טועמיה · Toamehu — נח (2026-10-12)

מגזין מיוחד המאגד
עבורכם את מבחר
עלוני השבוע
שנה שביעית
גיליון מספר 671
נח
תשפ״ז
טֹוֲֹעֲ ֶֶמ ָיָה
להרשמה לקבלת החוברת
במייל ,מידי שבוע.
זמני כניסת ויציאת השבת
לחצו כאן
ר"ת מוצ"ש ער"ש
7:22 6:42 5:30 ירושלים
7:19 6:43 5:45 בני ברק
7:20 6:42 5:36 חיפה
7:20 6:44 5:46 אשדוד
7:21 6:43 5:29 בית שמש
פנים מאירות 8ירושלים 7:21 6:44 5:47 קרית גת
7:20 6:41 5:38 נוף הגליל
טל' 02-500-4569
S025004569@Gmail.com
~ ~
~~
*294
~ ~ ~ ~ ĕČďė
~~ ~~
~ : ~ ~ ~~~ ~
~ ~ : ~ ~
~ ~~~
~ ĕĦĥĎĤĦĐ ~ ~~~
~ ~~
~~ ~~ ~ ĦČ
~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~~
~
~ ~:~~ Čđč" ~~ ~
~~ ~ ~~
~~ ~~
~
~ ~ ~ ĦđĤĚĘ
~ ~~~
~ ~~~~
~ ~~ đďĕĚĘĦ ~~ ~~
~ ~
~~~ ~
~ ~
~ :~
~~~ ~ ĐĕĐ ~~
~~~ ĕĦĔĘēĐ
~~~ ~ ~ ~ ~ ~
~ ~
: ĖđĤč" ~
~ ~ ~~~
~ ~ ~ ~ ~
~ ~ ~~ ĥĠĜĐ
~~ ~ ~~
~ ď"đĞĐ ~ ~
:~~~ ~ ~
: ~ ~~~ ęđĕĝč
~ ~ ~~ ~
~~ ~~~
~ ~~ ~~ ~
:~ ~~
~~ ~ ~ ęďČĐ" ~~
~~~ ~ ~~ ~ ĕĦČĢĕ"
~~~~~ ~~
:~ ~
~ ~~~~~ ~~~:
~~ ~~~ ~ ~
~ ~~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
~ ~ ~ ~ ~~~ ~~
~~~~~ ~ ~~~
~~ ěĕĕĜĞĚĐ
~~ ~~ ~ ĕĦĢĞĘ"
~~~ ~
~ ~ ĦĤēĚĘ
~ ~ ~~ ~ ĕĦĔĘēĐ
~ ~
~ ~40~ : ~
~ 360~
~ : ęđĕč ~ ~ ~~
© כל הזכויות שמורות
~ : ~~
~~ ~ : ~
~~~ ğĦĥĚ
~:
~~ ~~ ĕĦĜčĐ
~~: ~ ~ ~ ~~
~~~ ~
~ đĜčĥĕĥė
hbzs3587@gmail.com להצטרפות ולשליחת סיפורים
ספיד פרשת נח תשפזhbzs3587@gmail.com
דפוס- טועמיה להצטרפות ולשליחת סיפורים
2
מדירותיו ריקניות משוכרים.
באותם הימים בא לפניו נכרי אחד שרצה לשכור אחת
מדירותיו .הלה העמיד פני עשיר וסוחר גדול ,ואף סיפר
פרשת נח
שתחת רשותו כמה וכמה חנויות מסחר ,על כן הסכים
היהודי והשכיר לו אחת מדירותיו שעמדו ממילא ריקם. "נח איש צדיק תמים היה בדורותיו" )ו ,ט(
באחד מביקוריו בארץ ישראל של הגאון רבי אהרן עברו חודש ושניים גם שלושה וארבעה ואין קול ואין
קוטלר זי"ע נכנס אצלו אחד מנכדי הגה״ק בעל החפץ עונה ,הנכרי נתגלה כגנב מומחה ולא אבה לשלם על
חיים זי״ע ושאל אותו" :ילמדנו רבינו ,מדוע התפרסמה שכירות הדירה אף לא פרוטה אחת.
צדקותו של זקיני בעולם ,ולעומת זה ,גאונותו לא היתה משכלו כל הקיצין קראו היהודי לבית המשפט.
בהגיע עת המשפט שמע השופט את טענתו ושאל את מפורסמת"?
ענה לו רבי אהרן" :הנה ,הולך אני לבקר במעונו של הנכרי מה תשובה יש לך? ויען הנכרי ויאמר ,שאינו צריך
כי לבעליו לשלם הגרי"ז מבריסק זי"ע הבה
מתחילה היו לו רק צרות "כָל י ְֵמי הָ ָא ֶרץ ז ֶַרע וְ ָקצִ יר וְ קֹר ָוחֹם וְ ַקיִץ ָוח ֶֹרף ּ נשאל אותו".
בדירה -המים לא הוחמו ִשבּ ֹתוּ" )ח ,כב( וְ יוֹם וָלַ יְלָ ה ל ֹא י ׁ ְ מבריסק הרב כששמע
מעולם ,צבעם של קירות את השאלה ,הפטיר מיד:
הבית היה מתקלף, ״רצון יראיו יעשה״!
הדלתות הרעישו מחמת
אְ .קצַת ַא ְס ְטרוֹנו ְֹמיָה
פירש רבי אהרן את
שנָה ׁ ֶש ְ ּב ָכל ַל ְילָהְּ ,כ ׁ ֶשהַ ׁ ּ ֶש ֶמ ׁש ׁשו ַֹקעַ ת ,החלודה ,ובחורף שלטה ִּכ ְמעַ ט ׁ ֵש ׁ ֶשת אֲ לָפִ ים ׁ ָ
דבריו :ה״חפץ חיים״
ַמפְ צִ יעַ אוֹר הַ ּי ֵָרחַ .לִ פְ עָ ִמים הוּא דַּ ק ,לִ פְ עָ ִמים הוּא ָמלֵא,
הצינה -וכיוצא בזה בגודל ענוותנותו ,עמד
הרבה טענות ותירוצים שםֵ ,מפִ יץ אוֹר ּ ָב ִהיר. אֲ בָ ל הוּא ּ ָת ִמיד ׁ ָ
והתחנן לפני ה' ,שלא
הַ ִאם הָ עו ְּבדָּ ה הַ זֹּאת סו ֶֹת ֶרת אֶ ת הַ ְּמצִ יאוּת הַ ְ ּידוּעָ ה לְ ָכל ִמי
שאי אפשר להוכיח שאין תתפרסם גדולת תורתו.
ׁ ֶש ּי ֵׁש ל ֹו ִט ּפַת ִאינְ ֶטלִ יגֶנְ צְ יָה ֶ ׁ -שהַ ּי ֵָרחַ הוּא ְ ּבעֶ צֶם כּ ֹו ָכב
הצדק עמו. ותפילתו נתקבלה...
חָ ׁשו ְּך וּנְ טוּל אוֹר עַ צְ ִמי?
וכבר היה נראה ליהודי ומה עם צדקותו ,הוסיף
ּ ָברוּר ׁ ֶשלּ ֹא .זֶה ַרק או ֵֹמר ׁ ֶשהוּא ְמ ַק ֵּבל אֶ ת הָ אוֹר ׁ ֶשלּ ֹו
כי הוא עומד להפסיד לשאול אותו נכד?
ֵמהַ ׁ ּ ֶש ֶמ ׁש ְ ּבכָל עֶ ֶרב ֵמחָ ָד ׁש .הוּא ְ ּבסַ ְך הַ כּ ֹל ִה ׁ ְש ּ ַת ְ ּקפוּת.
במשפט ,עד ששאל ענה לו רבי אהרן תשובה
ל ֹא ִה ְת ּ ַכ ּנ ְַסנ ּו לְ כָאן ְּכ ֵדי לְ ַד ֵּבר עַ ל אַ ְס ְטרוֹנו ְֹמיָה ,אֲ בָ ל
השופט את הנכרי :האם קולעת :״תורה״ ידע
הָ עו ְּבדָּ ה הַ זֹּאת מוֹכִ יחָ ה דָּ בָ ר אֶ חָ ד :הַ ּ ֶטבַ ע הַ ּנ ְִראֶ ה לָעַ ִין -
פרעת את דמי השכירות ה״חפץ חיים״ שיש לו,
ַמ ּ ָמ ׁש ל ֹא ְמסַ ּ ֵפר אֶ ת הַ ִּס ּפוּר הָ אֲ ִמ ִּתי!
לכל הפחות פעם אחת? לכן התפלל על זה .אבל
ּ
ְּכ ׁ ֶש ְּמ ֻד ּ ָבר ְ ּב ׁ ֶש ֶמ ׁש וְ י ֵָרחַ ַקל לָנ ּו לְ ַק ֵּבל אֶ ת זֶהִּ ,כי זֶה ל ֹא ְמחַ יֵב נזדעק הנכרי" :לא ולא, ״צדקות״ לא עלתה על
ִים או ָֹתנ ּו לְ ׁשוּם דָּ בָ ר .אֲ בָ ל ִאם נִ ּ ַקח אֶ ת הַ ּתוֹבָ נָה הַ זֹּאת לַחַ ּ
י
וכי עלי לשלם על דירה דעתו שהוא צדיק ,על מה
כזאת?" שם זֶה ְּכבָ ר ַמ ְת ִחיל לְ ִה ְס ּ ַת ֵּב ְך... ׁ ֶשלּ ָנ ּו ָ ׁ -
)פנינים( יתפלל?!
או אז נענה השופט" :אכן
נודע הדבר כי רמאי וגנב אתה! כי אם היינו רואים "כי מלאה הארץ חמס" )ו ,יג(
מעשה היה בעיר הבירה לונדון ביהודי שהיה בעל הבית שבתחילה שילמת את חובך ,היה מקום לקבל את כל
על כמה וכמה בניינים בשכונת גולדרס גרין ,והיה טענותיך; אך ברגע שמעולם לא שילמת ,הרי לנו הוכחה
משכירם לאחרים ומהם מקור פרנסתו .הלה היה מקפיד מוכחת שמעולם לא היה בדעתך לשלם ,וכל הטענות
שלא להשכיר מדירותיו לנכרים שאינם פורעים חובם האלו אינן אלא תירוצים .צא עתה ושלם לו מרישא ועד
בדמי השכירות .עד שהגיעו זמנים קשים על העולם ,וכל גמירא מימי ישיבתך בזה הבית!".
---- מסחר הנדל"ן ירד מטה מטה ,ועמדו הרבה
לעי"נ
הר"ר אלתר חיים ב"ר יעקב מייזליש ז"ל
כ"ט תשרי תשפ"ז -שבעה לפטירתו
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 3
]ב[
הגה"צ רבי אלחנן היילפרין גאב"ד ראדומישלא זצוק"ל והנה גם השני שהתפרנס בקושי ,בא לשאול את החזון
הבא: בנוסח איש שהיה דר בגולדרס גרין,
ב .הַ ּ ַת ְבנִ יּוֹת ׁ ֶשהו ְֹרסוֹת ֶאת ַחיֵּינוּ
"פרנסתי בקושי ,וברצוני ללמוד מוסיף היה
ְּכ ׁ ֶשהַ ִּתינוֹק ַמ ְת ִחיל לְ ִה ׁ ְש ּ ַת ְח ֵרר ֵמ ֵחיק ִא ּמ ֹו ו ְּמנ ּ ֶַסה לִ לְ מֹד
לעזוב את חיפה ,מה עלי ממעשה זה ,על התשובה
אֶ ת הָ ע ֹולָם ,הוּא ע ֹו ֶׂשה אֶ ת זֶה ְ ּבאֶ ְמצָעוּת ּ ַת ְבנִ ּיוֹתִ :אם
לעשות"? מיד שאלו והקבלות אשר אנו
נו ׁ ְֹשפִ ים חָ זָק עַ ל לֶהָ בָ ה ְק ַט ּנָה ִ -היא נִ כְ ֵּביתִ .אם נוֹגְ ִעים ִעם
החזון איש :מה עם חינוך מקבלים על עצמנו בימים
צְ בָ ִעים עַ ל נְ יָר -נ ֹוצָר צִ ּיוּר .ה ּוא ע ֹו ֶׂשה ּ ְפעֻ לּ ָה ׁשוּב ו ָׁשוּב,
הילדים? השיב הלה: הנוראים:
בּ ו ֵֹחן אֶ ת הַ ּת ֹוצָאָ ה -ו ְּמחַ ֵּבר ֵּבינֵיהֶ ן.
"מצד זה אני נמצא הימים עוברים אך
שכְ לֵל אֶ ת הַ ּ ַת ְבנִ ּיוֹת .הוּא לו ֵֹמד הַ ִּתינוֹק הוֹפֵ ְך לְ ֶילֶד ,וְ הוּא ְמ ׁ ַ
במקום טוב ליד בית ספר הקדושים ומיד מתחיל
ָשבֶ ת ,לְ אֵ יזֶה ְמל ּ ֵַמד אָ סוּר לְ יַד אֵ יזֶה חָ בֵ ר ַּב ִּכ ּ ָתה הֲ כִ י נ ִָעים ל ׁ ֶ
חרדי ,אבל בגלל דוחק כל אחד עם תירוציו -אם
לְ ִה ְתחַ ּצֵף ִּכי זֶה עָ לוּל לִ כְ אֹבָ ,מ ַתי אָ סוּר לְ עַ צְ ֵּבן אֶ ת הַ הו ִֹרים,
הפרנסה ברצוני לעבור מענייני פרנסה וגידול
שב 'חָ רוּץ הַ ִּכ ּ ָתה'. ו ִּמי נ ְֶח ׁ ָ
לתל אביב" .השיב לו בנים ,או החברותא
ּ ָכל הַ חַ ּיִים ׁ ֶשלּ ֹו הֵ ם ּ ַת ְבנִ ּיוֹת ,אֲ בָ ל הוּא קו ֵֹרא ָלזֶה ְ -מצִ יאוּת.
החזו"א" :בשביל פרנסה שאינה טובה ,הישיבה
ְּכ ָכל ׁ ֶשהַ ֶּילֶד ִמ ְת ַּב ּגֵר ,הַ ְּמצִ יאוּת הַ זֹּאת ּתוֹפֶ סֶ ת ְּתא ּוצָה .הוּא
לא עוזבים את המקום"! והכולל וכו' .והנה ,אם
ידת עַ צְ מ ֹו ְ ּבהֶ ְתאֵ ם לִ ְתגוּבוֹת הַ ְּס ִביבָ ה :הַ ִאם ֻמ ְמ ֶחה ִ ּבלְ ִמ ַ
)איש לרעהו( "שילם" לכל הפחות
שר יָפֶ ה ,הַ ִאם הוּא חָ כָםַ ,מה הַ ּ ַמ ּצָב הַ ּ ַכלְ ּכָלִ י ׁ ֶשל הוּא ׁ ָ
את בתחילת הדרך
ִמ ׁ ְש ּ ַפ ְח ּתוֹ ,וּבַ ּ ָמה הוּא חַ לּ ָׁשּ ְ .בהֶ ְמ ׁ ֵש ְך הוּא ְּכבָ ר יו ֵֹדעַ ִמ ִּמי
"קץ כל בשר בא לפני קבלותיו ,יש מקום לומר
שלוֹם ,וְ אֵ יל ּו מו ָֹתגִ ים שוֶ ה לְ הַ נְ הֵ ן לְ ׁ ָ שכֵ ן ׁ ָ לְ ִה ְת ַר ֵחק ,לְ אֵ יזֶה ׁ ָ
כי מלאה הארץ חמס בתירוצים כי אכן יש צדק
שוֶ ה לִ ְקנוֹת. ָׁ
הַ ּ ַת ְבנִ ּיוֹת הָ אֵ ּלֶה הוֹפְ כוֹת לִ ְתפִ יסַ ת הָ ע ֹולָם ׁ ֶשלּ ֹו ו ְּמנַהֲ לוֹת מפניהם" )ו ,יג( שמיד מי האלו; אבל
אֶ ת ְרג ָׁשו ָֹתיוִ :אם הוּא ַמצְ לִ יחַ ׁשוּב ו ָׁשוּב -הוּא ֻמצְ לָח לא נחתם גזר דינם של בראשית השנה ,כשעדיין
דור המבול אלא על הגזל לא קיים קבלתו ,כבר
של ּ ַפעַ ם אַ חַ ת? ַמ ׁ ּ ֶשה ּו ַּב ְּמצִ יאוּת ִמ ְתעַ ְרעֵ ר. ש ֵמחַ .וְ ִאם נִכְ ׁ ַ וְ ָׂ
'מצִ 'ינְ ג' )סנהדרין קח ע"א(. מוצא תירוצים מדוע אין
שכֵ ן הֶ עָ ׁ ִשיר ְמחַ ּי ְֵך אֵ לָיו -י ֵׁש עַ ל ָמה לִ ְבנוֹת ַּב ֶ ִאם הַ ׁ ּ ָ
שנָה בחור מישיבת פוניבז' בידו להשלים קבלותיו -
ש ִרים ׁ ָ הַ ּ ָבא .וְ ִאם הוּא ַמזְ ִעיף ּ ָפנִ ים? הַ ּ ַטעַ ם חָ מוּץִ .אם עֶ ְ ׂ
ְתה לְ נִ יחוֹחַ ָקסוּם ׁ ֶשל אֲ רוּחַ ת עֶ ֶרב ,וּפַ עַ ם נכנס לביתו של מרן כי הרי זה מטיל ספק
הוּא ח ֹוזֵר הַ ַּבי ָ
אַ חַ ת זֶה ל ֹא ָק ָרה ִּכי ְ ּבנֵי הַ ַּב ִית הָ י ּו עֲסו ִּקים -ז ֹו ְּכבָ ר ִס ּ ָבה הסטייפלר זצ"ל לקנות מעולם לא היו קבלותיו
ספר "קהילות יעקב". באמת...
לְ ִה ְת ּפ ֵָרץ ְ ּבכַ עַ ס.
לו החזיר ש ָרה ְמכֻ ֶּב ֶדת -הַ דְּ אָ גוֹת י ְָרדוּ .וְ ִאם בטעות אלימלך ר' )הרה"צ
ִאם ִה ְת ַק ַּבלְ ִּתי לְ ִמ ְ ׂ
יקה הסטייפלר פחות מידי בידרמן שליט"א(
יתי ֶטכְ נִ ָ ידת אֲ ָד ָמה ִרגְ ׁ ִשיתִ ...אם נִ ִּס ִ ּ ֻפ ּ ַט ְר ִּתי? ז ֹו ְר ִע ַ
פַתחַ קו ְּר ִסים .וְ ִאם עודף .משהבחין בדבר - ִח ּנוּכִ ית ׁ ֶשעָ ְב ָדה -י ֵׁש לִ י ׁ ִשיטָ ה וַאֲ נִ י ְמ ּ ֵ
מיהר ללכת לישיבת "כי מלאה הארץ
זֶה ּ ִפ ְתאוֹם ל ֹא עוֹבֵ ד? אֲ נִ י ִמ ְת ַּב ּי ֵׁש ָלצֵאת ל ְָרחוֹב...
את טיפס שלָה חָ זָק -י ֵׁש ִ ּב ּ ָטחוֹן .וְ ִאם הוּא ַמפְ ִסיד? פוניבז', ֹאש ֶמ ְמ ׁ ָ ִאם י ֵׁש ר ׁ חמס" )ו ,יג(
המדרגות הרבות ,אך הַ ַּי ִ ּציבוּת ִמ ְתעַ ְרעֶ ֶרת... בעיר חיפה דרו שני
יחים לְ ז ְַעזֵעַ לָנ ּו אֶ ת כיון שלא ידע מי הבחור, ִאם נְ נ ּ ֶַסה לִ ְבחֹן אֶ ת ּ ָכל הַ דְּ בָ ִרים ׁ ֶש ּ ַמצְ לִ ִ יהודים שעמלו לפרנסתם
ש ְמחַ ת הַ חַ ּיִים -נְ ג ַּלֶה ׁ ֶשהַ כּ ֹל ָק ׁשוּר ל ּ ַַת ְבנִ ּיוֹת .הֵ ן הו ְֹרסוֹת שלח לקרוא לנכדו ,ר' ִׂ האחד והיו רואי חשבון.
לָנ ּו אֶ ת הַ חַ ּיִים ְ ּבלִ י ׁ ֶש ּנ ְַר ִ ּג ׁיש ,וְ הֲ כִ י עָ צוּב -אֵ לּ ּו ְ ּבסַ ְך הַ כּ ֹל אבא ברמן ,מסר לידו את התפרנס ברווח ,והיה
יתרת הכסף ,ואמר לו: ּ ַת ְבנִ ּיוֹת .אֵ ין ּ ָבהֶ ן ׁשוּם ֶק ׁ ֶשר ל ְַּמצִ יאוּת הָ אֲ ִמ ִּתית. "ברומו של עולם" והשני
"בחור מהישיבה קנה התפרנס בקושי ובדוחק.
אצלי זה עתה ספר .תברר הגיע הראשון שהתפרנס
שעֵ ן עַ ל הַ ּ ַת ְבנִ יּוֹת! ג .ל ֹא לְ ִה ׁ ּ ָ
"ל ֹא ָק ׁשוּר ל ְַּמצִ יאוּת "?...אָ נ ּו ׁשוֹאֲ לִ יםִ " ,אם דָּ בָ ר הוֹכִ יחַ אֶ ת מיהו הבחור ותחזיר לו בכבוד ,אל החזון איש
את הכסף". ושאל :בחסדי ה' טוב לי
עַ צְ מ ֹו אֶ לֶף ּ ְפעָ ִמים ַ -מ ׁ ְש ָמע ׁ ֶשז ֹו הַ ְּמצִ יאוּת ,ל ֹא?"
ידה כעבור שעה קלה שב ר' בפרנסה ,אך מתירא אני
ַמ ּ ָמ ׁש ל ֹאּ ְ .ב ִד ּיוּק ְּכמ ֹו ׁ ֶשהָ עו ְּבדָּ ה ׁ ֶשהַ ּי ֵָרחַ ֵמ ִאיר ל ֹא ֵמ ִע ָ
ׁ ֶש ּי ֵׁש בּ ֹו אוֹר עַ צְ ִמי ָ ּ -כ ְך ׁשוּם ְמצִ יאוּת ּ ָבע ֹולָםּ ,גַם ִאם חָ זְ ָרה אבא לסטייפלר ואמר לו על חינוך הילדים בעיר זו
כי בסיעתא דשמיא מצא שמא תשפיע הסביבה
עַ ל עַ צְ ָמ ּה אֶ לֶף ּ ְפעָ ִמים ,אֵ ינ ָּה ְמצִ יאוּת עַ צְ ָמ ִאית.
ְּתפִ יסַ ת הַ ְּמצִ יאוּת לְ פִ י ּ ַת ְבנִ ּיוֹת נוֹבַ עַ ת ִמכּ ַֹרח ִט ְב ִעי ו ֵּמ ָרצוֹן את הבחור והשיב לו את עליהם.
לִ ׁ ְשל ֹט ַּבחַ ּיִים .הַ ְ ּבעָ יָה ִהיא ׁ ֶשאָ נ ּו ַמ ְת ִחילִ ים לְ ִה ְס ּ ַת ּ ֵמ ְך העודף ,אך ברצונו כן "אם איש: החזון השיב
ּשת סֵ ֶדר ,לשאול שאלה" :מדוע את ועוזבים קמים
לַחֲ לו ִּטין עַ ל הַ ּ ַת ְבנִ ּיוֹת ִּכי הֵ ן נו ְֹתנוֹת ְּתחו ׁ ַ
צריך היה הסבא לטרוח עשה, כך ואכן המקום"!
שים. ו ַּמע ֲִדיפִ ים לִ ׁ ְשכּ ֹחַ ׁ ֶש ּי ֵׁש בּ ו ֵֹרא ו ַּמנְ ִהיג לְ ָכל הַ ּ ַמ ֲע ִ ׂ
כל כך ,ללכת כברת דרך הוא עזב את חיפה ,ויתר
ולטפס במדרגות ,כדי על הפרנסה ברווח והלך
להגיע אלי לישיבה ,בה בשעה שאני נמצא אצל לדור בירושלים.
לעי"נ הרה"צ
ר' פנחס בן ר' בנימין בינוש רוזנבוים זצוק"ל
כ"ו בניסן תשע"ז
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 4
]ג[
הסבא מספר פעמים ביום ,ויכול היה להמתין ולתת לי המליון שבקשת"...
מיד נזכרתי בסיפור הנפלא על רבי יהונתן איבשיץ זצ"ל, את הכסף בבואי אליו"?
ענה לו הסטייפלר" :אם המרחק מביתי לישיבת פוניבז' באותו ויכוח האם טבעם של בעלי החיים ניתן לשנוי:
נקרא רחוק -מה תאמר על המרחק שיש לרדת מהשמים המלך עשה סעודה ,והחתול היה המלצר ,המגש פרוש
על ידיו וכו' וכו' ,עד שקפץ העכבר לעיני החתול ,או אז עד לכאן? זה הרבה יותר רחוק"...
השליך החתול את הכל רבותי! מצמרר! לווים
יאה ִ ּב ׁ ְש ּ ֵתי ִמ ִּלים דַ ּ .תכְ לִ ית הַ ְ ּב ִר ָ
מידיו ,לכד את העכבר, ושוכחים כספים
הַ ְּספָ ִרים הַ ְ ּקדו ׁ ִֹשים ְמ ַת ְמצְ ִתים אֶ ת ּ ַתכְ לִ ית הַ ְ ּב ִריאָ ה:
והצטנף בפינה לאכילת להיזהר! צריך להחזיר!
ימה ש ָ הַ ּ ָקדו ֹׁש ּ ָברו ְּך הוּא ּ ָב ָרא אֶ ת הָ ע ֹולָם 'י ֵׁש' ֵמ'אַ ִין' ,וְ הַ ְּמ ִ ׂ
הטרף... )יחי ראובן(
ׁ ֶשלּ ָנ ּו ִהיא לַהֲ פ ְֹך אוֹת ֹו ַּבחֲ ז ָָרה ִמ' ּי ֵׁש' לְ 'אַ ִין'.
ומדוע נזכרתי בסיפור אֵ ְ
יך הוֹפְ כִ ים 'י ֵׁש' לְ 'אַ ִין'? ל ֹא עַ ל ְי ֵדי הֶ ֶרס פִ יזִ י ,אֶ לּ ָא עַ ל ְי ֵדי
זה? מפני מה שאני "מן הבהמה הטהורה
זִ הוּי הָ 'אַ ִין' ׁ ֶש ְ ּבתו ְֹך הַ ' ּי ֵׁש' .לִ ְחיוֹת אֶ ת הַ ְ ּי ִדיעָ ה ׁ ֶשאֵ ין ׁשוּם
ראיתי ,הוא היפוכו של ומן הבהמה אשר
ְמצִ יאוּת עַ צְ ָמ ִאית ְ ּבתו ְֹך ּ ַת ְבנִ ּיוֹת הַ ּ ֶטבַ ע ,וְ ׁ ֶשאֲ נ ְַחנ ּו אֵ י ֶנ ּנ ּו
הסיפור עם ר' יהונתן .כי איננה טהורה" )ז ,ח(
ְמקוֹר הַ כּ ֹחַ א ֹו הַ הַ צְ לָחָ ה.
בעוד שעל חתול מאולף הבה ונראה עד כמה
שאֵ ר ָרגוּעַ מוּל דִּ יאַ גְ נ ֹוזָה ְרפו ִּאית ַמלְ ִחיצָה ,ל ֹא זֶה או ֵֹמר לְ ִה ׁ ּ ָ
ושב עכבר הרואה גדולה השפעת תאות
שלְ וָה ַרק ְ ּבכֶ סֶ ף שַׁ לְ ִה ְתנ ּ ֵַפחַ ִמ ּגַאֲ וָה ְּכ ׁ ֶש ּי ֵׁש ְּת ִהלּ ָה ,ל ֹא לְ חַ ּ ֵפ ׂ
להתנהג כחתול שמענו, בקרתי הממון על האדם:
ש ִרים ִּ -כי אֵ ין ׁשוּם יבים ו ְּב ָׂ ו ִּבנְ כ ִָסים ,וְ ל ֹא לִ ְבטֹחַ ִ ּבנְ ִד ִ
אך לראות כסף ולשוב אצל עשיר אחד .הגביר,
ְמצִ יאוּת ִמ ּ ְלבַ ד ה'.
להתנהג כבן אדם -זהו שהיה ידידי ,לא התבייש
חזיון נפלא וחידוש מפני ,והתנהג כהרגלו
מחודש ,הפלא ופלא! הַ .אל ִּת ׁ ְש ּכַח ׁ ֶש ַא ּ ָתה י ֵָרחַ !
ְ בביתו גם בעודי שוהה
של לְ י ֵָרחַ -אָ נ ּו ְ ּבסַ ך הַ כּ ֹל ּ ֵכלִ ים ׁ ֶש ּ ָבהֶ ם באותו מעמד למדתי לקח ש ָראֵ ל נִ ְמ ׁ ָ עַ ם ִי ְ ׂ
בביתו.
ְ
ִמ ְת ּג ַּלֶה אוֹר ֹו י ְִת ּ ָב ֵרךּ .כָל הַ הַ צְ לָחוֹת ׁ ֶשלּ ָנ ּו הֵ ן ׁ ֶשפַ ע ׁ ֶשלּ וֹ ,נפלא ,עד כמה הכסף שאחד ארע יום באותו
שאֵ ר 'י ֵָרחַ ' וְ ל ֹא לְ ִה ׁ ְש ּ ַתכְ נֵעַ מסמא את עיני האדם וְ כָל ׁ ֶש ִּנ ְד ָר ׁש ֵמ ִא ּ ָתנ ּו הוּא לְ ִה ׁ ּ ָ
מבני ביתו סרח לאדונו...
ומהתל בו ,וזכה העשיר 'ש ֶמ ׁש'.ְ ּבטָ עוּת ׁ ֶשאֲ נ ְַחנ ּו ׁ ֶ
ְ יקט ֵּבין הַ ְּמ ֻח ּיָבוּת לִ פְ עֹל וְ ַל ֲע ׂ הַ ּקוֹנְ פְ לִ ְ ומכיון ותעל חמתו באפו,
שוֹת ,לְ בֵ ין הַ ּצ ֶֹרך שהנחיל לנו התבוננות שכאמור לא היה מתאפק
ּשת הַ ' ּי ֵׁש' וְ הַ ְ ּבעָ לוּת עַ ל הַ ּת ֹוצָאוֹת -הוּא נפלאה! לְ בַ ּ ֵטל אֶ ת ְּתחו ׁ ַ
בפני ,ראיתי את להבת
)'דורש טוב' -הגדה של ִתן לָנוּ. ּ ַתפְ ִקיד ֻמ ְר ּכָב הַ ּנ ּ ָ
ְּכ ֵדי ַל ֲעזֹר לָנוּ ,הַ ּ ָקדו ֹׁש ּ ָברו ְּך הוּא ׁש ֹולֵחַ לָנ ּו ְרג ִָעים ׁ ֶשל הכעס במלוא עוזה :פניו
פסח( אדמו ,אגרופיו נקמצו,
ירת ּ ַת ְבנִ ּיוֹתִ ּ :פ ְתאוֹם הַ ַּבנְ ק ְּכבָ ר ל ֹא ָירֹק ,הַ ׁ ּ ִשיטָ ה ׁ ְש ִב ַ
ּ לפני והנה לפתע נפרש
הַ ִח ּנוּכִ ית ל ֹא עוֹבֶ ֶדת עַ ל הַ ֶילֶד הַ ּצ ִָעיר ,א ֹו ׁ ֶש ִּמ ְתעו ֵֹרר ּ ַכעַ ס "כי מלאה הארץ פלא של ממש.
'ש ִבירוֹת' ש ְבנוּ .הַ ׁ ּ ְ ׁ ֶש ּ ַמ ְראֶ ה לָנ ּו ׁ ֶשאֵ י ֶנ ּנ ּו ְרגו ִּעים ְּכפִ י ׁ ֶשחָ ׁ ַ
ְ חמס" )ו ,יג( יהודי כלשהו נוקש על
הָ אֵ ּלֶה הֵ ן ִס ּיוּעַ אֱ ל ִֹקי ׁ ֶש ּ ַמחֲ זִ יר או ָֹתנ ּו לְ הַ ּ ָכ ָרה ׁ ֶשאָ נ ּו ְ ּבסַ ך
לא נחתם דינם אלא על הדלת .אותו גביר מתקרב
הַ כּ ֹל ְּכלִ יּ ְ .בסַ ְך הַ כּ ֹל י ֵָרחַ .
הגזל) .רש"י( ומציץ מבעד לחור
רבה הראשון של העדה וכשרואה במי המדובר,
וַ ּ .ת ְבנִ יּוֹת חֲ זָקוֹת ִמדַּ י
בירושלים, החרדית נושם נשימה עמוקה,
שנִ ים ְ ּבאֶ ְמצָעוּת ַמאֲ ָמר שר לִ ׁ ְשבּ ֹר ְּתפִ יסַ ת ע ֹולָם ׁ ֶשל ׁ ָ ִאי אֶ פְ ׁ ָ
הגאון הרב יוסף חיים אֶ חָ דֻ ּ .כלּ ָנ ּו זוֹכְ ִרים אֵ ְ פותח בזריזות את הדלת,
ּשת ה'כּ ִֹחי וְ עֹצֶם י ִָדי' יך נִ ׁ ְש ְ ּב ָרה ְּתחו ׁ ַ
זוננפלד זצ"ל היה ממונה ובין רגע ארשת
ש ְמחַ ת ּתו ָֹרה תשפ"ד -וְ אֵ יפֹה אֲ נ ְַחנ ּו הַ ּיוֹם? הַ ִאם אָ נ ּו ְ ּב ִ ׂ
על קופה מיוחדת אשר פניו התהפכה מן הקצה
ע ֲַד ִין זוֹכְ ִרים אֶ ת זֶה? ל ֹא ַמ ּ ָמ ׁש .הָ אָ ָדם לָהוּט אַ חַ ר ׁ ְשלִ יטָ ה,
ממנה היו מסייעים לבני אל הקצה " -שלום עליכם
וְ ִאם הוּא יָכוֹל לְ הַ ׁ ְש ִּכיחַ ֵמעַ צְ מ ֹו אֶ ת ִרגְ עֵ י חֹסֶ ר הָ אוֹנִ ים -
ירושלים להשיא את ר' יענקל!" ...הושיט את
הוּא ַי ֲע ֶׂשה זֹאת.
ילדיהם .באותם הימים ידו -בארשת פנים
שים? לְ רה"צ ר' אָ ׁ ֵשר פְ ַריינְ ד הָ יָה ַרק ּ ִפ ְתרוֹן אֶ חָ ד: אָ ז ָמה ע ֹו ִ ׂ
העניות הייתה נחלת חביבה ובמין נעימות
שרוֹת ַּבחֲ בו ָּרה ׁ ֶשל עֲבו ַֹדת ה'. ְק ִביעוּת חַ ְס ַרת ּ ְפ ׁ ָ
הכלל ,והדלות ניכרה שלא תתואר...
מכל פינה .כל אדם אשר סערת הכעס שככה,
נעלמה כלא היתה .ואני עומד ותמה ,היתכן? האם הגביר היה זקוק לסכום כסף בכדי להשיא את ילדיו ,קיבל
פשוט עומד לפני ,או שמא אחד מל"ו צדיקים השולט עד מהקופה ארבעה זהובים! סכום גדול מאוד באותם
כדי כך ביצריו ,עבור הקבלת פני יהודי כלשהו .לא ראיתי הימים ,אשר סייע להורים להשיא את ילדיהם בכבוד.
פעם אחת ,עמד רבי יוסף חיים עצמו להשיא את בתו, מחזה כזה מימי!
עודני מהרהר בלבי ,ואזני שומעות את הדו שיח הבא ,אולם לא רצה לקחת בעצמו מקופת העזרה .המתין,
אולי שאר הגבאים הממונים יזכרו לתת לו את מפי האורח" :באתי לסגור את העסקה של חמש
לעי"נ האשה החשובה
מרת מרים יוכבד ב"ר צבי ליבוביץ ע"ה
כ"א מר חשון תשפ"א
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 5
]ד[
ארבעת הזהובים ,אולם הדבר נשכח מליבם .משראה חוזר הוא בו מהבטחתו ורוצה שאצא לעבוד ואמצא את
רבי יוסף חיים שאינו מקבל עזרה ,הלך וביקש הלוואה מחייתי בכוחות עצמי".
הפנה רבה של לעמבערג מאחד מעשירי ירושלים.
את מבטו אל החותן העשיר שמח לעזור לרב
יח ֶאת הָ ֵאג ֹו ז .חֲ בו ָּרה -הַ ּ ָמקוֹם לְ הַ ִ ּנ ַ
ורצה לדעת מה הוא הנערץ ,והלווה מיד את
שבוּעַ לִ ְסחֹב לְ עַ צְ מ ֹו הָ אֵ ג ֹו הָ אֱ נו ׁ ִֹשי דּ וֹאֵ ג לְ א ֶֹר ְך ּ ָכל הַ ׁ ּ ָ
משיב על טענת החתן. הסכום המבוקש.
יס ִטי ַּ -ב ַּביִתָ ּ ,בעֲבו ָֹדה ּשת 'י ֵׁש'ְ ׁ ,שלִ יטָ ה וְ עֹנֶג אֱ גו ִֹא ְ ְּתחו ׁ ַ
"משנה מפורשת היא", נזכר החתונה, למחרת
שעָ ה אַ חַ ת ׁ ֶש ּ ָב ּה שבוּעַ לְ פָ חוֹת ׁ ָ וּבַ כּ ֹולֵל .חַ ּיֶבֶ ת לִ ְהיוֹת לְ ָך ַּב ׁ ּ ָ
הצטדק החותן'" ,טוב אחד הגבאים בבהלה כי
ש ָמה לו ַֹמר אֶ ת ׁ ֶשלּ ָּה. ִּת ּ ֵתן ַל ְּנ ׁ ָ
תלמוד תורה עם דרך ְ שכחו לתת לרב את
לִ ּמוּד לְ בַ ד הוּא חָ ׁשוּב ,אַ ך הָ אֵ ג ֹו יָכוֹל לְ ַנ ּצֵל ּגַם אוֹת ֹו ְּכ ֵדי
ארץ' .אין זה מתאים מיד ארבעת הזהובים .רץ
לְ הַ ִ ּביט ְ ּבזִ לְ זוּל עַ ל הָ אֲ ֵח ִרים וְ לַהֲ פ ְֹך לְ עוֹד ַמ ׁ ְשאֶ בֶ ת 'י ֵׁשוּת'.
שחתני ירצה ללמוד את יך ְּכ ֵדי לְ הַ נְ ִמ ְ ַּבחֲ בו ָּרה ,לְ עֻ ּ ַמת זֹאת ,י ֵׁש אֶ ת ּ ָכל ַמה ׁ ּ ֶש ּצ ִָר ְ הגבאי לבית הרב ,ביקש
יך
הש"ס תוך שהוא עובר את מחילתו והגיש לו את
יטת הָ אֵ גוֹ. אֶ ת ׁ ְשלִ ַ
על משנה מפורשת"... חֲ בו ָּרה אֵ ינ ָּה ִה ְת ּ ַכ ְּנסוּת סָ ִביב ר ֹוג ְֶעל ְ לקחת הכסף" .איני יכול
ַ'ך וְ חַ דָּ ׁשוֹת ,וְ אַ ף ל ֹא
"צודק הנך בדבר המשנה סכום זה" ,אמר רבי יוסף
ְק ִריאָ ה ֶטכְ נִ ית ְ ּבסֵ פֶ ר .חֲ בו ָּרה ִהיא ָמקוֹם ׁ ֶשבּ ֹו נִ פְ ּג ׁ ִָשים
שציטטת" ,שטף חיוך את חיים" ,מטרת הקופה היא
יקים ַל ֲעסֹק ְ ּבעַ צְ ָמם, יחים ְ ּבצַד אֶ ת הָ אֵ גוַֹ ,מפְ ִס ִ חֲ בֵ ִריםַ ,מ ִּנ ִ
פני רבה של לעמבערג כדי לעזור לחתן ילדים,
ש ָמה וְ לֶחָ בֵ רָ .מקוֹם ׁ ֶשבּ ֹו עוֹזְ ִרים זֶה ָלזֶה וְ נו ְֹתנִ ים ָמקוֹם ַל ְּנ ׁ ָ
בדברו אל החותן" ,אולם להחזיר כדי ולא
שבָ ה וּבֶ אֱ מ ּונָה. ָל ֵׂשאת אֶ ת אֶ ְת ְ ּג ֵרי הַ חַ ּיִים ְ ּבהַ ְק ׁ ָ
מוטב לך לחשוב שנית הלוואות"...
מה הנך מעדיף :חתן בקי )פניני עין חמד(
בכל הש"ס ורק על משנה ה ּר ָ ו ב חֲ הַ ֹת ו עֲל מ ַ ש ׁ מ ֵ ח ָ ח.
ְק ִביעוּתִ :מפְ ּג ָׁש ָקבוּעַ סָ ִביב יְסוֹדוֹת הָ אֱ מ ּונָה ע ֹוזֵר ל ַּתוֹבָ נוֹת אחת לא יהיה לו תירוץ "ואתה קח לך ...
ה מ ָ ָה: ל אֵ שְ ּ ׁ ב ַ ּ ּעַ ו ר אֵ ל כָ ּ ֹן
ח בְ לִ וְ ִים, שכְ לִ ּיוֹת ל ֶָר ֶדת אֶ ל הַ חַ ּ
י ׂ ִ ּ הַ ואספת אליך) "...ו ,כא(
הולם ,או חתן בור ועם
הארץ שבקי במשנה ו? ש ָ ׁ כְ עַ י נּ ִ מ ֶ ּ מ ִ ֶה צ ו
ֹ ר ה' נראה דהתורה הקדושה
אחת בלבד. ל עַ ר בֵ חָ ל ש ֶ ׁ ה יחָ ש
ׂ ִ לְ ָה צ פֵ חֲ ש ׁ ֶפֶ נ ב
ּ ְ יב שִ ׁ ק ְ מ ַ י נִ אֲ ש ֶ ׁ כ ּ ְ ּת: ו פ ת ָ ּ ש ֻ ׁ מלמדת את האדם דרך
ך ירה ׁ ֶשחָ וָה ,אֲ נִ י לו ֵֹמד עַ ל אַ ְר ִע ּיוּת הַ ּ ַת ְבנִ ּיוֹת דֶּ ֶר ְ ָ ב ִ שְ ׁ ו
ֹ א יֹש ִ ׁ ק ארץ בשעת אכילה ,דהנה
)במחשבה תחילה(
הַ ִּנ ּ ָסיוֹן ׁ ֶשלּ ֹו -ו ֵּמ ִבין אֶ ת חֹסֶ ר הַ ַּי ִ ּציבוּת ׁ ֶש ּ ִלי עַ צְ ִמיּ ְ ,בלִ י צ ֶֹר ְך יש שני אופנים בשעת
ַל ֲעבֹר אֶ ת הַ ּ ֵסבֶ ל ְ ּבעַ צְ ִמי. אכילה ,או שיתכופף
וחתכם "ומוראכם
הֲ בָ נָהַּ :בחֲ בו ָּרה אֵ ין צ ֶֹר ְך לְ הַ ע ֲִמיד ּ ָפנִ ים ׁ ֶשהַ כּ ֹל ֻמ ׁ ְשלָם .אָ נ ּו האדם לאוכל או להביא
יהיה על כל חית
שלוֹם ִעם חֹסֶ ר הַ ׁ ּ ְשלֵמוּת ׁ ֶשלּ ָנוּ. לו ְֹמ ִדים לִ ְחיוֹת ְ ּב ׁ ָ את המאכל אליו ,ומובא
ְמ ִסירוּת :הַ הַ ּגָעָ ה ְ ּב ָכל ַמ ּצָב ו ְּב ָכל ְמ ִחיר ׁשוֹבֶ ֶרת אֶ ת ּ ַת ְבנִ ּיוֹת השדה" )ט ,ב(
בשם הרבי ר' מיכל
הַ ּנוֹחוּת וְ הַ ' ּי ֵׁש' ,ו ַּמכְ ּ ִפיפָ ה אֶ ת הָ ָרצוֹן הָ עַ צְ ִמי לְ ַתכְ לִ ית פעם נסע הרה״ק רבי
מזלאטשוב זי"ע שדרך
אורי מסטרעליק זי״ע עם ְ ּגבוֹהָ ה יו ֵֹתר. הרעבתנים לכופף ראשם
'פ ִרי הָ אָ ֶרץ'ְּ ,כ ׁ ֶשהַ חֲ בֵ ִרים ְמאֻ חָ ִדים אחדים מתלמידיו דרך אַ ְחדוּתְּ :כפִ י ׁ ֶש ְּמג ַּלֶה ּ ְ ורובם על הצלחת שבו
יער ,ובאמצע הדרך עמדו הֵ ם הוֹפְ כִ ים לְ אָ ָדם אֶ חָ ד. נמצא האוכל ,אבל אין זה
שא עַ ל ּג ֵַּבי הסוסים ולא חפצו ללכת ידה ,הוּא נִ ּ ָ ׂ ּגַם ְּכ ׁ ֶשאֶ חָ ד הַ חֲ בֵ ִרים נִ ְמצָא ִ ּב ִיר ָ דרכי החסידים עדיני
הלאה .הלך בעל העגלה ִח ּיו ָּתם וְ ִחבּ ו ָּרם ׁ ֶשל ׁ ְשאָ ר הַ חֲ בֵ ִרים. הנפש ,אלא צריך להביא
לראות מה קרה ,וראה --- המאכל אל פיו ולא פיו
דוב עומד וחפץ לדלג על
ִשבּ ֹתוּ". "ז ֶַרע וְ ָקצִ יר ,קֹר ָוחֹם ,יוֹם וָלַ יְלָ ה -ל ֹא י ׁ ְ אל המאכל ,וזה "ואתה
הסוסים.
'ש ֶמ ׁש', ל ֹא ִּכי הֵ ם ׁ ֶ קח לך מכל מאכל ואספת
התחיל בעל העגלה ְ
ֹתם ֶא ּ ָלא ִּכי הַ ָּקדו ֹׁש ָּברוּך הוּא ל ֹא ׁשוֹבֵ ת ִמ ְּלהָ ִאיר או ָ אליך" ולאכול בדרך ארץ
לצעוק ,אמר לו הרבי אל
ֵמחָ ָד ׁשּ ְ ,בכָל ֶרגַעּ ְ .ב ִדיּוּק ּכָמוֹנוּ. מלך( כמדובר) .מעדני
תתיירא ,והלך מהעגלה
עד סמוך לדוב ,הגביה )נְ ֻקדּ וֹת ׁ ֶשל אוֹר ְ -ס ּ ִפינְ ָקא( "והנה עלה זית טרף
מעט כובעו מעל מצחו, בפיה" )ח ,יא(
ומיד ברח הדוב. "אמרה יהיו מזונותיי
מרורין כזית בידו של הקב"ה ולא מתוקין כדבש בידי לתלמידים שהתפעלו -אמר הרה"ק ,כתוב 'ומוראכם
וחתכם יהיה על כל חית השדה' אם האדם אינו מקלקל בשר ודם" )רש"י(.
צלם אלוקים שעליו ,אין לו לירא משום חיה. דין תורה הגיע לפני רבה של לעמבערג ,חתן וחותנו.
החתן טוען" :חותני הבטיח לי שאהיה סמוך על שולחנו זהו שאמרו )אבות ג ,י( 'כל שרוח הבריות נוחה הימנו'
בריות -רומז לכל בעלי חיים ,אם הם נוחים הימנו ואינם ויספק את כל מזונותיי לאחר הנישואין ,כדי שאוכל
אויבים לו ,סימן היא שגם רוח המקום נוחה הימנו. לשקוד על תלמודי ואהיה בקי בכל הש"ס .עתה
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 6
העלון מוקדש לאוקמי שכינתא מעפרא
1129 ולעילוי נשמת מרת אימי דליה אפרת בת נעימה ע"ה
הצלחה בגו"ר
חגי חיים וב"ב יצחק אריאל בן טובה
שגית בת רותי שמואל אימן בן אסתר זרי
יראת שמים מאיר ישראל בן רחל ברכה-
גלית בת מסודי ליאור יהושע סומך וב"ב
ארז בן שושנה יהודה אריה בן רחל ברכה
מים
ח ִ
ה ַר ֲ
ידת ָ
מ ַה ִדּין ְל ִ
מ ַדּת ַ
ִ הפֹ
ַל ֲ פּ ָָרשַׁ ת נֹחַ - קסירר אפרים וב"ב
משפ' שטרית
רונן אברהם וב"מ
רחל ברכה בת פדילה דליה
נעם יצחק בן רחל ברכה רינה בת סימי וב"ב
יוסף ליאור בן דליה אפרת -הצלחה בכל העניינים
שלמה ודנה דוד וב"ב אריה ושרה לוי וב"ב
נתנאל בן ג'ינה י.מ.י.ש כדורי
את כָּ ל חיָּ ה וְ ֶ
ה ַ
את כָּ ל ַ ח וְ ֵ
את נֹ ַא ִקים ֶ"ו ִַיּ ְזכֹּ ר ֱ שולמית ומרדכי חיים דויטש וב"ב
רז דוד בן לאה וב"ב עמית בן אהרון וב"ב
בה" )בראשית ח' ,א'( תּ ָ
בּ ֵ אתּוֹ ַ שׁר ִא ֶ
מה ֲ
ה ָה ְבּ ֵ
ַ אבישג ודניאל בני מירב דני בן שושנה
כשהקב"ה ראה שהם מרחמים זה על זה ,גם זיווג הגון וכשר במהרה בפרשת נח אנחנו מגלים את הכח העצום של
הוא ריחם עליהם .וכך נאמרְ " :וגַם אֲ נִ י ָשׁמַ ﬠְ ִתּי רחל מידת החסד .נאמר" :וַיִּ זְ כֹּר אֱ ִקים אֶ ת נֹחַ וְאֵ ת כָּל רונית בת סימי אורן חיים בן אלן אסתר
חי דוד בן תרצה בתיה בת ימנה נינט
אֶ ת נַאֲ ַקת ְבּנֵי י ְִשׂ ָראֵ ל" )שמות ו' ,ה'( .אפשר שׁר ִאתּוֹ בַּ ֵתּבָ ה" )בראשית יפית שרה בת ג'ינה הַ חַ יָּה וְאֶ ת כָּל הַ ְבּהֵ מָ ה אֲ ֶ אילן בן ג'ולייט
לרמוז במילה "גם" :בני ישראל שמעו איש את לאה בת תמר
ואליהו ח' ,א'(. אנאל חביבה בת שולמית
מאיר בן שרית מיטל בת מלכה
נאקת אחיו ,ולכן גם הקב"ה שמע את נאקתם. נעם בן שרה טליה עדן אסתר בת שולמית
אילנה איזה זכות עמדה לנח? במדרש מבואר שנזכר מירב בת שירי ימנה בת שולמית
בתנא דבי אליהו מובא שבמצרים ישראל כרתו שושנה שירה בת סילביה שמעון בן שולמית שזן ופרנס את בעלי החיים במשך 12חודשים
אברהם גורג'י בן דליה אפרת אורן בן נעמי
ברית לעשות גמילות חסדים זה עם זה .מרן יניב בן פרידה בתיבה .החסד שעשה עורר עליו את מידת סיון רבקה בת אלן אסתר
ה'חפץ חיים' מבאר שבכך ביקשו לעורר רחמי הרחמים.
שמיים :כשם שהם עושים חסד איש עם רעהו,
זרע קודש בר קיימא
הרב שמואל בר נחמני אמר" :אשריהם הצדיקים אליהו נזרי בן ימנה גלית בת מסודי
כך הקב"ה ינהג עימם בחסד ויגאלם. סיון בת אסתר שמואל אימן בן אסתר זרי
שהן הופכין מידת הדין למידת הרחמים" )בראשית לימור בת פרידה רחל מרים בת יהודית
זהו גם עומק דברי יעקב אבינו" :וְאֵ -ל ַשַׁ -דּי י ִֵתּן רבה ל"ג ,ג'( .זהו הכח של החסד .כאשר אדם אושרית בת שושנה דניאל בן שרה
דגנית בת שושנה נעמה בת יפה
לָ כֶם ַרחֲ ִמים ִל ְפנֵי הָ ִאישׁ" )בראשית מ"ג ,י"ד(. מרחם על הזולת ,הוא מעורר רחמים גם עליו. מיטל בת שושנה אסף בן סופיה
כאשר האדם קונה בעצמו את מידת הרחמים, דוד עומרי בן יהודית דרור בן סופיה
מסופר בשם הרב ויינברג ,משגיח בישיבה
הוא זוכה שיעוררו עליו רחמים מן השמיים.
בירושלים ,על משפחה מחו"ל שביקרה בשכונת רפואה שלמה
מאיר ישראל בן רחל ברכה יצחק בן עזרא
הקב"ה אמר לישראל :אם ראיתם זכות אבות גאולה וחיפשה טרמפ .אברך עצר והציע להם ימנה ניזרי בת סטה -בריאות ואריכות ימים
מרדכי ניזרי בן פרחה -בריאות ואריכות ימים
וזכות אמהות שנתמוטטו -לכו והידבקו בחסד לעלות לרכבו. מיכאל יהודה בן מרים סימי בת סוליקה
)ירושלמי סנהדרין ,פרק י׳ ,הלכה א׳(. דינה בת מזל אורן בן אסתר
כששאלוהו מדוע טרח לעצור ,סיפר" :היה לי שכן נעמי בת רחל נעם יצחק בן רחל ברכה
זה המסר של נח :בשעה שמידת הדין מתוחה, ערירי שנפטר והתגלה אליי בחלום .הוא אמר לי אפרים בן שרה שירה שילת בת אורלי
לביא ישראל בן תמר חיה אסתר בת סוליקה
הדרך לעורר רחמים היא תורה וגמילות שבבית דין של מעלה בודקים את המצוות של אורן בן פרידה מוריה בת רחל ברכה
חסדים .לא לחכות שהחסד יגיע לפתחנו אלא האדם היטב ,מלבד מצוות גמילות חסדים". ישראל בן חווה אביתר חיים בן אוריין
יפה בת שרה-הצלחה ורפואה רחל בת זוהרה
לחפש אותו. בעקבות החלום האברך קיבל על עצמו שלא עינת בת רחל ברכה משה בן נזימה
יעבור עליו יום ללא עשיית חסד. נטע רותי בת פלורה רפאל משה בן רחל
לפקוח עיניים ,לראות את הזולת ולעזור לו .כי רחל ברכה בת פדילה דליה קסנש בת דגטו
יותר ממה שאנחנו עושים חסד עם הזולת – מה פירוש 'לעסוק' בחסד? לחפש חסד .ראינו יצחק בן חנון
אליהו בן רחל
רונית בת סבריה
רפאל אבידן בן תקווה
הזולת עושה חסד איתנו ,ובכוח החסד אפשר זאת אצל אברהם אבינו כשחיפש להכניס אורחים אלן אסתר בת שרלוט בנימין בן ברכה
נעימה בת שרה יהודה לייב בן אסתר מלכה
להפוך את מידת הדין למידת הרחמים. לאחר ברית המילה .כך העוסק בחסד מחפש בכל נעם אלימלך בן אושרית -ר"ש ובריאות איתנה
בברכת שבת שלום עת :למי אני יכול לעזור? מי זקוק לי? יניב בן פרידה לימור בת פרידה
שירה ברכה בת מלכה חיה מאיה בת עדי
הרב אליהו חיים פנחסי שליט"א יהודית אסתר פראדל בת חיה -בריאות ואריכות
גם בגלות מצרים החסד היה המפתח לגאולה. ברק בן דליה ימים
רב קהילת 'עין חמד'
חז"ל מספרים שכאשר אחד מבני ישראל השלים אדל בת יפה יפה בת פדילה דליה
את מכסת הלבנים שלו לפני חֲ בֵ רוֹ ,הוא היה עוזר העלון מוקדש לעילוי נשמת
לו. משה בן גורג'יה ז"ל
לעילוי נשמת
תמר פורטונה בת מיסה ע"ה
19:22 18:42 17:30 לרפואה שלימה לנוריאל בן אסתר
לעילוי נשמת
זש"ק ,פרנסה טובה ובריאות איתנה
19:19 18:43 17:47 לאליהו ניזרי בן ימנה וגלית בת מסודי נחום בן כיריה ז"ל
19:20 18:42 17:38 להצלחת אברהם גורג'י בן דליה אפרת וב"ב לרפואה שלימה
לרפואת הנפש והגוף של יהודה אריה בן רחל ברכה לאיידה חיה בת אסתר
נועה בת אסתר
19:22 18:44 17:48 לע"נ יוסף דהן בן רחמה ז"ל
ולילד אורי חיים בן שלי
ו' חשוון ה'תשפ"ז פרשת נח פניני עין חמד
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 7
ח ֶלק ב'
תּנּוּריםֵ -
ח ָלב – ַ
שׂר וְ ָ לכָ ה – ָ
בּ ָ ה ָ
בּ ֲ
שׁיב ַ
וּמ ִ
ֵ שׁוֹאל
ֵ
האם מותר להשתמש בתנור עם תא אחד שהשתמשו בו לבשרי לאפות מאכל חלבי?
להלן סיכום ההלכה מפי ר' אליהו פנחסי שליט"א מתוך ספרו 'הכשרות למעשה':
לכתחילה תנור עם תא אחד שהשתמשו בו לבשרי ,יש להתיר ולאפות בו חלבי על ידי תבניות נפרדות ,בתנאים כדלהלן :שיעבור זמן
של עשרים וארבע שעות מסיום צליית הבשר .שידליק את התנור על חום גבוה לפני הכנסת המאכל החלבי כעשרים דקות ויותר.
הערה :באופן שאם נשארה זיעה בדופני התנור היא תישרף כליל על ידי ההיסק ,וכיוון דהיתרא בלע לדעת השו"ע )סימן תקט ס"ה( ,די בליבון
קל .כמו שביאר המג"א )שם סק"י( ובביאור הגר"א .בשו"ת מנחת יצחק ח"ג )סימן סו אות ג ,וח"ד סימן יב אות א( כתב ,שדי בחימום התנור
באותה דרגת חום שבה בלע את האיסור ,ואין צריך להסיקו עד שיתלבן .כ"כ הגרש"ז אויירבך בשו"ת מנחת שלמה )מהדו"ת סימן נא(.
יש מי שמתיר לכתחילה ללא המתנה של 24שעות ,ובתנאי שיפעיל את התנור כשליש שעה בחום של 250מעלות.
מקורות :בשו"ת קול אליהו להרב טופיק ח"א )חאו"ח יו"ד סימן ב( כתב להתיר לכתחילה ,כיוון דהיתרא בלע די בליבון קל ,ואין הבדל בין אוכל
למשקה .ע"ש .כן כתב בשו"ת אור לציון ח"ה )פכ"ב אות ו( .אולם לדעת האגרות משה )ח"א יו"ד סימן ס( גם דבר שנבלע על ידי האור באופן שאין
ניצוצות ניתזין הימנו ,צריך להכשירו בליבון חמור אשר ניצוצות ניתזין הימנו.
בדיעבד ,כאשר אדם דחוק בזמן ואינו יכול להמתין עשרים וארבע שעות ,הוא יכול לנקות את התנור מבפנים עם חומר ניקוי על כל
שטח התנור ,ולהפעיל אותו כדי שיספוג את חומר הניקוי ,וממילא הטעם הבלוע ייפגם .מקורות :שו"ת יביע אומר ח"ו )חיו"ד סימן י(.
בשו"ת מעין אומר ח"ד )פ"א סימן כד( הביא משמיה דהראש"ל להקל בזה.
בפרט כשמדובר באוכלים ולא במשקים .מקורות :הראש"ל בשו"ת יביע אומר ח"ה )חיו"ד סימן ז( וסיים :לכתחילה נראה דודאי יש להחמיר
שלא לבשל בקדירה מגולה תבשיל לח אפילו אחר מעת לעת ,ורק באוכלין יש לצרף דעת הסוברים שאין זיעה ,ולכן יש להתיר בדיעבד אף שלא
עבר מעת לעת ,בתבנית נפרדת ובתנאי שיסיקו התנור לפני האפיה כשליש שעה ,באופן שחום התנור יסלק כליל את הזיעה שישנה בתנור,
והנוהגים להקל בזה באוכלים גם בתוך מעת לעת ,יש להם על מה שיסמוכו .ע"כ] .בשו"ת מעין אומר )שם סימן כב( משמיה דהראש"ל זצ"ל,
שתבנית עם עוף ותפוח אדמה ,חשובה כמרק ,וימתין 24שעות[.
אולם לדעת בני אשכנז אין היתר לאפות בתנור אחד בשר אחר חלב בזה אחר זה ,גם אם ניקו את התנור בינתיים ,וגם אם עברו כבר
עשרים וארבע שעות מעת האפיה האחרונה .מקורות :כמ"ש בשו"ת חלקת יעקב )יו"ד סו"ס כג( ,ובשו"ת אגרות משה )יו"ד ח"א סימן מ( ואף
בדברים יבשים שאין מהם זיעה אין להקל לכתחילה ,וטעמם :א .אין להסתמך על הסקת התנור שהוא כביכול כמו ליבון ,לפי שכידוע ישנם שומנים
או אדים שומניים שנקלטים בדפנות התנור ונותרים בעין .ב .זכוכית דלת התנור לדעת בני אשכנז דינה ככלי חרס ולא מועילה לה הכשרה.
ג .ישנם תנורים המצופים בפנים בחומר קרמי ,ולחומר זה לא מועילה הכשרה .ד .ישנם מקומות שמגיעים אליהם אדים או פירורים או שנשפך
בהם שומן ,ולא מגיע אליהם חום התנור ,כדוגמת ארובת הניקוז וחריצים שבדלת .ה .לפי המג"א )סימן תקט ס"ק יא( אין להכשיר כלים משימוש
בשר לחלב וכן להיפך.
פּנֵ י גֵּ זֶ ל
מ ְ
שׁשׁ ִ
ח ָ
ה ֲ
ַ
בשנים שהיה הצדיק מרן ה'חפץ חיים' זיע"א נע ונד ברוסיה ,מצבו הכלכלי היה קשה ולא היה לו כסף כדי לפרנס את משפחתו .פעם
הגיעה לידיו מעטפה בדואר מאת נדיב ידוע ממוסקבה ובה 300רובל! סכום עצום באותם הימים שיכול לעזור להתקיים במשך תקופה
ארוכה .כשרבינו קרא את תוכן המכתב הוא ציווה להחזיר את המחאה לבעליה .למקורביו המופתעים הסביר כי הוא חושש שיש בכך
משום גזל .כשנשאל מדוע ,הסביר שאותו הנדיב פתח את המכתב בתיאור ארוך של מעלות ותארים .אם כן ,הרי שהוא מגלה דעתו
כי כך הוא מעריך אותי וכי כל התארים הללו אכן הולמים אותי ,ומשום כך הוא שולח לי את סכום התמיכה.
אלא ,הוסיף מרן ה'חפץ חיים' ואמר ,אלמלי ידע שאני לא זכאי אפילו לתואר אחד מהתארים הללו ושאני רק יהודי פשוט ,ודאי שהוא
לא היה שולח לי סכום עצום כזה .אם כן ,יש בכך משום חשש גזל .אחד מהנוכחים טען כי מצבו הכלכלי של מרן ה'חפץ חיים' דחוק
ביותר והממון נחוץ למחייתו ,ומן הדין מותר לו להשתמש בכסף ,שהרי הנדיב מכיר את רבינו .אבל מרן בשלו :כיצד אפשר לעשות
דבר שכזה? הרי כל יהודי פשוט יודע שאם טיפת חלב ניתזת על גבי הבשר -אסור הבשר באכילה .מה החילוק בין איסור בשר בחלב
לבין איסור גזל? עמלם של בני הבית לשכנע את רבינו כי במצבו הנוכחי מותר לו להשתמש בכסף היה לריק ,ומרן לא נח ולא שקט
עד שאחד מבני ביתו הלך לבית הדואר והחזיר את המכתב לשולחו) .מעובד מתוך ה'חפץ חיים' חייו ופעלו(
ח ֶלק א'
ה ֶרגֶ ל – ֵ
בּן ְבּכַ ף ָ
דּוֹר ָ
ְ ﬠית-
ט ְב ִ
פוּאה ִ
ָ ְר
הפלנטרית ,רצועה חזקה העוברת ללאורך תחתית כף הרגלל ומחברת את
דלקת ברצועה הנקראת הפסיה ל דורבן הוא מצב שבו נוצרת ל
העקב לאצבעות .כאשר מופעל עומס חוזר על כף הרגל ,הרצועה עלולה להימתח ולהתגרות ,דבר הגורם לדלקת ולכאבים באזור
העקב .עם הזמן עשויה להיווצר גם בליטת סידן קטנה באזור החיבור לעקב ,אך במקרים רבים מקור הכאב הוא דווקא בדלקת
ברצועה עצמה) .גב' אליס אוליאל ,נטרופתית ורפלקסולוגית(0775343667 -
עושה אירוע שמחה באולם שמחות וברצונך להפוך אותו לכשרות "מהדרין-גלאט?"
צוות משגיחים תלמידי חכמים ידאגו לכך בכל איזור בארץ .ההשגחה החל מזמן אספקת הבשר ועד למנה האחרונה.
בפיקוחו של הרב אליהו חיים פנחסי שליט"א ) 052-6329144הנייד באישור ועדה רוחנית(
קו לעניית 'אמן' ו'אמן יהא שמיה רבה' לאחר שיעור תורה -בזמן אמת מספר פעמים ביום 02-313-7905
העלון נמצא בחובות גדולים .בעל בית-הדפוס העלה את מחיר ההדפסה בבת אחת ב ₪ 220-לכל הדפסה
מי שיוכל לעזור ,תבוא עליו ברכת טוב .למעוניינים לעזור נא להתקשר 052-7652084או לשלוח מייל PnineEH@gmail.com
מינויים הקדשת העלון לשאלות בהלכה
לקבלת העלון חינם במייל מדי ניתן להקדיש את העלון לעילוי נשמה ,רפואה שלמה ,הצלחה ,זיווג הגון, נא לפנות לרב אליהו פנחסי
שבוע ,יש לשלוח בקשה למייל בטל' 052-6329144
חזרה בתשובה וכו' נא לפנות לליאור בטל' 052-7652084
PnineEH@gmail.com כתובת המערכת :עבור ליאור עצמון ,רח' הבושם 26א ת.ד .83375 .מבשרת ציון .מיקוד 9076926 )הנייד באישור ועדה רוחנית(
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 8
סוּלין זצ"ל ִאם ִראשׁוֹנִ ים כְּ ַמ ְלאָ כִ יםַ -הצַּ ִדּיק ָה ַרב ְשׁ ֹ
מה אָ ִ
שבגליציה )כיום
ה'תרל"ד (1855בהרימלוב
בנובהרדוק .בשנת ה'תרט"ו) )(1864
בשנתה'תרכ"ד נולדכ' אדרנולד ב-זצ"ל- אריק
הי"ד- ריגרמאיר הרבזליג שמחההמקובל הגאון
הגאון הרב
עדהגאון
סיום (1885
דיסקין ה'תרמ"ה )
יהושע לייב בשנת המופלאה.רבי
ובשקדנותושימש את בבריסק .כנער בגאוניותו בצעירותו נודע
להתגורר משפחתו עברה אוקראינה( .עוד
)(1874
העיר,
ללמוד כרב
נכנס במקומו התמנה
ה'תרמ"ב ורבינו
בשנת יאזלובייץ
טבת נישואיו העיר את
ההוראה.א'לאחר עזב )המהרש"ם( שבדרון מרדכי שלום ר'
הסמוך
בוצ'אץ'. רמב"ם
של
(1882
לרבהבמושב) יד
התמנה (1965
רבינו ה'תשכ"ו )
(1912 ) ה'תרע"ב בשנתב-בשיטות -נולד
אסולין זצ"ל
שנים. 27
שלמה רבות
במשך
והושפע ממנו
שימש
כהונתו
הצדיקבוהרב
תפקיד
)ה'בית
שנים, סולובייצ'יק
כמה לאחר הלוי
שבמרוקו.יוסף דב פאסהגאון ר'
מהעיר פטירת
שעלו לאחר
משפחות (1888 ה'תרמ"ח )
קבוצת בשנת על
פרצה ידי שהוקם וולוז'ין.
בישיבתרמלה,לעיר
חמישה לו
שבמקביל ימונה אבדו )בבריחתו
התנה זאת לוינה ברח
החליט הוא ורבינו
חיים .אולם הראשונה
הגאון ר' העולם
בנו, מלחמת
מקומותאת
לילדיו למנות
שאיןביקשו מכן
בריסק לאחר קהילתשנתייםלוי'(
משפחתו
בטרנוב ואת המושב
והדיונים לרבנות את
ההלכות( התמנה לעזוב
ה'תרפ"ב )1922 דרישותיו,
בשנת לפי חינוך
בידיו מאוד(.
הצטער ולדייןאובדנם
שו"ת שעל אביו
למורהשל כשראה
כרכים גדולים
בעיר.
פלר הממוניים
זו –לאהסטיי קניבסקי ישראל פסיקת
לחםיעקב פתרבי על
לגאון האחריות
בשכנות ותופקד
מנת גרו
ברק הם ברק .בבניהוראה לבני רבינו
ולעבור
הפריעה
הלוי עובדה ממש ,אך עד והגיע חלקו והדוחק היו
עוני )(1918 )טארנא( .חיי
זאב רבינויצחק נכנססירב.מכן הגאון ר'
לאחר לימודו.
גדולות
סובולייצ'יק
על שוקד
כמורהערים
הלוי
רבנות של הסטייפלרחיים
הצעות
אתר' פטירת
שקיבל יום מדילאחר
למרות לראותהקדושה. זכה ה'תרע"ח
רבינו וכך בשנת
זצ"ל,
סולובייצ'יקבתורה
לשקידתו
בריסק. של והדיין הוראה לשמש המשיך
ללמוד בישיבת סלבודקא ומשם המשיך לישיבת פוניבז' .באותן שנים זכה רבינו לקרבה מיוחדת ורבינו אביו במקום התמנה
והפריעו לו.
הצדיקים
ההלכתים מל"ו הציקו
בעניינים בדרכו,
סמכאאחד וברשהיה עמדו
זצ"ל,
כבקי שברשעותם
מנדל
התפרסם בישיבה משה פוקרי עול
חיים כבררבי הפסוקה.לו.
הרה"צ ביניהםהיה
כבודו לא הדור,
ההלכה בלימודכפי
עסק הראוי
מצדיקי בית
אפילוכמהשל
רבינו
בבבלי
עם
עשרות מופלאה
לענותוכן
ארוכות, להספיק היתה
שעות יכול בקיאותו
במשךפעם היה בע"פ.
ספורות בכלדקות שו"ע
איתו תוך חלקי
יושב והיה
מדהימה. ארבעת ידעשלואתהייתה
בחברותא ללמוד
הפסיקהובנסתר.
יכולתזכה
איתו בנגלה
שבדור,
מסובכים.גאון
מילואים,
שלמה שיקעלהתבטא אבני המשפט,
סולובייצי'קאליעזר נתיבות
ועם הרה"צ רבי החושן,
הלוי קצות
חיים זצ"ל, כגון:
אברהם פיש והאחרונים,
מורכבים .רבי רבי הראשונים
בעניינים אביב הרה"צ בספרי וכן
תשובות הנסתר מתל ובירושלמי
הצדיק
שגורים על
הש"ס לסיים אתרבים היו וספריםוזכה
מאירהתעלה רבינובית- אבן,
שנים הדוק .טורי
באותן עקיבא איגר,
היהר'לו קשר הגאון איתו חידושי
ביהודה',זצ"ל,
המוהרא"ש ה'נודע–
הש"ס. כל את פעמים ארבע למד לישון, העולם
בבלי כולו בעיון ובבקיאות ,את הש"ס ירושלמי ואת התוספתא ,ועוד עשרות פעמים את הש"ס נוהג בהם שעות באותן כי העיד, רבינו לשונו.
"גמרא עם
טבילה הקבוע היה:
הקפיד על ופתגמומצווה
יום,מגיל בר- גמרא בכל
הנביא. דפיאליהו שבעאת לראות לפחות
לשנן זכה
ללמודרבים. ספרים תלמידיו זירז את
משניות ,ועוד
בטרנוב.
כדי למעלה. ידיוציונו .(1925 ה'תרפ"ו )
ותמיד היו ט"ו תשרי
למותניים, מתחתנפטר ב- וחמאה" .ידיו
לחםמוריד את כמוהיההוא לאטהרה. ותוספות
במקווה רש"יפירושיום
מדי
להסתיר זאת מהציבור היה נושא על ידיו סלי ספרים .שמירת העיניים של רבינו הייתה עצומה שנים. חי כ70-
ובמנחת קנאות( .אימו: את בניו. אפילופתיםרואהמנחת היהבספרו הרבה לא
חידו"ת ברחוב הואמביא ממנו )רבינוהולך
יהודה היה
שכשהוא אהרוןר' כך
הגאוןכדי
מאוד עדאביו:
בכלפרידמן
פרד"ס משה הרב דוד
שיעורים עשרות האדמו"ר
מדי שבוע מרבותיו:
היממה .מסר חמישי לט"ז(. בכל שעות וגדוש)דורעמוסשטיין היהלבית פרימא
סדר יומומרת
חכמים. לתלמידי
'כוכב מיעקב'( )מח"ס ווידנפלד
הקבלה שיעוריםיעקב
בתורת ועדהגאון ר' מצ'ורטקוב,
להמון העם פרידמן
השבוע ישראלבפרשת האדמו"ר ר'
משיעורים מצ'ורטקוב,
התורה
אליעזר
וגם אתר'רבינו מלובלין,
שפירא הכירומאירהעם לא יהודההמון
הגאוניםיוםר'ביומו.
התורה מדי מתלמידיו:בכל חלקישבדרון.
קבועים מרדכי והגאוןלור'24שלום
לימודים היו
יהודה
היה שלומסקאלי( ,ר'
הידע התורני )האדמו"ר רבינוביץ
ענוותן. רבינו היה וגדולתו.אייזיק
דוד יצחק אליעזר'( ,ר'
עוצמתו להעריך את
ידעוה'דמשק )האדמו"ר לא
מויז'ניץ, אלו שהכירו הגר
הי"ד לאו חיים משה ר'
בלתי נתפס .הייתה לו גאונות עצומה בכל חלקי התורה ,בנגלה ובנסתר ,בש"ס ,בספרי
)אב"ד יארדאנוב(, )אב"ד זוברמן אלקנה ר' , מדז'יקוב( )האדמו"ר הורביץ
ראטה ,ר' דוד
והרש"ש משולםהאר"י הקדוש וכתביבלכיטוב( ,ר'הזוהר צרוביםהי"ד
בזכרונו,
)אב"ד שהיוהורביץ לרוב איש
שו"תים הלוי
חיים אליעזר פיטרקוב( ,ר'
והאחרונים, הראשונים
פרשוב-
הספדמיכל
מר באדנר ,ר'
רוזנבלום ברוךמאיר באב"ד ,ר'
הרה"ג רבי הרביםמשה מזכהאברהם ישראל( ,ר'
ידידו ורעו
עליו בארץ
התורה נשא גדוליפטירתו
)חבר מועצתשפרברלאחר ועוד.
היה בחייהוא
רבינו(. אותה! יודענפטרו שהוא לא
)שניהם בתורהר' דודשמואל, פינה אין ר'
בניו:אלטר.פה!
כולה בעל שמואלהתורה ראובןאת כל
אונגר ,ר' הוא ידע שבו הוא מעיד עליו" :ביודעי ומכירי,
פרמינגר ,ר'
חיתן
מספריו:לנזקקים,
צוקרמן(. דירה
שכירותברוך
)נישאה לר' שילם פרומא לצדקה.
שקליםמרת רייך הי"ד(,אלפי עשרות
ברוך לר' חייםוחילק
)נישאה בחסד, מופלאגיטל מל"ו צדיקים שבדור" .רבינו היה
בנותיו :מרת
במשך
זוגות מעוטי יכולת ,תמך •שירי טהרה -ביאורים על סדר טהרות •מנחת קנאות -חידושים על מסכת סוטה •מנחת פתים-
העמוס, יומו סדר למרות צדקה. וארגוני לכוללים חודשית ה תמיכ והעביר ספרים במחברי
ועוזר הערות ללב בנו
וביאורים על ששומע ומבין אבא ,תורה- שו"ת •טל הוא היה יושר- מתלמידיו
לרבים •אמריליבם .השו"עמר חלקי ארבעת ושופכים את
ושו"ת על אנשים
חידושיםשעות ארוכות היו יושבים אצלו
לרבינו מאוד היה מצבם של זוגות שלא נפקדו ,והוא היה עוזר להם בכל מיני וירושלמי.שכאבו בבליהדברים
לו בכל דרך אפשרית .אחדתלמוד
דרכים ,מרופאים ומימון טיפולים ועד סגולות ותפילות .חלה במחלה הידועה ממנה סבל ייסורים נוראים .נפטר ב-ז' מר-חשוון
ה'תשפ"ד ) .(2023חי כ 57-שנים .ציונו בבית העלמין בעיר אלעד .לרב זצוק"ל היה חלום גדול ,לפתוח כולל שלומדים בו 9
דפי גמרא ביום ,במטרה לסיים את הש"ס כל שנה .לפני פטירתו הוא הותיר צוואה בידי חתנו הרב שמעון ועקנין להקים את
הכולל הזה ,ואכן הכולל הוקם בעיר בני ברק ,ובחודש אב האחרון סיימו את הש"ס ומיד לאחר מכן זכו להתחיל את הש"ס
החדש .זהו כולל פלאי שעוד לא היה כמותו ,והכל מכוחו וע"פ בקשתו של הרב זצוק"ל.
