בשבילי דשא · Beshvilei Deshe — נח (2026-10-12)

בס"ד
סדר לימוד
עמוד הקהילה
מסכת יומא
פרשת לך לך
יומא ד. יום א'
יומא ד: יום ב'
גליון שי"ז שנה ז' יומא ה. יום ג'
יומא ה: יום ד'
פרשת נח חזרה יום ה'
קו יודעי תורתך
תשפ"ז 02.649.33.62
בשבילי המערכת מרבוה"ק זיע"א
עלי דשא
באים אל התיבה!
"מה זה המקום הזה?" ויכסו את ערות אביהם (ט ,כג). עבודת השי"ת כבר בימי הנערות
"תכיר ,כאן אתה עומד לשהות בתקופה הקרובה"... וברש"י על פי המדרש (בר"ר לו ,ו) 'אין נח איש צדיק (ו ,ט).
"ב-ת-ק-ו-פ-ה???" הוא הביט סביבו ,חדר צפוף ,קטן כתיב ויקחו אלא ויקח ,לימד על שם
שנתאמץ במצוה יותר מיפת ,לכך זכו ויש לדקדק דתיבת איש לכאורה נראה כמיותר.
להחריד ,אפלולית מפחידה ובעיקר ,יצורים קטנים וגדולים,
מרעין בישין שלא היינו רוצים לפגוש אפילו ברחוב שוקק בניו לטלית של ציצית ,ויפת זכה לקבורה ואפשר לומר הענן בזה ,דהנה דרשו
חיים ,ודאי לא בצינוק צפוף כל כך" .כמה זמן אני אמור לבניו ,שנאמר (יחזקאל לט ,יא) אתן לגוג חז"ל (עבודה זרה יט' :).אשרי איש ירא את
להישאר כאן ,בתא הצינוק הזה?" שם קבר'. ה' – אמר רבי עמרם אמר רב ,אשרי מי
"שנים עשר חודשים ,לא הרבה .אתה תהיה כאן ,ותהיה שעושה תשובה כשהוא איש' .ופירש
והנה מצות ציצית מצילה מזנות ,כדכתיב
לך גם תעסוקה טובה -להאכיל את כל היצורים שנמצאים רש"י (שם)' :כשהוא בחור בכוחו ,כלומר
(במדבר טו ,לט) 'והיה לכם לציצית וגו' ולא
איתך .בסדר? ממהר להכיר בוראו קודם ימי הזיקנה'.
תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם',
"ועוד נקודה אחת .את הזבל שיצטבר לך בשנה הזו -אל וכמעשה דאיתא בגמ' (מנחות מד ).באדם ועל פי זה אפשר לומר ברמז (כב ,ג) 'וישכם
תזרוק בשום אופן החוצה! עבור השאריות והזבל הוקצתה אחד שהיה זהיר במצות ציצית וכשבא אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו' ,דכבר
קומה שלימה ומיוחדת". דבר עבירה לידו טפחו לו ארבע ציציותיו בבוקר בתחילת העבודה אלו ימי הנערות,
והדלת נטרקה. על פניו ונשמט ממנה .ואפשר דכוח זה אברהם אבינו ע"ה חבש אסר וכבש את
שניתן בציצית אתא מכוח זכותו של שם החומריות.
הוא נותר לבדו בתוך התיבה השחורה ,משאיר את כל
העולם המוכר והנוצץ ,בחוץ. שהיה זהיר בשמירת הברית ונתאמץ יותר ובזה אפשר גם כן לפרש הפסוק (כד ,א)
התיאור הזה אינו לקוח מתחילתו של סיפור בדיוני .הוא בכיסוי אביו. 'ואברהם זקן בא בימים' ,דאברהם אבינו
מוכר לנו עד מאוד -ויש בו גם תוספת קטנה... ע"ה בא עם כל ימיו ,גם עם ימי נערותו,
עוד איתא בגמ' (שבת לב' ).כל הזהיר
שלא היה לו חס ושלום שום הפסק
הלה ,ששהה בתוך התיבה ,לא ראה את השהות בה כסבל. בציצית זוכה ומשמשין לו שני אלפים
בעבודת ה' ,וכבר בנערותו היה כובש
אדרבה ,הוא שמח והודה לבורא עולם על הזכות המיוחדת ושמונה מאות עבדים' .ויבואר על פי מה
חומריותו ומקד עצמו לעבודת ה'.
לשהות בתיבה השחורה הזו. דבגמ' (מנחות מג ):מדמינן ציצית לחותם
ובזה אפשר לומר נמי על הפסוק (שמות
הייתכן? לשמוח במקום צפוף ומחניק שכזה? לא רק לא של טיט ,ופירש רש"י (שם ד"ה חותם) דהוא
חותם שעושים לבהמה ולעבד לשם סימן יט ,ג) 'ומשה עלה את האלוקים' ,ופירש
להתלונן -אלא גם להתמלא בגילת ורנן?!
עבדות ,ואף ציצית היא חותם וסימן רש"י 'כל עליותיו בהשכמה היו שנאמר
לצורך כך עלינו להוסיף פרט קטן לסיפור המוזר:
לעבדות ה' .והיא ברכת נח לשם 'ברוך ה' וישכם משה בבוקר' .כלומר שכל עליותיו
בחוץ ,יש מבול. ומדרגותיו של משה רבינו ע"ה נקנו
מבול! אלוקי שם ויהי כנען עבד למו' (להלן פסוק
כו) ,דבשכר הציצית שזכה לה דמודה על בהשכמה – בצעירותו ,וכגון מידת הענווה
הכול מובן. דמשה רבינו העניו מכל האדם ,קנה אותה
עבדות ה' יזכה לעבדים רבים וישתעבד
מי מאיתנו לא היה מוכן להיכנס לשנה ואפילו לשנתיים בנפשו עוד בילדותו ,שאף שהיה בפלטין
לו כנען בן חם ,ויהיה עבד לעבדי ה'.
לתוך תיבה ,חנוקה ככל שתהיה ,חשוכה ומרתיעה ככל של מלך מכל מקום לא בא לידי גאווה.
שתהיה -העיקר להינצל ממבול שוטף והרסני? ועוד יש להוסיף בזה על פי המדרש (בר"ר
וכן אפשר לומר גם לענינינו' ,נח איש
כולנו מוכנים ,כולנו נשמח להיות משוכני התיבה ,הלא כן? לו ,ז)' ,הרבה צער נצטער נח בתיבה שלא צדיק' ,דתיכף כשנהיה נח לאיש כבר היה
ובכן ,שבת פרשת נח ,זוהי העת הנכונה להיכנס לתיבה! היה לו בן קטן שישמשנו ,אמר לכשאצא צדיק במדרגותיו ,כי את עיקר מדרגותיו
• אני מעמיד לי בן קטן שישמשני, השיג כבר בצעירותו ,ומיהר להכיר את
כיון שעשה לו חם אותו מעשה אמר, בוראו קודם ימי הזיקנה.
אין חולק על כך שבחוץ שורר מבול .מבול של רעיונות, (אמרי אש)
אתה מנעת אותי מלהעמיד לי בן קטן
ניסיונות ,קשיים ומהמורות .מבול של מחשבות ,דיבורים,
שישמשני ,לפיכך יהיה אותו האיש עבד מסירות נפש לזולת
מעשים ורצונות.
לאחיו שהן עבדים לי' .לפיכך שם דנהג
המבול מאיים לשטוף כל חלקה טובה ,אויביך יהמיון שופך דם האדם באדם דמו ישפך (ט ,ו).
להיפך מחם ובזכות זאת זכה למצות
ומשנאיך נשאו ראש .מבול גשמי וסערה רוחנית משביתה
ציצית ,ממשיכה לו מצוה זו ברכה הפכית ישנם חסידים שמתוך כוונה להיטיב
ומאיימת להחריב את כל העולם.
לקללת חם ,ובשכרה זוכה לריבוי עבדים לזולתו ,בכדי לעקור ממנו איזו מידה
מה עושים? היכן נמצא תיבה חמימה ומוגנת ,היכן נמצא (נחלת דן) המשמשים לו. רעה ,הרי הם פוגעים בו ברבים עד כדי
מחסה עוז? הלבנת פנים ,אולם דבר זה מותר רק
הבעל שם טוב הקדוש מגלה את מקום המסתור הנכון מפני ההרחבה – בתורה ועבודה לאיש כזה אשר הוא מוכן אפילו להקריב
המבול: את דמו בשביל הזולת .אבל מי שאינו
"בוא אל התיבה!" אומר הקב"ה" ,בוא והיכנס אל תוך
יפת אלוקים ליפת וישכון באהלי שם
ויהיה כנען עבד למו (ט ,כז). מסור בשביל חבירו במידה זו ,אסור
התיבות הקדושים ,תיבות התפילה ,תיבות התורה! הנה לך לו לביישו ברבים ,ואפילו הוא מתכוון
מחסה ,הא לך הגנה טובה מפני היסחפות במבול!" פירוש 'יפת' לשון הרחבה ,כפירוש לטובתו ,והוא כאילו שופך דמים .והרמז
ראשית חודש מר-חשוון ,הינו פתח ל'זמן חורף' ארוך ,בן רש"י ז"ל עי"ש .והרמז 'יפת אלוקים בפסוק זה ,שופך דם האדם מי שהוא
שישה חודשים בעז"ה .ששה חודשים תמימים של תיבת נח ליפת וישכון באהלי שם' ,ר"ל ההרחבה מסוגל לשפוך את דם עצמו ,באדם -
של הגנה ,של פינת שלוות רוח ונפש -בתוך ים סוער בחוץ. בריוח – שוכן באהלי שם ,היינו בתורה כלומר ,למען אדם אחר ,רק אז דמו ישפך,
בחורי הישיבות ,אברכי הכולל ,העמלים לפרנסתם ,מכל עיר ועבודה בבית הכנסת ובית המדרש ,כמו מותר לו לביישו לטובתו ,ואפילו אם על
ומכל שטיבל שהוא -נכנסים בימים אלה בשערי התיבה, שנאמר (חגי ב ,ח) 'לי הכסף ולי הזהב', ידי כך דמו ישפך.
