שפתי ישנים · Sifsei Yeshainim — נח (2026-10-12)

פרשת נח
249
והנה אפשר לומר עפ"י הנ"ל ,טעם דלא נאסר דם דגים רק דם "צהר תעשה לתיבה ואל אמה תכלנה מלמעלה" וגו'
בהמה וחיה ועוף ,והיינו דמבואר הוא דהדם הוא הנפש החומריות (ו ,טז).
ויתיילד מן אכילה .והנה ,וודאי מן אכילת עץ הדעת דבא ממנו זוהמת
הנחש נעכר הדם מן אותו זוהמה ,והנה הקב"ה דרצה לזכות את ישראל, כתב הרב בעל היכל הברכהא ,שצריך לכוין בעת עסקו בתורה
ולא יהיו מטומאים יותר ,משום הכי ציוה לאסר לבני ישראל לאכל הדם ותפלה לאור אין סוף שבכל תיבה ותיבה ,שיתעורר עתה ויעלה את
דנתעכר מן אכילת עץ הדעת ,משא"כ בדגים דלא היו אוכלין מן עץ התיבה לעילא לעילא .וזהו "צהר תעשה לתיבה" להמשיך אל התיבה
הדעת ,ממילא לא נעכר בהם הדם ,משום הכי לא היתה צריכה התורה אור א"ס ב"ה ,ושיכוין כי בכל תיבה יש בה עולמות נשמות אורות ,וצהר
לאסור מלאכל דמם. הוא סוד יסוד דבינה המאיר לזו"ן ,עכ"ל הטהור.
ט
ומיושב נמי ,מה שדרשו על הכתוב "וידגו לרוב" דאין עין הרע ואפשר לרמוז ע"פ דברי הרב זתע"א ועל כל ישראל אכי"ר ,כי
שולט בדגיםי .והיינו נמי ,מכיון דלא אכלו מן עץ הדעת ,לא ניתנו תחת לשון צהר הוא לשון אור ,שיאיר עליה מלמעלה כדי שתוכל לעלות.
ממשלת הס"מ ושטרי המזלות וטבעיות ,משום הכי לא שלט עליהן "ואל אמה תכלנה מלמעלה" סוד עולם האצילות ,שימשיך עליה משם.
עין הרע. "תחתיים שניים ושלישים תעשה"
סוד עולמות בי"ע ,שימשיך שיורד
כרך חידושים לגאון לא נודע אור מהאצילות עד עולמות בי"ע
זצ"ל מרבני פרנקפורטיא. ומשם אל התיבה.
ור"תב "צהר תעשה לתיבה ואל
אמה תכלנה מלמעלה ופתח התיבה
"ותבוא אליו היונה לעת בצדה תשים" גימטריא שדיג ,סוד
ערב והנה עלה זית טרף יסוד אימא הנז' לעיל.
בפיה" וגו' (ח ,יא). "צהר תעשה לתיבה ואל אמה"
כל מעיין ירגיש ,למה הקפיד מלמעלה ר"ת צלותא" .תכלנה
התורה להודיע דבר זה של שליחות ובלבד תורה, ופתח התבה" ר"ת
כת"י חידושים לגאון לא נודע זצ"ל ,מרבני פרנקפורט . ד
בט"ע אח"ס מן שתחלף מ' בר'
העורב והיונה ,ולפרש דחזרה היונה
לעת ערב עם עלה זית טרף בפיה. שצריך האמור על היינו ,לרמוז
יב
ותפלה. תורה לעשות בעת
להבין סמך סיפורים אלו ,צריך להקדים מה שאמרו במדרש הנעלם ה
הגאון מארי יעיש קורייני זצ"ל ,מח"ס מחמדי שמים .על פסוקיג "ותנח התיבה בחדש השביעי" ,וז"ל :הודעה זו נוגעת למעלת
חדש השביעי דהוא חדש תשרי ,שבו נברא העולם ובו תקנת המועדות
ובו כפרת יום הכיפורים ,דאז יושב ה' על כסא קדשו .וזהו "ותנח
התיבה" ,כדוגמת כסא דין דיושב עליו מלך רם ונשא .ובשביל זה בא "מכל אשר בחרבה מתו" (ז ,כב).
