gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

חוקי חיים · Chikei Chaim — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: חוקי חיים · Chikei Chaim

שבוע: נח (2026-10-12)

חוקי חיים · Chikei Chaim — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫דיני‬ ‫בעלי‬ ‫חיים‬ ‫בקשה‪:‬‬ ‫''חוקי חיים''‬ ‫נא לשלוח לכמה שיותר‬ ‫אנשים כדי שיגיע הלכות‬ ‫אלו לבתי בני ישראל‪,‬‬ ‫אפשר להוריד‬ ‫לתועלת הציבור‪ ,‬וכך יש‬ ‫לכם יד בהפצת תורה‬ ‫גליונות קודמים‬ ‫ובהלכות נחוצות‬ ‫‪ - Archives‬ארכיון‬ ‫לתרומות‬ ‫נא לא לעיין בגליון‬ ‫‪153‬‬ ‫פרשת נח תשפ''ז‬ ‫|‬ ‫דיני בעלי חיים‬ ‫בשעת התפילה‬ ‫וקריאת התורה‬ ‫פעם היה מצוי מאד שהיו בעלי חיים בתוך ביתו או חצירו של יהודי כגון ט‪ .‬בעלי חי מזיקים‪ .‬מיני בעל חיים המצערים בני אדם כגון נחש‪ ,‬חתול רע‬ ‫(שו''ע חו''מ סי' רס''ו ס''ד) או כלב רע (מהרש''ל הובא בט''ז יו''ד סי' קט''ז סוף סק''ו)‬ ‫סוסים‪ ,‬חמורים‪ ,‬כבשים‪ ,‬תרנגולים‪ ,‬אווזים וכדומה ודיניהם היו שכיחים‬ ‫דבורה‪ ,‬יתוש וכדומה או אפילו כשהם רק מפריעים כגון נמלים‪ ,‬זבובים‬ ‫מאד‪ ,‬אבל בזמנינו אין שכיח כל כך‪ ,‬מ''מ גם היום יש הלכות שנוגעות‬ ‫ג'וקים וכדומה‪ ,‬מותר להורגם (שו''ת הרדב''ז ח''ב סי' תשכ''ז)‪ ,‬מ''מ אם אפשר‬ ‫למעשה כגון לאלו שמחזיקים בבתיהם חיות מחמד [‪ ,]pets‬לכן נביא כאן‬ ‫לא להורגם בידיים עדיף טפי אלא יניח דבר אחר‪ ,‬כגון רעל‪ ,‬שיהרגם‬ ‫דברים שכיחים‪.‬‬ ‫(שו''ת אג''מ חו''ח ח''ב סי' מ''ז)‪.‬‬ ‫צער בעלי חיים‬ ‫י‪ .‬מידת חסידות‪ .‬מקובל ע''פ האריז''ל לא לצער שום בריה של הקב''ה‬ ‫אפילו שקצים ורמשים‪ ,‬ולכן ציווה לתלמידו שלא להרוג אפילו כינה‪,‬‬ ‫מן התורה או מדרבנן‬ ‫א‪ .