חוקי חיים · Chikei Chaim — נח (2026-10-12)

דיני
בעלי
חיים
בקשה: ''חוקי חיים''
נא לשלוח לכמה שיותר
אנשים כדי שיגיע הלכות
אלו לבתי בני ישראל, אפשר להוריד
לתועלת הציבור ,וכך יש
לכם יד בהפצת תורה גליונות קודמים
ובהלכות נחוצות - Archivesארכיון לתרומות
נא לא לעיין בגליון
153 פרשת נח תשפ''ז | דיני בעלי חיים בשעת התפילה
וקריאת התורה
פעם היה מצוי מאד שהיו בעלי חיים בתוך ביתו או חצירו של יהודי כגון ט .בעלי חי מזיקים .מיני בעל חיים המצערים בני אדם כגון נחש ,חתול רע
(שו''ע חו''מ סי' רס''ו ס''ד) או כלב רע (מהרש''ל הובא בט''ז יו''ד סי' קט''ז סוף סק''ו) סוסים ,חמורים ,כבשים ,תרנגולים ,אווזים וכדומה ודיניהם היו שכיחים
דבורה ,יתוש וכדומה או אפילו כשהם רק מפריעים כגון נמלים ,זבובים מאד ,אבל בזמנינו אין שכיח כל כך ,מ''מ גם היום יש הלכות שנוגעות
ג'וקים וכדומה ,מותר להורגם (שו''ת הרדב''ז ח''ב סי' תשכ''ז) ,מ''מ אם אפשר למעשה כגון לאלו שמחזיקים בבתיהם חיות מחמד [ ,]petsלכן נביא כאן
לא להורגם בידיים עדיף טפי אלא יניח דבר אחר ,כגון רעל ,שיהרגם דברים שכיחים.
(שו''ת אג''מ חו''ח ח''ב סי' מ''ז).
צער בעלי חיים
י .מידת חסידות .מקובל ע''פ האריז''ל לא לצער שום בריה של הקב''ה
אפילו שקצים ורמשים ,ולכן ציווה לתלמידו שלא להרוג אפילו כינה,
מן התורה או מדרבנן
א .נחלקו התנאים (גמ' ב''מ דף ל''ב ע''א) והאמוראים (גמ' שם ,שבת דף קי''ז ע''א
והוא מידה ששייכת לחסידים וקדושי עליון כמותו (תשובות והנהגות שם),
ועוד) ,והפוסקים ,אם איסור צער בעלי חיים מן התורה או מדרבנן ,י''א
מ''מ אין לצער שום בעלי חיים רק בשביל משחק וכן יש למנוע ילדים
שהאיסור מן התורה ,וכך היא דעת רוב הראשונים (הרי''ף ,כס''מ בדעת
קטנים מלשחק עם בעלי חיים כגון להוציא רגלים או כנפים מעכביש
הרמב''ם ורמב''ם בפיה''מ ביצה פ''ג מ''ד ,רמב''ן שבת דף קנ''ד ע''ב ,רמב''ן עה''ת
(שו''ת תולדות יעקב י''ד סי' ל''ג דף ע''ד) ,וכן אם יש זבוב או חרק העומד בין
בראשית א' ,כ''ט ,רשב''א ב''מ דף ל''ג ע''א).
חיים למוות ,יש להמיתו כדי שלא יסבול מצער (חזו''א ,דינים והנהגות חזו''א
ב .וי''א שהאיסור אינו אלא מדרבנן (יראים סי' שנ''ב ,פנ''י ב''מ שם וביאור הגר''א
ח''ב עמ' מ' ס''ד).
שו''ע חו''מ סי' רע''ב סקי''א אור שמח פכ''ה שבת הכ''ו ורוב פוסקים בדעת הרמב''ם
מדיני שבת פי''ג הל רוצח ושמירת הנפש).
