gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

משא ומתן · Masah Vmatan — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: משא ומתן · Masah Vmatan

שבוע: נח (2026-10-12)

משא ומתן · Masah Vmatan — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫משא ומתן‬ ‫פרשת נח ‪ -‬לך לך תשפ"ז‬ ‫|‬ ‫גליון תקכ״ח‬ ‫מכון‬ ‫לחושן משפט‬ ‫‪BUSINE SS HAL ACHA INSTI T U TE‬‬ ‫לז"נ האשה החשובה מרת מינדל בת‬ ‫ר' משולם זאב הארטשטיין ע"ה‬ ‫יו"ל ע"י בית הוראה שע”י מכון לחושן משפט • בנשיאות הרב חיים קאהן שליט"א‬ ‫מכירה אסורה למתחרה‬ ‫קו ההלכה‬ ‫מעשה שהיה‬ ‫ָמנָ ה ַא ַחת ַא ּ ָפיִ ם‬ ‫והנה‪ ,‬בדרך כלל כאשר העיסקה‬ ‫שאלה‪ :‬אני מייצר במפעל שלי מוצר‬ ‫מתבטלת מחמת שהשליח פעל כנגד‬ ‫ייחודי‪ ,‬ומוכר אותו בבלעדיות לחנויות‬ ‫שלושת החברים‪ ,‬גבריאל‪ ,‬דן וזבולון‪ ,‬היו מבחירי‬ ‫רצון המשלח‪ ,‬הרי המשלח מחזיר‬ ‫מסויימות לפי הסכם שיש לי עמם‪.‬‬ ‫ישיבת 'כתר תורה' המעטירה‪ .‬באופן קבוע היה‬ ‫את הכסף לשכנגדו‪ ,‬והלה מחזיר את‬ ‫ניתן לראות את שלושתם נושאים ונותנים במרץ‬ ‫המתחרים שלי רוצים מאוד למכור גם‬ ‫הסחורה‪ .‬אבל בנידון דידן‪ ,‬שהשליח‬ ‫ובהתלהבות עם המגיד שיעור‪.‬‬ ‫הם את המוצר הזה‪ ,‬אך אינני מוכר‬ ‫ברח אם הכסף‪ ,‬השאלה היא האם תוכל‬ ‫להם אותו‪ ,‬משום שאינם מוכנים לעמוד‬ ‫להוציא מידו את הסחורה‪ ,‬גם בלא‬ ‫בתנאים שלי‪ .‬עובדה זו ידועה היטב‪ ,‬הן‬ ‫בימות החורף‪ ,‬כאשר היו מתפללים מנחה מיד‬ ‫לשלם לו את מה ששילם עבורה‪.‬‬ ‫לאחר השיעור‪ ,‬היו נשארים שלושת החברים לדבר‬ ‫למתחרים שלי‪ ,‬והן לכל העובדים אצלי‪,‬‬ ‫עם המגיד שיעור לאחר התפילה‪ ,‬וכתוצאה מכך‪ ,‬הם‬ ‫ויש להקדים‪ ,‬כי שליח או פועל שמכר‬ ‫באשר הודעתי לאלו וגם לאלו שאינני‬ ‫איחרו בקביעות להגיע לחדר האוכל לארוחת צהריים‪.‬‬ ‫בניגוד לרצון הבעלים‪ ,‬הינו גנב )חוות‬ ‫מוכן למכור את המוצר אלא בתנאים‬ ‫בכדי שישאר להם מה לאכול‪ ,‬הם סיכמו עם חבר אחר‪,‬‬ ‫דעת סימן קסח סקי"א(‪ .‬וממילא הנידון הוא‬ ‫מסויימים‪ ,‬ולא אחרת‪.‬‬ ‫שיכין עבור שלושתם מנות ויניח אותם עבורם במקום‬ ‫דין הלוקח מן הגנב‪.‬‬ ‫מסויים‪.‬‬ ‫אחד מאנשי המכירות )‪(salesperson‬‬ ‫הקונה מקח גנוב קודם שנתייאשו‬ ‫שעבד אצלי שנים רבות‪ ,‬מכר לאחרונה‬ ‫ויהי היום‪ ,‬ושלושת החברים הגיעו לחדר האוכל‬ ‫ממנו הבעלים‪ ,‬חייב להשיבו לבעליו‪.