עומק הפשט · Omek Hapshat — נח (2026-10-12)

בס"ד ,יום ג' פרשת נח ,ב' חשון תשפ''ז 531
יעים ְּביִ ְר ָאה יַ ַחד ְּבקֹול
ּומ ְׁש ִמ ִ
ַ
ברכה בחבורה :יסוד הזימון הוא שברכת המזון
חיוב שמיעת המזמן
נאמרת בחבורה :כשם שהשלושה אכלו כאחד ,כך הם
מזמנים עצמם לברך כאחד .עניינו של הזימון אינו
מסתיים בהקדמה לברכת המזון ,אלא נמשך בברכת ְּב ָר ב ָע ם ַה ְד ַר ת ֶמ ֶל ְך
המזון בצורה משותפת. זימון כהלכה :גיליון 526עסק בנושא "זימון כהלכה" ,גיליון
למרות שמנהגנו שכל אחד מברך ברכת המזון 527בנושא "צירוף המסובין לזימון" ,גיליון 528בנושא "זימון
בעצמו ,יש משמעות להשתתפותו בברכת החבורה. בעולם הישיבות" ,גיליון 529בנושא "האם מותר לצאת לפני
ולכן יש חובת שמיעת ברכת המזמן :לצד החיוב זימון" ,וגיליון 530בנושא "זימון ושבע ברכות בחתונה".
האישי לברך ,ישנו עניין נוסף — לברך יחד. בהמשך לסדרה ,יעסוק הגיליון הנוכחי ( )531בנושא "חיוב
יסוד הדברים מוכר מחזרת הש"ץ .כולנו כבר שמיעת המזמן" :מה חייבים המסובים לשמוע מפי המזמן?
התפללנו בלחש ,ובכל זאת אנו מקשיבים לחזרת האם על המסובים לשמוע מפי המזמן ולברך עמו את כל
הש''ץ ועונים אמן .אף שעיקר תקנתה להוציא את
ברכת המזון ,או לפחות את הברכה הראשונה? האם יש הבדל
מי שאינו בקי ,מכל מקום תקנת חכמים במקומה
עומדת .שכן יש בתפילת הש''ץ מעלה נוספת :בלחש בין זימון בשלושה לזימון בעשרה? והאם על המזמן לסיים בקול
כל יחיד מתפלל בתוך הציבור ,ואילו בחזרת הש''ץ רם כל אחת מארבע הברכות ,כדי שהמסובים יענו אחריו אמן?
הש"ץ מתפלל בשם הציבור ,וכולם משתתפים 1 .כיצד מזמנין -בזמן הגמרא
בתפילתו בשמיעה ובענייה ,כפי שהתבאר בגיליון עיקר ברכת זימון :מבואר בגמרא (ברכות דף מב" ).הסבו אחד
,458לכן גם מי שכבר יצא ידי חובתו צריך לכוון מברך לכולן" ,וביארו תוספות (ד''ה הסבו) שהדברים אמורים גם
לברכות הש"ץ ולענות אמן.
בברכת המזון ,שאחד מברך וכולם יוצאים ממנו.
המשתתף בחזרת הש''ץ לאחר שהתפלל אינו
וכן הוכיח בשו"ת פנים מאירות (חלק א סימן נז) מהגמ'
צריך לכוון לצאת שוב ידי חובת תפילתו; הוא מצטרף
ל"תפילת הציבור" .לעומת זאת ,המבקש לצאת (ברכות דף מה ,):שבתחילה סברו יהודה בר מרימר וחבריו שאם
בחזרת הש''ץ ידי חובתו האישית ,באופן שהדבר כולם שווים ,חילוק ברכות עדיף .הרי שבזימון אחד מוציא את
מועיל ,זקוק לכוונת הש"ץ להוציאו ולכוונתו לצאת. כולם .עוד הוכיח מהגמ' (ברכות דף מג" ):חטוף ובריך" שיש לחזר
כעין זה יש לבאר בזימון :גם כשכל סועד מברך אחר הזימון ,משום שגדול המברך יותר מהעונה אמן .הרי שכל
בעצמו ,ההצטרפות לזימון ,הברכה בלחש עם המסובין אין מברכים רק עונים אמן .עוד הוכיח מהגמ' (ברכות
המזמן ועניית אמן מצרפות אותו לברכת החבורה. דף מו ).אורח מברך כדי שיברך את בעל הבית ,מוכח ששאר
ההשתתפות בברכה המשותפת והיציאה ידי החובה המסובין אין מברכים ,ויוצאים על ידי המזמן.