ג .בעל חי של גוי .נפ''מ בדין אם צער בעלי חיים מן התורה או מדרבנן הינו האכלת בעלי חיים
יא .מזונותיהם עליו .בעלי חיים שמזונותיהם מוטלים על בעליהם דהיינו שלא לגבי בעל חי של נכרי ,שאם הוא מן התורה האיסור שייך גם בבהמת
שכיח להם אוכל אלא מה שנותנים לפניהם ,מותר להאכילם בשבת (שו''ע נכרי ,ואם הוא רק מדרבנן אז לא שייך בבהמת נכרי.
סי' שכ''ד סי''א) ,ולכן מי שיש בעלי חיים בביתם כגון חתול ,ארנבת ,ציפורים, ד .נחלקו השו''ע ורמ''א .המחבר (שו''ע חו''מ סי' רע''ב ס''ט) הביא לשון הרמב''ם
תוכי וכדומה ,מותר להאכילם בשבת מאחר שמזונותיהם מוטלים על שאין חיוב לטפל בבהמת נכרי עם משאו אלא משום איבה ,ובפשוטו
בעליהם ,ומ''מ אם אפשר לתת להם אוכל בערב שבת שיספיק להם עד משום שס''ל דדין צער בעלי חיים אינו מן התורה כנ''ל ,ועל זה כתב
לאחר השבת ,טוב לעשות כן (הגר''ח קנייבסקי ,דולה ומשקה עמ' ק''ע). הרמ''א ,וי''א שחייב לפרוק אפילו אין העכו''ם שם משום צער בעלי חיים
יב .וכן אין להאכילם אלא מה שרגיל להם כמו בחול ,אבל אין להוסיף להם דהוי דאורייתא ,וכן בכל מקום דפטור לפרוק ,מ''מ משום צעב''ח מיהו
תענוגי אוכל שאינו לצורך ,כמו מה שמוסיפים 'גרעינים' לתוכי בנוסף חייב ,ומבואר דס''ל לרמ''א דצעב''ח מן התורה.
לאוכל הקבוע שלהם ,אפילו כשהוא לכבוד שבת.. סוגי בעלי חיים
יג .דגים .מותר להאכיל דגים בשבת ולכן אלו שיש להם אקווריום בביתם ה .כלב וחתול .יש שהסתפקו אם יש איסור צער בעלי חיים בכלב או
מותר להאכיל הדגים בשבת (ארחות שבת פל''א אות כ'). חתול מאחר שהם דואגים למזונותיהם לבדם (היעב''ץ ח''א סי' י''ז) ,אבל
יד .מזונותיהם אינו עליו .בעלי חיים שאין מזונותיהם מוטלים על האדם, רוב הפוסקים נוקטים שגם אצל כלב וחתול שייך בהם איסור צער
אסור להאכילם בשבת (שו''ע שם) ,אפילו אם הם שייכים לו כל ששכיח בעלי חיים (שו''ת שבות יעקב ח''ג סי' ע''א ,שו''ת חבלים בנעימים ח''א סוף סי'
להם אוכל בלי להאכיל אותם ,והטעם משום שזו טירחא שלא לצורך מ''ג ,שו''ת משנת הלכות ח''ו סי' רט''ז).
(מ''ב סקכ''ט). ו .עכבר .יש שכתבו שאין איסור כלל של צעב''ח בעכבר מאחר שאינם בני
מלאכה ואין להם תועלת מלאכה לבני אדם (שו''ת זבחי צדק סי' א') ,אבל כמה טו .כלבים .מותר ליתן מזונות לפני כלב אף לכלב של הפקר ,והטעם משום
פוסקים כתבו שבעצם היה שייך בהם איסור צעב''ח ,אלא הטעם שמותר
שמזונותיו של הכלב מועטין ויש קצת מצוה ליתן לו מזונות (שו''ע שם,
להמיתם הוא משום שהם מזיקים לבני אדם ואוכלים (לקמן אות ט') ,וכן
שו''ע הרב ס''ז ,מ''ב סקל''א).