‬נחלקו התנאים (גמ' ב''מ דף ל''ב ע''א) והאמוראים (גמ' שם‪ ,‬שבת דף קי''ז ע''א‬ ‫והוא מידה ששייכת לחסידים וקדושי עליון כמותו (תשובות והנהגות שם)‪,‬‬ ‫ועוד)‪ ,‬והפוסקים‪ ,‬אם איסור צער בעלי חיים מן התורה או מדרבנן‪ ,‬י''א‬ ‫מ''מ אין לצער שום בעלי חיים רק בשביל משחק וכן יש למנוע ילדים‬ ‫שהאיסור מן התורה‪ ,‬וכך היא דעת רוב הראשונים (הרי''ף‪ ,‬כס''מ בדעת‬ ‫קטנים מלשחק עם בעלי חיים כגון להוציא רגלים או כנפים מעכביש‬ ‫הרמב''ם ורמב''ם בפיה''מ ביצה פ''ג מ''ד‪ ,‬רמב''ן שבת דף קנ''ד ע''ב‪ ,‬רמב''ן עה''ת‬ ‫(שו''ת תולדות יעקב י''ד סי' ל''ג דף ע''ד)‪ ,‬וכן אם יש זבוב או חרק העומד בין‬ ‫בראשית א'‪ ,‬כ''ט‪ ,‬רשב''א ב''מ דף ל''ג ע''א)‪.‬‬ ‫חיים למוות‪ ,‬יש להמיתו כדי שלא יסבול מצער (חזו''א‪ ,‬דינים והנהגות חזו''א‬ ‫ב‪ .‬וי''א שהאיסור אינו אלא מדרבנן (יראים סי' שנ''ב‪ ,‬פנ''י ב''מ שם וביאור הגר''א‬ ‫ח''ב עמ' מ' ס''ד)‪.‬‬ ‫שו''ע חו''מ סי' רע''ב סקי''א אור שמח פכ''ה שבת הכ''ו ורוב פוסקים בדעת הרמב''ם‬ ‫מדיני שבת‬ ‫פי''ג הל רוצח ושמירת הנפש)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בעל חי של גוי‪ .‬נפ''מ בדין אם צער בעלי חיים מן התורה או מדרבנן הינו האכלת בעלי חיים‬ ‫יא‪ .‬מזונותיהם עליו‪ .‬בעלי חיים שמזונותיהם מוטלים על בעליהם דהיינו שלא‬ ‫לגבי בעל חי של נכרי‪ ,‬שאם הוא מן התורה האיסור שייך גם בבהמת‬ ‫שכיח להם אוכל אלא מה שנותנים לפניהם‪ ,‬מותר להאכילם בשבת (שו''ע‬ ‫נכרי‪ ,‬ואם הוא רק מדרבנן אז לא שייך בבהמת נכרי‪.‬‬ ‫סי' שכ''ד סי''א)‪ ,‬ולכן מי שיש בעלי חיים בביתם כגון חתול‪ ,‬ארנבת‪ ,‬ציפורים‪,‬‬ ‫ד‪ .‬נחלקו השו''ע ורמ''א‪ .‬המחבר (שו''ע חו''מ סי' רע''ב ס''ט) הביא לשון הרמב''ם‬ ‫תוכי וכדומה‪ ,‬מותר להאכילם בשבת מאחר שמזונותיהם מוטלים על‬ ‫שאין חיוב לטפל בבהמת נכרי עם משאו אלא משום איבה‪ ,‬ובפשוטו‬ ‫בעליהם‪ ,‬ומ''מ אם אפשר לתת להם אוכל בערב שבת שיספיק להם עד‬ ‫משום שס''ל דדין צער בעלי חיים אינו מן התורה כנ''ל‪ ,‬ועל זה כתב‬ ‫לאחר השבת‪ ,‬טוב לעשות כן (הגר''ח קנייבסקי‪ ,‬דולה ומשקה עמ' ק''ע)‪.‬‬ ‫הרמ''א‪ ,‬וי''א שחייב לפרוק אפילו אין העכו''ם שם משום צער בעלי חיים‬ ‫יב‪ .