האישית הן שני דינים נפרדים ,ולכן אפשר להשתתף
בזימון עוד קודם שמברכים ברכת המזון. ברכת מזל טוב חמה ולבבית לידיד הילכתא
דוגמה לכך היא אדם השומע חזרת הש"ץ לפני הג''ר בנימין ברוך קרלנשטיין שליט"א
שהתפלל ,ואינו מתכוון לצאת בה :הוא השתתף מח''ס ים ודרום ירשה ועורך מפות גבולות הארץ
בתפילת הציבור ,אך עדיין עליו להתפלל בעצמו .כך לרגל שמחת נישואי בנו החתן כמר יצחק יחיאל ני"ו
גם המצטרף לזימון :הוא משתתף בברכת החבורה,
עב''ג תחי' ,בת הג''ר דוד מרגלית שליט"א.
ואת חובתו האישית בברכת המזון יקיים לאחר מכן.
בברכת התורה יהי רצון שיזכו לבנות בית נאמן בישראל ,וירוו רוב
עקיבא יוסף לוי נחת דקדושה ,מתוך אושר ושמחה ,וכל הברכות
שבתורה יחולו עליהם ,אמן.
1
וכתב בשו"ת חיים שאל (חלק א סימן עה) ,שבימי חכמי
חתונה ושבע ברכות כהלכה התלמוד נהגו המסובים לצאת ידי חובתם בברכת המברך,
לתועלת החתנים ,המחותנים והעוסקים בסוגיות ולא היו רשאים לברך לעצמם אפילו בלחש ,משום שהדבר
האיש מקדש ,נציין את האוגדן הנפלא של גיליונות היה פוגע בכבוד המברך ומעורר איבה ושנאה.
"לענין הלכה" בענייני חתונה ושבע ברכות (לקט וכן מתאר הרמב"ם (הלכות ברכות פרק ה הלכה ג) את
גיליונות לענין הלכה תשפ"ה -תשפ"ו) ,הכולל סדר הזימון :המזמן מברך מברכת "הזן" עד סיום ארבע
בירורי הלכה וליקוטי דינים הנוגעים לימי השמחה, הברכות ,והמסובים עונים אמן אחר כל ברכה וברכה .וכתב
להיערכות נכונה ולעריכת השמחה כהלכה! בביאור הגר"א (סימן קצה סעיף ג)" :אבל עיקר ברכת זימון
שיהא כולם שומעין כל ברכת המזון כמ"ש בכמה מקומות".
ניתן להשיג במערכת הילכתא
עוד כתב בביאור הגר"א (סימן ח סעיף ה) ,שכאשר כמה
"הבו גודל לאלקינו" .ולכן אין לברך לכתחילה בלחש לעצמו, אנשים מתעטפים בציצית יחד ,לכתחילה אחד מברך לכולם,
מחשש שלא יסיים לפני המזמן ויפסיד עניית אמן .וכמובא כמבואר בפרק ח בברכות ובתוספתא ,שכאשר כמה אנשים
בארחות חיים ,שמהר"ם לא היה מברך בלחש. עושים מצוה אחת ,אחד מברך לכולם .והוסיף שכן הדין
3 .אופן הזימון לכתחילה בברכת המוציא ,בברכת המזון ובשאר ברכות.
אמירה עם המזמן :כתב המשנה ברורה (סימן קפא ס"ק 2 .כיצד מזמנין – בזמננו
יב ,סימן קפג ס"ק כח) ,לכתחילה יאמרו המסובין כל הברכות מנהג העולם :כתב המשנה ברורה (סימן קפג ס"ק כז)
בלחש עם המזמן ,ולפחות ברכת הזן ,שאם לא כן להרבה מעיקר הדין היה נכון יותר שהמזמן יברך בקול ויוציא
פוסקים "לא מקרי זימון כלל" כמבואר בסימן ר' .לפיכך, את המסובים בכל ברכת המזון ,כפי שהיה בזמן חז''ל.
