gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פרי עמלינו · Pri Amulaini — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: פרי עמלינו · Pri Amulaini

שבוע: נח (2026-10-12)

פרי עמלינו · Pri Amulaini — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פנינים והארות בפרשת השבוע • עלון מספר ‪ • 617‬נח‬ ‫מאוצרות הפרשה‬ ‫אבל התשובה פשוטה – אם הכל רקוב מהיסוד‪ ,‬אין דרך אחרת‪ ,‬חייבים‬ ‫אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו (ו‪ ,‬ט)‬ ‫להציף את כל העולם‪ -‬עד היסוד‪( .‬ברוך שאמר בשם 'לב אליהו')‬ ‫מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל פירש פסוק זה באופן נפלא בשם הגאון‬ ‫כי מלאה הארץ חמס מפניהם (ו‪ ,‬יג)‬ ‫הרב יהודה צדקה זצ"ל‪ :‬דלכאורה קשה‪ ,‬שבפסוק זה נאמר 'צדיק‬ ‫כתב רש"י "לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל"‪ ,‬וצריך ביאור הרי היה שם‬ ‫תמים'‪ ,‬ואילו לקמן (ז‪ ,‬א) נאמר "כי אותך ראיתי צדיק לפני וכו'" מדוע‬ ‫חטאים גדולים כגילוי עריות‪ ,‬ומדוע נחתם דינם דווקא על הגזל? מסביר‬ ‫לא נאמר גם "תמים"‪.‬‬ ‫ה"מלוא העומר" על פי דברי חז"ל שאין הקב"ה פוגע תחילה בגוף‪ ,‬אלא‬ ‫וקושיא זו כבר נתקשה רש"י ופירש‪' ,‬מכאן שאומרים מקצת שבחו של‬ ‫קודם בממון‪ .‬אבל כאן שהממון לא היה שלהם שהרי כספם היה גזול‬ ‫אדם בפניו‪ ,‬וכולו שלא בפניו'‪.‬‬ ‫לכך הקב"ה פגע בגופם‪ ,‬נמצא שבגלל הגזל נחתם דינם לכיליון‪.‬‬ ‫באופן אחר תירץ הרב צדקה זצ"ל‪ ,‬דהנה‪ ,‬המעלה של 'צדיק' היא‪ ,‬אדם‬ ‫וישלח את הערב (ח‪ ,‬ז)‬ ‫ששלם במידות ומצוות ואינו בעל עבירות‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מעלתו של‬ ‫יש להתבונן למה שלח נח שני עופות הללו דוקא עורב ויונה והלא יש‬ ‫ה'תמים' – היא אדם השלם באמונת ה' ולא ח"ו כאותם הכופרים‬ ‫הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם‪ ,‬ועוד קשה‪ :‬מנין היה רשות לנח‬ ‫ועובדים עבודה זרה‪ .‬והנה‪ ,‬נח חי בשני דורות‪ :‬גם בדור המבול – שהיו‬ ‫להוציאם מן התבה לפני זמן היציאה לכולם בדבר ה'?‬ ‫מושחתים במידות וכו'‪ ,‬וגם בדור הפלגה – שהיו חסרי אמונה וכופרים‬ ‫וכתב ההעמק דבר שלכן היה נראה לפי הפשט‪ ,‬שהעורב והיונה הללו‬ ‫בה'‪ .