‬וכן אין להאכילם אלא מה שרגיל להם כמו בחול‪ ,‬אבל אין להוסיף להם‬ ‫דהוי דאורייתא‪ ,‬וכן בכל מקום דפטור לפרוק‪ ,‬מ''מ משום צעב''ח מיהו‬ ‫תענוגי אוכל שאינו לצורך‪ ,‬כמו מה שמוסיפים 'גרעינים' לתוכי בנוסף‬ ‫חייב‪ ,‬ומבואר דס''ל לרמ''א דצעב''ח מן התורה‪.‬‬ ‫לאוכל הקבוע שלהם‪ ,‬אפילו כשהוא לכבוד שבת‪..‬‬ ‫סוגי בעלי חיים‬ ‫יג‪ .‬דגים‪ .‬מותר להאכיל דגים בשבת ולכן אלו שיש להם אקווריום בביתם‬ ‫ה‪ .‬כלב וחתול‪ .‬יש שהסתפקו אם יש איסור צער בעלי חיים בכלב או‬ ‫מותר להאכיל הדגים בשבת (ארחות שבת פל''א אות כ')‪.‬‬ ‫חתול מאחר שהם דואגים למזונותיהם לבדם (היעב''ץ ח''א סי' י''ז)‪ ,‬אבל‬ ‫יד‪ .‬מזונותיהם אינו עליו‪ .‬בעלי חיים שאין מזונותיהם מוטלים על האדם‪,‬‬ ‫רוב הפוסקים נוקטים שגם אצל כלב וחתול שייך בהם איסור צער‬ ‫אסור להאכילם בשבת (שו''ע שם)‪ ,‬אפילו אם הם שייכים לו כל ששכיח‬ ‫בעלי חיים (שו''ת שבות יעקב ח''ג סי' ע''א‪ ,‬שו''ת חבלים בנעימים ח''א סוף סי'‬ ‫להם אוכל בלי להאכיל אותם‪ ,‬והטעם משום שזו טירחא שלא לצורך‬ ‫מ''ג‪ ,‬שו''ת משנת הלכות ח''ו סי' רט''ז)‪.‬‬ ‫(מ''ב סקכ''ט)‪.‬‬ ‫ו‪ .‬עכבר‪ .‬יש שכתבו שאין איסור כלל של צעב''ח בעכבר מאחר שאינם בני‬ ‫מלאכה ואין להם תועלת מלאכה לבני אדם (שו''ת זבחי צדק סי' א')‪ ,‬אבל כמה טו‪ .‬כלבים‪ .‬מותר ליתן מזונות לפני כלב אף לכלב של הפקר‪ ,‬והטעם משום‬ ‫פוסקים כתבו שבעצם היה שייך בהם איסור צעב''ח‪ ,‬אלא הטעם שמותר‬ ‫שמזונותיו של הכלב מועטין ויש קצת מצוה ליתן לו מזונות (שו''ע שם‪,‬‬ ‫להמיתם הוא משום שהם מזיקים לבני אדם ואוכלים (לקמן אות ט')‪ ,‬וכן‬ ‫שו''ע הרב ס''ז‪ ,‬מ''ב סקל''א)‪.‬‬ ‫מבהילים את בני האדם (שו''ת אג''מ חו''מ ח''ב סי' מ''ז) [והנפ''מ אם יש בהם‬ ‫טז‪ .‬אוכל שזורק בין כך‪ .‬אדם שרגיל לזרוק שיירי מאכליו שלו בין כך גם‬ ‫איסור צעב''ח הוא לגבי ניסויים על עכברים כגון לצורכי מחקר‪]..‬‬ ‫כשאין צורך להאכיל לבעלי חיים‪ ,‬מותר לזרוק את האוכל לפני בעלי‬ ‫ז‪ .‬דגים‪ .