סיפור זה בתורה בפירוט ד"ותנח התיבה בחדש השביעי" ,ובא ההודעה רש"י" :אשר בחרבה" -ולא דגים שבים.
דלמקץ ארבעים יום "ויפתח נח את חלון התיבה" ,לרמז מ' יום דמר"ח ו
אלול עד יוה"כ בכלל ,דבו חלוני רחמים נפתחים לקבל שבים בתשובה, ונ"ל הטעם ,דהנה לעיל בפרשת בראשית כתוב אצל עץ הדעת
"ותתן גם לאישה" ,וכתב רש"י" :גם" -לרבות בהמה וחיה .והנה מבואר,
כמו שאמרו בתיקוני הזוהריד.
דמן אותה אכילה בא זוהמת הנחש הקדמוני ויצר הרע לאוכליו .והנה,
והרב בעל צרור המורטו כתב ,דפרשה זו מרמזת על העתיד ,ושליחות בדגים לא מצינו דהיו אוכלין [ממ]נו ,ממילא לא עליהם בא זוהמת
העורב וג' שליחויות ליונה נוגעים לארבעה גליות של בני ציון היקרים. הנחש ,וממילא וודאי לא השחיתו דרכם ליזקק לשאינו מינםז ,משום
אחרי הגילויים הנזכרים נאמר ,דבהיות נח חכם ונבון מכיר ויודע הכי לא מתו במבולח.
אכלו מעץ הדעת ,בכל זאת הם מתים ,מפני שחיותם קל וטבעם למות מחוץ א .עיי"ש עה"פ .ב .צ"ל' :וסופי תיבות' .ג .עה"כ .ד .דהיינו באותיות
למים( ,ספר הליקוטים ערך חטאים אות ס"ב) .ט .מח ,טז .י .ברכות דף כ ומ"ר .ה .הגאון המקובל מארי יעיש קורייני זצ"ל נולד לאביו הגאון המקובל
ע"א .יא .החידוש שלפנינו מופיע בכתב יד גדול הכמות והאיכות (פורמט מארי משה זצ"ל( ,מסורת במשפחתם היתה כי הנם מצאצאיו של המקובל
פוליו כשלש מאות דף) הכולל ביאורים וחידושים על התורה ונ"ך ,בעיקר הגאון מארי אבא שלום שבזי זצוק"ל) .התגורר ביישוב מועיצירה שבמחוז
על פירוש רש"י ,וכן חידושים על המשניות והש"ס ,תוכן החידושים הינו חוגריה בתימן ,ונודע שם כגדול בתורת הנגלה ובתורת הנסתר ,ובעל נסים
בעיקר ע"ד הפשט ,הרמז והדקדוק( .במספר מקומות בחיבור מפנה המחבר ומופתים .במשך שנים רבות כיהן כאב בית הדין ביישובו כשמצודתו פרוסה
לפנקסים אחרים שלו) .הגאון המחבר דנן לא הותיר עקבות לשמו בחיבורו, על כל מחוז חוגרייה .בחיבוריו ראינו שכל רז לא אניס ליה וידיו רב לו בתלמוד
אך בכמה מקומות תיעד את מנהגי העיר פרנקפורט עיר מושבו .זמנו של ובמדרשי חז"ל ,ואף בתורת רבינו האריז"ל ובספרי חסידות .מתורתו נדפס
כתיבת החיבור לפני כמאתיים ושלשים שנה בתקופתו של הגאון רבי פנחס ספר מחמדי שמים פירוש עה"ת (ירושלים תשס"ז) .נלב"ע כ' תשרי תרע"ז.
