להתוודע · Lehisvada — נח (2026-10-12)

סנהדרין דף קח
0מאמר 'איש צדיק תמים היה בדורותיו' 1
בסנהדרין דף ק"ח .אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה בדורותיו .אמר רבי יוחנן ,בדורותיו ולא בדורות אחרים .וריש לקיש אמר
בדורותיו ,כל שכן בדורות אחרים.
אמר רבי חנינא משל דרבי יוחנן למה הדבר דומה לחבית של יין שהיתה מונחת במרתף של חומץ ,במקומה ריחה נודף שלא במקומה
אין ריחה נודף .אמר רבי אושעיא משל דריש לקיש למה הדבר דומה לצלוחית של פלייטון שהיתה מונחת במקום הטנופת ,במקומה
ריחה נודף ,וכל שכן במקום הבוסם.
-א-
ביאור הפלוגתא אם 'בדורותיו' נדרש לשבח או לגנאי
זה יש לתמוה מדוע נדרוש שהיה מחוסר אמנה ,אדרבא יש לפרש קרא לפני שנעשה לו נס שניצל מן המבול היה לו ריבוי זכיות ,ואחרי
ד'מפני מי המבול' לכף זכות ,שמרוב אמונתו בהקב"ה שהוא רב חסד ומוחל שנעשה לו נס ניכו מזכויותיו /הבדל בין מדרגת 'צדיק' ובין
וסולח וניחם על הרעה ,חשב אולי כשיראו בעיניהם שירדו מי המבול, מדרגת 'צדיק תמים'
יתעוררו בתשובה ,וינחם ה' על הרעה שיאמר נתקיימה הגזרה במקצת ,שהרי -באר שבע ,בניהו בן יהוידע ,תורת משה לחתם סופר -
ירדו מי המבול מלמעלה .א[ א .ברש"י בפרשת נח במאה"כ 'תמים היה בדורותיו' כתב ,בדורותיו ,יש
מרבותינו דורשים אותו לשבח ,כל שכן שאלו היה בדור צדיקים היה
לכן הוא מבאר בדרך אחרת עיקר פלוגתת רבי יוחנן וריש לקיש בפירוש צדיק יותר .ויש שדורשים אותו לגנאי ,לפי דורו היה צדיק ,ואלו היה בדורו
'בדורותיו' .דהנה בשבת דף נ"ג :מובא מעשה באחד שמתה אשתו והניחה של אברהם לא היה נחשב לכלום .ומקורו מדברי הגמ' שלפנינו.
בן לינק ולא היה לו שכר מניקה ליתן ,ונעשה לו נס ונפתחו לו דדין כשני
דדי אשה ,והניק את בנו .ואמר רב יוסף ,בא וראה כמה גדול אדם זה שנעשה והנה בספר באר שבע )בסוגיין( כותב ,כל ימי הייתי קוהה במה שדורש
לו נס כזה .ואמר לו אביי ,אדרבא ,כמה גרוע אדם זה שנשתנו לו סדרי רבי יוחנן 'בדורותיו' ולא בדורות אחרים ,כי מאחר שאין לו הכרע אם לגנאי
בראשית .וכתב בספר אהל יעקב דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי, או לשבח נאמר בדורותיו ,למה משכן נפשו לדורשו לגנאי .והיינו ,דמאחר
דרב יוסף דאמר שהיה אדם גדול ,ודאי כן הוא שהיה גדול בצדקות שהתורה משבח את נח באמרה 'נח איש צדיק תמים' ,מדוע נדרוש
ובמעשים ,ולכן זכה שיעשה לו נס גדול כזה .ואביי שאומר כמה גרוע אדם 'בדורותיו' לגנאי ולא לשבח.
זה ,גם הוא מודה שהיה גדול קודם שנעשה הנס ,אלא שאומר כמה גרוע וכתב ,יגעתי ומצאתי תירוץ חשוב ואמיתי ,והוא משום דרבי יוחנן
הוא אחר מעשה הנס ,כי בעבור נס זה ניכו לו הרבה זכיות מזכיותיו ,וממילא לטעמיה אזיל כי במדרש )ב"ר לב ,ו( אי' על מאה"כ 'ויבא נח ובניו ואשתו
נעשה גרוע. וגו' מפני מי המבול' אמר רבי יוחנן נח מחוסר אמנה היה ,אילולי שהגיעו
המים עד קרסוליו לא נכנס לתיבה ע"כ.
