שמועה טובה · Shemuah Tovah — נח (2026-10-12)

בס”ד בס”ד
פרשת
נח
תשפ”ז נא לא לקרוא בשעת התפילה וקריאת התורה
ונמצא שאם בכל זאת אינו נכנע אחריהם שמים ,וכאשר נתגדל הבן הזה הוא שוכח פנינים יקרים
ועושה את שלו אף שאין לו סיפוק שיגיע למה ועל מה הי' מייגע אביו עבורו לגדלו
למדרגת צדיק ,עבודתו קשה מן הראשון לתורה ומעש"ט ואומר ג"כ שכל עמלו כל עבודת התפילה מיוסד על פרשת נח
כי חסר לו את הסיפוק המעוררו .וזהו ויגיעו הא עבור בנו שיהי' ת"ח ועובד הרה"ק מקאמארנא זי"ע כתב [מובא
השבח של נח ,שידע בעצמו שבין כך לא השם ,וכן הוא מנהגי בני אדם בעוה"ר דור בבעש"ט על התורה] שמרן הבעש"ט
יתגדל לצדיק ,ובכל זאת ,ימים ושנים לא אחר דור .ואמר אדמו"ר הרב זצ"ל "מתי הקים את עמוד התפילה בעולם,
נגרר אחריהם ,ונשאר לעשות את שלו. אזכה לראות זה הבן האמיתי( "...ווען וועט שבתחילה היה עומד העולם רק על
והפטיר מו"ר :תלמיד המרגיש ברכה מען שוין זעהן דאס רעכטע קינד) ,וע"ז העידה עמוד התורה ,כלשון הזה"ק באידרא 'עד
בלימודו שבהתמדתו הוא גדל למצוין, התורה 'אלה תולדות נח ,נח' שלא עזב מתי ניתב בקיומא דחד סמכא' ורשב"י
יש לו סיפוק להמשיך בהתמדה ,אבל מי עצמו לפעול ולייגע עבור בניו ,אך הוא החל לגלות עמוד התפילה ואחריו
שחושב שבין כך לא יתגדל להיות נמנה בעצמו הי' הבן האמיתי והי' עובד הש"י בא האריז"ל לפרט יותר סדרי כוונת
בין התלמידים הטובים ,עלול לחשוב תמיד ,וזה 'אלה תולדות נח :נח' ,הוא התפילה עד שבא הבעש"ט והרחיב מאד
מה לי ולעבודתי ,הרי בין כך לא אתגדל עצמו מעשים טובים שלו. ונתן דרך לבני ישראל איך להתדבק
לתלמיד חכם ,אולם ילמד מנח שדוקא בעמוד התפילה .והבעש"ט והמגיד
עבודה קשה שלו שיבח הכתוב ,וסוף ותלמידיהם ייסדו כל עבודת התפילה
הכבוד לבא( .קונטרס 'זכרונות ועובדות' (להרה"ג
שם .פירש"י :יש מרבותינו דורשים אותו בפרשת נח ,ובספר בעש"ט על התורה
רבי יצחק זעקל הלוי פאללאק שליט"א דומ"ץ
לשבח ,כ"ש שאלו היה בדור צדיקים שהוא ליקוט מתלמידי הבעש"ט יש
אנטווערפן)) היה צדיק יותר ,ויש שדורשים אותו בפרשת נח קונטרס ארוך בשם 'עמוד
לגנאי ,לפי דורו היה צדיק ,ואלו היה התפילה' ,וקבעוהו דווקא בפרשת נח
בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום. כדפי' הבעש"ט ומובא בקדושת לוי
באופן אחר אמרו ,שנח עצמו היה הקשה מו"ר הגה"צ רבי יצחק טוביה 'בא אל התיבה' ,בחוץ בעוה"ז יש מים
דורש את עצמו לגנאי כדי שלא לבוא ווייס זצ"ל (גאב"ד ירושלים) לפני התלמידים הזידונים המבקשים לשטוף אותנו ח"ו
לידי גאוה והתנשאות ,דאע"פ שהעידה אם הפסוק סובל דרש לשבח ,מה ההוי בדעות כוזבות ולהתרחק מהשי"ת ,ועל
עליו תורה במעלותיו היה משפיל עצמו אמינא להעמיס בו פשט המגנה את נח. זאת עלינו להכנס אל התיבה ,ששם הוא
שכנגד אברהם אבינו אינו נחשב לכלום, ותירץ ,שצריך לומר שגם הדורשים לגנאי ניצול מכל מה שצריך להנצל הן בגשמי
וכן פירש מו"ח הגאון רבי נתן גשטטנר כוונתם לשבח ,דהנה מי שמתגבר על הן ברוחני ,וזהו בא אל התיבה ,להכנס
זצ"ל בעל ה'להורות נתן' ,מה שנאמר גבי יצרו ואינו נמשך אחרי רשעים שבדור, אל תיבת התפילה :
משה ,שמשה רבינו הסתכל על עצמו עבודה קשה לפניו ,ובפרט אם הוא יחידי.
לגנאי ,וחשב שבודאי אחרים מסתכלים אמנם אם מרגיש בעצמו שבזה עולה
עליו וחושדים אותו בדברים חמורים, מעלה מעלה ונעשה צדיק ,זה גופא נותן ווען וועט מען שוין זעהן דאס רעכטע קינד...
כי היה בעיניו כגרוע שבגרועים ואל לו כח וסיפוק להמשיך בדרכו ולא להיות "אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים"
תתמה בעיניך על זה ,דאף שמשה דיבר נגרר אחריהם .אבל מי שמרגיש שבין כך (ו ט) .דברים נוקבים כתב הבית יעקב
עם ה' פנים אל פנים החזיק את עצמו אינו מסוגל להשיג מדרגת צדיק ,וגם אחר (אלכסנדר) ,ירצה ע"פ ששמעתי בשם
כשפל שבאנשים כמו שנאמר (במדבר יב ,ג) כל עבודתו לא ישיג השגות וישאר לאיש מחו' אדמו"ר הרב הק' היהודי זצ"ל
"והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר פשוט ,אין לו סיפוק הנ"ל ועלול להכנע מפרשיסחא ,שאמר תוכחת מוסר על
על פני האדמה" ,ואין גוזמאות בתורה, ליצרו ולהשפעת הרשעים דמה לו לעבוד מנהגי בני אדם עלי תבל שכל אחד
והגם שלפי פשטות שכל הישר אין הסבר יום אחר יום על עצמו ,הלא בין כך ובין כך אומר שכל יגיעותיו ועסקיו עלי ארץ
לדבר זה ,מכל מקום אין כאן קושיא ,כי לא יגיע אל המטרה. הוא עבור בנו להספיק לו לתורה ויראת
פרשת נח תשפ”ז | א
בס”ד
מלויו "מיין הויקער איז שוין אזוי גרויס שיהא אדם גדול מאד אך עם כל חכמתו הכי נמי חזינן איפכא ,שיש אנשים חכמים
[הגיבנת שלי כל כך גדולה] שהכל רוצים יהיה שפל ונבזה בעיניו ,ועל זה מתאים ופקחים שהם בעלי גאוה ,הגם שלפי
לראותה?!" ,כי בענוותנותו לא העלה לומר שאין כאן קושיא אע"פ שאין כאן השכל הישר אין זה מובן ,שהרי הם רואים
בדעתו שבאו לכבדו למען גדולתו וכבוד תירוץ ,כי המציאות מורה על כך ובדורות שצוחקים עליהם מאחורי גבם ואעפ"כ
תורתו . האחרונים ראו כן על הגאון רבי עקיבא אינם קולטים שהכוונה אליהם ,רק
גם בדורותינו אנו ראינו כן אצל צדיקים, איגר זצ"ל ,דאע"פ שכל דבריו היו מתוך תולים שצוחקים על אחרים וכיוצא בזה,
דכירנא אצל אא"ז הרה"ק רבי משה מרדכי כובד ראש ,ואף הקפיד על אלו שהיו ואיך יתכן שטחו עיניהם מראות ואינם
מלעלוב זי"ע ,דהוה מרגלא בפומיה לומר עושים "ווערטלעך" ,באומרו שזו ליצנות מבינים בחכמתם שכל מה שמכבדים
"איך האב נישט קיין עצה ,נאר תשובה! בכל זאת כשהגיע לאיזו עיר וציבור גדול אותם אינו אלא מלפנים ,אין זה כי אם כך
הגיעו לקבל פניו שאל בתמימות את סדר העולם ,א"כ הוא הדין איפכא ,שיתכן
ושבת שמה
וישאל אותו אם יודע איזה ענין מהבעש"ט, ההוא ,ולא יעשה חשבונות שאינו ראוי "ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה" (ח
ויספר לו הנכרי הנ"ל ,כי בנערותו היה ואינו כדאי .וזהו מאמר הפייטן יונה מצאה ט) יונה מצאה בו מנוח (מפיוטי שבת).
רועה צאן במקום שהיה מתבודד שם בו מנוח ,וכך גם ישראל בשבת ,דשם ינוחו הגאון רבי יוסף שאול נתנזון (דברי שאול),
הבעש"ט ,ופעם אחת בערב שבת לפנות יגיעי כח ,והבן( .הרב פרלוב) מציין את אשר מצא בסידורו של דודו
ערב היה רץ הבעש"ט אנה ואנה והיה זקנו ,היעב"ץ ז"ל ,מופת נוסף לקדושתה
מרחש בשפתיו ,וכשהגיע קרוב להבהמות של השבת וזאת מלבד מופת הסמבטיון
הגביהו כל הבהמות רגליהם הראשונים ואי' מהחידושי הרי"ם זיע"א .כל שבת הידוע .לדברי היעב"ץ ,אין היונה תולשת מן
למעלה ועמדו רק על רגליהם האחרונים, ושבת הוא מחודש ,ולא שבת זה הוא כמו המחובר בשבת ,והוא אות וסימן לשבת.
והנכרי הנ"ל הכה אותם שיציגו גם רגליהם שבת שעבר ,או אפילו משבת זה שנה
הראשונים על הארץ ולא הועיל לו כלל עד שעבר ,וכל המצוות המה מתנות טובות.
