gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בית יוסף להבה · Beis Yosef Lehava — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: בית יוסף להבה · Beis Yosef Lehava

שבוע: נח (2026-10-12)

בית יוסף להבה · Beis Yosef Lehava — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫לוח לימוד היומי‬ ‫פרשת לך לך הבעל"ט‬ ‫בס"ד‬ ‫ספה"ק‬ ‫משניות‬ ‫קיצור‬ ‫יערת דבש‬ ‫בבא מציעא‬ ‫שולחן ערוך‬ ‫מ‪-‬‬ ‫פר' משנה דרוש‬ ‫סי' סעי'‬ ‫יום‬ ‫ג‪-‬ד א' ובברכת סלח‬ ‫ו'‬ ‫יג‪-‬יז‬ ‫ט'‬ ‫א'‬ ‫לנו‬ ‫ה‪-‬ו א' בברכת ראה‬ ‫ו'‬ ‫ט'‪-‬י' יח‪-‬א‬ ‫ב'‬ ‫נא‬ ‫ז‪-‬ח א' וזהו מאמרינו‬ ‫ו'‬ ‫ב‪ -‬ו‬ ‫י'‬ ‫ג'‬ ‫בברכת‬ ‫ז'‬ ‫רפאנו‬ ‫א‪ -‬ב א '‬ ‫ז‪-‬יג‬ ‫י'‬ ‫ד'‬ ‫ג‪-‬ד א' ועל זה צוח‬ ‫ז'‬ ‫יד‪-‬כא‬ ‫י‬ ‫ה'‬ ‫ה‪-‬ו א' ברכת השנים‬ ‫ז'‬ ‫י'‪-‬יא כב‪-‬א‬ ‫ו'‬ ‫שב"ק‬ ‫ייי‬ ‫י‬ ‫ב‪-‬יא‬ ‫יא‬ ‫פר' נח תשפ"ז‬ ‫גליון תתק"נ‬ ‫הרב יחיאל מעכל גרינוואלד שליט"א‬ ‫פנינים מתורת רבותינו לשולחן השבת‬ ‫וכשאין בנ"י עושין רצונו של מקום אזי 'וישלח את היונה מאתו'‪ ,‬ובתוקף‬ ‫‪ A‬מעלת העובד בהצנע לכת עם אלקיו ‪a‬‬ ‫הגלות 'ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה' ולכן 'ותשב אליו' שכלל ישראל‬ ‫אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלקים התהלך נח‬ ‫שבים אליו בתשובה שלימה‪' ,‬ותבוא אליו היונה לעת ערב' דבעת אשר‬ ‫)ו‪ ,‬ט(‪ .‬הנה מי שעושה המצוה למען יראוהו בני אדם וישבחוהו‪ ,‬אינו עושה‬ ‫ינטו צללי ערב בגלות המר הם באים ובים אליו והשי"ת מושיעם‪' ,‬ועלה‬ ‫המצוה רק לעיני בני אדם‪ ,‬אבל מי שעושה את המצוה כדי לעשות רצונו‬ ‫זית' היא רמז לאורה ושמחה של תורה ומצוות שכלל ישראל מקיימים‪,‬‬ ‫יתברך שמו‪ ,‬אז גם באין בני אדם רואים אותו הוא עושה את המצוה‪ ,‬והוא‬ ‫והוא 'טרף בפיה' שאף כשמושיעם והיתה הרווחה התורה והמצוות הוא‬ ‫הצנע לכת עם אלקים‪ .‬וזהו 'נח איש צדיק תמים היה בדורותיו'‪ ,‬ועל זה‬ ‫מאכלם של ישראל ואינם פונים אל רהבי העולם הזה‪.‬‬ ‫מסיים לאמר 'את האלקים התהלך נח' שהיה בהצנע לכת אף באין בני אדם‬ ‫דרשות חתם סופר )ז' אדר‪ ,‬דרוש כ'(‬ ‫רואים אותו‪ .‬וביותר אתי שפיר על פי מה שפירש באבן עזרא צדיק ‪-‬‬ ‫במעשיו תמים ‪ -‬בלבו‪ ,‬היינו שהיה תוכו כברו ולא רצה שישבחוהו בני‬ ‫‪ A‬נח הכניס כוח מסירות נפש לדורות עולם ‪a‬‬ ‫דרשות כתב סופר )ראש השנה‪ ,‬דרוש ח"י(‬ ‫אדם‪.‬‬ ‫וירח ה' את ריח הניחוח )ח‪ ,‬כא(‪ .‬איתא במדרש "הריח ריחו של אברהם‬ ‫אבינו עולה מכבשן האש‪ ,‬ריח של חנניא מישאל ועזריא עולין מכבשן‬ ‫‪ A‬להזכיר לעצמו יום המיתה לשוב לטוב ולא להיפך ‪a‬‬ ‫האש‪ ,‬ריח דורו של שמד ]וכו'["‪ ,‬וצ"ב איך מרומז זה בקרבנו של נח‪ .‬וי"ל‬ ‫ויאמר אלקים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם )ו‪,‬‬ ‫כדרך שביאר הרמב"ן בפרשת הקרבנות שעיקר הקרבן הוא שיחשוב‬ ‫יג(‪ .‬נראה עפ"י מאמר חז"ל )ברכות ה ע"א( "א''ר לוי בר חמא אמר ר''ש בן‬ ‫כאילו הקריב את עצמו וגופו למען שמו ית'‪ ,‬והנה נח כשיצא מהתיבה‬ ‫לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע‪ ,‬אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק‬ ‫וראה כל העולם חרוב ונחרב ורק הוא ובני ביתו ניצלו מן החורבן‪ ,‬הקריב‬ ‫בתורה‪ ,‬אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע‪ ,‬אם נצחו מוטב ואם‬ ‫קרבן לה' בעד כפרת נפשו בלב ונפש חפיצה כאילו הקריב את עצמו‬ ‫לאו יזכור לו יום המיתה"‪ ,‬נמצא שהדבר האחרון שיכול האדם לעשות כדי‬ ‫ממש‪ ,‬ומעשה אבות סימן לבנים שכוח עבודתו זו השפיעה לדורות‬ ‫להינצל מן החטא‪ ,‬הוא להזכיר לעצמו את יום המיתה‪ ,‬אמנם הרשעים‬ ‫הבאים לעבדו במסירות נפש עד כלות‪ ,‬ולכן מרומז בפסוק זה שהריח ה'‬ ‫הללו במקום לקחת טענה זו כדי לשוב לטוב‪ ,‬לקחו את הטענה הזו בעצמה‬ ‫ריח מוסרי הנפש לדורותיהם‪ ,‬כי כולם היו מכוח מסירות נפשו של אותו‬ ‫כדי להרבות בתאוות העולם והבליו‪ ,‬כי אמרו מחר אנחנו מתים וכלים מן‬ ‫תורת מהרי"ץ‬ ‫זקן ע"י מעשה אבות סימן לבנים‪.‬‬ ‫העולם ולא נוכל ליהנות ממנה כלום‪ .‬וזהו 'ויאמר אלקים לנח קץ כל בשר‬ ‫בא לפני' ‪ -‬היינו הטענה הזו של "קץ כל בשר" דהיינו יזכיר לו יום המיתה‬ ‫‪ A‬ארץ ישראל כולו קודש ועובדים בה לשמה ‪a‬‬ ‫באת וקובלת לפני 'כי מלאה הארץ חמס מפניהם' שעל ידי טענה זו גופא‬ ‫וחם הוא אבי כנען )ט‪ ,‬יח(‪ .‬כנע"ן הוא ר"ת "כ'ינור נ'עים ע'ם נ'בל" )תהלים‬ ‫הם מלאים חמס ועבירות‪ ,‬ולכן מוכרח לכלותם מן העולם 'והנני משחיתם‬ ‫פא‪ ,‬ג(‪ ,‬והוא על פי סוד‪ ,‬כך אמר מורי ]מרן החתם סופר[ נ"י‪ ,‬ורצונו לומר דארץ‬ ‫מרן רביה"ק מהרי"ץ זי"ע )מכת"י תלמיד בשנת ת"ש‪-‬תש"א(‬ ‫את הארץ'‪.‬‬ ‫ישראל כולו קדוש‪ ,‬וחוץ לארץ מעורב‪ ,‬ועובד ה' בחו"ל לאו כולו לשמה‪,‬‬ ‫אבל כל זמן שהיה הכנעני בארץ ישראל היה גם שם מעורב‪ .‬ולכן כנע"ן‬ ‫ר"ת כ'נור נ'עים ע'ם נ'בל‪ ,‬לרמז שכל זמן שהוא בארץ אז 'כנור נעים'‬ ‫‪ A‬עבודת האדם לזכך גופו ע"י השתוקקות לה' ‪a‬‬ ‫היא השכינה הקדושה 'עם נבל' שהם הקליפות מעורבים‪ ,‬כן כתבו בעלי‬ ‫צוהר תעשה לתיבה וגו' )ו‪ ,‬טז(‪ .‬הוא מוסר‪ ,‬שיעשה 'צוהר' ואור נערב לגופו‬ ‫המקובלים‪ ,‬וקצרתי מאוד וסמכתי על המבין‪] .‬א"ה‪ :‬ראה דרשות חת"ס )שבת‬ ‫המכונה 'תיבה' אשר הנשמה שוכנת בו‪' ,‬ואל אמה תכלנה מלמעלה' ‪-‬‬ ‫הגדול דרוש יד‪ ,‬שבת שובה דרוש ב'(‪ :‬והנה טרם בוא ישראל לשם היה עדיין כוח הקליפה‬ ‫'תכלנה' מלשון כלתה נפשי‪ ,‬שתמיד תהיה כלתה נפשו למעלה מעלה‪,‬‬ ‫מעורב בארץ ההיא כמ"ש במקום אחר‪ ,‬כנען ר"ת כינור נעים עם נבל‪ ,‬ואח"כ נעשה כולו‬ ‫ו'אמה' היינו התורה כמו שכתב הרע"ב )אבות פ"ג מ"ג בשם רש"י(‪' ,‬ופתח‬ ‫קודש ארץ ישראל‪ ,‬ולכן לעתיד לבוא כתיב 'לא יהיה עוד כנעני בבית ה'' )זכריה יד‪ ,‬כא([‪.‬‬ ‫התיבה בצידה תשים' פירוש‪ ,‬שיהיה פתח קברו מוכן לפניו‪ ,‬ע"ד יזכור לו‬ ‫רשימות תלמיד משנת תקפ"ו)נדפס בחת"ס מאמרים חדשים(‬ ‫יום המיתה‪' ,‬תחתיים שניים ושלישים תעשיה' שיחלק מעשי העולם על‬ ‫חתם סופר‬ ‫שלוש מדריגות‪ ,‬והוא יאחוז במדריגה האמצעית‪.‬‬ ‫‪ A‬תפילה בכוונת הלב גורם קירוב הגאולה ‪a‬‬ ‫ויחדלו לבנות העיר )יא‪ ,‬ח(‪ .‬ובמסורה‪ :‬ויחדלו הקולות )שמות ט‪ ,‬לג(‪ .‬יש‬ ‫‪ A‬אחר שמושיע ה' את ישראל הם עובדים אותו בכל לב ‪a‬‬ ‫לפרש‪ ,‬כי בנין ביהמ"ק הולך ונבנה במרום ע"י תפילותינו בקול שוועה‬ ‫וישלח את היונה מאתו וגו' ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו‬ ‫בכוונת הלב‪ ,‬וכבר כתב ביערות דבש )ח"א דרוש ג( דעיקר הטעם לאריכות‬ ‫וגו' ותבוא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה )ח‪ ,‬ח‪-‬יא(‪ .‬הנה‬ ‫הגלות הוא מפני שאין מתפללים על הגאולה מעומק הלב‪ ,‬עי"ש‪ ,‬וזהו‬ ‫כשבנ"י חוטאים אזי השי"ת ברוב רחמיו מעוררם לתשובה ע"י צער ומצוק‪,‬‬ ‫הכוונה 'ויחדלו הקולות'‪ ,‬שחדלנו מלהשמיע קול תפילה כראוי בלבב‬ ‫וכששבים אל ה' עומד ומושיעם‪ ,‬ואז אחר הישועה עובדים את ה' כל ימי‬ ‫שלם‪ ,‬על כן 'ויחדלו לבנות העיר'‪ ,‬מתעכב בניינו של עיר הקודש והמקדש‬ ‫הדור ההוא‪ .‬ונראה שבתחילת ימי עולם היתה דוגמא ורמז לזה כששלח נח‬ ‫תורת מהרי"ם )מועדים‪ ,‬עמ' שעז(‬ ‫בשמי מרום‪.‬‬ ‫את היונה מן התיבה‪ ,‬יען כי כנסת ישראל ליונה אימתלא )סנהדרין צה‪,(.‬‬ ‫סוז"ת‬ ‫סוזק"ש‬ ‫ר"ת‬ ‫צאה"ש‬ ‫הדלה"נ‬ ‫ר"ת‬ ‫צאה"ש‬ ‫הדלה"נ‬ ‫הפטרה‪:‬‬ ‫רני עקרה‬ ‫‪9:59‬‬ ‫‪8:48‬‬ ‫מג"א‪:‬‬ ‫‪7:18‬‬ ‫‪6:42‬‬ ‫‪5:45‬‬ ‫בני ברק‬ ‫‪7:21‬‬ ‫‪6:41‬‬ ‫‪5:30‬‬ ‫ירושלים‪:‬‬ ‫)ישעי' נ"ד נ"ה(‬ ‫‪10:29‬‬ ‫‪9:32‬‬ ‫גר"א‪:‬‬ ‫‪7:17‬‬ ‫‪6:53‬‬ ‫‪4:49‬‬ ‫לאנדאן‪:‬‬ ‫‪7:21‬‬ ‫‪4:43‬‬ ‫‪5:29‬‬ ‫בית שמש‪:‬‬ ‫‪7:18‬‬ ‫‪6:40‬‬ ‫‪5:28‬‬ ‫הר יונה‪:‬‬ ‫א‬ ‫הרב יחיאל מעכל‬ ‫גרינוואלד שליט"א‬ ‫פותח שערים להתבונן ולהתעלות‪ ,‬פנימיות הפרשה והזמן להאיר ולגלות‬ ‫}חסרון שכולו שלמות אמיתי{‬ ‫המאבק העיקש בין יראי ה' ל"מתחדשים" \ הגאון הצעיר שהתקבל לרב העיר \ מיעוט הגשמיות מול שלימות הרוחניות \ חלומות בלהות‬ ‫המבשרות את העתיד \ מי הוא השלם באדם \ היתכן להימלא מענייני עוה"ז \ השיעבוד לחיי תורה הוא המעניק חירות אמת‬ ‫ָּ'˙ ‪ƒ‬מים ‪¿ ˙ּƒ‬ה ֶיה' ‪ƒ‬אם ‪¿ ˙'ּƒ‬ה ֶיה ‪ƒ‬עם ה''‪ ,‬אוֹ ַﬠל זֶ ה ַה ֶּד ֶר ¿ך;‬ ‫דר ָֹ˙יו‪ƒ [.‬אם ‪¿ ˙ּƒ‬ה ֶיה ‪ƒ‬עם‬ ‫י˘ ַˆ ּ‪ƒ‬די˜ ָּ˙ ‪ƒ‬מים ָה ָיה ¿ּב ֹ‬ ‫]נ ַֹח ‪ƒ‬א ׁ‬ ‫ָּ'˙ ‪ƒ‬מים ‪¿ ˙ּƒ‬ה ֶיה' ¿ּכ ׁ ֶ˘ ַא ָּ˙ה ‪'ƒ‬עם ¡אל ֶֹ˜ ָ‬ ‫יך'‪.‬‬ ‫כו'[‪ּ .‬ו ¿כ ‪ƒ‬פי זֶ ה‬ ‫ָ‬ ‫ה' ‪ƒ ˙ָּ -‬מים ‪¿ ˙ּƒ‬ה ֶיה‪ ,‬לֹא ֶי ¿ח ַסר ¿לך ָּד ָבר ¿]ו ּ‬ ‫אור החיים ה˜' )דברים יח‪ ,‬יג(‬ ‫ֵּ˙ ַב˙ ּ‪¿ ˙'ƒ‬ה ֶיה' נ‪¿ ƒ‬מ ׁ ֶ˘ ֶכ˙ ¿ל ַמ ¿ע ָלה ּו ¿ל ַמ ּ ָטה‪ַ ,‬ﬠל זֶ ה ַה ֶּד ֶרך¿‬ ‫במבט שטחי מאוד נראה כאילו כביכול מי ששומר‬ ‫יגורתי יבא אלי‪ ,‬שתמיד היה לי מחשבות רעות וחלומות‬ ‫באניהאד‪ .‬שנת תרל"ב לפ"ק‪.‬‬ ‫את עצמו מרע וכפוף לדרכי תורה‪ ,‬הוא מוגבל‬ ‫רעים מבהילים‪ ,‬וזה שנתיים כבר ראיתי את כל החזון‬ ‫קרוב לעשרים שנה התנהל מאבק עיקש בין יראי‬ ‫ומשועבד‪ ,‬אין הוא עושה את שברצונו והוא חסר‬ ‫במראה הלילה‪ ,‬וכמדומה שהגדתיו אז לפניך"‪.