אביו :הרה"צ רבי מאיר .אמו :מרת שמחה .אשתו :מרת מזל .ילדיו :שמונה ילדים .מרבותיו :הגאונים מרן הרב אלעזר
מנחם מן שך זצ"ל ומרן הרב גרשון אדלשטיין זצ"ל והמקובל רבי ניסים פרץ זצ"ל .חברותא :המקובל הרב חיים משה מנדל
זצ"ל .מספריו :חיבר למעלה מחמישים ספרים בכל מקצועות התורה ,חלקם נדפסו ורובם נותרו בכתב יד• .שלמי שמחה-
על התורה •שמן למאור -על התורה •שלמי חגיגה -על מסכת חגיגה •מעיין גנים -על התורה והמועדים )ח' כרכים( •כפל
לשון -ביאור על מאות מקומות בתורה שבהם נכפלה הלשון •תשובה שלמה -על ימי השובבי"ם •דקדוקי תורה -ז' כרכים
העוסקים בדקדוקי לשון התורה.
חד מתלמידיו סיפר שהזמין את רבינו להיות סנדק בברית לבנו .הרב ישב סנדק ומשום מה התמהמהו מלהביא את התינוק .לפתע הרב א
ניגש אלי ושאל אותי קצת בלחץ" :מה קורה? למה לא מביאים את התינוק?" נדהמתי מהפנייה ,כי הרב היה האדם הכי נינוח בעולם .עניתי
שהאמא מארגנת אותו ,אבל הרב המשיך" :אבל אליהו הנביא כבר כאן ,הוא ממתין!" .הייתי בהלם מהתגובה ומיד הלכתי לאשתי לזרז אותה.
היא אמרה שעכשיו היא מתפללת על התינוק .חזרתי לרב ואמרתי לו את מה שהיא אמרה .הרב ענה לי" :אם ככה ,נמתין ,אם האמא רוצה
להתפלל ,לא נלחיץ אותה".
מירת העיניים של רבינו הייתה עצומה מאוד ,עד כדי כך שכשהוא היה הולך ברחוב הוא לא היה רואה אפילו את בניו .במשך כחצי שנה ש
היה מאושפז בבית החולים ,והאחיות היו נכנסות לחדרו תדיר ומטפלות בו .רבינו העיד על עצמו" :לא ראיתי אפילו אחת מהן!" .כמה פעמים
קרה שאחות התעניינה במצבו והוא היה משיב לה שהייתה כאן אחות שנתנה לו כדור או זריקה ,והיא הייתה אומרת" :זו אני ,מה ,אתה לא
זוכר אותי?" ,מיד רבינו היה מתנצל ומפייס אותה ואומר שהוא לא מרגיש כל כך טוב.
חד ממכריו סיפר :יום אחד נקלעתי למצב מביך מאוד .היה לי חוב בבנק של אלפיים שקלים מעבר למסגרת המינוס והייתי מוכרח לסגור א
אותו .פניתי בבושה לאחד הגמ"חים בבני ברק וביקשתי הלוואה .בעל הגמ"ח הכיר אותי והסכים לתת לי ארבעה צ'קים של 500שקל בתנאי
שאחתים שני ערבים על כל צ'ק .לא יכולתי לשאת את הבושה ולקושש שני ערבים לכל צ'ק ולא לקחתי את ההלוואה .חזרתי לביתי במפח
נפש ,הרמתי עיניים לשמיים וביקשתי מריבונו של עולם שיעזור לי .לאחר מספר דקות אני שומע נקישות על הדלת .פתחתי את הדלת ולמול
עיניי המשתאות רבינו הגיש לי מעטפה עם אלפיים שקלים ,נפרד ממני לשלום ונעלם.
לשמיעת אלפי שיעורים מעודדים ומחזקים לאהבת השם מפי הרב 073-318-2661
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 9
פּנֵ י גֵּ זֶ ל
מ ְ
הירוּת ִ
ְז ִ
למחרת בתפילת יום כיפור קטן פניתי אל הרב ,והוא אכן זכר להלן סיפור המעובד מתוך 'השגחה פרטית' .יש בסיפור זה
את הסיפור. כדי ללמד אותנו עד כמה מקפידים למעלה בשמיים על הגזל.
הרב אפרים זילברמן ,מלבד פעליו ומעשה החסד הרבים שלו, להלן הסיפור מפי בעל המעשה:
הוא גם ירש מאביו הגדול ,הגה"צ רבי יצחק שלמה זילברמן שמי שמואל .אני מלמד בתלמוד תורה בביתר .באותו תלמוד
זצ"ל את אומנות הסופרות. תורה בו לימד גם ידידי ,האברך ר' אלעזר גולדברג זצ"ל,
הוא הגיע בכל יום שישי לבחון את התלמידים בתלמוד שעלה למרום בל"ג בעומר ה'תשפ"א ) ,(2021באתרא קדישא
התורה .ר' אלעזר זצ"ל התעסק גם הוא בעבודת הקודש מירון ,בין ארבעים וחמש הנשמות הטהורות ז"ל.
כסופר סת"ם. היינו חברים לצוות ,וזכרו של ידידי ר' אלעזר נותר חקוק בלבי.
באחת הפעמים שהרב זילברמן הגיע לבחון את התלמידים, הרבה חברים היו לו ,אולם אני המשכתי את הקשר גם אחרי
הוא שוחח עם ר' אלעזר אודות סוג מסוים של דיו בשם פטירתו ,בלימוד משניות בכל יום ויום.
'דיוחנן' ,דיו חדש שפותח בשנים האחרונות. תודה לבורא עולם שזיכה אותי ללמוד את כל שישה סדרי
הוא הציע לו לנסות להשתמש בו לאחר שהסביר על היתרונות משנה עם פירוש הברטנורא לעילוי נשמתו ,ואנחנו ממשיכים
של אותו יוד ור' אלעזר הביע התעניינות בדבר .לאחר שנתן הלאה.
את הסכמתו ,ביום שישי שלאחריו הרב זילברמן נתן לו כרבע בליל כ"ב בחשוון ה'תשפ"ג ,אני חולם חלום .בחלומי אני רואה
צנצנת דיו. את ידידי המנוח ,פניו שמחות ומאירות ,הוא לבוש בבעקיטשע
בסך הכל מדובר בכמות מועטה של דיו בשווי של כעשרים של שבת )מדובר במעיל ארוך הדומה מאוד ל'קאפטן' ,אבל לרוב
וחמישה שקלים חדשים .ר' אלעזר לקח את הדיו לרשותו כדי עשוי ממשי פרחוני שחור ומשמש לסעודות שבת( ועל ראשו
לנסות ולכתוב איתו. שטריימל.
הרב זילברמן כלל לא חיכה שר' אלעזר יחזיר לו את הדיו. הוא פנה אלי וביקש ממני" :בבקשה ,לך נא אל הרב אפרים
הוא מצדו נתן אותו במתנה גמורה ,אבל ר' אלעזר ראה זילברמן שליט"א ,ובקש ממנו שימחל לי על הדיו שאני חייב
זאת כהלוואה ,ותכנן לשלם לרב זילברמן את שווי הדיו לו".
אחרי שישתמש בו. לא התייחסתי לחלום .הרי אדם חולם מהרהורי ליבו ,ומכיוון
כעבור ימים ספורים ר' אלעזר התבקש לעולם שכולו טוב ,לפני שאני מזכיר את שמו מדי יום לפני הלימוד ,הגיוני שהוא יופיע
שהספיק לספר למישהו על תוכניתו להחזיר את הדיו ,ולפני בחלומי.
שבכלל ידע מישהו על הדיו שברשותו. בלילה לאחר מכן שוב ר' אלעזר הופיע וביקש ממני את אותה
לפי הדברים שהתגלו בחלום ,נראה היה כי הכמות הקטנה בקשה ,אבל אני עדיין לא התייחסתי ברצינות .אני לא איש
הזאת של הדיו ,שהייתה שווה סכום זעום ושהרב זילברמן חלומות ,וכל ההתעסקות עם דברים שנראים בחזיון לילה,
כלל לא ציפה לקבלה בחזרה ,הייתה הדבר שבגינו ביקש ר' אינה בתחום שלי.
אלעזר שימחל לו. אולם ר' אלעזר התעקש .הוא חזר והופיע שוב ושוב .כל יום
התביישתי מאוד לבוא לרב ולספר לו על החלום שחלמתי, במשך שבוע שלם! בפעם השמינית ,בליל כ"ט בחשוון הוא
אבל לא הייתה לי ברירה .הבנתי שמדובר בחלום אמת ,ביחוד כבר שינה את טעמו.
לאחר שחזר ונשנה שמונה פעמים. שוב הוא לא חייך אליי .הוא הוריד את השטריימל מעל ראשו
הרב אפרים זילברמן שמע את פרטי החלום והתייחס אלי והתרעם" ,למה אתה לא עוזר לי? מה אני צריך לעשות כדי
במלוא הרצינות .הוא קרא מיד לכמה אברכים וביקש מהם שתעזור לי?! בשבילך זה דבר קל ,אתה רק צריך ללכת אל
להיות לידו ,ואז הוא הכריז באוזניהם: הרב אפרים זילברמן שליט"א ולבקש ממנו שימחל לי".
"הריני מוחל במחילה גמורה בלב שלם לר' אלעזר מרדכי "ואילו אני ,כדי להגיע אליך ולבקש ממך לעשות זאת ,אני
בן ר' שמואל זכרונו לברכה ,והחוב מחול לו לגמרי ,והמנוח עובר דרך ארוכה ומגיע ממרחקים ,במאמצים גדולים
יזכה לנוח בשלום על משכבו ותהא נשמתו צרורה בצרור ועצומים".
החיים" ,אמן. הפעם לא יכולתי להתעלם מהחלום .שמונה פעמים שרבי
אלעזר מופיע שוב ושוב בחלומי אינם דבר של מה בכך.
הרב יצחק בן תפאחה כדורי זצ"ל הרב שמואל בן שמחה דרזי זצ"ל ולד יחיא בן יוסף ז"ל הרב מרדכי צמח בן מזל אליהו זצ"ל הרב עובדיה יוסף בן גורג'יה זצ"ל
יצחק בן ברקו דב ז"ל מאיר מורד בן שושנה ז"ל פואד אברהם בן רג'ינה ז"ל לע"נ אליהו אליאס בן אלגריה ז"ל רחמים בן רחל ז"ל
מאירה בת יפה ע"ה זהבה בת שושנה רייזל ע"ה יצחק יצקן בן רחל ז"ל חיים משה גרשון בן שלמה יחזקאל ז"ל שמואל בן רבקה ז"ל
אקבלי יוסף חיים בן נסכה ז"ל עמירם בן דבורה ז"ל אברהם בן יונה ז"ל ר' עוליאל ישועה בן סטה מקנין זצ"ל רפאל בן אסתר ז"ל עזרא בן כאתון ז"ל
צדיק חכם בן חזלה ז"ל ר' שאול בן סילביה זצ"ל סעידה בת תופחה ע"ה יצחק בן חביבה ז"ל אביחי בן אסתר ז"ל
דוד בר חסיבה ז"ל שני בת אסתר ע"ה מזל בת שמעון ע"ה אהרון )אורי( בן רבקה ז"ל יצחק בן פנינה ז"ל
חווה בת יעקב צבי ע"ה מסודי בת חביבה ע"ה יוסף בן מרים נוסרת ז"ל קסאנש בת דגיטו ע"ה חי זיזי בן קלרה ז"ל
יצחק בן מישא אסתר ז"ל אסתר בת גולה גאולה ע"ה יעקב בן אסתר ז"ל סוליקה בת עישה ע"ה ר' יצחק בן מסעודה קדוש ז"ל
ברכה בת מרדכי ע"ה יוסף בר סעדה ז"ל אביגדור בן ג'ולי ז"ל שרה בת נרקיס ע"ה אסתר בת נעמי ע"ה
יעקב בן נעמה ז"ל שלום בן אסתר ז"ל רחל רפאת בת השמת ע"ה יעקב בן סלימה ז"ל ר' דב בן בנימין אלתר ז"ל
דוד יצחק בן פרחה ז"ל אריה בן מרים ז"ל מרים בת שרה ע"ה ספירנס תקווה בת נעימה ע"ה אורה בת נעימה ע"ה
גורג'יה בת נעימה ע"ה אלון בן סעדה ז"ל פיבי מלכה בת מזל ע"ה יהודה בן סעידה ז"ל מישא אסתר בת זהרה ע"ה
אליאור בן פרידה ז"ל אילנה )מחרוזה( בת שרה ע"ה נעמי בת כתון ע"ה תנצב"ה עפאת בת השמת ע"ה מסעוד בן יקוט ז"ל
שושנה בת נעמי ע"ה מאיר בן נעמי ז"ל משה בן רוזה ז"ל חיים חמוטל בן רינה ז"ל רחמה בת מסעודה ע"ה
בנימין בן דב ז"ל שפרה בת פסיה ע"ה סעדה בת בסה ע"ה ישראל בן חיים משה גרשון ז"ל סעידה בת תופחה ע"ה
גרגורי צבי בן מרים ז"ל בתיה )מרדה( בת שמחה ע"ה שרה גבריאלי בת נאווה ע"ה נעימה בת שרה ע"ה אליהו בן חיים משה גרשון ז"ל
כל נשמות עם ישראל שמעון בן ג'וליה ז"ל יוסף יחזקאל בן אסתר ז"ל דניאל בן מיה ז"ל נועה בת עיישה ע"ה
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 10
בס"ד
כניסת השבת17:48 :
יציאת השבת18:38 :
רבנו תם19:16 :
ע"פ אופק ת"א
ו' בחשון התשפ"ז
בהם ומתעבם ,לכן לא התפלל ,אלא בנה תיבה להצלתו. העולם חגג 1,056לבריאתו ,אך המצב היה נורא ואיום.
בכל כמה שעות היה 'חיסול חשבונות' בעולם ,וכל אחד
והנה ,כאשר יצא נח מהתיבה בסיום המבול וראה את שלא הסתדר עם חברו או שכנו ,היה קם עליו והורגו.
כל העולם חרב ,מספר 'הזוהר חדש' ,החל לבכות ואמר המשטרה הרימה ידיים והפסיקה לנסות לשלוט במצב,
לבורא עולם" :רבונו של עולם ,הרי אומרים עליך שאתה אחר שכל ניידת שהיתה מגיעה לעשות סדר ,היתה נסה
רחום וחנון ,מדוע לא ריחמת על בריותיך?!". על נפשה .הפיכת חוק מושלמת ,כשהעם לוקח לעצמו
את החוקים לידיים.
גם המצב הרוחני היה נורא ואיום :כולם לא רצו לשמוע
את המילה 'בורא עולם' וטענו ל'כפיה דתית' ,כשרק
לפני 1,000שנה ה' ברא פה את הכל .הם עבדו את
העצים והאבנים ,וכי מי שניסה להזכיר את אלוקים –
הרגו אותו" .איש הישר בעיניו יעשה" – היו השלטי
חוצות באיילון ומעל כל גשר .שודדים וכנופיות
הסתובבו ברחובות וגזלו מכל הבא ליד .רכבים נפרצו,
דירות נשדדו ,ואף הממשלה עודדה את הסלוגן:
"הרכוש של החבר הינו הפקר" .כולם חיו בפחד.
אף החיות קלקלו מעשיהם כבני האדם ,עד שהיה
הכלב הולך אצל הזאב ,והתרנגול היה מהלך אצל
מיד נזף בו ה' ואמר לו" :רועה שוטה! ,עכשיו אתה אומר הטווס .זה שכתוב" :כי השחית כל בשר" ,לא האדם,
אלא כל בשר) .רבה בראשית כ"ח ,ח(.
זאת?! ומדוע לא אמרת את אותם מילים בשעה
שאמרתי לך שאני מביא מבול!"... מנגד ,נח היה אדם נעים הליכות וישר ,מאיר פנים
אם כן ,מה היתה 'הטעות' של נח בדרגתו? הרי למדנו לכולם .וכשהוא הסתובב ברחובות וראה את ההרס,
שנח לא התפלל כי לא האמין שיש תקוה לדור ,וכי ראה החורבן ,השוד ,הרצח והבלבול ,הוא מבין שאין תקוה
בדברי ה' כ'ייאוש' של בורא עולם ממצב הדור?... לדור הזה .כותב רבי יוסף אלבו זצ"ל )ספר העיקרים( כי הבין
נח שכל היסודות של העולם רקובים ,ואין מה להתפלל
עונה המגיד ממעזריט'ש זצ"ל )תורת המגיד בראשית( תשובה במצב של קריסת מערכות בעולם ,וכי אין פתח לעשות
מופלאה ואומר :כשאמר בורא עולם לנח "קץ כל בשר שינוי בעולם שכזה ,אלא צריך להחליף את העולם.
בא לפניי ...והנני משחיתם" )ו',יג( ,הוא מיד אמר לו" :עשה
לך תיבה" – תפילה! .בכל מצב שבעולם ,ובכל דרגה יותר מזה ,כותב רבנו 'אור החיים' הקדוש כי מיד כשפנה
שאדם יהיה בעולם תפילה תציל אותו! – ...המשך בעמוד - 3
אליו בורא עולם ואמר לו" :קץ כל בשר בא לפניי ...והנני
משחיתם" ,הבין נח שה' לא חפץ בהצלתם וכי הוא קץ
לעילוי-נשמת :מ"ס צדוק בן נור ומרים בת גליה .גבריאל בן סמינה. לרפואה ,פרנסה והצלחה :מ"א ציפורה בת מרים .מנשה ואורה
שרית שרה בת מריאן .שרית שרה בת ויקטוריה .גלילי הכהן בן אחיאל .א"ה הדר בת נחמה .אורטל חנה בת הדסה וב"ב .פנינה
כוכבה .תקווה בת פנינה .אבלין עדינה בת פרחה .ר' אברהם בן ר' בת שושנה וב"ב .אושרית בת פנינה וב"ב .משה שמואל בן זלדה.
סעדיה .עמרון אורי בן יוסף .סאן אמנון בן שרה הי"ד ,משה כהן בן מוריה בת רויטל .גאולה בת דבורה .שרה חיה רפאלה בת רחל.
נזהת ויוסף .יעקב בן שמחה .חסיבה בת רינה .יוסף בן נג'יה, יאיר חיים בן ענבל שרה.
יחזקאל בן ג'ורגיי ,פרחה בת טובה ,אירית בת צדיקה ,תקוה בת
פנינה .אבי אמרה פקדו בן אבבה וצהייתו .גביר בן סאלם ורומיה. זשב"ק :שולמית בת איריס .יסכה בת מזל .אליס בת פרידה .בתחן
שמחה בת צאלח ומרים .אוריאנה אורה בת גביר ושמחה. בת גילה רוחמה .בנים זכרים :הדר בת נחמה .זיווג הגון :אביאל בן
רויטל .מתן חיים בן ניצה .הודליה בת מזל.
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 11
(1כתב ה'בית אברהם' מסלונים" :מהי הדרגה שאלה :אחר נטילת ידיים ללחם ,אחי לא מדבר מילה ועונה לנו
הגבוהה ביותר שניתן להגיע אליה בעולם לשאלות בצפצופי מילים – האם אכן אסור לדבר כלל עד הברכה?
הזה? – לאהוב את משפטי ה' יתברך )לשמוח
בכל דבר שקורה ,הגם שהוא מצער וקשה(, תשובה :בגמרא )ברכות מב (.אמרו" :תיכף לנטילת ידיים – ברכה",
ולא רק להאמין שזה מה' ,זו הדרגה שהיא ונחלקו המפרשים במה מדובר :הרמב"ם הסביר שהגמרא מדברת
ב'רום המעלות' הקיימות. על מים אחרונים שאחרי הסעודה ,שאין להפסיק בין מים אחרונים
לברכת המזון .אבל בין נטילת ידיים שקודם הסעודה לברכת
(2ב'אורחות חיים' הדריך רבנו הרא"ש את המוציא ,מותר לדבר לדעת הרמב"ם.
תלמידיו )ליום ד'('" :רצה באשר ירצה יוצרך' –
כלומר ,כאשר תראה שה' רוצה אחרת ממך, ויש מפרשים ,שהגמרא מדברת בנטילת ידיים שקודם הסעודה,
בטל את דעתך ותרצה את אשר ירצה היוצר". ולכן לדעתם ,יש לסמוך ברכת המוציא לנטילה בלי שום הפסק
וכיצד ניתן להגיע להרגשה זו? – ע"י שהאדם ודיבור .וכתב הטור כי אביו הרא"ש היה רגיל שלא להפסיק בדיבור
יחדיר לעצמו שבכל רגע ה' עושה עם האדם אף במים ראשונים ועד ברכת המוציא.
את הטוב ביותר שבעבורו.
ובתלמוד ירושלמי אמרו" :כל התוכף נטילת ידיים לברכה -אין
(3כתב ה'שפת אמת' )בהעלותך תרמ"ח(" :כאשר אדם השטן מקטרג באותה סעודה ,ופשטות לשון הירושלמי ,נראה
רואה כי ה' מייסרו ,הרי שעתה זמן רצון ה', שמדובר על לא להפסיק בין נטילה לברכת המוציא ,אלא שאפשר
וכשזה רצון ה' – עליו לרצות זאת בעצמו ,וזו שמדובר על נטילת מים אחרונים לברכת המזון ,והכוונה שהשטן
מדרגה נשגבה מאד!". לא מקטרג על הסעודה שהיתה ,שלא ינזקו ממנה.
(4כתב ה'שפת אמת' )בהעלותך תרמ"ח(" :כאשר אדם ומרן הבית יוסף )סימן קס"ז( אחרי שהביא דברי הפוסקים והירושלמי,
רואה כי ה' מייסרו ,הרי שעתה זמן רצון ה', כתב" :וכן נכון לעשות ליזהר גם במים ראשונים" ,וממשמעות
וכשזה רצון ה' – עליו לרצות זאת בעצמו ,וזו לשונו "נכון ליזהר" יוצא שמעיקר הדין הלכה כהרמב"ם שמותר
מדרגה נשגבה מאד!". לדבר בין נטילת ידיים לברכת המוציא ,ומכל מקום ראוי לחוש
'לכתחילה טובו מלא עולם' – -052-7632686 וליזהר שלא לדבר כלל ,וכן פסק מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל.
המבול .נח זכה להינצל משום שהיה נח לבריות ,כפי פעם אחת ניגש הרה"ג הלל קופרמן שליט"א אל מרן הרב
שמבואר במדרש ,שהוא היה נח בדיבורו במעשיו שטיינמן זצ"ל )הובא בספרו 'שובי נפשי'( ,ואמר לו" :בדורו של נח
ובהילוכו לכל בני האדם". הגיעו לכל העבירות החמורות שבתורה ,כדברי רש"י
הקדוש" :קץ כל בשר בא לפני" – "כל מקום שאתה מוצא
אדם שהוא נח לבריות ,זוכה למצוא חן בעיני השם! מהי גילוי עריות ,שפיכות דמים ועבודה זרה -אנדרלמוסיא
המשמעות של אדם 'נח'? הוא זה ההולך בתום לב עם באה לעולם והורגת טובים ורעים".
ה' .אין הוא רוטן על שום אדם ,אין לו טענות ואין לו
קפידות .אינו שונא ואינו שנוי ,מחפש להיטיב עם אמר הרב הלל :הרי שהיו הרבה אנשים טובים בדורו של
הבריות ובורח בכל מאודו ממחלוקות וקטטות .זה הוא נח שמתו במבול ,כיוון שמידת הדין הורגת טובים עם
'נח לבריות'. רעים ,ומדוע זכה נח שדוקא הוא ניצל? במה היה עדיף
הוא על שאר האנשים הטובים שהיו בדורו?
יש אדם המגיע לבית או לעבודה ומיד כולם מתחילים
לחשוש' :הנה הוא הגיע ,וכעת צריך להיזהר ,לפי שהוא השיבו מרן הרב שטיינמן זצ"ל" :נח ניצל בגלל שהיה איש
מעיר על כל דבר ...כל דבר מציק לו ומפריע לו' – זה לא נח!' .חן' ו'נח' הם אותן אותיות .חז"ל דרשו במדרש' :אלה
נקרא אדם נח! .אדם נח זה אדם שגם ששברת לו כלי תולדות נח' – 'נח לשמים ונח לבריות' .אכן ,היו עוד
חשוב בבית שלו – הוא לא מאשים אותך ,אלא מרגיע אנשים טובים בדורו של נח ,אבל הם לא היו נוחים
אותך שהכל מה' לטובה ,וזה הלך כפרה .זה אדם כמוהו! .ישנם אנשים המקפידים על המצוות ,אך לא
שאשתו לא מפחדת להתקשר ולספר לו על הרכב שנפגע תמיד זוכים להיות אנשים נוחים על הבריות!.
או נזק שאירע ,אלא היא יודעת שהאדם שהכי נעים ונח
לה לספר לו את הקשיים שלה – זה דוקא בעלה!. "אתם בטח מבינים זאת" ,המשיך הרב שטיינמן זצ"ל" ,כי
ישנם הרבה אנשים קשים שכל הזמן מנסים לעשות
אדם שהוא נח לסובבים – ניצל מכל המבול של העולם!. מריבות על כל דבר .אנשים כאלו לא זכו להינצל מן
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 12
עושה זה – תפילת הדרך 'ושמע ועמדנו בתור לקבלת כרטיסי העליה גם במצב הנורא ביותר שיכול לעבור
ישראל'! .אני מרגיש חובה לומר זאת למטוס שהזמנו מראש לישראל. על אדם ברוחניות או בגשמיות ,עד
לפני כל טיסה ,כי אני יודע ומאמין בכרטיסים הופיע כי אני וחברי נשב אשר מידת הדין חותמת ואומרת כי
שאם בורא עולם לא ישמור עלינו יחד במטוס ,אחד ליד השני. הוא צריך להיאבד מן העולם ,יש
בטיסה – אנחנו לא נחזור חיים!. פתרון אחד והוא – התיבה! .המילים
אלא ,שלפתע בקבלה בדובאי של התפילה! .תתפלל אליי! תבקש
אך כאן ,זו היתה הפעם הראשונה מודיעים לחבר שלי כי הוא יכול
עליך רחמים! אני יושיע וירחם בכל
שהדקתי חגורה במטוס ונרדמתי לעלות לטיסה במטוס ,אך 'אתה
מצב ,אבל צריך שיפתחו את השער!.
ישירות ללא אמירת התפילה .לאחר עידו ,לא תוכל לעלות לאותו מטוס,
כשעה וחצי ,הדייל מעיר אותי ושואל עקב טעות בהזמנה ולכן אין מקום "חי אני נאם ה' אלוקים" ,נשבע ה'
אם אני רצה ארוחת בוקר ,אך אני בטיסה ,אך ניתן לך את הטיסה לפני הנביא יחזקאל )לג ,יא(" ,אם אחפץ
מסרב ורוצה לחזור לישון ,כשלפתע הבאה בעוד כחצי שעה' .חבר שלי במות הרשע ,כי אם בשוב רשע
אני נזכר" :לא התפללת לה' ,לא מסרב לעזוב אותי ומבקש מדרכו וחיה" .אני לא רוצה שהרשע
אמרת תפילת הדרך על הטיסה" .אני ימות ,עם כל מעשיו הרעים ,אני
רוצה לומר את התפילה ,אך אני עייף רוצה שישוב מדרכו ויחיה .והרי 120
נורא ונרדם שוב. שנה אני עושה שיעורי תורה ומעורר
אותם שישובו בתשובה והם לא
ואז ,בשעה 8:20אני מתעורר מפיצוץ מתקרבים לה'? – כי יש דבר חזק
חזק מאד במטוס .אני פותח את יותר מהכל – תפילה! .הפה שלך יכול
העיניים ,ואני רואה את כל המטוס להזיז גורמים עליונים!" .שתו
נוטה 90מעלות לצד שמאל, בשמים פיהם ,ולשונם תיהלך בארץ"
כשאנשים מתחילים לצעוק את – אדם מזיז את פיו ולשונו בארץ,
חייהם בהיסטריה .בהתחלה חשבתי ומשנה דברים בשמיים!.
שיש תקלה במנוע או שנכנסה ציפור
למנוע .אך לאחר שניות בודדות ,הבנו וכי תפילה של אדם אחד יכלה
שמשהו לא טוב קורה פה .היינו להציל ולשנות את גורלם של
קרובים מאד לאיראן ,וחשבתי שמא מיליוני ומיליארדי רשעים ארורים?
טיל מאיראן פגע בנו. התשובה היא -כן! כן! כן! .כי איננו
מבינים מה כוח של כל יחיד ,הגם
ואז ,בבת אחת ,המטוס החל לצלול שאינו צדיק ,ואדרבה" ,תפילה לעני
מטה בצורה חדה .הפנים שלנו היו כי יעטוף" -כותב רבי נחמן כי דוקא
כלפי מטה ,כשכולם מבינים שאנו מהאחראית לעלות איתי לטיסה שלי, זה המרגיש עני בתורה ומצוות לפני
בדרך להתרסקות .ממש כמו ברכבת אך היא מסרבת ומסבירה שבטיסה ה' ,ובכל זאת הוא מתחנן ושופך
הרים שנופלת מטה בהתרסקות. שלי התפנה מקום אחד ,ולכן החבר נפשו לה' – ה' שומע את תפילתו
174ישראלים בדרך לסיים את יעלה בטיסה כעת ,ואני עידו ,יעלה ומשדד מערכות הטבע.
חייהם .הבנתי שכעת ,בפתע פתאום, לטיסה הבאה בעוד חצי שעה .מאד
אני עידו בן 22מסיים את החיים מוזר ,אחר שהזמנו את הכרטיסים כולנו אחוזי הלם והתרגשות לגודל
שלי ,כשאני הולך להתרסק ולא הצמודים ,אך לא היה מה לעשות. הנס האדיר שעשה עימנו ה' יתברך
יישאר ממני זכר .אני לא מאחל לאף בחול המועד סוכות ,בנס ההצלה
אדם בעולם להיות במצב הזה באותן חברי עלה לטיסה הראשונה ,ואני הפלאי של המטוס של חברת 'פליי
לטיסה השניה לאחר חצי שעה ב- דובאי שעשה את דרכו מדובאי
שניות .אלו שניות אחרונות של
6:45בבוקר ,כשהמקום שלי היה לישראל ,ועליו 174נוסעים ,יהודים
החיים ,שאתה מבין שבעוד רגעים
המושב האחרון ביותר במטוס ,עקב וישראלים ,וביניהם נשים וילדים.
ספורים אתה עובר לעולם אחר!.
המקום הבודד שהתפנה בשבילי.
אלא שאז ,מרגע הפיצוץ והאובדן התיישבתי במקום שלי ותוך רגעים יום אחר הנס הגדול ,הזמין הרה"ג
שליטה ,אני שם לב כי אני מתחיל ספורים שקעתי בשינה ,אחר שהיית אלון עטיה שליט"א את עידו ,בחור
למלמל בלי סוף" :הודו לה' כי טוב – עייף מאד .היה זה דבר יוצא דופן ,כי בן ) 22בחור מאמין בתהליכי
– המשך בעמוד - 4 כי לעולם חסדו!"... מי שמכיר אותי ,יודע כי טסתי התחזקות( ,שהיה אחד מהשוהים
פעמים רבות בחיי ,ובכל פעם שאני במטוס שסיפר דברים מופלאים:
עולה לטיסה ,הדבר הראשון שאני "באותו בוקר ,חזרתי עם חברי הטוב
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 13
שקיבל ,נס שהוא הצליח לפתוח את בניסי ניסים שלא ברורים ,הטייס אני אומר זאת פעמים רבות בלי
הדלת הגם שהיה פצוע ,ועוד שהדלת הפצוע קשה בשארית כוחותיו פתח הפסקה" :הודו לה' כי טוב ,כי לעולם
כבדה מאד .נס שבדיוק הספיקו כמה את הדלת ,ואחד הנוסעים ,ראה אותו חסדו" ,ואז כשהמטוס מתחיל לצלול
אנשים לראות זאת ולעצור את פותח את הדלת פצוע ,קפץ לבפנים למטה ,עולה בי מחשבה" :עידו ,אתה
המחבל .נס שאינסטלטור צדיק עם עוד כמה אנשים ,כשהם אזקו את אשם! .לא אמרת תפילת הדרך! לא
הצליח להרים את ההגה )נשמע המחבל ושלפו אותו ,ובפלא עצום ביקשת מאלוקים שישמור עליך
הזוי!!( ,נס שהצליחו לנטרל את הצליח להרים את ההגה ולייצב את בטיסה ,אפילו שהתעוררת באמצע
המחבל ,נס שהיו שם עוד טייסים!."... המטוס. הטיסה ,המשכת לישון ולא ביקשת
מבורא עולם שמירה ,כמו שאתה
סיים הרב אלון עטיה ואמר" :נס עושה בכל טיסה".
ההצלה נשמע כמו סיפור מדומיין ,אך
כששומעים את עידו שאמר 'תפילת בעוד המטוס צולל בצורה נוראה
הדרך' ו'שמע ישראל' – ומיד המטוס וכולם צורחים ובוכים ,אני מחפש את
מתייצב ,צריך להאמין שתפילה הפלאפון שלי וזועק" :איפה
'קטנה' מעומק הלב של יהודי ברגעיו הפלאפון?" .אשה שהייתה לידי
האחרונים – משדדת מערכות הטבע צרחה" :מה טלפון עכשיו? עוד רגע
ומשנה סדרי עולם! .אני מאחל אנחנו מתים!" .הרמתי את הפלאפון,
לעצמי להתפלל מעומק הלב פעם והתחלתי להגיד בדמעות 'תפילת
אחת בחיים ,כמו שעידו התפלל הדרך' כחיבור לבורא עולם ,הגם
באותו רגע נורא ואיום!. שאלו השניות האחרונות שלי בחיים.
אמרתי 'תפילת הדרך' זעקתי 'שמע
ובנוסף ,ראו כמה השגחת ה' ,שעידו ישראל' ,כמו שאני אומר תמיד בסיום
הועבר לטיסה הזאת ,למרות שהיה תפילת הדרך ,ואז ...בבת אחת –
רשום ומסודר לטיסה הקודמת .וזה המטוס התייצב! .ווואווו ברגע אחד
כי 'מה' מצעדי גבר כוננו' ,ורגליו של החיים חזרו ,אך עדיין לא הבנו מה
אדם ערבות לו להביאו למקום שנגזר הנס האדיר עוד יותר ,שבאותה טיסה
הגיעו מאת ה' שני טייסים שעשו את קורה .כיוון שהייתי בסוף המטוס ,לא
עליו .אדם לא יכול להזיז שריר אחד הייתי מודע לכל המתרחש באיזור
בגופו ,נגד רצון ה' .אם הטרגדיה דרכם מדובאי לישראל ,והם
התמקמו במקום הטייסים ,וייצבו את הטייסים .ולכן ,הגם שהמטוס
היתה מתרחשת ,היו אלפי אנשים התייצב ,הייתי בטוח שעדיין יש בעיה
יושבים שבעה ,וכל עם ישראל המטוס עד לנחיתה בסעודיה .באורח
פלא ורק מאת ה' ,אחות שהיתה במנוע ,ואין הדבר אומר שאנחנו לא
מתאבל בצער גדול ונורא .תודה לך אמורים להתרסק שוב.
בורא עולם! "ספרו נפלאותיו אשר במטוס ,טיפלה בטייס הפצוע קשה
עשה!" ,תודה לך אבא שאתה משגיח וייצבה את מצבו ,כשכל הנוסעים המשכתי למלמל כל העת" :הודו לה'
עלינו ,ומצפה לתפילתנו להצילנו!. דרוכים והחלו לשמור על הדיילים, כי טוב ,כי לעולם חסדו" ,וסמכתי על
שמא אחד מהם הינו משתף פעולה. אבא בשמיים .רק לאחר כמה דקות,
כתב הרמב"ן )'ושמעתי כי חנון אני'(" :ה' חונן הגיע אחד הנוסעים לידינו כשכולו
ומקבל תחינת כל אדם אע"פ שאינו היו שם אלפי ניסים! .מומחים אמרו
כי הזווית של הצלילה של המטוס פצוע וזב דם ,ומספר לנו כי אחד
הגון ,כלומר ותן לו מגזירת חינם, הטייסים הינו מחבל שניסה להרוג
שאע"פ שלא מגיע לו כלום ואינו היתה אמורה לגרום למטוס להתפרק
באוויר רק מהזווית ,ובנס רק חלק את הטייס הראשי ,הוא כיבה את
ראוי ,אם יתחנן – יקבל ה' תחינתו ,כי
קטן מהכנף האחורי התפרק. הסיט את ההגה המנועים,
גזירה היא מלפניו לרחם על כל מי
להתרסקות כלפי מטה ,ונעל את דלת
שמתחנן לפניו!" .וזו התביעה על נח!. נס שהטייס הפצוע לא מת מהמכה הטייסים.
לאן הלך נח להתגורר
אחרי המבול ומה עשה שם? העלון מוקדש לרפואה והצלחה :בנימין בן
כעת זו ההדמנות לזכות בזיכוי הרבים בעלון
אלחנן יחיאל ,שלמה בן אלה ,אלונה בת
לשנה שלימה .תורמים חד פעמית לזיכוי
פלינה ,רימה בת רינה .זיווג הגון :רות לאה הרבים ,וכל עשרות אלפי העלונים השנה,
בת עליזה ,מאירה ועדי בני ברוריה. נזקפים לזכותכם! 0506-425-002
לע"נ :מברוקה בת בובה ,ניסים בן סניורה.
בן ציון בן שלום ושמחה .ושמחה בת שלום
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 14
~ ~ ~ -
~ :
~ ~
" ' " 9242402 2 ~ ~ ' -
~ , paypal: ahavemet@012.net.il :"~ 077-7671812 : 02-5671812 :
"
7:21 :- 6:42 :
~ :
6:43 :~- 6:42 : 5:36 :
":
5:45 :~- 5:30 : :
!
~ ...
~
(-) " ~ " :
~ ~ . " , - " :
~ ~ ~ " ( " : ) ~ ~ .
~ , ~ , ~ ."' ~ " : .
, ):~" " " (-
~ ~ ~ ~ ,
~: ~ ~ ~ . " ." " ,
)"." , " :(-
"~ ~ ~
~ ~ ~ ? . ~
~ ~ ~ ~ ~ ~ " .
? ~~ ? ~ ~ , ~ ,
~ ~ ~" ... ~ "~ '" ~ ,~ ,
. "~ " "~ ~ ~ , ,
" ~ . ~ ,
" ) " ~ ~ ~ :(.
~ ? ~ ,
"~ "... ~ ~ ~ , ~ :
~ " ~ ~ ~ ~ . ~ ,
" ~ . ~ ~ ~ ,
" ~ ~ , ~~ " ~ )" . ..." ~" (.
~ , .~ :
"!~ " : ,
" ~ ~ )" ~ (.
~ .
,~ , :" ~ " .
~" ~ , ~ ~ ,
?!
~ , ~ ...
~~ ~ ~~ ~~ . "" " ~ ,
~ ~ ~:
~~ , ~ .
"~ " ~!"
" ~" " .
~ ~" )~ ~ ~ , ~ (.
" ~ "~ ~ . ~ ~ ~ ~ ,
, " : ~ "~ ".
~ "?!
~ " ~ ) . (:
~" ~
, ~ ,
.
~ ~ ~ . ~ .
~ .
~ "~ " ~~ ~
~ "~ " " "~ ~ -
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 15
...
~ ~
~ ~ ~ ~ !
~ ~ ~ . ~ ~ " :
~ ~ . " )(-
~ .
~ " . ~ ~" :
~ ~
~
~ .
~ ~ ~
~ ~ ~" ) : ~ .(.
" ~ ,
)~ .(-
~ ~ ... ~ )~ ~–( " " –
~ – " "" – .
' " ~ , , ~
~ ~. , ~ ~ ~
~ ~ .
. ~ ~ " , ~ ~
~ . ~ , ~ ,
~ ~ ~ .
) ~ " )"~ "~(~ " :
.( ~ , ~ ~ ~ .
' " ~ ~" :
~ , ".
~ ~ ... ~ ~ :
" - ~ ~ ~ ? :
~ ~ ~ ~ ,
~?
~ " "... ' ~ ( ) (~ :
~ " ~ ~~ ~ ,
~ ~~ ~ "
~ ~ ~ ,
~ , . ,
~ ~ ~ ,
~ ~ ~ ~ ~ ,
~ ~ ~~".
.
~ ~ "? ~" : ( ~ " ) ~ " .
, ~" : ..." ~ ~ ~" : " ~ ( " .
"?!
~ ~
~ , ~ , ~" : ~ (~ : ,
? ! ~ ~ ~ ~ ... ~ ~ ( .
~ ~ ) " . ~ ~
" "( . . .
~ ~ . ~ ,
~ ~ ..." ~ , ~ ~:
~( ~
~ ,, ~ ,
~ ,
... ~
. ,
" "~
) "( ~ ~ , ( ~ ~ ~ ,
~ ~ , , ~ ~ ~ ,
. ~ .
~ ~ ~ , ] ~ ~ ~
~- ~ ~ " : ~ ~[.
~ , ( ,
. ~ ~ ~ ,
"~ ~ ~ ~ , ~ ,
~ , ~ ~
~ ~ ~ ~ . .
~ , . ( ,
, ~ ~ , ~ ~
~ ~ , ~ ~ .
"... ]
~~
) .[ ~ (.
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 16
~ ...
~
~ ~ – ~ !
" , ~ ~ ~ ~ " :
~ , ~ " ) (~-
~ ~ ~ .
" )"( ~ ~ ~ " :
~ ~ . ~ .
~ . " : ~ ~ ? ,
~ ~ ~ ~ ~ ~ )
" ~ ~ ~ . ' ~ ~ "~ " (.
, ~? ~ .
.
~ )~
( .. ~ ~" :
~ ,
~ ... ~ ~ ~ ][
".
,
' ' ~ ~ , ~ ~ , ~ ,
" ~" , ~ ~ ! ~
~ ~ ~ ~ ,
" , ~ ~ . ~ , ,
~ ~ ~ .
. ~
] ~ ,
~ , , ~ ~, ~~ ["" ~ ~ ,
~ . ,
~ , ~ , ] ~ [.
~ ~: ~ ~ ~ ~ ~ ~~ ,
~.
" ~ ~" .
~."~ ~ ' '~ - ,
~ ~" ? )~ " "~( " ~
~ ~ ,
~~ , ~ ~ ' ~ ,
".
– " ~ "~ ,
!... ~ , ~ "~ " ~
"~ "? ~ :
~ ~ :
" " ~ ~ " "
. ~ ~ ,
~ ?!
~ ~ : .
~ !... ~~ ~ " ~ "~ ~" "
" ~" ~ " : ~ ,
" – ~ ,
".
." ~" – ~ ~~ ,
?
~ ... ~ ~ ~ ~ .
" ~" " ~" ~ ~ .
~ ~ ~ ~ ~ ~ - " " ~ ~ ,
" ~ ~ . ~ . ~ ~ ~ .
~ " ~ " ".
~ "
~ ~ ~ ,
. ~ ~ ~ )~ – (:
" ~ ' ~ ~ ,
~ . ~ ,
", , ~ ~ ~
~ ' ~ . "." ~ ~ ,
~– , ~ ~ "
~ ~ " : , ~ ~ ,
"?! ~ ~ ~ , ~ ,
. "~" ..." .
~ ~ ~ ~
"." ". ,
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 17
,"~ ," " " ,~ ~ " ~"
, !~ ~" .
!! ~ ~
~ - " ~"
* * * ... ~ ~
, ~ ~ ,~ . ?
?~ .~ " ~ " " , ~ , ~
. ~ ~ - ,
. ~
:~ ~ ~ ,'r j r
s u j u o j p o j' ~
~~ 'z ruj nu q ou p ur nu '
pz ~ ~ ...~ ~ ,~ ?
~ ~ .' r p s j n u j u oz ju'
q : ~
~ ~ - :~ ~
~ ~ . ~
~ ~ ~ ~ " ~" . ~
~ , , ~
!? ~
. ~~ ""
?~ :~ ~ ~ ~ . :~
! ~ , ~
~ " ~" ,
~ , ~ ~ ~ ~
'~') ~ ~ ~ "" ,
u oz ju'
q - ~ ~ ,
.(~ ,
.'r j r r p s j n u j
j - '
s u j u o j p o '
~ , ~ ~ ~ , -~ ~ ~
. . ~
, ~ ~ . ~ . ~ . ~ ~ .~
! - ~ ~ ~
* * *
~ ~
? ~ ~
~ : ,
~ ~ ? . r o j u n z ruj nu q ou p ur nu "
pz ~
! ."r p r s j u o j p o j u r
o u j
~ , ~
* * *
~ , ~ ~ .
~ . . ~
~ ~ . ~
...~ ~ , ~
~ , ~ , . ~
. ~ ~
, .~ ~ ~
, , , ,
~ ~ , ~
) , , ~ , ,~ ,~
, , :
(... ~
~ ~ -
. ~ , ~
~ ~ , ~ ~
" " "
!? ~
~ - ~ ~ "
! ~ ~ ~ ,~~ ~ ~ ~
,) " ~ "
" " ( ~ ~ ,
( ~ ) ahavemet@012.net.il : 077-7671812 :
דפוס ספיד פרשת נח תשפז- טועמיה 18
בס''ד .לבקשת הצטרפות ,שליחת סיפורים ותגובות:
מרדכי הכהן מלאכי ,ביתר עילית
* 5834817@gmail.co mתא קולי * 073-2490589לפניות בפקס * 02-5003608לקבלת הגיליון בפקס 02-3132641קוד גיליון 0026
הספיק כבר לטעום מעט 'משקה' בשכונת נוה יעקב בירושלים .בצאתנו שני שידוכים או שלוש?
לכבוד היום ,התעקש וחזר בקול רם: מן האירוע סיפרה לי רעייתי סיפור
"בעבור שיזכה לארס את שלוש מרעיש ששמעה בעזרת הנשים. ויכוח בין הגי לחתן בראשית
בנותיו! " ר' דוד ניסה להתווכח שוב, משפחת איילנברג כאמור מייחלת פרק א'
אך ללא הועיל .ר' אהרן הגבאי הוותיק במשך תקופה ארוכה לשידוכים עבור ידיד וותיק לי משנות הישיבה קטנה,
עמד על שלו ,וחזר על הברכה בקול בנותיה .שכנו הליטאי של ר' דוד, הר"ר דוד איילנברג ,מחסידי ביאלה
רם" :בעבור שיזכה לארס בזו השנה שהיה במצב דומה ,סיפר לר' דוד על בני ברק .ר' דוד הוא אברך חריף מקורי
את שלוש בנותיו! " הקהל כולו שיודע סגולה שעשה :הוא רכש בדמים ומעמיק ,חוקר ובודק כל דבר ,שאינו
ומכיר בצערו של ר' דוד ,ענה "אמן" יקרים את עליית "חתן בראשית" ממהר לקבל דברים כמובן מאליו.
בהתלהבות ובתקווה. בשמחת תורה וערך "מי שברך" בספרייה שלי שמור "סדר יום כיפור קטן מבואר"
מיוחד בבית הכנסת לזכות בנותיו הראשון מתוך כמה ספרים שר' דוד ערך והו"ל
הברכות לא אכזבו .בחודש סיון זכה ר' הבוגרות ,שיזכה להביאן בברית עוד כבחור בישיבה קטנה.
דוד להביא את בתו בת ה 25בברית
האירוסין עוד באותה שנה .ואכן ,עוד
האירוסין בערב ראש השנה התארסה באותה שנה זכה ואירס את 3בנותיו. לפני כארבע שנים ר' דוד נסע בנסיעה
הבת השניה ,בת העשרים ואחת. מאורגנת של הקהילה ,ולצידו
וירא ר' דוד כי טוב ,צערן של בנותיו באוטובוס התיישב בחור צעיר כבן
השבוע ,בתאריך כ"ה בתשרי ,יום
עמד לנגד עיניו ,ויאמר לעצמו :אין לי ארבע עשרה .הבחור מוכר היה לר'
היארצייט של רבו ,האדמו"ר מביאלה בעל "להבת
דוד" זצ"ל ,התארסה גם הבת השלישית מה להפסיד ,מה ממני יהלוך אם דוד כאחד שהגמרא לא זזה מתוך ידו,
למזל טוב .השידוך החל להתרקם עוד ארכוש לעצמי עליה של חתן וגם עכשיו באוטובוס הוא ישב ועיין
בימי החג ,ונגמר בשעה טובה למז"ט בראשית? בגמרא הקטנה .ר' דוד ,שביקש לעמוד
אחרי שמחת תורה ,עוד לפני שבת על טיבו ,פנה אליו ושאל :שמא תואיל
וכך ,לקראת שמחת תורה פ"ו נסע ר'
בראשית ...כך שדברי שניהם ללמוד בקול ,כדי שגם אני אזכה
דוד לבית המדרש של רבו ,האדמו"ר
התקיימו! לשמוע באיזו סוגיה הנך עוסק? הנער
מביאלה בבני ברק .ר' דוד המתין דרוך
לא נרתע מהגישה המעט מתגרה
בכליון עינים ,ובהגיע עת מכירת
עד כאן הסיפור המדהים כפי ששמעתיו מרעייתי וחשדנית ,ונענה במאור פנים והציע
שתחי'. העליות ,הוא ביקש לרכוש לעצמו את
לו ללמוד יחד .השנים שקעו בלימוד
שמחתי מאוד בשמחת ידידי ,אך אמרתי :אינני עליית "חתן בראשית" ,אלא שאברך
בחברותא שנמשך שעה ארוכה.
מפרסם מעשה מופלא כזה בטרם אשמענו מכלי מביתר התחרה מולו ,והמחיר נסק עד
ראשון .ניסיוני לימדני כי אין שום סיפור בעולם לחמשת אלפים שקלים .ר' דוד, ר' דוד יצא מגדרו נוכח בהירות
שאיננו 'מתבשל' בכלי שני ומשנה את דמותו שהפרוטה אינה מצויה בכיסו ,לא יכול לימודו הנדירה וגישתו הבוגרת של
וצלמו ...אמתין להזדמנות לאמת את הפרטים.
היה להרשות לעצמו סכום כזה. הנער ,ולחש בערגה תפלה בליבו:
פרק ג' בראותו כך ,הוא ניגש אל האדמו"ר "ריבונו של עולם ,את הבחור הזה
וביקש רשות מיוחדת לערוך מניין הייתי מייחל כחתן לבתי" .מאז אותו
למחרת בערב נסעתי שוב מביתר
נוסף לקריאת התורה ,כדי שיוכל לימוד משותף עוקב היה ר' דוד
לירושלים כדי להשתתף בשמחת בר
לזכות בעליה במחיר שמאפשר מצבו בהשתאות ובעינים כלות אחר
מצווה לבנו של ידידי ר' יוסל'ה שיינברגר
מדפוס "גלובל פרינט" ,המוכר לנו מסיפור
הכלכלי .האדמו"ר ששמע את הרקע התבגרותו והתקדמותו של הבחור,
הדפסת החוברות "בטחון מהו" והתיקון הפלאי נעתר לבקשתו בשמחה ,ובמניין אך עדיין ארוכה היתה הדרך .בביתו
של הרגע האחרון .משהתיישבתי באולם, הנוסף רכש ר' דוד "חתן בראשית" של ר' דוד ממתינות שלוש בנות בגיל
ראיתי לצידי את ידידי הר"ר אהרן תמורת אלף שקלים .משעלה ר' דוד השידוכים ,הבוגרת בגיל ,24אחריה
טויסיג ,ידיד ותיק ושכן טוב מימי לתורה ,ערך עבורו הגבאי" ,מי שברך" בת ,23ועוד אחת שבקושי מלאו לה
נעורי בשכונת זכרון משה בירושלים, בקול מסתלסל והוסיף על הנוסח ,18ואילו העילוי הצעיר בקושי הגיע
יהודי מלא טעם וחן, המקובל בהטעמה ובקול אדיר לפרקו ,כך שהחלום לזכות ביהלום
שהרעיד את כתלי בית המדרש: הזה נראה כעת רחוק מלהתגשם.
ואז ניגש אליו אחד הנוכחים ואיחל לו "ויזכה לארס עוד השנה את שלוש
"מזל טוב" לאירוסי נכדו .לשאלתו מי פרק ב'
בנותיו" .ר' דוד ,שהבת הצעירה שלו
המחותן? השיב ר' אהרן: היתה אך בקושי בת שמונה עשרה, ביום שלישי פר' בראשית נערכה
"ר' דוד איילנברג". ענה לגבאי כי די לו לארס שתים מהן שמחת בר המצווה לבנו של ידידי ,הר'
חושיי נדרכו ...פניתי לר' אהרן, בשנה זו ...אולם הגבאי ר' אהרן ,שכבר צבי דייטש ,שהוא שכנו של ר' דוד
סדר פרסום הסיפורים נקבע אך ורק על פי הרגשת הלב בעת חתימת הגיליון .עדיפות ניתנת לסיפורים מוקלדים הכוללים פרטים אמיתיים ומלאים.
.
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 19
נח פ"ז ~ עמ' ~ 2
מרחק בתים מועטים בלבד ,מן הבית אשר לחזות ולראות עין בעין נפלאות ההשגחה ושאלתיו בחיוך" :האם אתה הוא
התאכסנתי בו אני .פשוט הוא כי מיהרתי הפרטית המלווה את האדם בכל דרכיו. המחותן הראשון ,השני ,או שמא
להציע לפניהם" :למה תלינו ברחוב? בואו השלישי? " ר' אהרן הניף ידו בחביבות
הנה זה כבר שלחתי לכם סיפור בשפת אידיש,
נא עמי ברכבי ונרכב יחד ללא שיהוי ובחיוך רחב השיב" :השלישי! "
ולאחרונה בא אלי ידידי הר׳'ר בעריש קרויטווירט
ללונדון הבירה! " שאלני ר' שמשון ברוח נ״י ,והעיר את אזני כי עלי להעתיק את סיפור הבנתי כי השגחה פרטית מופלאה
נמוכה ,אם יוכל עוד להיכנס אל דודו הדברים ללשון הקודש .ואנכי ,כדורש טוב לעדת
הרב ,כיוון שכבר סיכם עמו ודיבר על לבו
הובילה אותי לירושלים .הנה המחותן
חסידי סאטמאר המעטירה ,נפשי קצה בלשון בעצמו לפני ,הבה ואשמע את
שיבוא לביתו ,ונימוסא דארעא ודרך ארץ החדשה של בן יהודה ,ולא אביתי ללכת
מחייבת לעשות אצלו ביקור קצר ולא הפרטים מכלי ראשון.
בדרכיהם .והנה נזכרתי מעשה שהיה ,דבר פלא
להיעלם פתאום. שהתרחש עמי לפני כביר שנים. ר' אהרן חזר על סיפור ה"חתן
בראשית" בתוספת פיקנטית ומרגשת:
מובן שהנהנתי לו בראשי לאות הן. בעת ההיא שמתי פעמי ונפשתי בעיר ר' אהרן בכבודו ובעצמו הוא הוא
אח"כ כשהלכתי לקחתם מבית הדוד הרב, מאנשעסתר השוכנת לבטח ,יחד עם הגבאי של ביהכנ"ס ביאלה ,הוא שערך
וכשיצאנו משם קראתי בקול גדול זוגתי ובני ביתי .והנה אילצני הזמן לחזור
ובהתרגשות אל הר' בארנט: את ה"מי שברך" לר' דוד בשמחת
למחוזו של עולם לעיר המלוכה לונדון,
"איי ,ממש א"בעל שם'סקע מעשה" "סיפור ולהשאיר את משפחתי מעבר מזה. תורה בבני ברק ,והוא הוא זה
בנוסח הבעל שם טוב ממש"! איך הריבונו של שהתעקש לברך אותו "לארס השנה
עולם גלגל דרך "טעות" את הכל כדי ובאמת ,נפשי בשאלתי כי לא היה לי שום את שלוש בנותיו" בעוד ר' דוד מסתפק
שנוכל לנסוע יחדיו ללונדון הבירה! " חשק ורצון ,ולא מלאני ליבי ,לנהוג ברכב בשתים ...כאשר ר' אהרן בעצמו זוכה
את כל הדרך הארוכה והרחוקה ההיא להשתדך עמו ולקבל את הבת
השיב לי הר' בארנט בחכמה ובחיוך של ממאנשעסתר ללונדון לבדד ,לפחות ב4
קורת רוח ,ותיקן את דברי בלשון הזהב
השלישית כנכדה! ר' אהרן בא איפוא
שעות נסיעה בעיצומו של לילה
שלו" :לאו דווקא! אותו הקב"ה שהיה אצל ובאשמורת .מהלך הייתי אנה ואנה על
לברך את ר' דוד ,ונמצא מברך את בנו
הבעל שם טוב ,נמצא ומצוי כאן גם עמנו גבי המדרכה ,פוסע פסיעה לבר -ופסיעה ואת נכדו...
בכל עת! " לגו ,כמי שמבקש לדחות את הקץ אולם הגילוי המרעיש הגיע לבסוף:
ולעכב את השעה. אותו בחור צעיר מהנסיעה המשותפת
דברי החתם סופר האירו
והנה ,אך יעבור רגע ,ולפתע פתאום חלפה לפני ארבע שנים ,עילוי מופלג ומתמיד
לאחרונה נערכה מטעם ״היכל החתם ועברה מכונית שכורה )טקסי( ותעמוד על עצום שזכה כבר לסיים את הש"ס
סופר״ הגרלה הר"ר עמדה ,ויצא ממנה חתנו של החברותא כמה פעמים ,אינו אלא נכדו של ר'
לחלוקת לימוד
הש״ס לעילוי
מ.י .אהרנטרייא שלי מימים עברו ,הלוא הוא ידיד נפשי
ה"ה ר' שמשון לייבער )יחד עם נוות ביתו
אהרן טויסיג ,והוא הוא החתן שזכה בו
ר' דוד עבור בתו השלישית ,לאחר
נשמת החתם ירושלים תחי'( ,אשר אהבת עולם אהבתיו והיינו ארבע שנות ציפייה ותפילה על הבלתי
סופר .בחלקי נפלה מסכת תמיד, רגילים להתבדח ולהחליף מילתא אפשרי כביכול!
וזכיתי לסיימה בערב ראש חודש דבדיחותא יחד תמיד בכל עת .קראתי
אלול. לעברו בתמיהה" :מה הביאך הלום אל בבירור נוסף נראה כי הסגולה המקורית קשורה
מקום תחנותי ,ומה יום מיומיים דווקא לכאורה לעליית "כל הנערים" ,אך בטעות החליפו
אלא שדבר אחד עדיין לא הצלחתי בעת כזאת ובאישון לילה? " אותה ב"חתן בראשית" .אולם מול כוח
להבין :דברי המפרש בדף כח :בדיבור האמונה התמימה והתפילות החמות
המתחיל ״צבר את הגחלים״. פתח פיו ויספר לי ,כי נחוץ הוא ומוכרח
יחד עם ברכות הציבור כולו -שערי
להיות חזרה בלונדון למחרת היום ,יען כי
נוות ביתו צריכה למסור שיעור וללמד שמים נפתחו.
חזרתי עליהם כמה פעמים בנסיון
להבין את פשט הדברים ,אך הדברים לתלמידותיה .והנה ביתו עשו בעיר בעת כתיבת שורות אלו ,יום א' פרשת
לא התיישבו אצלי .גם כשהגעתי האדרספילד למנוחת הנפש ,וקנו נח ,מתקיימת שמחת האירוסין בשעה
לסעודת הסיום בביתי ,שבתי ועיינתי כרטיסים לנסיעה במסילת הברזל אשר טובה ומוצלחת.
המצריכה להחליף רכבת אחרת בעיר
בהם .במשך כרבע שעה חזרתי על
מאנשעסתר .אולם ,שגגה יצאה מלפניו, לא קבלתי רשות לכתוב את זה :אחרי 3אירוסין
דברי המפרש וחיפשתי במפרשים ולא שת ליבו כי הרכבות חונות בשתי מגיעות בע"ה 3חתונות ברצף ...מי שנדבו לבו
נוספים ,ועדיין לא עלה בידי להבינם. תחנות נפרדות הרחוקות זו מזו ,ועשרים להושיט יד תומכת לר' דוד ,אשמח לשמש כשליח
ואז מצאתי ב״ילקוט מפרשים״ של עוז הרגעים שהקציב לעצמו כדי לעבור מצוה.
והדר ביאור לדברי המפרש. מרכבת לרכבת ,עלו בתוהו ולא הספיקו
להם כלל .וממילא מובן מאליו ,כי עד א " בעל שם'סקע מעשה " ?
וממי הביאור? מהחתם סופר עצמו! שהגיעו לתחנה כבר עברה חלפה לה משעה ששיגר הרה"ח
הרכבת ונסעה לדרכה ,ונשארו בפחי הר"ר
ר' בעריש קרויטוורט
את המסכת קיבלתי ע"ע ללמוד נפש. שיחיה את עובדא דוד שרייבער
לעילוי נשמת החתם סופר ,וכעת בעניין דהויא לוונדון
מצאתי שדווקא דבריו הם שמבארים וכיון שהיה לו שאר בשר ודוד בעיר
קיגל" ה"כארטאפל
מאנשעסתר ,הר' בארנט שליט"א ,גמר
את הקטע שבו התקשיתי לקראת שלי בקודש פנימה בסאטמאר לונדון ,יחד עם
בלבו ונתיישב בדעתו ללון בביתו בלילה האברך החשוב ר' לייבי פרענקל שיחיה] ,ר' לייבל
הסיום .הלא תדעו כי השגחה מיוחדת ההוא .והנה יד ההשגחה בדבר ,כי הר'
היא! מבקש קוגל מהקב"ה – ומקבל! פר' וארא פ"ו[
בארנט הנ"ל דר ומתגורר כמטחווי קשת, נתעוררתי ונתעורר המעיין ,ועיניי נשואות תמיד
א' חשון תשפ"ז כל הזכויות שמורות .אין להעתיק תוכן לפרסום ,ללא קבלת אישור מפורש ,למעט פרסום הגליון במתכונתו המלאה.
בגיליון מובאות עובדות בדוקות ומדויקות בלבד ככל שידי מגעת בס''ד ,ללא כל תוספת .בחלק מהמקרים שונו השמות על פי דרישת הנוגעים בדבר.
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 20
נח פ"ז ~ עמ' ~ 3
ביום שישי יצאתי לערוך קניות ומבחין באותו קו 885נוסע ממש דווקא בתחנה האחרונה
לכבוד שבת קודש .זו הייתה קנייה מאחורי הרכב! אף על פי כן, האוטובוס עצר
גדולה יחסית .היה ברשותי תו קנייה התיאשתי בלבי :אם הנהג לא עצר לי אני עובד לפרנסתי בעיר מודיעין
נטען שקיבלתי עוד לפני החגים, כבר בתחנה הראשונה ,עאכו"כ שלא ומתגורר בבית הר"ר
וידעתי שיש בו סכום של כ400- יעצור בתחנת נופי איילון... שמש .מדי יום,
שקלים .תכננתי קנייה בסדר גודל של
מאיר קליין
בכל מקרה לא נותרה לי ברירה, 16:00 בשעה בית שמש
400עד 600שקלים ,וחשבתי שאת אחר הצהרים,
ירדתי מהרכב בתחנת נופי איילון,
היתרה אשלם בכרטיס אשראי .לא אני עושה את דרכי חזרה לבית שמש.
וכאן ציפתה לי ההפתעה הגדולה:
זכרתי באותו רגע שכרטיס האשראי בדרך כלל אני מקפיד להתפלל מנחה
בדיוק ברגע שהגעתי ,ירד נוסע
כלל איננו עמי... גדולה במקום העבודה ,אך באותו יום
מהאוטובוס! התפנה מקום ,והנהג
כמו בכל קנייה ,מוסיפים מוצרים העלה אותי מיד .וכך ,הגעתי לבית נתמשכו להם העניינים ופספסתי את
לעגלה ,מוציאים ,מחשבים ומנסים שמש בזמן והספקתי להתפלל מנחה התפילה.
לחסוך .הגעתי לקופה בשירות במניין לפני השקיעה – דבר שלא היה מי שמכיר את האזור יודע שקו 885
העצמי והעברתי את המוצרים. מתאפשר אילו הייתי מפספס את מתחיל את מסלולו במודיעין עילית
כשהגעתי לתשלום ,העברתי את האוטובוס ההוא. בשעה זו ,וכשהוא מגיע למודיעין
כרטיס הקנייה שטענתי .לפני הוא עלול להיות עמוס לעייפה
מה שלמדתי מזה:
הלחיצה על התשלום ,המערכת בנוסעים ,ולא פעם האוטובוסים
הציגה את היתרה המדויקת שיש אנחנו ,בטוחים שאם נעלה בתחנות פשוט אינם עוצרים בתחנות .כדי
בכרטיס .סך הקנייה כולה עמד על הראשונות – שם נבטיח את הצלחתנו להבטיח את מקומי ,החלטתי לעשות
476.25שקלים. ונגיע מוקדם יותר .אך ההשגחה מעשה :עליתי במעלה הדרך עד
העליונה סובבה כך שדווקא בתחנות לצומת שילת ,כדי להמתין בתחנה
להפתעתי ,הופיעה על המסך היתרה
האחרונות של הקו התפנה המקום, הראשונה של הקו בתוך מודיעין .יש
המדויקת שהייתה בכרטיס הקנייה:
ודווקא הרכב שעצר לי הצליח לעקוף לציין שתדירות הקו ממודיעין עילית
476.89שקלים.
את האוטובוס ולהביא אותי בדיוק לבית שמש היא פעם בשעה בלבד.
בתחילה לא תפסתי את גודל העניין לנקודה הנכונה ובזמן הנכון!
ותמהתי על כך שהמערכת מציגה לי הגעתי לכניסה למודיעין וחיכיתי
את הסכום שעלי לשלם ,במקום את 64אגורות של השגחה בדריכות לאוטובוס .והנה הוא מגיע...
סכום היתרה בכרטיס ...אך קיבלנו על עצמנו אך לתדהמתי ,הנהג רק סימן עם היד
לפרסם את חסדי ה', הר''ר שהאוטובוס מלא לחלוטין – והמשיך
כשהתבוננתי שוב ,הבנתי שאכן זו
היתרה שהייתה בכרטיס – הפרש של וראינו השגחה פרטית יעקב כהנא בנסיעה!
אגורות בודדות בלבד מעלות הקנייה מופלאה .יה"ר שבזכות בית שמש
סיפור הדברים כאן ייאוש אחזני .הבנתי שכבר לא אספיק
שלי. נזכה להמשיך ולבשר רק טובות וחסדים נגלים. מנחה בבית שמש ,ואאלץ כעת לחפש
באותו רגע נפל לי האסימון :כרטיס אנו מצויים כעת בפלונטר כלכלי מנין לתפילת מנחה במודיעין –
האשראי שלי כלל לא נמצא עלי! בתקופה עמוסה במיוחד ,מורכבת משימה לא פשוטה בעיר לא חרדית,
באותו הזמן שאני מהרהר התחילה מכל הבחינות :ימי החגים ,לידת אין זו בית שמש שבה פזורים בתי
להיווצר מאחורי בתור אי-נעימות, תינוק במזל טוב ,ולקראת חתונה כנסת ו'שטיבלאך' בכל פינה ,בן פורת
ואנשים ביקשו שאזדרז "ערב שבת יוסף.
במשפחה .עשינו חשבון ומצאנו את
עכשיו" .אם הייתי צריך להתחיל
לחפש פתרונות תשלום חלופיים ,או עצמנו עם צורך להשיג כ20,000- כמה דקות לאחר מכן עוצר לידי רכב.
אילו היו חסרות מספר אגורות שקלים לשבוע הקרוב ,יש מאין. יהודי יקר ,פותח את החלון ושואל:
בכרטיס ,הדבר היה גורם לעוגמת סיימנו את השבוע תוך מאמץ "אתה צריך להגיע לכוון נופי איילון? "
נפש וללחץ גדול .אבל אבינו הרחום להתחזק בביטחון ,וכאמור ,קיבלנו עניתי שלא ,אך הנהג לא המשיך
דאג לי מראש וחסך ממני את עוגמת בדרכו ,אלא התעקש ושאל" :אולי זה
על עצמנו לפרסם את השגחת השם
הנפש הזו כשכיוון את סכום הקנייה יקדם אותך? " ניבא ולא ידע מה ניבא.
בדיוק נמרץ לסכום שברשותי בלא כשתבוא הישועה בע"ה.
ידיעתי .נזכרתי שרק אמש ביקשתי בליל שישי נשאתי תפילה לפני בוראי כשראיתי שהוא מתעקש ,עליתי
בתפילתי שנזכה לראות השגחה מעומק הלב ,שנזכה לראות ולהרגיש לרכב .מה שלא לקחתי בחשבון הוא
פרטית בחוש ,והנה תפלתי נתקבלה! את ההשגחה הפרטית בחוש .אמרתי שבמסלול הנסיעה בתוך מודיעין
גילוי ההשגחה הפרטית המדויק הזה לעצמי שאני לא מתפלל על ישועה קיימת מנהרה לרכבים פרטיים,
חיזק אותנו באופן עצום .אנו תפילה שדרכה הנסיעה מהירה בהרבה –
שנזכה לראות את יד השם המכוונת בכל התחומים
כזו או אחרת ,אלא מבקש בעיקר
לראות עין בעין איך השם יתברך מסלול שאוטובוס אינו עובר בו.
והמישורים ,גם בהוצאות הגדולות והחובות
העומדים לפנינו השבוע ,ובכוח האמונה ,הביטחון מנהיג אותנו בפרטות ,כאב את בנו. כשיצאנו מהמנהרה ,אני מביט
וזכות הרבים נזכה לראות ישועות גלויות.
א' חשון תשפ"ז כל הזכויות שמורות .אין להעתיק תוכן לפרסום ,ללא קבלת אישור מפורש ,למעט פרסום הגליון במתכונתו המלאה.
בגיליון מובאות עובדות בדוקות ומדויקות בלבד ככל שידי מגעת בס''ד ,ללא כל תוספת .בחלק מהמקרים שונו השמות על פי דרישת הנוגעים בדבר.
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 21
נח פ"ז ~ עמ' ~ 4
בדיוק באותו יום ,לאחר הסדר מגיע וידועים דבריו של הרב הקדוש ר"ש מזווהיל זי"ע, 90אגורות של השגחה
אלי אברך תלמיד חכם מהקהילה ,כזה שכל דבר שמגיע בדיוק מופלא כזה – הרי זו
הוכחה שהוא מכוון ומחושב משמים. יש לנו בישיבה שיעור קבוע בספר
שבדרך כלל לא נמצא בבית הכנסת הזה בשעות
האלה ,אלא שבאשר אנחנו התחלנו את הזמן
אור החיים הק',
שלוש פעמים השגחה פרטית הבה''ח
אחד שבוע
שלוםבאייאן -מודיעין עילית החלטתי
דרברמדיקר
כבר ביום רביעי והוא מתחיל בראש חודש ,לכן
הוא הגיע ללמוד בביהכנ"ס .כשהוא אומר ובכולן ה עלון מצע.. כדי ישיבת
לי" :פשש ,ד"ש מהכולל שלך ,יש לך כידוע לך אני מדפיס כעשרה גליונות לחזק ולעודד את
כולל של מתמידים בתורה"... שבוע בכל המשתתפים להוסיף מיני תרגימא
הר''ר ושתייה יתר על הרגיל לכבוד
הסמקתי קצת ואמרתי לו שאת אותם ומחלק
המחמאה צריך לתת לאברכים... הכנסת. בבית
שור עזריאל אליהו המשתתפים בשיעור .ביקשתי משני
בימ''ד קרלין -ביתר בחורים לגשת לחנות הקרובה ולבצע
בשבועות
באותו רגע לא חיברתי כלום. את הקנייה ,ומסרתי לידיהם סכום
האחרונים קרו לי שלושה דברים, כסף לשם כך.
אבל בליל שבת ,כשקראתי בעלון את שאף הופיעו איך שהוא בעלונים שלך
הסיפור של הגבאי צדקה שקיבל -שאני חייב לשתף ,כי כל אחד מהם אלא כשהגיעו הבחורים לחנות,
שיחת גערה -ומיד אחריה שיחת הרגיש כאילו נכתב במיוחד בשבילי. התברר שאחד מהם החליף חליפה
עידוד ,פתאום נפל לי האסימון. לפני שיצא ,והכסף נשאר מאחור
הראשון :לפני כמה שבועות פרסמת בישיבה .הם כבר עמדו מול הקופה
מי שלח אלי את האברך הזה דווקא סיפור על מי שקיבל את העלון מידך והזמן לתחילת השיעור הלך
ביום הזה ,ודווקא בשעה הזו ,ולמה בהשגחה פרטית ,ואחר כך התברר והתקצר .הבחורים החלו לפשפש
הוא בכלל העניק לי מחמאה? הקב"ה שבחוברת העלונים הודפס בטעות בכיסיהם כדי לנסות ולשלם מכיסם
רצה להמתיק לי את הגלולה ,ועשה העלון של השבוע הקודם .ובכן ,לי הפרטי.
זאת בדרך שאי אפשר לטעות בה! קרה בדיוק אותו דבר .בעת הדפסת
העלונים הייתי עם אחי ,ונתתי לו עלות הקנייה כולה הסתכמה ב69-
תודה על העלון ועל החיזוק שהוא מביא לנו בכל
עותק ,אך הוא אמר לי "תודה ,יש לי שקלים.
שבוע! חזק ואמץ!
את זה בחוברת ".בכל זאת התעקשתי תוך שהם שהופכים את הכיסים
"קח בכל זאת ,שיהיה לך גם בנפרד". ומקבצים את כל המטבעות של שני
כמה ימים אחר כך הוא חזר אלי עם הבחורים גם יחד ,התקבל סכום של
חיוך ותודה ,כי בחוברת באמת הופיע 68.10שקלים בלבד .חסרו להם בדיוק
העלון הישן! 90אגורות להשלמת הרכישה .זהו
סכום חסר משמעות ,אך בעידן
השני :בשבוע שעבר פרסמת על הממוחשב של ימינו ,לא די בטוב ליבו
בסלאנים העלונים חלוקת של הקופאי – המערכת דורשת את
כמה מילים מדם לבי במסגרת הפורום להגנת
וראחמסטריווקא ,זה הזכיר לי מקרה הסכום המדויק עד האגורה האחרונה
הצרכן החרדי: שקרה לי. כדי לסגור את החשבון.
התרגלנו כבר שהציבור שלנו הוא טרף קל בדרך כלל אני מחלק את העלונים בעודם עומדים נבוכים וחסרי אונים
לרמאים ונוכלים למיניהם ,וכהגדרת הרה"ג
רמ"מ שפרן שליט"א :העוקץ השבועי. אחרי התפילה לאלו המעוניינים בכך, מול הקופה ,צלצל מכשיר הטלפון
אולם זאת הפעם נחצו גבולות אדומים בשבוע זה הנחתי את עשרת העלונים האישי של הקופאי .הוא הפעיל את
מסודרים יפה במקומי בבית הכנסת הרמקול ,ומבעד לאפרכסת נשמע
לאחרונה ,תמורת נזיד עדשים ,ולעתים עם בתחילת התפילה .מישהו עבר ,חשב
פיתויים של "לשם שמים" ,מציעים לאברכים קולו של לקוח" :ערכתי קנייה אצלכם
ואפילו לבחורים! לפתוח עוסק מורשה על שהם מיועדים לשולחן העלונים לפני כמה דקות ,וגיליתי שהשארתי
שמם ,ולהעביר אל הנוכל התורן "רק" צילום הכללי ,והניח אותם שם .בדרך כלל בטעות על הקופה את העודף בסך 90
ת"ז ,וסיסמה ברשות המיסים.
הייתי מתרגז ,או לפחות מתרעם אגורות .בבקשה ,תיתן אותו למי
רבים כבר נפלו למלכודת אימים זו ,וידוע לי על שתרצה ".הקופאי לא היה מעודכן
בחור בן 18.5שלפתע מצא את עצמו בחובות משהו בלב .אבל מחשבה עלתי בי אז:
של מליון וחצי ש"ח לרשות המיסים ,רק בגלל הרי זה העלון שמדבר על אמונה! על בקושי שלנו ,הוא בפשטות הרים את
אמון עיוור ב"דורשי טובתו". חיזוק באמונה ...איך אפשר להתרגז עיניו אל הבחורים ושאל" :אתם אולי
הפעם זה כבר לא עוד עוקץ. על כזה דבר? כנראה זה רצון הבורא זקוקים ל 90-אגורות? "
זה עלול להגיע עד פיקוח נפש. שהם יהיו שם .אחרי התפילה רצתי הרגשנו ממש התגלות שמימית ממש
אנא חוסו על עתידכם ואל תתפתו. יחד עם כולם לתפוס עותק לפני באמצע האווירה האפורה שבסופר.
שיאזלו... "בוודאי! " ענינו בהתרגשות" ,זה
אם מישהו מציע לכם "עיסקה" מסוג זה
תתייחסו אליו כאל ליסטים מזויין ,ולא משנה והשלישי ,שהכי נגע בי :אני מנהל בדיוק הסכום שחסר לנו כדי להשלים
מה אורך וצבע הזקן שלו!
