בית יוסף להבה · Beis Yosef Lehava — נח (2026-10-12)

לוח לימוד היומי
פרשת לך לך הבעל"ט בס"ד
ספה"ק משניות קיצור
יערת דבש בבא מציעא שולחן ערוך
מ- פר' משנה דרוש סי' סעי' יום
ג-ד א' ובברכת סלח ו' יג-יז ט' א'
לנו
ה-ו א' בברכת ראה ו' ט'-י' יח-א ב'
נא
ז-ח א' וזהו מאמרינו ו' ב -ו י' ג'
בברכת ז'
רפאנו א -ב א ' ז-יג י' ד'
ג-ד א' ועל זה צוח ז' יד-כא י ה'
ה-ו א' ברכת השנים ז' י'-יא כב-א ו'
שב"ק
ייי י ב-יא יא
פר' נח תשפ"ז
גליון תתק"נ
הרב יחיאל מעכל גרינוואלד שליט"א
פנינים מתורת רבותינו לשולחן השבת
וכשאין בנ"י עושין רצונו של מקום אזי 'וישלח את היונה מאתו' ,ובתוקף Aמעלת העובד בהצנע לכת עם אלקיו a
הגלות 'ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה' ולכן 'ותשב אליו' שכלל ישראל אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלקים התהלך נח
שבים אליו בתשובה שלימה' ,ותבוא אליו היונה לעת ערב' דבעת אשר )ו ,ט( .הנה מי שעושה המצוה למען יראוהו בני אדם וישבחוהו ,אינו עושה
ינטו צללי ערב בגלות המר הם באים ובים אליו והשי"ת מושיעם' ,ועלה המצוה רק לעיני בני אדם ,אבל מי שעושה את המצוה כדי לעשות רצונו
זית' היא רמז לאורה ושמחה של תורה ומצוות שכלל ישראל מקיימים, יתברך שמו ,אז גם באין בני אדם רואים אותו הוא עושה את המצוה ,והוא
והוא 'טרף בפיה' שאף כשמושיעם והיתה הרווחה התורה והמצוות הוא הצנע לכת עם אלקים .וזהו 'נח איש צדיק תמים היה בדורותיו' ,ועל זה
מאכלם של ישראל ואינם פונים אל רהבי העולם הזה. מסיים לאמר 'את האלקים התהלך נח' שהיה בהצנע לכת אף באין בני אדם
דרשות חתם סופר )ז' אדר ,דרוש כ'( רואים אותו .וביותר אתי שפיר על פי מה שפירש באבן עזרא צדיק -
במעשיו תמים -בלבו ,היינו שהיה תוכו כברו ולא רצה שישבחוהו בני
Aנח הכניס כוח מסירות נפש לדורות עולם a דרשות כתב סופר )ראש השנה ,דרוש ח"י( אדם.
וירח ה' את ריח הניחוח )ח ,כא( .איתא במדרש "הריח ריחו של אברהם
אבינו עולה מכבשן האש ,ריח של חנניא מישאל ועזריא עולין מכבשן Aלהזכיר לעצמו יום המיתה לשוב לטוב ולא להיפך a
האש ,ריח דורו של שמד ]וכו'[" ,וצ"ב איך מרומז זה בקרבנו של נח .וי"ל ויאמר אלקים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם )ו,
כדרך שביאר הרמב"ן בפרשת הקרבנות שעיקר הקרבן הוא שיחשוב יג( .נראה עפ"י מאמר חז"ל )ברכות ה ע"א( "א''ר לוי בר חמא אמר ר''ש בן
כאילו הקריב את עצמו וגופו למען שמו ית' ,והנה נח כשיצא מהתיבה לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע ,אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק
וראה כל העולם חרוב ונחרב ורק הוא ובני ביתו ניצלו מן החורבן ,הקריב בתורה ,אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע ,אם נצחו מוטב ואם
קרבן לה' בעד כפרת נפשו בלב ונפש חפיצה כאילו הקריב את עצמו לאו יזכור לו יום המיתה" ,נמצא שהדבר האחרון שיכול האדם לעשות כדי
ממש ,ומעשה אבות סימן לבנים שכוח עבודתו זו השפיעה לדורות להינצל מן החטא ,הוא להזכיר לעצמו את יום המיתה ,אמנם הרשעים
הבאים לעבדו במסירות נפש עד כלות ,ולכן מרומז בפסוק זה שהריח ה' הללו במקום לקחת טענה זו כדי לשוב לטוב ,לקחו את הטענה הזו בעצמה
ריח מוסרי הנפש לדורותיהם ,כי כולם היו מכוח מסירות נפשו של אותו כדי להרבות בתאוות העולם והבליו ,כי אמרו מחר אנחנו מתים וכלים מן
תורת מהרי"ץ זקן ע"י מעשה אבות סימן לבנים. העולם ולא נוכל ליהנות ממנה כלום .וזהו 'ויאמר אלקים לנח קץ כל בשר
בא לפני' -היינו הטענה הזו של "קץ כל בשר" דהיינו יזכיר לו יום המיתה
Aארץ ישראל כולו קודש ועובדים בה לשמה a
באת וקובלת לפני 'כי מלאה הארץ חמס מפניהם' שעל ידי טענה זו גופא
וחם הוא אבי כנען )ט ,יח( .כנע"ן הוא ר"ת "כ'ינור נ'עים ע'ם נ'בל" )תהלים
הם מלאים חמס ועבירות ,ולכן מוכרח לכלותם מן העולם 'והנני משחיתם
פא ,ג( ,והוא על פי סוד ,כך אמר מורי ]מרן החתם סופר[ נ"י ,ורצונו לומר דארץ
מרן רביה"ק מהרי"ץ זי"ע )מכת"י תלמיד בשנת ת"ש-תש"א( את הארץ'.
ישראל כולו קדוש ,וחוץ לארץ מעורב ,ועובד ה' בחו"ל לאו כולו לשמה,
אבל כל זמן שהיה הכנעני בארץ ישראל היה גם שם מעורב .ולכן כנע"ן
ר"ת כ'נור נ'עים ע'ם נ'בל ,לרמז שכל זמן שהוא בארץ אז 'כנור נעים' Aעבודת האדם לזכך גופו ע"י השתוקקות לה' a
היא השכינה הקדושה 'עם נבל' שהם הקליפות מעורבים ,כן כתבו בעלי צוהר תעשה לתיבה וגו' )ו ,טז( .הוא מוסר ,שיעשה 'צוהר' ואור נערב לגופו
המקובלים ,וקצרתי מאוד וסמכתי על המבין] .א"ה :ראה דרשות חת"ס )שבת המכונה 'תיבה' אשר הנשמה שוכנת בו' ,ואל אמה תכלנה מלמעלה' -
הגדול דרוש יד ,שבת שובה דרוש ב'( :והנה טרם בוא ישראל לשם היה עדיין כוח הקליפה 'תכלנה' מלשון כלתה נפשי ,שתמיד תהיה כלתה נפשו למעלה מעלה,
מעורב בארץ ההיא כמ"ש במקום אחר ,כנען ר"ת כינור נעים עם נבל ,ואח"כ נעשה כולו ו'אמה' היינו התורה כמו שכתב הרע"ב )אבות פ"ג מ"ג בשם רש"י(' ,ופתח
קודש ארץ ישראל ,ולכן לעתיד לבוא כתיב 'לא יהיה עוד כנעני בבית ה'' )זכריה יד ,כא([. התיבה בצידה תשים' פירוש ,שיהיה פתח קברו מוכן לפניו ,ע"ד יזכור לו
רשימות תלמיד משנת תקפ"ו)נדפס בחת"ס מאמרים חדשים( יום המיתה' ,תחתיים שניים ושלישים תעשיה' שיחלק מעשי העולם על
חתם סופר שלוש מדריגות ,והוא יאחוז במדריגה האמצעית.
Aתפילה בכוונת הלב גורם קירוב הגאולה a
ויחדלו לבנות העיר )יא ,ח( .ובמסורה :ויחדלו הקולות )שמות ט ,לג( .יש Aאחר שמושיע ה' את ישראל הם עובדים אותו בכל לב a
לפרש ,כי בנין ביהמ"ק הולך ונבנה במרום ע"י תפילותינו בקול שוועה וישלח את היונה מאתו וגו' ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו
בכוונת הלב ,וכבר כתב ביערות דבש )ח"א דרוש ג( דעיקר הטעם לאריכות וגו' ותבוא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה )ח ,ח-יא( .הנה
הגלות הוא מפני שאין מתפללים על הגאולה מעומק הלב ,עי"ש ,וזהו כשבנ"י חוטאים אזי השי"ת ברוב רחמיו מעוררם לתשובה ע"י צער ומצוק,
הכוונה 'ויחדלו הקולות' ,שחדלנו מלהשמיע קול תפילה כראוי בלבב וכששבים אל ה' עומד ומושיעם ,ואז אחר הישועה עובדים את ה' כל ימי
שלם ,על כן 'ויחדלו לבנות העיר' ,מתעכב בניינו של עיר הקודש והמקדש הדור ההוא .ונראה שבתחילת ימי עולם היתה דוגמא ורמז לזה כששלח נח
תורת מהרי"ם )מועדים ,עמ' שעז( בשמי מרום. את היונה מן התיבה ,יען כי כנסת ישראל ליונה אימתלא )סנהדרין צה,(.
סוז"ת סוזק"ש ר"ת צאה"ש הדלה"נ ר"ת צאה"ש הדלה"נ
הפטרה:
רני עקרה 9:59 8:48 מג"א: 7:18 6:42 5:45 בני ברק 7:21 6:41 5:30 ירושלים:
)ישעי' נ"ד נ"ה( 10:29 9:32 גר"א: 7:17 6:53 4:49 לאנדאן: 7:21 4:43 5:29 בית שמש:
7:18 6:40 5:28 הר יונה:
א
הרב יחיאל מעכל
גרינוואלד שליט"א פותח שערים להתבונן ולהתעלות ,פנימיות הפרשה והזמן להאיר ולגלות
}חסרון שכולו שלמות אמיתי{
המאבק העיקש בין יראי ה' ל"מתחדשים" \ הגאון הצעיר שהתקבל לרב העיר \ מיעוט הגשמיות מול שלימות הרוחניות \ חלומות בלהות
המבשרות את העתיד \ מי הוא השלם באדם \ היתכן להימלא מענייני עוה"ז \ השיעבוד לחיי תורה הוא המעניק חירות אמת
ָּ'˙ ƒמים ¿ ˙ּƒה ֶיה' ƒאם ¿ ˙'ּƒה ֶיה ƒעם ה'' ,אוֹ ַﬠל זֶ ה ַה ֶּד ֶר ¿ך; דר ָֹ˙יוƒ [.אם ¿ ˙ּƒה ֶיה ƒעם י˘ ַˆ ּƒדי˜ ָּ˙ ƒמים ָה ָיה ¿ּב ֹ ]נ ַֹח ƒא ׁ
ָּ'˙ ƒמים ¿ ˙ּƒה ֶיה' ¿ּכ ׁ ֶ˘ ַא ָּ˙ה 'ƒעם ¡אל ֶֹ˜ ָ
יך'. כו'[ּ .ו ¿כ ƒפי זֶ ה ָ
ה' ƒ ˙ָּ -מים ¿ ˙ּƒה ֶיה ,לֹא ֶי ¿ח ַסר ¿לך ָּד ָבר ¿]ו ּ
אור החיים ה˜' )דברים יח ,יג( ֵּ˙ ַב˙ ּ¿ ˙'ƒה ֶיה' נ¿ ƒמ ׁ ֶ˘ ֶכ˙ ¿ל ַמ ¿ע ָלה ּו ¿ל ַמ ּ ָטהַ ,ﬠל זֶ ה ַה ֶּד ֶרך¿
במבט שטחי מאוד נראה כאילו כביכול מי ששומר יגורתי יבא אלי ,שתמיד היה לי מחשבות רעות וחלומות באניהאד .שנת תרל"ב לפ"ק.