מבהילים את בני האדם (שו''ת אג''מ חו''מ ח''ב סי' מ''ז) [והנפ''מ אם יש בהם
טז .אוכל שזורק בין כך .אדם שרגיל לזרוק שיירי מאכליו שלו בין כך גם
איסור צעב''ח הוא לגבי ניסויים על עכברים כגון לצורכי מחקר]..
כשאין צורך להאכיל לבעלי חיים ,מותר לזרוק את האוכל לפני בעלי ז .דגים .יש שכתבו שאין איסור צער בעלי חיים בדגים ,והראיה שמותר
חיים אפילו של הפקר שאינו עושה זאת לצורך בעלי חיים אלא שהוא לאוכלם בלא שחיטה (יד יהודה סי' י''ג סק''א ,השואל בשו''ת משנה הלכות ח''ו סי'
לצורך עצמו (א''א בוטשאטש מהדו''ק) ,וכן מותר לנער מפה מן הפירורים רט''ז) ,אבל רוב הפוסקים נוקטים שגם לגבי דגים חל איסור צעב''ח (שו''ת
הנמצאים על גבה ,במקום שיש עירוב ,כדי שיאכלו ציפורים מהפירורים שאילת יעב''ץ שם ,שו''ת משנה הלכות שם).
כיון שעושה כן לצורך עצמו (שש''כ פכ''ז סכ''א). ח .שקצים ורמשים .שקצים ורמשים מאחר שאינם ראויים למלאכת אדם,
וגם יש בהם חשש מכשול איסור להיאכל ע''י בני אדם ואף קצת סכנה יז .חתולה בוכה .אדם ששומע חתולה של הפקר בוכה ומפריעה לו לשינה,
מעיקר הדין אין להאכילה מאחר שאין מזונותיה עליו ,מ''מ אם החתולה וצער לבני אדם ,אין להם סמך מן התורה להקפיד על צערן ועל
בצער מותר לשים לפניה חלב או אוכל משום צער בעלי חיים ,מ''מ עדיף הריגתן (שו''ת יעב''ץ הנ''ל) ,ועוד טעם משום שחיותם קלה (תשובות
ע''י קטן או נכרי (שו''ת אבני ישפה או''ח סי' פ''ח). והנהגות ח''ב סי' תשכ''ו).
כח .בבעלי חיים אלו שנשמטו מכלובם ונמצאים בחדר באופן שגם בתוך מוקצה
אותו חדר צריכים לרוץ אחריהם לתפסם ,מותר לנעול הדלת של החדר יח .אסור לטלטל בהמה חיה ועוף בשבת (שו''ע סי' ש''ח סל''ט) שהם בכלל
כדי לצמצם מקומם ,מאחר שגם בתוך החדר אינם מוגדרים כניצודים. מוקצה כעצים ואבנים כיון שאינם מוכנים ואינם ראויים לשימוש של
כט .במקום היזק .בבעלי חיים אלו שנמצאים במקום גדול מגודר ועלולים האדם ולכן אין לטלטלם כלל (מ''ב ס''ק קמ''ו) ,וגם רק לגעת בשערות או
לגרום היזק ולשבור כלים וכדומה ,יש להקל להכניסם לכלוביהם בפרווה של הבעל חי אסור משום טלטול במקצתו שאסור (מ''ב ס''ק קנ''א).
ולנועלם שהרי אין מטרתו לשם צידה ,שהמקום מוגדר ובין כך בערב יט .בעלי חיים ביתיים [ .]petsגם בעלי חיים שרגיל האדם בהם בביתו ורגילים
יחזרו לכלובם ,אלא כוונתו רק למנוע נזקים (מ''ב שם). בימות החול לקחת אותם בידיים ולטלטלם וללטפם כגון כלב ,חתול,
ארנבת ,צב ,ציפורים הגדלים בבית או שאר חיות מחמד למיניהם ,הרי הם
קדימת האכלת בעלי חיים מוקצה ואין לטלטלם בשבת משום שלא חילקו חכמים בתקנתם (שו''ת
אכילה ,טעימה ,שתיה מהר''ח או''ז סי' פ''ב בשם תשו' הרא''ש ,הג' רע''א שו''ע שם סקי''ז ,דעת תורה שם).