מחפשים נוחם ושעשוע בדברי תורה המפיקים נוגה. אמנם באופן 'ויהי כנען עבד למו' היינו (הרה"ק רבי יחזקאל מקאזמיר זצוק"ל)
אבל התיבה הזו ,בשונה מאותה תיבת נח של המבול הקדמון, שהתורה והעבודה יהיה במידת הכנעה
היא מוארת ,פנויה ממרעין בישין -ומרעיפה שפע של סגולה וענווה ,והפירוש 'כנען' מלשון הכנעה מעלת מצות ציצית
וברכה על הבא בשעריה. (דברי ישראל) כידוע ,והבן. ויקח שם ויפת את השמלה וילכו אחורנית
חסידי מודז'יץ כולם ,מחליטים: (ליקט וערך הרב יצחק קרימלובסקי)
באים אל התיבה!
א
לפרסום והנצחותyt5055660@gmail.com | 03-5055660 :
בשבילי ההלכה
הרה”ג יצחק שלמה פייגנבוים שליט”א
מו”צ בקהילתנו וראש כולל הוראה
כולם נקבצו ובאו לך
לראשונה :סבב מבחנים קיצור הלכות שאלת ותן טל ומטר (ב)
משותף לאברכים ובחורי
א .שכח לומר ותן טל ומטר כל זמן שלא סיים תפילתו [שעדיין לא סיים הפסוק יהי לרצון אמרי
הישיבות פי שבסיום אלקי נצור] חוזר לברך עלינו ,ואם סיים תפילתו חוזר לתחילת התפילה ,ואם נזכר
בקרב ציבור אנ"ש שוררים בימים אלו רגשות שמחה באמצע אמירת אלקי נצור שלא אמר ותן טל ומטר והגיע הש"ץ לקדושה[ ,שמדינא מותר
והתרוממות עילאית ,עם סיכומו המופלא של סבב לומר קדושה עם הציבור פסוקי קדוש ברון ימלוך] ,לא יענה לקדושה אלא ישתוק ויכוון למה
המבחנים החמישי בתוכניות הלימוד של ארגון 'יודעי שהש"ץ אומרא.
תורתך' ביום חמישי כ"ז בתשרי. ב .שליח ציבור שבתפילת הלחש שכח לומר ותן טל ומטר ,אם נזכר לאחר שסיים תפילת
לבש הפעם הלחשב ,אינו חוזר מפני טורח הציבור ,אלא סומך על תפילתו בקול רםג ,ובתפילת מעריב
המעמד צביון שאין חזרת הש"ץ צריך לחזורד.
ייחודי ומרגש: ג .שליח ציבור שבחזרת הש"ץ שכח לומר ותן טל ומטר ,דינו כדיני היחיד בכל פרטי הדינים,
לצד האברכים, שאם עדיין לא סיים שמו"ע ונזכר שחוזר לברך עלינו ,וכשמגיע שוב למודים חוזרים הציבור
הוותיקים ויאמרו מודים דרבנןה[ ,ולגבי ברכת כהנים נחלקו הפוסקים בזהו] ,ואם נזכר לאחר שסיים
כבר בתוכנית, שמו"ע שחוזר לראש התפילה ,כשמגיע לקדושה הש"ץ והקהל חוזרים ואומרים קדושהז.
ה צ ט ר פ ו
לראשונה הזכרת ותן טל ומטר בחו"ל והמסתעף
ל מ ע ר ך ח
ד .בחוץ לארץ מתחילים לשאול גשמים בתפלת ערבית שמתחיל יום השישים אחר תקופת
המבחנים תשרי [ובשנה זו הוא בליל כ"ו כסלו (ב' דחנוכה) תשפ"ז]ט.
בחורי הישיבות
ב מ ס ג ר ת בן ארץ ישראל הנמצא בחוץ לארץ
ת ו כ נ י ת ה .יצא לחו"ל לפני ז' במרחשון ,ועדיין נמצא בחו"ל בז' במרחשון ,לא יתחיל לשאול וינהג
מיוחדת בשם כמקום שהוא שםי.
"עמלים",
כאשר התנאי ו .היוצא מא"י לחו"ל בליל ז' חשון ,ותפילת מעריב הוא כבר מתפלל במטוס אחרי ההמראה,
ה מ ק ד י ם אינו מתחיל לשאול טל ומטר ,כיון שבתפילתו כבר אינו נמצא בא"ייא.
והמחייב ז .בן א"י שהתחיל לומר טל ומטר באר"י בז' חשון ,ואח"כ יצא לחוץ לארץ קודם ס' יום לתקופה,
להשתתפות אף אם דעתו לחזור לאחר ס' יום לתקופה ,ימשיך לומר טל ומטר בברכת השנים גם בחו"ליב.
הבחורים
היה היבחנות ט .שו"ע (סי' קי"ז ס"א) ,ובטעם הדבר שבחו"ל א .כ"כ בשו"ת שבט הלוי (ח"ג סי' י"א אות ד')
על יסודית מאחרין לשאול כתב המ"ב (ס"ק ה') שבארץ לגבי שכחת יעלה ויבא וז"ל לדידי פשוט שלא
ל י מ ו ד ם ישראל שהיא גבוהה מכל הארצות צריך יאמר יהיו לרצון ויחזור רק לרצה ,וקדושה יצא
הישיבתי מן לגשמים תכף בתחילת החורף ,משא"כ בבבל בשתיקה ,עפ"י המבואר סי' ק"ד ס"ז ,דכיון דיש
ובני חו"ל בתר בני גולה דבבל אזלינן. עצה בשתיקה אל יגרום לברכה שאינה צריכה
ה'זמן' החולף
י .נחלקו האחרונים אם מתחיל לשאול טל עכ"ל ,וכ"כ (בח"ה סי' כ"ג ,ובח"י סי' י"ז אות י') ,וע"ש
-אתגר איתו עוד שגם אם לא אמר יהיו לרצון ושכח ואמר
ומטר כבני א"י שמשם יצא ,או שמתחיל לשאול
התמודדו קדושה נחשב שסיים תפילתו וחוזר לראש
רק בס' יום לתקופה כבני חו"ל שנמצא שם
ב ה צ ל ח ה עכשיו ,שיטת הרדב"ז (ח"ה ב' אלפים נ"ה) שאם התפילה ,וכ"כ בשו"ת שואל ומשיב (מהדו"ק ח"ג
כבירה מתוך שקידה נמרצת. עתיד לחזור במשך החורף מתחיל כבני א"י, סי' קס"ט).
ואם אינו עתיד לחזור רק אחר ימי הגשמים ב .ואם נזכר באמצע תפילת הלחש ,יש
דריכות מרוממת שואל כבני חו"ל ,שכיון שאינו צריך לגשמים להסתפק האם ימשיך ויתפלל ,או דכיון שחיסר
כבר משעות הבוקר המוקדמות נראו הנבחנים מעיינים שבא"י למה יקדים לבקש על גשם שאינו צריך דבר בתפילתו לא ימשיך ויפסיק תפילתו ויצא
וחוזרים בשקידה רבה על החומר הנלמד ,כשהם מנצלים כל לו ,והפר"ח (ס"ב) סובר דאם דעתו לחזור לא"י י"ח בחזרת הש"ץ ,ובבירור הלכה (בשו"ע ס"ד)
רגע פנוי לחזרה נוספת .בשעה ארבע ומחצה אחר הצהריים אף אחר ימי הגשמים ,כיון שחוזר באותה שנה האריך בזה ומסיק דאם עדיין לא השלים
שואל כבני א"י ,ובביאור מחלוקתם כתב ב- תפילתו חוזר כדין יחיד שטעה ,ורק אם כבר
נמלא אולם המבחנים בבניין 'המרכז העולמי' מקצה לקצה
ויקהל משה (מועדים ח"א עמ' שכ"א) דלהרדב"ז השלים תפילתו אינו חוזר וסומך על חזרת
בעשרות נבחנים נרגשים ,כאשר בחלל האוויר הורגשה הש"ץ יעו"ש.
העיקר היא היכן יהיה בכל זמן השאלה ,אם
דריכות מרוממת של קודש. יהיה בזמן השאלה בא"י או לא ,ולהפר"ח ג .שו"ע (סי' קכ"ו ס"ד) ,וכתב בשו"ת הרדב"ז
לכל אחד מהנבחנים הוכן מבחן אישי ומותאם לפי מסלול העיקר אם יהיה לו תועלת מגשם זה בשנה זו, (ח"א סי' שס"א) דהש"ץ יכוון שתפילה זו גם
לימודו .במזרח ההיכל ישב הרה"ג רבי יצחק שלמה פייגנבוים ולכן אף אם יחזור אח"כ שואל כבני א"י. לתשלומין וגם להוציא את שאינו בקי ,והביאו
ואם השאיר אשה ובנים בא"י ,כתב הרדב"ז הא"ר (סי' ק"ח ס"ק ה') ,והמ"ב (ס"ק ד') ,ואם לא
שליט"א ,מו"ץ בקהילתנו וראש כולל להוראה ,לעמוד לימין
ששואל כבני א"י שהרי הוא צריך לגשם נזכר הש"ץ עד אחר שסיים חזרת הש"ץ ,כתב
הנבחנים ולסייע בכל צורך. עבור אשתו ובניו ,והפר"ח חולק עליו וסובר הגר"ח קיינבסקי ז"ל (אשי ישראל פכ"ד הערה קעט)
להרחבת הדעת ולמנוחת הנפש ,הוכנו עבור הנבחנים עמדות דאעפ"כ שואל כבני חו"ל. שלא יצא ידי תשלומין וצריך לחזור ולהתפלל.
מרווחות ומסודרות מלוות בכיבוד קל בשפע כיד המלך. אמנם הברכי יוסף (ס"ק ה') כתב דכל אחד ישאל ד .משנ"ב (שם סקט"ז) ,ויאמר 'קדיש תתקבל',
כבני העיר הנמצא בה ,וטעמא דבן חו"ל הנמצא עלינו וברכו ,ואח"כ יחזיר תפילתו.
אלפי דפים ומאות סימנים בא"י הוא צריך לחיי שעה באותם הימים ה .אשי ישראל (פכ"ד הערה קע"ו).
עמהם ,ובן א"י הנמצא בח"ל הוא יחיד בח"ל ו .ראה באשי ישראל שם ,וסב"ל.