את עצמו מרע וכפוף לדרכי תורה ,הוא מוגבל רעים מבהילים ,וזה שנתיים כבר ראיתי את כל החזון קרוב לעשרים שנה התנהל מאבק עיקש בין יראי
ומשועבד ,אין הוא עושה את שברצונו והוא חסר במראה הלילה ,וכמדומה שהגדתיו אז לפניך". השם אשר נקהלו לעמוד על נפשם לבין
תענוגים והנאות .אמנם במבט פנימי ואמיתי כל ה"מתחדשים" ,אלו האחרונים נשאו ראש עוד בחיי
אחד מבין ויודע כי ההיפך הוא הנכון ,רק התורה בתוך בתרי הכתובים שכתב לרגל הוצאת ספרי רבו הגאון רבי יצחק משה מערלס זצוק"ל אשר הנהיג
נותנת חיים ללומדיה ולשומרי פיקודיה ,ורק על ידי "וידבר משה" ו"תיקון משה" ,עולה צורת רבו הקדוש את הקהילה על מי מנוחות בדרך ישראל סבא ,מררו
דרכי התורה בכל צעד ושעל אנחנו חיים חיים כדמות מופת מאירה ונוגה לו סביב" :אזכרה כשזכיתי את חייו עד שעזב את כס הרבנות בחודש סיון
אמיתיים אף בעולם הזה. ליצוק מים על ידו ימים ושנים ]וכו'[ ,יושב ודורש תרי"ד ,וברוב יגונו נאסף אל עמיו כעבור חודשיים
וכאותה אימרא נוקבת המתאמרא בשם צדיקי בגבורה ,בנוגה האמת וזיו טהרה ,בחלישות כוח ואבירות ימים .באותה תקופה הכריזו מעט היראים על
קמאי" :העולם הזה אינו – ואי אפשר להשיגו ,תורה לב אין לשערה ,יושב בתענית וכל מיני סיגוף מאוד התנתקותם מהעדה הקיימת ויסדו קהילה נפרשת
ועבודת ה' הינם -ואפשר להשיגם" ,וכבר חז"ל נעלה ,ונשגב עוד צורתו הקדושה לפני בזיוו והדרו "שומרי הדת".
לימדונו על הרודף אחר ההבל שאינו משביע עצמו אראנו ,באשמורות אהגה בו ועל יצועי אזכרונו ,לשמו
לעולמים" ,יש לו מנה רוצה מאתיים יש לו מאתיים ולזכרו תאוות נפשי ,נפשי כבודי ומרים ראשי"... מעט מעט עם הרבה מסירות נפש בנו לעצמם בית
רוצה ארבע מאות" )קהלת רבה א לב( "משביעו רעב מדרש לתורה ותפילה ,מקוה טהרה ושאר צרכי
ציבור ,חיי היהדות שבו לפרוח בטהרה והגיעה העת
מרעיבו שבע" )סוכה נב ,(:אין יתרון תחת השמש ,כל
ענייני גשמיות הם כולם מלאים חסרונות ולא יתכן שלם בנפשו דייקא ע"י כבישת יצרו להשיב העטרה ליושנה ולהכתיר להם רב ומנהיג.
להתמלא מהם. השבוע אנו קוראים בתורה על דור המבול ,הארץ מלאה
חמס ותאוות רעות ,כל העולם סג יחדיו והולכים ורודפים שמעו של האברך הצעיר הגאון רבי משה פאלאק –
ניקח דוגמא אחת ממה שנעשה כעת בדורנו אנו אחרי חמדת העולם עד שמלאה הארץ חמס וזימה, תלמידו של מרן הכתב סופר זי"ע ונכד הגאון רבי
תחת השמש -נושא "פגעי הטכנולוגיה" .ולא נדבר ואחריתם ידוע לכל – המבול שוטף את העולם ומעבירם יצחק זעקל שפיטץ זצוק"ל רבה הראשון של
עתה על האיסורים הכרוכים בה ,אלא נתמקד דווקא ממנו. באניהאד – הגיע לאזניהם ,ועל אף היותו צעיר
בפן הגשמי .סוד ידוע הוא שהעולם החופשי אינו לימים -בן עשרים ושמונה בלבד – שמו עיניהם
יודע איך להתמודד עם בעיה מרכזית זו ,בני נוער מהעבר השני עומד נח ,לבד .הוא איננו כמו כולם' ,את עליו לקבלו עליהם למורה וקצין .ואכן תיכף בבואו
מתהלכים בפחדים וחרדות ,זקנים עם נערים האלקים התהלך נח' ,הוא ירא את ה' ומקיים דברו ,הוא הפיח רוח חיים בעיר ,חידש את הישיבה שהפכה
מאבדים את החיות בחייהם ,מתהלכים כשלדי אדם רואה מסביב כל חבריו ידידיו ובני משפחתו שכבר מזמן לתל תלפיות ,ולחם בתקיפות נגד המתחדשים.
בלי שום טיפת לחלוחית ,אינם שחים איש עם שכחו איך נבראים אמורים להתנהג ,והוא בודל מהם,
רעהו ,מפחדים מצל של עצמם ,ואינם יודעים כוחות על-אנושיים נדרשים לעמוד כאיתן מול כוח הרע שנתיים לאחר בואו לבאניהאד הצטרף אליו אביו
מימינם ומשמאלם... השולט בעולם ,מול האנדרלמוסיא החוגגת בחוצות הגאון רבי יצחק המכונה רבי זעקיל ,מתלמידי מרן
קריה ,אך הוא בשלו ,מתאמץ וכובש את יצרו ,ובסוף – החת"ס ומהיושבים ראשונה לפניו ,דמות מופלאה,
מאידך ,מי שמתנזר מפגיעה רעה זו -ולו רק מפני רק הוא ובניו ניצלו ומהם נשתת שוב העולם. ענוותן כהלל ,מתמיד עצום וקדוש ה' ,הוא עמד
שהוא "מוגבל" מחמת ציווי התורה הק' -מתהלך לעזר לבנו בהנהגת הישיבה והפיח רוח טהרה
באושר וחיות! חי את חייו כשהוא נטול פחד וחרדת לעומד מן הצד באותו זמן היה כנראה כמו מובן מאליו, וקדושה בלב התלמידים.
שוא! חי חיי גן עדן בעולם הזה! שההולכים בשרירות ליבם ועושים כרצונם בכל התאוות
– הם המאושרים השלמים והנהנים בעולם ,ואילו נח אצל שני המאורות הגדולים הללו למדו משנתם
וכמו כן שאר כל המצוות שאנו מחוייבים בהם ,כמה בטהרה מרן רביה"ק מהרי"ץ זי"ע עם אחיו הגדול
חיות ו"צבע" הם תורמים לחיי היום יום! איך היתה הכובש את יצרו – הוא המבויש הנכלם והמרגיש חסרון.
אך כאן באה התורה הקדושה ומגלה לנו ,שכבר אז הגאון רבי מתתיהו זצוק"ל .הגשמיות בישיבה לא
נראית השבוע בלי שבת קודש? איך היו נראים היתה מהמיטב והמשובח ,הארוחות היו דלות ואינן
הימים בלי מועדים וזמנים? איך היינו אנחנו נראים בדורותיו ,בתוך ההתמודדות הקשה מול גלי שצף
חמדות ותאוות העולם ,השלם בנפשו והרגוע ברוחו משביעות ,אך הכוח דקדושה אשר נשב בישיבה
בלי הקביעות עתים ובלי התפילות? איך היינו משך את מיטב הבחורים להתענג על ה' ולהישאב
נראים בלי המצוות שבין אדם למקום ושבין אדם הוא דווקא נח ,דווקא בהיותו "איש צדיק" ונשמר מכל
רע ,לכן הוא "תמים" ושלם עם עצמו. אל תוך קירותיה ולספוג את טהרתה ,להתענג בעונג
לחברו? די לנו להביט על ה"חפשיים" כביכול ועל אמיתי ולהשתלם בשלימות האמיתי והנצחי.
העצבות הסובב אותם ,על הפשעים הנוראים
שביניהם ועל שלל המגרעות אשר עליהם ,כדי נח שהיה צדיק ,מובדל מתאות ממון ומתרחק מגזל,
מופרש מתאוות רעות ,הוא היה "תמים" ושלם *
להבין היטב מי הוא החפשי ומי הוא המשועבד ,מי
יש לו שלימות הנפש ומי מלא בחסרונות. "בדורותיו" – כבר אז ,רק הוא חי חייו בשלימות וברוגע השנים חולפים ביעף ,העלם הצעיר מתעלה בדרכי
נפשי ,ועל דרך דברי האור החיים הק' בפרשת שופטים העבודה ,ובשנת תרמ"ה עולה רביה"ק מהרי"ץ זי"ע
*** "אם ִתּ ְהיֶ ה ִעם ה' ָ -תּ ִמים ִתּ ְהיֶ ה, המובא בראש המאמרִ : ללמוד בישיבה הרמה בפרעשבורג ,אך זכרו הטהור
בזה אנו מקבלים זהרורי הבנה על מה שרביה"ק א יֶ ְח ַסר לְ ָ דּ ָבר .וּכְ פִ י זֶ ה ֵתּ ַבת ִ'תּ ְהיֶה' נִ ְמ ֶשׁכֶ ת לְ ַמ ְעלָ ה של מורו ורבו המובהק מבאניהד לא מש מזכרונו,
מהרי"ץ זי"ע מעלה על נס ומציין את רבו כאדם וּלְ ַמ ָטּהַ ,על זֶ ה ַה ֶדּ ֶר'ָ תּ ִמים ִתּ ְהיֶ ה' ִאם ִ'תּ ְהיֶ ה ִעם ה'' ,אוֹ וכאשר הגיעה אליו השמועה הנוראה בפטירתו
השלם ,בזה שישב בתענית וסיגופים ,עסק בתורה קי ,"'וכיון ַעל זֶ ה ַה ֶדּ ֶר'ָ ;תּ ִמים ִתּ ְהיֶ ה' כְּ ֶשׁ ַא ָתּה ִ'עם ֱא ֶ הפתאומית של רבו זה אליו היה קשור בכל נימי
ועבודת ה' מופרש ומובדל מהבלי עולם הזה ,והיא ש"את האלקים התהלך נח" היה לו שלימות בכל נפשו ,ביום שלישי ג' מר-חשוון שנת תרמ"ט ,נתן
אשר היוותה את נפשו להיותה זכה וצורתו הדברים ,ולא היה חסר לו מאומה.
הקדושה מאירה ,כאשר לשמו ולזכרו תאוות נפש, ביטוי לכאבו המר במכתב שהריץ אל אחיו ,שורותיו
כי כאשר זוכים להיות מאלו "הדבקים בה' מביעות קבין של צער עד דכדוכה של נפש ,עדות
לאהבה עזה וקשר פנימי עמוק לרבו ומורו ,מבהיל
אלוקיכם" ,אז אכן "חיים כולכם היום" ,בחיות, מי הוא הבן חורין באמת?
בשלוות הנפש ,ובשלימות הגוף והנשמה. ביותר הם סוף דבריו שכתב" :ואני אומר אשר
ב
הלכות מוריד הגשם ודיני הזכרת ושאלת טל ומטר
נערך ע"י הגאון מו"ץ דעדתינו פעיה"ק ת"ו
הלכות מוריד הגשם
א .לדידן שמזכירין טל בימות החמה ,אם לא הזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם עד שסיים
ברכת מחיה המתים אין מחזירין אותו) .סי' קי"ד סעי' ה'(
ב .וכן אם נזכר אחר שאמר השם של מחיה המתים ,יסיים הברכה וממשיך השמו"ע) .שם(
ג .נזכר לפני שאמר השם אומרו שם ,וחוזר ואומר ונאמן אתה להחיות מתים) .שם במ"ב(
ד .אם נזכר לפני ונאמן ,אומרו שם ,ואם הוא באמצע ענין כגון בין רופא לחולים וכדומה,
מסיים הענין ואח"כ מזכיר) .שם(
דיני הזכרת ושאלת טל ומטר
ה .התחלת שאלת טל ומטר בברכת ברך עלינו לבני א"י ביום ז' חשון ולבני חו"ל ס' יום
אחר התקופה,
אם הזכיר טל ומטר לפני ז' מרחשון א"צ לחזור להתפלל) .חי' רעק"א סי' קי"ז ,אורחות חיים בשם ו.
חיים לעולם( וי"א דיש לו להתפלל בתורת נדבה ,או ישמע מהש"ץ) .עיין מרא דשמעתתא אות
ל"ג(.
בן א"י שנסע לחו"ל לפני ז' מרחשון ישאל על הגשמים בשומע תפילה )ברכ"י מקו"ח חו"י ז.
דברי יואל שבט הלוי ח"י סי' כ"ב ועוד(.
ח .בן א"י שהתחיל לומר ותן טל ומטר ונסע לחו"ל ממשיך לומר ,ואם שכח א"צ לחזור.
)אחרונים(
ט .בן חו"ל השוהה בארץ ישראל שואל גשמים כבני א"י )הכרעת הברכ"י( .מ"מ אם חוזר לחו"ל
לפני התקופה ,מפסיק לומר ותן טל ומטר) .מנחת יצחק ח"י סי' ט'(
וכ"ז בתפילת לחש אבל ש"צ כשמתפלל בקול רם מתפלל כמנהג המקום )ברכ"י סי' קי"ז י.
