gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שפתי ישנים · Sifsei Yeshainim — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: שפתי ישנים · Sifsei Yeshainim

שבוע: נח (2026-10-12)

שפתי ישנים · Sifsei Yeshainim — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת נח‬ ‫‪249‬‬ ‫והנה אפשר לומר עפ"י הנ"ל‪ ,‬טעם דלא נאסר דם דגים רק דם‬ ‫"צהר תעשה לתיבה ואל אמה תכלנה מלמעלה" וגו'‬ ‫בהמה וחיה ועוף‪ ,‬והיינו דמבואר הוא דהדם הוא הנפש החומריות‬ ‫(ו‪ ,‬טז)‪.‬‬ ‫ויתיילד מן אכילה‪ .‬והנה‪ ,‬וודאי מן אכילת עץ הדעת דבא ממנו זוהמת‬ ‫הנחש נעכר הדם מן אותו זוהמה‪ ,‬והנה הקב"ה דרצה לזכות את ישראל‪,‬‬ ‫כתב הרב בעל היכל הברכהא‪ ,‬שצריך לכוין בעת עסקו בתורה‬ ‫ולא יהיו מטומאים יותר‪ ,‬משום הכי ציוה לאסר לבני ישראל לאכל הדם‬ ‫ותפלה לאור אין סוף שבכל תיבה ותיבה‪ ,‬שיתעורר עתה ויעלה את‬ ‫דנתעכר מן אכילת עץ הדעת‪ ,‬משא"כ בדגים דלא היו אוכלין מן עץ‬ ‫התיבה לעילא לעילא‪ .‬וזהו "צהר תעשה לתיבה" להמשיך אל התיבה‬ ‫הדעת‪ ,‬ממילא לא נעכר בהם הדם‪ ,‬משום הכי לא היתה צריכה התורה‬ ‫אור א"ס ב"ה‪ ,‬ושיכוין כי בכל תיבה יש בה עולמות נשמות אורות‪ ,‬וצהר‬ ‫לאסור מלאכל דמם‪.‬‬ ‫הוא סוד יסוד דבינה המאיר לזו"ן‪ ,‬עכ"ל הטהור‪.‬‬ ‫ט‬ ‫ומיושב נמי‪ ,‬מה שדרשו על הכתוב "וידגו לרוב" דאין עין הרע‬ ‫ואפשר לרמוז ע"פ דברי הרב זתע"א ועל כל ישראל אכי"ר‪ ,‬כי‬ ‫שולט בדגיםי‪ .‬והיינו נמי‪ ,‬מכיון דלא אכלו מן עץ הדעת‪ ,‬לא ניתנו תחת‬ ‫לשון צהר הוא לשון אור‪ ,‬שיאיר עליה מלמעלה כדי שתוכל לעלות‪.‬‬ ‫ממשלת הס"מ ושטרי המזלות וטבעיות‪ ,‬משום הכי לא שלט עליהן‬ ‫"ואל אמה תכלנה מלמעלה" סוד עולם האצילות‪ ,‬שימשיך עליה משם‪.‬‬ ‫עין הרע‪.‬‬ ‫"תחתיים שניים ושלישים תעשה"‬ ‫סוד עולמות בי"ע‪ ,‬שימשיך שיורד‬ ‫כרך חידושים לגאון לא נודע‬ ‫אור מהאצילות עד עולמות בי"ע‬ ‫זצ"ל מרבני פרנקפורטיא‪.‬‬ ‫ומשם אל התיבה‪.‬‬ ‫ור"תב "צהר תעשה לתיבה ואל‬ ‫אמה תכלנה מלמעלה ופתח התיבה‬ ‫"ותבוא אליו היונה לעת‬ ‫בצדה תשים" גימטריא שדיג‪ ,‬סוד‬ ‫ערב והנה עלה זית טרף‬ ‫יסוד אימא הנז' לעיל‪.‬‬ ‫בפיה" וגו' (ח‪ ,‬יא)‪.‬‬ ‫"צהר תעשה לתיבה ואל אמה"‬ ‫כל מעיין ירגיש‪ ,‬למה הקפיד‬ ‫מלמעלה‬ ‫ר"ת צלותא‪" .