gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מה בפרשה · Mah Beparsha — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: מה בפרשה · Mah Beparsha

שבוע: נח (2026-10-12)

מה בפרשה · Mah Beparsha — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫חובות העלון להדפסה והפצה ‪ ₪ 1.4) - ₪ 9,036.53‬לגיליון(‬ ‫'מה?'‬ ‫גיליון מס'‬ ‫לילדים‬ ‫‪302‬‬ ‫בעמ'‬ ‫‪5-6‬‬ ‫קראו והכירו ב‪ 7-‬דקות!‬ ‫‪ð‬ח‬ ‫פרשה זו עוסקת בייחוסו של ‪ð‬ח כצדיק בהשוואה ב‪ð‬י דורו וציוויו מאת ה' לב‪ð‬ות תיבה לקראת המבול‬ ‫שיבוא על הארץ; תיאור הש‪ð‬ה שחלפה מאז תחילת ירידת הגשם ועד ליבוש הארץ; הקרבת הקורב‪ð‬ות על‬ ‫ידי ‪ ð‬ח ביציאה מן התיבה; הבטחת הבורא שלא יחזור שוב מבול; פגיעת חם ב‪ð‬ח; תיאור צאצאי שם‪ ,‬חם‬ ‫ויפת; הקמת מגדל בבל והפצת השותפים במפעל זה על פ‪ð‬י כל הארץ; פירוט עשרה דורות שמ‪ð‬ח ועד‬ ‫אברהם‪ ,‬ויציאת אברהם עם תרח אביו מאור כשדים‪.‬‬ ‫בפרשה זו מצווה אחת )הראשו‪ð‬ה בתורה( ‪ -‬פרייה ורבייה‪.‬‬ ‫ייחוסו של ‪ð‬ח כצדיק בהשוואה ב‪ð‬י דורו וציוויו מאת ה' לב‪ð‬ות תיבה‬ ‫"אלה תולדות ‪ð‬ח ‪ð‬ח איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלוהים התהלך ‪ð‬ח"‪ .‬התורה מספרת על ההשחתה‬ ‫המוסרית‪ 1‬שפשתה ברוב ב‪ð‬י דורו של ‪ð‬ח‪ .‬הקב"ה כועס על ריבוי הגזל‪ ,‬מודיע על רצו‪ð‬ו להשמיד את העולם במים‬ ‫ומצוה על ‪ð‬ח להקים תיבה שבה י‪ð‬צלו הוא ומשפחתו ‪ -‬אשר יהוו את התשתית להקמת העולם מחדש‪ .‬ב‪ð‬וסף מצווה‬ ‫‪ð‬ח להביא זכר ו‪ð‬קבה מכל מי‪ð‬י בעלי החיים‪ ,‬ואת המזון הדרוש לקיומם‪ .‬בעלי החיים שיבואו‪ ,‬הם רק אלו שלא‬ ‫השחיתו דרכם בביאה על ב‪ð‬י מין אחר‪2.‬‬ ‫עם סיום ב‪ð‬יית התיבה לאחר מאה ועשרים ש‪ð‬ה‪ ,‬קורא הקב"ה ל‪ð‬ח ‪ -‬אותו מכ‪ð‬ה 'צדיק' ‪ -‬ומצווהו להיכ‪ð‬ס כעת‬ ‫לתיבה‪ ,‬תוך שמבטיח לו "והקימתי את בריתי‪ 3‬איתך"‪ .‬הוא מורה לו כי מבעלי החיים הטהורים‪ 4‬יכ‪ð‬יס שבעה מכל‬ ‫‪ 1‬גילוי עריות ועבודה זרה‪.‬‬ ‫‪ 2‬רש"י ו‪ ,‬כ‬ ‫‪3‬ברכה שלא יתקלקל המזון הרב אליו ‪ð‬צרך לכל תקופת שהייתם הצפויה בתיבה ושלא יפגעו בו א‪ð‬שי הדור הרשעים )רש"י שם‪ ,‬יח(‪.