במשך שעות ספורות נבחנו עשרות עמלי התורה במרץ
ואין היחיד שואל ,וכתב שם דכן דעת כמה ז .כמבואר בשערי תשובה (סי' תקפ"ב) ובמטה
ובחדווה ,תוך שהם משיבים בתשובות רהוטות ,מקיפות גדולים ,וכ"מ במשנ"ב (סק"ה) ,וכ"כ להלכה
ומלאות .רבים מהנבחנים שילבו בין תוכנית 'עמוד הקהילה' אפרים (שם ס"ח) לגבי ש"ץ ששכח לומר המלך
בשבט הלוי (ח"י סכ"ב) ,ובספר ויקהל משה (שם הקדוש ,והו"ה להכא.
לתוכנית 'כתר תורה' ,והפגינו בקיאות מופלאה .בימים אלו עמ' שכד) ,ולהלכה למעשה הנמצא בחו"ל בז' ח .ובבה"ל (סי' קי"ז ס"א ד"ה בתפילת ערבית) הביא
שוקדים הבודקים על בדיקת המבחנים ,ובימים הקרובים במרחשון אינו מתחיל לשאול ונוהג כבני חו"ל, דברי הפרי חדש דבדיעבד אם בתפילת ערבית
יחלקו נציגי 'יודעי תורתך' לנבחנים מלגות השתתפות ואף לא ישאל בשומע תפילה (מבית לוי).
שכח ולא הזכיר טל ומטר יצא כיון דשיטת
מכובדות בסכום כולל של עשרות אלפי שקלים. יא .ויקהל משה -מועדים (ח"א עמ' שכ"ו). הראבי"ה דמונין שישים יום מעת לעת וכיון
בארגון מודיעים כי הרשמה למבחן הבא של ארגון 'יודעי יב .דלא ליהוי כחוכא ואיטלולא( ,ברכי יוסף ס"ו, דאין תקופת תשרי נופלת אלא בשלש שעות
תורתך' תפתח בהמשך ,וההרשמה למסלול "עמלים" הובא בשע"ת סק"ד ,וכ"פ בהליכות שלמה תפלה פ"ח או בתשע שעות בלילה או ביום לעולם א"צ
תיפתח בתחילת חודש כסליו (פרטים מדויקים יפורסמו אות כ' ,וכ"פ הגרמ"ש קליין שליט"א) וי"א שישאל לחזור בתפילת מעריב הראשונה כיון שעדיין
רק בשומע תפלה( ,שו"ת שבט הלוי ח"י סי' כב ,ועי' לא נשלם שישים יום מעל"ע ,וכן אם התקופה
בנפרד).
'ויקהל משה-מועדים' ח"א עמ' שכה מש"כ לבאר בזה) נופלת ביום אין צריך לחזור בתפילת שחרית
זהו הזמן לבוא אל התיבה ,להצטרף למעגל הלומדים ואם שכח אינו צריך לחזור (אשי ישראל פרק כג הראשונה ע"ש ,אמנם הפמ"ג פליג עליה וס"ל
ולהתחיל להתכונן! הערה קנב). דלא קיי"ל כראבי"ה ובכל אופן חוזר.
ב
מתוך דא"ח דכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א פרפראות משולחן גבוה בשבילי רבוה"ק
הרב שמואל קרימלובסקי
אל הפועל ,וכל העומד למחות ,כמחוי לאחר ביאת מי המבול נתעלה נח הכל הולך אחר ההתחלה
דמי ,ונחשבו דור המבול כאילו אינם ,זכה לאמונת אברהם
גם נח לבחינת ההליכה לפני ה' כבדורו של
אברהם ,וזהו 'כי אותך ראיתי צדיק לפני נח איש צדיק תמים היה בדורותיו את ויחל נח איש האדמה ויטע כרם ופרש”י עשה עצמו חולין שהיה לו
האלוקים התהלך נח (ו ,ט) .ברש"י ,יש תחילה לעסוק בנטיעה אחרת .וכתב אא”ז הדברי ישראל זצוק”ל ,דלכאורה
בדור הזה' ,שהיה נח צדיק גמור ,אלא
אינו מובן מאי נפק”מ בזה שנטע כרם תחילה או שהיה נוטעו לאחמ”כ.
לא זכה לאמונה השלימה ,מחמת שדורו מרבותינו דורשים אותו לשבח ,כל שכן וביאר דהכל בתר רישא גרירא ,והעיקר הוא הבראשית העסק שעוסק בו
השחיתו מעשיהם ,ונתקלקל אויר העולם, שאילו היה בדור צדיקים ,היה צדיק יותר. תחילה .עי”ש לדרכו .ואפשר עוד להוסיף בזה ,דהטעם שנטע כרם תחילה,
ולא יכל לבוא לתמימות האמונה .ואילו ויש שדורשים אותו לגנאי ,לפי דורו היה דכאשר ראה לאחר המבול בחורבנו של עולם נתאבל עליו ,וכו' ,אמנם בזה
צדיק ,ואילו היה בדורו של אברהם לא היה לא עשה נח כשורה ,משום דהיה לו להקדים בבנין העולם ולא באבילות ,וכו’
כשהתחילה הארת הדור שלאחר המבול,
(נחלת דן -פרשת נח)
התעלה לשלימות האמונה. נחשב לכלום .ע"כ .מקשים העולם ,מה ראו
(רעווא דרעווין פרשת נח – תשפ"א) בעלי הדעה השנייה לדרשו לגנאי .ועוד,
הלא באמת היה נח חי בדורו של אברהם,
כשהיה נח בתיבה נעשה כאדם כמליצת האבן עזרא (ו ,ח) 'אברהם בן נ"ח השפעה חיובית
הראשון כשמת נח'. רש"י מפרש שמה שעשה נח שהתחיל לעסוק ביציאתו מן
והנה מה שכתב רש"י ,נח היה צריך סעד התיבה בנטיעת כרם שלא היה ראוי לנהוג כך וראה מה יצא
ובאת אל התיבה אתה ובניך ואשתך ונשי מזה וביאר הרה"ק בעל הדברי ישראל שנטיעת כרם אכן
לתומכו ,אבל אברהם היה מתחזק ומהלך
בניך איתך (ו ,יח) .רש"י לעיל (ה ,לב) הביא היא מצרכי העולם והיא נצרכת ,אבל אין ראוי לעסוק בזה
בצדקו מאליו .בפשטות נראה שדבריו בראשונה כי נקודת ההתחלה גוררת את הכל אחריה והיא
דברי ר' יודן ,כל הדורות הולידו לק' שנה,
לפי שיטת הדורשים לגנאי .ונראה לבאר, משפיעה מאוד על כל סדר בענין שנעשה אח"כ ,ולכן כאשר
ונח הוליד לה' מאות ,שאמר הקב"ה ,אם התחיל בכרם שהוא ענין שכרות נשזר ונאחז בכל מעשיו ענין
שעיקר ההפרש ביניהם היה בדרגת
רשעים הם ,יאבדו במים ורע לצדיק זה .ואם זה ונתקלקל הענין ,ואם היה פותח בדבר טוב היה אותו ענין
האמונה ,ש'תמים' הוא כמבואר ברש"י
צדיקים הם ,אטריח עליו לעשות תיבות גורר הכל אחריו.
(דברים יח ,יג) 'תמים תהיה עם ה'' ' -התהלך
הרבה .לכן לא הוליד עד סוף ק' שנה ,כדי
עמו בתמימות ותצפה לו ,ולא תחקור בניה בשמחה
שיפת הגדול שבניו לא יהא ראוי לעונשים
אחר העתידות ,אלא כל מה שיבוא עליך ורבינו הנחלת דן הוסיף ע"ז לבאר מה התקלה שנגרמת ממה
לפני המבול.
קבל בתמימות ואז תהיה עמו ולחלקו', שפותחים בכרם ומה חסרון יש בזה ,ובאר שהשכרות היא
וקצת תימה ,שהרי אף אם צדיקים הם, ונח 'מקטני אמנה היה ,מאמין ואינו מאמין רפואה לאבלות כמו שנתבאר בגמ' ,וממילא נח שהתחיל
מצינו שלנח ובניו ונשותיהם היה די בתיבה לעסוק בראשונה באבלות ולזה נצרך לו יין להפיג את
שיבוא המבול ,ולא נכנס לתיבה עד
אחת ,ובפשטות גם אילו היו עוד צאצאים, האבלות ,והוא חשב שאכן כך צריך לעשות כי האבלות היא
שדחקוהו המים' (רש"י ז ,ז) ,והיינו שעד שלא באמת מצוה אלא שכדי שלא תהיה עצבות ויאוש צריך לשלב
היתה תיבה זו יכולה להכילם [ובשפתי בא המעשה ולא אירע ,לא היתה אמונתו את זה ביין ,ועכ"פ יצא לו מן התיבה וראה את חורבן בעולם
חכמים פירש ,שאם היו עוד צדיקים ,היו שלימה בו ,וזהו 'את האלוקים התהלך נח' ועלה בלבו תחושת שממון נורא ופנה לאבלות וחשב שבזה
מצילים את כל העיר וצריכים תיבות הרבה -בשווה למעשי האלוקים בעולמו ,ולא יקים את העולם החדש ,ובאמת האבלות היא פתיחה לחיים
לכל אנשי העיר ,עיי"ש]. חדשים ,ולעולם בונים את החדש לפי מה שראינו את הישן
באמונה שלימה בתכלית התמימות 'לפני'
ששם ראינו מהו טוב ומשובח ומהו רע ואבדון ,אבל בכל זאת
ונראה לומר לפי המבואר בגמרא (סנהדרין המעשה [ומ"מ בדורו היה נחשב צדיק כיון שהתחיל באבלות ועצבות זה היה הפתיחה שגוררת הכל
קח ,):ששם בן נח סיפר ,שמשום שלא תמים ,לעומת מה שהם לא האמינו אף אחריה ונעשה קלקול.
הטריח את אביו בהיותו בתיבה מפני שהיה כשבאו מי המבול ,וחטאו].