שעבר הבעש"ט מעליהם ,אז הציגו רגליהם אבל שבת הוא מתנה טובה מבית גנזיו "יונה מצאה בו מנוח ושם ינוחו יגיעי
על הארץ ,וכשבא הבעש"ט בפעם השניה (שבת י .):אשר על ידי זה יוכלו ישראל כח" .אי' מכ"ק מרן אדמו"ר מפיטסבורג
אצלם ,הגביהו עוד הפעם רגליהם ,כן היה בשבת לגלות מצפוני הלב אשר נגנז בכל זצוק"ל( ,אמונת אברהם ,אשדוד תשנ"ו ע'
כמה פעמים .כן שמעתי מהזקן הנ"ל. אחד מישראל מאברהם יצחק ויעקב... הקשר בין קפ"ב טו"א) לכאורה מה
עיי"ש עוד( .ליקוטי הרי"ם בפרשתן). היונה למנוחת ישראל בשבת קודש .אך
וראה בס' 'מעלי שבתא' להגרי"מ
איתא בגמרא (סוטה ד ).תלמיד חכם צריך
ערלאנגער שליט"א (עמ' פו) ששמע סיפור
שיהא בו אחד משמונה בשמינית (גבהות
זה מגאב"ד קוממיות זצ"ל ,ששמעו מפי בספר מעשיות ומאמרים יקרים (לרבי רוח) ,ובספרים האריכו לבאר הכוונה .ויש
הגאון מטעפליק זצ"ל" ,כי כשנסע האזולאי ישעי' וואלף ציקרניק ז"ל ,זיטאמיר תרס"ג. לומר דהנה בתורה הקדושה בפרק ח' פסוק
(-החיד"א זי"ע) לפולין ורוסיא ופגש את ה ):מובא :בימי בחרותי שמעתי מזקן אחד ח' שמונה בשמינית כתיב "וישלח את
'המוכיח' (או את 'רב ייבי') ,וביקש לשמוע ממדינת עסטרייך ,כי כשבא הרה"ק רבי היונה מאיתו" ,ודרשו חכמינו ז"ל (סנהדרין
דבר מה ועובדא ממרן הבעש"ט זי"ע, ישראל מרוזין זצוק"ל למדינה הנ"ל בברחו קח ):מכאן שדירתן של עופות טהורים
אזי סיפר להאזולאי זי"ע סיפור זה ,איך לשם ,כידוע ,אז תיכף בבואו שמה שאל עם הצדיקים .והנה הגם שהיונה הוא רק
שקיבל הבעש"ט את השבת בשדה ונעמדו ודרש אם נמצא שם איזה אדם שראה את עוף פשוט בעלמא ,מ"מ בורר לעצמו לדור
החיות והבהמות על רגליהם ,כששמע הבעש"ט זי"ע ,כידוע כי הבעש"ט היה בשכנות ובסביבות הצדיק ,ואינו מסתכל
זאת האזולאי זי"ע התעלף מרוב השראת מקודם במדינה הנ"ל ושם התבודד כמה על פחיתות עצמו כשמגיע ענין התקרבות
הקדושה שנמשכה בעת ספרו סיפור זה, זמנים ואח"כ נתפרסם בעולם ,ויחפשו ולא לקדושה .וכך צריכה להיות התנהגות של
כשהקיצו אמר לו ,כי הפלא הוא שאצל מצאו שום אדם כזה ,ויאמר להם הרה"ק כל אחד מישראל עם יום השבת דאף שבכל
הרבי -הבעש"ט -לא התעלפו ,היינו שהיה מרוזין אולי ימצאו עכ"פ איזה נכרי שראה השבוע טרוד הוא בעניני העולם ,על המחיה
כח לקבל את ההשראת השכינה .כשסיפר את הבעש"ט יביאו אותו אליו ,ויחפשו ועל הכלכלה ,ולכאורה איזה מחותן הוא עם
הגאון מטעפליק סיפור זה ,זלגו עיניו וימצאו נכרי אחד זקן אשר בנערותו ראה שבת קודש ,מכל מקום צריך ללמוד מהיונה
דמעות דמעה מרגש הקודש". את הבעש"ט ,ויביאו אותו להרה"ק מרוזין, דיש להידבק עם קדושה אף שאינו במדרגה
ב | פרשת נח תשפ”ז
בס”ד
הכישו ,ודבר זה טעמא בעי .וביאר הבית זצ''ל שכאשר בחוץ משתולל מבול אין נאר תשובה!" ,שבשברון לבו אמר ,שאין
ישראל מגור זי"ע ,דנח חשב ,כי האריה זורקים החוצה( ...באר החיים ,הגדה של פסח עמ' לו עצה איך לקבל פני השכינה כי אם על
הוא מלך רק ביער כשהוא שולט על קיב) ידי תשובה ,כי בענוותנותו החשיב עצמו
החיות ,אבל כאן בתיבה שאין הארי בין כבעל עבירה שרק תשובה יכולה להועיל
החיות ואינו שולט עליהם איזה עדיפות לו לנקות ולזכך את נשמתו.
יש לו להקדימו באכילה .אכן האריה בכל "ותשחת הארץ לפני האלקים" (ו יא) .כתב
בישמח ישראל ,דהנה דור המבול פגמו שמעתי מחכם אחד להמחיש היטב ענין
זאת הכישו כי "מלך לעולם נשאר מלך". זה בדרך משל ,למה הדבר דומה ,לעני
במדת הבטחון כמו"ש "ותמלא הארץ
על משקל זה אמר הרה"ק רבי שמעון חמס" ,ולא נחתם גזר דינם אלא על הגזל, ואביון שהיו לו הרבה נושים ובעלי חובות
מאמשינאוו זי"ע ,בהא דאיתא בגמ' דהנה מי שבוטח בה' כי כאשר החיה אותו ולא הצליח לפרעם ,יעץ לו בן בליעל
(סנהדרין כ ):על שלמה המלך כשנתגרש בטח בל יעזבו ,ויזמין לו פרנסתו כי הוא שישרוף את ביתו ואז ישב בחוץ ויבכה
ממלכותו "לבסוף לא מלך אלא על זן ומפרנס 'מקרני ראמים עד ביצי כינים', בדמעות שליש על אובדן רכושו ,וכאשר
מקלו" ,ולכאו' איזה מלכות שייך על ואין אדם נוגע במוכן לחברו ,וכאשר יראו את צערו יחמלו עליו ויפסיקו לדחוק
המקל? אלא דאפילו כשלא היה לו אלא מאמין בזה לא יגזול ולא יחפוץ להתעשר בו להחזיר את כספם ,אמנם כששמע
מקלו ,השכיל דלא נאבד ממנו התואר במה שלא שלו ,והם לא בטחו בה' וגזלו העני את דבריו הודיע לו נחרצות שהוא
'מלך' .וזה לימוד לדידן בני מלכים ,כי וחמסו וזהו הפירוש "ותשחת הארץ לפני אינו רמאי וגנב ובשום אופן לא יעשה
יש תקופות בחיי האדם שיש לו נפילות האלקים" ,היינו כמבואר בסידור האר"י כדבר הרע הזה ,לימים איתרע ביה
ומצבי קטנות ,ועליו לזכור ולשנן כי 'בן ז"ל על הפסוק "בטחו בה' עדי עד" ,היינו מילתא ,וביתו נשרף ואכן התחיל לזעוק
מלך לעולם היא בן מלך'( .כרמנו אלכסנדר) ששם הבטחון הוא אכדט"ם גימטריא ע"ד ולבכות על הפסד פרוטותיו האחרונות
והם אותיות שלפני שם אלקים,והם פגמו שהיו לו ,באותה שעה עבר לידו אותו בן
במידת הבטחון וזה ותשחת הארץ לפני בליעל אשר פנה אליו ואמר לו בלחישה
ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ "אה ,שמח אני ששמעת לעצתי ,ואכן עצה
ועל כל עוף השמים בכל אשר תרמש האלקים ,באותיות שלפני אלקים ,ולכן
לא זכו לתשובה כי לא בטחו בה' אשר טובה היא" ,ויהי כשמוע הלה את דבריו
האדמה וגו' (ט ,ב) .הנה בפר' בראשית מחה בו ואמר בזעקת לב "חס ושלום ,לא
כתיב "וירדו בדגת הים ובעוף השמים יוכל בחסדו יתברך לעזור להם שיכלו
לשוב בתשובה שלימה. יהא כזאת בישראל ,מעולם לא עלה על
ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרומש דעתי לעשות כדבר הרע הזה ,אלא ביתי
על הארץ" (א ,כו) .וכתב הגר"א (אדרת
נשרף באמת ולא ברצון" ,אך הרמאי הבין,
אליהו) ד"בכל הרמש הרומש על הארץ" הלימוד הנפלא מדור המבול ודור הפלגה שכל זה אינו אלא חלק מה'משחק' ועודדו
בא לרבות שרץ העוף כגון זבובים וכדו', "ויהי הגשם וגו' ארבעים יום" (ז יב). שמצליח היטב להעמיד פנים ,וכמה
וכתב הגר"א דבפר' נח לא נכלל בפסוק דבר נפלא ביאר בשפתי צדיק (אות כג). שהעני ניסה להסביר לו שאין זה העמדת
שרץ העוף ,והטעם ,מפני שבעת החטא פרש"י ז"ל :להלן כתוב 'ויהי המבול' פנים אלא אמת לאמיתו היה הלה משוכנע
גרם שנלקחו מהם רדיות הבעלי חיים, כשהורידן הורידן ברחמים שאם יחזרו שגם דבריו הם חלק מהעמדת פנים כדי
אפס ניתן להם המורא והחתת ,וידוע כי יהיו גשמי ברכה .מכאן רמז מוסר לכל שלא יוודע הדבר לבעלי חובותיו ,וזה גרם
כל דבר הנעדר לא יוחזר לאיתנו בלתי אחד שלא יפול ח"ו לבו כשנשלח עליו צער עצום לעני התמים .וככל המחזה
דבר הנחסר ונפחת ,לכן אף שחזר להם עונש משמים ,שזהו קל וחומר ,מה דור הזה יש אצל הצדיק יסוד עולם ,כי הוא
אחר המבול המורא וחתת ,אך נעדר להם המבול שהיו מכעיסים למרות כבוד מנסה להסביר לסובביו שאין בו מאומה
מורא וחתת של שרץ העוף ,וכתב הגר"א שמים והתרה בהם על ידי נח ק"כ שנה, והוא דל מן המצוות ,אך השומעים
וז"ל :כאשר מצאנו ראינו בזבובים ושאר ומכל מקום כששלח גוף העונש הי' להם מתפעלים שמזה מוכח כמה יש בו מדת
המינים אשר יעמדו על פני האדם ממש, עוד עת לשוב ולהפוך הרע לטוב שיהיו הענוה ושפלות הרוח ,וזה גורם לצדיק
וזהו מחסדי ה' יתברך שלא נלקח המורא גשמי ברכה ,מכל שכן ישראל עם קרובו צער גדול בל יתואר ,ואעפ"כ אין זה גורם
מבהמות וחיות הארץ". שמצפים בשמים שייטיבו מעשיהם בכל לו לבטל ממנו מדת השמחה ,וזה באמת
והנה בפר' בשלח כתיב "ויאמר ה' אל רגע יוכל להפוך העונש למדה טובה דבר הפלא ופלא( .מתוך שיחות הרה"ג ר' מ"י
משה כתב זאת זכרון בספר וגו' כי מחה מרובה ממדת פורעניות והבן. בידרמן שליט"א ,חיבת העבודה נח תשפ"ג)
אמחה את זכר עמלק וגו' (יז ,יד) .ובבעל
הטורים (שם) כתיב" :זכרון בספר ושים
"וישאר אך נח" (ז כג) .פירש"י :גונח וכוהה אמרו חז"ל (סנהדרין קח ):על חם שחטא
באזני" ר"ת "זבוב" ,שרץ אחר דמן של
דם מטורח הבהמות והחיות ויש אומרים בתיבה ,ומקשים העולם א"כ למה לא
ישראל כזבוב ,ע"כ .וכ"ה במדרש תנחומא
שאיחר מזונות לארי והכישו .יש להתבונן זרקו אותו נח מן התיבה לאחר שחטא.