‬‬ ‫השם אשר נקהלו לעמוד על נפשם לבין‬ ‫תענוגים והנאות‪ .‬אמנם במבט פנימי ואמיתי כל‬ ‫ה"מתחדשים"‪ ,‬אלו האחרונים נשאו ראש עוד בחיי‬ ‫אחד מבין ויודע כי ההיפך הוא הנכון‪ ,‬רק התורה‬ ‫בתוך בתרי הכתובים שכתב לרגל הוצאת ספרי רבו‬ ‫הגאון רבי יצחק משה מערלס זצוק"ל אשר הנהיג‬ ‫נותנת חיים ללומדיה ולשומרי פיקודיה‪ ,‬ורק על ידי‬ ‫"וידבר משה" ו"תיקון משה"‪ ,‬עולה צורת רבו הקדוש‬ ‫את הקהילה על מי מנוחות בדרך ישראל סבא‪ ,‬מררו‬ ‫דרכי התורה בכל צעד ושעל אנחנו חיים חיים‬ ‫כדמות מופת מאירה ונוגה לו סביב‪" :‬אזכרה כשזכיתי‬ ‫את חייו עד שעזב את כס הרבנות בחודש סיון‬ ‫אמיתיים אף בעולם הזה‪.‬‬ ‫ליצוק מים על ידו ימים ושנים ]וכו'[‪ ,‬יושב ודורש‬ ‫תרי"ד‪ ,‬וברוב יגונו נאסף אל עמיו כעבור חודשיים‬ ‫וכאותה אימרא נוקבת המתאמרא בשם צדיקי‬ ‫בגבורה‪ ,‬בנוגה האמת וזיו טהרה‪ ,‬בחלישות כוח ואבירות‬ ‫ימים‪ .‬באותה תקופה הכריזו מעט היראים על‬ ‫קמאי‪" :‬העולם הזה אינו – ואי אפשר להשיגו‪ ,‬תורה‬ ‫לב אין לשערה‪ ,‬יושב בתענית וכל מיני סיגוף מאוד‬ ‫התנתקותם מהעדה הקיימת ויסדו קהילה נפרשת‬ ‫ועבודת ה' הינם ‪ -‬ואפשר להשיגם"‪ ,‬וכבר חז"ל‬ ‫נעלה‪ ,‬ונשגב עוד צורתו הקדושה לפני בזיוו והדרו‬ ‫"שומרי הדת"‪.‬‬ ‫לימדונו על הרודף אחר ההבל שאינו משביע עצמו‬ ‫אראנו‪ ,‬באשמורות אהגה בו ועל יצועי אזכרונו‪ ,‬לשמו‬ ‫לעולמים‪" ,‬יש לו מנה רוצה מאתיים יש לו מאתיים‬ ‫ולזכרו תאוות נפשי‪ ,‬נפשי כבודי ומרים ראשי‪"...‬‬ ‫מעט מעט עם הרבה מסירות נפש בנו לעצמם בית‬ ‫רוצה ארבע מאות" )קהלת רבה א לב( "משביעו רעב‬ ‫מדרש לתורה ותפילה‪ ,‬מקוה טהרה ושאר צרכי‬ ‫‪‬‬ ‫ציבור‪ ,‬חיי היהדות שבו לפרוח בטהרה והגיעה העת‬ ‫מרעיבו שבע" )סוכה נב‪ ,(:‬אין יתרון תחת השמש‪ ,‬כל‬ ‫ענייני גשמיות הם כולם מלאים חסרונות ולא יתכן‬ ‫שלם בנפשו דייקא ע"י כבישת יצרו‬ ‫להשיב העטרה ליושנה ולהכתיר להם רב ומנהיג‪.‬‬ ‫להתמלא מהם‪.‬‬ ‫השבוע אנו קוראים בתורה על דור המבול‪ ,‬הארץ מלאה‬ ‫חמס ותאוות רעות‪ ,‬כל העולם סג יחדיו והולכים ורודפים‬ ‫שמעו של האברך הצעיר הגאון רבי משה פאלאק –‬ ‫ניקח דוגמא אחת ממה שנעשה כעת בדורנו אנו‬ ‫אחרי חמדת העולם עד שמלאה הארץ חמס וזימה‪,‬‬ ‫תלמידו של מרן הכתב סופר זי"ע ונכד הגאון רבי‬ ‫תחת השמש ‪ -‬נושא "פגעי הטכנולוגיה"‪ .‬ולא נדבר‬ ‫ואחריתם ידוע לכל – המבול שוטף את העולם ומעבירם‬ ‫יצחק זעקל שפיטץ זצוק"ל רבה הראשון של‬ ‫עתה על האיסורים הכרוכים בה‪ ,‬אלא נתמקד דווקא‬ ‫ממנו‪.‬‬ ‫באניהאד – הגיע לאזניהם‪ ,‬ועל אף היותו צעיר‬ ‫בפן הגשמי‪ .‬סוד ידוע הוא שהעולם החופשי אינו‬ ‫לימים ‪ -‬בן עשרים ושמונה בלבד – שמו עיניהם‬ ‫יודע איך להתמודד עם בעיה מרכזית זו‪ ,‬בני נוער‬ ‫מהעבר השני עומד נח‪ ,‬לבד‪ .‬הוא איננו כמו כולם‪' ,‬את‬ ‫עליו לקבלו עליהם למורה וקצין‪ .‬ואכן תיכף בבואו‬ ‫מתהלכים בפחדים וחרדות‪ ,‬זקנים עם נערים‬ ‫האלקים התהלך נח'‪ ,‬הוא ירא את ה' ומקיים דברו‪ ,‬הוא‬ ‫הפיח רוח חיים בעיר‪ ,‬חידש את הישיבה שהפכה‬ ‫מאבדים את החיות בחייהם‪ ,‬מתהלכים כשלדי אדם‬ ‫רואה מסביב כל חבריו ידידיו ובני משפחתו שכבר מזמן‬ ‫לתל תלפיות‪ ,‬ולחם בתקיפות נגד המתחדשים‪.‬‬ ‫בלי שום טיפת לחלוחית‪ ,‬אינם שחים איש עם‬ ‫שכחו איך נבראים אמורים להתנהג‪ ,‬והוא בודל מהם‪,‬‬ ‫רעהו‪ ,‬מפחדים מצל של עצמם‪ ,‬ואינם יודעים‬ ‫כוחות על‪-‬אנושיים נדרשים לעמוד כאיתן מול כוח הרע‬ ‫שנתיים לאחר בואו לבאניהאד הצטרף אליו אביו‬ ‫מימינם ומשמאלם‪...‬‬ ‫השולט בעולם‪ ,‬מול האנדרלמוסיא החוגגת בחוצות‬ ‫הגאון רבי יצחק המכונה רבי זעקיל‪ ,‬מתלמידי מרן‬ ‫קריה‪ ,‬אך הוא בשלו‪ ,‬מתאמץ וכובש את יצרו‪ ,‬ובסוף –‬ ‫החת"ס ומהיושבים ראשונה לפניו‪ ,‬דמות מופלאה‪,‬‬ ‫מאידך‪ ,‬מי שמתנזר מפגיעה רעה זו ‪ -‬ולו רק מפני‬ ‫רק הוא ובניו ניצלו ומהם נשתת שוב העולם‪.‬‬ ‫ענוותן כהלל‪ ,‬מתמיד עצום וקדוש ה'‪ ,‬הוא עמד‬ ‫שהוא "מוגבל" מחמת ציווי התורה הק' ‪ -‬מתהלך‬ ‫לעזר לבנו בהנהגת הישיבה והפיח רוח טהרה‬ ‫באושר וחיות! חי את חייו כשהוא נטול פחד וחרדת‬ ‫לעומד מן הצד באותו זמן היה כנראה כמו מובן מאליו‪,‬‬ ‫וקדושה בלב התלמידים‪.‬‬ ‫שוא! חי חיי גן עדן בעולם הזה!‬ ‫שההולכים בשרירות ליבם ועושים כרצונם בכל התאוות‬ ‫– הם המאושרים השלמים והנהנים בעולם‪ ,‬ואילו נח‬ ‫אצל שני המאורות הגדולים הללו למדו משנתם‬ ‫וכמו כן שאר כל המצוות שאנו מחוייבים בהם‪ ,‬כמה‬ ‫בטהרה מרן רביה"ק מהרי"ץ זי"ע עם אחיו הגדול‬ ‫חיות ו"צבע" הם תורמים לחיי היום יום! איך היתה‬ ‫הכובש את יצרו – הוא המבויש הנכלם והמרגיש חסרון‪.‬‬ ‫אך כאן באה התורה הקדושה ומגלה לנו‪ ,‬שכבר אז‬ ‫הגאון רבי מתתיהו זצוק"ל‪ .‬הגשמיות בישיבה לא‬ ‫נראית השבוע בלי שבת קודש? איך היו נראים‬ ‫היתה מהמיטב והמשובח‪ ,‬הארוחות היו דלות ואינן‬ ‫הימים בלי מועדים וזמנים? איך היינו אנחנו נראים‬ ‫בדורותיו‪ ,‬בתוך ההתמודדות הקשה מול גלי שצף‬ ‫חמדות ותאוות העולם‪ ,‬השלם בנפשו והרגוע ברוחו‬ ‫משביעות‪ ,‬אך הכוח דקדושה אשר נשב בישיבה‬ ‫בלי הקביעות עתים ובלי התפילות? איך היינו‬ ‫משך את מיטב הבחורים להתענג על ה' ולהישאב‬ ‫נראים בלי המצוות שבין אדם למקום ושבין אדם‬ ‫הוא דווקא נח‪ ,‬דווקא בהיותו "איש צדיק" ונשמר מכל‬ ‫רע‪ ,‬לכן הוא "תמים" ושלם עם עצמו‪.‬‬ ‫אל תוך קירותיה ולספוג את טהרתה‪ ,‬להתענג בעונג‬ ‫לחברו? די לנו להביט על ה"חפשיים" כביכול ועל‬ ‫אמיתי ולהשתלם בשלימות האמיתי והנצחי‪.‬‬ ‫העצבות הסובב אותם‪ ,‬על הפשעים הנוראים‬ ‫שביניהם ועל שלל המגרעות אשר עליהם‪ ,‬כדי‬ ‫נח שהיה צדיק‪ ,‬מובדל מתאות ממון ומתרחק מגזל‪,‬‬ ‫מופרש מתאוות רעות‪ ,‬הוא היה "תמים" ושלם‬ ‫*‬ ‫להבין היטב מי הוא החפשי ומי הוא המשועבד‪ ,‬מי‬ ‫יש לו שלימות הנפש ומי מלא בחסרונות‪.‬‬ ‫"בדורותיו" – כבר אז‪ ,‬רק הוא חי חייו בשלימות וברוגע‬ ‫השנים חולפים ביעף‪ ,‬העלם הצעיר מתעלה בדרכי‬ ‫נפשי‪ ,‬ועל דרך דברי האור החיים הק' בפרשת שופטים‬ ‫העבודה‪ ,‬ובשנת תרמ"ה עולה רביה"ק מהרי"ץ זי"ע‬ ‫***‬ ‫"אם ִתּ ְהיֶ ה ִעם ה' ‪ָ -‬תּ ִמים ִתּ ְהיֶ ה‪,‬‬ ‫המובא בראש המאמר‪ִ :‬‬ ‫ללמוד בישיבה הרמה בפרעשבורג‪ ,‬אך זכרו הטהור‬ ‫בזה אנו מקבלים זהרורי הבנה על מה שרביה"ק‬ ‫‪‬א יֶ ְח ַסר לְ ‪ָ ‬דּ ָבר‪ .‬וּכְ פִ י זֶ ה ֵתּ ַבת ִ'תּ ְהיֶה' נִ ְמ ֶשׁכֶ ת לְ ַמ ְעלָ ה‬ ‫של מורו ורבו המובהק מבאניהד לא מש מזכרונו‪,‬‬ ‫מהרי"ץ זי"ע מעלה על נס ומציין את רבו כאדם‬ ‫וּלְ ַמ ָטּה‪ַ ,‬על זֶ ה ַה ֶדּ ֶר‪'ָ ‬תּ ִמים ִתּ ְהיֶ ה' ִאם ִ'תּ ְהיֶ ה ִעם ה''‪ ,‬אוֹ‬ ‫וכאשר הגיעה אליו השמועה הנוראה בפטירתו‬ ‫השלם‪ ,‬בזה שישב בתענית וסיגופים‪ ,‬עסק בתורה‬ ‫‪‬קי‪ ,"'‬וכיון‬ ‫ַעל זֶ ה ַה ֶדּ ֶר‪'ָ ;‬תּ ִמים ִתּ ְהיֶ ה' כְּ ֶשׁ ַא ָתּה ִ'עם ֱא ֶ‬ ‫הפתאומית של רבו זה אליו היה קשור בכל נימי‬ ‫ועבודת ה' מופרש ומובדל מהבלי עולם הזה‪ ,‬והיא‬ ‫ש"את האלקים התהלך נח" היה לו שלימות בכל‬ ‫נפשו‪ ,‬ביום שלישי ג' מר‪-‬חשוון שנת תרמ"ט‪ ,‬נתן‬ ‫אשר היוותה את נפשו להיותה זכה וצורתו‬ ‫הדברים‪ ,‬ולא היה חסר לו מאומה‪.‬‬ ‫הקדושה מאירה‪ ,‬כאשר לשמו ולזכרו תאוות נפש‪,‬‬ ‫ביטוי לכאבו המר במכתב שהריץ אל אחיו‪ ,‬שורותיו‬ ‫כי כאשר זוכים להיות מאלו "הדבקים בה'‬ ‫מביעות קבין של צער עד דכדוכה של נפש‪ ,‬עדות‬ ‫‪‬‬ ‫לאהבה עזה וקשר פנימי עמוק לרבו ומורו‪ ,‬מבהיל‬ ‫אלוקיכם"‪ ,‬אז אכן "חיים כולכם היום"‪ ,‬בחיות‪,‬‬ ‫מי הוא הבן חורין באמת?‬ ‫בשלוות הנפש‪ ,‬ובשלימות הגוף והנשמה‪.‬‬ ‫ביותר הם סוף דבריו שכתב‪" :‬ואני אומר אשר‬ ‫ב‬ ‫הלכות מוריד הגשם ודיני הזכרת ושאלת טל ומטר‬ ‫נערך ע"י הגאון מו"ץ דעדתינו פעיה"ק ת"ו‬ ‫הלכות מוריד הגשם‬ ‫א‪ .‬לדידן שמזכירין טל בימות החמה‪ ,‬אם לא הזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם עד שסיים‬ ‫ברכת מחיה המתים אין מחזירין אותו‪) .‬סי' קי"ד סעי' ה'(‬ ‫ב‪ .‬וכן אם נזכר אחר שאמר השם של מחיה המתים‪ ,‬יסיים הברכה וממשיך השמו"ע‪) .‬שם(‬ ‫ג‪ .‬נזכר לפני שאמר השם אומרו שם‪ ,‬וחוזר ואומר ונאמן אתה להחיות מתים‪) .‬שם במ"ב(‬ ‫ד‪ .‬אם נזכר לפני ונאמן‪ ,‬אומרו שם‪ ,‬ואם הוא באמצע ענין כגון בין רופא לחולים וכדומה‪,‬‬ ‫מסיים הענין ואח"כ מזכיר‪) .‬שם(‬ ‫דיני הזכרת ושאלת טל ומטר‬ ‫ה‪ .‬התחלת שאלת טל ומטר בברכת ברך עלינו לבני א"י ביום ז' חשון ולבני חו"ל ס' יום‬ ‫אחר התקופה‪,‬‬ ‫אם הזכיר טל ומטר לפני ז' מרחשון א"צ לחזור להתפלל‪) .‬חי' רעק"א סי' קי"ז‪ ,‬אורחות חיים בשם‬ ‫ו‪.‬‬ ‫חיים לעולם( וי"א דיש לו להתפלל בתורת נדבה‪ ,‬או ישמע מהש"ץ‪) .‬עיין מרא דשמעתתא אות‬ ‫ל"ג(‪.‬‬ ‫בן א"י שנסע לחו"ל לפני ז' מרחשון ישאל על הגשמים בשומע תפילה )ברכ"י מקו"ח חו"י‬ ‫ז‪.‬‬ ‫דברי יואל שבט הלוי ח"י סי' כ"ב ועוד(‪.‬‬ ‫ח‪ .‬בן א"י שהתחיל לומר ותן טל ומטר ונסע לחו"ל ממשיך לומר‪ ,‬ואם שכח א"צ לחזור‪.‬‬ ‫)אחרונים(‬ ‫ט‪ .