‬תכלנה‬ ‫התורה להודיע דבר זה של שליחות‬ ‫ובלבד‬ ‫תורה‪,‬‬ ‫ופתח התבה" ר"ת‬ ‫כת"י חידושים לגאון לא נודע זצ"ל‪ ,‬מרבני פרנקפורט‬ ‫‪.‬‬ ‫ד‬ ‫בט"ע‬ ‫אח"ס‬ ‫מן‬ ‫שתחלף מ' בר'‬ ‫העורב והיונה‪ ,‬ולפרש דחזרה היונה‬ ‫לעת ערב עם עלה זית טרף בפיה‪.‬‬ ‫שצריך‬ ‫האמור‬ ‫על‬ ‫היינו‪ ,‬לרמוז‬ ‫יב‬ ‫ותפלה‪.‬‬ ‫תורה‬ ‫לעשות בעת‬ ‫להבין סמך סיפורים אלו‪ ,‬צריך להקדים מה שאמרו במדרש הנעלם‬ ‫ה‬ ‫הגאון מארי יעיש קורייני זצ"ל‪ ,‬מח"ס מחמדי שמים ‪ .‬על פסוקיג "ותנח התיבה בחדש השביעי"‪ ,‬וז"ל‪ :‬הודעה זו נוגעת למעלת‬ ‫חדש השביעי דהוא חדש תשרי‪ ,‬שבו נברא העולם ובו תקנת המועדות‬ ‫ובו כפרת יום הכיפורים‪ ,‬דאז יושב ה' על כסא קדשו‪ .‬וזהו "ותנח‬ ‫התיבה"‪ ,‬כדוגמת כסא דין דיושב עליו מלך רם ונשא‪ .‬ובשביל זה בא‬ ‫"מכל אשר בחרבה מתו" (ז‪ ,‬כב)‪.‬‬ ‫סיפור זה בתורה בפירוט ד"ותנח התיבה בחדש השביעי"‪ ,‬ובא ההודעה‬ ‫רש"י‪" :‬אשר בחרבה" ‪ -‬ולא דגים שבים‪.‬‬ ‫דלמקץ ארבעים יום "ויפתח נח את חלון התיבה"‪ ,‬לרמז מ' יום דמר"ח‬ ‫ו‬ ‫אלול עד יוה"כ בכלל‪ ,‬דבו חלוני רחמים נפתחים לקבל שבים בתשובה‪,‬‬ ‫ונ"ל הטעם‪ ,‬דהנה לעיל בפרשת בראשית כתוב אצל עץ הדעת‬ ‫"ותתן גם לאישה"‪ ,‬וכתב רש"י‪" :‬גם" ‪ -‬לרבות בהמה וחיה‪ .‬והנה מבואר‪,‬‬ ‫כמו שאמרו בתיקוני הזוהריד‪.‬‬ ‫דמן אותה אכילה בא זוהמת הנחש הקדמוני ויצר הרע לאוכליו‪ .‬והנה‪,‬‬ ‫והרב בעל צרור המורטו כתב‪ ,‬דפרשה זו מרמזת על העתיד‪ ,‬ושליחות‬ ‫בדגים לא מצינו דהיו אוכלין [ממ]נו‪ ,‬ממילא לא עליהם בא זוהמת‬ ‫העורב וג' שליחויות ליונה נוגעים לארבעה גליות של בני ציון היקרים‪.‬‬ ‫הנחש‪ ,‬וממילא וודאי לא השחיתו דרכם ליזקק לשאינו מינםז‪ ,‬משום‬ ‫אחרי הגילויים הנזכרים נאמר‪ ,‬דבהיות נח חכם ונבון מכיר ויודע‬ ‫הכי לא מתו במבולח‪.‬‬ ‫אכלו מעץ הדעת‪ ,‬בכל זאת הם מתים‪ ,‬מפני שחיותם קל וטבעם למות מחוץ‬ ‫א‪ .‬עיי"ש עה"פ‪ .‬ב‪ .‬צ"ל‪' :‬וסופי תיבות'‪ .‬ג‪ .‬עה"כ‪ .‬ד‪ .‬דהיינו באותיות‬ ‫למים‪( ,‬ספר הליקוטים ערך חטאים אות ס"ב)‪ .‬ט‪ .‬מח‪ ,‬טז‪ .‬י‪ .‬ברכות דף כ‬ ‫ומ"ר‪ .‬ה‪ .‬הגאון המקובל מארי יעיש קורייני זצ"ל נולד לאביו הגאון המקובל‬ ‫ע"א‪ .‬יא‪ .‬החידוש שלפנינו מופיע בכתב יד גדול הכמות והאיכות (פורמט‬ ‫מארי משה זצ"ל‪( ,‬מסורת במשפחתם היתה כי הנם מצאצאיו של המקובל‬ ‫פוליו כשלש מאות דף) הכולל ביאורים וחידושים על התורה ונ"ך‪ ,‬בעיקר‬ ‫הגאון מארי אבא שלום שבזי זצוק"ל)‪ .