וכתב דריש לקיש שמפרש 'בדורותיו' וכל שכן בדורות אחרים ,היינו כי
הוא מפרש הכתוב על זמן שקודם שנכנס לתיבה ,דאז ודאי היה לו זכיות אמנם בספר בניהו בן יהוידע מביא דברי הבאר שבע ,וכתב דלפי
הרבה ,שנחשבים רבים אפילו לגבי שאר דורות .אכן מודה ריש לקיש דאחר קושייתו שהוא מקשה מדוע נפרש 'בדורותיו' לגנאי ,הרי כמו כן יש לדרוש
שנעשו לו נסים רבים בכניסתו לתיבה ,נתמעטו זכיותיו ,ושוב לא נחשבים לשבח ,לפי הנחה זו לא הועיל כלום במה שמתרץ דרבי יוחנן אמר כן לפי
כלום לגבי שאר דורות .אבל רבי יוחנן דורש 'בדורותיו' לגנאי ,על הזמן אחרי שיטתו שדורש מקרא ד'מפני מי המבול' שהיה מחוסר אמנה ,כי גם בקרא
שום איזה דבר ,אז בזה נמשך אליו הדבר ההוא ובא בשלימות. א[ בספר אוהב ישראל פרשת נח מביא בשם הרה"ק רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב
זצ"ל שתמה במה שכתב רש"י דאף נח מקטני אמנה היה ,מאמין ואינו מאמין,
והנה נח הצדיק בוודאי האמין בשלימות בכל אשר דיבר אליו השי"ת בכל
שיבוא המבול עד שדחקוהו המים ,וכתב דהוא פלא גדול לחשוד את נח הצדיק
לבבו ובכל נפשו בתמימות כדרכו הטוב מאז ומקדם .אכן עם כל זה היה מתיירא
שהיה מקטני אמנה בהשי"ת ח"ו.
להאמין באמונה שלימה בכל לבבו על ביאת המבול ,כי היה חושש אולי יהיה
הוא הגורם להבאת המבול ,שעל ידי שלימות אמונתו יומשך בוודאי מזה הבאת
המבול .ולא היה יודע האיך ליתן עצות בנפשו מה לעשות .ולכן היה מאמין ואינו וכתב כי 'אמונה' יש לו שני פירושים .א' ,כפשוטו האמנת הדבר שבודאי יהיה
מאמין ,דהיינו שבאמת היה מאמין בה' ,אבל היה ירא לקבוע הדבר בדעתו כך .ועוד נכלל ב'אמונה' ענין של המשכה וגידול ,על דרך 'ויהי אומן את הדסה'
להאמין בשלימות שהשי"ת יביא המבול ,כי אולי יהיה הוא הגורם לזה ,עד )אסתר ב'( והיינו ,כי באמונה יש כח זה שעל ידי האמונה יומשך הדבר הזה
שדחקוהו המים. ממקורו ויבוא ,והיינו שאם אדם מאמין בהשי"ת ובוטח בו באמונה שלימה על
א
סנהדרין דף קח
מאמר 'איש צדיק תמים היה בדורותיו'
'צדיק תמים' היה צריך עזר לתומכו .ולכן בתחילת הפרשה דכתיב 'נח איש שיצא מן התיבה ,כי אז נגרעו זכויותיו ,ופלוגתת רבי יוחנן וריש לקיש הוא,
צדיק "תמים" היה בדורתיו' ,כתוב 'את האלהים התהלך נח' ,כי כדי שיהא דריש לקיש סובר דמה שאמרה תורה בדורותיו הוא לומר שלפני המבול היו
'צדיק תמים' היה צריך סעד לתומכו ,אבל בהמשך הפרשה דכתיב 'כי אותך לו הרבה זכויות ,דכיון שהתורה עוסקת בשבחו של נח לומר 'צדיק תמים
ראיתי צדיק לפני בדור הזה' ולא כתיב 'תמים' ,עד שיעור היותו 'צדיק' ללא היה' מסתבר ד'בדורותיו' הוא גם מן השבח שאילו היה בדור אחר היה צדיק
'תמים' לא היה צריך סעד לתומכו. יותר .ורבי יוחנן סובר ד'בדורותיו' היינו שאחרי מי המבול היה צדיק רק לפי
דורו ולא בדור של אחרים ,והוא סובר דכיון דכתיב 'היה' שהוא לשון יתר,
וכתב דלגבי מדרגת 'צדיק' יש לדרוש אותו לשבח ,דמה אם בדורו של למדין מזה שאחרי המבול היה רק צדיק לפי דורו ולא בדורות אחרים.