‬בן חו"ל השוהה בארץ ישראל שואל גשמים כבני א"י )הכרעת הברכ"י(‪ .‬מ"מ אם חוזר לחו"ל‬ ‫לפני התקופה‪ ,‬מפסיק לומר ותן טל ומטר‪) .‬מנחת יצחק ח"י סי' ט'(‬ ‫וכ"ז בתפילת לחש אבל ש"צ כשמתפלל בקול רם מתפלל כמנהג המקום )ברכ"י סי' קי"ז‬ ‫י‪.‬‬ ‫ס"ק ח'(‬ ‫יא‪ .‬אם לא שאל טל ומטר ונזכר לפני שאמר וברך שנתינו כשנים הטובות אמרו שם‪ ,‬ואם‬ ‫נזכר אחר כשנים הטובות אומר ותן טל ומטר לברכה‪ ,‬וחוזר ואומר כשנים הטובות‪.‬‬ ‫)קיצור שו"ע( ויש שכתבו דצ"ל גם על פני האדמה‪) .‬ליקוטי חבר בן חיים סי' קי"ז( וי"א דבכל ענין‬ ‫טוב להתחיל מותן טל ומטר כסדר‪) .‬מ"ב סי' קי"ז ס"ק ט"ו(‬ ‫יב‪ .‬נזכר לאחר שסיים הברכה יאמר שם‪ ,‬וכן אם נזכר לאחר שאמר השם יסיים מברך‬ ‫השנים ויאמר ותן טו"מ‪) .‬מג"א סק"ה שערי תשובה‪ ,‬וכן הוא הכרעת רוב האחרונים( וי"א דיאמרנו‬ ‫בשומע תפילה‪) .‬קיצשו"ע ומ"ב(‬ ‫יג‪ .‬נזכר אחרי שהתחיל לומר תקע בשופר יאמרנו בשומע תפילה‪) .‬שם(‪ ,‬ואם אמר באמצע‬ ‫ברכה אחרת או בין ברכה לברכה לא יצא )אחרונים(‬ ‫יד‪ .‬נזכר אחר שאמר השם של שומע תפילה יסיים שומע תפילה ויאמר שם ותן טל ומטר‬ ‫לברכה )הכרעת רוב האחרונים(‪ ,‬וי"א דיסיים למדני חוקיך ותן טל ומטר כי אתה שומע וגו'‬ ‫)מ"ב סי' קי"ד ס"ק ל"ב(‪ ,‬ואם נזכר תיכף אחר שסיים שומע תפילה אומרו שם וממשיך רצה‬ ‫)מ"ב שם(‪.‬‬ ‫טו‪ .‬נזכר אחר שהתחיל רצה כל זמן שלא סיים יהיו לרצון השני הוזר לברך עלינו‪ ,‬ואם שמע‬ ‫אז קדושה קדיש וברכו לא יענה אלא שותק ושומע‪) .‬שבט הלוי ח"ה סי' כ"ג( ובדיעבד אם ענה‬ ‫אינו חוזר לראש אלא לברך עלינו‪) .‬אחרונים(‬ ‫טז‪ .‬טעה וחזר לשמע קולנו והזכיר טל ומטר אין מחזירין אותו‪) .‬שבט הלוי ח"י סי' כ"ג(‬ ‫יז‪ .‬אם חזר לברך עלינו ושכח גם בפעם הב' צריך להמשיך עד שומע תפילה‪) .‬הליכות שלמה וכן‬ ‫הובא בשם בעל שבט הלוי(‬ ‫יח‪ .‬נזכר אחר שאמר יהיו לרצון וכו' השני‪ ,‬חוזר לראש התפילה‪) .‬סעי' ה'( ואינו אומר ד'‬ ‫שפתי תפתח‪) .‬מ"ב סי' קי"ד ס"ק כ"א(‬ ‫יט‪ .‬גם אשה המתפללת ולא הזכירה חוזרת להתפלל‪) .‬שו"ת שיח יצחק סי' נ"ח( וגם בערבית‬ ‫חוזרת‪) .‬שם(‬ ‫כ‪ .‬ש"ץ שטעה בלחש ולא אמר ותן טל ומטר אינו חוזר‪ ,‬וסומך על תפילתו שמתפלל בקול‬ ‫רם‪) ,‬שו"ע סי' קכ"ו סעי' ד'‪ (,‬וכה"ח שם )אות כ"ד( כתב דע"פ סוד אין להתפלל בקול רם אלא‬ ‫כשמתפלל קודם בלחש ע"כ יגש אחר במקומו‪.‬‬ ‫כא‪ .‬שכח לומר ותן טל ומטר בשחרית ובמנחה ועדיין לא עבר זמן מנחה‪ ,‬מתפלל שניים‪,‬‬ ‫הראשונה למנחה‪ ,‬והשנייה לשחרית‪) .‬כף החיים סי' ק"ח ס"ק כ"ג(‬ ‫כב‪ .‬שכח לומר ותן טל ומטר במנחה בע"ש ונזכר בלילה לא יתפלל פעמיים‪) .‬כף החיים סעיף י"ז‬ ‫בשם ישועות יעקב(‬ ‫כג‪ .‬אם נסתפק אם שאל טל ומטר‪ ,‬בתוך ל' יום חוזר‪.‬‬ ‫כד‪ .‬אם בתחילת התפילה היה בדעתו להזכיר אם תיכף אחר גמר התפילה נסתפק חוזר‪,‬‬ ‫ואם לאחר זמן מופלג נסתפק אינו חוזר‪ ,‬וגדר מופלג כל שהסיח דעתו מתפילת שמו"ע‪.‬‬ ‫)אחרונים(‬ ‫כה‪ .‬אם אמר צ' פעמים ותן טל ומטר הרי בחזקת שהזכיר‪) .‬שם סעי' ט'( וכשרוצה להרגיל עצמו‬ ‫ולשנן יתחיל מואת כל מיני תבואתה‪) .‬מ"ב סק"מ(‬ ‫כו‪ .‬אם נסתפק ביום הל' או אחר ל' יום באופן שאין עדיין צ' פעמים )דאין מזכירין בשבת( דעת‬ ‫האליה רבה דחוזר‪ ,‬ודעת הטו"ז ועוד דאינו חוזר ‪ -‬ובמ"ב הכריע להקל דצ' פעמים אפי'‬ ‫בפחות מל' יום כגון בעל תפילה קבוע וכן ל' יום פחות מצ' פעמים אינו חוזר‪) .‬שם סקל"ז(‬ ‫כז‪ .‬בשו"ת חת"ס )או"ח סי' כ'( כתב דלכתחילה יש להזכיר ק"א פעמים ומ"מ אחרי צ' פעמים‬ ‫אינו חוזר‪.‬‬ ‫ג‬ ‫הרב יודא דוב‬ ‫בר"ה רוזנבורג שליט"א‬ ‫פנינים חידושים וביאורים‪ ,‬על סדר המשנה היומית נכתבים‬ ‫מסכת בבא מציעא‬ ‫הכרזה על אבידה בזמנינו ‪ -‬קטן שמצא אבידה ‪ -‬השבת אבידה‬ ‫במשחקי ילדים ואטבי כביסה‬ ‫יחזירנו לו עד שישיב לו את הסכום שהוציא עבור ההשבה‪ ,‬אבל אם אינו בטוח‬ ‫הלימוד בסדר נזיקין מועיל לירידת גשמים‬ ‫בזהאינו מחויב להוציא ממון על הספק בכדי להשיב אבידת אחיו‪ .‬וביותר כתב‬ ‫במסכת תענית )כד‪ (.‬מסופר שרבה גזר תענית והתפלל שירד גשם ולא נענה‪,‬‬ ‫כתב הגר"מ פיינשטיין זצ"ל דהמאבד יוכל לטעון שהיתה האבידה חוזרת אליו‬ ‫שאלוהו תלמידיו אמאי כשרב יהודה גזר תענית ירדו גשמים ענה להם רבה‬ ‫גם ע"י מודעות בבתי הכנסת ולא היה צריך להוציא הוצאות על פרסום בעיתון‪,‬‬ ‫שאינו יודע מה גדול כוחם של דורו של רב יהודה מדורו‪ ,‬שהרי אדרבא אנו‬ ‫ושוב ודאי שאין המוצא צריך להוציא הוצאות שלא יחזרו אליו לעולם‪.‬‬ ‫עדיפים מהם שבשנותיו של רב יהודה היה עיקר לימודם ועיונם בסדר‬ ‫נזיקין ואילו אנו לומדים כל ששה סדרים‪ ,‬ע"ש‪ .‬ובספר תפארת הגרשוני )פר'‬ ‫קטן שמצא מציאה‪:‬‬ ‫תצוה( הקשה מדוע סבר רבה שהלימוד בדורו של רב יהודה בסדר נזיקין‬ ‫הנה קיימ"ל דהמגביה מציאה קודם ייאוש בעלים‪ ,‬ונתייאשו הבעלים אח"כ‪,‬‬ ‫עמד להם לזכות שיתקבלו תפילתם וירדו גשמים לרחמים ולרצון שהרי‬ ‫עדיין מחויב המוצא להשיבה‪ ,‬וכדאמרינן בגמ' דאתי לידי' באיסורא‪ ,‬דכיון‬ ‫אמר להם למדו נזיקין וזהו הזכות שעמדה להם‪.‬‬ ‫שהגביהה בשעה שהיה מחויב להשיבה שוב לא פקע החיוב השבה‪ ,‬גם לאחר‬ ‫ייאוש בעלים‪ .‬והרמב"ן ביאר דכיון דהמוצא הוא כידא אריכתא של הבעלים‬ ‫וביאר ע"פ מש"כ בתיקוני זוהר )קמז‪ (.‬שבלימוד ג' בבות מכפר האדם על‬ ‫לשמור חפצו‪ ,‬והמפרשים נחלקו בביאור דברי הרמב"ן‪ ,‬דבנתיה"מ )סי' רנ"ט‬ ‫הפשעים עד שהם נעשים לזכויות‪ ,‬שע"י לימוד ב"ק נעשה הפשע זדון‪ ,‬וע"י‬ ‫סק"א( ביאר דכשלא יצאה האבידה מרשות בעלים לא מהני יאוש‪ ,‬וכל שהמוצא‬ ‫לימוד בבא מציעא נעשה הזדון שוגג‪ ,‬וע"י לימוד ב"ב נעשה השוגג זכות‪.‬‬ ‫שומר חפצו הוי כברשות בעלים‪ ,‬ובמנחת חינוך )מצוה תקלח( ביאר ד' הרמב"ן‬ ‫והיות ואמר רב תנחום בר חנילאי )תענית ז‪ (:‬אין הגשמים יורדים אלא א"כ‬ ‫דכיון דהמוצא מחויב לשמור כשומר‪ ,‬וידו כיד הבעלים‪ ,‬אין מועיל יאוש‬ ‫נמחלו עונותיהם של ישראל‪ ,‬וע"ז בשעה שעסקו דורו של רב יהודה בלימוד‬ ‫בעלים‪ ,‬ובחזו"א ביאר דכיון שהוא ביד שומר לא מועיל יאוש‪ ,‬כי הוא נחשב‬ ‫סדר נזיקין נמחלו עוונותיהם וירדו גשמים‪.‬‬ ‫כיאוש בטעות‪ ,‬שהרי אם הבעלים היו יודעים שהחפץ מצוי ביד מי שמצאה לא‬ ‫פרק ב' משנה ו'‬ ‫היה מתייאש‪.‬‬ ‫הוּדה‬ ‫וְ ַעד ָמ ַתי ַחיָּ ב לְ ַהכְ ִריז‪ַ .‬עד כְּ ֵדי ֶשׁיֵּ ְדעוּ בוֹ ְשׁכֵ נָ יו‪ִ ,‬דּ ְב ֵרי ַר ִבּי ֵמ ִאיר‪ַ .‬ר ִבּי יְ ָ‬ ‫ויש לדון לענין קטן שמצא אבידה והגביהה קודם יאוש‪ ,‬ואח"כ נתגדל הקטן‪,‬‬ ‫אוֹמר‪ָ ,‬שׁלשׁ ְרגָ לִ ים‪ ,‬וְ ַא ַחר ָה ֶרגֶ ל ָה ַא ֲחרוֹן ִשׁ ְב ָעה יָ ִמים‪ ,‬כְּ ֵדי ֶשׁיֵּ לֵ ‪ ‬לְ ֵביתוֹ ְשׁ ָ‬ ‫לשׁה‬ ‫ֵ‬ ‫דהמנחת חינוך כתב דאינו מחויב בהשבה לאחר שהגדיל‪ ,‬דכל זמן שהוא ביד‬ ‫לשׁה וְ יַ כְ ִריז יוֹם ֶא ָחד‪.‬‬ ‫וְ יַ ֲחזֹר ְשׁ ָ‬ ‫הקטן הוי לי' כמונח ע"ג קרקע ולא שייך באיסורא אתי לידי' דלא הוי שומר‬ ‫הכרזה על אבידה בזמנינו‬ ‫אבידה דאין לו דעת ומהני ייאוש קודם שבא הקטן לכלל גדלות‪ ,‬אכן אם נבאר‬ ‫כתב השו"ע )סימן רסז ס"ג( המוצא אבידה ואינו מכיר את בעליה‪ ,‬מכריז עליה‬ ‫בד' הרמב"ן כדעת נתיה"מ יתכן שגם בקטן שמצא אבידה ונטלה להשיבה אע"ג‬ ‫בבתי כנסיות ובבתי מדרשות‪ ,‬ובזמן שיש אנסים שאומרים אבידה הנמצאת‬ ‫דאינו חייב בהשבה מ"מ לא יצא מרשות בעלים לא מהני יאוש‪ ,‬וכן לד' החזו"א‬ ‫של מלך הוא מודיע לשכניו ומיודעיו ודיו‪.‬‬ ‫דהוי יאוש בטעות‪ ,‬אפשר שאם היה יודע שהוא ברשות קטן שנטלה להשיבה‬ ‫לא הי' מתייאש‪.‬‬ ‫ומקור חיוב הכרזה איתא במכילתא )משפטים כ( 'עד דרוש אחיך ‪ -‬עד שיצא‬ ‫עליו כרוז'‪ .‬ובגמ' )ב"מ כח ע"ב( איתא‪ ,‬משחרב ביהמ"ק שיבנה בב"א התקינו‬ ‫וכתב בפתחי חושן )אבידה א‪ ,‬כא( דלכו"ע אם המציאה נמצאת ביד הקטן לאחר‬ ‫שיהיו מכריזים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות‪ .‬וע"פ המבואר בפוסקים היו‬ ‫שהגדיל לכו"ע מחויב להשיבה דלא גרע מקטן שגזל והגזילה בעין דחייב‬ ‫מכריזים לאחר תפילת שחרית‪ ,‬או בין נפילת אפים לאשרי‪ .‬והסמ"ע הזהיר‬ ‫להשיב הגזילה כמבואר בשו"ע )חו"מ סי' שמ"ט ס"ג(‪ ,‬ולפי"ז דן דשוב שייך בזה‬ ‫שלא להכריז בין אשרי ללמנצח ובא לציון‪ ,‬אלא יכריזו קודם אשרי‪,‬‬ ‫אתא לידי' באיסורא‪.‬‬ ‫שיתבטל עי"ז כוונתן‪ ,‬והביאו המ"ב )סימן קלב סק"ב( לדינא‪ .‬וכן מבואר בשו"ע‬ ‫)או"ח סימן שו ס"ב( דמותר להכריז בשבת על אבידה אפילו הוא דבר שאסור‬ ‫חיוב השבת אבידה במשחקי ילדים ואטבי כביסה‪:‬‬ ‫לטלטלו‪ ,‬דהוי בכלל חפצי שמים‪ .‬ובמ"ב )שם סקמ"ח( דנהגו להכריז גם על‬ ‫יש לדון במי שמתגורר בקומה תחתונה ומוצא בתוך המרפסת שלו את תכולת‬ ‫אבידת עכו"ם מפני דרכי שלום‪.‬‬ ‫ביתו של השכן מלמעלה‪ ,‬משחקי ילדים וכיוצ"ב‪ ,‬האם מחויב במצות השבת‬ ‫אבידה‪ .‬והיינו אם הדבר רגיל מאוד והשכן שלמעלה רגיל שחפציו נופלים‬ ‫ובספר שערים המצוינים בהלכה נקט דסגי להכריז בבית כנסת אחד‪ ,‬דעי"ז‬ ‫בבית השכן שודאי אין כאן ייאוש וחייב בהשבה‪ ,‬אך יש לדון כשמוצא ברחוב‬ ‫יתפרסם הדבר וחברא חברא אית לי'‪ .