‬‬ ‫‪ 4‬חיות‪ ,‬בהמות ועופות‪ .‬דגים לא השחיתו ולא ‪ð‬גזר די‪ð‬ם למות‪.‬‬ ‫בעזרת ה' העלון מופץ בכ‪ 100-‬מוקדים ב‪ :‬בית שמש‪ ,‬ביתר עלית‪ ,‬ב‪ð‬י ברק‪ ,‬טלז סטון‪ ,‬ירושלים‪ ,‬לוזית‪ ,‬מודיעין‪ ,‬מודיעין עלית‪ ,‬ראש העין‪,‬‬ ‫תרום‪.‬‬ ‫לעילוי ‪ð‬שמת הרב ירחמיאל גרשון בן הרב צבי יהודה אדלשטיין זצ"ל‬ ‫ולעילוי ‪ð‬שמת הילדה הטהורה חיה מרגלית בת צבי ח‪ð‬וך‪ ,‬הקדוש אלכס‪ð‬דר בן ‪ð‬י‪ð‬ה הי"ד‪ ,‬הקדוש בצלאל דוד בן שי הי"ד ומשה הכהן בן‬ ‫מיכל‪.‬‬ ‫כל הזכויות שמורות ליעקב כץ ©‬ ‫מין‪ 5,‬בכדי שיקריב מהם בצאתו מן התיבה‪ 6.‬עם כ‪ð‬יסת ב‪ð‬י המשפחה לתיבה וכ‪ð‬יסת זוגות בעלי החיים‪ ,‬מכ‪ð‬יס ‪ð‬ח‬ ‫את שאר בעלי החיים הטהורים‪ 7,‬החל משבעה ימים קודם המבול‪ .‬כ‪ð‬יסת ‪ð‬ח ומשפחתו מתרחשת לאור יום‪ ,‬ל‪ð‬וכח‬ ‫איום ב‪ð‬י דורו לפגוע בתיבה ולמ‪ð‬וע ממ‪ð‬ו להי‪ð‬צל מהגורל ש‪ð‬כון להם‪ .‬הקב"ה מציב שמירה של דובים ואריות‬ ‫להבטיח את כ‪ð‬יסתם בשלום‪8.‬‬ ‫תיאור הש‪ð‬ה שחלפה מאז תחילת ירידת הגשם ועד ליבוש הארץ‬ ‫בהמשך הפרשה מתוארת ירידת הגשם‪ 9‬ההופך למבול של ממש המכסה את הארץ ומשמיד את כל הברייה‪ 10.‬כעת‬ ‫‪ð‬ותרים בעולם רק ‪ð‬ח ומשפחתו ובעלי החיים שאיתם‪11.‬‬ ‫כעבור שבעה חודשים החל מפלס המים יורד אט אט‪ .‬בי"ז סיון ‪ð‬חה התיבה על הרי אררט ובתאריך א' אב כבר החלו‬ ‫לראות את ראשי ההרים‪ .‬הדבר מביא את ‪ð‬ח לשלוח את העורב מבעד לחלון התיבה על מ‪ð‬ת לבדוק האם יבשה‬ ‫הארץ‪ .‬העורב רק חג סביב לתיבה אך לא מילא את שליחותו‪ 12.‬לאחר שבוע ‪ð‬ח שולח את היו‪ð‬ה‪ ,‬וכאשר חוזרת‬ ‫מחכה שבוע ‪ð‬וסף לפ‪ð‬י ששולח אותה שוב‪ ,‬אז שבה היא עם עלה זית בפיה‪ 13‬וכך יודע ‪ð‬ח שכלו המים‪ .‬כאשר יוצא‬ ‫החוצה בר"ה‪ 14,‬רואה כי הארץ חרבה לחלוטין‪.‬‬ ‫הקב"ה מצווה את ‪ð‬ח לצאת עם משפחתו )מתיר להם תשמיש(‪ ,‬ומצווהו להוציא את בעלי החיים מן התיבה בכדי‬ ‫לאפשר לבריאה להתחדש‪ .‬הללו יוצאים תוך התחייבות להידבק רק בב‪ð‬י מי‪ð‬ם‪15.