gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אשכול יוסף · Eshkol Yosef — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: אשכול יוסף · Eshkol Yosef

שבוע: נח (2026-10-12)

אשכול יוסף · Eshkol Yosef — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גיליון ‪  558‬נח ‪ ‬התשפ"ז‬ ‫מאוצרותיו של הרב יוסף חי סימן טוב שליט"א‬ ‫מחבר סדרת הספרים "אשכול יוסף" עה"ת והמועדים‬ ‫וספרי "כרם יוסף" על הש"ס‬ ‫כתיבה וחתימה טובה!‬ ‫(ט' כ')‬ ‫טע כ ֶרם"‬ ‫איש האֲ דמָ֑ה וַ י ַ ֹ֖‬ ‫"וַ י ֶחל ֹ֖נ ַח ִ֣‬ ‫מדוע נח מכח‬ ‫איתא במדרש רבה בפרשתן (ל"ו סי' ג')‪ :‬אמר רבי ברכיה חביב משה מנח‪ ,‬נח משנקרא "איש צדיק" נקרא "איש אדמה"‪ ,‬אבל משה‬ ‫משנקרא "איש מצרי" נקרא "איש האלוקים"‪.‬‬ ‫"איש צדיק"‬ ‫צע"ג דמשמע שמכח ההשגה של "איש צדיק" בא נח לידי "איש אדמה"‪ ,‬וכן להיפך משה רבינו מכח מה שהיה "איש מצרי" הגיע‬ ‫להשגה גבוהה של "איש האלוקים"‪ ,‬והדבר אומר דורשני מה בין איש צדיק לאיש האדמה ואיך בא זה וגרם לזה? בנוסף צ"ב מה נשתנה‬ ‫נהפך ל"איש‬ ‫השבוע‬ ‫להיות איש האלוקים? וראה להרמב"ן שכתב כאן בעניינו של נח דברים‬ ‫בפרשת‬ ‫מאיש מצרי‬ ‫שבת‬ ‫רבינו העפיל‬ ‫ועונג‬ ‫ואילו משה‬ ‫נפלאים‬ ‫הגבוהה‪,‬‬ ‫חידושים‬ ‫שירד מדרגתו‬ ‫נח‬ ‫יוסף"‬ ‫"כרם‬ ‫גם אותו‪,‬‬ ‫מחה"ס‬ ‫העולם כולו‬ ‫טובהקב"ה את‬ ‫שליט"א כל‬ ‫סימןהמליט‬ ‫גדול חי‬ ‫שבזכותו‬ ‫גדולהרביאדםיוסף‬ ‫הצב"י‬ ‫מאת‬ ‫תוכחה‬ ‫נוראים במה שנאמר "ויחל נח איש האדמה"‪ ,‬שבזה‬ ‫אדמה" ואילו‬ ‫ראש ישיבת המתמידים "אור התורה" ליומי דפגרא לצעירים מצטיינים ירושלים ת"ו‬ ‫החטיא היין והביא אותו לידי בזיון וקללת זרעו‪.‬‬ ‫עוד צ"ע מה הדמיון וההקבלה דוקא בין נח למשה רבינו?‬ ‫משה מכח "איש‬ ‫זאת ועוד קשה מדוע בכלל משה רבינו איש האלוקים נקרא בתורה "איש מצרי"‪ ,‬ואף שבנות יתרו קראוהו כן‪ ,‬מדוע התורה קראה אותו‬ ‫כן‪ ,‬וראה בחי' ר' חיים פלטיאל שם שהביא בשם המדרש שבעבור שמשה שתק כאשר קראוהו מצרי ולא ענה איש עברי אנכי כמו‬ ‫מצרי" נהפך‬ ‫שאמר יוסף "כי גונוב גונבתי מארץ העברים וגם פה לא עשיתי מאומה"‪ ,‬לכך לא היה משה ראוי להיות נקבר בא"י כמו יוסף שנאמר בו‬ ‫ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל מארץ מצרים קברו בשכם‪ .‬וכן ראיתי לרבי צדוק הכהן מלובלין (פרשת שמות) שהקשה כן?‬ ‫ל"איש‬ ‫ובהקדים יישוב לכל השאלות הנ"ל יש להוסיף קושיא עצומה על דברי החת"ס בספרו תורת משה שהוסיף על דברי הרמב"ן הנ"ל שכל‬ ‫חכמי הפילוסופיה סבורים שהתבודדות הגוף מעולה ע"י שישב האדם בדד ממש ויתקשר רוחו ונפשו לאלהיו וישעבד ליבו אליו יתברך‪,‬‬ ‫האלוקים"?‬ ‫ובספר חובת הלבבות (שער הפרישות רפ"ג) חולק עליהם וכתב שעיקר ההתבודדות היא אפי' אם תהיה עדה גדולה קדושה שכולם יחד‬ ‫בכוונה אחת לבורא יתברך‪ ,‬זה יותר חשוב מכל התבודדות בעולם‪ ,‬ובזה פירש הכתוב (תהלים קל"ג א') "מה טוב ומה נעים שבת אחים גם‬ ‫יחד"‪ ,‬שמילת "יחד" תתפרש מעניין ייחוד שכולם יחדיו וכל א' בייחוד ובדידות‪ ,‬וכמו שנאמר‪" :‬ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים‬ ‫מדוע נגזר על‬ ‫כולכם"‪ .‬וכתב החת"ס שכמו כן רואים עין בעין עם נח‪ ,‬שכאשר היה בתוך דורו והשלים עמהם‪ ,‬מכל מקום התבודד נפשו לה' והיה צדיק‬ ‫תמים‪ ,‬כמו שאמר הכתוב " כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה"‪ ,‬אבל אח"כ כשמת כל הדור ההוא והיה בודד ממש חטא‪ .‬וצע"ג איך‬ ‫נגזר על‬ ‫מדוע‬ ‫החת"ס מפאר ומרומם את ישיבת נח עם בני דורו שהיו כולם רשעים וכופרים בה'‪ ,‬ואדרבה מחשיב לו זאת למעלה ואת היותו של נח‬ ‫מאה‬ ‫לטרוח‬ ‫נח‬ ‫בלעדיהם לגנאי‪ ,‬התמהמה?