ס"ק ח'(
יא .אם לא שאל טל ומטר ונזכר לפני שאמר וברך שנתינו כשנים הטובות אמרו שם ,ואם
נזכר אחר כשנים הטובות אומר ותן טל ומטר לברכה ,וחוזר ואומר כשנים הטובות.
)קיצור שו"ע( ויש שכתבו דצ"ל גם על פני האדמה) .ליקוטי חבר בן חיים סי' קי"ז( וי"א דבכל ענין
טוב להתחיל מותן טל ומטר כסדר) .מ"ב סי' קי"ז ס"ק ט"ו(
יב .נזכר לאחר שסיים הברכה יאמר שם ,וכן אם נזכר לאחר שאמר השם יסיים מברך
השנים ויאמר ותן טו"מ) .מג"א סק"ה שערי תשובה ,וכן הוא הכרעת רוב האחרונים( וי"א דיאמרנו
בשומע תפילה) .קיצשו"ע ומ"ב(
יג .נזכר אחרי שהתחיל לומר תקע בשופר יאמרנו בשומע תפילה) .שם( ,ואם אמר באמצע
ברכה אחרת או בין ברכה לברכה לא יצא )אחרונים(
יד .נזכר אחר שאמר השם של שומע תפילה יסיים שומע תפילה ויאמר שם ותן טל ומטר
לברכה )הכרעת רוב האחרונים( ,וי"א דיסיים למדני חוקיך ותן טל ומטר כי אתה שומע וגו'
)מ"ב סי' קי"ד ס"ק ל"ב( ,ואם נזכר תיכף אחר שסיים שומע תפילה אומרו שם וממשיך רצה
)מ"ב שם(.
טו .נזכר אחר שהתחיל רצה כל זמן שלא סיים יהיו לרצון השני הוזר לברך עלינו ,ואם שמע
אז קדושה קדיש וברכו לא יענה אלא שותק ושומע) .שבט הלוי ח"ה סי' כ"ג( ובדיעבד אם ענה
אינו חוזר לראש אלא לברך עלינו) .אחרונים(
טז .טעה וחזר לשמע קולנו והזכיר טל ומטר אין מחזירין אותו) .שבט הלוי ח"י סי' כ"ג(
יז .אם חזר לברך עלינו ושכח גם בפעם הב' צריך להמשיך עד שומע תפילה) .הליכות שלמה וכן
הובא בשם בעל שבט הלוי(
יח .נזכר אחר שאמר יהיו לרצון וכו' השני ,חוזר לראש התפילה) .סעי' ה'( ואינו אומר ד'
שפתי תפתח) .מ"ב סי' קי"ד ס"ק כ"א(
יט .גם אשה המתפללת ולא הזכירה חוזרת להתפלל) .שו"ת שיח יצחק סי' נ"ח( וגם בערבית
חוזרת) .שם(
כ .ש"ץ שטעה בלחש ולא אמר ותן טל ומטר אינו חוזר ,וסומך על תפילתו שמתפלל בקול
רם) ,שו"ע סי' קכ"ו סעי' ד' (,וכה"ח שם )אות כ"ד( כתב דע"פ סוד אין להתפלל בקול רם אלא
כשמתפלל קודם בלחש ע"כ יגש אחר במקומו.
כא .שכח לומר ותן טל ומטר בשחרית ובמנחה ועדיין לא עבר זמן מנחה ,מתפלל שניים,
הראשונה למנחה ,והשנייה לשחרית) .כף החיים סי' ק"ח ס"ק כ"ג(
כב .שכח לומר ותן טל ומטר במנחה בע"ש ונזכר בלילה לא יתפלל פעמיים) .כף החיים סעיף י"ז
בשם ישועות יעקב(
כג .אם נסתפק אם שאל טל ומטר ,בתוך ל' יום חוזר.
כד .אם בתחילת התפילה היה בדעתו להזכיר אם תיכף אחר גמר התפילה נסתפק חוזר,
ואם לאחר זמן מופלג נסתפק אינו חוזר ,וגדר מופלג כל שהסיח דעתו מתפילת שמו"ע.
)אחרונים(
כה .אם אמר צ' פעמים ותן טל ומטר הרי בחזקת שהזכיר) .שם סעי' ט'( וכשרוצה להרגיל עצמו
ולשנן יתחיל מואת כל מיני תבואתה) .מ"ב סק"מ(
כו .אם נסתפק ביום הל' או אחר ל' יום באופן שאין עדיין צ' פעמים )דאין מזכירין בשבת( דעת
האליה רבה דחוזר ,ודעת הטו"ז ועוד דאינו חוזר -ובמ"ב הכריע להקל דצ' פעמים אפי'
בפחות מל' יום כגון בעל תפילה קבוע וכן ל' יום פחות מצ' פעמים אינו חוזר) .שם סקל"ז(
כז .בשו"ת חת"ס )או"ח סי' כ'( כתב דלכתחילה יש להזכיר ק"א פעמים ומ"מ אחרי צ' פעמים
אינו חוזר.
ג
הרב יודא דוב
בר"ה רוזנבורג שליט"א פנינים חידושים וביאורים ,על סדר המשנה היומית נכתבים
מסכת בבא מציעא
הכרזה על אבידה בזמנינו -קטן שמצא אבידה -השבת אבידה
במשחקי ילדים ואטבי כביסה
יחזירנו לו עד שישיב לו את הסכום שהוציא עבור ההשבה ,אבל אם אינו בטוח הלימוד בסדר נזיקין מועיל לירידת גשמים
בזהאינו מחויב להוציא ממון על הספק בכדי להשיב אבידת אחיו .וביותר כתב במסכת תענית )כד (.מסופר שרבה גזר תענית והתפלל שירד גשם ולא נענה,
כתב הגר"מ פיינשטיין זצ"ל דהמאבד יוכל לטעון שהיתה האבידה חוזרת אליו שאלוהו תלמידיו אמאי כשרב יהודה גזר תענית ירדו גשמים ענה להם רבה
גם ע"י מודעות בבתי הכנסת ולא היה צריך להוציא הוצאות על פרסום בעיתון, שאינו יודע מה גדול כוחם של דורו של רב יהודה מדורו ,שהרי אדרבא אנו
ושוב ודאי שאין המוצא צריך להוציא הוצאות שלא יחזרו אליו לעולם. עדיפים מהם שבשנותיו של רב יהודה היה עיקר לימודם ועיונם בסדר
נזיקין ואילו אנו לומדים כל ששה סדרים ,ע"ש .ובספר תפארת הגרשוני )פר'
קטן שמצא מציאה: תצוה( הקשה מדוע סבר רבה שהלימוד בדורו של רב יהודה בסדר נזיקין
הנה קיימ"ל דהמגביה מציאה קודם ייאוש בעלים ,ונתייאשו הבעלים אח"כ, עמד להם לזכות שיתקבלו תפילתם וירדו גשמים לרחמים ולרצון שהרי
עדיין מחויב המוצא להשיבה ,וכדאמרינן בגמ' דאתי לידי' באיסורא ,דכיון אמר להם למדו נזיקין וזהו הזכות שעמדה להם.
שהגביהה בשעה שהיה מחויב להשיבה שוב לא פקע החיוב השבה ,גם לאחר
ייאוש בעלים .והרמב"ן ביאר דכיון דהמוצא הוא כידא אריכתא של הבעלים וביאר ע"פ מש"כ בתיקוני זוהר )קמז (.שבלימוד ג' בבות מכפר האדם על
לשמור חפצו ,והמפרשים נחלקו בביאור דברי הרמב"ן ,דבנתיה"מ )סי' רנ"ט הפשעים עד שהם נעשים לזכויות ,שע"י לימוד ב"ק נעשה הפשע זדון ,וע"י
סק"א( ביאר דכשלא יצאה האבידה מרשות בעלים לא מהני יאוש ,וכל שהמוצא לימוד בבא מציעא נעשה הזדון שוגג ,וע"י לימוד ב"ב נעשה השוגג זכות.
שומר חפצו הוי כברשות בעלים ,ובמנחת חינוך )מצוה תקלח( ביאר ד' הרמב"ן והיות ואמר רב תנחום בר חנילאי )תענית ז (:אין הגשמים יורדים אלא א"כ
דכיון דהמוצא מחויב לשמור כשומר ,וידו כיד הבעלים ,אין מועיל יאוש נמחלו עונותיהם של ישראל ,וע"ז בשעה שעסקו דורו של רב יהודה בלימוד
בעלים ,ובחזו"א ביאר דכיון שהוא ביד שומר לא מועיל יאוש ,כי הוא נחשב סדר נזיקין נמחלו עוונותיהם וירדו גשמים.
כיאוש בטעות ,שהרי אם הבעלים היו יודעים שהחפץ מצוי ביד מי שמצאה לא
פרק ב' משנה ו'
היה מתייאש.
הוּדה
וְ ַעד ָמ ַתי ַחיָּ ב לְ ַהכְ ִריזַ .עד כְּ ֵדי ֶשׁיֵּ ְדעוּ בוֹ ְשׁכֵ נָ יוִ ,דּ ְב ֵרי ַר ִבּי ֵמ ִאירַ .ר ִבּי יְ ָ
ויש לדון לענין קטן שמצא אבידה והגביהה קודם יאוש ,ואח"כ נתגדל הקטן, אוֹמרָ ,שׁלשׁ ְרגָ לִ ים ,וְ ַא ַחר ָה ֶרגֶ ל ָה ַא ֲחרוֹן ִשׁ ְב ָעה יָ ִמים ,כְּ ֵדי ֶשׁיֵּ לֵ לְ ֵביתוֹ ְשׁ ָ
לשׁה ֵ
דהמנחת חינוך כתב דאינו מחויב בהשבה לאחר שהגדיל ,דכל זמן שהוא ביד לשׁה וְ יַ כְ ִריז יוֹם ֶא ָחד. וְ יַ ֲחזֹר ְשׁ ָ
הקטן הוי לי' כמונח ע"ג קרקע ולא שייך באיסורא אתי לידי' דלא הוי שומר הכרזה על אבידה בזמנינו
אבידה דאין לו דעת ומהני ייאוש קודם שבא הקטן לכלל גדלות ,אכן אם נבאר כתב השו"ע )סימן רסז ס"ג( המוצא אבידה ואינו מכיר את בעליה ,מכריז עליה
בד' הרמב"ן כדעת נתיה"מ יתכן שגם בקטן שמצא אבידה ונטלה להשיבה אע"ג בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ,ובזמן שיש אנסים שאומרים אבידה הנמצאת
דאינו חייב בהשבה מ"מ לא יצא מרשות בעלים לא מהני יאוש ,וכן לד' החזו"א של מלך הוא מודיע לשכניו ומיודעיו ודיו.
דהוי יאוש בטעות ,אפשר שאם היה יודע שהוא ברשות קטן שנטלה להשיבה
לא הי' מתייאש. ומקור חיוב הכרזה איתא במכילתא )משפטים כ( 'עד דרוש אחיך -עד שיצא
עליו כרוז' .ובגמ' )ב"מ כח ע"ב( איתא ,משחרב ביהמ"ק שיבנה בב"א התקינו
וכתב בפתחי חושן )אבידה א ,כא( דלכו"ע אם המציאה נמצאת ביד הקטן לאחר שיהיו מכריזים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות .וע"פ המבואר בפוסקים היו
שהגדיל לכו"ע מחויב להשיבה דלא גרע מקטן שגזל והגזילה בעין דחייב מכריזים לאחר תפילת שחרית ,או בין נפילת אפים לאשרי .והסמ"ע הזהיר
להשיב הגזילה כמבואר בשו"ע )חו"מ סי' שמ"ט ס"ג( ,ולפי"ז דן דשוב שייך בזה שלא להכריז בין אשרי ללמנצח ובא לציון ,אלא יכריזו קודם אשרי,
אתא לידי' באיסורא. שיתבטל עי"ז כוונתן ,והביאו המ"ב )סימן קלב סק"ב( לדינא .וכן מבואר בשו"ע
)או"ח סימן שו ס"ב( דמותר להכריז בשבת על אבידה אפילו הוא דבר שאסור
חיוב השבת אבידה במשחקי ילדים ואטבי כביסה: לטלטלו ,דהוי בכלל חפצי שמים .ובמ"ב )שם סקמ"ח( דנהגו להכריז גם על
יש לדון במי שמתגורר בקומה תחתונה ומוצא בתוך המרפסת שלו את תכולת אבידת עכו"ם מפני דרכי שלום.