‬אכן הגר"מ פיינשטיין זצ"ל בספרו‬ ‫משחקים ואטבי כביסה ויודע שחפצים אלו באו ממרפסת שלמעלה האם מחויב‬ ‫דברות משה כתב דצריך להכריז בכל בתי כנסיות שבעיר‪ .‬וראייתו‬ ‫לעלות ולהשיב אבידה‪.‬‬ ‫ממתניתין שנחלקו רבי מאיר ורבי יהודה בשיעור הכרזה‪ ,‬דלר"מ מכריז רק‬ ‫כדי שידעו בו שכניו‪ ,‬ולר"י בעינן ג' רגלים דחיישינן גם לאנשים רחוקים‪,‬‬ ‫לענין אטבי כביסה יש לומר שבדרך כלל הם נופלים בעת שתולים כביסה‪ ,‬וא"כ‬ ‫ואנן קיימא לן כר"י‪ .‬וא"כ גם בזה"ז יש להכריז בכל העיר‪ .‬ובפתחי חושן‬ ‫לא הוי אבידה כלל כיון שהבעלים יודעים ומרגישים מיד בנפילתם ויודעים את‬ ‫נקט דיש להכריז בכל בתי כנסיות שבשכונה בה נמצאה האבידה‪.‬‬ ‫מקומם‪ ,‬ושוב אי"ז חיוב מצות השבת אבידה ]אלא רק כשאר מצות חסד וקיום‬ ‫ואהבת לרעך כמוך למנוע טירחה מחבירו[‪ ,‬ובזה י"ל דאם נפלו לביתו של השכן ולא‬ ‫והנה בזמנינו לא נהגו להכריז בבתי הכנסת‪ ,‬ולכאורה הטעם משום שיש‬ ‫באו לקחתם עד יום או יומיים הרי סימן שמיד הפקירוהו הבעלים והחליטו‬ ‫ריבוי בתי כנסיות‪ ,‬וא"א להכריז בכל המנינים שבכל בתי הכנסת‪ ,‬ולכך‬ ‫בדעתם שלא לטרוח אחריהם להשיבם לרשותם‪.‬‬ ‫המנהג לתלות מודעות‪ ,‬וכ"כ בילקוט מעם לועז דיש להניח מודעות להכריז‬ ‫על האבידה‪.‬‬ ‫אולם בצעצועים שהשליכו תינוקות אל רחוב העיר‪ ,‬ואין בהם סימן אך רגלים‬ ‫לדבר שבאו מהדירות שסמוכות להם‪ ,‬ובזה י"ל שמא דינם כאבידה מדעת‪,‬‬ ‫ובשו"ת חת"ס )חו"מ סימן קכב( כתב בזה"ל‪ ,‬בזמנינו אלו יצא הקול ע"י מגיד‬ ‫דכיון שהתינוק רגיל בכך וכיון שנתנו משחקים אלו בידם בלא שמירה ניאותה‬ ‫חדשות שקורין צייטונג‪ ,‬ומעשים בכל יום שהמוצא אבידה או מי שנאבד‬ ‫הוי אבידה מדעת דלשיטת המחבר אין בהם חיוב השבת אבידה ולרמ"א דינם‬ ‫ממנו דבר מפרסמו ע"י הנ"ל‪ ,‬עכ"ל‪ .‬והפוסקים דנו בדבריו האם יש חיוב‬ ‫כהפקר ומותר לקחתם‪.‬‬ ‫לפרסם השבת אבידה בעיתונות וכדו'‪ ,‬ומהו גדר השיעור בזה‪.‬‬ ‫אמנם בגדים וחפצים יקרים שנפלו לרחוב העיר ונראים הדברים שהם באים‬ ‫ובכל ענין‪ ,‬אם הפרסום עולה ממון‪ ,‬מבואר בפוסקים דמחויב להתעסק‬ ‫מהבתים שלמעלה ודאי איכא מצוה השבת אבידה מעליא שדרכם ליפול בלא‬ ‫בהשבה רק באופן שהוא יודע בוודאות שיוכל לגבות את ההוצאות מבעל‬ ‫ידיעת הבעלים‪.‬‬ ‫האבידה‪ ,‬וכגון שיכול לגבות את החוב משווי האבידה שברשותו‪ ,‬ולא‬ ‫דא‬ ‫הרב יוסף צבי‬ ‫הלוי שישא‬ ‫מרגליות ומטמניות‬ ‫שליט"א‬ ‫מפלאי פלאות התורה‬ ‫הידועים לאותה המצוה לשמרו‪ ,‬ואם יהיה כֹחם בסוד‬ ‫כדאיתא על זה ברבה‪.‬‬ ‫דיבור )ב(‬ ‫המטר‪ ,‬וירד איש ההוא לפני התיבה בשנת בצורת בר מינן‪,‬‬ ‫חתם סופר דרשות לח' טבת‪ ,‬דף פ"ח טו"ד‪ ,‬ד"ה והנה במ"ש‪.‬‬ ‫יזקקו אליו לקבל תפלתו למעלה‪ ,‬וְ יֵ ָענֶ ה במהירות‪ ,‬מה שלא‬ ‫צריך התחכמות גדול איך לשמור את פיו‬ ‫יעשה זולתו ואף אם יהיה חסיד יותר ממנו‪ ,‬ואף אם יהיה לו‬ ‫אל יפתח פיו לשטן לומר שהוא ראוי לעונש‬ ‫צריך לשקול בפלס מאזני שכלו תחילה על כל דיבור ודיבור‬ ‫סגולה לענין זה‪ ,‬לא יהיה לו סגולה לענין תפלה אחרת‪ ,‬מפני‬ ‫הא וודאי שעל העונש העבר ובא על האדם‪ ,‬וודאי יהיה אדם‬ ‫שרוצה להוציא מפיו אם הוא מוכרח אם לא‪ ,‬ולזה צריך‬ ‫שאין לו מהירות וזריזות במצוה התלויה באותה אבר שבו‬ ‫מצדיק‬ ‫עץ החיים שבסוף ספר "נפש החיים"‪ ,‬דף ת"כ‪.‬‬ ‫התחכמות גדול‪.‬‬ ‫תלוי ענין תשובה קבלת תפלתו‪ ,‬והיינו סוד איתמחי גברא‬ ‫עליו את הדין‪ ,‬אבל להבא שראוי לבוא עליו עונש אל יהא‬ ‫חסד לאברהם מעין שני‪ ,‬נהר מ"ג‪.‬‬ ‫איתמחי קמיע‪.‬‬ ‫האדם מצדיק עליו הדין שהוא ראוי לעונש כזה‪ ,‬שזהו פותח‬ ‫דיבורו של צדיק עושה רושם למעלה‬ ‫פיו לשטן‪ ,‬אלא יבקש רחמים אולי יתעשת לו הקב"ה‪.‬‬ ‫ולמטה‬ ‫מהרש"א חידושי אגדות‪ ,‬תענית דף ח' ע"א‪.‬‬ ‫אברהם אבינו בחר לגור בחברון כדי שיצטרך‬ ‫ויאמר ה' סלחתי כדבריך )שלח י"ד כ'(‪ .‬ופירש רש"י ז"ל‬ ‫לרחמי שמים כל שעה שירד גשמים‬ ‫הד' של אחד גדולה לשמור הדיבור‬ ‫"כדבריך"‪ ,‬בשביל מה שאמרת "פן יאמרו" וגו'‪ .‬ולכאורה‬ ‫כגן ה' כארץ מצרים )לך לך י"ג י'(‪ .‬כבר הסברתי במקום אחר‪,‬‬ ‫יפלא מה שבא רש"י להשמיענו‪ .‬ונראה‪ ,‬שזה כוונת רש"י‪,‬‬ ‫שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד ]ואתחנן ו' ד'[‪ .‬אפשר כי זה‬ ‫כי בגן ה' העולם המתוקן לא צריכים תפלה למטר‪ .‬וארץ‬ ‫דהנה משה התפלל להקב"ה בעד ישראל בטענה שלא יהיה‬ ‫אחד מהטעמים כי ע' של שמע גדולה‪ ,‬רמז לשמור ברית‬ ‫ח"ו חילול ה'‪ ,‬כמאמר הפסוק "ושמעו מצרים" וגו'‪ ,‬ולכאורה‬ ‫מצרים ערות הארץ לא זכו שיצטרכו לתפלה‪ ,‬כי לא רצה ה'‬ ‫העינים‪ ,‬וד' דאחד גדולה לשמור הדיבור‪ ,‬והם ב' עיקרים‬ ‫הלא ביד הקב"ה כל מחשבת בני אדם וכל דרכי בני אדם‬ ‫רמוס חצרו‪ ,‬רק נתן להם נילוס‪ .‬ואנשי סדום רעים כארץ‬ ‫גדולים שרוב גופי תורה תלויים בהם‪ ,‬עין דיבור‪.‬‬ ‫מצרים וגרוע מהם‪ ,‬ובחר לו לוט עמהם‪ .‬ואברהם בחר‬ ‫כסא דוד דרוש כ"ה‪.‬‬ ‫להטות לאשר יחפוץ‪ ,‬אם כן יטה מחשבות האומות שלא‬ ‫בהיפוך‪ ,‬ויאהל עד חברון שהוא טרשות של ארץ ישראל‬ ‫יאמרו מבלתי וגו'‪ ,‬ולא יהיה ח"ו חילול ה'‪ .‬אבל הענין‪ ,‬דיבור‬ ‫ופסולת‪ ,‬כדי שיצטרך לרחמי שמים כל שעה ושעה‪.‬‬ ‫כל דיבור שאדם מדבר נחסר לו איזה חלק‬ ‫של צדיק עושה רושם למעלה ולמטה‪ ,‬כמאמר הכתוב )איוב‬ ‫חתם סופר שם‪] .‬עיין עוד ערך תפלה ד"ה הרה"ח[‪.‬‬ ‫כ"ב כ"ח( "ותגזור אומר" וגו'‪ ,‬ואם כן כיון שאמר משה בתפלתו‬ ‫מחייו‬ ‫שיהיה ח"ו חילול ה' כשיעשה ח"ו כלה בישראל בוודאי כן‬ ‫הזהיר במצוה ידוע ויורד לפני התיבה‬ ‫כלינו שנינו כמו הגה )תהלים צ' ט'(‪ .‬אפשר בהקדמת מהרח"ו‬ ‫יהיה ח"ו חילול ה'‪ .‬וזהו שפירש רש"י בשביל מה שאמרת‬ ‫ז"ל‪ ,‬דכל דיבור שאדם מדבר נחסר איזה חלק מחייו‪ ,‬ואם‬ ‫בשנת בצורת נזקקים לתפלתו‬ ‫ירבה דברים בטלים מתקצרים ימיו‪ .‬וזהו שאמר "כלינו‬ ‫"פן יאמרו" וגו'‪ ,‬ודיבורך עשה רושם ובוודאי יאמרו‪ ,‬אבל‬ ‫אם יהיה אדם אחד נזהר במצוה ידוע‪ ,‬יתלוו אליו מלאכים‬ ‫זולת דיבורך שאמרת "פן יאמרו"‪ ,‬לא היו האומות אומרים‬ ‫שנינו" כפי ערך הדיבור שנדבר אם מעט ואם הרבה‪ .‬וזהו‬ ‫כך‪ ,‬אבל כיון שאמרת אתה שיאמרו‪ ,‬בוודאי יאמרו‪ ,‬כמאמר‬ ‫הידועים לאותה המצוה לשמרו‪ ,‬ואם יהיה כֹחם בסוד המטר‪,‬‬ ‫שאמר "כמו הגה"‪ ,‬כשיעור הדברים אשר ידבר‪.‬‬ ‫הכתוב "ותגזר אומר"‪ ,‬וכנ"ל‪.‬‬ ‫וירד איש ההוא לפני התיבה בשנת בצורת בר מינן‪ ,‬יזקקו‬ ‫יוסף תהלות שם‪.‬‬ ‫קדושת לוי שם‪.‬‬ ‫אליו לקבל תפלתו למעלה‪ ,‬וְ יֵ ָענֶ ה במהירות‪ ,‬מה שלא יעשה‬ ‫זולתו ואף אם יהיה חסיד יותר ממנו‪ ,‬ואף אם יהיה לו סגולה‬ ‫גשם‬ ‫הערעור על יעקב אבינו שאמר בלשון‬ ‫לענין זה‪ ,‬לא יהיה לו סגולה לענין תפלה אחרת‪ ,‬מפני שאין‬ ‫מגונה‬ ‫לו מהירות וזריזות במצוה התלויה באותה אבר שבו תלוי‬ ‫הזהיר במצוה ידוע ויורד לפני התיבה‬ ‫לא היה שום ערעור על יעקב‪ ,‬רק במה שאמר בלשון מגונה‬ ‫ענין תשובה קבלת תפלתו‪ ,‬והיינו סוד איתמחי גברא איתמחי‬ ‫בשנת בצורת נזקקים לתפלתו‬ ‫"מעט ורעים" ]ויגש מ"ז ט'[‪ ,‬והיה לו לומר "מעט ולא טובים"‪,‬‬ ‫חסד לאברהם מעין שני‪ ,‬נהר מ"ג‪.‬‬ ‫קמיע‪.‬‬ ‫אם יהיה אדם אחד נזהר במצוה ידוע‪ ,‬יתלוו אליו מלאכים‬ ‫אבל "רעים" הוא חלול ה'‪ ,‬שהרי הקב"ה פדאו מכל רע‪,‬‬ ‫ה‬ ‫מהנעשה והנשמע בחצר קדשנו‬ ‫לתפילת קבלת שבת ומעריב בליל יו"ט נכנס רבינו‬ ‫הגה"צ ראש ישיבתנו שליט"א‪ .‬בקריאת התורה‬ ‫שליט"א בשעה ‪ 7.00‬לערך ובית המדרש הגדול‬ ‫נתכבד רבינו שליט"א בהוצאה והכנסה ועלה‬ ‫הושענא רבה ושמחת תורה‬ ‫מלא מפה אל פה באלפי ישראל זקנים ונערים‬ ‫שבאו מקרוב ומרחוק לחסות בצל הקודש בהאי‬ ‫רביעי‪ .‬אחר חזרת הש"ץ היתה הפסקה קצרה‪ ,‬ורבנו‬ ‫שליט"א החל באמירת ההושענות בהתעוררות‬ ‫בצל כ"ק אדמו"ר שליט"א‬ ‫יומא רבה מרכז מועדי השנה‪ .‬לפני התיבה ניגש‬ ‫עצומה‪ ,‬חביטת ערבות קיים רבינו שליט"א בביתו‬ ‫בנעימה הגה"צ רבי שמואל זלמן שליט"א חדב"נ רב‬ ‫נאוה קודש אחר קדיש תתקבל‪ .‬בסיום התפילה‬ ‫הושענא רבה‬ ‫דקהילתנו בהר יונה‪ ,‬גמרו בשעה ‪.8.15‬‬ ‫בירך רבינו שליט"א 'גוט יו"ט' לכל קהל הקודש‪.‬‬ ‫בתחילת ליל הושענא רבה נמסר לרבינו שליט"א‬ ‫קוויטל מיוחד מועד 'מהרה ישמע' להעלות לזכרון‬ ‫רבינו שליט"א אמר בקול חוצב 'אתה הראת'‪ ,‬ורבנים‬ ‫שמחת תורה‬ ‫שמות המצפים לזיווגים ובירך ברכת קדשו שנשמע‬ ‫ונכבדים נתכבדו בכבוד התורה‪ ,‬בין היתר הנגיד‬ ‫בשו"ט במהרה‪ .‬רבינו שליט"א לשולה"ט סעודת‬ ‫מו"ה מרדכי אהרן גומבו שליט"א בונה 'היכל‬ ‫ערב שמיני עצרת בשעה ‪ 5.10‬נכנס רבינו שליט"א‬ ‫למנחה‪ ,‬וניגש כש"ץ הר"ר יחזקאל בר"ש ווייס הי"ו‬ ‫האושפיזין של דוד מלכא משיחא לפני שעה ‪10‬‬ ‫התורה'‪ ,‬הנגיד מו"ה ליפא פריעדמאן הי"ו שקנה‬ ‫והדליק הנרות‪ ,‬נטל ידים לסעודה‪ ,‬זמרו גם מניגוני‬ ‫זכות 'אתה הראת'‪ .‬הרב מבי"ש שליט"א נתכבד‬ ‫מב"ב‪.‬‬ ‫ימים נוראים‪ ,‬רבינו אמר ב' שיר המעלות‪ ,‬בזימון על‬ ‫בחזנות של הקפה ראשונה‪ .‬ההקפות נערכו‬ ‫אחר כך נכנס רבינו שליט"א לסוכת בית המדרש‪,‬‬ ‫הכוס כיבד את הרה"ח רבי דוד יששכר שישא הי"ו‬ ‫בשמחה רבה כשהציבור מתרומם טפחיים מעל‬ ‫בירך על המזונות וברכת 'לישב בסוכה' וציוה לשגר‬ ‫לרגל האושפיזין‪.