‬ ‫ונראה ליישב שכוונת החת"ס שכאשר היה נח בתוך בני דורו‪ ,‬אף שהם היו רשעים‪ ,‬עדיין היה שייך כאן עבודת ה' בחבורה‪ ,‬ע"י שהיה‬ ‫מאה‬ ‫לטרוח‬ ‫שנה‬ ‫נח‬ ‫עשרים‬ ‫מוכיח קצת את בני דורו‪ ,‬ועל ידי כך נבדל מהם ועמד בצדקותו‪ ,‬כי התוכחה לאחרים עמדה גם לו ליישר עצמו במסילה העולה בית אל‪,‬‬ ‫משא"כ אחרי שהעולם היה שמם‪ .‬ואמנם עדיין היה תביעה על נח שלא פעל ולא השתדל מספיק עבור בני דורו‪ ,‬כמו שדרשו חז"ל‬ ‫עשרים שנה‬ ‫התיבה‬ ‫בבניית‬ ‫(בסנהדרין קח‪ ).‬ובתנחומא עה"פ "נח צדיק תמים בדורותיו" שאי לו היה בדורו של אברהם אבינו לא מצא ידיו ורגליו‪ ,‬משל לחבית של‬ ‫אפרסמון שהיתה מונחת במקום המטונף במקומה ריחה נודף‪ ,‬שלא במקומה אין ריחה נודף‪ ,‬וברש"י עה"ת כתב שאם היה בדורו של‬ ‫התיבה‬ ‫בבניית שנה‬ ‫ולהיות‬ ‫אברהם לא היה נחשב לכלום‪ .‬ושמעתי מפ"ק של מרן רבינו עובדיה יוסף זצוקל"ה שביאר דה"ט שדרשוהו לגנאי לפי שלא הוכיח את‬ ‫בני דורו ולא השתדל מספיק בשביל להחזירם למוטב‪ ,‬כמו שהיה אברהם אבינו טורח להחזיר בתשובה את בני דורו והעמיד הרבה גרים‪,‬‬ ‫ולהיות שנה‬ ‫וכמ"ש בזוה"ק (ויקרא דף ט"ו) שהיה על נח תביעה שלא התפלל על בני דורו שיחזרו בתשובה‪ ,‬שלכן כתוב (ישעיהו נ"ד‪ ,‬ט') "כי מי נח זאת לי"‪,‬‬ ‫בבית‬ ‫ולא נאמר "כי מי המבול זאת לי"‪ ,‬שנח חטא שלא התפלל על בני דורו‪ .‬ומ"ש בסנהדרין (קח‪ ):‬דרש רבא מאי דכתיב (איוב י"ב) "לפיד בוז‬ ‫לעשתות שאנן נכון למועדי רגל"‪ ,‬מלמד שהיה נח הצדיק מוכיח אותם ואמר להם דברים שהם קשים כלפידים‪ .‬כל זה רק לאחר‬ ‫בבית‬ ‫האסורים??‬ ‫שנצטווה לבנות את התיבה‪.‬‬ ‫ובזה ביארתי בס"ד הטעם שהוצרך נח לטרוח בבניית התיבה מאה ועשרים שנה להוכיח לבני דורו על ידי בנייתה‪ ,‬וצ"ע וכי בלי בניית‬ ‫האסורים?‬ ‫התיבה לא היה נח יכול להוכיח את בני דורו‪ .‬והלא אצל הנביאים וחכמי הדורות לא הוכיחו דוקא ע"י עשיית מעשה‪ ,‬אלא הלכו ממקום‬ ‫להצטרפות חינם לאלפי המנויים‪:‬‬ ‫לרכישת ספרי המחבר‪:‬‬ ‫‪eshkolyoseff@gmail.com‬‬ ‫‪ 02-5373570‬או ‪054-84-60007/8‬‬ ‫ת־א ְב ִ֣רם ְב ֗נו‪ ...‬וַ י ְֵּצ ַּ֨או א ֶּ֜תם ֵּמ ִ֣אור ַכ ְש ֗דים ללֶ ֶֶ֙כתֶ֙‬ ‫ַ‬ ‫"וַ י ַ ַּ֨קח ֶֶּ֜ת ַרח ֶא‬ ‫למקום‪ ,‬והביאו דבר ה' ברמה‪ .‬כמו שמצינו אצל יונה‬ ‫א ְרצה ְכ ַַ֔נ ַען וַ יבאו ַעד־ח ֹ֖רן וַ ֵּ י ְשבו שם"‬ ‫שנצטווה ללכת להוכיח את בני נינווה‪ ,‬ולא נצטווה‬ ‫ַ ִ֣‬ ‫לעשות פעולה של בנייה או הריסה? ולאור האמור‬ ‫מדוע הסתירה התורה ניסיון אברהם‬ ‫ניחא דאדרבה כיון שמתחילה‪ ,‬כל אותם השנים לא‬ ‫הוכיח את בני דורו‪ ,‬נענש שהוצרך להוכיחן באופן‬ ‫באור כשדים ונס הצלתו הפלאי‬ ‫של בניית התיבה‪ ,‬שהיתה כרוכה בעמל רב‪ .‬ומצאתי‬ ‫עוד להחת"ס בפרשתן שביאר שלכן הוכרח נח‬ ‫בהשלכתו לכבשן האש?‬ ‫להיות שנה תמימה בבית אסורים בתיבה ולא הצילו‬ ‫הקב"ה בדרך אחרת‪ ,‬לכפר עוונו שלא הוכיח לבני‬ ‫דורו‪ ,‬ואע"פ שגלוי וידוע היה לפני מי שאמר והיה‬ ‫אמרו חכמים‪ ,‬שס"ה מלכים היו יושבים לפני נמרוד‪ ,‬ובאותה שעה השיבו אברהם אבינו תשובה קשה וכפר בעבודה זרה‪ .‬אמר נמרוד לכל המלכים‪,‬‬ ‫העולם‪ ,‬שאפי' אם היה נח מוכיחן לא היו שבים‬ ‫הבו לי עצה‪ ,‬מה אעשה לנער הזה שהשיב לי כאשר שמעתם‪ ,‬ואיבד י ראתי ששברם ושרפם‪ .‬אמרו לו במה איבד יראתך? אמר להם באש! אמרו לו‬ ‫תבוא האש ותפרע ממנו‪ .‬מיד ציוה נמרוד וחבשוהו לאברהם י"ב שנים בבית הסוהר‪ ,‬והיו כל אותם המלכים מביאים עצים למדורתו של אברהם‪.‬‬ ‫בתשובה‪ ,‬מ"מ לפני נח לא היה הדבר גלוי‪ ,‬והיה לו‬ ‫לאחר י"ב שנים הוציאוהו מבית הכלא‪ ,‬ועקדו וכפתוהו לארץ והקיפו עצים מארבעה רוחותיו בגובה שש אמות‪ ,‬והציתו אש בעצים‪ ,‬והיו כל המלכים‬ ‫להוכיחן‪.