gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בשבילי דשא · Beshvilei Deshe — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: בשבילי דשא · Beshvilei Deshe

שבוע: נח (2026-10-12)

בשבילי דשא · Beshvilei Deshe — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫סדר לימוד‬ ‫עמוד הקהילה‬ ‫מסכת יומא‬ ‫פרשת לך לך‬ ‫יומא ד‪.‬‬ ‫יום א'‬ ‫יומא ד‪:‬‬ ‫יום ב'‬ ‫גליון שי"ז שנה ז'‬ ‫יומא ה‪.‬‬ ‫יום ג'‬ ‫יומא ה‪:‬‬ ‫יום ד'‬ ‫פרשת נח‬ ‫חזרה‬ ‫יום ה'‬ ‫קו יודעי תורתך‬ ‫תשפ"ז‬ ‫‪02.649.33.62‬‬ ‫בשבילי המערכת‬ ‫מרבוה"ק זיע"א‬ ‫עלי דשא‬ ‫באים אל התיבה!‬ ‫"מה זה המקום הזה?"‬ ‫ויכסו את ערות אביהם (ט‪ ,‬כג)‪.‬‬ ‫עבודת השי"ת כבר בימי הנערות‬ ‫"תכיר‪ ,‬כאן אתה עומד לשהות בתקופה הקרובה‪"...‬‬ ‫וברש"י על פי המדרש (בר"ר לו‪ ,‬ו) 'אין‬ ‫נח איש צדיק (ו‪ ,‬ט)‪.‬‬ ‫"ב‪-‬ת‪-‬ק‪-‬ו‪-‬פ‪-‬ה???" הוא הביט סביבו‪ ,‬חדר צפוף‪ ,‬קטן‬ ‫כתיב ויקחו אלא ויקח‪ ,‬לימד על שם‬ ‫שנתאמץ במצוה יותר מיפת‪ ,‬לכך זכו‬ ‫ויש לדקדק דתיבת איש לכאורה נראה כמיותר‪.‬‬ ‫להחריד‪ ,‬אפלולית מפחידה ובעיקר‪ ,‬יצורים קטנים וגדולים‪,‬‬ ‫מרעין בישין שלא היינו רוצים לפגוש אפילו ברחוב שוקק‬ ‫בניו לטלית של ציצית‪ ,‬ויפת זכה לקבורה‬ ‫ואפשר לומר הענן בזה‪ ,‬דהנה דרשו‬ ‫חיים‪ ,‬ודאי לא בצינוק צפוף כל כך‪" .‬כמה זמן אני אמור‬ ‫לבניו‪ ,‬שנאמר (יחזקאל לט‪ ,‬יא) אתן לגוג‬ ‫חז"ל (עבודה זרה יט‪' :).‬אשרי איש ירא את‬ ‫להישאר כאן‪ ,‬בתא הצינוק הזה?"‬ ‫שם קבר'‪.‬‬ ‫ה' – אמר רבי עמרם אמר רב‪ ,‬אשרי מי‬ ‫"שנים עשר חודשים‪ ,‬לא הרבה‪ .‬אתה תהיה כאן‪ ,‬ותהיה‬ ‫שעושה תשובה כשהוא איש'‪ .‬ופירש‬ ‫והנה מצות ציצית מצילה מזנות‪ ,‬כדכתיב‬ ‫לך גם תעסוקה טובה ‪ -‬להאכיל את כל היצורים שנמצאים‬ ‫רש"י (שם)‪' :‬כשהוא בחור בכוחו‪ ,‬כלומר‬ ‫(במדבר טו‪ ,‬לט) 'והיה לכם לציצית וגו' ולא‬ ‫איתך‪ .‬בסדר?‬ ‫ממהר להכיר בוראו קודם ימי הזיקנה'‪.‬‬ ‫תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם'‪,‬‬ ‫"ועוד נקודה אחת‪ .‬את הזבל שיצטבר לך בשנה הזו ‪ -‬אל‬ ‫וכמעשה דאיתא בגמ' (מנחות מד‪ ).‬באדם‬ ‫ועל פי זה אפשר לומר ברמז (כב‪ ,‬ג) 'וישכם‬ ‫תזרוק בשום אופן החוצה! עבור השאריות והזבל הוקצתה‬ ‫אחד שהיה זהיר במצות ציצית וכשבא‬ ‫אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו'‪ ,‬דכבר‬ ‫קומה שלימה ומיוחדת"‪.‬‬ ‫דבר עבירה לידו טפחו לו ארבע ציציותיו‬ ‫בבוקר בתחילת העבודה אלו ימי הנערות‪,‬‬ ‫והדלת נטרקה‪.‬‬ ‫על פניו ונשמט ממנה‪ .‬ואפשר דכוח זה‬ ‫אברהם אבינו ע"ה חבש אסר וכבש את‬ ‫שניתן בציצית אתא מכוח זכותו של שם‬ ‫החומריות‪.‬‬ ‫הוא נותר לבדו בתוך התיבה השחורה‪ ,‬משאיר את כל‬ ‫העולם המוכר והנוצץ‪ ,‬בחוץ‪.‬‬ ‫שהיה זהיר בשמירת הברית ונתאמץ יותר‬ ‫ובזה אפשר גם כן לפרש הפסוק (כד‪ ,‬א)‬ ‫התיאור הזה אינו לקוח מתחילתו של סיפור בדיוני‪ .‬הוא‬ ‫בכיסוי אביו‪.‬‬ ‫'ואברהם זקן בא בימים'‪ ,‬דאברהם אבינו‬ ‫מוכר לנו עד מאוד ‪ -‬ויש בו גם תוספת קטנה‪...‬‬ ‫ע"ה בא עם כל ימיו‪ ,‬גם עם ימי נערותו‪,‬‬ ‫עוד איתא בגמ' (שבת לב‪' ).‬כל הזהיר‬ ‫שלא היה לו חס ושלום שום הפסק‬ ‫הלה‪ ,‬ששהה בתוך התיבה‪ ,‬לא ראה את השהות בה כסבל‪.‬‬ ‫בציצית זוכה ומשמשין לו שני אלפים‬ ‫בעבודת ה'‪ ,‬וכבר בנערותו היה כובש‬ ‫אדרבה‪ ,‬הוא שמח והודה לבורא עולם על הזכות המיוחדת‬ ‫ושמונה מאות עבדים'‪ .‬ויבואר על פי מה‬ ‫חומריותו ומקד עצמו לעבודת ה'‪.‬‬ ‫לשהות בתיבה השחורה הזו‪.‬‬ ‫דבגמ' (מנחות מג‪ ):‬מדמינן ציצית לחותם‬ ‫ובזה אפשר לומר נמי על הפסוק (שמות‬ ‫הייתכן? לשמוח במקום צפוף ומחניק שכזה? לא רק לא‬ ‫של טיט‪ ,‬ופירש רש"י (שם ד"ה חותם) דהוא‬ ‫חותם שעושים לבהמה ולעבד לשם סימן‬ ‫יט‪ ,‬ג) 'ומשה עלה את האלוקים'‪ ,‬ופירש‬ ‫להתלונן ‪ -‬אלא גם להתמלא בגילת ורנן?!‬ ‫עבדות‪ ,‬ואף ציצית היא חותם וסימן‬ ‫רש"י 'כל עליותיו בהשכמה היו שנאמר‬ ‫לצורך כך עלינו להוסיף פרט קטן לסיפור המוזר‪:‬‬ ‫לעבדות ה'‪ .‬והיא ברכת נח לשם 'ברוך ה'‬ ‫וישכם משה בבוקר'‪ .‬כלומר שכל עליותיו‬ ‫בחוץ‪ ,‬יש מבול‪.‬‬ ‫ומדרגותיו של משה רבינו ע"ה נקנו‬ ‫מבול!‬ ‫אלוקי שם ויהי כנען עבד למו' (להלן פסוק‬ ‫כו)‪ ,‬דבשכר הציצית שזכה לה דמודה על‬ ‫בהשכמה – בצעירותו‪ ,‬וכגון מידת הענווה‬ ‫הכול מובן‪.‬‬ ‫דמשה רבינו העניו מכל האדם‪ ,‬קנה אותה‬ ‫עבדות ה' יזכה לעבדים רבים וישתעבד‬ ‫מי מאיתנו לא היה מוכן להיכנס לשנה ואפילו לשנתיים‬ ‫בנפשו עוד בילדותו‪ ,‬שאף שהיה בפלטין‬ ‫לו כנען בן חם‪ ,‬ויהיה עבד לעבדי ה'‪.‬‬ ‫לתוך תיבה‪ ,‬חנוקה ככל שתהיה‪ ,‬חשוכה ומרתיעה ככל‬ ‫של מלך מכל מקום לא בא לידי גאווה‪.‬‬ ‫שתהיה ‪ -‬העיקר להינצל ממבול שוטף והרסני?‬ ‫ועוד יש להוסיף בזה על פי המדרש (בר"ר‬ ‫וכן אפשר לומר גם לענינינו‪' ,‬נח איש‬ ‫כולנו מוכנים‪ ,‬כולנו נשמח להיות משוכני התיבה‪ ,‬הלא כן?‬ ‫לו‪ ,‬ז)‪' ,‬הרבה צער נצטער נח בתיבה שלא‬ ‫צדיק'‪ ,‬דתיכף כשנהיה נח לאיש כבר היה‬ ‫ובכן‪ ,‬שבת פרשת נח‪ ,‬זוהי העת הנכונה להיכנס לתיבה!‬ ‫היה לו בן קטן שישמשנו‪ ,‬אמר לכשאצא‬ ‫צדיק במדרגותיו‪ ,‬כי את עיקר מדרגותיו‬ ‫•‬ ‫אני מעמיד לי בן קטן שישמשני‪,‬‬ ‫השיג כבר בצעירותו‪ ,‬ומיהר להכיר את‬ ‫כיון שעשה לו חם אותו מעשה אמר‪,‬‬ ‫בוראו קודם ימי הזיקנה‪.‬‬ ‫אין חולק על כך שבחוץ שורר מבול‪ .‬מבול של רעיונות‪,‬‬ ‫(אמרי אש)‬ ‫אתה מנעת אותי מלהעמיד לי בן קטן‬ ‫ניסיונות‪ ,‬קשיים ומהמורות‪ .‬מבול של מחשבות‪ ,‬דיבורים‪,‬‬ ‫שישמשני‪ ,‬לפיכך יהיה אותו האיש עבד‬ ‫מסירות נפש לזולת‬ ‫מעשים ורצונות‪.‬‬ ‫לאחיו שהן עבדים לי'‪ .‬לפיכך שם דנהג‬ ‫המבול מאיים לשטוף כל חלקה טובה‪ ,‬אויביך יהמיון‬ ‫שופך דם האדם באדם דמו ישפך (ט‪ ,‬ו)‪.‬‬ ‫להיפך מחם ובזכות זאת זכה למצות‬ ‫ומשנאיך נשאו ראש‪ .‬מבול גשמי וסערה רוחנית משביתה‬ ‫ציצית‪ ,‬ממשיכה לו מצוה זו ברכה הפכית‬ ‫ישנם חסידים שמתוך כוונה להיטיב‬ ‫ומאיימת להחריב את כל העולם‪.‬‬ ‫לקללת חם‪ ,‬ובשכרה זוכה לריבוי עבדים‬ ‫לזולתו‪ ,‬בכדי לעקור ממנו איזו מידה‬ ‫מה עושים? היכן נמצא תיבה חמימה ומוגנת‪ ,‬היכן נמצא‬ ‫(נחלת דן)‬ ‫המשמשים לו‪.‬‬ ‫רעה‪ ,‬הרי הם פוגעים בו ברבים עד כדי‬ ‫מחסה עוז?‬ ‫הלבנת פנים‪ ,‬אולם דבר זה מותר רק‬ ‫הבעל שם טוב הקדוש מגלה את מקום המסתור הנכון מפני‬ ‫ההרחבה – בתורה ועבודה‬ ‫לאיש כזה אשר הוא מוכן אפילו להקריב‬ ‫המבול‪:‬‬ ‫את דמו בשביל הזולת‪ .‬אבל מי שאינו‬ ‫"בוא אל התיבה!" אומר הקב"ה‪" ,‬בוא והיכנס אל תוך‬ ‫יפת אלוקים ליפת וישכון באהלי שם‬ ‫ויהיה כנען עבד למו (ט‪ ,‬כז)‪.‬‬ ‫מסור בשביל חבירו במידה זו‪ ,‬אסור‬ ‫התיבות הקדושים‪ ,‬תיבות התפילה‪ ,‬תיבות התורה! הנה לך‬ ‫לו לביישו ברבים‪ ,‬ואפילו הוא מתכוון‬ ‫מחסה‪ ,‬הא לך הגנה טובה מפני היסחפות במבול!"‬ ‫פירוש 'יפת' לשון הרחבה‪ ,‬כפירוש‬ ‫לטובתו‪ ,‬והוא כאילו שופך דמים‪ .‬והרמז‬ ‫ראשית חודש מר‪-‬חשוון‪ ,‬הינו פתח ל'זמן חורף' ארוך‪ ,‬בן‬ ‫רש"י ז"ל עי"ש‪ .‬והרמז 'יפת אלוקים‬ ‫בפסוק זה‪ ,‬שופך דם האדם מי שהוא‬ ‫שישה חודשים בעז"ה‪ .‬ששה חודשים תמימים של תיבת נח‬ ‫ליפת וישכון באהלי שם'‪ ,‬ר"ל ההרחבה‬ ‫מסוגל לשפוך את דם עצמו‪ ,‬באדם ‪-‬‬ ‫של הגנה‪ ,‬של פינת שלוות רוח ונפש ‪ -‬בתוך ים סוער בחוץ‪.