נחסרו היו‬ ‫במידה הראשונה אמות שישים ורוחב אמות עשרים (דה"י ה' ג)‪,‬‬ ‫עדיין גבוהים מראשי ההרים ט"ו אמה ומאז החלו להיחסר ואחר‬ ‫והקשה המהרי"ל דיסקין מנין לחז"ל לדרוש מכך שנח למד תורה‪,‬‬ ‫ב' חודשים נראו ראשי ההרים כלו' שבס' יום נחסרו ט"ו אמה‬ ‫דמשמע שהוקשה לחז"ל קושיא שמחמתה פירשו כך‪.‬‬ ‫ולפי"ז נחסר שיעור רבע אמה ליום שכך במשך ס' יום נחסרו ט"ו‬ ‫ופירש המהריל"ד שהוקשה לחז"ל כאשר אמר הקב"ה לנח את‬ ‫אמה והרי בי"ז סיון נגעה תחתית התיבה בראשי ההרים וא"כ‬ ‫מידותיה של התיבה מנין ידע נח שיעור המידות‪ ,‬מנין ידע כמה‬ ‫אחר ט"ז יום של חיסור המים נגעה‪ ,‬ומעתה צא וחשב אם כל יום‬ ‫הם שלש מאות אמה דמנין לו כמה היא אמה‪ ,‬דאין לומר שידע‬ ‫נחסרה רבע אמה הרי שבט"ז יום נחסרו ד' אמה ועדיין היו‬ ‫זאת ע"פ שיעור האמות שנהגו באותו הדור שהרי פרש"י עה"פ‬ ‫גבוהים המים י"א אמה מראשי ההרים וכיצד נגעה בהרים בהכרח‬ ‫ותמלא הארץ חמס שהמוכר היה מוכר באמה קטנה והקונה לוקח‬ ‫שהיתה שקועה י"א אמה במים לכן נגעה‪ ,‬אלו דברי רש"י‪.‬‬ ‫באמה גדולה וכך היו גוזלים זה את זה ונח שהיה איש צדיק באיזה‬ ‫משמע מדברי רש"י שתמיד היתה השקיעות של התיבה במים‬ ‫אמה ימדוד קטנה כגזילת המכור או גדולה כגזילת הקונה‪ ,‬אלא‬ ‫שיעור י"א אמה שלכן כאשר כל יום נחסרה רבע אמה נגעה‬ ‫בהכרח שהקב"ה למד עמו תורה ולמד עמו מלאכת המשכן ושם‬ ‫בראשי ההרים אחר ט"ז יום‪ ,‬וקשה הרי ע"פ הטבע צריך להיות‬ ‫למד עמו כדברי הגמ' בסוכה (ה) דאמת בנין נמדדת באמה בת‬ ‫ששקיעות התיבה במים תלוי בכובדה שככל שהתיבה יותר‬ ‫ששה טפחים ומזה ידע נח לעשות שיעור התיבה באמה בת‬ ‫כבידה שקועה יותר‪ ,‬והרי בתיבה הכניסו אוכל לשנה שלימה‬ ‫ששה‪ ,‬וזה ביאור המדרש דהוכח מעשיית התיבה שלמד הקב"ה‬ ‫וככל שעבר הזמן נפחת האוכל והיתה התיבה קלה יותר וצריך‬ ‫עם נח תורה‪ ,‬אלו דברי המהרי"ל דיסקין‪.‬‬ ‫להיות שככל שעבר הזמן היתה התיבה פחות שקועה במים וכיצד‬ ‫וע"פ דבריו יתפרש כמין חומר דאף אצל נח שאמור "וזה אשר‬ ‫פירשו חז"ל שכל הזמן היתה שקיעות התיבה שווה‪ ,‬וזה ודאי‬ ‫תעשה" יש לדרוש שהראהו הקב"ה באצבעו מידות התיבה שהרי‬ ‫אינו דאם אכן כך היה הרי שאחר ט"ז יום לא היתה נוגעת בראשי‬ ‫נח לא היה יודע מה הוא שיעור אמה והראהו הקב"ה באצבעו‬ ‫ההרים דאה"נ בט"ז יום נפחתו ד' אמות אך באותו הזמן שקיעות‬ ‫דאמת הבנין היא אמה בת ששה ועפי"ז הראהו מידות התיבה‬ ‫התיבה פחות מי"א אמה‪.