‬‬ ‫רואים שלא היה מגיע כלפי אברהם‪ ,‬לא אש ולא שלהבת‪ .‬אמר הקב"ה על שמי ירד אברהם לאש‪ ,‬ואני בכבודי אציל אותו‪ .‬וכשהוציאוהו לאברהם‬ ‫ויסוד הדברים מבוארים בתוספת ביאור במשך‬ ‫מאור כשדים‪ ,‬השתחוו כל אותם המלכים על כפות רגליו של אברהם אבינו‪ ,‬והיו קוצצים ארזים ועשו לו בימה גדולה והושיבוהו בראשה‪ ,‬והיו‬ ‫מביאים בניהם ומשליכין בחיקו‪ ,‬שיהיו גדלים בדרכו‪ ,‬ועמדו כל אותם המלכים וגיירו עצמם ונכנסו תחת כנפי השכינה‪( ,‬ע"פ המדרשים‪ ,‬ראה בארוכה‬ ‫חכמה בפרשן שביאר שבעבודת השי"ת יש שתי‬ ‫בספר "אשכול יוסף" עה"ת פרשת לך לך בהערה)‪.‬‬ ‫דרכים‪ ,‬דרך אחת מי שמייחד עצמו לעבודתו יתברך‬ ‫וקשה למה לא הזכירה התורה בפירוש דבר ניסיון אברהם במסירת נפשו והצלתו הפלאית מכבשן האש‪ ,‬אשר על ידי כך נתקדש שם שמים ברבים‪.‬‬ ‫ומתבודד‪ ,‬ויש מי שעוסק בצרכי צבור ומבטל עצמו‬ ‫ועוד הלא דבר זה הוא אחד מעשרה נסיונות שנתנסה אברהם אבינו ע"ה?‬ ‫בשביל הכלל ומפקיר נפשו עבורם‪ .‬ולכאו' זה‬ ‫יישוב א' ‪ -‬אין תועלת בסיפור הצלת אברהם מפני הכופריפ‬ ‫שמתבודד בעבודת ה' יעלה מעלה מעלה‪ ,‬ואילו זה‬ ‫הרמב"ן (י"א כ"ח) כותב שאכן ה תורה רק רמזה עניין זה בפסוק "אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה"‪ ,‬כי מילת‬ ‫שעוסק בצורכי ציבור ירד ממדרגתו‪ ,‬וכמ"ש‬ ‫"הוצאתיך" תלמד על נס‪ ,‬שהרי לא אמר הכתוב "אשר לקחתיך מאור כשדים"‪ ,‬אלא "הוצאתיך"‪ ,‬כלומר שהוציא את אברהם ממסגר אסיר‪ ,‬כמו‬ ‫בקהלת רבה "כי העושק יהולל חכם" רבי יהושע בן‬ ‫"אשר הוצאתיך מארץ מצרים" (שמות כ' ב') ‪ .‬ולא כתבה התורה עניין זה בפירוש לפי שהגויים לא הזכירו עניין זה בספריהם‪ ,‬מפני שהיו חולקים‬ ‫לקיש שכח שמונים הלכות בשביל שעסק בצרכי‬ ‫וחושבים שנס הצלת אברהם היה מעשה כשפים‪ ,‬כעניין משה רבינו עם המצרים בתחילת מעשיו‪ ,‬שהיו סבורים שמעשיו מעשה כשפים‪ .‬ומפני זה‬ ‫צבור‪ .‬והנה בכל זאת מצאנו שנח התבודד‪ ,‬ולא‬ ‫לא הזכיר הכתוב נס זה‪ ,‬כי אם היה מזכירו היה צריך להזכיר גם ד ברי החולקים עליו כאשר הזכיר דברי חרטומי מצרים‪ ,‬ולא נתבארו דברי אברהם‬ ‫עם החולקים כאשר נתבארו דברי משה רבינו בסוף‪ ,‬כלומר שלא נתן אות או מופת להוכיח שלא היה כן ממעשה כשפים‪ ,‬הגם שהדבר פשוט‬ ‫הוכיח את בני דורו‪ ,‬לכן אמרו עליו‪ ,‬שאף הוא היה‬ ‫מסברא‪ ,‬כי היכן שמענו שהושלך אדם לכבשן אש ולא נשרף‪ ,‬והיה הולך ומטייל באש‪ ,‬לכך לא הזכיר כלל עניין הצלת אברהם מכבשן האש‪ .‬ויש‬ ‫ראוי לכליה‪ ,‬ורק מתבודד לעצמו היה‪ ,‬ולכן אחרי‬ ‫לבאר בכוונת הדברים‪ ,‬שלפי שהכופרים אומרים שהצלת אברהם היתה על ידי כשפים‪ ,‬ממילא לא היה תועלת בסיפור הצלת אברהם‪ ,‬לכן נמנע‬ ‫שנקרא "איש צדיק" ירד ממדרגתו ונקרא "איש‬ ‫הכתוב מלהזכירו‪.‬‬ ‫האדמה"‪ .‬אבל משה נקרא "איש מצרי" שהוכרח‬ ‫יישוב ב' ‪ -‬כל יסודות התורה נסים נסתרים‬ ‫לגלות‪ ,‬שזה מורה על פחיתות בנפש אבל הואיל‬ ‫עוד מתרץ הרמב"ן (בפרק מ"ו פסוק ט"ו) ‪ ,‬שנסים הנעשים על ידי נביא שיתנבא כן מתחילה‪ ,‬או מלאך הנגלה במלאכות השם‪ ,‬יזכירם הכתוב‪ .‬ואולם‬ ‫ומסר עצמו על ישראל בהריגת המצרי נקרא "איש‬ ‫ניסים הנעשים מאליהן לעזור לצדיק‪ ,‬או להכרית את הרשע‪ ,‬לא יזכרו בתורה או בנביאים‪ .‬ומטעם זה גם אצל פנחס (במדבר כ"ה י"ב) לא האריכה‬ ‫אלוקים"‪ ,‬שהגיע לתכלית השלמות מה שיוכל‬ ‫התורה לפרט ולספר את כל הניסים הרבים שנעשו לו‪ .‬כי למה יזכיר הכתוב כל הניסים‪ ,‬והלא כל יסודות התורה נסים נסתרים הם‪ .‬וטעם התורה אין‬ ‫האדם להשיג‪.