‬‬ ‫הקרקע ומלכם בראשם עורך ריקודין עילאין‬ ‫מזונות לכל הציבור שיברכו 'לישב בסוכה'‪ .‬כן טעם‬ ‫קדישין‪ ,‬במיוחד רקד למול התשב"ר‪ ,‬וכן קרא את‬ ‫ממאפה הממולא באגוזים כמנהג‪ .‬נסובה שיחה עם‬ ‫מיד אחר השוה"ט אמרו משנה תורה‪ ,‬ותחילה אמר‬ ‫תלמידי הקיבוץ דישיבתנו הק' וכיבד כל אחד מהם‬ ‫הרב הגאון ר' עמרם אופמן שליט"א מו"צ‪ ,‬ורבינו‬ ‫רבינו שליט"א תחינות וזוהר מסידור בית יעקב‪.‬‬ ‫בריקוד בספר התורה‪ .‬כן כיבוד בריקוד עם הס"ת‬ ‫שליט"א שהיום סמך על האריז"ל לחבוט הערבות‬ ‫אח"כ התחילו תהלים‪ ,‬רבינו שליט"א סיים כל‬ ‫עסקנים וגבאים נאמנים‪ .‬בין ההקפות זמרו ניגוני‬ ‫אחר קדיש תתקבל כדי שלא יגרם דוחק‪ .‬רבינו‬ ‫קאפיטל כש"צ‪ ,‬ובין כל ספר אמרו היה"ר של ליל‬ ‫התעוררות וניגוני שבת קודש‪.‬‬ ‫שליט"א החל הזמר 'בנה ביתך' ו'לשנה הבאה‬ ‫הושענא רבה ושרו ניגוני התעוררות‪ ,‬גמרו אמירת‬ ‫בירושלים'‪ ,‬ופנה אל סוכת ביתו נאוה קודש ברח'‬ ‫התהלים אחרי שעה ‪.3‬‬ ‫גללו ספרי התורה לקריאת יום מחר כנהוג‪ ,‬רבינו‬ ‫יקים‪ ,‬שם אמר התפילה ונפרד מהסוכה‪.‬‬ ‫שליט"א מחזיק הס"ת והרב מבי"ש שליט"א גולל‪.‬‬ ‫לתפילת שחרית של יום הושענא רבה נכנס רבינו‬ ‫אחר החזרת הס"ת לארוה"ק זמרו אדון עולם‪ ,‬ורבינו‬ ‫בין מנחה למעריב אורגנו על ידי ארגון 'לחיותנו'‬ ‫שליט"א בשעה ‪ ,8.15‬בית המדרש הגדול מלא היה‬ ‫שליט"א בירך 'גוט שבת גוט יו"ט' לארבע רוחות‬ ‫שיעורים מיוחדים בקדושת וסגולת יום שמח"ת‬ ‫על כל גדותיו בהמוני צאן המקושרות‪ ,‬התפללו‬ ‫ההיכל‪.‬‬ ‫מפי מגידים חשובים שליט"א‪.‬‬ ‫ברוב התרוממות והתעלות כשלפני התיבה עובר‬ ‫ו‬ ‫מהנעשה והנשמע בחצר קדשנו‬ ‫והשירות לכבוד התורה‪ .‬בהקפה השביעית עלה‬ ‫בשעה ‪ 7.30‬בבוקר נכנס רבינו שליט"א לתפילת חבר המשוררים הי"ו הנעימו בשירת 'ובנחה יאמר'‪.‬‬ ‫רבינו שליט"א על הפארענטשעס יחד עם‬ ‫שחרית‪ .‬קדיש דרבנן היה בשעה ‪ ,7.45‬ומיד עלתה אח"כ השמיע דברי תורה בנעיצת סוף התורה‬ ‫האברכים בתוך עמי‪ ,‬נהדר היה המחזה כשהמוני‬ ‫להבת שלהבת תפילת שחרית של שמיני עצרת‪ ,‬לתחילתה בעניני דיומא שבת קודש ואמונה שלימה‪,‬‬ ‫בחורי ישיבותינו הק' ירדו לרקוד אחים גם יחד‬ ‫אשרי עין ראתה מאורות בהשתפך נפשות ישראל וסיים בברכות טוב‪ .‬אחר כך עברו כל הקהל משך‬ ‫בראשות הגה"צ ראש ישיבתנו שליט"א‪ .‬בגמר‬ ‫במחיצת קדשו של רבינו שליט"א המבעיר את שעה ארוכה לקבל 'דגים' מידי רבינו שליט"א‬ ‫ההקפות השמיע רבינו שליט"א דברי הדרכה‬ ‫האש הגדולה כשפני קדשו לוהטות ברשפי אש באנפין נהירין‪.‬‬ ‫נוקבים‪ ,‬שיבח מה שנהוג לאחרונה בבתי מדרשנו‬ ‫בהתרגשות ובנחלי דמע‪.‬‬ ‫סדרי 'והכינו' בערבי שבתות לציבור האברכים‬ ‫אח"כ התפללו מנחה‪ ,‬ש"ץ היה הר"ר קליין שליט"א‬ ‫ובעה"ב הע"י‪ ,‬וכן בישיבתנו הק' חברת 'מקדשי‬ ‫ל'הקל בתעצומות' ניגש נעים זמירות הרה"ח רבי מבי"ש‪ ,‬קרא בתורה הרה"ח רבי יוסף צבי קליין‬ ‫שביעי' להבחורים הע"י‪ ,‬שמכינים עצמם לקראת‬ ‫יוסף צבי ניילנדר שליט"א ובניו שיחי' לימינו שליט"א‪ ,‬רבינו שליט"א עלה שלישי‪ .‬גמרו אחר‬ ‫שבת‪ ,‬והכריז אל האברכים שיביטו נא איך ערכו‬ ‫שעה ‪.5‬‬ ‫מרננים בקול‪.‬‬ ‫אבותינו את יום השבת‪ ,‬ובל יאבדו את המתנה טובה‪,‬‬ ‫רבינו שליט"א נכנס להקפות של יום ואמר אתה לטיש נעילת החג נכנס רבינו שליט"א בשעה ‪7.40‬‬ ‫וביום השבת יקבעו מקום לכל תפילה‪ ,‬בין בליל‬ ‫הראת‪ .‬פתיחת הארון נתכבד הרב מבי"ש שליט"א‪ ,‬לערך זמרו ניגוני שמחה והתעוררות משך כשעה‬ ‫שבת‪ ,‬ובפרט בשבת בבוקר‪ ,‬גם ראוי שידע הבן‬ ‫כמעשהו בראשונה נערכו ההקפות בהתרוממות ומחצה‪ .‬לתפילת ערבית ניגש הרב הגאון רבי חיים‬ ‫שאביו משכים בשבת בבוקר ללימוד לפני התפילה‪,‬‬ ‫ובו ירוץ צדיק ותעבור הרינה במחנה‪ .‬בין ההקפות יוסף בלויא שליט"א מו"צ ורב שכו' פאג"י‪.‬‬ ‫קרא לקבל על עצמינו לבוא אל בית המדרש‬ ‫במשמר על מורא מקדש ולעשות את עצמו כאלם‪,‬‬ ‫אחר כך התקיים מעמד הקפות שניות בשעה ‪11.40‬‬ ‫הורה רבינו שליט"א לזמר ניגוני התעוררות‪.‬‬ ‫והוא סגולה לפרנסה ולהרחבת הדעת‪ ,‬ואחר קבלה‬ ‫בקריאת התורה קרא הר"ר ראובן אייזנבאך הי"ו לערך‪ ,‬הנגיד מו"ה חיים הערצאג הי"ו קנה זכות‬ ‫שתי שבתות יעמידו ממונים קיום לדבר‪ ,‬וציוה את‬ ‫מהר יונה‪ ,‬רבינו שליט"א עלה שלישי‪ ,‬וכן עלה חתן אתה הראת‪ ,‬ואחר הפצרות הסכים רבינו שליט"א‬ ‫ברכת קדשו לכל הקהל‪ .‬כשקהל ההמונים מפזזים‬ ‫לומר אתה הראת כש"ץ זה לראשונה‪ .‬בני חוץ לארץ‬ ‫תורה‪ ,‬הרב מבי"ש שליט"א עלה חתן בראשית‪.‬‬ ‫בריקודי הנעילה בהתרפקות על ימי ההוד שעברו‬ ‫נתכבדו בכבוד התורה‪ ,‬והחלו את ההקפות כשרבינו‬ ‫עלינו לטובה‪.‬‬ ‫לתפילת מוסף וגשם ניגש לפני התיבה הגה"צ הרב שליט"א רוקד ומפזז בכל עוז בתווך‪ ,‬וכיבד אנשים‬ ‫חשובים להחזיק את ספר התורה‪ .‬בהקפה ראשונה‬ ‫מבי"ש שליט"א כאשר היתה באמנה‪.‬‬ ‫יהי רצון שנזכה להמשיך עלינו את הימים‬ ‫פנה רבינו שליט"א לדרום מזרח ההיכל ורקד‬ ‫הקדושים‪ ,‬ולהביאם אל תוככי ימי החול‪ ,‬לשאוב‬ ‫אחר מנחה ערך רבינו שליט"א קידושא רבה לכבוד בהתלהבות קודש‪ .‬בהקפה הרביעית עמד רבינו‬ ‫מהם חיות דקדושה‪ ,‬להתרומם ולהתעלות בתורה‬ ‫ועבודה ויראת שמים‪.‬‬ ‫סיום התורה וסעודה ראשונה‪ ,‬רבינו קידש על היין‪ .‬שליט"א ליד מקום התשב"ר ועודד הריקודים‬ ‫ז‬ ‫י"א חשון ‪ -‬פטירת רחל אמנו ע"ה‬ ‫התועלת בבנית המצבה על קבר‬ ‫הודיע לו דרגא דרחל שהוא בחינת מלכות‬ ‫תפילותי'ה עמדה בעד בניה עד היום‬ ‫עלמא דאתגליא‪ ,‬על כן נקברה בדרך באתגליא‪,‬‬ ‫צדיק היא לנו ולבנינו‬ ‫כדברי הזוהרא הנ"ל‪ .‬גם מ'תה ע'לי ר'חל ב'ארץ‬ ‫במד"ר‪ ,‬ויזכור אלקים את רחל‪ ,‬זכרני ה' ברצון‬ ‫הנה אין תועלת לצדיק עצמו הקבור שיעשו‬ ‫עמך פקדני בישועתך‪ ,‬ד"א זכר חסדו ואמונתו‬ ‫הר"ת הוא ר'חל מ'בכה ע'ל ב'ניה‪ ,‬כמו שפירש‬ ‫לבית ישראל‪ ,‬י"ל שזכות רבים עמדה לה לרחל‪,‬‬ ‫בנין נפש על קברו‪ ,‬כי זה רק לתועלת מי שזקוק‬ ‫)אמרי נועם‪ ,‬ויחי(‬ ‫רש"י ז"ל‪.‬‬ ‫לכך שינדרו ויתפללו עבור נשמתו‪ ,‬לא כן הצדיק‬ ‫כי רחל אם הבנים מיועדת להמליץ טוב בעד‬ ‫אשר שפתותיו דובבות‪ ,‬ודבריו הן הן זכרונותיו‪.‬‬ ‫ראש חודש ניתנה בזכות רחל אמנו‬ ‫בני' תמיד‪ ,‬ולפיכך נקברה באם הדרך כדי שתהא‬ ‫לעזרה לבניה כשיגלה אותם נבוזראדן ורחל‬ ‫אך עיקר התועלת בבנין המצבה על קבר הצדיק‬ ‫ע"ה‬ ‫מבכה ומבקשת עליהם רחמים כמובא ברש"י פ'‬ ‫הוא לנו ולבנינו‪ ,‬שנדע את מקום קדשו‪ ,‬ושנוכל‬ ‫רחל אמנו ע"ה בזכותה נתנו ראשי חדשים‬ ‫ויחי‪ ,‬וזכות זה זכר לה אלקים לטובה וקבל‬ ‫כאן להשתטח ולשפוך דמעותינו ולבבינו לפני‬ ‫לישראל וכן ראשי חדשים לעמך ר"ת רחל‪.‬‬ ‫תחנוניה‪ ,‬וזש"א ויזכור אלקים את רחל‪ ,‬את בא‬ ‫ד' בתפלה ותחנונים‪ ,‬ושנתעורר כאן במקום‬ ‫ומוסף ראש חדש רחל אמנו תקנתו שראתה‬ ‫לרבות צאצאיה הנתונים בצרה ובשביה אלו‬ ‫הקדוש הזה לתשובה‪ ,‬ללכת בעקבות הצדיק‬ ‫ברוח הקדש שנשי המדבר לא נכשלו בעגל‬ ‫שיגאלו בזכותה כמו שהבטיח לה השי"ת מנעי‬ ‫ולהדבק במידותיו ודרכיו בקודש‪ ,‬וכבית הועד‬ ‫ורמזה שמה בר"ת ראשי חדשים לעמך‪) .‬מדבר‬ ‫קולך מבכי וגו' ושבו בנים לגבולם‪ ,‬וע"ז מסיים‬ ‫קדמות להחיד"א‪ ,‬מערכת ר'(‬ ‫המ"ר זכרני ה' ברצון עמך וזכר חסדו ואמונתו‬ ‫שבנו על קברו של חזקי' שהיו אומרים לו‬ ‫למדנו‪ ,‬ללמוד מתהלוכות קדשו‪ ,‬ולהתפלל‬ ‫לבית ישראל‪ ,‬היינו תפילותיה בעד כלל ישראל‬ ‫להרבות בצדקה ביום י"א חשון‬ ‫)תורת מהרי"ץ‪ ,‬ויצא(‬ ‫היא שעמדה לה היום‪.‬‬ ‫ולעורר זכותו‪ ,‬ומהאי טעמא בנה יעקב אבינו‬ ‫אני אומר אי לדידי צייתי ראוי והגון שיתקנו‬ ‫מצבה על קבורת רחל אמנו הקדושה‪ ,‬לזכרון‬ ‫לעשות לימוד גדול בכנופייא גדולה בליל י"א‬ ‫במקום קבורת רחל הבטיח לה‬ ‫לדור אחרון‪ ,‬שצפה ברוח קדשו שהגליות‬ ‫חשון ויומו על מצבת קבורת רחל כדי לעורר‬ ‫עתידות לעבור שם‪ ,‬וכל קשה יום יוכל בכל‬ ‫זכותא דרחל מבכה על בניה ויקיים הקב"ה‬ ‫הקב"ה על ביאת המשיח‬ ‫הבטחתו אליה ושבו בנים לגבולם‪ ,‬ומה טוב דמי‬ ‫כ'ברת א'רץ ל'בוא א'פרתה ר"ת עולה ב"ן‪,‬‬ ‫הדורות לשפוך שם שיחו לפני ד'‪.‬‬ ‫והס"ת עולה 'מלכות'‪ .‬ושם במקום קבורת רחל‬ ‫)דעת סופר‪ ,‬דרושים(‬ ‫שהוא מתופסי התורה ילמוד כהיום הזה בכל‬ ‫מקום שהוא במאמרי הש"ס והמדרשים‬ ‫הבטיח לה הקב"ה על ביאת משיח דרגא‬ ‫לנסוע לארה"ק אפי' רק להיות על‬ ‫המדברים ברחל אמנו כי דבר בעתו מה טוב‬ ‫דמלכות‪ ,‬כמו שפרש"י ז"ל‪ .‬וזהו ואקברה שם‬ ‫ועי"ז זכותה תהא למגן וצינה בעדינו אכי"ר‪ ,‬גם‬ ‫בדרך אפרת הוא בית לחם‪ ,‬רמוז 'שם בדרך'‬ ‫קבר רחל‬ ‫עולה 'משיח בן יוסף'‪' ,‬הוא בית' עולה 'משיח‬ ‫רבי פנחס מקאריץ ז"ל אמר‪ ,‬כי רוצה לנסוע‬ ‫מן הראוי הוא דבכל מקום שישראל מצויין שם‬ ‫שיתנדבו ביום הזה לקופת רחל אמנו זיע"א איש‬ ‫בן דוד'‪ .‬גם ואקברה' שם' בדרך' ס"ת 'אדני'‪.‬‬ ‫לארץ הקדושה ו]אפילו[ להיות רק אצל קבר‬ ‫נמצא רמוז בכאן כל הבחינות שהם‪ ,‬רחל ב"ן‬ ‫)אוצר ישראל ח"א‪,‬‬ ‫רחל אמנו ע"ה‪.‬‬ ‫כמתנת ידו והוא דבר גדול לעשות כזאת ביום‬ ‫פקודתה מידי שנה בשנה ואגוני מגנא‪.