‬לפי זה‪ ,‬הפסוקים מתיישבים נפלא‪ :‬בתחילת הפרשה נאמר שנח‬ ‫לא היו מן הזוגות שנכנסו להחיות זרע בדבר ה'‪ ,‬אלא בשביל שהיה נח‬ ‫היה צדיק תמים ב"דורותיו" – בשני דורות דיבר הכתוב‪ ,‬גם דור המבול‬ ‫לפני מי המבול כאחד מן השרים שמנהגם היה גם אז לגדל עורבים ויונים‬ ‫וגם דור הפלגה‪ .‬לכן נאמר 'צדיק תמים'‪ :‬צדיק‪-‬כנגד דור המבול‪ ,‬תמים‪-‬‬ ‫כמבואר בשבת ונכנסו גם המה לתבה במאמר ה' 'בא אתה וכל ביתך'‪,‬‬ ‫(קכח‪,).‬‬ ‫כנגד דור הפלגה‪ .‬אמנם בפסוק השני שנאמר‪" :‬כי אותך ראיתי צדיק‬ ‫והיה מנהג העורב הגדל בבית שלא לשלחו במרחקים‪ ,‬מה שאין כן יונה‪,‬‬ ‫לפני בדור הזה"‪ .‬שהקב"ה דיבר עם נח שעדיין היה בדור המבול‪ ,‬לכן‬ ‫זה דרכה להתלמד לכך לשאת מכתבים למרחוק ולהביא בחזרה איזה‬ ‫נאמר רק צדיק‪ ,‬כנגד דור המבול‪ ,‬ולא תמים – כיון שעדיין לא היה בדור‬ ‫דבר בפיה‪ ,‬על כן כששלח נח את העורב ובראותו מים סביב התיבה לא‬ ‫הפלגה‪( .‬נפלאות מתורתך‪ ,‬הובא בגליון קבלת שבת)‬ ‫הלך למרחוק אלא יצא ושוב כמה פעמים סמוך לתבה‪ ,‬מה שאין כן‬ ‫וירא אלקים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את‬ ‫היונה המלומדת להביא דבר שליחות גם מרחוק‪ ,‬לכן כתוב בה 'וישלח‬ ‫דרכו על הארץ‪ .‬ויאמר אלקים לנח קץ כל בשר בא לפני (ו‪ ,‬יג)‬ ‫את היונה מאתו' שמשמעו שתתרחק מחברתו‪ ,‬כי תעוף גם למרחוק‪.‬‬ ‫אחז"ל (ב"ר כח‪ ,‬ח)‪" :‬ר' עזריה בשם ריבר"ס אמר‪ :‬הכל קלקלו מעשיהן‬ ‫בדור המבול‪ :‬הכלב – היה הולך אצל הזאב‪ ,‬והתרנגול – היה מהלך אצל והנה עלה זית טרף בפיה (ח‪ ,‬יא)‬ ‫מקשים העולם איך ידע נח על ידי העלה שקלו המים‪ ,‬והלא יכול להיות‬ ‫הטווס‪ ,‬הה"ד‪' :‬כי השחית כל בשר וגו''‪' ,‬כל אדם' – אין כתיב כאן‪ ,‬אלא‬ ‫שמצאה היונה אותו עלה זית תלוש על המים‪ ,‬כי כן דרך העלים‬ ‫'כי השחית כל בשר'‪ .‬רלב"ט בשם ר"י אמר‪ :‬אף הארץ זינתה‪ ,‬הוו זרעין‬ ‫התלושים שהם צפים והולכים על פני המים‪ .‬וכתב הרא"ש שיש לומר‬ ‫לה טחין – והיא מפקא זונין‪ ,‬אילין זונייא רבה מן דרא דמבולא אינון"‪,‬‬ ‫שלשון 'טרף' משמע מן המחבר מבריתו‪ ,‬וכן לשון חז"ל 'טורף ואוכל‬ ‫ע"כ‪ .‬שואל ר' אליהו לאפיאן – אני מבין שבעלי החיים יכולים להשחית‪,‬‬ ‫ואינו ממתין עד שימות' משמע מחיים וממקום גדולו ולכך ידע שתלש‬ ‫אבל לא מובן איך דומם יכל להיות מושחת?!