‬התגורר ביישוב מועיצירה שבמחוז‬ ‫על פירוש רש"י‪ ,‬וכן חידושים על המשניות והש"ס‪ ,‬תוכן החידושים הינו‬ ‫חוגריה בתימן‪ ,‬ונודע שם כגדול בתורת הנגלה ובתורת הנסתר‪ ,‬ובעל נסים‬ ‫בעיקר ע"ד הפשט‪ ,‬הרמז והדקדוק‪( .‬במספר מקומות בחיבור מפנה המחבר‬ ‫ומופתים‪ .‬במשך שנים רבות כיהן כאב בית הדין ביישובו כשמצודתו פרוסה‬ ‫לפנקסים אחרים שלו)‪ .‬הגאון המחבר דנן לא הותיר עקבות לשמו בחיבורו‪,‬‬ ‫על כל מחוז חוגרייה‪ .‬בחיבוריו ראינו שכל רז לא אניס ליה וידיו רב לו בתלמוד‬ ‫אך בכמה מקומות תיעד את מנהגי העיר פרנקפורט עיר מושבו‪ .‬זמנו של‬ ‫ובמדרשי חז"ל‪ ,‬ואף בתורת רבינו האריז"ל ובספרי חסידות‪ .‬מתורתו נדפס‬ ‫כתיבת החיבור לפני כמאתיים ושלשים שנה בתקופתו של הגאון רבי פנחס‬ ‫ספר מחמדי שמים פירוש עה"ת (ירושלים תשס"ז)‪ .‬נלב"ע כ' תשרי תרע"ז‪.‬‬ ‫הורוויץ זצ"ל בעל ההפלאה‪ .‬יב‪ .‬עיין בזוה"ק ח"ג דף קמט ע"ב‪ ,‬והביאו הרב‬ ‫מתוך חיבורו כת"י‪ .‬ו‪ .‬ג‪ ,‬ו‪ .‬ז‪ .‬וכמו שכתב רש"י להלן (ו‪ ,‬יב) "כי השחית כל‬ ‫צרור המור באורך‪ .‬יג‪ .‬לעיל פסוק ד‪ .‬יד‪ .‬ראה דף כב ע"א‪ .‬טו‪ .‬עה"פ‬ ‫בשר" ‪ -‬אפילו בהמה חיה ועוף נזקקין לשאינן מינן‪ .‬וביאר בשפתי חכמים‪ ,‬דלא‬ ‫ותנח התיבה‪.‬‬ ‫נקט נמי דגים‪ ,‬משום דכתיב "על הארץ" ולא דגים שבים‪ .‬ח‪ .‬ואע"פ שהם לא‬ ‫‪www.shuvi.co.il‬‬ ‫שם" ויהא שקוד על למודו‪ ,‬אז "ויהי כנען עבד למו" דמלאכתן נעשית‬ ‫ממעלת חדש השביעי כנ"ל‪ ,‬וברוח נבואה היה גלוי לו הארבעה גליות‬ ‫ע"י אחרים כמו שנאמר "ועמדו זרים" וכו'‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫של אומתנו‪ ,‬סידר מעשיו אחרי הודעה כזו‪ ,‬שלח מתחלה העורב הלא‬ ‫אי נמי‪" ,‬יפת אלקים ליפת וישכון באהלי שם ויהי כנען עבד למו"‪,‬‬ ‫היא חיה טמאה‪ ,‬רמז לגלות מצרים שהיינו מוטמעים שם בטומאה גוי‬ ‫נראה שיובן ע"פ מה שכתב הרב חיד"א ז"ל בספר דבש לפי (מערכת ש‬ ‫מקרב גוי‪ ,‬יען לא קבלנו אז תורתינו הקדושה‪ ,‬וכתיב גביהטז "יצא יצוא"‬ ‫אות כט) משם האר"י ז"ל‪ ,‬וז"ל‪' :‬שמשון בר מנוח היה ב' ניצוצות‪ ,‬ניצוץ‬ ‫העולים (ר"ת ד)עם תרי תיבות (עולה) ר"י כמנין רד"ו‪ ,‬זמן גלות מצרים‬ ‫אחד מיפת שהוא ֵשם בסודכד "ויקח ֵשם" ולא כתיב 'ויקחו' לשון רבים‪,‬‬ ‫הקשה‪.