‬‬ ‫בריוח – שוכן באהלי שם‪ ,‬היינו בתורה‬ ‫כלומר‪ ,‬למען אדם אחר‪ ,‬רק אז דמו ישפך‪,‬‬ ‫בחורי הישיבות‪ ,‬אברכי הכולל‪ ,‬העמלים לפרנסתם‪ ,‬מכל עיר‬ ‫ועבודה בבית הכנסת ובית המדרש‪ ,‬כמו‬ ‫מותר לו לביישו לטובתו‪ ,‬ואפילו אם על‬ ‫ומכל שטיבל שהוא ‪ -‬נכנסים בימים אלה בשערי התיבה‪,‬‬ ‫שנאמר (חגי ב‪ ,‬ח) 'לי הכסף ולי הזהב'‪,‬‬ ‫ידי כך דמו ישפך‪.‬‬ ‫מחפשים נוחם ושעשוע בדברי תורה המפיקים נוגה‪.‬‬ ‫אמנם באופן 'ויהי כנען עבד למו' היינו‬ ‫(הרה"ק רבי יחזקאל מקאזמיר זצוק"ל)‬ ‫‬ ‫אבל התיבה הזו‪ ,‬בשונה מאותה תיבת נח של המבול הקדמון‪,‬‬ ‫שהתורה והעבודה יהיה במידת הכנעה‬ ‫היא מוארת‪ ,‬פנויה ממרעין בישין ‪ -‬ומרעיפה שפע של סגולה‬ ‫וענווה‪ ,‬והפירוש 'כנען' מלשון הכנעה‬ ‫מעלת מצות ציצית‬ ‫וברכה על הבא בשעריה‪.‬‬ ‫(דברי ישראל)‬ ‫כידוע‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫ויקח שם ויפת את השמלה וילכו אחורנית‬ ‫חסידי מודז'יץ כולם‪ ,‬מחליטים‪:‬‬ ‫(ליקט וערך הרב יצחק קרימלובסקי)‬ ‫באים אל התיבה!‬ ‫א‬ ‫לפרסום והנצחות‪yt5055660@gmail.com | 03-5055660 :‬‬ ‫בשבילי ההלכה‬ ‫הרה”ג יצחק שלמה פייגנבוים שליט”א‬ ‫מו”צ בקהילתנו וראש כולל הוראה‬ ‫כולם נקבצו ובאו לך‬ ‫לראשונה‪ :‬סבב מבחנים‬ ‫קיצור הלכות שאלת ותן טל ומטר (ב)‬ ‫משותף לאברכים ובחורי‬ ‫א‪ .‬שכח לומר ותן טל ומטר כל זמן שלא סיים תפילתו [שעדיין לא סיים הפסוק יהי לרצון אמרי‬ ‫הישיבות‬ ‫פי שבסיום אלקי נצור] חוזר לברך עלינו‪ ,‬ואם סיים תפילתו חוזר לתחילת התפילה‪ ,‬ואם נזכר‬ ‫בקרב ציבור אנ"ש שוררים בימים אלו רגשות שמחה‬ ‫באמצע אמירת אלקי נצור שלא אמר ותן טל ומטר והגיע הש"ץ לקדושה‪[ ,‬שמדינא מותר‬ ‫והתרוממות עילאית‪ ,‬עם סיכומו המופלא של סבב‬ ‫לומר קדושה עם הציבור פסוקי קדוש ברון ימלוך]‪ ,‬לא יענה לקדושה אלא ישתוק ויכוון למה‬ ‫המבחנים החמישי בתוכניות הלימוד של ארגון 'יודעי‬ ‫שהש"ץ אומרא‪.‬‬ ‫תורתך' ביום חמישי כ"ז בתשרי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שליח ציבור שבתפילת הלחש שכח לומר ותן טל ומטר‪ ,‬אם נזכר לאחר שסיים תפילת‬ ‫לבש‬ ‫הפעם‬ ‫הלחשב‪ ,‬אינו חוזר מפני טורח הציבור‪ ,‬אלא סומך על תפילתו בקול רםג‪ ,‬ובתפילת מעריב‬ ‫המעמד צביון‬ ‫שאין חזרת הש"ץ צריך לחזורד‪.‬‬ ‫ייחודי ומרגש‪:‬‬ ‫ג‪ .‬שליח ציבור שבחזרת הש"ץ שכח לומר ותן טל ומטר‪ ,‬דינו כדיני היחיד בכל פרטי הדינים‪,‬‬ ‫לצד האברכים‪,‬‬ ‫שאם עדיין לא סיים שמו"ע ונזכר שחוזר לברך עלינו‪ ,‬וכשמגיע שוב למודים חוזרים הציבור‬ ‫הוותיקים‬ ‫ויאמרו מודים דרבנןה‪[ ,‬ולגבי ברכת כהנים נחלקו הפוסקים בזהו]‪ ,‬ואם נזכר לאחר שסיים‬ ‫כבר בתוכנית‪,‬‬ ‫שמו"ע שחוזר לראש התפילה‪ ,‬כשמגיע לקדושה הש"ץ והקהל חוזרים ואומרים קדושהז‪.‬‬ ‫ה צ ט ר פ ו‬ ‫לראשונה‬ ‫הזכרת ותן טל ומטר בחו"ל והמסתעף‬ ‫ל מ ע ר ך‬ ‫ח‬ ‫ד‪ .‬בחוץ לארץ מתחילים לשאול גשמים בתפלת ערבית שמתחיל יום השישים אחר תקופת‬ ‫המבחנים‬ ‫תשרי [ובשנה זו הוא בליל כ"ו כסלו (ב' דחנוכה) תשפ"ז]ט‪.‬‬ ‫בחורי הישיבות‬ ‫ב מ ס ג ר ת‬ ‫בן ארץ ישראל הנמצא בחוץ לארץ‬ ‫ת ו כ נ י ת‬ ‫ה‪ .‬יצא לחו"ל לפני ז' במרחשון‪ ,‬ועדיין נמצא בחו"ל בז' במרחשון‪ ,‬לא יתחיל לשאול וינהג‬ ‫מיוחדת בשם‬ ‫כמקום שהוא שםי‪.‬‬ ‫"עמלים"‪,‬‬ ‫כאשר התנאי‬ ‫ו‪ .‬היוצא מא"י לחו"ל בליל ז' חשון‪ ,‬ותפילת מעריב הוא כבר מתפלל במטוס אחרי ההמראה‪,‬‬ ‫ה מ ק ד י ם‬ ‫אינו מתחיל לשאול טל ומטר‪ ,‬כיון שבתפילתו כבר אינו נמצא בא"ייא‪.‬‬ ‫והמחייב‬ ‫ז‪ .‬בן א"י שהתחיל לומר טל ומטר באר"י בז' חשון‪ ,‬ואח"כ יצא לחוץ לארץ קודם ס' יום לתקופה‪,‬‬ ‫להשתתפות‬ ‫אף אם דעתו לחזור לאחר ס' יום לתקופה‪ ,‬ימשיך לומר טל ומטר בברכת השנים גם בחו"ליב‪.‬‬ ‫הבחורים‬ ‫היה היבחנות‬ ‫ט‪ .‬שו"ע (סי' קי"ז ס"א)‪ ,‬ובטעם הדבר שבחו"ל‬ ‫א‪ .‬כ"כ בשו"ת שבט הלוי (ח"ג סי' י"א אות ד')‬ ‫על‬ ‫יסודית‬ ‫מאחרין לשאול כתב המ"ב (ס"ק ה') שבארץ‬ ‫לגבי שכחת יעלה ויבא וז"ל לדידי פשוט שלא‬ ‫ל י מ ו ד ם‬ ‫ישראל שהיא גבוהה מכל הארצות צריך‬ ‫יאמר יהיו לרצון ויחזור רק לרצה‪ ,‬וקדושה יצא‬ ‫הישיבתי מן‬ ‫לגשמים תכף בתחילת החורף‪ ,‬משא"כ בבבל‬ ‫בשתיקה‪ ,‬עפ"י המבואר סי' ק"ד ס"ז‪ ,‬דכיון דיש‬ ‫ובני חו"ל בתר בני גולה דבבל אזלינן‪.‬‬ ‫עצה בשתיקה אל יגרום לברכה שאינה צריכה‬ ‫ה'זמן' החולף‬ ‫י‪ .‬נחלקו האחרונים אם מתחיל לשאול טל‬ ‫עכ"ל‪ ,‬וכ"כ (בח"ה סי' כ"ג‪ ,‬ובח"י סי' י"ז אות י')‪ ,‬וע"ש‬ ‫‪ -‬אתגר איתו‬ ‫עוד שגם אם לא אמר יהיו לרצון ושכח ואמר‬ ‫ומטר כבני א"י שמשם יצא‪ ,‬או שמתחיל לשאול‬ ‫התמודדו‬ ‫קדושה נחשב שסיים תפילתו וחוזר לראש‬ ‫רק בס' יום לתקופה כבני חו"ל שנמצא שם‬ ‫ב ה צ ל ח ה‬ ‫עכשיו‪ ,‬שיטת הרדב"ז (ח"ה ב' אלפים נ"ה) שאם‬ ‫התפילה‪ ,‬וכ"כ בשו"ת שואל ומשיב (מהדו"ק ח"ג‬ ‫כבירה מתוך שקידה נמרצת‪.‬‬ ‫עתיד לחזור במשך החורף מתחיל כבני א"י‪,‬‬ ‫סי' קס"ט)‪.‬‬ ‫ואם אינו עתיד לחזור רק אחר ימי הגשמים‬ ‫ב‪ .‬ואם נזכר באמצע תפילת הלחש‪ ,‬יש‬ ‫דריכות מרוממת‬ ‫שואל כבני חו"ל‪ ,‬שכיון שאינו צריך לגשמים‬ ‫להסתפק האם ימשיך ויתפלל‪ ,‬או דכיון שחיסר‬ ‫כבר משעות הבוקר המוקדמות נראו הנבחנים מעיינים‬ ‫שבא"י למה יקדים לבקש על גשם שאינו צריך‬ ‫דבר בתפילתו לא ימשיך ויפסיק תפילתו ויצא‬ ‫וחוזרים בשקידה רבה על החומר הנלמד‪ ,‬כשהם מנצלים כל‬ ‫לו‪ ,‬והפר"ח (ס"ב) סובר דאם דעתו לחזור לא"י‬ ‫י"ח בחזרת הש"ץ‪ ,‬ובבירור הלכה (בשו"ע ס"ד)‬ ‫רגע פנוי לחזרה נוספת‪ .‬בשעה ארבע ומחצה אחר הצהריים‬ ‫אף אחר ימי הגשמים‪ ,‬כיון שחוזר באותה שנה‬ ‫האריך בזה ומסיק דאם עדיין לא השלים‬ ‫שואל כבני א"י‪ ,‬ובביאור מחלוקתם כתב ב‪-‬‬ ‫תפילתו חוזר כדין יחיד שטעה‪ ,‬ורק אם כבר‬ ‫נמלא אולם המבחנים בבניין 'המרכז העולמי' מקצה לקצה‬ ‫ויקהל משה (מועדים ח"א עמ' שכ"א) דלהרדב"ז‬ ‫השלים תפילתו אינו חוזר וסומך על חזרת‬ ‫בעשרות נבחנים נרגשים‪ ,‬כאשר בחלל האוויר הורגשה‬ ‫הש"ץ יעו"ש‪.‬‬ ‫העיקר היא היכן יהיה בכל זמן השאלה‪ ,‬אם‬ ‫דריכות מרוממת של קודש‪.‬‬ ‫יהיה בזמן השאלה בא"י או לא‪ ,‬ולהפר"ח‬ ‫ג‪ .‬שו"ע (סי' קכ"ו ס"ד)‪ ,‬וכתב בשו"ת הרדב"ז‬ ‫לכל אחד מהנבחנים הוכן מבחן אישי ומותאם לפי מסלול‬ ‫העיקר אם יהיה לו תועלת מגשם זה בשנה זו‪,‬‬ ‫(ח"א סי' שס"א) דהש"ץ יכוון שתפילה זו גם‬ ‫לימודו‪ .‬במזרח ההיכל ישב הרה"ג רבי יצחק שלמה פייגנבוים‬ ‫ולכן אף אם יחזור אח"כ שואל כבני א"י‪.‬‬ ‫לתשלומין וגם להוציא את שאינו בקי‪ ,‬והביאו‬ ‫ואם השאיר אשה ובנים בא"י‪ ,‬כתב הרדב"ז‬ ‫הא"ר (סי' ק"ח ס"ק ה')‪ ,‬והמ"ב (ס"ק ד')‪ ,‬ואם לא‬ ‫שליט"א‪ ,‬מו"ץ בקהילתנו וראש כולל להוראה‪ ,‬לעמוד לימין‬ ‫ששואל כבני א"י שהרי הוא צריך לגשם‬ ‫נזכר הש"ץ עד אחר שסיים חזרת הש"ץ‪ ,‬כתב‬ ‫הנבחנים ולסייע בכל צורך‪.‬‬ ‫עבור אשתו ובניו‪ ,‬והפר"ח חולק עליו וסובר‬ ‫הגר"ח קיינבסקי ז"ל (אשי ישראל פכ"ד הערה קעט)‬ ‫להרחבת הדעת ולמנוחת הנפש‪ ,‬הוכנו עבור הנבחנים עמדות‬ ‫דאעפ"כ שואל כבני חו"ל‪.‬‬ ‫שלא יצא ידי תשלומין וצריך לחזור ולהתפלל‪.‬‬ ‫מרווחות ומסודרות מלוות בכיבוד קל בשפע כיד המלך‪.‬‬ ‫אמנם הברכי יוסף (ס"ק ה') כתב דכל אחד ישאל‬ ‫ד‪ .‬משנ"ב (שם סקט"ז)‪ ,‬ויאמר 'קדיש תתקבל'‪,‬‬ ‫כבני העיר הנמצא בה‪ ,‬וטעמא דבן חו"ל הנמצא‬ ‫עלינו וברכו‪ ,‬ואח"כ יחזיר תפילתו‪.