ל .אכילה .אסור לאדם שיאכל קודם שיתן מאכל לבהמתו (גמ' ברכות דף מ' כ .לצורך בריאות .אמנם בעלי חיים ביתיים לצורך בריאות האדם ,כגון כלב
ע''א) ,י''א שהוא דין מן התורה (שו''ת מהר''ם מרוטנבורג ח''ד סי' ש''ב ,מג''א סי' להולכת עיוור (הגרשז''א ,שש''כ פי''ח הע' ס''ב) מותר ללכת אתו בשבת ,כגון
רע''א סקי''ב ,שו''ת אבני צדק או''ח סי' ק''ט בדעת הט''ז) ,ויש דס''ל שהוא דין לבית הכנסת (שו''ת אג''מ ח''א סי' מ''ה) ,אלא ישתדל לטלטלו כמה פחות
דרבנן (פר''ח או''ח סי' ס''ו ס''ט ,ביאה''ל סי' קס'''ז ד''ה ומ''מ בשם כמה אחרונים), שאפשר ,או כשיש חולה נפש שהרופא אמר שליטוף בבעלי חיים ביתיים
ויש דס''ל שזוהי מידת חסידות בלבד (רמב''ם פ''ט עבדים ה''ח). עוזר לבריאותו ,מותר לטלטלו מאחר שהם מיוחדים לזה אף בחול,
ואפשר לסמוך על השי' המתירים בטלטולם (שו''ת אג''מ ח''ה סי' כ''ב אות לא .טעימה .יש שס''ל שדוקא אכילה ממש אסור לפני האכלת בהמתו ,אבל
טעימה דהיינו פחות משיעור ביצה מותר (ט''ז סי' קס''ז סק''ז) ,אמנם דעת כ''א ,שו''ת אז נדברו ח''ח סי' ל''ו).
רוב הפוסקים שגם טעימה אסור לפני האכלת בהמתו (ב''י ,שו''ת שבות כא .במקום צער בעלי חיים .במקום שיש צער בעלי חיים מותר לטלטל בעל
יעקב ח''ג סי' י''ג ,מ''ב סי' קס''ז סק''מ) ,מ''מ טעימה בלשון לבד מותר (שו''ת חי בשבת כמה שצריכים כדי למנוע את הצער לבעל חי ,ולכן בעל חי
אבני צדק שם). שאינו יכול ללכת בעצמו בחצר ,מותר לאחזו בצווארו או בכנפיו
ולהוליכו (שו''ע סי' ש''ח ס''מ) ,ואם נפל בעל חי לאמת המים וקיים חשש לב .שתיה .יש שס''ל שגם בשתיה הבהמה קודמת לאדם (שו''ת כתב סופר או''ח סי'
ל''ב ,אור החיים הק' חיי שרה כ''ד ,י''ט) ,אמנם דעת רוב הפוסקים שיכול האדם שימות ,נחלקו הפוסקים אם מותר להעלותו בידיים (מ''ב סי' ש''ה סק''ע)
לשתות קודם בהמתו (מג''א סי' קס''ז סקי''ח בשם ספר חסידים ,א''ר ,מ''ב שם). וכשאי אפשר לעזור לו ע''י נתינת כרים וכסות תחתיו כדי שיוכל לעלות
מעצמו יכול גם להעלותו בידים ,משום דנקטינן דצער בעלי חיים על מי מוטל החיוב
דאורייתא (לעיל אות א') ודוחה איסור מוקצה (מ''ב שם).