חינוך נקי
טרוד עם כל החיות ,בירכו אביו שלא ימות. אבל אברהם ,כשבישרו השי"ת בשורת
ולכאורה יש לתמוה ,מנין נצמח לנח כוח ונוכל לומר ע"ד הדרוש כמה גרגירים בזה .א .הנה האבל
הזרע אף שעל פי הטבע והמזלות לא היה אסור במלאכה ואפי' אחרים אסור שיעשו מלאכה בשבילו,
הברכה לברכו בחיות לעולם .ויש לומר, ראוי להוליד ,לא ביקש אברהם אות וסימן, ולפי מה שנתבאר אין כדאי להתחיל לבנות שום דבר מתוך
שבאמירת הקב"ה 'קץ כל בשר בא לפני' אלא מיד 'האמין בה' ויחשבה לו צדקה' (טו, אבלות ושברון רוח ולכן יש לדחות את כל הבנין שנבנה
(ו ,יג) ,כביכול חזר העולם לבחינת תוהו ו) ,ואף שרק לאחר שנים רבות יצא הדבר אחר שמת המת לאחר שיעברו ימי האבל ,ונח לא היה יכול
ובוהו שקודם הבריאה ,וממילא נח בשהותו אל הפועל ונחנט פרי למאה ,היתה אמונתו לימנע ממלאכה כי הכל היה דבר האבד שנצרך לעכשיו ואפי'
שבאבלות אסור זהו כי אפשר ע”י אחר אבל אצל נח לא היו
בתיבה ,שממנו חפץ הקב"ה לחדש שוב את שלימה 'לפני' המעשה ,ולא נסתפק בקיום אחרים ולכן היה צריך להתאבל קודם כדי שלא יהיה תחלת
עולמו ,הוי בחינת אדם הראשון קודם החטא בשורת הזרע ,וזה בחינת 'אשר התהלכתי הבנין באבלות .ב .קטן אי"צ להתאבל ולא תקנו בזה חינוך,
בגן עדן ,שחי לעולם ,ומכאן נצמח לנוח כח לפניו' .וזהו ש'אברהם היה מתחזק ומהלך ולדרכינו כיון שהקטן הוא בתחילת בנינו שעכשיו הוא בונה
הברכה הנ"ל ,שהיה נחשב כבריאה חדשה. בצדקו מאליו' ,לענין תמימות האמונה את דרכיו ומעצב את דרכי פעולותיו לכן אין לערב בזה שום
[אלא ששוב נכשל ב'ויטע כרם' -עשה ללא אות וללא שום סעד במציאות ובטבע. אבלות.
עצמו חולין (ראה להלן ט ,כ ,וברש"י) ,וחטא כמו ואילו נח היה צריך סעד מן המציאות לתמוך קיום המצוות בשמחה
חטא עץ הדעת ,ולכן לא חי לעולם]. אמונתו ,כגון כשדחקוהו המים. וגם ראינו מנהג ישראל להניח תפילין בבוקר בתפילת שחרית
ומעתה יבואר ,דמאחר שכל הניצול בתיבה ולבסוף לגבי נח כתיב (ז ,א) 'ויאמר ה' ומצות תשובה ועשיית חשבון הנפש כתבו ספרי מוסר שיעשה
מן המבול היה בבחינת אדה"ר בגן עדן ,א"כ לנח בוא אתה וכל ביתך אל התיבה כי בלילה קודם לכתו לישון ,ומה שונה זה מזה ,ויותר מזה שהרי
בספר דברי ישראל הביא בשם חותנו עה"פ ויוכח אמש ,שיום
כל אחד היה צריך להיות בפני עצמו ,דכל אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה' ,שזכה האתמול יוכיח אותך ,ואם כן הרי הנהגת היום החדש נולדת
אחד הוא עולם חדש בפני עצמו ,ולכן אמרו להתעלות לדרגת האמונה בבחינת 'אשר מתוך הסתכלות ביום הקודם ,ועי"ז שומר עצמו מן הטעיות
שאם לנח יהיה בנים צדיקים ,בני מאה שנים התהלכתי לפניו' ,כי נח היה חי בב' דורות שהיו לו אתמול ,ואם כן מתאים ביותר שיעשה חשבון הנפש
ומעלה ,יצטרכו להרבה תיבות ,כל אחד -לפני המבול ולאחר המבול ['דורו של בבוקר בתחילת היום החדש ,אבל לפי מה שתבאר במאמר
תיבה לעצמו .אלא דכיון שלפי האמת בניו אברהם'] ,לכן בתחילה צדקות ותמימות הדברים ברורים כמין חומר ,שאע"פ שהאבלות הוא דבר נצרך
אבל אין לעשותה בתחילת הבנין ,ואדרבה התפילין שהם פאר
לא היו עדיין בני עונשין ,לכן נחשבו כאחד נח היו 'בדורותיו' -ב' הדורות שחי בהם, וגאוה דקדושה זה מה שמתאים לפתוח בו את היום החדש
שיוכלו להיות בתיבה אחת. ועל כך אמר 'את האלוקים התהלך נח'. וכולו יגרור את שמחת ההתחלה.
(של"ס פרשת נח תשע"ה) אבל משכבר התחילה גזירת המבול לצאת
ג
בשבילי הפרשה
הרב יעקב שלמה שיינברגר
וְדָג ִים אַל יֶחֱס ַר ב ְ ּתַע ֲנוּג ִים
במה שנהגו בכל תפוצות ישראל לאכול דגים בסעודות שבת • מדוע אכל הרה"ק מרוז'ין את עינו של הדג • הרה"ק רבי אברהם
אייגר מלובלין :אכילת דגים מסוגל לחיים טובים ובפרט בשבת פרשת נח • הרה"ק ה'בני יששכר' :האוכל דגים בשבת מתברך
בברכה משולשת • מִכ ֹּל אֲׁשֶר ב ֶ ּחָ ָרב ָה מֵתו ּ– ולא דגים שבים
מראש הדג ואכלה .ביודעו אשר בכל פעולות טעם שפותחים סעודת שבת בדגים אחד המאכלים החביבים והמעטרים את שולחן
רבו הק' טמונות כוונות ורמזים ,החל רבי יוסף השבת ומסמלים את הוד קדושת היום הלא הם
בשם הרבי רבי בונם מפשיסחא מובא (שש"ק), הדגים .מאכל הדגים הועמד בראש סעודות
לחשוב בטעמם של דברים ,ונפל בדעתו הטעם
בטעם המנהג לאכול המאכל הראשון בשבת
דענין אכילת דגים בשבת הוא משום שבמבול השבת ומעלות רמות ונשגבות נקשרו בהם
קודש -דגים ,מפני שהדגים היו הבריאה
נשתנו הדגים לטובה משאר בעלי החיים; שכן מאז ומעולם .ולא עוד אלא שישנו קשר פנימי
הראשונה מבעלי החיים וקדושת השבת היא
גזירת המבול היתה "כי השחית כל בשר את ומיוחד בין הדגים לבין פרשתנו פרשת נח,
שורש החיים ,וכמו שכתב האור החיים הקדוש על
שהרי דגי הים הם היחידים שלא ניזוקו ולא מתו
בימי המבול הגדול ,ומשום כך זכו לקבל את
שכרם ולעלות תמיד על שולחנם של מלכים,
אכילת דגים מסוגלת לחיים טובים ובפרט בשבת פרשת נח וכפי שנרחיב ביריעה שלפנינו.
בספרו שבט מיהודה (פר' נח) אומר הרה"ק רבי אברהם אייגר מלובלין (נפ' שנת תרע"ד)
בן הרה"ק רבי לייבל'ה אייגר זי"ע ,כי אכילת דגים בשבת פרשת נח היא דבר בעתו להתענג בתענוגים ודגים
ומסוגלת לחיים טובים ,שכן במבול מתו כל אשר בחרבה ,למעט הדגים שבים, ידוע ומפורסם עד כמה הידרו צדיקים ואנשי
כמפורש במדרש (בר"ר לב יא). מעשה להשיג דגים עבור סעודות השבת ,וכפי
ששח הרה"ק רבי יצחק מנעשכיז זי"ע (זכרון טוב,
טעם הדבר מיוסד על המובא בספר הקדוש תורת אמת ממר אבא מארן קדישא
זצוקללה"ה (בח"ג מאמר הראשון) ,ששמע בשם הרבי ר' בונם מפרשיסחא זצוקלל"ה, עניני מאכל עמ' ט) :שמרן הבעש"ט הק' זיע"א היה
בידו לבחור בין שלוש עיירות היכן לקבוע
כי המנהג לפתוח את סעודת השבת באכילת דגים נובע מכך שהם היו הבריאה
משכנו ,ומכולן בחר לגור בעיר מעזיבוז ,מפני
הראשונה מבין בעלי החיים; ואכן ,בשעה שחרב העולם במבול וכל בעלי החיים
שהיא שוכנת אצל הנהר ,ויהיו לו דגים בהרחבה
נאבדו – מלבד נח ואשר אתו בתיבה שמהם התחדש העולם – היו הדגים היחידים לכבוד שבת קודש.
מהבריאה הראשונה שנתקיימו מעצמם.
התבטאות נפלאה אמר הרה"ק בעל עטרת צבי
סוד הישרדותם טמון בכוח המיוחד שבהם ,המשמש משל לאהבת התורה של מזידיטשוב זי"ע בהאי לישנא" :רבי שלמה'לע
ישראל (בר"ר צז ,ג) :כשם שהדגים גדלים במים ובכל זאת פותחים את פיהם בצמא מקארלין היה אומר שמי שאין לו דגים לכבוד
לכל טיפה היורדת מן השמים כאילו לא טעמו מים מעולם ,כך ישראל מטים אוזן שבת קודש ,ידאג יותר מאשר על הענין שאמרו
בשקיקה לכל חידוש בתורה .מעלה זו שורשה בכוח השמיעה ,שעיקרה שמ"ע – ר"ת עליו חז"ל (יומא פח ,א) ידאג כל השנה .ואני מוסיף
ש'או מ'רום ע'יניכם וראו מי ברא אלה (תקו"ז פה ,ב) .מאחר שהדגים נקראים "עיינין על זה דמי שיש לו דגים לכבוד שבת קודש ,אזי
פקיחין" (זוהר ח"ג קכט ,ב) ורואים תמיד "מי ברא אלה" ,טבועה בהם תשוקה מתמדת אינו צריך לדאוג כלום בשבוע הבא" עכדה"ק.
