gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עומק הפשט · Omek Hapshat — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: עומק הפשט · Omek Hapshat

שבוע: נח (2026-10-12)

עומק הפשט · Omek Hapshat — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‪ ,‬יום ג' פרשת נח‪ ,‬ב' חשון תשפ''ז‬ ‫‪531‬‬ ‫יעים ְּביִ ְר ָאה יַ ַחד ְּבקֹול‬ ‫ּומ ְׁש ִמ ִ‬ ‫ַ‬ ‫ברכה בחבורה‪ :‬יסוד הזימון הוא שברכת המזון‬ ‫חיוב שמיעת המזמן‬ ‫נאמרת בחבורה‪ :‬כשם שהשלושה אכלו כאחד‪ ,‬כך הם‬ ‫מזמנים עצמם לברך כאחד‪ .‬עניינו של הזימון אינו‬ ‫מסתיים בהקדמה לברכת המזון‪ ,‬אלא נמשך בברכת‬ ‫ְּב ָר ב ָע ם ַה ְד ַר ת ֶמ ֶל ְך‬ ‫המזון בצורה משותפת‪.‬‬ ‫זימון כהלכה‪ :‬גיליון ‪ 526‬עסק בנושא "זימון כהלכה"‪ ,‬גיליון‬ ‫למרות שמנהגנו שכל אחד מברך ברכת המזון‬ ‫‪ 527‬בנושא "צירוף המסובין לזימון"‪ ,‬גיליון ‪ 528‬בנושא "זימון‬ ‫בעצמו‪ ,‬יש משמעות להשתתפותו בברכת החבורה‪.‬‬ ‫בעולם הישיבות"‪ ,‬גיליון ‪ 529‬בנושא "האם מותר לצאת לפני‬ ‫ולכן יש חובת שמיעת ברכת המזמן‪ :‬לצד החיוב‬ ‫זימון"‪ ,‬וגיליון ‪ 530‬בנושא "זימון ושבע ברכות בחתונה"‪.‬‬ ‫האישי לברך‪ ,‬ישנו עניין נוסף — לברך יחד‪.‬‬ ‫בהמשך לסדרה‪ ,‬יעסוק הגיליון הנוכחי (‪ )531‬בנושא "חיוב‬ ‫יסוד הדברים מוכר מחזרת הש"ץ‪ .‬כולנו כבר‬ ‫שמיעת המזמן"‪ :‬מה חייבים המסובים לשמוע מפי המזמן?‬ ‫התפללנו בלחש‪ ,‬ובכל זאת אנו מקשיבים לחזרת‬ ‫האם על המסובים לשמוע מפי המזמן ולברך עמו את כל‬ ‫הש''ץ ועונים אמן‪ .‬אף שעיקר תקנתה להוציא את‬ ‫ברכת המזון‪ ,‬או לפחות את הברכה הראשונה? האם יש הבדל‬ ‫מי שאינו בקי‪ ,‬מכל מקום תקנת חכמים במקומה‬ ‫עומדת‪ .‬שכן יש בתפילת הש''ץ מעלה נוספת‪ :‬בלחש‬ ‫בין זימון בשלושה לזימון בעשרה? והאם על המזמן לסיים בקול‬ ‫כל יחיד מתפלל בתוך הציבור‪ ,‬ואילו בחזרת הש''ץ‬ ‫רם כל אחת מארבע הברכות‪ ,‬כדי שהמסובים יענו אחריו אמן?‬ ‫הש"ץ מתפלל בשם הציבור‪ ,‬וכולם משתתפים‬ ‫‪1 .‬כיצד מזמנין ‪ -‬בזמן הגמרא‬ ‫בתפילתו בשמיעה ובענייה‪ ,‬כפי שהתבאר בגיליון‬ ‫עיקר ברכת זימון‪ :‬מבואר בגמרא (ברכות דף מב‪" ).‬הסבו אחד‬ ‫‪ ,458‬לכן גם מי שכבר יצא ידי חובתו צריך לכוון‬ ‫מברך לכולן"‪ ,‬וביארו תוספות (ד''ה הסבו) שהדברים אמורים גם‬ ‫לברכות הש"ץ ולענות אמן‪.‬‬ ‫בברכת המזון‪ ,‬שאחד מברך וכולם יוצאים ממנו‪.‬‬ ‫המשתתף בחזרת הש''ץ לאחר שהתפלל אינו‬ ‫וכן הוכיח בשו"ת פנים מאירות (חלק א סימן נז) מהגמ'‬ ‫צריך לכוון לצאת שוב ידי חובת תפילתו; הוא מצטרף‬ ‫ל"תפילת הציבור"‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬המבקש לצאת‬ ‫(ברכות דף מה‪ ,):‬שבתחילה סברו יהודה בר מרימר וחבריו שאם‬ ‫בחזרת הש''ץ ידי חובתו האישית‪ ,‬באופן שהדבר‬ ‫כולם שווים‪ ,‬חילוק ברכות עדיף‪ .‬הרי שבזימון אחד מוציא את‬ ‫מועיל‪ ,‬זקוק לכוונת הש"ץ להוציאו ולכוונתו לצאת‪.‬‬ ‫כולם‪ .