‬‬ ‫הקרבת הקורב‪ð‬ות על ידי ‪ð‬ח ביציאה מן התיבה והבטחת הבורא שלא יחזור שוב מבול‬ ‫‪ð‬ח בו‪ð‬ה מזבח ומקריב עליו מכל בעלי החיים הטהורים‪ .‬הקב"ה מתרצה ל‪ð‬וכח הקורבן‪ 16‬ומתחייב כי לא יושמד שוב‬ ‫העולם בעוו‪ð‬ות האדם‪ .‬הוא מבטיח כי עו‪ð‬ות הש‪ð‬ה ישובו לתק‪ð‬ם וגם היום והלילה לא ייפסקו עוד‪17.‬‬ ‫הקב"ה מצווה ל‪ð‬ח וב‪ð‬יו שיפעלו לריבוי הא‪ð‬ושי ויעסקו ביישוב העולם‪ .‬הוא מבטיח להם כי בעלי החיים ייראו‬ ‫מהם‪ 18‬ומתיר להם אכילת בעלי חיים שהייתה אסורה עד כה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬חייהם של ב‪ð‬י האדם אי‪ð‬ם מותרים‬ ‫והרוצח ייע‪ð‬ש‪ ,‬גם אם עשה זאת בשוגג‪ 19.‬מאחר ו‪ð‬ח חושש מפ‪ð‬י חורבן ש‪ð‬י ו‪ð‬מ‪ð‬ע מלטרוח בריבוי הא‪ð‬ושות‪20,‬‬ ‫מבטיח לו הקב"ה כי לא יהיה עוד מבול ‪ -‬רק הקשת תבוא‪ ,‬כסימן לא‪ð‬ושות שחטאו וכי עליהם לשוב בתשובה‪.‬‬ ‫פגיעת חם ב‪ð‬ח‬ ‫כעת פו‪ð‬ה ‪ð‬ח לעסוק בעבודת הקרקע‪ .‬הוא ‪ð‬וטע כרם והיין שמייצר מביאו לידי שכרות מוחלטת‪ .‬חם‪ 21,‬ב‪ð‬ו הש‪ð‬י‪,‬‬ ‫פוגע באביו ומספר על כך לאחיו‪ .‬הללו ‪ð‬כ‪ð‬סים לאוהל תוך סיבוב פ‪ð‬יהם שלא לראותו בבושתו‪ ,‬ומכסים את ‪ð‬ח‬ ‫‪ 5‬שבעה זוגות‪ .‬ראו הערה ‪7‬‬ ‫‪ 6‬רש"י ז‪ ,‬ב‬ ‫‪ 7‬רמב"ן )שם‪ ,‬ח‪-‬ט( זכר ו‪ð‬קבה מכל מין ‪ð‬כ‪ð‬סו מעצמן‪ ,‬שבאו להציל את המין‪ .‬ושאר ששה זוגות ש‪ð‬ועדו לקרבן‪ ,‬טרח ‪ð‬ח להכ‪ð‬יסם בגלל המצווה‪.‬‬ ‫‪ 8‬רש"י שם‪ ,‬יג ‪ -‬טז‬ ‫‪ 9‬רש"י )שם‪ ,‬יב( הקב"ה הוריד תחילה גשמי ברכה ורק לאחר שלא חזרו בתשובה‪ ,‬הפכו למבול מזיק‪.‬‬ ‫‪ 10‬מלבד דגי הים )ס‪ð‬הדרין קח‪(.‬‬ ‫‪ 11‬וכן שדים )רש"י ו‪ ,‬יט(‬ ‫‪ 12‬רש"י )ח‪ ,‬ז ע"פ הגמ' בס‪ð‬הדרין קח‪ (:‬העורב שהיה היחיד ששימש עם אשתו בתיבה‪ ,‬למרות האיסור )שהרי כל העולם בצער ‪ -‬רש"י ז‪ ,‬ז(‪ ,‬חשד ש‪ð‬ח חפץ‬ ‫באשתו אחר שראה אותם בזמן תשמיש‪.‬‬ ‫‪ 13‬רש"י )ח‪ ,‬יא( רמזה לו כי מעדיפה אוכל מר כמו עלה זית מאת הבורא ולא אוכל טוב מאת בשר ודם‪.‬‬ ‫‪ 14‬רש"י )שם‪ ,‬יג( לשיטת ר"א‪ ,‬אך לשיטת ר' יהושע שמ‪ð‬יין החודשים מ‪ð‬יסן‪ ,‬היה זה בא' ‪ð‬יסן‪.‬‬ ‫‪ 15‬רש"י שם‪ ,‬יט‬ ‫‪ 16‬אור החיים )שם‪ ,‬כא( למרות שהיה זה ממה שברא ה'‪.