‬‬ ‫בכל ענינו רק נסים לא טבע ומנהג‪ ,‬שהרי ייעודי התורה כולם אותות ומופתים‪ ,‬כי לא יכרת וימות בטבע הבא על אחת מהעריות או האוכל חלב‪ ,‬ולא‬ ‫יהיו השמים כברזל בטבעם מפני שזרעו בשנה השביעית‪ ,‬וכן כל ייעודי התורה בטובות ההן‪ ,‬וכל הצלחת הצדיקים בצדקתם‪ ,‬וכל תפלות דוד מלכנו‬ ‫ולאור כל האמור יש להוסיף כנ"ל שדוקא בשביל‬ ‫וכל תפילותינו נסים ונפלאות‪ ,‬אלא שאין בהם שינוי מפורסם בטבעו של עולם‪ .‬ומטעם זה גם לא הזכירה התורה בפירוש נס הצלתו של אברהם‬ ‫היותו של נח איש צדיק שהתבודד לעצמו‪ ,‬מכיון‬ ‫אבינו מכבשן האש‪.‬‬ ‫שלא דאג לבני דורו ירד למדרגת איש האדמה‪,‬‬ ‫יישוב ג' ‪ -‬שלא ליתן פתחון פה לאומות במשך הדורות להשליך יראי ה' לכבשני האש‬ ‫משא"כ משה רבינו שדאג לכל ישראל והיה מוכיחם‬ ‫עי"ל שלא כתבה תורה בפירוש השלכת אברהם לכבשן האש על שמרד באלהותו של נמרוד והצילו הקב"ה‪ ,‬כדי שלא ליתן פתחון פה לאומות‬ ‫ומתפלל עליהם וטורח בטובתם לכן עלה למדרגה‬ ‫ושונאי ישראל בכל הדורות‪ ,‬שיעמדו על מנ היגי ישראל ומעתיקי השמועה העובדים את ה' באמת‪ ,‬וישליכום לאש כמעשה נמרוד‪ ,‬שיהיו אומרים‬ ‫אם ה' אמת והוא האלוהים שיצילכם מן האש כמו שהציל את אברהם‪ .‬וכן יהיו אומרים אם אמת הדבר שכתוב בתורתכם שהציל הקב"ה את‬ ‫של איש האלוקים‪ ,‬ובזה ניחא ההקבלה בין נח‬ ‫אברהם מכבשן האש מיד נמרוד‪ ,‬יציל גם אתכם‪ ,‬ויהיו משליכים ח"ו לכבשני האש גדולי הדור ומעתיקי השמועה ההולכים אחרי ה'‪ .‬וכבר ידעת‬ ‫למשה דוקא‪ ,‬והקשר בין הדברים‪.‬‬ ‫שלא כל אחד ראוי שיעשה לו נס עצום כזה להצילו מכבשן האש‪ ,‬או שאין הדור או אותו המלך ראוי לכך שיעשה נס זה על ידו (כדלקמן)‪.‬‬ ‫וניחא ג"כ מה שמשה רבינו נקרא מתחילה "איש‬ ‫יישוב ד' ‪ -‬כל צדיק וצדיק ראוי להינצל מכבשן האש רק שלא כל דור זכאי וראוי לכך‬ ‫מצרי" שעניינו שלא היה נראה כאיש אלוקים פרוש‬ ‫עי"ל שכל אחד ואחד מצדיקי הדורות ראוי וראוי להינצל מכבשן האש‪ ,‬ועל כן אין כל חידוש בהצלת אברהם מכבשן האש‪ ,‬וכמו שמצינו בגיטין‬ ‫ומובדל לגמרי מן הבריות‪ ,‬אלא היה מעורה‬ ‫(מה‪ ).‬שמי שהוא צדיק אין האש שולטת בו‪ ,‬שרב עיליש ראה בבנותיו של רב נחמן שאין האש שולטת בהם שמניחות ידיהם בתוך הקדרה‬ ‫ובוחשות‪ ,‬ומזה הבין שצדיקות גמורות הן ולכן אין האש שולטת בהן‪ ,‬וכמו שכתב שם רש"י (ד"ה בחשן)‪ .‬ובגמרא בבא מציעא (פה‪ ).‬איתא שרבי זירא‬ ‫ומסתובב הולך ובא ביניהם להשיבם בתשובה‬ ‫ישב מאה תעניות שלא תשלוט בו אש של גיהינום‪ ,‬וכל שלושים יום היה בודק עצמו על ידי שהיה מדליק התנור ועולה ויושב בתוכו‪ ,‬ולא היתה‬ ‫ולדאוג בטובתם‪.‬‬ ‫האש שולטת בו‪ .‬ואף על פי שר' זירא לא היה סומך על הנס‪ ,‬כמבואר בתוס' חולין (מו‪ .‬ד"ה ערוקאי)‪ ,‬נראה שהיה עושה כן לבדוק מעלתו וצדקתו‪.‬‬ ‫וכיוצא בזה ביארתי מה שאמרו בקידושין (פא‪ , ):‬שרבי חייא בר אשי נכנס לתוך תנור הבוער באש‪ ,‬היינו משום שעשה תשובה‪ ,‬ורצה לבדוק אם‬ ‫תשובתו נתקבלה ויש בידו רוב מצוות והאש לא תשלוט בו‪.‬‬ ‫לשליחת מכתבים למערכת‪:‬‬ ‫ואולם לא כל מלך ראוי שיהיה נס כזה גדול ויתקדש שם ה' על ידו‪ ,‬וכמו שמצינו כן במסכת תענית (יח‪ ):‬כשביקש טוריינוס להרוג את‬ ‫‪eshkolyoseff@gmail.com‬‬ ‫לולינוס ופפוס אחיו בלוד‪ ,‬אמר להם אם מעמו של חנניה מישאל ועזריה אתם‪ ,‬יבא אלוהיכם ויציל אתכם מידי כדרך שהציל את חנניה מישאל‬ ‫ועזריה מיד נבוכדנצר‪ ,‬אמרו לו חנניה מישאל ועזריה צדיקים גמורין היו וראויין היו ליעשות להם נס‪ ,‬ונבוכדנצר מלך הגון היה‪ ,‬וראוי לעשות נס על‬ ‫יישוב ח' ‪ -‬שלא ילמדו מאברהם להכניס עצמו לידי סכנת נפשות‬ ‫האש שולטת בו‪ .‬ואף על פי שר' זירא לא היה סומך על הנס‪ ,‬כמבואר בתוס' חולין (מו‪ .‬ד"ה ערוקאי)‪,‬‬ ‫הגאון רבי יונתן אייבשיץ בספרו יערות דבש (דרוש ג' עמ' ס"ב) רומז יישוב לשאלה למה לא כתבה‬ ‫נראה שהיה עושה כן לבדוק מעלתו וצדקתו‪ .