‬‬ ‫אלפי דפים ומאות סימנים‬ ‫בא"י הוא צריך לחיי שעה באותם הימים‬ ‫ה‪ .‬אשי ישראל (פכ"ד הערה קע"ו)‪.‬‬ ‫עמהם‪ ,‬ובן א"י הנמצא בח"ל הוא יחיד בח"ל‬ ‫ו‪ .‬ראה באשי ישראל שם‪ ,‬וסב"ל‪.‬‬ ‫במשך שעות ספורות נבחנו עשרות עמלי התורה במרץ‬ ‫ואין היחיד שואל‪ ,‬וכתב שם דכן דעת כמה‬ ‫ז‪ .‬כמבואר בשערי תשובה (סי' תקפ"ב) ובמטה‬ ‫ובחדווה‪ ,‬תוך שהם משיבים בתשובות רהוטות‪ ,‬מקיפות‬ ‫גדולים‪ ,‬וכ"מ במשנ"ב (סק"ה)‪ ,‬וכ"כ להלכה‬ ‫ומלאות‪ .‬רבים מהנבחנים שילבו בין תוכנית 'עמוד הקהילה'‬ ‫אפרים (שם ס"ח) לגבי ש"ץ ששכח לומר המלך‬ ‫בשבט הלוי (ח"י סכ"ב)‪ ,‬ובספר ויקהל משה (שם‬ ‫הקדוש‪ ,‬והו"ה להכא‪.‬‬ ‫לתוכנית 'כתר תורה'‪ ,‬והפגינו בקיאות מופלאה‪ .‬בימים אלו‬ ‫עמ' שכד)‪ ,‬ולהלכה למעשה הנמצא בחו"ל בז'‬ ‫ח‪ .‬ובבה"ל (סי' קי"ז ס"א ד"ה בתפילת ערבית) הביא‬ ‫שוקדים הבודקים על בדיקת המבחנים‪ ,‬ובימים הקרובים‬ ‫במרחשון אינו מתחיל לשאול ונוהג כבני חו"ל‪,‬‬ ‫דברי הפרי חדש דבדיעבד אם בתפילת ערבית‬ ‫יחלקו נציגי 'יודעי תורתך' לנבחנים מלגות השתתפות‬ ‫ואף לא ישאל בשומע תפילה (מבית לוי‪).‬‬ ‫שכח ולא הזכיר טל ומטר יצא כיון דשיטת‬ ‫מכובדות בסכום כולל של עשרות אלפי שקלים‪.‬‬ ‫יא‪ .‬ויקהל משה ‪-‬מועדים (ח"א עמ' שכ"ו)‪.‬‬ ‫הראבי"ה דמונין שישים יום מעת לעת וכיון‬ ‫בארגון מודיעים כי הרשמה למבחן הבא של ארגון 'יודעי‬ ‫יב‪ .‬דלא ליהוי כחוכא ואיטלולא‪( ,‬ברכי יוסף ס"ו‪,‬‬ ‫דאין תקופת תשרי נופלת אלא בשלש שעות‬ ‫תורתך' תפתח בהמשך‪ ,‬וההרשמה למסלול "עמלים"‬ ‫הובא בשע"ת סק"ד‪ ,‬וכ"פ בהליכות שלמה תפלה פ"ח‬ ‫או בתשע שעות בלילה או ביום לעולם א"צ‬ ‫תיפתח בתחילת חודש כסליו (פרטים מדויקים יפורסמו‬ ‫אות כ'‪ ,‬וכ"פ הגרמ"ש קליין שליט"א) וי"א שישאל‬ ‫לחזור בתפילת מעריב הראשונה כיון שעדיין‬ ‫רק בשומע תפלה‪( ,‬שו"ת שבט הלוי ח"י סי' כב‪ ,‬ועי'‬ ‫לא נשלם שישים יום מעל"ע‪ ,‬וכן אם התקופה‬ ‫בנפרד)‪.‬‬ ‫'ויקהל משה‪-‬מועדים' ח"א עמ' שכה מש"כ לבאר בזה)‬ ‫נופלת ביום אין צריך לחזור בתפילת שחרית‬ ‫זהו הזמן לבוא אל התיבה‪ ,‬להצטרף למעגל הלומדים‬ ‫ואם שכח אינו צריך לחזור (אשי ישראל פרק כג‬ ‫הראשונה ע"ש‪ ,‬אמנם הפמ"ג פליג עליה וס"ל‬ ‫ולהתחיל להתכונן!‬ ‫הערה קנב)‪.‬‬ ‫דלא קיי"ל כראבי"ה ובכל אופן חוזר‪.‬‬ ‫ב‬ ‫מתוך דא"ח דכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫פרפראות משולחן גבוה‬ ‫בשבילי רבוה"ק‬ ‫הרב שמואל קרימלובסקי‬ ‫אל הפועל‪ ,‬וכל העומד למחות‪ ,‬כמחוי‬ ‫לאחר ביאת מי המבול נתעלה נח‬ ‫הכל הולך אחר ההתחלה‬ ‫דמי‪ ,‬ונחשבו דור המבול כאילו אינם‪ ,‬זכה‬ ‫לאמונת אברהם‬ ‫גם נח לבחינת ההליכה לפני ה' כבדורו של‬ ‫אברהם‪ ,‬וזהו 'כי אותך ראיתי צדיק לפני‬ ‫נח איש צדיק תמים היה בדורותיו את‬ ‫ויחל נח איש האדמה ויטע כרם ופרש”י עשה עצמו חולין שהיה לו‬ ‫האלוקים התהלך נח (ו‪ ,‬ט)‪ .‬ברש"י‪ ,‬יש‬ ‫תחילה לעסוק בנטיעה אחרת‪ .‬וכתב אא”ז הדברי ישראל זצוק”ל‪ ,‬דלכאורה‬ ‫בדור הזה'‪ ,‬שהיה נח צדיק גמור‪ ,‬אלא‬ ‫אינו מובן מאי נפק”מ בזה שנטע כרם תחילה או שהיה נוטעו לאחמ”כ‪.‬‬ ‫לא זכה לאמונה השלימה‪ ,‬מחמת שדורו‬ ‫מרבותינו דורשים אותו לשבח‪ ,‬כל שכן‬ ‫וביאר דהכל בתר רישא גרירא‪ ,‬והעיקר הוא הבראשית העסק שעוסק בו‬ ‫השחיתו מעשיהם‪ ,‬ונתקלקל אויר העולם‪,‬‬ ‫שאילו היה בדור צדיקים‪ ,‬היה צדיק יותר‪.‬‬ ‫תחילה‪ .‬עי”ש לדרכו‪ .‬ואפשר עוד להוסיף בזה‪ ,‬דהטעם שנטע כרם תחילה‪,‬‬ ‫ולא יכל לבוא לתמימות האמונה‪ .‬ואילו‬ ‫ויש שדורשים אותו לגנאי‪ ,‬לפי דורו היה‬ ‫דכאשר ראה לאחר המבול בחורבנו של עולם נתאבל עליו‪ ,‬וכו'‪ ,‬אמנם בזה‬ ‫צדיק‪ ,‬ואילו היה בדורו של אברהם לא היה‬ ‫לא עשה נח כשורה‪ ,‬משום דהיה לו להקדים בבנין העולם ולא באבילות‪ ,‬וכו’‬ ‫כשהתחילה הארת הדור שלאחר המבול‪,‬‬ ‫(נחלת דן ‪-‬פרשת נח)‬ ‫התעלה לשלימות האמונה‪.‬‬ ‫נחשב לכלום‪ .‬ע"כ‪ .‬מקשים העולם‪ ,‬מה ראו‬ ‫(רעווא דרעווין פרשת נח – תשפ"א)‬ ‫‬ ‫בעלי הדעה השנייה לדרשו לגנאי‪ .‬ועוד‪,‬‬ ‫הלא באמת היה נח חי בדורו של אברהם‪,‬‬ ‫כשהיה נח בתיבה נעשה כאדם‬ ‫כמליצת האבן עזרא (ו‪ ,‬ח) 'אברהם בן נ"ח‬ ‫השפעה חיובית‬ ‫הראשון‬ ‫כשמת נח'‪.‬‬ ‫רש"י מפרש שמה שעשה נח שהתחיל לעסוק ביציאתו מן‬ ‫והנה מה שכתב רש"י‪ ,‬נח היה צריך סעד‬ ‫התיבה בנטיעת כרם שלא היה ראוי לנהוג כך וראה מה יצא‬ ‫ובאת אל התיבה אתה ובניך ואשתך ונשי‬ ‫מזה וביאר הרה"ק בעל הדברי ישראל שנטיעת כרם אכן‬ ‫לתומכו‪ ,‬אבל אברהם היה מתחזק ומהלך‬ ‫בניך איתך (ו‪ ,‬יח)‪ .‬רש"י לעיל (ה‪ ,‬לב) הביא‬ ‫היא מצרכי העולם והיא נצרכת‪ ,‬אבל אין ראוי לעסוק בזה‬ ‫בצדקו מאליו‪ .‬בפשטות נראה שדבריו‬ ‫בראשונה כי נקודת ההתחלה גוררת את הכל אחריה והיא‬ ‫דברי ר' יודן‪ ,‬כל הדורות הולידו לק' שנה‪,‬‬ ‫לפי שיטת הדורשים לגנאי‪ .‬ונראה לבאר‪,‬‬ ‫משפיעה מאוד על כל סדר בענין שנעשה אח"כ‪ ,‬ולכן כאשר‬ ‫ונח הוליד לה' מאות‪ ,‬שאמר הקב"ה‪ ,‬אם‬ ‫התחיל בכרם שהוא ענין שכרות נשזר ונאחז בכל מעשיו ענין‬ ‫שעיקר ההפרש ביניהם היה בדרגת‬ ‫רשעים הם‪ ,‬יאבדו במים ורע לצדיק זה‪ .‬ואם‬ ‫זה ונתקלקל הענין‪ ,‬ואם היה פותח בדבר טוב היה אותו ענין‬ ‫האמונה‪ ,‬ש'תמים' הוא כמבואר ברש"י‬ ‫צדיקים הם‪ ,‬אטריח עליו לעשות תיבות‬ ‫גורר הכל אחריו‪.‬‬ ‫(דברים יח‪ ,‬יג) 'תמים תהיה עם ה'' ‪' -‬התהלך‬ ‫הרבה‪ .‬לכן לא הוליד עד סוף ק' שנה‪ ,‬כדי‬ ‫עמו בתמימות ותצפה לו‪ ,‬ולא תחקור‬ ‫בניה בשמחה‬ ‫שיפת הגדול שבניו לא יהא ראוי לעונשים‬ ‫אחר העתידות‪ ,‬אלא כל מה שיבוא עליך‬ ‫ורבינו הנחלת דן הוסיף ע"ז לבאר מה התקלה שנגרמת ממה‬ ‫לפני המבול‪.‬‬ ‫קבל בתמימות ואז תהיה עמו ולחלקו'‪,‬‬ ‫שפותחים בכרם ומה חסרון יש בזה‪ ,‬ובאר שהשכרות היא‬ ‫וקצת תימה‪ ,‬שהרי אף אם צדיקים הם‪,‬‬ ‫ונח 'מקטני אמנה היה‪ ,‬מאמין ואינו מאמין‬ ‫רפואה לאבלות כמו שנתבאר בגמ'‪ ,‬וממילא נח שהתחיל‬ ‫מצינו שלנח ובניו ונשותיהם היה די בתיבה‬ ‫לעסוק בראשונה באבלות ולזה נצרך לו יין להפיג את‬ ‫שיבוא המבול‪ ,‬ולא נכנס לתיבה עד‬ ‫אחת‪ ,‬ובפשטות גם אילו היו עוד צאצאים‪,‬‬ ‫האבלות‪ ,‬והוא חשב שאכן כך צריך לעשות כי האבלות היא‬ ‫שדחקוהו המים' (רש"י ז‪ ,‬ז)‪ ,‬והיינו שעד שלא‬ ‫באמת מצוה אלא שכדי שלא תהיה עצבות ויאוש צריך לשלב‬ ‫היתה תיבה זו יכולה להכילם [ובשפתי‬ ‫בא המעשה ולא אירע‪ ,‬לא היתה אמונתו‬ ‫את זה ביין‪ ,‬ועכ"פ יצא לו מן התיבה וראה את חורבן בעולם‬ ‫חכמים פירש‪ ,‬שאם היו עוד צדיקים‪ ,‬היו‬ ‫שלימה בו‪ ,‬וזהו 'את האלוקים התהלך נח'‬ ‫ועלה בלבו תחושת שממון נורא ופנה לאבלות וחשב שבזה‬ ‫מצילים את כל העיר וצריכים תיבות הרבה‬ ‫‪ -‬בשווה למעשי האלוקים בעולמו‪ ,‬ולא‬ ‫יקים את העולם החדש‪ ,‬ובאמת האבלות היא פתיחה לחיים‬ ‫לכל אנשי העיר‪ ,‬עיי"ש]‪.‬‬ ‫חדשים‪ ,‬ולעולם בונים את החדש לפי מה שראינו את הישן‬ ‫באמונה שלימה בתכלית התמימות 'לפני'‬ ‫ששם ראינו מהו טוב ומשובח ומהו רע ואבדון‪ ,‬אבל בכל זאת‬ ‫ונראה לומר לפי המבואר בגמרא (סנהדרין‬ ‫המעשה [ומ"מ בדורו היה נחשב צדיק‬ ‫כיון שהתחיל באבלות ועצבות זה היה הפתיחה שגוררת הכל‬ ‫קח‪ ,):‬ששם בן נח סיפר‪ ,‬שמשום שלא‬ ‫תמים‪ ,‬לעומת מה שהם לא האמינו אף‬ ‫אחריה ונעשה קלקול‪.‬‬ ‫הטריח את אביו בהיותו בתיבה מפני שהיה‬ ‫כשבאו מי המבול‪ ,‬וחטאו]‪.