‬ ‫העלה מן האילן וכי קלו המים‪.‬‬ ‫הוא בא ומסביר את הדבר‪ ,‬ע"י מעשה שקרה בעירו לומז'ה‪ :‬בעיר לומז'ה‬ ‫[ולכאורה עדיין יש לעיין‪ ,‬כי אכן כך הפסוק מעיד שהיה זה עלה‬ ‫היה בית חולים‪ .‬אותו בית חולים התנהל כמו סופרמרקט – היית ניכנס‬ ‫שתלשה היונה‪ ,‬מכך שכתוב 'טרף' אבל עדין מנין ידע זאת נח? וכי מי‬ ‫עם מחלה אחת‪ ,‬ויוצא עם שתים‪ ,‬מומחים גדולים ניסו לפענח מה סוד‬ ‫אמר לו מלה זו‪ .‬ואולי נכר היה בעלה סימני התלישה במקורה של היונה‪.‬‬ ‫התופעה‪ .‬ניסו להביא בקטריולוגים מוורשה שבדקו את בית החולים‪,‬‬ ‫או שמא הכונה היא שמתוך העלה עצמו נכר היה שהוא 'טרף'‪ ,‬שנתלש‬ ‫והגיעו למסקנה אחת ‪ -‬הקירות של בית החולים ספוגים בחיידקים!‬ ‫ממש זה מקרוב‪ ,‬ועל ידי היונה‪ ,‬וזה מכח טריות העלה]‪( .‬בני בינה)‬ ‫אדם שוכב בבית החולים‪ ,‬משתעל על הקירות‪ ,‬הקירות סופגים את‬ ‫אבי מלכה ואבי יסכה (יא‪ ,‬כט)‬ ‫החיידקים‪ .‬לאחר שהוא כבר מבריא‪ ,‬ניכנס אחריו אדם אחר לאשפוז‬ ‫כתב רש"י "יסכה זו שרה על שם שסוכה ברוח הקודש ושהכל סוכין‬ ‫עם דלקת ריאות – הוא כבר סופג את החיידקים שיש בקיר‪ ,‬מערכת‬ ‫ביופיה"‪ .‬לכאורה נראה שזה שני טעמים מדוע נקראת יסכה‪ ,‬ברם אומר‬ ‫החיסון שלו בין כה ירודה‪ ,‬אז כל החיידקים שנמצאים בסביבה באים‬ ‫הגרי"ח זוננפלד זצוק"ל אפשר לפרש שהכל טעם אחד‪ .‬שהנה מצינו‬ ‫לעשות לו 'ביקור חולים'‪ .‬נכנסים אצלו‪ ,‬ואת כל המחלות שיש בקיר הוא‬ ‫בפרשת ויצא (כט‪ ,‬יז) "ועיני לאה רכות" ופירש רש"י שהיתה סבורה‬ ‫מקבל‪ .‬באו המומחים מוורשה ואמרו – "אין ברירה‪ ,‬הדבר היחיד‬ ‫לעלות בגורלו של עשיו לפי שכולם אמרו הגדולה לגדול והקטנה לקטן‬ ‫שאפשר לעשות זה להרוס את בית החולים מהשורש ולבנותו מחדש –‬ ‫ולפיכך בכתה ולא היתה יפת תואר ומראה‪ .‬וא"כ גם כאן הרי אברהם‬ ‫שום דבר אחר לא יעזור!" אמר ר' אליהו לאפיאן – עפ"י זה הבנתי מה‬ ‫ונחור שניהם היו אחים ואברהם הוא הגדול ונחור הוא הקטן ובמקביל‬ ‫שנאמר בפרשת נח – "כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ"; כל‬ ‫שתי בנותיו של הרן מילכה גדולה משרה‪ ,‬וא"כ היתה צריכה שרה‬ ‫העולם היה מושחת‪ .