‬‬ ‫אדני מלכות כנ"ל‪ .‬לזה התנצל עצמו בזה לפני‬ ‫ערך הרה"ק ר' פנחס מקוריץ אות ד'(‬ ‫יוסף‪ ,‬ורמז לו ברמז‪ ,‬כי די לחכימא ברמיזא‪ ,‬אשר‬ ‫)מועד לכל חי‪ ,‬סי' כ"ו(‬ ‫בית המדרש הגדול‬ ‫"היכל מהרי"ץ" דושינסקיא‬ ‫בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫הודעה חשובה מטעם גבאי ביהמ"ד הגדול‬ ‫הננו להודיע כי כל הספרים הפרטיים שנשארו בבנין‬ ‫ביהמ"ד הגדול מירח האיתנים נמצאים בקומת‬ ‫השטיבלאך ליד המעבר לשטיבלאך החדשים‬ ‫עד יום ה' פרשת לך לך בערב‬ ‫ולאחמ"כ יפונו כל הספרים מהבנין והתורה חסה על ממונם של ישראל‬ ‫קול רינה וישועה באהלי צדיקים‬ ‫אנו מודיעים בזה לקהל ציבור אנ"ש‬ ‫כי זמן החתונה לנכד כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫החתן ישראל משה בן לבנו‬ ‫הגה"צ ראש ישיבתנו שליט"א‬ ‫נקבע ליום רביעי ב' תמוז פר' חוקת הבעל"ט‬ ‫ויה"ר שמשמחה זו יושפע שפע ששון‬ ‫ושמחה לנו ולכל ישראל אמן‬ ‫נדבת ידידנו‬ ‫נדבת ידידנו‬ ‫נדבת ידידנו‬ ‫הר"ר יואל בינימין‬ ‫נדבת ידידנו‬ ‫נדבת ידידנו‬ ‫נדבת ידידנו‬ ‫נדבת ידידנו‬ ‫הר"ר חיים ישעי' הלוי‬ ‫הר"ר יעקב עקיבא‬ ‫הכהן לפקוביץ הי"ו‬ ‫הר"ר אברהם יצחק‬ ‫הר"ר משה אליעזר‬ ‫הרה"ח ר' יואל‬ ‫הרה"ח ר' אליהו עזריאל‬ ‫שישא הי"ו‬ ‫הלוי בר"ג שישא הי"ו‬ ‫לרגל הולדת בתו‬ ‫הלוי שישא הי"ו‬ ‫הלוי הברפלד הי"ו‬ ‫הרצוג הי"ו‬ ‫קוביטשעק הי"ו‬ ‫לרגל הולדת בנו ני"ו למז"ט‬ ‫לרגל הולדת בנו ני"ו למז"ט‬ ‫תחי'למז"ט‬ ‫לרגל הולדת בנו ני"ו למז"ט‬ ‫לרגל הולדת בנו ני"ו למז"ט‬ ‫לרגל שמחת נישואי בתו תחי'‬ ‫לרגל שמחת נישואי בתו תחי'‬ ‫השלום זכר בבית מדרשינו‬ ‫בבית אביו רח' פנחס בן‬ ‫הקידושא רבא בבית‬ ‫בבית אביו רח' פנחס בן‬ ‫השלום זכר בבית מדרשינו‬ ‫ביום שלישי‬ ‫ביום שלישי‬ ‫נוף הגליל ‪-‬הר יונה‬ ‫יאיר ‪ 3/22‬בי"ש‬ ‫מדרשינו רח' חזון איש ב"ב‬ ‫יאיר ‪ 3/22‬בי"ש‬ ‫רח' מעשי חייא בי"ש‬ ‫באולמי ארמונות חן בני ברק‬ ‫באולמי ארמונות חן בני ברק‬ ‫יזכה לגדלו לתורה לחופה‬ ‫יזכה לגדלו לתורה לחופה‬ ‫יזכה לגדלו לתורה לחופה‬ ‫יזכה לגדלו לתורה לחופה‬ ‫יזכה לגדלו לתורה לחופה‬ ‫יה"ר שיבנו בית נאמן בישראל‬ ‫יה"ר שיבנו בית נאמן בישראל‬ ‫ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה‬ ‫ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה‬ ‫ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה‬ ‫ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה‬ ‫ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה‬ ‫מתוך שמחה ונחת‬ ‫מתוך שמחה ונחת‬ ‫והרחבת הדעת‬ ‫והרחבת הדעת‬ ‫ח‬ ‫י"א חשון ‪ -‬פטירת רחל אמנו ע"ה‬ ‫אלהים חשבה לטובה ויזכור אלהים את רחל‬ ‫הוא ציוה להיות ישר ונאמן ולאהוב ריעו כנפשו‬ ‫רחל אמנו ע"ה היה לה כח לכבוש את‬ ‫שמסרה סימנים ללאה כמשז"ל וישמע אליה‬ ‫וחטא לה' במה שציער לחברו‪ .‬והשני מה‬ ‫יצרה‬ ‫אלהים מדת הדין אף שהיתה צדקת בת רשע‬ ‫שחטא לחבירו ממש וציערו והיינו דקאמר‬ ‫ואביו קרא לו בנימין‪ ,‬פי' רמב"ן היא קראתו בן‬ ‫נשמעה תפלתה אף לגבי מדת הדין‪ .‬ותאמר אסף‬ ‫יעקב התחת אלהים אנכי‪ .‬אשר מנע ממך‬ ‫אוני ואבילות ויעקב פי' בו לשון און וכח ע"כ‬ ‫אלהים את חרפתי שהיו או' שאני נשאתי באיסור‬ ‫כלומר אני ודאי מחלתי לך מה שציערתני אך‬ ‫קראו בן ימין שיש בו כח‪ .‬ולפע"ד גם היא היתה‬ ‫ליעקב דב"נ בביאה תליא מילתא ויש איסור שתי‬ ‫חלק גבורה שחטאת לו עדיין נשאר והוא מנע‬ ‫כוונתה כך בן הכח והגבורה כי אילו לא היה לה‬ ‫אחיות באחרונה ולכך אני עקרה‪ .‬ועתה נתגלה‬ ‫ממך וכו'‪ .‬ותאמר הנה אמתי בלהה וכו' וזה אני‬ ‫גבורה לכבוש את יצרה לא מסרה סימניה‬ ‫דאין כאן איסור שתי אחיות‪) .‬חומת אנך‪ ,‬ויצא(‬ ‫מקבלת לעינוי לכפר מה שחטאתי לה'‪ .‬ואדרבא‬ ‫ללאה‪ ,‬ולא נישאת ליעקב‬ ‫באיסור ב' אחיות ולא מתה‬ ‫עתה ע"כ קראה לזה הבן‬ ‫שמתה בלדתה בן אוני‬ ‫וגבורתי‪ ,‬וחשש יעקב שיטעה‬ ‫אדם ויבין בן אבלי ע"כ ביאר‬ ‫הדבר בן ימין וכח‪.‬‬ ‫)חת"ס סופר‪ ,‬וישלח(‬ ‫גודל מעלת רחל אע"ה‬ ‫במסירת הסימנין ללאה‬ ‫י"ל‪ ,‬כי רחל הפליאה לעשות‬ ‫במה שמסרה הסימנים ללאה‬ ‫כדי שלא תתביש והיא בתוקף‬ ‫אהבה ליעקב ולא ידעה אם‬ ‫יתרצה אביה להשיאה גם היא‬ ‫ליעקב ואם יעקב יתרצה‬ ‫לקחתה גם היא ועם כל זה‬ ‫מסרה הסימנים והיה פשוט‬ ‫אצלה שעשתה מצוה גדולה‪,‬‬ ‫אך עתה נקפה לבה שמא‬ ‫נענשה בעבור שציערה ליעקב‬ ‫כי בבקר כשידע שהיא לאה‬ ‫גדל צערו מאד וזו היא סיבה‬ ‫שלא ילדה וז"ש ותרא רחל‬ ‫בעין השכל כי לא ילדה בעבור‬ ‫יעקב וז"ש ליעקב בשבילו‬ ‫שציערתו‪ .‬ותקנא רחל‬ ‫באחותה שהיא דהטעיתה‬ ‫ליעקב ממש יש לה בנים‪ .‬והיא‬ ‫שהיתה גרמא לקתה‪ .‬ומזה‬ ‫חשבה דהכל תלוי ביעקב‬ ‫דמחל ללאה ולה לא מחל ולכך‬ ‫נענשה‪ .‬ולזה ותאמר ליעקב‬ ‫הבה לי בנים שתמחול לי‪ .‬ואם‬ ‫אין מתה אנכי שעוני לא נמחק‬ ‫והרשע בחייו קרוי מת‪ .‬ויחר‬ ‫אף יעקב ברחל שחשדו שלא‬ ‫מחל ולכך נענשה ואיך חשבה‬ ‫כזאת מאחר שידע תוקף‬ ‫אהבתו אותה ואיך ס"ד‬ ‫וחשבה שהיה מראה לה‬ ‫אהבה ובקרבו ישים אורבו‬ ‫שלא למחול עונה הא ודאי‬ ‫חושדת בכשרים דאמנם בכל‬ ‫חטא אשר יחטא איש לחבירו‬ ‫חוטא בשתים א' לה' יתברך כי‬ ‫ט‬ ‫;‬ ‫הרה"ק רבי נתן דוד ראבינאוויטש ‪ -‬משידלובצא זי"ע‬ ‫הרב ישעי' קוהט שליט"א‬ ‫ז' חשון תרכ"ו‬ ‫להם‪ ,‬זה נעשה ראש‪ .‬הרה"ק רבי מאיר שלום מקאלשין אמר בשם רבינו שצריכין להבין‬ ‫תולדות בעל ההילולא זצ"ל‬ ‫מבוקש החסיד בעוד הפתקא בכיסו‪ .‬הרה"ק רבי יעקב צבי מפאריסאוו זי"ע אמר שהוא יודע‬ ‫משבעה עשר דרכים שהיה לו לרבינו לקרב יהודים להשי"ת‪.‬‬ ‫רבינו נתן דוד נולד בחודש תשרי שנת תקע"ד‪ ,‬לאביו הרה"ק רבי ירחמיאל מפשיסחא זי"ע‪,‬‬ ‫בן הרה"ק היהודי הקדוש זי"ע‪ ,‬ולאמו מרת מרת גאלדא ע"ה‪ ,‬בת הגאון רבי דוד דוב זצ"ל‬ ‫פעם אמר רבינו‪" :‬האדם כמו שהוא יורד בזה העולם‪ ,‬יורד עמו צורך העולם הזה גם כן‪ ,‬כל‬ ‫אב"ד שדה לבן‪ ,‬נכדת אחות הגאון הברוך טעם זצ"ל‪.‬‬ ‫מה שנצרך לו לצורך עבודתו יתברך"‪ .‬ואמר‪" :‬משל למלך ששלח את השר שלו להלחם‬ ‫במקום מדבר‪ ,‬וקבע לו הדרך‪ ,‬ואמר לו שיהיה מוכן לו שם בדרך כל ההצטרכות המלחמה‪.‬‬ ‫היהודי הקדוש מפרשיסחא נתכבד בסנדקאות אצל רבינו‪ ,‬וצוה ליתן לו את השם 'נתן דוד'‪,‬‬ ‫כאשר בא באמצע הדרך לא השיג מאומה‪ ,‬וזעף והתרעם על המלך‪ .‬אמר לו איש חכם‪" :‬מן‬ ‫באמרו‪" :‬איך גיב ענק א נביא ]על שם נתן הנביא[‪ ,‬אין א מלך" ]על שם דוד המלך[‪.‬‬ ‫הסתם לא הלכת בדרך שקבע לך המלך"‪ .‬הוא לקח את המפה‪ ,‬והסתכל בה‪ ,‬וראה שבאמת‬ ‫טעה בדרכו‪ .‬מיד חזר למקום שקבע לו המלך‪ ,‬ואכן שם מוכן לפניו כל טוב‪ .‬כך האדם שהמלך‬ ‫רבינו למד אצל הגאון רבי שמשון זצ"ל אב"ד קינצק‪ .‬רבינו נסע אל הרה"ק רבי ישכר בער‬ ‫מלכי המלכים הקב"ה שולח אותו לזה העולם‪ ,‬ללחום מלחמות היצר‪ ,‬ומכין לו מן הסתם גם‬ ‫מראדושיץ זי"ע‪ ,‬הרה"ק רבי משה מלעלוב זי"ע‪ ,‬הרה"ק רבי יחזקאל מקאזמיר זי"ע‪ ,‬ואצל‬ ‫כן פרנסה וכל הצטרכותו שלא יחסר לו מאומה‪ .‬והנה אחר כך כשהאדם תועה בהדרך ואין‬ ‫הרה"ק רבי חיים מצאנז זי"ע‪ .‬כשהגיע לפרקו נשא את מרת דבורה פעריל ע"ה‪ ,‬בת הרה"צ‬ ‫לו הצטרכותו‪ ,‬העצה לזה שיקח מפת העולם ‪ -‬היא התורה‪ ,‬ויסתכל בה איך לחזור להדרך‬ ‫רבי שמואל פשעדנאווק זצ"ל‪.‬‬ ‫שקבע לו מלכו של עולם ב"ה‪ ,‬ואז יראה שהכל מוכן לו"‪) .‬דברי בינה פר' נשא ד"ה לבד הנשמה(‬ ‫ראשית הנהגתו היתה בפרשיסחא‪ ,‬ובשנת תר"י עבר לשידלובצא‪ ,‬ושם ניהל את עדתו‪ .‬כאשר‬ ‫רבינו נפטר ביום ז' חשון שנת תרכ"ו‪ ,‬ונטמן באהל בשידלובצא‪ .‬רבינו שעסק בתיקוני נשמות‪,‬‬ ‫נפגש רבינו עם הרה"ק בעל חידושי הרי"מ זי"ע‪ ,‬אמר לו‪" :‬אתם צריכים לישב מקודם‪ ,‬כי‬ ‫וכאשר היה מושיט את ראשו מבעד לחלונו החוצה‪ ,‬היו נאספות אליו יונים למאות מקרוב‬ ‫הנכם כתר תורה"‪ .‬השיב החידושי הרי"מ‪" :‬אבל אתם הנכם כתר שם טוב"‪ ,‬וישבו שניהם‬ ‫ומרחוק‪ ,‬והוא היה מסתכל עליהן באהבה וברוך‪ .‬כל ימי חייו היו היונים לאלפיהם מתרפקות‬ ‫יחד‪.‬‬ ‫על חלונותיו‪ .‬אולם באותו יום שבו גברו אראלים על המצוקים‪ ,‬והוא נתבקש לישיבה של‬ ‫אמר רבינו על המאמר )גיטין נו‪ (:‬כל המצר לישראל נעשה ראש‪ ,‬הפירוש מיצר מלשון בין‬ ‫מעלה‪ ,‬אז נעלמו בבת אחת כל אותם היונים שהוא היה מטפל בהן‪.‬‬ ‫המצרים שהוא גבול‪ .‬פירוש מי שיכול לעשות לישראל גבול שלא יכול שום דבר רע להגיע‬ ‫גבוה לתוך ידיו של הרה"ק רבי נתן דוד‪ .‬ובאחזו אותי על‬ ‫ידיו הקדושים‪ ,‬אמר לי‪" :‬תניח עצמך מעט‪ ,‬ואחר כך תלך‬ ‫הסבא קדישא‪ ,‬והוא היה נושא ונותן באותו הענין‪ .‬גם‬ ‫סיפורים מבעל ההילולא זצ"ל‬ ‫לתוך הבית הזה הסמוך פה"‪ .‬ועשיתי כך‪ ,‬ואחר כך נכנסתי‬ ‫שמעתי כל מה שהשיב לו הסבא קדישא בענין הזה‪ ,‬עד‬ ‫שהאיש לקח ברכת פרידה מהרבי‪ ,‬והלך לדרכו‪.‬‬ ‫אל תוך הבית הזה‪ ,‬והנה ראיתי בחדר אחד את זקני הרה"ק‬ ‫בצל רבותיו הקדושים זי"ע‬ ‫הרבי ר' בער‪ ,‬יושב בראש השלחן‪ ,‬ומצד האחד יושב זקיני‬ ‫הרה"צ ר' מאיר זצ"ל‪ ,‬ומצד השני הרב הצה"ק ר' ישראל‬ ‫אחר כך פנה הרה"ק מראדושיץ אלי‪ ,‬ואמר לי‪" :‬ראית‬ ‫בתחילה נסע רבינו לראדושיץ‪ ,‬אל הסבא‬ ‫שהמגיד הקדוש מקאזניץ בא אצלי מהגן עדן מיוחד‬ ‫קדישא‪ .