ביתו של השכן מלמעלה ,משחקי ילדים וכיוצ"ב ,האם מחויב במצות השבת
אבידה .והיינו אם הדבר רגיל מאוד והשכן שלמעלה רגיל שחפציו נופלים ובספר שערים המצוינים בהלכה נקט דסגי להכריז בבית כנסת אחד ,דעי"ז
בבית השכן שודאי אין כאן ייאוש וחייב בהשבה ,אך יש לדון כשמוצא ברחוב יתפרסם הדבר וחברא חברא אית לי' .אכן הגר"מ פיינשטיין זצ"ל בספרו
משחקים ואטבי כביסה ויודע שחפצים אלו באו ממרפסת שלמעלה האם מחויב דברות משה כתב דצריך להכריז בכל בתי כנסיות שבעיר .וראייתו
לעלות ולהשיב אבידה. ממתניתין שנחלקו רבי מאיר ורבי יהודה בשיעור הכרזה ,דלר"מ מכריז רק
כדי שידעו בו שכניו ,ולר"י בעינן ג' רגלים דחיישינן גם לאנשים רחוקים,
לענין אטבי כביסה יש לומר שבדרך כלל הם נופלים בעת שתולים כביסה ,וא"כ ואנן קיימא לן כר"י .וא"כ גם בזה"ז יש להכריז בכל העיר .ובפתחי חושן
לא הוי אבידה כלל כיון שהבעלים יודעים ומרגישים מיד בנפילתם ויודעים את נקט דיש להכריז בכל בתי כנסיות שבשכונה בה נמצאה האבידה.
מקומם ,ושוב אי"ז חיוב מצות השבת אבידה ]אלא רק כשאר מצות חסד וקיום
ואהבת לרעך כמוך למנוע טירחה מחבירו[ ,ובזה י"ל דאם נפלו לביתו של השכן ולא והנה בזמנינו לא נהגו להכריז בבתי הכנסת ,ולכאורה הטעם משום שיש
באו לקחתם עד יום או יומיים הרי סימן שמיד הפקירוהו הבעלים והחליטו ריבוי בתי כנסיות ,וא"א להכריז בכל המנינים שבכל בתי הכנסת ,ולכך
בדעתם שלא לטרוח אחריהם להשיבם לרשותם. המנהג לתלות מודעות ,וכ"כ בילקוט מעם לועז דיש להניח מודעות להכריז
על האבידה.
אולם בצעצועים שהשליכו תינוקות אל רחוב העיר ,ואין בהם סימן אך רגלים
לדבר שבאו מהדירות שסמוכות להם ,ובזה י"ל שמא דינם כאבידה מדעת, ובשו"ת חת"ס )חו"מ סימן קכב( כתב בזה"ל ,בזמנינו אלו יצא הקול ע"י מגיד
דכיון שהתינוק רגיל בכך וכיון שנתנו משחקים אלו בידם בלא שמירה ניאותה חדשות שקורין צייטונג ,ומעשים בכל יום שהמוצא אבידה או מי שנאבד
הוי אבידה מדעת דלשיטת המחבר אין בהם חיוב השבת אבידה ולרמ"א דינם ממנו דבר מפרסמו ע"י הנ"ל ,עכ"ל .והפוסקים דנו בדבריו האם יש חיוב
כהפקר ומותר לקחתם. לפרסם השבת אבידה בעיתונות וכדו' ,ומהו גדר השיעור בזה.
אמנם בגדים וחפצים יקרים שנפלו לרחוב העיר ונראים הדברים שהם באים ובכל ענין ,אם הפרסום עולה ממון ,מבואר בפוסקים דמחויב להתעסק
מהבתים שלמעלה ודאי איכא מצוה השבת אבידה מעליא שדרכם ליפול בלא בהשבה רק באופן שהוא יודע בוודאות שיוכל לגבות את ההוצאות מבעל
ידיעת הבעלים. האבידה ,וכגון שיכול לגבות את החוב משווי האבידה שברשותו ,ולא
דא
הרב יוסף צבי
הלוי שישא
מרגליות ומטמניות
שליט"א מפלאי פלאות התורה
הידועים לאותה המצוה לשמרו ,ואם יהיה כֹחם בסוד כדאיתא על זה ברבה. דיבור )ב(
המטר ,וירד איש ההוא לפני התיבה בשנת בצורת בר מינן, חתם סופר דרשות לח' טבת ,דף פ"ח טו"ד ,ד"ה והנה במ"ש.
יזקקו אליו לקבל תפלתו למעלה ,וְ יֵ ָענֶ ה במהירות ,מה שלא צריך התחכמות גדול איך לשמור את פיו
יעשה זולתו ואף אם יהיה חסיד יותר ממנו ,ואף אם יהיה לו אל יפתח פיו לשטן לומר שהוא ראוי לעונש צריך לשקול בפלס מאזני שכלו תחילה על כל דיבור ודיבור
סגולה לענין זה ,לא יהיה לו סגולה לענין תפלה אחרת ,מפני הא וודאי שעל העונש העבר ובא על האדם ,וודאי יהיה אדם שרוצה להוציא מפיו אם הוא מוכרח אם לא ,ולזה צריך
שאין לו מהירות וזריזות במצוה התלויה באותה אבר שבו מצדיק עץ החיים שבסוף ספר "נפש החיים" ,דף ת"כ. התחכמות גדול.
תלוי ענין תשובה קבלת תפלתו ,והיינו סוד איתמחי גברא עליו את הדין ,אבל להבא שראוי לבוא עליו עונש אל יהא
חסד לאברהם מעין שני ,נהר מ"ג. איתמחי קמיע. האדם מצדיק עליו הדין שהוא ראוי לעונש כזה ,שזהו פותח דיבורו של צדיק עושה רושם למעלה
פיו לשטן ,אלא יבקש רחמים אולי יתעשת לו הקב"ה. ולמטה
מהרש"א חידושי אגדות ,תענית דף ח' ע"א.
אברהם אבינו בחר לגור בחברון כדי שיצטרך ויאמר ה' סלחתי כדבריך )שלח י"ד כ'( .ופירש רש"י ז"ל
לרחמי שמים כל שעה שירד גשמים הד' של אחד גדולה לשמור הדיבור "כדבריך" ,בשביל מה שאמרת "פן יאמרו" וגו' .ולכאורה
כגן ה' כארץ מצרים )לך לך י"ג י'( .כבר הסברתי במקום אחר, יפלא מה שבא רש"י להשמיענו .ונראה ,שזה כוונת רש"י,
שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד ]ואתחנן ו' ד'[ .אפשר כי זה
כי בגן ה' העולם המתוקן לא צריכים תפלה למטר .וארץ דהנה משה התפלל להקב"ה בעד ישראל בטענה שלא יהיה
אחד מהטעמים כי ע' של שמע גדולה ,רמז לשמור ברית ח"ו חילול ה' ,כמאמר הפסוק "ושמעו מצרים" וגו' ,ולכאורה
מצרים ערות הארץ לא זכו שיצטרכו לתפלה ,כי לא רצה ה'
העינים ,וד' דאחד גדולה לשמור הדיבור ,והם ב' עיקרים הלא ביד הקב"ה כל מחשבת בני אדם וכל דרכי בני אדם
רמוס חצרו ,רק נתן להם נילוס .ואנשי סדום רעים כארץ
גדולים שרוב גופי תורה תלויים בהם ,עין דיבור.
מצרים וגרוע מהם ,ובחר לו לוט עמהם .ואברהם בחר כסא דוד דרוש כ"ה.
להטות לאשר יחפוץ ,אם כן יטה מחשבות האומות שלא
בהיפוך ,ויאהל עד חברון שהוא טרשות של ארץ ישראל יאמרו מבלתי וגו' ,ולא יהיה ח"ו חילול ה' .אבל הענין ,דיבור
ופסולת ,כדי שיצטרך לרחמי שמים כל שעה ושעה. כל דיבור שאדם מדבר נחסר לו איזה חלק של צדיק עושה רושם למעלה ולמטה ,כמאמר הכתוב )איוב
חתם סופר שם] .עיין עוד ערך תפלה ד"ה הרה"ח[. כ"ב כ"ח( "ותגזור אומר" וגו' ,ואם כן כיון שאמר משה בתפלתו
מחייו שיהיה ח"ו חילול ה' כשיעשה ח"ו כלה בישראל בוודאי כן
הזהיר במצוה ידוע ויורד לפני התיבה כלינו שנינו כמו הגה )תהלים צ' ט'( .אפשר בהקדמת מהרח"ו יהיה ח"ו חילול ה' .וזהו שפירש רש"י בשביל מה שאמרת
ז"ל ,דכל דיבור שאדם מדבר נחסר איזה חלק מחייו ,ואם
בשנת בצורת נזקקים לתפלתו ירבה דברים בטלים מתקצרים ימיו .וזהו שאמר "כלינו
"פן יאמרו" וגו' ,ודיבורך עשה רושם ובוודאי יאמרו ,אבל
אם יהיה אדם אחד נזהר במצוה ידוע ,יתלוו אליו מלאכים זולת דיבורך שאמרת "פן יאמרו" ,לא היו האומות אומרים
שנינו" כפי ערך הדיבור שנדבר אם מעט ואם הרבה .וזהו כך ,אבל כיון שאמרת אתה שיאמרו ,בוודאי יאמרו ,כמאמר
הידועים לאותה המצוה לשמרו ,ואם יהיה כֹחם בסוד המטר,
שאמר "כמו הגה" ,כשיעור הדברים אשר ידבר. הכתוב "ותגזר אומר" ,וכנ"ל.
וירד איש ההוא לפני התיבה בשנת בצורת בר מינן ,יזקקו יוסף תהלות שם.
קדושת לוי שם.
אליו לקבל תפלתו למעלה ,וְ יֵ ָענֶ ה במהירות ,מה שלא יעשה
זולתו ואף אם יהיה חסיד יותר ממנו ,ואף אם יהיה לו סגולה גשם הערעור על יעקב אבינו שאמר בלשון
לענין זה ,לא יהיה לו סגולה לענין תפלה אחרת ,מפני שאין מגונה
לו מהירות וזריזות במצוה התלויה באותה אבר שבו תלוי הזהיר במצוה ידוע ויורד לפני התיבה לא היה שום ערעור על יעקב ,רק במה שאמר בלשון מגונה
ענין תשובה קבלת תפלתו ,והיינו סוד איתמחי גברא איתמחי בשנת בצורת נזקקים לתפלתו "מעט ורעים" ]ויגש מ"ז ט'[ ,והיה לו לומר "מעט ולא טובים",
חסד לאברהם מעין שני ,נהר מ"ג. קמיע. אם יהיה אדם אחד נזהר במצוה ידוע ,יתלוו אליו מלאכים אבל "רעים" הוא חלול ה' ,שהרי הקב"ה פדאו מכל רע,
ה
מהנעשה והנשמע בחצר קדשנו
לתפילת קבלת שבת ומעריב בליל יו"ט נכנס רבינו הגה"צ ראש ישיבתנו שליט"א .בקריאת התורה
שליט"א בשעה 7.00לערך ובית המדרש הגדול נתכבד רבינו שליט"א בהוצאה והכנסה ועלה הושענא רבה ושמחת תורה
מלא מפה אל פה באלפי ישראל זקנים ונערים
שבאו מקרוב ומרחוק לחסות בצל הקודש בהאי
רביעי .אחר חזרת הש"ץ היתה הפסקה קצרה ,ורבנו
שליט"א החל באמירת ההושענות בהתעוררות בצל כ"ק אדמו"ר שליט"א
יומא רבה מרכז מועדי השנה .לפני התיבה ניגש עצומה ,חביטת ערבות קיים רבינו שליט"א בביתו
בנעימה הגה"צ רבי שמואל זלמן שליט"א חדב"נ רב נאוה קודש אחר קדיש תתקבל .בסיום התפילה הושענא רבה
דקהילתנו בהר יונה ,גמרו בשעה .8.15 בירך רבינו שליט"א 'גוט יו"ט' לכל קהל הקודש. בתחילת ליל הושענא רבה נמסר לרבינו שליט"א
קוויטל מיוחד מועד 'מהרה ישמע' להעלות לזכרון
רבינו שליט"א אמר בקול חוצב 'אתה הראת' ,ורבנים שמחת תורה שמות המצפים לזיווגים ובירך ברכת קדשו שנשמע
ונכבדים נתכבדו בכבוד התורה ,בין היתר הנגיד בשו"ט במהרה .רבינו שליט"א לשולה"ט סעודת
מו"ה מרדכי אהרן גומבו שליט"א בונה 'היכל ערב שמיני עצרת בשעה 5.10נכנס רבינו שליט"א
למנחה ,וניגש כש"ץ הר"ר יחזקאל בר"ש ווייס הי"ו האושפיזין של דוד מלכא משיחא לפני שעה 10
התורה' ,הנגיד מו"ה ליפא פריעדמאן הי"ו שקנה והדליק הנרות ,נטל ידים לסעודה ,זמרו גם מניגוני
זכות 'אתה הראת' .הרב מבי"ש שליט"א נתכבד מב"ב.
