gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מעדני שבת · Madanei Shabbos — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: מעדני שבת · Madanei Shabbos

שבוע: נח (2026-10-12)

מעדני שבת · Madanei Shabbos — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מעדני שבת‬ ‫בס"ד‬ ‫פרשת נח תשפ"ז‬ ‫– מעדנים על הפרשה בהלכה ובאגדה –‬ ‫גליון ‪535‬‬ ‫נערך בס"ד ע"י מתתיהו אליהו הכהן זילביגר‬ ‫גמילות חסדים‬ ‫חסד הוא עמוד העולם שנאמר (תהילים פט) 'עולם חסד‬ ‫מבואר במדרש רבה ששאל אברהם אבינו את שם בן נח‬ ‫יבנה'‪.‬‬ ‫איך נצלתם ממי המבול ומחרון אף הגדול שהיה בעולם‪,‬‬ ‫ומצוה זו שקולה יותר מן הקרבנות כדאיתא בילקוט‬ ‫ואמר לו שאיננו יודע דבר רק בזכות שרחמנו על העוף‬ ‫(הושע רמז תקכ"ב) על הפסוק 'כי חסד חפצתי ולא זבח'‬ ‫והבהמה והחיה‪ ,‬אשר כל ימי המבול עסקנו בצרכם‬ ‫אמר הקב"ה חביב עלי חסד שאתם גומלים זה לזה יותר‬ ‫להספיק לכל אחד ואחד מה שצריך בזמנו‪ ,‬ובזכות זה רחם‬ ‫מכל הזבח שזבח שלמה לפני אלף עולות‪ .‬ויותר מזה מצינו‬ ‫עלינו ה'‪.‬‬ ‫בירושלמי (פאה) דגמילות חסדים שקולה כנגד כל מצותיה‬ ‫מצינו בכמה מקומות בתורה שהקב"ה צוה לנו לעשות‬ ‫של תורה‪ .‬ואיתא במדרש רות א"ר זעירא מגילה זו אין בה‬ ‫חסד וציונו ללכת בדרכיו שהם דרכי החסד והרחמים‬ ‫לא טומאה ולא טהרה ולא איסור ולא היתר ולמה נכתבה‬ ‫והחנינה‪ ,‬וכדכתיב 'ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל ממך‬ ‫ללמדך כמה שכר טוב לגומלי חסדים‪ ,‬היינו בועז שזכה‬ ‫כ"א ליראה וגו' וללכת בכל דרכיו'‪ ,‬ואיתא בספרי אלו דרכי‬ ‫שיצא ממנו דוד ונכרת לו ברית לזרעו לעד‪.‬‬ ‫הקב"ה 'א‪-‬ל רחום וחנון'‪.‬‬ ‫ואיתא בגמ' (עבודה זרה ה'‪ ):‬א"ר יוחנן משום רבי בנאה‬ ‫איתא בגמ' (סוטה י"ד‪ ).‬דרש ר' שמלאי תורה תחלתה‬ ‫מאי דכתיב אשריכם זורעי על כל מים משלחי רגל השור‬ ‫גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים‪.‬‬ ‫והחמור אשריהם ישראל בזמן שעוסקין בתורה ובגמילות‬ ‫ומבואר בגמ' (יבמות ע"ט‪ ).‬שלשה סימנים יש בכלל ישראל‬ ‫חסדים יצרם מסור בידם ואין הם מסורים ביד יצרם‪.‬‬ ‫הם רחמנים וביישנין וגומלי חסדים‪.‬‬ ‫ואמרינן בגמ' (שבת קכ"ז‪ ).‬שגמילות חסדים הוא מהדברים‬ ‫וכתיב (מיכה ו‪ ,‬ח) 'הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש‬ ‫שאדם עושה אותם ואוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן‬ ‫ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד'‪.