כולל ללימוד הש"ס ,וביום חמישי את החשבון! " חשנו כי זכותו הגדולה
נ .ב .האם זה קשור ל'בטחוני'? לאו דווקא .אלא של בעל "אור החיים" הקדוש עמדה
שלא מצאתי דרך להיפטר ממה שאמרה תורה:
האחרון קרה משהו הקשור לכולל
"לא תעמוד על דם רעך". שגרם לי עוגמת נפש בעניין הניהול. לנו.
א' חשון תשפ"ז כל הזכויות שמורות .אין להעתיק תוכן לפרסום ,ללא קבלת אישור מפורש ,למעט פרסום הגליון במתכונתו המלאה.
בגיליון מובאות עובדות בדוקות ומדויקות בלבד ככל שידי מגעת בס''ד ,ללא כל תוספת .בחלק מהמקרים שונו השמות על פי דרישת הנוגעים בדבר.
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 22
834
~~
~ ~
~ ~ q jÀ
46
~~
~~
~~
~ ~ ~ ~
~~~
~ ~
~ ~ ~
~
~~~~ ~ ~
~~~~ ~
~ ~ ~ ~ ~ ~~
~~ ~~~~~~
~~ ~
~~ ~ ~ ~
~ ~ ~~~ ~ ~ ~ ~
~~~ ~ ~ ~ ~
~~ " ~~~ ~~~
~ ~~ ~ ~~
~ ~~~~~
~ ~
~~~ ~~~ ~~~
" ~
~ ~~
~ ~ ~
~ ~~
"""~ ~~~ ~~
~~"
~ ~ ~ ~ ~ ~
~~
~ ~~~ " ~~~~
~ ~~
~~~~ ~ ~~~
~~~~~ ~~~ ~
~~~~~~
~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~~ ~ ~ ~
~~~~" ~ ~~~~ ~
"~~~~ ~ ~~~~~~~~
~~ ~ ~~~~
~
~~ ~ ~ ~
~ ~ ~
~ ~ ~~~
~~ ~ ~~
~ ~ ~~~
~ ~~ ~
~~ ~~~ ~~~~~~~~
~~ ~~~~~~~
~~~ ~~
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 23
~~ ~~~~
~~~~~"
~~"~~~~
~~
~~ ~ ~~ ~ ~
~~ ~~
~~"~~~ ~ ~~
~ ~ ~ ~
~~
~
~ ~
~ ~ ~ ~~~~
~~~~ ~ ~~ 2006
~~~
~~ ~ ~ ~~ ~ ~ ~ ~
~~ ~~~ ~~
~
~~~~~~~
~~
"~"~~~ ~~
~
~~~ ~
~~~~~ ~~ ~~~"~~~~~
~ ~~
~ ~~~~~
~~~"~~ ~ ~~
~~~~ ~ ~~~
~ ~ ~ ~"~~
~ ~~ ~~~~~
~~~~~~~ ~ ~
~~ ~~ ~"~ ~
~ ~ ~ ~~ ~ ~~"~
~ ~~~~"
~ ~~~~~~~
~ ~~~ ~
~~~"
~ ~~~
~ ~~~~
~ ~~102 ~
~~~~ ~ ~
~~
~ ~ 050-4120-33880
~ : ~
6730 24
~ ~
~ ~~~ ~ ~~ ~~
~ ~ ~ ~~~ ~~
~~~ ~ jÀ j q ~ { q
~ ~ ~
~
~22:30 - 21:00
~~~ ~~~ 03-6766049
~ ~
058-3297225
~ ~ ~
~
: ~ ~ c9595@okmail.co.il
~ ~
~ ~~
~ ~~ ~~ 0559260027
~~ ~~~ ~
~~ ~
.
~~
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 24
בס"ד
עלון
מס'
"אור שרה"
ע"ש האישה הכשרה שרה בת לולוה ז"ל
זמני כניסת השבת
נתניה
הדלקת נרות17:45:
צאת השבת18:43 :
19:18 : ר"ת
פרשת נח " -ממון לא כשר"
בעיני האדם כאילו לא יקרא גנב אלא זה שגונב מכיסו של על הפסוק בפרשתינו "ויאמר ה' לנח קץ כל בשר בא לפני כי
חברו ולא יקרא גזלן אלא זה שחוטף דבר מיד חברו ,אבל מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ"(ו,י"ג)
באמת איו הדבר כן הדבר כי כאשר משתמש האדם בפיקדון כתב רש"י,כי לא נחתם גזר דינם (דורו של נח) אלא על הגזל".
לא לו ,או ששואל כלי שלא מדעת חברו ,כל שנשאר בידו וכן אמרו רבותינו (סנהדרין קח" ).אמר רבי יוחנן :בא וראה
מממון חברו ואפילו רק שווה פרוטה ,הרי שגזל בידו .ועל כך כמה גדול כוחו של חמס ,שהרי דור המבול עברו על הכל ,ולא
התבטאו רבותינו באומרם (בבא קמא קיט" ).כל הגוזל את נחתם עליהן גזר דינן עד שפשטו ידיהם בגזל".
חברו שווה פרוטה כאילו נוטל ממנו את נשמתו". רבותינו מסבירים שהחמס שהיה ביניהם הוא הרס וחורבן
והנה ,למרות חומרת איסור זה ,של שימוש בכסף שאינו כשר החברה ,כי הרי נאמר "עולם חסד יבנה" ואם אין חסד שהוא
לחלוטין ,מוצא היצר מקום להתגדר בו ,וממציא לאנשים הנתינה אלא גזל שהוא הלקיחה ,אין זכות קיום לבריות לכן,
לעתים היתרים שונים ,כאשר העניין נוגע לממונם .אמנם, בא המבול ומחה את כל היקום .שואל הרמב"ן ,מדוע נחתם
למרות העובדה המצערת הזו ,דבר זה חמור הוא מאוד, גזר דינם לאבדון בגלל הגזל? הלא הם השחיתו והתעיבו
והשאלה הראשונה שנשאל אדם לאחר אריכות ימיו ושנותיו בעבירות חמורות אחרות ובמיוחד שהיו פרוצים בעריות?!
היא" ,נשאת ונתת באמונה"? כמבואר בדברי רבותינו (שבת והוא עונה ,שהעולם מבוסס על שלושה דברים :על השלום ,על
לא .).והוסיף על דברים אלו בספר 'מטל השמים' כי ראוי לו האמת ועל הדין .והיות והם גזלו אחד מהשני בהכרח שהיו
לירא שמיים ,המדקדק במעשיו שיהיו לנחת רוח לבורא עולם, מתקוטטים זה עם זה ולא היה דין ביניהם כי הדיינים שלהם
להיזהר במשנה זהירות במשאו ומתנו עם הבריות ,ולנהוג היו גרועים מהם ,ומכיוון שנשמטו היסודות שעליהם מושתת
בנקיון כפיים וביושר ,גם אם יצרו מסיתו לגעת בממון המוכן העולם נחרב העולם .סיבה נוספת לחורבן העולם כתב בעל
לחברו .וישים תמיד ללבו ,שלא נחתם גזר דינם של אנשי דור "מלא העומר" על פי מה שאמרו רבותינו (מדרש רבה ויקרא
המבול להמחות מן העולם ,אלא מסיבת חטא הגזל ,ובכל עת י"ד) "שאין בעל הרחמים נוגע בנפשות תחילה" .והיינו
ידאג וישגיח על כספו המונח בביתו ,שיהיה כשר בתכלית שבתחילה נענש האדם על חטאיו בהפסד ממונו ורק אם לא
הכשרות ,נקי מגזל ואונאה .ועל דברים אלו המליץ כבוד שם ליבו לזאת ולא שיפר מעשיו נענש בנפשו .ואולם במה
אדמו"ר הרב הקדוש רבי מנחם מנדל מרימנוב זצוקלה"ה ,על דברים אמורים שהממון משמש ככפרה עליו או על אנשי ביתו?
מה שהוא מן התימא ,שאנחנו רואים כמה פעמים ,הילדים זה רק כאשר הממון שייך לו ואשר רכש אותו בדין וביושר.
בקטנותם הולכים לבית רבם ,ומתמידים בלימוד תורתם, ברם ,אם הממון הוא גזול בידו אז פשוט שאין הוא יכול להוות
ומתפללים בכוונה ,ועונים אמן יהא שמיה רבא ואמן, ככופר בשביל להציל את נפשו .וזוהי כוונת דברי רבותינו
ומיישרים אורחותם ,ואחר כך כשמתגדלים ,מתהפכים חס באומרם "לא נחתם גזר דינם של דור המבול אלא על הגזל".
וחלילה במידות גרועות ,ומבטלים התורה והתפילה וכיוצא היינו מה שגרם בסופו של דבר שבא עליהם עונש של כליון
בזה ,ומאין יתהוה דבר זה ,הרי התורה שלמדו בקטנותם, ואבדון ,זה העובדה שלא התאפשר להם לפדות את עונשם
הוא הבל שאין בו חטא ,ומן הראוי היה שתעמוד למשען להם, בממון כשר לפי שהיה גזול בידם ולא נשאר מה שיכפר עליהם.
ויוסיפו אומץ בנפשותם ,כי מצווה גוררת מצווה? וענה ,שדבר הנביא (ירמיה פרק י"ז פסוק י"א) התבטא על הגזל כמה קשה
זה נגרם מכך שאבותיהם האכילו אותם במאכלים שנרכשו הוא באומרו "עושה עושר ולא במשפט בחצי ימיו יעזבנו"...
בממון שהושג בדרכים לא כשרות ,וכך נתפטמו ילדיהם וכן הובא על כך במדרש "שוחר טוב" אמר רבי לוי בשעה
באיסורי ממון ,ומחמת זה נולד אצלם תאוות ומידות גרועות. שאמר הקדוש ברוך הוא לנח שיכניס שנים שנים לתיבה,
היוצא מכל האמור עד הנה ,שראוי לו למדקדק במצוות, מכל מין ומין ,נכנסו כל אחד ובת זוגו עימו ,הלך גם השקר
להיזהר ולהשמר לבל יהנה מכסף שכשרותו מוטלת בספק, וביקש להיכנס לתוכה ,אמר לו נח אין אתה רשאי להיכנס
ועדיף לו להחמיר לעצמו ולוותר לזולתו ,מאשר להכנס לסיכון לתיבה אלא אם כן תישא לך בת זוג ,הלך השקר לבקש לו בת
של ספק גזל .השכר המובטח לו בגן עדן על פרישותו מהאיסור, זוג ופגע במארה (קללה) .אמרה לו המארה "מהיכן באת?"
עולה בערכו בעשרות מונים ,על הערך הפעוט של הממון אמר לה "מאצל נח שהייתי רוצה להיכנס לתיבה ולא נתן לי.
המוטל בספק ,שגם הנאתו חולפת היא ולאחר זמן יועבר האם רצונך להיות בת זוגתי?" אמרה לו המארה "ומה תיתן
הכסף לידיים אחרות .כדי להתגבר על הפיתוי הממוני צריך לי בכתובה?" אמר לה השקר "אני אתן לך חצי מכל מה
האדם להפנים את הידיעה המוחלטת כי כאשר הוא יתנהג שארוויח" ואז הסכימה המארה ונכנסו שניהם לתיבה .דרך
בענייני ממון במידת היושר הוא לעולם לא יפסיד מכך. מליצה זו מלמדנו המדרש מוסר השכל לבל יחשוב האדם
הסיפור הבא שלפנינו ימחיש לנו דברים אלו היטב .הדקות שיוכל לסגל ולרכוש לעצמו הון ועושר במרמה ושקר ,שכן
ארכו וסיום הבדיקה לא נראה באופק .סבלנותו של משה חלילה המארה תשלוט בעושר זה ולא יזכה לראות ממנו ברכה
עמדה לפקוע והוא קיווה שאכן הרכב תקין .לאחר עשר דקות כלל וכלל .וכך דרשו בדרך צחות את האותיות א ,ב ,ג ,ד –
נוספות מורטות עצבים סיים הבודק וניגש אל קונה הרכב מר אמונה – ברכה ,גזל – דלות .אם תעבוד באמונה תזכה לברכה
משה סלומון' :הרכב מעולה ,אין בו בעיות ואתה יכול לקנות ואם חלילה תגזול סופך להיות דל ועני.
אותו בלב שקט' .משה היה מרוצה .את כל חסכונותיו הוא מן הראוי להוסיף כי שפלותו של הגזלן אינה תלויה בפריקת
עומד לתת עבור הרכב המשפחתי החדש מסוג מיצובישי עול תורה ומצוות ובהשחתת המידות שבין אדם לחברו,
'ספייס וואגן' .חלפו שנים והמשפחה התרחבה והגיעה העת שקדמו למעשיו הנפשעים .שכן יתכן שיהיה האדם בכללותו
לקנות רכב משפחתי מרווח שיוכל להכיל את כל בני שומר תורה ומצוות ועם זאת יורה היתר לעצמו מסיבות
המשפחה .הם ניגשו לסניף הדואר הסמוך ,ומשה ביקש מן שונות ,להשתמש "מעט" בדברים השייכים לזולתו ,בדברים
הפקידה לבצע בדיקה האם הרכב ממושכן או מעוקל .פרטי שיש המקפידים עליהם .אמנם אצלו נראה הדבר כעניין של
הרכב הועלו על מסך המחשב 'זה בסדר הכול תקין ,לא גנוב מה בכך כאותם דברים "קטנים" שאדם דש בעקביו ,אך הדרך
ולא מעוקל' אמרה הפקידה ומילאה את טופס העברת מכאן ועד להתדרדרות במדרון השפלות של גזל ממש עלולה
הבעלות ,בעוד משה שולף מכיסו מעטפה שמנה ובה 80אלף להיות קצרה ביותר .אחת הסיבות הגורמות לאיסור גזל כותב
שקל במזומן ומעבירו למוכר הרכב ,מר כץ .העסקה נסגרה החפץ חיים בספרו "שפת תמים" היא חסרון הידיעה שנדמה
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 25
'נו!' 'לא תאמיני ,אבל הרגע קיבלתי טלפון מנציגות חברת בשעה טובה .ואולי היא הייתה בעצם לא כל כך טובה .שבוע
מיצובישי בארץ ,אחד המנהלים האזין לתכנית שבה סיפרנו לאחר מכן משה היה צריך לשאול את בעל הרכב שאלה
את סיפורנו והוא התרגש מאוד ,לאחר התייעצות עם כלשהי אודות תפעול הרכב ,אבל כאשר התקשר לטלפון של
ההנהלה של חברת מיצובישי בארץ ובעקבות הפרסום הרב משפחת כץ הגיע כל הזמן לטלפון ציבורי הנמצא בתוך בית
שעשינו להם הוחלט להעניק לנו מכונית ספייס וואגן ספר .לאחר בירור יסודי במוקד 144של בזק הוא קיבל את
במתנה!!!' .כן ,ממידת היושר אף פעם לא מפסידים ,ובעיקר המספר החדש' .שלום ,זו משפחת כץ?' 'כן' ענתה אישה
אם דבוקים בה ללא פשרות כלל .כי גלגל חוזר הוא בעולם, מעבר לקו' .מדבר מר משה סלומון ,קניתי מכם את הרכב
ולפעמים חוזרים גם עם ארבע גלגלים!... לפני שבוע ורציתי לברר האם' '...סליחה ,אדוני' ,קטעה אותו
ישנם כאלה שטוענים שמי שהוא ישר יותר מדי ,ואינו מרמה גברת כץ' ,אבל לא מכרנו את הרכב ,הספייס ואגן עומד בחניה
מידי פעם ,אינו יכול להתקיים במצב של היום ,ולכן מרשים הסמוכה לביתנו'' .רגע' ,שאל משה כשחשד קל מתחיל
הם לעצמם לעשות כל מיני תחבולות ("קומבינות") ,כדי להתגנב לליבו 'האם מספר הרכב שלכם הוא '?81-793-02
להשיג ממון מאנשים תמימים וכדומה .וצריכים לדעת, 'כן ,אדוני ,אולי תסביר לי במה מדובר?' 'את בטוחה שהרכב
שטענה זו היא כפירה גדולה ,שהרי הקדוש ברוך הוא יתברך בחניה? לא גנבו לכם אותו?! ואולי בעלך מכר אותו ואת לא
הוא המפרנס היחיד הדואג לאדם לכל מחסורו ,ובוודאי יודעת?!' ירה משה צרור שאלות בבהלה' .תראה אדוני',
שדואג ומשגיח על אותם ההולכים בצדק וביושר ,ומעניש את ענתה האישה שלא הבינה במה מדובר' ,אולי כדאי שתדבר
אותם אלו שמשיגים ממון לא ביושר .ועל דברים אלו כתב עם בעלי ,יתכן שהוא יבין אותך הרבה יותר טוב ממני' .לאחר
בספר 'פלא יועץ' (ערך ממון) "כי האיש אשר הוא יהודי שיחת הבהרה קצרה עם מר כץ ולתדהמתם הרבה ,התברר
ומאמין בקדוש ברוך הוא ותורתו הקדושה ודברי רבותינו ז"ל שבבעלות שניהם ישנו אותו רכב מאותה שנת יצור ועם מספר
הקדושים ,יאמין באמונה שלמה כי עושה עושר ולא במשפט, לוחית רישוי זהה...משה סלומון הבין מיד שמשהו פה מאוד
בחצי ימיו יעזבנו ,ואחריתו יהי נבל לעולם הבא .ואם לא לא בסדר ,אחד הרכבים הוא רכב גנוב בוודאות .ומרב
יעזבנו ,יהיה עושר שמור לבעליו לרעתו ,והוא בכלל משלם הסיכויים הם שמדובר ברכב שלו...הוא החליט לבדוק את
לשונאיו אל פניו להאבידו ,ואוי לו ואוי לנפשו ,והולך בתום מספר השלדה של הרכב ,והוא אכן לא תאם למספר שהיה
ילך בטח ,וברכת ה' היא תעשיר .וטוב לו לאדם שימות ברעב, נקוב ברישיון הרכב .לאחר התייעצות עם כמה ידידים
ואל יהא רשע לפני המקום שעה אחת ,ודורשי הקדוש ברוך ש'מבינים' בעסקי הרכב ,הציעו לו כולם פתרון קצר וקל.
הוא לא יחסרו כל טוב" .ובספר 'מסילת ישרים' (פרק יא) כתב, בקבוק נפט וחבילת גפרורים ,והרכב עולה בסערה השמימה,
שאף על פי שבכל העבירות משתדל היצר הרע להחטיא את לאחר מכן לא נותר אלא לגשת ולתבוע את חברת הביטוח
האדם ,יש עבירות שהטבע מחמדן יותר ,ובהן מראה לו יותר ולאחר חודש ,הכסף שהשקיעו שב אל כיסם בחזרה' .לא
היתרים ,אשר על כן יצטרך בהן יותר חיזוק לנצח את יצרו יעלה על הדעת!' החליטו משה ואשתו .למחרת היום ניגש
ולהנקות מן חטא זה של חמדת הממון .הסיפור הבא שלפנינו משה לתחנת המשטרה הקרובה' .שלום אדוני' ,פנה משה
ימחיש לנו דברים אלו היטב .יהודי בעל מפעל למוצרי לשוטר התורן' ,רצינו להודיע שהרכב שלנו גנוב!' 'כן ,אני
פלסטיק נחל הפסדים כספיים רבים .יום אחד הוא ישב עם מבין' ,ענה השוטר המנומנם 'מתי הוא נגנב לך?' 'לא ,לא
עצמו וחשב" :איך אוכל להרים את המפעל שלי להיות שוב הבנת אותי ,הרכב שבבעלותי הוא גנוב' ,השיב משה וסיפר
מצליח?" .כעבור מספר רגעים צץ במוחו רעיון" :במקום לו את כל הסיפור .השוטר הביט בו בפליאה ותהה מיהו
להכניס בשרוול הכוסות מאה כוסות אכניס תשעים ,מי כבר האיש המוזר שלפניו 'סע לשלום אדוני!' ,ענה השוטר' ,אין
ישים לב… כך ארים את המפעל חזרה למצליח כשהיה". לנו פתרון לבעיות מהסוג הזה ,כרגע יש לך חצי שנה עד
במשך שנה שלמה הוא הכניס בשרוול הכוסות רק תשעים הטסט ,בינתיים אתה יכול לנסוע ברכב עד שיגיע מועד
כוסות ,הרווחים גדלו ואט אט הוא כיסה חלק מהפסדיו .עם הטסט של הרכב ואז כמובן יגלו שהוא גנוב ויקחו לך אותו,
כל זאת עדיין מצבו הכלכלי היה קשה .ערב אחד הלך לשמוע בינתיים תהנה ממנו!' משה הנדהם עזב בזעם את תחנת
שיעור מהרב המקומי ,נושא השיעור היה… "עוון הגזל". המשטרה 'אם זה שוטר ,אז מה עליי לעשות?' ,הרהר.
דבריו הנוקבים של הרב חדרו היישר אל ליבו והוא החליט 'כנראה שעלי למצוא לבד את בעליו של הרכב ,על מנת שאוכל
לחזור למוטב ולהפסיק לגזול את הציבור .אך זו הבעיה להשיב לו אותו' חשב וניגש בזריזות לספר הטלפונים וחיפש
הקטנה… הבעיה הגדולה יותר היא כדי לחזור למוטב הוא מספרים של סוכני ביטוח' .בוקר טוב!' ברך משה את סוכן
צריך להחזיר את כל הגזלות שגזל ,והרי הוא מכר אלפי הביטוח שענה לטלפון 'אולי במקרה מישהו מלקוחותיך
שרוולי כוסות ,איך יידע למי להחזיר? המחשבה הזו הטרידה התלונן שנגנב לו רכב מיצובישי מדגם 'ספייס וואגן' בחודש
את מנוחתו והוא החליט לגשת אל אותו רב מקומי שהעביר האחרון?' לקח לסוכן הביטוח כמה דקות להבין מה בן שיחו
את השיעור ולבקש עצה .כששמע זאת הרב שמח על מעשיו מחפש ,אך הוא ענה לו שלא הגיעה אליו תלונה על גניבת רכב
ואמר" :יש לי עצה עבורך ,מעכשיו במשך שנה תכניס בכל מסוג זה .לאחר טלפונים למספר סוכנים מודיע לו אחד מהם
שרוול מאה ועשר כוסות לכל שרוול… יום אחד הגיעו שרוולי שאכן הוגשה להם תביעה בגין גניבת רכב ספייס וואגן
הכוסות הללו לאדם מבוגר ,מתוך שעמום החל הוא לספור את שמספר שלדתו זהה למספר שאותו הקריא משה' .תתאם
הכוסות שבתוך השרוול .להפתעתו היו עשר כוסות יותר ממה פגישה ביני לבין בעל הרכב ואני אגיע עם הרכב מיד!' הודיע
שנכתב על האריזה .חשב הוא שזה קרה במקרה והחליט משה .בעל הרכב שפשף את עיניו בתימהון כאשר ראה את
לבדוק שרוול נוסף ,אך גם שם היו מאה ועשר כוסות .הוא רכבו עומד מחוץ לסוכנות הביטוח' .אתה רוצה לומר לי
בדק עוד שרוול וגם שם היו מאה ועשר כוסות .הדבר היה שחיפשת אותי בכדי להשיב את הרכב ששילמת עליו מחיר
לפלא בעיניו והוא החליט לפרסם זאת .פנה עם סיפור מלא?!! אינני מאמין שקיימים אנשים כאלו בעולם' ,הוסיף.
המקרה למספר עיתונים שבדקו והחליטו לפרסם את המפעל אך מתברר שאכן ישנם אנשים מזן אחר ,אנשים שהערך
בעל החסדים .מאז הפרסום החל המפעל לעבוד בקצב העליון שלהם הוא יושר ואמת ,אפילו במחיר של הפסד כל
מסחרר ובעל המפעל עלה ושגשג והפך לעשיר גדול… (סיפור החסכונות שהם חסכו בעשר שנים האחרונות .שבוע לאחר
אמיתי -מפי השמועה) .רצון האדם להרוויח ולעלות מעלה מכן הם קיבלו שיחת טלפון ממפיק תכניות של איש תקשורת
לפעמים מביא אותו לחמוד ולגזול את חברו .אל יחשוב האדם מפורסם' ,שמענו את סיפורכם המדהים והיינו רוצים להזמין
שעל ידי שייקח מחברו ירוויח יותר ,המציאות מוכיחה שמה אתכם אל אולפננו כדי לשמוע את הסיפור ממקור ראשון,
שאתה חומד מחברך אף פעם לא יהיה שלך ,בראות הבורא וכמובן לפרסם אותו בכל הארץ!' .לאחר התייעצות עם רבו
שגזלת את מה שלא שייך לך גם מה שהיה אמור להיות שלך החליט משה שזו הזדמנות לפרסם את הסיפור ולקדש שם
לא יגיע אליך .אחת מששת השאלות ששואלים את האדם שמים וללמד דרכים טובות לעוד אנשים ,והסכים להשתתף
אחרי מותו היא" :נשאת ונתת באמונה?" האם המסחר שלך בתכנית .שבוע לאחר מכן הגיע הטלפון' .שלום מלכה ,יש לך
עם חברך היה באמונה? האם גזלת את חברך? אם נאמין שהכל כיסא לידך?' היה זה קולו של בעלה שבקע מן הטלפון' .מה
קצוב לכל אדם ,לא נחשוב ולא נחפוץ לגזול את החבר ,לא רק קרה עכשיו?' החווירה מלכה' .הפעם זו בשורה טובה ,אפילו
שלא נפסיד אם לא נגזול אלא רק נרוויח… טובה מאוד ,הייתי אומר .וגם מפתיעה' ,מתח אותה משה.
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 26
ביובש ,כשניגנתי לו על המצפון .הרבה אנשים היו בחנות הכלל העולה מהדברים לעיל מלמד כי למרות חומרת איסור
באותו זמן ,והחבר היה עסוק איתם .לקחתי את האורגנית זה ,של שימוש בכסף שאינו כשר לחלוטין מוצא היצר מקום
ואמרתי לו "אז בסוף אתה עושה לי הנחה...נכון...הנה להתגנדר בו וממציא לאנשים לעיתים היתרים שונים ,כאשר
הכסף" .זרקתי את הכסף ולא חיכיתי לתגובה .הוא היה העניין נוגע לממונם .לכן ,שומא עלינו לזכור תמיד שהשאלה
עסוק בצורה כזאת ,שראה מה קורה ,אבל לא יכל לעשות הראשונה שנשאל האדם לאחר אריכות ימים ושנים היא
כלום. 'האם נשאת ונתת באמונה'?
הוא עדיין לא העסיק צוות מוכרים כפי שעשה מאוחר יותר, הבה ונראה מהסיפור שלפנינו ,המוביל אותנו לתובנה ,על
ופשוט לא יכל להשתלט עלי ועל השיטה הפראית שלי ,שאני חומרת הנגיעה בחמדת הממון ,דבר המביא את האדם לנקוט
יכול לומר היום שהיא הייתה מאד לא הוגנת וגובלת ממש בשיטות לא הוגנות אשר גובלים לעיתים בתחום השקר ,הגזל
בתחום השקר ,ההונאה והגזל .חזרתי הביתה עם אורגנית והאונאה...
מצוינת במחיר מוזל .העיניים של החבר עמדו לי יום אחד, בגיל שנתיים קראה לי אמא בחיבה "סוחר קטן" .והיה טעם
וא ולי גם יומיים ,אבל אחר כך שכחתי והייתי מרוצה .הוא לדברים .בלי להתגאות ,אמא טענה שהיה לי שכל בשפע
מצליח ,אז מה אכפת לו לעשות הנחה...הרהרתי לעצמי בשביל לחלק לשלושה ילדים .אם קיבלנו ממתקים ,הייתי
הרהורי תשובה .לימים ,אשתי מאד לא אהבה את צורת שומר אותם ,מחליף מספר ממתקים "קטנים" באחד גדול
הקנייה שלי והיא העדיפה לצאת מהחנות כשהתחלתי במסע וכו' .כשגדלתי זה התפתח למשחק גוגואים עמוס מחשבה
השכנועים והורדות המחירים" .מה יש?" הייתי אומר לה. ויצירה .אחר כך התחלתי לעסוק במרץ בלימוד הגמרא ,כך
"בעלי החנויות הללו מרוויחים עלינו סכומים עצומים של שלא היה לי פנאי לכל אותם משובות ילדות .אבל עדיין
כספים .למה שניתן להם?"" .זה לא בדיוק כך" היא הייתה נשארתי הילד הפיקח ,זה שלא נותן שיסדרו אותו לרגע ,אלא
עונה ,אבל לא מנסה להסביר ,אלא עוזבת את השטח .אמא דווקא מנסה "לסדר" אחרים .אבא שלי דווקא לא ראה בעין
שלי הייתה צוחקת על המחירים ונהנית .היא לא ידעה איך טובה את התכונה הזאת .הוא היה מעדיף לראות אותי מוותר
הצלחתי להוציא אותם .לאבא ,לא הייתי מספר אף פעם על על המשחקים או על הממתקים ולא מתחשבן על כל דבר קטן.
"ההצלחות" הללו .הוא פשוט היה אנטי הדבר הזה משהו בנוסח "אם אני אביא לך עכשיו אז אתה תביא לי אחר
שקוראים לו הורדת מחירים בכוח .לא הרגשתי שאני עושה כך "...הוא היה מסביר לי שאפשר לתת ,כי מצווה לתת.
דבר רע .ההיפך ,חשתי שאני מנצל את הכסף שלי אך ורק ובכלל ,לא צריך להתחשבן על דברים פעוטים .אבל בשבילי
לטוב ובפרט שאני אברך כולל שמצמצם את החגורה בכל זה היה כיף ולא עצרתי את הכיף הזה .כשנישאתי ,הכרתי
הזדמנות באשר היא .אז למה שההוא גם לא יפחית מן את התכונה הזאת מן הצד השני של החיים .אני חושב
הרווחים? אחרי עשר שנות נישואים ,כשבבית שלנו שהייתי הסיוט של כל בעל חנות באשר הוא .למשל ,את
הסתובבו שבעה ילדים בלי עין הרע ,החלטתי לפתוח עסק מן הרהיטים קנינו אנחנו ,הזוג הצעיר מכספנו .את התשלומים
הצד .אישתי הפסיקה לעבוד מסיבות שונות ולא היה סידרתי לבדי .קודם כל ,דאגתי למצוא שריטות ומיני חבלות
באפשרותה להמשיך לכלכל את הבית .עול הפרנסה נפל עלי. על הרהיטים ,אחר כך ,משהוכחתי לבעל החנות המסכן
אמא שלי טענה שאין לי שום בעיה ללמוד וגם לעשות משהו שהרהיטים שלו הם בגדר "אסון" ממש ,התחלתי למנות את
מן הצד .הרי אני "סוחר" כזה ממולח ,אז ה' יהיה בעזרי. כמות ההנחות שמגיעה לי .ומשהסביר לי בעל החנות
חשבתי הרבה לפני שהשקעתי את הכסף שלנו עד שפתחתי שבשבילו זה יוצא הפסד ומצידו שלא אקח את הרהיטים
בית דפוס קטן להדפסת הזמנות לשמחות ולעוד אי אלו המוזמנים ,אז הסכמתי להתפשר ולרדת .בסוף ,כשכולם
מטרות .לא חשבתי שההוצאות יהיו רבות כל כך אבל בסופו שמעו אודות המחיר ששילמתי על הרהיטים היקרים הרימו
של דבר הסתדרתי ,והתחלתי לעבוד .אני מוכרח לציין גבה ותמהו מי האיש שנדבו ליבו לתת לי רהיטים במחירי
שבתחילה הייתי ממש בעננים מן העבודה .היום הראשון הפסד .לא שמתי לב לפרצופו הזעוף של המוכר .בעיני,
היה מצוין .הגיעה משפחה שלימה להזמין נוסח להזמנת ההנחה הייתה פשוט "מגיעה" ביושר .אישתי נהגה לשלוח
החתונה .ישבנו ,הראתי להם כמה עיצובים ,והם החליטו על אותי בכל הזדמנות לקניות .לא בגלל שעשיתי את זה מהר
משהו מיוחד .הם לא צייצו ולא אמרו מילה על המחיר הגבוה, וטוב ,אלא פשוט הייתי תמיד מוציא מחירי שוק מן החנויות.
אלא שילמו מפרעה וחיכו להזמנות .זה היה היום הראשון. לא סיפרתי לאף אחד איך אני עושה זאת .כי יש שיטות לא
ביום השני הגיעו שני לקוחות .וביום השלישי הגיעו כבר הכי מחמיאות .למשל ,כשראיתי יהודי טוב לב ,הייתי מספר
ארבע .ההזמנות היו מוכנות בתוך שבוע והמחיר שלהם לו בלב שבור על החובות שלי והלה היה מנגב דמעות ומשלח
שהיה מחיר די טוב להתחלה ,התפרסם עד מהרה .לא אותי לדרכי עם ציוד כמעט חינם .ותגידו ,למי בכלל אין חובות
חשבתי שהשלב הקשה עוד לפני .שלב התשלום .אחרי שבוע היום? אז הוספתי עליהם עוד קצת כיד הדמיון הטובה...אם
גיליתי מישהו שהזכיר לי את עצמי .הוא היה נמרץ ובעל פה המוכר היה אדם שכלי הייתי מסביר לו למה הסחורה שלו
שדיבר ללא הרף .הוא הזמין אלפיים הזמנות וביקש הנחה לא שווה .אם היה אדם פיקח הייתי רומז לו שאני אשלח אליו
באותה נשימה .הסכמתי לעשות לו הנחה קטנה למרות קבוצת אנשים למכירה ואמליץ עליו בצורה כזאת ,שכל הנחה
שהמחירים היו ממש מחירי עלות .אחרי שההוא קיבל את תשתלם לו (לא שיקרתי ,הייתי עושה זאת אבל בלי שום קשר
ההזמנות לביתו ,הוא דפק על דלת המנהל בעסק ונכנס אלי למחירים) .במכולת תמיד עיגלתי נתונים .אמנם בעל המכולת
כולו זועם" .תראה את הפשלות ,עליהם אני צריך לשלם?" רמז לי ,שמצידו אני יכול לעבור למכולת השכונתית האחרת,
הוא הראה קמטים כמעט לא נראים בדף והיו פה ושם גם אבל אני התעלמתי מן הרמזים .אחר כך ברוך ה' ,הגיעו גם
כתמים לא יפים .לא איבדתי עשתונות" .אדוני ,מדובר בכמה הילדים והצלחתי לקנות עגלות במחיר מוזל כי הגלגל האחורי
הזמנות בודדות ,אנחנו נפצה אותך"" .ומה עם חוסר קצת מתנדנד .וגם הוצאתי "מתנות קטנות" כמו משחקים
הנעימות ,אתה רוצה שכולם ידעו מזה?" הוא רמז .בפעם יקרים ,תמורת הקנייה היקרה שעשינו .בקיצור ,אם בתור
הראשונה הייתי מן הצד השני של המתרס .הוא לחץ אותי ילד היה לי ראש של סוחר ,הרי שבתור מבוגר הייתי סוחר
כל כך חזק ,עד שהרגשתי שאני מוכן לתת לו בחינם הכל אמיתי .השגתי את הרצונות שלי במחיר טוב .סיפור אחד לא
העיקר לראות אותו מחוץ לדלת של המשרד .הוא היה עקשן יכולתי לשכוח .לגיל בת מצווה ,קנינו לבת שלנו אורגנית
והצליח להוציא את ההזמנות כולן במחיר נמוך ,כשהוא גורם איכותית .החלטנו להשקיע בה בתחום הנגינה דבר שידעה
לכך שלא הצלחתי להרוויח אגורה שחוקה מהזמנתו .למרות ואהבה .הלכתי לחנות שבה אני מכיר את המוכר הוא היה
זאת ,כשעזב אותו אדם את החנות נשמתי לרווחה .הגעתי חבר שלי מן הישיבה ,שמו היה משה והוא היה בחור ירא
הביתה וסיפרתי לאישתי "איזה אנשים נוראים יש בעולם, שמים וחביב אם כי לא מבריק במיוחד .החנות הייתה חדשה,
וכמה הם רוצים לנצל את האחרים ,העיקר להרוויח עוד ואני הייתי בטוח שאצליח לצאת עם האורגנית הכי טובה
מספר שקלים" .אישתי שמעה את הסיפור ,ולא הגיבה בסכום הכי קטן .התברר שטעיתי .החבר שלי היה מאד
כלום .ראיתי עליה שהיא רוצה לומר משהו ,אבל היא שתקה. נחמד ,אבל גם עקשן לא קטן והוא בשום אופן לא רצה להוריד
מידי שבוע הייתי חוזר הביתה נרגז ומספר על אדם אחד מחיר .לא בגלל השם החדש של החנות ,ולא מפני שאני חבר
שניסה ללחוץ אותי לפינה ולהוריד מחירים .אבא שלי היה שלו" .אלו מחירי עלות ואני לא מוכן להפסיד" אמר לי
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 27
משכתי בכתפי "זה מה שיש ,קח את זה או שתזמין במקום גם שותף לכל הסיפורים הללו והוא הניע בידו ואמר "נו ,נו,
אחר"" .אני באמת אזמין במקום אחר" איים משה "אבל תמיד אפשר למצוא את האנשים הללו" וחייך חיוך קטן שלא
כרגע אינני משלם ,בשום אופן לא" .אחרי כמה דקות סיכמנו הבנתי את פשרו .אחרי שנה הגיע אלי לקוח מרגיז ביותר.
ללכת לדין תורה .חשבתי שהוא יצא כלעומת שבא ,אבל הוא האמת ,כשראיתי אותו הסמקתי .היה זה משה ,החבר שלי
חזר אחרי שעה ואמר "בא נעשה עסקה .אתה תיתן לי הנחה מן הישיבה שהייתה לו חנות לכלי מוזיקה" .שלום משה",
טובה ואני אשתוק ובזה נגמר הסיפור"" .עם ההנחה אני התעלמתי מן הזיכרון הבלתי נעים שעלה במוחי וחייכתי
אצא מפסיד "...הסברתי לו באורך רוח" .עשיתי את מספר אליו" .מה שלומך ,מה באת להזמין?"" .הזמנות לבר
ההזמנות כפול ,כך שרווח לא יצא .הנחה שווה הפסד במצב מצווה" .הוא קצת נדהם לראות אותי ,והחליט לערוך את
כזה"" .לא רוצה לא צריך ,ניפגש בבית דין" הודיע משה ויצא ההזמנה בקיצור .ניכר היה שלא נעמה לו הפגישה .הוא נקב
שוב .אחרי שעה הוא נכנס ובפיו הצעה חדשה" .תראה, במספר מועט של הזמנות דבר שגרם לי לפלא .הביא את
חשבתי על העניין ,למה ללכת לבית דין? תן לי הנחה הנוסח והלך לדרכו .אני נשארתי במשרד ,רושם ,מתייק
קטנה...ממש קטנה ,כדי לעשות לי טוב על הלב ולדעת ושולח לביצוע תוך שאני חש חוסר נעימות רבה .ראיתי על
שאתה בן אדם רציני שמוכן ללכת לקראת הלקוחות" .ראיתי משה שהוא זוכר את המעשה הלא יפה שעשיתי לפני מספר
שאני לא יכול להתפטר ממנו .נכון שאני גבר ,ונכון שאני שנים .לא היה נראה שהוא מוחל לי...אמנם אמרתי לו
קשוח ובסך הכל די מצליח ,אבל משהו פקע לי בגרון שאנחנו עד היום נהנים מן האורגנית הטובה שקנינו אצלו,
כשאמרתי "נו ,טוב ,קח הנחה של חמש אחוז "...הוא חייך אבל הוא לא הגיב .בסוף השבוע הוא הגיע כדי לקחת את
חיוך שהיה בעיני חיוך של ניצחון .משה הוציא המחאה ההזמנות" .נו ,אתה מרוצה?" עברתי לידו בשעה שהפועל
ושירבט עליה משהו" .אני מקווה שלמדת את הלקח .כי הביא לו את החבילה" .ממש לא" הוא היה רציני להחריד.
תמיד היית כזה ואולי עכשיו תבין את הצד השני "...ככה הוא ניסיתי למצוא את מעט הנחמדות שהייתה בו בתור בחור,
אמר ,ואז הוסיף" .ותודה על ההזמנות היפות" .הוא יצא אבל ממש לא מצאתי" .תראה ,נמרח פה דיו לאורך כל
מהמשרד ואני הסתכלתי על ההמחאה .היה רשום שם סכום ההזמנה ובכלל ,אני לא הזמנתי את המילה הזאת ,אתה
פי שתיים ממה שבקשתי ועוד קצת יותר .בתוך ההמחאה הוספת את זה"" .כי כך נהוג .חשבתי שתודה לי על כך
היה גם פתק .פתחתי אותו והיה כתוב שם כך "כן ,תמיד שזכרתי לכתוב זאת" .התנצלתי" .אצלי לא .אני דורש ממך
היית בחור חברה'מן ,גם אותי הצלחת לסדר .יש לך כישורים הזמנות חדשות" .הייתי בהלם ,אבל לא יכולתי להתווכח
לא רגילים ,אבל לא בכולם אתה אמור להשתמש ולהתגאות. פשוט חשתי חוסר נעימות .לקחתי ממנו שוב את הפרטים,
רציתי שתרגיש את הצד השני ,אבל גם לא רציתי שתפסיד ונתתי לו את ההזמנות הלא טובות כי בין כה וכה לא היה לי
באמת .לכן הזמנתי מראש חצי מן ההזמנות .מעולם לא הייתי מה לעשות איתם .לפחות לא הפסדתי ממנו ,חשבתי לעצמי
סוחט את כספך בצורה כזאת אילולא ידעתי שאי פעם עוד בשעה שמילאתי את הפרטים שנית .מילא ,הוא רוצה
תודה לי על כך...משה" .לא רק אני טלפנתי להגיד לו תודה, להראות שעכשיו הוא הלקוח הקשוח ,שיהיה .בתחילת
אלא גם אבא שלי ששמע את הסיפור ואמר שהוא ממש שמח השבוע ההזמנות שלו היו מוכנות והוא בא לקחת אותן .הפעם
שמישהו גאל את הבן שלו מן התכונה הלא יפה הזאת .זה לא אפילו לא ניגשתי" .סליחה ,הדיו מאד חלש ,לא התכוונתי
אומר שאסור לבקש הנחה ,או התחשבות וכו' זה רק אומר שתעשו ממני צחוק בפעם השנייה" ניגש אלי משה כשהוא
שהכל צריך להיות בדרך היפה והטובה ובלי כפייה .כי אם כולו זועם" .אני לא מבין על מה אתה מדבר" התחלתי לכעוס.
אתה לא רוצה לקנות וזה יקר לך אל תקנה .ואם אתה כן קונה "לא ביקשת הדגשה ,אז ככה הדיו נראה" ,אמרתי" .זה לא
אז אל תשאיר את המוכר עם טעם רע בפה .גם הוא בן אדם מספיק לי" ,ענה משה" .אז למה לא אמרת קודם?" שאלתי.
וגם הוא צריך פרנסה בדיוק כמוך!... "חשבתי שאתה מבין את הפאשלה לבד" ,אמר משה.
אחים יקרים!
חמדת הממון היא אחת הנטיות העמוקות בנפש האדם ,והיא דורשת טיפול מיוחד על מנת להתנקות
מנטיה זו .וכבר אמרו חכמים" :גזל ועריות נפשו של אדם מחמדתן ומתאווה להם" .צא ולמד כמה התרחקו
רבותינו מעוון זה בתכלית הריחוק ,ועשו כל שביכולתם כדי שלא להגיע לספק גזל ולא לאבק גזל היות
וידעו את המשמעות והפגם שגורם עוון זה ,ואת חיוב הזהירות שצריך לנהוג כדי לזכות ולעלות במסילה
העולה בית ה' ,כמו שכתוב (תהלים ט"ו)" :מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו ,נקי כפים ובר לבב".
רבותינו ידעו שכל עליה במדרגות הקדושה ועבודת הקדוש ברוך הוא תלויה בנקיות כפיים ,ועשו מאמצים
וגדרים רבים וחומרות על גבי חומרות בזהירות רבה ועצומה כדי שידם לא תיגע במעל .אדם הנקי מחשש
זה יכול להיות רגוע מכל נזק ,אם זה בידי אדם או בידי שמיים .ומדוע? משום שכאשר הממון מגיע לאדם
ביושר אין רשות לשום מזיק להזיקו וכך יקוים בו המשך הפסוק "ישא ברכה מאת ה' ".
צריך לזכור כי הברכה וההצלחה של האדם הן בתנאי שממונו נקי מכל רבב של גזל וגניבה חלילה .אל לו
לאדם להתפתות לדברי היצר הר ע ולחמוד ממונו של חברו ולעשות כל השתדלויות שיעבור אליו ממון זה
בדרכים לא כשרות ,כי אפילו שבמציאות נדמה לו שממונו מתרבה ,יש לקדוש ברוך הוא הרבה דרכים
להיפרע ממנו .על כן יבטח האדם בבורא יתברך באמונה שלימה כי הוא הזן ומפרנס לכל ברואיו ומספק
להם את כל צרכיהם ואז אשריו לו בעולם הזה וטוב לו לעולם הבא.
בברכת התורה
הרב יואל ארזי
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 28
~ ~
* 602
~ ~ ~
~~ ~
~~~ ~
~ ~
~ ~ ~~~ ~~~~
~~ ~ ~ ~ ~ ~
~ ~ ~ ~
~ ~ ~~~
~~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
~ ~ ~ ~ ~ ~
~ ~ ~~ ~ ~ ~
~ : ~ ~
~ ~ ~ ~
~ ~ ~ ~ ~ : ~
~~ ~~~
~ ~ ~
~
~ ~
~~~ ~~ ~~
~~ ~ ~: ~ ~ ~
~ ~ ~ ~~~ ~ ~ ~
~ " ~ ~ ~ ~ ~
" ~ ~ ~
~
~ ~ ~
~ ~
~ ~
~
~
~ ~~ ~ ~
~~ ~
~
~~
~ ~ ~~ ~~~""~ ~ ~
~"
~
~ ~ ~ ~ ~ ~
~" " ~ ~ ~ ~
~ ~~~~ ~
~ ~ ~ ~
~~ ~
~
~~~~ ~~~ ~
~~~ ~~
~~ ~ ~ ~ ~
~ ~
~~ ~~ ~ ~
~ ~ ~ ~
~
~ ~ ~ ~~~ ~
~
~
~ ~ ~~~~ ~
~~ ~ ~
~ ~
~
~ ~~ ~ ~ ~
~~
~
~ ~~
~
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 29
~ ~ ~ ~~
~~~ ~ ~ ~ ~
~ ~ ~ ~ ~
~~ ~ ~ ~~ ~ ~
~ ~~~~~~~
~~ ~
~ ~ ~ ~
~~~
~ ~ ~
~ ~ ~
~ ~ ~ ~
~ ~~ ~ ~:
~ ~ ~
~ ~ ~ ~
~ "
~
~ ~~~ ~ ~~
~ ~~~ ~~~
~ ~~~ ~~
~ ~~~~ ~~ ~:
~ ~~ ~
~ ~ ~ ~
~ ~ ~
~ ~~~~~ ~ ~
~ ~
~ ~ ~
~~ ~~
~ ~ ~ ~ ~ ~
~~~~: : ~~~ ~~ ~
~~ ~
~ ~ ~ ~~~~
~~~ ~~
~~ ~ ~~ "~"
~ ~ ~ ~
" ~~~~~~~
~ ~~~
~~~~~
~~ ~~~~~~
~ ~ ~
~ ~ ~
~ ~ ~ ~ ~ ~~~ ~
~~ ~~ ~ ~ ~
~ ~ ~
~ ~ ~ ~ ~ ~
~ ~ ~ ~ ~~
~ ~~~ ~~~~
~~ ~ ~
~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
~ ~~ ~ ~
~ ~ ~ ~
~ ~ ~ ~ ~ ~
~~ ~ ~
~~ ~~ ~ ~ ~~~~
~~ ~ ~ ~ :
~ ~~ ~ ~ ~ ~
~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
~ ~ : ~
~
~~~
~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
~~~ ~~
~ ~ ~~~
~~~ ~ ~
~ ~~
6778160@gmail.com 073-2951342
053-316 -1613
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 30
פרשת
244
נח
ו' חשון תשפ"ז
מספר תלמיד מקורב :הבחנתי להפתעתי
כי במקרר לצד העוף המוכן לשבת ,ישנה
"הנהגה זו קיבלתי בקלם"...
שקית עליה נכתב 'אשפה' ,ביררתי מדוע האשפה רבי לייב חסמן זצ"ל טייל פעם עם תלמיד בעיר חברון .בדרך
מוכנסת למקרר ולא במקומה הראוי. ההין התלמיד ושאל את רבו" :מספרים כי הרב למד במשך 14
תשובתה של הרבנית הפתיעה אותי ,וכך אמרה :מכיון שמיכלי שנים אצל הסבא מקלם ,ואני לא מצליח לראות ממש איך
האשפה מפונים ע"י העירייה רק ביום שישי ,מדוע שהשכנים השפיעה קלם על הרב ,מידות או משהו מיוחד שהרב קיבל
משם?" רבי לייב לא הגיב ,אלא המשיך בדרכו כאילו לא שמע
יסבלו יומיים מריחות בלתי נעימים? על כן ,אנו מאכסנים
את השאלה.
בינתיים את האשפה במקרר הביתי...
)ליקוטים וסיפורים נפלאים( עם הגיעם לפתח הישיבה ,הסתובב רבי לייב לעבר הבחור
ואמר" :נו ,נוכחת לראות כי הבלגתי ולא הגבתי כלל על שאלתך,
הבת תמהה ,מדוע לא זכתה למילת למרות הנימה הבלתי מכבדת ...ובכן ,הנהגה זו קיבלתי בקלם,
תודה מהאשה העניה? )שבת טיש(
להיות סבלן השולט על עצמו".
סיפרה בתו של רבי אשר פריינד זצ"ל ,כי אביה היה שולח עמה
לעיתים שקית מלאה בעופות לכבוד שבת ,עבור אשה אחת למה ביקש בעל ה'סמיכת חכמים'
שהתגוררה בשכונת בית ישראל בירושלים .והנה ,משום מה ,אף
פעם לא הייתה זוכה הבת למילת תודה מצד אותה אשה ,והדבר
להניח את מצבתו בשיפוע?
צרם לה עד מאוד. לפני הסתלקותו של בעל ה'סמיכת חכמים' ,רבי נפתלי כץ זצ"ל,
החליטה לברר את העניין ,והנה התברר שבדרך כלל כשרבי שנפטר באיסטנבול שבטורקיה בדרכו לארץ ישראל ,הוא ביקש
אשר היה מביא עמו את השקית עם העופות ,לא היה מסתפק מאנשי החברא קדישא שיניחו את מצבתו בשיפוע .בתחתית
בכך ,אלא היה נכנס לביתה של אותה אשה ושוטף אותו לכבוד השיפוע יניחו כלי אשר יקלוט את הטל והגשם ,כדי שיהיו
שבת קודש! ולכן כשהיא הגיעה ולא רבי אשר ,הייתה אותה לעופות מים מתוקים לשתייה .הסיבה לכך היתה ,כי בית
אישה מתאכזבת שלא יהיה מי שישטוף את הבית לכבוד שבת... הקברות באיסטנבול ,שם נקבר ,ממוקם סמוך לים ,ובאזור יש
)פחד דוד( רק מים מלוחים .לכן הוא ביקש שהעופות הנודדים ובאים
ממקומות רחוקים דרך הים ,יהיה להם היכן לשתות מים
"כמה שזה יותר קשה ,יותר כואב, מתוקים!
יותר שורף"... )נאה דורש(
לכבוד הרה"ג רבי יצחק זילברשטיין שליט"א: מדוע ויתר הסבא מנובהרדוק על
אני מדריכת כלות ,ובאה אלי שאלה :בחורה שבסמינר התחנכה תרומה של בניין שלם?
על תורה ,וגם כשהגיעה לפרק 'האשה נקנית' זה היה התנאי פעם הגיע אל הסבא מנובהרדוק -הגה"צ רבי יוסף יוזל הורביץ
הראשון שלה -שהבחור הוא רציני יושב ולומד ,וגם ימשיך זצ"ל שליח מגרמניה ובשורה טובה בפיו :עשיר ממדינה זו ציוה
ללמוד אחרי החתונה .בפגישות כשדיברו על כך ,הבטיח לה לפני מותו למסור את הבניין שלו לצורכי ישיבת 'בית יוסף'
שיהיה אברך וישב וילמד כל החיים. בנובהרדוק .רבי יוסף הזדרז ויצא בדרכו לגרמניה ,כדי לחתום
לאחר החתונה התחילו החריקות ...בתחילה הוא טען שבכולל על כל הנדרש להעברת הבניין.
שלו לא לומדים טוב ,והוא לא מסתדר שם ,והיה מגיע מלא והנה ,באמצע הדרך נודע לו שגם מישיבה פלונית נוסעים לשם
טענות על אברכים וכו' כידוע למי שקשה לו ללמוד שמאשים כדי לקבל את הבניין הזה .חשב רבי יוסף והתעמק בבעיה
את כולם ,ומוציא לעז על האברכים היקרים ,עד שהוא הודה שנוצרה ,שהרי עלולה עתה לפרוץ מכך התנגשות ומריבה עם
בפה מלא ,שקשה לו לשבת וללמוד כל היום ,והוא רוצה לצאת הישיבה השניה .באותו רגע החליט רבי יוסף החלטה נחושה :הוא
לעבוד. מוותר ומפקיר את זכותו! הוא אף לא ניסה להשלים את נסיעתו
כשהאשה שמעה זאת היא פרצה בבכי מר ,שהרי לא לזה היא ולבוא לידי בירור אולי בכל זאת יזכה בבניין ,אלא מיד הפך פניו,
ציפתה ,ולא בשביל זה היא התחתנה עמו .זה מאוד כואב לה, חזר ונסע לביתו ולא רצה לשמוע יותר מהעניין...
ע"פ פסק של
הרב זילברשטיין והיא מאוכזבת מכך .היא ניסתה לדבר עמו בדרכי נועם ,והוא )המאה"ג ,איש לרעהו(
שליט"א
אנו מבקשים
עדיין רוצה לצאת לעבוד .האשה טוענת שבעלה מפר את
ההבטחה שלו ללמוד כל החיים ,ולהיות אברך מתמיד ,ובלי
אחסנו את הפסולת של העופות
לא לקרוא בעלון
בשעת התפילה
התורה אין לה חיים. במקרר
וקריאת התורה, רצינו לשאול מה דעת תורה בזה -האם על הבעל להשתנות בביתו של הגאון רבי שמואל רוזובסקי זצ"ל ,נהגו להכין את
שלא יצא שכרנו ולבוא לקראת רצון אשתו כיוון שזה מכאיב לה ,ובפרט אחרי העוף לשבת כבר ביום רביעי .באותה תקופה לא נמכרו העופות
בהפסדנו שהבטיח לה? ואם הבעל לא מוכן ,או לא יכול להשתנות ,כיצד ארוזים ומוכנים לאכילה .היה צורך להכין את העוף ולחלקו,
על האשה להתנהג ,ומה תפקיד האשה לעשות במקרה כזה? וחלקי הפסולת הושלכו לאשפה.
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 31
לימדו אותה -שלימוד תורה זה הדבר החשוב ביותר, יש לנו בזה ויכוח מאוד גדול בין המדריכות ,ובין היועצות
וכעת משמים סידרו לה משהו אחר ,זה קשה מאוד ,אבל בכל הזוגיות -כי יש שטוענות שהבעל חייב לקיים את הבטחתו
אופן לזה קוראים 'קבלת עול מלכות שמים' ,והיא תקבל על כך לאשה ,ולשבת בכולל וללמוד ,ואם לא ,יש לפרק את הבית ,כי
שכר יותר גדול ,מאשר אשה שהכל הולך לפי החלומות שלה. מנסיון שלהן -בית כזה לא מחזיק .מה דעת תורה בזה?
אבל לנסות לשנות את הבעל זה ללא תועלת ,כי אולי הבעל תשובת הרב:
ירצה לרצות את האשה ,וילך לכולל ,אבל לא בטוח שילמד שם, כהיום אכשר דרא ,ואם בעבר בעיקר לפני השואה בנות ישראל
כי הוא יהיה ממורמר שהוא נמצא כאן בכח ,וזה לא המקום רצו להתחתן דווקא עם בחור שעובד ,ויש לו פרנסה מסודרת,
המתאים לו .וכך ,גם את השעות שהיה לומד אם היה עובד ,גם כהיום המצב התהפך .הרבה בנות ישראל רוצות דווקא בחור
את זה לא ילמד .ולגבי האשה -אומנם היא תוכל לומר שבעלה שלומד וימשיך ללמוד ,והם מוכנות להתאמץ על כך ,גם לעבוד
נראה כאברך ,אבל הוא באמת לא לומד ,ואיך תקבל שכר על בבית ,וגם לצאת לעבוד בחוץ ,העיקר שהבעל ילמד תורה .וזה
לימוד תורה ,אם לימוד אין כאן ,שכר מנין?! מאוד מחייב את הבעלים ,לידע כמה האשה בבית מתאמצת כדי
כל זה בחשבונות שמים כלפי האשה ,אבל אם הבעל ידע מראש שהם ישבו וילמדו ,וצריכים לנצל את הזמן היטב ,כי אם לא -
שאינו מתכוון להישאר בכולל ,והוא שיקר ,כדי לקבל שידוך אז יש בזה גם בין אדם לחבירו ,כי האשה התאמצה שהבעל ילמד,
הגון ,הרי שהוא צריך כפרה גדולה על כך שבת ישראל מצטערת והבעל לא מנצל את הזמן.
בגללו ,והיא מרגישה מאוד לא טוב ,בגלל ששיקר לה .ואומנם אומנם צריכות הנשים הצדקניות לדעת שלמרות שלימוד תורה
בשמים יש חשבונות למה זה קרה -והכל משמים ,אבל הקב"ה הוא דבר חשוב מאוד מאוד ,וזה נקרא 'קבלת עול תורה' ,אבל
אוהב משפט ,ועל פי הנהגת המשפט ,הוא עשה חטא גדול ,והוא יש דבר שחשוב ממנו ,והוא 'קבלת עול מלכות שמים' .והיינו,
יענש על כך -והוא צריך לראות איך לפייס את אשתו על העוול שאדם רוצה דבר אחד שזה דבר מאוד מאוד טוב ,אבל משמים
הגדול שעשה לה. כיוונו אותו לדבר אחר ,ואין זה בשליטתו לשנות זה ,והוא אומר
]הערכת המערכת :מובן לכל בר דעת ,שאין דעת הרב שליט"א ח"ו להקב"ה:
להציג את הנושא של יציאה מיום לימודים שלם לעבוד בתור דבר
'אני רוצה כך ,אבל בגלל שאני רואה שאתה רוצה דבר אחר ,אני
חיובי ,או לתמוך בזה -ומדובר בדיעבד ,כאשר האברך לא יכול
להמשיך ,ויש להתייעץ עם דעת תורה בנושא כזה ,שהצר והנזק בו מקבל את זה על עצמי בלב שלם' -זה נקרא קבלת עול מלכות
יכולים להיות לאין שיעור[. שמים .וכמה שזה יותר קשה ,וכמה שיותר כואב ,וכמה שזה יותר
)ווי העמודים( שורף ,ככה הקבלת עול היא בדרגה יותר גבוהה.
תוך כדי שהשתמט מלשלם ,נאלץ להתגרש במצב כזה ,זה לא רק בריחה מקבלת עול מלכות
שמים ,וגם יפגע בילדים ,אלא גם מעשה הכי לא חכם שיש ,וכי
לעצור בדרך... בזיווג שני היא תקבל משהו יותר טוב? בזיווג שני ,היא תצטרך
סיפר הרב שמעון שפיצר שליט"א: להתפשר על הרבה יותר דברים ,וגם הילדים שלהם יסבלו סבל
רב] ,יועצת זוגית שמייעצת להתגרש במצב כזה ,היא יועצת
סיפר לי יהודי אחד שעובד לפרנסתו אצל אחרים" :יום אחד
ביקש ממני פלוני שאתקן לו משהו ,בדקתי לראות מה הקלקול אנטי זוגית ,ולצערנו יש הרבה יועצות שבמקום לבנות בתים,
וכמה צריך לעלות תיקונו. הם הורסות בתים[.
לאחר בדיקה ,התקשרתי אליו והודעתי לו" :אכן נודע לי מה אבל באמת ,אפשר גם לקבל את שניהם ,גם 'קבלת עול תורה',
הקלקול ,ואגבה על תיקונו 1,500ש"ח .אמור נא לי אם אתה וגם 'קבלת עול מלכות שמים' .כי אם בעלה יושב ולומד בכולל,
חפץ שאתקנו לך במחיר זה ,אם לאו" .פלוני השיב לי” :וכי זה עדיין לא לגמרי 'קבלת עול תורה' ,כי מתערב בזה גם כבוד
ברירה יש לי?! הלא אני מוכרח לתקנו”... גשמי ,שאני זוכה שבעלי יושב בכולל ,ואפשר לומר לחבירות,
אני אברכית ,אשת אברך.
עמלתי על התיקון חמש שעות ,וכשגמרתי ,התקשרתי לשאול
את פלוני מה עם התשלום .ענה לי האיש שאמתין לעת ערב. אבל בעל שעובד ,ואשתו מדרבנת אותו שבזמנו הפנוי ילך
ויהי לעת ערב ,אמר לי האיש” :ראה נא ,דיברתי עם מומחים ללמוד תורה כמה שיכול ,ולא רק ללמוד ,אלא לנצל את זמנו
אחרים ,והם אמרו לי שתיקון כזה אינו צריך לעלות יותר משש הפנוי ללימוד תורה ,ולהראות לו כמה היא שמחה כשהוא לומד,
מאות ,שבע מאות שקל .ובכן ,אם רוצה אתה שש מאות ,שבע וכמה שהיא עצובה כשהוא מבטל את הזמן .ובכל פעם שהוא
מאות שקל -מה טוב ,ואם לאו -לך לך לחיים ולשלום."... הולך לשיעור תורה ,או ללמוד בחברותא ,היא תאמר בבית,
'אבא הולך כעת ללמוד תורה ,איזו זכות' ,וכשחוזר מהלימוד,
השתוממתי .הלא סיכמנו מראש ברורות על גובה הסכום היא תכין לו איזה מאפה או ממתק ,שהוא ממתיק לנו את הבית,
שישלם לי! "אם תרצה" -אמרתי לו " -אדבר עם אותם מומחים
בזכות לימוד התורה ,זה נקרא "קבלת עול תורה" אמיתי בלי
שאתה דיברת עמהם ואסביר להם איזה תיקון עשיתי ,כך שיבינו
פניות.
שלא ביקשתי פרוטה אחת יותר מהמקובל בשוק "...אבל הלקוח
לא אבה לשמוע .ניסיתי מכאן ומכאן ,ובסוף -האיש זרק לי שבע והיא תקבל על כך שכר הרבה יותר מנשים שבעליהם לומדים כל
מאות שקל ,ואמר לי" :אתה יכול לשלוח אלי עורכי דין ,לא אוסיף היום ,כי אומנם הם זכו שבעליהם יושבים ולומדים ,אבל היא
לך פרוטה אחת.”... זכתה לשעות של לימוד ללא פניות ,וגם ל'קבלת עול מלכות
זכות העלון לרפואת שמים' -לקבל את בעלה כמו שהוא ,ולהאמין שזה לא הוא ,ולא
בעל הסיפור סיפר לי את השתלשלות הדברים כדי לדעת כדת
ולהצלחת :יוסף בן שרה, היא -אלא זה השם יתברך.
נורית בת רחל ,יעל בת מה לעשות בנידון ,והוא עצמו לא שם לב להמשך הסיפור כפי
איריס ,אוהד בן דבורה,
שיצא מפיו ,וכה סיפר" :תוך כדי שאני מדבר בטלפון עם אותו ובזכות זה שהיא תמשיך לכבד את בעלה כמו שהוא ,והיא גם
לימור בת אוליביה ,רינת
בת שושנה ,הרב הופמן פלוני שהשתמט מלשלם לי מלוא הסכום כפי שסיכמנו מראש, תראה לכולם בבית כמה חשוב לה לימוד תורה של בעלה,
שליט"א ומשפחתו. הילדים שלה יראו מה באמת חשוב לאשה ,ובזכות זה תזכה
זיווג הגון לתהילה בת רותי הוא ישב אז ברכבו ונסע על הכביש ,אמר לי אותו פלוני בבהלה,
מלכה .ולהבדיל לע"נ:
שהוא צריך לעצור בצד הדרך כי שוטר עצר אותו על שדיבר לבנים תלמידי חכמים ,והיא תקבל את שכרה משולם בעולם
אמנון חיים בן יוסף ,עליזה
בת מרים ,נחמן בן רינה בטלפון באמצע נסיעה .התברר לי לאחר מכן שהשוטר קנס הזה ,והקרן קיימת לעולם הבא.
ז"ל
אותך אז בסכום של אלף שקל ...הפלא ופלא!" אומנם זה מאוד קשה לשנות באמצע
)הבינני ואלמדה( החיים את החלומות ולנפצם ,כי
אשה שחלמה כל החיים -וככה גם
ההנהגות וההלכות המובאות בעלון נועדו לחזק בעבודת הבורא ובאמונת חכמים ,אך אינן תמיד מיועדות לכל אדם או להלכה למעשה ,ועל זה נאמר" :עשה לך רב והסתלק מן הספק"
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 32
03-6171180 :ęĕĥĜĘ ĐďđĦ Ęđģ 03-6171190 :ęĕĤčĎ ĐďđĦ Ęđģ ď"ĝč
ĦĕĦĠĤĢđ ĦĕĘĎĜČ ,ĥĕďĕČ ,ĦĕĤčĞč
~~
Ē"ĠĥĦĐ ěđđĥē | 148 'ĝĚ ěđĕĘĕĎ
ěđĕĘĎĐ Ħĥđďģ ĘĞ ĤđĚĥĘ ČĜ
"?ēĚĥ ĐĦČ ĐĚ
:ĐĘ ĤĚČđ ĐĜĞ
ČđĐĥė .ĦđĕĜĞĐ ĘĞ ĐĜđĚĚĥ ĖČĘĚ ĥĕ"
ęĕėđčđ ęĕĜĜđĘĦĚĥ ĐČđĤđ Ħĕč ĐĒĕČĘ ĞĕĎĚ 'Ēđčĕ'ĒĚĚ ĖđĤč ĕčĤ ģ"ĐĤĐ ĘĞ ĤĠđĝĚ đĜēĜČ ĦĚČč ęČĐ ęĥĎ ĘĞ ęĕĘĘĠĦĚĥė
ĕė čĥČ ĐĠ' :ĤĚđČ ČđĐ ĒČ - ęĕĤĞĔĢĚđ
ĕė ?ĐĚĘ .'ęĕēĢĜ ēĢĜĘ ĐĠ čĥČđ ,ĐĕĦĕđđČ ĐĢĤ ęĞĠ ĖČ ,ĘđďĎ ĤĕĥĞ ĐĕĐĥ Ğ"ĕĒ ĘĘĠĦĚ ĐĕĐ ĘđďĎĐ ěĐėĐ ?ęĥĎ ęĕĢđĤ
ďĞ đĤĥđĞĚ ĦďĤĘ ĘĕēĦĐđ ,đĦđĝĜĘ Đ"čģĐ ĦđĘĠĦ ĦČ Ęčģĕ ČĘ 'Đĥ ĤđĠĕė ęđĕč
.ěđĒĚ đĘ ęĕģĠĝĚ
ęēĘ ĦĠ đĘĕĠČ đĘ ĐĕĐ ČĘĥ ĕĜĞ ĐĥĞĜĥ ęĥĎ ĐĕĐĕ ČĘĥ ęĕĘĘĠĦĚĐ ęĕėĤďĐ ĕėĘđĐ
,ĦđčĢĞ ČđĐ ĐĒĐ ĖČĘĚĐ Ęĥ ěđĒĚĐ ĦČ ęĕčĐđČ đĜĘđė .ęĐĘ ĞĕĤĠĚ ĐĒĥ ěđĕė
.ĦđĤĕĤĚđ ĦđĜđĘĦ ,ěđČėď .Ħĕčč
ĦČ Ėė Ęė ČĘ ĘčČ ,ęĥĎĐ Ęĥ ĦđČĢđĦĐ
ĐĒ Ħĕčč ĥĕĥ ĐČĤĕ ęČ ĘčČ ďģđĤđ ģĒēĦĚ ĐĕĐ ěė ĕĠ ĘĞ ğČ
ĐČĤĜ ęĘđČ .ďĤđĕ ČđĐĥ ĐĞĥč đĘĥ ďĕĤĔĚĐ
:ĤĚđČ ĕĒČ ,ĐēĚĥ Ęė ĘĞ 'ĐĘ ĐďđĚđ ,ĐēĚĥ ĖđĦĚ
ęĘđĞĐ ČĤđč ĕďĕ ĘĞ ěčĥđēĚ ĐĒ Ĥčď ęĎĥ
ČđĐ ĒČđ ,'ěČė ĥĠēĘ ĐĚ ĕĘ ěĕČ' .đĚĞ ĐĥđĞĥ čđĔĐ .ĦđĘĞĦĐĘ đĜĘ ĤđĒĞĘ ĕďė
".ĦĕčĐ ĦČ čĒđĞ ,ďģđĤđ ēĚĥ Đė đĐĦČĤĥ ,đĦĥČ
:ĐĐĕĚĦč đĦđČ ĐĘČĥ ĕĦĥ Ęĥ ĦđĤĥĠČ ĐĜĥĕ ,ęĥĎ ďĤđĕ ĤĥČė
.ĐĕĐ Ėė ĐĘ ĤĚČĥ đĚėđ
ĐĘđėĕ .ĥČĤč đĜĘ ĐĜĤđčĞĦĥ ĦđčĥēĚ
ĕďĕ ĘĞđ ,ĥďēĚ ĦđĤĕĥĞ Ęčĕģ ĤĢģ ěĚĒ ĖđĦ đĒ ĐĚ ĐēĚĥĘđ ,ĖđĤč ĕčĤ ,ČĜ ĤđĚČ" ĐĕĐ ĖĕČ !ĞĕĤĠĚ ĤčďĐ ĐĚė" :ĐčĥēĚ ĦđĕĐĘ
.ĐĞđĥĕĐ ĐČč ĐĕďđĐĐđ ĐēĚĥĐ ĘĞđ ,Ħĕčč ęēĘ ĦĠ đĘĕĠČ đĜĘ ěĕČ ??ĐĥđĞ ĖďĕČĚ đČ ."ĐĒ ďĕĤĔĚ ĐĕĐ ČĘ ęČ ĤĦđĕ ęĕĞĜ
ĞĠĥĐ Ęė ĘĞ čđĔ ĕė 'ĐĘ đďđĐ" :čđĥēĘ ČĝĕĎ
~ ĦđĢĤĦĐ Ęĥ ĐĎĤďĚĐ ĦČ ęĕĜđģ:ĐĘČĥ ďĢĕė
đĕĥėĞ ĕĤĐ !ęĘđĞĘ đĕĥėĞ ęĕďĤđĕĐ ĐėĤčĐđ
...ęĕĕĝĕĝĞĐ ĦđĤĕĠĐ Ęė ęĘđĞĘ ęĕďĤđĕ
?ĐčĐČč 'ď ĦĎĐĜĐ ĘčģĘđ 'ď ěđĢĤĘ !ęĕĚĕĞĔĐ ęĕĘėČĚĐ ...ęĕĠĕĐ ęĕēĤĠĐ
ęĎ ,ęĕĥđďģ ęĕĤĠĝ Ęĥ ęĘĎĐ ĕĤĚđē ęĎ
ĺýňĺþ ĤŒĀ Ğü Đ" Ā :ĦŖĤŅĤŁø ęĕ üŋĚü Łø ğĕĝŖĚŅ ü ŖĦĚĀ ĺø üĜ
ěĕČý Đ þņĚü ,'ěĚĀ ēú Ĥÿ ĐĀ čČĀ ĺĠþ þĜ ďĕďøü ĕ'ĺþ ČŅĐ ĦĞÿ ďÿ ĀĘ :ĐĘČĥ ĦđĤđď ČĕčĐĘ ĦđĤĥĠČĐđ đĜĘĥ ĦđČĕĤčĐ
."ēāÿ Ŋĺø üĘ ęĕģĕďĢ ,ęĕĜĕĜ ,ęĕďėĜ ,ęĕďĘĕ Ęĥ ęĕČčĐ
đĕĚĀĀ ĕŁø ęĕ üėĤý čø Čÿ øĘ đĕĤŅŁ
Ā Ńü ĕŐü ĘĞÿ ĤČý ŁĀ Ħüø ĕđø ĤĺĀ Ġø Čþ
."ęĥĎĐ ĦđďĘđĦ ęĘđė - ĦđģĕďĢđ
,Ę ýŋŐÿ Ħø Đü øŋĚü ĤĢĀ čø üĜ Ĥĺþ Čú ÿŊ ę ÿł" ,ğĕĝŖĐø ü đ čĺŖĕ
ý ĔĤĕđĜĕĢ ĞĔÿ þĜ ĕŁü Ĥÿ Ĥĺþ Čú ÿŊ ,ęĕ üĜŖĤēú Čÿ ĐĀ
ĦŖēĠĀ øĘ ,ěāĺĕ üŋĚü ,ĦŖŕĺø üŋĚü ,ĘāėČù þŋĚü ,ďāĚ øĘ üŋĚü ,ęĕ üėĤý čø Čÿ ĐŌĀ ÿŊ ęĕģŅĦ ü Ĥø ń ĀĘ čĕčü ĝĀ ,ŖĦŇĀ Ěü ĘĞÿ ĘĞđ đĜĘĥ ęĘđĞč ĘėĦĝĐĘ ČĕĐ đĜĕĕē ĦĤĔĚ
"ěĚĀ ēú Ĥÿ ĐĀ čČĀ ĺĠþ þĜ ďĕďøü ĕ ĤāŊ øĒ üĘ ĺýĕ ĦČāĒ ,ĦŖĤŅĤŁø ČĉŔĀ üĜ ŖĘŖģ ŜČÿ ĦŖĺŅĘēÿú đ ĦŖŁĐĂ Ģø đĕ ĀĜŐĀ ĦĕĥēđĚ ĦđĤėĐĘ ĞĕĎĐĘ ,đčĥ ĤĦĝĐĐ ğČ
ĕČŃÿÿ đŁø ,ěĚĀ ēú Ĥÿ ĐĀ čČĀ ĺĠþ þĜ ďĕďøü ňĺþ ęĕĤü øėŖņĺþ øŊ ,ĔĞÿ Ěø ĺ ĀĘēù þĜ ĘŖŒĐÿ ,Ĕģþ ĺþ ĤĤý ŕĀ Ļø Ěü ęĕĞü ĀĎĤø üĘ ĕďĕ ĘĞ ,ęĘđĞĐ ČĤđč Ęĥ ČĘĠĜĐ čđĔč
,ġāē øĘ üĘ ,ĦŖĚ ĀĘŖĞ ĺĕĞü Ĥø Đÿ øĘ ĒČĀ ęĕ üĘŖėøĕ ěĕČý ĺþ ŜČÿ ęĕĤŅŎüĕŁø ģ ĀĜČù þĜ ,đĕďĀ ďĀ Ģø üĘ ĞĔÿ þĜ ĕŁü Ĥÿ ĒČĀ Đ þĜŖŐ čĦėĥ ĕĠė ,ĐĒ čđĔ ęĕĘĎĚĐ ęĕĤčďĐ Ęė
ĐĢŖĤ
þ ĈŔþ ĐŌÿ Ěü ĦĤþ ēþ Čÿ ēĕ ÿ Ĥü øėĐÿ øĘŅ ĺŒý čÿ øĘ ,ģāēďø üĘ Ęčþ Ŏý Đÿ ĦČþ ĦČĻý ĀĘ ęýňĝÿ Ěø ,ĐēĀ ĀĜČú Ğĕ ÿ Ěü ĺø Ěÿ ŖĜĕČý ďĚđĞĐ Ĥčď ěĕČ" (ĐĒđĒĚ 'ĘĐ ğđĝ) ę"čĚĤĐ
.ďĕďĀü ňĐÿ ęĞü ŖĦďŖč Ā Ğú Łÿ Ŝĕĺü Ěø Ěÿ ,ŖĒ ĐŒĀ ďÿ øĘ đĕ ĀĘĞĀ Ĥ ÿĒ øĎ üōĺþ ĤđĢ ĦĞĕďĕ ČĘČ ęĕĚĘđĞ ĕĚĘđĞĘđ ęĘđĞĘ
ĦđčĥēĚĘ đĜĥďģĐĥ ĦđģďĐ Ęė ."ęĘđĞĐ
ěĐ ,(ĤčďĘ ĐĤđĤč ĦĘĞđĦ ěĕČĥė) ĦđĕĘĕĘĥ
.ĐĠĕĔĐ ĦČ ĦđĤĢđĕđ ,ĐĎĤďĐč ĦđĘďĎ ,ęĕĚĐ
ĥĥ ĖđĦĚ ĦēČ ĐĠĕĔ ģĤ :ĘđďĎĐ ČĘĠĐ
.đĜĘčģĥ ęĕĕēĐ ĦĜĦĚ Ęĥ ĔĘēđĚ ĒđčĒč
ĘėĦĝĐĘ đĜĥďģĐĥ ĦđģďĐ Ęė ,ĦČĒ ĦĚđĞĘ
ĘđďĎĘ ĐēĕĘĢĚ ,ěĜĞč ĤĢđđĕĐĘ ĦđĘĕēĦĚĥ ĤĕėĐĘ đč ęĕČĢĚĜ đĜēĜČĥ ČĘĠĜĐ ęĘđĞĐ ĘĞ
,đĕČđĤčĘ đĦčĐČ ĦČđ 'Đ čđĔ ĦČ ĥĕĎĤĐĘđ
ĤČĥĐ - ĐĚďČĐ ĘČ ęĥĎė ĦďĤĘ ĕďė ģĕĠĝĚ
"ĦďĤđĥ"ĥ ĐĠĕĔĐ .ěĜĞĘ ĦđĤĒđēđ ĦđďČĦĚ ęĥĎĐ ĦĠĕĔ ďđĝ ĦďĕĚ ĦČ ĦđĤĢĕĕĚđ ĐĕĕĜĥĘ ĦēČ ĦđĠĝđđĦĚ
ĕĦĘēĦĐĐ ĐĘďđĎĚ ĐČĚ ĕĠ ĘđďĎĘ ĐėĕĤĢ ,ęĕĕĚĥč ġčģĦĚ ěđĥČĤĐ ěĜĞĐĥė ,ěđĥēč 'Đ ĦĞĕďĕ ĦČ ,ĦĕĦĕĚČĐ đĜĘĥ ęĕĕēĐ ĦēĘĢĐ
.ĦĘĠđĜ ČĕĐĥ ĕĜĠĘ ęĕĥĜČĐ čđĤĥ ĤĦĝĜ ČĘĠ ĥēĤĦĚ đĜĦĕČ ęĕēģđĘ đĜēĜČ ěĦđČĥ 'Đ ĦčĐČ ĦČđ
ģģďĒĦ ęĥĎ ĦĠĕĔ Ęėĥ ěĜėĦ ĕĚ ĐĘđėĕ ČĘ ęĥĎ ĦĠĕĔ :ęĕĞďđĕ ČĘ .ęĕēĢĜ ēĢĜĘ
Ğčģ ĕĚ ?ďĘđđĕĐĘ ĕďė ĤĕĞĒ ěĕĞĤĎĘ Ħčĕĕē ČĕĐ .ęđģĚ ęđĥĚ ĤĢđđĕĐĘ ĝēĕĘ ěđĚĕČ ĦĜĕēčč ČđĐ ęĥĎĘ đĜĘĥ ĝēĕĐ
ĤĦđĕč ĦđģĒēĐ ĦđĠĕĔĐ Čģđđďĥ ,ęĕ ēĘĚ ,ģčČ ģĕģĘē - "ěĕĞĤĎ" đĜĦĚĕĥĚ .ęĕĕēĐ ĕďĕĤĔĚ ĘėĘ đĜĘĥ
?đĜĕĘČ đĞĕĎĕ đĕĘĞĥ - ĤĕĞĒ ģďĕĕē đĘĕĠČ đČ ęĕĕēč ĕčđĕēĐ ĦČ ĥĠēĘ ČĕĐ
:ęĕďĚđĘ đĜČ ,ęĕĚĥĎĐ ĥďđē ,ěđĥēč .ęĕĚĐ ĕďČ ęĕčĞĦĚ ,đĕĘĞ 'ĐĘ ĦđďđĐĘđ đč ĒėĤĦĐĘ
ĤĎĤĎ - ĤĦđĕč ĤĦĝĜĐđ ěĔģĐ ĤčďĐ ęĎ ĕđđĤ ĤĕđđČĐĥė ęĎĥ ĐĘĕĎ ĞďĚĐ ęđĥ ęĕĕĘĕĘĥ ęĕĤčďĘ ĦĦĘ ČĘđ
ĦēĚđĢ đĜĚĚĥ ĞĤĒĐ ĦđĕĐĘ Ęđėĕ - ĤĕĞĒ ģčČ ĦđĤĢđĜ ČĘ ĦđĠĕĔ ,ęĕĚ ĕďČč ěĕĔđĘēĘ ĖĤđĢ ěĕČ ĤĥČė ĐčĥēĚđ ĝēĕ
ĤĦđĕč ĤĕĞĒ đĚĢĞ ģĕģĘēĐ .ĐĒė ěĕĞĤĎ ĕĘč ĦēĘĢĐ ďđĝ ĐĒ .Ĥčďč ĕĜđĕē
ĦČ ěĜĞ Ęėč ěĚĔ ęĘđĞ ČĤđč .ęĕĚĐ ĦėĤč
ĦĕĠĘČĚ ĦđēĠ ,ęĕĤĔĚđĜĜ ĦđČĚ ģĤ - .ęĕĕēĐ
ďĕĤđĐĘ ěđėĜĐ ĞĎĤĘ ģĤ ěĕĦĚĚ ,ęĕĕēĐ ďđĝ
.ĐėĤč ĦđĘđģĘđĚ "ĦđģčďĜ" đĕĘĞ ĖČ !ĤĔĚĕĘĕĚĚ
~
~
דפוס ספיד פרשת נח תשפז- טועמיה 055-6789852 :ĐĞđĥĕ
33 ĕĤđĠĕĝĘ ,ěėđ ĦđĥďģĐ đČ ĦđēĢĜĐĘ
.ďđĞđ ęĕĤĕĥ ,ęĕĤđĞĕĥ ,ĦđĞđĥĕ ĕĤđĠĕĝ ,ĦĕĚđĕ ĦđģĒēĦĐ
03-6171180 ĦĕĦĠĤĢđ ĦĕĘĎĜČ ,ĥĕďĕČ ,ĦĕĤčĞč ęĕĥĜ ĐďđĦ Ęđģ
~
~
~~~
~ ~~~~
~ ~
~ ~ ~ ~
~~~~ ~ ~
~ ~ ~
~ ~
~ ~ ~
~ ~ ~ ~
~~ ~
~ ~:
~ ~~
~~~
~~
~~~~~~ 2
~~ ~
~ ~ ~ ~
~ ~ ~
~~ ~
~ ~ ~ ~~~~
~ ~ ~ ~
~~~ ~~~
~~ ~ ~
~ ~ ~ ~~ ~
~~ ~ ~ ~
~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
~ ~ ~ ~
~ ~
~"" ~~~
~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
~ ~ ~
~ ~ ~
~ ~ ~ ~
~ ~ 72 ~
~ ~~ ~ ~
:ĦĕĘĎĜČč ěđĘĞĐ ĦĘčģĘ
KolToda1 @gmail.com 1 ĐēđĘĥ 077.3137119 :ęĕĥĜĘ | 055.6708883 :ęĕĤčĎĘ .ĐĘĕĠĦĘ ęĥ ęĕĘčģĚđ ĐĞđĥĕĘ ęĥ ęĕĤĝđĚ ,ęđĕč Đģď ĦđēĠĘ 'ĐĘ ęĕďđĚ !ĦđĞđĥĕ ĦđČĤĘ
דפוס ספיד פרשת נח תשפז- טועמיה 34
ואכן משה ליאון הגיע להשתתף בסיום .הוא נשאר עד סוף ”ותבוא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה“
הסעודה ,שמע את כל הדרשות .בסוף הערב הוא קם לדבר” :בוודאי )ח ,יא(
אתם מתפלאים ,שואלים את עצמכם :למה באתי לכאן? מה אני קשור נח שלח את היונה לראות ” ֲה ַקלוּ המים “ ,ולא מצאה היונה
לעניין? אספר לכם“. מנוח לכף רגלה ושבה אל התיבה.