‬‬ ‫באצבעו)‪.‬‬ ‫ואולם ע"פ המבואר שמי המבול היו כבדים והספינה לא שקעה‬ ‫אבני שהם‬ ‫בתוכם במשך המ' יום שירד המבול ואחר המ' יום והחלו אט אט‬ ‫לשקוע המלח וגופרית והחלה התיבה לשקוע עד שהגיע‬ ‫אימתי שקעו שוליה של התיבה המים וכיצד תמיד‬ ‫לשקיעות של י"א אמה‪ ,‬א"כ יש לפרש שאכן ככל שהיתה התיבה‬ ‫היתה שקועה שיעור י"א אמה‬ ‫קלה היתה צריכה להיות שקועה פחות אך מאידך ככל שעברו‬ ‫הימים ירדה כבידות המים‪ ,‬והיו ב' ענינים משתנים כל יום שכל‬ ‫ויגברו המים וירבו מאוד ותלך התיבה על פני המים (ז יח)‬ ‫יום ירדה כבידות המים וכל יום נחסר ממשקל התיבה ושפיר‬ ‫יתכן לפרש כוונת התורה "ויגברו המים" כעין המפורש בגמ' ב"ב‬ ‫לומר שתמיד היתה התיבה שקועה י"א אמה‪ ,‬שבתחילת השנה‬ ‫(עג‪ ):‬וברש"י שם שכשיש מים כבדים דבר הנופל בהם אינו‬ ‫האם הדגים הותרו באכילה אחר המבול‬ ‫לפי כובד התיבה היתה צריכה להיות שקועה יותר מי"א אמה‬ ‫אלא שכבידות המים מנעו ממנה לשקוע וככל שנפחתה כבידות‬ ‫כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי‬ ‫המים החלה לשקוע ואף כאשר היתה קלה מאוד היתה צריכה‬ ‫לכם את כל (ט ג) בימי אדם הראשון הותר לאוכל רק ירק השדה‬ ‫להיות שקועה י"א אמה‪ ,‬ולכן הפחתת משקל התיבה לא גרם‬ ‫אבל בהמות ובעלי חיים נאסרו לו באכילה ואחר המבול התיר‬ ‫לתיבה לצוף יותר גבוה דכנגדה הוקלו המים מכבידותן ושקעה‬ ‫הקב"ה לנח לאכול בעלי חיים‪.‬‬ ‫התיבה‪.‬‬ ‫והטעם י"ל דמהיכי תיתי לאדם לאכול בעלי חיים אחר דאינו‬ ‫מהרי"ל דיסקין‬ ‫עדיף ממנו אבל אחר המבול שכל הבעלי חיים מתו ונשארו רק‬ ‫אותם בעלי חיים שהציל נח וכל הבעלי חיים מכאן והילך היו‬ ‫מדוע דוקא העורבים הביאו לחם ובשר לאליהו‬ ‫בזכותו הרי שקנה עליהם בעלות ולכן הותר לו לאוכלם‪.‬‬ ‫הנביא‬ ‫והנה הדגים לא מתו במבול כדאיתא בזבחים (קיג‪ ):‬א"כ על הדגים‬ ‫אין לנח בעלות דלא ניצלו בזכותו ועדיין יקשה במה עדיף האדם‬ ‫וישלח את העורב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל‬ ‫מהם ונאסרו לו באכילה‪( ,‬ומש"כ כל רמש דמשמע הכל מ"מ‬ ‫הארץ (ח ז) רש"י כתב עד יבשת המים פשוטו כמשמעו אבל‬ ‫האדם מצד עצמו לא רצה לאוכלם דאינו עדיף מהם)‪.‬‬ ‫מדרש אגדה מוכן היה העורב לשליחות אחרת בעצירת גשמים‬ ‫אבל במתן תורה שאם לא היו בנ"י מקבלים את התורה היה‬ ‫בימי אליהו שנאמר והעורבים מביאים לו לחם ובשר‪( ,‬א‪.