‬‬ ‫‪ 17‬רש"י )שם‪ ,‬כב( בזמן המבול לא היה יום ולילה מאחר ולא זזו הכוכבים ממקומם כל אותה העת‪ ,‬אלא בחצי כדור הארץ היה אור ובחצי הש‪ð‬י היה חושך‬ ‫לאורך כל תקופת המבול‪.‬‬ ‫‪ 18‬כלי יקר )ט‪ ,‬ב( הטיל פחדם על בעלי החיים‪ ,‬שלא יסרבו להיהרג על ידי האדם‪.‬‬ ‫‪ 19‬רש"י ט‪ ,‬ה‬ ‫‪ 20‬רש"י שם‪ ,‬ט‬ ‫‪ 21‬ספור‪ð‬ו )שם‪ ,‬כב( כ‪ð‬ען ב‪ð‬ו של חם‪ ,‬הוא שסירס את ‪ð‬ח‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫אביהם‪ .‬כאשר מתעורר ‪ð‬ח הוא מקלל את חם ואומר כי ב‪ð‬ו כ‪ð‬ען‪ 22‬יהיה עבד לשאר הא‪ð‬ושות‪ 23.‬הוא מבטיח לשם‬ ‫כי יירש את ארץ כ‪ð‬ען ומברך גם את יפת שסייע לשם במעשהו הטוב‪24.‬‬ ‫תיאור צאצאי שם‪ ,‬חם ויפת; הקמת מגדל בבל והפצת השותפים במפעל זה על פ‪ð‬י כל הארץ‬ ‫בהמשך הפרשה מפרטים הפסוקים את צאצאי שלושת האחים בדורות הבאים‪ ,‬תוך ציון ‪ð‬מרוד כסמל למרידה‬ ‫בקב"ה‪ 25.‬א‪ð‬ו מוצאים את ב‪ð‬י האדם המתאחדים סביב הרעיון להילחם בקב"ה‪ .‬הם מבקשים להמליך עליהם את‬ ‫‪ð‬מרוד ולהקים בראש המגדל ע"ז שאליה יעבדו כולם‪ ,‬במקום את הבורא‪" 26.‬וירד ה' לראת‪ 27‬את העיר ואת המגדל‬ ‫אשר ב‪ð‬ו ב‪ð‬י האדם"‪ 28.‬הקב"ה אומר שלאור העובדה כי מעשה זה ‪ -‬על אף שמהווה כפיות טובה בו ‪ð -‬עשה באחדות‬ ‫מלאה‪ ,‬הרי שעתיד להצליח‪ 29,‬ומחליט להפריד בי‪ð‬ם באמצעות בלבול שפתם והפצתם בכל העולם‪30.‬‬ ‫פירוט עשרה דורות שמ‪ð‬ח ועד אברהם‪ ,‬ויציאת אברהם עם תרח אביו מאור כשדים‬ ‫הפרשה ממשיכה במ‪ð‬יית עשרה דורות שמ‪ð‬ח ועד אברהם ופירוט ב‪ð‬י משפחתו של אברהם‪ .‬היא מסיימת באזכור‬ ‫מיתתו המוקדמת של הרן אחי אברהם‪ð 31,‬ישואיהם של אברהם ו‪ð‬חור‪ ,‬עזיבת המשפחה את אור כשדים ופטירתו‬ ‫של תרח‪.‬‬ ‫מסר מהפרשה‬ ‫"אֵ לֶּה תּוֹלְ דֹת ‪ ֹð‬חַ ‪ ֹð‬חַ ִאישׁ צַ ִדּיק ָתּ ִמים הָ יָה בְּ ֹדר ָֹתיו אֶ ת הָ ֱא ִהים ִה ְתהַ ֶלּ ‪ ֹð‬חַ "‪.‬‬ ‫‪ð‬ח מתואר בפרשת‪ð‬ו כאדם ההולך עם הקב"ה במשך ש‪ð‬ים רבות‪ ,‬גם כאשר הסובבים אותו לועגים לו על ב‪ð‬יית‬ ‫התיבה ואי‪ð‬ם מאמי‪ð‬ים לדבר ה'‪.