וכך סיפר :בתקופת מערכת הבחירות לראשות עירית ירושלים, נח המתין עוד שבעה ימים ,ושוב שלח את היונה .הפעם חזרה
הסתובבתי במקומות ציבוריים ונפגשתי עם התושבים .מכיוון שהיה זה היונה לעת ערב כשבפיה עלה זית טרף בפיה.
לפני חג הסוכות ,ביקרתי בשוק ארבעת המינים .התלוו אלי עיתונאים אומרת הגמרא )עירובין יח ע“ב( ” :והנה עלה זית טרף בפיה .אמרה
וצלמים שתיעדו את הביקור. היונה לפני הקב“ ה :ריבונו של עולם ,יהיו מזונותי מרורין כזית ומסורין
הסתובבתי בין הדוכנים ,הצלמים עבדו במלוא המרץ ...באחד בידך ,ואל יהיו מתוקין כדבש ותלויין ביד בשר ודם“.
הדוכנים ראיתי בחור ישיבה שהיה עסוק בבדיקת לולב .הוא משך את ונשאלות שתי שאלות עצומות על היונה:
תשומת ליבי .ניגשתי אליו והתחלתי להציף אותו בשאלות הלכתיות על שאלה ראשונה :מה י כ פיות הטובה הזאת נח בנה ת יבה
כשרותו של הלולב .הבחור גילה בקיאות מרשימה .על כל שאלה היתה והכניס אותך לתוכה .נח דאג לך ופרנס אותך יום יום ,במשך שנה
לו תשובה ברורה וסדורה ,והכל במאור פנים מיוחד .נהניתי ממנו מאוד. שלימה ,ואת אומרת לו :עדיף לי זית מר ובלבד שלא לקבל ממך?...
שאלתי אותו ” :אתה בחור צעיר ,איך הספקת לרכוש ידע הלכתי רב כל כלום יש חוצפה גדולה מזאת?
כך?“ שאלה שניה :נח שלח את היונה ” לראות הקלו המים מעל פני
הוא השיב לי בנימה של עצב ” :אין לי אבא ,אין מי שיקנה לי האדמה“ .תעני על מה ששאלו אותך! הוא לא שאל אותך מה את רוצה
ארבעת המינים .למדתי את כל ההלכות ,כדי שאוכל לקנות בעצמי“. לאכול ,או איפה את מעדיפה לאכול -אצלי או אצל מישהו אחר .מדוע
שאלתי אותו ” :מה המצב במשפחה?“ הוא השיב” :קשה אבל את עונה על מה שלא שאלו אותך?
ה‘ יעזור“. מרן הגרי“ש אלישיב זצ“ל מתרץ על כך תירוץ נפלא :היונה באה
התרגשתי מאוד .שלפתי כרטיס ביקור שלי ואמרתי לו” :אם לעודד את נח לבל יפול ברוחו! היא ראתה את נח עובד קשה מבוקר עד
יום אחד תערוך סיום מסכת ,אל תשכח להזמין אותי“ .היום הזה הגיע, ערב ,שבור כולו על עולם שחרב ,שרוי בצער על חרון אף ששרוי בעולם.
באה היונה ואמרה לו :הנה ,אני יצאתי מהתיבה ונוכחתי לראות כי
והנה אני כאן. אומנם קלו המים ,אך לא מצאתי שום דבר לאכול .אלא שאז הקב“ה
משה ליאון המשיך את דבריו ” :אומר לכם משהו בגלוי לב. שלח לי עלה זית -או מגן עדן ,או מארץ ישראל שם לא היה מבול -כדי
אחר שהתמודדתי בפעם הראשונה לראשות העיר ולא נבחרתי ,שאלתי שיהיה לי מה לאכול .כדי לתת לך את התשובה :מי שעושה את רצון ה‘
את עצמי :מה הייתי צריך את כל זה? מה לי ולצרה הזאת? כסף? כבוד? -נמצא בידיו של ה‘ ,ומי שנמצא בידי ה‘ -ה‘ דואג לכל צרכיו ,לא יחסר
לא חסר לי .ואז הגעתי למסקנה שמן השמים גלגלו את כל העניין רק לו מאומה .אם לבריה קטנה כמוני ה‘ שלח אוכל ,בוודאי שגם לך הוא
כדי שאסתובב בשוק ארבעת המינים כחלק ממסע הבחירות ,ואפגוש ידאג! גם בזמן חרון אף בעולם -הקב“ ה מציל ושומר את כל מי שנמצא
שם את הבחור המיוחד הזה שבעצם לא נשבר וממשיך הלאה עם כל בידיו.
הקושי“! בדברים אלו רצתה היונה לומר לנח ,שמאחר ובתיבה הוא עושה
ואז הוא פנה אל ’ חתן השמחה‘ ואמר לו ” :הבאתי לך מתנה: את רצון ה ‘ -לא יחסר לו מאומה ,וממילא אין כל טעם להישבר
שולחן ערוך של מכון ירושלים ,שלושים ושניים כרכים .לא יכולתי ולהרגיש צורך כה חזק לברוח כבר מן התיבה.
להרים את הספרים ,הם ברכב“... זה המסר שהיונה רצתה בדבריה להעביר לנח ,כדי שיתחזק
והוסיף ” :אני מביא לר“ מ שאירגן את הסיום בביתו צ‘ק בסך וירגע ,גם אם יצטרך להמשיך להיות בתיבה.
שלושת אלפים שקל ,שיקנה לבחור את כל צרכיו .אל דאגה ,בעוד כמה מי שמרגיש שהוא בידיו של הקב“ ה ,ויודע שרק הוא יכול לעזור
חודשים הוא יקבל עוד .ואני מבטיח הבטחה נוספת :כשיגיע זמנו -יזכה לכל הברכות ,גם אם על פניו נראה שהמצב קשה.
להקים בית בישראל -בעזרת ה‘ הוא יקבל את כל צרכיו ,לא יחסר לו סיפר רבי יעקב שיש שליט “ א :ה יה בחור צע יר ש נ פ טר
כלום“. מהמחלה ל“ ע .שיברון הלב של בני המשפחה היה נורא .אביו לא החזיק
בחור צעיר שקרה לו אסון נורא ,ישב מהורהר וחשב לעצמו: מעמד וכעבור כמה חודשים התמוטט ונפטר .העלויות הרבות שהיו
צריך להתכונן לחג הסוכות .מי יקנה לי ארבעת המינים? מי יעזור לי כרוכות בטיפול במחלה רוששו את המשפחה .כשנפטר האב לא היה
למצוא ארבעת המינים מהודרים? הוא היה יכול לשקוע בדכדוך עמוק. כסף לקברו ,ובלית ברירה נאלצו לקבור אותו בקבורת קומות.
אבל הוא החליט שלא ייתן לצער להשתלט עליו .הוא אסף את כוחות אחד הבנים היה תלמיד בישיבה קטנה בירושלים .הוא היה
הנפש והחל ללמוד בעיון את הילכות ארבעת המינים .הוא התעלם מכל שבור ורצוץ .בתוך שנה לאבד אבא ואח .איזה אסון! אולם הוא הצליח
הקשיים ושקד על התורה. לשרוד בזכות החלטה נחושה שלו להשקיע את עצמו בלימוד התורה.
הקדוש ברוך הוא רואה הכל .הוא ראה שהוא עומד בקושי ,ואם ”לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי“ -כפשוטו.
כן ,אז מגיע לו סיעתא דשמיא .וכך מן השמים גלגלו שאיש ציבור יקלע יום אחד הוא ניגש לר“ מ שלו בישיבה וביקש ממנו הלוואה של
למקום ,כביכול באקראי ,ויפתח לו את הלב ואת הכיס. חמישים שקלים .שאל הרב” :לשם מה?“
החיים רצופים קשיים והתמודדויות .כשבאים קשיים על השיב הבחור ” :לראשונה אני זוכה לערוך סיום מסכת ,אני
האדם ,אל לו ליפול ברוחו .אדרבא ,עליו לדעת שהקושי יכול לשמש לו עושה זאת לעילוי נשמותיהם של אבי ואחי .אני צריך כסף לקנות כיבוד
מנוף להתחזקות ולעליה .מהקושי -נבנים. -עוגיות ושתיה“.
מי נתן לנח את הכח להתמודד עם כל הקשיים הרבים שהקיפו אמר הרב ” :סיום מסכת עם עוגיות ושתיה? לא בא בחשבון.
אותו? הוא אמר :אני נותן לקב“ה את הכל ” .את האלוקים התהלך נח“. אתה תערוך את הסיום בביתי ,עם סעודה כיד המלך .אשתי תבשל
’אלוקים‘ זו מידת דין .אמר נח :אני מבין שמידת הדין מביאה עלי את ותכין את האוכל .תזמין את בני המשפחה והחברים שלך“.
הקשיים האלה ,והם לטובתי .אני לא נשבר ,אני לא נעשה לאדם מר הבחור הודה לרב בהתרגשות רבה ,ואמר ” :יש לי בקשה ,אני
נפש” .ונח מצא חן בעיני ה ‘ “ -זה מה שגרם לו למצוא חן בעיני ה‘. רוצה להזמין לסיום אדם שלא קשור לישיבה ולא למשפחה“.
שלמרות כל הקשיים הוא נשאר במנוחת הנפש. שאל הרב” :את מי?“
היה יהודי אמיד בארצות הברית ,שביתו חלתה במחלה ”את משה ליאון“.
תורשתית נדירה .כשהגיעה הבת לפירקה ,היא נאלצה להתמודד עם היה זה בתקופה שלאחר ההתמודדות הראשונה של משה ליאון
אתגר לא פשוט .בסוג מחלה זו בכדי שהמחלה לא תעבור לילדיה היא לראשות עירית ירושלים שלא צלחה.
צריכה להינשא לאדם הנושא את ה ֵגנִים של אותה מחלה .על פי הרב תהה” :מה לך ולו?“
סיפר הבחור שנוצר ביניהם קשר ,והוא ישמח אם משה ליאון
ישתתף בסיום שלו.
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 35
לכותל כדי לשפוך את ליבו לפני ה ‘ על צרתו הפרטית ,אך ליבו היה הרפואה ,ב‘הפוך על הפוך‘ ,כאשר שני בני הזוג נושאים את הגֵן ,נמנעת
פתוח לצרתם של אחרים .כששמע על צרתו של אותו יהודי ,התמלא הופעתו בדור הבא ,אך אם אחד מבני הזוג אינו נושא את הגֵן של אותה
עליו רחמים ופתח את כיסו לרווחה ,ועל המקום כיסה לו את חובותיו מחלה ,יש סיכוי שהוא יופיע אצל אחד הילדים.
העצומים והחיה את נפשו. אביה פנה לשדכנים רבים כדי שיחפשו ברשימותיהם בחור
אמר הקב“ ה :אתה החיית את נפשו של יהודי והושעת אותו הנושא את אותו גן נדיר ,אך כל החיפושים העלו חרס בידם .חלף זמן,
מצרתו ,אני אושיע אותך מצרתך! הבחורה לא נהיתה צעירה יותר ...ושידוך -אין.
כך הפך אותו יהודי לשדכן של בתו של מיטיבו .הוא ,כמובן ,סירב בצר לו ,החליט האב לטוס לארץ ישראל ולשפוך שיחו לפני קונו
לקחת דמי שדכנות ,הרי הוא קיבל אותם מראש ,בסכום מפולפל של בכותל המערבי ,מקום ממנו לא זזה השכינה.
מאה אלף שקל... הוא הגיע לכותל ,התיישב בפינה צדדית והחל באמירת תהילים
השידוך קם והיה .כעבור זמן חזר היהודי האמריקאי לכותל בלב שבור .לידו ישב יהודי שאף הוא אמר תהילים בבכיות נוראות.
המערבי ,הפעם כדי להודות לה‘ על הישועה הגדולה. היהודי האמריקאי הסתקרן לדעת על מה בוכה אותו יהודי.
לאדם אסור לשכוח שהקב “ ה איתנו גם בתוך הקושי הגדול.
ולכן אסור להתייאש ולהישבר אלא לסמוך רק על הקב“ה שיושיע. אחרי ששניהם הספיקו לומר חלק ניכר מספר התהילים ,היהודי
)שש באמרתך( האמריקאי פנה ליהודי שלצידו ופתח עימו בשיחה .היהודי ניגב את
דמעותיו ופתח את סגור ליבו ” :מצבי הכלכלי גרוע מאוד ,אני עסוק כל
היום בגלגול חובות ,הצ‘ קים חוזרים ...אני עומד בקרוב לחתן את בתי,
ההוצאות גדולות והקופה ריקה .אני משועבד לכל הגמ“חים בעירנו ,והם
לא מוכנים לתת לי הלוואות נוספות .מה עושה יהודי במצב כזה ,כשכל
הדלתות נסגרות בפניו? פונה לקב “ ה ...לכן באתי לכאן -כדי לבכות
הלכות שניים מקרא ואחד תרגום לקב“ה .כששערי הדמעות פתוחים ,שערי שמים נפתחים“...
-אף על פי שאדם שומע פרשת השבוע בכל שבת בציבור ,חייב לקרות שאל אותו היהודי האמריקאי” :על אלו סכומים אתה מדבר?“
לעצמו בכל שבוע ושבוע פרשת אותו שבוע ,שניים מקרא ואחד תרגום. השיב :מאה אלף שקל.
ורמז לזה בתורה )שמות א ,א(” :ואלה שמות“ -ראשי תיבות :ו‘חייב א‘דם היהודי האמריקאי הוציא מכיסו פנקס צ‘קים וכתב לו צ‘ק על
ל‘ קרוא ה ‘ פרשה ש ‘ניים מ‘ קרא ו ‘אחד ת ‘ רגום .ואפילו הוא תלמיד סך שלושים אלף דולר -שווה ערך למאה אלף שקל.
שוב ירדו דמעות מעיניו של היהודי ,הפעם דמעות של התרגשות
חכם שתורתו אומנותו ,אף על פי כן חייב לקרוא הפרשה שניים מקרא
ושמחה ,דמעות של הודאה על ישועת ה‘ שבאה כהרף עין” .והיה טרם
ואחד תרגום. יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע“ )ישעיהו סה ,כד(.
אולם נשים פטורות מקריאת שניים מקרא ואחד תרגום. היהודי הודה בהתרגשות למיטיבו ,ובירך אותו בכל הברכות
-המנהג לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום ביום שישי מיד אחר תפילת שבתורה .אחרי שנרגע מעט ,פנה אליו ושאלו” :ומה הביא אותך לכאן?“
שחרית ,כמנהג רבנו האר “ י ז “ ל .אולם מי שהשעה דחוקה לו ,יכול סיפר לו היהודי האמריקאי על ביתו שבגרה ,ועל הקושי שלה
לקרוא החל מיום ראשון ,כפסק מרן ה‘שולחן ערוך‘. במציאת שידוך ,והוסיף וסיפר לו על הסיבה לקושי ” :יש לה מחלה
-לכתחילה אין לקרוא תרגום בליל שבת .אולם לעת הצורך ,שלא קרא נדירה והיא יכולה להינשא רק לבחור שגם הוא לוקה במחלה הזו .עד
היום שילמתי הון לעשרות שדכנים כדי שימצאו לה בחור מתאים ,אך
ביום שישי מפני שהיה עסוק בלימודו כל היום או שמוסר שיעורי תורה
לשווא .הם לא מצאו אפילו בן ישיבה אחד בגיל של שידוכים שלוקה
ברבים ,יכול לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום בליל שבת. במחלה הנדירה ההיא“.
-הלומד את הפרשה עם פירוש רש “ י ,חשוב כמו תרגום )מפני שאין בין שיחו שאל לשם המחלה ,והוא נקב בשמה .אמר לו ” :אני
כוונת התרגום אלא שיבין הפרשה ,ודברי רש “ י מיוסדים על דברי מברך אותך מעומק הלב שבזכות הצדקה הגדולה שעשית עימי ,הקב“ה
חכמינו זיכרונם לברכה המבארים את דברי התורה( .וירא שמים יקרא ישמע את תפילתך ,וביתך תיוושע במהרה“.
תרגום וגם פירוש רש “ י .מיהו ,על פי הסוד לא יוצאים אלא בקריאת שני היהודים המשיכו באמירת התהילים ,האחד -כדי להיוושע,
התרגום ,לכן אם אין לו פנאי לשניהם -התרגום עדיף ,שניתן מסיני. והשני -כדי להודות לה ‘ על הישועה .לאחר מכן הם עמדו להיפרד
לשלום ,לא לפני שהחליפו ביניהם מספרי טלפון ,ואיחלו זה לזה
)אורות ההלכה( ואף על פי שאינו מבין התרגום ,עליו לקראו.
להתבשר בבשורות טובות ,ישועות ונחמות.
משם מיהר היהודי לסניף הבנק שלו ,כדי להפקיד את הצ‘ק...
פקיד הבנק בירך אותו לשלום ורמז לו על החריגה הגדולה בחשבונו.
אמר לו היהודי” :בדיוק לשם כך באתי ,כדי לסגור את החוב“...
הוא מסר לפקיד הבנק את הצ‘ ק ,הפקיד הביט בסכום וכמעט
)ו ,ט( ”נח איש צדיק תמים היה בדורותיו“ פרחה נשמתו ...שלושים אלף דולר ,מאה אלף שקל טבין ותקילין!
פירש רש “ י ” :בדורותיו -יש מרבותינו דורשים אותו לשבח, שאל אותו” :מהיכן השגת מאה אלף שקל?“
שאם בדור כזה רשע נח היה צדיק כל שכן שאילו היה בדור צדיקים היה ”יד ההשגחה!“
צדיק יותר ,ויש שדורשים אותו לגנאי ,שדווקא בדור של רשעים נח היה הוא סיפר לו בהתרג שות על המפ ג ש בכותל עם היהודי
צדיק אבל בדור של צדיקים הוא לא“. האמריקאי ,שדמעותיו נגעו לליבו והוא רשם לו על המקום את הצ‘ ק
שימו לב ,בגנאי לא כתוב ”מרבותינו“ ,רק אלא ”יש דורשים“. הזה .והוסיף ” :אבל אל תחשוב שכסף יכול לפתור את כל הבעיות
אמר על כך רבי מאיר מפרמישלאן זצ“ ל אמירה כל כך מתוקה: בחיים .הנה ,היהודי הזה שילם הון לעשרות שדכנים בארצות הברית כדי
שימצאו שידוך לבתו ,אך הם לא מוצאים“.
רוצים ללמד אותנו ,שגם נח ,הצדיק התמים ,לא יצא נקי מבעל הלשון. ואז סיפר לו על מחלתה הנדירה ,ועל המגבלה להינשא לבחור
יהודי ,אם מדברים עליך לשון הרע -אל תיבהל .גם על נח דיברו החולה באותה מחלה.
לשון הרע ,ודע שדוברי לשון הרע האלו הם לא ”מרבותינו“... שאל הפקיד” :מה שם המחלה?“
)נאה דורש -רבי חזקיהו יוסף קרלינשטיין שליט“א( הוא נקב בשם המחלה .כששמע הפקיד את שם המחלה ,ניתר
)ז ,י( ומי המבול היו על הארץ“
” ֵ ממקומו כנשוך נחש .היהודי נבהל” :מה קרה? הכל בסדר איתך?“
שמי המבול ירדו על הארץ ולא עלו לכאורה ,ברור ומובן ֵ ואז אמר לו הפקיד” :יש לי בן ,בחור ישיבה מובחר שבמובחרים,
לשמים ,ואם כן ,מדוע מדגישה התורה שהיו המים ” על הארץ “? אך הוא ’תקוע ‘ בשידוכים כי הוא חולה במחלה הזו .אנחנו מחפשים
בספר ”אגרא דכלה“ כתב ,שהמים רצו לעשות את רצון ה‘ ,ולכן אצל כל השדכנים בחורה מתאימה עם בעיה דומה ,ועד היום לא
מצאנו“...
שינו מטבעם .דרכם של המים לחלחל באדמה ,אבל ֵמי המבול לא חלחלו כעת הגיע תורו של בעל הצ‘ ק לקפוץ מהתרגשות ...הוא מיהר
באדמה אלא נשארו ” על הארץ“ ,כדי למחות את כל הרשעים במבול, להתקשר ליהודי האמריקאי כדי לבשר לו על ה‘מציאה‘ .מסתבר שזמן
)שש באמרתך( כציווי ה ‘. קצר לפני כן הוא סיים את אמירת התהילים בכותל ופנה לדרכו” .ברצוני
להציע שידוך לבתך -בחור ישיבה מובחר ,הלוקה באותה מחלה
נדירה“...
כך זכה גם היהודי האמריקאי לישועת ה‘ כהרף עין! הוא בא
לעילוי נשמת :יואב בן מוחא בן סימי ,שושנה שירה חג‘בי בת אברהם ,מיכאל חג‘בי בן סעדיה ,לזכות אריה חג‘ בי בן שושנה ,טלעת בת טאוס ,צדוק בן סעיד הינדי ,ציון נגר בן סעדה ,אסתר תוהמי בת סעיד ,מיטל ודיקלה בנות אסתר וישראל,
חנה מנצור בת יוסף ,רחל שגן בת שולמית ,סעדיה בן שלמה ,חנניה סספורטס בן קלרה ,אופיר בן יצחק ,יאיר נגר בן זכריה .הראל בן הדסה ,דוד בן פריחה ,חיים כלאפו בן אסתר ,אליעזר בן זולה ,ציון בן רחל ,אריאל בן זילפה ,בניהו בן יהודית,
איל בן צדוק ,כרמלה בת גורג‘ יה ,כוכבה בת אורה ,אהרון בן חיים ,שלמה בן רוזינה ואהרון ,רוזט רייזל בת יהודית ,זכריה בן יפת חסן יעקב ,שושנה שמעה בת ישראל ,שושנה קמר בת עוואד.
לרפואת :נוי בת הילה ,חנה בת סין-שרה שפירנצה ,רונית בת זהבה ,מארק בן רחל ,אילן בן רומית ,שושנה בת מזל ,אסתר בת מרים ,ליאת בת אסתר ,מאיר רפאל בן מסעודה ,שירן בת אילנה ,נעמי בת אורלי ,צבי כהן בן אמירה.
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 36
מאחורי חלון הראווה
באחד הימים ,כשעברתי בחניון ציבורי ,הבחין בי מכר מרחוק וקרא לעברי:
"הרב פרידמן ,איך ירדת כל כך יפה במשקל? ת ַלמד גם אותי איך עושים את זה!"
"פשוט מאוד" ,עניתי לו בחיוך" .צריך לחלות במחלה ,ואז זה קורה כמעט אוטומטית .אני,
למשל ,ירדתי בערך קילו בשבוע."...
"אוי געוואלד" ,הוא נבהל" .לא ידעתי."...
צחקתי.
אבל אחר כך חשבתי כמה הסיפור הקטן הזה ממחיש דבר שלמדתי שוב ושוב במהלך חיי:
כמה מעט אנחנו יודעים על מה שמסתתר מאחורי מה שאנחנו רואים.
לפני יותר מעשרים שנה ,כאשר זוגתי הראשונה ע"ה חלתה ,הייתי אתה בדרך לרופא שהיה
אמור להכריע אם עליה לעבור גם טיפולי הקרנות ,נוסף על שאר הטיפולים.
באותם ימים סבלתי מנקע קשה ברגל וצלעתי מאוד .נוסף על כך ,שקלתי אז יותר
מארבעים קילוגרמים מעל משקלי היום.
כשנכנסנו לבית החולים עלתה בי פתאום מחשבה שגרמה לי לצחוק.
מה חושב מי שרואה אותנו עכשיו? נעבעך ,אישה צעירה ובריאה ,ולצידה בעל שמן וצולע.
ודאי הוא החולה והיא המסכנה שנאלצת ללוות אותו...
והאמת הייתה הפוכה לחלוטין.
מאז נתקלתי באותה תופעה באינספור צורות.
פגשתי אנשים שנראו כאילו אינם שווים שקל ,והתברר שהם עשירים מופלגים .ופגשתי
אנשים שנראו מיליון דולר ,והיו אכן "מיליונרים" – בחובות.
בעבודתי שמעתי אנשים מדברים בקנאה על פלוני :איזה בית יש לו .איזו משפחה .איזה
מעמד .איזה חיים.
ואני ישבתי מולם ושתקתי.
לא יכולתי לספר להם שאני מכיר את אותו אדם מקרוב מאוד ,ושאילו ידעו מה באמת
מתרחש מאחורי הדלת הסגורה ,ייתכן שכל קנאתם הייתה נעלמת ברגע.
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 37
2
פגשתי אנשים שהופעתם החיצונית הקרינה הצלחה וביטחון ,ובפנים התמודדו עם קשיים
עצומים .ולעומתם אנשים פשוטים ,שאיש לא היה מסתובב אחריהם ברחוב ,וגיליתי בהם
חכמה ,עומק וכוחות נפש יוצאי דופן.
אני נוסע לפעמים לבתי מלון או לחופשות בחו"ל .במיוחד כשמדובר בתקופות שאינן עונת
החופשות הרגילה ,קל להסתכל על האנשים שמסתובבים שם ולחשוב :יש להם כסף ,הם
נוסעים ,מבלים ועושים חיים.
אבל ככל שחולפות השעות והימים ,ומתחילים לשוחח ולהכיר ,מתגלה לפעמים תמונה
אחרת לגמרי .כמובן ,לא לכל אחד יש סיפור קשה שמסתתר מאחורי הנסיעה ,אבל אצל
רבים מתברר שיש מאחורי הנסיעה גם סיפור שלא ראינו .אחד מתמודד עם מחלה ולכן
נזקק לצאת ולהתאוורר .לאחר יש ילד נכה והמשפחה כולה זקוקה להפוגה .שלישי עבר
משבר קשה ,ומישהו דאג לממן לו כמה ימים כדי שיוכל קצת לאסוף את עצמו.
ופתאום מתברר שמה שנראה מבחוץ כמו החיים הטובים שלו ,הוא לפעמים דווקא הדרך
שלו להתמודד עם החיים הקשים שלו.
לקח לי שנים ללמוד שלא לסמוך יותר מדי על הרושם הראשוני .יש בו הרבה ,בוודאי ,אבל
לפעמים הוא מטעה באופן שקשה להעלות על הדעת.
ואני יודע זאת גם מן הצד השני.
לא מעט אנשים הסתכלו עליי במשך השנים והיו בטוחים שהכול הולך לי .שלא חסר לי
מאומה .לפעמים המציאות הייתה רחוקה מכך כרחוק מזרח ממערב.
אחד המקרים הללו נחרת בי במיוחד.
כשבועיים או שלושה לפני שזוגתי הראשונה ע"ה נפטרה ,כאשר מצבה כבר היה קשה
מאוד ,הגיע אליי אברך צעיר .הוא היה מוטרד וכאוב מכך שהשווער שלו אינו מכבד אותו
כפי שלדעתו ראוי היה לכבדו.
דיברנו ארוכות .ניסינו לחשוב מה הוא יכול לעשות ,כיצד לדבר ,מה אפשר לשנות.
לקראת סוף השיחה אמרתי לו:
"ככה זה בחיים .אנחנו משתדלים ועושים את מה שאנחנו יכולים ,אבל צריך לקחת
בחשבון שלא תמיד הכול מסתדר כפי שאנחנו רוצים .תעשה מה שביכולתך ,ומה שלא
יצליח – זה מה שיש .לפעמים צריך ללמוד גם להשלים עם מה שאיננו יכולים לשנות".
הוא הביט בי ואמר כמעט בהתפרצות:
"תראה מי שמדבר! לך לא חסר כלום בחיים .הולך לך טוב .אתה 'הרב אהרן פרידמן' ,יושב
לך על כיסא משרדי גבוה ומכובד ,לוקח כמה מאות שקלים על כל שעת שיחה ,ואתה יכול
להגיד לי להשלים עם מה שלא הולך לי?!"
הסתכלתי עליו ופרצתי בצחוק.
"אתה רוצה שאוריד את הכפפות?" שאלתי.
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 38
3
ואז סיפרתי לו.
"אתה יודע שאשתי חולה כבר שנתיים? אתה יודע איזה גיהנום אנחנו עוברים עם
הטיפולים? אתה יודע שכרגע מצבה בכי רע ,ושאני יכול לקבל בכל רגע טלפון שזהו זה?".
ושיתפתי אותו בעוד כמה דברים מחיי שלא בדיוק הסתדרו לפי מה שרציתי ותכננתי.
הוא היה המום.
למחרת הוא התקשר אליי" .לא ישנתי כל הלילה" ,אמר" .איך יכולתי לומר לך דברים
כאלה?".
אמרתי לו:
"לא סיפרתי לך את כל זה כדי לומר שאין לך זכות לכאוב מפני שאני עובר משהו קשה
יותר .להפך .במשך כל השיחה התייחסתי ברצינות ובכבוד למה שכואב לך וניסיתי לעזור
לך .רק כשהתרסת לעומתי כאילו אין לי זכות לומר שצריך להשלים בחיים עם מה שלא
הולך ,סיפרתי לך מה אני עובר ממש בימים אלו.
"רציתי שתבין שאתה יכול לראות רק את הכיסא שעליו אני יושב .אבל אינך רואה את
החיים שאני לוקח איתי כשאני קם ממנו".
✦✦✦
וזו אחת האשליות הגדולות בחיינו.
אנחנו רואים אנשים מבחוץ ,ומשלימים בעצמנו את מה שאיננו רואים.
אנחנו רואים הצלחה ומניחים שיש גם שלווה .רואים כסף ומניחים שיש ביטחון .רואים
משפחה יפה ומניחים שיש אושר .רואים אדם מחייך ומניחים שאין לו על מה לבכות.
ואז אנחנו משווים את כל מה שאנחנו יודעים על עצמנו ,אל המעט מאוד שאנחנו יודעים
על האחר.
זו השוואה שאין לנו שום סיכוי לצאת ממנה בשלום.
לכן ,כשאני אומר לעצמי שלא לקנא באחרים ,אינני מתכוון רק לאמרה הידועה שאילו
היינו רואים את כל החבילה שלהם ,היינו מעדיפים את שלנו .ייתכן שכן וייתכן שלא .אינני
יודע.
הנקודה פשוטה הרבה יותר:
אנחנו פשוט לא יודעים מהי החבילה שלהם.
אנחנו רואים רק מה שנמצא בחלון הראווה .איננו יודעים מה מתרחש במחסן.
ולכן ,לפני שאנחנו מסתכלים על אדם אחר וחושבים" :הלוואי שהיו לי החיים שלו",
כדאי לזכור :לעולם אל תאחל לעצמך את חייו של אדם שאינך מכיר את כל סיפורו.
─── ✦ ───
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 39
לע"נ הרב עמוס כמוס חיים בן פורטונה זצוק"ל
התשפ"ז בס"ד
גליון מס'
40
ֹח
נ ַ
'יו ֶסל בּ וּר' ו ְּק ֻד ּׁ ַ
שת ַה ִדּ בּ וּר ֹ
שכֵ ןִ ,מ ּ ֶמ ִּני ִ ּב ֵ ּק ׁש לְ ַה ִּג ַ
יע/ "ר' ֹיו ֵסף ַה ּ ׁ ָ ֻח ֶדת/ לו ְמ ִדים נְ ֻקדָּ ה ְמי ֶ ש ֵתנ ּו ְֹ ּבפָ ָר ׁ ָ
יע".
צ ַ ָ
נו ְ ּכ ָח ָתן -לְ ִב ְּתך הוּא ִ ּב ֵ ּק ׁש לְ ַה ִ ּ ֶאת ְ ּב ֹ שפָ ה ְמכֻ ֶּב ֶדת.ַּכ ּ ָמה ָח ׁשוּב לְ ַד ֵּבר ְ ּב ָ ׂ
ש ַאג וְ ָצ ַרח/: ִמיָּד ַּב ַעל ַה ַּביִ ת ׁ ָ מות לַ ּ ֵתבָ ה/
יסת ַה ְ ּב ֵה ֹ ס ּ ָפר ַעל ְ ּכנִ ַ שר ְמ ֻ ַּכאֲ ׁ ֶ
שי ּ ְ
ָך!! ַא ּ ָתה ִמ ְת ַּכ ֵ ּון לְ ֹיו ֶסל בּ וּר?? זֶה ַמ ּ ָמ ׁש לֹא ׁ ַ ַה ּת ֹו ָרה נִ ְמנְ ָעה ִמ ְ ּל ִה ׁ ְש ּ ַת ּ ֵמ ׁש ְ ּב ִמ ָּלה לֹא ֹ
טובָ ה.
שאֲ נִ י ִעם ֹיו ֶסל בּ וּר ֶא ׁ ְש ּ ַתדֵּ ְך??/ רוצֶ ה ׁ ֶַא ּ ָתה ֹ לו ַמר ְ ּבפֵ רו ּׁשַ :ה ְ ּב ֵה ָמה ַה ְּט ֵמ ָאה/קום ֹ ו ִּב ְמ ֹ
ְ
ש ִא ִּתי ִּת ְס ּ ַת ֵּבך"...
צֵ א ִמ ּפֹה ַמ ֵהר ,לִ ְפנֵ י ׁ ֶ שפָ ה נְ ִקיָּה וְ נָ ָאה. נִ ְמ ְסר ּו ַה ְדּ בָ ִרים ְ ּב ָ ׂ
דון ִ ּב ְר ָע ָדה/ :
ש ַאל ֶאת ָה ָא ֹ ש ֵרת וְ ׁ ִָמיָּד ָקם ַה ְּמ ׁ ָ שר ֵאינֶ ָ ּנה ְטה ָֹרה"/
"ה ְ ּב ֵה ָמה אֲ ׁ ֶ
ָא ְמ ָרה ַה ּת ֹו ָרה ַ :
ידה. יחהַ ,א ְך ְ ּב ִפי ֻק ׁ ְשיָה וְ ִח ָ " ְסלִ ָ או ָרה. או ִתיּ ֹות ְ -מי ּ ָֻת ֹ
רות לִ ְכ ֹ מונֶ ה ֹ ו ְּבכָ ְך ֶהאֱ ִריכָ ה ְ ּב ֹ
עוד ְׁש ֹ
לִ ְפנֵ י ַּכ ּ ָמה י ִָמים ִ ּבי נָ זַ ְפ ּ ָת וְ גָ ַע ְר ּ ָת/ תו ֶהה/בו ְך וְ ֹ
ַא ְך ָּכאן ִמיָּד ַה ּק ֹו ֵרא יִ ְהיֶה נָ ֹ
שם ְּגנַ איָּ ,כ ְך ָא ַמ ְר ּ ָת. יתי ֶאת ' ֹיו ֶסל בּ וּר' ְ ּב ׁ ֵ ִ ּכי ִ ּכ ִּנ ִ "ש ִמינִ י" וְ ְ"ר ֵאה",
מו ׁ ְ
רותּ ְ ,כ ֹ
הֲ ֵרי ְ ּבפָ ָר ׁש ֹות אֲ ֵח ֹ
ָ
מו ּ ִפיך נִ ׁ ְש ָמע/ וְ ִה ֵ ּנה ָּכ ֵעת ְ ּב ֹ ּ"ט ֵמ ָאה"/ "ט ֵמא" ו ְ יעות ַה ִּמ ִ ּלים ָ מו ִפ ֹ ֵּכן ֹ
תו ַה ִ ּכ ּנוּי ְ ּב ִדיּוּקַ ...על דָּ בָ ר זֶה ֶא ְת ַמ ּה!" או ֹ ֹ שםַ ,ה ּת ֹו ָרה ָּכ ְך ִה ְת ַּב ְּט ָאה?? ַמדּ ו ַּע ׁ ָ
לו ַּב ַעל ַה ַּביִ תָ " :צ ַד ְק ּ ָת ָאכֵ ן/ֵה ׁ ִשיב ֹ מות אֲ ֵח ִרים ֻמ ּ ָתר ָּכ ְך לְ ַד ֵּבר?/ קו ֹ
לָ ּ ָמה ִ ּב ְמ ֹ
שכֵ ן.
של ׁ ָ
שר ָּבא ָא ָדם זָ ר לְ בָ ֵררַ ,על ְ ּכ ָת ְב ּת ֹו ׁ ֶ ַא ְך ַּכאֲ ׁ ֶ ָמה ַה ֶה ְבדֵּ ל? דָּ רו ּׁש ּפֹה ֶה ְס ֵּבר!
נוגֵ ַע לָ נ ּו ,וְ לָ כֵ ן לֹא ָראוּי/ ֵאין זֶה ֹ ש ַאל/
ש ֵאלָ ה ֹזו ַה ּ ַמ ִּגיד ִמדּ ו ְּבנָ א נִ ְ ׁ ְׁ
ֵש בּ ֹו ִּג ּנוּי.ּ
שי ׁלְ ַה ִּגיד ָעלָ יו דָּ בָ ר ׁ ֶ של: לו בְּ ָמ ֶָׁיה כְּ ֶה ְר ֵ ּג ֹ
שיב ָעל ָוְ ֵה ִ ׁ
נו ְ ּכ ָח ָתן לְ ִב ִּתי/ יעים לִ י ֶאת ְ ּב ֹ צ ִ
שר ַמ ִ ּ אוּלָ ם ַּכאֲ ׁ ֶ שה ִ ּביהו ִּדי ּ ַתלְ ִמיד ָחכָ םְ ,מפֻ לְ ּ ָפל וְ גַ ם ַחד/ ַמעֲ ֶ ׂ
שר ֵסרו ִּביָ ,מה ִס ָּב ִתי?" ָצ ִר ְ
יך אֲ נִ י לְ ַה ְס ִ ּביר ֶאת ּ ֵפ ׁ ֶ קום ֶא ָחד. ש ָהיָה ַ ּגם ָע ׁ ִשיר ּ -ת ֹו ָרה וּגְ ֻד ָּלה ְ ּב ָמ ֹ ֶׁ
ָ ּכ ְך הוּא ַּגם ַה ִּנ ְמ ָׁשלִ ,סיֵּם ַה ּ ַמ ִּגיד בִּ לְ ׁש ֹו ֹנו ַה ּט ֹובָ ה/ ּתו ָ ּגר יְ הו ִּדי ֶא ְב ֹיוןַ ' ,עם ָה ָא ֶרץ' ָ ּגמוּר/ִ ּב ׁ ְשכֵ נו ֹ
מות וְ ַחיּ ֹות נִ ְכנְ ס ּו
מונָ ה לָ נ ּו ַה ּת ֹו ָרה ֵאיל ּו ְ ּב ֵה ֹ
ָּכאן ֹ 'יו ֶסל בּ וּר'.
נו ַדע ְ ּב ִפי ָּכל ַּב ִ ּכ ּנוּיֹ :
שר ֹ אֲ ׁ ֶ
לַ ּ ֵתבָ ה.
של ַה ְּג ִביר/ יתו ׁ ֶ
ֹיום ֶא ָחד ַעל דֶּ ֶלת ֵּב ֹ
הו ָרה ו ִּמי לֹא/ ֵאין זֶה ֵמ ִענְ יָנֵ נ ּו לָ ַד ַעת ִמי ֵמ ֶהם ְט ֹ לו ֵאיזֶה ֵהל ְ
ֶך ָצ ִעיר. ִה ְתדַּ ּ ֵפק ֹ
נו. ִמ ּ ׁשוּם ָּכ ְך ׁ ִש ָ ּנה ַה ָּכתוּב וְ ֶהאֱ ִר ְ
יך ִ ּבלְ ׁש ֹו ֹ
שר לַ עֲ זֹר?/ ש ַאלָ :מה ֶא ְפ ׁ ָ ש ֵרת וְ ׁ ָלו ַה ְּמ ׁ ָּ ָפ ַתח ֹ
ְ ּכ ֵדי לְ לַ ְּמ ֵדנ ּו מו ָּסר וְ ׁ ִשעוּר/ ש ָ ּגר
של יְ הו ִּדי ׁ ֶ
ש אֲ נִ י ֶאת ְ ּכ ָת ְב ּת ֹו ׁ ֶ
או ֵר ַחְ :מ ַח ּ ֵפ ׂ ָענָ ה ָה ֹ
שת ַה ִדּ בּ וּר.
ַּכ ּ ָמה ָח ׁשוּב לִ ׁ ְשמֹר ַעל ְק ֻד ּ ׁ ַ ָּב ֵא ֹזור.
שר ְמ ַד ְ ּב ִרים/ מות ַּכאֲ ׁ ֶ קו ֹ אוּלָ ם ִ ּב ׁ ְש ַאר ְמ ֹ מו ֹיו ֵסף ,הֲ ֵת ְדע ּו אוּלַ י ֵהיכָ ן הוּא ִמ ְתג ֹּו ֵרר?/ ׁ ְש ֹ
של יְ הו ִּדי ִמ ּ ַמאֲ כָ לִ ים אֲ סו ִּרים. ירת נַ ְפ ׁש ֹו ׁ ֶ
ַעל ׁ ְש ִמ ַ קו ֵדר.
לו ֵעג וְ ֹ
חוק ֹ
ש ֵרת ִ ּב ְצ ִֹמיָּד ּ ָפ ַרץ ַה ְּמ ׁ ָ
ְ
נון ַרך וְ ָע ִדין/ ְ
שם ֵאין צ ֶֹרך לְ ִה ׁ ְש ּ ַת ּ ֵמ ׁש ְ ּב ִסגְ ֹ ָׁ 'יו ֶסל בּ וּר' ַה ִּמ ְס ֵּכן/
ְ ּבוַ דַּ אי ִמ ְת ַּכ ֵ ּון ַא ּ ָתה לְ ֹ
לו ַמר" :דָּ בָ ר זֶה ָט ֵמא הוּא לָ כֶ ם" ְ ּבכָ ל ח ֶֹמר ֶא ָּלא י ׁ
ֵש ֹ שם הוּא ָּב ַחר לְ ִה ׁ ְש ּ ַת ֵּכן. ֵש ִ ּב ְק ּ ָתה ָ ׁ -
חוב י ׁ ִ ּב ְקצֵ ה ָה ְר ֹ
ַה ִדּ ין!
תו/
ש ְר ֹ
ש ַמע ַּב ַעל ַה ַּביִ ת ֶאת ִדּ ְב ֵרי ְמ ׁ ָ ָׁ
נִ ְ ׁש ּ ַתדֵּ ל ַּגם ָאנוּ לְ ִה ְ ׁש ּ ַת ּ ֵמ ׁש ּ ָת ִמיד בְּ לָ ׁש ֹון נְ ִקיָּה/ תו:
או ֹ יח ֹ הו ִכ ַו ִּמיָּד נָ זַ ף בּ ֹו וְ ֹ
שפָ ה ְראוּיָה. וּלְ ַד ֵ ּבר זֶה ֶאל זֶה בְּ ָ ׂ
ֵש ָּכ ְך לְ ִה ְת ַּב ּ ֵטא?/ך ִמ ְת ַּביּ ַׁה ֵאינְ ָ
בות וְ גַ ם נְ פַ ְר ֵ ּגן/ נְ ַר ֶ ּבה בְּ ִמ ִ ּלים ֹ
טו ֹ שכֵ ן ִ ּב ְפנֵ י ָא ָדם זָ ר ֵ -אין זֶה נָ ֶאה!
לְ ַהעֲ לִ יב ׁ ָ
יאת ג ֹּואֲ ֵלנוָּ ,א ֵמן! רוב לְ ִב ַ וְ נִ זְ ֶ ּכה כְּ בָ ר בְּ ָק ֹ או ֵר ַח/
ַּכעֲ בֹר ַּכ ּ ָמה י ִָמיםׁ ,שוּב ַּבדֶּ לֶת ֹ
ש ִ ּב ֵ ּק ׁש ִעם ֶה ָע ׁ ִשיר לְ ׂ
ש ֹו ֵח ַח. ש ְדכָ ןֶ ׁ ,
ַה ּ ַפ ַעם ָהיָה זֶה ׁ ַ
מחבר :עוז חקק © לתגובות ,או להזמנת דרשה בחרוזים לכל אירועozhakak76@gmail.com 052-7662106 :
להצטרפות לרשימת התפוצה במייל ,נא לשלוח מייל לכתובתŽnjŚĂŬĂŬϳϲнƐƵďƐĐƌŝďĞΛŐŽŽŐůĞŐƌŽƵƉƐ͘ĐŽŵ :
)ניתן לצאת בכל עת ע"י הקשה על "ביטול הרשמה"( לקבלה בואצאפ – נא לשלוח המילה "צרף" למספר 051-2993721
לע"נ פאר הדור ,הגאון הרב לע"נ מרת פרידה בת להצלחת ילדיי :חגית ובת שבע לרפואת א"מ הרצל אלדד בן
עובדיה יוסף בן ג'ורג'יה אסתר מושייב בנות נועה ,וניתאי בן נועה סעידה וא"מ דיצה בת שפרה
ניתן להאזין להקראת העלון בחרוזים ע"י המחבר ,במספר ישיר בקול הלשון . 0733-718-996 :שמעו ותחי נפשכם!
מומלץ להירשם לקבלת צינתוקים כאשר עולה תוכן חדש בקו ,ע"י הקשה על סולמית בכניסה ,ולאחר מכן להקיש .1
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 40
čď ĞĥđĐĕ ěč ĘďĜĚ ęēĜĚ Ĝ"ĞĘ ęČđ čČ ďđčĕė ĦđđĢĚ ģđĒĕēĘđ ĕĜđĕĞĤĐđ ĕĦėĘĐĐ ĞďĕĐ ĦģĚĞĐĘ ĦĕĞđčĥ ĦĕĜĤđĦ ĐĚč
ď"ĝč
146 'Ď ĐĜĥ | Ē"ĠĥĦ ēĜ ĦĥĤĠ
ęĐĕčČ ĕďĕĘ Čč ĐĒĐ ęĕđĝĚĐ ĤčďĐĥ ĤėĕĜđ ĦđĕĐ ,đĜĕĕĐď .đďđčė ęđĥĚ
ĞđďĚ ,'ĚĎĐ ĐĥģĚđ .đĤĕĒēĕĥ ,đďđčė ęđĥĚ ěėĘđ ěđĘģ Ėėč ĥĕ ,ĘĒĎč Ėĥďģ ĦđĤčď đĜĕĤđĐ
.ĞĥĤđ ěĘĒĎ ęďČč ĤčđďĚ ĕĤĐ ,đĜđĘģ ĦČ ěģĦĘ ęĕčĕĕē ęĐ ĞđčĥĐ ĦĥĤĠč ęČđ čČ ďđčĕė
ĝĞĜĞĠĤČĐ ďđď ĘČĤĥĕ ĕčĤ ěđČĎĐĘ 'ďđď ĖĤčĕđ' ĤĠĝĐ ĕ"ĠĞ
ĦĔĕĥĘ ĕĤĐ ,Ē"ĔĐđ ğĝđĕ ĦĕčĐ ęĕĥģĚ ĦČĒĐ ČĤĚĎĐ ĦĕĕĥđģĚđ ĎĤđčĝĚČĕĘĕđđ 'ęĕĜĚĒĐđ ĘČĤĥĕ' ĦĘĕĐģđ ĦĝĜėĐ Ħĕč čĤđ ġ"đĚ
.ČĤĚĎĘ ė"Č Đĥģ ĐĚ ,ĞĥĤ čČ Ęĥ đďđčėč ęĎ ęĕčĕĕē ę"čĚĤĐ
,ġĕĥčĕĕČ ěĦĜđĐĕ ĕčĤ ěđČĎĐ ĥďēĚ ,đĒ ĐĕĥđģĚ ę"čĚĤĐ ĦČ čĥĕĕĘ ĕďėđ (č"Ę Č"ĕ) ěĤĀ ēĀ Łø ēĤÿ ŕþ ĦĚĀňÿđ
ģĤ ČđĐ ,ĞĥĤ đĕčČ ďđčėč čĕĕē ęďČĥ ę"čĚĤĐ ĕĤčď ęĞĔ ĦĚČčĥ ěĞĜė ġĤČĘ Ččđ ěĤēĚ ęĐĤčČ ČĢĕĥ ĤēČĘ ĦĚ ēĤĦĥ À ĕ"ĥĤ čĦė
ĐĒĐ čČĐ ęČ ĦĞďĘ Ęđėĕ đĜĕČ ,ďĢĐĚ ĐČđĤĐ ĕė - ěĕĞĐ ĦĕČĤĚ ęđĥĚ ĐĚĘđ (ęĕĜĥĐ ěđčĥē ĦČ ĐĥđĞ ĕ"ĥĤ) ,ĐĜĥ ęĕĥĥĚ ĤĦđĕ ęĥ ĐĕĐđ
ěĦĜđĐĕ ĕčĤ ěđČĎĐ ĤČčĚ ,ěė ęČđ .đďčėĘ ěčĐ čĕđēĚ ěėĘđ ,ČĘ đČ ĞĥĤ ČĐĕ ČĘĥ" ,ęĐĤčČ Ęĥ đĦČĕĢĕĘ ēĤĦ Ęĥ đĦĦĕĚ čđĦėĐ ęĕďģĐ
ęĕďĘĕĐ ęĕčĕĕēĥ ĐĜĞĔĐ Ęė ĕĤĐĥ ,ĦĜčđĚ ČĤĚĎĐ ĦĘČĥ ,ġĕĥčĕĕČ đēĕĜĐĥ ,đĕčČ ďđčė ĦČ ęĤčČ ęĕĕģ ČĘ đĤĚČĕđ ĘėĘ ęĝĤđĠĚ ĤčďĐ
"đĘĒĎĥ ĕĜđĘĠ đĐĒ đĤĚČĕ ČĘĥ" ęđĥĚ ČđĐ ,ęĐĕčČ ĦĘĒĎ ĦČ ĤĕĒēĐĘ ęĕĕđĤģ ęĐĕĕēč ğČ ęĕĞĥĤĐĥ ,ĦĚ čđĦėĐ đČĤģ ĖėĕĠĘ ,đĘ ĖĘĐđ ěģĒ
ĘĘĎč ĐĒčĦĚ ČčČĐĥ đĜĕčĕĥ đĘČ ĕĤĐ ěė ęČđ ,ĕ"ĥĤ ĤČčĚĥ đĚė 'đėđ "ęĕĦĚ
,ěė ęČđ ,đďđčėč ęĕčĕĕē ČĘđ ĞĥĤ ČđĐĥ ęĕĞďđĕĥ đĘČ ęĎ ęĐ À ,đĦĘĒĎ ĐĘĞđ đĕčČ ĦČ ęĐĤčČ ēĕĜĐ ĦĚČč ĞđďĚ ĐĘČĥĐ ęĢĞĘ ,ĦĚČčđ
ęđĥĚ ę"čĚĤĐ ĦĔĕĥĘ đĘĕĠČ ,đďčėĘ ęđģĚ ěĕČ ĕĤĐ :ČĤĚĎĐ Ħĕĕĥđģ ĦĔĕĥ ĦĚďģĐč ,1ġĕĥčĕĕČ ěĦĜđĐĕ ĕčĤ ěđČĎĐ čĦė ,ěĞĜė ġĤČĘ
.ę"čĚĤĐ ĘĞ Ē"ĔĐđ ĕ"čĐ Ħĕĕĥđģ ĦČ čĥĕĕĚ Ėėčđ .ěĕĞ ĦĕČĤĚ ĘėĚ ,đĦĘĘģđ đĦČėĐ ĘĞ ĤđĔĠĥ đĘĕĠČ ,ĞĥĤ đĕčČ ęČĥ 2ę"čĚĤĐ
ĦčĕĒĞ Ęĥ đĜĘĥ ĐĥĤĠč ęĎ ġĕĥčĕĕČ ěĦĜđĐĕ ĕčĤ ěđČĎĐ ĤČčĚ ĐĒ ĕĠĘđ .đďčėĘ čĕĕē ęđģĚ
đĕčČ ďđčėč čĕĕē ĐĕĐ ČĘ ČđĐ ,ěĕďĐ ďĢĚĥ .đĕčČ ēĤĦ ĦČ ęĤčČ ,ČĤĚĎĐĚ ę"čĚĤĐ ĦĔĕĥ ĘĞ 3Ē"ĔĐđ ğĝđĕ ĦĕčĐ Ħĕĕĥđģ ĦČ ČĕčĚđ
ĦĔĕĥė ,ěĕĞĐ ĦĕČĤĚ ęđĥĚ ģĤ ?ĐĚ ČĘČ ,Ē"Ğ ďčđĞđ ĞĥĤ ĐĕĐĥ À ĦĚ ĤĥČėĥ ČĤĚĎĐ ĦĤĚđČ ,đĕĜč ĦČ ĘĕėČĚđ ĘĒđĎĐ Ęĥ ĐĕĎđĝč
ěĕČ ĒČđ ,ĦĚ ČđĐĥ đĕĘĞ ęĝĤĠĦĜĥ Ę"Ēē ęĕĤĚđČ ĐĒ ĘĞđ ,ę"čĚĤĐ ČđĐĥ ĘėĘ ĤėĕĜđ ęĕđĝĚ Ĥčď ĐĒ ĐĕĐ ęČ ĘčČ ,ęĘĥĘĚ ęĕĤđĔĠ đĕĜč
.đďčėĘ ěĕĞĐ ĦĕČĤĚ ,ęĐĕčČ ĦĘĒĎ ĦČ ĤĕĒēĐĘ ęĕčĕĕē ěė ęĕĜčĐ ,ĐĤĠ đČ ďĎč ěđĎė ,ĘđĒĎ
.č"ĝ ČĞĕĢĚ Ččč ČĕĎđĝčđ .Ē"ĕ ģ"ĝ Ě"Ĥ 'ĕĝ .3 č"ĕĐ ęĕĤĚĚ 'ĘĐĚ Đ"Ġ .2 Ē"ĞĤ 'ĚĞ ē"ĕ ĥđĤď č"ē ĥčď ĦđĤĞĕ .1
ĦđėĘĐė ,ĦđĕđĢĚĐ ĦđėĘĐĐ ĦČ ďđĚĘĘ ĘČĤĥĕĚ ďēČđ ďēČ Ęė ĘĞ Đčđēĥ ęĥė
ĦđėĘĐ ĦČ ěĜĥĘđ ďđĚĘĘ ęďČ Ęė ĘĞ Đčđē Ėė ,ďđĞđ ěđĥĘĐ ĦĤĕĚĥ ,Ħčĥ ,ĦđėĤč ęĕĕē ĖĤď đĜĕĤđĐ
,ďđČĚ ďĞ ČĕĐ ĐĤđĚēđ ,ěĚĒ Ęėč ĦĕďĕĚĦ ČĕĐ đĒ ĐđđĢĚĥ ,ęČĤđĚđ ęČđ čČ ďđčĕė ĎĐĜĚđ ĐėĘĐč ęČđ čČ ďđčĕė
ĕĘčĚ ,ęĕčĤ ęĕĤčďč Ęĥėĕđ ,ěĚĕĕģĘ ĖČĕĐ Ğďĕ ěĕČĚ ,ĐĕĦđėĘĐ ĦČ ďĚĘĕ ČĘ ęČđ ,'ĐĜĥĐ ĕďĞđĚđ ĦđĦčĥč ęČđ čČ ďđčĕė ĦđėĘĐ ĝĤĔĜđģ' ĕ"ĠĞ
.ĘĥėĜ ČđĐĥ ĦĞďĘ 'ęĕĘđďĎĐ ĦđĤđČĚĐ' ĝ"ēĚ ĕģĝďĜĘĤđģ ěđĥĚĥ ĕčĤ ěđČĎĐĘ
ČĘČ ,ĘĘė čĤĝĘ ĤđĝČ ,đĘ ĔĕĥđĐ đĕčČĥ ĤēČĚ ĦČĒ Ęė ęĞ ,đĕčČ čĤĝĕ ČĘ đďčėĚ đĕčČ ęČ
.ĐĘČĥĐ ėīĞ ,đĘėđČĘđ đĘčģĘ ďĕĚđ ğėĕĦ ĖĕĤĢ đĕčČĥė ěė ĘĞ .1đĕčČĘ čĤĝĘ ěĕČ ěė đĚė ,ĘđďĎĘ ęĕčĤĝĚ ěĕČĥ đĚė
ČĔĕĥĠ ,čīĢđĕėđ ĘđėČĘ ĕĤĠ đĘ ĥĕĎĚ đĕčČ ęČ ČĚĦĝĚĥ :čĕĥĐđ ĐĜĐĕĕđ ĘėČĕ đĕčČĥ ĐĢđĤ ęČ ĘčČ ,čĤĝĕ ČĘ ĘėČĚ ĐĒĕČ ęĞ đďčėĚ
(:đīĠ) ęĕēĝĠč ĤČđčĚė ĘĘė čĤĝĘ ČĘđ đĘčģĘ ďĕĚđ ğėĕĦ ĖĕĤĢĥ đĕčČ ęČ ĐĒ ĕĠĘđ .ĥ"ĕĕĞ .ĐčĤĐ ČĘ ĘčČ ,ĦĢģ čĤĝĘ ĤĦđĚ ,đĜĚĚ
À ČĦĕĕĤđČď čČ ďđčėĥ ĐĠ ĥīėđ ,ĘđďĎĘ ěĕčĤĝĚ ěĕČđ ěĔģĘ ěĕčĤĝĚď ,ĐĘĕĠĦ ĘĞč ĦđĕĐĘ Ğďđĕ ěčĐđ ĐčĕĦĐ ĕĜĠĘ ĘĘĠĦĐĘ đĜč ĦČ ďčėĚ
,čČĐ ĦČĜĐ ĖĤđĢĘ ČčđĐ ĕĤĠĐĥ ĘīĜĐ ěđďĕĜč ęĘđČ .ĘĘė čĤĝĘ ěĕČĥ ĘĞĥ ČĘ ęČ ,čĤĝĕ ČĘ ,ęĕďēđĕĚ ęĕĜđĎĕĜč ěĕĕĜĞ ěĕČĥ ĘđēĐ ĦđĚĕč đČ
ěĦĕĘ ĐĢĤ đĘ đĦčĐČč ĐĜĐ đĕĜĠĘ đĜč ĦČ čČĐ ĐČĤĥ đĕĥėĞ ģĤđ .ĐĘĠĦĐ ĦĜđđėĚ ĘĔčĦĕ Ėė ĕďĕ
čĤĝĘ đĘ ĤĦđĚ ,čČĐ ĦČĜĐč ĐĢđĤĥ Ęĕčĥč čĤĝĚ ěčĐđ ,đĘ đĦđČ ĐĤđĦ ĕĤčď ĤĚđĘđ ěĕėĐĘ đĜč ĦČ ĐđđĕĢĥ čČĥ 2'ĕĜĥ Ĕđē'č čĦė
ĦčĐČ ĐĜĐđī ,đĕčČĘ đĦčĐČ ĘĞ ēĕėđĚ ĐĒĐ čđĤĕĝĐĥ ĕĜĠĚ ,ĔĞĚ ĤģĕĞ ĐĒđ ,ĖėĚ ĐĜĐĜ đĕčČĥ ěđĕė ,ěė ĦđĥĞĘ ěčĐ ĖĕĤĢ ,Ħčĥ ěēĘđĥč
.ĔĞĚ ČĘČ ,ĐčĤĐ čĤĝĕ ČĘĥ ĕČďđ ĐČĤĜ ĖČ ,īđďđčė đĐĒ đĕčČĘ ěčĐ ĤĚČĕ đĚĢĞ ďĢĚ ęČ ,đĥģĕč ČĘ ęČ ğČ đĕĤčďĘđ .ĥ"ĕĕĞ .ďđčė ĦđĢĚ
ġĠē ČđĐĥ ,ęĥ ęĕčĥđĕĘđ đĕčČĘ ĐČĤĕĥ ĕďėč ,ĦēČ ęĞĠ đĜĕĕĐď .đĕčČĘ ĐČĜĐ Ėėč ęĤđĎĥ ěđĕė ČĦĕĕĤđČď ĐđĢĚ Ėėč ęĕĕģĚ ,ěčĐ
,đĕčČ Ęĥ đĜđĢĤ ĐĥĞĕ ,ĘđėČĘ đĕčČ đĘ ěĦđĜ ėīĠĞČ ęČđ ,đĕčČ ĦČĜĐč ĦĥĎďĐč 'ĐĚĥĘ ĐĤđĦ'Đ ĕĤčď ĘĞ čĕēĤĐ 'ĕĤđĐ Ĥĥđĕ' ĤĠĝčđ
ďīėĞ ,đĜđĢĤ ČđĐ ęďČ ďđčė ĕė :ĐĘČĥĐ ĐĦĕĕĐ Ėėĥ ČĕčĚđ đĘ ĔĕĥđĚ đĕčČč ĤčđďĚĥ ĐďđģĜĐ
ĝĜėĜ ĐĞĥ ĐĦđČčđ ,ĘđėČĘ ĕĤĠ đĕĜĠč đĥĕĎĐđ čĥđĕ ĐĕĐ ďēČ čīĐĞč
đĘ ęĤĎ ĕĚđ (Đ"ė 'Ĕ) đĕēČĘ ĐĕĐĕ ęĕďčĞ ďčĞ ěĞĜė ĤđĤČ ĐĚ ,đĚđģĚč đĘėČĘ ĕĤĠĐ ĦČ đĘ ĔĕĥđĐ đĕčČ đĐČĤ ĤĥČėđ ,ĤďēĘ đĜč
.đĕčČ ďđčė ĦČ ĐĒĕčĥ ĘĞ ,ĦČĒĐ (ĐĘĘģĐ) ĐĤĕĤČĐ Ęė đĕčČĥ ĐĢđĤĥ ĕĜĠĚ ĘčģĘ ČĘĥ ĔĞĚ čĤĝĘ Ęėđĕ ęČĐ ,ěčĐ ĐĥĞĕ
(đ"Ĕ ĦđČ ČĚđēĜĦ ĥĤďĚ) ĦČĜĐ Ęĕčĥč čĤĝĚ ČđĐĥ ĠīĞČĥ đČ ,ČđĐĐ ĕĤĠĐĚ ĐĜĐĕĕđ ĘėČĕ
č"ĤĞ 'Ğ Ĕ"đĕ .2 Đ"ĤĞ 'ĕĝ ĕē ĥĕČ ěčĘ ĝēđĕĚĐ ĐĚĥĘ ĐĤđĦ Ħ"đĥ ęĥč ČĕčĚ .1
ĦĚĥĜ ĕđĘĕĞĘ ĐĚĘĥ ĐČđĠĤĘ ČĚĕĕģ Ęĥ ĞĤĒĘ ĎđđĕĒĘ ď"ĝđ ĐēĘĢĐĘ
čď ĞĥđĐĕ ěč ĘďĜĚ ęēĜĚ Ħč ĐĤĥ ĐĚēĜ ęĥ ęđĘĕĞč ĐĜĥđĥ Ħč ĐĚēĜ
146 ěđĕĘĎ // ĒÃĠĥĦ ēĜ ĦĥĤĠ
ĝēĜĠ ěč ďđď čČĒ ĐĜđĔĤđĠ ĐėĤč ĘĒĚ ĕĦģ ĐčđĐČ ěč ęĐĤčČ ĐĥĚ
דפוס ספיד פרשת נח תשפז- טועמיה 41
ď"ĝč
ĦđčČ ĐĥĞĚ
ęĕĕēĐĚ ĤđĠĕĝ
đĚĕČ ĦēėđĦ Ęčģ ,đĦđėĘĚč ĐĚĘĥ ĐĕĐĥė ęĎ
ĐĚĘĥ ęĕĘĥĐĥ ĐĘĕĘĐ đĦđČčĥ ('ĕ ĐĥĤĠ ČĥĜ) ĐčĤ ĥĤďĚč đĜČĢĚ
,ĐĘĕĘĐ Ęė đĕĜĠĘ ęĕĤĚĒĚ đĕĐđ ,ĐĞĤĠ Ħč ĦČ ČĥĜ ĥďģĚĐ Ħĕč ĦĕĕĜč ĦČ
ęđĕ ĐĒ ĐĕĐ ĕĤĐĥ ęĕčĢĞ ĘČĤĥĕ đĕĐđ ,đčėĥĚĚ ęđģĘ ĤēČĦĜ Ĥģđččđ
ĐĕĐ ĐĚĘĥĥ ĕĜĠĚ ďĕĚĦĐ ĦđĥĞĘ ęĕĘđėĕ đĕĐ ČĘđ ,ĥďģĚĐ Ħĕč ĦėđĜē
ęĕČĤĕĕĦĚ đĕĐđ đĕĦđĥČĤĚ ĦēĦ ęĕēĜđĚ đĕĐ ĥďģĚĐ Ħĕč Ęĥ ĦđēĦĠĚđ ,ěĥĕ
ČĕĐ ĐėĘĐđ đĚĕČ Ğčĥ ĦčĘ đĞĕďđĐđ đėĘĐ .ĦđėĘĚĐ ĦĚĕČ ĕĜĠĚ đĢĕģĐĘ
ĥ"Ğ đĦēĕėđĐđ đĦĢĕģĐđ
ęĞ ęĕďďĢĐ ĘėĚ đĕĜĠ ĘĞ đĦĤĔĝ đĚĕČĥ ČčđĚ (č"ĕĠ ĕĜĕĚĥ) ĐčĤ ĥĤďĚčđ
,ĖĘĚ ĐĕĐĥ ğČĥ 'ĐČĤĚĘ ďĚēĜ'č ĤČĕčđ .đēĕėđĐĘđ đĤĝĕĕĘ ,ĐĘĥ ęĕĕĘĞĜĐ
ĘđďĎ ęĥ ĐĒ ĕďĕ ĘĞ đĘ ČĢĕ ĒČđ ,đĚĕČč ĔĞč ČĘđ đĚĕČĚ ĦđĜđĕĒĕčĐ Ęė Ęčĝ
.Đč ĔĞč ČĘđ đĚĕČĚ ĐĒė ěđĘģ Ęčĝĥ ,ęĘđĞĐ Ęėč
đĚĕČ ěĕčđ đĕčČ ěĕč ęĕĘĥĐĘ ĘďĦĥĐ ĤĦĝĜĐ čĤ
ĦĤĞĢĚ ĐĦĕĕĐ čĤ ČĤđĚČĐ Ęĥ đĦĥČĥ ĦĤĠĝĚ (.Ď"ĝ ĦđĚčĕ) ČĤĚĎĐ
ěėđ ,ĦđĕĜĔģ ĐĜĕėĚ ĐĦĕĕĐ ,ęĕĥďĞ ďĕĒĜ ěĕėĐĘ ĐĜĚĚ ĥģčĚ ĐĕĐĥėđ ,đĦđČ
ěĕėĦĥ đĚĕČĚ ĥģčĘ đĦđČ ēĘđĥ ,čĤ-đĕčČ ĐĕĐ ,Čĕĕē čĤ ęĜč ĘďĎĥė .ĖĠĕĐĘ ĕČĥđĜč čĤ ĐĥĞĚ đČ Ę"Ēē ĤĚČĚ
ĐĦĥĞ ČĕĐ ĒČđ ,ĦđĕĜĔģ ĥģčĚ đĕčČĥ ĐĘ ĤĚđČ ěčĐ ĐĕĐđ ,ęĕĥďĞ ďĕĒĜ ,ĐĜđĚĦč đĜĚĔĜ ęĕĤđĐ ďđčĕė ĦđđĢĚ
.ĐĢĤĥ ĐĚ Ęčĕģ đĕčČĥ ČĢĚĜđ ,ęĕĥďĞ !ęĕĝĤĠč đėĒĦ ĕĘđČđ ,đĜĘ đēĘĥđ đĘĎ
ĒČđ .ĤĦđĕ ĐčđĔ ĦĕĥĞĜ đĚĕČĥ đĜčĘ ĤĚČđ ,đĕĤčď ĦČ ĖĠđĐ đĜčĥ Ğďĕ ČĘ čĤ
Ęĥ đĜđĢĤ ĦČ ĐĥĞĦ đĚĕČĥ ĕďė đĕĤčď ĦČ ĖĠđĐ ČđĐĥ Čĕĕē čĤ đĘ ĤĠĕĝ horeinuorg@gmail.com
đĜĚĚ ĥģĕč ęĘđČ .đĕčČ ĦČ ęĕėēĚ ěčĐ ęĕĚĞĠĘĥ ,đĜčĘ čĤ ĤĚČđ .đĕčČ 077-6021640 :ĝģĠč đČ
Ĥčď ęĜđĥĘ đďĚĘ' ĤĚČĜ ĕĤĐĥ ,đĕĤčď ĦČ ďđĞ ĖđĠĐĕ ČĘ ęđĕĐĚĥ ĦČĒ Ęėč
ĤĞĥ) ęĕĤĞĥ ĐČĚ ĤĠĝčđ .Ĥģĥ ĤčďĘ ďĚĘĦĐĘ ĤđĝČĥ đĜĕĕĐď ,'Ĥģĥ
đēđė Ęėč ĘďĦĥĐĘ ěčĘ ĕđČĤĥ ,ĦČĒĐ ČĤĚĎĐ ĕĤčďĚ ĤČđčĚĥ čĦė (ē"ĕ
.đĚĕČđ đĕčČ ěĕč ęĕĘĥĐĘ
!ěĚđĒĚč À ďĕĚ ĞĕĎĐ ĞĠĥĐ
:(ęĕĕĥĕČ ęĕĔĤĠ ĕđĜĕĥč) ĦėĤĞĚĘ ĦđėđĝĐ Ďē ĕĚĕč ĞĕĎĐĥ ĤđĠĕĝ
ĦđĞĥč .ĎēĐ ĕĚĕč ĐĤģĕĐ ĕĚČ ĦČ ēĤČĘ đĜĕėĒđ ,ęĕĘĥđĤĕč ęĕĤĤđĎĦĚ đĜēĜČ
Ęĥ ĦēĘĢ ĦđĜģĘ đĜēėĥĥ đĜĤėĒĜ ,ĎēĐ čĤĞ Ęĥ ĦđĤēđČĚĐ ĤģđčĐ
ĘėđĦĥ ĕďė ,ěēĘđĥĐ ĘĞ ĐĕĐĕĥ ĦčĐđČ ďđČĚ ĕĚČĥ ,ęĕďēđĕĚ ęĕďĘđģđĥ
đĜĚĢĞĘ ęĕĥĤĚ ČĘ ĘĕĎĤ ěĠđČč đĜĚĢĞĘ đĜēĜČ ęĜĚČ .ęĕďėĜĘ ģĘēĘđ ďčėĘ
ęđĢĚĢč ęĕĕē đĜēĜČ .đĜĤđčĞ Ħĕĝēĕ Ĥģĕ-ĤĕēĚĐ ĘĘĎč ,ĐĒ ĦČ ĥđėĤĘ ĦĕĥČĤč ĦĥĤĠ ěđĕĘĕĎĘ 'ĤĦĝĜĐ čĤ' Ħďĕē ěđĤĦĠ
ĕĘč ĘčČ ĖĕĤĢĥ ĐĚ ĥĕ Đ"č ,ĐČĤđĐ ĦďčđĞ ĕĜČđ ĤĕĚč ĖĤčČ ĕĘĞč ,čđĥĕēčđ đĕĜĠč ďđĚĞĘ ĖĕĤĢ ,ęĕĘĎĘĎ Čĝė ĘĞ čđėĤ đĕčČ ĐĕĐ
Ĥčėĥ ĦđĤĚĘĥ ĔĕĘēĐ ĕĘĞčđ ,ĦđĤĦđĚ ČĘ ĐĒ ęĕĤđĐ ďđčĕė ĘčČ .ĦđĤĦđĚ ěėĘđ ,ĖĘĐĚė čđėĤĥ ČđĐ ěĕďĐĥ ěđĕė ,ĤďēĘ ĝĜėĜĥė
ĖĤĔĢĜ ČĘđ Ħĕčč ĐĕĐĕ ĘėĐ ĎēĐ čĤĞ ďĞĥ ďđČĚ ęĕĘďĦĥĚ đĜēĜČđ ,Ďē čĤĞ ęĕĜčĐđ ĖĘĐĚė čĥēĜ ęĕĘĎĘĎ Čĝĕė ĘĞ čĥđĕ đĘĕĠČ
ďđČĚ đĜĘ ĐĤģĕ ęĕĤđĐ ďđčĕė ĦđđĢĚ .ĦđĚĘĥĐđ ĦđĕĜģč ččđĦĝĐĘ ĎēĐ čĤĞč (č"ĚĤ Ğ"đĥ ĕ"ĠĞ) ďđĚĞĘ ęĕčĕđēĚ
.ęĕĤčđďĚĐ ęĕďēđĕĚĐ ęĕďĘđģđĥĐ ĦČ ĦđĜģĘ 'ĞĠĥ čĤ' ĒėĤĚĘ ČĢĕ ČđĐđ
ęďČ đĕĘČ ĥĎĕĜ ,ĝđčđĔđČĐ ĦĜēĦ ěđĕėĘ čđēĤč ĐĜĠđ ĦđĜēĐĚ ČĢĕ ČđĐĥė
ďĚđĘĥ ĖĤčČ ČđĐ ęČ đĦđČ ĘČĥđ ,Ę"đē čĥđĦ ďĕĚČ ĕďđĐĕ ,ĤĕėĐ ČĘĥ .ĘĤđĎč đĘĞĥ ĐĜđėĜ ęĕĤĦđĠĘ ēĘĥĦ ĐĞďđĐ
ěĚđĒĚč ęĕĘģĥ ęĕĕĠĘČ ęĞ ĐĠĔĞĚ ĕďđĐĕ đĦđČ ČĕĢđĐ .ěė À đĘ ĤĚČ .ĘĘđėč
ĐĒĐ ĖđĕēĐ .ęđĘĥĘ ďĤĠĜđ ,ĤĚČ ČđĐ ,Ĕ"đĕ ďđčėĘ ĐĕĐĕĥ À ďĕč ĕĘĞčĘ ěĦĜđ
ĐĒ ĦČ À ĐĒĐ ģĕđďĚĐ ĞĎĤč ĐĒĐ ďēđĕĚĐ ēĕĘĥĐ ĦČ ēĘĥĥ Đ"čģĐ Ęĥ
.ęČ ďđčĕė ĦđđĢĚ ĘĞ đĜĤĦĕđđ ČĘĥ ĦđėĒč ĦđČĤĘ đĜĕėĒ
ĘĕĕĚč đĜĕĤđĐ ĦđĜđĕĘĕĎ ĦČ ĘčģĘ ěĦĕĜ
ĥĕďĕČčđ ĦĕĘĎĜČč ęĎ
ĥĕďĕČ / ĦĕĘĎĜČ À ĦđĠĤĔĢĐ đĜĘ đčĦė
ęėĘĥ ĘĕĕĚĐ ĦčĕĦĘ Ğđčĥ ĕďĚ ěđĕĘĕĎĐ ĦČ đĘčģđ
horeinuorg@gmail.com :đĕĥėĞ đĠĤĔĢĐ
146 ěđĕĘĎ // ĒÃĠĥĦ ēĜ ĦĥĤĠ
דפוס ספיד פרשת נח תשפז- טועמיה 42
ĐĒ ĤđďĚ ĤđčĞ 'đĜĕĤđĐ' ĕĢĞđĕĘ ĦđĘČĥ ĦđĜĠĐĘ ěĦĕĜ
.ĦēĔčđĚ Ħđĕďđĝ .ěđĕĘĕĎĐ čĎč ĐĞĕĠđĚĐ Ę"Čđď ĦčđĦėč
čĘ čĕĥĐđ
Ęĥ ęĜēĘđĥĚ ĦđčđĥĦđ ĦđĘČĥ
ęĕĘĠĔĚđ ęĕĕĜčĤ ęĕĢĞđĕ
ĦĥģčĚ ĕĘĥ ČĚČ đĒĐ ĐĞĥč ģđĕďč ,ĐĜđĤēČĘ .ďČĚ ĕĘ Đčđĥē
ĘĘĠĦĐĘ ĕĚĢĞ ĘĞ ĕĦĘčĕģĥ ēĕĜĜ .ĦĚĕđĝĚ ĐĚĕĥĚ ĦđĥĞĘ ĕĜĚĚ
"ĖĘ čĔĕĕ ěĞĚĘ đģ ĖĤď đĜĠđĐĥ ĦđĘČĥ
.đĐĥĚ ĐĥĞČ ĕĜČĥ ĐĢđĤ ČĚČ 8:00-Ę 7:00 ěĕčđ ,8:00 ĐĞĥĐ ďĞ 079-6077179 ,ĦđĜčđ ęĕĥĜĘ
,ĕĚĢĞ ĘĞ ĕĦĘčģĥ ěĚĒč ĦĕčĤĞ ĦĘĘĠĦĚ ĕĜČĥ đČĥ čĢĚ ČĢđĕ
?ĦđĥĞĘ ĕĘĞ ĐĚ .ĦĥģčĚ ČĚČĥ ĐĚ ĐĥđĞ ĕĜČĥ đČ Čģđđď ČĘ ,đĐĥĚ ĕĘ ęĕĤĚđČ ČĚČ đČ ČčČĥ ĐĤģĚč
ČĘ ĐĒđ ĕĘĥ ĐĘčģĐ đĒĥ ġĤČ ĖĤďč ĕĚČĘ ďĕĎĐĘ ĤĥĠČ ĐĕĐ ęČ ĞĕčĐĘ ĕĘ ĤĦđĚ ęČĐ .ĐčđĎĦĘ ĕĜĚĚ ęĕėēĚđ ,ĕĜđĤģĞ
ĐĚĕėĝĚ ČĘ ĕĘĥ ČĚČ ĘčČ ,ĕĦĕĝĕĜ ,ĐĒ ĦČ ĐĥđĞ ĕĦĕĕĐ ,ĤďĦĝĚ ĕė ęĐĚ ĦĤēČ ďĕĎĐĘ đĘĕĠČ đČ ,ęĕĤĚđČ ęĐĥ ĐĚĘ ĐĚėĝĐ
ĞĢčČ ĕĜČ ĒČ Čģđđďĥ ĐĘ čđĥē ČĘČ ĐĒĐ ěĚĒč ĘĘĠĦČ ĕĜČĥ ?ĕĘĥ ĐčđĎĦĐ ĦĚČč ĐĚ ĞđĚĥĘ ęĕĜĕĕĜđĞĚđ ęĕėēĚ ęĐ
Đčđĥē ĐĘčģĐĥ ĦĞďđĕ ČĕĐĥ ĦđĤĚĘ ,ĦĚĕđĝĚĐ ĐĘđĞĠĐ ĦČ
?ęďđģ ĐĚ .ęĕĤđĐ ďđčĕė ĘđĚ ęĞĠ Ęė Ęĥ ĐĞđčģ ĐĘčģ .ďČĚ ĕĘ "đĚđģĚč ďĚđĞ" čĥēĜ ČĘđ ,ęďđčė đĐĒ ,ęĜđĢĤ ĐĒ ęČ
ĦđĥĞĘ ĖĕĤĢ ,ęĐĕĘĞ ęĕģĘđē ęČđ .ęĐĕĤčď ęĞ ęĕĚĕėĝĚĥė
ČĘČ Đč ĦčĕđēĚ ČĘ ĦČĥ ĐđđĢĚ ĘĞ ĤčđďĚĥ ĐĒė ĐĤģĚč ,"ĖĦĕČ ĐĚĕėĝĚ ČĘ ĕĜČ" ĤĚđĘ ČĘ À ĤĚđĘė .ďđčė ĖĤďč ĦČĒ
ĕčĎĘ ĕČďđđčđ) ģđĒĕē ĦĠĝđĦđ čđĔ ĐĥĞĚė Ėėč ĦĎĐđĜ "ĐĜđĥ ĐĤđĢč ĕĦčĥē ĕĜČ" ĤĚđĘ ČĘČ
ęĕĤčď ĘĞ ĤčđďĚ ĤĥČėđ .ęďđģđ ČĦĕĕĤđČď ęĕĤđĐ ďđčĕė ,(ĐĞĥĐ
ĕėĤčĦĥ ĦđĤĥĠČ ĥĕ ęČ ,ěđĒĚĐ ĦėĤč ĘĥĚĘ đĚė ,ĦčĕđēĚ ĦČĥ :ĦĠĝđĜ ĐĘČĥ
Ėė ĕ"Ğ ęČđ .ĐĚČ Ħĥģč ęďđģ ĕĥĞĦ ,ĕĤēČ ěđĒĚĐ ĦėĤč ĕĘĥ ČĚČ Ęĥ Đĥģč ĤĥČė ĦđĥĞĘ ĐėĕĤĢ ĕĜČ ĐĚ
Ħčĕĕē ČĘ ĦČ ,ěđĒĚĐ ĦėĤč ĕďĕĝĠĦ ĐĚČ Ęĥ ĐĦĥģč ĕČĘĚĦĥ :ĔĤĠČ ?ĕĚĢĞ ĘĞ ĕĦĘčģĥ ĦĕĥĕČ ĐĘčģ ęĞ "ĦĥĎĜĦĚ"
ęĕĕģĘ ĐĘđėĕ ČĘĥ ĐđđĢĚč ĦģĝđĞ ĦčĥēĜ) .ĐĘđģč ĞđĚĥĘ ĕďė ,ĦĚĕđĝĚ ĐĞĥč ęđĕ Ęėč ĦĕčĤĞ ĘĘĠĦĐĘ ĕĚĢĞ ĘĞ ĕĦĘčģ
(ęĐĕĜĥ ČĕĐđ ,Đč ĐďĕĚĦĚ ĕĜČđ ĕĦĘčĕģĥ ĐĞđčģ ĐĘčģ đĒ .ēėĥČ ČĘĥ
?ההורים שלכם מגיעים לגבורות
בואו לקבל כח וכלים כדי לעמוד
!לצידם בשנות הזהב
כנס נשים
להשקת
תכנית
'בשיתוף 'יד שרה
הצגת תכנית סדרת הרצאות היכרות עם
כיבו
ע ד חלבי '120 'הורינו 'טד' קצרות אמצעים
,שיר ע"י ארגון על ידי מומחים חדשניים מבית
ליווי
מ ''הורינו מובילים בתחומם ''יד שרה
וזיקלי
20.10 יום שלישי ט' חשון הפקה חדשה
קלוזאפ אומנותי
₪ 40 כרטיסים :תחילת אירוע :התכנסות וכיבוד אמיץ ונוגע
בטיקצ'אק 07:00 06:30 חוצה דורות ונוטע כח
גולדשטיין. ר:מגישה
'אולם 'מצפה פרנקל' בית 'יד שרה
ירושלים124 שד' הרצל
146 ěđĕĘĎ // ĒÃĠĥĦ ēĜ ĦĥĤĠ
דפוס ספיד פרשת נח תשפז- טועמיה 43
870 ה' חשון תשפ"ז | פרשת נח | גליון
מדורגי בית וגן ירושלים,48 רח' יוסף חכמי,"שע"י ביה"כ "בית לוי
~
0585664447 | 0586666447 חלק ג' < לרכישת הספר חייגו- נערך מספרו החדש של הרב שליט"א פניני בית לוי
כל מעשה ופעולה חשובים מאוד