‬‬ ‫כמות גדולה של המוצר הייחודי הזה‪,‬‬ ‫בשעה מאוחרת‪ ,‬והתחילו לאכול את מנותיהם‪ ,‬כאשר‬ ‫מכל מקום‪ ,‬תיקנו חז"ל שעל הבעלים‬ ‫ונעלם עם הכסף‪ .‬לאחר דרישה וחקירה‪,‬‬ ‫הם ממשיכים לדבר ולדון בסוגיא הנלמדת‪ .‬לפתע‬ ‫לשלם ללקוח‪ ,‬ועל הבעלים לטרוח‬ ‫נודע לי כי הוא מכר את המוצר למתחרה‬ ‫התגלע ויכוח בין גבריאל ודן בנוגע ללשון המאירי‪,‬‬ ‫למצוא את הגנב‪ ,‬ולתבוע ממנו בדין את‬ ‫שלי‪.‬‬ ‫ושניהם עזבו את חדר האוכל והלכו לביהמ"ד בכדי‬ ‫מה ששילם ללקוח‪ .‬תקנה זו היא 'תקנת‬ ‫לברר מהי לשונו המדוייקת‪.‬‬ ‫השוק'‪ ,‬שחששו חז"ל שאם הנגנב יוציא‬ ‫האם ביכלתי לדרוש מהמתחרה‬ ‫מיד הלוקח בחינם‪ ,‬יתבטל המשא ומתן‪,‬‬ ‫להחזיר לי את המוצר‪ ,‬בהיות שמכירה‬ ‫בניתיים‪ ,‬חמד לו זבולון לצון‪ ,‬והוא החליף את‬ ‫כי אנשים יחששו לקנות‪ ,‬שמא המקח‬ ‫זו נעשה שלא בהסכמתי?‬ ‫מנותיהם של גבריאל ודן זו בזו‪ .‬לאחר כמה דקות חזרו‬ ‫גנוב‪ ,‬ולמחר יוציאוהו מהם בלא דמים‪.‬‬ ‫גבריאל ודן‪ ,‬והמשיכו לאכול כל אחד מהצלחת שהיתה‬ ‫מונחת במקומו‪ ,‬מבלי לשים לב לכך שזבולון החליף‬ ‫יוצא מן כלל זה הוא הלוקח מ'גנב‬ ‫תשובה‪ :‬השולח שליח למכור או‬ ‫את המנות‪.‬‬ ‫מפורסם'‪ ,‬ששם לא תיקנו תקנה זו‪ ,‬היות‬ ‫לקנות עבורו ‪ -‬הרי שלוחו כמותו‪ ,‬ומעשי‬ ‫ואין חשש תקנת השוק בכך שיימנעו‬ ‫השליח קיימים עבור המשלח‪.‬‬ ‫לאחר כמה ימים‪ ,‬שוב יצאו גבריאל ודן לביהמ"ד‬ ‫מלקנות מ'גנב מפורסם'‪ .‬ויש מהפוסקים‬ ‫באמצע הארוחה‪ ,‬ושוב החליף זבולון בין המנות‪,‬‬ ‫הסוברים שלא די בכך שהגנב יהיה‬ ‫מינוי שליח אפשר שייעשה באמירה‬ ‫אלא שכשחזרו‪ ,‬הודיע להם זבולון שהוא החליף את‬ ‫מפורסם‪ ,‬אלא צריך שגם הסחורה‬ ‫בעלמא‪ ,‬ואין צריך קנין או עדים )חו"מ‬ ‫הצלחות‪ ,‬ועליהם לזהות מהי המנה של כל אחד‪.‬‬ ‫המסוימת הזו תהיה ידועה ללקוח‬ ‫סי' קפב סעיף א(‪.‬‬ ‫גבריאל ודן אמרו שהם אינם יודעים לזהות מהי המנה‬ ‫שגנובה היא )סי' שנו סעיף ב(‪.‬‬ ‫של כל אחד‪ ,‬ובתוך כך‪ ,‬התבלבל גם זבולון‪ ,‬וגם הוא לא‬ ‫אם עבר השליח על דעת המשלח‪ ,‬לא‬ ‫ידע להבחין ביניהן‪.‬‬ ‫ובמקרה שלנו‪ ,‬כיון שהקונה ידע‬ ‫עשה כלום‪ ,‬כי לא מינה אותו לכך )שם‬ ‫שהפועל מוכר לו שלא מדעת בעל‬ ‫סעיף ב(‪ .