‬‬ ‫כי נשמה אחת להם וניצוץ ב' מעשו'‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫אח"כ ג' שליחויות היונה רמז לג' גליות אחרות‪ :‬בבל‪ ,‬יון‪ ,‬אדום‪.‬‬ ‫כה‬ ‫עוד כתב הרב שם (במערכת ו אות ח)‪ ,‬וז"ל‪' :‬כשאומר "ויהי נועם"‬ ‫ובפעם שנית חזרה אליו לעת ערב בעלה זית‪ ,‬לסמן קושי וחושך גלות‬ ‫יון‪ .‬ועוד מרה כלענה אחרון גרוע‪ ,‬גלות אדום ארוך בלי שיעור‪ .‬וע"כ צריך לכוין בר"ת "ישאונך פן תגוף באבן רגלך‪ ,‬על שחל ופתן"‪ ,‬שהוא‬ ‫כו‬ ‫בשליחות השלישי לא יספה שוב אליו עוד‪ ,‬באין גילוי מבואר לגאולה יפת בר עשו‪ .‬ובכל פעם שאומרו‪ ,‬יכוין לבטל קליפה של השכחה‪ ,‬כן‬ ‫העתידה‪ ,‬עד שיערה עלינו רוח טוב מן השמים לגואלנו‪ .‬ואתיא מהאמור‪ ,‬כתב בשורשי השמות שסידר הרמ"ז ז"ל'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫מעתה נראה‪ ,‬לפי מה שכתבנו נוכל לתת טעם‪ ,‬למה במה שמכוין‬ ‫הבנת שליחות העורב והיונה‪.‬‬ ‫ולפי הפשט‪ ,‬חזרתה של היונה לעת ערב עם עלה זית מר בפיה יפת בר עשו מבטל קליפת עשו‪ ,‬דהוא שר השכחה‪ ,‬והוא כיון ד"יפת‬ ‫אלדים ליפת וישכון באהלי שם"‪ ,‬וע"י‬ ‫שטרפה בצער‪ ,‬מורה בזמן אחד מוסר‬ ‫לימוד בישיבה אינו בא לידי שכחה‪ ,‬הפך‬ ‫עקריית‪ ,‬כמה קשה לצפות לשלחן אחרים‪,‬‬ ‫מדת עשו הוא ס"מ הרשע‪ ,‬דמצידו בא‬ ‫וכמו דבהתבוננות דקדקו רבותינויז מלמד‬ ‫קליפת השכחה‪ ,‬ולכן נקטו בלשון זה‬ ‫שרצתה יונה בכח טבעה לגלות לאנשי‬ ‫יפת בר עשו‪ ,‬כלומר דיפת הוא מבטל‬ ‫דעה‪ ,‬דיותר טובים המזונות בקושי מידו‬ ‫לעשו ע"י דשוכן באהלי שם ‪ -‬באהלה‬ ‫של מקום ב"ה‪ ,‬משיהיו מרווחים מידו‬ ‫של תורה‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫של אנשים‪ .‬וע"ז איתמריח המצפה לשלחן‬ ‫הגאון רבי חיים הלוי זצ"ל‪ ,‬מחכמי‬ ‫חבירו חייו אינם חיים‪ ,‬וק"ל‪.‬‬ ‫כז‬ ‫איזמיר‪ ,‬מח"ס שיר ושבחה ‪.‬‬ ‫חידושי הגאון רבי מאיר פישלס ‪ -‬בומסלא זצ"ל‪ ,‬אב"ד פראג‬ ‫הגאון רבי יצחק שמשון‬ ‫מלאך זצ"ל‪ ,‬מחו"ר ריג'ייו ‪-‬‬ ‫איטליהיט‪.‬‬ ‫בהפטרה‪" :‬רני עקרה לא ילדה" (ישעיה נד‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫מס' ברכות דף י ע"א‪ .‬מהגאון אדמ"ו מהר"ם בומסלא נר"ו יאיר‪.‬‬ ‫אמר ההוא מינא לברוריא‪ ,‬כתיב "רני עקרה לא ילדה"‪ ,‬משום דלא‬ ‫"יפת אלוקים ליפת וישכון באהלי שם ויהי כנען עבד‬ ‫ילדה רני וכו'‪.‬‬ ‫למו" (ט‪ ,‬כז)‪.