» j q~ l o " l n°» r j q~ l "»Á r ~o rÀÌr j nq n¸q j nÌ j» j q~"Ìà l q j n j Ì~ o sr s j· r r n Ë r ¹n q°~n q s q s Ì jÌ~ rÁ~ p °r r Ær q·»
» r° o¾°Ì¾ p t j¼
q Èo q j nÌ j~Ô j» n l n r¹ j o·j Ò q rÀ rÀ q n jÌ ° o j~ q j nÌÌ~°n ̹° j o"ÌÌ r j·°»Æ o °Ì q Èr q °n Ò q rÀq
"Æp q sËj nÌ~ n q o n r j°r j ~Ò p ~ o r¹»° r q j nÀo ¹n q r r ÌÌ r j·~r j¹q °~ p q j nÌÌ~°n ̹ j °° p o q°p jÌÌ~°n ̹ j
̾ nl ËÒ q n r r r o r nÌ j¸n ¹n q» r n ÌÈ j Ì̹ q q·° p n ~l Ì r q ~r q°p jÌÌ~°n ̹° j o j» jÀ°r j p r~Ô: r n o ~ÌÌ l j· r r ~n j
» r~o jp ~ p Äp q jÒ°sp q °» p rÁÌ̹ q q· r~ l p p t» j rÌ j¸ r rl q»¸ n n ~¹q q¹n qÌ j· r r ~n ° p oÀ° p rÀn °r j °Ì p j·¹n q rr ° p q j n· q s r·q ¹j ~q
o·j ° q o jÒ°sp ~Ì n rÃÆ n r j· n»¾ n rr j»Ì~ jÀsÆj n nÌ j» j q~l ° p r¹»° r n Æ n ° j » q r ~
o r r Ä j
n n ¹ n q n r ~»r ~ n Ìo rÌ j¸ rl q j· rr °p
~n Ë~ r n rÃq j rÁt Æ j ±p l q j» n j~Ì r~~ n rÀ~r j¹ q rr p·»~Õ r ° p ~n r l rr
r r~l r r Æn j Ìà q q j n j nn j~Ô»~r °°Ì p Èr q n ~l r Ì~ o rÌ r rÀ~p pÌÀ p ÌË r q o r r» p q°p jÌÌ~°n ̹» j j q~ l ~ n nr jÒn rÌ~ r j n
r r~ÌÁ l °ÌÌ p q rÀ~Ì p p p Ì r jÀ~ n r o l qr ° p q ~q j r~k p» n j¾°p q l ~ n r~ l n o ~ÌÌ l j· oÀ° p r j¹n q r r ÌÌ r j·°» p jq ¹ j ÌÌ r j·
» r° o¾² p q ±p l q j pn ÌÈ j Ì̹ q
q °Ì¾ p nl Ëq q rÀ~ p r° r » n j°p " r¹r q· pÌË p q " r ÌÌ r j· rÁÂn q r» jÀÂr rÌ~ r j n~ q j nÌÌ~°n ̹ j
rÌ r»° r n rÁ~t j¸~ nr j rÃq j rÁt j n· nÌ j» j q~ l nq r¾ q· r» jÀ° p p r· qp r r n Ë r ¹n q°~n q s q s q rj rÀ°Ì r Èj q ÌË r q o l
Ì o p° o q°n n· n j q »Æn ~ rr ~ rr n p Äo q· ~ r» "¹n q ~»°p ÌË r q rr r n o r jÀ°p o l ~q ÌÌ r j· rÁÂn q
כ ְּשׁ ֶ ּמְדֻב ָּר ב ְּרוּחָנִיּוּת כ ָּל n Ë r ¹n q°~n q ssË j nÆn j q rr ° p ~p j n
°sp oj no j~q j n jn ¹n qÌ jn j»n q· q ~~ p nÌ j» n j p דָּב ָר או ֹמִל ָּה י ֵשׁ לָה ֶם
n·°j q n ¹n q o jn ÌÁn Ëj »¼ n : o j~q j n j r j ~Ô »~k , ה ַיּו ֹם.שמַי ִם ָ ּ ׁ ּ ַ מָקו ֹם ג ָּדו ֹל ב ÌÌr j· rÁ Â n q ~ p p ÌÀ
p °Ì r È j q ÌË r Ì q r¸Ì j~ rÀ° o
r°n jq »o q» »·ÌÌ~ » j±r o oÃq q q· ~n o n·q n ~l r שׁ ֶנ ִ ּ ְראֶה שׁ ֶהוּא, ב ַּדּו ֹר ה ַז ֶּהq Æn °j q j»Ì n jÌ r r jÀ~»s q ° l q~Ôr ~r °» p o Âj q jo jÀ
o n r pà q n»ËÆn q· n·°j q °Ìp jÈn Ì n r Òp ¹p q·» jÆq j n j»j r ְ צָרִיך, » רַק יוֹרֵד מִיּו ֹם ל ְיו ֹםn jn ~Ô nÃÂp n nÌ j¸ ~n r¹r »° " n~l r o¼ q j q» Ò~o
q r»·ÌÌ~r jr n° j o·~~»» n j Âq q »·ÌÌ~
o
r r r q p j» לָדַע ַת שׁ ֶד ַּוְקָא כ ָּאן הַקָּב ָּ"הnÌ jÄp qÂj ° p q r p o¾ q ° p r o Ì" n q Æn °j q j» o¼ q j q»~Ò~o
n»¸ j n¸Âr qÀ q ~q j qj p~»°p j»»·ÌÌ~r » o r rÁ tÀ~ n r» q רוֹצ ֶה שׁ ֶכ ָּל אֶחָד י ִשׁ ְ ּתַד ֵּלq sÀ Ì~o ° p r¹»°Ì± r l qÌ r~Ô~»° p r°r l q jr ~r r ~p
q Ær Ì r¸ Ì~r °p » no n rj Âr qÀ q ~q j pr q j ¹n r j Ër ±j n ג ַּם אִם, ב ְ ּמַה ׁ ּשֶי ָּכו ֹלp ~k r r r q q Æn °j q j» o¼ q j n r q·~Ô~»° p r Ær °j Ì q ~o °p
»o r°n jq o n j·n °Ô r °j ÌÌ ~p ~ rÂr °p r pÃq o » Ì~ r נ ִ ְראֶה שׁ ֶה ַ ּמִצ ְוו ֹת שׁ ֶל ָּנו ּלֹאÌÌ~ q r r·Èr q ² p Âq n o rÌ rn Ë~» r °p ~l q·r ~ r rÀ°~ p n
Ḭ̀Ìr j n·» jj n o·j q j י ְכו ֹלו ֹת ל ְהוֹע ִיל Ì~ rr jÁ°Ì¹ p q r r n pðq ~Ô j p» r j·Ì~ nq ° r ~q j n j·~n
oÌ rr °Ì p r¸»Á n rÌÆ q¹j j »~ r j » r j p pð p »n q·q o r ~p j ° o¾ °Ì p À
s q n j~ r j n~» °Ì
p  r q· r ~ r r ~ p pÌ r·Èr q r l ~q
r jÆÌn r
r °r r jÌ r tÌ j r jÌ» q »Â
r n j·~Ô q p p t j » r j· ~p ~Ô n ~Ì l r~Ô n ~ l ÌÌ q r~Ô r ~ p ~ q nÌ j rÁ t j q Æ n ° j q j o¼ q j Ëo n¾°Ì p
nr ½j Ì q ~r r q q ²r ° p n r js~ j °p r rÌ r r j·°p pÌ·°j p ±r Ì· r °p ~Õ °~ p ¹ q q~ qÀ q~ÔÌ~»~ r
Ì o r r» r r·ÌÌ~ j"r jq ²r q r r j n·»»Á r ~o rÀ»n q·° p oËr nÒ~ o p¼q q pq Æn °j q j» n·q r ~ÌÀ p q j»°r j ~p r ~° p o jÌË» r r° oÌ r̹ r j·
° p r j~r r q q °~» r °p j»»¾½n q~o jq n¸~ÔḬ̷̀ n Än n n oÁ q ~o j°o j· ~Ô r~ l n Ë r ¹n qÓ jq Ë o q s q ÌË r q p Ì~ p rÌ°Ì r Èj q ÌË r q ²p
o q j n rr j°p pà q q »Ì j r j~Ô
r rÌÆ q¹j j ÌÁ r °~ p » r j q q rr °Ì p o l n r j q jn °r j °n r~Ó l jÁ°Ì¹ p q·° o¾°Ì p j qÓ jÁ°Ì̹ p q·:ÌÌ r j·r j
n j n·»j j n n·°j q r pp j· rÁn Ë j o l ~ q p rÀ»Án j r¾ n l o j·Ò~Ò o rÀ q o·j q Ì r n~l r j· " o¼ q j Ì r n~l r j· Ój jq j Ì~ o Ër ~q j r r p ~r r ~r j r
ÌÁ°~ p » r j q q j o r p q pÌ· rÌ r o jn r"p o j rÁ n rÀÌ n jÌ rËr ~ q n Ë r nÀ p¼Ì¹ q q·ÓÌ~ j ± r r·Èr q r·q ¹j ~" q q Æn °j q j
~»°p jÀÌ l q· rÌÆ q¹j j Ì r o l r~o q n¸ n n p·ÒÌË n ¹q j nð p q ~q j r ~ p r j q Ì r¸Ì r p r° o rÁÌ~ n r¹ r rÀ»¾ n r » j· r·t Âj °p jÀq Æn °j q j rÌ j~s q ˰p
Ì o jn nr jÌ r¸q q j·Ër ~q ° p n ~n r nÀÓ p~ o Ën j q¸Ì n q ~r j q Ì o j~n o ~ r j ¹ q ° p q q rÒ n rÌ j̾ n Ì
o ~» q ° p ~ p j nà ° p p¼ ̹
q q·Ì¾
q nq ²r q·
Ën j r r nq ²r qn nr °p jÀs~j ºÌ q r¸Ìr j·~ rj n n~l °Ó p j¹Ó q Ì~ j o q j»ÓÌ~ j ~Ô» rÁ °Ì p j Ân q ° p ~ p j n ~ n q¸Ì r¾ ² p q j· ¹ o Ë q ° j n r ~ p rÀ ° p pÌ r· È r ~
q rÀ
~²q ~Ô q p ~
r ~ q q j nÀËn j q j n jq ²q q ~ p n» j Æ r °n q °Ì p r°n n°r r Ìn jÌÌ j
~sj n nq m rÇ q·²n °Ì n j· r·° q p p r j· nr n n r n n r n~ l r~ l °r j o rÀn j rr j~ p n·s q ~ j r r l r~o °°Ì j Èr q n ~l Ì· r q jÌÌ~ p ~q °~ r r n n¾ q n·q
°Ì p rr°n nnÌ~» n n j n p» j n»°n °» q Æ o »¸ n j Ë q r ~p j~r j n n q°j r j rð» n l °j t ° p ̾ q nl ËÌ q n j· rÃq j n °~ p r r j¸ q r r r n j rj q l p·
o q jË n ~ q n̲o Ò» q r·°Âr t ÌË~ n q j~p ° p °n q r pj q o·» r j r jr j~ oÌ rj q l p· rr j~ p n· q °Ì p r Æ r r jr ° p q j n· p
המשך oËr n q oÀ Ì~o °j Ëo °j ~o j ÌÌ~ ~q °r »ÃÂp n q j nðp oj n ~Õ°ÒÌË p »ÌË
n j p° j °~ p rÁ~ÌÁ p ° p r Ær q r j~Ô~s r ¼° p p Ì~~ p r r j¸q j
<< 3 בעמוד r±r ° o nq ²r q q n¸q Ër ~q °p jÀ "Ó±p l q q ÓÌ~ j »r ~Õ°p n¾ q n·
q ~ q ° r r r rÀ rà q j n p q jÌ °
j ~ q o j nº r· r n
nÌ jj» j q~ l ~n q ~n rj n» j q~ l r o n ~l Ì· r q ~~ p r n
נרות
קת נרו
הדלקת
הדלק
ההד
עע"פ לוח "אאור
החייםם" לפפי 19:20 18:40 17:30
~
זממני ירושללים
דפוס ספיד פרשת נח תשפז- טועמיה 44
מעלת עול לימוד התורה
~~~~ ~~~
~ ~ ~~10
~~10 ~
~ ~~~~~
~ ~~ ~~
:~:
~~~ ~ ~
~ ~~~
~ ~ ~
~~ ~
~~ ~
~ ~ ~~
~~~~~
~~
~~~
~
~~~
~ ~~ ~
דקות של מתח עברו ~~
בחדר הקטן ,עד
שלפתע ,פקח הרבי ~~
~ את עיניו ,ואמר לילד:
"צדיק ,אם תקבל על ~~~:
עצמך ללמוד גמרא ~~~~
~ ~ – אני אומר לך שלא ~
~~ תצטרך לעבור את
~~ כלל, הזה הניתוח
~ ~ ~
והכל יסתדר!" ~~~:
~
"~ ~ ~~:
~ ~
~ ~~
~~~~
~ ~~ ~~ ~~:
~~~~~~~ ~~~~~
~ ~~~~~
~~ ~ ~ ~ ~ :
~ ~~~ ~ ~~~~
~~"~~ ~~~
~ ~
~ ~ ~ ~ ~
~ ~
~~~~~ ~~~
~ ~ ~
~~~ ~ ~ ~ ~ ~
~ ~~~~
~~ ~ ~ ~~~
~
~~ ~~~ ~
~ ~~
~~ ~~ ~ ~ ~
~
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 45
~
r ~Ô j n~ºl qÃ~ n r j r n° o» r·Ì q °n " o ~̰ o Ër ~ q Âr r~r Ì r rr r ns
r ~j Æ n »" q °n q ° p r°n j q°r rÒ oÌËr ~q ° p oËr nÒ~° o ps r
Ìq ~ r n~ÌÀ o rÀ j n n~l ° p q Æ q r j· nÀ p~ p n nÀ jË q ~ q oÀ~ r·~q r q ~r ~̰ o ~
r r r p r¾ nl p· r tj » r· Ër ~q " r·j r Ìj n j o r o j Òn r המשך
<< 1 מעמוד
~ r r·~q r ~q °»° r jÆr Ë
n Ëp ~q js l q~»Ì»° r °Ô r °Ì j j·° p ~p j Ë n Ër ~» q r·q p ÌÈ p q r²r q·Ì o l q¹j j Ì r r"~s
r rÀ» r j·Ër j qr °p
r¾t »Á j n¸Ì r r r~~Õ l °» p r·Ì
q q ~"~ r r·~ r·" r·t j Ër ~q Ó jo r jÌ r n~ o r²r °~s q j·~o r ±j n q q ~r Ì r r o j¸r j j n
q »Ó j° o n¸Ë q r r p ~ p ~q °r j~r r q j n ~r r q r oÀ n q ~q jÌ»° r °Ô r °j ~Ô̹q °» p j r nq ²r q·~o r ±j nq o °n r~ l o j~ÌÁ q q j r j r~s¼ q r o j¸Ò q ~ q n q
nq ²r q·ÌÈ p ² p q rÀ°» p n o rÁ t jo j Æq j n r¹r Ì q l q ~» p r·Ì
q Æo "° n sp Èq Æo q j¾°p rÌ q·j » r j n¾°Ì p °r jÂr qÀ» j n̹ q q Æo q jo jÀ°» p n j p j p r·sl q
Ìo r ~r ° p rÇÌ q j nÌ r r~ l °n r n r»Ì j o j¸Ì r j nn r j nr ~Ô j p rÌ q·j r n~ l nÀ°n q °Ì p r°n n r¾ n Ì~» n n jn nq ²r q~ n r·°p jÀ° p o r̹ q q
°n q s
n j nÌÌ~» n j q nq ²r qq n¸ q¾°p j»~r j n n q° j q rr j °n q ° n Âr t ~o r ±j n q q Æo nÀq o l °p j nÁ° p pÂr q ¹~Ô n j nq ²r q°r r pÌÌ»°j nÀ°p
» r j n·» j q~ l rj ~ÌÌ t jÀ~o ° p rr j̰r j p nq ²r q· r r·Ì~ q r°r l q rÁt Æ j rÀ Ì l q·o j q j n j ~» n n r¾»
q jr ° p r jÀÌ l q o » n l » q r· q Ì o j n sp · q·
°r j pr r ±p l q rÀ~s¼ q » r Ëj q·~r j¹ q r~
l Ân ~t jp r l qp ~ p Äp q jÒ°sp °p Ì l q~o °Ì± j l q» r· q n j " p p ~Ì k l q· r·t Âj ° p n qÃ~ÔÌ~
n p ~~»
k ~n
rÁ tÀÌ rÌ r ~ p ~n » o n r jr j ~Ô j q~Ô
r p p r·sl q q n j~» n r~ l °p Ì r r r o°r » q °Òr °p p j· rÃq j n j
nÌn r¹ j r j q » q j· n n· q °n r~ l ÌË r q j ±n j· rr °~ p Ìà r q q½p q o l ~q r̰ j o l ~»°
q n »Ì¾
j nl Ëq Ò n °n j ~» n j°n r m » p jÒ r rÀ nq ²r n r~»Á o q¸j n
r¾»n n jÇq j Ì~ r °r j » n¸n °p r Æj n ~n Ìn j n· r r¸°p ²r ~n n Ì~r o j· Ì r l °p r o° j » r Ë j o l ~Ì q q ~r jÌ l q· q¹j j Ì r o l »°q Ì n °n r m ±r r
ºËr j Æq °j n j»º r·» jÆ~Ô~ r pÆp sq ~ j» r·°s q °j nºr j q º q r j· n Ì~ r r j ²r °p jÀ n~l qËn °j q¸j n q j¼q rÀÓ p~ o pÁ q¸j ~p °»~ p r Ër ~ q r ±n r ² p q r j̾ nl Ë q nq ° r °o j
q Ën j q· n nÀp o Ën j qÇ nð p r » j· n~ l r j ~ r sp °j Ën q·»Án ~l qr p r j n r jÇ n~n Ó j n¸q jËn j q¸ n p ~ k r̰~ r n Ì
r l q °p q » r·~ÔËr ~q ° p rj q j n n r j o·q j
r j·Èn ² p q j· n l q j q»Ë° p o jÀ rÌÈj q r·²q q o r n j q n~l q r·°s q °j nn jq r rÌ pÌËr ~ q ~ÌË n n ~l qp ~Ì k l rr Ër j q r °Ì p l q ° p n r °j q q » r j·
ºÌ~ r j· r·° q n º q r»~j q¾° p o jÀ r Ær °j n oÌj nq j· o j n r·°q jr j rºr j q q Ì r r n Ìj °n p· Ì r ¹j °o j· »r q· n o ~r j n Ër ~q ̾q o Ì»°r r j°n
r~Ô
r r·²q q ~s p °j nr j r o»Á~º n rÁ° p n q· q· n q rp o~ l r j r~n ° p r·°q Ò°p p j· r jÀ qk pðº p rÁ°~ p r·~ q °p ~ r rÁ qÀ q °Ì¹
p o ~r j Ën ° p q ~q jÌ»° r °Ô r °j
»~n o r̽ q r r·Èq q pp o º q Ì~r r nÇ n r·²q Ì q °r j q r Ær °j Ân q p o~r °j n o°r j~n r·s l qÌÌ r j· r r » p j r~Ô j~̲ r q· rr ° p q ~q j r° r n ±j p o rj q j
q » r· pÂr n Ì~» r nÇn j nq ²r q·º r qj p o r p j
° o nÀ±p l q r jÌ r¹ r rÀs l qÒn rÌ~ o q nq ²r q·r ~n j rÌ rr j q rÀ n rÂr qÀ~ÔÌ~p ~Ì k l q ~ n q q rÌ r~»°r jq ° p q r jsp · q·Ì o j n ~o j
r Æj q j r jÀ qÌÌ j¸ÌÆr °j q j»r °j q p r Ì»° r r j° n q ~q j»Ìj ° n p·ºËr j Æq °j n ²o ° p »r q·Ò»¹°n j·Ì» nÇ n oÀ n q ~q j
~ "~̲ r q· rr ° p ~Ó r j° o rÁ qÀ q n~ l ~» p r· q ~q ° r r j ³n q q ~q jo ~r j ~» n
~
!?המלחמה האחרונה )ס'( – נבואה בשידור חי
~ ~~~~ ~
~ ~ ~~
~~ ~ ~"~~
~~ ~~~~
~2600~~ ~~ ~ 217 ~
~~~ ~~~
~ ~ ~ ~ ~ ~
~ ~ ~ ~ 26 ~ ~ ~ ~
~"~"~~ ~ ~ 2026
~~~ ~ ~
;~;~~~~ ~
~ ~~~ ~
~~~~~
~~ ~
p pÆzr j
n n ~l o
j rr ~k p rj
n rÌ jr j o ~~ ~
r r~ ~
בחינה מעמיקה של
n jÇq j Ër q jº r· n r
"~ ~ ~
הדברים מעוררת נקודה
~~
במשך אלפי:~~ למחשבה
~ שנים התנהל העם ~ ~
היהודי לאורם של
~~ ~~~~
~ משפטי התורה ומסורת
~~ ~ ~ ~ ~ הפסיקה )"ואלה ~
תשים אשר המשפטים ~
~ "שופטים,"לפניהם
~~~ ("ושוטרים תתן לך ~
~~
~~
otubon1@gmail.com ~
956363~703-6171111
~ ~
דפוס ספיד פרשת נח תשפז- טועמיה 46
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 47
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 48
בכל עניני העלון
\ נתנאל רוזנבליט
לע"נ אאמו"ר 0556764501
הג"ר מנחם מנדל ner4499@gmail.com
בן רבי יחיאל מיכל זצ"ל
פרשת נח ©
תשע"ג-תש"פ-תשפ"ז
כיום מותר לגלות כי העולה המסכן והמיואש של אז נהיה "ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש") .ט' ה'(
לאחד היבואנים והיצואנים הגדולים בארץ! כל השנים הוא אחד ומיוחד היה רבי ראובן שפניר ,כל ימיו עסק במצוות
חיפש אחר ר' ראובן להודות לו על הצלתם אשר זכה לקיים וגמילות חסדים .נספר מעשה אחד מני רבים שארעו עמו.
בשעת צרתם. המעשה ארע בימי העליה הגדולה לארץ של יהודי גרמניה
כששאלו פעם את ר' ראובן מה עלה בגורלם של בני הזוג .ענה ערב שבת ור' ראובן ממהר לקבלת שבת בבית הכנסת הגדול
שהוא נזהר מלפגוש אותם ,כיון שהוא חושש כי יהודי זה בעיר תל אביב .בדרכו הוא חולף על פני זוג צעיר ותינוק ביד
שבשעתו הגיע עד דכא וברוך ה' נהפך עליו הגלגל ונהיה האישה ,כשהם הולכים במהירות ובחפזון לכיוון הים .עיניהם
לעשיר ,הרי אם יפגשו פנים אל פנים עלול להזכר במעמדו אדומות מבכי והם נראים בצרה גדולה.
השפל שהיה אז ,ובפרט יזכר במעשה שרצה לאבד אותם ואת ר' ראובן עיכבם ופנה אליהם באדיבות ,וביקש לדעת את סיבת
ילדם הרך בעת צרתם ,תהיה לו מזה חלישות הדעת והוא צערם .הם שתקו ודמעות עלו בעיניהם .הפציר בהם.
)ספר מירון( יתבייש מפניו ,לפיכך מוטב להמנע מפגישה כזו!!! החל האיש מספר את צפונות ליבו" :לפני מספר חודשים עלינו
××a מגרמניה לארץ ישראל ,אין לנו אף מכיר וקרוב בארץ ,אין לנו
היכן לגור .לישון אנו ישנים על ספסלים בגנים ציבוריים .בגלל
התינוק איננו מוצאים עבודה .החלטנו החלטה נוראה :לאבד
"ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש מיד כל חיה אדרשנו" -
)רמב"ן ט' ה' ועיי"ש( שתהיה הנקמה בשופך הדם על ידי חיות. את עצמנו לדעת בטביעה".
בעיר רבט שבמרוקו היה גוי עשיר ונכבד שהיה שונא ישראל כאשר שמע ר' ראובן דברים אלו צעק צעקה גדולה" :גיוואלד!
גדול .היה הגוי מתפאר כי מעולם לא נטמא במגע יהודי ,ופיו הישמע כזאת בישראל?!"
היה תמיד מלא חרפות לישראל ,והיהודים סבלו ממנו רבות. פנה אל בני הזוג ואמר" :עלי דאגתכם ,מהיום אני קרובכם ,לא
פעם עבר הגאון הצדיק רבי יששכר אצרף ברחוב הגויים בצד אנוח ולא אשקוט עד שאסדר אתכם".
ביתו של אותו שונא ישראל ,פתאום זינק מולו כלב שוטה ענק. חשב קצת ואמר" :בואו אחרי" .לקחם לבנין שהיה בשלבי
בראות רבי יששכר את הכלב ,נבהל עד מאד וזעק בקול גדול: הבניה האחרונים .לא היסס ר' ראובן ובעצם השבת דחף את
"ה' הושיעה!" הדלת בגופו החסון פעם ופעמיים עד שהדלת נפתחה לרווחה,
הגוי העשיר בשומעו את הצעקה יצא החוצה מחצרו לראות הכניסם לחדר ואמר להם" :כאן תשבו עד אחרי שבת ,ובעזרת
מה אירע ,לא הספיק לצעוד צעד אחד ,והכלב התנפל עליו ה' לאחר מכן אדאג לכם לדירה קבועה".
וקרע את לחייו לגזרים ,הפילו לארץ והחל לנושכו בכל גופו. ר' ראובן לא נח לרגע .ניגש לשכנים ברחוב וביקש אוכל .הללו
הגויים מיהרו להציל את אותו עשיר ,התקבצו במקלות והיכו הורידו מן הפתיליה את סיר החמין שהכינו למחר ונתנו לו.
את הכלב ,אלא שבהכותם את הכלב פגעו המכות גם בגוי, השיג חלות וכלי מטבח .אירגן מזרונים ושמיכות ,ושוב אמר
וימותו שניהם... להם דברי עידוד .במשך השבת הוא אסף כל טוב והביא להם.
רבי יששכר נמלט מהמקום ,ואותו היום היה עושה לצום ביום ראשון בבוקר השכים ר' ראובן ,וקודם שהתפלל הגיע
ותפילה מדי שנה ,וכל ישראל אמרו" :צדיק מצרה נחלץ ויבא לבנין שם היו הזוג ,להיות לפני הפועלים ,כדי שלא יגרמו להם
רשע תחתיו!" והערבים הודו על כרחם ואמרו אמן") ...נחלת אבות"(
צער ובושה .התחיל דין ודברים ,ובעל הבית הוזמן למקום.
נ.ב .לימים ,הגאון רבי יששכר אצרף ,ראש הישיבה ,אב"ד ורבה של
הסכים בעל הבית שהם ישארו עד שימצאו דירה .וכדי למנוע
סאלי עלה לארץ ישראל וכיהן כמנהיג וראב"ד עדת המערביים פלישות לדירות הסכים להעסיק את האיש כשומר לילה בבנין.
)ס"ה( בירושלים. בעזרת ר' ראובן הועבר הילד לבית ילדים והאישה מצאה
עבודה.
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 49
"המערכת המשפטית" -הנכנס לכרך אומר "יהי רצון "...יצא מן "אך בשר בנפשו דמו – אך ,להביא את החונק עצמו ,יכול כשאול
)ברכות ס .ועיין ירושלמי( הכרך אומר "מודה אני לפניך "... )ב"ר פרשת נח ,ל"ד י"ג ,רש"י ט' ה'( המלך ,תלמוד לומר אך".
כתב ה"משנה ברורה" :דווקא כרך ,כי בו מצויים ממונים רעים כתב הרמב"ן :לפי שהיה איבוד הותר לו") .תורת האדם" ,ב"י יו"ד שמ"ה(
המחפשים עלילות ,אבל בעיר קטנה אין צריך לומר) .או"ח ר"ל א'(
א .אם שאול היה נתפס בחיים ,הפלישתים היו מתעללים בו,
השבת יחול יום הזכרון לגאון הצדיק רבי אריה לייב אויערבאך,
ובני ישראל לא היו שוקטים על כבוד מלכם ויוצאים להלחם
והיו נהרגים מהם רבבות .ב .גם ידע ודאי שיהרג ,לכן הותר לו
)יש"ש ב"ק פ"ח נ"ט וכ"כ "שבות יעקב" ח"ג י'( לאבד עצמו.
רבה של סטניסלב ,נפטר ו' חשוון תק"י שאול חשש לחילול ה' ,או לבזיון המלכות אם הפלישתים היו
"שופך דם האדם באדם -בן נח חייב על העוברים") .ט' ו' סנהדרין נז(: )מהרז"ו" ,מתנות כהונה" ועוד( אלו שהורגים אותו.
סיפר הגאון רבי צבי יחזקאל מיכלזון ,רבה של פלונסק:
שמעתי כי על קברו של הגאון הצדיק רבי אריה לייב אויערבאך
צמח אילן עם עלים גדולים ומשונים מאד .פעם מיילדת אחת מעשה בכובס שלא זכה להשתתף בהלווייתו של רבי ...עלה
לגג ונפל ,יצאה בת קול שהוא מזומן לעולם הבא) .כתובות קג(:
תלשה את העלים והניחה אותם בצלחת להראותם לחברותיה.
בדרך קראוה בדחיפות לבית אישה מקשה ללדת .פתע נצנץ משמע מכאן שמותר לבעל תשובה להמית את עצמו בשביל
בה רעיון ,היא עצמה לא ידעה להסביר מדוע ולמה ,הניחה את )"פתח עינים"( תשובה כדי לכפר על עוונותיו.
העלים על האישה ,והנה פלא ,מיד יצא התינוק... הכובס רק רצה לצער עצמו ,לכפרה ,ומן השמים סובבו שנפל
המיילדת שהבינה שהעלים פעלו זאת ,החלה להשתמש )"בן יהוידע" שם( אחרונית ומת.
בסגולה נפלאה זו ,ועלה בידה להציל על ידם כמה נשים נחלקו גדולי הדורות ,אם מותר לאדם להמית עצמו לכפרת עוונותיו
ממוות. )רבי קלונימוס ,שטמ"ק ,מהרש"א ,מהר"ל ,יפה עינים ,מהרי"ט ,רעק"א ,ברכ"י ופת"ש יו"ד שמ"ה" ,פרדס יוסף"(
כאשר הדבר נודע לרופאים הגויים בעיר ,התמלאו קנאה ה"שבות יעקב" פסק שהעושה כן בשל תשובה לא נחשב בכלל
במיילדת היהודיה המצליחה ,היה זה לצנינים בעיניהם ,קראו )ח"ב קי"א( מאבד עצמו לדעת.
לה ,איימו עליה ,והכריחוה לגלות את סודה .מיד הלכו הרשעים ה"יפה תואר" כתב ,אף מי שחייב מיתה ,אינו רשאי להמית את
הללו לבית הקברות ועקרו את האילן .עליו נאמר -זכר צדיק עצמו ונכלל באיסור "ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש".
)"פתחא זעירא"( לברכה ,ועליהם נאמר -שם רשעים ירקב! ומה שמצינו אותו כובס ורבי אלעזר בן דורדיא שזכו לעולם
מעשה היה בעיירה ויז'ניץ ,בגביר בשם ר' משה שירד מנכסיו
הבא אין ראיה ,אולי מרוב עוגמת נפש על חטאם לא דקדקו
ולא ידעו בדין ,בחרו מוות מחיים .זכו לעולם הבא בשל תוקף
)ב"ר ס"ה( תשובתם ,אף שהיו טועים.
ומתוך צער על כך יצא מדעתו .היה מסתובב בחוצות העיר,
מלקט ואוכל שיירי מזון מתוך פחי האשפה .לובש בגדים
שאנשים זרקו וכל קישוט אדום שמצא בזבל תלה על בגדיו...
רבים מבני העיר לעגו לו והתלוצצו ממנו.
מעשה שהיה בהודו -ביהודי שנגמר דינו להמיתו ביום המיועד.
פעם לפני חג הפסח ,בעת אפיית המצות בחצר הרבי ה"אהבת היהודי חישב שהוצאתו להורג תהיה בכיכר העיר בומביי,
ישראל" מצאו בניו הקטנים של הרבי מרדה ישן ושבור .רתמו בנוכחות המוני אנשים שיבואו לצפות בה ,ויהיה בכך חילול ה'
אליו את ר' משה כאילו הוא הסוס והם רוכביו וכך שיחקו ליהודים ולמשפחתו בפרט .אשר על כן ,ציווה האיש על בנו,
איתו... שיבריח לו רעל לכלא ,כך ימות מיתת עצמו ולא תשיגנו
הרבי שביקר באותו זמן במאפייה יצא משם בדיוק בעת כלימה.
משחקם .הילדים בראותם את אביהם הקדוש ,חיש מהר חמקו האם מותר לבן לשמוע בקול אביו ולגרום לו מיתה בזה?
מהחצר והלה נותר עומד .פנה אליו הרבי ושאלו" :ר' מוישה, השואל ,הג"ר מתיתיה אברהם צורמאני רצה להתיר להביא לו
למה אתם עושים מעשי שטות?!" הלה השיב" :אינני עושה את את הרעל ,דכיון שכבר נגזר דינו למות נחשב ל"גברא קטילא"!
עצמי ,אני שוטה ממש". וחידש שכל מי שהוא "גברא קטילא" אין חוששים לקרב
"אתה הרי יכול להתפקח ולהיות כאחד האדם" אמר לו הרבי. מיתתו והוי כהורג את הטריפה .וכן ,שהבן עושה זאת לתועלת
"רבינו ,אני רוצה להיות נורמלי ,אבל איני יכול" -נענה הלה. האב ,וחייב בכבודו ואם ציווהו כך זהו כבודו ,ואין בזה ענין של
ה"אהבת ישראל" בירך אותו ברפואה שלימה. שליחות ופטור בדיני שמים ,אלא שיש לדון מצד "לפני עיוור".
אכן הברכה עזרה ור' מוישה התפקח והבריא והיה יושב בבית רבה של רודוס ,הגאון רבי רחמים חיים יהודה ישראל השיבו וסתר
מדרשו של הרבי .והנה כחלוף שבועות אחדים צמחו פצעים את דבריו לחלוטין .וקבע -שאינו נקרא "גברא קטילא" ,אמנם
על גופו והם התפשטו בכל גופו .מחמת כאביו הקשים נאלצו דינו נגמר למיתה על פי המלכות ,אך יתכנו סיבות רבות לכך
לאשפזו בבית חולים .הרופאים טיפלו בו בתרופות שונות אבל שגזר הדין לא יבוצע ,כגון :מרידה במלך ,או יורידוהו ממשרתו.
לא העלו ארוכה ומרפא לפצעיו וכעבור זמן קצר נפטר. יתכן שהאסירים יברחו בבריחה המונית כפי שארע בדמשק
הרבי התעניין ושאל את הרופאים על סיבת המחלה ופטירתו. לפני שנים .יתכן שהאסיר ימות מפחד ומצער ,ועוד ועוד .לכן
הללו הסבירו כי היות שר' מוישה בעת שלא היה שפוי בדעתו הדבר ברור שכל מי שיביא לו רעל יעבור על "לפני עיוור"!
היה אוכל מהאשפה חדרה זוהמה לדמו .אכן מאכלים אלו לא וזה הסבר הדין )ערכין פ"א ותויו"ט( שהיוצא לההרג על פי המלכות,
הזיקו לו ,יען כי כוחותיו הגשמיים והרוחניים-שכליים היו זהים בין ישראל בין אומות העולם מעריך ונערך ,ורק אם נגמר דינו
והשתוו ביניהם ,ברם לאחר ששכלו הבריא ודמו נותר מזוהם על פי בית דין ,על פי דיני התורה הקדושה הוא לא נידר ולא
לא יכלו שכלו ודמו לעבוד יחד ,לכן התגבר הזיהום על הגוף נערך.
)"קדוש ישראל"( וגופו לקה בנגעים עד שבשרו נרקב. והוסיף :ובכלל ,איני יודע איזה חילול ה' יהיה אם יהרגוהו
אדם שנמצא בעת סכנה צריך להתפלל שינצל ,כדברי הגמ' שהנכנס
ב"ראש חוצות"?! אם יהודי אחד הרשיע ,מה זה קשור לשאר
בני ישראל' ,האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף'?!
ואף אם יענו אותו ,או יבזוהו בדרכו האחרונה ,אין זו סיבה
לבית מרחץ אומר "יהי רצון מלפניך ...שתצילני "...רק אל יאמר להרוג עצמו .ורק אם יענוהו כדי שימסור שמות של יהודים
בנוסח שיפתח פה לשטן .כלומר ,שלא יזכיר את המשפט "ואם נוספים שיתפסו אותם ,אזי מותר להביא לו רעל ,וכפי שעשה
יארע בי דבר קלקלה ועוון תהא מיתתי כפרה") .עפ"י מהרש"א ברכות ס(. )שו"ת "בן ימין" ל' -ל"ד( שאול בגלבוע.
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 50
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 51
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 52
פנינים והארות בפרשת השבוע • עלון מספר • 617נח
מאוצרות הפרשה
אבל התשובה פשוטה – אם הכל רקוב מהיסוד ,אין דרך אחרת ,חייבים אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו )ו ,ט(
להציף את כל העולם -עד היסוד) .ברוך שאמר בשם 'לב אליהו'( מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל פירש פסוק זה באופן נפלא בשם הגאון
כי מלאה הארץ חמס מפניהם )ו ,יג( הרב יהודה צדקה זצ"ל :דלכאורה קשה ,שבפסוק זה נאמר 'צדיק
כתב רש"י "לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל" ,וצריך ביאור הרי היה שם תמים' ,ואילו לקמן )ז ,א( נאמר "כי אותך ראיתי צדיק לפני וכו'" מדוע
חטאים גדולים כגילוי עריות ,ומדוע נחתם דינם דווקא על הגזל? מסביר לא נאמר גם "תמים".
ה"מלוא העומר" על פי דברי חז"ל שאין הקב"ה פוגע תחילה בגוף ,אלא וקושיא זו כבר נתקשה רש"י ופירש' ,מכאן שאומרים מקצת שבחו של
קודם בממון .אבל כאן שהממון לא היה שלהם שהרי כספם היה גזול אדם בפניו ,וכולו שלא בפניו'.
לכך הקב"ה פגע בגופם ,נמצא שבגלל הגזל נחתם דינם לכיליון. באופן אחר תירץ הרב צדקה זצ"ל ,דהנה ,המעלה של 'צדיק' היא ,אדם
וישלח את הערב )ח ,ז( ששלם במידות ומצוות ואינו בעל עבירות ,לעומת זאת ,מעלתו של
יש להתבונן למה שלח נח שני עופות הללו דוקא עורב ויונה והלא יש ה'תמים' – היא אדם השלם באמונת ה' ולא ח"ו כאותם הכופרים
הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם ,ועוד קשה :מנין היה רשות לנח ועובדים עבודה זרה .והנה ,נח חי בשני דורות :גם בדור המבול – שהיו
להוציאם מן התבה לפני זמן היציאה לכולם בדבר ה'? מושחתים במידות וכו' ,וגם בדור הפלגה – שהיו חסרי אמונה וכופרים
וכתב ההעמק דבר שלכן היה נראה לפי הפשט ,שהעורב והיונה הללו בה' .לפי זה ,הפסוקים מתיישבים נפלא :בתחילת הפרשה נאמר שנח
לא היו מן הזוגות שנכנסו להחיות זרע בדבר ה' ,אלא בשביל שהיה נח היה צדיק תמים ב"דורותיו" – בשני דורות דיבר הכתוב ,גם דור המבול
לפני מי המבול כאחד מן השרים שמנהגם היה גם אז לגדל עורבים ויונים וגם דור הפלגה .לכן נאמר 'צדיק תמים' :צדיק-כנגד דור המבול ,תמים-
כמבואר בשבת ונכנסו גם המה לתבה במאמר ה' 'בא אתה וכל ביתך',
)קכח,(. כנגד דור הפלגה .אמנם בפסוק השני שנאמר" :כי אותך ראיתי צדיק
והיה מנהג העורב הגדל בבית שלא לשלחו במרחקים ,מה שאין כן יונה, לפני בדור הזה" .שהקב"ה דיבר עם נח שעדיין היה בדור המבול ,לכן
זה דרכה להתלמד לכך לשאת מכתבים למרחוק ולהביא בחזרה איזה נאמר רק צדיק ,כנגד דור המבול ,ולא תמים – כיון שעדיין לא היה בדור
דבר בפיה ,על כן כששלח נח את העורב ובראותו מים סביב התיבה לא הפלגה) .נפלאות מתורתך ,הובא בגליון קבלת שבת(
הלך למרחוק אלא יצא ושוב כמה פעמים סמוך לתבה ,מה שאין כן וירא אלקים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את
היונה המלומדת להביא דבר שליחות גם מרחוק ,לכן כתוב בה 'וישלח דרכו על הארץ .ויאמר אלקים לנח קץ כל בשר בא לפני )ו ,יג(
את היונה מאתו' שמשמעו שתתרחק מחברתו ,כי תעוף גם למרחוק. אחז"ל )ב"ר כח ,ח(" :ר' עזריה בשם ריבר"ס אמר :הכל קלקלו מעשיהן
בדור המבול :הכלב – היה הולך אצל הזאב ,והתרנגול – היה מהלך אצל והנה עלה זית טרף בפיה )ח ,יא(
מקשים העולם איך ידע נח על ידי העלה שקלו המים ,והלא יכול להיות הטווס ,הה"ד' :כי השחית כל בשר וגו''' ,כל אדם' – אין כתיב כאן ,אלא
שמצאה היונה אותו עלה זית תלוש על המים ,כי כן דרך העלים 'כי השחית כל בשר' .רלב"ט בשם ר"י אמר :אף הארץ זינתה ,הוו זרעין
התלושים שהם צפים והולכים על פני המים .וכתב הרא"ש שיש לומר לה טחין – והיא מפקא זונין ,אילין זונייא רבה מן דרא דמבולא אינון",
שלשון 'טרף' משמע מן המחבר מבריתו ,וכן לשון חז"ל 'טורף ואוכל ע"כ .שואל ר' אליהו לאפיאן – אני מבין שבעלי החיים יכולים להשחית,
ואינו ממתין עד שימות' משמע מחיים וממקום גדולו ולכך ידע שתלש אבל לא מובן איך דומם יכל להיות מושחת?!
העלה מן האילן וכי קלו המים. הוא בא ומסביר את הדבר ,ע"י מעשה שקרה בעירו לומז'ה :בעיר לומז'ה
]ולכאורה עדיין יש לעיין ,כי אכן כך הפסוק מעיד שהיה זה עלה היה בית חולים .אותו בית חולים התנהל כמו סופרמרקט – היית ניכנס
שתלשה היונה ,מכך שכתוב 'טרף' אבל עדין מנין ידע זאת נח? וכי מי עם מחלה אחת ,ויוצא עם שתים ,מומחים גדולים ניסו לפענח מה סוד
אמר לו מלה זו .ואולי נכר היה בעלה סימני התלישה במקורה של היונה. התופעה .ניסו להביא בקטריולוגים מוורשה שבדקו את בית החולים,
או שמא הכונה היא שמתוך העלה עצמו נכר היה שהוא 'טרף' ,שנתלש והגיעו למסקנה אחת -הקירות של בית החולים ספוגים בחיידקים!
ממש זה מקרוב ,ועל ידי היונה ,וזה מכח טריות העלה[) .בני בינה( אדם שוכב בבית החולים ,משתעל על הקירות ,הקירות סופגים את
אבי מלכה ואבי יסכה )יא ,כט( החיידקים .לאחר שהוא כבר מבריא ,ניכנס אחריו אדם אחר לאשפוז
כתב רש"י "יסכה זו שרה על שם שסוכה ברוח הקודש ושהכל סוכין עם דלקת ריאות – הוא כבר סופג את החיידקים שיש בקיר ,מערכת
ביופיה" .לכאורה נראה שזה שני טעמים מדוע נקראת יסכה ,ברם אומר החיסון שלו בין כה ירודה ,אז כל החיידקים שנמצאים בסביבה באים
הגרי"ח זוננפלד זצוק"ל אפשר לפרש שהכל טעם אחד .שהנה מצינו לעשות לו 'ביקור חולים' .נכנסים אצלו ,ואת כל המחלות שיש בקיר הוא
בפרשת ויצא )כט ,יז( "ועיני לאה רכות" ופירש רש"י שהיתה סבורה מקבל .באו המומחים מוורשה ואמרו – "אין ברירה ,הדבר היחיד
לעלות בגורלו של עשיו לפי שכולם אמרו הגדולה לגדול והקטנה לקטן שאפשר לעשות זה להרוס את בית החולים מהשורש ולבנותו מחדש –
ולפיכך בכתה ולא היתה יפת תואר ומראה .וא"כ גם כאן הרי אברהם שום דבר אחר לא יעזור!" אמר ר' אליהו לאפיאן – עפ"י זה הבנתי מה
ונחור שניהם היו אחים ואברהם הוא הגדול ונחור הוא הקטן ובמקביל שנאמר בפרשת נח – "כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ"; כל
שתי בנותיו של הרן מילכה גדולה משרה ,וא"כ היתה צריכה שרה העולם היה מושחת .וכדי לתקן את העולם ,היה הקב"ה צריך להציף את
לחשוש שמא תפול בגורלו של נחור שהרי קטנה לקטן ומרוב בכיות כל העולם במים רותחים ,כדי שלא ישאר שום 'חיידק' .אם הקב"ה היה
היתה מאבדת את יופיה ,אך מכיון שהיתה סוכה ברוח הקודש וידעה פותח בור וכולם היו נכנסים לתוכו ,זה לא היה עוזר .כי לכאורה למה
שתהיה אשת אברהם לא בכתה ולכן נשארה יפה והכל סוכין ביופיה. צריך מבול ,יכל היה הקב"ה לעשות איתם מה שעשה עם קרח ועדתו.
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 53
ללמדך
תחילה – היה 'אדם'!
תּוֹלדֹת נֹחַ נֹחַ ִאישׁ צַ ִדּיק ָתּ ִמים הָ יָה ְבּ ֹדר ָֹתיו אֶ ת הָ אֱ ִהים ִה ְתהַ לֶּ נֹחַ )ו' ,ט'(
אֵ לֶּ ה ְ
לכאורה ,אם נתבונן בפסוק זה ,נמצא כי המילה 'איש' – מיותרת ,שכן די היה אילו נכתב" :נח צדיק תמים היה בדורותיו"! מדוע בכל זאת מוסיפה
התורה את המילה 'איש'? על איזו תוספת מעלה היא נועדה להורות?
הבה נתבונן במעשים הבאים ,מבית מדרשו של גאון המוסר רבי ישראל סלנטר זי"ע ,ומתוכם נמצא תשובה לפליאתנו :המעשה הראשון ,התרחש
ביום השנה לפטירת אביו של הגרי"ס .רבי ישראל התכוון כמובן לומר קדיש באותו היום לעילוי נשמתו של אביו ,אולם או אז התברר לו ,כי בין
המתפללים ישנו אחד שהיום חל יום השנה לפטירתה של בתו ,וכי אף הוא מבקש לזכות ב'קדיש' לעילוי נשמתה!
מבחינה הלכתית ,כמובן ,היתה לגרי"ס קדימה על פני אותו יהודי ,שהרי במקרה שלו – מדובר היה בחיוב מן הדין .ובכל זאת :כאשר הבחין באותות
צער על פניו של אותו יהודי ,שהתברר לו כי לא יזכה לומר 'קדיש' אחר בתו – לא היסס רבי ישראל אפילו לרגע :הוא ויתר על זכותו לטובת האב
השכול!
המתפללים ,השתאו לנוכח המעשה :כלום יעלה על הדעת שרבי ישראל סלנטר יחמיץ את הזכות לומר קדיש ביום פטירתו של אביו? הלא מדובר
במצוה של 'כיבוד אב' ,ועילוי נשמה לנפטר! אולם לשאלתם ,הסביר רבי ישראל ואמר" :דעו לכם ,כי גדולה זכות זו שנתגלגלה על ידי אבי ,לגמול
חסד עם אדם מישראל – יותר ממאה קדישים!"...
ועוד מעשה מבית מדרשו של הגרי"ס סלנטר :בתקופת אלמנותו ,התגורר רבי ישראל בביתו של אחד מעשירי קובנא שנמנה על מקורביו .באחד הימים,
הבחינו בני הבית כי רבי ישראל נוטל את ידיו בשיעור מצומצם של מים ,כדי רביעית בדיוק ,בו בזמן שדלי מלא של מים היה מזומן לפניו ...סקרנותם
של בני הבית גברה עליהם ,הם מיהרו לשאול את רבי ישראל לפשר הנהגתו – תוך שהם מציינים את ההלכה הידועה על פיה מן הראוי להדר וליטול
ידיים בשפע של מים ,ואילו הוא השיב והסביר" :פשוט מאד ...ביתכם ,כידוע ,ניצב במעלה ההר ,בעוד הבאר נמצאת בעמק ...הבחנתי כי המשרתת,
שכבר אינה צעירה לימים ,נאלצת ללכת שוב ושוב אל הבאר ולהתאמץ בסחיבת המים ,תוך שהיא כמעט קורסת תחת כובד המשא ...מעתה ,אמרתי
לעצמי" :אמנם ישנו הידור בנטילת ידיים במים בשפע ...אולם להדר במצוות על חשבון כתפיהם השבורות של אחרים – אין זה ראוי!"...
ולסיום ,עוד סיפור אחרון :היה זה כאשר התארח רבי ישראל באחת העיירות ,ואחד מתלמידיו האמידים ניגש להזמינו להתארח אצלו בסעודת ליל
שבת .לאחר שחקר את בעל הבית על אודות הנהגת שולחנו ,ושמע כי הינו מקפיד על כל דקדוקי הכשרות ,כאשר אף המבשלת הינה אלמנה בת
טובים ,כשרה וצנועה; ולאחר שזכה אף לתיאור אודות הסעודה המרוממת המתובלת בדברי תורה ובזמירות בשפע – נענה רבי ישראל להזמנה,
אולם בתנאי קודם למעשה :שהסעודה לא תמשך יותר מאשר שעתיים...
בלית ברירה ,ניאות התלמיד לקבל את התנאי ,ואכן ,הסעודה התנהלה בזריזות ,כאשר המנות מוגשות בזו אחר זו ,ובתוך כשעתיים כבר מובאים אל
השולחן 'מים אחרונים' .רק אז ,העז התלמיד לפנות אל רבו ולשאול" :רבי ,וכי מה פגם מצא רבי בהנהגת שולחני ,עד שביקש כי אקצר בסעודה
לכדי שעתיים בלבד – לא יותר?".
במקום תשובה ,ביקש הגרי"ס מבעל הבית כי יקרא למבשלת האלמנה ,ומשזו הגיע – פנה אליה ואמר בהתנצלות" :סלחי לי ,גברת ,על שהטרחתי
אותך הערב להגיש את המנות במהירות בזו אחר זו!" .ואילו המבשלת נענתה על אתר והשיבה" :אדרבה ,רבי ...ברכות יחולו על ראשו! הלואי
שיתארח בביתנו מדי שבוע בשבוע! בכל שבת – בעל הבית מאריך בסעודה עד לשעות מאוחרות ,ואני – ברכי כבר כושלות מרוב עייפות ...אולם
השבוע ,הודות לבקשתו של הרבי ,הנה כבר הסתיימה הסעודה – ואני יכולה לפנות אל ביתי ולתת מנוח לעצמותי!".
כעת ,פנה רבי ישראל אל תלמידו ואמר לו" :אתה מבין? להאריך בסעודה ,לומר דברי תורה ולזמר זמירות שבת בקול ערב – הרי זו הנהגה ישרה
ויפה ...אולם במה דברים אמורים? כאשר היא אינה פוגעת באחרים!"...
הנה כי כן .זה אמנם המסר העולה מבין כל המעשים כולם :הידור במצוות – הפלא ופלא ...אבל לא על חשבון אחרים! תחילה – צריך האדם להיות
אדם' ,,ורק לא
לאחר מכן – יכול הוא להיות 'צדיק תמים'! 'בן אדם
'איש' ,,להיות בן
איש
בכך ,משבחת התורה הקדושה את נח ,שהיה 'איש' – ולאחר מכן 'צדיק תמים' ,ולא חס וחלילה להיפך...
פינת ההלכה
היין של החתן וספק הברכה של השווער
שאלה :משפחת צביון אירסו את ביתם ,בשעה טובה ומוצלחת! את החתן הם הזמינו לשבת .לפני שבת בא החתן ובידו מתנות לבני המשפחה ל
וכן הוא הביא יין משובח ביותר ואמר שאצלם נוהגים לשתות בסעודת שבת אחר אכילת הדגים יין כדי לעשות הפסק בין הדגים לאכילת הבשר.
בסעודת שבת לאחר אכילת הדגים ,אחי הכל ה הביא לשולחן את היין ואמר לאביו "הנה היין שהביא מוטי החתן ,אולי נשתה 'לחיים'"? הרב
צביון מזג לכוסיות מהיין והגיש לחתנו ולבני המשפחה ,ואז ...הוא הסתפק האם עליו לברך על היין הן הוא אינו נוהג לשתות יין באמצע
הסעודה ,ורק עתה לכבוד החתן הוא שותה ואולי לא יצא ידי חובה על היין בברכתו בקידוש?
תשובה :מכיון שהרב צביון אינו רגיל לשתות יין בסעודה ,א"כ הוא לא התכוון לצאת בברכה בקידוש ידי חובה על היין שבתוך הסעודה וממילא
עליו לברך שוב על יין זה .אאולם חתנו שרגיל לשתות יין ,יצא ידי חובה בברכת הקידוש שבירך הרב צביון על היין שבתוך הסעודה ואינו צריך
לברך שוב) .שערי הברכה פ"ח סעי' כ"ט(
מזל טוב
מרכז העיר :משפחת רויך להולדת הבת משפחות ועקנין-אברהם-הרב שהרבני להולדת הבן הנכד הנין
משפחת הוכהויזר לאירוסי הבן משפחת לב לאירוסי הבן להולדת הבת משפחת ציטרינבוים לאירוסי הבת משפחת משה צ'רבוניץ להול
גני הדר :משפחות כוכבי-טננבוים להולדת הבן הנכד משפחות קנר-פרדמן )מרכז העיר( להכנס הבן הנכד לעול תורה ומצוות
משפחות מליק-סברדלוב להולדת הבת הנכדה משפחות סלומון – טפר )מרכז העיר( לנשואי הבת הנכדה
משפחות הירש-ברונר לאירוסי הבת הנכדה משפחות גראב-קצנלבוגן )מרכז העיר( לאירוסי הבן הנכד
הודעות לשמחות ני תן לשלוח עד יום שני למייל a7608833@GMAIL.COM
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 54
גליון מס' 74
שבת פרשת נח -תשפ"ז דברי התורה מוקדשים לעילוי נשמת מו"א ר' יפת בן יצחק ז"ל הכ"מ.
נבהיר כי הסגולות נלקטו ממקורות שונים
והדברים מוגשים למעיינים הנכבדים ואין סגולות לחודש חשון
המערכת אחראית על תוכנם ו\או אמיתותם כלל
)טל"ח(
סגולת ה 40 -יום רצופין
ְסג ָֻּלה נִ ְפלָ אָ ה ַּכ ּמ ּובָ א ִ ּב ְת ׁש ּובוֹ ת וְ הַ נְ הָ גוֹ ת ְל ָמ ָרן ּפ ֹוסֵ ק הַ ּד ֹור
ֹשה ְׁשטֵ ֶרנְ ּב ּו ְך ְׁש ִליטָ "א ָדול הָ ַרב מ ׁ ֶ און הַ ּג ֹהַ ָ ּג ֹ
וַ י ְִהי ִמ ֵּקץ אַ ְר ָּב ִעים ֹיום )ה,ו(
''א ְר ָּב ִעים יוֹ ם'' ִר ּצו ִּפין י ֵׁש יְסוֹ ד ּגָדוֹ ל ,וְ ִק ַּב ְלנ ּו ׁ ֶ
ש ִּמי ְּב ִמ ְס ּ ַפר ַ
שיּ ֵׁש לוֹ ח''ו צָ ָרה ְ ּבפַ ְרנָסָ ה אוֹ ְ ּב ִ ׁשדּ ו ִּכים אוֹ ִ ּב ְב ִריאוּת ֶׁ
וְ כַ דּ וֹ מֶ ה ,י ִָּכנֵס ַא ְר ָּב ִעים יוֹ ם ִר ּצוּפִ ין ְלבֵ ית הַ ְ ּכנֶסֶ ת יוֹ ם יוֹ ם
וְ יֹאמַ ר סֵ פֶ ר ֶאחָ ד ִמ ּתוֹ ְך ח ֲִמ ּ ָׁשה ִס ְפ ֵרי הַ ְּת ִה ִּלים) ,וְ ַקל ְל ַקיְּמוֹ
שהֵ ן ּ ְפ ָר ִקים צ -קז( ,וְ י ְַקדִּ ים וְ יֹאמַ ר ִל ְפנֵי יעי ׁ ֶ
ְ ּבסֵ פֶ ר ְר ִב ִ
ש ִיּ ּגָמֵ ר
שהוּא ְמנַדֵּ ב ַּבל''נ ִל ְצ ָד ָקה אֲ ִפ ּל ּו ּ ְפרוּטָ ה ,ו ְּכ ׁ ֶ ְּת ִפ ָּלתוֹ ׁ ֶ
ש ֵּבל''נ ֹאמר אֶ ת ַּב ָּק ָׁשתוֹ ,וְ יוֹ ִסיף ׁ ֶ אֲ ִמ ַירת ְּת ִה ִּלים י ַ
שיּוֹ ִׁש ַ
יע לוֹ הַ ַּקב''הַ יֹאמַ ר ָּכל ''נִ ְׁש ַמת ָּכל חַ י'' ,וְ ִס ּ ְפר ּו ִלי ְּכ ׁ ֶ
שנּוֹ ְׁשע ּו ַעל י ְֵדי זֶה .הַ ְּסג ּ ָֻלה ִהיא ְ ּבאֹפֶ ן
ָשים ׁ ֶ ִמ ַּכ ּ ָמה אֲ נ ִׁ
ָשים וְ נ ִׁ
ש ָּבא ְל ִה ְת ּ ַפ ּ ֵלל ְּתהֵ א ַא ְך וְ ַרק ש ְ ּכנִ יסָ תוֹ ְלבֵ ית הַ ְ ּכנֶסֶ ת ְ ּכ ׁ ֶ ֶׁ
לע"נ הבחור אריה ז"ל בן דוד וזהבה הי"ו
שליט"א
דפוס ספיד פרשת נח תשפז 55הפרשה מפי הרב אריה יוסף טועמיה -
מערכת שיעורי לב ארי – שיעורים שבועיים לאור
שי ּ ַ
ֹאמר ְּת ִה ִּלים י ּ ִֵתן אוֹ ְל ִה ְת ּ ַפ ּ ֵלל ַעל דָּ בָ ר זֶה ְלבַ ד ,וְ ִל ְפנֵי ׁ ֶ
ש ָאמַ ר אֶ ת הַ ְּת ִה ִּלים י ְִתחַ יֵּב י ְִתנַדֵּ ב ְ ּבפִ יו ִל ְצ ָד ָקה ,ו ְּל ַאחַ ר ׁ ֶ
ש ִאי ֶא ְפ ָׁשר ש ָּבת ק ֶֹד ׁש ׁ ֶ ש ִיּ ּו ַׁ
ָשע) .ו ְּב ַׁ ַּבל''נ לוֹ מַ ר נִ ְׁש ַמת ִל ְכ ׁ ֶ
ש ָּבת, ִל ּ ֵתן ְצ ָד ָקה ,י ְִתחַ יֵּב ַע ְכ''פ ִל ּ ֵתן ּ ְפרו ָּטה ְל ַאחַ ר הַ ּׁ ַ
ַש ִמיִּים לֹא י ְִת ּ ַפ ּ ֵלל לַ ה ֲָדיָא ַרק ַעל
ש ּ ִמ ְת ּ ַפ ּ ֵלל ַעל ְצ ָר ִכים ּג ְ ׁ
ו ְּכ ׁ ֶ
ש ָאסוּר ְל ִה ְת ּ ַפ ּ ֵלל ַעל ְצ ָרכָ יו ַש ִמיִּים ִמ ּ ׁשוּם ׁ ֶ ְצ ָרכָ יו הַ ּג ְ ׁ
ַש ִמיִּים ְּב ַׁש ָּבת ,אֲ בָ ל יָכוֹ ל ְל ִה ְת ּ ַפ ּ ֵלל ְ ּבאֹפֶ ן ְ ּכלָ ִלי
הַ ּג ְ ׁ
שהַ ַּקב''הַ יְמַ ּ ֵלא לוֹ ָּכל ְצ ָרכָ יו ו ִּב ְכלָ ל זֶה ּגַם ּ ַפ ְרנָסָ ה( .וְ ִאם
ֶׁ
ש ִּל ְפ ָע ִמים הַ ַּקב''הַ ְמ ַע ֵּכב אֶ ת
לֹא נַעֲ נֶה ַי ֲחזֹר וְ י ְִת ּ ַפ ּ ֵללֶ ׁ ,
שרוֹ צֶ ה ִל ְ ׁשמ ַֹע עוֹ ד ְּת ִפ ּלוֹ ת ,וְ ַדע עוֹ ד ,דָּ אף הַ י ּ ׁ
ְשו ָּעה ּ ֵכיוָן ׁ ֶ
ש ּ ְפ ָע ִמים ַרבּ וֹ ת י ֵׁש ּתוֹ ֶעלֶ ת ַּב ְּסג ֻּלוֹ ת ׁ ֶ
ש ִ ּק ַּב ְלנ ּו ִמ ַּק ְדמוֹ נִ ים, ֶׁ
ש ְּמקוֹ רוֹש ִמים ׁ ֶ ''פסֶ ק'' ְ ּב ָׂ
שהַ ּ ַמ ָ ּצב הוּא ַרק ְ ּבג ֶֶדר ּ ֶ הַ יְנ ּו ְ ּכ ׁ ֶ
ֹאש הַ ּׁ ָשנָה וְ ָיוָה''כ ,וְ ָאז ִ ּב ְת ִחנּוֹ ת וְ כַ ''ש ִ ּב ְב ִכיּוֹ ת ְמבַ ְּט ִלין ְ ּבר ׁ
הֶ ְפסֵ ק וְ ֶנ ְה ּ ַפ ְך ְלטוֹ בָ ה ,וְ כֵ ן מוֹ ִעיל ְלצָ ֵרף לָ זֶה ִמ ְּסג ֻּלוֹ ת
הַ ּ ְמקֻ ָּב ִלים ,אֲ בָ ל ִל ְפ ָע ִמים זֶה ּו ְ ּבג ֶֶדר '' ְ ּגז ֵָרה'' ִמ ּ ְמרוֹ ִמים,
יך ְלהֶ פֶ ְך ֶאת ַמעֲ ָׂ
שיו שה ְמאֹד ְלבַ ּ ֵטל וְ צָ ִר ְ וְ אֶ ת זֹאת ָק ׁ ֶ
יש ַאחֵ ר ,וְ זֶה ּו ַּכ ָ ּונַת הַ ּ ַפיְטָ ן ַּבעֲ ָׂש ָרה הֲר ּוגֵי
ְלהֵ ָעשׂ וֹ ת ְ ּכ ִא ׁ
ש ִ ּב ְ ּק ׁש ּו ְּתנָה לוֹ ְ ׁשלוֹ ָׁשה י ִָמים
)במוּסַ ף יוה''כ( ׁ ֶ
מַ ְלכוּת ְ ּ
ש ּנ ֵַדע ִאם ''נִ גְ זַר'' הַ דָּ בָ ר ִמ ְּמרוֹ ִמים.