‬עוד הוכיח מהגמ' (ברכות דף מג‪" ):‬חטוף ובריך" שיש לחזר‬ ‫כעין זה יש לבאר בזימון‪ :‬גם כשכל סועד מברך‬ ‫אחר הזימון‪ ,‬משום שגדול המברך יותר מהעונה אמן‪ .‬הרי שכל‬ ‫בעצמו‪ ,‬ההצטרפות לזימון‪ ,‬הברכה בלחש עם‬ ‫המסובין אין מברכים רק עונים אמן‪ .‬עוד הוכיח מהגמ' (ברכות‬ ‫המזמן ועניית אמן מצרפות אותו לברכת החבורה‪.‬‬ ‫דף מו‪ ).‬אורח מברך כדי שיברך את בעל הבית‪ ,‬מוכח ששאר‬ ‫ההשתתפות בברכה המשותפת והיציאה ידי החובה‬ ‫המסובין אין מברכים‪ ,‬ויוצאים על ידי המזמן‪.‬‬ ‫האישית הן שני דינים נפרדים‪ ,‬ולכן אפשר להשתתף‬ ‫בזימון עוד קודם שמברכים ברכת המזון‪.‬‬ ‫ברכת מזל טוב חמה ולבבית לידיד הילכתא‬ ‫דוגמה לכך היא אדם השומע חזרת הש"ץ לפני‬ ‫הג''ר בנימין ברוך קרלנשטיין שליט"א‬ ‫שהתפלל‪ ,‬ואינו מתכוון לצאת בה‪ :‬הוא השתתף‬ ‫מח''ס ים ודרום ירשה ועורך מפות גבולות הארץ‬ ‫בתפילת הציבור‪ ,‬אך עדיין עליו להתפלל בעצמו‪ .‬כך‬ ‫לרגל שמחת נישואי בנו החתן כמר יצחק יחיאל ני"ו‬ ‫גם המצטרף לזימון‪ :‬הוא משתתף בברכת החבורה‪,‬‬ ‫עב''ג תחי'‪ ,‬בת הג''ר דוד מרגלית שליט"א‪.‬‬ ‫ואת חובתו האישית בברכת המזון יקיים לאחר מכן‪.‬‬ ‫בברכת התורה‬ ‫יהי רצון שיזכו לבנות בית נאמן בישראל‪ ,‬וירוו רוב‬ ‫עקיבא יוסף לוי‬ ‫נחת דקדושה‪ ,‬מתוך אושר ושמחה‪ ,‬וכל הברכות‬ ‫שבתורה יחולו עליהם‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫וכתב בשו"ת חיים שאל (חלק א סימן עה)‪ ,‬שבימי חכמי‬ ‫חתונה ושבע ברכות כהלכה‬ ‫התלמוד נהגו המסובים לצאת ידי חובתם בברכת המברך‪,‬‬ ‫לתועלת החתנים‪ ,‬המחותנים והעוסקים בסוגיות‬ ‫ולא היו רשאים לברך לעצמם אפילו בלחש‪ ,‬משום שהדבר‬ ‫האיש מקדש‪ ,‬נציין את האוגדן הנפלא של גיליונות‬ ‫היה פוגע בכבוד המברך ומעורר איבה ושנאה‪.‬‬ ‫"לענין הלכה" בענייני חתונה ושבע ברכות (לקט‬ ‫וכן מתאר הרמב"ם (הלכות ברכות פרק ה הלכה ג) את‬ ‫גיליונות לענין הלכה תשפ"ה ‪ -‬תשפ"ו)‪ ,‬הכולל‬ ‫סדר הזימון‪ :‬המזמן מברך מברכת "הזן" עד סיום ארבע‬ ‫בירורי הלכה וליקוטי דינים הנוגעים לימי השמחה‪,‬‬ ‫הברכות‪ ,‬והמסובים עונים אמן אחר כל ברכה וברכה‪ .‬וכתב‬ ‫להיערכות נכונה ולעריכת השמחה כהלכה!‬ ‫בביאור הגר"א (סימן קצה סעיף ג)‪" :‬אבל עיקר ברכת זימון‬ ‫שיהא כולם שומעין כל ברכת המזון כמ"ש בכמה מקומות"‪.‬‬ ‫ניתן להשיג במערכת הילכתא‬ ‫עוד כתב בביאור הגר"א (סימן ח סעיף ה)‪ ,‬שכאשר כמה‬ ‫"הבו גודל לאלקינו"‪ .‬ולכן אין לברך לכתחילה בלחש לעצמו‪,‬‬ ‫אנשים מתעטפים בציצית יחד‪ ,‬לכתחילה אחד מברך לכולם‪,‬‬ ‫מחשש שלא יסיים לפני המזמן ויפסיד עניית אמן‪ .‬וכמובא‬ ‫כמבואר בפרק ח בברכות ובתוספתא‪ ,‬שכאשר כמה אנשים‬ ‫בארחות חיים‪ ,‬שמהר"ם לא היה מברך בלחש‪.‬‬ ‫עושים מצוה אחת‪ ,‬אחד מברך לכולם‪ .‬והוסיף שכן הדין‬ ‫‪3 .‬אופן הזימון לכתחילה‬ ‫בברכת המוציא‪ ,‬בברכת המזון ובשאר ברכות‪.‬‬ ‫אמירה עם המזמן‪ :‬כתב המשנה ברורה (סימן קפא ס"ק‬ ‫‪2 .