‬ה –‬ ‫העולם חוזר לתהו והכל היה נחרב כולל הדגים נמצא שע"י‬ ‫ראיתי שיש המרמזים זאת דמילת יבש"ת מהסוף להתחילה‬ ‫שישראל קיבלו את התורה ניצלו הדגים א"כ מעתה יש לאדם‬ ‫עולה תשבי שזה אליהו הנביא)‪.‬‬ ‫בעלות אף על הדגים ומעת מתן תורה החלו לאוכל דגים ומה"ט‬ ‫ויש להקשות מדוע היה העורב מוכן דוקא לשליחות זו ולא היה‬ ‫יש לאכול דגים בשבת כי לכו"ע בשבת ניתנה תורה א"כ‬ ‫מוכן לשליחות של נח לראות אם כלו המים‪.‬‬ ‫לראשונה אכלו דגים בשבת‪.‬‬ ‫ויש לפרש ע"פ דברי הגמ' בעירובין (כב‪ ).‬שהעורב הוא עוף‬ ‫(א‪.‬ה – ויש לתמוה הרי בנ"י אמרו בהיותם במדבר "זכרנו את‬ ‫אכזרי והרי השליחות של נח היתה לטובה לראות אם קלו המים‬ ‫הדגה אשר נאכל במצרים חינם" הרי שאכלו דגים קודם מתן‬ ‫ואפשר לצאת לכן לא היה העורב מוכן לשליחות זו דהוא אכזרי‬ ‫תורה‪ ,‬אך יש מפרשים דאדרבא זה ביאור הפסוק שאמרו "אשר‬ ‫נאכל חינם" וקשה מהו חינם וי"ל דזה גופא הכונה שאכלו בחינם‬ ‫בטבעו וזו שליחות טובה משא"כ אצל אליהו הנביא היה מוכן‬ ‫ר"ל למרות שעדיין לא קיבלו את התורה ובדין אין להם עליונות‬ ‫לשליחות כי התוצאה של השליחות היא רעה לעולם שהרי‬ ‫על הדגים ואפ"ה אכלום‪ ,‬ויש להוסיף שמתיישב היטב שהרי‬ ‫הסיבה שאליהו ברח מפני שאמר שלא ירדו גשמים והביא רעב‬ ‫איהו נמי מודה שכשהותר לנח כל רמש אף הדגים בכלל ורק שנח‬ ‫לעולם ואם לא היה מי שיפרנסו ויכלכלו במדבר היה מוכרח‬ ‫מצד עצמו לא רצה לאוכלם כי הרגיש שאין לו בעלות עליהם‬ ‫לחזור לעיר והיה מפסיק הרעב בעולם וע"י שהעורבים הביאו לו‬ ‫וא"כ ישראל נמי מעיקר הדין יכלו לאוכל רק שנמנעו כיון שאין‬ ‫לחם ובשר יכל להישאר יותר זמן במדבר ונמשך הרעב ושליחות‬ ‫להם עליונות עליהם ומ"מ במצרים אכלו כי מעיקר הדין הותר‬ ‫שכזו מתאימה לאכזריותו של העורב‪.‬‬ ‫להם אלא שהרגישו שאכלו בחינם ר"ל בלי שמירת תורה ומצוות‪.‬‬ ‫(א‪.‬ה – ויש להוסיף בזה שבקובץ תורה מציון (ג סו"ס טז) נמי‬ ‫וארווחנא עוד דיש מי שהקשה שבאבן עזרא וברמב"ן כאן כתבו‬ ‫מבואר כך בסגנון אחר קצת שהקשה מדוע דוקא העורב שהוא‬ ‫בפירוש שאף הדגים הותרו ושלא כמשנ"ת ולהנ"ל מיושב דאה"נ‬ ‫אכזרי הביא אוכל לאליהו ותי' דאדרבא שליחות זו גרמה רעה‬ ‫הדגים הותרו מעיקר הדין ורק שנח נהג בהם איסור כנ"ל)‪.‬‬ ‫לעולם ומתאימה לעורב‪.‬‬ ‫מגיד דבריו ליעקב‬ ‫ונראה ליישב בעוד אופנים מדוע דוקא העורב היה שליח להכי‪,‬‬ ‫לר' בעריש מביעלא‬ ‫א‪ .