‬והפוסקים נחלקו האם המשלח‬ ‫גבריאל ודן אמרו לו שעליו לשלם לכל אחד מהם‬ ‫הבית‪ ,‬הרי זה כגנב מפורסם‪ ,‬שגם‬ ‫נאמן לטעון כי לפעולה זו או זו לא מינה‬ ‫עבור ארוחה חדשה‪ ,‬שעל אף שיש כאן שתי צלחות‪,‬‬ ‫הסחורה ידועה כגנובה‪ ,‬וממילא עליו‬ ‫אותו )ראה סי' קפה סעיף ה(‪.‬‬ ‫מכל מקום כל אחד מהם מואס במנה שמישהו אחר‬ ‫להחזיר את הסחורה לבעלים בחינם‪,‬‬ ‫כבר אכל ממנה‪ ,‬ועליו לשלם להם‪ .‬אך זבולון טען שאין‬ ‫והוא יטרח אחר הגנב להוציא ממנו את‬ ‫העולה מזה‪ ,‬כי איש מכירות רשמי‬ ‫כל פגם במנה שמישהו אחר אכל ממנה 'והא ראיה ‪-‬‬ ‫מה ששילם )ראה נתיה"מ סימן קפה סק"ב‪,‬‬ ‫העובד עבור עסק‪ ,‬הינו שליח‪ ,‬ומעשיו‬ ‫לפני כמה ימים החלפתי את צלחותיכם‪ ,‬ואכלתם את‬ ‫משפט שלום שם‪ ,‬ומחנה אפרים נדרים סימן‬ ‫קיימים‪ .‬ובנידון דידן‪ ,‬שהכל יודעים‬ ‫כל המנה בלי להתלונן!'‪.‬‬ ‫כ בנושא של המשנה מדעת בעל הבית נקרא‬ ‫שאין רשות לשליח למכור מוצרים אלו‬ ‫<<<‬ ‫גזלן(‪.‬‬ ‫למתחרים‪ ,‬הרי אין במעשיו כלום‪.‬‬ ‫זכות חודש תשרי ‪ -‬חשון | לעילוי נשמת ר’ שמואל אבא בן ר ראובן וואלף ז”ל | תהא נשמתו צרורה בצרור החיים‬ ‫המשך‬ ‫נושאים בהלכה‬ ‫מעשה שהיה‬ ‫הרב חיים קאהן שליט"א‬ ‫כששמעו זאת גבריאל ודן‪ ,‬טענו‬ ‫<<<‬ ‫אבידה ומציאה י׳‬ ‫על הצד שהבהמה‬ ‫שעתה נודע להם שהוא חייב לשלם להם גם‬ ‫הכרזת האבידה‬ ‫מותרת לא נעשה בה‬ ‫על אותה ארוחה שהחליף את צלחותיהם‬ ‫בלא ידיעתם‪ ,‬והם תובעים ממנו שישלם גם‬ ‫מעשה היזק‪ ,‬ורק מפני‬ ‫את זאת‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬מצאתי שקית ובתוכה בגדים‪ .‬כיצד‬ ‫שהאדם מסופק אינו‬ ‫עלי להכריז על האבידה?‬ ‫יכול לאכול ממנה‪ ,‬אינו‬ ‫באמצע הדין ודברים‪ ,‬הגיע בחור אחד‬ ‫ואמר שהכין לחבירו מנה אחת‪ ,‬והלה לא‬ ‫מוגדר כמעשה נזק‬ ‫הגיע‪ .‬זבולון נטל מהר מידו את המנה‪,‬‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫והגישה לגבריאל‪ .‬ואז‪ ,‬פנה זבולון לדן‪ ,‬ואמר‬ ‫בזמן המקדש היו מכריזים על האבידה‬ ‫אין זו אלא השבה מספק‪ ,‬וגזלן ודאי אינו‬ ‫לו‪' ,‬לגבריאל כבר שילמתי עבור המנה שלו‪.‬‬ ‫בשלושת הרגלים‪ ,‬כאשר כל ישראל היו‬ ‫נפטר בהשבה מספק )עי' סי' שסה סעיף א(‪.‬‬ ‫ולגבי המנה שלך – הרי שלך לפניך‪ .‬יש כאן‬ ‫מתכנסים בירושלים‪ .