‬כיצד מזמנין – בזמננו‬ ‫יב‪ ,‬סימן קפג ס"ק כח)‪ ,‬לכתחילה יאמרו המסובין כל הברכות‬ ‫מנהג העולם‪ :‬כתב המשנה ברורה (סימן קפג ס"ק כז)‬ ‫בלחש עם המזמן‪ ,‬ולפחות ברכת הזן‪ ,‬שאם לא כן להרבה‬ ‫מעיקר הדין היה נכון יותר שהמזמן יברך בקול ויוציא‬ ‫פוסקים "לא מקרי זימון כלל" כמבואר בסימן ר'‪ .‬לפיכך‪,‬‬ ‫את המסובים בכל ברכת המזון‪ ,‬כפי שהיה בזמן חז''ל‪.‬‬ ‫המברכים בקול לעצמם לאחר "ברוך שאכלנו" עושים שלא‬ ‫אולם מחמת החשש שיסיחו דעתם ולא יקשיבו לדברי‬ ‫כדין; המזמן יברך לפחות ברכת הזן בקול‪ ,‬והמסובין ישמעו‬ ‫המברך‪ ,‬ונמצא שלא יצאו ידי חובתם ומבטלים מצות עשה‬ ‫ויאמרו עמו בלחש מלה במלה‪ ,‬ויקדימו לסיים כדי לענות‬ ‫דאורייתא‪ ,‬נהגו שכל אחד מברך בעצמו‪ .‬ויאמרו יחד עם‬ ‫אמן כמבואר ברמ''א‪.‬‬ ‫המזמן את כל הברכות‪ ,‬מילה במילה‪ ,‬ונקרא על ידי זה ברכת‬ ‫ביתר תוקף כתב החיי אדם (כלל מח סעיף א)‪ ,‬מה‬ ‫זימון‪ ,‬ומתקיים הפסוק (תהלים פרק לד פסוק ד) ּגַ ְּדלּו לד'‬ ‫שנוהגים העולם שכל אחד מברך לעצמו‪ ,‬לא נקרא כלל‬ ‫רֹומ ָמה ְׁשמֹו יַ ְח ָּדו שמזה המקור לברכת זימון‪.‬‬ ‫ִא ִּתי ּונְ ְ‬ ‫ברכת הזימון‪ ,‬ולכן לכל הפחות יזהרו לברך עם המזמן בלחש‬ ‫שמיעת כל הברכות‪ :‬למרות שכיום כל אחד מברך‬ ‫מילה במילה עד "הזן את הכל"‪.‬‬ ‫לעצמו‪ ,‬כתב בשבלי הלקט (סימן קנו) בשם ה"ר אביגדור‪,‬‬ ‫יציאה בשמיעה‪ :‬עוד הביא המשנה ברורה‪ ,‬שהמגן‬ ‫והובא בבית יוסף (אורח חיים סימן קפג סעיף ז)‪ ,‬שכל אחד‬ ‫אברהם מצדד כדעת התשב"ץ‪ ,‬שישתקו בברכת הזן ויכוונו‬ ‫מהמסובים חייב לומר בלחש עם המברך כל ברכה וברכה‪,‬‬ ‫לצאת בשמיעתה‪ ,‬ובשאר הברכות יברכו עמו בלחש‪ .‬ואף‬ ‫ואפילו את חתימות הברכות‪.‬‬ ‫שאין נוהגים כן‪" ,‬הטוב והישר" לעשות כך כשיודע שיכוונו‬ ‫להלכה פוסק השולחן ערוך (סימן קפג סעיף ז)‪ ,‬נכון שכל‬ ‫לדבריו‪ ,‬ובלבד שיודיעם מראש לכוון לצאת‪ ,‬והוא יכוון‬ ‫אחד מהמסובין יאמר בלחש עם המזמן כל ברכה וברכה‪,‬‬ ‫להוציאם‪ ,‬ובתנאי שכולם מבינים לשון הקודש; אחרת עדיף‬ ‫ואפילו החתימות‪ .‬והגיה הרמ"א‪ ,‬שיקדים לסיים מעט לפני‬ ‫שיברכו בעצמם את כל ברכת המזון‪.‬‬ ‫המזמן כדי לענות אמן כדלעיל בסימן נט‪.‬‬ ‫‪4 .‬כמו ברכות קריאת שמע‬ ‫כלומר‪ ,‬למרות שהשו''ע נוקט להלכה (סימן ר סעיף ב‪,‬‬ ‫פורס על שמע‪ :‬בברכות קריאת שמע מצינו שהש"ץ‬ ‫וכפי שיבואר להלן) כרב נחמן‪ ,‬שלענין שיעור המעכב בקיום‬ ‫מברך והציבור שומע ויוצא ידי חובה בברכותיו‪ .‬זהו "פורס‬ ‫הזימון די בשמיעת ברכת הזימון ולא צריך לשמוע את ברכת‬ ‫על שמע"‪ ,‬כמבואר ברמב"ם (הלכות תפילה פרק ח הלכה ה)‬ ‫הזן (משנ''ב ס''ק ו)‪ ,‬מכל מקום לכתחילה יש לשמוע מפי‬ ‫ובר"ן (מגילה דף יג‪ :‬מדפי הרי"ף) בשם הגאונים‪.‬‬ ‫המזמן את כל ארבע הברכות‪ ,‬ולברך עמו בלחש את כל‬ ‫אולם הרא"ש (שו"ת כלל ד סימן יט)‪ ,‬הובא בטור ובבית‬ ‫ברכת המזון‪ ,‬מילה במילה‪.