הורוויץ זצ"ל בעל ההפלאה .יב .עיין בזוה"ק ח"ג דף קמט ע"ב ,והביאו הרב מתוך חיבורו כת"י .ו .ג ,ו .ז .וכמו שכתב רש"י להלן (ו ,יב) "כי השחית כל
צרור המור באורך .יג .לעיל פסוק ד .יד .ראה דף כב ע"א .טו .עה"פ בשר" -אפילו בהמה חיה ועוף נזקקין לשאינן מינן .וביאר בשפתי חכמים ,דלא
ותנח התיבה. נקט נמי דגים ,משום דכתיב "על הארץ" ולא דגים שבים .ח .ואע"פ שהם לא
www.shuvi.co.il
שם" ויהא שקוד על למודו ,אז "ויהי כנען עבד למו" דמלאכתן נעשית ממעלת חדש השביעי כנ"ל ,וברוח נבואה היה גלוי לו הארבעה גליות
ע"י אחרים כמו שנאמר "ועמדו זרים" וכו' ,ודו"ק. של אומתנו ,סידר מעשיו אחרי הודעה כזו ,שלח מתחלה העורב הלא
אי נמי" ,יפת אלקים ליפת וישכון באהלי שם ויהי כנען עבד למו", היא חיה טמאה ,רמז לגלות מצרים שהיינו מוטמעים שם בטומאה גוי
נראה שיובן ע"פ מה שכתב הרב חיד"א ז"ל בספר דבש לפי (מערכת ש מקרב גוי ,יען לא קבלנו אז תורתינו הקדושה ,וכתיב גביהטז "יצא יצוא"
אות כט) משם האר"י ז"ל ,וז"ל' :שמשון בר מנוח היה ב' ניצוצות ,ניצוץ העולים (ר"ת ד)עם תרי תיבות (עולה) ר"י כמנין רד"ו ,זמן גלות מצרים
אחד מיפת שהוא ֵשם בסודכד "ויקח ֵשם" ולא כתיב 'ויקחו' לשון רבים, הקשה.
כי נשמה אחת להם וניצוץ ב' מעשו' ,ע"כ. אח"כ ג' שליחויות היונה רמז לג' גליות אחרות :בבל ,יון ,אדום.
כה
עוד כתב הרב שם (במערכת ו אות ח) ,וז"ל' :כשאומר "ויהי נועם" ובפעם שנית חזרה אליו לעת ערב בעלה זית ,לסמן קושי וחושך גלות
יון .ועוד מרה כלענה אחרון גרוע ,גלות אדום ארוך בלי שיעור .וע"כ צריך לכוין בר"ת "ישאונך פן תגוף באבן רגלך ,על שחל ופתן" ,שהוא
כו
בשליחות השלישי לא יספה שוב אליו עוד ,באין גילוי מבואר לגאולה יפת בר עשו .ובכל פעם שאומרו ,יכוין לבטל קליפה של השכחה ,כן
העתידה ,עד שיערה עלינו רוח טוב מן השמים לגואלנו .ואתיא מהאמור ,כתב בשורשי השמות שסידר הרמ"ז ז"ל' ,עכ"ל.
מעתה נראה ,לפי מה שכתבנו נוכל לתת טעם ,למה במה שמכוין הבנת שליחות העורב והיונה.
ולפי הפשט ,חזרתה של היונה לעת ערב עם עלה זית מר בפיה יפת בר עשו מבטל קליפת עשו ,דהוא שר השכחה ,והוא כיון ד"יפת
אלדים ליפת וישכון באהלי שם" ,וע"י שטרפה בצער ,מורה בזמן אחד מוסר
לימוד בישיבה אינו בא לידי שכחה ,הפך עקריית ,כמה קשה לצפות לשלחן אחרים,
מדת עשו הוא ס"מ הרשע ,דמצידו בא וכמו דבהתבוננות דקדקו רבותינויז מלמד
קליפת השכחה ,ולכן נקטו בלשון זה שרצתה יונה בכח טבעה לגלות לאנשי
יפת בר עשו ,כלומר דיפת הוא מבטל דעה ,דיותר טובים המזונות בקושי מידו
לעשו ע"י דשוכן באהלי שם -באהלה של מקום ב"ה ,משיהיו מרווחים מידו
של תורה ,ודו"ק. של אנשים .וע"ז איתמריח המצפה לשלחן
הגאון רבי חיים הלוי זצ"ל ,מחכמי חבירו חייו אינם חיים ,וק"ל.