המברכים בקול לעצמם לאחר "ברוך שאכלנו" עושים שלא אולם מחמת החשש שיסיחו דעתם ולא יקשיבו לדברי
כדין; המזמן יברך לפחות ברכת הזן בקול ,והמסובין ישמעו המברך ,ונמצא שלא יצאו ידי חובתם ומבטלים מצות עשה
ויאמרו עמו בלחש מלה במלה ,ויקדימו לסיים כדי לענות דאורייתא ,נהגו שכל אחד מברך בעצמו .ויאמרו יחד עם
אמן כמבואר ברמ''א. המזמן את כל הברכות ,מילה במילה ,ונקרא על ידי זה ברכת
ביתר תוקף כתב החיי אדם (כלל מח סעיף א) ,מה זימון ,ומתקיים הפסוק (תהלים פרק לד פסוק ד) ּגַ ְּדלּו לד'
שנוהגים העולם שכל אחד מברך לעצמו ,לא נקרא כלל רֹומ ָמה ְׁשמֹו יַ ְח ָּדו שמזה המקור לברכת זימון.
ִא ִּתי ּונְ ְ
ברכת הזימון ,ולכן לכל הפחות יזהרו לברך עם המזמן בלחש שמיעת כל הברכות :למרות שכיום כל אחד מברך
מילה במילה עד "הזן את הכל". לעצמו ,כתב בשבלי הלקט (סימן קנו) בשם ה"ר אביגדור,
יציאה בשמיעה :עוד הביא המשנה ברורה ,שהמגן והובא בבית יוסף (אורח חיים סימן קפג סעיף ז) ,שכל אחד
אברהם מצדד כדעת התשב"ץ ,שישתקו בברכת הזן ויכוונו מהמסובים חייב לומר בלחש עם המברך כל ברכה וברכה,
לצאת בשמיעתה ,ובשאר הברכות יברכו עמו בלחש .ואף ואפילו את חתימות הברכות.
שאין נוהגים כן" ,הטוב והישר" לעשות כך כשיודע שיכוונו להלכה פוסק השולחן ערוך (סימן קפג סעיף ז) ,נכון שכל
לדבריו ,ובלבד שיודיעם מראש לכוון לצאת ,והוא יכוון אחד מהמסובין יאמר בלחש עם המזמן כל ברכה וברכה,
להוציאם ,ובתנאי שכולם מבינים לשון הקודש; אחרת עדיף ואפילו החתימות .והגיה הרמ"א ,שיקדים לסיים מעט לפני
שיברכו בעצמם את כל ברכת המזון. המזמן כדי לענות אמן כדלעיל בסימן נט.
4 .כמו ברכות קריאת שמע כלומר ,למרות שהשו''ע נוקט להלכה (סימן ר סעיף ב,
פורס על שמע :בברכות קריאת שמע מצינו שהש"ץ וכפי שיבואר להלן) כרב נחמן ,שלענין שיעור המעכב בקיום
מברך והציבור שומע ויוצא ידי חובה בברכותיו .זהו "פורס הזימון די בשמיעת ברכת הזימון ולא צריך לשמוע את ברכת
על שמע" ,כמבואר ברמב"ם (הלכות תפילה פרק ח הלכה ה) הזן (משנ''ב ס''ק ו) ,מכל מקום לכתחילה יש לשמוע מפי
ובר"ן (מגילה דף יג :מדפי הרי"ף) בשם הגאונים. המזמן את כל ארבע הברכות ,ולברך עמו בלחש את כל
אולם הרא"ש (שו"ת כלל ד סימן יט) ,הובא בטור ובבית ברכת המזון ,מילה במילה.