‬וכיוצא בזה ביארתי מה שאמרו בקידושין (פא‪ ,):‬שרבי‬ ‫תורה בפירוש עניין הצלת אברהם מכבשן האש‪ ,‬יחד עם קושייתו הנוספת‪ ,‬למה נקראת המגילה על‬ ‫חייא בר אשי נכנס לתוך תנור הבוער באש‪ ,‬היינו משום שעשה תשובה‪ ,‬ורצה לבדוק אם תשובתו‬ ‫שם "אסתר" ולא "מגילת מרדכי"‪ ,‬וה לא שניהם כתבו את המגילה‪ .‬וביאר שהטעם כדי שלא ילמדו‬ ‫נתקבלה ויש בידו רוב מצוות והאש לא תשלוט בו‪.‬‬ ‫המון העם מאברהם ומרדכי‪ ,‬לפי שלא כדין עשה אברהם שהכניס עצמו לסכנה שלא לצורך לשבר‬ ‫ואולם לא כל מלך ראוי שיהיה נס כזה גדול ויתקדש שם ה' על ידו‪ ,‬וכמו שמצינו כן במסכת תענית‬ ‫צלמי עכו"ם‪ ,‬ודי בכך שלא היה עובד עבודה זרה‪ .‬וגם מרדכי לא היה צריך להכניס עצמו לסכנה‬ ‫(יח‪ ):‬כשביקש טוריינוס להרוג את לולינוס ופפוס אחיו בלוד‪ ,‬אמר להם אם מעמו של חנניה מישאל‬ ‫להתגרות בהמן‪ ,‬כי יכול היה מרדכי להימנע מלראות את המן‪ ,‬או לבקש מהמלך רשות לעלות‬ ‫ועזריה אתם‪ ,‬יבא אלוהיכם ויציל אתכם מידי כדרך שהציל את חנניה מישאל ועזריה מיד נבוכדנצר‪,‬‬ ‫לירושלים‪ ,‬כי שם ישבו נביאי ה'‪ ,‬וממילא לא היתה מסירת נפשו של מרדכי גדול כל כך כמו מסירת‬ ‫אמרו לו חנניה מישאל ועזריה צדיקים גמורין היו וראויין היו ליעשות להם נס‪ ,‬ונבוכדנצר מלך הגון‬ ‫נפשה של אסתר שהיתה חייבת למסור נפשה להצלת נפשות מישראל‪ ,‬ולכך נקראת המגילה על‬ ‫היה‪ ,‬וראוי לעשות נס על ידו‪ ,‬ואותו רשע הדיוט הוא‪ ,‬ואינו ראוי לעשות נס על ידו‪.‬‬ ‫שמה‪.‬‬ ‫וכן לא כל דור ראוי שיעלה דבר כזה נשגב בימיו‪ ,‬וכמו שמצינו גבי עתניאל בן קנז שרק אחרי שחזרו‬ ‫ישראל בתשובה וזעקו אל ה' שרתה עליו רוח ה' והושיע את ישראל‪( ,‬שופטים ד' י')‪ .‬וכן מצינו בהלל‬ ‫יישוב ט' ‪ -‬רק אברהם ראוי היה לקנא בנמרוד וכל בני דורו‬ ‫(סוכה כח‪ .‬וב"ב קלד‪ ).‬שמונים תלמידים היו לו‪ ,‬שלושים ראויים שתשרה עליהן שכינה כמשה רבינו‪,‬‬ ‫כיוצא בזה מתרץ הגאון רבי יהושע מקוטנא זצ"ל בספרו ישועות מלכו (על הרמב"ם ושו"ע‪ ,‬ליקוטי תורה)‬ ‫שלושים שתעמוד להן חמה כיהושע בן נון‪ ,‬אלא שעוון הדור גרם ולא היה ראוי לכך‪( ,‬רשב"ם שם‪ ,‬וע"ע‬ ‫כי מצות קידוש השם‪ ,‬הרי זה רק אם רוצים לאנוס את האדם לעבוד עבודה זרה‪ ,‬אבל אינו מחוייב‬ ‫מו"ק כה‪ .‬ובמ"ש במעדני יוסף מילה עמ' קצ"ו)‪.‬‬ ‫להתגרות בעובדי עבודה זרה כדי שיבוא לידי ניסיון וקידוש השם‪ ,‬ואולי הוי בכלל מאבד עצמו‬ ‫יישוב ה' ‪ -‬אין בסיפור נס הצלת אברהם מכבשן האש חיזוק ויסוד לאמונה‬ ‫לדעת‪ ,‬ועל זה אנו מבקשים "אל תביאנו לידי ניסיון"‪ ,‬אבל אברהם מידה אחרת היתה בו‪ ,‬שהתגרה‬ ‫בנמרוד ודורו‪ ,‬ונמרוד הפילו לכבשן האש כנקמה על שנתגרה בו‪ .‬ועל כן לא הזכירה התורה עניין זה‪,‬‬ ‫עי"ל בס"ד על פי מה שכתב הרמב"ם (פ"ח מהלכות יסודי התורה)‪ :‬משה רבינו לא האמינו בו ישראל‬ ‫כי אינו הוראה לרבים‪ ,‬שרק אברהם ראוי היה לכך‪ ,‬לפי שהיה יחיד בעולם באמונתו הטהורה ועמד‬ ‫מפני האותות שעשה‪ ,‬שהמאמין על פי האותות יש בליבו דופי שאפשר שיעשה האות בלט וכשוף‪,‬‬ ‫נגד כל בני דורו להוכיחם ולהאיר להם את החושך‪ ,‬ולכן כאשר נכנס על ידי זה לסכנה נעשה לו נס‬ ‫אלא כל האותות שעשה משה במדבר לפי הצורך עשאם‪ ,‬לא להביא ראיה על הנבואה‪ .‬היה צריך‬ ‫וניצל‪ ,‬אבל אין זו תורה לדורות‪.‬‬ ‫להשקיע את המצריים קרע את הים והצלילן בתוכו‪ .‬צרכנו למזון הוריד לנו את המן‪ ,‬צמאו בקע להן‬ ‫את האבן‪ ,‬כפרו בו עדת קרח בלעה אותן הארץ‪ ,‬וכן שאר כל האותות‪ .