‬לאחר חורבן הבית‬ ‫שתי צלחות שאחת מהן שלך‪ ,‬ואיני חייב‬ ‫תקנו חכמים להכריז בבתי כנסיות ובבתי‬ ‫אלא שבאופן שהחזיר לאחד מהם מנה‬ ‫לשלם לך מאומה'‪ .‬דן כמובן טען שזה לא‬ ‫מדרשות‪ .‬כאשר גם זה לא היה אפשרי‪ ,‬תקנו‬ ‫חדשה‪ ,‬ומניח לפני השני את שתי הצלחות‪,‬‬ ‫נקרא שהחזיר לו את המנה‪ ,‬כיון שבפועל‬ ‫שיש להודיע לחברים ולשכנים )ב”מ כ”ז‪.(:‬‬ ‫שאחת מהן היא שלו – בזה נראה שאי‬ ‫לא יוכל לאכול משתי הצלחות‪ ,‬כיון שאינו‬ ‫אפשר לחייבו לשלם‪.‬‬ ‫מכיר מי מהן היא זו שהוא אכל ממנה קודם‪.‬‬ ‫ומלבד זאת התעקשו גבריאל ודן שזבולון‬ ‫בזמננו יש להכריז ולהודיע בדרך שמסתבר‬ ‫יסוד הדברים על פי שיטת הפוסקים‬ ‫חייב לשלם להם גם על המנות שהחליף‬ ‫שהבעלים ישמעו או יראו אותה‪ .‬בכלל זה‪:‬‬ ‫שהעושה בהמתו של חבירו ספק טריפה‪,‬‬ ‫לפני כמה ימים‪.‬‬ ‫שהוא פטור מלשלם )סי' ש"ו ס"ה(‪ ,‬וביאר‬ ‫• בתי כנסיות באזור‪,‬‬ ‫בסופו של דבר‪ ,‬הסכימו השלושה לפנות‬ ‫בזה הגר"ש שקופ )שערי יושר ש"א פ"ט ופ"י(‪,‬‬ ‫שאע"פ שמחמת הספק אסור לאכול את‬ ‫לדיין מומחה‪ ,‬שיכריע מי מביניהם צודק‪.‬‬ ‫• לוחות ומודעות ציבוריים‪,‬‬ ‫הבהמה‪ ,‬מ"מ כיון שאליבא דאמת על הצד‬ ‫***‬ ‫שהבהמה מותרת לא נעשה בה מעשה היזק‪,‬‬ ‫• מקומות ציבוריים סמוכים למקום המציאה‪.‬‬ ‫ורק מפני שהאדם מסופק אינו יכול לאכול‬ ‫בשני המקרים דינו של זבולון כגנב‪ ,‬שהרי‬ ‫ממנה‪ ,‬אינו מוגדר כמעשה נזק‪ .‬והוסיף‬ ‫הוא נטל את מנתם ללא רשות‪ ,‬והנידון הוא‬ ‫בחפצים יקרים ניתן לפרסם גם בעיתון מקומי‪,‬‬ ‫בזה )כפי ששמע ממנו הגר"ש רוזובסקי‪ ,‬ונדפס‬ ‫בשיעורי ר' שמואל גיטין פ"ה אות שמז‪ ,‬ובחי' רבי‬ ‫האם יצא ידי חיוב השבת הגזילה‪.‬‬ ‫ולגבות את עלות הפרסום מן הבעלים‪ ,‬אמנם‬ ‫שמואל ב"ק סי' ה(‪ ,‬שאם לאחד היה כוס יין‪,‬‬ ‫אינו חיוב ובפרט אם יש חשש שלא יקבל‬ ‫במקרה הראשון‪ ,‬שהחליף את המנות‪,‬‬ ‫ובא חבירו והניח בסמוך אליה כוס יין שיש‬ ‫התשלום מהבעלים )השבת אבידה כהלכה פ”ג‬ ‫וגבריאל ודן לא ידעו מכך‪ ,‬הדין הוא‬ ‫בו רעל‪ ,‬ואין ידוע כעת מה היא הכוס שיש‬ ‫אות א(‪.‬‬ ‫בה רעל‪ ,‬אף שבעל הכוס לא יוכל לשתות‬ ‫שזבולון נפטר בכך מתשלום‪ ,‬משום‬ ‫הכוס שלו מחמת הספק‪ ,‬המניח אינו חייב‬ ‫שמאכל שאדם אינו יודע שאחר אכל ממנו‪,‬‬ ‫יש לתאר את האבידה בצורה כללית בלבד‪:‬‬ ‫לשלם לו‪ .