יוסף (סימן נט) ,חשש להסחת הדעת בשעת השמיעה ,ולכן שיטת החולקים :מאידך הב"ח (סימן קצג) חולק על
נהג לברך בעצמו בנחת עם הש"ץ ,שכן האומר בלי כוונה הבית יוסף ,וסובר שבזימון חייבים לשמוע ולענות אמן אחר
כל ברכות המזמן ,כדדרשו בספרי (דברים אות שו) מהפסוק
2
א) ,בעקבות המעשה בבית ריש גלותא :כאשר המסובים יצא ,אבל השותק בלי כוונה לצאת לא יצא ,וסיים לפני
רבים ואינם יכולים לשמוע את המזמן ,ואין באפשרותם הש''ץ כדי לענות אמן .ומכאן למד הבית יוסף (סימן קפג) גם
להתחלק לחבורות של עשרה מפני קפידת בעל הבית, לברכת המזון ,שכל אחד יברך בלחש עם המזמן.
רשאים להתחלק לחבורות של שלושה ולזמן בנחת ,כדי
להלכה נפסק בשולחן ערוך (סימן נט סעיף ד) ,לומר את
לקיים לפחות זימון בשלושה .פרטי דין זה התבארו בהרחבה
הברכות בנחת עם הש"ץ ,ומבואר בבית יוסף שאין הציבור
בגיליון "עומק הפשט" מספר ( 529עמוד ,2סעיפים ,)2–1
עונים אמן כיון שאומרים עמו מילה במילה ,הרי זה כעונה
בנושא "האם מותר לצאת לפני זימון?".
אמן אחר ברכת עצמו .אולם לדעת הרמ''א ימהר לסיים
לדעת השולחן ערוך ,אם יכולים לשמוע את ברכת קודם הש''ץ ,ויענה אמן אחריו.
הזימון ,אינם רשאים להתחלק לשלושה ,אף שאינם שומעים
את שאר ברכת המזון .באופן כזה ישמעו את הזימון בעשרה,
5 .עד היכן ברכת הזימון?
הפסק בסעודה :נחלקו בגמרא (ברכות דף מו ).עד היכן
ואת ברכת המזון יברך כל אחד בעצמו; שאין להפסיד זימון
ברכת הזימון :לרב נחמן עד "נברך" ,ולרב ששת עד סוף ברכת
בהזכרת השם בשביל שמיעת שאר הברכות (משנ''ב ס''ק יג,
הזן .ופירשו תוספות (ד''ה עד היכן ברכת הזמון) והרא"ש
יז).
(ברכות פרק ז סימן יב) שהנידון הוא באדם שמפסיק באמצע
אולם האחרונים שהביא המשנה ברורה (שם ס"ק יז) סעודתו להצטרף לזימון וממשיך באכילה ,עד היכן עליו
נקטו ,על פי שיטת הרמ"א ,שלכל הפחות צריך לשמוע מילה להמתין קודם שיחזור לאכול.
במילה עד סוף ברכת הזן .לפיכך ,אף אם שומעים את אמירת
ונחלקו בזה להלכה השולחן ערוך והרמ"א (סימן ר סעיף
"נברך" ותשובתה ,כאשר אין אפשרות לשמוע את ברכת
ב ,וצוין גם בסימן קצד סעיף ב) :לשולחן ערוך די בסיום
הזן לא יצאו ידי חובת זימון .ולכן ,מוטב להתחלק לשלושה
אמירת "ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו" ,כדעת רב נחמן;
ולזמן בלא הזכרת השם ,מלהישאר בחבורה הגדולה
ולרמ"א צריך להמתין עד סוף ברכת הזן ,כדעת רב ששת.
ולהפסיד את עיקר הזימון.
צירוף חבורות :מחלוקת זהה קיימת גם לגבי צירוף
ולכתחילה ,כתב המשנה ברורה בשם האחרונים,
שתי חבורות לזימון .מבואר במשנה ובגמרא (ברכות דף
שבסעודה גדולה יש לכבד בזימון את מי שקולו חזק ,כדי
נ–.נ ,):ששתי חבורות יכולות להצטרף על ידי שמש .וכתבו
שכל המסובים יוכלו לשומעו.
התוספות (ברכות דף נ :ד"ה שמש מצרפן לזמון) שהתנאי
סתירה גדולה :מדברי החזון איש (הלכות ברכת המזון לצירוף הוא שישמעו ברכת המזון מפי המברך .וכן כתב
סימן לא ס"ק ב ד"ה "דאוושי") עולה ,שהמשנ''ב סתר הרמב"ם (הלכות ברכות פרק ה הלכה יב)" :והוא שישמעו
משנתו :מצד אחד המשנה ברורה (סימן קצג ס''ק יז) הצריך שתיהן כל דברי המברך בביאור" .וביאר הכסף משנה (שם)
לשמוע ברכת הזן גם בעשרה ,שהרי במעשה של ריש גלותא שמקור תנאי זה במעשה בבית ריש גלותא (ברכות דף נ,).