(כי תצא ,ט) .ויל"ע למה מדמין עמלק דוקא
בהא שנח איחר מזונות האריה והאריה מכאן למד הגאון רבי אליהו אליעזר דסלר
לזבוב ,ובפרט כי במקום אחר היא נמשל
פרשת נח תשפ”ז | ג
בס”ד
עשב בעלמא ,בלי להתגשם! (פאר ישראל זצוק"ל" :וככה תאכלו אותו מתניכם לכלב (ראה רש"י בשלח יז ,ז) .ובספר צניף
ירושלים תשנ"ח ח"א .ע' ת"ה) חגורים" ...כשבאים אל האכילה ,צריך מלוכה (בשלח) כתב לבאר באופן נפלא,
לאזור חלציו בגבורה (זיך גיט אונטער הרי הפסוק אומרת "שמעו עמים ירגזון
גטרטלען) ,כדאיתא בזוהר הקדוש (פ' עקב): חיל אחז ישבי פלשת ,אז נבהלו אלופי
עובדות צדיקים 'שעת אכילה שעת מלחמה' .ומצינו אדום וגו'" ,ואח"כ כתיב "ויבא עמלק
"אלה תולדות נח" וגו' (ו ,ט) .ברש"י :יש במעשה המשכן ,שנצטווינו רק בשולחן להלחם בישראל" ,איך יתכן כזאת,
מרבותינו דורשים אותו לשבח וכו' ,ויש הלחם לעשות מסגרת סביב .ורמז גדול התשובה היא "שדומה לזבוב" ,לפי דברי
דורשים אותו לגנאי .אורח עני נקלע יש בדבר זה,דהיינו,שבעניני אכילה הגר"א יוצא כי אף שכל החיות ובהמות
בליל שבת לשולחנו של עשיר קמצן, האדם מוכרח לעשות לעצמו מסגרת יש להם מורא מבני אדם ,אבל זבוב
אחרי אכילת הדגים מזג בעל הבית והגבלה ,ולא ,עלול הוא להתגשם מדי שונה ,אין לזבוב מורא מבנ"א ,ועמלק
לעצמו כוס יין שרף נקי ,ואילו לעני מזג ולהיות ח"ו זולל וסובא .והיה אומר משמו דומה לזבוב .היש חיך מתוק מזה( ...גיליון
כוס י"ש מהול במים .אמר לו האורח: של הרבי ר' משה מקוברין זי"ע כתוב דברים של טעם כרמנו אלכסנדר נח תשפ"ג)
"עתה אני מבין היטב את דברי רש"י (בראשית ט ג) "כל רמש אשר הוא חי לכם
בתחילת פרשת נח :י"ש דורשים אותו יהיה לאכלה ,כירק עשב נתתי לכם את
כל" .אמר הקב"ה לנח ,מעכשיו שהתרתי " כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה
לשבח ...וי"ש דורשים אותו לגנאי", כירק עשב וגו'" (ט ג) .מרגלא בפומיה
כלומר ,י"ש נקי ,בלי שום תוספת לכם בשר למאכל ,ראו שתאכלוהו כירק
של כ"ק מרן אדמו"ר הבית ישראל מגור
דורשים אותו לשבח ,אבל וי"ש בתוספת
קול מבשר
"אמא רחל ,הרי את בעצמך הרגשת את שהמה מפוזרים ומפורדים בגלות אעפ"כ "עבד עבדים יהיה לאחיו" (ט כה) .אמר
הטעם המר הזה ,בלי בנים רחמנא ליצלן. ע"י שלבם לשמים ניתן להם האחדות .כי החידושי הרי"ם אפילו בזמן שאין ישראל
אם כן ,אנא אמא המליצי טוב בעדי שאפקד מדה טובה מרובה .ונזכה לבנין עיר הקודש עושים רצונו של מקום ונקראים עבדים,
בזרע של קיימא" .מיד כששמע ר' חיים מתוך פיזור הגלות ובאמת כמו שהי' בכלל יהיה כנען עבד להם ,הוא יהיה עבד אפילו
תפילה זו ,התרגש מאד ואמר" :אני בטוח העולם שהקב"ה רצה שיהי' להם האחדות. לעבדים.
שתפילה זו נתקבלה במרומים ,ובשנה רק ע"י החטא נתבלבלו הלשונות .והוצרך
הבאה אני רוצה להיות סנדק בברית בנה. להיות התיקון ע"י שזכו בנ"י בזכות האבות
הוא ביקש לברר מי היא האשה הזאת. למצוא האחדות .ונזכה ל'שפה אחת ודברים "ויום ולילה לא ישבתו" (ח כב) .מרגלא
וכך לשנה הבאה שמש מרן רבי חיים זצ"ל אחדים' אחדות שלימה בבנ"י וגאולת בפומיה דרבינו החפץ החיים :כשם שברור
כסנדק אצל אשה זו. עולמים ברחמים גדולים במהרה אכי"ר. לנו שלאחר הלילה יגיע היום ,שכן הבטיח
לנו הבורא "ויום ולילה לא ישבתו" ,כן וודאי
כן מסופר שהרה"ק רדצ"ש מלעלוב הגיע
יקוים בנו מאמר השי"ת "חי אני נאום ד'
לקבר רחל ,וראה יהודים ספרדים אוכלים
י"א חשוון וימלא כבוד ד' את כל הארץ" ,ונשנה עוד
במקום .ושאל אותם לפשר הדבר התמוה
יומא דהילולא של רחל אמנו ע"ה בתהלים (עב) "וימלא כבודו את כל הארץ
לכאורה ,והשיבו לו שהאמא אוהבת לראות
אמן ואמן".
שילדיה אוכלים .ומני אז היה עורך הרדצ"ש
סעודת מלוה מלכה במקום בהגיעו לשם וכתב השפת אמת (לסוכות תרנ"ב ד"ה
במוצאי שבת. "ֹּכֹה ָָא ַַמר ה' ִִמְנְ ִִעי קֹוֵלֵ ְך ִִמ ֶֶּבִכִ י ְוְ ֵֵעיַנַ ִיִ ְך ִִמ ִִּד ְְמ ָָעה בסוכות נעשה) זי"ע .שמעתי מאת אא"ז
ׁש־ִּת ְְקָוָ ה ְלְ ַַא ֲֲח ִִר ֵיֵתְךִּכִ י ֵיֵ ׁש ָָׂשָכָ ר ִלִ ְפְ ֻֻעָּלָ ֵֵתְך ְוְ ֵיֵ ִ הרה"ק החידושי הרי"ם ז"ל ,בפסוק "ארדה
אמר הרה"ק הרבי רבי ברוך ממעזבוז
ְנְ ֻֻאם־ה' ְוְ ָָׁשבּו ָָבִנִ ים ִלִ ְגְ בּוָלָ ם" (ירמיה לא טו- נא ואראה וכו' וירד ה' לראות" (ואתגלי ה'),
זיע"א לפרש הלשון שאומרים (פיוט של
טז). כי כשהקב"ה מתקרב לתחתונים ,יכולין
ימים הנוראים) 'כתרו ישועה' וכך פי' ,כתרו
לשוב בתשובה ונפתח להם שער בלבותם,
של השי"ת הוא שמכתיר ישועה על עמו מסופר ,בספר מח ולב לקחי חיים בי"א ואם אחר כל זה לא ישובו...ע"כ .ועוד
ישראל .זכותה של מאמע רחל תעמוד ותגן במרחשוון בלילה ,בא הגאון רבי חיים כתב (בפרשתן תרמ"ד) ואעפ"כ ע"י שהי'
בעד כל בני ישראל להוושע ברחמים גדולים שמואלביץ זצ"ל להתפלל על קברה של רחל כוונתם לרעה והי' כנסי' שלא לש"ש וקשר
לגאולת עולמים במהרה בימינו אמן כן יהי אמנו ,והנה נשמע באזניו מהצד השני קולה רשעים .ניטל מהם כח האחדות כמ"ש אם
רצון. של אשה חשוכת בנים ,אומרת ומתחננת: ה' לא יבנה כו' עיר כו' מכש"כ בנ"י הגם
ד | פרשת נח תשפ”ז
בס”ד
אותו ההסכם שעשה עם שם בן נח בליל ישועה גדולה ,הלכתי אנה ואנה ומצאתי האות ו' דורשים אותו לגנאי"( .במשנת רש"י
ראש השנה( .מתוך שיעור הרב רייזמן פרשת נח ד'
את שם בן נח ובקשתי ממנו שיפעל – בפרשתנו)
חשוון תשפ"ד)
ישועות לבני ישראל ...כי גם במציאות
שזכות אבות תמה ,כי אין מעשינו נוגעים
במעשיהם ,הרי כתוב בגמ' סנהדרין ששם שם בן נח מעורר זכות על בני ישראל
"כי מלאה הארץ חמס" (ו יג) .כתב בארץ בן נח הוא מלכי צדק ופעם אמר לאאע"ה כתוב בספר 'עבודת עבודה' להרה"ק
צבי( ,קוזגלוב ,פר' ויצא עמ' נב) .וברש"י לא איזה חסדים עשו בשנת המבול ,לא ראינו מטאהש זצוק"ל ,על שם הק' מחבר 'כתבי
נחתם גזר דינם אלא על הגזל .שמעתי שינה בעינינו ,כך כשחסר קדושת אברהם שם' להרה"ק רבי שם מזאלושיץ קראקא
עובדא שהרה"ק מוורקא זצ"ל אסף פעם יצחק ויעקב בשחרית מנחה מעריב, הי"ד ,באמת לא מצאנו אדם ששמו 'שם'
מעות לקנות נעלים בשביל השמש שלו, יכולים לעורר זכות ע"י ריבוי החסד רק שם בן נח ,ורבי שם מזאלושיץ ,יש
והשמש לא ידע מזה ,וכאשר נאסף כל שיש בדורינו ... ,יש עולם מלא של חסד, פירוש קדמון על מורה נבוכים מרבי 'שם
המעות ,גנבם השמש .ואמר לו הרה"ק ויכולים אנו להתחבר בשם בן נח .וסיפר טוב' ,אך לא 'שם' לבדו ומדוע מדוע נקרא
זצ"ל ,ראה טיפש ,אם היית ממתין קצת רבי אייזיק'ל שאמר לו שם בן נח ,אם אני שמו 'שם' ,כי אביו הרה"ק רבי אברהם
היו לך אותן המעות בהיתר ,ע"כ שמעתי. סבא שלכם ,מדוע אין אתם קורין לבניכם מרדכי מזאלושיץ היה בן הג"מ רבי מנשה
ומזה נשמע שאפי' גנב אין לו שליטה בשמי ....הבטחתי לו ,שהנכד הראשון יעקב חתן הרה"ק רבי אייזיק'ל מקאמארנא
לגנוב רק אם נגזר עליו בלאו הכי שיגיעו שיוולד אצלי מעתה ,אקראנו על שמך. זי"ע .מעשה שהיה בראש השנה תר"ל,
המעות לידו ,ואם לא היה טיפש היו אותן ועשיתי עמו הסכם ,וב"ה פעל ישועה אמר רבי אייזיק'ל בליל שני דראש השנה,
המעות באין לידו בהיתר ,ואז יש לו הכוח בעבור ישראל .אחר זמן קצר נולד בן זכר שהיום כשטייל בהיכלות עליונים ראה
לגנוב אותן באיסור. אצל נכדו רבי אברהם מרדכי זאלושיצער, שצריכים סנגוריה גדולה על ישראל
ויצוהו לקרוא התינוק בשם 'שם' ,על שיזכו לשנה טובה ומבורכת ,צריכים
"צהר תעשה לתיבה" (ו ,טז) .וברש"י יש
אומרים חלון ,ויש אומרים אבן טובה
המאירה להם .פעם אחת דרש הגה"ק
הקול אריה זי"ע מוסר בבית הכנסת
פינת יקרת
והוכיח אותם כנהוג ,והיו שם אנשי
בלייעל והלכו ושברו את חלונות ביתו.