‬וכדי לתקן את העולם‪ ,‬היה הקב"ה צריך להציף את‬ ‫לחשוש שמא תפול בגורלו של נחור שהרי קטנה לקטן ומרוב בכיות‬ ‫כל העולם במים רותחים‪ ,‬כדי שלא ישאר שום 'חיידק'‪ .‬אם הקב"ה היה‬ ‫היתה מאבדת את יופיה‪ ,‬אך מכיון שהיתה סוכה ברוח הקודש וידעה‬ ‫פותח בור וכולם היו נכנסים לתוכו‪ ,‬זה לא היה עוזר‪ .‬כי לכאורה למה‬ ‫שתהיה אשת אברהם לא בכתה ולכן נשארה יפה והכל סוכין ביופיה‪.‬‬ ‫צריך מבול‪ ,‬יכל היה הקב"ה לעשות איתם מה שעשה עם קרח ועדתו‪.‬‬ ‫ללמדך‬ ‫תחילה – היה 'אדם'!‬ ‫ֹלהים ִה ְתהַ לֶּ ְך נֹחַ (ו'‪ ,‬ט')‬ ‫ּתֹולדֹת נֹחַ נֹחַ ִאיׁש צַ ִדיק ָּּת ִמים הָּ יָּה ְב ֹדר ָֹּתיו אֶּ ת הָּ אֱ ִ‬ ‫אֵ לֶּ ה ְ‬ ‫לכאורה‪ ,‬אם נתבונן בפסוק זה‪ ,‬נמצא כי המילה 'איש' – מיותרת‪ ,‬שכן די היה אילו נכתב‪" :‬נח צדיק תמים היה בדורותיו"! מדוע בכל זאת מוסיפה‬ ‫התורה את המילה 'איש'? על איזו תוספת מעלה היא נועדה להורות?‬ ‫הבה נתבונן במעשים הבאים‪ ,‬מבית מדרשו של גאון המוסר רבי ישראל סלנטר זי"ע‪ ,‬ומתוכם נמצא תשובה לפליאתנו‪ :‬המעשה הראשון‪ ,‬התרחש‬ ‫ביום השנה לפטירת אביו של הגרי"ס‪ .‬רבי ישראל התכוון כמובן לומר קדיש באותו היום לעילוי נשמתו של אביו‪ ,‬אולם או אז התברר לו‪ ,‬כי בין‬ ‫המתפללים ישנו אחד שהיום חל יום השנה לפטירתה של בתו‪ ,‬וכי אף הוא מבקש לזכות ב'קדיש' לעילוי נשמתה!‬ ‫מבחינה הלכתית‪ ,‬כמובן‪ ,‬היתה לגרי"ס קדימה על פני אותו יהודי‪ ,‬שהרי במקרה שלו – מדובר היה בחיוב מן הדין‪ .‬ובכל זאת‪ :‬כאשר הבחין באותות‬ ‫צער על פניו של אותו יהודי‪ ,‬שהתברר לו כי לא יזכה לומר 'קדיש' אחר בתו – לא היסס רבי ישראל אפילו לרגע‪ :‬הוא ויתר על זכותו לטובת האב‬ ‫השכול!‬ ‫המתפללים‪ ,‬השתאו לנוכח המעשה‪ :‬כלום יעלה על הדעת שרבי ישראל סלנטר יחמיץ את הזכות לומר קדיש ביום פטירתו של אביו? הלא מדובר‬ ‫במצוה של 'כיבוד אב'‪ ,‬ועילוי נשמה לנפטר! אולם לשאלתם‪ ,‬הסביר רבי ישראל ואמר‪" :‬דעו לכם‪ ,‬כי גדולה זכות זו שנתגלגלה על ידי אבי‪ ,‬לגמול‬ ‫חסד עם אדם מישראל – יותר ממאה קדישים!"‪...‬‬ ‫ועוד מעשה מבית מדרשו של הגרי"ס סלנטר‪ :‬בתקופת אלמנותו‪ ,‬התגורר רבי ישראל בביתו של אחד מעשירי קובנא שנמנה על מקורביו‪ .‬באחד הימים‪,‬‬ ‫הבחינו בני הבית כי רבי ישראל נוטל את ידיו בשיעור מצומצם של מים‪ ,‬כדי רביעית בדיוק‪ ,‬בו בזמן שדלי מלא של מים היה מזומן לפניו‪ ...