מדובר שיש יותר מעשרה. שלא יצאו בזימון מחמת שלא שמעו את המברך.
מאידך ,המשנה ברורה (סימן ר ס"ק ח) עצמו ביאר את להלכה כתב השולחן ערוך (סימן קצה סעיף ג) שצריך
דעת הרמ"א ,שהמפסיק מסעודתו לזימון צריך להפסיק עד לשמוע בבירור את ברכת הזימון .וביאר המשנה ברורה (ס"ק
סוף ברכת הזן :אף שאינה לגמרי מברכת הזימון ,מכל מקום י) ,שלדעת השו''ע די ב"נברך" ו"ברוך שאכלנו" ,ולדעת
שייכת לה ,שכן "נברך" אינה ברכה גמורה שהרי אין בה שם הרמ"א צריך לשמוע עד סוף ברכת הזן; וכל זה הוא רק
ומלכות ,והיא נסמכת לברכת הזן .והוסיף המשנה ברורה במקום הצורך ,אבל לכתחילה כתבו המגן אברהם (סימן
(ס"ק ט) ,לגבי שלושה או ארבעה המפסיקים מסעודתם קצג ס''ק ד) והגר''א ,שנכון לשמוע את כל ברכת המזון מפי
להשלים לעשרה ,לכל הדעות אינם צריכים להפסיק אלא המברך והוא יוציאם בכל הברכות.
עד "ברוך אלקינו שאכלנו משלו ובטובו חיינו" ולא יותר.
וכן נוקט גם בשולחן ערוך הרב (סימן קצה סעיף ד),
ואם המשיכו לאכול יחד ,יכולים לזמן לעצמם ,ולא פרח
כל מקום שמצטרפות ב' חבורות צריך שישמעו שתיהן כל
זימון מהם ,כי מתחילה הצטרפו רק להזכרת השם .הרי
ברכת המזון בביאור מפי המברך ולפחות ברכת הזן.
שבעשרה אין ברכת הזן בכלל ברכת הזימון.
למרות שבחזון איש עצמו הניח את הדין בצ"ע .מכל
6 .עד היכן זימון בעשרה?
ריש גלותא :נפקא מינה נוספת למחלוקת עד היכן
מקום הגר''ח קניבסקי זצ''ל (שונה הלכות סימן קצג סעיף ז,
ברכת הזימון ,בדין המבואר בשולחן ערוך (סימן קצג סעיף
אלא עמוד פב) מצטט את שיטת החזו''א שכך נקט למעשה,
3
וראיתי שגם הם התחילו לברך לעצמם תיכף אחר שגמר לגבי זימון בעשרה -כיון שמברכים בשם ,די בשמיעת ברכת
המזמן ברוך שאכלנו ולא דקדקו לומר עמו מלה במלה עד הזימון ואין צורך לשמוע את ברכת הזן ,ולכן אם יכולים
הזן את הכל". לשמוע את ברכת הזימון -אף שאינם שומעים ברכת הזן,
טעם הדבר ביאר הכף החיים ,שנראה שנהגו בזה כדעת אינם רשאים להיחלק ולזמן בשלשה.