‬יש שכתבו שאין איסור צער בעלי חיים בדגים‪ ,‬והראיה שמותר‬ ‫חיים אפילו של הפקר שאינו עושה זאת לצורך בעלי חיים אלא שהוא‬ ‫לאוכלם בלא שחיטה (יד יהודה סי' י''ג סק''א‪ ,‬השואל בשו''ת משנה הלכות ח''ו סי'‬ ‫לצורך עצמו (א''א בוטשאטש מהדו''ק)‪ ,‬וכן מותר לנער מפה מן הפירורים‬ ‫רט''ז)‪ ,‬אבל רוב הפוסקים נוקטים שגם לגבי דגים חל איסור צעב''ח (שו''ת‬ ‫הנמצאים על גבה‪ ,‬במקום שיש עירוב‪ ,‬כדי שיאכלו ציפורים מהפירורים‬ ‫שאילת יעב''ץ שם‪ ,‬שו''ת משנה הלכות שם)‪.‬‬ ‫כיון שעושה כן לצורך עצמו (שש''כ פכ''ז סכ''א)‪.‬‬ ‫ח‪ .‬שקצים ורמשים‪ .‬שקצים ורמשים מאחר שאינם ראויים למלאכת אדם‪,‬‬ ‫וגם יש בהם חשש מכשול איסור להיאכל ע''י בני אדם ואף קצת סכנה יז‪ .‬חתולה בוכה‪ .‬אדם ששומע חתולה של הפקר בוכה ומפריעה לו לשינה‪,‬‬ ‫מעיקר הדין אין להאכילה מאחר שאין מזונותיה עליו‪ ,‬מ''מ אם החתולה‬ ‫וצער לבני אדם‪ ,‬אין להם סמך מן התורה להקפיד על צערן ועל‬ ‫בצער מותר לשים לפניה חלב או אוכל משום צער בעלי חיים‪ ,‬מ''מ עדיף‬ ‫הריגתן (שו''ת יעב''ץ הנ''ל)‪ ,‬ועוד טעם משום שחיותם קלה (תשובות‬ ‫ע''י קטן או נכרי (שו''ת אבני ישפה או''ח סי' פ''ח)‪.‬‬ ‫והנהגות ח''ב סי' תשכ''ו)‪.‬‬ ‫כח‪ .‬בבעלי חיים אלו שנשמטו מכלובם ונמצאים בחדר באופן שגם בתוך‬ ‫מוקצה‬ ‫אותו חדר צריכים לרוץ אחריהם לתפסם‪ ,‬מותר לנעול הדלת של החדר‬ ‫יח‪ .‬אסור לטלטל בהמה חיה ועוף בשבת (שו''ע סי' ש''ח סל''ט) שהם בכלל‬ ‫כדי לצמצם מקומם‪ ,‬מאחר שגם בתוך החדר אינם מוגדרים כניצודים‪.‬‬ ‫מוקצה כעצים ואבנים כיון שאינם מוכנים ואינם ראויים לשימוש של‬ ‫כט‪ .‬במקום היזק‪ .‬בבעלי חיים אלו שנמצאים במקום גדול מגודר ועלולים‬ ‫האדם ולכן אין לטלטלם כלל (מ''ב ס''ק קמ''ו)‪ ,‬וגם רק לגעת בשערות או‬ ‫לגרום היזק ולשבור כלים וכדומה‪ ,‬יש להקל להכניסם לכלוביהם‬ ‫בפרווה של הבעל חי אסור משום טלטול במקצתו שאסור (מ''ב ס''ק קנ''א)‪.‬‬ ‫ולנועלם שהרי אין מטרתו לשם צידה‪ ,‬שהמקום מוגדר ובין כך בערב‬ ‫יט‪ .‬בעלי חיים ביתיים [‪ .]pets‬גם בעלי חיים שרגיל האדם בהם בביתו ורגילים‬ ‫יחזרו לכלובם‪ ,‬אלא כוונתו רק למנוע נזקים (מ''ב שם)‪.