‬‬ ‫חינוך נקי‬ ‫טרוד עם כל החיות‪ ,‬בירכו אביו שלא ימות‪.‬‬ ‫אבל אברהם‪ ,‬כשבישרו השי"ת בשורת‬ ‫ולכאורה יש לתמוה‪ ,‬מנין נצמח לנח כוח‬ ‫ונוכל לומר ע"ד הדרוש כמה גרגירים בזה‪ .‬א‪ .‬הנה האבל‬ ‫הזרע אף שעל פי הטבע והמזלות לא היה‬ ‫אסור במלאכה ואפי' אחרים אסור שיעשו מלאכה בשבילו‪,‬‬ ‫הברכה לברכו בחיות לעולם‪ .‬ויש לומר‪,‬‬ ‫ראוי להוליד‪ ,‬לא ביקש אברהם אות וסימן‪,‬‬ ‫ולפי מה שנתבאר אין כדאי להתחיל לבנות שום דבר מתוך‬ ‫שבאמירת הקב"ה 'קץ כל בשר בא לפני'‬ ‫אלא מיד 'האמין בה' ויחשבה לו צדקה' (טו‪,‬‬ ‫אבלות ושברון רוח ולכן יש לדחות את כל הבנין שנבנה‬ ‫(ו‪ ,‬יג)‪ ,‬כביכול חזר העולם לבחינת תוהו‬ ‫ו)‪ ,‬ואף שרק לאחר שנים רבות יצא הדבר‬ ‫אחר שמת המת לאחר שיעברו ימי האבל‪ ,‬ונח לא היה יכול‬ ‫ובוהו שקודם הבריאה‪ ,‬וממילא נח בשהותו‬ ‫אל הפועל ונחנט פרי למאה‪ ,‬היתה אמונתו‬ ‫לימנע ממלאכה כי הכל היה דבר האבד שנצרך לעכשיו ואפי'‬ ‫שבאבלות אסור זהו כי אפשר ע”י אחר אבל אצל נח לא היו‬ ‫בתיבה‪ ,‬שממנו חפץ הקב"ה לחדש שוב את‬ ‫שלימה 'לפני' המעשה‪ ,‬ולא נסתפק בקיום‬ ‫אחרים ולכן היה צריך להתאבל קודם כדי שלא יהיה תחלת‬ ‫עולמו‪ ,‬הוי בחינת אדם הראשון קודם החטא‬ ‫בשורת הזרע‪ ,‬וזה בחינת 'אשר התהלכתי‬ ‫הבנין באבלות‪ .‬ב‪ .‬קטן אי"צ להתאבל ולא תקנו בזה חינוך‪,‬‬ ‫בגן עדן‪ ,‬שחי לעולם‪ ,‬ומכאן נצמח לנוח כח‬ ‫לפניו'‪ .‬וזהו ש'אברהם היה מתחזק ומהלך‬ ‫ולדרכינו כיון שהקטן הוא בתחילת בנינו שעכשיו הוא בונה‬ ‫הברכה הנ"ל‪ ,‬שהיה נחשב כבריאה חדשה‪.‬‬ ‫בצדקו מאליו'‪ ,‬לענין תמימות האמונה‬ ‫את דרכיו ומעצב את דרכי פעולותיו לכן אין לערב בזה שום‬ ‫[אלא ששוב נכשל ב'ויטע כרם' ‪ -‬עשה‬ ‫ללא אות וללא שום סעד במציאות ובטבע‪.‬‬ ‫אבלות‪.‬‬ ‫עצמו חולין (ראה להלן ט‪ ,‬כ‪ ,‬וברש"י)‪ ,‬וחטא כמו‬ ‫ואילו נח היה צריך סעד מן המציאות לתמוך‬ ‫קיום המצוות בשמחה‬ ‫חטא עץ הדעת‪ ,‬ולכן לא חי לעולם]‪.‬‬ ‫אמונתו‪ ,‬כגון כשדחקוהו המים‪.‬‬ ‫וגם ראינו מנהג ישראל להניח תפילין בבוקר בתפילת שחרית‬ ‫ומעתה יבואר‪ ,‬דמאחר שכל הניצול בתיבה‬ ‫ולבסוף לגבי נח כתיב (ז‪ ,‬א) 'ויאמר ה'‬ ‫ומצות תשובה ועשיית חשבון הנפש כתבו ספרי מוסר שיעשה‬ ‫מן המבול היה בבחינת אדה"ר בגן עדן‪ ,‬א"כ‬ ‫לנח בוא אתה וכל ביתך אל התיבה כי‬ ‫בלילה קודם לכתו לישון‪ ,‬ומה שונה זה מזה‪ ,‬ויותר מזה שהרי‬ ‫בספר דברי ישראל הביא בשם חותנו עה"פ ויוכח אמש‪ ,‬שיום‬ ‫כל אחד היה צריך להיות בפני עצמו‪ ,‬דכל‬ ‫אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה'‪ ,‬שזכה‬ ‫האתמול יוכיח אותך‪ ,‬ואם כן הרי הנהגת היום החדש נולדת‬ ‫אחד הוא עולם חדש בפני עצמו‪ ,‬ולכן אמרו‬ ‫להתעלות לדרגת האמונה בבחינת 'אשר‬ ‫מתוך הסתכלות ביום הקודם‪ ,‬ועי"ז שומר עצמו מן הטעיות‬ ‫שאם לנח יהיה בנים צדיקים‪ ,‬בני מאה שנים‬ ‫התהלכתי לפניו'‪ ,‬כי נח היה חי בב' דורות‬ ‫שהיו לו אתמול‪ ,‬ואם כן מתאים ביותר שיעשה חשבון הנפש‬ ‫ומעלה‪ ,‬יצטרכו להרבה תיבות‪ ,‬כל אחד‬ ‫‪ -‬לפני המבול ולאחר המבול ['דורו של‬ ‫בבוקר בתחילת היום החדש‪ ,‬אבל לפי מה שתבאר במאמר‬ ‫תיבה לעצמו‪ .‬אלא דכיון שלפי האמת בניו‬ ‫אברהם']‪ ,‬לכן בתחילה צדקות ותמימות‬ ‫הדברים ברורים כמין חומר‪ ,‬שאע"פ שהאבלות הוא דבר נצרך‬ ‫אבל אין לעשותה בתחילת הבנין‪ ,‬ואדרבה התפילין שהם פאר‬ ‫לא היו עדיין בני עונשין‪ ,‬לכן נחשבו כאחד‬ ‫נח היו 'בדורותיו' ‪ -‬ב' הדורות שחי בהם‪,‬‬ ‫וגאוה דקדושה זה מה שמתאים לפתוח בו את היום החדש‬ ‫שיוכלו להיות בתיבה אחת‪.‬‬ ‫ועל כך אמר 'את האלוקים התהלך נח'‪.‬‬ ‫וכולו יגרור את שמחת ההתחלה‪.‬‬ ‫(של"ס פרשת נח תשע"ה)‬ ‫‬ ‫אבל משכבר התחילה גזירת המבול לצאת‬ ‫ג‬ ‫בשבילי הפרשה‬ ‫הרב יעקב שלמה שיינברגר‬ ‫וְדָג ִים אַל יֶחֱס ַר ב ְ ּתַע ֲנוּג ִים‬ ‫במה שנהגו בכל תפוצות ישראל לאכול דגים בסעודות שבת • מדוע אכל הרה"ק מרוז'ין את עינו של הדג • הרה"ק רבי אברהם‬ ‫אייגר מלובלין‪ :‬אכילת דגים מסוגל לחיים טובים ובפרט בשבת פרשת נח • הרה"ק ה'בני יששכר'‪ :‬האוכל דגים בשבת מתברך‬ ‫בברכה משולשת • מִכ ֹּל אֲׁשֶר ב ֶ ּחָ ָרב ָה מֵתו ּ– ולא דגים שבים‬ ‫מראש הדג ואכלה‪ .‬ביודעו אשר בכל פעולות‬ ‫טעם שפותחים סעודת שבת בדגים‬ ‫אחד המאכלים החביבים והמעטרים את שולחן‬ ‫רבו הק' טמונות כוונות ורמזים‪ ,‬החל רבי יוסף‬ ‫השבת ומסמלים את הוד קדושת היום הלא הם‬ ‫בשם הרבי רבי בונם מפשיסחא מובא (שש"ק)‪,‬‬ ‫הדגים‪ .‬מאכל הדגים הועמד בראש סעודות‬ ‫לחשוב בטעמם של דברים‪ ,‬ונפל בדעתו הטעם‬ ‫בטעם המנהג לאכול המאכל הראשון בשבת‬ ‫דענין אכילת דגים בשבת הוא משום שבמבול‬ ‫השבת ומעלות רמות ונשגבות נקשרו בהם‬ ‫קודש ‪ -‬דגים‪ ,‬מפני שהדגים היו הבריאה‬ ‫נשתנו הדגים לטובה משאר בעלי החיים; שכן‬ ‫מאז ומעולם‪ .‬ולא עוד אלא שישנו קשר פנימי‬ ‫הראשונה מבעלי החיים וקדושת השבת היא‬ ‫גזירת המבול היתה "כי השחית כל בשר את‬ ‫ומיוחד בין הדגים לבין פרשתנו פרשת נח‪,‬‬ ‫שורש החיים‪ ,‬וכמו שכתב האור החיים הקדוש על‬ ‫שהרי דגי הים הם היחידים שלא ניזוקו ולא מתו‬ ‫בימי המבול הגדול‪ ,‬ומשום כך זכו לקבל את‬ ‫שכרם ולעלות תמיד על שולחנם של מלכים‪,‬‬ ‫אכילת דגים מסוגלת לחיים טובים ובפרט בשבת פרשת נח‬ ‫וכפי שנרחיב ביריעה שלפנינו‪.‬‬ ‫בספרו שבט מיהודה (פר' נח) אומר הרה"ק רבי אברהם אייגר מלובלין (נפ' שנת תרע"ד)‬ ‫בן הרה"ק רבי לייבל'ה אייגר זי"ע‪ ,‬כי אכילת דגים בשבת פרשת נח היא דבר בעתו‬ ‫להתענג בתענוגים ודגים‬ ‫ומסוגלת לחיים טובים‪ ,‬שכן במבול מתו כל אשר בחרבה‪ ,‬למעט הדגים שבים‪,‬‬ ‫ידוע ומפורסם עד כמה הידרו צדיקים ואנשי‬ ‫כמפורש במדרש (בר"ר לב יא)‪.‬‬ ‫מעשה להשיג דגים עבור סעודות השבת‪ ,‬וכפי‬ ‫ששח הרה"ק רבי יצחק מנעשכיז זי"ע (זכרון טוב‪,‬‬ ‫טעם הדבר מיוסד על המובא בספר הקדוש תורת אמת ממר אבא מארן קדישא‬ ‫זצוקללה"ה (בח"ג מאמר הראשון)‪ ,‬ששמע בשם הרבי ר' בונם מפרשיסחא זצוקלל"ה‪,‬‬ ‫עניני מאכל עמ' ט)‪ :‬שמרן הבעש"ט הק' זיע"א היה‬ ‫בידו לבחור בין שלוש עיירות היכן לקבוע‬ ‫כי המנהג לפתוח את סעודת השבת באכילת דגים נובע מכך שהם היו הבריאה‬ ‫משכנו‪ ,‬ומכולן בחר לגור בעיר מעזיבוז‪ ,‬מפני‬ ‫הראשונה מבין בעלי החיים; ואכן‪ ,‬בשעה שחרב העולם במבול וכל בעלי החיים‬ ‫שהיא שוכנת אצל הנהר‪ ,‬ויהיו לו דגים בהרחבה‬ ‫נאבדו – מלבד נח ואשר אתו בתיבה שמהם התחדש העולם – היו הדגים היחידים‬ ‫לכבוד שבת קודש‪.‬‬ ‫מהבריאה הראשונה שנתקיימו מעצמם‪.‬‬ ‫התבטאות נפלאה אמר הרה"ק בעל עטרת צבי‬ ‫סוד הישרדותם טמון בכוח המיוחד שבהם‪ ,‬המשמש משל לאהבת התורה של‬ ‫מזידיטשוב זי"ע בהאי לישנא‪" :‬רבי שלמה'לע‬ ‫ישראל (בר"ר צז‪ ,‬ג)‪ :‬כשם שהדגים גדלים במים ובכל זאת פותחים את פיהם בצמא‬ ‫מקארלין היה אומר שמי שאין לו דגים לכבוד‬ ‫לכל טיפה היורדת מן השמים כאילו לא טעמו מים מעולם‪ ,‬כך ישראל מטים אוזן‬ ‫שבת קודש‪ ,‬ידאג יותר מאשר על הענין שאמרו‬ ‫בשקיקה לכל חידוש בתורה‪ .‬מעלה זו שורשה בכוח השמיעה‪ ,‬שעיקרה שמ"ע – ר"ת‬ ‫עליו חז"ל (יומא פח‪ ,‬א) ידאג כל השנה‪ .‬ואני מוסיף‬ ‫ש'או מ'רום ע'יניכם וראו מי ברא אלה (תקו"ז פה‪ ,‬ב)‪ .‬מאחר שהדגים נקראים "עיינין‬ ‫על זה דמי שיש לו דגים לכבוד שבת קודש‪ ,‬אזי‬ ‫פקיחין" (זוהר ח"ג קכט‪ ,‬ב) ורואים תמיד "מי ברא אלה"‪ ,‬טבועה בהם תשוקה מתמדת‬ ‫אינו צריך לדאוג כלום בשבוע הבא" עכדה"ק‪.