‬‬ ‫יוסף (סימן נט)‪ ,‬חשש להסחת הדעת בשעת השמיעה‪ ,‬ולכן‬ ‫שיטת החולקים‪ :‬מאידך הב"ח (סימן קצג) חולק על‬ ‫נהג לברך בעצמו בנחת עם הש"ץ‪ ,‬שכן האומר בלי כוונה‬ ‫הבית יוסף‪ ,‬וסובר שבזימון חייבים לשמוע ולענות אמן אחר‬ ‫כל ברכות המזמן‪ ,‬כדדרשו בספרי (דברים אות שו) מהפסוק‬ ‫‪2‬‬ ‫א)‪ ,‬בעקבות המעשה בבית ריש גלותא‪ :‬כאשר המסובים‬ ‫יצא‪ ,‬אבל השותק בלי כוונה לצאת לא יצא‪ ,‬וסיים לפני‬ ‫רבים ואינם יכולים לשמוע את המזמן‪ ,‬ואין באפשרותם‬ ‫הש''ץ כדי לענות אמן‪ .‬ומכאן למד הבית יוסף (סימן קפג) גם‬ ‫להתחלק לחבורות של עשרה מפני קפידת בעל הבית‪,‬‬ ‫לברכת המזון‪ ,‬שכל אחד יברך בלחש עם המזמן‪.‬‬ ‫רשאים להתחלק לחבורות של שלושה ולזמן בנחת‪ ,‬כדי‬ ‫להלכה נפסק בשולחן ערוך (סימן נט סעיף ד)‪ ,‬לומר את‬ ‫לקיים לפחות זימון בשלושה‪ .‬פרטי דין זה התבארו בהרחבה‬ ‫הברכות בנחת עם הש"ץ‪ ,‬ומבואר בבית יוסף שאין הציבור‬ ‫בגיליון "עומק הפשט" מספר ‪( 529‬עמוד ‪ ,2‬סעיפים ‪,)2–1‬‬ ‫עונים אמן כיון שאומרים עמו מילה במילה‪ ,‬הרי זה כעונה‬ ‫בנושא "האם מותר לצאת לפני זימון?"‪.‬‬ ‫אמן אחר ברכת עצמו‪ .‬אולם לדעת הרמ''א ימהר לסיים‬ ‫לדעת השולחן ערוך‪ ,‬אם יכולים לשמוע את ברכת‬ ‫קודם הש''ץ‪ ,‬ויענה אמן אחריו‪.‬‬ ‫הזימון‪ ,‬אינם רשאים להתחלק לשלושה‪ ,‬אף שאינם שומעים‬ ‫את שאר ברכת המזון‪ .‬באופן כזה ישמעו את הזימון בעשרה‪,‬‬ ‫‪5 .‬עד היכן ברכת הזימון?‬ ‫הפסק בסעודה‪ :‬נחלקו בגמרא (ברכות דף מו‪ ).‬עד היכן‬ ‫ואת ברכת המזון יברך כל אחד בעצמו; שאין להפסיד זימון‬ ‫ברכת הזימון‪ :‬לרב נחמן עד "נברך"‪ ,‬ולרב ששת עד סוף ברכת‬ ‫בהזכרת השם בשביל שמיעת שאר הברכות (משנ''ב ס''ק יג‪,‬‬ ‫הזן‪ .‬ופירשו תוספות (ד''ה עד היכן ברכת הזמון) והרא"ש‬ ‫יז)‪.‬‬ ‫(ברכות פרק ז סימן יב) שהנידון הוא באדם שמפסיק באמצע‬ ‫אולם האחרונים שהביא המשנה ברורה (שם ס"ק יז)‬ ‫סעודתו להצטרף לזימון וממשיך באכילה‪ ,‬עד היכן עליו‬ ‫נקטו‪ ,‬על פי שיטת הרמ"א‪ ,‬שלכל הפחות צריך לשמוע מילה‬ ‫להמתין קודם שיחזור לאכול‪.‬‬ ‫במילה עד סוף ברכת הזן‪ .‬לפיכך‪ ,‬אף אם שומעים את אמירת‬ ‫ונחלקו בזה להלכה השולחן ערוך והרמ"א (סימן ר סעיף‬ ‫"נברך" ותשובתה‪ ,‬כאשר אין אפשרות לשמוע את ברכת‬ ‫ב‪ ,‬וצוין גם בסימן קצד סעיף ב)‪ :‬לשולחן ערוך די בסיום‬ ‫הזן לא יצאו ידי חובת זימון‪ .‬ולכן‪ ,‬מוטב להתחלק לשלושה‬ ‫אמירת "ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו"‪ ,‬כדעת רב נחמן;‬ ‫ולזמן בלא הזכרת השם‪ ,‬מלהישאר בחבורה הגדולה‬ ‫ולרמ"א צריך להמתין עד סוף ברכת הזן‪ ,‬כדעת רב ששת‪.‬‬ ‫ולהפסיד את עיקר הזימון‪.‬‬ ‫צירוף חבורות‪ :‬מחלוקת זהה קיימת גם לגבי צירוף‬ ‫ולכתחילה‪ ,‬כתב המשנה ברורה בשם האחרונים‪,‬‬ ‫שתי חבורות לזימון‪ .‬מבואר במשנה ובגמרא (ברכות דף‬ ‫שבסעודה גדולה יש לכבד בזימון את מי שקולו חזק‪ ,‬כדי‬ ‫נ‪–.‬נ‪ ,):‬ששתי חבורות יכולות להצטרף על ידי שמש‪ .‬וכתבו‬ ‫שכל המסובים יוכלו לשומעו‪.‬‬ ‫התוספות (ברכות דף נ‪ :‬ד"ה שמש מצרפן לזמון) שהתנאי‬ ‫סתירה גדולה‪ :‬מדברי החזון איש (הלכות ברכת המזון‬ ‫לצירוף הוא שישמעו ברכת המזון מפי המברך‪ .