‬‬ ‫במשך ש‪ð‬ה שלמה בתוך התיבה‪ð ,‬ח מתמסר לטיפול בבעלי החיים ולשמירה על קיומם‪ ,‬למרות הקושי והעייפות‪.‬‬ ‫הכוח להתמיד בעשייה זו ‪ð‬ובע מהב‪ð‬תו שזוהי שליחות אלוקית – רצון ה' המתגלה במעשה‪.‬‬ ‫כך גם א‪ð‬ו לומדים‪ :‬כאשר אדם מתחבר לרצון ה' ומכוון את מעשיו אליו‪ ,‬הוא מקבל כוח פ‪ð‬ימי ורצון אמיתי להיות‬ ‫טוב יותר – לעצמו‪ ,‬לסביבתו ולבוראו‪.‬‬ ‫‪ 22‬מאחר וקיבל ברכה מאת ה' )שם‪ ,‬א(‪ ,‬לא קילל את חם עצמו )שפתי חכמים שם‪ ,‬כה על פי תוס' בס‪ð‬הדרין(‪.‬‬ ‫‪ 23‬רש"י )שם‪ ,‬כה( מבאר שחם טען כי אם קין והבל לא הסתדרו‪ ,‬הם כבר שלושה אחים‪ ,‬ואם יביא אביהם בן ‪ð‬וסף זה עלול להסתיים שלא בטוב‪ .‬כעת‪,‬‬ ‫אמר ‪ð‬ח‪ ,‬אתה תצטרך לעבוד קשה במקום הבן ה‪ð‬וסף שרציתי להביא לעולם‪.‬‬ ‫‪ 24‬בכך רומז גם על היתר ב‪ð‬יית בית המקדש שיי‪ð‬תן בעתיד על ידי כורש מלך פרס )שפתי חכמים י‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫‪ 25‬על כל אדם שמרד בה' אמרו שעושה מעשה ‪ð‬מרוד )רש"י שם‪ ,‬ט על פי מדרש רבה(‪.‬‬ ‫‪ 26‬ספור‪ð‬ו יא‪ ,‬ד‬ ‫‪ 27‬אמ‪ð‬ם לא צריך הקב"ה לרדת בכדי לראות‪ .‬בכך רצה ללמד שאין לדיין לדון עד שיבחון את הדברים בצורה ברורה )רש"י שם‪ ,‬ה(‪.‬‬ ‫‪ 28‬כלומר ב‪ð‬יו של אדם הראשון שכפר בטובתו של ה' ואמר לו‪" :‬האשה אשר ‪ð‬תת עימדי"‪ .‬כך גם הם כפרו בטובתו של ה' שהצילם מן המבול )רש"י שם‪,‬‬ ‫שם(‪.‬‬ ‫‪ 29‬ספור‪ð‬ו שם‪ ,‬ו‬ ‫‪ 30‬רש"י )שם‪ ,‬ט( לומד כי אין להם חלק לעולם הבא‪.‬‬ ‫‪ 31‬רש"י )שם‪ ,‬כח( מביא כי מת בגלל אביו‪ .‬לאחר שהרס אברם את פסליו‪ ,‬לקחו תרח אל ‪ð‬מרוד כדי שיע‪ð‬יש אותו‪ .‬כאשר ‪ð‬זרק אברם לכבשן האש‪ ,‬חיכה‬ ‫הרן לראות מה יקרה ובהתאם לכך 'לבחור צד'‪ .‬כאשר ‪ð‬יצל אברם‪ ,‬ע‪ð‬ה הרן ל‪ð‬מרוד שהוא לצידו של אברם‪ .‬הלה השליכו לאש ומאחר ולא עשה לשם‬ ‫שמים‪ ,‬לא ‪ð‬יצל‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫הפטרת ‪ð‬ח‬ ‫ההפטרה‪ 32‬עוסקת בתקומת עם ישראל וירושלים העתידה לבוא בעת הגאולה בעוצמה ובפאר רב; שבועת‬ ‫ה' כי תעמוד ירושלים כ‪ð‬גד אויביה בעתיד וברית ה' עם דוד תורחב לכל השומעים את דבר ה'; וכל גויי‬ ‫הארץ יבואו לכבוד ה'‪.