‬‬ ‫למים ולשמיעת התורה‪ ,‬כפי שנאמר בהפטורה של סדרא זו (‪-‬פר' נח)‪" :‬הטו אזנכם‬ ‫ולכו אלי שמעו ותחי נפשכם" – ובזכות כך נשארו בחיים‪ ,‬כדי לבטא בעולם את כוח‬ ‫הקפדתו העצומה של רביה"ק מקאזמיר‬ ‫אהבת התורה‪ ,‬שהיא חיינו ואורך ימינו‪.‬‬ ‫על מאכל הדגים‬ ‫רביה"ק מקאזמיר הקפיד מאוד במאכל הדגים‬ ‫דרכו על הארץ"‪ ,‬ודרשו חז"ל (סנהדרין קח‪ ,‬א) שאף‬ ‫פסוק "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת‬ ‫בשבת‪ .‬את הדגים לכבוד שבת היה מכין ומבשל‬ ‫בעלי החיים השחיתו דרכם – אך מדיוק הכתוב‬ ‫הארץ"‪ ,‬שהבריאה היתה רק על קיום ששת ימים‪,‬‬ ‫בעצמו‪ .‬פעם אחת כשבא אורח לשבות אצלו‬ ‫"על הארץ" משמע שדגי הים לא השחיתו דרכם‬ ‫ויום השביעי שב"ק ‪ -‬נותן נפש חדשה על עוד‬ ‫בשבת‪ ,‬כיבד אותו שיכין את הדגים לעצמו‪,‬‬ ‫ולכן ניצלו‪ .‬והנה ידוע אשר העיניים המה סרסורי‬ ‫ששת ימים להחזיק ולקיים הבריאה‪ ,‬על כן נהגו‬ ‫ואחר כך ערבו את כל הדגים לתוך קדירה אחת‪.‬‬ ‫דעבירה (ראה רש"י פר' שלח טו‪ ,‬לט) וא"כ הדגים שלא‬ ‫ישראל להתחיל סעודת שבת במין דגים [וראה‬ ‫בשעה שחלקו ביניהם‪ ,‬אמר לו הרה"ק מקאזמיר‬ ‫השחיתו דרכם לא פגמו בעין‪ ,‬נמצא דהדגים הם‬ ‫במסגרת דברים נפלאים מהרה"ק רבי אברהם‬ ‫"דאס איז זיינס" ‪ -‬זה שלך‪.‬‬ ‫ממובחרי הבעלי חיים‪ ,‬ויום השבת הוא מובחר‬ ‫אייגר מלובלין זי"ע]‪.‬‬ ‫ופירש מוהר"י מאמשינוב כי העניין הוא על‬ ‫הימים על כן מצוה לאכול בשבת חמדת הימים‬ ‫פי מה שאמרו חז"ל (עבודה זרה ג‪ ,‬א) מי שטרח‬ ‫את הדגים מובחר הבעלי חיים‪ ,‬וכיון שכל‬ ‫מדוע אכל הרה"ק מרוז'ין את עין הדג‬ ‫בערב שבת יאכל בשבת‪ ,‬שכן קדושת השבת‬ ‫מעלתם באה מזה שלא פגמו בעינם על כן יש‬ ‫נובעת מההכנה של ערב שבת‪ .‬ולכן הבין הרה"ק‬ ‫שח הרה"ק החידושי הרי"ם (הובא בשש"ק בפרשתנו)‪:‬‬ ‫בנותן טעם לאכילת 'עין הדג' ביום מובחר זה‪.‬‬ ‫מקאזמיר מי הכין איזה חלק‪ ,‬ועל ידי כך חילק‬ ‫מפני מה זכו הדגים שיש להם חן ועולים הם על‬ ‫כאשר גמר רבי יוסף לחשוב טעם זה בדעתו‪,‬‬ ‫שולחן מלכים‪ ,‬משום שלא השחיתו את דרכם‬ ‫לאורח את מה שטרח והכין בעצמו‪.‬‬ ‫הפנה פתאום רבו הק' את פניו אליו‪ ,‬ואמר לו‪:‬‬ ‫בדור המבול‪ ,‬וכמו שדרשו חז"ל (זבחים קיג‪ :‬הובא‬ ‫ופעם אחת בערב שבת קודש כשבא רבי יצחק‬ ‫"יונגערמאן‪ ,‬די האסט רעכט" ‪ -‬אברך! כוונת אל‬ ‫ברש"י בפרשתנו) מן הפסוק (בראשית ז‪ ,‬כב) "מכל‬ ‫מווארקי לקבל שלום מהרה"ק מקאזמיר‪ ,‬והיה‬ ‫האמת‪...‬‬ ‫אשר בחרבה מתו – פרט לדגים שבים"‪.‬‬ ‫זה בעונה שהיה קשה מאוד להשיג דגים בימות‬ ‫כיוצא בזה מסופר (ישמח ישראל מטשארטקוב‬ ‫החורף שהנהרות היו קפואים מקרח‪ ,‬שאל רבינו‬ ‫בפרשתנו‪ ,‬ועוד)‪ ,‬בשבת הראשונה שבא להסתופף‬ ‫את הרה"ק מווארקי האם יש לו דגים בריווח‪.‬‬ ‫אות היא ביני ובין בני ישראל‬ ‫וכשהשיב לו בשלילה‪ ,‬אמר לו שאם כן ישלח‬ ‫הרה"ק רבי יוסף מראדוויל (נכד הרה"ק רבי יוסף‬ ‫טעם נוסף לאכילת דגים בשבת נתן הרה"ק רבי‬ ‫מיאמפלא בנו של המגיד מזלאטשוב זי"ע) אצל הרה"ק‬ ‫לו מעונג השבת שלו‪ ,‬ושלח לו מחבת דגים של‬ ‫בעריש מביאלא זי"ע בספרו מגיד דבריו ליעקב‬ ‫מרוז'ין (יו"ד ג' מרחשון)‪ ,‬זכה לעמוד בעת עריכת‬ ‫ארבעים ליטרות‪ .‬כי אצלו‪ ,‬שהיה מקפיד כל כך‬ ‫(בפרשתנו)‪ ,‬הנה אמרו חז"ל (סנהדרין נט‪ ,‬ב) "אדם‬ ‫השולחן אחורי כסא קדשו‪ .‬בעת אכילת הדגים‪,‬‬ ‫על מאכל הדגים בשבת‪ ,‬תמיד המציאו לו השמים‬ ‫הראשון לא הותר לו בשר לאכילה‪ ,‬דכתיב‬ ‫ראה שהרה"ק מרוז'ין נטל תחילה את העין‬ ‫את מבוקשו לשבת קודש (כתבי אמרי שאול זצוק"ל)‪.‬‬ ‫המשך בעמוד ה' >>>‬ ‫ד‬ ‫המשך בשבילי הפרשה‬ ‫הרב ישעי' מרק‬ ‫(בראשית א‪ ,‬כט‪-‬ל) "לכם יהיה לאכלה‬ ‫"מנעי קולך מבכי"‬ ‫ולכל חית הארץ" ולא חית הארץ‬ ‫לכם‪ ,‬וכשבאו בני נח הותרו להם‬ ‫שנאמר (שם ט‪ ,‬ג) "כירק עשב נתתי‬ ‫לכם את כל"‪ ,‬והטעם שהתיר להם‪,‬‬ ‫כי במבול ניצלו כל נפש חיה אשר‬ ‫מאמר ליומא דהילולא של מַאמֶע ָרחֵל ‪ -‬י"א חשון‬ ‫בארץ על ידי נח שזן ופרנס אותם‬ ‫בתיבה‪ ,‬ובשכר זה הותר לו לאכול‬ ‫מבשרם‪ ,‬אולם רק החיות שהיו על‬ ‫הרגישה בהם שם בדרכם‪ ,‬ועמדה והתחננה‬ ‫ַמ ֶּצ ֶבת ְקבֻ ַרת ָר ֵחל ַעד ַהּיֹום‬ ‫הארץ הותר לו‪ ,‬אבל דגים שבים‬ ‫לפני בורא עולם שירחם על בניה ויחזיר אותם‬ ‫שלא השחיתו את דרכם כשאר‬ ‫לארצם‪ .‬וכך אומר הנביא ירמיהו (ירמיה לא‪,‬‬ ‫בי"א בחשון שנת ב' אלפים ר"ח‪ ,‬נסתלקה רחל‬ ‫אמנו לבית עולמה‪ .‬המקור ליום היארצייט‪,‬‬ ‫בעלי חיים‪ ,‬וכמאמרם ז"ל (זבחים קיג‪,‬‬ ‫יד‪-‬טז)‪ּ" :‬כֹה ָא ַמר ה'‪ ,‬קֹול ְּב ָר ָמה נִ ְׁש ָמע נְ ִהי ְּב ִכי‬ ‫ב) שדגים שבים לא מתו במבול‪ ,‬על‬ ‫הוא על פי האמור בילקוט שמעוני (פרשת שמות‬ ‫יה ֵמ ֲאנָ ה ְל ִהיּנָ ֵחם‬ ‫רּורים‪ָ ,‬ר ֵחל ְמ ַב ָּכה ַעל ָּבנֶ ָ‬ ‫ַת ְמ ִ‬ ‫כן לא הותר בשרם לאכילה אף אחר‬ ‫קֹולְך ִמ ֶּב ִכי‬ ‫ֵ‬ ‫יה ִּכי ֵאינֶ ּנּו‪ּ .‬כֹה ָא ַמר ה'‪ִ ,‬מנְ ִעי‬ ‫ַעל ָּבנֶ ָ‬ ‫רמז קס"ב) כי בנימין בנה של רחל נולד בי"א‬ ‫חשון‪ ,‬והרי בו ביום שנולד בנימין‪ ,‬מתה אמו‬ ‫המבול‪ ,‬כי אדם במה יזכה"‪.‬‬ ‫וְ ֵעינַ יִ ְך ִמ ִּד ְמ ָעה‪ִּ ,‬כי יֵ ׁש ָׂש ָכר ִל ְפ ֻע ָּל ֵתְך נְ ֻאם ה'‪,‬‬ ‫רחל‪ .‬ומכאן שיום הסתלקותה היה בתאריך זה‪.‬‬ ‫רק כאשר קבלו בני ישראל את‬ ‫יתְך נְ ֻאם ה'‪,‬‬ ‫וְ ָׁשבּו ֵמ ֶא ֶרץ אֹויֵ ב‪ ,‬וְ יֵ ׁש ִּת ְקוָ ה ְל ַא ֲח ִר ֵ‬ ‫ואכן במשך מאות בשנים‪ ,‬נהגו המוני שלומי‬ ‫התורה בהר סיני‪ ,‬ועל ידי זה נעשה‬ ‫בּולם"‪.‬‬ ‫וְ ָׁשבּו ָבנִ ים ִל ְג ָ‬ ‫ישראל לעלות ולפקוד את ציונה הקדוש‪ ,‬וכפי‬ ‫קיום העולם‪ ,‬השמים והארץ וכל‬ ‫כל יהודי באשר הוא‪ ,‬כיסופים וגעגוע בלבו‬ ‫צבאם‪ ,‬כמו שאמרו ז"ל (שבת פח‪,‬‬ ‫שכותב בספר "חבת ירושלים" שביום זה נהגו‬ ‫לשפוך שיח על מקום קבורתה אשר נודע‬ ‫א) "שהתנה הקב"ה עם מעשה‬ ‫היהודים מירושלים ללכת אל מקום קבורתה‬ ‫כמקום ששערי שמיים פתוחים‪ ,‬והתפילות שם‬ ‫בראשית‪ ,‬ואמר להם‪ ,‬אם ישראל‬ ‫וללמוד שם כל היום או כל הלילה‪ .‬אמנם יש‬ ‫מתקבלות ביותר‪ ,‬מאז אותו היום בו קבע יעקב‬ ‫מקבלים את התורה אתם מתקיימין‪,‬‬ ‫לציין כי בחלק המדרשים משתמע‪ ,‬שפטירת‬ ‫אע"ה את המקום למקום תפילה וישועה נצחי‪,‬‬ ‫ואם לאו אני מחזיר אתכם לתוהו‬ ‫רחל היתה בתקופת האביב‪ ,‬לאחר החורף‪ ,‬ויש‬ ‫ולמקום שבנ"י יבואו לשפוך שיח ולעורר רחמי‬ ‫ובוהו"‪ ,‬לכן מאותה שעה הותר להם‬ ‫הכותבים שהיה זה בחודש אייר‪ .‬אך בקרב‬ ‫שמים אצל רחל הממאנת להנחם על בניה‪.‬‬ ‫לישראל לאכול דגים שהרי הם‬ ‫מקהלות ישראל נהגו מקדמת דנא לציין את‬ ‫לאורך כל הדורות ממשיך ומהדהד קול בכייתה‬ ‫יום פטירתה בי"א בחשון‪.‬‬ ‫קיימים בזכותם‪.‬‬ ‫של רחל אמנו‪ ,‬והקול הזה ממשיך ומתעורר כל‬ ‫הנה‬ ‫מסיים הרה"ק מביאלא‪:‬‬ ‫על אודות מקום קבורתה כותבת התורה‬ ‫אימת שבניה אהוביה של אמא באים לפקוד‬ ‫(שמות כ‪,‬‬ ‫בקבלת התורה נצטווינו‬ ‫הקדושה בפרשת וישלח (בראשית לה‪ ,‬יט‪-‬כ)‪:‬‬ ‫את קברה‪ ,‬וכפי שגילה רשב"י בזוה"ק (פרשת‬ ‫ח) "זכור [ושמור] את יום השבת‬ ‫"וַ ָּת ָמת ָר ֵחל וַ ִּת ָּק ֵבר ְּב ֶד ֶרְך ֶא ְפ ָר ָתה ִהוא ֵּבית‬ ‫ויחי רכט‪ ,).‬כי רחל אמנו היא זו שפועלת ישועות‬ ‫לקדשו"‪ ,‬ושמירת שבת היא אות‬ ‫ָל ֶחם‪ ,‬וַ ּיַ ֵּצב יַ ֲעקֹב ַמ ֵּצ ָבה ַעל ְק ֻב ָר ָתּה ִהוא ַמ ֶּצ ֶבת‬ ‫עבור כלל ישראל בכל עת שנצרכים לרחמים‪.