‬‬ ‫בימות החול לקחת אותם בידיים ולטלטלם וללטפם כגון כלב‪ ,‬חתול‪,‬‬ ‫ארנבת‪ ,‬צב‪ ,‬ציפורים הגדלים בבית או שאר חיות מחמד למיניהם‪ ,‬הרי הם‬ ‫קדימת האכלת בעלי חיים‬ ‫מוקצה ואין לטלטלם בשבת משום שלא חילקו חכמים בתקנתם (שו''ת‬ ‫אכילה‪ ,‬טעימה‪ ,‬שתיה‬ ‫מהר''ח או''ז סי' פ''ב בשם תשו' הרא''ש‪ ,‬הג' רע''א שו''ע שם סקי''ז‪ ,‬דעת תורה שם)‪.‬‬ ‫ל‪ .‬אכילה‪ .‬אסור לאדם שיאכל קודם שיתן מאכל לבהמתו (גמ' ברכות דף מ'‬ ‫כ‪ .‬לצורך בריאות‪ .‬אמנם בעלי חיים ביתיים לצורך בריאות האדם‪ ,‬כגון כלב‬ ‫ע''א)‪ ,‬י''א שהוא דין מן התורה (שו''ת מהר''ם מרוטנבורג ח''ד סי' ש''ב‪ ,‬מג''א סי'‬ ‫להולכת עיוור (הגרשז''א‪ ,‬שש''כ פי''ח הע' ס''ב) מותר ללכת אתו בשבת‪ ,‬כגון‬ ‫רע''א סקי''ב‪ ,‬שו''ת אבני צדק או''ח סי' ק''ט בדעת הט''ז)‪ ,‬ויש דס''ל שהוא דין‬ ‫לבית הכנסת (שו''ת אג''מ ח''א סי' מ''ה)‪ ,‬אלא ישתדל לטלטלו כמה פחות‬ ‫דרבנן (פר''ח או''ח סי' ס''ו ס''ט‪ ,‬ביאה''ל סי' קס'''ז ד''ה ומ''מ בשם כמה אחרונים)‪,‬‬ ‫שאפשר‪ ,‬או כשיש חולה נפש שהרופא אמר שליטוף בבעלי חיים ביתיים‬ ‫ויש דס''ל שזוהי מידת חסידות בלבד (רמב''ם פ''ט עבדים ה''ח)‪.‬‬ ‫עוזר לבריאותו‪ ,‬מותר לטלטלו מאחר שהם מיוחדים לזה אף בחול‪,‬‬ ‫ואפשר לסמוך על השי' המתירים בטלטולם (שו''ת אג''מ ח''ה סי' כ''ב אות לא‪ .‬טעימה‪ .‬יש שס''ל שדוקא אכילה ממש אסור לפני האכלת בהמתו‪ ,‬אבל‬ ‫טעימה דהיינו פחות משיעור ביצה מותר (ט''ז סי' קס''ז סק''ז)‪ ,‬אמנם דעת‬ ‫כ''א‪ ,‬שו''ת אז נדברו ח''ח סי' ל''ו)‪.‬‬ ‫רוב הפוסקים שגם טעימה אסור לפני האכלת בהמתו (ב''י‪ ,‬שו''ת שבות‬ ‫כא‪ .‬במקום צער בעלי חיים‪ .‬במקום שיש צער בעלי חיים מותר לטלטל בעל‬ ‫יעקב ח''ג סי' י''ג‪ ,‬מ''ב סי' קס''ז סק''מ)‪ ,‬מ''מ טעימה בלשון לבד מותר (שו''ת‬ ‫חי בשבת כמה שצריכים כדי למנוע את הצער לבעל חי‪ ,‬ולכן בעל חי‬ ‫אבני צדק שם)‪.‬‬ ‫שאינו יכול ללכת בעצמו בחצר‪ ,‬מותר לאחזו בצווארו או בכנפיו‬ ‫ולהוליכו (שו''ע סי' ש''ח ס''מ)‪ ,‬ואם נפל בעל חי לאמת המים וקיים חשש לב‪ .