‬‬ ‫הקב"ה פו‪ð‬ה לירושלים ומ‪ð‬חם אותה לעת הגאולה הקרבה ובאה‪" :‬ר‪ð‬י‪ 33‬עקרה לא ילדה"‪ 34,‬תרבי בשמחה היות‬ ‫ועכשיו יתרבו תושביך יותר ממה שהיו בה בעבר‪ ,‬ויותר מב‪ð‬י אדום‪" 35.‬הרחיבי מקום אהלך" כי העיר תגדל ולא‬ ‫תיחרב עוד‪ 36,‬וב‪ð‬יצחון "ב‪ð‬יך" על אויביו ייושבו כל הערים ה‪ð‬טושות והערים שכבש‪ 37.‬ה' מרגיע את 'כ‪ð‬סת ישראל'‬ ‫כי בבוא העם לארצו לא תהיה משועבדת עוד לעמים אחרים כפי שהיה עד כה‪ .‬לכן‪ ,‬הרימי את ראשך מבלי פחד‬ ‫הגלות‪ ,‬כי הבושה שהייתה לך בעת גלותך לא תשוב עוד "וחרפת אלמ‪ð‬ותיך לא תזכרי עוד"‪ .‬הקב"ה מושל הארץ‬ ‫מגדלך ואין מי שיוכל לעצור מבעדו‪ ,‬וישיב עמו אליו כאשת ‪ð‬עורים שתשוב ברצון לבעלה‪ .‬החסד ה‪ð‬צחי שארעיף‬ ‫עליך‪ ,‬ימחה זכר הרע בו הסתרתי פ‪ð‬י ממך ברוב כעס‪ .‬ה' ‪ð‬שבע שלא יקצוף עוד על עמו ‪ -‬כפי ש‪ð‬שבע ל‪ð‬ח שלא ישוב‬ ‫עוד מבול‪ ,‬ומציין כי חסדו העצום יחזק יותר מהרים שיכולים לעיתים ליפול‪39 38 .‬‬ ‫ה‪ð‬ביא פו‪ð‬ה לירושלים אשר סערה עד כה בסערת הגלות;‪ 40‬ולמרות ששבו ב‪ð‬יה אליה‪ ,‬קשה ל‪ð‬חמה ‪ -‬שהרי עדיין‬ ‫חרבה‪ 41,‬מבטיח בשם ה' כי ישוב ויב‪ð‬ה את רצפתה ויסודותיה באב‪ð‬ים יקרות; חלו‪ð‬ותיה יהיו מאב‪ð‬י 'כדכד'‪42‬‬ ‫ומשקופי שעריה מאב‪ð‬ים מאירות‪" ,‬וכל ב‪ð‬ייך" יחכימו כאילו למדו בישיבה של מעלה‪" - 43‬ורב שלום ב‪ð‬יך"‪.‬‬ ‫גמר ב‪ð‬יית ירושלים מאב‪ð‬ים יקרות יהיה בעבור הצדקה; בזכותה תי‪ð‬צלי מפ‪ð‬י אויב שרוצה לעשוק את ממו‪ð‬ך ומזה‬ ‫הרוצה להורגך‪ 44.‬מכאן ואילך כל גוי שביקש בעבר להילחם או להתגרות בך "עלייך יפול" ויסור למשמעתך‪ 45.‬ה'‬ ‫אומר לעמו‪ :‬הרי א‪ð‬י בורא הכול‪ .‬א‪ð‬י זה שגיריתי בך בעבר את האויב‪" ,‬וא‪ð‬וכי בראתי משחית" כדי לפגוע בו כאשר‬ ‫הגיע הזמן‪ .‬כל ‪ð‬יסיון של האויב לייצר ‪ð‬שק על מ‪ð‬ת לפגוע בך או לדבר כ‪ð‬גדך במשפט ייכשל‪ 46,‬ואת "תרשיעי"‬ ‫אותו‪ 47.‬ברכה זו מובטחת ל "עבדי ה' " בעבור הצדקה שעשו עימו‪48.‬‬ ‫ה‪ð‬ביא מכריז ואומר‪ :‬אוי להם לבריות מעלבו‪ð‬ה של תורה‪ - 49‬העומדת ללא דורש‪ .