‬מסופר‪ :‬פעם אחת קרא הסבא קדישא‬ ‫איטשע זצ"ל‪ ,‬ואמרו אלי‪" :‬בני אל תבהל מאומה‪ ,‬כי עדיין‬ ‫בשבילך‪ ,‬לדבר עמי לטובתך"‪ .‬סיים רבינו‪" :‬אם אני ראיתי‬ ‫לא בא עתך"‪ .‬מאז הוטב לו בכל פעם יותר‪ ,‬וכעבור כמה‬ ‫מראדושיץ להחסיד ר' מרדכי הריבשובער ז"ל‪ ,‬ואמר אליו‪,‬‬ ‫שהמגיד הקדוש זי"ע בא במיוחד בשבילי מגן עדן לדרוש‬ ‫שימהר לנסוע וליתן צו לביתו כי בא קצו‪ .‬כאשר שמע‬ ‫ימים‪ ,‬קם מהמטה בריא אולם כאחד האדם‪.‬‬ ‫טובתי‪ ,‬לא אשתוקק לשדך עם נכדו"? ובסיימו הדברים‬ ‫החסיד דברים אלו נבהל מאד‪ ,‬והלך לבית המדרש לקחת‬ ‫תיכף קראו התנאים‪.‬‬ ‫ברכת פרידה מהחבריא קדישא‪.‬‬ ‫אל הרה"ק מצאנז נסע רבינו כשהנהיג כבר‬ ‫עדה‪ .‬סיפר הרה"ק רבי רבי צבי הירש מרודניק זי"ע‪ ,‬רבינו‬ ‫כאשר סיפר זאת הרה"ח ר' יעקב לפני הרה"ק רבי הלל‬ ‫בין החבריא נמצא אז רבינו‪ ,‬אשר עדיין לא יצא טבעו‬ ‫היה קדוש עליון ובעל רוח הקודש‪ ,‬והיה רגיל לבוא לצאנז‪,‬‬ ‫מראדושיץ זי"ע‪ ,‬בעת שנתמנה לשו"ב בק"ק ראדושיץ‪ ,‬אמר‬ ‫בעולם‪ ,‬וטרם התפרסם לאיש קדוש‪ .‬רבינו שאל את ר'‬ ‫לפעמים עם כשלש מאות מחסידיו‪ .‬כשעמד בחדר הסמוך‬ ‫לו רבי הלל‪" :‬אמת הדבר‪ ,‬כי אני בעצמי הייתי שם בעת‬ ‫מרדכי‪" :‬מדוע פניכם רעים היום"? וסיפר לו שהרבי ציוה‬ ‫לחדרו של הרה"ק מצאנז טרם כניסתו אל הקודש פנימה‪,‬‬ ‫עליו שחיש מהר יסע לביתו‪ ,‬כי הגיע שעתו להפרד מן‬ ‫עשה הכנה גדולה שארכה יותר משעתיים‪ ,‬ולפעמים אף‬ ‫כשלש שעות‪ .‬רבים באו להתבונן ולראות כיצד צדיק‬ ‫וקדוש זה עושה הכנות‪ .‬בעמדו בסמוך לפתח‪ ,‬הוא נגש אל‬ ‫הדלת‪ ,‬אחז בידית‪ ,‬משך ידו הימנה והתחיל לסדר את‬ ‫ראית שהמגיד הקדוש‬ ‫"‬ ‫העולם‪ .‬בתוך הדברים אמר בדרך הלצה‪" :‬הנפיחות שיש לי‬ ‫תכאב לי יותר מכל אלה‪ ,‬כי יש לי יסורים גדולים מזה"‪.‬‬ ‫אמר לו רבינו‪" :‬שמעתי מזקי היהודי הק' זי"ע‪ ,‬שמי שנגזר‬ ‫עליו מיתה מן השמים ר"ל‪ ,‬אם יש לו נפיחות‪ ,‬היסורים‬ ‫פאותיו ואת הדיקנא קדישא שלו תיקן את בגדיו‪ ,‬ופניו היו‬ ‫חוורים כמת ב"מ‪ .‬אחר כך ניגש עוד הפעם אל הדלת אחז‬ ‫מקאזניץ בא אצלי מהגן‬ ‫מהנפיחות‪ ,‬פודין אותו ממוות"‪ .‬בשמעו מזה נתמלא‬ ‫שמחה וחדוה‪ ,‬והלך בחזרה אל הרה"ק מראדושיץ בלב‬ ‫בידית שוב‪ ,‬משך ידו וחזר להכין את עצמו באימה וביראה‬ ‫בסדרו את זקנו ופאותיו וכל איבריו‪ ,‬עד שבהתאמצות‬ ‫עדן מיוחד בשבילך‪,‬‬ ‫שמח‪ .‬בבואו פנה אליו הרבי‪ ,‬ושאל אותו‪" :‬מדוע בתחלה‬ ‫הלכת בפנים זועפות‪ ,‬ועתה באת בפנים שוחקות‪ .‬בטח‬ ‫מרובה פתח מעט את הדלת‪ ,‬אז יצא הרה"ק מצאנז‬ ‫לקראתו‪ ,‬וקיבלו בחביבות יתירה‪ ,‬והושיבו בסמוך אליו‪,‬‬ ‫לדבר עמי לטובתך‬ ‫נתהוה חדשות"‪ .‬סיפר לו רבי מרדכי את דברי רבינו בשם‬ ‫זקינו היהודי הק' זי"ע‪ .‬אמר לו הסבא קדישא‪" :‬אם כן הוא‪,‬‬ ‫אלא שהוא לא היה יכול לפצות את פיו מרוב אימה ופחד‪,‬‬ ‫"‬ ‫תוכל להשאר פה"‪ .‬ונשאר שמה איזה שבועות‪ ,‬וחי אחר זה‬ ‫ורק לאחר זמן מה התחיל לשוחח עם הרבי‪ .‬כששאלוהו‬ ‫המעשה עוד הרבה שנים‪.‬‬ ‫החסידים לפשר גודל פחדו ויראתו מהרה"ק מצאנז‪,‬‬ ‫שהיה הרה"ק משידלובצא אצל זקיני הסבא קדישא בחדרו‪.‬‬ ‫השיבם רבינו‪ ,‬שאילו היו יודעים מיהו הרב מצאנז כפי‬ ‫וזקני שם ידו הקדושה על לחיי בדרך חבה‪ ,‬ואמר לי‪:‬‬ ‫בעת שהתקשר רבינו בקשרי שידוכין עם הרה"ק רבי‬ ‫שהוא יודע‪ ,‬כלל לא היה בהם עוז להיכנס אליו‪.‬‬ ‫"תסתכל היטב בצורתו הק' של רבינו המגיד הקדוש‬ ‫אלעזר מקאזניץ זי"ע‪ ,‬טרם קריאת התנאים‪ ,‬חשב הרה"ק‬ ‫פעם היה רבינו בפורים אצל הרה"ק מצאנז‪ ,‬וכיבדו הרבי‬ ‫מקאזניץ‪ ,‬וזכור את צורתו הקדושה"‪.‬‬ ‫מקאזניץ את יחוסו כדרכו בקודש‪ .‬אחר כך בעת הגישו‬ ‫שישתה כוס יין‪ .‬אבל בנו של רבינו‪ ,‬הראה לאביו שלא‬ ‫התנאים לקרות‪ ,‬אמר רבינו‪" :‬אני לא אחשוב את היחוס‬ ‫ישתה על פי פקודת הרופא‪ ,‬כי זה מזיק לבריאותו‪ .‬הקפיד‬ ‫בימי נעוריו נחלה הרה"ח רבי חנינא שיין זצ"ל‪ ,‬חתנו‬ ‫שלי‪ ,‬רק אספר הדבר שהביאני הלום ולשדך את עצמי עם‬ ‫רבינו והתרעם‪ ,‬באמרו‪" :‬אפילו אם הרב מצאנז היה נותן‬ ‫של הרה"ג רבי מאיר זצ"ל בנו של הסבא קדישא מראדושיץ‬ ‫אחד מנכדי המגיד הק' מקאזניץ זי"ע"‪ .‬וסיפר‪" :‬פעם אחד‬ ‫לי לשתות כוס סם המוות‪ ,‬ג"כ הייתי שותה ללא היסוס"‪.‬‬ ‫זי"ע בחולי אנוש מאד‪ ,‬והרופאים נתייאשו ממנו לגמרי‪,‬‬ ‫היה לי ענין נחוץ מאד לשוח עם רבי ומורי הסבא קדישא‬ ‫והגיע לידי גסיסה ר"ל‪ .‬בתוך כך נפלה עליו תרדימה גדולה‪,‬‬ ‫מראדושיץ זי"ע‪ ,‬ולדבר הדבר הזה באר היטב הוצרכתי‬ ‫לשהות אצלו בראדושיץ לכל הפחות בערך שנה תמימה‪,‬‬ ‫על כס ההנהגה‬ ‫וישן איזה שעות‪ .‬כאשר הקיץ משנתו הרגיש הטבה יתירה‪,‬‬ ‫והתחיל לדבר‪ .‬תמהו אנשי הבית על זה מאד‪ ,‬ושאלו אותו‬ ‫ובאשר שחשבתי זאת מקודם שלא יהיה ביכולתי לקחת‬ ‫כאשר נענה רבינו להפצרת הרבים‪ ,‬והחל להנהיג את‬ ‫על מצב בריאותו‪ ,‬והשיב כי מרגיש הרבה יותר טוב‪.‬‬ ‫לי פנאי ולשהות שם שנה תמימה לדבר עמו הדבר‪ ,‬על כן‬ ‫בני עדתו‪ ,‬מיאן בראשונה לקבל מהם מתנות כל שהן‪ ,‬שכן‬ ‫קצרתי הענין בכל מה דאפשר‪ ,‬ולקחתי רק התמצית דברים‬ ‫חשש מפני דברי חכמינו ז"ל )אבות פ"ד מ"ה( כל הנהנה‬ ‫רבי חנינא סיפר להם בזה‪" :‬כאשר נרדמתי בשינה‪ ,‬והנה‬ ‫של הענין הזה‪ ,‬אשר הוצרכתי לשהות על זה בערך חודש‬ ‫מדברי תורה נוטל חייו מן העולם‪ .‬הדחקות שררה בביתו‪.‬‬ ‫ראיתי לפני את אדוני אבי זקני הרה"ק הרבי ר' בער‬ ‫אחד‪ .‬נסעתי לראדושיץ‪ ,‬וכאשר באתי לבית המדרש של‬ ‫אולם הוא היה שקוע בעבודת השי"ת‪ ,‬והיה נעלה לחלוטין‬ ‫מראדושיץ זי"ע‪ ,‬שירד אלי עם עוד איש זקן אחד‪ ,‬ושאלתי‬ ‫הרה"ק‪ ,‬ישבתי שם איזה שעות‪.‬‬ ‫מעניני הגשמיות של העולם הזה‪ .‬כאשר הגיעו מים עד‬ ‫את זקני הסבא קדישא‪ ,‬מי הוא הזקן הלז‪ ,‬והשיב לי כי הוא‬ ‫נפש הלכה הרבנית‪ ,‬על קבר זקנו היהודי הקדוש‪ ,‬ושפכה‬ ‫אליהו הנביא ז"ל"‪ .‬ואמר עוד אלי‪" :‬בני אל תבהל רוחך‪ ,‬כי‬ ‫טרם בואי פנימה‪ ,‬קצרתי עוד הדברים שהוצרכתי להשיח‬ ‫לפניו את מרי שיחה‪ ,‬ובהביעה לפניו את משאלתה שתוכל‬ ‫עדיין לא הגיע שעתך"‪ .‬כאשר הלכו מאתי‪ ,‬הרגשתי בעצמי‬ ‫עמו רק על איזה שעות‪ .‬הלכתי לחדרו הק' פנימה‪ ,‬והנה‬ ‫לגדל את בניה לתורה וליראת שמים‪ ,‬הוסיפה אם אין קמח‬ ‫כי שני אנשים נשאו אותי והפריחו עמי דרך יער אחד‪ .‬והנה‬ ‫כאשר פתחתי את הדלת‪ ,‬ראיתי איש אחד עומד ומדבר‬ ‫אין תורה‪ ,‬ובגלל התעלמות בעלה מכל עניני העולם הזה‪,‬‬ ‫מתוך היער יצא הרה"ק המפורסם רבי נתן דוד משידלובצא‪,‬‬ ‫עם רבי ומורי‪ .‬והנה מחמת שהכרתי באיש הזה כי לא איש‬ ‫אין בידה לכלכל את ביתה לחם לפי הטף‪.‬‬ ‫וצעק אל האנשים‪" :‬הניחו לו הניחו לו‪ ,‬כי הוא נכד הרה"ק‬ ‫פשוט הוא‪ ,‬כי מראהו היה כמראה מלאך אלקים נורא‪,‬‬ ‫הרבי ר' בער מראדושיץ זי"ע"‪ ,‬ולא שמעו אליו‪ ,‬וצעק עוד‬ ‫לזאת לא הרהבתי עוז לגשת הלאה‪ ,‬ונשארתי עומד‬ ‫לאחר ימים אחדים נראה היהודי הקדוש בחלום לנכדו –‬ ‫בקול אליהם‪" :‬הניחו לו בפקודת מו"ר הרבי ר' בער‪ ,‬כי הוא‬ ‫במפתן הפתח‪ .‬אבל מה נשתוממתי כאשר שמעתי מהאיש‬ ‫רבינו‪ ,‬והסביר לו פירוש אחר למאמר 'כל הנהנה מדברי‬ ‫צוה שתניחו לו"‪ .‬אז הניחו לי‪ ,‬והרגשתי כי נפלתי ממקום‬ ‫כל הדברים אשר היה בלבי ובדעתי לדבר אודותם עם‬ ‫יא‬ ‫הרה"ק רבי נתן דוד ראבינאוויטש ‪ -‬משידלובצא זי"ע‬ ‫ז' חשון תרכ"ו‬ ‫בואו‪ ,‬וסיפר לו כי השעה דחוקה כעת לרבו‪ ,‬וכלה פרוטה מן‬ ‫את ישראל‪ ,‬שישראל יראים מיום הדין‪ ,‬יראים מגלות‪ ,‬יראים‬ ‫תורה'‪ ,‬יהודי שכל חיותו והנאתו מדברי תורה‪ ,‬אז מותר לו‬ ‫הכיס ובארץ נכריה לא ידעו מה לעשות‪ .‬תיכף נתן הגביר ר'‬ ‫מהתורה הקדושה‪ ,‬יראים מעולם הזה ומעולם הבא‪ ,‬לכן נא‬ ‫ליהנות משל אחרים‪' ,‬נוטל חייו מן העולם' הוא רשאי ליטול‬ ‫שמחה למשמש שני מאות רובל כסף‪ ,‬אשר קיבלם בשמחה‬ ‫שלא להבעית את ישראל"‪.‬‬ ‫כדי חיותו מבני אדם‪ .‬יתר על כן חייב הוא ליטול מידם‪ ,‬כדי‬ ‫רבה והכניסם תיכף אל רבינו‪ ,‬ואמר לו שר' שמחה שלח‬ ‫לזכות את הציבור‪ ,‬וזכות היא להם שהם מחזיקים בידו‪.‬‬ ‫מעות אלו‪ .‬והגבאי שאל אם יתן רשות לר' שמחה לכנוס‬ ‫סיפר הרה"צ רבי שמואל צבי טייטלבוים זצ"ל‪ ,‬מה‬ ‫לקבל שלום‪ ,‬אבל רבינו אמר שימתין עד אחר התפילה‪ .‬אחר‬ ‫לאחר פטירת הסבא קדישא מראדושיץ‪ ,‬נסעו חבורת‬ ‫שסיפר לו אביו הרה"ג רבי דוב בעריל זצ"ל מקינצק‪ ,‬כשהיה‬ ‫התפילה כאשר נכנס ר' שמחה‪ ,‬חשב כי רבינו יקבל אותו‬ ‫חמיו פעוט רך בן שנה אחת‪ ,‬חלה באופן קשה מאד‪ .‬הלך‬ ‫אנשים מחסידיו אל רבינו על שבת קודש‪ .‬בהיותם שמה‬ ‫בסבר פנים יפות ובשמחה‪ ,‬כאשר כן היה דרכו תמיד לשמוח‬ ‫אביו רבי דוב בעריל עם חמיו לשידלובצא אל רבינו‪ .‬והנה‬ ‫הרהרו בלבם‪ ,‬הלא טוב היה לנו להיות מקודם אצל הרה"ק‬ ‫עמו ולכבדו‪ ,‬ובפרט כעת‪ ,‬אחר תשורה הגונה כזו בשעת‬ ‫כאשר אך דרכו על מפתן ביתו‪ ,‬בא רבינו לקראתם ואמר‬ ‫רבי יעקב מאפטא זי"ע על שבת אחד‪ ,‬ולראות התנהגותו‬ ‫דחקו‪ .