כז
איזמיר ,מח"ס שיר ושבחה . חידושי הגאון רבי מאיר פישלס -בומסלא זצ"ל ,אב"ד פראג הגאון רבי יצחק שמשון
מלאך זצ"ל ,מחו"ר ריג'ייו -
איטליהיט.
בהפטרה" :רני עקרה לא ילדה" (ישעיה נד ,א).
מס' ברכות דף י ע"א .מהגאון אדמ"ו מהר"ם בומסלא נר"ו יאיר.
אמר ההוא מינא לברוריא ,כתיב "רני עקרה לא ילדה" ,משום דלא "יפת אלוקים ליפת וישכון באהלי שם ויהי כנען עבד
ילדה רני וכו'. למו" (ט ,כז).
והקשה הנ"ל ,מאי צ"ל "לא ילדה" בקיצור ,מרישא דקרא נמי קשה נראה לענ"ד עפ"י מה שאמרו במסכת ברכותכ ,והוא בספר חק
משום דעקרה רני ,ואמאי צריך להביא הסיפא דקרא "לא ילדה". לישראל (לסדר חקת יום א') ,וז"ל :תנו רבנן "ואספת דגנך"כא מה תלמוד
ותירץ הנ"ל ,דהתם קאמר הגמ'כח מפני מה אמותיהן עקרות ,מפני לומר לפי שנאמרכב" :לא ימוש ספר התורה הזה מפיך" יכול דברים
שהקב"ה מתאווה לתפילתן .וא"כ מתורץ ,על הרישא דקרא לחוד לא ככתבן ,תלמוד לומר "ואספת דגנך" הנהג בהן מנהג דרך ארץ ,דברי ר'
קשה משום דעקרה רני ,דיש לומר דהיא נותנת ,דלכך רני מפני שהקב"ה ישמעאל .רבי שמעון בן יוחאי אומר ,אפשר אדם חורש בשעת חרישה
מתאוה תפלתה ואח"כ מולידה ,אבל מסיפא דקרא הקשה שפיר משום וזורע בשעת זריעה וכו' תורה מה תהא עליה ,אלא בזמן שישראל עושין
דלא ילדה רני ,דלא שייך האי טעמא דחזינן דלא ילדה ,וק"ל. רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י אחרים ,שנאמרכג "ועמדו זרים ורעו
הגאון רבי מאיר פישלס -בומסלא זצ"ל, צאנכם" וכו'.
ראש ישיבה ואב"ד בפראגכט. מעתה ,אפשר דזהו אומרו בזמן ד"יפת אלדים ליפת וישכון באהלי
ב"ר שלמה הלוי זצ"ל מחכמי איזמיר ,נכדו של הג"ר יוסף בן עזרא מגדולי רבני טז .פסוק ז .יז .פרקי דרבי אליעזר פרק כג .יח .ביצה דף לב ע"ב .יט .רבי
העיר ומח"ס שלחן המלך ,מתלמידי הג"ר חיים פלאג'י זצ"ל ,רבו המובהק היה רבי יצחק שמשון נולד [כפה"נ בריג'ייו שבאיטליה] לאביו רבי ישעיה ישראל זצ"ל.
