gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

חידושו של מקרא · Chidishoi Shel Mikroh — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: חידושו של מקרא · Chidishoi Shel Mikroh

שבוע: נח (2026-10-12)

חידושו של מקרא · Chidishoi Shel Mikroh — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון קסב שנה ה' פרשת נח חודש חשון שנת ה׳ תשפ״ז לפ״ג‬ ‫חידושו של מקרא‬ ‫פרשת נח‬ ‫ואם כדי למימר דהדגים שאינם בחרבה לא‬ ‫ויגוע כל בשר הרמש על הארץ בעוף‬ ‫מתו‪ ,‬ולכך נאמר כל זה למימר דרק‬ ‫ובבהמה ובחיה ובכל השרץ השרץ על‬ ‫בחרבה מתו‪ ,‬עדיין יקשה למאי בעינן‬ ‫הארץ וכל האדם‪ :‬כל אשר נשמת רוח‬ ‫למימר כל הני‪ ,‬למה לא די למימר מיד על‬ ‫חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו‪ :‬וימח‬ ‫הפסוק הקודם כל אשר בחרבה מתו‪ ,‬או‬ ‫את כל היקום אשר על פני האדמה מאדם‬ ‫למימר כל השרץ השרץ בחרבה וכדומה‪,‬‬ ‫עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים וימחו‬ ‫אבל כל הפסוק הזה למאי נאמר‪.‬‬ ‫מן הארץ וישאר אך נח ואשר אתו בתבה‬ ‫(ז‪ ,‬כא – כג)‪ .‬בפסוקים אלו המבארים מה‬ ‫עוד קשה למה גבי המשך הכתוב וימח את כל‬ ‫עבר מן העולם במבול‪ ,‬צריך ביאור בכמה‬ ‫היקום אשר על פני האדמה‪ ,‬חזר הכתוב‬ ‫עניינים‪.‬‬ ‫לפרט כל הני שוב‪ ,‬מאדם עד בהמה עד‬ ‫רמש ועד עוף השמים‪ ,‬הרי כבר פירטן‬ ‫בתחלה צריך ביאור שינוי הלשונות שמצינו‬ ‫הכתוב לעיל גבי ויגוע כל בשר‪.‬‬ ‫בפסוקים‪ ,‬דבתחלה כתיב 'ויגוע' כל בשר‪,‬‬ ‫ואח''כ כל אשר בחרבה 'מתו'‪ ,‬ואילו אח''כ‬ ‫ועוד קשה למה שוב כתוב וימחו מן הארץ‪,‬‬ ‫כתיב 'וימח' את כל היקום‪ ,‬דלמה נשתנו‬ ‫הרי כבר כתיב וימח את כל היקום וכולל‬ ‫הלשונות לג' מיני לשונות‪.‬‬ ‫בו מאדם עד בהמה וכו'‪.‬‬ ‫ובשלמא וימח כיון דאיירי בכל היקום והיינו‬ ‫עוד קשה למה כאן גבי וימח כתיב אדם‬ ‫גם באדמה‪ ,‬לכך ניחא יותר לשון זה‪ ,‬אבל‬ ‫בתחלה ועוף השמים בסופו‪ ,‬ואילו בתחלה‬ ‫למה פעם אחת כתיב ויגוע ופעם אחת‬ ‫גבי ויגוע כל בשר כתיב איפכא‪ ,‬בתחלה‬ ‫מתו‪.‬‬ ‫בעוף ובבהמה‪ ,‬ורק בסופו כתיב וכל‬ ‫האדם‪.‬‬ ‫ובאמת כבר מצינו כמה פעמים בתורה כפל‬ ‫לשון זה של ויגוע וימת‪ ,‬וצריך ביאור מה‬ ‫עוד צריך ביאור בפרשה זו מה דכתיב ויגוע‬ ‫החילוק ביניהם ולמאי בעינן שני אלו‪.‬‬ ‫גבי מתי המבול‪ ,‬וכפי שהקשו בגמ' בבא‬ ‫בתרא (טז‪ ):‬כל מיתה שיש בה גויעה זו‬ ‫עוד צריך ביאור למה כתיב כל אשר נשמת‬ ‫היא מיתתן של צדיקים א''ל אין והא דור‬ ‫רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו‪,‬‬ ‫המבול א''ל אנן גויעה ואסיפה קאמרינן‪,‬‬ ‫הרי כבר נאמר להדיא בפירוט בעוף‬ ‫והיינו דגויעה זו היא מיתת הצדיקים‬ ‫בבהמה ובחיה ובכל השרץ ובכל האדם‪,‬‬ ‫שמתים בלא יסורין או חולי ובקל יוצאת‬ ‫ומה נוסף בהא דכתיב כל אשר רוח חיים‬ ‫רוחם מגופם‪ ,‬וממילא איך נאמר כן במתי‬ ‫באפיו‪.