‬לכו לתורה ש‪ð‬משלה למים‪ ,‬הרוו‬ ‫בחי‪ð‬ם את צימאו‪ð‬כם הרוח‪ð‬י‪ ,‬ובזכות הקשבה לדברי ה‪ð‬ביאים תזכו לשפע יין וחלב שתפיק ארץ ישראל לאחר‬ ‫עלייתכם אליה‪ 50.‬מדוע תוציאו כספכם על חוכמות חיצו‪ð‬יות שאי‪ð‬ן מסייעות לכם‪" 51‬שמעו שמוע אלי ואכלו טוב‬ ‫ותתע‪ð‬ג בדשן ‪ð‬פשכם"‪.‬‬ ‫‪ 32‬ישעיה ‪ð‬ד‪ ,‬א – ‪ð‬ה‪ ,‬ה )אשכ‪ð‬זים(‪ð ,‬ד‪ ,‬י )ספרדים(‪ð ,‬ה‪ ,‬ג )תימ‪ð‬ים(‬ ‫‪ 33‬המלבי"ם )‪ð‬ד‪ ,‬א( מבאר ששמחת של ירושלים היא כאשה עקרה שקבלה אחר כך ילדים ומרוויחה ש‪ð‬מ‪ð‬ע ממ‪ð‬ה צער לידה‪ ,‬כך תקומתה של ירושלים‬ ‫תהיה ללא מלחמות המאפיי‪ð‬ות בדרך כלל הולדתה של מדי‪ð‬ה‪.‬‬ ‫‪ 34‬כלומר‪ ,‬היית כאשה עקרה ללא ילדים היות וב‪ð‬יך גלו מאיתך )מצודות דוד‪ð ,‬ד‪ ,‬א(‬ ‫‪ 35‬רש"י שם‪ ,‬שם‬ ‫‪ 36‬מצודות דוד שם‪ ,‬ב‬ ‫‪ 37‬רד"ק שם‪ ,‬ג‬ ‫‪ 38‬מצודות דוד שם‪ ,‬י‬ ‫‪ 39‬סיום ההפטרה למ‪ð‬הג הספרדים‬ ‫‪ 40‬רד"ק ‪ð‬ד‪ ,‬יא‬ ‫‪ 41‬מלב"ם שם‪ ,‬יא‬ ‫‪ 42‬אבן יקרה ובהירה )מצודות דוד שם‪ ,‬יב(‬ ‫‪ 43‬מצודות ציון שם‪ ,‬יג‬ ‫‪ 44‬מלבי"ם שם‪ ,‬יד‬ ‫‪ 45‬מצודות דוד שם‪ ,‬טו‬ ‫‪ 46‬מצודות דוד שם‪ ,‬שם‬ ‫‪ 47‬מצודות דוד שם‪ ,‬יז‬ ‫‪ 48‬מלבי"ם שם‪ ,‬שם‬ ‫‪ 49‬מהר"י קרא ‪ð‬ה‪ ,‬א‬ ‫‪ 50‬דעת מקרא ‪ð‬ה‪ ,‬א‬ ‫‪ 51‬מצודות דוד שם‪ ,‬ב‬ ‫‪4‬‬ ‫"הטו אז‪ð‬כם" לשמוע וללמוד תורתי;‪ 52‬ובזכות כך תקומו לתחייה בימות המשיח‪ 53.‬אז אכרות לכם "ברית עולם"‪,‬‬ ‫כמו החסד שהבטחתי לדוד ‪ -‬שלא תיפסק מלוכה מזרעו‪ð 55 54 .‬תתי את דוד והמשכיות מלכות זרעו כהוכחה מול‬ ‫גויי הארץ לקיום הבטחות ה'; והמשיח שיבוא מזרעו יצווה לגויים מה לעשות‪.56‬‬ ‫אם אכן תשמעו לדבר ה'‪ 57,‬תזכו שיבואו גויים אשר "לא ידעוך" לעבוד אותך "למען" ה' השוכן בקרבך‪" 58‬ולקדוש‬ ‫ישראל כי פארך"‪.‬‬ ‫מה הקשר בין ההפטרה לפרשה?‬ ‫פרשת השבוע עוסקת בחורבן העולם על־ידי המבול ‪ -‬חורבן המביא לכי‪ð‬ו‪ð‬ה של א‪ð‬ושיות חדשה‪ ,‬ואילו בהפטרה‬ ‫מבשר ה‪ð‬ביא כי מתוך ייסורי הגלות יתחזק עם ישראל ותתעצם ‪ð‬אמ‪ð‬ותו לאלוקיו‪.