‬כיון שאין כאן ודאי מעשה נזק‬ ‫ואינו מאוס עליו‪ ,‬אינו יורד בערכו )כך מוכח‬ ‫בגוף הכוס‪ ,‬שנשארה כבתחילה‪ ,‬ורק הספק‬ ‫מתוס' כתובות ל‪ :‬ד"ה לא צריכא(‪.‬‬ ‫”תרמיל עם בגדים“‪” ,‬סוודר“‪” ,‬אופניים“‬ ‫של הבעלים גורם שלא יוכל להשתמש בה‪.‬‬ ‫וכדומה‪ ,‬ולא לפרט את הסימנים‪ .‬הבעלים‬ ‫אמנם במקרה השני‪ ,‬כיון שהודיע להם‬ ‫הוא שצריך למסור את הפרטים המדויקים‬ ‫ולאור זאת‪ ,‬במקרה שלנו לא יצטרך‬ ‫שיש ספק על המנה המונחת לפניהם אם‬ ‫זבולון לשלם לדן‪ ,‬כיון שמן הדין כשמחזיר‬ ‫אכל ממנה אחר‪ ,‬הרי ירד ערכה‪ ,‬ואם אכן‬ ‫כסימנים )חו”מ סי’ רס”ז סעיף ג–ד(‪.‬‬ ‫לו את שתי הצלחות הרי זו השבה גמורה‪,‬‬ ‫הוא מחזיר לכל אחד את המנה שחבירו‬ ‫ואין זה מוגדר כממון שניזק‪.‬‬ ‫אכל ממנה‪ ,‬אין זו השבה‪ ,‬והוא צריך לשלם‬ ‫המודעה צריכה להישאר תלויה זמן מספיק‬ ‫לו ארוחה חדשה‪ .‬ואף שבענינינו יש ספק‬ ‫כדי שהבעלים יוכלו לראותה‪ ,‬בדרך כלל‬ ‫ויש לציין‪ ,‬שאף שאין לחייבו בדין‪ ,‬עדיין‬ ‫שמא החזיר לכל אחד את מנתו שלו‪ ,‬ובכה"ג‬ ‫מספיק לזה שבוע או שבועיים אמנם הכל‬ ‫יהיה חייב לצאת ידי שמים‪ ,‬ככל מזיק‬ ‫הרי זו השבה טובה )שאף שלגבי שאר העולם‬ ‫לפי הענין‪ ,‬והעיקר שישאר תלוי למשך זמן‬ ‫בגרמא‪ ,‬שהרי גרם לדן שלא יוכל לאכול‬ ‫ירד ערכה‪ ,‬מכל מקום לגבי הבעלים היא נחשבת‬ ‫שיתפרסם לכל )ראה ספר אלו מציאות פ”ט סעיף‬ ‫את מנתו )וראה עוד בענין זה במשפט המזיק‬ ‫כממון גמור‪ ,‬וכפי שהיה שוויה בתחילה‪ .‬ראה‬ ‫ה(‪.‬‬ ‫ח"ב סי' מד אות ה(‪.‬‬ ‫במשפט המזיק פרק לא סעיף ח(‪ ,‬מכל מקום‬ ‫לדיני תורה‪ ,‬שאלות בדיני ממונות‪ ,‬שטרות‪ ,‬ריבית‪ ,‬צוואות‪,‬‬ ‫דיני מקח וממכר בשבת ויו"ט‪ ,‬או לכל ענין הקשור לגליון‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫אפשר להתקשר‪:‬‬ ‫לכבוד הרב ישראל הלוי רובינפעלד שליט״א‬ ‫מכון לחושן משפט‬ ‫ראש הכולל ומו״ד בבית ההוראה שע״י המכון‬ ‫‪718.233.3845 _ ask@businesshalacha.com‬‬ ‫‪www.businesshalacha.com‬‬ ‫לרגל נישואי בנו חיים פינחס ני״ו‬ ‫‪1937 Ocean Ave. Brooklyn, NY 11230‬‬ ‫יה״ר שירווה רב נחת ושמחה מכל יוצאי חלציו‬ ‫מאחלים‪ :‬רבני וחברי הכולל וצוות המכון‬ ‫לקבל את הגליון באימייל‪ ,‬שלחו אימייל‪:‬‬ ‫‪mm@businesshalacha.com‬‬