השולחן ערוך ,שברכת הזן אינה בכלל ברכת הזימון ,משום יישוב הסתירה :ליישב הסתירה במשנ''ב כתבו אחרוני
שמדברי האר"י ז"ל ומכוונות הברכה משמע שכל ארבע זמננו -הג"ר צבי ובר שליט''א (שיעורי ברכות ,וזאת הברכה
הברכות הן קשר אחד ,ואין הבדל בענין זה בין ברכת הזן עמוד ,)336בירורי סוגיות (בציעת הפת סעודה וזימון עמוד
לשאר הברכות .וסיים" :הדבר שנחלקו בו הפוסקים דעת רפט) ,קובץ נחלתך (גיליון ל לא) ,על פי שני מהלכי הבית
המקובלים יכריע ,ועל כן נהגו כדברי מרן ז"ל". יוסף בדעת הטור .החזו''א למד כמהלך השני ,שההפסקה
בציץ אליעזר (חלק טז סימן א אות ו) נשאל על המנהג עד סוף ברכת הזן נצרכת כדי שיהיה ניכר שמזמנים עליו;
שהמסובים מברכים בקול מיד לאחר עניית הזימון; לפי דברי ובעשרה ,כיון שמזכיר את השם בברכת הזימון ,אין צריך
המשנה ברורה ,שלא יצאו בכך ידי זימון ,האם יש להימנע להמתין עד סוף ברכת הזן.
מלזמן בחבורה כזו? והשיב אף שהקושי גדול ,למעשה אין אולם המשנה ברורה נקט כמהלך הראשון ,שהטעם
להימנע מלזמן ,ויש מקום ללמד זכות שיוצאים ידי חובת שאין צריכים להמתין עד סוף ברכת הזן ,כיון שאח''כ יזמנו
זימון גם באופן זה. ויברכו ברכת המזון; ולכן בסימן ר' לגבי שלושה הממשיכים
בשבט הלוי (חלק י סימן מ) לימד זכות על המנהג ,אף לאכול ,שיכולים לזמן לעצמם לאחר מכן ,מצטרפים כעת
שהרמ"א הכריע שברכת הזימון נמשכת עד סוף ברכת הזן. להזכרת השם בלבד ,ואת עיקר הזימון יקיימו בהמשך.
מכל מקום ,רבים מתקשים לברך בלחש ובה בעת להאזין מאידך ,בסימן קצג לגבי יחיד שלא יוכל לזמן אחר כך ,צריך
למזמן ,ומתוך כך מחסירים ומדלגים בברכתם .לכן מוטב להצטרף כעת גם לעצם הזימון ולשמוע ברכת הזן .נמצא
שיברכו בעצמם בקול ובשלמות ,ויסמכו לעניין הזימון על שאין כאן שום סתירה; גם בעשרה נדרשת שמיעת ברכת
השיטות שדי בענייתו ,מאשר שיפסידו את אמירת ברכת הזן ,למעט שלושה או ארבעה המפסיקים רק לצורך הזכרת
המזון כהלכה .ובכך ביאר מדוע גדולי עולם לא מחו במנהג. השם ,ועתידים לזמן לעצמם.
ויש עוד לימוד זכות בספר בירורי סוגיות (בציעת הפת 7 .זימון באמצע הסעודה
סעודה וזימון עמוד רפז) .וראה סיכום הדברים בקיצור מצטרף לזימון וממשיך לאכול :מבואר ברמ"א (סימן ר
הלכות זימון (פרק ד סעיף יח-כג). סעיף ב) ,אדם שחבריו סיימו לאכול והוא רוצה להמשיך
יאמר בקול :מאידך לדעת הגרי"ש אלישיב זצ''ל (שיעורי בסעודתו ,מפסיק כדי להצטרף לזימון ושומע את המזמן עד
ברכות דף מה :מו ,).בזימון בשלשה ודאי שצריך לשמוע את סוף ברכת הזן .כשיבוא לברך לאחר מכן ,עליו לברך את כל
ברכת הזן מפי המזמן ,וגם בזימון בעשרה אף שחיוב שמיעת ברכת המזון מתחילתה ,כולל ברכת הזן .כך הדין בין באופן
ברכת הזן בעשרה קל יותר ,מכל מקום גם בו יש לכבד בזימון שהמשיך לאכול ובין אם בסוף לא אכל עוד.
את מי שקולו חזק ,כדי שהמסובים ישמעו את כל ברכת הזן. הטעם שמברך שוב ביאר המשנה ברורה (שם ס"ק ט),
ואם אינם יכולים לשמוע את המזמן – אינם יוצאים ידי חובת כיון שבשעת הזימון התכוון להמשיך לאכול ,מן הסתם לא
זימון ,ועדיף שיתחלקו ויזמנו בשלושה למרות שיפסידו התכוון לצאת בברכת המזון ששמע .הוא הקשיב לברכת הזן
זימון בעשרה. כדי לקיים את מצות הזימון עם חבריו ,ולא כדי לסיים בכך
הגר"ח קניבסקי זצ"ל (אלא עמוד פב) הקפיד שהמזמן את סעודתו .לכן ,אף שכבר יצא ידי חובת זימון ,עדיין עליו
יאמר את ברכת "הזן" בקול .והורה שאם הכהן אינו מקפיד לברך ברכת המזון ,לרבות ברכת הזן.