‬‬ ‫כך מקבילה ברית השלום ה‪ð‬כרתת בין ה' לעמו‪ ,‬לברית הבורא עם ‪ð‬ח לאחר שוך המבול‪59.‬‬ ‫ואולם‪ ,‬בעוד שהברית שבתורה היא כלל־א‪ð‬ושית‪ ,‬ומבטאת התחייבות שלא יושמד עוד העולם כולו‪ ,‬הברית שב‪ð‬בואת‬ ‫ישעיהו היא לאומית ורוח‪ð‬ית ‪ -‬מופ‪ð‬ית לעם ישראל בלבד‪ ,‬ו‪ð‬ושאת הבטחה עליו‪ð‬ה ליציבות‪ ,‬ל‪ð‬חמה ולשלום ‪ð‬צחי‪60.‬‬ ‫חידות לפרשת ‪ð‬ח‬ ‫‪ .1‬באיזה גיל היה ‪ð‬ח‪ :‬א‪ .‬כשב‪ð‬ה את התיבה ב‪ .‬כש‪ð‬פטר?‬ ‫‪" .2‬צוהר תעשה לתיבה"‪ .‬מה פירוש המילה 'צוהר'? )ו‪ ,‬טז(‬ ‫‪ .3‬באיזה תאריך ‪ð‬חה התיבה על הרי אררט?‬ ‫‪ .4‬כמה פעמים שלח ‪ð‬ח את היו‪ð‬ה?‬ ‫‪ .5‬מהו 'אות הברית'?‬ ‫בכל שבוע יוגרלו ‪ ₪ 20‬בין המשתתפים בחידון‪:‬‬ ‫הקראת ‪ 4‬חידות בשולחן שבת וקיום שיח משותף או‬ ‫‪-‬‬ ‫מע‪ð‬ה על ‪ 2‬חידות בשולחן שבת ללא עזרה )אם ילד אחד מקריא‪ ,‬והאחים עו‪ð‬ים‪ ,‬כולם זכאים‬ ‫‪-‬‬ ‫להשתתף בהגרלה(‬ ‫בכל שבוע תתקיים הגרלה ‪ð‬וספת על ‪ ₪ 40‬בין הפותרים את התשבץ‪.‬‬ ‫‪ 52‬מצודות דוד שם‪ ,‬ג‬ ‫‪ 53‬מצודות דוד שם‪ ,‬שם‬ ‫‪ 54‬מצודות דוד שם‪ ,‬שם‬ ‫‪ 55‬סיום ההפטרה למ‪ð‬הג התימ‪ð‬ים‬ ‫‪ 56‬מצודות דוד שם‪ ,‬ד‬ ‫‪ 57‬רש"י שם‪ ,‬ה‬ ‫‪ 58‬מצודות דוד‪ ,‬שם‪ ,‬שם‬ ‫‪ 59‬הרב י‪.‬צ‪ .‬הרץ‪" ,‬ספר חמשה חומשי תורה עם ההפטרות"‪1929 ,‬‬ ‫‪ 60‬הרב יששכר יעקבסון‪" ,‬חזון המקרא"‪ ,‬הוצאת 'סי‪ð‬י' תל‪-‬אביב ‪ ,1969‬עמ' ‪47‬‬ ‫‪5‬‬ ‫תשובות יש לשלוח עד מוצ"ש‪ ,‬י"ג במר‪-‬חשון בשעה ‪ 23:00‬לכתובת ‪yaakovkatz1989@gmail.com‬‬ ‫או אישור הורים בטלפון ‪0527145013‬‬ ‫מזל טוב לזוכים‪:‬‬ ‫צאת שבת‬ ‫כ‪ð‬יסת שבת‬ ‫דוד אדלר‪ ,‬בית שמש‬ ‫‪18:41‬‬ ‫‪17:26‬‬ ‫ירושלים )‪ 40‬ד'(‬ ‫)תשבץ ראש‪-‬הש‪ð‬ה ‪-‬‬ ‫‪(298‬‬ ‫‪18:43‬‬ ‫‪17:47‬‬ ‫תל‪-‬אביב‬ ‫שלוימי שושן‪ ,‬בית‬ ‫‪18:42‬‬ ‫‪17:46‬‬ ‫חיפה‬ ‫שמש )חידון ראש‪-‬‬ ‫הש‪ð‬ה ‪(298 -‬‬ ‫‪18:43‬‬ ‫‪17:48‬‬ ‫באר שבע‬ ‫)בשבוע שעבר ‪ð‬ערכו‬ ‫‪18:42‬‬ ‫‪17:27‬‬ ‫בית שמש )‪ 40‬ד'(‬ ‫הגרלות על עלון ‪– 299‬‬ ‫האזי‪ð‬ו – ולא ‪ 298‬כפי‬ ‫‪18:45‬‬ ‫‪17:50‬‬ ‫עזה‬ ‫ש‪ð‬כתב(‬ ‫‪18:39‬‬ ‫‪17:43‬‬ ‫לב‪ð‬ון‬ ‫‪18:36‬‬ ‫‪17:40‬‬ ‫סוריה‬ ‫‪6‬‬