לג .על בעל הבית .החיוב להאכיל בהמתו לפני אכילתו הוא רק על בעל
הבית של הבהמות ,ולכן מותר לבעל הבית להאכיל אשתו וילדיו לפני יוגורט של ריק כוס כב .מעשה באחד שראה בשבת חתול שהכניס פניו לתוך
שהוא מאכיל את בהמתו מאחר שאינם מוזהרים על זה (טהרת השלחן הג'
יכול היה ולא הכוס כדי ליהנות מהשיריים ,אבל כל פניו נתקע בתוך
סוף השו''ע).
אם נשאלנו ו ,בפניו כוס להסירו מפניו והיה מסתובב כחתול משוגע עם
לד .על בהמותיו .החיוב הוא רק על בהמות שמזונותיהם עליו ,אבל על לטלטל התרנו במצוקה, מותר לעזור לחתול במצוקתו .ומאחר שהיה
בהמות שאין מזונותיו עליו ,אע''פ שיש ענין להאכיל בעלי חיים הרעבים להגביהו אסור אבל מפניו, החתול במקומו כמה שצריך כדי להסיר הכוס
וגם צמאים מטעם צער בעלי חיים וכל המרחם על הבריות מרחמים כלל מאחר שנמצא ברה''ר.
עליו מן השמים וגם הקב''ה מרחם על כל בריותיו ,מ''מ אין חיוב חרקים שאר או נמלים כשיש .] ants and insects כג .נמלים או חרקים [
להאכילם דוקא לפני אכילתו (פמ''ג סי' קס''ז משב''ז סק''ז ,שלחן הטהור). ] broomstick [ במטאטא אותם לטאטא מותר ,בשבת ברצפה ומפריעים
לה .דגים .דין קדימת האכלת בעל חי כולל גם דגים (מו''ר בשו''ת שבט הקהתי
אשפה בכף ולהגביהם בהריגתם, רישא פסיק יהיה שלא באופן רפוי כדי
ח''ו סי' קי''ב).
שהוא מאחר מוקצה איסור משום הם ב ואין באשפה, ולשים אותם
לו .ע''י שליח או ממונה .אפשר למנות שליח או ממונה אחד בבית שידאג על היתר משום להסירם מותר הרבה מאוסים הם ואם הצד, טלטול מן
ד'גרף של רעי' (פמ''ג סי' שט''ז משב''ז סק''ח ,תהלה לדוד שם סקי''א).
האכלת הבהמות ,ואז הבעל הבית נפטר מדין זה (יד אפרים בהג' שו''ע) ,ואז
השליח או הממונה מוזהר על דין זה לא לאכול לפני האכלת הבהמות משום צידה
(ספר צער בעלי חיים בהלכה ואגדה פט''ז הע' ,)1053ואפילו אם בעל הבית כד .יש איסור לצוד בהמות או חיות בשבת (שו''ע סי' שט''ז) ,ואיסור זה נוגע גם
מינה אחר להאכיל תיכף לפני אכילתו מותר לבעל הבית לאכול אפילו לפעמים בבעלי חיים הנמצאים בבית ,ולכן נכתוב כמה דינים הנחוצים.
אם השליח עדיין לא האכיל את הבהמות (משמעות שו''ע או''ח סי' קס''ז ס''ו, כה .כלבים וחתולים לבעליהם .בעלי חיים הגדלים ברשותו של אדם אשר
כף החיים סקנ''ב ,מו''ר בשו''ת שבט הקהתי ח''א סי' שע''ג). מטבעם נכנעים ,ואין נשמטים מתחת יד אדם ,כגון עיזים וכבשים ,כלבים
וחתולים לבעליהם (א''א בוטשאטש) אין בהם איסור צידה כלל ומותר לז .ולכן אם יש לאדם בעל חי מחמד בביתו ,יכול למנות אחד מבני הבית
להיות אחראי על האכלתו ,ואז האחרים בבית נפטרים מדין זה ,ויתכן לדחפם ולכוונם ליכנס לתוך הרפת או הכלוב שלהם ולסגור הדלת
שמותר למנות גם קטן בגיל שיש לו אחריות להיות הממונה להאכיל את אחריהם (מ''ב סי' שט''ז סקנ''ט) ,והוא בתנאי שלא מרדו בבעליהם ,אבל אם
הבעל חי ,מאחר שאין זה מדין שליחות או חלות אלא משימה שצריך מרדו אזי גם בהם יש איסור צידה ואסור להחזירם לכלוב ולנעול הדלת.