‬והאמינו בו במעמד הר סיני‬ ‫ונראה בביאור דבריו‪ ,‬שרק אברהם שהיה יחידי ממש בדורו באמונתו‪ ,‬ולא היו בני דורו כלל‬ ‫שעינינו ראו ולא זר ואוזנינו שמעו ולא אחר‪ ,‬האש והקולות והלפידים‪ ,‬והוא ניגש אל הערפל והקול‬ ‫מאמינים בה'‪ ,‬לכך היה מוכרח לפעול בכל דרך להצית את אור האמונה בלבבות בני האדם בעולם‪,‬‬ ‫מדבר אליו ואנו שומעים משה משה לך אמור להן כך וכך‪ ,‬וכן הוא אומר "פנים בפנים דבר ה'‬ ‫ולכן היה גם מובטח לו שיצילהו ה'‪ ,‬משא"כ בשאר הדורות שכבר נתפרסם שמו של הקב"ה אינו‬ ‫עמכם"‪ ,‬ונאמר "לא את אבותינו כרת ה' את הברית הזאת"‪.‬‬ ‫צריך להתגרות בעובדי עבודה זרה שיבוא לידי ניסיון וקידוש השם‪ ,‬אלא אדרבה יחיה ויפיץ תורת ה'‬ ‫ומוסיף הרמב"ם‪ :‬מניין שמעמד הר סיני לבדו היא הראיה לנבואתו שהיא אמת שאין בו דופי‪ ,‬שנא'‬ ‫ויעבדנו‪ ,‬ולא יגרום למסור נפשו למיתה‪ ,‬ולכך לא כתבה התורה עניין זה בפירוש‪ ,‬כי אינו הוראה‬ ‫"הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם"‪ ,‬מכלל שקודם‬ ‫לדורות כאמור‪.‬‬ ‫דבר זה לא האמינו בו נאמנות שהיא עומדת לעולם אלא נאמנות שיש אחריה הרהור ומחשבה‪.‬‬ ‫יישוב י' ‪ -‬ראוי יותר היה לאברהם להישרף על קדושת ה'‬ ‫‪ -‬ועל פי זה מיושב היטב הטעם שלא האריכה התורה בסיפור נס הצלת אברהם מכבשן האש‪ ,‬לפי‬ ‫שאין בסיפור הצלת אברהם מכבשן האש איזה יסוד או חיזוק לאמונה‪ .‬ורק בסיפור יציאת מצרים‬ ‫איתא במדרש (פרשת תולדות) ‪ ,‬רבי שמואל בר רבי יצחק אמר‪ ,‬אברהם לא ניצל מכבשן האש אלא‬ ‫וכדומה האריכה התורה להראות כמה הרבה הקב"ה טוב וחסד עם ישראל‪ ,‬וכן בסיפור קרח ועדתו‬ ‫בזכות יעקב‪ ,‬שנא' (ישעיהו כ"ט) "לכן כה אמר ה' אל בית יעקב אשר פדה את אברהם"‪ ,‬הא למדת‬ ‫יש אזהרה לדורות להאמין בחכמי ישראל ולא לעשות עימהם מחלוקת‪ ,‬משא"כ בסיפור הצלת‬ ‫שיעקב פדה את אברהם‪ .‬והקשה בספר אפריון מהגאון ר' שלמה גאנצפריד זצ"ל בעל הקיצור שו"ע‬ ‫אברהם מכבשן האש אין בזה איזה הוראה לדורות‪.‬‬ ‫בשם המפרשים‪ ,‬למה לא היה אברהם ראוי להינצל בזכות עצמו‪ ,‬שהרי מסר נפשו על קדושת השם‪.‬‬ ‫והביא שתירץ ביפה תואר‪ ,‬כי מן הדין היה ראוי שמי שמוסר את נפשו על קידוש השם אין ראוי‬ ‫יישוב ו' ‪ -‬שלא להזכיר את נמרוד שהרשיע ביותר‬ ‫שיצילהו ה'‪ ,‬כי השלמות הגדול הזה טוב לו‪ ,‬ומפני כך לא נזקק הקב"ה להציל את רבי עקיבא וחבריו‪.‬‬ ‫בספר אור גנוז (בפרשתינו עמ' כ"א) להגאון ר' שלום מאסקאוויטש זצ"ל מתרץ שנמרוד הגיע ברשעותו‬ ‫ומה שניצלו חנניה מישאל ועזריה וכדומה‪ ,‬לאיזה סיבה לפי שעתן ניצלו‪ .‬וממילא זה גם כוונת‬ ‫יותר ויותר מכל הרשעים בעולם‪ .‬כי הנה פרעה התפעל מאוד מפתרון יוסף הצדיק ואמר לעבדיו‬ ‫המדרש‪ ,‬שאברהם מצד עצמו ראוי היה שיישרף על קידוש השם‪ ,‬כי זהו הטוב והראוי לו‪ ,‬אלא שלפי‬ ‫"הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו" (בראשית מ"א ל"ח)‪ ,‬נבוכדנצר התפעל מאוד שניצלו חנניה‬ ‫משך הזרע הטהור יצחק ויעקב שעדיין לא יצאו ממנו ניצל‪ ,‬ולכך נקט יעקב שהוא שושלת היחס‬ ‫מישאל ועזריה מכבשן האש‪ ,‬ואמר שבחים רבים לה' כמבואר בדניאל (פ"ג) "ענה נבוכדנצר ואמר‬ ‫אשר היתה מיטתו שלמה‪ .‬ולפי זה אפשר שמפני כך לא כתבה התורה עניין הצלת אברהם מכבשן‬ ‫בריך אלההון די שלח מלאכיה ושזיב לעבדוהי"‪" ,‬אתוהי כמה רברבין ותמהוהי כמה תקיפין"‪ .‬וביאר‬ ‫האש‪ ,‬כי ראוי יותר היה שימסור נפשו ממש וכאמור‪ ,‬ורק משום שהיה צריך לצאת ממנו המשך‬ ‫שבזה מובן למה כתוב בפסוק (מלכים ב' כ"ד וציין לעיין עוד בתרגום קהלת ד' י"ג) נבוכדנצר עבדי‪ .‬וכן‬ ‫שושלת הדורות וכל האומה הישראלית לכך הצילו הקב"ה‪.‬‬ ‫דריוש התפעל מאוד על שדניאל ניצל מגוב האריות‪ ,‬ואמר שבחים רבים לשמים‪" ,‬היא אלהא חיא‬ ‫יישוב י"א ‪ -‬אינו חידוש גדול מה שמסר אברהם נפשו עבור ייחוד השם‬ ‫וקים לעלמין" וגו' "משזיב ומציל ועבד אתין ותמהין בשמיא וארעא" וגו' (דניאל פ"ו פסוק כ"ז)‪ .