רשעים היה מתחזק מאליו להיות צדיק ,כל שכן אם היה בדורו של אברהם
ובתורת משה לחתם סופר כתב על פלוגתא זו דאלו ואלו דברי אלהים
אבינו ע"ה היה צדיק יותר ,ולכן אמר לו הקב"ה 'אותך ראיתי צדיק לפני'
חיים ,דהנה רש"י מפרש במאה"כ 'את האלהים התהלך נח' ,דבאברהם כתיב
בלי סעד 'בדור הזה' כל שכן בדור של צדיקים .אמנם לגבי מה שנח היה
'אשר התהלכתי לפניו' כי אברהם היה מתחזק ומהלך בצדקו מאליו ,אבל נח
גם 'תמים' ,שלזה היה צריך סעד לתומכו ,אלו היה נח בדורו של אברהם לא
היה צריך סעד לתומכו ,ע"כ .ולכאורה יש לתמוה ,שהרי להלן כתיב 'כי אותך
הי' נחשב זה לתמימות ,כי אברהם אבינו היה תמים בלי סעד ,כמאה"כ
ראיתי צדיק לפני בדור הזה' ,ומדכתיב 'צדיק לפני' משמע שלא היה צריך
)בראשית י"ז( 'התהלך "לפני" והיה תמים' ,אבל נח מה שהיה צדיק 'תמים'
סעד לתומכו.
היה רק בדורותיו ,ולא בדורו של אברהם אבינו ע"ה ,כי 'את האלקים התהלך
נח' שהיה צריך סעד לתומכו ,לא כן אברהם אבינו שהיה תמים בלי סעד וכתב דנח היה לו מדרגת 'צדיק' ומדרגת 'צדיק תמים' .וכדי שיהא לו
לתומכו. דרגת 'צדיק' בלבד ,לא היה צריך עזר לתומכו ,אבל כדי שיהא לו מדרגת
-ב-
נח מחמת ענוה יתירה שהיה בו לא ראה בעצמו שיהא ראוי להתפלל על דורו
והוספות מדוע בשאר מנהיגי הדור אין מייחסין מעלתם כלפי דור אחר,
ואצל נח דורשין מעלתו כלפי דור אחר /הקב"ה התרעם על
והטעם שבאמת לא התפלל נח על בני דורו ,בקדושת לוי )תחילת פ' נח( נח על שלא התפלל על דורו /נח היה סובר שגם הוא אינו ראוי
כתב דזה מפני שנח הגם שהיה צדיק גדול ותמים ,היה קטן בעיניו מאוד, להינצל מגזירת המבול
ולא היה לו אמונה בעצמו שהוא צדיק מושל ,ושהוא יכול לבטל הגזירה, -זוהר הק' ,קדושת לוי ,באר משה -
אדרבה היה חשוב בעיניו כשאר הדור ,והיה חושב אם אני אהיה ניצול
ב .בספר באר משה פ' נח )מאמר ראשון( מקשה במה שאומר רבי יוחנן
בתיבה ,ואני אין צדיק יותר משאר הדור ,המה גם כן ינצלו ,לכן לא היה
דמקרא ד'בדורותיו' למדין דלפי דורו היה צדיק ואלו היה בדור של
מתפלל על הדור.
צדיקים לא היה נחשב לכלום ,שהרי בגמ' ר"ה דף כ"ה :אמרו דיפתח בדורו
וכבר כתוב כן במדרש )בר"ר ל"ב( ואני כאשר עשו כן עשיתי ,ומה ביני כשמואל בדורו ,ללמדך שאפילו קל שבקלין ונתמנה פרנס על הציבור ,הרי
לבינם ,אלא שגמלתני טובה ואמרת לי 'בא אתה וכל ביתך אל התיבה'. הוא כאביר שבאבירים .ואומר' ,ובאת אל השופט אשר יהיה בימים ההם'
לומר שאין לך אלא שופט שבימיו .וא"כ מדוע אצל נח דורשים אותו לגנאי
וכתב בבאר משה שם דנח היה לו ענוה שלא כפי הראוי ,כי מחמת מחמת השוואה לגדולי דורות אחרים ,ואין הולכים אחר שופט שבימיו.
ענוותנותו לא הבין שעליו להתפלל על דורו אע"ג שהקב"ה רמז לו 'כי אותך
ראיתי צדיק לפני' ,והיה לו להבין שהקב"ה אינו משבחו לשם התפארות,
אלא לחזקו ולעודדו שיתפלל להצלת הדור ,ואילו נח מתוך ענוה מדומה חשב אכן הוא מבאר דהיה הבדל רב בין נח בדורו ובין שאר צדיקים בדורם.
שהוא עצמו אינו ראוי להינצל ודי לו שהקב"ה מצילו ,וכל שכן שאינו ראוי דהנה בזוהר חדש )דף כ"ג (.אמרו דכשיצא נח מן התיבה וראה כל העולם
להתפלל על אחרים. חרב התחיל לבכות ,ואמר ,רבוש"ע נקראת רחום היה לך לרחם על בריותיך.