יצחק בכמה"ר יהושע אברהם קריספין זצ"ל .כיהן ברבנות בעיר מילאס הסמוכה למד לפני הגאון רבי ישמעאל הכהן זצ"ל אב"ד ור"מ ריג'ייו ומח"ס שו"ת זרע אמת
לאזמיר .מרשימת חיבוריו נתוודענו כי חיבר כמה חיבורים במקצועות התורה, ושא"ס .במשך שנים רבות היה מורה צדק [ומשנה לרב העיר] בריג'ייו .בשנת
ואך לפנינו חיבוריו עה"ת :שיר ושבחה ,כל כנסיה .כח .יבמות דף סד ע"ב. תר"ב כתב עליו ידידו רבי שמואל יצחק פינצי בספר דרשוני וחיו (בתולדות חכמי
כט .הגאון רבי מאיר פישלס – בומסלא זצ"ל ,נולד בשנת תס"ג לערך לאביו רבי ריג'ייו) את הדברים דהלן' :גם הוא מו"ץ בעיר ריג'ייו ,והוא ת"ח וירא שמים בעצם,
אפרים פישל בעיירה בומסלא ,מגזע מהר"ל מפראג זעי"א ,בצעירותו למד בפראג ומתעסק בישיבה ובצרכי צבור במה שעליו מוטל העול ,גם מתעסק בחיבור
אצל הגאון רבי שמואל קרקויער זצ"ל ולאמ"כ למד בישיבת הגאון מהר"י אייבשיץ שאלות ותשובות ,למדן ושוקד על התורה ועל העבודה ,וכבר מכמה שנים שיש
זצ"ל .במשך יותר מארבעים שנה כיהן בראשות הישיבה בפראג העמיד תלמידים בכיסו כתר "החכם" מאת מעלת החכם הנ"ל ר' חנניה אלחנן חי הכהן ,והוא היה
הרבה וכיהן במקביל גם כראש בי דינא רבא של העיר .לאחר פטירתו עמד בנו א' מתלמידי כמוהררי"ך ממודינא זמן מה ,והיה מו"ץ בפינאלי ,והוא דרשן וש"ץ
הג"ר ליב זצ"ל בראשות הישיבה .מתלמידיו הנודעים :הג"ר אלעזר פלעקלס זצ"ל לפרקים ,ומתשובותיו קבל הסכמות עליהם ,והוא מאותם אשר תוכו כברו ,והכרת
מח"ס שו"ת תשובה מאהבה ,הג"ר יעקב גינצבורג זצ"ל מח"ס זרע יעקב ,הג"ר פניו ענתה בו ויראת ה' על פניו תמיד ,ואיננו מחזיק טובה לעצמו' .בראותו את
ניסן שידלוב זצ"ל ,ועוד .נלב"ע ביום י"ז כסליו תק"ל ,ונספד ע"י גדולי דורו (בין מצב ירידת בני הדור הצעירים והיעדר ידיעתם בהכרח התורתי ,הדפיס חיבורים
המספידים היה הגאון בעל הנוב"י ,הגאון רבי יוסף שטיינהארט זצ"ל מח"ס שו"ת הכרחיים לתקופתו .גירסת הנערים -ליקוט אגדות הש"ס (ליוורנו תר"ד) .סדר
זכרון יוסף ,ועוד) .רוב תורתו עלתה באש בשריפה שהיתה בפראג בשנת תקי"ד, בני ישראל – עיקרי דינים והלכות הנחוצים לבנ"י לימות השנה (שם) .תיקון
ככתוב בציון מצבתו ,ונותרו אך מעט מכתביו שנותרו בידי צאצאיו ,וחידושים יצחק -מוסרים והליכות (שם תרי"א) .מתוך חיבורו עה"ת עדן יצחק כת"י.
שהובאו בשמו בכתבי תלמידיו .חלקים מתורתו כונסו לפונדק אחד ונדפסו ,ועוד כ .דף לה ע"ב .כא .דברים יא ,יד .כב .יהושע א ,ח .כג .ישעיה סא ,ה.
יותר מהנה נותרו בכת"י .מתוך כרך חידושים שנעתק בפראג בשנת תקכ"ב. כד .שם ט ,כג .כה .מזמור צא בתהלים .כו .פסוקים יב -יג .כז .הג"ר חיים
Published by the Institute for Publishing Books To receive the newsletter by email:
'and Manuscripts, 'Shuvi Nafshi
1 HaBaal Shem Tov Street, Jerusalem Israel To our website: www.shuvi.co.il