‬‬ ‫והקשה הנ"ל‪ ,‬מאי צ"ל "לא ילדה" בקיצור‪ ,‬מרישא דקרא נמי קשה‬ ‫נראה לענ"ד עפ"י מה שאמרו במסכת ברכותכ‪ ,‬והוא בספר חק‬ ‫משום דעקרה רני‪ ,‬ואמאי צריך להביא הסיפא דקרא "לא ילדה"‪.‬‬ ‫לישראל (לסדר חקת יום א')‪ ,‬וז"ל‪ :‬תנו רבנן "ואספת דגנך"כא מה תלמוד‬ ‫ותירץ הנ"ל‪ ,‬דהתם קאמר הגמ'כח מפני מה אמותיהן עקרות‪ ,‬מפני‬ ‫לומר לפי שנאמרכב‪" :‬לא ימוש ספר התורה הזה מפיך" יכול דברים‬ ‫שהקב"ה מתאווה לתפילתן‪ .‬וא"כ מתורץ‪ ,‬על הרישא דקרא לחוד לא‬ ‫ככתבן‪ ,‬תלמוד לומר "ואספת דגנך" הנהג בהן מנהג דרך ארץ‪ ,‬דברי ר'‬ ‫קשה משום דעקרה רני‪ ,‬דיש לומר דהיא נותנת‪ ,‬דלכך רני מפני שהקב"ה‬ ‫ישמעאל‪ .‬רבי שמעון בן יוחאי אומר‪ ,‬אפשר אדם חורש בשעת חרישה‬ ‫מתאוה תפלתה ואח"כ מולידה‪ ,‬אבל מסיפא דקרא הקשה שפיר משום‬ ‫וזורע בשעת זריעה וכו' תורה מה תהא עליה‪ ,‬אלא בזמן שישראל עושין‬ ‫דלא ילדה רני‪ ,‬דלא שייך האי טעמא דחזינן דלא ילדה‪ ,‬וק"ל‪.‬‬ ‫רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י אחרים‪ ,‬שנאמרכג "ועמדו זרים ורעו‬ ‫הגאון רבי מאיר פישלס ‪ -‬בומסלא זצ"ל‪,‬‬ ‫צאנכם" וכו'‪.‬‬ ‫ראש ישיבה ואב"ד בפראגכט‪.‬‬ ‫מעתה‪ ,‬אפשר דזהו אומרו בזמן ד"יפת אלדים ליפת וישכון באהלי‬ ‫ב"ר שלמה הלוי זצ"ל מחכמי איזמיר‪ ,‬נכדו של הג"ר יוסף בן עזרא מגדולי רבני‬ ‫טז‪ .‬פסוק ז‪ .‬יז‪ .‬פרקי דרבי אליעזר פרק כג‪ .‬יח‪ .‬ביצה דף לב ע"ב‪ .‬יט‪ .‬רבי‬ ‫העיר ומח"ס שלחן המלך‪ ,‬מתלמידי הג"ר חיים פלאג'י זצ"ל‪ ,‬רבו המובהק היה רבי‬ ‫יצחק שמשון נולד [כפה"נ בריג'ייו שבאיטליה] לאביו רבי ישעיה ישראל זצ"ל‪.‬‬ ‫יצחק בכמה"ר יהושע אברהם קריספין זצ"ל‪ .‬כיהן ברבנות בעיר מילאס הסמוכה‬ ‫למד לפני הגאון רבי ישמעאל הכהן זצ"ל אב"ד ור"מ ריג'ייו ומח"ס שו"ת זרע אמת‬ ‫לאזמיר‪ .‬מרשימת חיבוריו נתוודענו כי חיבר כמה חיבורים במקצועות התורה‪,‬‬ ‫ושא"ס‪ .‬במשך שנים רבות היה מורה צדק [ומשנה לרב העיר] בריג'ייו‪ .‬בשנת‬ ‫ואך לפנינו חיבוריו עה"ת‪ :‬שיר ושבחה‪ ,‬כל כנסיה‪ .‬כח‪ .‬יבמות דף סד ע"ב‪.‬‬ ‫תר"ב כתב עליו ידידו רבי שמואל יצחק פינצי בספר דרשוני וחיו (בתולדות חכמי‬ ‫כט‪ .