ֶׁ
)נלקט ִמ ּתוֹ ְך ָע ֹ
לון ִל ְק ַראת ׁ ַש ָּבת ַמ ְל ְ ּכ ָתא – נחֵ ּ ,פ"ה ִ ּג ּ ָליוֹ ן (454
ornm123@gmail.comספיד פרשת נח תשפז
טועמיה -דפוס רשימת תפוצה:
יו"ל ע"י מערכת שיעורי לב ארי – להצטרפות ל56
לקט פירושים משיעור בפרשת השבוע שנמסר
בבית הכנסת "קהל חסידים" בשכונת רמת אלחנן בני ברק ביום חמישי בשעה 21:30
גליון מספר 998 פרשת נח שנת תשפ"ז
ֵקץ כָּל-בָּ שָׂ ר בָּ א ְל ָפנַי כִּ י-מָ ל ְָאה הָ ָא ֶרץ חָ מָ ס )ו ,יג( נֹחַ ִאישׁ צַ ִדּיק ָתּ ִמים הָ יָה בְּ ֹדר ָֹתיו )ו ,ט(
מוֹדיעַ ְלנֹחַ שֶׁ הוּא הוֹ ֵל לְהַ ְשׁ ִמיד ֶאת כָּל הָ עוֹלָם. הַ ָקּבָּ "ה ִ דּוֹר ִשׁים אוֹתוֹ לְשֶׁ בַ ח .כָּל שֶׁ כֵּן ,שֶׁ ִאלּוּ בּוֹתינוּ ְ בְּ ֹדר ָֹתיו -יֵשׁ מֵ ַר ֵ
מַ ה ָקּ ָרה? דּוֹר ִשׁים אוֹתוֹ לִגְ נַאי יוֹתר .וְ יֵשׁ שֶׁ ְ יקים הָ יָה צַ ִדּיק ֵ הָ יָה בְּ דוֹר צַ ִדּ ִ
הָ עִ ְניָן הוּא ָכּ ,אוֹמֵ ר ַרבִּ י יְחֶ זְ ֵקאל ַאבְ ַר ְמ ְס ִקי זצ"ל :בְּ כָל חֶ בְ ָרה לְפִ י דּוֹרוֹ הָ יָה צַ ִדּיק וְ ִאלּוּ הָ יָה בְּ דוֹרוֹ שֶׁ ל ַאבְ ָרהָ ם ל ֹא הָ יָה נ ְֶחשָׁ ב
וֹשׁעִ יםַ ,א רֹב ַאנְשֵׁ י הַ מָּ קוֹם נוֹהֲ גִ ים ְמתֻ ֶקּנֶת וַדַּ אי שֶׁ יּ ְֶשׁנָם גַּם פּ ְ לִכְ לוּם )רש"י(
סּוֹטים ִמן הַ דֶּ ֶר דָּ נִים בְּ בָ ֵתּי הַ ִמּ ְשׁפָּט. ַשּׁוּרה ,וְ ֶאת ֵאלּוּ הַ ִ כּ ָ מוּאל ְשׁמַ ְר ָיהוּ בְּ 'לִקּוּטֵ י יְהוּדָ ה' מוּבָ אוֹת בְּ שֵׁ ם ַרבִּ י ְשׁ ֵ
נוֹרמָ ה ,מַ ֲעשֶׂ ההַ בְּ עָ יָה הַ גְּ דוֹלָה ִהיא ,כַּאֲ שֶׁ ר הַ פֶּשַׁ ע הוֹ ֵפ ל ְִהיוֹת ְ אשׁיתִ ,אם ֶאפְ שָׁ ר ל ְִדרוֹשׁ אוֹס ְטרוֹבְ צָ א ְשׁ ֵתּי ֻק ְשׁיוֹת עַ ל ָכּ ֵ :ר ִ מֵ ְ
חֻ ִקּי .מֵ הַ יּוֹם מֻ ָתּר ְל ֻכלָּם ְלעַ שֵּׁ ן סַ ִמּים .מַ ה ָקּ ָרה? הַ פֶּשַׁ ע הָ ַפ דּוֹר ִשׁים אוֹתוֹ לִגְ נַאי? אוֹתוֹ לְשֶׁ בַ ח -מַ דּוּעַ יֵשׁ הַ ְ
ְנוֹרמָ ה.
ל ְ שֵׁ נִית ,רש"י אוֹמֵ ר" :וְ ִאלּוּ הָ יָה בְּ דוֹרוֹ שֶׁ ל ַאבְ ָרהָ ם ל ֹא הָ יָה
ַ -רק אֱ ִקים ָר ָאה ז ֹאת. נ ְֶחשָׁ ב לִכְ לוּם" -מַ דּוּעַ ל ֹא הָ יָה נ ְֶחשָׁ ב לִכְ לוּם ,הֲ ל ֹא ֶאפְ שָׁ ר לוֹמַ ר
נוֹרמָ הוּמַ דּוּעַ הֵ ם עַ צְ מָ ם ל ֹא ָראוּ ז ֹאת? כִּ י הַ פֶּשַׁ ע הָ ַפ ל ְִהיוֹת ְ יוֹתר ִממֶּ נּוּ?! שֶׁ ַאבְ ָרהָ ם הָ יָה צַ ִדּיק ֵ
ְמ ֻקבֶּ לֶת בָּ ָא ֶרץ. ֶאלָּא ,שֶׁ ַקּיָּמוֹת ְשׁ ֵתּי ְדּ ָרכִ ים בַּ עֲבוֹדַ ת ה':
רוֹאים שֶׁ ָכּ ָאכֵן הָ יָה? ִ ֵאי ירה ,שֶׁ ִמּתּוֹכָהּ מַ גִּ יעִ ים לֶאֱ מוּנָה .וְ הַ דֶּ ֶר דֶּ ֶר ַאחַ ת ִהיא עַ ל פִּ י חֲ ִק ָ
שֶׁ נֶּאֱ מַ ר" :כִּ י ִה ְשׁ ִחית כָּל בָּ שָׂ ר ֶאת דַּ ְרכּוֹ עַ ל הָ ָא ֶרץ". תּוֹרה עַ צְ מָ הּ ,לְל ֹא כָּל הַ ְשּׁ ִניָּה ִהיא בֶּ אֱ מוּנָה ְתּ ִמימָ הִ ,מתּוֹ הַ ָ
ָלוּתהּ ְמתֻ ֶקּנֶתַ ,רק י ְֶשׁנָם פֹּה ָושָׁ ם ָאמַ ר אֱ ִקיםִ :אם הַ חֶ בְ ָרה בִּ כְ ל ָ חֲ ִקירוֹת.
וֹשׁעִ ים ,נ ִָתּן לְטַ פֵּל בָּ הֶ ם ,אֲ בָ ל ִאם הַ הַ ְשׁחָ ָתה הָ פְ כָה ל ְִהיוֹת פּ ְ הַ דֶּ ֶר הַ ְמ ֻע ָלּה ִמבֵּ ין הַ ְשּׁ ַתּ ִים ִהיא הַ דֶּ ֶר שֶׁ ל הָ אֱ מוּנָה הַ ְתּ ִמימָ ה.
צוּרת הַ חֶ בְ ָרה ֻכּ ָלּהּ ֵ -אין בְּ ֵר ָרה ֶאלָּא לַהֲ רֹס הַ כֹּל וְ ִלבְ נוֹת עוֹלָם ַ מָ ָרן הָ ַרב שַׁ זצ"ל הֵ בִ יא ֶאת ִדּבְ ֵרי הֶ חָ ִסיד יעב"ץ הַ נּוֹדָ עִ ים,
חָ דָ שׁ ֵ " -קץ כָּל בָּ שָׂ ר בָּ א ְל ָפ ַני"! שֶׁ בְּ עֵ ת גֵּרוּשׁ ְספ ַָרד הָ יוּ ָכּ ֵאלּוּ שֶׁ הָ לְכוּ בִּ ְמ ִסירוּת ֶנפֶשׁ וְ נ ְִשׁחֲ טוּ ,אוֹ
שֶׁ בָּ ְרחוּ וּמֵ תוּ בַּ ָיּם ,וְ הָ יוּ שֶׁ לּ ֹא עָ ְמדוּ בַּ ִנּסָּ יוֹן וְ הֵ ִמירוּ דָּ ָתם ,וַאֲ פִ לּוּ
וּנְשׁי בָ נָיו ִאתּוֹ ֶאל ַה ֵתּבָ ה ִמפְּ נֵי ֵמי ַה ַמּבּוּל )ז ,ז(
וַ ָיּב ֹא נ ַֹח וּבָ נָיו וְ ִא ְשׁתּוֹ ֵ ַרק לְמַ ְר ִאית הָ עַ יִן.
ַאף נֹחַ ִמ ְקּטַ נֵּי אֲ מָ נָה הָ יָה מַ אֲ ִמין וְ ֵאינוֹ מַ אֲ ִמין שֶׁ יָּב ֹא הַ מַּ בּוּל מדוּ ְר ֵאה זֶה ֶפּלֶאֵ :אלֶּה שֶׁ עָ ְסקוּ בַּ חֲ ִקירוֹת -ל ֹא ִהצְ לִיחוּ ַל ֲע ֹ
וְ ל ֹא נִכְ נַס ל ֵַתּבָ ה עַ ד שֶׁ ְדּחָ קוּהוּ הַ מַּ יִם )רש"י(. שׁוּטים ,וְ הַ נּ ִָשׁים בַּ ִנּסָּ יוֹן וְ הֵ ִמירוּ דָּ ָתם ,וְ ִאלּוּ הָ אֲ נ ִָשׁים הַ פְּ ִ
רש"י ְמדַ ְקדֵ ק ִמלְּשׁוֹן הַ פָּסוּק " ִמפְּ נֵי מֵ י הַ מַּ בּוּל" ,שֶׁ ֹנּחַ נִכְ נַס הַ פְּ שׁוּטוֹת ,בַּ ֲעלֵי הָ אֱ מוּנָה הַ פְּ שׁוּטָ ה וְ הַ ְתּ ִמימָ ה -דַּ וְ ָקא הֵ ם עָ ְמדוּ
וּמכָּאן ִה ִסּיק שֶׁ ַאף הוּא ל ֵַתּבָ ה ַרק כַּאֲ שֶׁ ר ְדּחָ קוּהוּ הַ מַּ יִםִ , בַּ ִנּסָּ יוֹן!
תּוֹרה עַ צְ מָ הּ )ו ,ט( ְמעִ ידָ ה עָ לָיו" :נֹחִַמ ְקּטַ נֵּי אֲ מָ נָה הָ יָה ,וְ ִאלּוּ הַ ָ ָא ְמנָם ,ל ֹא ָתּ ִמיד ֶאפְ שָׁ ר ָל ֶלכֶת בְּ דֶ ֶר הָ אֱ מוּנָה הַ ְתּ ִמימָ ה ,שֶׁ כֵּן
ִאישׁ צַ ִדּיק ָת ִמים הָ יָה" -הֲ י ִָתּכֵן?! לְעִ ִתּים ַקיּ ִָמים מַ צָּ בִ ים שֶׁ ל חֹסֶ ר בְּ ֵר ָרה ,כְּ מוֹ ַקנ ְְט ָרנוּת שֶׁ ל
אוֹמֵ ר עַ ל ָכּ הַ ' ַגּן ָר ֶוה' )פּ ָָרשַׁ ת ָו ֵא ָראִ ,דּבְ ֵרי חֲ נוֹ ( ,שֶׁ ִהנֵּה, יקוֹר ִסים ,וְ חוֹבָ ֵתנוּ ִהיא " -דַּ ע מַ ה שֶּׁ ָתּ ִשׁיב ְל ֶאפִּ יקוֹרוֹס"ַ .א ֶאפִּ ְ
מָ צָ אנוּ בְּ יוֹנָה הַ נָּבִ יא שֶׁ סֵּ ֵרב ל ְַקבֵּ ל ֶאת הַ ְשּׁלִיחוּת ְלנַבֵּ א עַ ל נִי ְנוֵה יוֹתר.
עָ לֵינוּ לָדַ עַ ת שֶׁ ִמּ ְלּכ ְַתּ ִחלָּה ל ֹא זוֹ הַ דֶּ ֶר הַ טּוֹבָ ה בְּ ֵ
וּבָ ַרח )יוֹנָה א ,ג( ,מַ דּוּעַ ? הַ אֻ ְמנָם ִמפְּ נֵי שֶׁ לּ ֹא ָרצָ ה לְצַ יֵּת ִל ְדבַ ר יקוֹר ִסים ,ל ֹא הָ י ְָתה ,כְּ כָל הַ נּ ְִר ֶאה ,כָּל ְלנֹחַ ,שֶׁ הָ יָה בְּ דּוֹר שֶׁ ל ֶאפִּ ְ
ה'? ל ֹא ָול ֹא! מַ דּוּעַ בְּ כָל ז ֹאת סֵ ֵרב? ְמפ ֵָרשׁ שָׁ ם רש"י" :וּמָ ה בְּ ֵר ָרה ,וְ הָ יָה עָ לָיו ַל ֲעסֹק בַּ חֲ ִקירוֹתַ .א ַאבְ ָרהָ ם ָאבִ ינוּ צָ עַ ד
ָר ָאה יוֹנָה שֶׁ לּ ֹא ָרצָ ה לֵי ֵל ֶאל נִי ְנוֵה? ָאמַ ר ,הַ גּוֹיִים ְקרוֹבֵ י בְּ דַ ְרכָּהּ שֶׁ ל הָ אֱ מוּנָה הַ ְתּ ִמימָ ה .כְּ פִ י שֶׁ אוֹמֵ ר הַ ָפּסוּק ל ְַקמָּ ן )יב,
ְתּשׁוּבָ ה הֵ ם )בְּ נ ֵָקל ִמ ְשׁ ַתּכְ נְעִ ים ל ְַחזֹר בִּ ְתשׁוּבָ ה(ִ ,אם אֹמַ ר לָהֶ ם ה(ַ " :ויּ ִַקּח ַאבְ ָרם ֶאת שָׂ ַרי ִא ְשׁתּוֹ וְ ֶאת לוֹט בֶּ ן ָא ִחיו וְ ֶאת כָּל
שׁוֹמעִ ים ל ְִדבְ ֵרי
אתי ְמחַ ֵיּב ֶאת י ְִשׂ ָר ֵאל ,שֶׁ ֵאין ְ וְ ַיעֲשׂוּ ְתּשׁוּבָ ה ,נ ְִמצֵ ִ ְרכוּשָׁ ם אֲ שֶׁ ר ָרכָשׁוּ וְ ֶאת הַ ֶנּפֶשׁ אֲ שֶׁ ר עָ שׂוּ בְ חָ ָרן ַויֵּצְ אוּ ָל ֶלכֶת
יאים". הַ נְּבִ ִ ַא ְרצָ ה כְּ ַנעַ ן" ,וְ ִת ְרגֵּם אוּנ ְְקלוֹס" :וְ ֶאת הַ ֶנּפֶשׁ -וְ יָת נַפְ שָׁ ָתא
וְ ַאף נֹחַ ֵ ,אין הַ ַכּ ָוּנָה בְּ ִדבְ ֵרי רש"י "נֹחַ ִמ ְקּטַ נֵּי אֲ מָ נָה הָ יָה" ,שֶׁ לּ ֹא ְאוֹרי ְָתא בְּ חָ ָרן" .כְּ לוֹמַ ר דַּ ְרכּוֹ שֶׁ ל ַאבְ ָרהָ ם הָ י ְָתה ְדּשַׁ עֲבִ ידוּ ל ָ
הֶ אֱ ִמין ל ְִדבְ ֵרי ה'ֶ ,אלָּא שֶׁ הוּא סָ בוּר הָ יָה שֶׁ דּוֹרוֹ יָשׁוּב בִּ ְתשׁוּבָ ה, ְתוֹרה ,לְל ֹא כָּל חֲ ִקירוֹת. ִמתּוֹ ִשׁעְ בּוּד ל ָ
כִּ י הַ גּוֹיִים ַק ֵלּי ְתּשׁוּבָ ה הֵ ם ,וְ ָלכֵן ל ֹא הֶ אֱ ִמין בְּ בוֹאוֹ שֶׁ ל הַ מַּ בּוּל דּוֹר ִשׁים אוֹתוֹ לְשֶׁ בַ ח -בֶּ אֱ מֶ ת זוִֹ ,אם כֵּןַ ,כּ ָוּ ַנת רש"י :יֵשׁ שֶׁ ְ
עַ ד שֶׁ ְדּחָ קוּהוּ הַ מַּ יִם. בְּ דוֹרוֹ הָ יָה נֹחַ ְמשֻׁ בָּ ח ,אֲ בָ ל ִאם הָ יָה בַּ דּוֹר שֶׁ ל ַאבְ ָרהָ ם ,בְּ דּוֹר שֶׁ ל
אֱ מוּנָה פְּ שׁוּטָ ה ,הוּא ל ֹא הָ יָה נ ְֶחשָׁ ב לִכְ לוּם .כִּ י ְלעֻמַּ ת הָ אֱ מוּנָה
ַויִּשָּׁ ֶאר ַא נֹחַ וַאֲ שֶׁ ר ִאתּוֹ בַּ ֵתּבָ ה )ז ,כְּ ַג( ירה נ ְֶחשֶׁ בֶ ת ל ְִמאוּמָ ה!הַ פְּ שׁוּטָ ה ֵאין הַ חֲ ִק ָ
וּמ ְד ַרשׁ ַאגָּדָ ה :הָ יָה גּוֹנֵחַ וְ כוֹהֶ ה דָּ ם ִמטּ ַֹרח לְבַ ד נֹחַ ,זֶהוּ פְּ שׁוּטוִֹ .
אוֹמ ִרים שֶׁ ֵאחֵ ר ְמזוֹנוֹת לַאֲ ִרי וְ ִהכִּ ישׁוֹ ְ הַ בְּ הֵ מוֹת וְ הַ חַ יּוֹת .וְ יֵשׁ ֹאמרוַתּ ָמּלֵא ָה ָא ֶרץ ָח ָמס ...וַ יּ ֶ וַתּ ָשּׁ ֵחת ָה ָא ֶרץ לִפְ נֵי ָהאֱ ִקים ִ ִ
)רש"י( לְאה ָה ָא ֶרץ ָח ָמס )ו ,יא-יג( אֱ ִקים לְ נ ַֹח ֵקץ כָּל בָּ ָשׂר בָּ א לְ פָ ַני כִּ י ָמ ָ
מַ דּוּעַ דַּ וְ ָקא הָ אֲ ִרי ִהכִּ ישׁ ֶאת נֹחַ ? ' ַו ִתּשָּׁ חֵ ת' ְ -לשׁוֹן עֶ ְרוָה ַועֲבוֹדָ ה ז ָָרהַ ' ...ו ִתּמָּ ֵלא הָ ָא ֶרץ חָ מָ ס' -
שָׁ מַ עְ ִתּי בֵּ אוּר נ ְֶחמָ ד בָּ זֶה .הֲ ֵרי נֹחַ ִהכְ נִיס ל ֵַתּבָ ה ַרק ֶאת מַ ה ֶגּ ֶזלֵ ' ...קץ כָּל בָּ שָׂ ר' -כָּל מָ קוֹם שֶׁ ַא ָתּה מוֹצֵ א זְ נוּת ַועֲבוֹדָ ה ז ָָרה,
שֶּׁ הָ יָה מֻ ָתּר לוֹ עַ צְ מוֹ לֶאֱ כֹל ,וּמֵ ַאחַ ר וּ ְלנֹחַ ָאסוּר הָ יָה לֶאֱ כֹל בָּ שָׂ ר הוֹרגֶת טוֹבִ ים וְ ָרעִ ים' .כִּ י מָ ל ְָאה ָמוּסיָה בָּ ָאה ָלעוֹלָם וְ ֶ ַאנ ְְד ֶרל ְ
לִפְ נֵי הַ מַּ בּוּלָ ,לכֵן ִהכְ נִיס ְלשָׁ ם ֶי ֶרק. הָ ָא ֶרץ חָ מָ ס' -ל ֹא נ ְֶח ַתּם גְּ ַזר ִדּינָם ֶאלָּא עַ ל הַ ָגּ ֵזל )רש"י(
דָּ א עָ ָקא ,שֶׁ ַא ְריֵהַ ,כּיָּדוּעַ ֵ ,אינוֹ אוֹ ֵכל י ֶֶרקַ ,רק בָּ שָׂ ר. פּ ֵֵרשׁ הַ מלבי"ם" :ו ִַתּשָּׁ חֵ ת הָ ָא ֶרץ לִפְ נֵי הָ אֱ ִקים" -כָּל זְ מַ ן
נֹחַ עָ שָׂ הֵ ,אפוֹא ,חֶ ְשׁבּוֹן לְעַ צְ מוִֹ :אם ֶא ֵתּן לוֹ י ֶֶרק הוּא ל ֹא י ֹאכַל אתם שֶׁ חֲ טָ ֵאיהֶ ם הָ יוּ בֵּ ין ָאדָ ם לַמָּ קוֹם ,הָ יָה הַ קב"ה מַ עֲבִ יר חַ טָּ ָ
ירה אוֹתוֹ .עָ לַי לְהַ ְרעִ יב אוֹתוֹ ,וְ ָאז כְּ שֶׁ יּ ְִהיֶה ָרעֵ ב ,בְּ ֵלית בְּ ֵר ָ וּמוֹחֵ ל לָהֶ ם .אֲ בָ ל "ו ִַתּמָּ לֵא הָ ָא ֶרץ חָ מָ ס" ִ -משָּׁ עָ ה שֶׁ חָ ְטאוּ בְּ בֵ ין
י ְַסכִּ ים לֶאֱ כֹל גַּם ֶאת הַ י ְָרקוֹת. ָאדָ ם לַחֲ בֵ רוִֹ ,אי ֶאפְ שָׁ ר ִל ְמחֹל לָהֶ ם עוֹד ,וּכְ בָ ר נ ְֶח ַתּם גְּ ַזר ִדּינָם.
וְ ָאכֵן ָכּ הָ יָה .שֶׁ לּ ֹא כִּ ְשׁ ָאר הַ חַ יּוֹת וְ הַ בְּ הֵ מוֹת שֶׁ ִקּבְּ לוּ ֶאת ְמזוֹנָן זֶהוּ שֶׁ אוֹמֵ ר הַ ָקּבָּ "ה ְלנֹחַ ֵ " :קץ כָּל בָּ שָׂ ר בָּ א ְל ָפ ַני" ,וּמַ דּוּעַ ? "כִּ י
בַּ זְּ מַ ןֶ ,את הָ ַא ְריֵה ִה ְרעִ יב נֹחַ בְּ ַכ ָוּנָה ְתּ ִחלָּה ,וּכְ שֶׁ בָּ א ל ֵָתת לוֹ ֶאת מָ ל ְָאה הָ ָא ֶרץ חָ מָ ס".
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 57
ַויָּחֶ ל נֹחַ ִאישׁ הָ אֲ דָ מָ ה )ט ,כ( יוֹתר -הֵ יכָן הָ יָה ֹנחַ עַ ד עַ ָתּה, הַ י ְָרקוֹת ,הָ ַא ְריֵה כְּ בָ ר הָ יָה נ ְִרגָּז בְּ ֵ
ַויָּחֶ ל -עָ שָׂ ה עַ צְ מוֹ חֻ לִּין ,שֶׁ הָ יָה לוֹ ַל ֲעסֹק ְתּ ִחלָּה בִּ נ ְִטיעָ ה ַאחֶ ֶרת. מַ דּוּעַ ל ֹא הֵ בִ יא לוֹ ֶאת ְמזוֹנוָֹ ,לכֵן ִהכִּ ישׁוֹ.
'אישׁ ָנע ֳִמי' )רש"י( ִאישׁ הָ אֲ דָ מָ ה -אֲ ֹד ֵני הָ אֲ דָ מָ ה ,כְּ מוִֹ : אוֹס ְטרוֹבְ צָ א
טַ עַ ם נוֹסָ ף מַ דּוּעַ דַּ וְ ָקא הָ אֲ ִרי ִהכִּ ישׁוֹ ,בֵּ ֵאר הָ ַרב מֵ ְ
ֶנאֱ מַ ר בִּ ְמ ִסלַּת יְשָׁ ִרים )פּ ֶֶרק ו' בְּ בֵ אוּר ִמדַּ ת הַ זְּ ִריזוּת(" :וְ ִהנֵּה בְּ דֶ ֶר ֶרמֶ ז ,וְ ז ֹאת עַ ל פִּ י ִדּבְ ֵרי הַ גְּ מָ ָרא )יוֹמָ א כב ע"ב(:
מ ה שָׁ נָה ְמאֹד בְּ ַאזְ הָ ָרתוֹ עַ ל זֶה בִּ ְראוֹתוֹ ֶאת רֹעַ הָ עַ צְ לָה ְשׁ ֹ " ַתּ ְניָא :חֲ ִמשָּׁ ה ְדּבָ ִרים נ ֶֶא ְמרוּ בְּ ֵאשׁ שֶׁ ל מַ ע ֲָרכָהְ :רבוּצָ ה כַּאֲ ִרי,
'מעַ ט וְ הַ הֶ פְ סֵ ד הַ גָּדוֹל הַ נּ ְִמשָׁ ִממֶּ נָּה וְ ָאמַ ר ) ִמ ְשׁ ֵלי ו ,י-יא(ְ : וּבָ ָרה כַּחַ מָּ ה וְ יֵשׁ בָּ הּ מַ מָּ שׁ וְ אוֹ ֶכלֶת ַל ִחין כִּ יבֵ ִשׁין וְ ֵאינָהּ מַ ֲעלָה
שֵׁ נוֹת ְמעַ ט ְתּנוּמוֹת ְמעַ ט ִחבֻּק יָדַ יִם ל ְִשׁכַּב .וּבָ א כִ ְמהַ ֵלּ ֵרישֶׁ עָ שָׁ ןְ ...רבוּצָ ה כַּאֲ ִרי? וְ הַ ַתּ ְניָאָ ,אמַ ר ַרבִּ י חֲ נִינָא ְסגָן הַ כֹּהֲ נִים:
וּמַ ְחס ֶֹרי כְּ ִאישׁ מָ גֵן' .כִּ י ִהנֵּה הֶ עָ צֵ ל ַאף עַ ל פִּ י שֶׁ ֵאינוֹ עוֹשֶׂ ה ַרע יתיהָ ְוּרבוּצָ ה כְּ ֶכלֶב? ל ֹא ַק ְשׁיָא :כָּאן בְּ ִמ ְקדָּ שׁ ִראשׁוֹן אֲ נִי ְר ִא ִ
בְּ קוּם ֲעשֵׂ הִ ,הנֵּה הוּא מֵ בִ יא ֶאת הָ ָרעָ ה עָ לָיו בְּ שֵׁ ב וְ ַאל ַתּעֲשֶׂ ה כָּאן בְּ ִמ ְקדָּ שׁ שֵׁ ִני".
שֶׁ לּוֹ .וְ ָאמַ ר )שם יח ,ט(' :גַּם ִמ ְת ַרפֶּה בִ ְמלַאכְ תּוֹ ָאח הוּא לְבַ עַ ל ירהַ ,אף ֶאחָ ד בוּרתוֹ הָ ַא ִדּ ָ
בֵּ אוּר הָ עִ ְניָן ָכּ הוּא :הָ ַא ְריֵה ,מֵ חֲ מַ ת גְּ ָ
יּוּרי ,מַ ה שֶּׁ יּ ְִק ֶרהמַ ְשׁ ִחית' ...וְ ָאמַ ר עוֹד ְלבָ ֵאר ָרעַ ת הֶ עָ צֵ ל בֵּ אוּר צִ ִ ֵאינוֹ ְמנַסֶּ ה ל ִָריב ִאתּוֹ כְּ לָל .בְּ כֹחוִֹ ,אם כֵּן ,לְהָ נִיס כָּל אוֹיֵב
וְ ִי ָוּלֵד לְעֵ ינֵינוּ יוֹם יוֹם )שם כד ,ל-לד(' :עַ ל ְשׂדֵ ה ִאישׁ עָ צֵ ל וּמ ְת ַנכֵּל ִמבֵּ ית אֲ דוֹנוֹ וּלְהָ גֵן עָ לָיו הֲ ַג ָנּה ְמ ֵל ָאהְ .לעֻמַּ ת ז ֹאת הַ ֶכּלֶב ִ
שׂנִים כָּסּוּ עָ בַ ְר ִתּי וְ עַ ל כּ ֶֶרם ָאדָ ם חֲ סַ ר לֵב .וְ ִהנֵּה עָ לָה כֻלּוֹ ִק ְמּ ֹ -לוֹ ֵאין כֹּחַ לְהָ גֵן עַ ל הָ ָאדָ ם .הוּא ַרק מֵ עִ יר ֶאת בְּ עָ לָיו מֵ הַ שֵּׁ נָה
יתיָפנָיו חֲ רֻ לִּים וְ גֶדֶ ר אֲ בָ נָיו נֶהֱ ָרסָ ה .ו ֶָאחֱ זֶה ָאנֹכִ י ָא ִשׁית לִבִּ י ָר ִא ִ וּמ ַידֵּ עַ אוֹתוֹ כִּ י ִהגִּ יעוּ ַגּנָּבִ ים לְבֵ יתוֹ. ְ
ל ַָק ְח ִתּי מוּסָ רְ .מעַ ט שֵׁ נוֹת ְמעַ ט ְתּנוּמוֹת ְמעַ ט ִחבֻּק יָדַ יִם ל ְִשׁכָּב. בַּ ִית ִראשׁוֹןְ -קדֻשָּׁ תוֹ הָ י ְָתה כֹּה גְּ דוֹלָה ,שֶׁ הָ יָה מֵ ֵגן עַ ל הָ אֲ נ ִָשׁים
וּבָ א ִמ ְתהַ ֵלּ ֵרישֶׁ וּמַ ְחס ֶֹרי כְּ ִאישׁ מָ גֵן". שֶׁ לּ ֹא יַעַ בְ רוּ עֲבֵ רוֹתְ .לעֻמַּ ת ז ֹאת בַּ ִית שֵׁ ִני הָ י ְָתה בּוֹ ְק ֻדשָּׁ הַ ,א
ִמ ְדּבָ ִרים ֵאלּוּ נָבִ ין יְסוֹד גָּדוֹלֵ :אין ֹצ ֶר ִלזְ רֹעַ קוֹצִ ים ,מַ ְספִּ יק ְעוֹרר ֶאת הָ ָאדָ ם וְ ל ֹא ל ְִמ ֹנעַ ִממֶּ נּוּיקה ל ֵ ַרק בְּ דַ ְרגָּה כָּזוֹ שֶׁ ִה ְספִּ ָ
שֶׁ לּ ֹא נִזְ ַרע ְמאוּמָ ה ,וְ הֵ ם ַיעֲלוּ כְּ בָ ר מֵ אֲ לֵיהֶ ם. בְּ פֹעַ ל לַחֲ ט ֹא..
מוּרים גַּם כְּ ַלפֵּי ִמדּוֹת ָרעוֹתֵ .אין ֹצ ֶר ַל ֲע ֹבד עַ ל וְ הַ ְדּבָ ִרים אֲ ִ נֹחַ ָנהַ ג ,כִּ בְ יָכוֹל ,כְּ מוֹ הַ ֶכּלֶב .הוּא ל ֹא הֵ ֵגן עַ ל בְּ נֵי דּוֹרוַֹ ,רק נִסָּ ה
וּמ ַז ֵכּ ֶאת הַ ִמּדּוֹת הָ ָרעוֹתֶ ,אלָּא ִמי שֶׁ ֵאינוֹ עוֹבֵ ד עַ ל עַ צְ מוֹ ְ אוֹתם לָשׁוּבָ .לכֵן בָּ א הָ אֲ ִרי וְ ִהכִּ ישׁ אוֹתוֹ ,לְהוֹכִ יחוֹ :מַ דּוּעַ ְעוֹרר ָ ל ֵ
דּוֹתיו -י ְִהיֶה ִממֵּ ילָא בַּ עַ ל ִמדּוֹת מֻ ְשׁחָ תוֹת ,וְ כַיּוֹצֵ א בָּ ז ֹאת - ִמ ָ ל ֹא ָנהַ גְ ָתּ כְּ מוֹ הָ אֲ ִרי הַ מֵּ גֵן עַ ל בְּ עָ לָיו ,וְ ַאף ַא ָתּה ,הָ יָה ְל לְהָ גֵן עַ ל
ֵיהנֹּם ,הוּא כְּ בָ ר מַ גִּ יעַ לְבַ ד ל ְִמי ֵאין ֹצ ֶר ַל ֲע ֹבד כְּ דֵ י ל ְִהיוֹת בַּ גּ ִ דּוֹר !בְּ נֵי ְ
שֶׁ ֵאינוֹ עוֹבֵ ד...
'תּ ֵכלֶת מָ ְר ְדּכַי' ֶאת ַכּ ָוּנַת הַ בִּ טּוּי " ַויָּחֶ ל נֹחַ ִאישׁ לְפִ י זֶה ְמבָ ֵאר הַ ְ יְבשׁת ַה ַמּיִם ֵמעַ ל ָה ָא ֶרץ )ח ,ז( וַיְשׁלַּח ֶאת ָהע ֵֹרב וַ יֵּצֵ א יָצוֹא וָשׁוֹב עַ ד ֶ ַ
הָ אֲ דָ מָ ה" -שֶׁ ֹנּחַ הֵ כִ ין וְ ִיצֵּ ר מַ ְח ֵרשָׁ ה וְ ֵכ ִלים ְלעַ בֵּ ד ֶאת הָ אֲ דָ מָ ה, יָצוֹא ָושׁוֹב – הוֹ ֵל וּמַ ִקּיף ְסבִ יבוֹת הַ ֵתּבָ ה ,וְ ל ֹא הָ ַל בִּ ְשׁלִיחוּתוֹ,
וְ ָרמַ ז בְּ ֶזה ַלוִּ כּוּחַ שֶׁ הָ ָיה לוֹ עִ ם ַאנְשֵׁ י דּוֹר הַ מַּ בּוּל .הֵ ם טָ עֲנוּ חוֹשׁדוֹ וְ כו' )רש"י(. שֶׁ הָ יָה ְ
שֶׁ ָאדָ ם גָּדֵ ל כְּ פִ י שֶׁ הוּא נוֹלָד ,וְ ִאלּו נֹחַ טָ עַ ן כִּ י בְּ לִי חֲ ִרישָׁ ה וּזְ ִריעָ ה עוֹרב? בְּ פ ְַשׁטוּת הָ ָיה ִנ ְר ֶאה ,כְּ דֵ י שֶׁ יִּבְ דֹּק ְלשֵׁ ם מַ ה שָּׁ לַח נֹחַ ֶאת הָ ֵ
ַועֲבוֹדָ ה עַ צְ ִמית בְּ מֶ שֶׁ כָּל יְמֵ י חַ יָּיו -ל ֹא יִצְ מַ ח ִממֶּ נּוּ ְמאוּמָ ה. עֲבוּרוֹ ִאם ֲעדַ ִין יֵשׁ מַ יִם עַ ל פְּ נֵי הָ אֲ דָ מָ ה .אוּלָם ִאם נ ְִתבּוֹנֵן הֵ יטֵ ב
כָּעֵ ת ,ל ְַאחַ ר הַ מַּ בּוּלִ ,ה ְתבָּ ֵרר כִּ י הַ צֶּ דֶ ק עִ ם נֹחַ -כָּל ֵאלּוּ שֶׁ לּ ֹא נ ְִר ֶאה שֶׁ הַ ְדּבָ ִרים ֵאינָם ְמ ֻדיּ ִָקים ,שֶׁ כֵּן ַרק ְלגַבֵּ י הַ יּוֹנָה ֶנאֱ מַ ר:
ִתּ ְקּנוּ ֶאת עַ צְ מָ םִ ,ה ְשׁ ִחיתוּ ֶאת מַ עֲשֵׂ יהֶ ם וְ ָרעָ ָתם בָּ ָאה לִפְ נֵי ה' " ַויְשַׁ לַּח ֶאת הַ יּוֹנָה מֵ ִאתּוֹ ל ְִראוֹת הֲ ַקלּוּ הַ מַּ יִם מֵ עַ ל פְּ נֵי הָ אֲ דָ מָ ה
ָאבְ דוּ בַּ מַּ בּוּל .לְפִ י ָכ ֶנאֱ מַ ר " ַויָּחֶ ל נֹחַ ִאישׁ הָ אֲ דָ מָ ה" -הָ ָאדָ ם, עוֹרב ל ֹא ֶנאֱ מַ ר ֶאלָּאַ " :ויְשַׁ לַּח ֶאת הָ ֹע ֵרב", )שָׁ ם ח(" ,אֲ בָ ל בָּ ֵ
הַ ָקּרוּי ָכּ ִמשּׁוּם שֶׁ מּוֹצָ אוֹ ִמן הָ אֲ דָ מָ ה ,הֲ ֵריהוּ כְּ מוֹ הָ אֲ דָ מָ ה, וּכְ לָל ל ֹא הֻ זְ כְּ ָרה הַ ִסּבָּ ה.
עוֹד ִרים,חוֹר ִשׁיםְ , נוֹתנֶת ֶאת ְתּנוּבָ ָתהּ ִאם ל ֹא ְ שֶׁ לְּעוֹלָם ֵאינָהּ ֶ אוֹמֵ ר הָ "אוֹר הַ חַ יִּים" הַ ָקּדוֹשׁ שֶׁ ֵאין זוֹ הַ ִסּבָּ ה ל ְִשׁלּוּחוֹ שֶׁ ל
אוֹתהּ.
וּמטַ פְּ ִחים ָ ְ עוֹרב ִה ְתנַהֵ ג בַּ ֵתּבָ ה שֶׁ לּ ֹא עוֹרבֶ ,אלָּא הַ ִסּבָּ ה ִהיאִ ,מפְּ נֵי שֶׁ הָ ֵ הָ ֵ
ַשּׁוּרה ,וּלְפִ י ָכ ִשׁ ְלּחוֹ ִמ ָיּד עִ ם פְּ ִתיחַ ת הַ חַ לּוֹן ,כְּ לוֹמַ ר ֵג ְרשׁוֹ כּ ָ
עִ ְנ ָינִים ִמתּוֹ הַ סֵּ פֶר "מָ תוֹק הָ אוֹר" ִמשָּׁ ם.
עַ ל סֵ פֶר ְתּ ִהלִּים חֵ לֶק ִראשׁוֹן עוֹרב ל ֹא הָ יָה הַ יּ ִָחיד ,גַּם חָ ם בְּ נוֹ שֶׁ ל נֹחַ וְ ַגם וְ ִאם ִנ ְשׁ ַאל ,הֲ ֵרי הָ ֵ
ַשּׁוּרה ,וּמַ דּוּעַ הֵ ם ל ֹא נ ְִשׁלְחוּ ִמן הַ ֵתּבָ ה הַ ֶכּלֶב ,נָהֲ גוּ שֶׁ לּ ֹא כּ ָ
ִשׁבַּ ע לְהָ ַרע וְ ל ֹא י ִָמר )טו ,ד( נ ְ עוֹרב נ ְִשׁלַח הֵ ימֶ ָנּה? שָׁ ִנים ַרבּוֹת סָ בוּר אוֹתהּ ִהזְ דַּ ְמּנוּת שֶׁ הָ ֵ בְּ ָ
יקי יְהוּדָ ה" ) ְדּרוּשׁ ַא ְרבָּ עִ ים וְ ִשׁשָּׁ ה אוֹת יז( כּ ַָתב ְלפ ֵָרשׁ, הָ "אֲ פִ ֵ עוֹרב יָכוֹל הָ יָה ל ְִהיוֹת בַּ חוּץ גַּם ִיתי שֶׁ הַ ִסּבָּ ה ִהיא ִמפְּ נֵי שֶׁ הָ ֵ הָ י ִ
ִימינוֹ בְּ עֵ ת
מד ל ִ וְ ֶזה לְשׁוֹנוֹ" :נ ְִשׁבַּ ע ל ְִהיוֹת ֵרע וְ ָאח ל ְֵרעֵ הוּ ,וְ ַל ֲע ֹ ִאם ל ֹא יָבְ שׁוּ הַ מַּ יִםִ ,מפְּ נֵי שֶׁ הוּא יָכוֹל ָלעוּף בִּ כְ ָנפָיו וְ ל ְִמצ ֹא
צָ ְרכּוֹ ֵאלָיו ,וְ ל ֹא י ְַחלִיף ְדּבָ ָריו ,אֲ בָ ל הוּא ֵרע וְ ָאח לְצָ ָרה אֲ שֶׁ ר לְעַ צְ מוֹ ֵאיזֶשֶׁ הוּ ְמקוֹם ְמנוּחָ ה .ל ֹא כֵן חָ ם וְ הַ ֶכּלֶב ,שֶׁ ֵאינָם
ִתּ ָוּ ֵלד". וּמיַּד ל ְַאחַ ר ִמכֵּן בְּ וַדַּ אי י ְִטבְּ עוּ ְמסֻ ָגּלִים ל ְִשׂחוֹת זְ מַ ן ַרב בַּ מַּ יִםִ ,
כְּ לוֹמַ ר ,יָדוּעַ שֶׁ ָאדָ ם שֶׁ הַ שָּׁ עָ ה ְמשַׂ חֶ ֶקת לוֵֹ ,אינוֹ יוֹדֵ עַ ִמי הֵ ם וְ יָמוּתוּ ,וְ ל ֹא הָ ְי ָתה ְלנֹחַ ְרשׁוּת לִגְ רֹם לָהֶ ם לָמוּת.
בֶּ אֱ מֶ ת חֲ בֵ ִרים שֶׁ לּוֹ .הַ ִמּבְ חָ ן הָ אֲ ִמ ִתּי הוּא בְּ עֵ ת צָ ָרה ,שֶׁ ָאז ַרק וְ ִהנֵּה ,בְּ ִסיַּעְ ָתּא ִדּ ְשׁמַ יָּא עָ לָה בְּ דַּ עְ ִתּי בֵּ אוּר נוֹסָ ף בְּ עִ ְניַן זֶה .עַ ל
מ וּלְסַ יֵּעַ בְּ יָדוֹ .וְ זוֹ מַ ֲעלַת הַ חֲ בֵ ִרים הָ אֲ ִמ ִתּיִּים נ ְִשׁ ָא ִרים ל ְִת ֹ נוֹתן לִבְ הֵ מָ ה ל ְַחמָ הּ ,לִבְ נֵי ע ֵֹרב אֲ שֶׁ ר הַ ָפּסוּק ) ְתּ ִהלִּים קמז ,ט( " ֵ
עוֹתיהֶ ם הַ ָקּשׁוֹתֶ ,א ָלּא הַ צַּ ִדּיק ,שֶׁ ֵאינוֹ נוֹטֵ שׁ ֶאת ֵרעָ יו ַגּם בִּ ְשׁ ֵ בּוֹתינוּ ,שֶׁ הוּא ַאכְ ז ִָרי עַ ל בָּ נָיו י ְִק ָראוּ" ,אוֹמֵ ר רש"י" :פּ ְֵרשׁוּ ַר ֵ
ִימי ָנם לְסַ יְּעָ ם.
עוֹמֵ ד ל ִ ַתּוּשׁין וכו' וְ נִכְ נ ִָסין לְתוֹוְ הַ ָקּבָּ "ה ְמ ַרחֵ ם ֲעלֵיהֶ ם וּמַ זְ ִמין לָהֶ ם י ִ
וְ י ִָתּ ֵכן עוֹד לְבָ ֵאר בְּ דֶ ֶר ְדּרוּשׁ ֶאת הַ מַּ ֲע ָלה "ל ֹא עָ שָׂ ה ל ְֵרעֵ הוּ עוֹרב נִזּוֹן י ְִשׁירוֹת מֵ הַ ָקּבָּ "הֵ ,אין ְלנֹחַ פִּ יהֶ ם"ִ .אם כֵּן ,מֵ ַאחַ ר שֶׁ הָ ֵ
ָרעָ ה" ,שֶׁ ִה ֵנּה ָא ְמרוּ חֲ ַז"ל )שַׁ בָּ ת ל ֹא ע"א(" :מַ ה דַּ ֲע ָל סָ נֵי - ַא ְח ָריוּת עָ לָיו ,וּלְפִ י ָכ ִשׁ ְלּחוֹ ִמן הַ ֵתּבָ ה בָּ ֶרגַע שֶׁ הַ דָּ בָ ר ִה ְת ַאפְ שֵׁ ר.
לְחַ בְ ָר לָא ַתּעֲבֵ יד" -מַ ה שֶּׁ שָּׂ נוּי עָ לֶי ל ֹא ַתּעֲשֶׂ ה לַחֲ בֵ ְר ֶ .זה אוֹתם ל ֹא ָכּ הֵ ם הַ ְדּבָ ִרים כְּ ַלפֵּי חָ ם בְּ נוֹ וְ הַ ֶכּלֶב ,שֶׁ ִאם ְישַׁ ַלּח גַּם ָ
הַ בֵּ אוּר עַ ל פִּ י פְּ שׁוּטוַֹ ,א בַּ ֲע ֵלי הָ ֶרמֶ ז ְמבָ אֲ ִרים ,שֶׁ אוֹתוֹ שֶׁ הוּא ִמן הַ ֵתּבָ ה ,ל ֹא י ְִהיֶה לָהֶ ם מַ ה ֶלּאֱ כֹל ,וּלְפִ י ָכ נ ְִמנַע ִמ ָכּ .
שׂוֹ ֵנא ל ָָאדָ ם -הַ יֵּצֶ ר הָ ָרעֵ ,אין ְל ל ַָקחַ ת אוֹתוֹ כְּ חָ בֵ ר ֵאלֶי ֶ ,א ָלּא
יֵשׁ ל ְִשׂנ ֹא אוֹתוֹ .וְ ֵכן ֶאפְ שָׁ ר ְלפ ֵָרשׁ ַגּם כָּאן" :ל ֹא עָ שָׂ ה ל ְֵרעֵ הוּ
ָרעָ ה" שֶׁ הוּא ל ֹא עָ שָׂ ה ֶאת הָ " ָרע" -הַ יֵּצֶ ר הָ ָרע ,לַחֲ בֵ רוֹ.
לעילוי נשמת לעילוי נשמת לעילוי נשמת לעילוי נשמת
ר' משה אליעזר ר' יצחק זאב הכהן ר' מרדכי יוסף מרת שרה ע"ה
ב"ר אלתר יצחק ב"ר יצחק יעקב
ב"ר גדליה ב"ר משה אליעזר
לקס לקס
נלב"ע ד' ניסן תש"פ נלב"ע י"ד אב תשפ"ד
נלב"ע י' כסלו תשע"ח נלב"ע י"ז אייר תשס"א
תנצב"ה תנצב"ה תנצב"ה
תנצב"ה
בכל עניני הגליון נא לפנות למיכאל0504-147001
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 58
נר ליואל סיפור לפרשת השבוע
לע"נ יואל בן ברוך
פרשת נח תשפ"ז71 גליון
; ၠၯ͕ၧၪͿႄၯၰႁႂၬၬၥၶၧၢႄႂၬၠၧၢၰႁၷၩၰၥၩၳႂႄၰၧၠ
ၹၿၧၸၰၧၰၷၳၢၧႂ Ζၧႄၯၰ ႁႂၬၬΖ ၠၰၧ Ζႄၯၰ ႁႂၬၬΖ ၢႄၯၵၯၰ ͘ၧၢၬၰၵၧႁၷၩႄၠ ၠၻႁၬၧ ၠၰၠ͕ၰၰၯၧၰၰၯၢၰၧၰၵၬၠႂၱၤၠၰႂၵၢၧၳၢ ႄၠၨႁၳၠၶ ၠၰၵၠၯႂၥၠႁၶ Ͳ Ζၢၰ ႁၷၩΖ
͘͘͘͘ႄၬႄၬၨၩႄၧၤၤၧၳႄၥၱၧၿၳၢၵၧႁႄၻၰ ͘ၱၰႂၧၶၬၠၧၱၧၣၻၧၶၬၬၥ͕ႁၷၩၧၢၬၰႂ
ΎΎΎ ၥၳၯၩၢၱၣၭၯၧ͘ၱၬၬၩႄၧၠၾၧႄၧၶၳၳၧ͕ၧၰၧၯၹၧၣၥႄၠၥၬၬၩၳၥၨၯႁၳၥႄၤၧၿၶၠၧၥၢၰၥ
שדבריו הם,נערך מתוך כתבי אאמו"ר הר"ר הוד יעקב בן מרנין זצ"ל הכ"מ ၠၧၥၥၨͲၱၬၤၳၧၰႂ ၥၳ ၰႂ ၨၯႁၳၥ ႄၤၧၿၶ ႄၠ ၷၧၻႄၰ ၠၧၥ ၤၳၰၶၥ ႁၢၤၥ ၢၰͲ
. ככל שהדבר התאפשר תוך כדי מחלתו,שהתפרסמו במדור זה ͕ၤၳၰၶၥႁၢၤၥႄၳၯၩၧၢၰၰၠ͕ၥၳၯၩၥႄၰၧၯၬႄၠ͕ၧၰႂၧၢၬၰႄၠၵၧၧၯၳၱၯၩၥ͘ΖၢၰΖၥ
קידש. מתוך יסורים נוראיים שאין ניתן להביעם בכתב,נלב"ע י"ג תשרי תשפ"ז ͘ႄၰၧၧၬၠၧႄၧၪႂၬႁၢၤၸၳၧႂၠၧၥႁႂၠၯၰၧၢၷၰၧႄၠႂၰၧၰၥႂၿၵၯၰၧ
הגם שהיה שרוי, ודאג לסובביו אף בשעותיו האחרונות,שם שמים בהליכותיו
ובבוקר האחרון לחייו אף התפעל מדברי הרמב"ם, נפטר מתוך דעה צלולה.בצער ႁၢၤၥ͕ၧႄၰၧၨၳႄၰၧၧၬၠၬႁၢၤၸၧၳႂၰၧႄၧၠၿၬၩၾၳၧၩၳႂၳၠၿၧၧၤႂၠၾၧၳၱၤၠၱၠ Ͳ
ב( שאמונת בני ישראל במשה נובעת מכך שכולנו מעידים- א,)יסודי התורה ח ͘ၧၰၾၠၬၧၾၳႂၱၣၻၰၸ͕ၧၰႂၧၢၬၰၢၵၧႁၷၩၰၸၤၬၸၳ
רצונו היה לפרסם את. ולא זר, שעינינו ראו את מסירת התורה על ידו,עליו ၥၳၧၶၬၬၥၤ͘ၧၳၾၸၰၥၾၬၩၳၥၶၧၢͲၱၬႁၩၠၰၥၾၬၩၳၥၶၧၢၥႂ͕ၧၶႄၧၠၤၳၰၳၿၧၷၻၥͲ
.'עדותו וחזר שוב ושוב כי הוא 'עד למעמד הר סיני ၱၬႁၩၠၤၳၰၬ Ͳ ͍ႄၰၧၧၬၠၥႄၩၳႂၧၢ ၥၬၧၾၳၧ ͕ႁၷၩၧၢၬၰႂႂၩႂၵၧၢၶၥၱၤၠၥၥႂၸၬ
ה.ב.צ.נ.ת ၧၳၾၸၧၬၰၸၱၣၸၬၻႂၬႁၢၤၥၱၬႁၩၠၧၱၬၤၬၳၰႄႁၧႂၬၬၢၿၧၷၸၠၧၥႂၭၧႄၳၧ͕ၱၯႁၤႁႂၬၬၧ
ს აძჭძცფკცაფვრ
Ⴭ გაშ
͘ვვგჭავკაკვჟჭაჍკვნ ვააძცაყვვაშვჍვან ბ ვჭვვი ͘სძალვსცძაკძსძ ͕ვძვძ ლავვბ
ტჭაძძვცგჍაჍძაკძჭკაინჭცრვკძ͕ცძსჭგპვჭვვძი ͘აცავტკლვძვძალვვჭნ
ჭშვბგკვკპჭჟ͘კვკლვვჭძჍსლვფჍნ შცვფაცსაჭა͘ტრილსგც Ⴭცავფ ყშ ლვჍ Ⴭავსკ კსფნ ლაჍ ცაჭფი კს ვჭყგკ ͕შვვჍკ ლვყაც ლ
ძვძიჭაფჭაძადΗ͕ცნა͕ΗპჟგკΗ͘კაგიშვდრკფჭრფაშლვც ჭაჟაინპნძ͕გკნკძგვც ͘აცყსჟა ჭყშაჍსც ͕აგჟჟ ლვსარნა͕Ⴭჟკრვ ცსნ
Η ͘ადპძვჭაჍკვჭვიტვჍს͕ბვკ͘ლვნძჭცვ ცჍგ ზაჭ ͘გაცკჍცვღაგკძ͘ლკა Ⴭნს პძასნ Ⴭ კძ ლვკშძ კშა
͘შანსშანსვკსშჭჟვჟძვყგ͘ლვჟძზძნვჭგიძპაძცვყგჭ ͕ლვვჭძალვძვნგპ͕კსფნ კჟნ͕პარჍცავრცჟვვჍნსცაყვვაშკსნძტაშძ
ΎΎΎ ͘კნძგჭინტშჭააკვიაკძფშჭშვბგა͕შცნჟჍვგძჍგპკაძაც
Η͘ჍაძგლძაცვკძასბპძვვგΗ͘ცშგაკკძვჟლვრვჟ Η ͍ჭვძსნპვნჭΗ͕ჭვდვჭვკჟცნა͕ΗპჟგკΗ
Η͘სვჭკ͕ლვრვჟΗ ͘ზვჍასა͘ვჭჟ
Η͘კიჭრნშცვჟΗ ΎΎΎ
Η ͘ცნლსკკიზცჍცნჟΖკიჭრნშცΖზკყΗ გაშვფკჟდშცგკს͕ლვჍკვძვძ͕ვაძჟ͕სძჭალვძაკძ͕ცდსႽპპჟგკვჟ
Η ͘ϭϳრფადზვცყცნზკყაΗ͘ზვვგა ͘რფაშზაჭლვჟაშვბჭნვცსლლვცძვვნძლვძჟნვჟ͘ცაყვვვივკჭაჭაცძი
͘იცაბა͕ჭაჟსკვჭვყც ბაგ ͘ლვვჭსძნ ცჭავ ვჭა ლვცვინ ლ ͕პჍძგ ͘ლვჍნგჟ ჭავკ ლვყაც ლ ͕პჍფშ
გაცძსცშცცძჟ͘Ⴭგვზჭგჟკაი͕ლვდჟრცაკფლაბნბ͕ლვცცაან͕ლვსაჟნ͘ლა ͕ცნაკზვ͕შრსა͕ვყგაჟძზძნლვნკსნშრსჭვკშვბგბვჍჟკრვ
͘გფჭაცვშინ ͘ნსჍავვნპვვგძკ
ცანვძცცადცჟ͘სფჟვჟაყვგგჭნაშ͗ცვრზიცგ͘ჭვჍჟკრვკკვშცჟვვ ͘ლიარძგაადკცსნჭავჟძლვცძსაჭაშჍძაკძΗ͘ვჭცნ͕ΗცადცფნდვცგძვΗ
͘ჭავჟძცძსზაჭრჟივკ Η ͘ბკსლჭაგკვჟ
͘რჟიჟკა ͘ცყშშაგყვჭსნძვცაგნ
͘ლვცძსვცგლ ͘ვკაბლვრვჟ
͘შჍვცგლ ვკძაჟაძჟდშრციაპშბცაფლჭი͕ლვჍკვსძ͕ვაძჟ͕სცალვსცპ
͘ლვჍკვკძგვჍანიჭცჟცადცფნდვკძვცგლაჭფ Ⴭძკ ლვსვნძ ლვძჟ არნ ა ͘ცგჭნ ტა კჟნ ა ͘ჭაკყჟჭ ჭფვდ
ასშჭჟძჭააყვძჟჟანძჍასლვცანტა͕ლვჍასსძალვძაკძკსფნავ ვჟ ͘ΗცჍჭრჟ ͕აბსΗააკძდფძნ͘ლჍღგკ ვკა პსდნ ვკ͕დს ვკფასჭ
ლვჭძრაჟვნავღაგ͘ლაცვგცადცჟაჭაკსჟსძჟლანვგჭიცსნ͘ფარკკ ͘ბდფძნჭჟაძ
͘სდლსძფადნშნკჭკჍნვყვკიიფგაცა͕ჭაკსნცძს Η ͘აჭვლვირნვჟძაძნძასჭΗ͕ლვრვჟცნ͕ΗტარტარΗ
͘ავცგღცლვრვჟ͘ცადცჟცჍგკღცცჟვვ Η ͘ნირვჭძშვკΗ
͘ლაშნვვჟძვჭცძჟვჟ Η͘ვჍიჭბკია͘სცვჭძვჭძშვკვჟლΗ
ლ ͘Ⴭა გაკძნ ͕ლვვჭსძ კნძგ პვ ლ ͘ჭაჟაძგ ძს ცი ვკძ ძც ΎΎΎ
͘͘͘ვჟ͕ზკაბაგლ͘ვაყვფძაცჍვკსფნ͕Ⴭაგაკძნ ͘Ⴭვშფჭკ Ⴭჟჭძ ვკ ზააჭნ ძვ ვ ა ͘ა ლსფა ვ ლსფ დვცჟვვ
͊ვჍ კს͕გჍვჟნბკს͕ცადვშკს͕ლვცკსლვგიააჭნაჟჭაცლვჟაცგლვძჍაგ
͘ვჭყც პვვჟსჭნ ვჟძ ანი ზცს ლვჍავ პვვჟსჭ ა ͘ ბაგ ჭ კშვ ჭააყ ბვ
სცშჟლვვძცლვკიჍგ͘ნგჭიჭნაკბვჍკძტვცგგვცვცადცჟცჍგ ცძსჍგვლვჟანაჟკძლვჭააყვჟძძსნძძჟაძცლსფკ͕ჭაყკაჍვ
კ ͕შაჭვჟ ვცგ ჭაკნძგჭ ჭჟირ ჭვ კ ͘ვჟძნ გაკკ ცავგ ჭჍაშჟ ͘ლვჍცფჟლვცჍგლვკკფჭნაჟგჟნკკძ͕ლვც
͘კსფნკძბცვკძლჭნძცჍვფაკგცავგ ͘ფვაძჭვკჭვკ
͘ლვრვჟცნ͕ΗვკძვΗ Η͘ზარნΗ͗აკჟსშააჍლვრვჟ
͘ავკვჭაჭრ Η͘გაკაჭაკრჟიჟკაიტარ͘ზარნფკნძგლΗ͗ცნცჟვვ
Η ͍ზკძვნΗ ΎΎΎ
Η ͘ლჭნΗ ანყსჭსჟიძვდშძკ სცლჍძვჍიშვფრნჟდშ͘ჟდშჭვაშვცგ
Η ͍ფვნΗ გძ ვჟჭ კ ͕კფ გცა ტცდ ძსჟ კ ანყს ცყან ͘ჭცშ კ ვძ
Η ͘ვკძბცნΗ ვკძვძცვრ͕გაკძნჭცვსნვჭვვლ͘ლვცაცავგაშკლსანიარძ
͘ღაგცდნლვვჭნ͕გძპვვჟცძჟაკძბც ჭ Ⴭკ ვჭვვ კაკს ვჟა ͕Ⴭას ლავ Ⴭვრფნვ კსფნ͕კრაფ ვჭვვლ ͘სჍავ
͘ვჭცნ͕ΗაბსΗ ͘ბაგ
Η ͘ცჍჭრჟΗ͘კვსნძკცია შააჍლვსვნლვცფრნნკსჍავკვჟ͘შვაჍნცფრნლსძცვკკსშჟაგ
͘აკძჭააყნლვვჟძლსყვა კძშფრკჭვჟაძგჍასა͘კშძჭანძაკძატკჟანძალვსძჭ͘კილვსც
͘ვჭნკვძ
1
דפוס ספיד פרשת נח תשפז- טועמיה 59
Η ͘აძნჭაგფკჍვჭΗ ͘ცაგძლვკი ჭრფაშლს ͕ლვფძაჟ ͕კძნლვჟკ ლჭძაკძაცბგ სძსც ვცგ
Η ͊ზვცყძნჭვძს͍ლვვფიჭავგნ͕ყაცჭნΗ Ⴭვგვ ვ აკძ ცავგ ͘ცჭავ შვაჍნ ვ ვკძ კი ͘ზცს ͕ლვჭ ლჭნ
Η ͘ვკძბაგბ͘ზკკშΗ ͘გაკკსძვვჭძ
Η ͘პჟგკ͕აბსΗ͘აცრჟაკძლვჟფ ͘ვკსკიჭრლვრვჟ
Η ͍აბსნΗ ͘ვკძლაჍკიკსვჭკიჭრვჟ
Η ͘აბსΗ ͘ცნΗ͍აჟΗ
͘ზკაა ͘კიჭვჭყა
ΎΎΎ ლვიცს ვცშ ცჟვვ ͕სვშ ლვრვჟ ͕ვჭშბგ ვჟ ͘ფყც კს ჭაშჍ ლვსც აჟჍს
ჭცსშლსჍყძვძცჟვვჍასაცძსაჟვვ͘პდშკიაცჍგჍგვაჟკიჭძ აკძძსც͕ტარკცცასჭცადცჟძი͘ლვბაგკსცვჍკაჟჭვნძვ͘გაკნ
ლვრვჟ͘კვკყზცჍპვკრჟნააკვილვჟავჟკვძშკ͕კვნპვკაშცნ ცჟვვ͘ჍგჍასავცგ͘ლვვფიგნლვჍასჍგჭბკია͕ვკფკ Ⴭვცდნ ვ
ლვცაგჍგ͘გცყშძიპგკაძკსსყშფჍძნΖც͘რფრაგნკაშცძ Η͘გაკაჭაΗ͗ცნააჟკძლვვფჭიკსავჍვვჭძჭგვჟ
ლვჟძშჍვყგვცგა͕ლვარნსდშკძგრაჟკსლკძნჍგლსგიააჭვკძ ͘შგყლვრვჟ
͘ზგანვშრსკივიაშგყ ͘კვჟ
ვჭჟყსჭ ͘პააინ დკფ კძჭძპასძძლვვნსფვჭშჍ ͕ვკძვფალს͕ვჟ ͘კპვვჍს
ცი კ ვკყძვძნჭაკვჭცფვრკ ლ ა ͘პგ კძ კსრაიცვძლვრვჟძი ΎΎΎ
͘ლვვჭჟძ ლვძჟჭძნგ͕ვკძლვძჟჭძნგ͘ჭაბვცპრგნჍგვაჟკაიაჟკკფჭგჟნ
ვჭსჍვ͘ლვკსფნჍგკშჭკსკაძკვკცძშჭაკძკაჍგაშკ͕ლვვჭჟძვჟფკ ვბცკსლვკვსნაჟძცფ͕ჭაკსვჭძაჟბბ͘რშდბნძსკჍგტ͘ლვრვჟკძ
͘ჟშაჭციძაჭვკაძკშჭძცნაკვჭკაივ͘კფვდლვრვჟძ ძშვ͕ცაგცან͕ცჟვვაძნΖცა͕ცშჭიჭნკსძჟკძვჍიპადცშ
͘ცჭავვჭცნ ͘ლვკვგჭნძვჟფკაძნჍვკ
͘ბვნყსკვჭცფვრ͕ჭაჍასშც შვრფკლვძჟღკნძდშძკაშლს͕Ⴭანბც͕პნკ͕ჟანძალვძვძპვა
͘ვკცსბაგ ͗ცნაზცჍაჟნნჍნკძკფაშნტჍკვსნრვინვყაა͘ძვსცკ
͘კვლვრვჟლვჭსჍვკლკასნ ჭაძსკლკგბალკიკჭგფძაჍგლსპΖცნვაΖ͗კფცაჍშარფძვΗ
Ⴭვკ ვჭა ყნ ცჟვვ ͕ძკგჟ ცსრა ვყვ Ⴭს ცი ცადცჟძი ͕ჭძ ვყან პივჍსცააΖ͗ცნა ლვვგღფგა͘Ζჭაძსკანბვცძკილნცყვკჭსა
͘გაკ სჟანΖვკცილკჭგფძაჍგლსავძპავინვი͕ლაკძაჭაჍგგისვნ
Η ͘ვჟძლავჍსაჭაცვძჟΗ͘ცნ͕ΗზკძლაჍკიΗ ͘ჭავჟსცაფჍნნაცნადჍნა͕ლვცგლვკჍასკლჭჟააილვკძნლკ
Η͘პიΗ ვვკნკჭნლვშაკჭჍასპვჟსვძკცძფნიცსძკΗიΗჟა
Η ͍ლვჟძცლვცვინლვრვჟაჭΗ͘ჭყშზვვგა ΗΖ͘ჍგლიძაჍსკჭგსჍჍგანკცძვკკი
Η ͘ვჍნცჭავΗ ͘ΖკჍაჭ͘ΗავძისცშძნშავჍბΗცნკჍგტ
Η ͘ცბანΗ ͘ტჍჭკფვშძნΖც
Η ͍ნკΗ ͘აჟკკფჭ
Η͘აჭვლჍაშაჟცვჍ͕პაძცდშვაცფკჭვკცძვცგლვვჭჟძვჟფკაჟძფვგძივიΗ ͘პაცგძვავკ͘შვჭაკვძლვფაყნლვჍშძლკაიკშკვგლვრვჟ͕აჟნვვრძი
͘კჍაჭვკზჭაგპაშვბკძშვდრკფყშჭვჭძც ͘ცნ͕ΗკსცანკΗ
Η ͍ლვრვჟლსΗ Η͘͘͘ჭსჍკცძფვზკყΗ
Η ͘აჭაჭგშკკაჟკცნა͘პიΗ Η ͗Ϳ͘͘͘ზკვჭჭჟბკკ͘ცაცΗ
͘ვჭშჭძ ͘ვჭგშკ
გფძნაცვსყშრსზკძვძცნ͘ლვჭნცჭავჭძცნაΗ͗ზვძნცჟვვ ΎΎΎ
Η ͘ლვფჭაძლჭძვჭძგ͘ზკცფრჟკძძშვა͘ვყვგაშკზვცყჭძა͕კაჍ ͘Ⴭცძნკვკცშცჟვვჭძვჟფკსძ
͘ვჟავკპფაცყვჟპაცჍრნ ͘ვკძნვჭგკცაძლძჭვ͘ცაყვვგაჍჭვჟფკგვჟა
Η ͍გადჭΗ ͕ცჟვვჭჟვგნ͘კსფნაჟვკსცასკჍსაჟჭძ͘ლვძვიჭცრპვვჍსცსრ
Η͘ტრიკსცჭაანვნლვციაბაჟგჟ͘ვჍჟკრვვჟΗ͘შგყცჟვვ კ ლ ͘Ⴭი Ⴭრფ აირგვა ცძანი გაკძნ ჭ აჟნრვ ლ ͕ავძის ლაჭგ ლ
ჭლვვრა͘ლვჍკვჍგლს პაფკდცჍნ͕ჭკჍჍვკ͕ღაგლვრვჟჭვჭყნ ͘ვჟძლავკჟჭშვჍკცასვკაი͕ლაჭგ
͘რვიკცვძინჭრვჟიაგვძ ჭსჍავჭ͘კშკშჭკცჍლაძ͘კაგკჍგტΗ͘ცნა͕ΗჭაშჍძაკძΗ
͘ვჭაცძიკძΗ͍ნΗ Η͘ბ
͘ყვკჍგტ͘ლვჟიანლვდფძნლვცძსზცსვკავ Η ͘აჟნივრნსჍავვჟΗ
ლვფრა ლვცაგ ასნძჟ კია ცჍგ ზაჭნ ͘საშ ყშ Ⴭს ცადცჟ აჟვცაგნ Η ͘ბაგჭივცყზკძცგაΗ
͘ლაშნკნცვბგვვნლვგიააჭნ͕ლვნვცნ͕ლვცცა͕Ⴭგვჭარვი ͘ავკძცჭვჭნც
Η ͍პჟგკΗ͘ლაჭფჭძსჭლვრვჟ Η͘ლვშფრაცშკსჍავვჟ͘კსფნკჟნვჟΗ͘ტჭიზძნა
აჭა͘აკძლჭნ͘ვკძკი͘გაკცჍგკჭკჍზცჍრჟიჟძლაჍკივჭდ ͘ვკძჍვჍვკვდს
͘ლცბ ͘დშძ
͘ვჭცნ͕ΗაძნზკცფრკზვცყვჟΗ ͘ჭანძაკძატკჟანძალვსძჭ
͘ვჭჟყსჭკ͕ΗცჍჭრჟ͕აჟΗჟსლვრვჟძი͕ლსფა ლაჍკი͘ლჭნკვძკძკყავლვრვჟ͘ლვცჭრფაშ͘კძჭკაინ
ცჍგჍგკილვცძჟავლძლვძჟცძს͕გჟნჭკვფჭ͘აკძგაკზაჭვკძ
͘ძვნგჍასაძვნგ͕რკიჭ͕ლვცძჟავაკძ
͘ასშჟძგძვჟჭვფკცძანაჟვგაკძნძვჭჭია͘დსჭვჭგშკ
͘აჟჭძკაკძლვჟფ͘ცშცჟვვ
Η ͘ცლიკკსვბΗ
ידיעות מעניינות ממרחבי הש"ס- ידוע תדע Η͘პიΗ
.(.* ר' חסדא חריף ור' ששת בקיא ופחדו זה מזה משום הכי )עירובין סז Η ͘ზკლΗ
אם הוא בדאו' יקשה,* כאשר הורה חכם להיתר ולאחד מן התלמידים יש קושיא עליו Η͘პიΗ
. ובדרבנן יעשו ואח"כ יקשה,ואח"כ יעשו מעשה ͘ვჭსჍჭჟძძვჟფკვჭყვ
ליצנות )רש"י עירובין- איטלולא, שחוק- חוכא:* ביאור 'חוכא ואיטלולא' כן הוא ͘ლვრვჟვპაცჍრნ
.(:סח Η ͍აჟΗ
כתב רש"י שהוא, יב( חופף עליו כל היום,* בביאור תיבת 'חופף' שבפסוק )דברים לג Η ͘ვჭკრფΗ
- חופף:( כתב. אבל בביאורו לגמרא )יומא יב. שמכסה אותו ומגן עליו,לשון כיסוי Η ͘ადΗ͘ვვჟძშჭძა
. לשון נזיר חופף ומפספס,כאדם המתחכך מחמת שאינו משיג תאותו ͘ვაბნცრასივჭვვ͘ადშც
.nerleyoel@gmail.com - לקבלת העלון בדוא"ל וכן לתרומות הנצחות והקדשות או להזמנת סיפורים יש לפנות ל
2
דפוס ספיד פרשת נח תשפז- טועמיה 60
נא לא לעיין בשעת התפילה וקריה"ת! בסייעתא דשמיא
לע"נ
נתנאל בן
ציפורה
ושלמה
גליון רפאל בן
אסתר
659 ת.נ.צ.ב.ה
פרשת נח תשפ"ז
*****************************************************************************************************************************************************************************************************************************
דבר אחד או שניים ,אשר לדעתו יש לעורר עליהם בפני יש ַצ ִ ּדיק )ו ,ט(
נ ַֹח ִא ׁ
הציבור .ברשותכם אקריא את הקטע הראשון מהמכתב".
מרן הגר"נ החל לקרוא את המכתב" :היות ולאחרונה כשחלילה מתחולל מבול בחוץ ,מבול של מים ,או מבול של
עורכים שמחות בבתים כמו שבע ברכות ואירוסין ,והשמחה אש ,או שניהם גם יחד ...הרוצה להינצל מחרון אף ה' ,צריך
מתחילה בשעה מאוחרת ,לא לפני עשר בלילה ,ומסתיימת להיות גם 'נח' וגם 'איש צדיק' ...גם נוח ונעים לבריות -וגם
לתוך הלילה ואחרי חצות ליל -השירה והקולות מפריעים 'איש צדיק' במצוות שבין אדם למקום ,ובדרך כלל דבר גורר
לשכנים .הרי בכל שכונה ובכל בניין אפשר למצוא ילדים דבר ,שהרי אמרו חז"ל )אבות ג ,י(' :כל שרוח הבריות נוחה
הזקוקים לשינה ,הרב מעוניין לעורר על כך שיפסיקו עם הימנו -רוח המקום נוחה הימנו'.
ההפרעות הללו". * * *
"עד כאן המכתב ככתבו" ,סיים מרן הגר"נ את ההקראה היארצייט של מרן הגר"נ קרליץ זצ"ל חל בשבוע שעבר ]כ"ג
הלא שגרתית. תשרי[ .נביא כאן מעשה שסיפר הג"ר אליהו מאיר שוורץ
או אז פניו האדימו -ללא גוזמה -הוא הגביה את קולו וזעק שליט"א ,מעשה המעיד על יפעת מידותיו של מרן זצ"ל:
בכאב עצור" :בעיקרון הוא צודק בהערה שלו .אבל אם השכן "בזמנו ,בימי החורף של 'מלחמת המפרץ' )שנת תשנ"א(,
שלך עושה שמחה ולך היא מהווה 'הפרעה' -על זה בעצמו היתה עצירת גשמים .היה ניכר שזהו מצב של 'חרון אף',
אנחנו צריכים לערוך עצרת התעוררות ...אדרבה ,כאשר רח"ל ]רק עם סיומה של המלחמה ,בימי הפורים ,החלו לרדת גשמי שפע[.
השני עושה שמחה אנחנו צריכים לשמוח עמו בשמחתו - קרא אפוא מרן הגר"נ קרליץ זצוק"ל לעצרת התעוררות
להרגיש בליבנו את שמחתו!" ,סיים את דבריו הקצרים בעקבות עצירת הגשמים בבית הכנסת ב'רמת אהרן' בבני
ברעדה ,וירד ממדרגות ארון הקודש ופניו חיוורות מצער. ברק ,והציבור הנכבד מסלתה ושמנה של העיר בני ברק
הכינוס הסתיים ,ואידך זיל גמור... גדש את בית הכנסת לשמוע דברי התעוררות.
* * * מרן הגר"נ ,כדרכו ,לא היה מאריך בדיבור .הוא עורר
בקצרה עם דברי הרמב"ם על החובה לשפר את המעשים
הגרא"מ שוורץ שב ומספר סיפור נוסף ,עובדה דבדידיה ולדעת כי מאת ה' הייתה זאת ,ולא לומר כי הצרות הן
הווה" :לפני כחמש־עשרה שנה הגעתי להשתתף בשמחת 'מקרה' ,וכך הוא גם כעת בעת עצירת הגשמים ,שחובתנו
'אויפרוף' במשפחת הג"ר שמואל ויינטרויב שליט"א בן להשתפר במעשינו.
ידידו של רבי נסים -הגאון רבי בערל ויינטרויב זצ"ל.
לאחר כעשר דקות לכל היותר סיים את דרשתו והכינוס עמד
השמחה הייתה אמורה להתקיים בבית הכנסת המרכזי להסתיים .רבי נסים ירד מארון הקודש ,והקהל נעמד על
ב'רמת אהרן' .זמן התפילה נקבע לשעה .7:30לכשעצמי רגליו כדי לצאת.
הגעתי כבר בשעה 7:00ללמוד מעט לפני התפילה ולומר
קרבנות וכו'. אלא שלפתע הושלך הס בבית הכנסת .מתברר ,כי רבי
נסים מעוניין להוסיף דבר ששכח לומר ,וכי הוא עולה על
והנה אני רואה את מרן הגאון רבי נסים כבר יושב במקומו מדרגות ארון הקודש שנית .הציבור התיישב על מקומו ,מבין
ומעיין בספר .כיוון שאנחנו -אבלחט"א -קרובי משפחה, כי דבר חשוב יישמע כעת.
והיה לי עמו קשר הדוק ,ואמי הצדקנית ע"ה גדלה בבית
הוריו ,ניגשתי ובירכתיו ב'גוט שבת' .לתומי סברתי כי רבי מרן הגאב"ד עולה שוב על המדרגות ,מוציא נייר מכיסו,
נסים יושב ולומד כמנהגו אחרי תפילת ותיקין שהסתיימה ובעודו בידו פותח ומספר" :היום בבוקר מצאתי אצלי בתיבת
לפני כחצי שעה .אלא שהתברר שלא כך .הוא אמר לי כי הדואר מכתב מיהודי ,הכותב לי שהיות והלילה תתקיים
עדיין לא התפלל תפילת שבת ,וכי קרה לו היום דבר חריג: עצרת התעוררות בבית הכנסת הוא מבקש להעיר ולעורר
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 61
מדבריו של רש"י הק' עולה ,כי הסיבה לכך שנבחרו דווקא הוא לא התעורר משנתו לתפילת ותיקין ,והוא בא כעת
עצי ה'גופר' כדי לבנות מהם את התיבה הינה בשל הדמיון להתפלל במניין השני שבבית מדרשו.
הלשוני בין שמו של העץ' :גופר' ובין ה'גפרית' שבה נגזר על
בני דור המבול להימחות. שמחתי מאוד ואמרתי לו כי זו ממש 'השגחה פרטית' וכולם
ישמחו מאוד ,כי הנה עוד מעט יבואו המתפללים ותתקיים
ולכאורה יש להבין :איזו שייכות ישנה בין עצי ה'גופר' אשר כאן שמחת ידידו רבי בערל ויינטרויב ,ובוודאי שהרב ישמח
שימשו לבניית התיבה שנועדה להציל את נח מהמבול ,ובין וגם המחותנים ישמחו מאוד שכבוד הרב ישתתף בשמחתם.
ה'גפרית' שנועדה למחות את בני דורו מעל פני האדמה?
מה העניין להשתמש לשתי המטרות בחומרים בעלי שמות "באותו רגע" ,נזכר הגרא"מ שוורץ בהתרגשות ובכאב,
דומים במידת־מה? "התכרכמו פניו .עננה נחה עליהן בכאב רב .ברגע הראשון
לא הבנתי מה קרה.
את התשובה נבין היטב עפ"י המעשה הבא :לפני שנים
רבות ,בעיר אחת באנגליה ,שימש יהודי פשוט כגבאי באחד הוא הרהר לעצמו ומיד הסביר לי" :הרי יש כאן שאלה של
מבתי הכנסת .יהודי זה היה בור מוחלט ועם הארץ ,עד 'גניבת דעת' .כי בני המשפחה יחשבו שבאתי במיוחד
שאפילו לא ידע קרוא וכתוב .כאשר נדרש לחתום על מסמך להשתתף אתם בשמחה ,ולא כן הדבר ,אלא פשוט לא
כלשהו היה חותם בטביעת אצבע ,שכן גם את המעט הזה - התעוררתי לוותיקין ולכן אני כאן."!...