למים ולשמיעת התורה ,כפי שנאמר בהפטורה של סדרא זו (-פר' נח)" :הטו אזנכם
ולכו אלי שמעו ותחי נפשכם" – ובזכות כך נשארו בחיים ,כדי לבטא בעולם את כוח הקפדתו העצומה של רביה"ק מקאזמיר
אהבת התורה ,שהיא חיינו ואורך ימינו. על מאכל הדגים
רביה"ק מקאזמיר הקפיד מאוד במאכל הדגים
דרכו על הארץ" ,ודרשו חז"ל (סנהדרין קח ,א) שאף פסוק "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת בשבת .את הדגים לכבוד שבת היה מכין ומבשל
בעלי החיים השחיתו דרכם – אך מדיוק הכתוב הארץ" ,שהבריאה היתה רק על קיום ששת ימים, בעצמו .פעם אחת כשבא אורח לשבות אצלו
"על הארץ" משמע שדגי הים לא השחיתו דרכם ויום השביעי שב"ק -נותן נפש חדשה על עוד בשבת ,כיבד אותו שיכין את הדגים לעצמו,
ולכן ניצלו .והנה ידוע אשר העיניים המה סרסורי ששת ימים להחזיק ולקיים הבריאה ,על כן נהגו ואחר כך ערבו את כל הדגים לתוך קדירה אחת.
דעבירה (ראה רש"י פר' שלח טו ,לט) וא"כ הדגים שלא ישראל להתחיל סעודת שבת במין דגים [וראה בשעה שחלקו ביניהם ,אמר לו הרה"ק מקאזמיר
השחיתו דרכם לא פגמו בעין ,נמצא דהדגים הם במסגרת דברים נפלאים מהרה"ק רבי אברהם "דאס איז זיינס" -זה שלך.
ממובחרי הבעלי חיים ,ויום השבת הוא מובחר אייגר מלובלין זי"ע]. ופירש מוהר"י מאמשינוב כי העניין הוא על
הימים על כן מצוה לאכול בשבת חמדת הימים פי מה שאמרו חז"ל (עבודה זרה ג ,א) מי שטרח
את הדגים מובחר הבעלי חיים ,וכיון שכל מדוע אכל הרה"ק מרוז'ין את עין הדג בערב שבת יאכל בשבת ,שכן קדושת השבת
מעלתם באה מזה שלא פגמו בעינם על כן יש נובעת מההכנה של ערב שבת .ולכן הבין הרה"ק
שח הרה"ק החידושי הרי"ם (הובא בשש"ק בפרשתנו):
בנותן טעם לאכילת 'עין הדג' ביום מובחר זה. מקאזמיר מי הכין איזה חלק ,ועל ידי כך חילק
מפני מה זכו הדגים שיש להם חן ועולים הם על
כאשר גמר רבי יוסף לחשוב טעם זה בדעתו, שולחן מלכים ,משום שלא השחיתו את דרכם לאורח את מה שטרח והכין בעצמו.
הפנה פתאום רבו הק' את פניו אליו ,ואמר לו: בדור המבול ,וכמו שדרשו חז"ל (זבחים קיג :הובא ופעם אחת בערב שבת קודש כשבא רבי יצחק
"יונגערמאן ,די האסט רעכט" -אברך! כוונת אל ברש"י בפרשתנו) מן הפסוק (בראשית ז ,כב) "מכל מווארקי לקבל שלום מהרה"ק מקאזמיר ,והיה
האמת... אשר בחרבה מתו – פרט לדגים שבים". זה בעונה שהיה קשה מאוד להשיג דגים בימות
כיוצא בזה מסופר (ישמח ישראל מטשארטקוב החורף שהנהרות היו קפואים מקרח ,שאל רבינו
בפרשתנו ,ועוד) ,בשבת הראשונה שבא להסתופף את הרה"ק מווארקי האם יש לו דגים בריווח.
אות היא ביני ובין בני ישראל וכשהשיב לו בשלילה ,אמר לו שאם כן ישלח
הרה"ק רבי יוסף מראדוויל (נכד הרה"ק רבי יוסף
טעם נוסף לאכילת דגים בשבת נתן הרה"ק רבי מיאמפלא בנו של המגיד מזלאטשוב זי"ע) אצל הרה"ק לו מעונג השבת שלו ,ושלח לו מחבת דגים של
בעריש מביאלא זי"ע בספרו מגיד דבריו ליעקב מרוז'ין (יו"ד ג' מרחשון) ,זכה לעמוד בעת עריכת ארבעים ליטרות .כי אצלו ,שהיה מקפיד כל כך
(בפרשתנו) ,הנה אמרו חז"ל (סנהדרין נט ,ב) "אדם השולחן אחורי כסא קדשו .בעת אכילת הדגים, על מאכל הדגים בשבת ,תמיד המציאו לו השמים
הראשון לא הותר לו בשר לאכילה ,דכתיב ראה שהרה"ק מרוז'ין נטל תחילה את העין את מבוקשו לשבת קודש (כתבי אמרי שאול זצוק"ל).
המשך בעמוד ה' >>>
ד
המשך בשבילי הפרשה
הרב ישעי' מרק
(בראשית א ,כט-ל) "לכם יהיה לאכלה
"מנעי קולך מבכי"
ולכל חית הארץ" ולא חית הארץ
לכם ,וכשבאו בני נח הותרו להם
שנאמר (שם ט ,ג) "כירק עשב נתתי
לכם את כל" ,והטעם שהתיר להם,
כי במבול ניצלו כל נפש חיה אשר
מאמר ליומא דהילולא של מַאמֶע ָרחֵל -י"א חשון בארץ על ידי נח שזן ופרנס אותם
בתיבה ,ובשכר זה הותר לו לאכול
מבשרם ,אולם רק החיות שהיו על
הרגישה בהם שם בדרכם ,ועמדה והתחננה ַמ ֶּצ ֶבת ְקבֻ ַרת ָר ֵחל ַעד ַהּיֹום הארץ הותר לו ,אבל דגים שבים
לפני בורא עולם שירחם על בניה ויחזיר אותם שלא השחיתו את דרכם כשאר
לארצם .וכך אומר הנביא ירמיהו (ירמיה לא,
בי"א בחשון שנת ב' אלפים ר"ח ,נסתלקה רחל
אמנו לבית עולמה .המקור ליום היארצייט, בעלי חיים ,וכמאמרם ז"ל (זבחים קיג,
יד-טז)ּ" :כֹה ָא ַמר ה' ,קֹול ְּב ָר ָמה נִ ְׁש ָמע נְ ִהי ְּב ִכי ב) שדגים שבים לא מתו במבול ,על
הוא על פי האמור בילקוט שמעוני (פרשת שמות
יה ֵמ ֲאנָ ה ְל ִהיּנָ ֵחם רּוריםָ ,ר ֵחל ְמ ַב ָּכה ַעל ָּבנֶ ָ ַת ְמ ִ כן לא הותר בשרם לאכילה אף אחר
קֹולְך ִמ ֶּב ִכי
ֵ יה ִּכי ֵאינֶ ּנּוּ .כֹה ָא ַמר ה'ִ ,מנְ ִעי ַעל ָּבנֶ ָ רמז קס"ב) כי בנימין בנה של רחל נולד בי"א
חשון ,והרי בו ביום שנולד בנימין ,מתה אמו המבול ,כי אדם במה יזכה".
וְ ֵעינַ יִ ְך ִמ ִּד ְמ ָעהִּ ,כי יֵ ׁש ָׂש ָכר ִל ְפ ֻע ָּל ֵתְך נְ ֻאם ה',
רחל .ומכאן שיום הסתלקותה היה בתאריך זה. רק כאשר קבלו בני ישראל את
יתְך נְ ֻאם ה', וְ ָׁשבּו ֵמ ֶא ֶרץ אֹויֵ ב ,וְ יֵ ׁש ִּת ְקוָ ה ְל ַא ֲח ִר ֵ
ואכן במשך מאות בשנים ,נהגו המוני שלומי התורה בהר סיני ,ועל ידי זה נעשה
בּולם". וְ ָׁשבּו ָבנִ ים ִל ְג ָ
ישראל לעלות ולפקוד את ציונה הקדוש ,וכפי קיום העולם ,השמים והארץ וכל
כל יהודי באשר הוא ,כיסופים וגעגוע בלבו צבאם ,כמו שאמרו ז"ל (שבת פח,
שכותב בספר "חבת ירושלים" שביום זה נהגו
לשפוך שיח על מקום קבורתה אשר נודע א) "שהתנה הקב"ה עם מעשה
היהודים מירושלים ללכת אל מקום קבורתה
כמקום ששערי שמיים פתוחים ,והתפילות שם בראשית ,ואמר להם ,אם ישראל
וללמוד שם כל היום או כל הלילה .אמנם יש
מתקבלות ביותר ,מאז אותו היום בו קבע יעקב מקבלים את התורה אתם מתקיימין,
לציין כי בחלק המדרשים משתמע ,שפטירת
אע"ה את המקום למקום תפילה וישועה נצחי, ואם לאו אני מחזיר אתכם לתוהו
רחל היתה בתקופת האביב ,לאחר החורף ,ויש
ולמקום שבנ"י יבואו לשפוך שיח ולעורר רחמי ובוהו" ,לכן מאותה שעה הותר להם
הכותבים שהיה זה בחודש אייר .אך בקרב
שמים אצל רחל הממאנת להנחם על בניה. לישראל לאכול דגים שהרי הם
מקהלות ישראל נהגו מקדמת דנא לציין את
לאורך כל הדורות ממשיך ומהדהד קול בכייתה יום פטירתה בי"א בחשון. קיימים בזכותם.
של רחל אמנו ,והקול הזה ממשיך ומתעורר כל הנה מסיים הרה"ק מביאלא:
על אודות מקום קבורתה כותבת התורה
אימת שבניה אהוביה של אמא באים לפקוד (שמות כ, בקבלת התורה נצטווינו
הקדושה בפרשת וישלח (בראשית לה ,יט-כ):
את קברה ,וכפי שגילה רשב"י בזוה"ק (פרשת ח) "זכור [ושמור] את יום השבת
"וַ ָּת ָמת ָר ֵחל וַ ִּת ָּק ֵבר ְּב ֶד ֶרְך ֶא ְפ ָר ָתה ִהוא ֵּבית
ויחי רכט ,).כי רחל אמנו היא זו שפועלת ישועות לקדשו" ,ושמירת שבת היא אות
ָל ֶחם ,וַ ּיַ ֵּצב יַ ֲעקֹב ַמ ֵּצ ָבה ַעל ְק ֻב ָר ָתּה ִהוא ַמ ֶּצ ֶבת
עבור כלל ישראל בכל עת שנצרכים לרחמים. בין ישראל לאביהם שבשמים
ְק ֻב ַרת ָר ֵחל ַעד ַהּיֹום".