‬הגאון רבי מאיר פישלס – בומסלא זצ"ל‪ ,‬נולד בשנת תס"ג לערך לאביו רבי‬ ‫ריג'ייו) את הדברים דהלן‪' :‬גם הוא מו"ץ בעיר ריג'ייו‪ ,‬והוא ת"ח וירא שמים בעצם‪,‬‬ ‫אפרים פישל בעיירה בומסלא‪ ,‬מגזע מהר"ל מפראג זעי"א‪ ,‬בצעירותו למד בפראג‬ ‫ומתעסק בישיבה ובצרכי צבור במה שעליו מוטל העול‪ ,‬גם מתעסק בחיבור‬ ‫אצל הגאון רבי שמואל קרקויער זצ"ל ולאמ"כ למד בישיבת הגאון מהר"י אייבשיץ‬ ‫שאלות ותשובות‪ ,‬למדן ושוקד על התורה ועל העבודה‪ ,‬וכבר מכמה שנים שיש‬ ‫זצ"ל‪ .‬במשך יותר מארבעים שנה כיהן בראשות הישיבה בפראג העמיד תלמידים‬ ‫בכיסו כתר "החכם" מאת מעלת החכם הנ"ל ר' חנניה אלחנן חי הכהן‪ ,‬והוא היה‬ ‫הרבה וכיהן במקביל גם כראש בי דינא רבא של העיר‪ .‬לאחר פטירתו עמד בנו‬ ‫א' מתלמידי כמוהררי"ך ממודינא זמן מה‪ ,‬והיה מו"ץ בפינאלי‪ ,‬והוא דרשן וש"ץ‬ ‫הג"ר ליב זצ"ל בראשות הישיבה‪ .‬מתלמידיו הנודעים‪ :‬הג"ר אלעזר פלעקלס זצ"ל‬ ‫לפרקים‪ ,‬ומתשובותיו קבל הסכמות עליהם‪ ,‬והוא מאותם אשר תוכו כברו‪ ,‬והכרת‬ ‫מח"ס שו"ת תשובה מאהבה‪ ,‬הג"ר יעקב גינצבורג זצ"ל מח"ס זרע יעקב‪ ,‬הג"ר‬ ‫פניו ענתה בו ויראת ה' על פניו תמיד‪ ,‬ואיננו מחזיק טובה לעצמו'‪ .‬בראותו את‬ ‫ניסן שידלוב זצ"ל‪ ,‬ועוד‪ .‬נלב"ע ביום י"ז כסליו תק"ל‪ ,‬ונספד ע"י גדולי דורו (בין‬ ‫מצב ירידת בני הדור הצעירים והיעדר ידיעתם בהכרח התורתי‪ ,‬הדפיס חיבורים‬ ‫המספידים היה הגאון בעל הנוב"י‪ ,‬הגאון רבי יוסף שטיינהארט זצ"ל מח"ס שו"ת‬ ‫הכרחיים לתקופתו‪ .‬גירסת הנערים ‪ -‬ליקוט אגדות הש"ס (ליוורנו תר"ד)‪ .‬סדר‬ ‫זכרון יוסף‪ ,‬ועוד)‪ .‬רוב תורתו עלתה באש בשריפה שהיתה בפראג בשנת תקי"ד‪,‬‬ ‫בני ישראל – עיקרי דינים והלכות הנחוצים לבנ"י לימות השנה (שם)‪ .‬תיקון‬ ‫ככתוב בציון מצבתו‪ ,‬ונותרו אך מעט מכתביו שנותרו בידי צאצאיו‪ ,‬וחידושים‬ ‫יצחק ‪ -‬מוסרים והליכות (שם תרי"א)‪ .‬מתוך חיבורו עה"ת עדן יצחק כת"י‪.‬‬ ‫שהובאו בשמו בכתבי תלמידיו‪ .‬חלקים מתורתו כונסו לפונדק אחד ונדפסו‪ ,‬ועוד‬ ‫כ‪ .‬דף לה ע"ב‪ .‬כא‪ .‬דברים יא‪ ,‬יד‪ .‬כב‪ .‬יהושע א‪ ,‬ח‪ .‬כג‪ .‬ישעיה סא‪ ,‬ה‪.‬‬ ‫יותר מהנה נותרו בכת"י‪ .‬מתוך כרך חידושים שנעתק בפראג בשנת תקכ"ב‪.‬‬ ‫כד‪ .‬שם ט‪ ,‬כג‪ .‬כה‪ .‬מזמור צא בתהלים‪ .‬כו‪ .‬פסוקים יב ‪ -‬יג‪ .‬כז‪ .‬הג"ר חיים‬ ‫‪Published by the Institute for Publishing Books‬‬ ‫‪To receive the newsletter by email:‬‬ ‫'‪and Manuscripts, 'Shuvi Nafshi‬‬ ‫‪1 HaBaal Shem Tov Street, Jerusalem Israel‬‬ ‫‪To our website: www.shuvi.co.il‬‬