‬וכן כתב‬ ‫סימן לא ס"ק ב ד"ה "דאוושי") עולה‪ ,‬שהמשנ''ב סתר‬ ‫הרמב"ם (הלכות ברכות פרק ה הלכה יב)‪" :‬והוא שישמעו‬ ‫משנתו‪ :‬מצד אחד המשנה ברורה (סימן קצג ס''ק יז) הצריך‬ ‫שתיהן כל דברי המברך בביאור"‪ .‬וביאר הכסף משנה (שם)‬ ‫לשמוע ברכת הזן גם בעשרה‪ ,‬שהרי במעשה של ריש גלותא‬ ‫שמקור תנאי זה במעשה בבית ריש גלותא (ברכות דף נ‪,).‬‬ ‫מדובר שיש יותר מעשרה‪.‬‬ ‫שלא יצאו בזימון מחמת שלא שמעו את המברך‪.‬‬ ‫מאידך‪ ,‬המשנה ברורה (סימן ר ס"ק ח) עצמו ביאר את‬ ‫להלכה כתב השולחן ערוך (סימן קצה סעיף ג) שצריך‬ ‫דעת הרמ"א‪ ,‬שהמפסיק מסעודתו לזימון צריך להפסיק עד‬ ‫לשמוע בבירור את ברכת הזימון‪ .‬וביאר המשנה ברורה (ס"ק‬ ‫סוף ברכת הזן‪ :‬אף שאינה לגמרי מברכת הזימון‪ ,‬מכל מקום‬ ‫י)‪ ,‬שלדעת השו''ע די ב"נברך" ו"ברוך שאכלנו"‪ ,‬ולדעת‬ ‫שייכת לה‪ ,‬שכן "נברך" אינה ברכה גמורה שהרי אין בה שם‬ ‫הרמ"א צריך לשמוע עד סוף ברכת הזן; וכל זה הוא רק‬ ‫ומלכות‪ ,‬והיא נסמכת לברכת הזן‪ .‬והוסיף המשנה ברורה‬ ‫במקום הצורך‪ ,‬אבל לכתחילה כתבו המגן אברהם (סימן‬ ‫(ס"ק ט)‪ ,‬לגבי שלושה או ארבעה המפסיקים מסעודתם‬ ‫קצג ס''ק ד) והגר''א‪ ,‬שנכון לשמוע את כל ברכת המזון מפי‬ ‫להשלים לעשרה‪ ,‬לכל הדעות אינם צריכים להפסיק אלא‬ ‫המברך והוא יוציאם בכל הברכות‪.‬‬ ‫עד "ברוך אלקינו שאכלנו משלו ובטובו חיינו" ולא יותר‪.‬‬ ‫וכן נוקט גם בשולחן ערוך הרב (סימן קצה סעיף ד)‪,‬‬ ‫ואם המשיכו לאכול יחד‪ ,‬יכולים לזמן לעצמם‪ ,‬ולא פרח‬ ‫כל מקום שמצטרפות ב' חבורות צריך שישמעו שתיהן כל‬ ‫זימון מהם‪ ,‬כי מתחילה הצטרפו רק להזכרת השם‪ .‬הרי‬ ‫ברכת המזון בביאור מפי המברך ולפחות ברכת הזן‪.‬‬ ‫שבעשרה אין ברכת הזן בכלל ברכת הזימון‪.‬‬ ‫למרות שבחזון איש עצמו הניח את הדין בצ"ע‪ .‬מכל‬ ‫‪6 .‬עד היכן זימון בעשרה?‬ ‫ריש גלותא‪ :‬נפקא מינה נוספת למחלוקת עד היכן‬ ‫מקום הגר''ח קניבסקי זצ''ל (שונה הלכות סימן קצג סעיף ז‪,‬‬ ‫ברכת הזימון‪ ,‬בדין המבואר בשולחן ערוך (סימן קצג סעיף‬ ‫אלא עמוד פב) מצטט את שיטת החזו''א שכך נקט למעשה‪,‬‬ ‫‪3‬‬ ‫וראיתי שגם הם התחילו לברך לעצמם תיכף אחר שגמר‬ ‫לגבי זימון בעשרה ‪ -‬כיון שמברכים בשם‪ ,‬די בשמיעת ברכת‬ ‫המזמן ברוך שאכלנו ולא דקדקו לומר עמו מלה במלה עד‬ ‫הזימון ואין צורך לשמוע את ברכת הזן‪ ,‬ולכן אם יכולים‬ ‫הזן את הכל"‪.‬‬ ‫לשמוע את ברכת הזימון ‪ -‬אף שאינם שומעים ברכת הזן‪,‬‬ ‫טעם הדבר ביאר הכף החיים‪ ,‬שנראה שנהגו בזה כדעת‬ ‫אינם רשאים להיחלק ולזמן בשלשה‪.‬‬ ‫השולחן ערוך‪ ,‬שברכת הזן אינה בכלל ברכת הזימון‪ ,‬משום‬ ‫יישוב הסתירה‪ :‬ליישב הסתירה במשנ''ב כתבו אחרוני‬ ‫שמדברי האר"י ז"ל ומכוונות הברכה משמע שכל ארבע‬ ‫זמננו ‪ -‬הג"ר צבי ובר שליט''א (שיעורי ברכות‪ ,‬וזאת הברכה‬ ‫הברכות הן קשר אחד‪ ,‬ואין הבדל בענין זה בין ברכת הזן‬ ‫עמוד ‪ ,)336‬בירורי סוגיות (בציעת הפת סעודה וזימון עמוד‬ ‫לשאר הברכות‪ .‬וסיים‪" :‬הדבר שנחלקו בו הפוסקים דעת‬ ‫רפט)‪ ,‬קובץ נחלתך (גיליון ל לא)‪ ,‬על פי שני מהלכי הבית‬ ‫המקובלים יכריע‪ ,‬ועל כן נהגו כדברי מרן ז"ל"‪.