‬‬ ‫קיימת לו לעולם הבא‪.‬‬ ‫וכ"ז הוא רק לטובתנו וכדמסיים הקרא 'לטוב לך' והיינו‬ ‫הרמב"ם (הל' אבל י"ד א') פוסק מצות עשה של דבריהם‬ ‫דכפי גדר ההרגל שהרגיל אדם עצמו במדת הטוב והחסד‬ ‫לבקר חולים‪ ,‬ולנחם אבלים‪ ,‬ולהוציא המת‪ ,‬ולהכניס‬ ‫כל ימיו כן לפי ערך הזה יקבל אח"כ השפעת טובו ורוב‬ ‫הכלה‪ ,‬וללוות האורחים‪ ,‬ולהתעסק בכל צרכי הקבורה‪,‬‬ ‫חסדו של הקדוש ברוך הוא בעוה"ז ובעוה"ב‪.‬‬ ‫לשאת על הכתף‪ ,‬ולילך לפניו ולספוד ולחפור ולקבור‪ ,‬וכן‬ ‫איתא בגמ' (ברכות ה'‪ ).‬תני תנא קמיה דרבי יוחנן כל‬ ‫לשמח הכלה והחתן‪ ,‬ולסעדם בכל צרכיהם‪ ,‬ואלו הן‬ ‫העוסק בתורה ובגמילות חסדים וקובר את בניו מוחלין לו‬ ‫גמילות חסדים שבגופו שאין להם שיעור‪ ,‬אף על פי שכל‬ ‫על כל עונותיו‪ .‬וכן מצינו בגמ' (ראש השנה י"ח‪ ).‬גבי בני‬ ‫מצות אלו מדבריהם הרי הן בכלל ואהבת לרעך כמוך‪.‬‬ ‫עלי‪ ,‬אביי אמר בזבח ומנחה אינו מתכפר אבל מתכפר‬ ‫רשימות שעורים (רי"ד סולובייצ'יק ב"מ ל'‪ ):‬מבאר דמן‬ ‫בתורה ובגמילות חסדים‪ .‬רבה ואביי מדבית עלי קאתו‪,‬‬ ‫התורה חל חיוב כללי להתעסק בגמילות חסד משום‬ ‫רבה דעסק בתורה חיה ארבעין שנין‪ ,‬אביי דעסק בתורה‬ ‫ואהבת לרעך כמוך אבל אין חיוב לעשות מעשה מסוים‬ ‫ובגמילות חסדים חיה שיתין שנין‪ .‬ובאבות דר"נ פעם אחת‬ ‫כגון בקור חולים ונחום אבלים‪ ,‬ואילו מדרבנן חל מצוה‬ ‫היה ר' יוחנן בן זכאי יוצא מירושלים והיה ר' יהושע הולך‬ ‫מסוימת דבקור חולים ונחום אבלים‪.‬‬ ‫אחריו וראה בית המקדש חרב‪ ,‬א"ר יהושע אוי לנו על זה‬ ‫החפץ חיים באהבת חסד בפתיחה כתב תחלת הכל צריך‬ ‫שהוא חרב מקום שמכפרים בו עונותיהם של ישראל‪ ,‬א"ל‬ ‫האדם לידע שגדר גמילות חסדים אינו דוקא על הלואת‬ ‫בני אל ירע לך יש לנו כפרה אחת שהיא כמותה ואיזה זה‬ ‫ממון אלא בכל עניני הטוב שאדם עושה חסד ומטיב‬ ‫גמילות חסדים שנאמר 'כי חסד חפצתי ולא זבח'‪.‬‬ ‫לחבירו בחנם‪.‬‬ ‫עוד איתא בגמ' (ברכות ח'‪ ).‬אמר הקב"ה כל העוסק בתורה‬ ‫ומקיים בזה מה דכתיב 'והלכת בדרכיו' שהיא מצות עשה‬ ‫ובגמילות חסדים ומתפלל עם הצבור מעלה אני עליו‬ ‫הכוללת שנצטוינו בזה לילך במידותיו של הקב"ה אשר הם‬ ‫כאילו פדאני‪ ,‬לי ולבני‪ ,‬מבין אומות העולם‪.‬‬ ‫כולם רק לטוב וכמאמרם חז"ל מה הוא רחום אף אתה‬ ‫ומצוה זו היא עושה שלום גדול בינינו לבין אבינו שבשמים‬ ‫רחום מה הוא חנון אף אתה חנון וכו'‪ ,‬ונכפלה המצוה הזו‬ ‫כמו שאמרו חז"ל (ב"ב י') א"ר אלעזר בר' יוסי כל צדקה‬ ‫דללכת בדרכי הש"י בח' מקומות‪.