שייעשה ע''י מישהו אחראי. כו .ארנבת ,שפן ,אוגר .בעלי חיים הגדלים ברשותו של אדם אשר מטבעם
נשמטים ובורחים מתחת יד האדם הבא לתפסם ,אבל לערב באים לח .בשבת ויו''ט .יש שנסתפקו האם בשבת יש גם חיוב להאכיל בהמותיו
קודם ,שמאחר שיש מצוה בשבת ויו''ט לאכול אולי חיוב זה דוחה חיוב מאליהם ושבים לכלובם כגון ארנבת ,שפן ,אוגר ,כלבים וחתולים
להקדים בהמותיו ,ומ''מ יש להחמיר בזה (שו''ת כתב סופר או''ח סי' ל''ב ,שו''ת השייכים לאדם אחר ,ציפורי נוי ותוכי החוזרים לכלובם מעצמם ,נחלקו
משנה הלכות ח''ז סי' מ' ,שו''ת קרן לדוד סי' מ''ז ססק''ב). בזה הפסוקים ,המחבר פסק שאין בהם משום צידה (שו''ע סי' שט''ז סי''ב)
ולכן מותר לדחפם לתוך כלובם ולנעול אחריהם ,אבל אין לטלטלם
לז''נ הרה''ח לע''נ האשה החשובה בידים משום מוקצה (לעיל אות י''ח).
ר' אברהם זאב ז''ל דבורה קריינער ע''ה כז .והרמ''א ס''ל ששייך בהם איסור צידה מדרבנן ,וכך נקטו כל האחרונים (בן
ב''ר שאול שמאהל ז''ל בת הצדיק הר''ר איש חי ש''ב וארא אות ח' ,כף החיים ס''ק קי''ז ועוד) ,ולכן עכ''פ יש להקל כשיש
ח' מרחשון תשל''ב ראזענבורג חיים אהרן חשש שיגנבו או שיאבדו ,להחזירם לכלובם ע''י נכרי (מ''ב סקנ''ז) ,או
נפטרה ח' מרחשון תש''א
באדען – לונדון מנו''כ בווייטצען שכשילד בעצמו צד אותם אין צריכים למחות בידו (מ''ב שם).
ברכת מזל טוב שגורה לידידנו הרב הגליון נתרם לע''נ ידידנו הגליון נתרם לע''נ
שליט''א זרחיה שיקער גרשון מתתיהו ר' בלייער
ע''ה ב''ר יצחק מרת אסתר
המתרגם הגליון לאנגלית מדי שבוע ב''ר ברוך מנדלסון ז''ל זענטא -כ''ח תשרי תרצ''א
במסירות ובצורה נפלאה
לרגל לידת בתו עדינה שתחי' נלב''ע א' מרחשון תשפ''א ע''ה ברייער אשת ר' יצחק דבורה
ול''ע מרת
שיזכה לגדלה לתורה לחופה שיזכה התורם לס''ד והצלחה סעמרא -ל' תשרי א' דר''ח מרחשון תרנ''א
ולמעש''ט ולהמשיך בהרבצת התורה מרובה בכל ענינים ונחת הונצח ע''י נכדם הרה''ח ר' יהושע שמואל בלייער הי''ו