וכך כותב הרה"ק מברדיטשוב זי"ע ב'קדושת שקבלו את התורה ,ומשום הכי
לוי' (פרשת ויצא) ,כי בכל עת צרה לישראל מקום קבורת רחל אמנו היה ידוע בכל הזמנים. קיימא לן (סנהדרין נח ,ב) "גוי ששבת
רח"ל ,כשבאים להתפלל בקבר רחל ,יוצאת וכפי שהעידה התורה בפסוק הנזכר .עוד חייב מיתה" ,אמור מעתה כי "מכח
רחל אמנו מקברה וצועקת לפני השי"ת עד מוצאים אנו בתנ"ך ,שאמר שמואל הנביא התורה השגנו יפוי כח וזכות על כל
שמעוררת ישועה על ישראל. לשאול המלך בצאתו לחפש את האתונות: חי ,אפילו על דגים שבים שיהיו
"בלכתך היום מעמדי ומצאת שני אנשים עם מותרים באכילה ,לפיכך אוכלים
דורות על דורות מהווה מקום קבורה מוקד
קבורת רחל בגבול בנימין בצלצלח ,ואמרו דגים בשבת ,ועוד דלכולי עלמא
תפילותיהם ,ערגת לבם ושיח נפשם ,של
אליך נמצאו האתונות" (שמואל א' י ,ב). בשבת נתנה תורה (שבת פו ,ב) ,וכל
רבבות יהודים ,אנשים ונשים זקן וטף ,הנוהרים
הנה מכל קצות הארץ בכל ימות השנה ,כדי הרמב"ן בשני מקומות בפירושו על התורה עיקר ייפוי כח אדם על הדגים הוא
לשפוך את לבם בחיקה של אמא רחל .רבים מזכיר את מיקום קבורתה .בפרשת ויחי על מצד קבלת התורה" עכ"ד ודפח"ח.
מיהודי ירושלים הסמוכה ,היו הולכים כמעט הפסוק "ואקברה שם בדרך אפרת" ,כותב ,כי
מדי יום ביומו לבקר את אמא רחל ,כאן היו רחל לא נפטרה כלל בדרך ,רק נפטרה בעיר קדושת האמת על ידי הדגים
מוצאים את עצמם נשפכים לפני קונם בתפילה "רמה" שהיתה עיר בארץ בנימין ,ושם נקברה.
רביה"ק בספרו ישא ברכה (פרשת
היוצאת מן הלב. אולם בפרשת וישלח [שכתבו לאחר שכתב את
בשלח) מביא טעם נפלא לאכילת
הדברים הנ"ל] חוזר בו וכותב ,כי רחל נקברה
בדברי הזוה"ק בפרשת וישלח ,מבואר לשון דגים בשבת ,על פי מה שאמרו
סמוך מאוד לבית לחם ,וז"ל" :ועכשיו שזכיתי
הפסוק "מצבת קבורת רחל עד היום הזה". חז"ל (ירושלמי דמאי פרק ד הלכה א)
ובאתי לירושלים שבח לקל הטוב והמטיב,
לדברי רבי יוסי הכוונה היא ,שמקום קבורתה שעם הארץ אימת שבת עליו ואומר
ראיתי בעיני שאין מן קבורת רחל לבית לחם
יהיה גלוי וידוע עד זמן תחיית המתים הנקרא אמת .וכיוון ששנינו בגמרא (פסחים
אפילו מיל .וכן ראיתי שאינה קבורה ברמה קיח ,ב) שדגים שבים אמרו ואמת ה'
"היום הזה" .ולשיטת רבי יהודה כוונת הפסוק
ולא קרוב לה ,אבל הרמה אשר לבנימין רחוק לעולם ,הרי שעל ידי אכילת הדגים
היא ,שמקום קבורתה יהיה גלוי עד היום בו
ממנה כארבע פרסאות .והרמה אשר בהר בשבת ממשיכים את קדושת האמת
יתקבצו נדחי ישראל וישובו מן הגלות ,שאז
אפרים רחוק ממנה יותר משני ימים". של היום הקדוש.
יעברו בנ"י דרך קבר רחל ויבכו שם ,כמו
שבכתה רחל לפני הקב"ה על גלות ישראל והביאור לכך כותבים מפרשי הרמב"ן ,כי את
בימי הגלות ,ובאותה שעה עתידה רחל לשמוח דבריו בפרשת ויחי כתב הרמב"ן כאשר עוד האוכל דגים בשבת מתברך
עם ישראל ועם השכינה. היה גר בחו"ל ,ולכן כתב כי נקברה ברמה
מחמת שלא ראה ולא ידע את המציאות ,אך
בברכה משולשת
מסופר על הגאון רבי חיים שמואלביץ זצ"ל,
כאשר זכה לעלות ארצה ,חזר בו וכתב את ונחתום בהבטחתו של הרה"ק רבי
שבנסיעתו לקבר רחל ,דיבר עם רחל אמנו
דבריו בפרשת וישלח. צבי אלימלך מדינוב זי"ע ,המבטיח
וביקש ממנה" :הקב"ה מבקש ממך "מנעי קולך
לאוכל דגים בשבת ברכה משולשת,
מבכי" ,אולם אני ,חיים בנך ,מבקש ממך אל וכה כתב בספרו בני יששכר (מאמרי
תפסיקי לבכות!". קֹול ְּב ָר ָמה נִ ְׁש ָמע
שבתות א ,יא)" :טעם למצוה מן
וכה היה אומר האדמו"ר רבי אברהם שלמה רחל אמנו שנקברה על אם הדרך ,היא היחידה המובחר לאכילת דגים בשבת,
בידרמן מלעלוב זצ"ל :הרבה צדיקים הבטיחו מבין האימהות שלא קבורה יחד עם האבות דהנה אשכחן במעשה בראשית
שבהגיעם לעולם העליון לא ישקטו ולא ינוחו עד הקדושים ואדם וחווה במערת המכפלה ברכה בג' דברים ,והם בג' ימים זה
שיבוא משיח ,אולם כשהגיעו לשם השתעשעו שבחברון .ואין זה בכדי ,אלא מטרה לדורות אחר זה רצופים :ברכה לדגים ביום
איתם בתענוגים ושכחו מה שהבטיחו .אולם אצל היתה בכך ,שבמקום קבורתה בצדי הדרך, ה' ,וברכה לאדם ביום ו' ,וברכה
רחל אמנו כתוב "מבכה על בניה" בלשון הווה, תדאג בעתיד לילידיה האובדים בגלות .בדרך לשבת ביום ז' ...והנה חוט המשולש
שעדיין לא שכחה ומעוררת רחמים על כלל זו ,ההולכת מירושלים ,צעדו בני ישראל לא במהרה ינתק ,האדם האוכל
ישראל. כשהלכו בגלות לאחר חורבן ביהמ"ד ,ורחל דגים לכבוד שבת ,יתברך בברכה
המשולשת ולא במהרה תנתק".
ה
ערב עיון ייחודי וגדוש בנושא וידעת היום
מסירות נפש לתורה חדש :מהפכת ה'מזומנים'
בשעות הערב של יום חמישי האחרון לבש האולם שמעל
בית המדרש הגדול חג :עשרות אברכים ובחורים מקרב
מגיעה ללומדי ההלכה
אנ"ש נקבצו ובאו אל שולחנות ערוכים בטוב טעם ודעת, לאחר שנבדקה ונוסתה בהצלחה רבה בהיכלי כוללים
לערב שכולו רוממות ,התעלות והתקשרות לעמלה של רבים ברחבי הארץ ,וזכתה לתגובות נלהבות ולסיפוק
תורה. עצום בקרב הלומדים ,מגיעה הבשורה המשמחת :בשבוע
הבעל"ט תצא לדרך מבית 'יודעי תורתך' תוכנית מזומנים
המשתתפים הסבו לסעודת מצווה כיד המלך באווירה חדשה בשם "וידעת היום" לידיעת הלכות בעל פה ,כאשר
מרוממת ומלאת הוד ,כאשר הערב עמד הפעם בסימן בשלב הראשון יתחילו הלומדים בהלכות יורה דעה ח"ב.
מסירות נפש לתורתנו הקדושה.
התוכנית נולדה כמענה לצורך עז שעלה מהשטח ,לאחר
להכיר את שורש הנשמה שרבים מאברכי אנ"ש כבר למדו ונבחנו בהיקף עצום
של ידיעות על כל יורה דעה ח"ב ,ונוצר בקרבם צורך
ראשון הנואמים היה ראש ישיבת אלכסנדר ,הגאון רבי
אמיתי לשמר את החומר הנלמד ולחקוק אותו בזיכרון
משה לנציצקי שליט"א ,אשר נשא מדברותיו בלהב אש
באמצעות תוכנית חזרות שבועית בהספק קבוע ואחיד
ובמתק שפתיים על גודל לכל המשתתפים.
חובת מסירות הנפש
לתורה ,שהיא כל תכלית תטעם ותבין
ויעוד האדם בעולם המעלות שבתוכנית זו הן רבות ועליהן ניתן לומר
הזה .בדבריו העמוקים "תטעם-תבין" .ידוע ומפורסם כי חזרה על הלימוד בעל-
והיסודיים עמד על כך פה שקולה ומקבילה לרושם של כחמש פעמים בפנים.
שלכל נשמה ונשמה מעבר לכך ,הלימוד מתוך מטרה לדעת בעל-פה מרגיל את
ייחודי שורש ישנו האברך לסכם ולתמצת את עיקרי הדברים בצורה הנכונה
ותפקיד מוגדר בעולם והמדויקת ביותר ,ומקנה ללומד בהירות נפלאה וסדר
התורה ,ועלינו לזכור יסודי בכל החומר הנלמד.
זאת תמיד ולא להסיח
דעת מהייעוד הרוחני שלנו. איך זה עובד?