לכתוב את שמו -לא ידע .ובכל זאת ,מגבלה זו לא הפריעה מאותו רגע היה נראה מרן זצוק"ל במתח של ממש ,עד כי
לאותו יהודי לנהל את כל ענייני בית הכנסת על הצד היותר כבר לא יכולתי להמשיך לדבר אתו .עזבתי את כותל
טוב ,לשביעות רצונם של המתפללים כולם. המזרח ,אבל עקבתי בדריכות כיצד ייפול דבר ' -תורה היא
דא עקא ,שביום מן הימים ,עם פטירתו של רב הקהילה וללמוד אני צריך' .המתנתי לראות מה יעשה הגאב"ד
הגיע רב חדש לכהן פאר ,והצעד הראשון שעשה היה שיפוץ בצדקותו והכרעתו ,כיצד יתמודד עם ה'בעיה'...
בית הכנסת והסדרת ניהולו על הצד היותר טוב. וכעת ,הסכיתו ושמעו כיצד התמודד גאון התורה עם שאלת
בין השאר הוחלט בעצת פרנסי הקהל ,כי מהיום ואילך גניבת הדעת הזו ...במשך השעתיים הקרובות ,כאשר ניגשו
ינוהלו ההוצאות וההכנסות בצורה מסודרת תוך רישום אליו מתפללים ובני משפחה לפני התפילה ולאחריה ,עמד
מדויק בספרי החשבונות .מעתה לא נותרה ברירה כי אם בעל ה'חוט השני' וסיפר לכל אחד ואחד )!( את האירוע הלא
לפטר את הגבאי הוותיק -אשר כאמור ,לא ידע קרוא וכתוב מצוי שקרה לו ,שלא התעורר הבוקר לתפילת ותיקין ולכן
ולא היה באפשרותו בשום אופן לנהל את הפנקסים באופן הזדמן לו להתפלל במניין השני!.
המוסכם. כשאני אומר 'כל אחד ואחד' כוונתי אפילו לילדים שלחצו לו
ואכן ,הגבאי פוטר ממשרתו כאשר הוא מקבל פיצויי יד כדי לקבל את ברכתו ...עמד רבי נסים ואף להם סיפר את
פיטורים נכבדים -שנועדו לאפשר לו להתפרנס בינתיים עד התקלה שקרתה לו הבוקר ,והכל כדי שלא יחשבו שהוא
שימצא לעצמו עבודה אחרת. הגיע במיוחד לשמחה ונמצא גונב את דעתם!.
כאשר עזב הגבאי את בנין הקהילה כשסכום הכסף הגדול הפלא התעצם ,והיה מדהים וחריג לראות כיצד האיש
בכיסו -לא ידע את נפשו מרוב צער ודאגה :היכן ימצא השתקן הגדול מספר לכל נער ,מבוגר וזקן את מה שקרה לו
עבודה שתפרנס אותו? ומי בכלל ייאות להעסיקו בגילו הבוקר שלא התעורר מהשינה ...רבים באמת הביטו
המופלג?. כתמהים מה קרה לו לרבי נסים שמספר סיפורים על מה
שאירע לו בבית שלא התעורר ...הם לא ידעו את מה שאני
בין כך ובין כך הובילוהו רגליו ברחובות העיר מבלי כל יעד ידעתי וראיתי .ראיתי ,השתוממתי ולמדתי אורחות חיים
מוגדר ,עד שלבסוף מצא את עצמו בפתחו של השביל ומידות טהורות.
החוצה את היער המפריד בין שני חלקי העיר.
"אבד חסיד מן הארץ וישר באדם א ִין )מיכה ז ,ב(".
באותו הרגע ,לפתע ,הבריק בראשו רעיון :הוא נוכח לדעת,
כי אנשים רבים חוצים את היער בשביל האמור ,כאשר ]מתוך מוסף 'יתד נאמן'[
שה לְ ָך ּ ֵת ַבת עֲ צֵ י ג ֶֹפר )ו ,יד(
מדובר בצעידה ממושכת שבמהלכה אין כל מקום בו ניתן
לעצור להתרעננות ולמנוחה .אמר מיודענו בלבו" :אם אציב עֲ ֵׂ
כאן דוכן קטן בו אמכור שתייה קלה ומעט מגדנות ,ולצידו
אעמיד מספר כסאות ושולחנות -בוודאי יהיו אנשים רבים עצי גפר -כך שמו .ולמה ממין זה? על שם גפרית,
שישמחו לעצור להתרעננות בדרכם ,וכך תהיה לי פרנסה". שנגזר עליהם להימחות בו )רש"י(
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 62
הקדוש ברוך הוא מוציא חמה מנרתיקה ומקדיר ,רשעים ממחשבה למעשה .לאחר שהצטייד ברשיונות מתאימים
נידונין בה ,וצדיקים מתרפאין בה" .כלומר :אותה השמש בנה מיודענו -הגבאי לשעבר -ביתן קטן על אם הדרך,
שתצא מנרתיקה לעתיד לבוא תייסר את הרשעים ותרפא והעסק החל לשגשג ...תקופה קצרה לאחר מכן כבר פתח
את הצדיקים ,ואין כל סתירה בדבר ,שכן כאמור -ה'טוב' היהודי 'סניף' נוסף לעסק הקטן שלו בהמשך השביל
וה'רע' אינם תלויים בנסיבות או במציאות ,אלא אך ורק המתפתל ,וההכנסות זרמו אל כיסו בשפע וברווח.
במעשיו של האדם!.
מנהגו של אותו יהודי היה ,שבכל יום לאחר שסיים את
]מתוך 'ללמדך'-ספרו של רבי מרדכי פרוינדליך זצ"ל[ מלאכתו היה מרכז את דמי הפדיון היומי ,מפריש מהם את
הנחוץ לו לשם כלכלת ביתו ,ואילו את השאר מפקיד בבנק
יה )ח ,יא(
ְו ִה ּנֵה עֲ לֵ ה זַיִ ת ָט ָרף ְּב ִפ ָ המקומי .כך ,יום אחרי יום ,שנה אחרי שנה .מעולם לא נזקק
למשוך את הכסף המופקד ,שכן דמי הפדיון הספיקו לו
אמרה" :יהיו מזונותי מרורין כזית בידו של הקב"ה ולא להוצאות ביתו בשפע וברווח.
מתוקין כדבש בידי בשר ודם" )רש"י(
אלא שביום מסוים קיבל אותו יהודי פנייה ממנהל הבנק
הגאון רבי בן־ציון פלמן זצ"ל היה חוזר ואומר פעמים רבות, שעבר על ספרי החשבונות ,ומצא כי בחשבונו הצטבר סכום
שרבי נחום מהורודנא זצוק"ל מרגלא בפומיה ,כי ניסה עתק .הוא הוזמן אחר כבוד לפגישה בה הציג בפניו המנהל
הרבה פעמים למצוא ולהבין בדרכים פשוטות את דרכי את יתרת חשבונו ,ואף פרש בפניו אפשרויות שונות
הפרנסה ,ולבסוף מצא את עצמו טועה ,ונוכח תמיד כי יד ה' להשקעת הכסף כך שיניב רווחים נאים.
מנווטת ונכנסת לו בתוך החיים בדרכים לא טבעיות-
בסופו של אותה פגישה הוסכם על אפיק ההשקעה
סטנדרטיות .הוא מרוויח משם ומפסיד מכאן ,מתאמץ שם
המתאים ,המסמכים הובאו ,ומיודענו התבקש לחתום
ומרוויח ממקום אחר .הוא בדק ובחן וראה כי אנשים מנסים
עליהם ,כאשר את זאת הוא מבקש לעשות כדרכו -
לשלוט בפרנסה שלהם -וללא הצלחה .המפתח כל העת
באמצעות טביעת אצבע...
בידי הקב"ה ...לשונו של רבי נחום מהורודנא" :אבל תמיד
מצאתי יד ה' גלויה ובולטת כל כך ,עד כי אין בהם שום דבר מנהל הבנק התקשה להאמין למראה עיניו" :איני מבין...
מדרכי הטבע ,וכל בן דעת יודה כי מה' היתה זאת .וזהו אדם עשיר כמוך אינו יודע קרוא וכתוב? איך זה ייתכן?",
שנאמר בגמרא 'קשים מזונותיו של אדם כקריעת יום סוף'". הוא שאל בפליאה ,ואילו מיודענו היהודי השיב ברצינות
תהומית" :דע לך אדוני ,כי אילו הייתי יודע קרוא וכתוב לא
* * *
הייתי היום עשיר ...הייתי עדיין גבאי בבית־כנסת קטן!".
"משל המשיל מרן ה'חפץ חיים'" ,אמר ר' בן־ציון לאברך
נוכח מבט ההשתאות שפשט על פניו של מנהל הבנק סיפר
הטרוד בדאגותיו" ,עני מרוד צעד בדרך מעיר לעיר ונשא על
מיודענו את סיפורו ,וסיים" :רואה אתה? אילו הייתי יודע
כתפו שק מלא תבואה ,עשרה וחצי ק"ג .חלפה לידו כרכרה
לקרוא ולכתוב לא הייתי מפוטר ממשרתי ,וכך עד היום
של אדם נדיב .היא נעצרה והנדיב הציע לו להניח את
הייתי ממשיך לשמש כגבאי בבית הכנסת ...דווקא משום
המשא הכבד על העגלה .שמח העני מאוד .הוא מיהר
שלא ידעתי קרוא וכתוב פוטרתי ממשרת הגבאות ,מה
והוציא מן השק קילו וחצי ממשאו ,משקל שלא קשה לו
שהוביל אותי לפתוח עסק עצמאי ולהרוויח הון עתק ,כפי
לסחוב ,והעביר לתוך שקית קטנה ,ובשק נותרו תשעה ק"ג,
שעיניך רואות!".
אותם הגביה והניח בעגלה בתודה .חייך האיש שבכרכרה
ואמר לו" :פלא לי עליך על שאתה חושב שאני מקפיד על ואנחנו על־פי דרכנו למדנו ,כי ה'טוב' וה'רע' אינם תלויים
הק"ג וחצי .אם תשעה ק"ג אני מעלה על העגלה ,וכי ק"ג בתנאים או בנסיבות .אותו מקרה עצמו שעלול להיתפס
וחצי נוספים -דבר קל שכזה -אתה חושב שאני מקפיד כ'רע' ,כמו פיטורים ממקום עבודה קבוע ומסודר -יכול
עליו?! אם כבר אז כבר ...תניח הכל ואני נוסע". להיהפך ל'טוב' מופלג ,כאשר ההשגחה העליונה רוצה
בטובתו של האדם הזכאי לכך על־פי מעשיו.
"וכמו כן" אומר מרן ה'חפץ חיים'" ,כששואלים בחור בן
עשרים שמתארס' :כמה הם דמי הנדוניה שקיבלת?' .הוא נראה שאת הנקודה הזו רצה הקדוש ברוך הוא ללמד את
ישיב בסיפוק' :קיבלתי נדוניה נכבדה ,שאוכל לחיות נח ,ומשום כך הורה לו להשתמש בעצי 'גופר' לבניית
ולהתפרנס ממנה שלוש וארבע שנים אפילו אם לא יזדמן לי התיבה ,כנגד ה'גפרית' אשר שימשה להשמדתם של בני
שום עסק לפרנסתי' .שבים ושואלים אותו' :ומה תעשה דורו ...ללמד ,כי לא ה'גפרית' גורמת את הרע ולא ה'גופר'
בארבעים ושש שנים הנותרות עד תשלום שבעים שנה ]שהוא גורם את הטוב ,אלא הכל תלוי במעשי האדם! .ואותם
בדרך־כלל מספר חיי האדם[?' .יענה ויאמר' :אני בוטח בה' שיזמין גופר\גופרית שיימחו את דור המבול יכולים בעצמם להציל
לי עסק או כל סיוע אחר ,שאוכל להתפרנס מידו הרחבה'. אחרים .וכבר עמדו רבותינו על כך ולימדונו )עבודה זרה ג:(:
"אמר רבי שמעון בן לקיש :אין גיהינום לעתיד לבוא ,אלא
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 63
ומדרשו ,יש לו הנהגה נסית .וזו 'הקופה' האחרת לחלוטין ממש פלא עליו .כיוון שסוף סוף הוא מוכרח לבטוח בה'
שממנה מפרנס הקב"ה -ללא מנין וללא חשבון -את הת"ח. שיעזור לו ויכלכלהו -אותו וכל אנשי ביתו 46 -שנים ,כבר
יכול הוא לבטוח בה' יתברך שיפרנס אותו מידו הרחבה גם
* * * בשנה־שנתיים הראשונות!.
סיפר ר' בן־ציון :אחד משומעי שיעוריו בבני ברק עבד זה שאמר הכתוב "השלך על ה' יהבך ]את כל המשא שלך[ והוא
לפרנסתו כנהג הסעות .ויהי היום נטפל אליו שוטר תנועה יכלכלך" ,היינו שהאדם לא ישאיר לעצמו גם לא ק"ג וחצי,
בטענה שנסע שלא כחוק ורצה לתת לו דו"ח גבוה .אותו כיון שבעל כורחו מוכרח בסוף לבוא לידי מידת הבטחון ,אם
יהודי לא הסכים עם השוטר וטען שהמקרה לא היה כפי כן שישליך על ה' את כל החבילה ,ואז בוודאי כאשר יבטח
שמאשים אותו ולא עבר על עבירת התנועה המדוברת. בו באמת " -הוא יכלכלך" .נמצאנו למדים ,שככל שהאדם
הם התווכחו ,השוטר נפגע וכעס מאוד ואמר לו" :אני אדאג מתחזק ומשליך את יהבו על ה' ,ובוטח בו באמת ובכל לבו,
להביא אותך למשפט ושם כבר תקבל 'שלילת רישיון' כך הוא זוכה ורואה בישועתו של מקום.
ותאבד את הפרנסה ,ואז נראה מי צודק ,אני או אתה". * * *
אותו אדם נבהל והיה מוטרד מכך במיוחד ,כי פרנסתו אברך נכנס להתייעץ עם ר' בן־ציון ,האם לעבור מכולל אחד
הייתה בנויה מהסעות וסיפר לי בצער על פרטי המקרה. למשנהו .השיב לו ר' בן־ציון בסיפור.
יעצתי לו שייתן סכום כסף לצדקה ושיקבל על עצמו להוסיף
בלימוד כרבע שעה נוספת מדי יום ביומו " -ובזכות שאתה "בכולל פוניבז' היתה תקופה קשה שלא שילמו ,ואם שילמו
מוסיף בלימוד התורה ,בכוח התורה הכל יהיה בסדר". נתנו מעט .בשעתו ישבו לידי" ,סיפר ר' בן־ציון" ,שני
ובאמת ,מיודענו אכן נתן צדקה והתחיל במהלך של הוספה אברכים .אחד מהם עזב והלך ללמוד בכולל ששילמו טוב,
בלימודיו .והנה ,בתאריך המיועד התייצב בעל הרכב בבית אך למד שם הרבה פחות טוב ממה שלמד כאשר ישב
המשפט .השופט המתין לשוטר שייכנס ,אך השוטר לא בכולל פוניבז' .ולאחר כחודש הוא סיפר לי ,כי בראש חודש
הופיע .השופט כעס ואמר שלאחרונה זו כבר פעם שניה הראשון שקיבל את התשלום הגבוה מהכולל החדש ,רוב
שהשוטר עושה לו את זה -שאינו מגיע לדיון בתביעה שהוא הסכום הלך לפיצוץ בצינור בבית .לכן החליט מיד לשוב
תבע .השופט פסק לנהג קנס קטן ושחרר אותו מכל תביעה. ל'עניות' של כולל פוניבז'".
זה הכוח שמקבלים כאשר לומדים תורה ונותנים צדקה ,וכל המשיך ואמר לו" :לפיכך הכלל הוא ,שצריך לתת את הדעת
אחד יכול להיוושע בכוח התורה .אמנם לאברכים זה עוד לא על גובה המלגה דווקא ,אלא האם הלימוד בכולל השני
יותר ,שהרי יש להם את כוח התורה בתמידות. יהיה כמו בכולל הקודם .שאם כן ,אז תעבור לכולל ההוא,
אבל אם תלמד שם פחות טוב אל תעבור .כלומר ,שהלימוד
* * * יהיה מרכז השיקול ,הכסף וכל השאר הם כבר יבואו
יהודי התאונן קשות באוזני ר' בן־ציון כי אין לו פרנסה מ'הקופה' המיוחדת שמייעדים בשמים לאברכים עמלי
מסודרת והוא מגלגל כספים מפה ומשם " -אני מקנא בבעלי תורה".
היכולת שארנקם מלא בממון" ,התאונן .סיפר לו ר' בן־ציון, מהי 'הקופה' של בני התורה?.
כי מרן רבי אהרן לייב שטיינמן זצ"ל שב מכמה ביקורים
בחו"ל למען הכלל ,והוא סיפר לו כי נכנסו אליו גבירים יקרים הנה מצינו שבקודש הקדשים התרחש בתמידות נס גדול,
מרחבי תבל לשוחח ולשפוך לב .והנה איש אחרי איש מהם ש'מקום הארון לא היה מן המנין' ,והיינו שלמרות שמידת
סיפרו וביקשו ברכה על צרות פרטיות שיש להם ,לכולם. בית קודש הקדשים היתה עשרים אמה על עשרים אמה,
והם לא התאוננו על צרות סתם של מה בכך ,אלא להיפך, בכל זאת תמיד נמצאו עשר אמות לצד אחד של הארון ועשר
רח"ל ,והוסיף ואמר ר' אהרן לייב בפנים כאובות ,ברחמים אמות לצד השני של הארון ,כאילו שאין ארון ,מפני שהיה נס
ובצער" :לא שווה בכלל להיות גביר! אמנם כסף יש ,אבל תמידי במיקום הארון .ולכאורה אין זה מובן ,הרי תכלית בית
כאלו צרות אחרות כנגד זה ,שכבר יותר שווה שהצרה תהיה המקדש הוא קודש הקדשים ,ותכלית קודש הקדשים היא
במחסור הכסף."... הארון ,אז אם כן מדוע הארון לא היה מן המנין ,אדרבה הרי
הארון העיקר ועליו להיות ראשון במנין ובחשבון?.
סיים ר' בן־ציון ואמר בשם אחד מהגדולים ,כי אדם המרגיש
שהוא מקנא בחברו בדבר מוצלח שיש לו ,הדרך להתמודד וביאר ר' בן־ציון ,כי הביאור והסוד הוא ,שארון הלוחות
עם זה היא להסתכל על כל מה שיש לחברו ,גם על הצרות במהותו חייב להיות בלי מנין ודווקא מעל הטבע .וזו הנהגה
והסבל שיש לחברו ,ובאופן כזה כל אחד יהיה שמח לקבל שהקב"ה הטביע בעולם ש'הארון נושא את נושאיו' וכן
את מה שיש לו עצמו ,שלרוב זה כלום לעומת הנסיונות ש'מקום הארון אינו מן המנין' .וממילא ,מי שנצמד לארון
וה'פעקאלע' ]'החבילות' [...שיש לשני] .מתוך 'ספר ללא שם[ והולך על־פיו ועוסק בתורה כל היום -אברך כמשמעו
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 64לparperet100@gmail.com :
לקבלת העלון במייל ניתן לשלוח בקשה
נ ַֹח
ၵၧႂၩ ΖΖၥ ϴϬϭ Ζၷၳ ၵၧၰၸ
העלון מוקדש לע"נ מרן הראש"ל
ၨ Ηၻႂႄ ၨ Ηၬ ၥၶႂ
הרב עובדיה יוסף בן גורג'יה זצ"ל – ג' חשון
ၭႁၧၸၥ ႁၢၤ ၭႂၳၥ ၭႁၧၸၥ ႁၢၤ
כְּ ֶשׁהַ מַּ בּוּל פָּ סַ ק וְ הָ אֲ דָ מָ ה יָבְ ָשׁה ,נֹ חַ ָשׁלַח ְתּ ִחלָּה אֶ ת הָ עו ֵֹרב לִ בְ דֹּק בְּ פָ ָר ַשׁת נֹ חַ הַ ָדּבָ ר הַ מֶּ ְרכָּזִ י הוּא הַ מַּ בּוּל ,וְ ֵתבַ ת נֹ חַ ֵ .תּבַ ת נֹ חַ ִהיא
הֲ ַקלּוּ הַ מַּ יִם ,אַ הָ עו ֵֹרב ַרק חַ ג ְסבִ יב הַ ֵתּבָ ה וְ א בִּ צֵּ עַ אֶ ת אַחַ ד הַ ְסּמָ לִ ים הָ עֲ מֻ ִקּים בְּ יו ֵֹתר ,א ַרק ִספּוּר עַ ל הַ צָּ לָה ִממַּ בּוּל,
ְשׁלִ יחוּתוֹ .לְ אַחַ ר ִמכֵּן ָשׁלַח נֹ חַ אֶ ת הַ יּ ֹונָה .בַּ פַּ עַ ם הַ ְשּׁנִ יָּה ֶשׁחָ זְ ָרה, אַח ָריוּת אֱ נו ִֹשׁית. אֶ לָּא ִשׁעוּר נִ ְצ ִחי עַ ל חֶ סֶ ד ,אֱ מוּנָה וְ ְ
ִהיא נ ְָשׂאָה בְּ פִ יהָ "עֲ לֵה ַזיִת הָ ע ֹולָם ֶשׁלִּ פְ נֵי הַ מַּ בּוּל הָ יָה ע ֹולָם עָ ִשׁיר וְ שׁוֹפֵ עַ בְּ אֹפֶ ן יוֹצֵ א דֹּפֶ ן.
ָט ָרף" .חָ זָ"ל שׁוֹאֲ לִ ים :מַ דּוּעַ אָרץ הָ י ְָתה פֹּ ִריָּה ,וְ א הָ יוּ מַ ְחסוֹר אָדם חָ יוּ מֵ אוֹת ָשׁ ִנים ,הָ ֶ בְּ נֵי הָ ָ
הַ יּ ֹונָה הֵ בִ יאָה דַּ וְ ָקא עֲ לֵה יּוּמית .אַ הַ ֶשּׁפַ ע הַ גָּדוֹל הַ זֶּה ,בִּ ְמקוֹם לְ הוֹבִ יל לְ תוֹדָ ה צוּקה ִק ִ א ֹו ְמ ָ
ַזיִתֶ ,שׁהַ טַּ עַ ם ֶשׁלּ ֹו מַ ר? ע ֹונָה וְ לִ בְ נִ יָּה חֶ בְ ָר ִתית ְמתֻ ֶקּנֶת ,הוֹבִ יל לְ גַאֲ וָ ה י ְֵת ָרה ,לַהֶ פְ ֵקרוּת מֻ ְחלֶטֶ ת
אָמ ָרה הַ יּ ֹונָה לִ פְ נֵי הַ גְּמָ ָראְ : וּלְ ִר ָקּבוֹן מוּסָ ִרי .כַּאֲ ֶשׁר הָ אֱ נוֹשׁוּת ִה ִגּיעָ ה לְ ִשׂיא הַ ְשּׁ ִחיתוּתִ ,הגִּ יעַ
הַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ הוּא" :אָמַ ר ַרבִּ י הַ "נְ קֻ ַדּת אַל-חָ זוֹר" .הַ מַּ בּוּל א נוֹעַ ד ַרק לְ הַ עֲ נִ ישׁ ,אֶ לָּא "לְ נַקּוֹת
אָמ ָרה י ֹונָה לִ פְ נֵי ְ אֶ לְ עָ זָר: וּלְ כַבֵּ ס" אֶ ת הָ ע ֹולָם ִמן הָ ִר ָקּבוֹן הָ רוּחָ ִני וְ הַ מּוּסָ ִרי ֶשׁפָּ ַשׁט בּוֹ ,כְּ דֵ י
הַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ הוּאִ ,רבּוֹנ ֹו ֶשׁל לְ אַפְ ֵשׁר הַ ְתחָ לָה חֲ ָד ָשׁה וּ ְנ ִקיָּה.
ע ֹולָם ,י ְִהיוּ ְמזוֹנו ַֹתי ְמרו ִֹרים הַ פָּ סוּק "ע ֹולַם חֶ סֶ ד יִבְ נֶה" ְ)תּ ִהלִּ ים פ"ט ,ג׳( מַ ְשׁלִ ים אֶ ת הַ מֶּ סֶ ר הַ זֶּה:
סוּרים בְּ י ְָד ,וְ אַל וּמ ִ כְּ ַזיִת ְ נִד ָרשׁ לִ ְהיוֹת שֻׁ ָתּף אָדם ְ הָ ע ֹולָם ִמ ְת ַקיֵּם בִּ זְ כוּת מַ עֲ ֵשׂי חֶ סֶ ד ,וְ הָ ָ
כִּ ְדבַ שׁ תוּקים
ְמ ִ י ְִהיוּ פָּ עִ יל בִּ בְ ִניָּתוֹ .פָּ סוּק זֶה הוּא א ְס ָתם אֲ ִמ ָירה יָפֶ ה .חָ זָ״ל או ְֹמ ִרים
סוּרים בְּ יַד בָּ ָשׂר וָ דָ ם". וּמ ִ ְ ֶשׁזֶּה הַ יְּסוֹד ֶשׁעָ לָיו הָ ע ֹולָם עוֹמֵ ד .הַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ הוּא בָּ ָרא אֶ ת
וְ הַ מֶּ סֶ ר הוּא -הֶ עָ לֶה הַ מַּ ר ֶשׁל
הָ ע ֹולָם בְּ ִמדַּ ת הַ חֶ סֶ ד -כִּ י חֶ סֶ ד הוּא הַ כּוֹחַ הַ יּ ִָחיד ֶשׁ ְמּסֻ גָּל לְ הַ ְחזִ יק
הַ יּ ֹונָה הוּא סֵ מֶ ל לְ חֵ רוּת
ְמ ִציאוּת לְ א ֶֹר זְ מַ ן.
וְ לִ בְ נִ יָּה מֵ חָ ָדשׁ .הַ חֶ סֶ ד
מַ הוּ חֶ סֶ ד? חֶ סֶ ד הוּא א ַרק "לַעֲ זֹר" ,חֶ סֶ ד הוּא בְּ ִריאָה! כְּ ֶשׁאַ ָתּה
ֶשׁנַּעֲ ָשׂה בַּ ֵתּבָ ה נוֹעַ ד לְ הָ בִ יא
אֶ ת הָ ע ֹולָם לְ מַ צָּ ב ֶשׁבּ ֹו הוּא עו ֶֹשׂה חֶ סֶ ד -אַ ָתּה יוֹצֵ ר ְמ ִציאוּת ֶשׁ א הָ י ְָתה קֹדֶ ם.
יָכוֹל לַעֲ מֹד בִּ ְרשׁוּת עַ צְ מוֹ ,לִ ְצמֹחַ וּלְ הָ בִ יא פֵּ רוֹת ֶשׁל עֲ ִשׂיָּה אָרץ חָ מָ ס" ,או ְֹמ ִרים חָ זָ"ל "וּתמַ לֵּא הָ ֶ נֹ חַ ,חַ י בְּ דוֹר מֻ ְשׁחָ ת ֶשׁבּ ֹו ְ
עַ ְצמָ ִאית. "בֹּא ְוּראֵ ה כַּמָּ ה גָּדוֹל כּוֹח ֹו ֶשׁל חָ מָ סֶ ,שׁהֲ ֵרי דּוֹר הַ מַּ בּוּל עָ בְ רוּ עַ ל
יסטו ִֹריִ .היא מַ פַּ ת ְדּ ָרכִ ים רוּחָ נִ ית :אֵ י ֵתּבַ ת נֹ חַ אֵ י ֶננָּה ַרק פֶּ ֶרק ִה ְ שׁפָּ ְשׁטוּ יְדֵ יהֶ ם ְבּ ָגזֵל" )מַ סֶּ כֶת סַ נְהֶ ְד ִרין, הַ כֹּל ,וְ א נ ְֶח ַתּם גְּ זַר ִדּינָם עַ ד ֶ
אָדם בּ ֹונֶה ע ֹולָם חָ דָ שׁ ִמתּ ֹו חֻ ְרבָּ ן ,אֵ י חֶ סֶ ד הוֹפֵ לִ ְהיוֹת יְסוֹד ָ ק"ח .(.כְּ ֶשׁהַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ הוּא הֶ חֱ לִ יט לְ הָ בִ יא מַ בּוּל ,הוּא ִצוָּ ה עַ ל נֹ חַ
ִקיּוּם ,וְ אֵ י בְּ ת ֹו ְסעָ ָרה -אֶ פְ ָשׁר לִ יצֹר מֶ ְרחָ ב ֶשׁל אוֹר. לִ בְ נוֹת תֵּ בָ ה -א ַרק כְּ דֵ י לְ הַ ִצּיל אֶ ת עַ ְצמוֹ ,אֶ לָּא כְּ דֵ י לְ ַשׁמֵּ ר אֶ ת
הַ מַּ בּוּל הוּא א ַרק מַ יִם .הוּא כָּל ֶרגַע בַּ חַ יִּים ֶשׁבּ ֹו הָ ע ֹולָם כִּ בְ יָכוֹל הַ חַ יִּים ֻכּלָּם .הַ תֵּ בָ ה הָ י ְָתה נְחוּצָ ה ִמ ְשּׁ ֵתּי ִסבּוֹת ִע ָקּ ִריּוֹת .א .הַ צָּ לָה
אָדם "קו ֵֹרס" :מַ ְשׁבֵּ ר ,כֶּאוֹס ,אָבְ ָדן ,בִּ לְ בּוּל .הַ ֵתּבָ ה ִהיא הַ מָּ קוֹם ֶשׁהָ ָ ִפיזִ ית :אֶ ְמצָ עִ י לְ ַשׁמֵּ ר אֶ ת ז ֶַרע הָ אֱ נוֹשׁוּת וּבַ עֲ לֵי הַ חַ יִּים בִּ ְסבִ יבָ ה
בּ ֹונֶה כְּ דֵ י לִ ְשׂרֹד -בַּ יִתִ ,מ ְשׁפָּ חָ ה ,אֱ מוּנָה ,חֶ סֶ ד ,י ִַצּיבוּת. מוּ ֶגנֶת בִּ זְ מַ ן ֶשׁהָ ע ֹולָם בַּ חוּץ עָ בַ ר ִא ְתחוּל מֵ חָ דָ שׁ .בִ .תּקּוּן רוּחָ נִ י
אָדם .עֶ זְ ָרה ְק ַטנָּה יְכ ֹולָה וְ ִנזְ כֹּרִ :מלָּה טוֹבָ ה יְכ ֹולָה לְ ַשׁנּוֹת יוֹם ֶשׁל ָ וּמוּסָ ִרי :הַ ְשּׁהוּת בַּ ֵתּבָ ה הָ י ְָתה "בֵּ ית סֵ פֶ ר לְ חֶ סֶ ד" .כְּ דֵ י לְ ִה ָכּנֵס
לְ ַשׁנּוֹת חַ יִּיםִ .חיּוּ יָכוֹל לְ ַשׁנּוֹת לֵב .הָ ע ֹולָם נִ בְ נָה מֵ חֶ סֶ ד -א נְתינָה וּמ ְשׁפַּ ְחתּ ֹו הָ יוּ חַ יָּבִ ים לִ לְ מֹד לִ פְ עֹל ִמתּ ֹו ִ לָע ֹולָם הֶ חָ דָ שׁ ,נֹ חַ ִ
יף ל ֶַקח.וס ף
ִמכּוֹחַ .וַ יּ ְִשׁמַ ע הָ אָדָ ם וְ יו ִֹס וּדאָגָה לְ זוּלַת -הַ הֶ פֶ הַ גָּמוּר מֵ א ַֹרח הַ חַ יִּים ֶשׁל דּוֹר הַ מַּ בּוּל. ְ
בְּ מֶ ֶשׁ כָּל יְמֵ י הַ מַּ בּוּל ,נֹ חַ וּבָ נָיו א י ְָשׁנוּ כִּ ְמעַ ט .הֵ ם הֶ אֱ כִ ילוּ אֶ ת
וּמזוֹנוֹ .חָ זָ״ל ְמסַ פְּ ִרים ֶשׁנֹּ חַ כָּל בַּ עֲ לֵי הַ חַ יִּים ,כָּל אֶ חָ ד לְ פִ י זְ מַ נּ ֹו ְ
ၥႂႁၻၥ ၬၶၬၬၶၸ ֹח ၵၯၧႄ JW
נ ַ אַריֵה וְ נַעֲ ָשׂה צ ֹולֵעַ אַריֵה כְּ ֶשׁ ִאחֵ ר לְ הַ אֲ כִ יל אֶ ת הָ ְ נִנְ ַשׁ עַ ל יְדֵ י הָ ְ
א .תּוֹלְ דוֹת נֹ חַ ,צִ וּוּי ה' עַ ל בְּ ִניַּת הַ תֵּ בָ ה ,סֵ דֶ ר הַ מַּ בּוּל ,סֵ דֶ ר ְיב ֶֹשׁת ֶשׁנֶּאֱ מַ ר" :וְ י ִָשּׁאֵ ר ַא נֹ חַ " -כִּ י גַּם חֶ סֶ ד ָקטָ ן ֶשׁנִּפְ גַּםְ ,מעַ ְרעֵ ר אֶ ת
הַ מַּ יִם מֵ עַ ל פְּ נֵי הָ אֲ ָדמָ ה ,ה' ִמ ְצוָ ה אֶ ת נֹ חַ וּבְ נֵי בֵּ ית ֹו לָצֵ את ִמן הָ ִאזּוּן הֶ עָ ִדין ֶשׁל הָ ע ֹולָם.
הַ ֵתּבָ ה. ִספּוּר ְמפ ְֻרסָ ם נוֹסָ ף מוֹפִ יעַ בְּ מַ סֶּ כֶת סַ נְ הֶ ְד ִרין :נֹ חַ עָ בַ ר בֵּ ין
בָ .ק ְרבָּ נ ֹו ֶשׁל נֹ חַ ,וּבִ ְרכַּת ה' לְ נֹ חַ וּלְ בָ נָיו . וּמבַ ְקּ ִשׁים ישׁים ְ הַ ְמּדו ִֹרים בַּ ֵתּבָ ה וְ ָראָה אֶ ת כָּל בַּ עֲ לֵי הַ חַ יִּים מַ ְר ִע ִ
וּשׁאָר ֶשׁבַ ע גִ .אסּוּר אֲ כִ ילַת אֵ בֶ ר וָ דָ ם ִמן הַ חַ יִ ,מ ְצוַ ת פְּ רוּ ְוּרבוּ ְ אֹ כֶל .פִּ ְתאוֹם הוּא ִהגִּ יעַ לְ פִ נָּה ְשׁקֵ טָ ה וְ ָראָה ָשׁם עוֹף בְּ ֵשׁם
ִמ ְצוֹת בְּ נֵי נֹ חַ .
"או ְֹר ִשׁינָה" )עוֹף הַ חוֹל( ֶשׁ ָשּׁכַב בְּ ֶשׁ ֶקט וְ א בִּ ֵקּשׁ ָדּבָ ר.
ד .מַ ְראֶ ה הַ ֶקּ ֶשׁת בֶּ עָ נָן וְ הַ בְ טָ חַ ת ה' -בְּ ִרית ע ֹולָם ֶ -שׁ א י ְִהיֶה ָשׁאַל אוֹת ֹו נֹ חַ " :מַ דּוּעַ אֵ ינְ ְמבַ ֵקּשׁ ֹאכֶל כְּ מ ֹו ְשׁאַר בַּ עֲ לֵי הַ חַ יִּים"?
יו ֵֹתר מַ בּוּל בָּ ע ֹולָם )ט ,ח-י"ז( . יתי כַּמָּ ה אַ ָתּה עוֹבֵ ד ָק ֶשׁה ,אֵ י אַ ָתּה ִמ ְתרוֹצֵ ץ "ר ִא ִעָ נָה ל ֹו הָ עוֹףָ :
ה .נֹ חַ ִמ ְשׁ ַתּכֵּר בְּ אָהֳ לוֹ ,מַ עֲ ֶשׂה חַ םֵ ,שׁם וְ יֶפֶ ת ְמכ ִַסּים אֶ ת נֹ חַ אַט ִריחַ
לְ א הַ פְ סָ ָקה כְּ דֵ י לְ הַ אֲ כִ יל אֶ ת ֻכּלָּם .אָמַ ְר ִתּי לְ עַ צְ ִמי -א ְ
וּמבָ ֵר אֶ ת ֵשׁם וְ יֶפֶ ת לְ דוֹרוֹת . בְּ כָבוֹד ,נֹ חַ ְמ ַקלֵּל אֶ ת חַ ם ְ א ו ָֹת עוֹד"ִ .ה ְת ַרגֵּשׁ נֹ חַ מֵ עֹמֶ ק הַ לֵּב וּבֵ ֵר אוֹתוֹ" :י ְִהי ָרצוֹן ֶשׁ א
וִ .מ ְשׁפְּ חוֹת בְּ נֵי נֹ חַ וְ צֶ אֱ צָ אָיו -יְסוֹד לְ 70-אֻ מּוֹת הָ ע ֹולָם )י ,א-ב( . ָתּמוּת לְ ע ֹולָם"! וּבְ ָכ ָזכָה עוֹף הַ חוֹל לְ חַ יֵּי נֵצַ ח.
ז .דּוֹר הַ פַּ ָלּגָה )בְּ נִ יַּת ִמג ְַדּל בָּ בֶ ל ,וְ הָ ֹענֶשׁ( )י"א ,א-ט( . ִמ ִסּפּוּר זֶה לָמַ ְדנוֶּ ,שׁ ְרגִ ישׁוּת עֲ מֻ ָקּה אֵ ינָהּ מַ ִגּיעָ ה ַרק מֵ הַ נּו ֵֹתן ,אֶ לָּא
ח .תּוֹלְ דוֹת בְּ נֵי ֵשׁם עַ ד אַבְ ָרהָ ם )עֲ ָשׂ ָרה דּוֹרוֹת ִמנֹּ חַ וְ עַ ד אַבְ ָרהָ ם( . גַּם מֵ הַ ְמּ ַקבֵּ ל .הָ עוֹף ִהכִּ יר בַּ טּו ֵֹרחַ ֶשׁל נֹ חַ וְ א ָרצָ ה לְ הַ כְ בִּ יד .הַ חֶ סֶ ד
ט .י ְִציאָת ֹו ֶשׁל אַבְ ָרהָ ם אָבִ ינוּ מֵ אוּר כּ ְַשׂ ִדּים לְ כִ וּוּן אֶ ֶרץ כְּ נַעַ ן . הָ אֲ ִמ ִתּי יוֹצֵ ר מַ ְעגָּל ֶשׁל ִה ְתחַ ְשּׁבוּת הֲ ָד ִדית.
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 65
ָאַריֵה ,וְ ִהכִּ ישׁוֹ. 'וְ י ִָשּׁאֵ ר ַא נֹ ַח' ִ -מ ְד ַרשׁ אַ גּ ָָדהֶ :שׁ ִאחֵ ר ְמזוֹנוֹת ל ְ RLJVSJL
q J
| p J
y o 1J
p n J
x v p
yL
אַח ָריוּת עַ ל ִקיּוּם הָ ע ֹולָם אֵ ינָהּ מו ִֹת ָירה מָ קוֹם לְ ִה ְת ַר ְשּׁלוּת. הָ ְ עוּתהּ נִ צַּ ל נֹ חַ ,וְ יַחַ ד ִאתּ ֹו הַ יְּקוּםמַ ִהי מַ ְשׁמָ עוּת או ָֹתהּ תֵּ בָ ה ,בְּ אֶ ְמצָ ָ
אַריֵה הָ אַחֲ רוֹן וְ הַ יּ ִָחיד עֲ לֵי הָ אֲ דָ מוֹת עוֹמֵ ד עַ ל כַּף גּו ָֹרל ֹו ֶשׁל הָ ְ כֻּלּוֹ ,מֵ הַ כְ חָ ָדה מֻ ְחלֶטֶ ת? לְ ֵשׁם מָ ה נִ ְצ ְרכוּ ָ 120שׁנִ ים כְּ דֵ י לְ הַ ְשׁלִ ים
מֹאזְ ַניִם .בִּ ְתקוּפָ ה ֶשׁכָּזוֹ ,דֶּ ֶר הַ ִמּלּוּט הַ יּ ְִחידָ ה ְמחַ יֶּבֶ ת לְ יַצֵּ ר מָ קוֹם אֶ ת בְּ נִ יּ ָָתהּ? מַ הוּ הַ לִּ מּוּד הַ נִּ ְצ ִחי לְ דוֹרוֹת ע ֹולָם מֵ אֹפֶ ן הַ הַ צָּ לָה
נִפְ ָרד ִמכְּ לַל הָ אֱ נוֹשׁוּת כְּ דֵ י לְ ִהנָּצֵ ל מֵ הַ טֵּ רוּף הָ ע ֹול ִָמי וְ אָבְ ַדן הַ דֶּ ֶר הַ מֻּ פְ לָאָה הַ זּוֹ? 'עֲ ֵשׂה לְ תֵּ בַ ת עֲ צֵ י גֹ פֶ ר' ָ -ר ִשׁ"י פֵּ ֵרשׁ :הַ ְרבֵּ ה ֶרוַ ח
אֲ ֶשׁר ִה ְשׁ ַתּלֵּט עַ ל כָּל הָ ע ֹולָם .כְּ ֶנגֶד הַ ֶגּזֶל ,הֶ חָ מָ ס וְ הַ הַ ְשׁחָ ָתה - וְ הַ צָּ לָה לְ פָ נָיו ,וְ לָמָּ ה ִה ְט ִריח ֹו בְּ בִ נְ יָן זֶה? -כְּ דֵ י ֶשׁיּ ְִראוּהוּ אַ ְנ ֵשׁי דּוֹר
וּדאָגָה לְ זוּלַת. ִתּבָּ נֶה ַתּ ְשׁ ִתּית ֶשׁל הַ עֲ נ ָָקה ,הֲ טָ בָ ה ִה ְתחַ ְשּׁבוּת ְ הַ מַּ בּוּל עוֹסֵ ק בָּ הּ ָ 120שׁנָה ,וְ שׁוֹאֲ לִ ין אוֹתוֹ' :מָ ה זֹאת לְ ' ,וְ הוּא
ָאַח ָריוּת הַ כּ ֹו ֶללֶת ישׁי ָתּלוּי וְ עוֹמֵ ד בְּ יַחַ ס ל ְ תּוֹבָ נָה בָּ הּ הַ ִקּיּוּם הָ ִא ִ אוֹמֵ ר לָהֶ ם' :עָ ִתיד הַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ הוּא לְ הָ בִ יא מַ בּוּל לָע ֹולָם' ,אוּלַי
עַ ד לִ פְ ָרטֶ יהָ הַ ְקּטַ נִּ ים בְּ יו ֵֹתרִ .מי ֶשׁאֵ ינֶנּוּ ְמסֻ גָּל לִ לְ ֹמד אֶ ת הַ ִשּׁעוּר יָשׁוּבוּ .כֵּיצַ ד אָמוּר מַ חֲ זֶה ָתּמוּהַּ זֶה לְ הָ בִ יא אֶ ת הַ צּוֹפִ ים בּ ֹו
'תּבַ ת נֹ חַ ' -נו ַֹתר בַּ חוּץ. ֶשׁל ֵ הוּרים אֵ לּוּ לִ כְ לַל מַ עֲ ֶשׂה הוּרי ְתּשׁוּבָ ה? וּמַ דּוּעַ א ִהבְ ִשׁילוּ ִה ְר ִ לְ ִה ְר ֵ
מֶ ֶשׁ הַ לְּ ִמידָ ה ִה ְתמַ ֵשּׁ עַ ל פְּ נֵי ָ 120שׁנָה ,בָּ הֶ ם הַ סּוֹבְ בִ ים נָדוּ וּס ִטיָּה מֻ ְחלֶטֶ ת, לִ ְמנִ יעַ ת הַ חֻ ְרבָּ ן? ...דּוֹר הַ מַּ בּוּל ִה ִגּיעַ לְ אָבְ ַדן דֶּ ֶר ְ
ֹאשׁם וְ הֶ סֵּ ב ֹו עֵ ינָם ִמלִּ ְראוֹת אֶ ת מַ ְסלוּל הַ ִה ְת ַר ְסּקוּת אֵ לָיו בְּ ר ָ נִּמצָ א'כִּ י ִה ְשׁ ִחית כָּל בָּ ָשׂר אֶ ת ַדּ ְרכּוֹ' -ע ֹולָם לְ א דֶּ ֶר וְ ַתכְ לִ ית ,הַ ְ
ידה דּוֹהֶ ֶרת הָ אֱ נוֹשׁוּת .הַ ִשּׁעוּר הַ זֶּה נ ִָתּן פַּ עַ ם אַחַ ת ,אַ הַ לְּ ִמ ָ בְּ מֵ רוֹץ בִּ לְ ִתּי פּוֹסֵ ק לִ בְ אֵ ר ַשׁחַ ת וְ לִ ְשׁאֹל ַתּ ְח ִתּית
וְ הַ תּוֹבָ נוֹת ִ -נ ְצ ִחיִּיםַ .תּחַ ת הַ ְשׁחָ ַתת הַ דֶּ ֶר נ ְִסלְ לָה דֶּ ֶר ֶשׁל 'ע ֹולַם אתי ...כִּ י נִחַ ְמ ִתּי כִּ י 'וַ יֹּאמֶ ר ה' אֶ ְמחֶ ה אֶ ת הָ אָדָ ם אֲ ֶשׁר בָּ ָר ִ
חֶ סֶ ד יִבָּ נֶה'ַ ,תּהֲ לִ י ֶשׁבְּ הֶ ְמ ֵשׁכ ֹו ִתּוָּ לֵד הָ אֻ מָּ ה ֶשׁ ִתּטֹּל עַ ל ִשׁכְ מָ הּ אֶ ת יתם' .סוֹף ַדּ ְרכָּהּ ֶשׁל הָ אֱ נוֹשׁוּת וְ הַ יְּקוּם ,אֲ ֶשׁר ִה ִגּיעָ ה לִ ְממַ דֵּ י עֲ ִשׂ ִ
הַ ְמּ ִשׂימָ ה 'לְ ַת ֵקּן ע ֹולָם בְּ מַ לְ כוּת ַשׁדַּ י ,וְ כָל בְּ נֵי בָּ ָשׂר י ְִק ְראוּ בִּ ְשׁמֶ '. ְשׁ ִחיתוּת אֵ ינְסוֹפִ יִּים .הַ ְשׁלָכוֹת הַ ְקּ ִריסָ ה הָ אֱ נו ִֹשׁית ְמחַ לְ חֲ לוֹת גַּם
אָרץ אַף ִתּכּוֹן ֵתּבֵ ל בַּ ל 'חילוּ ִמלְּ פָ נָיו כׇּל הָ ֶ ִ)דּבְ ֵרי הַ יּ ִָמים א ,ט"ז( ִ אָדם ְמיַצְּ רוֹת ְנז ִָקים ֶשׁאֵ ינָם אֶ ל הַ חַ י וְ הַ צּוֹמֵ חַ .פְּ עֻלּו ָֹתיו ֶשׁל הָ ָ
)שׁם ָ ֹאמרוּ בַ גּ ֹויִם ה' מָ ָל אָרץ וְ י ְ ִתּמּוֹט :י ְִשׂ ְמחוּ הַ ָשּׁמַ יִם וְ ָתגֵל הָ ֶ נִתּ ִנים לְ ִתקּוּן' .מוּטַ ְציוֹת' וְ 'וָ ִריאַנ ְִטים' ) ִמין ֶשׁ א בְּ ִמינ ֹו וְ עוֹד( ֶשׁל ָ
)שׁם ל"ב( :אָז שׁר בּ ֹו ָ וּמלוֹא ֹו יַעֲ ץ הַ ָשּׂדֶ ה וְ כׇל אֲ ֶ ל"א( :י ְִרעַ ם הַ יָּם ְ אָרץ' -הַ הַ ְשׁחָ ָתה ִה ְתפַּ ְשּׁטָ ה גַּם אֶ ל בַּ עֲ לֵי 'וּת ַשׁחֵ ת הָ ֶ
חֻ ְרבָּ ן וְ הֶ ֶרסְ ...
)שׁם ל"ג( -הַ חַ י וְ הַ צּוֹמֵ חַ ְיגַלּוּ בַּ הֲ וָ י ָָתם י ְַרנְּנוּ עֲ צֵ י הַ יָּעַ ר ִמלִּ פְ נֵי ה'' ָ הַ חַ יִּים וְ הַ ְצּמָ ִחיםְ .מחוֹלְ לֵי הַ מַּ חֲ לוֹת הַ ַקּ ְטלָנִ יּוֹת ֶשׁל כָּל עֶ ְרכֵי
יטיב וְ אֶ ת הָ רוּחַ הָ אֱ לו ִֹקית הַ פּוֹעֶ מֶ ת בְּ כָל אֶ ת הָ ע ֹולָם הַ טּוֹב וְ הַ מֵּ ִ יקיהַ ִה ְתנַהֲ גוּת הָ אֱ נו ִֹשׁית חוֹלְ לוּ זִ הוּם אֲ וִ יר וַ אֲ וִ ָירה ְמ ַדבֶּ ֶקת ,חֶ לְ ִק ֵ
רוּאים וְ הַ מַּ עֲ ִשׂים ,כַּאֲ ֶשׁר ַתּחַ ת הַ ְשׁחָ ַתת הַ בְּ ִריאָה י ְִת ַגּלֶּה כְּ בוֹד הַ בְּ ִ וּמזַהֲ ִמים כָּל עֵ בֶ ר וּפִ נָּהַ .רק מָ קוֹם בּ ֹו הָ ַרע הַ ִמּ ְתפַּ ֵשּׁט חו ְֹד ִרים ְ
ה' בָּ ע ֹולָם. יִוָּ ְצרוּ ְתּנָאֵ י בִּ ידוּד מֻ ְחלָט וְ ִרחוּק חֶ בְ ָר ִתי ִמכָּל ְמחוֹלְ לֵי הַ מָּ וֶת -
"וְ י ֵַדע כָּל פָּ עוּל כִּ י אַ ָתּה פְּ עַ לְ תּוֹ ,וְ יָבִ ין כָּל יְצוּר כִּ י אַ ָתּה יְצַ ְרתּוֹ, יְאַפְ ֵשׁר ִה ָשּׂ ְרדוּת וְ י ִֵתּן ִתּ ְקוָ ה לְ ִשׁמּוּר ָתּאֵ י הַ חַ יִּים הַ ְמּקו ִֹריִּים
וְ יֹאמַ ר כֹּל אֲ ֶשׁר נְ ָשׁמָ ה בְּ אַ פּ ֹו ה' אֱ קֵ י י ְִשׂ ָראֵ ל מָ ַל ,וּמַ לְ כוּת ֹו בַּ כֹּל נִדבְּ קוּ בְּ ז ְַרעֵ י הַ פּ ְֻרעָ נוּת ,בְּ תוֹסֶ פֶ ת אֶ ְמצָ עִ ים לְ הַ בְ ָראָה, ֶשׁטֶּ ֶרם ְ
]עַ ל פִּ י ַרבִּ י אַבְ ָרהָ ם בְּ ר ֹוי ְָדּא ְשׁלִ יטָ "א[ מָ ָשׁלָה"!... וּק ִריסָ ה ִחזּוּק וְ ִשׁפּוּר ֶשׁל הַ ִמּין הָ אֱ נו ִֹשׁי כְּ דֵ י לִ ְמנֹ עַ ִה ְת ַדּ ְר ְדּרוּת ְ
נִדבְּ קוּ בַּ נְּגִ יף בָּ אוּ אֶ ל פַּ עַ ם נוֹסֶ פֶ ת .אַ ַרק בַּ עֲ לֵי חַ יִּים אֲ ֶשׁר א ְ
J
וּמן הַ בְּ הֵ מָ ה לְ ִמינָהּ ִמכֹּל ֶרמֶ שׂ הָ אֲ דָ מָ ה הַ ֵתּבָ ה' .מֵ הָ עוֹף לְ ִמינֵהוּ ִ
J לְ ִמינֵהוּ ְשׁ ַניִם ִמכֹּל ָיבֹאוּ אֵ לֶי לְ הַ חֲ יוֹת'ָ ,ר ִשׁ"י פֵּ ֵרשׁ :או ָֹתן ֶשׁ ָדּבְ קוּ
! Jn p
x Jn
n Jn x ur Jn x ur Jr o #
n o J
| p Jo L בְּ ִמינֵיהֶ ם וְ א ִה ְשׁ ִחיתוּ דַ ְרכָּם וְ נו ְֹתרוּ בְּ מַ ְת ֹכּנֶת הֲ וָ י ָָתם הַ ְמּקו ִֹרית
נִתּן י ְִהיֶה לְ הַ ְחזִ יר אֶ ת הָ ע ֹולָם כְּ פִ י ֶשׁנִּבְ ְראוּ טֶ ֶרם הַ ִקּלְ קוּל ,מֵ הֶ ם ָ
ּ ַ - R JVSJJLq ~n n Jn Jp-x Jo Jqכ ּמוּת
o J%
| o x לִ ְשׁפִ יּוּת .אָדָ ם אֶ חָ ד וְ י ִָחידִ ,אישׁ צַ ִדּיק ָתּ ִמים 'אֲ ֶשׁר א הָ ַל בַּ עֲ צַ ת
ש ִּנ ְכנְ ס ּו לַ ּ ֵתבָ ה
פות ֶׁ
עו ֹ
ָה ֹ ְר ָשׁ ִעים וּבְ דֶ ֶר חַ טָּ ִאים א עָ מָ ד' ְ)תּ ִהלִּ ים א'( יוּכַל לִ בְ נוֹת אֶ ת הַ ִשּׁנּוּי
הַ ִאם ְבּעוֹפוֹת הָ יָה ִחלּוּק ְבּ ִמ ְספַּ ר הַ נִּ כְ נ ִָסים ל ֵַתּבָ ה ,בֵּ ין ְטהו ִֹרים מֵ הַ יְּסוֹד.
לִ ְטמֵ ִאים? 'תֵּ בַ ת נֹ חַ ' הָ י ְָתה מָ קוֹם ֶשׁכָּל כֻּלּ ֹו ְמנֻגָּד לִ ְתנָאֵ י חַ יִּים ְסבִ ִירים.
)=שׁצָּ ִרי לְ הָ ִביא ִשׁ ְבעָ ה ַרק ֶ וברש"י" :בַּ ְטּהו ִֹרים הַ כָּתוּב ְמ ַדבֵּ ר ִה ְצטוֹפְ פוּ בָּ הּ בְּ צַ וְ ָתּא כָּל הַ ִמּינִ ים וְ הַ זַּנִּ ים ֶשׁבָּ ע ֹולָם .לְ א ֶשׁטַ ח
מֵ הַ ְטּהו ִֹרים( וְ ל ַָמד סָ תוּם ִמן הַ ְמפֹ ָרשׁ" .מֵ הַ ְטּמֵ ִאים ְ -שׁנַיִם, ִמ ְחיָה וּלְ א ְתּנָאֵ י ִקיּוּם ִמינִ ימָ לִ יִּים .הָ אֶ פְ ָשׁרוּת לִ ְשׂרֹד בִּ ְתנ ִָאים
מֵ הַ ְטּהו ִֹרים ִ -שׁבְ עָ ה. אֵ לּוּ ַקיֶּמֶ ת כַּאֲ ֶשׁר כָּל בְּ ִריָּה ְמאַפְ ֶשׁ ֶרת לַאֲ חֵ ִרים לְ ִה ְת ַקיֵּם .כַּאֲ ֶשׁר
אָדם הַ מֻּ פְ ָקד עַ ל כָּל הַ מַּ עֲ ֶרכֶת כָּל אֶ חָ ד ִמ ְתחַ ֵשּׁב בְּ זוּלָתוֹ .כַּאֲ ֶשׁר הָ ָ
ַר ִבּי י ֹונ ָָתן בֶּ ן עֻ זִּ יאֵ ל :גַּם מֵ הָ עוֹפוֹת הַ ְטּמֵ ִאים הֵ ִביא ִשׁ ְבעָ ה.
הָ ע ֹול ִָמית עוֹסֵ ק בְּ כָל ֶרגַע בִּ ְדאָגָה ל ִַקּיּוּם ֶשׁל כָּל הַ יְּקוּם וְ אֵ ינֶנּוּ
ַרבֵּ נוּ ְבּ ַחיֵּי :הַ תּו ָֹרה ִק ְצּ ָרה כָּאן אֶ ת לְ שׁ ֹונָהּ ,גַּם מֵ הָ עוֹפוֹת הֵ בִ יא נֹ ַח נְּתינָה וְ ִה ְתחַ ְשּׁבוּת לְ א הֶ ֶרף. מַ ִסּיחַ ַדּעַ ת ִמ ְמּ ִשׂימַ ת הַ ִ
ִשׁבְ עָ ה זוּגוֹת ַרק מֵ הַ ְטּהו ִֹרים ,כְּ מ ֹו הַ בְּ הֵ מוֹת .זֶה ְמדֻ יָּק בִּ לְ שׁוֹן
הַ פָּ סוּקֶ ,שׁפָּ ַתח בַּ ִמּלָּה "גַּם מֵ עוֹף הַ ָשּׁמַ יִם "...הַ ִמּלָּה "גַּם" ְמלַמֶּ דֶ ת
ֶשׁנֹּ ַח הֵ בִ יא ְמעוֹף הַ ָשּׁמַ יִם כַּמּוּת זֵהָ ה לְ ז ֹו ֶשׁהֵ בִ יא מֵ הַ ְבּהֵ מוֹת -
ִשׁ ְבעָ ה זוּגוֹת מֵ הַ ְטּהו ִֹריםְ ,שׁ ַניִם מֵ הַ ְטּמֵ ִאים.
ַמלְ ִבּי"ם ַ)ר ִבּי מֵ ִאיר ֶליְבּוּשׁ בֶּ ן י ְִחיאֵ ל ִמיכְ ל וַ ְיזֶר( :נֹ ַח ִה ְס ַתּפֵּ ק הַ ִאם ַר ַשּׁאי
לְ הַ כְ נִ יס ל ֵַתּבָ ה ִעמּ ֹו גַּם אֶ ת בַּ עֲ לֵי הַ חַ יִּים ֶשׁהָ יוּ ְרכוּשׁ ֹו הַ ְפּ ָר ִטי ,וּבָ הֶ ם
ישׁה וְ לִ ְרכִ יבָ ה. גַּם ְבּהֵ מוֹת ְטמֵ אוֹתֶ ,שׁ ִשּׁ ְמּשׁוּ לַחֲ ִר ָ
יִּקּח ִמבַּ עֲ לֵי הַ ַחיִּים הַ ְטּהו ִֹרים עַ ל ָכּ הֵ ִשׁיב ל ֹו הַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ הוּא ֶשׁ ַ
ישׁי -לְ צ ֶֹר
ִשׁ ְבעָ ה זוּגוֹת )לְ הַ ְק ָרבַ ת ָק ְרבָּ ן ,לְ ִקיּוּם הַ ִמּין וּלְ ִשׁמּוּשׁ ִא ִ
אַחר אֲ כִ ילָהֶ ,שׁ ָר ַמז ל ֹו הַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ הוּא ֶשׁיּ ִַתּיר ל ֹו אֲ כִ ילַת בָּ ָשׂר לְ ַ
הַ ַמּבּוּל( ,בְּ עוֹד ִמכָּל הַ ְטּמֵ ִאים ַרק זוּג אֶ חָ ד ַ)רק לְ צ ֶֹר ִקיּוּם הָ ע ֹולָם(.
ְבּעוֹפוֹת ִצוָּ ה אוֹת ֹו הַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ הוּא לְ הָ ִביא ִשׁ ְבעָ ה ִ -שׁ ְבעָ ה
וְ ִה ְתיַחֵ ס ַרק ל ְַטּהו ִֹריםִ ,משּׁוּם ֶשׁנֹּ חַ גִּ דֵּ ל בְּ בֵ ית ֹו ַרק עוֹפוֹת ְטהו ִֹרים.
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 66
הֲ א זֶה הָ ִאישׁ אֲ ֶשׁר ִדּבַּ ְרנוּ אֶ ל הַ מֶּ ֶל זֶה נ' )ָ (50שׁנִ ים ,וְ ִהנֵּה גַּם
RLJV~LSJLXXXn x ~J o ~J q r J
| o 1Lq
אָבִ יו הֵ ִמיר אֶ ת ְדּבָ ֶרי וִ יהַ ֵתּל בְּ וְ יָבִ יא לְ ֶילֶד אַחֵ ר וְ ַתהַ ְרגֵהוּ ,וַ יּ ִַחר
אָמרוּ אַף הַ מֶּ ֶל ,וַ יּ ְַרא ֶתּ ַרח כִּ י חָ ָרה אַף הַ מֶּ ֶל ,וַ יֹּאמֶ ר :אֱ מֶ ת ְ אַב ָרם וְ יָבוֹאוּ כָּל עַ ְבדֵ י ֶתּ ַרח וְ כָל ַחכְ מֵ י יְהי בַּ לַּיְ לָה עֵ ת הֻ לֶּדֶ ת ְ 'וַ ִ
ית הַ ָדּבָ ר הַ זֶּה? וַ יַּעַ ן ֶתּ ַרח :כִּ י הַ ַח ְרטֻ ִמּים .וַ יֹּאמֶ ר הַ מֶּ ֶל :אֵ י עָ ִשׂ ָ אתם נִמרוֹד וְ ַח ְרטֻ ָמּיו וַ יֹּאכְ לוּ וְ י ְִשׁתּוּ וְ י ְִשׂ ְמחוּ בְּ בֵ ית ֶתּ ַרח ,וּבְ צֵ ָ ְ
נִכְ ְמרוּ ַרחֲ מַ י עַ ל ְבּנִ י וָ אֶ ַקּח בֶּ ן הַ ִשּׁ ְפחָ ה. יְמה אֶ ל הַ כּוֹכָבִ ים ,וְ ָראוּ כּוֹכָ ב אֶ ָחד ִמבֵּ ית ֹו וְ י ְִשּׂאוּ עֵ ינֵיהֶ ם הַ ָשּׁ ַמ ָ
יִירא ְמאֹד וַ יֹּאמֶ ר :הָ ָרן ְבּנִ י וַ יֹּאמֶ ר הַ מֶּ ֶל ִ :מי יָעַ ץ לְ ָדּבָ ר זֶה? וְ ָ אַרבַּ ע כּ ֹוכ ִָבים גָּדוֹל ְמאוֹד בָּ א ִמ ִמּזְ ַרח ֶשׁמֶ שׁ וְ יָרוּץ בַּ ָשּׁ ַמיִם וְ יִבְ לַע ְ
הַ גָּדוֹל הוּא יְעָ צַ נִ י בָּ זֶה ,וְ הָ ָרן הָ יָה בַּ יּ ִָמים הַ הֵ ם אֲ ֶשׁר יִוָּ לֵד אַבְ ָרם בֶּ ן ֹאמרוּ :אֵ ין זֶה כִּ י ִאם הַ ֶיּלֶד הֲ יֻלַּד אַרבַּ ע רוּחוֹת הַ ָשּׁ ַמיִם .וְ י ְִת ְמהוּ וְ י ְ מֵ ְ
ל"ב ָשׁנָה ,וְ הָ ָרן א יָעַ ץ אֶ ת אָבִ יו ְמאוּמָ הַ ,רק ֶתּ ַרח ִדּבֵּ ר לְ הַ ִצּיל אָרץ. לְ ֶת ַרח יִגְ ַדּל וְ יִפְ ֶרה וְ ְיִרבֶּ ה וְ ַיִרשׁ אֶ ת כָּל הָ ֶ
נ ְַפשׁ ֹו מֵ הַ מֶּ ֶל כִּ י י ֵָרא ְמאוֹד .וַ יֹּאמֶ ר הַ מֶּ ֶל :הָ ָרן ִבּנְ אֲ ֶשׁר יְעַ ְצּ ָדּבָ ר אָביו ֹאמרוִּ :אם עַ ל הַ מֶּ ֶל טוֹב ל ֵָתת לְ ִ יְהי בַּ בּ ֶֹקר וְ יַגִּ ידוּ לַמֶּ ֶל וַ יּ ְ וַ ִ
אַב ָרםַ ,א זֶה יָמוּת בָּ אֵ שׁ ִעם אַבְ ָרם ,וְ הָ ָרן נָטָ ה בָּ עֵ ת הַ ִהיא אַחֲ ֵרי ְ יִּק ָרא לְ ֶת ַרח יטבוּ ִדּ ְב ֵריהֶ ם ְבּעֵ ינָיו ,וַ ְ ֶהֱרגֵהוּ .וְ יִ ְְמ ִחיר הַ ֶיּלֶד הַ הוּא וְ נ ָ
אַב ָרם, ִה ְס ִתּיר הַ ָדּבָ ר ְבּלִ בּ ֹו .וַ יֹּאמֶ ר הָ ָרן אֶ ל לִ בּוֹ :הַ מֶּ ֶל ָתּפַ ס אֶ ת ְ יח עָ לֵינוּ ֶהֱרגֵהוּ טֶ ֶרם ַתּ ְצ ִמ ַ וְ כוּ' ,וַ יֹּאמֶ ר :וְ עַ ָתּה ְתּנָה לִּ י אֶ ת הַ ֶיּלֶד וְ נ ָ
וְ הָ יָה ִאם יִגְ בֹּר אַבְ ָרם מֵ הַ מֶּ ֶל -וְ הָ לַכְ ִתּי אַחֲ ָריו ,וְ ִאם יִגְ בֹּר הַ מֶּ ֶל - ית כֶּסֶ ף וְ זָהָ ב. ָרעָ ת ֹו וְ אֶ ֵתּן לְ ְמ ִחיר ֹו ְמ א בֵּ ְ
וּמכָּל וְ הָ לַכְ ִתּי אַחֲ ֵרי הַ מֶּ ֶל .וַ יְצַ ו הַ מֶּ ֶל וְ יַפְ ִשׁיטוּם ִמכּ ְֻתנו ֵֹתיהֶ ם ִ וַ יַּעַ ן ֶתּ ַרח :כָּל אֲ ֶשׁר י ְַחפֹּ ץ אֲ דוֹנִ י הַ מֶּ ֶל יַעֲ ֶשׂה עַ ְבדֶּ ַ ,א אֲ נִ י ַאגִּ יד
ַאַסרוּ יְדֵ יהֶ ם וְ ַרגְ לֵיהֶ ם ְבּחֶ בְ לֵי ִבּגְדֵ יהֶ םַ ,רק ִמכְ נְ סֵ יהֶ ם הָ יוּ עֲ לֵיהֶ ם ,וְ י ְ אֵ לֶי אֲ ֶשׁר ָק ָרה לִ י אֶ מֶ שׁ ,כִּ י אֶ ְעיֹן בֶּ ן מו ֵֹרד בָּ א אֵ לַי לֵאמֹ רְ :תּנָה לִ י
בֹּץ וְ י ְַשׁלִ יכוּם לְ כִ בְ ַשׁן אֵ שׁ. וּמ א הַ סּוּס הַ גָּדוֹל הַ טּוֹב ֶשׁנּ ַָתן לְ הַ מֶּ ֶל וְ אֶ ֵתּן לְ ְמ ִחיר ֹו כֶּסֶ ף וְ זָהָ ב ְ
אַב ָרם מֵ הָ אֵ שׁ וְ א נִ ְשׂ ַרףַ .א כָּל הַ חֲ בָ לִ ים אֲ ֶשׁר וְ י ַָרד ה' וְ י ִַצּיל אֶ ת ְ וּמ ְספּוֹא וְ גִ ילִ ִתי אָזְ נֶי וְ הָ יָה הָ עֵ צָ ה אֲ ֶשׁר יִעֵ ץ אֲ דוֹנִ י ית ֶתּבֶ ן ִ בֵּ ְ
אֲ ָסרוּהוּ בָּ הֶ ם -נִ ְשׂ ְרפוּ ,וְ אַבְ ָרם ִה ְתהַ ֵלּ בָּ אֵ שׁ ג' י ִָמים וְ ג' לֵילוֹת עֱשׂה. הַ מֶּ ֶל אוֹת ֹו אֶ ֶ
וְ ְיִראוּ אוֹת ֹו כָּל עַ בְ דֵ י הַ מֶּ ֶל ,וְ הָ ָרן בְּ הַ ְשׁלִ יכ ֹו אוֹת ֹו -נִ ְשׂ ַרף וַ יְ ִהי וַ יַּחַ ר אַף הַ מֶּ ֶל וְ יַחַ ְשׁבֵ הוּ לַכְּ ִסיל .וַ יֹּאמֶ ר הַ כְּ ִסיל וּבָ עַ ר אַ ָתּה א ֹו חֲ ַסר
לְ אֵ פֶ ר ,כִּ י א הָ יָה לְ בָ ב ֹו ָשׁלֵם ִעם ה' .וְ הָ אֲ נ ִָשׁים אֲ ֶשׁר ִה ְשׁלִ יכוּ ְתּבוּנָה כִּ י ַתּעֲ ֶשׂה הַ ָדּבָ ר הַ זֶּה .הֶ ָחסֵ ר כֶּסֶ ף וְ זָהָ ב ַא ָתּה וְ כוּ' .וַ יַּעַ ן ֶתּ ַרח
או ָֹתם אֶ ל הָ אֵ שׁ ,עָ לָה עֲ לֵיהֶ ם לַהַ ב הָ אֵ שׁ וְ נִ ְשׂ ְרפוּ ִ 12אישׁ .וְ יָבוֹאוּ יתהוּ וְ אֶ ֵתּן כַּדּבָ ר הַ זֶּה ִדּבֵּ ר אֲ דוֹנִ י הַ מֶּ ֶל ְ ,תּנָה בִּ נְ וּנְ ִמ ֵ אֶ ת הַ מֶּ ֶל ָ :
עַ ְבדֵ י הַ מֶּ ֶל ,וְ יַגִּ ידוּ לַמֶּ ֶל כִּ י אַבְ ָרם ִמ ְתהַ ֵלּ בָּ אֵ שׁ וְ גַם הַ ִמּכְ נ ַָסיִם עֱשׂה ְבּכֶסֶ ף וְ זָהָ ב אַחֲ ֵרי מוֹת בְּ נִ יִ ,מי ְמ ִחיר ֹו כֶּסֶ ף וְ זָהָ ב .מָ ה אֶ ֶ
ֶשׁעָ לָיו א נִ ְשׂ ְרפוּ ,אַ חֶ בֶ ל מַ אֲ ָסר ֹו נִ ְשׂ ַרף וְ א הֶ אֱ ִמין לָהֶ ם הַ מֶּ ֶל . י ְֵר ַשׁנִ י?! וְ הָ יָה ְבּמו ִֹתי וְ ָשׁבוּ הַ כֶּסֶ ף וְ הַ זָּהָ ב לַאֲ דוֹנִ י הַ מֶּ ֶל .
יִשׁלַח ָשׂ ִרים אֲ חֵ ִרים נֶאֱ מָ נִ ים לִ ְראוֹת וְ י ִָעידוּ גַּם הֵ ם לַמֶּ ֶל .וַ ֵיּ ֶל וְ ְ וַ י ְִהי כִּ ְשׁמֹ עַ הַ מֶּ ֶל אֶ ת ִדּ ְב ֵרי ֶתּ ַרח וְ אֶ ת הַ ָמּ ָשׁל אֲ ֶשׁר הֵ ִביא אֶ ל הַ מֶּ ֶל ,
הַ מֶּ ֶל לִ ְראוֹת ,וַ יּ ְַרא אֶ ת אַבְ ָרם ה ֹו ֵל וּבָ א ְבּת ֹו הָ אֵ שׁ .וַ יּ ְַרא גְּ וִ יַּת וַ יַּחַ ר לַמֶּ ֶל ְמאֹ ד וְ י ְִקצֹף וַ חֲ ָמת ֹו בָּ עֲ ָרה בּוֹ .וַ יּ ְַרא ֶתּ ַרח כִּ י ָח ָרה לַמֶּ ֶל ,
הָ ָרן ְשׂרוּפָ ה ,וְ י ְִת ַמהּ הַ מֶּ ֶל ,וַ יְצַ ו הַ מֶּ ֶל לְ הו ִֹציא אֶ ת אַבְ ָרם וְ א יָכְ לוּ וַ יֹּאמֶ ר :כָּל אֲ ֶשׁר לִ י ְבּיַד הַ מֶּ ֶל וְ אַף ְבּנִ י ְבּיַד הַ מֶּ ֶל ְבּ א ְמ ִחיר ,הוּא
אתם ִמן הַ כִּ בְ ָשׁן ,וְ ָינֻסוּ ,וְ יִגְ עַ ר כִּ י ְשׁ ִביב הָ אֵ שׁ וְ הַ לַּהַ ב ע ֹולֶה לִ ְק ָר ָ וּשׁנֵי אֶ ָחיו הַ גְּדוֹלִ ים .וַ יֹּאמֶ ר הַ מֶּ ֶל ,א ,כִּ י ָקנֹ ה אֶ ְקנֶה ִבּנְ הַ ָקּ ָטן ְ
אַב ָרם וְ א ָתּמוּתוּ ,וְ יִגְּ שׁוּ הַ מֶּ ֶל ְבּכָל עֲ בָ ָדיו :מַ הֲ רוּ וְ הו ִֹציאוּ אֶ ת ְ בַּ ְמּ ִחיר וְ כוּ'.
יִשׂרֹף פְּ נֵיהֶ ם ,וְ יָמוּתוּ ְשׁמ ֹונֶה נְפָ שׁוֹת. לְ הו ִֹציאוֹ ,וְ יָעֵ ל הַ לַּהַ ב וְ ְ יִתּן לִ י אֲ דוֹנִ י הַ מֶּ ֶל זְ ַמן ג' י ִָמים עַ ד ַדּ ְבּ ִרי אֶ ל נ ְַפ ִשׁי וַ יֹּאמֶ ר ֶתּ ַרחֵ :
יִּק ָרא הַ מֶּ ֶל אֶ ל אַבְ ָרם :צֵ א אַבְ ָרהָ ם ,עֶ בֶ ד ה' אֲ ֶשׁר בַּ ָשּׁ ַמיִם ,וּבוֹא וַ ְ יתי ִדּבְ ֵרי אֲ דוֹנִ י הַ מֶּ ֶל וְ אֶ פְ צַ ר בָּ הֶ ם עַ ל הַ ָדּבָ ר הַ זֶּה. וְ אֶ ל בֵּ ִ
אָמר ל ֹו הַ מֶּ ֶל :אֵ י א הֵ נָּה .וְ יֵצֵ א אַבְ ָרם וְ יַעֲ מֹד לִ ְפנֵי הַ מֶּ ֶל .וְ ַ יִתּן ל ֹו זְ ַמן ג' י ִָמים ,וְ ָיבֹא ֶתּ ַרח אֶ ל בֵּ ית ֹו וַ ַיְדבֵּ ר אֲ לֵיהֶ ם ִדּ ְב ֵרי הַ מֶּ ֶל וְ ֵ
אָרץ אֲ ֶשׁר בָּ ַט ְח ִתּי בּוֹ, אַב ָרם :אֱ לו ִֹקי הַ ָשּׁמַ יִם וְ הָ ֶ נִ ְשׂ ַר ְפ ָתּ? וַ יֹּאמֶ ר ְ ישׁי וְ י ְִשׁלַח הַ מֶּ ֶל לְ ֶת ַרחְ :שׁלַח לִ י ִבּנְ יִּיראוּ ְמאֹד .וַ י ְִהי בַּ יּוֹם הַ ְשּׁלִ ִ וַ ְ
וַ אֲ ֶשׁר הַ כֹּל ְבּיָד ֹו -הוּא ִה ִצּיל או ִֹתי! ])סֵ פֶ ר הַ יּ ָָשׁר( )סֵ דֶ ר הַ דּוֹרוֹת([. ית ,וְ א י ִָשּׁאֵ ר כְּ לוּם. בִּ ְמ ִחיר ,וְ ִאם א -וְ הֵ ַמ ִתּי כָּל אֲ ֶשׁר ְבּבֵ ְ
יִּקּח ֶילֶד אֶ חָ ד מֵ עֲ בָ ָדיו אֲ ֶשׁר יְמהֵ ר ֶתּ ַרח כִּ י הָ יָה ְדבַ ר הַ מֶּ ֶל נָחוּץ ,וַ ַ וַ ַ
אַב ָרם וְ י ִָביאוּ אֶ ל הַ מֶּ ֶל וַ יּ ִַקּח יָלְ ָדה ל ֹו ִשׁ ְפחָ ת ֹו בַּ יּוֹם אֲ ֶשׁר ִיוָּ לֵד ְ
אַרצָ ה ְבּיָד ֹו ְמ ִחירוֹ .וְ הַ מֶּ ֶל ל ַָקח הַ ֶיּלֶד ִמיָּד ֶתּ ַרח וִ ינַפֵּ ץ אֶ ת מוֹח ֹו ְ
JJ
o r Jn
!o J
n )o o Jn
x uJ
~ n
| Ju
p uJ
p J
q o | x L אַב ָרהָ ם הוּא. וַ יּ ָָמת אוֹת ֹו כִּ י ָח ַשׁב כִּ י ְ
יס ֵתּר הַ ָדּבָ ר מֵ הַ יּוֹם הַ הוּא וָ הָ לְ אָה וְ י ְִשׁכַּח ִמלֵּב הַ מֶּ ֶל ,כִּ י ַמה' וִ ַ
ֹח בִּ ְבנִ יַּת ַה ּ ֵתבָ ה
של נ ַ ִּ - RJVSJLq ~n nג ֹ
ילו ֶׁ אַב ָרם .וְ ֶת ַרח ל ַָקח אֶ ת אַבְ ָרם ְבּנ ֹו בַּ סֵּ ֶתר יְתה זֹאת לְ ִבלְ ִתּי הֵ ִמית ְ הָ ָ
מַ דּוּעַ הַ תּו ָֹרה ְמצַ ֶיּנֶת אֶ ת גִּ יל ֹו ֶשׁל נֹ ַח? יִתּן לָהֶ ם ִמ ְחי ָָתם ִמדֵּ י וְ אֶ ת ִאמּ ֹו וְ אֶ ת מֵ ינִ ְקתּ ֹו וְ י ְַח ִבּיאֵ ם בַּ ְמּעָ ָרה ,וְ ֵ
ַרבִּ י זַלְ מָ ן סוֹרוֹצְ ִקין ְמבָ אֵ ר ֶשׁנֹּחַ הָ יָה בֶּ ן ָ 480שׁנִ ים כְּ ֶשׁהֵ חֵ ל לִ בְ נוֹת יְהי ִבּ ְמעָ ָרה עֶ ֶשׂר ָשׁנִ ים. יִגְדּל וַ ִ
אַב ָרם וְ ַ חֹדֶ שׁ ְבּ ָח ְדשׁוֹ ,וְ הָ יָה ה' ִעם ְ
אֶ ת הַ תֵּ בָ ה .בְּ ִה ְתחַ ֵשּׁב בָּ עֻבְ ָדּה ֶשׁחַ י ָ 950שׁ ִנים ,הֲ ֵרי ֶשׁהָ יָה אַב ָרם וַ י ְִהי ִבּ ְשׁנַת נ' )(50 וְ הַ מֶּ ֶל וְ ָשׂ ָריו חָ ְשׁבוּ כִּ י הֵ ִמית הַ מֶּ ֶל אֶ ת ְ
בְּ "אֶ ְמצַ ע ְשׁנו ָֹתיו" ,בִּ ְמלוֹא כּוֹח ֹו )יְמֵ י ְשׁנו ֵֹתינוּ בִּ ְממֻ צָּ ע ָ 80 - 70שׁ ִנים. לְ ַחיֵּי אַבְ ָרם )הוּא אֶ לֶף תתקצ"ח 1998 -מֵ הַ ְבּ ִריאָה( ,וְ יָצָ א אַבְ ָרם ִמבֵּ ית
אָמרוּ "בֶּ ן
הֲ ֵרי ֶשׁ ִגּיל ה"כֹּחַ " ,חָ ל בְּ אֶ ְמצַ ע חַ יֵּינוּ ,עַ ל פִּ י ִדּבְ ֵרי חָ זָ"ל ֶשׁ ְ אַב ָרם, אָביו 12אֱ לָהוּת וַ יַּחַ ר אַף ְ נֹ ַח וַ ֵיּ ֶל בֵּ ית אָבִ יו וַ יּ ְַרא אֶ ת אֱ הֵ י ִ
ְשׁלו ִֹשׁים לְ כֹחַ " ,עַ ל פִּ י אָבוֹת פֶּ ֶרק ה' ִמ ְשׁנָה כ"א(. נִמרוֹדֶ :ילֶד יִוָּ לֵד לָנוּ אַב ָרם ,וַ ֵיּ ֶל וַ ַיּגֵּד לְ ְ וַ יּ ְַרא ֶתּ ַרח אֲ ֶשׁר עָ ָשׂה בְּ נ ֹו ְ
אָמרוּ בְּ נֵי דּוֹר ֹו כִּ נּוּ אוֹת ֹו בַּ כִּ נּוּי גְּ נַאי "ז ֵָקן" ]" ...וְ הָ יוּ ִמבְּ זֵין אוֹתוְֹ , זֶה נ' ָשׁנָה וְ זֹאת אֲ ֶשׁר עָ ָשׂה לֶאֱ הַ י ,עַ ל כֵּן ִשׁ ְפטוּהוּ לְ מַ עַ ן נִ נָּצֵ ל
לוֹ :ז ֵָקןֵ ,תּבָ ה ז ֹו לָמָּ ה? אָמַ ר לָהֶ ם :הַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ הוּא מֵ בִ יא עֲ לֵיכֶם נִמרוֹד וְ כוּ' אַב ָרם ,וַ יֹּאמֶ ר ְ יִּשׁלַח ג' אֲ נ ִָשׁים וְ יָבִ יאוּ אֶ ת ְ מֵ ָרעָ תוֹ .וַ ְ
אֶ ת הַ מַּ בּוּל) "...סַ נְהֶ ְד ִרין ק"ח ,[(:הו ִֹאיל וְ א ָרצָ ה ָל ֶלכֶת בְּ דַ ְרכָּם, וְ הוֹכִ יחַ אֶ ת נִ ְמרוֹד כו' ,כִּ י בְּ חֶ ְרפָּ ה ָתּמוּת ַא ָתּה וְ הַ הוֹלְ כִ ים ְבּ ַד ְרכְּ .