ביאר עפי"ז בדרך הלצה הא דפליגי אי ברע"מ) ,וכ"ה ב'לקוטי תורה' להאריז"ל אלה תולדות נח נח וגו' (ו ,ט) .וברש"י:
'צהר תעשה לתיבה' פירושו חלון או אבן (פר' נצבים) על הפסוק (דברים כט, "ד"א ,למד שעיקר תולדותיהם של
טוב .דהנה איתא במדרש שני דעות אי נח כח) "הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו צדיקים מעשים טובים" (בר"ר ל ,ו).
היה מוכיח את בני דורו או לא ,חד אמר ולבנינו" ,בזה"ל'" :הנסתרות לה' אלקינו' ובספר חרדים (פרק סו ,אות יא) :הנה,
ד'את האלקים התהלך נח' שהיה צדיק -יראה ואהבה שהם בלב' ,והנגלות לנו "אף על פי שצריך [אדם] להזדרז להוציא
רק בינו לבין קונו ולא היה מוכיח אותם ולבנינו' -הם תורה ומצוות הנגלים לכל", מחלציו זרע [אשר] יעבוד את אדוניו
אדרבה היה שלום ביניהם – תמים היה והכוונה היא ,כי אמנם שלימות עבודת ה' (-הקב"ה) ,ביותר צריך להזדרז להיות הוא
היא שתהיה בהצנע לכת ,כדכתיב (מיכה (-האדם עצמו) ֶנֶ טע נאמן נחמד למראה
בדרותיו ,א"כ זו לגנאי .וחד אמר שהיה
ו ,ח)" :והצנע לכת עם אלקיך" ,אך כל זה בעיני ה' במעשיו הטובים ,אז ייטב בעיני
מוכיחם רק לא שמעו לו ,וזו לשבח .וא"כ
אמור רק במצוות שהן בלב בלבד ,כגון אדון הגן (-הקב"ה) להוציא נטיעות
י"ל המ"ד שהיה 'חלון' על כרחך ס"ל דלא
יראת ואהבת הבורא ,משא"כ במצוות אחרות כמוהו ממנו יהיה .ולזה אמרו:
היה מוכיחם דאילו הוכיחם היה ירא המעשיות ,לפי שאותן צריך האדם לקיים 'עיקר תולדותיהם של צדיקים מעשיהם
לעשות חלון שלא ישברו אותה .אבל מאן בפרהסיא דייקא ,כדי שילמדו בניו ממנו הטובים ,דכתיב 'אלה תולדות נח נח איש
דאמר שהוכיחם על כרחך ס"ל שהיה זה לקיים את מצוות ה' .וזו כוונת תרגום יונתן צדיק' וגו' ואחר כך' :ויולד נח'".
אבן טוב ולא חלון דהיה ירא לעשות חלון כאן שמתרגם על תיבות "נח איש צדיק"
שלימות נח היתה בקיום המצוות המעשיות לקיימן
שלא ישברוהו והבן( .ליקוטי קול אריה (עמ' צז)) " -נח הוה גבר זכאי" ,והיינו שהיה "צדיק" בגלוי -כדי שילמדו ממנו דורותיו
בקיום המצוות שהן חובת הלבבות ,אותן ביאר כ"ק מרן מהרי"ד מבעלזא זי"ע
קיים בהצנע לכת כדבעי ,ועל "תמים היה (וע"ע ב'הבינה והברכה' עמ' נח) הכתוב,
המדות שבתיבת נח באים להגביר הטוב על הרע
בכדי לתקן את העולם
בדורותיו" מתרגם" :שלים בעובדין טבין אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים
הוה בדרוהי" ,היינו ,שהיה בשלימות גם היה בדורותיו (ו ,ט) .ובתרגום יונתן
בספר אור גדליה (פרשת נח) מובא בשם רבי
בקיום המצוות המעשיות ,אותן קיים איתא" :נח הוה גבר זכאי ,שלים בעובדין
ברוך סורוצקין ששמע מזקנו בשם רבי
בפרהסיא בשביל דורותיו שילמדו ממנו טבין הוה בדרוהי" .יש לפרש הכוונה
לייב שרה'ס [עוד מובא בספר אור גדליה לעשות כן גם הם עד עולם. עפ"י מה דאיתא בזוהר הק' (ח"ג קכג:
(לרבי גדליה שארר) ,שסיפר לו ידידו ראש
פרשת נח תשפ”ז | ה
בס”ד
אך התינח כאשר נח אכל מקודם ותיקן הוא אות א' ,אלו הם אותיות א"ל להכניע ישיבת טעלז רבי ברוך סורוצקין ,שהם
בזה את המאכל ,אבל אם היה נותן הרע של הס"מ .וכך הושלם תיקון הטוב, נכדי רבי לייב שרה'ס ,ועל שמה נקראים
מקודם לבהמה כפי ההלכה ,לא היה כי בתוך התיבה נכסנו כל הנבראים משפחת סורוצקין ,מלשון שרה'סקינד,
לו די להבהמות ,וע"כ אמר לו הקב"ה שלא השחיתו דרכיהם וכך נתברר הטוב וגם נקרא בנה רבי לייב שרה'ס על שמה,
דלמען יהא לו די סיפוק הבהמות לכל ונתתקן העולם ואמר לו הבעש"ט' :יפה כנודע שהיא מסרה נפשה על קדושת
השנה ,יעשה דוקא באופן כזה ,והיה לך אמרת' זהו חלקך בתורה. היהדות ,שנישאת בצעירותה ליהודי זקן
ולהם לאכלה ,שהוא יאכל מקודם( .בית בכדי להנצל מנסיון ערל אחד ,ובזכות
פנחס ,בית צדיקים יעמוד) מסירות נפשה נולד בנה הצדיק רבי
"ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל לייב].
...והיה לך ולהם לאכלה" (ו כא) .פעם
"בשנת שש מאות שנה לחיי נח" וגו' (ז היה הרה"ק רבי שמעון סופר זצ"ל שפעם אחת נכנס הרה"ק רבי לייב
יא) .הביא בשם משמואל (כי תצא) .הגיד בצאנז ,וכשראה שחוטפין שיריים שאל שרה'ס אצל הבעש"ט הק' ,ושאל אותו
הרב הקדוש מהר"י מווארקא זצ"ל בהא להדברי חיים זי"ע מה הענין שהחסידים מה טעם יש באלו המדות של תיבת נח,
דאיתא בזוה"ק (ח"א קי"ז' ).בשית מאה שנין חוטפין מאכילתו של הצדיק ,ולפעמים שלוש מאות אמה ארכה ,חמשים אמה
לשתיתאה יתפתחו תרעין דחכמתא אף רק משהו .והשיב לו הדברי חיים רחבה ,שלושים אמה קומתה ,ואל אמה
לעילא ומבועי דחכמתא לתתא' ,והגיד זי"ע ,דבכל דבר יש חלק הטוב וחלק תכלנה מלמעלה .ואמר לו הבעש"ט:
הוא זצללה"ה שכן הי' ,אלא באשר הפסולת ,והצדיקים האוכלים בקדושה 'תאמרו רבי לייב מה שאתם חושבים על
היו ישראל אז בלתי ראויין לה נמסרה מתקנים ומקדשים באכילתם גם חלק כך ,זהו חלקכם בתורה' .פתח רבי לייב
החכמה לחיצונים ,ומזה בא שמאז הפסולת ,ולזה חפצים האנשים לאכול ואמר ,הנה נודע שהרע שבעולם נמשך
נתחדשה להם הרבה חכמה בחכמת ממאכל מתוקן ומקודש כזה ,כי זה מהנחש הקדמוני ,ושרו הוא הס"מ ,והנה
הטבע .וכשנאמרו הדברים לפני כ"ק המאכל משפיע לטובה על האדם ,וכיון אותיות א"ל שבו הוא קודש ,ועיקר הרע
זקני האדומו"ר הגדול זצללה"ה מקאצק שהוא מאכל קודש ,ע"כ יש להאוכל שבשמו הם אותיות ס"מ ,וכן מבואר
קלסם ואמר להמגיד לו :כ"כ מרגניתא קורת רוח והרגשה כאלו אכל לשובע, בזה"ק שהנחש ,עיקר הרע שבו הוא
טבא הוה בידך וזה איזה ימים שהנך פה אף כשלא אכל אלא מעט ,כי נפשו אות ח' ,ואותיות נ' ש' הם כחות הטוב
ולא הגדת לי... מקבלת סיפוק מקדושת המאכל .ונענה שמגבירים על הרע.
ובספר רמתים צופים (מהרה"ק ר' שמואל
ואמר אז הרה"ק רבי שמעון סופר זצ"ל, [והוסיף רבי גדליה בשם האריז"ל שכמו
שינווא ,תדב"א רבא פרק ב אות יד) כתב .וכמו דבזה יובן מאמר הכתוב בפרשת נח כן תיבת רש"ע ,עיקר הרע שבו הוא
שאמר אדמו"ר הרב הקדוש מו' יצחק [בראשית ו' כ"א] 'ואתה קח לך מכל אותיות ר"ע ,אך אות ש' הוא תערובת
מאיר זלה"ה מק"ק גור ואמר לכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך טוב שבתוכו .כי אם היה שמו רק רע,
העומדים שיסכימו לזה הפירוש בפה ולהם לאכלה' ,וקשה דהאיך היה בתיבה לא היה יכול העולם להתקיים ,כיון שיש
מלא וצעק בקול רם שמה שמובא מקום למאכלי הבהמות די סיפוקם ש' בתוכם ,נשאר קיום לעולם ].הרי
בזוה"ק (ח"א קי"ז ).בשנת שש מאות וכו' לשנה שלימה ,והלא כמה בהמות וחיות שאותיות ש' ונ' הם קדושים ,ש' נמצא
יתפתחון תרעי דחכמתא ויתתקין עלמא אוכלים הרבה מאד אפלו ביום אחד בשם ש"די ,ונ' בשם אדנ"י ,ומה שצריך
למיעל בשבועאה .היינו שיהיה תיקון בלבד ,והאיך היה מקום בתיבה להכיל המתקה הוא אותיות ח' מ' ס' ,וזה שאמר
לחטא הגדול פגם הברית הקדוש חס כל כך הרבה מאכלים ,עוד קשה דהיה לו הכתוב 'כי מלאה הארץ חמס' ,שהעולם
ושלום כידוע[ .טו] שהמשיח יתקן כל לכתוב והיה "לכם" לאכלה ,ולמה פירט היה מלא מחלק הרע שבנחש שהוא אות
הנידחים ויביאם לבחינת יעקב שאמר הכתוב לך ולהם ,ועוד מקשין ,דהלא ח' ,וכן חלק הרע שבס"מ שהם אותיות
ראשית אוני וגו' כידוע .לכך נקרא קדוש קיימא לן שצריך האדם ליזון מקודם את מ"ס ,הרי חמ"ס .וכיון שלא התגבר
הגם שכל האבות היו כן אבל ביעקב בהמותיו ואח"כ יאכל לעצמו ]ברכות עליהם הטוב ,לא היה קיום לעולם
נתגלה זאת המדה ועל כן נקרא משיח מ ,[.וא"כ הול"ל והיה להם ולך לאכלה. ונשטף הכל במימי המבול .והתיקון
אלהי יעקב שמתקן שיהיו כל הנדחים ולפי הנ"ל אתי שפיר ,דבאמת נח הכניס לעולם הוא ע"י תיבת נח ,שעיקר פעולתו
הנ"ל בשם יעקב על כל פנים ומשם מהמאכלים רק כפי מה שהכיל התיבה, הוא להגביר את הטוב על הרע ,ולזאת
מעלה אותם לבחינת ישראל. ואף שלא היה בזה די סיפוק הבהמות ציוה ה' לנח להשלים אותיות הקדושה,
והחיות לכל השנה ,הרי בזה שהוא אכל שלוש מאות אמה ארכה הוא אות ש'
ובמק"א (תדב"א זוטא סימן ד אות כז) הביא ותיקן את המאכל ,הנה אח"כ כשאכלה דקדושה ,חמישים אמה רחבה הוא אות
עוד מזה וז"ל :פעם אחת אמר (הרה"ק הבהמה אפילו מעט ממאכל זה קיבלה נ' דקדושה ,שאלו האותיות מתגברים על
החידושי הרי"ם) על הזוה"ק וירא (קי"ז). מזה קורת רוח גדולה עד לשובע ,וע"כ הח' של הנח"ש .ושלושים אמה קומתה
דיבור המתחיל אמר רבי יהודה ובשית היה מזה די לזון להבהמות לכל השנה, הוא אות ל' ואל אמה תכלנה מלמעלה
מאה שנין לשתיתאה יתפתחון תרעי
ו | פרשת נח תשפ”ז
בס”ד
שם ס"ת להרה"ק מראפשיץ זצ"ל ,והוא וצריך להמתין לב' הצדדים[ .יש לציין דחכמתא .ואמר פה קודשו כי ידוע
מסר להסופר את חדרו המיוחד (קוויטל שכ"ק אדמו"ר רבי יעקב יוסף מוואסלוי שהחטא החמור וכו' חס ושלום הוא
שטוב) שיכתוב שם בלי הפרעה ,וצוה זצ"ל ,היה נוהג לספר עובדא זו בעת מגיע עד המוח החכמה .ומשם תיקון
עליו שלא יתן לשום אדם להיכנס שם. שהיה מניח תפילין לחתן בר מצוה]( .אור החטא הנ"ל .ולכן נזכר בזוה"ק (ח"א ס"ב).