מבנה התוכנית מבוסס על הלכות יורה דעה ח"ב המורכב
סוד ההצלחה :עקביות ותוכנית סדורה מ 45-דפי שולחן ערוך בצורת הדף .בכל שבוע יהיה הספק
אחריו נשא דברים הרה"ג רבי מנחם כהן שליט"א ,ראש קבוע של דף שו"ע אחד לפי סדר הדפים ,ולפי קצב אחיד
מגמה בכולל 'אור עולם' .בדבריו התמקד בדרך הסלולה לכלל המשתתפים ,כאשר הדף הנלמד יפורסם מידי שבוע
להגעה לידיעת התורה, בעלון 'בשבילי דשא' אותו הנכם מחזיקים בידכם.
והדגיש כי המפתח לכך צורת הסיכום הנדרשת היא סיכום מתומצת של עיקרי
טמון בתוכנית סדורה השיטות בטור ובשולחן ערוך יחד עם עיקרי נושאי הכלים
ועקבית ,שבאמצעותה הנלמדים .בסוף כל שבוע ,על האברך להיבחן בעל-פה על
יכול האדם להתקדם, הדף השבועי אצל חברותא שנקבעה מראש ,באופן שכל
לחוש סיפוק ולהתענג אחד נבחן פעם אחת ומקשיב פעם אחת ,כשכמובן ניתן
על מתיקות התורה. לקבוע אף חברותא טלפונית .בכל שבוע רביעי ייבחר
הדברים במסגרת האברך על הדף השבועי וגם על שלושת הדפים הקודמים
הציג הרב שליט"א של אותו חודש ,כמו כן יתקיימו חזרות נוספות מזמן לזמן
את תוכנית המזומנים כפי שיפורסם בהמשך.
החדשה מבית 'יודעי במקרה שבו אברך שנבחן שכח את ההמשך או שטעה,
תורתך' " -וידעת היום" (דיווח נפרד מופיע בנפרד החברותא כמובן יכול לתקן אותו עד פעמיים ,אך מהפעם
בעלון) ,וסיפר על בעלי בתים רבים שוויתרו על הצעות השלישית יצטרך לחזור ולהיבחן שוב על דף זה .מומלץ
ממוניות קורצות למען קביעות עיתים לתורה ,ומצאו בכך מאוד לכל אברך להיבחן אצל עצמו לפני שהוא ניגש
את אושרם האמיתי. להיבחן אצל החברותא ,כדי לראות שהדברים מתומצתים
אצלו כראוי.
בסיום דבריו הביא מעשה נוקב אודות מרן הגאון רבי
אהרן קוטלר זצוק"ל :נגיד אחד שאל את רבי אהרן ,אם המפתח להצלחה
מעלת 'זבולון' התומך בתורה כה גדולה ,מדוע שלא יצא חשוב להדגיש כי תועלת התוכנית תבוא לידי ביטוי מירבי
רבי אהרן בעצמו לעסוק במסחר ויפרנס לומדי תורה? רק כאשר האברך יתרגל לתמצת במינימום האפשרי את
השיב לו רבי אהרן במשפט מחלחל עד עומקה של נפש: עיקרי הדף ,ללא הארכה בקושיות ,תירוצים וראיות ,אלא
"אמנם ארוויח בכך עולם הבא ,אך עולם הזה – לא יהיה אך ורק בסיכום השיטות והנידונים בכל סעיף .מי שמעולם
לי"... לא סיכם כך ,ייתכן וירגיש קושי משמעותי בתחילת
את מסכת הנואמים נעל הרה"ג ר' אריה גוטרמן שליט"א, התוכנית ,אך ככל שיעבור הזמן יתרגל לתמצות נכון.
ראש כולל הלכות שבת ותוכנית "וידעת היום" ,אשר תגמול למשתתפים
הסביר בקצרה ובבהירות את מתכונת הלימוד ואופן כמובן שיש מתן שכרה בצידה ,כאשר ניתן יהיה להיבחן
הפעילות של התוכנית החדשה. במבחני הכתרים בחודשי תשרי וניסן ולזכות בתגמול ככל
הציבור יצא מיום העיון בתחושת התרוממות כבירה מבחני השימור .הנהלת 'יודעי תורתך' מזמינה את כלל
ובחשק נמרץ להמשיך לשקוד על התורה ולהתעלות האברכים להצטרף למהפכת הלימוד ,לטעום ,להרגיש
במעלותיה. ולהבין.
ו
הרב ש.ב .מרקסון
ׁשמִים
ג ָּדֹול יֹום ה ַג ְ ּ ָ
הנערץ ניגש לאדן החלון ועומד ומתבונן הבאות בעקבותיו. ירידת הגשמים תלויה במעשיהם של
בגשם הניתך לארץ ושפתיו ממלמלים וכבר כתב הרמב"ן בפרשת בחקותי על בני ישראל
כמהרהר בקול" :דער אויבערשטער ווייזט טיבה ומעלתה של הברכה המיוחדת
שאלת הגשמים אינה כהזכרת הגשם ,שכן
וואס ער קען!" (-הקב"ה מראה מה שהוא יכול!), "בבואם בעתם: הגשמים בירידת
בעוד את הזכרת הגשמים התחלנו לומר
תוך שהוא מחווה באצבעו בהתפעלות בעתם ,כאשר יאות יהיה האויר זך וטוב
כבר בתפילת מוסף של שמ"ע ,לעומת
ובהשתוממות מגדולת הבורא ,ומראה והמעיינות והנהרות טובים ,ויהיה זה
זאת שאלת הגשמים מתחלת רק בז'
לתלמידו איך שבו זמנית מתמלאים סיבת בריאות לגופים ,והפירות כולם
בחשון .הסיבה לכך ,לפי שאת ההזכרה יש
רחובות שלמים במים. ירבו ויתברכו בהן וכו' ,לא יחלה האדם
להתחיל סמוך לגשמים ,וכמאמר המשנה
ולא יהיה בהם משכלה ועקרה ובבהמתם,
רבות הם נפלאות הבריאה המתגלות במסכת תענית ,אך שאלת הגשם נאמרת
וימלאו ימיהם ,כי בהיות הגופים גדולים
רק ט"ו יום לאחר מכן ,כדי שיגיע אחרון
סביב נושא הגשם :עננים ,ברקים ורעמים, ובריאים יתקיימו כימי האדם ,והנה היא
שבישראל לנהר פרת .הרי אפוא ,כותבים
שלגים ,ברד ועוד .כי אכן הבריאה על כל גדולה שבברכות". הספה"ק ,כי שאלת הגשמים תלויה בבני
מה שבתוכה ,מעידה על בוראה. לא רק שפע וישע גשמי באים הם לעולם ישראל ,ועל פי מעשיהם אם לטוב ואם
יחד עם הגשמים ,אלא גם ,ובעיקר, למוטב.
אור חדש על ציון תאיר השפעות עליונות ורוחניות ,שכן הגשם וכך היה רגיל לומר הרה"ק רבי מנחם
"גדול יום הגשמים" -אומרים חז"ל .וזאת מהווה טל תחיה לנשמת האדם המרווה מנדל מרימינוב זי"ע ,כי הגשם יורד תמיד
משום שדווקא שם ,תחת מעטה הערפל ומשקה את נפשו ,ואף את הנפש הצחיחה בתחילה בארץ ישראל ורק לאחמ"כ בכל
הסמיך ,מסתתרת הארת פנים נפלאה והיבשה. העולם כולו ,כמו שאמרו (תענית י" ).ארץ
מעין יום בריאת שמים וארץ ,שבסגולתה על הגה"ק רבי שמעון ז'ליכובער זצ"ל ישראל שותה תחילה" ,משל לאדם שבא
לעורר חסדים ורחמים מרובים ולהביא משגיח ישיבת יח"ל ,מסופר ,כי בהספידו אל הצדיק שיברכו לפני נסיעתו כי יצליח
השפעות טובות עד בלי די. את ראש הישיבה הרה"ק רבי מאיר בדרכו ולא ינזק חלילה ע"י הרשעים
שפירא זצ"ל שנלב"ע בז' בחשון תרצ"ד, האורבים להולכי דרכים .כך גם הגשם,
וכך לימדונו רבוה"ק רמז לדורות ,כי אמר בתוך דברי המספד ,ש'גשם' רומז על בא קודם על בנ"י כדי שיברכוהו ויתפללו
ככל שחושך הגלות גדול יותר ,כך עתיד הצדיק ,שהוא הצינור המשפיע של ברכות עליו שלא יפגמו בו הרשעים שבדור ,ועל
אחר כך אור הגאולה להאיר יותר ויותר. שמים ,ולכך ביום מסוגל זה ,הזמן לשאול כן נקרא גם בשם "ברכת הגשם -ברכת
והמשילו זאת לענני גשם ,שככל שהם ולבקש לירידת גשמים שירד ויושפע כח הטל".
יותר אפורים וכהים ומאפילים על אור הצדיקים שיזכו להעביר ולהשפיע רב
השמש ,כך יודעים אנו שעתידים להמטיר ברכות ממעלה למטה. גדלותו של יום הגשמים
מטרות גשמים .זאת הסיבה שעתה קודם
לא בכדי הפליגו חז"ל הקדושים בדבריהם נפלאות ה'
הגאולה השלימה בהתקרב פעמי משיח, בגודלתו של יום הגשמים (תענית ז - .ח,):
חושך מכסה ארץ ומחשיך יותר ויותר, באחד מימות החורף ,בעת שאוצרות ואמרו כי גדול הוא מתחיית המתים ,והוא
בכדי שבקרוב נזכה לאור חדש על ציון השמים נפתחו וגשמי שפע וברכה ניתכו כיום שניתנה בו תורה ,כיום שנבראו בו
ארצה בעוז ,הבחין אחד מתלמידי ה'חפץ שמים וארץ ,וכיום קיבוץ גלויות .עוד
תאיר ונזכה כולנו במהרה לאורו ,בב"א.
חיים' זצ"ל היאך שמורו ורבו אמרו כי אפילו ישועה פרה ורבה בו,
אפילו פרוטה שבכיס מתברכת בו,
שאלות מבחן עמוד ואפילו גייסות פוסקות בו.