ימים נוראים ,רבינו אמר ב' שיר המעלות ,בזימון על
בחזנות של הקפה ראשונה .ההקפות נערכו אחר כך נכנס רבינו שליט"א לסוכת בית המדרש, הכוס כיבד את הרה"ח רבי דוד יששכר שישא הי"ו
בשמחה רבה כשהציבור מתרומם טפחיים מעל בירך על המזונות וברכת 'לישב בסוכה' וציוה לשגר לרגל האושפיזין.
הקרקע ומלכם בראשם עורך ריקודין עילאין מזונות לכל הציבור שיברכו 'לישב בסוכה' .כן טעם
קדישין ,במיוחד רקד למול התשב"ר ,וכן קרא את ממאפה הממולא באגוזים כמנהג .נסובה שיחה עם מיד אחר השוה"ט אמרו משנה תורה ,ותחילה אמר
תלמידי הקיבוץ דישיבתנו הק' וכיבד כל אחד מהם הרב הגאון ר' עמרם אופמן שליט"א מו"צ ,ורבינו רבינו שליט"א תחינות וזוהר מסידור בית יעקב.
בריקוד בספר התורה .כן כיבוד בריקוד עם הס"ת שליט"א שהיום סמך על האריז"ל לחבוט הערבות אח"כ התחילו תהלים ,רבינו שליט"א סיים כל
עסקנים וגבאים נאמנים .בין ההקפות זמרו ניגוני אחר קדיש תתקבל כדי שלא יגרם דוחק .רבינו קאפיטל כש"צ ,ובין כל ספר אמרו היה"ר של ליל
התעוררות וניגוני שבת קודש. שליט"א החל הזמר 'בנה ביתך' ו'לשנה הבאה הושענא רבה ושרו ניגוני התעוררות ,גמרו אמירת
בירושלים' ,ופנה אל סוכת ביתו נאוה קודש ברח' התהלים אחרי שעה .3
גללו ספרי התורה לקריאת יום מחר כנהוג ,רבינו
יקים ,שם אמר התפילה ונפרד מהסוכה.
שליט"א מחזיק הס"ת והרב מבי"ש שליט"א גולל. לתפילת שחרית של יום הושענא רבה נכנס רבינו
אחר החזרת הס"ת לארוה"ק זמרו אדון עולם ,ורבינו בין מנחה למעריב אורגנו על ידי ארגון 'לחיותנו' שליט"א בשעה ,8.15בית המדרש הגדול מלא היה
שליט"א בירך 'גוט שבת גוט יו"ט' לארבע רוחות שיעורים מיוחדים בקדושת וסגולת יום שמח"ת על כל גדותיו בהמוני צאן המקושרות ,התפללו
ההיכל. מפי מגידים חשובים שליט"א. ברוב התרוממות והתעלות כשלפני התיבה עובר
ו
מהנעשה והנשמע בחצר קדשנו
והשירות לכבוד התורה .בהקפה השביעית עלה בשעה 7.30בבוקר נכנס רבינו שליט"א לתפילת חבר המשוררים הי"ו הנעימו בשירת 'ובנחה יאמר'.
רבינו שליט"א על הפארענטשעס יחד עם שחרית .קדיש דרבנן היה בשעה ,7.45ומיד עלתה אח"כ השמיע דברי תורה בנעיצת סוף התורה
האברכים בתוך עמי ,נהדר היה המחזה כשהמוני להבת שלהבת תפילת שחרית של שמיני עצרת ,לתחילתה בעניני דיומא שבת קודש ואמונה שלימה,
בחורי ישיבותינו הק' ירדו לרקוד אחים גם יחד אשרי עין ראתה מאורות בהשתפך נפשות ישראל וסיים בברכות טוב .אחר כך עברו כל הקהל משך
בראשות הגה"צ ראש ישיבתנו שליט"א .בגמר במחיצת קדשו של רבינו שליט"א המבעיר את שעה ארוכה לקבל 'דגים' מידי רבינו שליט"א
ההקפות השמיע רבינו שליט"א דברי הדרכה האש הגדולה כשפני קדשו לוהטות ברשפי אש באנפין נהירין.
נוקבים ,שיבח מה שנהוג לאחרונה בבתי מדרשנו בהתרגשות ובנחלי דמע.
סדרי 'והכינו' בערבי שבתות לציבור האברכים אח"כ התפללו מנחה ,ש"ץ היה הר"ר קליין שליט"א
ובעה"ב הע"י ,וכן בישיבתנו הק' חברת 'מקדשי ל'הקל בתעצומות' ניגש נעים זמירות הרה"ח רבי מבי"ש ,קרא בתורה הרה"ח רבי יוסף צבי קליין
שביעי' להבחורים הע"י ,שמכינים עצמם לקראת יוסף צבי ניילנדר שליט"א ובניו שיחי' לימינו שליט"א ,רבינו שליט"א עלה שלישי .גמרו אחר
שבת ,והכריז אל האברכים שיביטו נא איך ערכו שעה .5 מרננים בקול.
אבותינו את יום השבת ,ובל יאבדו את המתנה טובה, רבינו שליט"א נכנס להקפות של יום ואמר אתה לטיש נעילת החג נכנס רבינו שליט"א בשעה 7.40
וביום השבת יקבעו מקום לכל תפילה ,בין בליל הראת .פתיחת הארון נתכבד הרב מבי"ש שליט"א ,לערך זמרו ניגוני שמחה והתעוררות משך כשעה
שבת ,ובפרט בשבת בבוקר ,גם ראוי שידע הבן כמעשהו בראשונה נערכו ההקפות בהתרוממות ומחצה .לתפילת ערבית ניגש הרב הגאון רבי חיים
שאביו משכים בשבת בבוקר ללימוד לפני התפילה, ובו ירוץ צדיק ותעבור הרינה במחנה .בין ההקפות יוסף בלויא שליט"א מו"צ ורב שכו' פאג"י.
קרא לקבל על עצמינו לבוא אל בית המדרש
במשמר על מורא מקדש ולעשות את עצמו כאלם, אחר כך התקיים מעמד הקפות שניות בשעה 11.40 הורה רבינו שליט"א לזמר ניגוני התעוררות.
והוא סגולה לפרנסה ולהרחבת הדעת ,ואחר קבלה בקריאת התורה קרא הר"ר ראובן אייזנבאך הי"ו לערך ,הנגיד מו"ה חיים הערצאג הי"ו קנה זכות
שתי שבתות יעמידו ממונים קיום לדבר ,וציוה את מהר יונה ,רבינו שליט"א עלה שלישי ,וכן עלה חתן אתה הראת ,ואחר הפצרות הסכים רבינו שליט"א
ברכת קדשו לכל הקהל .כשקהל ההמונים מפזזים לומר אתה הראת כש"ץ זה לראשונה .בני חוץ לארץ תורה ,הרב מבי"ש שליט"א עלה חתן בראשית.
בריקודי הנעילה בהתרפקות על ימי ההוד שעברו נתכבדו בכבוד התורה ,והחלו את ההקפות כשרבינו
עלינו לטובה. לתפילת מוסף וגשם ניגש לפני התיבה הגה"צ הרב שליט"א רוקד ומפזז בכל עוז בתווך ,וכיבד אנשים
חשובים להחזיק את ספר התורה .בהקפה ראשונה מבי"ש שליט"א כאשר היתה באמנה.
יהי רצון שנזכה להמשיך עלינו את הימים פנה רבינו שליט"א לדרום מזרח ההיכל ורקד
הקדושים ,ולהביאם אל תוככי ימי החול ,לשאוב אחר מנחה ערך רבינו שליט"א קידושא רבה לכבוד בהתלהבות קודש .בהקפה הרביעית עמד רבינו
מהם חיות דקדושה ,להתרומם ולהתעלות בתורה
ועבודה ויראת שמים. סיום התורה וסעודה ראשונה ,רבינו קידש על היין .שליט"א ליד מקום התשב"ר ועודד הריקודים
ז
י"א חשון -פטירת רחל אמנו ע"ה
התועלת בבנית המצבה על קבר הודיע לו דרגא דרחל שהוא בחינת מלכות תפילותי'ה עמדה בעד בניה עד היום
עלמא דאתגליא ,על כן נקברה בדרך באתגליא,
צדיק היא לנו ולבנינו כדברי הזוהרא הנ"ל .גם מ'תה ע'לי ר'חל ב'ארץ
במד"ר ,ויזכור אלקים את רחל ,זכרני ה' ברצון
הנה אין תועלת לצדיק עצמו הקבור שיעשו עמך פקדני בישועתך ,ד"א זכר חסדו ואמונתו
הר"ת הוא ר'חל מ'בכה ע'ל ב'ניה ,כמו שפירש לבית ישראל ,י"ל שזכות רבים עמדה לה לרחל,
בנין נפש על קברו ,כי זה רק לתועלת מי שזקוק )אמרי נועם ,ויחי( רש"י ז"ל.
לכך שינדרו ויתפללו עבור נשמתו ,לא כן הצדיק כי רחל אם הבנים מיועדת להמליץ טוב בעד
אשר שפתותיו דובבות ,ודבריו הן הן זכרונותיו. ראש חודש ניתנה בזכות רחל אמנו בני' תמיד ,ולפיכך נקברה באם הדרך כדי שתהא
לעזרה לבניה כשיגלה אותם נבוזראדן ורחל
אך עיקר התועלת בבנין המצבה על קבר הצדיק ע"ה מבכה ומבקשת עליהם רחמים כמובא ברש"י פ'
הוא לנו ולבנינו ,שנדע את מקום קדשו ,ושנוכל רחל אמנו ע"ה בזכותה נתנו ראשי חדשים ויחי ,וזכות זה זכר לה אלקים לטובה וקבל
כאן להשתטח ולשפוך דמעותינו ולבבינו לפני לישראל וכן ראשי חדשים לעמך ר"ת רחל. תחנוניה ,וזש"א ויזכור אלקים את רחל ,את בא
ד' בתפלה ותחנונים ,ושנתעורר כאן במקום ומוסף ראש חדש רחל אמנו תקנתו שראתה לרבות צאצאיה הנתונים בצרה ובשביה אלו
הקדוש הזה לתשובה ,ללכת בעקבות הצדיק ברוח הקדש שנשי המדבר לא נכשלו בעגל שיגאלו בזכותה כמו שהבטיח לה השי"ת מנעי
ולהדבק במידותיו ודרכיו בקודש ,וכבית הועד ורמזה שמה בר"ת ראשי חדשים לעמך) .מדבר קולך מבכי וגו' ושבו בנים לגבולם ,וע"ז מסיים
קדמות להחיד"א ,מערכת ר'( המ"ר זכרני ה' ברצון עמך וזכר חסדו ואמונתו
שבנו על קברו של חזקי' שהיו אומרים לו
למדנו ,ללמוד מתהלוכות קדשו ,ולהתפלל לבית ישראל ,היינו תפילותיה בעד כלל ישראל
להרבות בצדקה ביום י"א חשון )תורת מהרי"ץ ,ויצא( היא שעמדה לה היום.
ולעורר זכותו ,ומהאי טעמא בנה יעקב אבינו אני אומר אי לדידי צייתי ראוי והגון שיתקנו
מצבה על קבורת רחל אמנו הקדושה ,לזכרון לעשות לימוד גדול בכנופייא גדולה בליל י"א במקום קבורת רחל הבטיח לה
לדור אחרון ,שצפה ברוח קדשו שהגליות חשון ויומו על מצבת קבורת רחל כדי לעורר
עתידות לעבור שם ,וכל קשה יום יוכל בכל זכותא דרחל מבכה על בניה ויקיים הקב"ה הקב"ה על ביאת המשיח
הבטחתו אליה ושבו בנים לגבולם ,ומה טוב דמי כ'ברת א'רץ ל'בוא א'פרתה ר"ת עולה ב"ן,
הדורות לשפוך שם שיחו לפני ד'. והס"ת עולה 'מלכות' .ושם במקום קבורת רחל
)דעת סופר ,דרושים( שהוא מתופסי התורה ילמוד כהיום הזה בכל
מקום שהוא במאמרי הש"ס והמדרשים הבטיח לה הקב"ה על ביאת משיח דרגא
לנסוע לארה"ק אפי' רק להיות על המדברים ברחל אמנו כי דבר בעתו מה טוב דמלכות ,כמו שפרש"י ז"ל .וזהו ואקברה שם
ועי"ז זכותה תהא למגן וצינה בעדינו אכי"ר ,גם בדרך אפרת הוא בית לחם ,רמוז 'שם בדרך'
קבר רחל עולה 'משיח בן יוסף'' ,הוא בית' עולה 'משיח
רבי פנחס מקאריץ ז"ל אמר ,כי רוצה לנסוע מן הראוי הוא דבכל מקום שישראל מצויין שם
שיתנדבו ביום הזה לקופת רחל אמנו זיע"א איש בן דוד' .גם ואקברה' שם' בדרך' ס"ת 'אדני'.