‬אך‬ ‫נמרוד הרבה לפשוע למרוד ולחטוא שלא התפעל ולא אמר שום שבח והתפעלות לה' למרות שזכה‬ ‫בספר טיב הפרשה מתרץ שיש חילוק בין עקידת יצחק שהאריכה בו התורה‪ ,‬לבין מסירות‬ ‫לראות עין בעין מחזה נורא זה שהציל השי"ת את אברהם מכבשן האש‪ ,‬לכן לא נכתב עניין זה‬ ‫נפשו של אברהם אבינו לכבשן האש והצלתו‪ .‬כי עיקר הטעם שהאריכה התורה בסיפור העקידה‪,‬‬ ‫בתורה כדי שלא להזכיר שמו‪.‬‬ ‫להורות שהנסתרות לה' אלהינו‪ ,‬וישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם‪ .‬כי פעמים אי‬ ‫אפשר להבין מתחילה את מעשה הקב"ה‪ ,‬שהרי הקב"ה אמר לאברהם "כי ביצחק יקרא לך זרע"‪,‬‬ ‫יישוב ז' ‪ -‬לא היה ראוי נמרוד שיעשה נס זה על ידו‬ ‫ואחר כך ציווהו "והעלהו לעולה"‪ ,‬ואברהם פרסם בעולם כולו שהקב"ה מקור ושורש הרחמים‪,‬‬ ‫בספר אפריון לבעל קיצור שו"ע מהגאון ר' שלמה גאנצפריד זצ"ל מתרץ על פי דברי הגמרא בתענית‬ ‫ובציווי העקידה מתגלה הקב"ה חלילה כאכזר‪ ,‬המצוה לאברהם לקחת את בנו יחידו לשוחטו בסכין‪.‬‬ ‫(יח‪ ):‬כש ביקש טוריינוס להרוג את לולינוס ופפוס אחיו בלוד‪ ,‬אמר להם אם מעמו של חנניה מישאל‬ ‫וגם אברהם רגיל היה לפרסם בעולם שאין רצון ה' כעובדי אלילים המעבירים בנם למולך‪ ,‬ועכשיו‬ ‫ועזריה אתם‪ ,‬יבא אלוהיכם ויציל אתכם מידי כדרך שהציל את חנניה מישאל ועזריה מיד נבוכדנצר‪,‬‬ ‫מצווה הוא מפי ה' לשחוט את בנו ‪ .‬לעומת כן באור כשדים כאשר נמרוד רצה להעבירו לאברהם‬ ‫אמרו לו‪ ,‬חנניה מישאל ועזריה צדיקים גמורין היו‪ ,‬וראויין היו ליעשות להם נס‪ ,‬ונבוכדנצר מלך הגון‬ ‫מאמונתו‪ ,‬הבין אברהם בשכלו שעליו למסור נפשו על ייחוד השם‪ ,‬ואין בזה חידוש שמסר נפשו‬ ‫היה‪ ,‬וראוי לעשות נס על ידו‪ .‬ואותו רשע הדיוט הוא‪ ,‬ואינו ראוי לעשות נס על ידו‪ .‬והנה באמת גם‬ ‫עבור הדת והאמונה‪ .‬ולכן דוקא בעקידה נאמר "עתה ידעתי כי ירא אלוהים אתה"‪ ,‬אף שכבר קודם‬ ‫לולינוס ופפוס צדיקים גמורים היו כמו שכתב רש"י‪ ,‬רק טוריינוס לא היה הגון וראוי ליעשות נס על‬ ‫לכן מסר נפשו באור כשדים ‪ ,‬כי זה אינו ניסיון גדול כל כך‪ ,‬לפי שהשכל מחייב זאת‪ ,‬אבל כאשר בא‬ ‫ידו‪ .‬וכמו כן יש לומר גם לעניין נמרוד שלא היה הגון וראוי ליעשות נס על ידו‪ .‬ומה שבכל זאת ניצל‬ ‫לעקוד את בנו יחידו‪ ,‬את יצחק‪ ,‬נגד מה שהשכל מחייב‪ ,‬לכך קראו הקב"ה ירא אלוקים‪.‬‬ ‫אברהם על ידו‪ ,‬היה זה רק בשביל זרעו שיצא ממנו האומה הישראלית‪ ,‬כמו שאמרו במדרש (פ'‬ ‫מתוך הספר רב המכר "אשכול יוסף" עה"ת‬ ‫תולדות) שאברהם ניצול בזכות יעקב‪ .‬ועל כן לא נכתב פלא זה בתורה‪ ,‬כי אם היה כתוב בתורה‪ ,‬היו‬ ‫וראה שם עוד כעשרה תירוצים‬ ‫סבורים שנמרוד היה איש הגון שנעשה נס על ידו‪ ,‬ובאמת לא היה ראוי לכך‪.‬‬ ‫יישוב ח'‬ ‫שלא ילמדו מאברהם להכניס עצמו לידי סכנת נפשות‬ ‫להאזנה לשיעורי המחבר‪:‬‬ ‫הגאון רבי יונתן אייבשיץ בספרו יערות דבש (דרוש ג' עמ' ס"ב) רומז יישוב לשאלה למה לא‬ ‫וכן תירץ המשגיח הגה"צ רבי יחזקאל לוונשטין זצ"ל שאמנם דבר גדול הוא מה שמסר‬ ‫‪073-371-80-53‬‬ ‫כתבה תורה בפירוש עניין הצלת אברהם מכבשן האש‪ ,‬יחד עם קושייתו הנוספת‪ ,‬למה נקראת‬ ‫אברהם את עצמו למיתה באור כשדים‪ ,‬אולם כל זה היה ללא ציווי מאת ה' יתברך‪ ,‬אלא מחמת‬ ‫המגילה על שם "אסתר" ולא "מגילת מרדכי"‪ ,‬וה לא שניהם כתבו את המגילה‪ .