הקהילה דפים ב – .ג: כי בדבר. רמז דורשי רשומות מצאו
שבעה דברים נאמרו בגמרא בגדלותו
.1מדוע היתה ממוקמת לשכת של יום הגשמים והוא רמז על כי
בית האבן בצפונית מערבית. בז' במר-חשון מתחילין לשאול על
מצוה לומדים מדוע .2 הגשמים " -ותן טל ומטר לברכה".
שבת שבע ברכות שבמילואים דוקא לפרה ולא חסידים ואנשי מעשה נהגו לישב
פרשת וירא ליו"כ שכתוב בו צוה ולא בסעודת מריעים בליל זה ,וכן
התפילות יתקיימו בבניין המרכז העולמי לקרבנות שכתוב בהם ביום להרבות ביום זה בלימוד התורה
עריכת השוה"ט בביהמ"ד הישן צוותו. ובעשיית מעש"ט ,כי קדוש הוא היום
.3כיצד תירצו רב משרשיא ורב וצריך לנצלו לעבודת ה' ,וגם משום
אשי מדוע אין לומר שלכפר שמבקשים אנו ,שכאשר יראה השי"ת
ההרשמה לאברכים ללינה ולסעודות שב"ק שמשפרים אנו את מעשינו ,יגזור
הולך על שמיני עצרת.
עלינו גשמים בעתם ,בשפע ובעושר.
חובה במס' הטלפון 058-3221410 .4למסקנת הגמ' על מה נחלקו וכבר מבואר בגמרא ,כי ישנם דברים
בין השעות 20:30 - 22:30 12:00 - 14:00 ר' יאשיה ור' יונתן האם קח לך המעכבים את הגשמים מלירד ,ואלו
עד יום ראשון פרשת וירא 22:30 ועשה לך הכוונה משל יחיד או הם :כאשר אין שבים בתשובה,
משל ציבור .כיצד נתרץ גם את ביטול תרומות ומעשרות ,לשון הרע,
כמו"כ אברכי אנ"ש המעוניינים בדירות הסתירה ועשית לך ארון ומצד ביטול תורה ,גזל ,עזות פנים ,ביטול
ניתן לפנות להר"ר ישעי' כהן 050-4190307 שני כתוב ועשו ארון. מצוות ,פוסקים צדקה ואינם נותנים.
.5האם פרישה לפרה וליו"כ ללמדנו כי ראשית לכל צריך האדם
היא מדאורייתא או לא ,אם להשיב על לבו ולשוב מעוונות
כן מה הטעם לפרישה זו ,מה שבידו ולהתחזק במצוות שבין אדם
המקור לפרישה. למקום ושבין אדם לחבירו .ואז זוכה,
והשי"ת מוריד הגשמים לעולם .ויחד
עמו את גם את כל ההשפעות הטובות
ז
ברכות מעומק לבנו פנימה למזלא טבא וגדא יאה ,להאי יניק וחכים בן ידידינו שהשמחה במעונם
הנכבד הבלתי נשכח החתן בצלאל אברהם קרימלובסקי הי"ו י-ם
מורנו הרה"צ שמואל אליהו אהרן לנדא זצ"ל לנישואיו
ה"ה הבחור היקר יוסף ני"ו
נכד חדב"נ הרה"צ מדראביטש זצ"ל
הר"ר צבי זאב לרנר הי"ו פתח תקוה
ונכד יבדלחט"א
הרה"ג רבי בעריש אייכלר שליט"א
להולדת הבת
לרגל כניסתו לנועם עול תורה ומצוות
והברכה אחת לאמו וזקנתו הרבניות תליט"א הרה"ח יחיאל קרימלובסקי שליט"א י-ם
יה"ר שיזכו לראותו עולה ומתעלה בתורה ,ביראה ,בחסידות ובמדות טובות ,ותרוו רוב לנישואי הבן
נחת דקדושה מכל יצ"ח
המברכים : הרה"ג דניאל קרימלובסקי שליט"א אשדוד
קהל עדת חסידי מודז'יץ נו"נ בישיבתנו 'נחלת אברהם'
הרה"ח משה אוסטטשר שליט"א בי"ש
הספק פרשת לך לך בתוכנית וידעת היום הרה"ח דוב פינחס סגל הי"ו בני ברק
סי' קפ"ג סי' קפ"ד א' ב' סי' קפ"ד סעי' ג'-ח' הרה"ח יהודה יוד הי"ו פ"ת
לנישואי הבנות
בשם קהלא קדישא הדין הרה"ח יצחק (ברד"מ) קרימלובסקי הי"ו בני ברק
בהכנס הבן ברוך אליעזר ני"ו לעול תו"מ
משגרים אנו כוס תנחומים
הרה"ח עלי לרנר הי"ו בני ברק
להר"ר בן ציון בהכנס הבן ישראל דן ני"ו לעול תו"מ
שפע ברכות ואיחולים פניגשטיין הי"ו
לעובדנו המסור והנכבד על פטירת אמו הרה"ח עזריאל יעקב לרנר הי"ו בני ברק
הר"ר צבי זאב לרנר הי"ו מרת נחמה זיסא ע"ה הרה"ח מרדכי כהן הי"ו בני ברק
לרגל השמחה השרויה במעונו אלמנת הר"ר יעקב הרה"ח יהודה ויצמן שליט"א בני ברק
בהולדת בתו למזל"ט שמעון ז"ל להולדת הנכדים
יה"ר שיזכו לגדלה לתורה בת הרה"ח ר' שמואל
הרה"ח דוד משה קרימלובסקי שליט"א בני ברק
לחופה ולמעש"ט רוזנבוך ז"ל
הרה"ח טוביה לרנר שליט"א בני ברק
המקום ינחם אתכם בתוך
המברכים: מג"ש דף יומי בביהמ"ד הגדול
מרדכי גרוסמן שמואל לויסון שאר אבלי ציון וירושלים בהכנס הנכדים לעול תו"מ
וכל צוות המכירה לקהילה
הרה"ח חיים אשר קרימלובסקי שליט"א
הרה"ח דוד משה קרימלובסקי שליט"א
שפע ברכות לנווה הגה"ח יהודה אגסי שליט"א בני ברק
בסייעתא דשמיא
אפריון הר"ר יצחק רנד הי"ו רחובות
הר"ר דוד זעירא הי"ו רמת גן
שירי ידידות בקול צהלה ורינה ,נישא
בחדווה מתוך לב מלא רגשי תודה ,ביום
שמחת מכובדנו גיסי איש המעלה ,העמל הנקודות הנלמדות הרה"ח אפרים יוד הי"ו בני ברק
הרה"ח שרגא פייוויל רייפמאן הי"ו נ.י.
בשבוע פר' פרשת
בתורה יומם ולילה,
הרה"ח עלי לרנר שליט"א לנישואי הנכדים
לרגל השמחה השרויה במעונו לך -לך הרה"ח יוסף אלתר כהן הי"ו בני ברק
בהכנס בנו ישראל דן ני"ו בעמוד הקהילה מסכת יומא
להולדת הנין
לעול תו"מ
והברכה אחת היא לסב היקר מו"ח
דפים ד – .ה:
•באיזה יום היה מתן תורה
הרה"ח טוביה לרנר שליט"א •מה הפירוש "וגילו ברעדה"
יהי רצון שיזכו לרוות רוב נחת דקדושה •אלו דברים עיכבו במילואים ואלו לדורות נא להתפלל ולהעתיר רחמים עבור
מכל יצ"ח •מה היה סדר לבישת הבגדים בימי המילואים יעל בת צביה
רבקה בת צפורה בריינדיל
המברך: בין המשתתפים במבחני עמוד הקהילה רחל בת שיינדל
בן ציון ברגמן בפרשיות נח ולך לך יוסף בן אדל בתיה
שמחת הבר מצוה תתקיים בעז"ה יוגרלו 2סטים מקרא מפורש מהדורת כיס אברהם בן רחל
ביום שלישי ט' מר חשון הנהלת
התינוקת יוכבד שרה אסתר בת מרים הדסה
באולמי פרייליך "יודעי תורתך"
הילד ישראל דן בן טויבא רבקה
רח' גיבורי ישראל 16ב"ב לרפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל
תודותינו וברכותינו נתונות לאלו שנדבו הוצאת הגליון
נתרם ע"י נתרם ע"י הר"ר צבי זאב לרנר הי"ו ברכות שמים מעל קמיה האי גברא יקירא
הרה"ח יחיאל קרימלובסקי שליט"א לרגל השמחה השרויה במעונו הר"ר צבי זאב לרנר הי"ו
לרגל השמחה השרויה במעונו בנישואי בנו בהולדת בתו למזל"ט העומד לעזרה במערכת בכל עת וזמן
החתן בצלאל אברהם הי"ו הקידושא רבא יערך בעז"ה בשב"ק נח לרגל שמחתו בהולדת בתו למזל"ט
שמחת הנישואין בעז"ה ביום שני ח' מר חשון יה"ר שיזכו לגדלה לתורה לחופה ולמעש"ט
בבית החסידים בפתח תקוה מערכת בשבילי דשא
באולמי גוטניק ירושלים
לע"נ נתרם ע"י נתרם ע"י
הרה"ח דוד ב"ר פלטיאל ז"ל סגרה הר"ר חיים כהן הי"ו הרה"ג דניאל קרימלובסקי שליט"א
נלב"ע ז' מר חשון תשמ"ז לרגל השמחה השרויה במעונו לרגל השמחה השרויה במעונו
הונצח ע"י בנו באירוסי בנו הבה"ח מרדכי הי"ו בשעטו"מ בנישואי בתו בשעטו"מ
הר"ר אליסף צבי הי"ו יה"ר שירוו רוב נחת דקדושה מכל יצ"ח שמחת הנישואין בעז"ה ביום שני ח' מר חשון
באולמי היכלי מלכות בני ברק
לע"נ לע"נ לע"נ
מרת חדוה פריידל ב"ר משה יוסף ע"ה הרה"ח שמואל יצחק ב"ר אריה לייב ז"ל מרת רחל ב"ר מנחם ז"ל גלב
קרימלובסקי פניגשטיין נלב"ע ליל שב"ק אור לז' סיון תשפ"ו
נלב"ע כ"ה תשרי תשפ"ז נלב"ע כ"ח ניסן תשפ"ו הונצח ע"י בנה
הונצח ע"י בנה הר"ר אליהו הי"ו הונצח ע"י בניו שיחיו הרה"ח שלמה הי"ו
ח