השיבו הקב"ה ,רועה שוטה ,עכשיו הנך אומר כן ,מדוע לא אמרת כן
והוא מוסיף דאע"ג שנח הבין ממה שאמר לו הקב"ה 'בדור הזה' שדוקא כשאמרתי לך )בראשית ז'( 'כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה -ואני הנני
בדור זה הוא צדיק אבל לפי האמת אינו צדיק ,עם כל זה מחובתו של צדיק מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר' הרי מה שאמרתי לך כן
הדור לא לשים לב למצבו האישי ,אלא להתחנן לפני השי"ת שיחוס על הדור היה כדי שתבקש רחמים על העולם ,ואילו אתה כששמעת שתהא ניצול
ויבטל את הגזירה ,ולהבין שלכך אמר לו הקב"ה 'כי אותך ראיתי צדיק' כדי בתיבה לא עלה על לבך רעת העולם ,ועשית תיבה ונצלת ,ועכשיו שנחרב
שימסור נפשו לכפר על דורו .אלא שמחמת ענוותנותו שלא במקום הראוי העולם פתחת את פיך לפני בתחנונים .מיד ששמע כן מפי הקב"ה ,הקריב
נכנס בו רפיון ונמנע לבקש על דורו. קרבנות לפני ה' ,כדכתיב 'ויעל עולות במזבח' ,ע"כ.
ומטעם זה יש שדורשין 'בדורותיו' לגנאי ,כי שאר הצדיקים התפללו על
בני דורם ,כמו שמצינו באברהם אבינו ע"ה שהתפלל על אנשי סדום ,וכן כיוצא בזה ,בזוהר הקדוש )נח דף ס"ז (:כתב על מאה"כ )ישעיה נ"ד( 'כי
משה רבנו כשחטאו ישראל התפלל ועורר עליהם רחמים לכפרת החטא ,אבל מי נח זאת לי' דלכן נקרא המבול 'מי נח' ,כי נח גרם זאת על שלא התפלל
נח מאחר שלא התפלל כלל על דורו ,שמטעם זה קראו הקב"ה 'רועה שוטה', על בני דורו ,כי הקב"ה הוא מקור הטוב ורוצה להטיב ומרחם על בריותיו,
כלומר שאינו ראוי להיות רועה לדורו ,כי הרועה מוסר נפשו על צאן מרעיתו, ונפשו כביכול איותה לתפלת הצדיקים שיעוררו רחמים על בני דורם ויעש
ונח לא מסר נפשו להתפלל עליהם ,לכן יש דורשין 'בדורותיו' לגנאי .ב[ בקשתם ,ולפי שלא התפלל על הדור לכן נקרא המבול מי נח .וראה השלמות
הדור ,אז 'ויחל משה את פני ה' אלהיו' ומסר נפשו עליהם עד שאמר 'אם תשא נח מחמת ענוותנותו לא התפלל על דורו ,אכן משה רבנו ,שהיה גלגול
חטאתם ואם אין מחני נא מספרך'. נח ,תיקן פגם זה במה שמסר את נפשו להתפלל ולכפר על עון דורו
-זוהר הק' ,קדושת לוי ,פני דוד -
ובספר פני דוד להחיד"א בפרשת כי תשא )ד"ה ואם( מביא דמשה רבנו היה ב[ בספר קדושת לוי פרשת נח )ד"ה בפסוק כי( מביא בשם זוהר הקדוש דמה
גלגולו של נח ,כי כן כתב בספר מגלה עמוקות שמשה רבנו היה נשמת נח ונשמת שאמרו משה רבנו )שמות ל"ב( 'מחני נא מספרך'' ,מחני' הם אותיות 'מי נח' ,כי
שת ,וזה מרומז סוף פ' תרומה והתחלת פ' תצוה דכתיב 'נחשת ואתה' ,והיינו 'נח' משה תיקן נשמת נח שלא ביקש על דורו ,ובזה שמסר משה נפשו בשביל ישראל,
שת' 'ואתה' וזה שאמר משה רבנו 'מחני נא' שזהו האותיות 'מנח אני' ,ולכן מסר תיקן לנשמה דנח ,כי משה היה כלול מכל הנשמות .והיינו ,כי אע"ג שעל משה
נפשו על דורו לתקן פגם של נח ואמר שלא יהא שמו נזכר ,ולכן בפרשת תצוה רבנו אמור )במדבר י"ב( 'והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על פני
לא נזכר שמו אלא ברמז 'ואתה' כי שם נזכר 'נחשת ואתה'. האדמה' ,עם כל זה לא היה בזה סתירה שבשעה שצריכים להתפלל לכפר על
ב