‬‬ ‫יוסף בדעת הטור‪ .‬החזו''א למד כמהלך השני‪ ,‬שההפסקה‬ ‫בציץ אליעזר (חלק טז סימן א אות ו) נשאל על המנהג‬ ‫עד סוף ברכת הזן נצרכת כדי שיהיה ניכר שמזמנים עליו;‬ ‫שהמסובים מברכים בקול מיד לאחר עניית הזימון; לפי דברי‬ ‫ובעשרה‪ ,‬כיון שמזכיר את השם בברכת הזימון‪ ,‬אין צריך‬ ‫המשנה ברורה‪ ,‬שלא יצאו בכך ידי זימון‪ ,‬האם יש להימנע‬ ‫להמתין עד סוף ברכת הזן‪.‬‬ ‫מלזמן בחבורה כזו? והשיב אף שהקושי גדול‪ ,‬למעשה אין‬ ‫אולם המשנה ברורה נקט כמהלך הראשון‪ ,‬שהטעם‬ ‫להימנע מלזמן‪ ,‬ויש מקום ללמד זכות שיוצאים ידי חובת‬ ‫שאין צריכים להמתין עד סוף ברכת הזן‪ ,‬כיון שאח''כ יזמנו‬ ‫זימון גם באופן זה‪.‬‬ ‫ויברכו ברכת המזון; ולכן בסימן ר' לגבי שלושה הממשיכים‬ ‫בשבט הלוי (חלק י סימן מ) לימד זכות על המנהג‪ ,‬אף‬ ‫לאכול‪ ,‬שיכולים לזמן לעצמם לאחר מכן‪ ,‬מצטרפים כעת‬ ‫שהרמ"א הכריע שברכת הזימון נמשכת עד סוף ברכת הזן‪.‬‬ ‫להזכרת השם בלבד‪ ,‬ואת עיקר הזימון יקיימו בהמשך‪.‬‬ ‫מכל מקום‪ ,‬רבים מתקשים לברך בלחש ובה בעת להאזין‬ ‫מאידך‪ ,‬בסימן קצג לגבי יחיד שלא יוכל לזמן אחר כך‪ ,‬צריך‬ ‫למזמן‪ ,‬ומתוך כך מחסירים ומדלגים בברכתם‪ .‬לכן מוטב‬ ‫להצטרף כעת גם לעצם הזימון ולשמוע ברכת הזן‪ .‬נמצא‬ ‫שיברכו בעצמם בקול ובשלמות‪ ,‬ויסמכו לעניין הזימון על‬ ‫שאין כאן שום סתירה; גם בעשרה נדרשת שמיעת ברכת‬ ‫השיטות שדי בענייתו‪ ,‬מאשר שיפסידו את אמירת ברכת‬ ‫הזן‪ ,‬למעט שלושה או ארבעה המפסיקים רק לצורך הזכרת‬ ‫המזון כהלכה‪ .‬ובכך ביאר מדוע גדולי עולם לא מחו במנהג‪.‬‬ ‫השם‪ ,‬ועתידים לזמן לעצמם‪.‬‬ ‫ויש עוד לימוד זכות בספר בירורי סוגיות (בציעת הפת‬ ‫‪7 .‬זימון באמצע הסעודה‬ ‫סעודה וזימון עמוד רפז)‪ .‬וראה סיכום הדברים בקיצור‬ ‫מצטרף לזימון וממשיך לאכול‪ :‬מבואר ברמ"א (סימן ר‬ ‫הלכות זימון (פרק ד סעיף יח‪-‬כג)‪.‬‬ ‫סעיף ב)‪ ,‬אדם שחבריו סיימו לאכול והוא רוצה להמשיך‬ ‫יאמר בקול‪ :‬מאידך לדעת הגרי"ש אלישיב זצ''ל (שיעורי‬ ‫בסעודתו‪ ,‬מפסיק כדי להצטרף לזימון ושומע את המזמן עד‬ ‫ברכות דף מה‪ :‬מו‪ ,).‬בזימון בשלשה ודאי שצריך לשמוע את‬ ‫סוף ברכת הזן‪ .‬כשיבוא לברך לאחר מכן‪ ,‬עליו לברך את כל‬ ‫ברכת הזן מפי המזמן‪ ,‬וגם בזימון בעשרה אף שחיוב שמיעת‬ ‫ברכת המזון מתחילתה‪ ,‬כולל ברכת הזן‪ .‬כך הדין בין באופן‬ ‫ברכת הזן בעשרה קל יותר‪ ,‬מכל מקום גם בו יש לכבד בזימון‬ ‫שהמשיך לאכול ובין אם בסוף לא אכל עוד‪.‬‬ ‫את מי שקולו חזק‪ ,‬כדי שהמסובים ישמעו את כל ברכת הזן‪.‬‬ ‫הטעם שמברך שוב ביאר המשנה ברורה (שם ס"ק ט)‪,‬‬ ‫ואם אינם יכולים לשמוע את המזמן – אינם יוצאים ידי חובת‬ ‫כיון שבשעת הזימון התכוון להמשיך לאכול‪ ,‬מן הסתם לא‬ ‫זימון‪ ,‬ועדיף שיתחלקו ויזמנו בשלושה למרות שיפסידו‬ ‫התכוון לצאת בברכת המזון ששמע‪ .‬הוא הקשיב לברכת הזן‬ ‫זימון בעשרה‪.‬‬ ‫כדי לקיים את מצות הזימון עם חבריו‪ ,‬ולא כדי לסיים בכך‬ ‫הגר"ח קניבסקי זצ"ל (אלא עמוד פב) הקפיד שהמזמן‬ ‫את סעודתו‪ .