לארץ הקדושה ו]אפילו[ להיות רק אצל קבר נמצא רמוז בכאן כל הבחינות שהם ,רחל ב"ן
)אוצר ישראל ח"א, רחל אמנו ע"ה. כמתנת ידו והוא דבר גדול לעשות כזאת ביום
פקודתה מידי שנה בשנה ואגוני מגנא. אדני מלכות כנ"ל .לזה התנצל עצמו בזה לפני
ערך הרה"ק ר' פנחס מקוריץ אות ד'( יוסף ,ורמז לו ברמז ,כי די לחכימא ברמיזא ,אשר
)מועד לכל חי ,סי' כ"ו(
בית המדרש הגדול
"היכל מהרי"ץ" דושינסקיא
בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
הודעה חשובה מטעם גבאי ביהמ"ד הגדול
הננו להודיע כי כל הספרים הפרטיים שנשארו בבנין
ביהמ"ד הגדול מירח האיתנים נמצאים בקומת
השטיבלאך ליד המעבר לשטיבלאך החדשים
עד יום ה' פרשת לך לך בערב
ולאחמ"כ יפונו כל הספרים מהבנין והתורה חסה על ממונם של ישראל
קול רינה וישועה באהלי צדיקים
אנו מודיעים בזה לקהל ציבור אנ"ש
כי זמן החתונה לנכד כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
החתן ישראל משה בן לבנו
הגה"צ ראש ישיבתנו שליט"א
נקבע ליום רביעי ב' תמוז פר' חוקת הבעל"ט
ויה"ר שמשמחה זו יושפע שפע ששון
ושמחה לנו ולכל ישראל אמן
נדבת ידידנו
נדבת ידידנו נדבת ידידנו הר"ר יואל בינימין נדבת ידידנו נדבת ידידנו נדבת ידידנו נדבת ידידנו
הר"ר חיים ישעי' הלוי הר"ר יעקב עקיבא הכהן לפקוביץ הי"ו הר"ר אברהם יצחק הר"ר משה אליעזר הרה"ח ר' יואל הרה"ח ר' אליהו עזריאל
שישא הי"ו הלוי בר"ג שישא הי"ו לרגל הולדת בתו הלוי שישא הי"ו הלוי הברפלד הי"ו הרצוג הי"ו קוביטשעק הי"ו
לרגל הולדת בנו ני"ו למז"ט לרגל הולדת בנו ני"ו למז"ט תחי'למז"ט לרגל הולדת בנו ני"ו למז"ט לרגל הולדת בנו ני"ו למז"ט לרגל שמחת נישואי בתו תחי' לרגל שמחת נישואי בתו תחי'
השלום זכר בבית מדרשינו בבית אביו רח' פנחס בן הקידושא רבא בבית בבית אביו רח' פנחס בן השלום זכר בבית מדרשינו ביום שלישי ביום שלישי
נוף הגליל -הר יונה יאיר 3/22בי"ש מדרשינו רח' חזון איש ב"ב יאיר 3/22בי"ש רח' מעשי חייא בי"ש באולמי ארמונות חן בני ברק באולמי ארמונות חן בני ברק
יזכה לגדלו לתורה לחופה יזכה לגדלו לתורה לחופה יזכה לגדלו לתורה לחופה יזכה לגדלו לתורה לחופה יזכה לגדלו לתורה לחופה יה"ר שיבנו בית נאמן בישראל יה"ר שיבנו בית נאמן בישראל
ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה מתוך שמחה ונחת מתוך שמחה ונחת
והרחבת הדעת והרחבת הדעת
ח
י"א חשון -פטירת רחל אמנו ע"ה
אלהים חשבה לטובה ויזכור אלהים את רחל הוא ציוה להיות ישר ונאמן ולאהוב ריעו כנפשו רחל אמנו ע"ה היה לה כח לכבוש את
שמסרה סימנים ללאה כמשז"ל וישמע אליה וחטא לה' במה שציער לחברו .והשני מה יצרה
אלהים מדת הדין אף שהיתה צדקת בת רשע שחטא לחבירו ממש וציערו והיינו דקאמר ואביו קרא לו בנימין ,פי' רמב"ן היא קראתו בן
נשמעה תפלתה אף לגבי מדת הדין .ותאמר אסף יעקב התחת אלהים אנכי .אשר מנע ממך אוני ואבילות ויעקב פי' בו לשון און וכח ע"כ
אלהים את חרפתי שהיו או' שאני נשאתי באיסור כלומר אני ודאי מחלתי לך מה שציערתני אך קראו בן ימין שיש בו כח .ולפע"ד גם היא היתה
ליעקב דב"נ בביאה תליא מילתא ויש איסור שתי חלק גבורה שחטאת לו עדיין נשאר והוא מנע כוונתה כך בן הכח והגבורה כי אילו לא היה לה
אחיות באחרונה ולכך אני עקרה .ועתה נתגלה ממך וכו' .ותאמר הנה אמתי בלהה וכו' וזה אני גבורה לכבוש את יצרה לא מסרה סימניה
דאין כאן איסור שתי אחיות) .חומת אנך ,ויצא( מקבלת לעינוי לכפר מה שחטאתי לה' .ואדרבא ללאה ,ולא נישאת ליעקב
באיסור ב' אחיות ולא מתה
עתה ע"כ קראה לזה הבן
שמתה בלדתה בן אוני
וגבורתי ,וחשש יעקב שיטעה
אדם ויבין בן אבלי ע"כ ביאר
הדבר בן ימין וכח.
)חת"ס סופר ,וישלח(
גודל מעלת רחל אע"ה
במסירת הסימנין ללאה
י"ל ,כי רחל הפליאה לעשות
במה שמסרה הסימנים ללאה
כדי שלא תתביש והיא בתוקף
אהבה ליעקב ולא ידעה אם
יתרצה אביה להשיאה גם היא
ליעקב ואם יעקב יתרצה
לקחתה גם היא ועם כל זה
מסרה הסימנים והיה פשוט
אצלה שעשתה מצוה גדולה,
אך עתה נקפה לבה שמא
נענשה בעבור שציערה ליעקב
כי בבקר כשידע שהיא לאה
גדל צערו מאד וזו היא סיבה
שלא ילדה וז"ש ותרא רחל
בעין השכל כי לא ילדה בעבור
יעקב וז"ש ליעקב בשבילו
שציערתו .ותקנא רחל
באחותה שהיא דהטעיתה
ליעקב ממש יש לה בנים .והיא
שהיתה גרמא לקתה .ומזה
חשבה דהכל תלוי ביעקב
דמחל ללאה ולה לא מחל ולכך
נענשה .ולזה ותאמר ליעקב
הבה לי בנים שתמחול לי .ואם
אין מתה אנכי שעוני לא נמחק
והרשע בחייו קרוי מת .ויחר
אף יעקב ברחל שחשדו שלא
מחל ולכך נענשה ואיך חשבה
כזאת מאחר שידע תוקף
אהבתו אותה ואיך ס"ד
וחשבה שהיה מראה לה
אהבה ובקרבו ישים אורבו
שלא למחול עונה הא ודאי
חושדת בכשרים דאמנם בכל
חטא אשר יחטא איש לחבירו
חוטא בשתים א' לה' יתברך כי
ט
;
הרה"ק רבי נתן דוד ראבינאוויטש -משידלובצא זי"ע
הרב ישעי' קוהט שליט"א ז' חשון תרכ"ו
להם ,זה נעשה ראש .הרה"ק רבי מאיר שלום מקאלשין אמר בשם רבינו שצריכין להבין תולדות בעל ההילולא זצ"ל
מבוקש החסיד בעוד הפתקא בכיסו .הרה"ק רבי יעקב צבי מפאריסאוו זי"ע אמר שהוא יודע
משבעה עשר דרכים שהיה לו לרבינו לקרב יהודים להשי"ת. רבינו נתן דוד נולד בחודש תשרי שנת תקע"ד ,לאביו הרה"ק רבי ירחמיאל מפשיסחא זי"ע,
בן הרה"ק היהודי הקדוש זי"ע ,ולאמו מרת מרת גאלדא ע"ה ,בת הגאון רבי דוד דוב זצ"ל
פעם אמר רבינו" :האדם כמו שהוא יורד בזה העולם ,יורד עמו צורך העולם הזה גם כן ,כל אב"ד שדה לבן ,נכדת אחות הגאון הברוך טעם זצ"ל.
מה שנצרך לו לצורך עבודתו יתברך" .ואמר" :משל למלך ששלח את השר שלו להלחם
במקום מדבר ,וקבע לו הדרך ,ואמר לו שיהיה מוכן לו שם בדרך כל ההצטרכות המלחמה. היהודי הקדוש מפרשיסחא נתכבד בסנדקאות אצל רבינו ,וצוה ליתן לו את השם 'נתן דוד',
כאשר בא באמצע הדרך לא השיג מאומה ,וזעף והתרעם על המלך .אמר לו איש חכם" :מן באמרו" :איך גיב ענק א נביא ]על שם נתן הנביא[ ,אין א מלך" ]על שם דוד המלך[.
הסתם לא הלכת בדרך שקבע לך המלך" .הוא לקח את המפה ,והסתכל בה ,וראה שבאמת
טעה בדרכו .מיד חזר למקום שקבע לו המלך ,ואכן שם מוכן לפניו כל טוב .כך האדם שהמלך רבינו למד אצל הגאון רבי שמשון זצ"ל אב"ד קינצק .רבינו נסע אל הרה"ק רבי ישכר בער
מלכי המלכים הקב"ה שולח אותו לזה העולם ,ללחום מלחמות היצר ,ומכין לו מן הסתם גם מראדושיץ זי"ע ,הרה"ק רבי משה מלעלוב זי"ע ,הרה"ק רבי יחזקאל מקאזמיר זי"ע ,ואצל
כן פרנסה וכל הצטרכותו שלא יחסר לו מאומה .והנה אחר כך כשהאדם תועה בהדרך ואין הרה"ק רבי חיים מצאנז זי"ע .כשהגיע לפרקו נשא את מרת דבורה פעריל ע"ה ,בת הרה"צ
לו הצטרכותו ,העצה לזה שיקח מפת העולם -היא התורה ,ויסתכל בה איך לחזור להדרך רבי שמואל פשעדנאווק זצ"ל.
שקבע לו מלכו של עולם ב"ה ,ואז יראה שהכל מוכן לו") .דברי בינה פר' נשא ד"ה לבד הנשמה(
ראשית הנהגתו היתה בפרשיסחא ,ובשנת תר"י עבר לשידלובצא ,ושם ניהל את עדתו .כאשר
רבינו נפטר ביום ז' חשון שנת תרכ"ו ,ונטמן באהל בשידלובצא .רבינו שעסק בתיקוני נשמות, נפגש רבינו עם הרה"ק בעל חידושי הרי"מ זי"ע ,אמר לו" :אתם צריכים לישב מקודם ,כי
וכאשר היה מושיט את ראשו מבעד לחלונו החוצה ,היו נאספות אליו יונים למאות מקרוב הנכם כתר תורה" .השיב החידושי הרי"מ" :אבל אתם הנכם כתר שם טוב" ,וישבו שניהם
ומרחוק ,והוא היה מסתכל עליהן באהבה וברוך .כל ימי חייו היו היונים לאלפיהם מתרפקות יחד.
על חלונותיו .אולם באותו יום שבו גברו אראלים על המצוקים ,והוא נתבקש לישיבה של אמר רבינו על המאמר )גיטין נו (:כל המצר לישראל נעשה ראש ,הפירוש מיצר מלשון בין
מעלה ,אז נעלמו בבת אחת כל אותם היונים שהוא היה מטפל בהן. המצרים שהוא גבול .פירוש מי שיכול לעשות לישראל גבול שלא יכול שום דבר רע להגיע
גבוה לתוך ידיו של הרה"ק רבי נתן דוד .ובאחזו אותי על
ידיו הקדושים ,אמר לי" :תניח עצמך מעט ,ואחר כך תלך הסבא קדישא ,והוא היה נושא ונותן באותו הענין .גם סיפורים מבעל ההילולא זצ"ל
לתוך הבית הזה הסמוך פה" .ועשיתי כך ,ואחר כך נכנסתי שמעתי כל מה שהשיב לו הסבא קדישא בענין הזה ,עד
שהאיש לקח ברכת פרידה מהרבי ,והלך לדרכו.