‬‬ ‫וחסד שישראל עושין בעוה"ז שלום גדול ופרקליטין‬ ‫ועוד מצוה הכתובה בתורה מיוחד לענין חסד דכתיב‬ ‫גדולים בין ישראל לאביהם שבשמים‪.‬‬ ‫בפרשה יתרו 'והודעת להם את הדרך ילכו בה' ואמרו חז"ל‬ ‫ואיתא בגמ' (סנהדרין צ"ח‪ ):‬שאלו תלמידיו את רבי אלעזר‬ ‫(ב"מ ל') את הדרך זו גמילות חסדים‪ ,‬וביאורו מדכתב סתם‬ ‫מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח יעסוק בתורה‬ ‫את הדרך בה"א הידיעה ולא ביאר איזה דרך מסתמא היא‬ ‫ובגמילות חסדים‪.‬‬ ‫הדרך הכבושה אשר דרך בה אבינו הראשון הוא אברהם‬ ‫והזכות הזה עומד לאדם לכל הדורות שאחריו כמו שאמרו‬ ‫שהיה דבוק כל ימיו במדת החסד כידוע‪.‬‬ ‫חז"ל (ילקוט תהלים) החסד עומדת לו לאדם עד סוף כל‬ ‫הפלא יועץ (חסד) כתב עיקר גמילות חסד שיעשה עם‬ ‫הדורות שנאמר וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו‪.‬‬ ‫חבירו הוא שיעשה חסד עם נפש חבירו וישתדל לזכותו‬ ‫עוד אמרו בגמ' (סוכה מ"ט‪ ):‬בשלשה דברים גדולה גמילות‬ ‫וללמדו להועיל ולהדריכו בדרך ישרה אשר ילך‪ ,‬ולהצילו‬ ‫חסדים יותר מן הצדקה‪ ,‬צדקה בממונו‪ ,‬גמילות חסדים בין‬ ‫מדין שמים גם זה חסד גדול שישתדל בכל כחו למיעבד‬ ‫בגופו בין בממונו‪ .‬צדקה לעניים‪ ,‬גמילות חסדים בין‬ ‫ליה נייח נפשא כגון להתפלל עליו אחר מותו שיהיה לו‬ ‫לעניים בין לעשירים‪ .‬צדקה לחיים‪ ,‬גמילות חסדים בין‬ ‫מנוחה נכונה‪.‬‬ ‫לחיים בין למתים‪.‬‬ ‫גליון ‪535‬‬ ‫פרשת נח תשפ"ז‬ ‫כתיב (ו‪ ,‬יב) 'וירא אלקים את הארץ והנה נשחתה'‪ ,‬החתם סופר תמה דלעיל סוף פרשת בראשית‬ ‫כבר האריך ברשעת אנשי הדור וסיים ויאמר אמחה‪ ,‬ולא היה המקרא חסר אלא לומר נח איש‬ ‫צדיק ויאמר לו ה' הנני מביא מבול עשה לך תיבה‪ ,‬אבל מה שמספר וירא אלקים את הארץ והנה‬ ‫נשחתה הוא לכאו' מיותר‪ .‬גם לשון מלאה הארץ חמס צריך ביאור איך יחס חמס לארץ‪ .‬וגם צריך‬ ‫להבין מאי טעמא בארץ ישראל לא ירד מבול‪ ,‬וכי משא פנים יש בדבר להחניף לארץ ישראל‬ ‫שלא גושמה ביום זעם‪.‬‬ ‫ומיישב שבדור המבול ארץ הקדושה קנאה קנאת ה' צבאות כדרכה להקיא עוברי עבירה‪ ,‬כדכתיב‬ ‫(ויקרא יח‪ ,‬כח) 'ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה'‪ ,‬ע"כ לא הוציאה להם פירותיה ותחת‬ ‫חטה הוציאה חוח‪ ,‬ובשכר שקנאתה קנאת ה' לא גושמה ביום זעם‪ ,‬אך בחוץ לארץ לא חסתה‬ ‫הארץ על כבוד ה' והוציאה פירותיה במובחר ועי"ז היה לבני אדם שלות השקט‪ ,‬וזה היה חמס‬ ‫מהארץ שהיה לה לחוש לכבוד ה' ולא עשתה ע"כ נשחתה הארץ‪ .