‬סקרנותם‬ ‫של בני הבית גברה עליהם‪ ,‬הם מיהרו לשאול את רבי ישראל לפשר הנהגתו – תוך שהם מציינים את ההלכה הידועה על פיה מן הראוי להדר וליטול‬ ‫ידיים בשפע של מים‪ ,‬ואילו הוא השיב והסביר‪" :‬פשוט מאד‪ ...‬ביתכם‪ ,‬כידוע‪ ,‬ניצב במעלה ההר‪ ,‬בעוד הבאר נמצאת בעמק‪ ...‬הבחנתי כי המשרתת‪,‬‬ ‫שכבר אינה צעירה לימים‪ ,‬נאלצת ללכת שוב ושוב אל הבאר ולהתאמץ בסחיבת המים‪ ,‬תוך שהיא כמעט קורסת תחת כובד המשא‪ ...‬מעתה‪ ,‬אמרתי‬ ‫לעצמי‪" :‬אמנם ישנו הידור בנטילת ידיים במים בשפע‪ ...‬אולם להדר במצוות על חשבון כתפיהם השבורות של אחרים – אין זה ראוי!"‪...‬‬ ‫ולסיום‪ ,‬עוד סיפור אחרון‪ :‬היה זה כאשר התארח רבי ישראל באחת העיירות‪ ,‬ואחד מתלמידיו האמידים ניגש להזמינו להתארח אצלו בסעודת ליל‬ ‫שבת‪ .‬לאחר שחקר את בעל הבית על אודות הנהגת שולחנו‪ ,‬ושמע כי הינו מקפיד על כל דקדוקי הכשרות‪ ,‬כאשר אף המבשלת הינה אלמנה בת‬ ‫טובים‪ ,‬כשרה וצנועה; ולאחר שזכה אף לתיאור אודות הסעודה המרוממת המתובלת בדברי תורה ובזמירות בשפע – נענה רבי ישראל להזמנה‪,‬‬ ‫אולם בתנאי קודם למעשה‪ :‬שהסעודה לא תמשך יותר מאשר שעתיים‪...‬‬ ‫בלית ברירה‪ ,‬ניאות התלמיד לקבל את התנאי‪ ,‬ואכן‪ ,‬הסעודה התנהלה בזריזות‪ ,‬כאשר המנות מוגשות בזו אחר זו‪ ,‬ובתוך כשעתיים כבר מובאים אל‬ ‫השולחן 'מים אחרונים'‪ .‬רק אז‪ ,‬העז התלמיד לפנות אל רבו ולשאול‪" :‬רבי‪ ,‬וכי מה פגם מצא רבי בהנהגת שולחני‪ ,‬עד שביקש כי אקצר בסעודה‬ ‫לכדי שעתיים בלבד – לא יותר?"‪.‬‬ ‫במקום תשובה‪ ,‬ביקש הגרי"ס מבעל הבית כי יקרא למבשלת האלמנה‪ ,‬ומשזו הגיע – פנה אליה ואמר בהתנצלות‪" :‬סלחי לי‪ ,‬גברת‪ ,‬על שהטרחתי‬ ‫אותך הערב להגיש את המנות במהירות בזו אחר זו!"‪ .‬ואילו המבשלת נענתה על אתר והשיבה‪" :‬אדרבה‪ ,‬רבי‪ ...‬ברכות יחולו על ראשו! הלואי‬ ‫שיתארח בביתנו מדי שבוע בשבוע! בכל שבת – בעל הבית מאריך בסעודה עד לשעות מאוחרות‪ ,‬ואני – ברכי כבר כושלות מרוב עייפות‪ ...‬אולם‬ ‫השבוע‪ ,‬הודות לבקשתו של הרבי‪ ,‬הנה כבר הסתיימה הסעודה – ואני יכולה לפנות אל ביתי ולתת מנוח לעצמותי!"‪.‬‬ ‫כעת‪ ,‬פנה רבי ישראל אל תלמידו ואמר לו‪" :‬אתה מבין? להאריך בסעודה‪ ,‬לומר דברי תורה ולזמר זמירות שבת בקול ערב – הרי זו הנהגה ישרה‬ ‫ויפה‪ ...