אל תוך הבית הזה ,והנה ראיתי בחדר אחד את זקני הרה"ק בצל רבותיו הקדושים זי"ע
הרבי ר' בער ,יושב בראש השלחן ,ומצד האחד יושב זקיני
הרה"צ ר' מאיר זצ"ל ,ומצד השני הרב הצה"ק ר' ישראל
אחר כך פנה הרה"ק מראדושיץ אלי ,ואמר לי" :ראית בתחילה נסע רבינו לראדושיץ ,אל הסבא
שהמגיד הקדוש מקאזניץ בא אצלי מהגן עדן מיוחד קדישא .מסופר :פעם אחת קרא הסבא קדישא
איטשע זצ"ל ,ואמרו אלי" :בני אל תבהל מאומה ,כי עדיין בשבילך ,לדבר עמי לטובתך" .סיים רבינו" :אם אני ראיתי
לא בא עתך" .מאז הוטב לו בכל פעם יותר ,וכעבור כמה מראדושיץ להחסיד ר' מרדכי הריבשובער ז"ל ,ואמר אליו,
שהמגיד הקדוש זי"ע בא במיוחד בשבילי מגן עדן לדרוש שימהר לנסוע וליתן צו לביתו כי בא קצו .כאשר שמע
ימים ,קם מהמטה בריא אולם כאחד האדם. טובתי ,לא אשתוקק לשדך עם נכדו"? ובסיימו הדברים החסיד דברים אלו נבהל מאד ,והלך לבית המדרש לקחת
תיכף קראו התנאים. ברכת פרידה מהחבריא קדישא.
אל הרה"ק מצאנז נסע רבינו כשהנהיג כבר
עדה .סיפר הרה"ק רבי רבי צבי הירש מרודניק זי"ע ,רבינו כאשר סיפר זאת הרה"ח ר' יעקב לפני הרה"ק רבי הלל בין החבריא נמצא אז רבינו ,אשר עדיין לא יצא טבעו
היה קדוש עליון ובעל רוח הקודש ,והיה רגיל לבוא לצאנז, מראדושיץ זי"ע ,בעת שנתמנה לשו"ב בק"ק ראדושיץ ,אמר בעולם ,וטרם התפרסם לאיש קדוש .רבינו שאל את ר'
לפעמים עם כשלש מאות מחסידיו .כשעמד בחדר הסמוך לו רבי הלל" :אמת הדבר ,כי אני בעצמי הייתי שם בעת מרדכי" :מדוע פניכם רעים היום"? וסיפר לו שהרבי ציוה
לחדרו של הרה"ק מצאנז טרם כניסתו אל הקודש פנימה, עליו שחיש מהר יסע לביתו ,כי הגיע שעתו להפרד מן
עשה הכנה גדולה שארכה יותר משעתיים ,ולפעמים אף
כשלש שעות .רבים באו להתבונן ולראות כיצד צדיק
וקדוש זה עושה הכנות .בעמדו בסמוך לפתח ,הוא נגש אל
הדלת ,אחז בידית ,משך ידו הימנה והתחיל לסדר את ראית שהמגיד הקדוש
" העולם .בתוך הדברים אמר בדרך הלצה" :הנפיחות שיש לי
תכאב לי יותר מכל אלה ,כי יש לי יסורים גדולים מזה".
אמר לו רבינו" :שמעתי מזקי היהודי הק' זי"ע ,שמי שנגזר
עליו מיתה מן השמים ר"ל ,אם יש לו נפיחות ,היסורים
פאותיו ואת הדיקנא קדישא שלו תיקן את בגדיו ,ופניו היו
חוורים כמת ב"מ .אחר כך ניגש עוד הפעם אל הדלת אחז מקאזניץ בא אצלי מהגן מהנפיחות ,פודין אותו ממוות" .בשמעו מזה נתמלא
שמחה וחדוה ,והלך בחזרה אל הרה"ק מראדושיץ בלב
בידית שוב ,משך ידו וחזר להכין את עצמו באימה וביראה
בסדרו את זקנו ופאותיו וכל איבריו ,עד שבהתאמצות עדן מיוחד בשבילך, שמח .בבואו פנה אליו הרבי ,ושאל אותו" :מדוע בתחלה
הלכת בפנים זועפות ,ועתה באת בפנים שוחקות .בטח
מרובה פתח מעט את הדלת ,אז יצא הרה"ק מצאנז
לקראתו ,וקיבלו בחביבות יתירה ,והושיבו בסמוך אליו,
לדבר עמי לטובתך נתהוה חדשות" .סיפר לו רבי מרדכי את דברי רבינו בשם
זקינו היהודי הק' זי"ע .אמר לו הסבא קדישא" :אם כן הוא,
אלא שהוא לא היה יכול לפצות את פיו מרוב אימה ופחד,
"
תוכל להשאר פה" .ונשאר שמה איזה שבועות ,וחי אחר זה
ורק לאחר זמן מה התחיל לשוחח עם הרבי .כששאלוהו המעשה עוד הרבה שנים.
החסידים לפשר גודל פחדו ויראתו מהרה"ק מצאנז, שהיה הרה"ק משידלובצא אצל זקיני הסבא קדישא בחדרו.
השיבם רבינו ,שאילו היו יודעים מיהו הרב מצאנז כפי וזקני שם ידו הקדושה על לחיי בדרך חבה ,ואמר לי: בעת שהתקשר רבינו בקשרי שידוכין עם הרה"ק רבי
שהוא יודע ,כלל לא היה בהם עוז להיכנס אליו. "תסתכל היטב בצורתו הק' של רבינו המגיד הקדוש אלעזר מקאזניץ זי"ע ,טרם קריאת התנאים ,חשב הרה"ק
פעם היה רבינו בפורים אצל הרה"ק מצאנז ,וכיבדו הרבי מקאזניץ ,וזכור את צורתו הקדושה". מקאזניץ את יחוסו כדרכו בקודש .אחר כך בעת הגישו
שישתה כוס יין .אבל בנו של רבינו ,הראה לאביו שלא התנאים לקרות ,אמר רבינו" :אני לא אחשוב את היחוס
ישתה על פי פקודת הרופא ,כי זה מזיק לבריאותו .הקפיד בימי נעוריו נחלה הרה"ח רבי חנינא שיין זצ"ל ,חתנו שלי ,רק אספר הדבר שהביאני הלום ולשדך את עצמי עם
רבינו והתרעם ,באמרו" :אפילו אם הרב מצאנז היה נותן של הרה"ג רבי מאיר זצ"ל בנו של הסבא קדישא מראדושיץ אחד מנכדי המגיד הק' מקאזניץ זי"ע" .וסיפר" :פעם אחד
לי לשתות כוס סם המוות ,ג"כ הייתי שותה ללא היסוס". זי"ע בחולי אנוש מאד ,והרופאים נתייאשו ממנו לגמרי, היה לי ענין נחוץ מאד לשוח עם רבי ומורי הסבא קדישא
והגיע לידי גסיסה ר"ל .בתוך כך נפלה עליו תרדימה גדולה, מראדושיץ זי"ע ,ולדבר הדבר הזה באר היטב הוצרכתי
לשהות אצלו בראדושיץ לכל הפחות בערך שנה תמימה,
על כס ההנהגה וישן איזה שעות .כאשר הקיץ משנתו הרגיש הטבה יתירה,
והתחיל לדבר .תמהו אנשי הבית על זה מאד ,ושאלו אותו ובאשר שחשבתי זאת מקודם שלא יהיה ביכולתי לקחת
כאשר נענה רבינו להפצרת הרבים ,והחל להנהיג את על מצב בריאותו ,והשיב כי מרגיש הרבה יותר טוב. לי פנאי ולשהות שם שנה תמימה לדבר עמו הדבר ,על כן
בני עדתו ,מיאן בראשונה לקבל מהם מתנות כל שהן ,שכן קצרתי הענין בכל מה דאפשר ,ולקחתי רק התמצית דברים
חשש מפני דברי חכמינו ז"ל )אבות פ"ד מ"ה( כל הנהנה רבי חנינא סיפר להם בזה" :כאשר נרדמתי בשינה ,והנה של הענין הזה ,אשר הוצרכתי לשהות על זה בערך חודש
מדברי תורה נוטל חייו מן העולם .הדחקות שררה בביתו. ראיתי לפני את אדוני אבי זקני הרה"ק הרבי ר' בער אחד .נסעתי לראדושיץ ,וכאשר באתי לבית המדרש של
אולם הוא היה שקוע בעבודת השי"ת ,והיה נעלה לחלוטין מראדושיץ זי"ע ,שירד אלי עם עוד איש זקן אחד ,ושאלתי הרה"ק ,ישבתי שם איזה שעות.
מעניני הגשמיות של העולם הזה .כאשר הגיעו מים עד את זקני הסבא קדישא ,מי הוא הזקן הלז ,והשיב לי כי הוא
נפש הלכה הרבנית ,על קבר זקנו היהודי הקדוש ,ושפכה אליהו הנביא ז"ל" .ואמר עוד אלי" :בני אל תבהל רוחך ,כי טרם בואי פנימה ,קצרתי עוד הדברים שהוצרכתי להשיח
לפניו את מרי שיחה ,ובהביעה לפניו את משאלתה שתוכל עדיין לא הגיע שעתך" .כאשר הלכו מאתי ,הרגשתי בעצמי עמו רק על איזה שעות .הלכתי לחדרו הק' פנימה ,והנה
לגדל את בניה לתורה וליראת שמים ,הוסיפה אם אין קמח כי שני אנשים נשאו אותי והפריחו עמי דרך יער אחד .והנה כאשר פתחתי את הדלת ,ראיתי איש אחד עומד ומדבר
אין תורה ,ובגלל התעלמות בעלה מכל עניני העולם הזה, מתוך היער יצא הרה"ק המפורסם רבי נתן דוד משידלובצא, עם רבי ומורי .והנה מחמת שהכרתי באיש הזה כי לא איש
אין בידה לכלכל את ביתה לחם לפי הטף. וצעק אל האנשים" :הניחו לו הניחו לו ,כי הוא נכד הרה"ק פשוט הוא ,כי מראהו היה כמראה מלאך אלקים נורא,
הרבי ר' בער מראדושיץ זי"ע" ,ולא שמעו אליו ,וצעק עוד לזאת לא הרהבתי עוז לגשת הלאה ,ונשארתי עומד
לאחר ימים אחדים נראה היהודי הקדוש בחלום לנכדו – בקול אליהם" :הניחו לו בפקודת מו"ר הרבי ר' בער ,כי הוא במפתן הפתח .אבל מה נשתוממתי כאשר שמעתי מהאיש
רבינו ,והסביר לו פירוש אחר למאמר 'כל הנהנה מדברי צוה שתניחו לו" .אז הניחו לי ,והרגשתי כי נפלתי ממקום כל הדברים אשר היה בלבי ובדעתי לדבר אודותם עם
יא
הרה"ק רבי נתן דוד ראבינאוויטש -משידלובצא זי"ע
ז' חשון תרכ"ו
בואו ,וסיפר לו כי השעה דחוקה כעת לרבו ,וכלה פרוטה מן את ישראל ,שישראל יראים מיום הדין ,יראים מגלות ,יראים תורה' ,יהודי שכל חיותו והנאתו מדברי תורה ,אז מותר לו
הכיס ובארץ נכריה לא ידעו מה לעשות .תיכף נתן הגביר ר' מהתורה הקדושה ,יראים מעולם הזה ומעולם הבא ,לכן נא ליהנות משל אחרים' ,נוטל חייו מן העולם' הוא רשאי ליטול
שמחה למשמש שני מאות רובל כסף ,אשר קיבלם בשמחה שלא להבעית את ישראל". כדי חיותו מבני אדם .יתר על כן חייב הוא ליטול מידם ,כדי
רבה והכניסם תיכף אל רבינו ,ואמר לו שר' שמחה שלח לזכות את הציבור ,וזכות היא להם שהם מחזיקים בידו.
מעות אלו .והגבאי שאל אם יתן רשות לר' שמחה לכנוס סיפר הרה"צ רבי שמואל צבי טייטלבוים זצ"ל ,מה
לקבל שלום ,אבל רבינו אמר שימתין עד אחר התפילה .אחר לאחר פטירת הסבא קדישא מראדושיץ ,נסעו חבורת
שסיפר לו אביו הרה"ג רבי דוב בעריל זצ"ל מקינצק ,כשהיה
התפילה כאשר נכנס ר' שמחה ,חשב כי רבינו יקבל אותו חמיו פעוט רך בן שנה אחת ,חלה באופן קשה מאד .הלך אנשים מחסידיו אל רבינו על שבת קודש .בהיותם שמה
בסבר פנים יפות ובשמחה ,כאשר כן היה דרכו תמיד לשמוח אביו רבי דוב בעריל עם חמיו לשידלובצא אל רבינו .והנה הרהרו בלבם ,הלא טוב היה לנו להיות מקודם אצל הרה"ק
עמו ולכבדו ,ובפרט כעת ,אחר תשורה הגונה כזו בשעת כאשר אך דרכו על מפתן ביתו ,בא רבינו לקראתם ואמר רבי יעקב מאפטא זי"ע על שבת אחד ,ולראות התנהגותו
דחקו .אבל הוא התפלא לראות כי רבינו נתן לו שלום בשפה להם" :שובו תיכף לביתכם ,ותלחשו לקטן שאני נתן דוד הקדושה ,כי הוא הכיר עוד את רבינו הקדוש מלובלין זי"ע.