‬‬ ‫בין ישראל לאביהם שבשמים‬ ‫ְק ֻב ַרת ָר ֵחל ַעד ַהּיֹום"‪.‬‬ ‫וכך כותב הרה"ק מברדיטשוב זי"ע ב'קדושת‬ ‫שקבלו את התורה‪ ,‬ומשום הכי‬ ‫לוי' (פרשת ויצא)‪ ,‬כי בכל עת צרה לישראל‬ ‫מקום קבורת רחל אמנו היה ידוע בכל הזמנים‪.‬‬ ‫קיימא לן (סנהדרין נח‪ ,‬ב) "גוי ששבת‬ ‫רח"ל‪ ,‬כשבאים להתפלל בקבר רחל‪ ,‬יוצאת‬ ‫וכפי שהעידה התורה בפסוק הנזכר‪ .‬עוד‬ ‫חייב מיתה"‪ ,‬אמור מעתה כי "מכח‬ ‫רחל אמנו מקברה וצועקת לפני השי"ת עד‬ ‫מוצאים אנו בתנ"ך‪ ,‬שאמר שמואל הנביא‬ ‫התורה השגנו יפוי כח וזכות על כל‬ ‫שמעוררת ישועה על ישראל‪.‬‬ ‫לשאול המלך בצאתו לחפש את האתונות‪:‬‬ ‫חי‪ ,‬אפילו על דגים שבים שיהיו‬ ‫"בלכתך היום מעמדי ומצאת שני אנשים עם‬ ‫מותרים באכילה‪ ,‬לפיכך אוכלים‬ ‫דורות על דורות מהווה מקום קבורה מוקד‬ ‫קבורת רחל בגבול בנימין בצלצלח‪ ,‬ואמרו‬ ‫דגים בשבת‪ ,‬ועוד דלכולי עלמא‬ ‫תפילותיהם‪ ,‬ערגת לבם ושיח נפשם‪ ,‬של‬ ‫אליך נמצאו האתונות" (שמואל א' י‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫בשבת נתנה תורה (שבת פו‪ ,‬ב)‪ ,‬וכל‬ ‫רבבות יהודים‪ ,‬אנשים ונשים זקן וטף‪ ,‬הנוהרים‬ ‫הנה מכל קצות הארץ בכל ימות השנה‪ ,‬כדי‬ ‫הרמב"ן בשני מקומות בפירושו על התורה‬ ‫עיקר ייפוי כח אדם על הדגים הוא‬ ‫לשפוך את לבם בחיקה של אמא רחל‪ .‬רבים‬ ‫מזכיר את מיקום קבורתה‪ .‬בפרשת ויחי על‬ ‫מצד קבלת התורה" עכ"ד ודפח"ח‪.‬‬ ‫מיהודי ירושלים הסמוכה‪ ,‬היו הולכים כמעט‬ ‫הפסוק "ואקברה שם בדרך אפרת"‪ ,‬כותב‪ ,‬כי‬ ‫מדי יום ביומו לבקר את אמא רחל‪ ,‬כאן היו‬ ‫רחל לא נפטרה כלל בדרך‪ ,‬רק נפטרה בעיר‬ ‫קדושת האמת על ידי הדגים‬ ‫מוצאים את עצמם נשפכים לפני קונם בתפילה‬ ‫"רמה" שהיתה עיר בארץ בנימין‪ ,‬ושם נקברה‪.‬‬ ‫רביה"ק בספרו ישא ברכה (פרשת‬ ‫היוצאת מן הלב‪.‬‬ ‫אולם בפרשת וישלח [שכתבו לאחר שכתב את‬ ‫בשלח) מביא טעם נפלא לאכילת‬ ‫הדברים הנ"ל] חוזר בו וכותב‪ ,‬כי רחל נקברה‬ ‫בדברי הזוה"ק בפרשת וישלח‪ ,‬מבואר לשון‬ ‫דגים בשבת‪ ,‬על פי מה שאמרו‬ ‫סמוך מאוד לבית לחם‪ ,‬וז"ל‪" :‬ועכשיו שזכיתי‬ ‫הפסוק "מצבת קבורת רחל עד היום הזה"‪.‬‬ ‫חז"ל (ירושלמי דמאי פרק ד הלכה א)‬ ‫ובאתי לירושלים שבח לקל הטוב והמטיב‪,‬‬ ‫לדברי רבי יוסי הכוונה היא‪ ,‬שמקום קבורתה‬ ‫שעם הארץ אימת שבת עליו ואומר‬ ‫ראיתי בעיני שאין מן קבורת רחל לבית לחם‬ ‫יהיה גלוי וידוע עד זמן תחיית המתים הנקרא‬ ‫אמת‪ .‬וכיוון ששנינו בגמרא (פסחים‬ ‫אפילו מיל‪ .‬וכן ראיתי שאינה קבורה ברמה‬ ‫קיח‪ ,‬ב) שדגים שבים אמרו ואמת ה'‬ ‫"היום הזה"‪ .‬ולשיטת רבי יהודה כוונת הפסוק‬ ‫ולא קרוב לה‪ ,‬אבל הרמה אשר לבנימין רחוק‬ ‫לעולם‪ ,‬הרי שעל ידי אכילת הדגים‬ ‫היא‪ ,‬שמקום קבורתה יהיה גלוי עד היום בו‬ ‫ממנה כארבע פרסאות‪ .‬והרמה אשר בהר‬ ‫בשבת ממשיכים את קדושת האמת‬ ‫יתקבצו נדחי ישראל וישובו מן הגלות‪ ,‬שאז‬ ‫אפרים רחוק ממנה יותר משני ימים"‪.‬‬ ‫של היום הקדוש‪.‬‬ ‫יעברו בנ"י דרך קבר רחל ויבכו שם‪ ,‬כמו‬ ‫שבכתה רחל לפני הקב"ה על גלות ישראל‬ ‫והביאור לכך כותבים מפרשי הרמב"ן‪ ,‬כי את‬ ‫בימי הגלות‪ ,‬ובאותה שעה עתידה רחל לשמוח‬ ‫דבריו בפרשת ויחי כתב הרמב"ן כאשר עוד‬ ‫האוכל דגים בשבת מתברך‬ ‫עם ישראל ועם השכינה‪.‬‬ ‫היה גר בחו"ל‪ ,‬ולכן כתב כי נקברה ברמה‬ ‫מחמת שלא ראה ולא ידע את המציאות‪ ,‬אך‬ ‫בברכה משולשת‬ ‫מסופר על הגאון רבי חיים שמואלביץ זצ"ל‪,‬‬ ‫כאשר זכה לעלות ארצה‪ ,‬חזר בו וכתב את‬ ‫ונחתום בהבטחתו של הרה"ק רבי‬ ‫שבנסיעתו לקבר רחל‪ ,‬דיבר עם רחל אמנו‬ ‫דבריו בפרשת וישלח‪.‬‬ ‫צבי אלימלך מדינוב זי"ע‪ ,‬המבטיח‬ ‫וביקש ממנה‪" :‬הקב"ה מבקש ממך "מנעי קולך‬ ‫לאוכל דגים בשבת ברכה משולשת‪,‬‬ ‫מבכי"‪ ,‬אולם אני‪ ,‬חיים בנך‪ ,‬מבקש ממך אל‬ ‫וכה כתב בספרו בני יששכר (מאמרי‬ ‫תפסיקי לבכות!"‪.‬‬ ‫קֹול ְּב ָר ָמה נִ ְׁש ָמע‬ ‫שבתות א‪ ,‬יא)‪" :‬טעם למצוה מן‬ ‫וכה היה אומר האדמו"ר רבי אברהם שלמה‬ ‫רחל אמנו שנקברה על אם הדרך‪ ,‬היא היחידה‬ ‫המובחר לאכילת דגים בשבת‪,‬‬ ‫בידרמן מלעלוב זצ"ל‪ :‬הרבה צדיקים הבטיחו‬ ‫מבין האימהות שלא קבורה יחד עם האבות‬ ‫דהנה אשכחן במעשה בראשית‬ ‫שבהגיעם לעולם העליון לא ישקטו ולא ינוחו עד‬ ‫הקדושים ואדם וחווה במערת המכפלה‬ ‫ברכה בג' דברים‪ ,‬והם בג' ימים זה‬ ‫שיבוא משיח‪ ,‬אולם כשהגיעו לשם השתעשעו‬ ‫שבחברון‪ .‬ואין זה בכדי‪ ,‬אלא מטרה לדורות‬ ‫אחר זה רצופים‪ :‬ברכה לדגים ביום‬ ‫איתם בתענוגים ושכחו מה שהבטיחו‪ .‬אולם אצל‬ ‫היתה בכך‪ ,‬שבמקום קבורתה בצדי הדרך‪,‬‬ ‫ה'‪ ,‬וברכה לאדם ביום ו'‪ ,‬וברכה‬ ‫רחל אמנו כתוב "מבכה על בניה" בלשון הווה‪,‬‬ ‫תדאג בעתיד לילידיה האובדים בגלות‪ .‬בדרך‬ ‫לשבת ביום ז'‪ ...‬והנה חוט המשולש‬ ‫שעדיין לא שכחה ומעוררת רחמים על כלל‬ ‫זו‪ ,‬ההולכת מירושלים‪ ,‬צעדו בני ישראל‬ ‫לא במהרה ינתק‪ ,‬האדם האוכל‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫כשהלכו בגלות לאחר חורבן ביהמ"ד‪ ,‬ורחל‬ ‫דגים לכבוד שבת‪ ,‬יתברך בברכה‬ ‫המשולשת ולא במהרה תנתק"‪.‬‬ ‫ה‬ ‫ערב עיון ייחודי וגדוש בנושא‬ ‫וידעת היום‬ ‫מסירות נפש לתורה‬ ‫חדש‪ :‬מהפכת ה'מזומנים'‬ ‫בשעות הערב של יום חמישי האחרון לבש האולם שמעל‬ ‫בית המדרש הגדול חג‪ :‬עשרות אברכים ובחורים מקרב‬ ‫מגיעה ללומדי ההלכה‬ ‫אנ"ש נקבצו ובאו אל שולחנות ערוכים בטוב טעם ודעת‪,‬‬ ‫לאחר שנבדקה ונוסתה בהצלחה רבה בהיכלי כוללים‬ ‫לערב שכולו רוממות‪ ,‬התעלות והתקשרות לעמלה של‬ ‫רבים ברחבי הארץ‪ ,‬וזכתה לתגובות נלהבות ולסיפוק‬ ‫תורה‪.‬‬ ‫עצום בקרב הלומדים‪ ,‬מגיעה הבשורה המשמחת‪ :‬בשבוע‬ ‫הבעל"ט תצא לדרך מבית 'יודעי תורתך' תוכנית מזומנים‬ ‫המשתתפים הסבו לסעודת מצווה כיד המלך באווירה‬ ‫חדשה בשם "וידעת היום" לידיעת הלכות בעל פה‪ ,‬כאשר‬ ‫מרוממת ומלאת הוד‪ ,‬כאשר הערב עמד הפעם בסימן‬ ‫בשלב הראשון יתחילו הלומדים בהלכות יורה דעה ח"ב‪.‬‬ ‫מסירות נפש לתורתנו הקדושה‪.‬‬ ‫התוכנית נולדה כמענה לצורך עז שעלה מהשטח‪ ,‬לאחר‬ ‫להכיר את שורש הנשמה‬ ‫שרבים מאברכי אנ"ש כבר למדו ונבחנו בהיקף עצום‬ ‫של ידיעות על כל יורה דעה ח"ב‪ ,‬ונוצר בקרבם צורך‬ ‫ראשון הנואמים היה ראש ישיבת אלכסנדר‪ ,‬הגאון רבי‬ ‫אמיתי לשמר את החומר הנלמד ולחקוק אותו בזיכרון‬ ‫משה לנציצקי שליט"א‪ ,‬אשר נשא מדברותיו בלהב אש‬ ‫באמצעות תוכנית חזרות שבועית בהספק קבוע ואחיד‬ ‫ובמתק שפתיים על גודל‬ ‫לכל המשתתפים‪.‬‬ ‫חובת מסירות הנפש‬ ‫לתורה‪ ,‬שהיא כל תכלית‬ ‫תטעם ותבין‬ ‫ויעוד האדם בעולם‬ ‫המעלות שבתוכנית זו הן רבות ועליהן ניתן לומר‬ ‫הזה‪ .‬בדבריו העמוקים‬ ‫"תטעם‪-‬תבין"‪ .‬ידוע ומפורסם כי חזרה על הלימוד בעל‪-‬‬ ‫והיסודיים עמד על כך‬ ‫פה שקולה ומקבילה לרושם של כחמש פעמים בפנים‪.‬‬ ‫שלכל נשמה ונשמה‬ ‫מעבר לכך‪ ,‬הלימוד מתוך מטרה לדעת בעל‪-‬פה מרגיל את‬ ‫ייחודי‬ ‫שורש‬ ‫ישנו‬ ‫האברך לסכם ולתמצת את עיקרי הדברים בצורה הנכונה‬ ‫ותפקיד מוגדר בעולם‬ ‫והמדויקת ביותר‪ ,‬ומקנה ללומד בהירות נפלאה וסדר‬ ‫התורה‪ ,‬ועלינו לזכור‬ ‫יסודי בכל החומר הנלמד‪.‬‬ ‫זאת תמיד ולא להסיח‬ ‫דעת מהייעוד הרוחני שלנו‪.‬‬ ‫איך זה עובד?‬ ‫מבנה התוכנית מבוסס על הלכות יורה דעה ח"ב המורכב‬ ‫סוד ההצלחה‪ :‬עקביות ותוכנית סדורה‬ ‫מ‪ 45-‬דפי שולחן ערוך בצורת הדף‪ .