‬אולם במה דברים אמורים? כאשר היא אינה פוגעת באחרים!"‪...‬‬ ‫הנה כי כן‪ .‬זה אמנם המסר העולה מבין כל המעשים כולם‪ :‬הידור במצוות – הפלא ופלא‪ ...‬אבל לא על חשבון אחרים! תחילה – צריך האדם להיות‬ ‫'איש'‪ ,‬להיות 'בן אדם'‪ ,‬ורק לאחר מכן – יכול הוא להיות 'צדיק תמים'!‬ ‫בכך‪ ,‬משבחת התורה הקדושה את נח‪ ,‬שהיה 'איש' – ולאחר מכן 'צדיק תמים'‪ ,‬ולא חס וחלילה להיפך‪...‬‬ ‫פינת ההלכה‬ ‫היין של החתן וספק הברכה של השווער‬ ‫שאלה‪ :‬משפחת צביון אירסו את ביתם‪ ,‬בשעה טובה ומוצלחת! את החתן הם הזמינו לשבת‪ .‬לפני שבת בא החתן ובידו מתנות לבני המשפחה‬ ‫וכן הוא הביא יין משובח ביותר ואמר שאצלם נוהגים לשתות בסעודת שבת אחר אכילת הדגים יין כדי לעשות הפסק בין הדגים לאכילת הבשר‪.‬‬ ‫בסעודת שבת לאחר אכילת הדגים‪ ,‬אחי הכל ה הביא לשולחן את היין ואמר לאביו "הנה היין שהביא מוטי החתן‪ ,‬אולי נשתה 'לחיים'"? הרב‬ ‫צביון מזג לכוסיות מהיין והגיש לחתנו ולבני המשפחה‪ ,‬ואז‪ ...‬הוא הסתפק האם עליו לברך על היין הן הוא אינו נוהג לשתות יין באמצע‬ ‫הסעודה‪ ,‬ורק עתה לכבוד החתן הוא שותה ואולי לא יצא ידי חובה על היין בברכתו בקידוש?‬ ‫תשובה‪ :‬מכיון שהרב צביון אינו רגיל לשתות יין בסעודה‪ ,‬א"כ הוא לא התכוון לצאת בברכה בקידוש ידי חובה על היין שבתוך הסעודה וממילא‬ ‫עליו לברך שוב על יין זה‪ .‬אולם חתנו שרגיל לשתות יין‪ ,‬יצא ידי חובה בברכת הקידוש שבירך הרב צביון על היין שבתוך הסעודה ואינו צריך‬ ‫לברך שוב‪( .‬שערי הברכה פ"ח סעי' כ"ט)‬ ‫מזל טוב‬ ‫מרכז העיר‪ :‬משפחת רויך להולדת הבת משפחות ועקנין‪-‬אברהם‪-‬הרב שהרבני להולדת הבן הנכד הנין‬ ‫משפחת הוכהויזר לאירוסי הבן‬ ‫משפחת לב לאירוסי הבן‬ ‫משפחת משה צ'רבוניץ להולדת הבת משפחת ציטרינבוים לאירוסי הבת‬ ‫גני הדר‪ :‬משפחות כוכבי‪-‬טננבוים להולדת הבן הנכד משפחות קנר‪-‬פרדמן (מרכז העיר) להכנס הבן הנכד לעול תורה ומצוות‬ ‫משפחות מליק‪-‬סברדלוב להולדת הבת הנכדה‬ ‫משפחות סלומון – טפר (מרכז העיר) לנשואי הבת הנכדה‬ ‫משפחות הירש‪-‬ברונר לאירוסי הבת הנכדה‬ ‫משפחות גראב‪-‬קצנלבוגן (מרכז העיר) לאירוסי הבן הנכד‬ ‫הודעו ת לשמחות ני תן לשלוח עד יום שני למייל ‪a7608833@GMAIL.COM‬‬