‬שתיה‪ .‬יש שס''ל שגם בשתיה הבהמה קודמת לאדם (שו''ת כתב סופר או''ח סי'‬ ‫ל''ב‪ ,‬אור החיים הק' חיי שרה כ''ד‪ ,‬י''ט)‪ ,‬אמנם דעת רוב הפוסקים שיכול האדם‬ ‫שימות‪ ,‬נחלקו הפוסקים אם מותר להעלותו בידיים (מ''ב סי' ש''ה סק''ע)‬ ‫לשתות קודם בהמתו (מג''א סי' קס''ז סקי''ח בשם ספר חסידים‪ ,‬א''ר‪ ,‬מ''ב שם)‪.‬‬ ‫וכשאי אפשר לעזור לו ע''י נתינת כרים וכסות תחתיו כדי שיוכל לעלות‬ ‫מעצמו יכול גם להעלותו בידים‪ ,‬משום דנקטינן דצער בעלי חיים על מי מוטל החיוב‬ ‫דאורייתא (לעיל אות א') ודוחה איסור מוקצה (מ''ב שם)‪.‬‬ ‫לג‪ .‬על בעל הבית‪ .‬החיוב להאכיל בהמתו לפני אכילתו הוא רק על בעל‬ ‫הבית של הבהמות‪ ,‬ולכן מותר לבעל הבית להאכיל אשתו וילדיו לפני‬ ‫יוגורט‬ ‫של‬ ‫ריק‬ ‫כוס‬ ‫כב‪ .‬מעשה באחד שראה בשבת חתול שהכניס פניו לתוך‬ ‫שהוא מאכיל את בהמתו מאחר שאינם מוזהרים על זה (טהרת השלחן הג'‬ ‫יכול‬ ‫היה‬ ‫ולא‬ ‫הכוס‬ ‫כדי ליהנות מהשיריים‪ ,‬אבל כל פניו נתקע בתוך‬ ‫סוף השו''ע)‪.‬‬ ‫אם‬ ‫נשאלנו‬ ‫ו‬ ‫‪,‬‬‫בפניו‬ ‫כוס‬ ‫להסירו מפניו והיה מסתובב כחתול משוגע עם‬ ‫לד‪ .‬על בהמותיו‪ .‬החיוב הוא רק על בהמות שמזונותיהם עליו‪ ,‬אבל על‬ ‫לטלטל‬ ‫התרנו‬ ‫במצוקה‪,‬‬ ‫מותר לעזור לחתול במצוקתו‪ .‬ומאחר שהיה‬ ‫בהמות שאין מזונותיו עליו‪ ,‬אע''פ שיש ענין להאכיל בעלי חיים הרעבים‬ ‫להגביהו‬ ‫אסור‬ ‫אבל‬ ‫מפניו‪,‬‬ ‫החתול במקומו כמה שצריך כדי להסיר הכוס‬ ‫וגם צמאים מטעם צער בעלי חיים וכל המרחם על הבריות מרחמים‬ ‫כלל מאחר שנמצא ברה''ר‪.‬‬ ‫עליו מן השמים וגם הקב''ה מרחם על כל בריותיו‪ ,‬מ''מ אין חיוב‬ ‫חרקים‬ ‫שאר‬ ‫או‬ ‫נמלים‬ ‫כשיש‬ ‫‪.‬‬‫]‬ ‫‪ants‬‬ ‫‪and‬‬ ‫‪insects‬‬ ‫כג‪ .‬נמלים או חרקים [‬ ‫להאכילם דוקא לפני אכילתו (פמ''ג סי' קס''ז משב''ז סק''ז‪ ,‬שלחן הטהור)‪.‬‬ ‫]‬ ‫‪broomstick‬‬ ‫[‬ ‫במטאטא‬ ‫אותם‬ ‫לטאטא‬ ‫מותר‬ ‫‪,‬‬‫בשבת‬ ‫ברצפה ומפריעים‬ ‫לה‪ .‬דגים‪ .