‬אבל הוא התפלא לראות כי רבינו נתן לו שלום בשפה‬ ‫להם‪" :‬שובו תיכף לביתכם‪ ,‬ותלחשו לקטן שאני נתן דוד‬ ‫הקדושה‪ ,‬כי הוא הכיר עוד את רבינו הקדוש מלובלין זי"ע‪.‬‬ ‫מצוה למחלה שתלך ממנו"‪ .‬מיד חזרו לביתם‪ ,‬וכשבאו שמה‪,‬‬ ‫כאשר הרהרו זאת בלבם‪ ,‬מיד הרגיש זאת רבינו ברוח קדשו‪,‬‬ ‫רפה‪ ,‬ותיכף פנה ממנו מבלי דבר מאומה‪ ,‬והיה הדבר לפלא‬ ‫נטה הקטן למות ר"ל‪ ,‬גרשו שניהם את האנשים שעמדו שם‪,‬‬ ‫ואמר אליהם‪" :‬הגם שלא הכרנו את מרן הרה"ק מלובלין‬ ‫גדול בעיני ר' שמחה‪ ,‬ונפלו פניו‪ .‬כן היה גם ביום ערב שבת‬ ‫זי"ע‪ ,‬אבל הכרנו את רבינו הסבא קדישא מראדושיץ זי"ע‪,‬‬ ‫קודש‪ ,‬רבינו לא קירב את ר' שמחה‪.‬‬ ‫ולחשו באוזניו את דברי רבינו‪ ,‬ותיכף פתח עיניו‪ ,‬וב"ה‬ ‫הבריא וחי עוד שישים שנה‪.‬‬ ‫שהוא היה מעין לובלין‪ ,‬ומי שהכיר אותו כאילו הכיר ממש‬ ‫את רבינו הקדוש מלובלין זי"ע"‪.‬‬ ‫והנה בליל שבת קודש אחר התפילה‪ ,‬קרא רבינו את ר'‬ ‫שמחה‪ ,‬ונתן לו שלום בשמחה ופנים מאירות‪ ,‬ואמר לו כי‬ ‫מדרגותיו‬ ‫פעם אחת בראש השנה הגיעו אל רבינו מאות חסידים‬ ‫באמת היה לו צער גדול מזה אשר כלתה אצלו הכסף‪,‬‬ ‫פעם אחת כשהיה רבינו איזה שבועות בעיר‬ ‫וכאשר הביא לו מעות היה לו שמחה כאילו החיה את נפשו‪,‬‬ ‫ואנשי מעשה‪ ,‬ונתעלו יחדיו בימים הנוראים‪ .‬בשני ימי ראש‬ ‫קארלסבאד‪ ,‬נפל מחשבה באיזה מאנשי שלומו אוהביו‬ ‫השנה התפלל רבינו בכוחות עצומים‪ ,‬ובתפילתו העלה את‬ ‫אבל בכיוון התאפק מלשמוח עמו בימי החול‪ ,‬ועכב את‬ ‫ומיודעיו‪ ,‬שיסעו אצלו על שבת קודש אחד לקארלסבאד‪,‬‬ ‫השמחה על יום שבת קודש‪.‬‬ ‫שומעי לקחו לעולמות עליונים‪ .‬במוצאי ראש השנה כאשר‬ ‫באמרם ששם בודאי יהיה להרבי יותר שמחה ונחת רוח‬ ‫אנשי שלומו רצו להפרד ממנו‪ ,‬נכנסו לחדרו ולא מצאו אותו‪.‬‬ ‫מנסיעתם מאשר יסעו לביתו לשידלובצא‪ ,‬מחמת ששם אין‬ ‫פעם בא רבינו לעיר אחת‪ ,‬הגיע אליו אברך אחד‬ ‫מיד החלו לחפש אחריו‪ ,‬עד אשר מצאו אותו באחד החדרים‬ ‫והתנצל לפניו על חמיו‪ .‬שלח רבינו לקרוא אותו ולהוכיחו‬ ‫הפנימיים של ביתו‪ ,‬כשהוא עוסק בעבודת עץ‪ ,‬ומתקן‬ ‫על פניו‪ .‬אמנם האיש היה קשה עורף וסירב לשמוע בקולו‪,‬‬ ‫שולחנות‪ .‬חסידיו נשתוממו למראה עבודתו המופלאה של‬ ‫עד שהיה מוכרח לאמר לו‪ ,‬שכל שכמותו הוא בבחינת לבן‬ ‫וחתנו בבחינת יעקב‪ .‬העיז האיש הזה לאמר לרבינו‪" :‬אם כן‬ ‫גם אתם‪ ,‬הלא יש לכם חתנכם שהוא בבחינת יעקב‪ ,‬ואתם‬ ‫תדעו אהובי‪ ,‬אשר לגודל‬ ‫"‬ ‫רבם‪ .‬רבינו נענה ואמר ברוב ענותנותו‪" :‬הנה לאחר ראש‬ ‫השנה בו נתקדשו בתפלתם‪ ,‬והגיעו למעלות מופלאות‪,‬‬ ‫בטוח אני כי נפקחו עיניכם להכיר בי שאין בי ממעלות‬ ‫אבותי הקדושים‪ ,‬וללא ספק אתם תעזבו אותי‪ ,‬ותלכו‬ ‫בבחינת לבן"‪ .‬השיב לו רבינו‪" :‬אני בעת שהייתי חתן לחמי‪,‬‬ ‫גמרתי בדעתי לזכור ולא לשכוח זאת‪ ,‬ופעלתי אז בעצמי‬ ‫האהבה והשמחה אשר השגתי‬ ‫לחפש אחר רב הגון כדי לשמוע תורה מפיו כמלאך ה'‬ ‫להשאר בבחינת יעקב כל ימי‪ ,‬אך אתה כל ימיך הנך נשאר‬ ‫בעת ראיתי אתכם‪ ,‬אזי‬ ‫צבאות‪ .‬לכן מעתה חייב אני לעסוק במלאכה כדי‬ ‫להתפרנס"‪.‬‬ ‫בבחינת לבן"‪.‬‬ ‫נתישבתי תיכף ליקח‬ ‫אחד מנכדיו של רבינו התאכסן בביתו‪ .‬בלילה נכנס אליו‬ ‫האהבה הזאת לעבודת הבורא‬ ‫פעם באו חסידים לפני רבינו‪ ,‬והתלוננו על האכסנאי‬ ‫הפעוט‪ ,‬ואמר‪" :‬סבא אני פוחד בלילה"‪ .‬השיב רבינו‪" :‬גם אני‬ ‫של העיירה‪ ,‬שלוקח הרבה כסף‪ ,‬אך עינו צרה בסעודת‬ ‫פוחד‪ ,‬אך לא מהלילה‪ ,‬אלא ממי שברא את הלילה‪ ,‬לכן בוא‬ ‫יתברך שמו ויתעלה‪ ,‬כי אהבה‬ ‫אורחיו‪ .‬שלח אחריו רבינו‪ ,‬ואמר‪" :‬החסידים מתלוננים עליך‪,‬‬ ‫ותישן בחדרי"‪.‬‬ ‫כזאת לא יאתה להשתמש בה‬ ‫אומרים שאינך מביט בעין טובה על סעודות האורחים‬ ‫פעם אחת שבת רבינו בעיר חאנטשין‪ ,‬שבת אחר פסח‬ ‫רק לכבוד הבורא לכבוד שבת‬ ‫הסועדים על שולחנך"‪ .‬ענה לו האכסנאי‪" :‬אין הם חסידים‬ ‫אלא רעבתנים‪ ,‬דואגים לאוכל ולמלאות כריסם במעדנים‪,‬‬ ‫הנקרא 'שבת געלע מצות'‪ .‬אמר אז רבינו תורה מפני מה‬ ‫קודש‬ ‫והחסידות מה תהיה עליה‪ ,‬לשם מה באו לשידלובצא"?‬ ‫קורין את השבת הזה געלע מצות‪ .‬אחרי עריכת שלחנו‬ ‫נענה רבינו ואמר‪" :‬עולם הפוך ראיתי‪ ,‬חסידים ראשונים כל‬ ‫"‬ ‫הטהור‪ ,‬היו החסידים חוזרים על דברי התורה‪ .‬והנה היה שם‬ ‫מאוויהם היתה החסידות תורה ועבודה‪ ,‬ראו האכסנאים‬ ‫אברך אחד שלא היה מחסידי רבינו‪ ,‬ואמר לחסידים‪" :‬אני‬ ‫ודאגו להאכילם‪ ,‬וכיום החסידים מתלוננים על אכילה‪,,‬‬ ‫יודע שיש מקומות ששבת זה נקרא בשם אחר‪ ,‬אם כן‬ ‫והאכסנאים על החסידות‪ ,‬עולם הפוך"‪.‬‬ ‫התורה של הרבי שלכם לא היה ולא נברא"‪ .‬והתחילו‬ ‫לו שום יודע ומכיר‪ ,‬כי ארץ נכריה הוא‪ .‬וכן עשו‪ ,‬ונסעו בשלום‬ ‫החסידים להתקוטט עמו‪.‬‬ ‫ויבואו לקארלסבאד על שבת קודש‪.‬‬ ‫פעם אחת בבוא הרה"ק רבי יעקב צבי מפאריסאוו זי"ע‬ ‫אל רבינו‪ ,‬וראה רבינו שהוא מרבה בצומות‪ ,‬הניא אותו מזה‬ ‫בתוך כך נכנס רבינו‪ ,‬ושאל מה זאת‪ ,‬וסיפרו לו את דברי‬ ‫ויהי בבואם אל רבינו‪ ,‬תיכף נתן להם שלום‪ ,‬אך יותר לא דיבר‬ ‫הדרך‪ ,‬ואמר לו‪" :‬אמשול לכם משל לשני אנשים שהיו‬ ‫האברך‪ .‬אמר רבינו‪" :‬תדעו שאיש הזה מתפלל בתפילין‬ ‫עמהם מאומה‪ .‬האנשים הנ"ל היה להם צער גדול מזה‪ ,‬אחרי‬ ‫תועים בדרך‪ ,‬והיו שני דרכים לפניהם‪ .‬אמר האחד לחבירו‪,‬‬ ‫פסולין"‪ .‬החסידים בשומעם זאת‪ ,‬ביודעם כי רבם רוח‬ ‫אשר כתתו רגליהם מהלך רב כזה רק לכבוד הרב ולהנאתו‪,‬‬ ‫בדרך אחד כבר הלכתי ולא מצאתיו לטוב וישר‪ ,‬בדרך השני‬ ‫אלקים דבר בו‪ ,‬תיכף היו רצים לבית האברך‪ ,‬ובכפיה היו‬ ‫וכעת ירחק אותם ולא ישית לבו אליהם ולדבר עמהם ולדרוש‬ ‫שלומם וטובתם‪ ,‬ויהי הדבר לפלא גדול בעיניהם‪ ,‬ולא יכלו‬ ‫נקומה ונלכה יחד‪ .‬כיוצא בזה שעל מה שמסגף עצמו‬ ‫חוטפים מאתו את התפילין‪ ,‬ופתחו אותם ואז ראו כולם כי‬ ‫להבין מה זה‪.‬‬ ‫באכילה אין מועיל תשובה‪ ,‬כי הגוף נצרך מאוד לעבודת‬ ‫היה פסול דאורייתא‪ ,‬והיה רעש בין החסידים כי עין בעין‬ ‫השם יתברך‪ ,‬ואם יחליש הגוף הוא כמו שאיש חיל יקטע‬ ‫ראו רוח הקודש כזה‪.‬‬ ‫והנה כאשר בא שבת קודש‪ ,‬אזי תיכף שלח אחריהם ויביאם‬ ‫את ידו‪ ,‬וכי יועיל לו תשובה‪ ,‬הא אי אפשר לו לעבוד עוד"‪.‬‬ ‫אמנם רבינו אמר להם‪" :‬תדעו שאין זה רוח הקודש‪ ,‬רק‬ ‫אל ביתו‪ ,‬ויקבלם ברוב שמחה‪ ,‬ושמח עמהם מאד‪ ,‬והיה לו‬ ‫שידע זאת מדברי חכמינו ז"ל שאמרו‪ ,‬שלכך אנו מניחין‬ ‫עמהם התעוררות והתלהבות גדול עד שאין לשער‪ ,‬והיה זה‬ ‫פעם נחלש רבינו מאוד בין כסא לעשור‪ ,‬ונתקרר מאוד‪,‬‬ ‫ארבע פרשיות של תפילין‪ ,‬משום דבתורה כתיב ולטוטפות‬ ‫לפלא יותר בעיניהם‪ .‬כראות רבינו אשר הוא להם לפלא‪ ,‬אמר‬ ‫וגזרו עליו הרופאים שלא ילך להמקוה‪ ,‬כי סכנה גדולה‬ ‫להם‪" :‬אל יהיה זה לפלא בעיניכם מה שלא פניתי אליכם‬ ‫בין עיניך‪ ,‬וטט בכתפי שתים ופת באפריקי שתים‪ .‬לכאורה‬ ‫ועצומה הוא לו‪ .‬בהגיע ערב יום כיפור‪ ,‬אמר רבינו שלא‬ ‫בעת שנתתי לכם שלום באמצע השבוע‪ .‬תדעו אהובי‪ ,‬אשר‬ ‫קשה לפי דברי האברך הזה‪ ,‬אפשר יש מקומות אשר קורין‬ ‫לגודל האהבה והשמחה אשר השגתי בעת ראיתי אתכם‪ ,‬אזי‬ ‫ישגיח כלל על הרופאים‪ ,‬כי שלוחי מצוה אינם נזוקין‪ ,‬וילך‬ ‫טט ארבע‪ ,‬אם כן היה צריך להניח ששה פרשיות‪ .‬אלא ודאי‬ ‫נתישבתי תיכף ליקח האהבה הזאת לעבודת הבורא יתברך‬ ‫למקוה‪ .‬היה שם תלמיד חכם אחד מתלמידיו‪ ,‬ואמר לרבינו‪:‬‬ ‫שאין משגיחין במקומות‪ ,‬ואם כן אברך הזה שמשגיח על‬ ‫שמו ויתעלה‪ ,‬כי אהבה כזאת לא יאתה להשתמש בה רק‬ ‫"הלא משנה מפורשת היא שלא ילך להמקוה‪ ,‬כיון דכהן‬ ‫מקומות אחרים‪ ,‬אם כן אינו סובר את הכלל של חכמינו ז"ל‬ ‫לכבוד הבורא לכבוד שבת קודש"‪.‬‬ ‫גדול לא היה מאריך בתפילה‪ ,‬רק היה מתפלל תפלה קצרה‬ ‫לענין תפילין‪ ,‬ולכן אמרתי שמתפלל בתפילין פסולין"‪ .‬אף‬ ‫שלא להבעית את ישראל‪ ,‬אם כן אף שכ"ת בטוח שלא יזיק‬ ‫כי לפי האמת היה רוח הקודש גלוי‪ ,‬אולם ברוב ענוותנותו‬ ‫עוד מסופר‪ :‬אל רבינו היה נוסע תמיד הרה"ח ר' שמחה‬ ‫לו המקוה‪ ,‬אבל אנחנו תלמידיו יראים שמא ח"ו תזיק לו‬ ‫הלביש את הענין בדברי חכמינו ז"ל‪.‬‬ ‫מקראשניק‪ .‬פעם אחת נסע רבינו לרחוץ במעייני הישועה‬ ‫המקוה‪ ,‬ואם כן רבינו מחויב שלא ללכת למקוה בכדי שלא‬ ‫בארץ מרחק‪ .‬והנה ר' שמחה גם הגיע קרוב לשם לרגל עסקיו‪,‬‬ ‫להבעית את ישראל"‪ .‬השיב לו רבינו‪" :‬הנה מה יקרו ומה‬ ‫זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן‬ ‫והחליט לנסוע על שבת קודש אל רבינו‪ .‬הוא הגע כבר ביום‬ ‫נעמו דברי הרה"ק מראדאמסק זי"ע‪ ,‬שהוא אמר הפשט‬ ‫מקורות‪ :‬שלהבת קודש ח"ב‬ ‫ביום ה'‪ ,‬וכאשר ראה אותו המשמש של רבינו שמח לקראת‬ ‫במשנה‪ ,‬שהתפלל רבונו של עולם‪ ,‬אנא השם שלא להבעית‬ ‫מערכת "בית יוסף להבה" שע"י התאחדות חבורות האברכים דוא"ל ‪ S5813468@GMAIL.COM‬או ‪05331-03541‬‬ ‫תרומות ונדרים ונדבות ניתן לשלם אצל הגובים בכל עיר וכן בכרטיס אשראי בעמדות נדרים פלוס בכל בתי מדרשינו‬ ‫יב‬