‬בגמ' חולין (ד‪ :‬ה‪ ).‬הגמ' דנה במעשה זה באריכות שהביאו‬ ‫העורבים מביתו של אחאב והגמ' מנסה להוכיח מכך אם מותר‬ ‫גדר זמן החיוב בפרו ורבו‬ ‫לאכול משחיטת מומר עיי"ש ועכ"פ הרי שהעורבים היו כביכול‬ ‫ואתם פרו ורבו (ט ז) לכאו' זמן קיום מצוות פו"ר הוא מבן י"ח‬ ‫גונבים לחם ובשר מביתו של אחאב כל יום ונותנים לאליהו הנביא‬ ‫כדאיתא באבות (פ"ה) בן י"ח לחופה‪.‬‬ ‫ומה"ט עשו זאת דוקא העורבים שלהם מתאים לגנוב כי יש להם‬ ‫ובקידושין (כט‪ ):‬איתא שאם עבר כ' שנה ולא נשא אשה כו' תיפח‬ ‫טבע אכזרי ובפרט דאיתא עוד בגמ' גיטין (מה‪ ).‬שהעורב שקרן‬ ‫עצמותיו של זה‪ ,‬ויש להקשות אם זמן החיוב הוא מבן י"ח מדוע‬ ‫ואיתא בגמ' סנהדרין (קח) שהעורב פרוץ בעריות‪ ,‬הרי שמתאים‬ ‫תיפח עצמותיו רק מבן כ'‪.‬‬ ‫לו אף לגנוב‪.‬‬ ‫ויש ליישב שאכן הזמן הוא מבן י"ח ברם כיון שהעונש על ביטול‬ ‫ב‪ .‬עוד י"ל שבמדרש תנחומא (פר' מסעי) וכן במדרש רבה (וקירא‬ ‫עשה זה הוא בידי שמים דהקב"ה אומר תיפח עצמותיו והרי‬ ‫יט) איתא שלא מאחאב היו מביאים לאליהו אלא מיהושפט לפי‬ ‫בדיני שמים אין מענישים פחות מבן כ' לכן רק כשמגיע לבן כ'‬ ‫שלא היו רוצים העורבים להיכנס לביתו של אחאב שהיה מלא‬ ‫אומר הקב"ה תיפח עצמותיו של זה‪.‬‬ ‫בעבודה זרה‪ ,‬וציינו לזה המהרי"ץ חיות והמלא הרועים בחולין‪,‬‬ ‫אך ברמב"ם (פט"ו מאישות ה"ב) משמע לא כך שכתב "עבר כ'‬ ‫והנה לפי"ז יש לתמוה ע"ד הגמ' שנקטה שהביאו מביתו של‬ ‫ולא נשא אשה הרי זה עובר ומבטל עשה" משמע שהביטול‬ ‫אחאב כיצד נכנסו לבית מלא בעבודה זרה ולהנ"ל י"ל דאדרבא‬ ‫עשה אינו מתחיל מבן י"ח ורק שהעונש מבן כ' אלא שהביטול‬ ‫מה"ט היו אלו העורבים שמאחר ויש להם טבע אכזר ושקרן‬ ‫עשה מתחיל רק מבן כ'‪.‬‬ ‫ופרוץ הם המתאימים ביותר להיכנס לבית שמלא בע"ז‪ ,‬ואף‬ ‫לכן צ"ל דזמן מצוה זו מתמשך מגיל י"ח עד גיל כ' דזה עיקר זמן‬ ‫לדעת המדרשים י"ל שהיה דוקא עורב דהרי לדבריהם לקחו‬ ‫החיוב לכן בהיותו בן י"ח לא חשיב עדיין שביטל המצוה ורק מבן‬ ‫מיהושפט שלא היה רשע כאחאב וגנבו ממנו והכי מתאים לכך‬ ‫כ' שעבר עיקר הזמן נחשב שביטל המצוה‪.‬‬ ‫הוא העורב כתירוץ הראשון)‪.‬‬ ‫משאת המלך‬ ‫גור אריה למהר"ל‬ ‫מוקדש לע"נ‬ ‫מוקדש לע"נ‬ ‫הרב יהודה בן פורטונה זצ"ל‬ ‫אילה ימנה בת סעדה ע"ה‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