‬לכן‪ ,‬אף שכבר יצא ידי חובת זימון‪ ,‬עדיין עליו‬ ‫יאמר את ברכת "הזן" בקול‪ .‬והורה שאם הכהן אינו מקפיד‬ ‫לברך ברכת המזון‪ ,‬לרבות ברכת הזן‪.‬‬ ‫לומר את ברכת "הזן" בקול‪ ,‬אין צריך לתת לו לזמן‪ .‬ומעשה‬ ‫נמצא שאפשר לצאת בשמיעת ברכת הזן ידי חובת זימון‪,‬‬ ‫באדם שזימן בעשרה ולא אמר את ברכת "הזן" בקול‪ ,‬והעיר‬ ‫בלי לצאת בה ידי חובת ברכת המזון‪.‬‬ ‫לו על כך‪ .‬וביאר‪ ,‬שאף שהחזו"א מיקל וסובר שבזימון‬ ‫‪8 .‬מנהג אשכנז בזמננו‬ ‫בעשרה אין חיוב לשמוע את ברכת "הזן" מפי המזמן‪ ,‬מכל‬ ‫לימוד זכות‪ :‬בכף החיים (סימן קפג אות לח) הביא את‬ ‫מקום משום מראית העין צריך המזמן לאומרה בקול גם‬ ‫דברי השדי חמד (אסיפת דינים‪ ,‬מערכת ז אות ה)‪" :‬ונמצאתי‬ ‫בזימון בעשרה‪.‬‬ ‫גם כן באיזה פעמים עם רבנים אשכנזים יצ"ו באיזה מסיבה‬ ‫‪4‬‬ ‫פולמוס מקום המקדש‬ ‫לשכנו תדרשו‪ :‬בחול המועד‬ ‫האחרון זכיתי למסור כמה‬ ‫שיעורים בנושא מקום המקדש‪.‬‬ ‫רציתי לשתף את הקוראים מעט‬ ‫בתוכן הדברים ובדרך הלימוד‪.‬‬ ‫סביב זיהוי מקום המקדש‬ ‫נכתבו מאות מאמרים ובירורים‪.‬‬ ‫מפות‪ ,‬תמונות‪ ,‬מסורות וראיות‬ ‫מצטרפות זו לזו‪ ,‬וכמעט כל‬ ‫בירור פותח פתח לשאלה‬ ‫נוספת‪ .‬גם התגובות מביאות‬ ‫עמן שפע של מקורות‪ ,‬הערות‬ ‫והוכחות‪ .‬התחושה היא כי יכלה‬ ‫הזמן והמה לא יכלו; עוד בטרם‬ ‫הספקנו לעיין בדברים שכבר‬ ‫בידינו‪ ,‬נוספים עליהם בירורים‬ ‫חדשים‪.‬‬ ‫בשיעורים‬ ‫ההשתדלות‬ ‫היתה ללמוד את השיטות מתוך‬ ‫מקורותיהן‪ :‬לעיין במקורות‬ ‫חז"ל ובדברי הפוסקים‪ ,‬להבין‬ ‫את עיקרי הראיות ואת השאלות‬ ‫המתעוררות עליהן‪ ,‬בלי לנקוט‬ ‫עמדה או להכריע בין השיטות‪.‬‬ ‫המפות והתמונות מסייעות‬ ‫לעקוב אחר המקומות והמידות‪,‬‬ ‫ולהבין היכן השיטות נפגשות‬ ‫ובאילו נקודות הן חלוקות‪.‬‬ ‫השבוע שוחחתי על הנושא‬ ‫גם בראיון בקו "אור עולם"‪ ,‬עם‬ ‫ידידי הג"ר רפאל סויד שליט"א‪,‬‬ ‫מוסר השיעור‪ :‬הרב עקיבא יוסף לוי שליט"א יו"ר מכון הילכתא ועורך גיליונות "עומק הפשט"‬ ‫ובו סיפרתי על תוכן השיעורים‬ ‫ועל הניסיון להקיף את הנושא‬ ‫בדרך זו‪.‬‬ ‫וכאן המקום להכיר טובה ולהודות להג"ר אלחנן בקרמן שליט"א על הסיוע בבירור הסוגיא‪ .‬יישר כח על הנכונות להקדיש‬ ‫מזמנו ולעסוק יחד בליבון הדברים‪.‬‬ ‫ומבעד לכל המפות והדיונים‪ ,‬הלב מתעורר בכמיהה אל התפילה שאנו מזכירים אותה בכל תפילת שמונה עשרה‪:‬‬ ‫"ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים"‪ .‬יהי רצון שנזכה במהרה לראות בבניין בית המקדש‪ ,‬וללמוד את הדברים מתוך הבית‬ ‫הבנוי בתפארתו‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫שאלה‪ :‬האם יוצאים ידי חובת זימון ושבע‬ ‫‪ .‬אצורת הזימון‪ :‬מעיקר הדין המזמן מוציא את המסובים‬ ‫בכל ברכת המזון‪ .‬בזמננו‪ ,‬מחשש להסחת הדעת‪,‬‬ ‫ברכות בשמיעה ברמקול?‬ ‫נהגו שכל אחד מברך בעצמו‪ .