‬‬ ‫א‬ ‫של מקרא‬ ‫נח‬ ‫חידושו‬ ‫ואולי לפי זה ביאור הא דמכל אשר בחרבה‬ ‫מבול‪ ,‬ותירצו בגמ' דמיתת הצדיקים היינו‬ ‫הוא לא רק למעט הדגים‪ ,‬אלא גם בא‬ ‫בגויעה ואסיפה אבל בגויעה לבד אין זה‬ ‫לבאר הא דגופם נמחה ורוחם עדיין סבל‪,‬‬ ‫מיתת הצדיקים‪.‬‬ ‫דעל שהיה בחרבה שנחרב היקום וגופם‬ ‫בכלל‪ ,‬מכל מקום רק אח''כ מתו ולא זכו‬ ‫ובזה ניחא למה בכל התורה כתיב ויגוע וימת‪,‬‬ ‫לאסיפה מיד כהצדיקים‪.‬‬ ‫היינו הגויעה היא לגבי אופן המיתה דבקל‬ ‫יצא רוחם מגופם בלא יסורין וחולי‪ ,‬ואילו‬ ‫ולכך אמר הכתוב בעוף ובבהמה וכו' ורק‬ ‫וימת הוא על מה שמת אותו אדם‪.‬‬ ‫בסופו וכל האדם‪ ,‬דהתחיל הכתוב מן הקל‬ ‫אל הכבד דבריות קטנות כעופות וכדומה‬ ‫אבל עדיין צריך ביאור מה החילוק בין גויעה‬ ‫גועו‪ ,‬ואח''כ המשיך הכתוב לבהמה וחיות‪,‬‬ ‫לבד לגויעה ואסיפה‪.‬‬ ‫ואח''כ לשרץ השרץ על הארץ דהוא‬ ‫נמחה עם האדמה שתחתיו‪ ,‬דהיות ויותר‬ ‫ואולי יש לומר דיש כאן כמה דברים שעבר על‬ ‫יניקה ואחיזה יש לו באדמה לכך נמחה רק‬ ‫היקום ועל הבעלי החיים שעליו בזמן‬ ‫עם האדמה‪ ,‬ורק אח''כ האדם דהוא בריה‬ ‫המבול‪ ,‬והיינו דבתחלה גוע כל בשר שיצא‬ ‫גדולה וחשובה יותר‪ ,‬דגם הם גועו יחד‬ ‫הרוח מגופם‪ ,‬אבל לגבי מיתה אולי לא‬ ‫כולם‪.‬‬ ‫מתו מיד אלא שעדיין סבלה נפשם ורוחם‬ ‫מן המות‪ ,‬רק לגבי הגוף היא דהיה הדבר‬ ‫ומשא''כ אח''כ לגבי וימח את כל היקום‪ ,‬דבא‬ ‫בקל ומיד‪ ,‬וזהו משום דוימח את כל היקום‪,‬‬ ‫הכתוב לומר גדולת הקב''ה מה שמחה את‬ ‫דהיות שוימח בפעם אחת‪ ,‬ממילא גם‬ ‫כל היקום‪ ,‬התחיל בכבד אל הקל‪ ,‬דאת כל‬ ‫רוחם יצאה מיד מגופם‪ ,‬דגופם נאבד כלא‬ ‫היקום כולו מחה‪ ,‬ובכלל זה האדם דהוא‬ ‫היה במחיה מוחלטת מיד‪ ,‬אבל אולי עדיין‬ ‫בריה גדולה וחשובה‪ ,‬ובהמה עד רמש‬ ‫סבלה רוחם מן המות ולא באה למקומה‬ ‫ועוף השמים‪.‬‬ ‫מיד‪ ,‬וזהו מה שלא זכו לה כהצדיקים‪,‬‬ ‫דבצדיקים לא רק הגויעה היא מיד אלא‬ ‫והיינו דפסוק זה של וימח בא לבאר האיך היה‬ ‫מיד גם נאספים אל עמם ואל מקומם אל‬ ‫מה דכתיב קודם לכן ויגוע ואח''כ מתו‪,‬‬ ‫כור מחצבתם‪ ,‬דממילא אין בהם שום‬ ‫דזה היה משום דוימח את כל היקום‪,‬‬ ‫ייסורין כלל‪ ,‬וזהו גויעה ואסיפה שנאמר‬ ‫דגופם נמחה לגמרי מיד ולכך היה בהם‬ ‫בהם‪.‬‬ ‫גויעה ואח''כ גם רוחם מת לגמרי וכנ''ל‪.‬‬ ‫דממילא ניחא למה בתחילה כתיב ויגוע כל‬ ‫ומבאר הכתוב מהיכן נמחו והיינו וימחו מן‬ ‫בשר דזה היה מיד‪ ,‬אבל מה שמתו היינו‬ ‫הארץ‪ ,‬דלכך כתיב שוב וימחו מן הארץ‪.‬‬ ‫גמר המות לגמרי לא היה מיד בגויעתם‬ ‫אלא אח''כ מתו‪ ,‬וזהו כל אשר רוח חיים‬ ‫ויעזור ה' שימחה כל הרע מן העולם ונזכה‬ ‫באפיו מכל אשר בחרבה מתו‪ ,‬היינו‬ ‫וישאר אך נח ואשר אתו בתבה אלו כלל‬ ‫דרוחם היינו הרוח חיים שהיה באפם לא‬ ‫ישראל האוחזים בתורת ה' ובמצוותיו‬ ‫מיד מתו אלא סבלו עד שמתו‪ ,‬הגם דגופם‬ ‫אמן‪.‬‬ ‫כבר נמחה עם כל היקום‪.‬‬ ‫יוצא לאור ע''י הר''ר זלמן חיים הומינר הי''ו‪ ,‬מחבר גליון 'דפירשנו' על הדף היומי‪,‬‬ ‫קרעטשניף רחובות‪.‬‬ ‫ב‬ ‫קרית‬ ‫להנצחות ולרשימת תפוצה וכן לכל ענייני הגיליון ניתן לפנות למס' פאלפון ‪0533132203‬‬ ‫או למייל ‪sh0533132203@gmail.com‬‬