מצוה למחלה שתלך ממנו" .מיד חזרו לביתם ,וכשבאו שמה, כאשר הרהרו זאת בלבם ,מיד הרגיש זאת רבינו ברוח קדשו,
רפה ,ותיכף פנה ממנו מבלי דבר מאומה ,והיה הדבר לפלא
נטה הקטן למות ר"ל ,גרשו שניהם את האנשים שעמדו שם, ואמר אליהם" :הגם שלא הכרנו את מרן הרה"ק מלובלין
גדול בעיני ר' שמחה ,ונפלו פניו .כן היה גם ביום ערב שבת זי"ע ,אבל הכרנו את רבינו הסבא קדישא מראדושיץ זי"ע,
קודש ,רבינו לא קירב את ר' שמחה. ולחשו באוזניו את דברי רבינו ,ותיכף פתח עיניו ,וב"ה
הבריא וחי עוד שישים שנה. שהוא היה מעין לובלין ,ומי שהכיר אותו כאילו הכיר ממש
את רבינו הקדוש מלובלין זי"ע".
והנה בליל שבת קודש אחר התפילה ,קרא רבינו את ר'
שמחה ,ונתן לו שלום בשמחה ופנים מאירות ,ואמר לו כי מדרגותיו פעם אחת בראש השנה הגיעו אל רבינו מאות חסידים
באמת היה לו צער גדול מזה אשר כלתה אצלו הכסף, פעם אחת כשהיה רבינו איזה שבועות בעיר
וכאשר הביא לו מעות היה לו שמחה כאילו החיה את נפשו, ואנשי מעשה ,ונתעלו יחדיו בימים הנוראים .בשני ימי ראש
קארלסבאד ,נפל מחשבה באיזה מאנשי שלומו אוהביו השנה התפלל רבינו בכוחות עצומים ,ובתפילתו העלה את
אבל בכיוון התאפק מלשמוח עמו בימי החול ,ועכב את ומיודעיו ,שיסעו אצלו על שבת קודש אחד לקארלסבאד,
השמחה על יום שבת קודש. שומעי לקחו לעולמות עליונים .במוצאי ראש השנה כאשר
באמרם ששם בודאי יהיה להרבי יותר שמחה ונחת רוח אנשי שלומו רצו להפרד ממנו ,נכנסו לחדרו ולא מצאו אותו.
מנסיעתם מאשר יסעו לביתו לשידלובצא ,מחמת ששם אין
פעם בא רבינו לעיר אחת ,הגיע אליו אברך אחד מיד החלו לחפש אחריו ,עד אשר מצאו אותו באחד החדרים
והתנצל לפניו על חמיו .שלח רבינו לקרוא אותו ולהוכיחו הפנימיים של ביתו ,כשהוא עוסק בעבודת עץ ,ומתקן
על פניו .אמנם האיש היה קשה עורף וסירב לשמוע בקולו, שולחנות .חסידיו נשתוממו למראה עבודתו המופלאה של
עד שהיה מוכרח לאמר לו ,שכל שכמותו הוא בבחינת לבן
וחתנו בבחינת יעקב .העיז האיש הזה לאמר לרבינו" :אם כן
גם אתם ,הלא יש לכם חתנכם שהוא בבחינת יעקב ,ואתם תדעו אהובי ,אשר לגודל
" רבם .רבינו נענה ואמר ברוב ענותנותו" :הנה לאחר ראש
השנה בו נתקדשו בתפלתם ,והגיעו למעלות מופלאות,
בטוח אני כי נפקחו עיניכם להכיר בי שאין בי ממעלות
אבותי הקדושים ,וללא ספק אתם תעזבו אותי ,ותלכו
בבחינת לבן" .השיב לו רבינו" :אני בעת שהייתי חתן לחמי,
גמרתי בדעתי לזכור ולא לשכוח זאת ,ופעלתי אז בעצמי
האהבה והשמחה אשר השגתי לחפש אחר רב הגון כדי לשמוע תורה מפיו כמלאך ה'
להשאר בבחינת יעקב כל ימי ,אך אתה כל ימיך הנך נשאר בעת ראיתי אתכם ,אזי צבאות .לכן מעתה חייב אני לעסוק במלאכה כדי
להתפרנס".
בבחינת לבן". נתישבתי תיכף ליקח
אחד מנכדיו של רבינו התאכסן בביתו .בלילה נכנס אליו האהבה הזאת לעבודת הבורא פעם באו חסידים לפני רבינו ,והתלוננו על האכסנאי
הפעוט ,ואמר" :סבא אני פוחד בלילה" .השיב רבינו" :גם אני של העיירה ,שלוקח הרבה כסף ,אך עינו צרה בסעודת
פוחד ,אך לא מהלילה ,אלא ממי שברא את הלילה ,לכן בוא
יתברך שמו ויתעלה ,כי אהבה אורחיו .שלח אחריו רבינו ,ואמר" :החסידים מתלוננים עליך,
ותישן בחדרי". כזאת לא יאתה להשתמש בה אומרים שאינך מביט בעין טובה על סעודות האורחים
פעם אחת שבת רבינו בעיר חאנטשין ,שבת אחר פסח
רק לכבוד הבורא לכבוד שבת הסועדים על שולחנך" .ענה לו האכסנאי" :אין הם חסידים
אלא רעבתנים ,דואגים לאוכל ולמלאות כריסם במעדנים,
הנקרא 'שבת געלע מצות' .אמר אז רבינו תורה מפני מה קודש והחסידות מה תהיה עליה ,לשם מה באו לשידלובצא"?
קורין את השבת הזה געלע מצות .אחרי עריכת שלחנו נענה רבינו ואמר" :עולם הפוך ראיתי ,חסידים ראשונים כל
"
הטהור ,היו החסידים חוזרים על דברי התורה .והנה היה שם מאוויהם היתה החסידות תורה ועבודה ,ראו האכסנאים
אברך אחד שלא היה מחסידי רבינו ,ואמר לחסידים" :אני ודאגו להאכילם ,וכיום החסידים מתלוננים על אכילה,,
יודע שיש מקומות ששבת זה נקרא בשם אחר ,אם כן והאכסנאים על החסידות ,עולם הפוך".
התורה של הרבי שלכם לא היה ולא נברא" .והתחילו לו שום יודע ומכיר ,כי ארץ נכריה הוא .וכן עשו ,ונסעו בשלום
החסידים להתקוטט עמו. ויבואו לקארלסבאד על שבת קודש. פעם אחת בבוא הרה"ק רבי יעקב צבי מפאריסאוו זי"ע
אל רבינו ,וראה רבינו שהוא מרבה בצומות ,הניא אותו מזה
בתוך כך נכנס רבינו ,ושאל מה זאת ,וסיפרו לו את דברי ויהי בבואם אל רבינו ,תיכף נתן להם שלום ,אך יותר לא דיבר הדרך ,ואמר לו" :אמשול לכם משל לשני אנשים שהיו
האברך .אמר רבינו" :תדעו שאיש הזה מתפלל בתפילין עמהם מאומה .האנשים הנ"ל היה להם צער גדול מזה ,אחרי תועים בדרך ,והיו שני דרכים לפניהם .אמר האחד לחבירו,
פסולין" .החסידים בשומעם זאת ,ביודעם כי רבם רוח אשר כתתו רגליהם מהלך רב כזה רק לכבוד הרב ולהנאתו, בדרך אחד כבר הלכתי ולא מצאתיו לטוב וישר ,בדרך השני
אלקים דבר בו ,תיכף היו רצים לבית האברך ,ובכפיה היו וכעת ירחק אותם ולא ישית לבו אליהם ולדבר עמהם ולדרוש
שלומם וטובתם ,ויהי הדבר לפלא גדול בעיניהם ,ולא יכלו נקומה ונלכה יחד .כיוצא בזה שעל מה שמסגף עצמו
חוטפים מאתו את התפילין ,ופתחו אותם ואז ראו כולם כי
להבין מה זה. באכילה אין מועיל תשובה ,כי הגוף נצרך מאוד לעבודת
היה פסול דאורייתא ,והיה רעש בין החסידים כי עין בעין
השם יתברך ,ואם יחליש הגוף הוא כמו שאיש חיל יקטע
ראו רוח הקודש כזה.
והנה כאשר בא שבת קודש ,אזי תיכף שלח אחריהם ויביאם את ידו ,וכי יועיל לו תשובה ,הא אי אפשר לו לעבוד עוד".
אמנם רבינו אמר להם" :תדעו שאין זה רוח הקודש ,רק אל ביתו ,ויקבלם ברוב שמחה ,ושמח עמהם מאד ,והיה לו
שידע זאת מדברי חכמינו ז"ל שאמרו ,שלכך אנו מניחין עמהם התעוררות והתלהבות גדול עד שאין לשער ,והיה זה פעם נחלש רבינו מאוד בין כסא לעשור ,ונתקרר מאוד,
ארבע פרשיות של תפילין ,משום דבתורה כתיב ולטוטפות לפלא יותר בעיניהם .כראות רבינו אשר הוא להם לפלא ,אמר וגזרו עליו הרופאים שלא ילך להמקוה ,כי סכנה גדולה
להם" :אל יהיה זה לפלא בעיניכם מה שלא פניתי אליכם
בין עיניך ,וטט בכתפי שתים ופת באפריקי שתים .לכאורה ועצומה הוא לו .בהגיע ערב יום כיפור ,אמר רבינו שלא
בעת שנתתי לכם שלום באמצע השבוע .תדעו אהובי ,אשר
קשה לפי דברי האברך הזה ,אפשר יש מקומות אשר קורין לגודל האהבה והשמחה אשר השגתי בעת ראיתי אתכם ,אזי ישגיח כלל על הרופאים ,כי שלוחי מצוה אינם נזוקין ,וילך
טט ארבע ,אם כן היה צריך להניח ששה פרשיות .אלא ודאי נתישבתי תיכף ליקח האהבה הזאת לעבודת הבורא יתברך למקוה .היה שם תלמיד חכם אחד מתלמידיו ,ואמר לרבינו:
שאין משגיחין במקומות ,ואם כן אברך הזה שמשגיח על שמו ויתעלה ,כי אהבה כזאת לא יאתה להשתמש בה רק "הלא משנה מפורשת היא שלא ילך להמקוה ,כיון דכהן
מקומות אחרים ,אם כן אינו סובר את הכלל של חכמינו ז"ל לכבוד הבורא לכבוד שבת קודש". גדול לא היה מאריך בתפילה ,רק היה מתפלל תפלה קצרה
לענין תפילין ,ולכן אמרתי שמתפלל בתפילין פסולין" .אף שלא להבעית את ישראל ,אם כן אף שכ"ת בטוח שלא יזיק
כי לפי האמת היה רוח הקודש גלוי ,אולם ברוב ענוותנותו עוד מסופר :אל רבינו היה נוסע תמיד הרה"ח ר' שמחה לו המקוה ,אבל אנחנו תלמידיו יראים שמא ח"ו תזיק לו
הלביש את הענין בדברי חכמינו ז"ל. מקראשניק .פעם אחת נסע רבינו לרחוץ במעייני הישועה המקוה ,ואם כן רבינו מחויב שלא ללכת למקוה בכדי שלא
בארץ מרחק .והנה ר' שמחה גם הגיע קרוב לשם לרגל עסקיו, להבעית את ישראל" .השיב לו רבינו" :הנה מה יקרו ומה
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן והחליט לנסוע על שבת קודש אל רבינו .הוא הגע כבר ביום נעמו דברי הרה"ק מראדאמסק זי"ע ,שהוא אמר הפשט
מקורות :שלהבת קודש ח"ב ביום ה' ,וכאשר ראה אותו המשמש של רבינו שמח לקראת במשנה ,שהתפלל רבונו של עולם ,אנא השם שלא להבעית
מערכת "בית יוסף להבה" שע"י התאחדות חבורות האברכים דוא"ל S5813468@GMAIL.COMאו 05331-03541
תרומות ונדרים ונדבות ניתן לשלם אצל הגובים בכל עיר וכן בכרטיס אשראי בעמדות נדרים פלוס בכל בתי מדרשינו
יב