‬דין קדימת האכלת בעל חי כולל גם דגים (מו''ר בשו''ת שבט הקהתי‬ ‫אשפה‬ ‫בכף‬ ‫ולהגביהם‬ ‫בהריגתם‪,‬‬ ‫רישא‬ ‫פסיק‬ ‫יהיה‬ ‫שלא‬ ‫באופן רפוי כדי‬ ‫ח''ו סי' קי''ב)‪.‬‬ ‫שהוא‬ ‫מאחר‬ ‫מוקצה‬ ‫איסור‬ ‫משום‬ ‫הם‬ ‫ב‬ ‫ואין‬ ‫באשפה‪,‬‬ ‫ולשים אותם‬ ‫לו‪ .‬ע''י שליח או ממונה‪ .‬אפשר למנות שליח או ממונה אחד בבית שידאג על‬ ‫היתר‬ ‫משום‬ ‫להסירם‬ ‫מותר‬ ‫הרבה‬ ‫מאוסים‬ ‫הם‬ ‫ואם‬ ‫הצד‪,‬‬ ‫טלטול מן‬ ‫ד'גרף של רעי' (פמ''ג סי' שט''ז משב''ז סק''ח‪ ,‬תהלה לדוד שם סקי''א)‪.‬‬ ‫האכלת הבהמות‪ ,‬ואז הבעל הבית נפטר מדין זה (יד אפרים בהג' שו''ע)‪ ,‬ואז‬ ‫השליח או הממונה מוזהר על דין זה לא לאכול לפני האכלת הבהמות‬ ‫משום צידה‬ ‫(ספר צער בעלי חיים בהלכה ואגדה פט''ז הע' ‪ ,)1053‬ואפילו אם בעל הבית‬ ‫כד‪ .‬יש איסור לצוד בהמות או חיות בשבת (שו''ע סי' שט''ז)‪ ,‬ואיסור זה נוגע גם‬ ‫מינה אחר להאכיל תיכף לפני אכילתו מותר לבעל הבית לאכול אפילו‬ ‫לפעמים בבעלי חיים הנמצאים בבית‪ ,‬ולכן נכתוב כמה דינים הנחוצים‪.‬‬ ‫אם השליח עדיין לא האכיל את הבהמות (משמעות שו''ע או''ח סי' קס''ז ס''ו‪,‬‬ ‫כה‪ .‬כלבים וחתולים לבעליהם‪ .‬בעלי חיים הגדלים ברשותו של אדם אשר‬ ‫כף החיים סקנ''ב‪ ,‬מו''ר בשו''ת שבט הקהתי ח''א סי' שע''ג)‪.‬‬ ‫מטבעם נכנעים‪ ,‬ואין נשמטים מתחת יד אדם‪ ,‬כגון עיזים וכבשים‪ ,‬כלבים‬ ‫וחתולים לבעליהם (א''א בוטשאטש) אין בהם איסור צידה כלל ומותר לז‪ .‬ולכן אם יש לאדם בעל חי מחמד בביתו‪ ,‬יכול למנות אחד מבני הבית‬ ‫להיות אחראי על האכלתו‪ ,‬ואז האחרים בבית נפטרים מדין זה‪ ,‬ויתכן‬ ‫לדחפם ולכוונם ליכנס לתוך הרפת או הכלוב שלהם ולסגור הדלת‬ ‫שמותר למנות גם קטן בגיל שיש לו אחריות להיות הממונה להאכיל את‬ ‫אחריהם (מ''ב סי' שט''ז סקנ''ט)‪ ,‬והוא בתנאי שלא מרדו בבעליהם‪ ,‬אבל אם‬ ‫הבעל חי‪ ,‬מאחר שאין זה מדין שליחות או חלות אלא משימה שצריך‬ ‫מרדו אזי גם בהם יש איסור צידה ואסור להחזירם לכלוב ולנעול הדלת‪.‬‬ ‫שייעשה ע''י מישהו אחראי‪.‬‬ ‫כו‪ .‬ארנבת‪ ,‬שפן‪ ,‬אוגר‪ .