‬בכל שבוע יהיה הספק‬ ‫אחריו נשא דברים הרה"ג רבי מנחם כהן שליט"א‪ ,‬ראש‬ ‫קבוע של דף שו"ע אחד לפי סדר הדפים‪ ,‬ולפי קצב אחיד‬ ‫מגמה בכולל 'אור עולם'‪ .‬בדבריו התמקד בדרך הסלולה‬ ‫לכלל המשתתפים‪ ,‬כאשר הדף הנלמד יפורסם מידי שבוע‬ ‫להגעה לידיעת התורה‪,‬‬ ‫בעלון 'בשבילי דשא' אותו הנכם מחזיקים בידכם‪.‬‬ ‫והדגיש כי המפתח לכך‬ ‫צורת הסיכום הנדרשת היא סיכום מתומצת של עיקרי‬ ‫טמון בתוכנית סדורה‬ ‫השיטות בטור ובשולחן ערוך יחד עם עיקרי נושאי הכלים‬ ‫ועקבית‪ ,‬שבאמצעותה‬ ‫הנלמדים‪ .‬בסוף כל שבוע‪ ,‬על האברך להיבחן בעל‪-‬פה על‬ ‫יכול האדם להתקדם‪,‬‬ ‫הדף השבועי אצל חברותא שנקבעה מראש‪ ,‬באופן שכל‬ ‫לחוש סיפוק ולהתענג‬ ‫אחד נבחן פעם אחת ומקשיב פעם אחת‪ ,‬כשכמובן ניתן‬ ‫על מתיקות התורה‪.‬‬ ‫לקבוע אף חברותא טלפונית‪ .‬בכל שבוע רביעי ייבחר‬ ‫הדברים‬ ‫במסגרת‬ ‫האברך על הדף השבועי וגם על שלושת הדפים הקודמים‬ ‫הציג הרב שליט"א‬ ‫של אותו חודש‪ ,‬כמו כן יתקיימו חזרות נוספות מזמן לזמן‬ ‫את תוכנית המזומנים‬ ‫כפי שיפורסם בהמשך‪.‬‬ ‫החדשה מבית 'יודעי‬ ‫במקרה שבו אברך שנבחן שכח את ההמשך או שטעה‪,‬‬ ‫תורתך' ‪" -‬וידעת היום" (דיווח נפרד מופיע בנפרד‬ ‫החברותא כמובן יכול לתקן אותו עד פעמיים‪ ,‬אך מהפעם‬ ‫בעלון)‪ ,‬וסיפר על בעלי בתים רבים שוויתרו על הצעות‬ ‫השלישית יצטרך לחזור ולהיבחן שוב על דף זה‪ .‬מומלץ‬ ‫ממוניות קורצות למען קביעות עיתים לתורה‪ ,‬ומצאו בכך‬ ‫מאוד לכל אברך להיבחן אצל עצמו לפני שהוא ניגש‬ ‫את אושרם האמיתי‪.‬‬ ‫להיבחן אצל החברותא‪ ,‬כדי לראות שהדברים מתומצתים‬ ‫אצלו כראוי‪.‬‬ ‫בסיום דבריו הביא מעשה נוקב אודות מרן הגאון רבי‬ ‫אהרן קוטלר זצוק"ל‪ :‬נגיד אחד שאל את רבי אהרן‪ ,‬אם‬ ‫המפתח להצלחה‬ ‫מעלת 'זבולון' התומך בתורה כה גדולה‪ ,‬מדוע שלא יצא‬ ‫חשוב להדגיש כי תועלת התוכנית תבוא לידי ביטוי מירבי‬ ‫רבי אהרן בעצמו לעסוק במסחר ויפרנס לומדי תורה?‬ ‫רק כאשר האברך יתרגל לתמצת במינימום האפשרי את‬ ‫השיב לו רבי אהרן במשפט מחלחל עד עומקה של נפש‪:‬‬ ‫עיקרי הדף‪ ,‬ללא הארכה בקושיות‪ ,‬תירוצים וראיות‪ ,‬אלא‬ ‫"אמנם ארוויח בכך עולם הבא‪ ,‬אך עולם הזה – לא יהיה‬ ‫אך ורק בסיכום השיטות והנידונים בכל סעיף‪ .‬מי שמעולם‬ ‫לי‪"...‬‬ ‫לא סיכם כך‪ ,‬ייתכן וירגיש קושי משמעותי בתחילת‬ ‫את מסכת הנואמים נעל הרה"ג ר' אריה גוטרמן שליט"א‪,‬‬ ‫התוכנית‪ ,‬אך ככל שיעבור הזמן יתרגל לתמצות נכון‪.‬‬ ‫ראש כולל הלכות שבת ותוכנית "וידעת היום"‪ ,‬אשר‬ ‫תגמול למשתתפים‬ ‫הסביר בקצרה ובבהירות את מתכונת הלימוד ואופן‬ ‫כמובן שיש מתן שכרה בצידה‪ ,‬כאשר ניתן יהיה להיבחן‬ ‫הפעילות של התוכנית החדשה‪.‬‬ ‫במבחני הכתרים בחודשי תשרי וניסן ולזכות בתגמול ככל‬ ‫הציבור יצא מיום העיון בתחושת התרוממות כבירה‬ ‫מבחני השימור‪ .‬הנהלת 'יודעי תורתך' מזמינה את כלל‬ ‫ובחשק נמרץ להמשיך לשקוד על התורה ולהתעלות‬ ‫האברכים להצטרף למהפכת הלימוד‪ ,‬לטעום‪ ,‬להרגיש‬ ‫במעלותיה‪.‬‬ ‫ולהבין‪.‬‬ ‫ו‬ ‫הרב ש‪.‬ב‪ .‬מרקסון‬ ‫ׁשמִים‬ ‫ג ָּדֹול יֹום ה ַג ְ ּ ָ‬ ‫הנערץ ניגש לאדן החלון ועומד ומתבונן‬ ‫הבאות בעקבותיו‪.‬‬ ‫ירידת הגשמים תלויה במעשיהם של‬ ‫בגשם הניתך לארץ ושפתיו ממלמלים‬ ‫וכבר כתב הרמב"ן בפרשת בחקותי על‬ ‫בני ישראל‬ ‫כמהרהר בקול‪" :‬דער אויבערשטער ווייזט‬ ‫טיבה ומעלתה של הברכה המיוחדת‬ ‫שאלת הגשמים אינה כהזכרת הגשם‪ ,‬שכן‬ ‫וואס ער קען!" (‪-‬הקב"ה מראה מה שהוא יכול!)‪,‬‬ ‫"בבואם‬ ‫בעתם‪:‬‬ ‫הגשמים‬ ‫בירידת‬ ‫בעוד את הזכרת הגשמים התחלנו לומר‬ ‫תוך שהוא מחווה באצבעו בהתפעלות‬ ‫בעתם‪ ,‬כאשר יאות יהיה האויר זך וטוב‬ ‫כבר בתפילת מוסף של שמ"ע‪ ,‬לעומת‬ ‫ובהשתוממות מגדולת הבורא‪ ,‬ומראה‬ ‫והמעיינות והנהרות טובים‪ ,‬ויהיה זה‬ ‫זאת שאלת הגשמים מתחלת רק בז'‬ ‫לתלמידו איך שבו זמנית מתמלאים‬ ‫סיבת בריאות לגופים‪ ,‬והפירות כולם‬ ‫בחשון‪ .‬הסיבה לכך‪ ,‬לפי שאת ההזכרה יש‬ ‫רחובות שלמים במים‪.‬‬ ‫ירבו ויתברכו בהן וכו'‪ ,‬לא יחלה האדם‬ ‫להתחיל סמוך לגשמים‪ ,‬וכמאמר המשנה‬ ‫ולא יהיה בהם משכלה ועקרה ובבהמתם‪,‬‬ ‫רבות הם נפלאות הבריאה המתגלות‬ ‫במסכת תענית‪ ,‬אך שאלת הגשם נאמרת‬ ‫וימלאו ימיהם‪ ,‬כי בהיות הגופים גדולים‬ ‫רק ט"ו יום לאחר מכן‪ ,‬כדי שיגיע אחרון‬ ‫סביב נושא הגשם‪ :‬עננים‪ ,‬ברקים ורעמים‪,‬‬ ‫ובריאים יתקיימו כימי האדם‪ ,‬והנה היא‬ ‫שבישראל לנהר פרת‪ .‬הרי אפוא‪ ,‬כותבים‬ ‫שלגים‪ ,‬ברד ועוד‪ .‬כי אכן הבריאה על כל‬ ‫גדולה שבברכות"‪.‬‬ ‫הספה"ק‪ ,‬כי שאלת הגשמים תלויה בבני‬ ‫מה שבתוכה‪ ,‬מעידה על בוראה‪.‬‬ ‫לא רק שפע וישע גשמי באים הם לעולם‬ ‫ישראל‪ ,‬ועל פי מעשיהם אם לטוב ואם‬ ‫יחד עם הגשמים‪ ,‬אלא גם‪ ,‬ובעיקר‪,‬‬ ‫למוטב‪.‬‬ ‫אור חדש על ציון תאיר‬ ‫השפעות עליונות ורוחניות‪ ,‬שכן הגשם‬ ‫וכך היה רגיל לומר הרה"ק רבי מנחם‬ ‫"גדול יום הגשמים" ‪ -‬אומרים חז"ל‪ .‬וזאת‬ ‫מהווה טל תחיה לנשמת האדם המרווה‬ ‫מנדל מרימינוב זי"ע‪ ,‬כי הגשם יורד תמיד‬ ‫משום שדווקא שם‪ ,‬תחת מעטה הערפל‬ ‫ומשקה את נפשו‪ ,‬ואף את הנפש הצחיחה‬ ‫בתחילה בארץ ישראל ורק לאחמ"כ בכל‬ ‫הסמיך‪ ,‬מסתתרת הארת פנים נפלאה‬ ‫והיבשה‪.‬‬ ‫העולם כולו‪ ,‬כמו שאמרו (תענית י‪" ).‬ארץ‬ ‫מעין יום בריאת שמים וארץ‪ ,‬שבסגולתה‬ ‫על הגה"ק רבי שמעון ז'ליכובער זצ"ל‬ ‫ישראל שותה תחילה"‪ ,‬משל לאדם שבא‬ ‫לעורר חסדים ורחמים מרובים ולהביא‬ ‫משגיח ישיבת יח"ל‪ ,‬מסופר‪ ,‬כי בהספידו‬ ‫אל הצדיק שיברכו לפני נסיעתו כי יצליח‬ ‫השפעות טובות עד בלי די‪.‬‬ ‫את ראש הישיבה הרה"ק רבי מאיר‬ ‫בדרכו ולא ינזק חלילה ע"י הרשעים‬ ‫שפירא זצ"ל שנלב"ע בז' בחשון תרצ"ד‪,‬‬ ‫האורבים להולכי דרכים‪ .‬כך גם הגשם‪,‬‬ ‫וכך לימדונו רבוה"ק רמז לדורות‪ ,‬כי‬ ‫אמר בתוך דברי המספד‪ ,‬ש'גשם' רומז על‬ ‫בא קודם על בנ"י כדי שיברכוהו ויתפללו‬ ‫ככל שחושך הגלות גדול יותר‪ ,‬כך עתיד‬ ‫הצדיק‪ ,‬שהוא הצינור המשפיע של ברכות‬ ‫עליו שלא יפגמו בו הרשעים שבדור‪ ,‬ועל‬ ‫אחר כך אור הגאולה להאיר יותר ויותר‪.‬‬ ‫שמים‪ ,‬ולכך ביום מסוגל זה‪ ,‬הזמן לשאול‬ ‫כן נקרא גם בשם "ברכת הגשם ‪ -‬ברכת‬ ‫והמשילו זאת לענני גשם‪ ,‬שככל שהם‬ ‫ולבקש לירידת גשמים שירד ויושפע כח‬ ‫הטל"‪.‬‬ ‫יותר אפורים וכהים ומאפילים על אור‬ ‫הצדיקים שיזכו להעביר ולהשפיע רב‬ ‫השמש‪ ,‬כך יודעים אנו שעתידים להמטיר‬ ‫ברכות ממעלה למטה‪.‬‬ ‫גדלותו של יום הגשמים‬ ‫מטרות גשמים‪ .‬זאת הסיבה שעתה קודם‬ ‫לא בכדי הפליגו חז"ל הקדושים בדבריהם נפלאות ה'‬ ‫הגאולה השלימה בהתקרב פעמי משיח‪,‬‬ ‫בגודלתו של יום הגשמים (תענית ז‪ - .‬ח‪,):‬‬ ‫חושך מכסה ארץ ומחשיך יותר ויותר‪,‬‬ ‫באחד מימות החורף‪ ,‬בעת שאוצרות‬ ‫ואמרו כי גדול הוא מתחיית המתים‪ ,‬והוא‬ ‫בכדי שבקרוב נזכה לאור חדש על ציון‬ ‫השמים נפתחו וגשמי שפע וברכה ניתכו‬ ‫כיום שניתנה בו תורה‪ ,‬כיום שנבראו בו‬ ‫ארצה בעוז‪ ,‬הבחין אחד מתלמידי ה'חפץ‬ ‫שמים וארץ‪ ,‬וכיום קיבוץ גלויות‪ .‬עוד‬ ‫תאיר ונזכה כולנו במהרה לאורו‪ ,‬בב"א‪.‬‬ ‫חיים' זצ"ל היאך שמורו ורבו‬ ‫אמרו כי אפילו ישועה פרה ורבה בו‪,‬‬ ‫אפילו פרוטה שבכיס מתברכת בו‪,‬‬ ‫שאלות מבחן עמוד‬ ‫ואפילו גייסות פוסקות בו‪.‬‬ ‫הקהילה דפים ב‪ – .‬ג‪:‬‬ ‫כי‬ ‫בדבר‪.