כְּ רוֹצִ ים לוֹמַ ר -אַ ָתּה ַשׁ ָיּ לַדּוֹר הַ יּ ָָשׁןֶ ,שׁעָ בַ ר ִמן הָ ע ֹולָם ,אֵ ין וַ יּ ִָשּׂא אַבְ ָרם אֶ ת עֵ ינָיו הַ ָשּׁמַ י ְָמה וַ יֹּאמֶ רְ :ראֵ ה ה' הָ ְר ָשׁ ִעים הָ אֵ לֶּה
לְ ִה ְתחַ ֵשּׁב בְּ דֵ עו ֶֹתי . יְהי ָשׁם עֲ ָשׂ ָרה יִשׁפֹּ ט וְ כוּ' .וַ יְצַ ו הַ מֶּ ֶל וְ י ְִתּנוּהוּ אֶ ל בֵּ ית הַ סֹּהַ ר וַ ִ וְ ְ
בְּ וִ כּוּחָ יו הָ ַרבִּ ים ִעם בְּ נֵי דּוֹרוֹ ,א עָ מַ ד ל ֹו גַּם ְשׁמ ֹו הַ טּוֹב ֶשׁ ָרכַשׁ יִקבֹּץ הַ מֶּ ֶל אֶ ת כָּל הַ ָשּׂ ִרים וְ הַ חֲ כ ִָמים וַ יֹּאמֶ ר :הַ ְשׁ ַמ ְע ֶתּם י ִָמים .וְ ְ
תּוּחים ֶשׁהֵ קֵ לּוּבִּ ְצעִ ירוּתוֹ" ,זֶה ְינַחֲ מֵ נוּ") ...לְ עֵ יל ה' ,כ"ט( ,גַּם א הַ פִּ ִ ֹאמרוּ :אֲ ֶשׁר בִּ זָּה אֶ ת הַ מֶּ ֶל וֶאֱ הָ יו - אַב ָרם בֶּ ן ֶתּ ַרח .וַ יּ ְ אֲ ֶשׁר עָ ָשׂה ְ
יטיב עִ ם בְּ נֵי הָ אָדָ ם.עוּתן הֵ ִ
עַ ל הָ ע ֹולָםֶ ,שׁבְּ אֶ ְמצָ ָ וּשׁ ָשׁה יְשׂ ֵרף .עַ ל כֵּן יְבַ עֲ רוּ אֶ ת כִּ בְ ַשׁן הַ לְּ בֵ נִ ים ְשׁ ָשׁה י ִָמים ְ ְבּאֵ שׁ ָ
הַ תּו ָֹרה מַ ְשׁ ִמיעָ ה אֶ ת ִגּילוֹ ,לְ הַ ְד ִגּישׁ ֶשׁ א הָ יָה ְמ ֻבגָּר כָּל ָכּ )בְּ אֹפֶ ן אַב ָרם לְ תוֹכוֹ. לֵילוֹת וּלְ הַ ְשׁלִ י אֶ ת ְ
יַחֲ ִסי( ,הֲ גַם ֶשׁבְּ נֵי דּוֹר ֹו כִּ נּוּ אוֹת ֹו בַּ כִּ נּוּי ְגּנַאי ,בְּ נִסָּ יוֹן לִ ְמנֹ עַ אֶ ת ֵאָספוּ כִּ ְת ַשׁע מֵ אוֹת אֶ לֶף ִאישׁ וְ כָל הַ נּ ִָשׁים וְ הַ ַטּף נֶאֶ ְספוּ אֶ ל הַ גַּגּוֹת וַ יּ ְ
הַ ְשׁפָּ עָ ת ֹו עַ ל אַ ְנ ֵשׁי דּוֹר הַ מַּ בּוּל. ֹאמרוּ אֶ ל הַ מֶּ ֶל : לִ ְראוֹת ,וְ כַאֲ ֶשׁר ָראוּ ַח ְרטֻ מֵּ י הַ מֶּ ֶל אֶ ת אַבְ ָרם ,וַ יּ ְ
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 67
J~q J1
| ~r Jnn Ju
! p
x J1
! | ux ~r x Jn
n J o | J~n
| %o L J~JQ
q J n
o %o JXXX n x J
o o J
x o
~| n JXXX~n x J
n | x L
ֹח J
של נ ַ - RJVSJL!)o Jאֱ מוּנָ ֹ
תו ֶׁ o J
p p -x J
r n 1p o ִ -JR~LeJQJVQ SJLJo | *r Jמ ְב ַחן ַה ֶח ֶסד ִ -ס ּפוּר J
o o p
'מפְּ נֵי מֵ י הַ מַּ בּוּל' ָדּ ְרשׁוּ חָ זָ"ל" :נֹ חַ ְ -מחֻ סַּ ר עַ ל כְּ נִ יסָ ת ֹו ֶשׁל נֹ חַ ִ 'שׂשׂ אֶ ת הַ ִסּפּוּר הַ בָּ א ְמסַ פֵּ ר הָ ַרב גּוֹאֵ ל אַלְ ְק ִריף ְשׁלִ יטָ "א בְּ ִספְ ר ֹו ָ
נִתּן לוֹמַ ר עַ ל נֹ חַ ֶ ,שׁבָּ נָה תֵּ בָ ה אֲ מָ נָה הָ יָה" ִ)מ ְד ַרשׁ ַרבָּ ה ל"ב ,ו( .כֵּיצַ ד ָ ְהוּדי מֵ הַ צָּ פוֹן וְ ִספֵּ ר לִ י עַ ל בְּ נוֹ ,הַ לּוֹמֵ ד בְּ ִא ְמ ָר ְת 'ִ :ה ְת ַק ֵשּׁר אֵ לַי י ִ
"מ ְקּטַ נֵּי אֲ מָ נָה" ,וְ נִכְ נַס ל ֵַתּבָ ה ַרק ִמפְּ נֵי בְּ מֶ ֶשׁ ָ 120שׁנִ יםֶ ,שׁהָ יָה ִ ישׁיבָ ה ְקטַ נָּה .הוּא הָ יָה ֶילֶד בָּ ִריא וְ חָ זָק ,וְ ִהנֵּה בְּ אַחַ ד בְּ ִשׁעוּר ג' בִּ ִ
מֵ י הַ מַּ בּוּל? הַ יּ ִָמים ,בְּ עוֹד ִמ ְתפַּ לֵּל ְתּפִ לַּת ְשׁמ ֹו ֶנה עֶ ְשׂ ֵרהִ ,ה ְרגִּ ישׁ ֶשׁ ָקּ ֶשׁה ל ֹו
בְּ יִשּׁוּב קֻ ְשׁיָה ז ֹו מָ צִ ינוּ כַּמָּ ה הֶ ְסבֵּ ִרים :אַ .רבִּ י יְחֶ זְ קֵ אל לֵוִ ינְ ְשׁטֵ יְן לַעֲ מֹד עַ ל ַרגְ לָיו .הָ י ְָתה ל ֹו חֻ לְ ָשׁה נו ָֹראָה בַּ גַּפַּ יִם .הוּא ִקצֵּ ר בַּ ְתּפִ לָּה
לוֹמֵ ד ִמכָּאן ֶשׁיֵּשׁ ְדּ ָרגוֹת בָּ אֱ מוּנָה -אֱ מוּנָה אֵ ינָהּ צוֹמַ חַ ת מֵ אֵ לֶיהָ , וְ ִה ְתי ֵַשּׁב עַ ל ְמקוֹמוֹ .הוּא ִקוָּ ה כִּ י ְמדֻ בָּ ר בְּ חֻ לְ ָשׁה ִרגְ עִ ית וְ ִהיא
ַרק לְ אַחַ ר יְגִ יעָ ה וְ ִה ְתבּ ֹונְנוּת אֶ פְ ָשׁר לִ ְרכֹּשׁ אֱ מוּנָה ְשׁלֵמָ ה וְ לִ ְחיוֹת
ַתּחֲ ף כִּ לְ עֻ מַּ ת ֶשׁבָּ אָה .אַ א ז ֹו בִּ לְ בַ ד ֶשׁ ִהיא א חָ לְ פָ ה ,אֶ לָּא
אֶ ת הָ אֱ מוּנָה.
ֶשׁהָ לְ כָה וְ הֶ ְח ִריפָ ה ִמיּוֹם לְ יוֹם.
א לֶאֱ מוּנָה מֻ ְשׁלֶמֶ ת ִ
)אלְ מָ לֵא נֹ חַ ִה ִגּיעַ לְ דַ ְרגָּה גְּבוֹהָ ה בָּ אֱ מוּנָה ,אַ
חָ זָ"ל א הָ יִינוּ יְכוֹלִ ים לִ כְ תֹּב זֹאת( ,כְּ פִ י ֶשׁדָּ ְרשׁוּ )סַ ְנהֶ ְד ִרין ק"ח" :(.יֵשׁ הו ָֹריו הַ ְדּאוּגִ ים ָקבְ עוּ ל ֹו תּוֹר לָרוֹפֵ א כְּ דֵ י לְ אַבְ חֵ ן אֶ ת הַ תּוֹפָ עָ ה
יקים מֵ ַרבּוֹתֵ ינוּ דּו ְֹר ִשׁים אוֹת ֹו לְ ֶשׁבַ ח ,כָּל ֶשׁכֵּן ֶשׁ ִאלּוּ הָ יָה בְּ דוֹר צַ ִדּ ִ הַ מַּ ְד ִאיגָה ,וְ הֵ ם ִחכּוּ בְּ מֶ ַתח לְ מוֹעֵ ד הַ תּוֹר.
הָ יָה צַ ִדּיק יוֹתֵ ר ,וְ יֵשׁ ֶשׁדּו ְֹר ִשׁים אוֹת ֹו לִ ְגנַאי ,לְ פִ י דוֹר ֹו הָ יָה צַ ִדּיק, לַבָּ חוּר זֶה יֵשׁ חָ בֵ ר בַּ יּ ְִשׁיבָ ה ֶשׁסּוֹבֵ ל ִמסֻּ כּ ֶֶרת .בְּ כָל כַּמָּ ה ָשׁעוֹת הוּא
וְ ִאלּוּ הָ יָה בְּ דוֹר ֹו ֶשׁל אַבְ ָרהָ ם א הָ יָה נ ְֶח ָשׁב לִ כְ לוּם". מַ זְ ִריק לְ עַ ְצמ ֹו ִאינְסוּלִ ין בְּ מַ זְ ֵרק ְמיֻחָ ד.
בַ .רבִּ י י ְִשׂ ָראֵ ל יַעֲ ֹקב ַקנְ יֶבְ ְס ִקי )הַ ְסטַ יְפְּ לֶר( מַ ְסבִּ יר ֶשׁנֹּ חַ וַ דַּ אי הָ יָה יוֹם אֶ חָ ד אָבַ ד ל ֹו מַ כְ ִשׁיר הַ הַ ָזְר ָקה .הוּא פָּ נָה לַחֲ בֵ ר ֹו וְ ָשׁאַל אוֹת ֹו
מַ אֲ ִמין בֶּ אֱ מוּנָה ְשׁלֵמָ ה ֶשׁיָּבוֹא הַ מַּ בּוּל .כְּ ִניסָ ת ֹו ל ֵַתּבָ ה הָ י ְָתה ַרק ִאם יוּכַל לַעֲ שׂוֹת ל ֹו טוֹבָ ה וְ ָל ֶלכֶת לִ ְסנִ יף ֶשׁל 'יַד ָשׂ ָרה' כְּ דֵ י לִ ְשׁאֹל
כְּ ֶשׁ ִה ְצטַ וָּ ה עַ ל ָכּ ,כִּ ְשׁמֵ י הַ מַּ בּוּל הֵ חֵ לּוּ ל ֶָרדֶ ת. עֲ בוּר ֹו מַ כְ ִשׁיר ִחלּוּפִ י .ל ְַמרוֹת ֶשׁהַ בָּ חוּר סָ בַ ל מֵ חֻ לְ ָשׁה גְּד ֹולָה
חוּשׁית. ִ בָּ אֱ מוּנָה יֵשׁ ְשׁ ֵתּי הֲ בָ נוֹת -יֵשׁ הַ כּ ָָרה ִשׂכְ לִ ית וְ יֵשׁ הַ כּ ָָרה וּמהֵ ר לָצֵ את לַדֶּ ֶר . בְּ ַרגְ לָיו ,הוּא נ ְֶע ַתּר ִמיָּד לְ בַ ָקּ ַשׁת חֲ בֵ ר ֹו ִ
ִאלּוּ מֶ ֶל הָ יָה גּ ֹוזֵר ֶשׁבְּ יוֹם ְמסֻ יָּם יַהֲ רֹג אֶ ת כָּל ִמי ֶשׁיִּמָּ צֵ א בָּ עִ יר, אָמרוּ ל ֹו ֶשׁכָּל הַ מַּ כְ ִשׁ ִירים הֻ ְשׁאֲ לוּ לְ חוֹלִ ים כְּ ֶשׁ ִהגִּ יעַ ל ְַסּנִ יף ְ
וַ דַּ אי ֶשׁמֵּ רֹב הַ פַּ חַ ד הָ יָה כָּל אֶ חָ ד ְממַ הֵ ר לִ בְ רֹחַ ,וְ ִאישׁ א הָ יָה אֲ חֵ ִרים ,וְ ִה ִצּיעוּ ל ֹו ָל ֶלכֶת לִ ְסנִ יף אַחֵ ר ֶשׁל 'יַד ָשׂ ָרה' ,הַ ְמּמֻ ָקּם
מַ ְמ ִתּין עַ ד הָ ֶרגַע הָ אַחֲ רוֹן לְ ִהמָּ לֵט מֵ הָ עִ יר ,ז ֹו הַ כּ ָָרה ִר ְג ִשׁית. בִּ ְקצֵ ה הָ עִ יר .הוּא ִמהֵ ר לְ ָשׁם וְ הֵ בִ יא אֶ ת הַ מַּ כְ ִשׁיר לַחֲ בֵ ר ֹו בַּ יּ ְִשׁיבָ ה.
בְּ נִגּוּד אֵ לֶיהָ ,לְ נֹ חַ הָ י ְָתה הַ כּ ָָרה ִשׂכְ לִ ית ,י ְִדיעָ ה ז ֹו א הֵ ִטילָה עָ לָיו ַרגְ לָיו כָּאֲ בוּ ִמן הַ מַּ אֲ מָ ץ ,בְּ קֹ ִשׁי ִה ְצלִ יחַ לַעֲ מֹד ,אַ א ִה ְתא ֹונֵן .א ֹו-
פַּ חַ ד נו ָֹראֶ ,שׁ ִה ְצ ִרי אוֹת ֹו לְ מַ הֵ ר וּלְ ִה ָכּנֵס ל ֵַתּבָ ה ִמפְּ נֵי מֵ י הַ מַּ בּוּל יקה הַ בָּ אָה אָז אָמַ ר ל ֹו חֲ בֵ רוֹ' :אֲ נִ י צָ ִרי לְ הַ זְ ִריק לְ עַ ְצ ִמי אֶ ת הַ זְּ ִר ָ
"טפְ טוּפִ ים"ָ ,ראָה ֶשׁאֵ ינ ֹו
)וְ גַם לְ אַחַ ר ֶשׁהֵ חֵ ל הַ גּ ֶֶשׁם ל ֶָרדֶ ת ,בַּ ְתּ ִחלָּה בְּ ִ בְּ ָשׁעָ ה ָשׁלוֹשׁ בַּ ַלּ ְילָה ,אַ אֲ נִ י חו ֵֹשׁשׁ ֶשׁ א אֶ ְתעו ֵֹרר' .אָמַ ר ל ֹו
נו ָֹרא כָּל ָכּ ,וְ ַרק אָז נִכְ נַס ל ֵַתּבָ ה(. הַ בָּ חוּרֵ ' :ל לִ ישֹׁן ,אֲ ִני א אֵ ֵל לִ ישֹׁן עַ ד הַ ָשּׁעָ ה ָשׁלוֹשׁ וְ אָעִ יר
חָ זָ"ל ִציְּנוּ ֶשׁ ִאלּוּ הָ אֱ מוּנָה אֶ ְצל ֹו הָ י ְָתה בְּ ַד ְרגָּה גְּבוֹהָ ה יוֹתֵ ר ,הָ יָה או ְֹת '...
אָדםַתּבָ ה )כְּ ָ ָראוּי ֶשׁמֵּ הַ פַּ חַ ד ִמפְּ נֵי מֵ י הַ מַּ בּוּל ,הוּא י ְַק ִדּים לְ ִה ָכּנֵס ל ֵ הֶ חָ בֵ ר הוֹדָ ה ל ֹו עַ ל הַ חֶ סֶ ד ֶשׁהוּא עו ֶֹשׂה ִאתּ ֹו וְ הָ ַל לִ ישֹׁן .הַ בָּ חוּר
גְדּירוּ זֹאת בִּ ְשׁ ֵתּי ַדּ ְרגוֹת אֱ מוּנָה - ֶשׁבּו ֵֹרחַ ִמפְּ נֵי ְגּז ֵַרת הֶ ֶרג( .חָ זָ"ל ִה ִ הָ יָה מֻ ָתּשׁ מֵ הַ הֲ לִ יכָה וְ חָ ַשׁשׁ ֶשׁמָּ א י ֵָרדֵ ם בְּ עַ צְ מוָֹ ,לכֵן ִה ְסתּוֹבֵ ב
"מַ אֲ ִמין וְ אֵ ינ ֹו מַ אֲ ִמין" ...מַ אֲ ִמין בְּ הַ כּ ָָרה ִשׂכְ לִ יתַ ,א אֵ ינ ֹו מַ אֲ ִמין ימיָּה.בְּ מֶ ֶשׁ כַּמָּ ה ָשׁעוֹת )!( בְּ ִמ ְס ְדּרוֹן הַ פְּ נִ ִ
חוּשׁית. ְבּהַ כּ ָָרה ִ בְּ ָשׁעָ ה ָשׁלוֹשׁ לִ פְ נוֹת בּ ֶֹקר הוּא הֵ עִ יר אֶ ת חֲ בֵ רוֹ ,הֶ חָ בֵ ר ִהזְ ִריק
לְ עַ צְ מ ֹו אֶ ת הָ ִאינְסוּלִ ין וּלְ אַחַ ר ִמכֵּן חָ זַר לְ ִמטָּ תוֹ .כָּעֵ ת סוֹף-סוֹף
J יָכוֹל הָ יָה גַּם הַ בָּ חוּר לַעֲ לוֹת עַ ל יְצוּע ֹו לִ ְשׁנַת ַל ְילָה ְקצָ ָרה.
J
n 1
1
| JJJJJJ
o '
'o x r x הוּא ָקם לִ ְתפִ לַּת ַשׁחֲ ִרית ,וּכְ ֶשׁ ֶנּעֱמַ ד לִ ְתפִ לַּת ְשׁמ ֹונֶה עֶ ְשׂ ֵרה,
J
ﬠנֵה לָ שׁוֹן" ]משלי ט"ז ,א[
"לְ ָא ָדם ַמﬠַ ְרכֵ י לֵב וּמה' ַמ ֲ ִה ְתכּ ֹונֵן ,כְּ דַ ְרכּ ֹו בַּ ָשּׁבוּעוֹת הָ אַחֲ רוֹנִ ים מֵ אָז ָתּ ְקפָ ה אוֹת ֹו הַ חֻ לְ ָשׁה
לעילוי נשמת מו"ר אבי :יעקב בן רחל וצדוק :מרן הראש"ל הרב עובדיה יוסף זצ"ל J בְּ ַרגְ לָיו ,לְ ַקצֵּ ר בַּ ְתּפִ לָּה כְּ דֵ י ֶשׁיּוּכַל לְ ִה ְתי ֵַשּׁבְ .וּראוּ זֶה פֶּ לֶא:
מרת אימי :שרה-סרח בת שמחה ויוסף :הרב מאיר נסים בן כמסאנה מ
מרכוס מרדכי בן רבקה ויוסף :דינה בת שרה :הגאון רבי יעקב אדלשטייו זצ"ל מ
J הַ חֻ לְ ָשׁה נֶעֶ לְ מָ ה כָּלִ יל! הוּא ִה ְתפַּ לֵּל אֶ ת ְתּפִ לַּת ְשׁמ ֹונֶה-עֶ ְשׂ ֵרה
נפתלי בן רוזה :אברהם בן שמעה :גורג'י בן שמחה :יעקב ישראל בן גלית נפ
רבי מאיר בן אשר :יוסף חיים בן לאה :יהודה בן טובה :בן ציון קליין
ר בִּ ְמ ִתינוּת וּבְ נַחַ ת! הוּא חָ ַשׁשׁ ֶשׁמָּ א הַ חֻ לְ ָשׁה עוֹד ַתּחֲ זֹר ,אַ
שלמה בן זוהרה :יעקב בן סאלם :חיים בן דוד ורחל :אפרים בן מדלן
אשר מסעוד בן זוהרה :רחמים בן חאורו אברהם :רפאל בן תמו
ש
א
J לְ ִשׂ ְמחָ ת ֹו הוּא ִה ְתבַּ ָדּה .גַּם בִּ ְתפִ לַּת ִמנְחָ ה ִה ְצלִ יחַ לַעֲ מֹד עַ ל ַרגְ לָיו
אפרים בן ציון ורבקה :עופר בן יחיא :דויד )רוג'ה( בן שמחה :מרדכי בן אוסנת
משה אהרן בן מאיר יצחק :מאיר בן שמחה :נפתלי ממן בן יקוט
א
מ J לְ א כָּל מַ אֲ מָ ץ בְּ מֶ ֶשׁ כָּל זְ מַ ן הַ ְתּפִ לָּה.
שמחה בת סרח :יפה נדרה בת נעימה :רוזה בת שמשון :דליה בת חיים ש בָּ עֶ ֶרב ִה ְת ַק ֵשּׁר לְ אָבִ יו וְ אָמַ ר לוֹ' :אַ בָּ א ,אַ ָתּה יָכוֹל לְ בַ טֵּ ל אֶ ת הַ תּוֹר
הגר בת אהרן והרטה :כתון בת חביבה :אהובה )דייזי( בת טובה
רחל בת חנה :חנינה בת כמיסה :ורד בת אידה :חנה בת אביבה וראובן J לָרוֹפֵ א' ...אֵ ין לְ ָתאֵ ר אֶ ת הַ ִשּׂ ְמחָ ה ֶשׁל הַ בָּ חוּר וְ הו ָֹריו.
שושנה נוואל בת שדרה :רבקה בת רחל :מורבריד אוסנת בת מרים
להצלחה :אליעד יעקב ,הדס-הודיה ,תמר ,יעל ,מיכל שרה בני פאולה :בנימין בן צילה
ית את ִמגְּדֵ ְר וְ עָ ִשׂ ָ אָבִ יו הַ ְמּרֻ גָּשׁ אָמַ ר אָז לִ בְ נוֹ' :בִּ זְ כוּת זֶה ֶשׁיָּצָ ָ
גילי בלומנר ,אלעזר בן שמחה ,יצחק בן גיטי ִית ְמחֻ יָּב בָּ הֶ ם ,הַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ הוּא לַחֲ בֵ ְר חֲ סָ ִדים גְּדוֹלִ ים ֶשׁ א הָ י ָ
זיווג הגון :אליעד יעקב בן פאולה :יצחק בן חיה :אליהו בן אילנה :רחלי בת זהבה
עדינה בת שמחה :בתיה בת אסתר :הדר ברטה ורוני איילת בנות כרמית עֲ ֵשׂה ִא ְתּ חֶ סֶ ד וְ נ ַָתן לְ אֶ ת ֶשׁ א הָ יָה 'חַ יָּב' ל ֵָתת לְ ...
נעמה בת אסתר :תמר בת פאולה :אריק בן חיה :שלי בת חיה :הילה בת דניאלה
הַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ הוּא כּ ַָר אֶ ת הַ צָּ לַת נֹ חַ וּבְ נֵי ִמ ְשׁפַּ ְחתּ ֹו בִּ ְתנ ִָאים
͗ႄၠၧၻႁၰ ͗ၠၳၬၿ ၰႂ ၸႁၨၰ גוּרה ,בְּ חֶ בְ ַרת כָּל ָק ִשׁים .בְּ מֶ ֶשׁ ָשׁנָה ָשׁהָ ה נֹ חַ בְּ ת ֹו תֵּ בָ ה ְס ָ
אהרון בן רוזה :משה בן רוזה :אהרון בן מרים
מנחם בן עליזה :שמעון בן רחל :אברהם בן אנט
יהודה יחזקאל יוסף בן רחל מרים
נפתלי שלמה בן לאה :ליאור בן דינה
ִ'ירפוֹת, מַ ְמ ֶלכֶת הַ חַ י .חֲ בֵ ָריו וְ שֻׁ ָתּפָ יו לְ מַ סַּ ע הַ הַ צָּ לָה הָ יוּ :פִּ ילִ ים ,ג ָ
עודד בן הגר :גולן בן דינה :אסתר בת שושנה
אורטל בת גלית :ויקטוריה בת שרה :זוליט בת חנה
שושנה רייזל בת מינה :שירה בת שושנה
שמחה צביה בת רחל :יובל בן שלומית
קוֹפִ ים וּנְמֵ ִריםַ ,תּ ְרנְגוֹלוֹת בַּ יִת ,יַנְ שׁוּף וְ יַתּוּשׁ .מַ דּוּעַ בָּ חַ ר הַ ָקּדוֹשׁ
פאולה בת דינה :גלית בת רות :מרים קרן בת רבקה
אילה לאה בת ציפורה :אסתר בת שולמית
רחל בת חיה :לאה רחל בת איריס :טריק בת למלם
ויקטוריה תקוה בת רינה :דניאלה בת עופרה
בָּ רוּ הוּא ,הַ כֹּל יָכוֹל ,בְּ דֶ ֶר הַ צָּ לָה זוֹ? נ ְִראֶ ה ֶשׁ א הָ י ְָתה ז ֹו תֵּ בַ ת
רחל בת נוארה :רות בת לינה :נורית בת רחל
לימור הודיה ,ושרונה בנות תורן יפה
מאיר יעקב בן רחל :הילה בת ישראלה
מירי בת סוזן :חיים יוסף בן איריס :סהר בת שהאין
הַ צָּ לָה ,כִּ י ִאם ֵתּבַ ת ִמבְ חָ ןִ ,מבְ חָ ן לְ נֹ חַ וּלְ ִמ ְשׁפַּ ְחתּוֹ.
נֹ חַ ִהפְ גִּ ין ְמ ִסירוּת נֶפֶ שׁ יוֹצֵ את דֹּפֶ ן לְ מַ עַ ן הַ זּוּלָת .בִּ ְתנָאֵ י הַ תֵּ בָ ה
להזמנות ,להקדשות ולתרומות במיילJ:
הַ ָקּ ִשׁים הוּא ִממֵּ שׁ אֶ ת ְתּכוּנַת הַ חֶ סֶ ד ֶשׁ ִקּנְּ נָה בְּ לִ בּוֹ .הוּא עָ מַ ד
ZŽŶďĂƌŝŶĂΛŐŵĂŝů͘ĐŽŵ
בְּ ִמבְ חַ ן ִ -מבְ חַ ן הַ חֶ סֶ דָ .לכֵן ,יֵשׁ ִסכּוּי לָע ֹולָם הֶ חָ דָ שׁ ֶשׁיּ ְִתכּ ֹונֵן
מצוה לתרום מכספי מעשר לזיכוי הרבים לְ אַחַ ר הַ מַּ בּוּל ,ע ֹולָם ֶשׁל חֶ סֶ ד ֶשׁפָּ נָיו אֶ ל עֲ ִתיד הָ אֱ נוֹשׁוּת!
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 68
לון מס 769
בס"ד על
עלון
שבת::
כניסת שבת
כניסת
שבת::
צאת שבת
צאת
ƐĂŐŝĨƌĞŶŬĞůΛŐŵĂŝů͘ĐŽŵ
ƐĂŐŝĨƌĞŶŬĞůΛŐŵĂŝů͘ĐŽŵ
יתי ֶאת ָ ּכל ַהיְ קוּם
ש ְב ָעה ָאנ ִֹכי ַמ ְמ ִטיר ַעל ָה ָא ֶרץ ַא ְר ָ ּב ִעים ֹיום וְ ַא ְר ָ ּב ִעים לָ יְ לָ ה ו ָּמ ִח ִעוד ִ ׁ
כִּ י לְ י ִָמים ֹ
יתי ֵמ ַעל ְּפנֵ י ָהאֲ ָד ָמה )ז,ד( שר ָע ִׂש ִאֲ ֶׁ
עברו 120שנה שנח בנה בהם את התיבה והקב"ה עיכב את הפורענות בעוד שבעה ימים ,מדוע
עשה כן? שהרי בעקבות כך יכולים חלילה להוציא לעז על נח שלא הגיע המבול בזמן͘
ישנם מספר תירוצים לעניין זה͗
.1פרש"י' :אלו ז' ימי אבלו של מתושלח הצדיק ,שחס הקדוש ברוך הוא על כבודו ועכב את
הפורענות ,צא וחשוב שנותיו של מתושלח ,ותמצא שהם כלים בשנת ת"ר שנה לחיי נח' .
.2כתב התרגום יונתן :כי זמן זה ניתן לאותו הדור כדי שישובו בתשובה .אנחנו רואים גם אצלנו איך
הקב"ה מאריך את הדין והחתימה כמה שניתן :תחילה עד ראש השנה ואז עשרת ימי
תשובה ,יום הכיפורים ,הושענא רבא ושמיני עצרת) .ה'בת עין Ζפרשת וישב כתב כי ניתן עוד לשוב
עד 'זאת חנוכה' – נר שמיני של חנוכה(.
.3הרה"ג שקד בוהדנה שליטא :חשבתי להסביר את עניין הוספת שבעת הימים הללו ע"פ מה שכתב
הבן איש חי זיע"א )מקבציאל ,ש"ר ,דרשה לפרשת האזינו( .שבעת הימים הנוספים הללו שנתן
הקב"ה לפני המבול
הם חסד שנתן לנו הקב"ה .אם נעשה חסד באתב"ש )תזכורת :א-ת͕ ב-ש ,ג-ר ,ד-ק ,ה-צ ,ו-פ ,ז-
ע ,ח-ס ,ט-נ ,י-מ ,כ-ל ( נקבל :שהאות ח Ζמתחלפת עם ס' ,האות ס' מתחלפת עם ח' והאות ד'
מתחלפת עם ק' – סח"ק ,אותיות קס"ח בגי' ͘168ביום אחד יש 24שעות ,בשבעה ימים יש
168שעות Ϳ ;Ϯϰyϳכמנין אתב"ש של חסד͘
.4בירושלמי )מ"ק פ"ג ה"ה( כתוב :ששבעה ימים אלו היו אבל לקב"ה על עולמו אשר משחיתו
בסופם .ואל תקשה שמתאבלים על נפטר אחרי שמת ,ומדוע הקב"ה מתאבל על עולמו טרם
השחיתו? שהרי כלפי השי"ת לא שייך עבר ועתיד͘ )'דברי קודש' גיליון (90
שם ַעל ָה ָא ֶרץ ַא ְר ָ ּב ִעים ֹיום וְ ַא ְר ָ ּב ִעים לָ יְ לָ ה .בְּ ֶעצֶ ם ַהי ּ ֹום ַהזֶּה ָ ּבא נ ַ
ֹחֶ ..אל ַה ּ ֵת ָבה͘ )ז,יב-יג( וַ יְ ִהי ַה ֶּג ֶׁ
דייק הרה״ק רבי צבי אלימלך מדינוב זצ״ל בספרו "אגרא דכלה" ,בסדר מעשה בראשית הלילה קודם
ליום כש"כ 'וַ יְ ִהי ֶע ֶרב וַ יְ ִהי ב ֶֹקר' ,ומדוע כאן הקדים הכתוב ימים ללילות? וביאר ,אם היה מתחיל
הגשם לירד בלילהͲ היה מן ההכרח שיבואו אל התיבה בלילה ,והרי רצה השי״ת להכניסם בפרהסיה,
על כן התחיל המטר ביום ,ולכן מתחיל הפסוק השני "בְּ ֶעצֶ ם ַהי ּ ֹום ַהזֶּה ָ ּבא נ ַ
ֹח"') .מדשן ביתך'(
1
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 69
ֹח )ו,ט( ֶאת ָהאֱ ל ִֹהים ִה ְת ַה ּל ְ
ֶך נ ַ
הרב חנניה צ'ולק שליט"א :בזמן שזוכה אדם להנהגה של מדת הרחמים ,קל לו ללכת עם הקב"ה .כאשר
הבריאות טובה ,הפרנסה ברווח ויש נחת מהילדים͕ לא קשה להיות בעל אמונה .אך הגדלות האמיתית
היא לדבוק בקב"ה גם כשמידת הדין שולטת ויש חושך ,צרות וקשיים – ובכל זאת היהודי לא מהרהר
ולא מערער ,ח"ו ,אלא דבק בבורא יתברך באמונה ובאהבה.
זאת היתה גדלותו של נח " -את האלקים התהלך נח" ,גם בזמן ששלטה מדת הדין הוא המשיך לדבוק
בקב"ה בכל כחו ומאודו .בזכות הנהגה זו הוא זכה להיות "איש צדיק תמים" ,בזכותה יש קיום לכל
העולם ,ובזכותה זכה נח לשלש מאות וחמשים שנה של חיים אחרי המבול ,ויצאו ממנו שבעים אומות͘
סיפר לי רבי צבי נקר )מחבר סדרת הספרים "אמונה שלמה"( סיפור ששמע מרב ,ששמע מזקן מופלג שהוא
בעצמו היה בעל המעשה :כשפרצה מלחמת העולם הראשונה ,תפסו השלטונות הרוסיים אותו ואת כל
האזרחים שיכלו לתפוס ,כדי לשולחם לחזית מול הצבא הגרמני .הצבא הרוסי היה פרימיטיבי וחלש
וכלי הנשק של חייליו היו מיושנים .ולא זו בלבד ,אלא שרבים מהחיילים לא צוידו כלל בכלי נשק,
ונתנו להם רק סכינים וחרבות כדי להילחם מול הגרמנים ,שהיו מצוידים במכונות ירייה ובתותחים,
והיו טובחים בהם בלי רחם .מה עשו הרוסים? הם השתמשו בחיילים ובאזרחים שלהם כבשר תותחים.
הם לקחו קבוצה של עשרת אלפים חיילים ומגויסים טריים ,ושלחו אותם להילחם נגד הגרמנים .הם
שיערו שהגרמנים יהרגו ששת אלפים או שבעת אלפים מאנשיהם ,אבל ארבעת האלפים הנותרים
יגיעו אל הגרמנים ויהרגו בהם עם החרבות והסכינים .מובן שרבים מאותם ארבעת אלפים יהרגו אף
הם בקרב ,אך הם יצליחו לגרום תוך כדי כך לאבדות גם אצל הגרמנים.
היהודי בעל המעשה שהה עם עוד אלפי מגויסים שגויסו בעל כרחם .הם עמדו להישלח אל החזית,
והמתינו רק לבואו של גנרל שאמור לשאת בפניהם נאום תעמולה נלהב כדי לחזק בהם את המוטיבציה
להקריב את עצמם למען רוסיה .אותו יהודי ידע͕ שאין כמעט ספק שהוא יהרג בתוך שעות ספורות͘
הוא החליט להתפלל תפילת מנחה ,אולי בפעם האחרונה בחייו͕ ונעמד להתפלל מעומק לבו .הוא לא
ראה ולא שמע מה נעשה סביבו.
תוך כדי כך הגיע הגנרל ,וכלם נעמדו והצדיעו וחלקו לו כבוד גדול ,ורק היהודי עמד בצד ולא התייחס
כלל אל הגנרל͘ הגנרל כעס מאוד .הוא שאג פקודה ,ושני חיילים תפסו את היהודי והשליכו אותו לכלא,
כדי שיישב שם עד שייערך לו משפט צבאי͘ הוא ידע כי מדובר בגזר דין מוות .ההתנהגות שלו נחשבה
כמרד בעיצומה של מלחמה ,ובנסיבות כאלו אין סנגורים ואין עורכי דין͘ רק משפט מוות͘
אותו יהודי לא אמר לעצמו ח"ו' :זו תורה וזה שכרה? עונש מוות על תפילת מנחה?!' אלא אמר לעצמו,
'לא משנה מה אומר או לא אומר לשופט בזמן המשפט ,בכל מקרה יהרגו אותי .אני אתפלל לה' גם
במהלך המשפט' .כאשר הובא לפני השופט הצבאי ,שאל אותו השופט" ,חייל ,מה שמך?" והיהודי ענה:
"למנצח מזמור לדוד" .שאל השופט" :מה הדרגה שלך?" והוא ענה" :יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלוקי
יעקב"" .מה יש לך לומר להגנתך?" והוא אמר" :ישלח עזרך מקדש ומציון יסעדך" .אמר השופט" :אין
עם מי לדבר ...החייל הזה משוגע ,חולה נפש! סלקו אותו מכאן ,תשלחו אותו לבית חולים לחולי נפש".
האיש נשלח לבית החולים לחולי נפש ושהה שם מספר שבועות ,ולאחר מכן בדק אותו רופא ואישר
שהוא בריא בנפשו .היהודי שוחרר מבית החולים ,זכה להינצל מהמלחמה והאריך ימים .וכשהיה מספר
את הסיפור לנכדיו ולניניו͕ היה מוסיף ואומר" :בתחילה -היה נראה כאילו תפילת המנחה עומדת
להביא עלי מוות ודאי ,אבל באמת התפילה הצילה את חיי ,ובזכותה לא נשלחתי לחזית כבשר תותחים,
ולא נהרגתי כפי שנהרגו מרבית החיילים שהיו אתי באותה שיחת מוטיבציה של הגנרל"...
)'שש באמרתך' מתוך גליונו של הר' צ'ולק פרשת נח תשפ"ה;
2
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 70
שה לַ ּ ֵתבָ ה )ו,טז(
צ ַֹהר ּ ַתעֲ ֶ ׂ
בפסוק זה ,ה' מצוה את נח ליצור חלון בתיבה ,כדי שיכנס אור פנימה .בפשטות ,זה נראה צורך טכני -
להאיר את פנים התיבה .אבל לא מובן :הרי כל סיפור המבול רצוף ניסים – הכנסת כל בעלי החיים לתיבה,
שמירתם במשך שנה ,אספקת המזון ...הכל מעל לטבע .אם כן ,מדוע לא נעשה גם נס כדי להאיר את
התיבה מבפנים ,בלי צורך בחלון?
בסיפור שלפנינו ,אפשר למצא תשובה לכך :באחת העיירות הסמוכות לעירה 'ווארקע' ,התגורר יהודי אשר
זכה לבן אחד ויחיד בלבד ,לאחר שנים רבות של תפילות ותחנונים .באחד הימים ,החל הילד לחוש ברע.
האב המודאג מהר להביא אותו אל רופא העיירה .בדק הרופא את הילד הכאוב ,ולאחר מכן פכר את ידיו
ואמר לאב" :צר לי ,אך בנך חולה במחלה קשה שאין לה מרפא! אין בכחי לעזר לך ,אני יכול רק לייעץ:
אתה יהודי ...קום קרא אל אלקיך!"
לשמע דבריו של הרופא -נחרד האב .מבלי להיכנס אל ביתו ,מהר ושם את פעמיו אל העירה 'ווארקע',
אל הרבי הקדוש רבי מנדל מ'ווארקע' .כאשר נכנס אל הקדש פנימה -פרץ האב בבכי ,וזעק בתחנונים:
"רבי ,הושיעני! בני היחיד ,אשר למענו התפללתי במשך שנים ושפכתי דמעות כה רבות ,חולה וזקוק
לרחמי שמים מרבים! אנא ,רבי! התפלל בעדי!"
האב נשנק והדמעות זלגו מעיניו ללא הרף .הרבי שקע בהרהורים במשך שעה ארוכה ,ולאחר מכן הרים
את עיניו הקדושות ואמר בכאב" :צר לי ,אך לא אוכל לעזור לך ...שערי שמים נעולים בפני ,ואינני יכול
לפעול מאומה!" שביב התקוה האחרון שבלבו של האב האומלל ,כבה באחת .מביתו של הרבי הוא יצא
שבור ומדכדך ,וכשדמעתו על לחיו עשה את דרכו אל ביתו" .אם הרבי אינו יכול לעזור לי -מי יוכל לעזור
לי?" הרהר בתוגה ,ופרץ נוסף של דמעות בקע מעיניו.
שעה קלה לאחר שחזר אל ביתו ,הגיע לפתע לאזניו של היהודי קול שקשוק אופני כרכרה .הכרכרה עצרה
בפתח ביתו ,ודפיקה נשמעה על דלת הבית .כשפתח את הדלת -נדהם היהודי לגלות בפתח ביתו את
הרבי הקדוש מ'ווארקע' ,בכבודו ובעצמו ...לאחר שהזמינו היהודי להיכנס אל הבית פנימה ,אמר הרבי:
"כשבאת לפני ובכית על ילדך החולה ,ניסיתי להתדפק על שערי רחמים ,אך מצאתי שהם נעולים
וחתומים בפני ,לפיכך אמרתי מה שאמרתי .אולם לאחר שעזבת את ביתי שבור ומדכדך – הרהרתי בלבי:
אמנם אינני יכול לעזר לך ,אינני יכול להושיע אותך ,אולם דבר אחד אני בודאי יכול :אני יכול לבכות
אתך ביחד! אני יכול להשתתף בצערך הנורא!
"לשם כך באתי!" הכריז הרבי ,והוסיף" :הבה נבכה שנינו יחדו ,ואולי בזכות הבכייה המשתפת ,תוושע!"
בשעות הבאות ,ישבו הרבי והיהודי יחדו לצד מיטתו של הבן החולה .הם שפכו דמעות כמים להחלמתו
המלאה ,עד שנשמעה שוועתם במרומים ותפלתם התקבלה .הילד החל להראות סימני התאוששות...
בתקופת מלחמת העולם הראשונה ,התעוררה רעייתו של ה"חפץ חיים" משנתה באמצע הלילה ,וגלתה כי
בעלה אינו שוכב במיטתו .היא מהרה לחפשו ,ועד מהרה מצאה אותו ישן על גבי ספסל קשה ,כשידו
תחת ראשו" ...מה קרה? מדוע עזבת את מיטתך?" שאלה הרבנית .הסביר ה"חפץ חיים" בפשטות" :איך
אוכל לישן על מיטתי בשלווה ובנוחות ,בשעה שרבים כל כך מאחינו הפליטים מתגלגלים בחוצות
ונאנקים מרעב ומקור? בשעה שבנינו הצעירים שוכבים בחפירות בחזית המלחמה ,כשהמוות מרחף
נגדם?"
סיפור דומה מסופר על רבי חיים מבריסק .לאחר השרפה הגדולה שפקדה את עירו ,בשנת תרנ"ה -לא
הסכים לישון בביתו ,במיטתו הנוחה ,אלא ישן באופן קבוע במסדרון בית הכנסת" .לא אוכל לשכב על
מיטתי בשעה שליהודים רבים כל כך אין קורת גג לראשם!" זה מה שנדרש מהאדם :גם אם אינו יכול
לסייע בפעל לחברו – הוא צריך ,לכל הפחות ,לחוש בצרתו ולהשתתף עמו .האם זה יועיל? לא בהכרח.
האם יהיה בכך כדי לסייע בפעל? כלל לא בטוח .ובכל זאת ,לעצם ההשתתפות בצערו של הזולת -יש
ערך כביר! וכך גם הורה הקדוש ברוך הוא לנח לנהג :לעשות חלון לתיבה ,כדי שלא יתנתק מהסובב אותו
כשיכנס עם בני ביתו אל התיבה ,אלא יראה במו עיניו את המתרחש בחוץ -כאשר כל בני דורו טובעים
במי המבול .גם אם לא היה בידו לסייע לבני דורו בפעל -נדרש נח לפחות להשתתף עמם בצרתם ,ולא
לעצם את עיניו ולאטם את לבו מאחורי מסך עצי התיבה') ...ללמדך'(
3
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 71
ֹח͘ )בראשית ו,ט( דר ָֹתיו ֶאת ָהאֱ ל ִֹהים ִה ְת ַה ּל ְ
ֶך נ ַ יש ַצ ִדּ יק ּ ָת ִמים ָהיָה בְּ ֹ
ֹח ִא ׁ ֵא ּלֶה ּת ֹולְ דֹת נ ַ
ֹח נ ַ
מעשה בצדיק רבי ישראל 'בעל שם טוב Ζזצ"ל שהגיע באחד הימים אל עיירה קטנה͕ ובה היה רק יהודי
אחד .נכנס הצדיק אל ביתו של האיש ,והנה בני ביתו קידמו אותו במגדנות ובמשקה ,ואמרו שאביהם
עדיין מתפלל ,וכשיסיים – יגיע͘ המתין ה'בעל שם טוב' זמן ארוך מאוד͕ עד שלבסוף הגיע בעל הבית ,ואז
התנצל ואמר" :רבי ,אני איש פשוט ,ובקושי אני יודע לקרוא ,וכשאני קורא ,תפילתי נמשכת זמן רב .זאת
ועוד ,אינני יודע מה אומרים בתפילה בכל יום ,ועל כן אני קורא בכל יום את הסידור מתחילתו ועד
סופו!" .נכמרו רחמיו של הצדיק על האיש ,ומיד נטל עט ופיסות נייר וכתב עליהן כותרות שיעזרו לאיש.
על אחת כתב "תפילת שחרית" ,ועל אחרת כתב "תפילת מנחה" ,וכך עשה לאיש סימניות לכל התפילות͕
והניח אותן כל אחת במקומה͘ לאחר כמה שעות נפרדו לשלום והצדיק יצא לדרך ,והנה לא עברה מחצית
שעה והסידור נשמט מידיו של האיש אל הארץ͕ וכל הסימניות שהיו בו נפלו והתפזרו לכל עבר .הלה לא
התבלבל ,מיד נטל את הסידור וכל הסימניות בידו ופתח בריצה לנסות להדביק את ה'בעל שם טוב'
שיסדר לו אותן שוב ,ואכן לאחר כברת דרך הצליח להשיג את הצדיק ,וביקש ממנו שיסדר לו שוב את
הסימניות .לשמע בקשתו חייך הצדיק ואמר" :כנראה הקב"ה היה יותר מרוצה מתפילתך שנאמרה
בתמימות אמיתית מכל הלב"') .משכן שילה'(
שנַ יִ ם )ז,ב(
שר לֹא ְטה ָֹרה ִהוא ְ ׁ
ש ְב ָעה ..ו ִּמן ַהבְּ ֵה ָמה אֲ ֶׁ הו ָרה ִּת ַ ּקח לְ ָ
ך ִׁ ִמכּ ֹל ַהבְּ ֵה ָמה ַה ְּט ֹ
מכל הבהמה הטהורה שב עה ,מהלא טהורה שניים .הבהמה הטהורה אינה מזיקה לאף אחד ,לא נושכת,
לא בועטת -אוכלת רק קש ,בשר איננה אוכלת .ומה היא תורמת? בשר ,חלב ,עורות ,העור משמש לביגוד
והנעלה͕ שקים לסחיבה ,ולחרישה͘ Ͳמאידך ,חיה טמאה או בהמה טמאה ,כל מזונה הוא בשר ,וכל מזונה
תלוי בטרף בע"ח .ומה היא נותנת? כלום! גם איש טהור עוסק רק בנתינה ולעצמו מסתפק בקב חרובים.
ואיש שאינו טהור ,עסוק כל הזמן בתענוגותיו .לוקח הכל לעצמו ואינו מתחשב באחרים͘ רצוי מאוד שכל
אדם יערוך לעצמו את חשבונו .לאיזו קבוצת אנשים הוא רוצה להשתייך ,לאלה הרצויים בשל היותם
תורמים לזולתם ונחוצים לעולם ,או לסוג האנשים שאין לעולם צורך בהם͘
מסופר על רבי אייזיק שר ,שהלך ברחוב עם תלמיד ,ובפינת הרחוב עברה אשה עם עגלה ובתוכה תינוק.
מרוב המהירות כמעט "דרסה" את ר' אייזיק͘ האשה נבהלה מאד ,לא אמרה מילת התנצלות ועזבה מיד את
המקום͘ התלמיד שליווה את ר' אייזיק התרגז ,איזו חוצפה ,מה אותה אשה חושבת לה ,האם פה זה רשות
היחיד? ועוד כהנה וכהנה מילים .כשסיים ,אמר לו ר Ζאייזיק שר ,אני מדבר אל עצמי ,אבל אם אתה רוצה
תוכל להקשיב – .אני חושב מה עשיתי היום בשביל עצמי ומה בשביל אחרים - .קמתי בבוקר͕ כמובן
בשבילי ,אם לא אקום -אירקב במיטה .התלבשתי ,כדי שלא יהיה לי קר .הלכתי להתפלל ,כי יש לי כמה
דברים לבקש מהקב"ה ,ואחר כך אכלתי ארוחת בוקר ,כמובן כדי שלא אהיה רעב ,אח"כ הלכתי ללמוד
קצת גמרא͕ כי אחרת איך תיראה הצורה היהודית שבי ,ועכשיו הלכתי לסדר איזשהו עניין .מה השעה
כעת ,אחת עשר ה לפנה"צ ,ועדיין לא עשיתי מאומה למען הזולת ,הכל בשביל עצמי͘ לעומת זאת ,האשה
שהיתה פה מקודם ,לא ישנה כל הלילה בשביל לטפל בילד שלה .כשכבר נרדמה ,קמה בזריזות בשש וחצי,
אפשר ה לבעלה להתפלל במניין ולקחה על עצמה את העול של סידור הילדים והבית לקראת בית הספר.
הכינה סנדוויצ'ים ,העירה את הילדים ועם כל הלחץ הלבישה את זה ,החליפה לזה ,רחצה את זה וצחצחה
את נעלי ילדיה͘ כשסוף סוף התרוקן הבית ,נעמדה להכין ארוחת צהריים ,וכעת לקחה את ילדיה אל הגן,
ולאחר מכן רצה למקום עבודתה כי יש לה מילוי מקום בבי"ס בכדי להביא טרף לביתה͘ אני שלא עשיתי
היום מאומה בשביל אחרים ,יכול לומר לה מוסר? לאשה שעדיין לא עשתה היום שום דבר בשביל עצמה͘
)'מדשן ביתך'(
זכות דברי התורה בעלון יעמדו:
ה' ישמור את כל עם ישראל ,וכל חייל ישראל וכוחות הבטחון.
בע"ה זיווג הגון ,נועה בת יעל ,קרן בת רחל ,ספיר שמחה בת חנה ,שירה דניאל בת
ציונה.
לזרע בר קיימא ,:מורן בת רותי ,לירז בת מרים .אורטל בת תקווה ,עדן שירה בת גילה.
לפרנסה בשפע :שגיא בן מרים ,מורן בת רותי ,לירון בן פנינה.
לרפואה שלמה :מרים בת ציפורה ,שמואל בן דבורה.
לעילוי נשמת :ציפורה בת מורוור ז"ל ,בנימין בן סולי ז"ל ,חביב בן סולי ז"ל ,בתיה בת
סולי ז"ל ,גבריאל בן מורוור ז"ל ,מיכאל בן מורוור ז"ל ,רחמים בן מורוור ז"ל ,יחזקאל
בן יהודית ז"ל ,דבורה בת טובה ז"ל , ,יוסף מיכאלשוילי בן רפאל ז"ל ,שרה רוסיקו
מנשרוב בת תמרה ז"ל ,משה אברהם בן גניה ז"ל ,לעילוי נשמת חיילנו והנרצחים ב7
לאוקטובר.
4
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נח תשפז 72
גליון מס' 254
ד""ת מוקדשים לעילוי נשמת מו"א ר' יפת בן יצחק ז"ל הכ"מ.
שבת פרשת נח תשפ"ז
עניין של חינוך
שלְ חָ ן ְמלָכִ ים
ּ ְפנִ ינִ ים ִמ ּ ׁ ֻ
'' ַוְִיִּזְ כֹּר אֱ ִקים ֶאת נֹחַ וְ גֵו' ַו ַיּעֲבֵ ר
אֱ ִקים רוּחַ עַ ל הָ ָא ֶרץ וַ ָיּשֹׁכּוּ ו ִַתּּמָּ לֵּא הָ ָא ֶרץ חָ מָ ס )ו יא(
ים'' )ח ,א( הַ מָּ ִ
וּשׁפִ יכוּת-דָּ ִמים – כַּמּוּבָ א יוֹתר חָ ְטאוּ דּוֹר הַ מַּ בּוּל; ֶגּזֶל ,ג"ע ְ מוּרים בְּ ֵ חֲ טָ ִאים חֲ ִ
ירה נִזְ כַּר לוֹ? ַויִּזְ כֹּר אֱ ִקים ֶאת נֹחַ ,מָ ה זְ כִ ָ בְּ חָ זָ"ל ,וּבְ כָל ז ֹאת" :ל ֹא נ ְֶח ַתּם גְּ זַרִ -דּינָם ֶאלָּא עַ ל הַ ֶגּזֶל" )סַ נְהֶ ְד ִרין ַקח ,א( .אוּלָם
אוֹתם כָּל י''בִּ חֹדֶ שׁ בַּ ֵתּבָ ה''. ָ שֶׁ זַּן וּפִ ְרנֵס חוֹזוֹתינוּ ִמפַּעַ םֵ בַּ ל-נ ְִטעֶ ה לַחֲ שֹׁב כִּ י הָ יוּ הֵ ם ַגּנָּבִ ים "מַ אפְ יוֹנ ִֵרים" ,פִּ ְר ִאיִּים ,כְּ מוּ ַכּר בִּ ְמ
)ב''ר ל''ג ג'( ָראוּי לְהָ בִ ין מַ דּוּעַ הָ יָה צָ ִרי צוּרה 'שׁיטַ ת הָ עֲבוֹדָ ה' שֶׁ לָּהֶ ם הָ י ְָתה בְּ ָ ְלפַעַ םֶ .אלָּא ְמכֻבָּ ִדים וְ ִדיפְּ לוֹמָ ִטים הָ יוִּ .
וּמפ ְַרנֵס ֶאת כָּל נֹחַ זְ כוּת ְמיֻחֶ דֶ ת [שֶׁ הָ יָה זַן ְ כִּ בְ יָכוֹל נְכוֹנָה וּמֻ צְ דֶּ ֶקת .סוֹכֵן הָ יָה בָּ א עִ ם מַ שָּׂ ִאית ְטעוּנָה חֲ בִ ילוֹת שֶׁ ל ִמינֵי ְמזוֹנוֹת
הַ חַ יּוֹת י''בִּ חֹדֶ שׁ] כְּ דֵ י שֶׁ מֵּ י הַ מַּ בּוּל יַפְ ִסיקוּ וּמַ אֲ פִ ים בִּ כְ דֵ י ְליַבְּ ָאן לַחֲ נוּיוֹת הַ מָּ זוֹן ,וְ ָכ חָ שַׁ ב ל ְִה ְתפּ ְַרנֵס בְּ דֶ ֶר -כָּבוֹד מֵ עֲמַ לַ -כּפָּיו.
ל ֶָרדֶ ת ,וַהֲ ֵרי כָּל ְמצִ יאוּתוֹ בַּ ֵתּבָ ה זֶהוּ ַרק כְּ דֵ י לוֹקחַ ִממֶּ נּוּ ַא ְלפ ֶַתע הָ יוּ מַ ִקּיפִ ים אוֹתוֹ עֶ ְשׂרוֹת ַא ְלפֵי אֲ נ ִָשׁים ,וְ כָל ֶאחָ ד מֵ הֶ ם הָ יָה ֵ
שֶׁ ִיּנָּצֵ ל ,וּמֵ ַאחַ ר שֶׁ כְּ בָ ר ִהצִּ ילוּ הַ ַקּ ַ
ב''ה וְ נ ַָתן עוֹשׁ ִקים אוֹתוֹ בְּ הוֹן ַרבִ ,מבְּ לִי ְ ַרק עוּגִ יָּה ַאחַ ת בּוֹדֶ דֶ ת! פָּחוֹת ִמ ְשּׁוֵה-פְּ רוּטָ הָ .כּ
שֶׁ ִתּ ְהיֶה לוֹ ְי ֹכלֶת ִמ ְשׁפּ ִָטית וְ חֻ ִקּית ל ְִתבֹּעַ ִמישֶׁ הוּ ְמסֻ יָּם עַ ל ְסכוּם פְּ עוּט-עֵ ֶר שֶׁ ָכּזֶה...
לוֹ ל ְִה ָכּנֵס ל ֵַתּבָ ה ,מַ דּוּעַ הָ יָה צָ ִרי עַ כְ שָׁ ו
וּשׁ ִחיתוּת-לֵב מֵ הַ מַּ ְד ֵרגָה נוֹשׁית ְ זֶהוּ לְל ֹא סָ פֵק חָ מָ ס נִפְ שָׁ ע הַ נּוֹבֵ עַ מַ פְ ִחיתוֹת אֱ ִ
זְ כוּת נוֹסֶ פֶת בִּ כְ דֵ י שֶׁ מֵּ י הַ מַּ בּוּל ִיפּ ְָסקוּ. הָ ִראשׁוֹנָה ,אוּלָם בְּ דֶ ֶר ִדּיפְּ לוֹמָ ִטיתִ .מין ְי ֹכלֶת ַאכְ ז ִָרית כָּז ֹאת לְהוֹצִ יא ָאדָ ם נ ִָקי
וְ נ ְִר ֶאה שֶׁ בְּ שָׁ עָ ה שֶׁ ִמּדַּ ת הַ ִדּין ְמתוּחָ ה ִמ ְנּ ָכסָ יו ִמבְּ לִי שֶׁ ִמּישֶׁ הוּ יָחוּשׁ ִרגְ שׁוֹתַ -א ְשׁמָ ה ָכּלְשֶׁ הֵ ן ,אוֹ ַי ֲעלֶה בְּ דַ עְ תּוֹ בְּ דַ ל שֶׁ ל
בָּ עוֹלָם ,צָ ִרי לִזְ כּוֹת ל ְַרחֲ ִמים ְמיֻחָ ִדים כְּ דֵ י יתי ,בְּ סַ -הַ כֹּל ל ַָק ְח ִתּי לוֹ עוּגִ יָּה ַאחַ ת"ֵ ...אלּוּ מַ ְחשָׁ בָ ה שֶׁ מָּ א ָאכֵן עָ שָׂ ה עָ וֶל כְּ בָ ר עָ ִשׂ ִ
ל ְִהנָּצֵ ל ִמ ִמּדַּ ת הַ ִדּין הַ ְמּ ַרחֶ פֶת עַ ל פְּ נֵי תּוֹשָׁ בֵ י "קץ כָּל אשׁית ַרבָּ ה ל ֹא ,ה(ֵ : פּוּרי בַּ ִדּים וְ ִד ְמיוֹנוֹתֶ .זהוּ ֵתּאוּר ְמפ ָֹרשׁ בְּ חָ זָ"ל )בְּ ֵר ִ ל ֹא ִס ֵ
הָ עוֹלָם ,וְ ָלכֵן ַאף שֶׁ כְּ בָ ר ָזכָה נֹחַ לְהַ צָּ לָה גוֹרים שֶׁ לָּהֶ ן לִפְ נֵי .וְ כָלָ -כּ לָמָּ ה? 'כִּ י בָּ שָׂ ר בָּ א ְל ָפנַי – ִהגִּ יעַ זְ מַ נָּם ל ְִה ָקּצֵ ץִ ,הגִּ יעוּ ָקטֵ ִ
בַּ ְתּ ִחלָּה ,מ''מ זֶה הֲ ֵרי הָ יָה בִּ זְ מַ ן שֶׁ עָ ִדין ל ֹא מָ ל ְָאה הָ ָא ֶרץ חָ מָ ס ִמפְּ נֵיהֶ ם'ֵ .איזֶהוּ חָ מָ ס וְ ֵאיזֶהוּ ֶגּזֶל? ָאמַ ר ַרבִּ י חֲ נִינָא :חָ מָ ס ֵאינוֹ
וּמדַּ ת הַ ִדּין ִה ְת ִחילוּ מֵ י הַ מַּ בּוּל בְּ עִ צּוּמָ ם ִ עוֹשׂים; הָ יָה ֶאחָ ד מֵ הֶ ם מוֹצִ יא שָׁ וָה פְּ רוּטָ ה וְ ֶגזֶל שָׁ וֶה פְּ רוּטָ ה .וְ ָכ הָ יוּ ַאנְשֵׁ י הַ מַּ בּוּל ִ
שָׁ לְטָ ה בָּ עוֹלָם ,הָ יָה נֹחַ בְּ סַ ָכּנָה עֲצוּמָ ה שֶׁ מָּ א ֻקפָּתוֹ ְמל ֵָאה ִק ְטנִיּוֹת ,וְ הָ יָה זֶה בָּ א וְ נוֹטֵ ל פָּחוֹת ִמשָּׁ וֶה פְּ רוּטָ ה ,וְ זֶה בָּ א וְ נוֹטֵ ל פָּחוֹת
ִתּפְ גַּע בּוֹ עַ כְ שָׁ ו ִמדַּ ת הַ ִדּין עַ ל שֶׁ לּ ֹא בִּ ֵקּשׁ ִמשָּׁ וֶה פְּ רוּטָ ה ,עַ ד מָ קוֹם שֶׁ ֵאינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִ יאוֹ בַּ ִדּין"ֶ .את רוּחַ הַ ְשּׁ ִחיתוּת הַ זּ ֹאת
ַרחֲ ִמים עַ ל בְּ נֵי דּוֹרוֹ בְּ שָׁ עָ ה שֶׁ ָאמַ ר לוֹ נוֹשׁית חולָה, שֶׁ ָאפְ פָה ֶאת ַאנְשֵׁ י דּוֹר הַ מַּ בּוּל ,וְ רֹעַ -הַ לֵּב שֶׁ פָּשָׂ ה בְּ ִק ְרבָּ ם – ִמין ַתּ ְרבּוּת אֱ ִ
''קץ כָּל בָּ שָׂ ר בָּ א ְל ָפנַי'') ,וְ כ ְַמּב ָֹארהַ ַקּב''הַ ֵ 'שׁיטָ ה' ְמאֻ ְר ֶגּנֶת אֲ שֶׁ ר הָ פְ כָה ֶאת הֶ חָ מָ ס וְ הַ ֶגּזֶל לְדֶ ֶר חַ יִּים ִמ ְת ַקבֶּ לֶת עַ ל הַ דַּ עַ ת ,וּכְ ִ
בָּ זֹה''ק פּ ָָרשַׁ ת נֹחַ ( ,וְ ָלכֵן הֻ צְ ַר נֹחַ לִזְ כוּת וּמֻ צְ דֶּ ֶקתָ ,רצָ ה הַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ הוּא ַל ֲעקֹר ִמן הַ שּׁ ֶֹרשׁ ,וְ ַלעֲשׂוֹת ָלזֶה סוֹף בְּ ֶא ְמצָ עוּת
ְמיֻחֶ דֶ ת ,וּכְ מוֹ שֶׁ פּ ְֵרשׁוּ חז''ל שֶׁ נִּצּוּל בִּ זְ כוּת בּוֹתינוּ גְּ דוֹ ֵלי י ְִשׂ ָר ֵאל בְּ צִ ְד ָק ָתם וּבְ י ְִר ַאת-חֶ ְט ָאםָ ,אכֵןהַ מַּ בּוּל! נ ְִקיֵּיַ -כּ ַפּיִם וּבָ ִרי-לְבַ ב ַר ֵ
יוֹתם בַּ ֵתּבָ ה, שֶׁ זַּן וּפִ ְרנֵס ֶאת בַּ ֲעלֵי הַ חַ יִּים בִּ ְה ָ זָכוּ לְהַ גִּ יעַ ל ְִשׁלֵמוּת בִּ ְתחוּם זֶה שֶׁ ל זְ ִהירוּת בְּ מָ מוֹן הַ זּוּלָת ,וְ הָ יוּ חֲ ֵר ִדים כָּל יְמֵ יהֶ ם
שֶׁ לּ ֹא י ְִדבַּ ק בָּ הֶ ם וְ לוּ שֶׁ מֶ ץ ִמן הֶ עָ ווֹן הֶ חָ מוּר הַ זֶּה לְסוּגָיו וְ ַל ֲע ָנפָיוַ .אף בַּ חֲ שָׁ שׁוֹת
וְ הַ בֵּ אוּר בָּ זֶה שֶׁ כֵּיוָן שֶׁ הוּא נָהַ ג עִ ם ִהבָּ ֲעלִי
שּׁוּרת חוֹקים נִזְ הֲ רוּ ִמ ָמּמוֹן שֶׁ ֵאינוֹ שֶׁ לָּהֶ ם ,וְ הֶ ְח ִמירוּ בִּ ְספִ יקוֹת שׁוֹנוֹת ַאף לִפְ נִים ִמ ַ ְר ִ
אוֹתם וְ כִ לְכְּ לָם,ָ חַ יִּים בְּ ִמדַּ ת הָ ַרחֲ ִמים וְ זָן 'סּטַ יְפְּ לֶער' ,מָ ָרן הַ גָּאוֹן ַרבִּ י ַי ֲעקֹב י ְִשׂ ָר ֵאל ַק ְניֶבְ ְס ִקי זצ"ל, הַ ִדּין .זְ ִהירוּתוֹ שֶׁ ל הַ סַּ בָּ א הַ ְ
ב''ה בְּ ִמדָּ ה כְּ ֶנגֶד ִמדָּ ה וְ ִהצִּ ילוּנָהַ ג עִ מּוֹ הַ ַקּ ַ יוֹתר .הוּא ִדּ ְקדֵּ ק בְּ עִ ְנ ָינִים ֵאלּוּ כְּ חוּט הַ ְשּׂעָ ָרה .הֶ ְח ִמיר בְּ עִ ְנ ְינֵי מָ מוֹנוֹת הָ י ְָתה מֻ פְ ל ָָאה בְּ ֵ
בְּ ִמדַּ ת הָ ַרחֲ ִמים מֵ הַ מַּ בּוּל. עַ ל עַ צְ מוֹ אֲ פִ לּוּ עַ ל פָּחוֹת ִמשָּׁ וֶה פְּ רוּטָ הִ .ספֵּר הַ גָּאוֹן ַרבִּ י מֹשֶׁ ה מָ ְר ְדּכַי שׁוּלְזִ י ְנגֶּר זצ"ל,
רוֹאים ָאנוּ ִמכָּאן כַּמָּ ה ַרחֲ ִמים זוֹכֶה הָ ָאדָ ם וְ ִ 'סטֶ יְפְּ לֶער' שׂוֹחֵ חַ עִ מּוֹ קּוּריו הַ ְתּכוּפִ ים בִּ ְמעוֹנוֹ שֶׁ ל הַ ְ 'מ ְשׁמַ ר הַ לֵּוִ י' ,כִּ י בְּ ֶאחָ ד ִמבִּ ָ
בַּ עַ ל ִ
'ק ִהלּוֹת ַי ֲעקֹב' ,שֶׁ כְּ בָ ר ִה ְק ִדּימוּ בָּ זֶה תּוֹרה ,וְ ָאמַ ר לוֹ עַ ל ִחדּוּשׁ ְמסֻ יָּם בְּ ִספְ רוֹ ְ בְּ ִדבְ ֵריָ -
לְהַ ְמ ִשׁי עָ לָיו ִמשָּׁ מַ יִם בִּ זְ כוּת מָ ה שֶׁ הוּא
'סטֶ יְפְּ לֶער' שָׂ מֵ חַ ְמאֹדַ .רבִּ י מֹשֶׁ ה מָ ְר ְדּכַי שֶׁ ָרצָ ה לְהַ ְראוֹתוֹ בַּ סֵּ פֶר 'כּוֹכָב ִמ ַיּ ֲעקֹב' ,וְ הַ ְ
מֵ ִטיב עִ ם הַ בְּ ִריּוֹת ,שֶׁ אֲ פִ לּוּ בִּ זְ מַ ן שֶׁ ִמּדַּ ת ֶאת הַ ְדּבָ ִרים בִּ פְ נִים הַ סֵּ פֶר שָׁ אֲ לוּ – ִאם יֵשׁ לוֹ בַּ בַּ יִת ֶאת הַ סֵּ פֶר הַ זֶּה 'כּוֹכָב ִמ ַיּ ֲעקֹב'?
הַ ִדּין ְמתוּחָ ה בָּ עוֹלָם וְ ֵאין הָ ָאדָ ם ָראוּי סוֹחר ְספ ִָרים בָּ עִ יר ֵתּל- 'סּטַ יְפְּ לֶער' הֵ ִשׁיב שֶׁ ָאכֵן יֵשׁ לוֹ ,הוּא ָקנָה אוֹתוֹ פַּעַ ם ֵאצֶ ל ֵ וְ הַ ְ
ל ְִהנָּצֵ ל בִּ זְ כוּת מַ עֲשָׂ יו ,מ''מ ִאם הוּא מֵ ִטיב ָאבִ יב ,אוּלָם נ ְִמנַע ִמלּ ְִה ְשׁ ַתּמֵּ שׁ בּוֹ .מַ דּוּעַ ? כִּ י יֵשׁ לוֹ חֲ שָׁ שׁ שֶׁ מָּ א הַ מּוֹכֵר מָ ַכר לוֹ ֶאת
עִ ם הַ בְּ ִריּוֹת ְמ ַרחֵ ם עָ לָיו ,וּכְ מוֹ שֶׁ ָא ְמרוּ חז''ל עוֹררהַ סֵּ פֶר בְּ זוֹל ִמ ְדּמֵ י שָׁ וְ יוִֹ ,מתּוֹ חֹסֶ ר י ְִדיעָ ה עַ ל עֶ ְרכּוֹ הָ אֲ ִמ ִתּי שֶׁ ל הַ סֵּ פֶר ,וּכְ שֶׁ ִה ְת ֵ
''כָּל ַה ְמ ַרחֵ ם עַ ל הַ בְּ ִריּוֹת – מֵ ַרחֲ ִמין עַ ל ִמן בוֹתיו לְשַׁ לֵּם לַמּוֹכֵר – ל ֹא מָ צְ אוּ ,וּמֵ ָאז נ ְִמנַע ִמלּ ְִה ְשׁ ַתּמֵּ שׁ יוֹתר וְ שָׁ ב עַ ל עִ ְק ָ ְל ָכ ְמאֻ חָ ר ֵ
הַ שָּׁ מַ יִם''. בּוֶֹ .את הַ ִחנּוּ הַ זֶּה – שֶׁ לּ ַָק ְח ָתּ מֵ הַ שֵּׁ נִי וְ לֵהָ נוֹת מֵ הַ מָּ מוֹן שֶׁ ל הַ שֵּׁ נִי זֶה ֵאשׁ – הֶ ְח ִדּיר
'סטַ יְפְּ לֶער' גַּם בְּ ֶק ֶרב בְּ נֵי בֵּ יתוֹ.הַ ְ
)מתוך מאמר בִּ ְתשׁוּבוֹת וְ הַ נְהָ גוֹת לְמָ ָרן
פּוֹסֵ ק הַ דּוֹר הָ ַרב מֹשֶׁ ה ְשׁטֵ ֶרנְבּוּ ְשׁלִיטָ "א( תּוֹרה מָ ָרן הַ גָּאוֹן ַרבִּ י חַ יִּים ַק ְניֶבְ ְס ִקי
מוֹרי חָ ִמי שַׂ ר-הַ ָ
ִיתי פַּעַ ם בְּ בֵ ית ִ ירוּתי הָ י ִ
ִ בִּ צְ עִ
אתי ֶאת הָ עֵ ט שֶׁ לִּי זצ"ל ,וְ הוּא נִזְ ַקק לְעֵ ט ל ְֶרגַע כְּ דֵ י ל ְַחתֹּם עַ ל ִמ ְסמָ ָכּלְשֶׁ הוּ .הוֹצֵ ִ
"אדָ ם צָ ִרי לְהַ ְרגִּ יל ֶאת עַ צְ מוֹ מֵ הַ כִּ יס וְ ִהגּ ְַשׁ ִתּי לוַֹ ,א הוּא סֵ ֵרב ל ַָקחַ תָ .אמַ ר לִיָ :
בברכת שבת שלום מערכת לב ארי שֶׁ לּ ֹא ל ַָקחַ ת שׁוּם דָּ בָ ר מֵ הַ שֵּׁ נִי!"ִ ) ...נל ְַקט בְּ ִקצּוּר ִמתּוֹ מַ אֲ מָ ר שָׁ לֵם שֶׁ ל הגה"צ ַרבִּ י
אשׁית( יִצְ חָ ק קוֹל ְְדּצְ ִקי ְשׁלִיטָ "א ִ -מתּוֹ הַ סֵּ פֶר הֶ חָ דָ שׁ ' ַלעֲשׂוֹת ְרצוֹ ְנ ' עַ ל חֻ מָּ שׁ בְּ ֵר ִ
לע"נ הבחור אריה ז"ל בן דוד וזהבה הי"ו
שליט"אדפוס ספיד פרשת נח תשפז
73הפרשה מפי הרב אריה יוסף טועמיה -
מערכת שיעורי לב ארי – שיעורים שבועיים לאור