‬וביאר שהטעם כדי‬ ‫להצלחת עדי מירון ניסים בן חיה שיחי'‬ ‫בכל כרך חדש שהופיע ויצא לאור‬ ‫עולם בסדרת ספרי מכון "כרם‬ ‫יוסף" כשעלה המחבר והיוצר‬ ‫הרה"ג יוסף חי סימן טוב שליט"א‬ ‫לביתו של מרן מופה"ד זצוקל"ה‬ ‫להביא לו את הספר‪ ,‬היה מרן‬ ‫מקבלו בחביבות גדולה ומעודדו‬ ‫להמשיך במפעל הכביר של‬ ‫הוצאת ספריו שהביאו מתיקות‬ ‫סדרת הספרים "כרם יוסף" על הש"ס שנתקבלה באהבה וחיבה בעולם התורה והישיבות‬ ‫ועריבות התורה והתקבלו באהבה‬ ‫ובכל התפוצות‪ ,‬הסידרה היחידה בעולם הישיבות על הש"ס שמביאה מתורתו של מרן זצ"ל‬ ‫וחיבה בעולם הישיבות ובכל‬ ‫בכתב ובעל פה‪ .‬הסדרה על הש"ס שעלתה על שולחנו הטהור של מרן עט"ר רבינו עובדיה‬ ‫תפוצות ישראל‪.‬‬ ‫יוסף זצוקל"ה‪ ,‬ואשר כתב לה הסכמתו בכתב יד קודשו‪ ,‬בחביבותו הגדולה למחבר והיוצר‬ ‫הרה"ג יוסף חי סימן טוב שליט"א‪.‬‬ ‫מרן היה מוסיף להרעיף עליו‬ ‫עד כה הופיעו הכרכים על מסכתות‪ :‬גיטין‪ ,‬קידושין‪ ,‬שיעורים קידושין‪ ,‬ב"ק‪ ,‬ב"ב‪ ,‬מגילה‪,‬‬ ‫ברכות ותשבחות‪ ,‬ומעטר את‬ ‫סוטה‪ .‬ו אי"ה בתוכנית בעתיד להוציא לאור כרכים נוספים מחידושי "כרם יוסף" על עוד‬ ‫ספריו בהסכמות נלהבות‪.‬‬ ‫ממסכות הש"ס‪.‬‬ ‫לזכות ידידנו האחים היקרים והנעימים אוהבי התורה‬ ‫לצד זה הופיע וזרח בשנים האחרונות סדרת הספרים "אשכול יוסף" על התורה והמועדים‬ ‫להאזנה לשיעוריו המרתקים‬ ‫מלאים מצוות כרימון וריחם הטוב נודף כאפרסמון‬ ‫שתהילות להשי"ת נתקבל באהבה וחיבה בכל תפוצות ישראל בארץ ובעולם‪[ .‬לשאלת‬ ‫של הרב יוסף חי סימן טוב שליט"א‬ ‫רבים יצויין‪ :‬כי הספרים החדשים שיצאו בשנים האחרונות‪ ,‬כגון‪ :‬אשכול יוסף מועדים‪,‬‬ ‫הי"ו‬ ‫כמר גדעון ניסים הי"ו וכמר אהרן ניסים‬ ‫אשכול יוסף הגדש"פ‪ ,‬אשכול יוסף המערה ל"ג בעומר וענייני רשב"י ועוד לא מופיע באוצר‬ ‫אורך ימים ושנו חיים וכבוד אושר ועושר‬ ‫מחה"ס "כרם יוסף" וסדרת "אשכול יוסף"‬ ‫החכמה בעקבות זכויות יוצרים]‪.‬‬ ‫בריאות איתנא ונהורא מעליא ושובע שמחות וכט"ס‬ ‫בהלכה אגדה ופרשת השבוע‬ ‫כמו"כ לפני שנה הופיע ויצא לאור הספר שכובש את מדפי הספרים "גלילי זהב" –‬ ‫הי"ו‬ ‫בכלל הברכות ידי"נ היקר המשתדל ה"ה שלומי ניסים‬ ‫‪073-371-8053‬‬ ‫אספקלריא למאורעות התקופה‪ ,‬הספר שגולם בתוכו את ההשגחה הפרטית וההשקפה‬ ‫מוקדש ומונצח לע"נ הוריהם היקרים‪:‬‬ ‫הצרופה במאורעות הקשות שפקדו את העם היהודי בעשור האחרון‪ ,‬מהטבח בהר נוף‪,‬‬ ‫לקבלת צינתוק והאזנה בשידור חי‪:‬‬ ‫אסון הר מירון ועד המלחמה בשמחת תורה תשפ"ד‪ .‬בנוסף‪ :‬בספר "גלילי זהב" הובאו‬ ‫בת גורג'יה ע"ה‬ ‫סאלם אליה בן מסעודה ז"ל‪ ,‬נוריה‬ ‫חייג והקש ‪#‬‬ ‫הספדים מרטיטים על מרן רבינו עובדיה יוסף זצוקל"ה‪ ,‬השזורים בסיפורים מופלאים‬ ‫ניסים בן נוריה ז"ל‪ ,‬שרה בת נוריה ע"ה‪ ,‬ניסים מועלם בן סלימה ז"ל‬ ‫ועובדות מכלי ראשון‪.‬‬ ‫מיכאל בן חדוה ז"ל‪ ,‬נח בן רוזה ז"ל‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫את השיעורים והעלון ניתן להוריד ב"קול הלשון"‬ ‫בימים אלו שוקד המחבר הרה"ג יוסף חי סימן טוב שליט"א על חיבורו שו"ת "עוד יוסף חי"‬ ‫"עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר"‬ ‫בקו‪ :‬הספדים וסיפורים על מרן זצ"ל‬ ‫בד' חלקי שו"ע תשובות בהלכה למעשה‪.‬‬ ‫סדרת הספרים "כרם יוסף" על הש"ס שנתקבלה‬ ‫באהבה וחיבה בעולם התורה והישיבות ובכל‬ ‫התפוצות‪ ,‬הסידרה היחידה בעולם הישיבות על‬ ‫הש"ס שמביאה מתורתו של מרן זצ"ל בכתב‬ ‫לרכישת ספרי המחבר‪:‬‬ ‫ובעל פה‪ .‬הסדרה על הש"ס שעלתה על שולחנו‬ ‫להאזנה להספדים וסיפורים על מרן זצ"ל‬ ‫הטהור של מרן עט"ר רבינו עובדיה יוסף‬ ‫‪073-371-80-53‬ואח"כ ‪2‬‬ ‫בשלוחת ההספדים (שלוחה ‪)4‬‬ ‫חייג והקש ‪6‬‬ ‫‪ 02-5373570‬או ‪054-84-60007/8‬‬ ‫זצוקל"ה‪ ,‬ואשר כתב לה הסכמתו בכתב יד‬ ‫רעיון בשילוב פרק נוסף על דמותו הרוחנית של מרן! הספר היחיד שכתב עליו מרן הגאון‬ ‫קודשו‪ ,‬בחביבותו הגדולה למחבר והיוצר הרה"ג‬