בבוקר אחד לאחר תפלת שחרית רצו לישרים בשם עירין קדישין -עמ' שפ"ט) שאין מועיל תשובה לחטא הנ"ל .כי
ה'חבריא' לשתות לחיים ,ולא היה להם, התשובה היא מן בינה כמו שנאמר (ישעיה
הם ידעו שבחדרו של הרבי נמצא יי"ש ו' ,י') ולבבו יבין ושב וגו' .ולכך קשה מאוד
ורצו לקחתו משם ,ניגשו אל הסופר "אך בשר ...דמו לא תאכלו" (ט ד) .שמעתי התשובה על החטא הנ"ל .אבל לאחר
והפצירו בו שירשה להם לקחת את מחסיד גור ישיש ,שבעירו התעוררה זמן שש מאות לאלף הששי יתפתחון
היי"ש ,אבל הוא לא הסכים בשום אופן, חילוקי דעות בין חסידי גור לחסידי תרעי דחכמתא ויועיל תשובה לתיקון
רק אם הרה"ק זצ"ל יצוה לו ,ה'חבריא' אלכסנדר את מי למנות לשוחט, חטא הנ"ל כמו על שאר החטאים ועל
היו מוכנים לילך אל הרה"ק מראפשיץ חסידי גור מצדדים ליקח שוחט השייך ידי זה יהיה גאולתינו במהרה בימינו
לבקשו כנ"ל ,לולא שרבנו זצ"ל מחה לחסידותם ,וחסידי אלכסנדר מצדדים אמן .ושאג בקול רם שיסכימו עמו כל
בהם באמרו שאינו כדאי לבלבל את ליקח שוחט השייך לחסידותם .הי' הקהל הקדוש ויהיה הלכה כרבים.
הצדיק בשביל דבר זה ,באין ברירה הלכו חסיד פיקח שאמר להטיל גורל בין השני
שוחטים ומי שיזכה בגורל יזכה בשררה ובוילקט יוסף (סז) מביא כנ"ל עובדא זו
בדרך אחר דאחד מהם אחז את הסופר מהחידושי הרי"ם ,וכתב שאמר כן בעת
בחזקה והשאר דחפו על הדלת בכח עד זו .חסידי גור רצו מקודם לשאול את
חוות דעתם של רבם האמרי אמת זי"ע, שהיה קהל רב ,וכשסיים הדברים האלה
שפתחוהו ,ונכנסו פנימה -שתו לחיים רצה שיסכימו עמו כל העדה ,והסכימו
ויצאו .הסופר התחיל לצעוק בקול רם והלכו לשאול את דעתו .ענה האמרי
אמת :הלא מלאכת השחיטה כרוך בכמה עמו כל העדה שיועיל תשובה ,ואחר זה
ואיים עליהם ,הם פחדו שלא יתודע הביא יי"ש ושתה עם העולם בשמחה
הדבר לרבם ,כי שמא יקפיד על מעשה איסורי תורה ,והאיך עפ"י גורל אפשר
להחליט מי יהי' השוחט .לדעתי יש רבה ,ואחר זה כשהזכיר לפניו איזה
זו .שת רבנו זצ"ל עצה בנפשו ,והקדים אברך מפגם ...השיב לו הנה כבר אמרנו
עצמו לבוא אל רבו זצ"ל טרם שיבוא לעשות הפוך ,קודם למנות שוחט שהוא
ירא שמים ובקי בהלכות שחיטה ,ואח"כ דמועיל תשובה.
הסופר ,והוא סיפר את הדבר בדרך
שחוק שלא להעלות חרון אפו, להטיל עליו גורל לאיזה רבי לנסוע ,אם
לגור או לאלכסנדר( ...גליון כרמנו יום ב' כי
וכה אמר :ידע נא רבי ומורי ,שהיה לנו "ויאמר ה' אל לבו לא אוסיף לקלל וגו'
תצא תש"פ מפי האדמו"ר מטאלנא שליט"א)
כי יצר לב האדם רע מנעריו" וגו' (ח,
היום עסק ביש עם הסופר! המחלוקת
נתהותה אודות פתיחה וסתימה ,דהוא כא) .וברש"י מנעריו ,מנעריו כתיב בלי
טען שצריך להיות סתימה ,ואנו עמדנו "ויחל נח ...ויטע כרם" (ט ,כ) .רבי שלמה ו' משננער לצאת ממעי אמו ניתן בו
על דעתנו דצריך לעשות פתיחה! מה?! גולדשטוף ז"ל חתן הגאון מטשעבין יצר הרע .מסופר ,כשהניח הרה"ק רבי
-שאל הרה"ק מראפשיץ בתמיהה ופחד זצ"ל היה מתמרמר על בעלי היקב ישראל מרוזין זצ"ל ,תפילין לבנו הרה"ק
גם יחד -היה לכם שאלה בס"ת ,ולא המוכרים יין שרובם מזוג במים כפי רבי אברהם יעקב מסאדיגורא זצ"ל ביום
שאלתם אותי? היתכן? שנכח בעיניו פעמים רבות .והיה שגור שנעשה "בר מצוה" שאל אותו ,אמור לי
על פיו כמה אמרות על דרך צחות בני מה עשית עם היצר הרע שלך עד
לא ,לא! -הרגיע אותו רבנו -השאלה היום .והשיב לאביו ,אמרתי לו :שצד
על כך .ואמר ר' שלמה בחידוד על כך,
לא היתה בהס"ת רק על הדלת ,ומעשה אחד אסור לשמוע ,המתן איפוא עד
שבפרשת נח מצינו שאחר המבול "ויטע
שהיה כך היה :אנחנו רצינו לשתות אשר יבוא הצד השני – היצר טוב – ואזי
נח כרם" ,וצריך להבין מהו הסמיכות זה
"לחיים" ,והיי"ש היה מונח בהחדר אשמע את שני הצדדים ,ומי שאמצא חן
לזה? ואמר ר' שלמה דרך צחות ,שלאחר
אשר מסר רבנו להסופר ,והוא לא הניח בעיניו לו אציית .אז נתן הריז'ינער לבנו
רדת כמויות כה עזים של מים ,היה זה
אותנו ליכנס לשם ,אבל אנחנו התגברנו נשיקה על ראשו לאות חיבה ,ואמר לבנו
הזדמנות טובה לעסוק במסחר היין ,כיון
עליו ופתחנו את הדלת בעל כרחו ,וזה שפיר קאמרת ,שדוד המלך ע"ה אומר
שרוב היין ממוזג במים( ....בצילו חמדתי ,עמ'
היה הויכוח בינינו ,שהוא טען שהדלת כמוך (תהלים קיט ,ט) "במה יזכה נער את
קו)
צריכה להיות סתומה ...ואנחנו החלטנו ארחו לשמור כדבריך" דהיינו 'במה יזכה'
שכאן המקום לעשות פתיחה ...וכן במה יוכל בחור 'נער' לזכות ש'את ארחו
עשינו .כשמוע הרה"ק מראפשיץ את "וישת מן היין" (ט ,כא) .בעת שהותו לשמור' שישמור את דרכיו עד שהיצר
דברי רבינו ,צחק ונהנה( .אוהב שלום ,עמ' של רבנו (הרה"ק רבי שלום מקאמינקא) טוב יבוא .שיאמר לו ' -כדבריך' שאי
קכו) זצ"ל בראפשיץ היה מעשה שכתבו אפשר לשמוע רק דבר של צד אחד,
פרשת נח תשפ”ז | ז
בס”ד
יומא דהילולא
הרה"ק מסלאנים רבי שלמה דוד יהושע
ז' חשוון (ה'תרצ"ד) הי"ד ,בחג הפורים תש"ג שהה במחנה ו' חשוון (ה'תש"ד)
יומא דהילולא קדישא הכפיה בתנאים זוועתיים ,ועלה ברצונו יומא דהילולא קדישא
של מהר"ם מלובלין הגה"ק לרקוד לכבוד חג הפורים בתוך המצור של הרה"ק רבי שלמה דוד יהושע
והמצוק ,איך רוקדים שם בין שונאי ישראל
רבי יהודה מאיר שפירא זיע"א מסלאנים הי"ד זיע"א
מסביב? מה עשה בחכמתו הגדולה .סמוך
בן הגה"ק רבי יעקב שמשון זיע"א בן הרה"ק רבי אברהם זיע"א
לצריף האסירים היהודים היה צריף נוסף
של אסירים נוצרים ,בסוף היום איסף את כל
החברים היהודים ,וקרא בקול לעבר הקבוצה
מצאצאי הרה"ק ר' פנחס שפירא מקוריץ הנוצרית ,הבה נעשה תחרות מי יודע לרקוד נתכהן כאדמו"ר בהיותו בן כ"א ונהרג על
מרבותיו :סבו ,ר' שמואל יצחק שור ,ר' יותר יפה ,היהודים או הנוצרים .הנוצרים קידוש השם לאחר עשרה שנים.
שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם מברז'אן), התחילו לרקוד איזה זמן ,ואח"כ אמרו להם, בספר 'זכרון קדוש' מובא בשמו שביאר
האדמו"ר ר' ישראל פרידמן מצ'ורטקוב . הבה נראה אותכם יהודים איך אתם רוקדים, מש"כ במשנה אבות 'אל תהי רשע בפני
תיכף נזדקף ראשו והחל לרקוד ריקוד לכבוד עצמך' ,שהרמב"ם פי' שלא יחזיק האדם את
מתלמידיו :הגאונים ר' שמואל הלוי וואזנר,
השכינה הק'' ,לא יכלמו לנצח כל החוסים בך'. עצמו כרשע ,שעי"ז יחדול מעבודת הבורא.