לומר את ברכת "הזן" בקול ,אין צריך לתת לו לזמן .ומעשה נמצא שאפשר לצאת בשמיעת ברכת הזן ידי חובת זימון,
באדם שזימן בעשרה ולא אמר את ברכת "הזן" בקול ,והעיר בלי לצאת בה ידי חובת ברכת המזון.
לו על כך .וביאר ,שאף שהחזו"א מיקל וסובר שבזימון 8 .מנהג אשכנז בזמננו
בעשרה אין חיוב לשמוע את ברכת "הזן" מפי המזמן ,מכל לימוד זכות :בכף החיים (סימן קפג אות לח) הביא את
מקום משום מראית העין צריך המזמן לאומרה בקול גם דברי השדי חמד (אסיפת דינים ,מערכת ז אות ה)" :ונמצאתי
בזימון בעשרה. גם כן באיזה פעמים עם רבנים אשכנזים יצ"ו באיזה מסיבה
4
פולמוס מקום המקדש
לשכנו תדרשו :בחול המועד
האחרון זכיתי למסור כמה
שיעורים בנושא מקום המקדש.
רציתי לשתף את הקוראים מעט
בתוכן הדברים ובדרך הלימוד.
סביב זיהוי מקום המקדש
נכתבו מאות מאמרים ובירורים.
מפות ,תמונות ,מסורות וראיות
מצטרפות זו לזו ,וכמעט כל
בירור פותח פתח לשאלה
נוספת .גם התגובות מביאות
עמן שפע של מקורות ,הערות
והוכחות .התחושה היא כי יכלה
הזמן והמה לא יכלו; עוד בטרם
הספקנו לעיין בדברים שכבר
בידינו ,נוספים עליהם בירורים
חדשים.
בשיעורים ההשתדלות
היתה ללמוד את השיטות מתוך
מקורותיהן :לעיין במקורות
חז"ל ובדברי הפוסקים ,להבין
את עיקרי הראיות ואת השאלות
המתעוררות עליהן ,בלי לנקוט
עמדה או להכריע בין השיטות.
המפות והתמונות מסייעות
לעקוב אחר המקומות והמידות,
ולהבין היכן השיטות נפגשות
ובאילו נקודות הן חלוקות.
השבוע שוחחתי על הנושא
גם בראיון בקו "אור עולם" ,עם
ידידי הג"ר רפאל סויד שליט"א,
מוסר השיעור :הרב עקיבא יוסף לוי שליט"א יו"ר מכון הילכתא ועורך גיליונות "עומק הפשט" ובו סיפרתי על תוכן השיעורים
ועל הניסיון להקיף את הנושא
בדרך זו.
וכאן המקום להכיר טובה ולהודות להג"ר אלחנן בקרמן שליט"א על הסיוע בבירור הסוגיא .יישר כח על הנכונות להקדיש
מזמנו ולעסוק יחד בליבון הדברים.
ומבעד לכל המפות והדיונים ,הלב מתעורר בכמיהה אל התפילה שאנו מזכירים אותה בכל תפילת שמונה עשרה:
"ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" .יהי רצון שנזכה במהרה לראות בבניין בית המקדש ,וללמוד את הדברים מתוך הבית
הבנוי בתפארתו.
5
שאלה :האם יוצאים ידי חובת זימון ושבע .אצורת הזימון :מעיקר הדין המזמן מוציא את המסובים
בכל ברכת המזון .בזמננו ,מחשש להסחת הדעת,
ברכות בשמיעה ברמקול?