‬‬ ‫רמז‬ ‫דורשי רשומות מצאו‬ ‫שבעה דברים נאמרו בגמרא בגדלותו‬ ‫‪ .1‬מדוע היתה ממוקמת לשכת‬ ‫של יום הגשמים והוא רמז על כי‬ ‫בית האבן בצפונית מערבית‪.‬‬ ‫בז' במר‪-‬חשון מתחילין לשאול על‬ ‫מצוה‬ ‫לומדים‬ ‫מדוע‬ ‫‪.2‬‬ ‫הגשמים ‪" -‬ותן טל ומטר לברכה"‪.‬‬ ‫שבת שבע ברכות‬ ‫שבמילואים דוקא לפרה ולא‬ ‫חסידים ואנשי מעשה נהגו לישב‬ ‫פרשת וירא‬ ‫ליו"כ שכתוב בו צוה ולא‬ ‫בסעודת מריעים בליל זה‪ ,‬וכן‬ ‫התפילות יתקיימו בבניין המרכז העולמי‬ ‫לקרבנות שכתוב בהם ביום‬ ‫להרבות ביום זה בלימוד התורה‬ ‫עריכת השוה"ט בביהמ"ד הישן‬ ‫צוותו‪.‬‬ ‫ובעשיית מעש"ט‪ ,‬כי קדוש הוא היום‬ ‫‪ .3‬כיצד תירצו רב משרשיא ורב‬ ‫וצריך לנצלו לעבודת ה'‪ ,‬וגם משום‬ ‫אשי מדוע אין לומר שלכפר‬ ‫שמבקשים אנו‪ ,‬שכאשר יראה השי"ת‬ ‫ההרשמה לאברכים ללינה ולסעודות שב"ק‬ ‫שמשפרים אנו את מעשינו‪ ,‬יגזור‬ ‫הולך על שמיני עצרת‪.‬‬ ‫עלינו גשמים בעתם‪ ,‬בשפע ובעושר‪.‬‬ ‫חובה במס' הטלפון ‪058-3221410‬‬ ‫‪ .4‬למסקנת הגמ' על מה נחלקו‬ ‫וכבר מבואר בגמרא‪ ,‬כי ישנם דברים‬ ‫בין השעות ‪20:30 - 22:30 12:00 - 14:00‬‬ ‫ר' יאשיה ור' יונתן האם קח לך‬ ‫המעכבים את הגשמים מלירד‪ ,‬ואלו‬ ‫עד יום ראשון פרשת וירא ‪22:30‬‬ ‫ועשה לך הכוונה משל יחיד או‬ ‫הם‪ :‬כאשר אין שבים בתשובה‪,‬‬ ‫משל ציבור‪ .‬כיצד נתרץ גם את‬ ‫ביטול תרומות ומעשרות‪ ,‬לשון הרע‪,‬‬ ‫כמו"כ אברכי אנ"ש המעוניינים בדירות‬ ‫הסתירה ועשית לך ארון ומצד‬ ‫ביטול תורה‪ ,‬גזל‪ ,‬עזות פנים‪ ,‬ביטול‬ ‫ניתן לפנות להר"ר ישעי' כהן ‪050-4190307‬‬ ‫שני כתוב ועשו ארון‪.‬‬ ‫מצוות‪ ,‬פוסקים צדקה ואינם נותנים‪.‬‬ ‫‪ .5‬האם פרישה לפרה וליו"כ‬ ‫ללמדנו כי ראשית לכל צריך האדם‬ ‫היא מדאורייתא או לא‪ ,‬אם‬ ‫להשיב על לבו ולשוב מעוונות‬ ‫כן מה הטעם לפרישה זו‪ ,‬מה‬ ‫שבידו ולהתחזק במצוות שבין אדם‬ ‫המקור לפרישה‪.‬‬ ‫למקום ושבין אדם לחבירו‪ .‬ואז זוכה‪,‬‬ ‫והשי"ת מוריד הגשמים לעולם‪ .‬ויחד‬ ‫עמו את גם את כל ההשפעות הטובות‬ ‫ז‬ ‫ברכות מעומק לבנו פנימה למזלא טבא וגדא יאה‪ ,‬להאי יניק וחכים בן ידידינו‬ ‫שהשמחה במעונם‬ ‫הנכבד הבלתי נשכח‬ ‫החתן בצלאל אברהם קרימלובסקי הי"ו י‪-‬ם‬ ‫מורנו הרה"צ שמואל אליהו אהרן לנדא זצ"ל‬ ‫לנישואיו‬ ‫ה"ה הבחור היקר יוסף ני"ו‬ ‫נכד חדב"נ הרה"צ מדראביטש זצ"ל‬ ‫הר"ר צבי זאב לרנר הי"ו פתח תקוה‬ ‫ונכד יבדלחט"א‬ ‫הרה"ג רבי בעריש אייכלר שליט"א‬ ‫להולדת הבת‬ ‫לרגל כניסתו לנועם עול תורה ומצוות‬ ‫והברכה אחת לאמו וזקנתו הרבניות תליט"א‬ ‫הרה"ח יחיאל קרימלובסקי שליט"א י‪-‬ם‬ ‫יה"ר שיזכו לראותו עולה ומתעלה בתורה‪ ,‬ביראה‪ ,‬בחסידות ובמדות טובות‪ ,‬ותרוו רוב‬ ‫לנישואי הבן‬ ‫נחת דקדושה מכל יצ"ח‬ ‫המברכים ‪:‬‬ ‫הרה"ג דניאל קרימלובסקי שליט"א אשדוד‬ ‫קהל עדת חסידי מודז'יץ‬ ‫נו"נ בישיבתנו 'נחלת אברהם'‬ ‫הרה"ח משה אוסטטשר שליט"א בי"ש‬ ‫הספק פרשת לך לך בתוכנית וידעת היום‬ ‫הרה"ח דוב פינחס סגל הי"ו בני ברק‬ ‫סי' קפ"ג סי' קפ"ד א' ב'‬ ‫סי' קפ"ד סעי' ג'‪-‬ח'‬ ‫הרה"ח יהודה יוד הי"ו פ"ת‬ ‫לנישואי הבנות‬ ‫בשם קהלא קדישא הדין‬ ‫הרה"ח יצחק (ברד"מ) קרימלובסקי הי"ו בני ברק‬ ‫בהכנס הבן ברוך אליעזר ני"ו לעול תו"מ‬ ‫משגרים אנו כוס תנחומים‬ ‫הרה"ח עלי לרנר הי"ו בני ברק‬ ‫להר"ר בן ציון‬ ‫בהכנס הבן ישראל דן ני"ו לעול תו"מ‬ ‫שפע ברכות ואיחולים‬ ‫פניגשטיין הי"ו‬ ‫לעובדנו המסור והנכבד‬ ‫על פטירת אמו‬ ‫הרה"ח עזריאל יעקב לרנר הי"ו בני ברק‬ ‫הר"ר צבי זאב לרנר הי"ו‬ ‫מרת נחמה זיסא ע"ה‬ ‫הרה"ח מרדכי כהן הי"ו בני ברק‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו‬ ‫אלמנת הר"ר יעקב‬ ‫הרה"ח יהודה ויצמן שליט"א בני ברק‬ ‫בהולדת בתו למזל"ט‬ ‫שמעון ז"ל‬ ‫להולדת הנכדים‬ ‫יה"ר שיזכו לגדלה לתורה‬ ‫בת הרה"ח ר' שמואל‬ ‫הרה"ח דוד משה קרימלובסקי שליט"א בני ברק‬ ‫לחופה ולמעש"ט‬ ‫רוזנבוך ז"ל‬ ‫הרה"ח טוביה לרנר שליט"א בני ברק‬ ‫המקום ינחם אתכם בתוך‬ ‫המברכים‪:‬‬ ‫מג"ש דף יומי בביהמ"ד הגדול‬ ‫מרדכי גרוסמן‬ ‫שמואל לויסון‬ ‫שאר אבלי ציון וירושלים‬ ‫בהכנס הנכדים לעול תו"מ‬ ‫וכל צוות המכירה לקהילה‬ ‫הרה"ח חיים אשר קרימלובסקי שליט"א‬ ‫הרה"ח דוד משה קרימלובסקי שליט"א‬ ‫שפע ברכות לנווה‬ ‫הגה"ח יהודה אגסי שליט"א בני ברק‬ ‫בסייעתא דשמיא‬ ‫אפריון‬ ‫הר"ר יצחק רנד הי"ו רחובות‬ ‫הר"ר דוד זעירא הי"ו רמת גן‬ ‫שירי ידידות בקול צהלה ורינה‪ ,‬נישא‬ ‫בחדווה מתוך לב מלא רגשי תודה‪ ,‬ביום‬ ‫שמחת מכובדנו גיסי איש המעלה‪ ,‬העמל‬ ‫הנקודות הנלמדות‬ ‫הרה"ח אפרים יוד הי"ו בני ברק‬ ‫הרה"ח שרגא פייוויל רייפמאן הי"ו נ‪.‬י‪.‬‬ ‫בשבוע פר' פרשת‬ ‫בתורה יומם ולילה‪,‬‬ ‫הרה"ח עלי לרנר שליט"א‬ ‫לנישואי הנכדים‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו‬ ‫לך ‪ -‬לך‬ ‫הרה"ח יוסף אלתר כהן הי"ו בני ברק‬ ‫בהכנס בנו ישראל דן ני"ו‬ ‫בעמוד הקהילה מסכת יומא‬ ‫להולדת הנין‬ ‫לעול תו"מ‬ ‫והברכה אחת היא לסב היקר מו"ח‬ ‫דפים ד‪ – .‬ה‪:‬‬ ‫•באיזה יום היה מתן תורה‬ ‫הרה"ח טוביה לרנר שליט"א‬ ‫•מה הפירוש "וגילו ברעדה"‬ ‫יהי רצון שיזכו לרוות רוב נחת דקדושה‬ ‫•אלו דברים עיכבו במילואים ואלו לדורות‬ ‫נא להתפלל ולהעתיר רחמים עבור‬ ‫מכל יצ"ח‬ ‫•מה היה סדר לבישת הבגדים בימי המילואים‬ ‫יעל בת צביה‬ ‫רבקה בת צפורה בריינדיל‬ ‫המברך‪:‬‬ ‫בין המשתתפים במבחני עמוד הקהילה‬ ‫רחל בת שיינדל‬ ‫בן ציון ברגמן‬ ‫בפרשיות נח ולך לך‬ ‫יוסף בן אדל בתיה‬ ‫שמחת הבר מצוה תתקיים בעז"ה‬ ‫יוגרלו ‪ 2‬סטים מקרא מפורש מהדורת כיס‬ ‫אברהם בן רחל‬ ‫ביום שלישי ט' מר חשון‬ ‫הנהלת‬ ‫התינוקת יוכבד שרה אסתר בת מרים הדסה‬ ‫באולמי פרייליך‬ ‫"יודעי תורתך"‬ ‫הילד ישראל דן בן טויבא רבקה‬ ‫רח' גיבורי ישראל ‪ 16‬ב"ב‬ ‫לרפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל‬ ‫תודותינו וברכותינו נתונות לאלו שנדבו הוצאת הגליון‬ ‫נתרם ע"י‬ ‫נתרם ע"י הר"ר צבי זאב לרנר הי"ו‬ ‫ברכות שמים מעל קמיה האי גברא יקירא‬ ‫הרה"ח יחיאל קרימלובסקי שליט"א‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו‬ ‫הר"ר צבי זאב לרנר הי"ו‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו בנישואי בנו‬ ‫בהולדת בתו למזל"ט‬ ‫העומד לעזרה במערכת בכל עת וזמן‬ ‫החתן בצלאל אברהם הי"ו‬ ‫הקידושא רבא יערך בעז"ה בשב"ק נח‬ ‫לרגל שמחתו בהולדת בתו למזל"ט‬ ‫שמחת הנישואין בעז"ה ביום שני ח' מר חשון‬ ‫יה"ר שיזכו לגדלה לתורה לחופה ולמעש"ט‬ ‫בבית החסידים בפתח תקוה‬ ‫מערכת בשבילי דשא‬ ‫באולמי גוטניק ירושלים‬ ‫לע"נ‬ ‫נתרם ע"י‬ ‫נתרם ע"י‬ ‫הרה"ח דוד ב"ר פלטיאל ז"ל סגרה‬ ‫הר"ר חיים כהן הי"ו‬ ‫הרה"ג דניאל קרימלובסקי שליט"א‬ ‫נלב"ע ז' מר חשון תשמ"ז‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו‬ ‫הונצח ע"י בנו‬ ‫באירוסי בנו הבה"ח מרדכי הי"ו בשעטו"מ‬ ‫בנישואי בתו בשעטו"מ‬ ‫הר"ר אליסף צבי הי"ו‬ ‫יה"ר שירוו רוב נחת דקדושה מכל יצ"ח‬ ‫שמחת הנישואין בעז"ה ביום שני ח' מר חשון‬ ‫באולמי היכלי מלכות בני ברק‬ ‫לע"נ‬ ‫לע"נ‬ ‫לע"נ‬ ‫מרת חדוה פריידל ב"ר משה יוסף ע"ה‬ ‫הרה"ח שמואל יצחק ב"ר אריה לייב ז"ל‬ ‫מרת רחל ב"ר מנחם ז"ל גלב‬ ‫קרימלובסקי‬ ‫פניגשטיין‬ ‫נלב"ע ליל שב"ק אור לז' סיון תשפ"ו‬ ‫נלב"ע כ"ה תשרי תשפ"ז‬ ‫נלב"ע כ"ח ניסן תשפ"ו‬ ‫הונצח ע"י בנה‬ ‫הונצח ע"י בנה הר"ר אליהו הי"ו‬ ‫הונצח ע"י בניו שיחיו‬ ‫הרה"ח שלמה הי"ו‬ ‫ח‬