ר' הלל ברוקנטל ,ר' פנחס הירשפרונג ור’
יהודה מאיר אברמוביץ .ועוד רבים וטובים זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן! וביאר עוד שאם אדם רואה את עצמו בשפל
זיע"א. המדרגה כרשע ,עצה אחת היא לו שלא יהיה
לבדו ,רק ידחוף עצמו להכלל בעוד יהודים ,כי
מספריו :אור המאיר -שו"ת .אמרי דעת-
'אל תהי רשע בפני עצמך' ,כשתהיה בתוך כלל
הערות על הש"ס והרמב"ם .מרגניתא דרבי ז' חשוון (ה'תרכ"ו)
ישראל תוכל להנצל .והוסיף לבאר ע"פ משל
מאיר -על הש"ס. יומא דהילולא קדישא של הרה"ק למי שיש לו מטבע שחוקה וכתותה ,אם יכנס
בצעירותו נודע כ'העילוי משאץ' .הוסמך רבי נתן דוד משידלובצא זיע"א לחנות לקנות עמה דבר מה ,לא יקבלו ממנו
לרבנות בגיל 15ושימש כרב העיר גלינא בין בן הרה"ק רבי ירחמיאל בן היהודי מטבע שחוק כזה ,אך אם יערב זו המטבע
השנים ה'תר"ע-ה'תר"פ בה ייסד את ישיבת הקדוש מפשיסחא זיע"א בתשע מטבעות טובות ושלמות ,יוכל לתת כל
גלינא .בשנת ה'תר"פ נבחר לרבה של סנוק העשרה ביחד .כך הצדיק יכול להיות לבדו ,אך
ולשם עברה ישיבתו .בשנת ה'תרפ"ד מונה אל תהי רשע בפני עצמך .האדמו"ר רבי שלום
לרבה של פיוטרקוב .גאון אדיר .שימש נח זצוק"ל היה ידיד נפשו מנעוריו ,כשנסתלק
כנשיא אגודת ישראל בפולין .בנוסף שימש בנו של רבי נתן דוד היה הרה"ק רבי יצחק
יעקב מביאלע זי"ע .וכתב -באמרי בינה הבית אברהם מיאן לקבל את ההנהגה ,והלך
כחבר בוועדה במשרד הדתות הפולני .מייסד עמו רבי שלום נח לאיזה יער למשך ששה
וראש ישיבת חכמי לובלין והביא את רעיון בשם אביו ,בפרשת נח ,שאי אפשר להעניש
אדם החייב עונש ,כשהוא בשמחה ,כי שעות ושכנע אותו להנהיג עדתו שנשארו
'הדף היומי' בתלמוד בבלי לידי מימוש. כצאן אשר אין להם רועה ,והוא לא רצה
השמחה מגרשת כל בחינת רע שבעולם,
לרבי מאיר לא היו ילדים והיה רגיל להתבטא לשמוע מזה כלל ,אך סופו של דבר הסכים
ואיך יהיה העונש? שבתחילה מפילים עליו
ש"הדף היומי" ו"ישיבת חכמי לובלין" הם שני בשפלות גדולה להנהיג עדתו.
ועצבות ומרה שחורה ואז יכולים להביא אליו
הילדים שלו .כאשר הרב הציע את רעיון "הדף
איזה אסון ח"ו ,אך אם יתעקש האדם להיות
היומי" ,רבו המתנגדים ובפיהם טענה ,גם אם
בשמחה וצהלה ,לא יחול עליו שום עונש
נניח שהאדם בכל יום ילמד את הדף היומי הרה"ק מסלאנים הי"ד ,היה בעיר בראנאוויץ
שבעולם .ואמר רבי נתן דוד שבדור המבול
ויסיים בשבע וחצי שנים את הש"ס ,הרי ובאותו זמן היה הגאון רבי אלחנן וסרמן הי"ד
היה להם השפעות רוב הטובה ,וירא השם כי
הוא לא יזכור מאומה והרי שעה יומית לדף ראש ישיבה באותה עיר ,פעם אחת נסע רבי
רבה רעת האדם בארץ וינחם ה' כי עשה את
אינו אלא לימוד רדוד ,ואם כן ,מה התועלת אלחנן לאמריקה לצורך החזקת הישיבה
האדם בארץ ,אך אי אפשר להענישם כשהם
בכל זאת? והרב ענה למתנגדים שהדף היומי ונתוועד עם האדמו"ר מבויאן רבי מרדכי
בשמחה ,לכן הקדים וכתב 'ויתעצב אל לבו',
יאחד בין כל היהודים ,ואין זה משנה מאיזה שלמה ,ואמר לו 'אין לי שום הסבר לכך ,אך
שהכניס בלבם עצבות ,אין הכונה ללבו של
ארץ שהרי כולם לומדים את אותו דף ,ועוד, זוהי המציאות שאע"פ שאני ליטאי ,כשאני
השי"ת אלא ללב האדם[ ,ב' פירושים יש
הלימוד מיועד גם לבעלי -בתים ,וכך אנשים רוצה לשמוע תפילה בכונה ובהתלהבות לב,
ברש"י] ואח"כ כבר כתוב 'אמחה את האדם'.
רבים שהיו רחוקים מלימוד גמרא ,יזכו אני עובר לשמוע את רבי שלמה'לע מתפלל'.
כי כבר נכנס בהם עצבות .אך זהו רק בגויים
ללמוד דף ועוד דף עד שיסיימו את כל
שלא נצטוו על השמחה ,משא"כ יהודי
הש"ס.
שנצטוה לעבוד את ה' בשמחה ,כשיקיים
מצות השמחה הרי הוא שמור מכל רע ועונש,
ואך טוב וחסד ירדפוהו תמיד.
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן!
ח | פרשת נח תשפ”ז
בס”ד
היה אומר "רבי עקיבא איגר איז ד'בעסטער דפים ביום אחד! כל היום ישב יוסף בוים על מהסיפור הבא שלפנינו ,אנו למדים עד
מוסר ספר" כשרואים עד היכן הגיע יהודי מקומו והתמיד ברציפות ,ללא הפוגה .עיניו כמה נחשב בשמים זיכוי הרבים ואפילו
בגדלות התורה. לא זזו מן הגמרא .לפתע ,כאשר החל היום רק מחשבה ורעיון שעדיין לא הגיעה לידי
להחשיך ,הבחינו חבריו כי הוא נעדר ממקומו. מעשה :יום לאחר הצעתו ללימוד "הדף
לאחר חיפוש מצאוהו עומד בחדרו ,הגמרא היומי" ,הגיעה אחותו אליו ושאלה" :האם
סיפר החסיד ר' מאטל מונשיין ע"ה :כשלמד בידו ,והוא לומד בריכוז עצום ,תוך שהוא עשית אתמול דבר מה חשוב?" ,והרב ענה
בימי בחרותו בישיבת טשעבין אצל הגה"צ מבקש מחבריו שיניחוהו לבדו ,עוד כמה בשאלה" :מדוע את שואלת?"" -חלמתי
הרב מטשעבין זצ"ל ,באחד הימים הופיע בבית דקות" .נותרו לי עשרה דפים כדי לסיים את חלום אודותיך" .הרב אמר בסקרנות" :מה
המדרש יהודי חסיד פולני שמשך תשומת המסכת" .אם אלו היו תלמידיו של רבי מאיר חלמת?" ,והיא עונה“ :ראיתי אותך יושב
לב מיוחדת .טשעבין היתה עיר גליצאית, שפירא זצ"ל ,נוכל לקבל מושג מה על דמותו, בשמים ,ועל ראשך כתרים ,ואלפי מלאכים
אשר לא היו רגילים בה להופעתם של יהודי על שיעור קומתו הגבוהה ,על גדלותו הרוחנית עומדים מסביבך ואתה נמצא במרכז ,וכולם
פולין .בגליציה לבשו כובעי סמט ובפולין היו ממנה שאב את כוחו לדרבן מאתיים וחמישים מריעים לך" .אז הרב הבין כי כל זאת בזכות
לובשים כובעים קטנים עם מצחיה קטנה ,לכן בחורים למשימה שכזו .גאון שכזה היה יכול הצעתו ללימוד הדף היומי.
עוררה הופעתו של יהודי מפולין רושם מיוחד. לייסד את מפעל הדף היומי.
היהודי החסיד ,שהה במקום כמה שבועות
נפטר ב-ז' מר-חשוון ה'תרצ"ד בלובלין .על
מבלי שאף אחד הכירו ,אך ראו בו שהוא בעל רבה של זיכרון מאיר ,מרן הגאון רבי שמואל
אף שהנאצים חיללו וחרשו את בית -העלמין
צורה ,רק ר' מאטל שהכירו מגור ידע שזה וואזנר ,בעל ה'שבט לוי' ,סיפר עובדה מרתקת,
בו נקבר ,ציונו לא נפגע בדרך פלא .לוקט
הוא החסיד המופלג ר' מענדל דאמבראווער לא ידועה ,על מורו ורבו הגאון רבי מאיר שפירא
מתוך גליון פניני צדיקים (נח תש"פ)( ,מעובד
זצ"ל ,שהיה נערץ על צעירי חסידי גור .ר' זצ"ל" :אהבתו של מורי ורבי לתלמידיו ,הייתה
מתוך 'עלינו לשבח').
מענדל היה שוהה את רוב ימיו בגור ,והכירו עצומה .אנו ,תלמידיו ,היינו לו כבניו .לב גדול,
בו שהוא מופשט מן העולם וכל כולו בטל זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן! שופע טוב ללא קץ ,פעם בקרבו של הגאון רבי
להשי"ת ,הרב מטשעבין זצ"ל אמנם הבחין בו מאיר שפירא זצ"ל .גם אנו ,תלמידי הישיבה,
כי הוא אדם מיוחד ,וקירבו אליו והזמינו אצלו. רחשנו לו כבוד בל-יתואר ,וכאשר אירע ומי
והיה פלא בעיני ר' מאטל ע"ה מה מבקש י' חשוון (ה'תשכ"ו) מאיתנו זכה לשרת את רבינו או לשוחח עמו
כאן אותו חסיד ,שמרוב דבקותו ברבו היה יומא דהילולא קדישא של הגה"ק ביחידות ,היה זה יום חג עבורו .יום הולדתו
קשה עליו להיפרד מגור ,וכיצד הגיע לשהות רבי דוב בעריש מטשעבין זיע"א של הרב היה בז' אדר .והנה ,בהזדמן תאריך
בטשעבין? וענהו ר' מענדל ,כי כששהה זה ,העלה פעם אחד הבחורים רעיון מוצלח
בן הגה"ק רבי יעק'לי הרימלוב זיע"א
הרה"ק ה"אמרי אמת" בקראקא נכנסו אליו מאין כמוהו .בדחילו ורחימו הוא ניגש אל
כמה וכמה גדולים וצדיקים מפורסמים ולא ראש הישיבה ,ושאל אותו" :איזה מתנה
הראה כל כך התפעלות כמו שהראה חיבה יאות הרב לקבל מאת בחורי הישיבה לכבוד
וכבוד להרב מטשעבין זצ"ל ,וכששאלו את נוהג היה רבי דוב בעריש להחליף אגרות יום ההולדת?" ,על אתר השיב הגאון" :את
האדמו"ר זצ"ל על כך השיב" :א יוד זיצט און תורה ,בעצם ימי המסחר ,עם גדולי הדור: כל הש"ס ,את כל הש"ס אני רוצה! אני רוצה
לערנט בקדושה ובטהרה" (יהודי יושב ולומד מהרש"ם מברז'אן ,רבי יוסף אנגל מבנדין, שתשבו היום ,ז' באדר ,ותלמדו את כל הש"ס
בקדושה ובטהרה) כששמע ר' מענדל את ואחרים ,שקילסו ושיבחו את דבריו .פעם ביום אחד! כל אחד מ 250-הבחורים ייקח על
זאת החליט לבוא למקומו של הרב לשאוף אחת בהיותו בברודי ,בשנות השלושים שלו, עצמו ללמוד מספר דפים ,ותסיימו ביחד את
לקרבו את האוויר של הקדושה והטהרה נכנס אצל הגאון הישיש רבי אברהם מנדל כל הש"ס" .אותו יום רעדו אמות הסיפים
שבמחיצתו. שטיינברג זצ"ל בעל "מחזה אברהם" ונעמד בבניין הישיבה .איש לא נע ולא זע במקומו.