‬וזה שחידש בפרשה זו וירא‬ ‫אלקים את הארץ והנה נשחתה שהרי השחית כל בשר דרכו א"כ היה להארץ שלא תוציא‬ ‫פירותיה‪ ,‬והנה היא מלאה חמס שחומסת את השי"ת שלא לקנאות קנאתו ע"כ הנני משחיתם‬ ‫את הארץ דהיינו עם הארץ‪.‬‬ ‫איתא בגמ' (שבת קי"ח‪ ):‬כל השומר שבת כהלכתו אפי' עובד ע"ז כדור אנוש מוחלין לו שנאמר‬ ‫'שומר שבת מחללו וכו'‪ ,‬התרומת הכרי בהקדמה תמה אטו עובד ע"ז של דור אנוש גרוע משאר‬ ‫עובדי ע"ז ומאי אפי'‪.‬‬ ‫ומיישב ע"פ דברי הגמ' (יומא פ"ו‪ ):‬אדם כיון שעבר עבירה ושנה בה נעשה לו כהיתר‪ ,‬ומאחר‬ ‫דנעשה לו כהיתר אין מספיקין בידו לעשות תשובה‪ ,‬וא"כ מכ"ש אם העבירה למצוה תחשב לפי‬ ‫דמיונו המוטעה בודאי כי אין מספיקין בידו לעשות תשובה‪ .‬וידוע מה שכתב הרמב"ם שדור‬ ‫אנוש התחילו בע"ז כדי ליתן רוממת להקב"ה שלא יתכן לבורא עולם שישגיח על עולם השפל‬ ‫הזה והיה בעינם עמל ואון לעבוד לסיבת כל הסבות‪ ,‬ואמרו כי עזב ה' את הארץ ומסרו למערכת‬ ‫השמים והם ינהגו כדעתם ורצונם‪ ,‬וע"כ היה להם עבודתם זה לפי דמיונם המוטעה כהיתר ועוד‬ ‫דרך מצוה‪ ,‬וא"כ מי שעובד ע"ז כדור אנוש ח"ו אין מספיקין בידו לעשות תשובה כיון דנעשה‬ ‫כהיתר בעיניו‪ ,‬ולכן קמ"ל שמעלת שבת גדול כ"כ דאפי' אם העבירה הזאת באופן שהוא בעיניו‬ ‫כהיתר אם שומר שבת כהלכתו מוחלין לו ומספיקין בידו לעשות תשובה‪.‬‬ ‫כתיב (ח‪ ,‬ד) 'ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט'‪ ,‬רש"י מפרש‬ ‫שהוא חודש סיון והוא שביעי לכסליו שבו פסקו הגשמים‪ .‬בפסוק שלאחריו כתיב 'והמים היו‬ ‫הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים' ורש"י מפרש זה חודש‬ ‫אב‪ ,‬שהוא עשירי למרחשון שהתחיל הגשם‪ .‬וקשה מדוע פעם מונה מחודש שבו פסקו הגשמים‬ ‫ופעם מחודש שבו התחיל הגשם היה לו לתלות את כולן להפסקה או כולן לירידה‪.‬‬ ‫הברטנורא מפרש שחודש סיון תולה הפסוק בהפסקת גשמים לפי שהוא חדש שבו עמדו ישראל‬ ‫על הר סיני ופסקה זוהמתן לכך תלה אותו להפסקת גשמים שהוא הפסקת פורענות‪ ,‬וחודש אב‬ ‫הפסוק תולה בהתחלת המבול לפי שהוא חדש של פורענות‪ ,‬שכתוב בו לשון ירידה שנאמר 'ותרד‬ ‫פלאים' לפיכך תולה אותו לירידת גשמים שהוא חדש של פורענות‪.‬‬ ‫להערות או קבלת הגליון במייל נא לשלוח מייל לכתובת ‪madaneishabbos@gmail.com‬‬