‬נכון שיאמרו בלחש עם‬ ‫האם בזימון‪ ,‬שכל אחד מברך ברכת המזון בעצמו‪ ,‬יש‬ ‫המזמן את כל הברכות מילה במילה‪ ,‬ולרמ"א יקדימו‬ ‫להקל יותר מבשמיעת ברכה מדין "שומע כעונה"? האם‬ ‫לסיים כדי לענות אמן‪.‬‬ ‫די בתשעה השומעים את קול המברך עצמו‪ ,‬או שכל‬ ‫‪ .‬בשיעור הזימון‪ :‬לשו"ע די בשמיעת "נברך" ו"ברוך‬ ‫משתתף בסעודה חייב לשומעו? ומה הדין כשהשומע‬ ‫שאכלנו"‪ ,‬ולרמ"א צריך לשמוע עד סוף ברכת הזן‪.‬‬ ‫מתקרב למברך‪ ,‬או שמנמיכים את עוצמת הרמקול?‬ ‫המשנ"ב מזהיר שהמברכים לעצמם ואינם שומעים‬ ‫מקורות‪ :‬משנה ברורה (סימן קפג ס''ק כח‪ ,‬סימן קצט‬ ‫את המזמן‪ ,‬להרבה פוסקים לא יצאו ידי זימון‪ .‬וכן‬ ‫ס"ק כז); ביאור הלכה (סימן קצט סעיף י‪ ,‬ד''ה "מצטרפין‬ ‫בצירוף חבורות‪ ,‬צריך שישמעו כולן את המזמן‬ ‫לזימון"); מנחת שלמה (חלק א סימן ט); שבט הלוי (חלק‬ ‫כנדרש‪ .‬ולכן יש לכבד בזימון את מי שקולו חזק‪.‬‬ ‫י סימנים מ‪ ,‬רמה); תשובות והנהגות (חלק ו סימן מו);‬ ‫‪ .‬גזימון בעשרה‪ :‬בדברי המשנ"ב מצינו סתירה אם‬ ‫וזאת הברכה (עמוד ‪ ;)364 ,189 ,129‬פניני שבע ברכות‬ ‫צריך לשמוע את ברכת "הזן" גם בזימון בעשרה‪ .‬ויש‬ ‫(עמוד כג); שערי נישואין (פרק יג‪ ,‬עמודים עה–פא); זימון‬ ‫שחילקו‪ ,‬שגם בעשרה צריך לשומעה‪ ,‬ורק אם יזמנו‬ ‫אחר כך לעצמם אין צורך בכך‪ .‬ולדעת החזון איש‪ ,‬די‬ ‫כהלכתו (סוף פרק ד עמוד יד)‪.‬‬ ‫בשמיעת ברכת הזימון בהזכרת השם‪.‬‬ ‫במדור זה מופיעה שאלה בנושא הגיליון הבא‪ ,‬הקוראים‬ ‫הנכבדים מוזמנים לשלוח תשובות להגדיל תורה ולהאדירה‪,‬‬ ‫‪ .‬דהמשך הסעודה‪ :‬המפסיק מאכילתו לזימון‪ ,‬לרמ"א‬ ‫מומלץ לצרף את פרטי המשיב (שם‪ ,‬טלפון‪ ,‬מקום לימוד)‪.‬‬ ‫ישמע עד סוף ברכת הזן‪ .‬כשיברך לאחר מכן‪ ,‬יחזור‬ ‫התשובות המובחרות ישולבו במידת האפשר בגיליון הקרוב‪.‬‬ ‫ויברך גם ברכת הזן‪ ,‬שלא התכוון לצאת אלא ידי זימון‪.‬‬ ‫•ניתן להגיש תשובות באחת מהאפשרויות הבאות‪.‬‬ ‫שלושה או ארבעה המפסיקים להשלים לעשרה‬ ‫•קו 'הילכתא' טלפון ‪ 02-5377085‬שלוחה ‪4‬‏‬ ‫•עמדות 'נדרים פלוס' קופת 'הילכתא'‬ ‫ועתידים לזמן לעצמם‪ ,‬די שיפסיקו עד "ברוך אלקינו‬ ‫•חדר 'קול הלשון'‪ ,‬ישיבת מיר ירושלים‪ ,‬תיבת 'הילכתא'‬ ‫שאכלנו משלו ובטובו חיינו"‪.‬‬ ‫•בפקס מספר ‪1532-6507823‬‬ ‫•במייל ‪5047867@gmail.com‬‬ ‫‪ .‬הלימוד זכות‪ :‬יש שלימדו זכות על הנוהגים לברך‬ ‫הגיליון מופיע לעילוי נשמת‬ ‫לעצמם מיד לאחר עניית הזימון‪ ,‬בפרט כשקשה להם‬ ‫לע"נ מרת אילנה יעל בת עדינה ע''ה‬ ‫לברך ולהקשיב כאחד‪ ,‬ואין להימנע מלזמן עמהם‪.‬‬ ‫נלב"ע כ"ד סיון תשפ''ה‬ ‫מאידך כמה פוסקים הורו להקפיד על שמיעת ברכת‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫הזן גם בעשרה‪.‬‬ ‫"זימון ברמקול"‬ ‫גם גיליון זה הוגה בסיוע‬ ‫מקרא פלוס · תוכנת ההגהה‬ ‫לפרטים ולהצעת מחיר‬ ‫‪plus.mikrabooks.co.il‬‬ ‫ביינוש קרליבך ‪058-7179103‬‬ ‫של הוצאת ״מקרא״ · דוגמה חינם לכל ספר ועלון‬ ‫מכון הילכתא‬ ‫מענה אנושי‪ 02-5350-535 :‬פקס‪02-6507-823 :‬‬ ‫לקבלת הגיליון במייל‪5047867@gmail.com :‬‬