נהגו שכל אחד מברך בעצמו .נכון שיאמרו בלחש עם
האם בזימון ,שכל אחד מברך ברכת המזון בעצמו ,יש
המזמן את כל הברכות מילה במילה ,ולרמ"א יקדימו
להקל יותר מבשמיעת ברכה מדין "שומע כעונה"? האם לסיים כדי לענות אמן.
די בתשעה השומעים את קול המברך עצמו ,או שכל
.בשיעור הזימון :לשו"ע די בשמיעת "נברך" ו"ברוך
משתתף בסעודה חייב לשומעו? ומה הדין כשהשומע שאכלנו" ,ולרמ"א צריך לשמוע עד סוף ברכת הזן.
מתקרב למברך ,או שמנמיכים את עוצמת הרמקול? המשנ"ב מזהיר שהמברכים לעצמם ואינם שומעים
מקורות :משנה ברורה (סימן קפג ס''ק כח ,סימן קצט את המזמן ,להרבה פוסקים לא יצאו ידי זימון .וכן
ס"ק כז); ביאור הלכה (סימן קצט סעיף י ,ד''ה "מצטרפין בצירוף חבורות ,צריך שישמעו כולן את המזמן
לזימון"); מנחת שלמה (חלק א סימן ט); שבט הלוי (חלק כנדרש .ולכן יש לכבד בזימון את מי שקולו חזק.
י סימנים מ ,רמה); תשובות והנהגות (חלק ו סימן מו); .גזימון בעשרה :בדברי המשנ"ב מצינו סתירה אם
וזאת הברכה (עמוד ;)364 ,189 ,129פניני שבע ברכות צריך לשמוע את ברכת "הזן" גם בזימון בעשרה .ויש
(עמוד כג); שערי נישואין (פרק יג ,עמודים עה–פא); זימון שחילקו ,שגם בעשרה צריך לשומעה ,ורק אם יזמנו
אחר כך לעצמם אין צורך בכך .ולדעת החזון איש ,די
כהלכתו (סוף פרק ד עמוד יד).
בשמיעת ברכת הזימון בהזכרת השם.
במדור זה מופיעה שאלה בנושא הגיליון הבא ,הקוראים
הנכבדים מוזמנים לשלוח תשובות להגדיל תורה ולהאדירה, .דהמשך הסעודה :המפסיק מאכילתו לזימון ,לרמ"א
מומלץ לצרף את פרטי המשיב (שם ,טלפון ,מקום לימוד). ישמע עד סוף ברכת הזן .כשיברך לאחר מכן ,יחזור
התשובות המובחרות ישולבו במידת האפשר בגיליון הקרוב. ויברך גם ברכת הזן ,שלא התכוון לצאת אלא ידי זימון.
•ניתן להגיש תשובות באחת מהאפשרויות הבאות. שלושה או ארבעה המפסיקים להשלים לעשרה
•קו 'הילכתא' טלפון 02-5377085שלוחה 4
•עמדות 'נדרים פלוס' קופת 'הילכתא' ועתידים לזמן לעצמם ,די שיפסיקו עד "ברוך אלקינו
•חדר 'קול הלשון' ,ישיבת מיר ירושלים ,תיבת 'הילכתא' שאכלנו משלו ובטובו חיינו".
•בפקס מספר 1532-6507823
•במייל 5047867@gmail.com .הלימוד זכות :יש שלימדו זכות על הנוהגים לברך
הגיליון מופיע לעילוי נשמת לעצמם מיד לאחר עניית הזימון ,בפרט כשקשה להם
לע"נ מרת אילנה יעל בת עדינה ע''ה לברך ולהקשיב כאחד ,ואין להימנע מלזמן עמהם.
נלב"ע כ"ד סיון תשפ''ה מאידך כמה פוסקים הורו להקפיד על שמיעת ברכת
ת.נ.צ.ב.ה. הזן גם בעשרה.
"זימון ברמקול"
גם גיליון זה הוגה בסיוע
מקרא פלוס · תוכנת ההגהה
לפרטים ולהצעת מחיר
plus.mikrabooks.co.il
ביינוש קרליבך 058-7179103
של הוצאת ״מקרא״ · דוגמה חינם לכל ספר ועלון
מכון הילכתא
מענה אנושי 02-5350-535 :פקס02-6507-823 :
לקבלת הגיליון במייל5047867@gmail.com :