לפניו מלוא קומתו .המקורבים שנוכחו באותו הכל ישבו והתנועעו על מקומם ללא הרף,
מעמד תמהו .הסביר להם הגאון :אל יקשה מתוך מאמץ להגיש לרבם האהוב את המתנה
אירע פעם בטשעבין ,בעת שרבינו ישב בעיניכם שכיבדתיו כל כך .זהו אברך "סוחר" שביקש! ורבי מאיר שפירא עצמו ,ישב גם
ודיבר בלימוד עם בני הישיבה ,נכנס הסנדלר שבקי בכל התורה כולה ,ויודע בעל פה אפילו הוא בהיכל הישיבה ,עיניו בורקות משמחה
של העיירה וסיפר שאירס את בתו בשעה את ביאור הר"ש לסדר טהרות”... ולבו גואה מאושר למראה ההתמדה הנוראה
טובה ומוצלחת ,ובתוך הדברים הראה לרבינו של כל הבחורים .אשרי העם שככה לו .בהגיע
תמונה של החתן ,ויצא מביתו .כשיצא אמר הלילה ,סיימו הלומדים את דפיהם ,והשמחה
רבינו לעצמו בשקט' :עס איז דאך גאר נישט מסופר שהיה נהוג לומר להמסתופפים פרצה ועלתה על גדותיה .קשה לתאר זאת
קיין אידישע צורה' (הלא אין זו צורת יהודי בצילו שהוא מקנא להאברכים של היום במילים" ,התבטא הגאון רבי שמואל אב"ד
כלל) .התלמידים תמהו על כך ,שרבינו שהוא בהיותו סוחר לא היה לו זמן ללמוד זיכרון מאיר .בהקשר לכך ,הוסיף רבי שמואל,
מדבר בצורה כזו ,ושמרו את הדבר בלבם. יותר מ 11-שעות ביממה ולהם יש זמן הרבה באותה תקופה היה בישיבה עילוי עצום ,יוסף
כעבור כמה חדשים בא הסנדלר להזמין יותר מזה. בוים שמו ,שקיבל על עצמו לסיים באותו
את רבינו לחתונה ,ובקשו לסדר חופה יום ,ז' אדר ,את כל מסכת בבא בתרא .קע"ו
פרשת נח תשפ”ז | ט
בס”ד
המקרא' :מה יפו פעמיך בנעלים' (שיה"ש לרבי נחום איזה דרך רחוקה איך להגיע לבית וקידושין ,אך רבינו סרב והציע לכבד את
ז ,ב) פירוש ,בעת שהיה בית המקדש קיים, השוחט ,באופן שיוכל לרוץ מהר מדרך הקצרה השוחט דמתא ,שהיה יהודי תלמיד חכם
היה כוונת המקרא על העולים לרגל ,ועכשיו ולהכין את עצמו להתלבש בכבוד כראוי והדור פנים ,בסדור קידושין והוא אכן קיבל
קאי על המכתתים רגליהם לצדיקים ,ופירש לקראת האורח החשוב .וכשנכנס רבי נחום את הכיבוד .כעבור כמה חודשים ,היה מאורע
עוד' :בנעלים' – כי כל הפסיעות נעולים אצל לבית השוחט פייסו ואמר לו ,שמכיון שהוא שנצטרכו כולם לדווח לרשויות את פרטי
השי"ת( .שארית ישראל ווילעדניק) בא להתעכב בכפר כמה ימים ,ודרכו שבכל משפחת אבותיהם ,ואז התברר שאותו חתן
מקום שהוא בא לשהות שם איזה זמן ,הוא אינו יהודי ,ותהום כל העיר.
סר תחילה לבית השוחט לבדוק את הסכין,
פעם העלילו אצל המלכות עלילה על ואמר לו שהוא הולך להתפלל כעת ,ובינתיים
הרה"ק רבי נחום מטשערנאביל זי"ע ואסרו שיכין השוחט את הסכין להראות לו לאחר באחת המשפחות שהיו קרובות ללבו של
אותו בבית הסוהר ,וכל מה שהשתדלו שיסיים תפילתו .כשעמד רבי נחום להתפלל רבינו ,התחתן אחד הבנים בגיל מבוגר ,גם
הצדיקים וכלל ישראל עבורו ,הן בתפלות בדק השוחט את הסכין וראה שהוא כשר אחר שנישא המתין כמה שנים עד שנולדו
והן בהשתדלות ובכסף לא הועיל כלום ,והיה למהדרין ,אלא שכנודע שיש הרבה מדרגות לו ילדים ,וסיפר אותו יהודי שאביו נכנס עמו
מוטל עליו גזר דין של מות ח"ו ,ואמר הרה"ק בכשרות הסכין ,וכיון שהיה צריך להראותו לרבינו וביקש עבורו ברכה ,נענה רבינו ואמר:
רבי שלמה מקרלין שאם יכולים לעשות לאדם חשוב ,חישב בדעתו שכדי למצוא חן 'ער וועט האבן א שטוב פול מיט קינדער ,און
איזה השתדלות שיוכלו להכניס אליו איזה בעיניו ,יחדד את הסכין ביותר .ולאחר מכן ער וועט חתונה מאכן אלעמען' (הוא יקים
פתקא ממנו אז תבוא הישועה ,והרה"ק רבי חזר בו והתחרט על מה שעלה על דעתו, משפחה ברוכת ילדים ,והוא יחתן את כולם)
שלמה קרלינער כתב על גבי פיתקא קטנה רק וחשב שאילו היתה איזה אשה מהכפר באה וכך הוה ,שנולדו לו עשרה ילדים ,וזכה לחתן
שני תיבות אלו :הפוך צלותך .וחתם עליו את עם תרנגול לשחטו ,הרי היה שוחט בסכין כמו את כולם לאוי"ט.
שמו ,ואכן הצליחו באיזה אופן שבא הפתק שהיה קודם לכן ,ואם לכבוד הקב"ה שהוא
אל הר"נ ,וכשקרא הר"נ את הפיתקא אמר רואה בכל עת ,מספיק לי הסכין הקודם ,האם
היות ששום ילוד אשה לא ידע עד עכשיו הגאון ר' רפאל דוד אויערבאך נכנס לרבינו
בשביל אורח בשר ודם אעמוד ואחדד את
את מחשבתו שרוצה להיהרג על קה"ש ,ולכן וסיפר לו שנולדה לו בת רביעית למזל טוב,
הסכין יפה יותר כדי למצוא חן בעיניו? וחזר בו
לא הועילו התפילות וההשתדלויות של כל ואגב אורחא שאל האם להתפלל לבנים? ענה
ולא חידדו ביותר ,רק השאיר הסכין כמו שהוא
העולם ,ועתה שנודע על כך להרש"ק ע"כ לו רבינו' :יש לך ארבע בנות ,יהיו לך גם ארבע
להראותו כך לאורח החשוב ,מבלי להשתדל
זה סימן שצריכים לשמוע לו ,ותיכף הפך בנים! ,וכך הוה ,ארבעת הילדים הבאים היו
יותר מדי .כשסיים רבי נחום תפילתו ,לקח את
צלותיה שינצל מידם ,ותיכף שחררו אותו בנים.
הסכין ופתח ואמר' :אם לפני הקב"ה הסכין
דרך איזה השתדלות .ואמר אח"כ הרש"ק: הזה טוב ,הרי בוודאי שבשבילי הוא טוב' זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן!
אצלו פעלתי ,אבל בעצמי איני יכול לפעול והחזיר לו הסכין ולא בדקו...
לחדול מלהתפלל על כך ,וכך הי' שנהרג על
י"א חשוון (ה'תקנ"ח)
קידוש השם.
יומא דהילולא קדישא
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן! פעם אחת בא אל הרה"ק הבעל מאור עינים
של בעל ה"מאור עינים"
זי"ע עני ודל ,בבכי תמרורים על הלחץ זו
הרה"ק רבי מנחם נחום מטשערנובל
הדחק שהוא שרוי בה ,והן עתה הגיעה בתו
י"א חשוון (ה'תרמ"ד) זיע"א בן הרה"ק רבי צבי זיע"א
לפרק בתולה נישאת והוא אין לו פרוטה
יומא דהילולא קדישא לפורטה" ,ניקה" הרבי את השולחן ונתן לו את
של בעל ה"יסוד העבודה" מסלאנים כל הכסף – סכום עתק – שהיה מונח עליו,
הרה"ק רבי אברהם זיע"א הגבאים – שהדבר חרה להם ביותר – ביודעם הרה"ק רבי דוד'ל טאלנער זי"ע בן הרה"ק
בן הרה"ק רבי יצחק מתתיהו זיע"א שהלה אינו שונא "טיפה מרה" ,עקבו אחריו, רבי מרדכי מטשערנובל אמר שיש לו בקבלה
ואכן ראוהו נכנס לבית משתה היין להרוות איש מפי איש עד אליהו הנביא שכל שוחט
נפשו "הצמאה" .בראותם זאת ,הלכו ולקחו ירא שמים כשהוא צריך להעמיד את הסכין
ממנו מותר המעות ,הביאום אל רבם וסיפרו לשחיטה ,מלאך מיכאל מסייע בעדו להעמיד
אמר שהלימוד בספריו שחיבר ,מסוגל
לו מעשה השיכור .או אז הרים הרבי קולו את הסכין .וסיפר מעשה נפלא שרבי נחום
לאהבת ה' יתברך.