‬בעלי חיים הגדלים ברשותו של אדם אשר מטבעם‬ ‫נשמטים ובורחים מתחת יד האדם הבא לתפסם‪ ,‬אבל לערב באים לח‪ .‬בשבת ויו''ט‪ .‬יש שנסתפקו האם בשבת יש גם חיוב להאכיל בהמותיו‬ ‫קודם‪ ,‬שמאחר שיש מצוה בשבת ויו''ט לאכול אולי חיוב זה דוחה חיוב‬ ‫מאליהם ושבים לכלובם כגון ארנבת‪ ,‬שפן‪ ,‬אוגר‪ ,‬כלבים וחתולים‬ ‫להקדים בהמותיו‪ ,‬ומ''מ יש להחמיר בזה (שו''ת כתב סופר או''ח סי' ל''ב‪ ,‬שו''ת‬ ‫השייכים לאדם אחר‪ ,‬ציפורי נוי ותוכי החוזרים לכלובם מעצמם‪ ,‬נחלקו‬ ‫משנה הלכות ח''ז סי' מ'‪ ,‬שו''ת קרן לדוד סי' מ''ז ססק''ב)‪.‬‬ ‫בזה הפסוקים‪ ,‬המחבר פסק שאין בהם משום צידה (שו''ע סי' שט''ז סי''ב)‬ ‫ולכן מותר לדחפם לתוך כלובם ולנעול אחריהם‪ ,‬אבל אין לטלטלם‬ ‫לז''נ הרה''ח‬ ‫לע''נ האשה החשובה‬ ‫בידים משום מוקצה (לעיל אות י''ח)‪.‬‬ ‫ר' אברהם זאב ז''ל‬ ‫דבורה קריינער ע''ה‬ ‫כז‪ .‬והרמ''א ס''ל ששייך בהם איסור צידה מדרבנן‪ ,‬וכך נקטו כל האחרונים (בן‬ ‫ב''ר שאול שמאהל ז''ל‬ ‫בת הצדיק הר''ר‬ ‫איש חי ש''ב וארא אות ח'‪ ,‬כף החיים ס''ק קי''ז ועוד)‪ ,‬ולכן עכ''פ יש להקל כשיש‬ ‫ח' מרחשון תשל''ב‬ ‫ראזענבורג‬ ‫חיים אהרן‬ ‫חשש שיגנבו או שיאבדו‪ ,‬להחזירם לכלובם ע''י נכרי (מ''ב סקנ''ז)‪ ,‬או‬ ‫נפטרה ח' מרחשון תש''א‬ ‫באדען – לונדון‬ ‫מנו''כ בווייטצען‬ ‫שכשילד בעצמו צד אותם אין צריכים למחות בידו (מ''ב שם)‪.‬‬ ‫ברכת מזל טוב שגורה לידידנו הרב‬ ‫הגליון נתרם לע''נ ידידנו‬ ‫הגליון נתרם לע''נ‬ ‫שליט''א‬ ‫זרחיה שיקער‬ ‫גרשון מתתיהו‬ ‫ר'‬ ‫בלייער‬ ‫ע''ה‬ ‫ב''ר יצחק‬ ‫מרת‬ ‫אסתר‬ ‫המתרגם הגליון לאנגלית מדי שבוע‬ ‫ב''ר ברוך מנדלסון ז''ל‬ ‫זענטא ‪ -‬כ''ח תשרי תרצ''א‬ ‫במסירות ובצורה נפלאה‬ ‫לרגל לידת בתו עדינה שתחי'‬ ‫נלב''ע א' מרחשון תשפ''א‬ ‫ע''ה‬ ‫ברייער‬ ‫אשת ר' יצחק‬ ‫דבורה‬ ‫ול''ע מרת‬ ‫שיזכה לגדלה לתורה לחופה‬ ‫שיזכה התורם לס''ד והצלחה‬ ‫סעמרא ‪ -‬ל' תשרי א' דר''ח מרחשון תרנ''א‬ ‫ולמעש''ט ולהמשיך בהרבצת התורה‬ ‫מרובה בכל ענינים ונחת‬ ‫הונצח ע''י נכדם הרה''ח ר' יהושע שמואל בלייער הי''ו‬