בצעקה" :הנה שמעתי מכריזין בעולם העליון: מטשרנובל בעל ההילולא זי"ע נסע פעם
נחום מטשרנוביל אוחז במידתו של הקב"ה לפדיון שבויים[ ,כנודע שהיה עוסק הרבה
רבינו הרה"ק הישמח ישראל זי"ע (מובא 'טוב ומטיב לרעים ולטובים' ,ואתם רוצים במצוה רבה זו] ופעם אחת הגיע לכפר אחד
בתפארת ישראל אות קפ"ו( ,בא פעם לגזול ממני דבר זה ,"...וציוה עליהם תיכף ושאל יהודי אחד שהיה לבוש במעיל פשוט
אחת בימי עלומיו ללאדז אודות דבר לחזור ולהחזיר לו הכסף. ובזוי' ,היכן גר השוחט' ,וזה היהודי היה
מצוה ,והיה בבית החסידים ,והרבה לדבר שמעתי בשם הקדוש רבי נחום השוחט בעצמו ,וכיון שהתבייש מחמת בגדו
אז בפלפול דאורייתא עם החברייא זה זמן מטשערנאביל זי"ע אשר באו אליו חסידים הנ"ל ,והכיר באורח זה שאדם חשוב הוא ,לא
כביר .ובתוך הפלפולים מהאמלע והלכו אליו ברגליהם ,וקרא אליהם רצה לומר לצדיק שהוא עצמו השוחט ,ואמר
י | פרשת נח תשפ”ז
בס”ד
רבינו כאחד מראשי המקורבים לרבו עמד את עצמו ממקומו והלך להספרים
הבעש"ט הק' זי"ע היה זה שנכנס בקודש י"ב חשוון שאנק ,ולקח ספר אחד והביט בו רגעים
פנימה במוצאי שב"ק להבין פשר דברים יומא דהילולא קדישא אחדים והעמיד את הספר במקומו בחזרה,
ורמזים סתומים שראו אצל רבם ,ורבו אשר של רבי זאב וואלף קיצעס זיע"א והתחיל לילך בבית החסידים אנה ואנה הלוך
חיבבו היה משיב לו מענה ומבהיר לו הדברים, ושוב בהתלהבות גדול זה זמן רב .אח"כ
בין יתר הדברים הוא העובדא המפורסמת שאלו אותו פשר הדבר ,ענה שראה איזה דבר
אודות לידת הרה"ק המגיד מקוזניץ זי"ע בהספר ונתפעל מזה מאוד מאוד ,כששאלו
אשר החברייא קדישא ראו את רבם בשמחה היה בין תלמידיו המופלאים של אור שבעת אותו באיזה ספר ,ענה ספר יסוד העבודה
מיוחדת לאחר הקידוש ,ואכן במוצאי שב"ק הימים רבינו הבעש"ט הק' זי"ע ,שזכה להיות ממוהר"א מסלאנים ,וראה שם פי' הכתוב
כשרבינו נכנס לשאול על כך ענהו הבעש"ט מקורב ביתר אליו ,ובחר בו להיות הבעל 'ואמונתך סביבותיך' בזה"ל( :באמונה נוכל
הק' שיראה להם מה גרם לשמחה זו ,ונסע תוקע ,היה רבינו הרה"ק רבי זאב וואלף לסבב אותך כביכול) ,מיט אמונה נעמט מען
אתם לרבי שבתי כורך ספרים וכו' כידוע. קיצעס זי"ע ,קדוש עליון וגאון אדיר שכל רז דיך ארום ,והעמיק בזה בעיון רב זה זמן כביר.
לא אניס ליה ,ידיו רב לו בכל מקצועות התורה,
נודע בבקיאותו גם בחכמת התכונה ,תחילה
הועד על רבינו כי בכל עש"ק לאחר טבילתו כיהן כרב בעיירה קטנה הסמוכה למעז'יבוז. כי אנשים אחים אנחנו (יג ,ח) .ובמדרש (ב"ר
במקוה נשתנה מראהו והדרת פניו הקדושים. דביקותו העצומה ברבו נבעה מהערצתו מ"א ,ו') וכי אחים היו ,אלא שהיה קלסתר פניו
עוד בחיי זקנו הקדוש השכיל בעל ה"דגל" המיוחדת במינה. דומה לו וכו' .בהיות הרה"צ רבי מוטקע לידער
זי"ע לרכוש מן האריות שבחבורה קניינים זצ"ל בחוץ לארץ אצל מרן היסוד העבודה
וכך מעיד בעל "סדר הדורות החדש"
רוחניים נצחיים ,ולמד מהם גדולות ונצורות. זי"ע ,היה שם זקן אחד מהמתנגדים שהגיע
בתחילת ספרו זה "ואני שמעתי מאחד,
ערב שבת אחד ,היותו ילד ,עמד עם אחיו הרבי באמצע עריכת שולחנו הטהור ,ובראותו איך
ששמע מאביו ,שסיפר לו זקן אחד שהיה
ר' ברוך ממעז'יבוז זי"ע ,בסמוך למקווה ,כשהם שפניו של היסוד העבודה להבים ומאירים,
בחברת הרה"ק רבי וואלף קיצעס זי"ע תלמיד
מצפים לראות את אחד מתלמידי זקנם הקדוש נענה ואמר :וכי חידוש הוא ,כל יהודי כאשר
הבעש"ט הק' שהיה במסיבה אחת ,אז אמר
– הרה"ק רבי זאב וואלף קיצעס זי"ע – כאשר שותה ולוגם יין שרף פניו מאירות ומאדימות.
הרה"ק רבי וואלף בזו הלשון :כל אלה הדברים
הוא יוצא מן הטבילה ,כי אז היו פניו מאירות נענה אליו רבי מוטקע :עכשיו התישב לי
שנזכרו ממרן האר"י ז"ל ,שהיה יודע בשיחות
באופן מיוחד ,עד שלא היה ניתן להכירו .ואכן, המובא במדרש שקלסתר פניו של לוט היה
העופות ודקלים ואילנות ועשבים ,ושלהובי
רבי זאב וואלף עלה כשפניו זוהרות באור דומה לקלסתר פניו של אבינו ע"ה לפניו
פחמים ושיחת המלאכים ,והיה מדבר ברוחות
יקרות ,הוא הבחין בנערים והבין מיד את סיבת של לוט ,אך הענין פשוט ,פניו של אברהם
מהגלגולים ,ובנשמות בני אדם כפי שורש
עמידתם שם" .אספר לכם משל" אמר להם, אבינו ע"ה האירו והבהיקו מגודל התלהבותו
נשמתו וכו' ,כולם היו במורי הק' הבעש"ט
וכאן גולל את סיפורו של שועל אחד שהתגלגל בעבודתו את ה' ,ופניו של לוט הבהיקו
זי"ע ,והוא דבר קטן מאד למה שראיתי עין
ביום חורפי בשלג ,כשהוא מצחצח את עור משכרותו ,ובני הדור ההוא שלא היו בעלי
בעין ,ועיני ראו ולא זר נפלאותיו העצומים
גופו ,החיות הביטו עליו בהערצה והחמיאו לו דעת ,לא ידעו שפניו של אברהם לוהטים
אשר רבו למעלה מחמת גודל קדושתו ועוצם
על צחות עורו ,השיב להם השועל" :עורי יפה ומזהירים מרוב קדושתו ,ואילו פניו של לוט
חסידותו ופרישותו ,שהיה מלא חסידות
אתה ,אך עוד זמן לא ארוך יצודו אותי הציידים, מבהיקים מרוב שכרותו .וזהו שאמרו במדרש
וענוה יתירה ויראת שמים ואהבתו יתברך,
וכשגופי ידיף ריח רע אחר מותי יפשיטו את שבעיני הדור היה קלסתר פניו דומה לשל
וכל המידות שמנו חז"ל אשר הביאו אותו
עורי ,ישרוהו בסיד וישבחוהו ,וכאשר ישאו אברהם( ...מזקנים אתבונן ,לך לך)
לרוח הקודש.
את העור אל היריד ,אם אז יקרא המוכר' :בואו
נא וראו עור משובח מאין כמותו!' אזי תוכלו
לומר בפה מלא שעורי יפה” .רבי זאב וואלף כאמור היה רבינו זה שקבע אודות שמירת סיפר הגה"ח רבי יואל אשכנזי ז"ל מטבריא,
סיים את המשל ואמר" :כשיגיע זמני להתייצב בריאותו של רבו ,אירע פעם כאשר הסב פעם טיילתי עם מרן ז"ל ברחובות גבעת
לפני הבית דין של מעלה ,כשיקחו את ‘עורי' אל הבעש"ט הק' בסעודת פדיון הבן ,וכאשר שאול בעיה"ק ירושלים ,ולפנינו מרחוק הלך
ה'יריד הגדול' ,אם אז יקראו ויעידו שעורי יפה בסוף הסעודה אכל פרוסת לחם ,נשתנתה לו זקן אחד לאיטו ,ונענה אלי מרן ז"ל – לך גש
ומשובח – אזי יהא מה להביט ולהתבונן בהדרת צורתו ופניו האדימו עד שהמסובים חששו אל האיש הזה ותשאל לו האם הכיר הס"ק
פני”... לחייו ,אך כשהסתכל רבי זאב עליו הרגיע מסלאנים ,ואמרתי כמצחק למה זה יכירו?
אותם ואמר להם שיניחו לו ,כך נמשך הענין ואמר לי מרן ז"ל לך שאל אותו ,ונגשתי אליו
עד בוש ,ומעצמו חזר לאיתנו ,כשנשאל ושאלתיו ,וענה לי שאכן הכירו .ושאלתי למרן
כאמור זכה רבינו זאב וואלף קיצעס זי"ע ז"ל למה זה עלה בדעתכם שאיש זה הכירו,
הבעש"ט הק' מה שאירע ,היתה תשובתו כי
לאריכות ימים מופלגת ונסתלק בי"ב ואמר לי :יהודי שהיה פעם אצל הרה"ק בעל
כיוון באכילתו את כוונות האכילה ,והשיג אז
מרחשון תקמ"ח בשנת המאה ועשר היסוד עבודה מכירים זאת על פניו( ...מתוך
את כוונת משה רבינו ע"ה שכיוון לראשונה
לחייו ,ומנוחתו כבוד ליד ציון רבו הבעש"ט ספר מאמר מרדכי סלאנים(.
בבית יתרו כאשר נקרא לשם ,ובשעה שייחד
הק' זי"ע במעז'יבוז.
אותו ייחוד בא לפניו משה רבינו ע"ה ,והיה זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן!
זכותו יגן עלינו ועל כל מה שהיה.
ישראל אמן!
פרשת נח תשפ”ז | אי
בס”ד
ברכה מרובה
למכובדינו הדגול
הר"ר החפץ בעילום שם הי"ו
מגזע תרשישים
אשר הרים תרומת ידו ברוח נדיבה
ולקח חלק בהוצאות הגיליון
להגדיל תורה ולהאדירה
נו"נ להרה"ק בעל ה"יסוד העבודה" זיע"א
לרגל יומא דהילולא י"א חשוון
ולזכר בעל ה"מאור עינים" זיע"א
לרגל יומא דהילולא י"א חשוון
זכות הצדיקים יגן בעדו
ויזכו לראות נחת מכל יוצ"ח ולכל הטוב
לזכרון עולם
לע"נ הגה"ח ר' שמואל זאנוויל רוזנברגר ז"ל
בן הר"ר מאיר מרדכי בונם נפתלי ז"ל
נלב"ע ח' חשוון תשפ"א
שיהי'ה למליץ יושר עבור משפ' וכל יוצ"ח
ת.נ.צ.ב.ה
הונצח ע"י בנו החשוב
הר"ר ישעי' רוזנברגר הי"ו
בית שמש
אך טוב וחסד ירדפום כל ימי חייהם
חיים של ברכה עושר וכבוד
ויזכו לראות נחת מכל יוצ"ח ולכל הטוב
שבת שלום ומבורך!
להארות והערות וכן להצטרפות לקבלת הגליון בדוא“ל ,שילחו את כתובתכם לכתובת המיילsmwhtwbh@gmail.com :
או בטלפון 054-844-3494 -ובהשארת הודעה ,לציין עבור גיליון שמועה טובה
וכן מי שנדבו לבו לקחת חלק בזיכוי הרבים דרך תרומות והנצחות האפשריות כדלהלן:
א .דרך הקישור שמועה טובה
ב .דרך מערכת קהילות :חייגו , 073-275-7000הקישו מס‘ קופה 10204ופעלו לפי ההוראות.
ג .שילחו את בקשתכם לכתובת המייל הנ”ל .ואי”ה ניצור עמכם קשר בהקדם.
ד .חייגו לטלפון הנ”ל (וכן תוכלו להשאיר הודעה). בי | פרשת נח תשפ”ז
