שער המלך · Shar Hamelech — נח (2026-10-12)

דבעי רחמי על עלמא, 'ויאמר א'להים לנח :קץ כל
ואיתחזי לאגנא עלוי; כגון :רבי בשר בא לפניי ,כי מלאה
שמעון בר יוחאי ,דלא הארץ חמס מפניהם; והנני
איצטריך עלמא ביומוי להאי משחיתם את הארץ .עשה לך
אות; דהא הוא אות – סימנא תיבת עצי גופר .קינים תעשה
בעלמא הווה ,דלא הווה גזירה את התיבה; וכפרת אותה
דאיתגזר על עלמא לעילא, מבית ומחוץ בכופר .וזה אשר
דלא מבטל לה! והיינו דכתיב תעשה אותה :שלוש מאות
(ש"ב כג ,ג)' :מושל באדם'; אמה אורך התיבה; חמישים
קודשא בריך הוא מושל אמה רוחבה; ושלושים אמה
באדם; ומי מושל בקודשא קומתה .צוהר תעשה לתיבה;
בריך הוא ,כביכול? צדיק! ואל אמה תכלנה מלמעלה;
דקודשא בריך הוא גזיר – ופתח התיבה בצידה תשים;
ואיהו מבטל .כגון רבי שמעון תחתיים ,שניים ושלישים
בר יוחאי :דיומא חד ,הווה תעשה .ואני ,הנני מביא את
יתיב אבבא דתרעא דלוד. המבול מים על הארץ ,לשחת
זקוף עינוי ,חזא שימשא כל בשר אשר בו רוח חיים
דנהיר ,ואסתים נהורא ג' מתחת השמיים .כל אשר
זימנין .אדהכי ,איתחשך בארץ – יגווע .והקימותי את
נהורא ,ואתחזי ביה בשימשא בריתי איתך :ובאת אל התיבה,
אוכמא וירוקא .אמר ליה לרבי אתה ,ובניך ,ואשתך ונשי בניך
אלעזר בריה :תא אבתראי איתך' (בראשית ו ,יג-יח).
ברי ,ונחמי :דהא ודאי גזירה מי המבול – מי נח
איתגזר לעילא ,וקודשא בריך
הוא בעי לאודעא לי! דודאי כתב הלבוש (או"ח סי' תרסט):
תלתין יומין תליא ההוא מילתא 'לפרשת נח ,מפטירין בישעיה
דאיתגזר לעילא ,ולא עביד (נד ,א)' :רני עקרה'; משום דכתיב
קודשא בריך הוא – עד דאודעיה בה (שם ,ט)' :כי מי נח זאת לי וגו'',
לצדיקייא .הדא הוא דכתיב (עמוס ג ,ז): שהיא מעין הפרשה'.
'כי לא יעשה ה' א'להים דבר – כי אם גלה והנה ,עניין הכינוי למי המבול' ,מי נח' –
סודו אל עבדיו הנביאים' .וכו''. נתבאר בזוהר (ויקרא טו' :).אמר ליה נח [לקדוש ברוך
הוא] :ולי ,מה את עביד? אמר ליה' :והקימותי את בריתי איתך
עשה לך -להצלתך
וגו' ,עשה לך תיבת עצי גופר' .ולא בעי רחמי על עלמא,
הביא דברי הזוהר רבינו אברהם סבע בספר צרור המור (פרשת
ונחיתו מייא ,ואובידו בני עלמא .ובגין כך – 'מי נח' כתיב; 'מי
נח)' :ולכן נקרא 'קץ כל בשר' :לפי שהוא מכלה מנפש ועד נח' ודאי :דביה הוו תליין! דלא בעי רחמי על עלמא!
בשר ,והוא מחשיך פני הבריות; הוא שטן ,הוא יצר הרע (ב"ב
'מכאן אמר רבי יוסי :מאי דכתיב (בראשית ט ,כ)' :ויחל נח איש
טז ,).הוא 'צפוני' (זוהר בהר קי .).והיינו דתנינן (זבחים ה ,ב)' :פרים
האדמה'; 'ויחל' – כמה דאת אמר (במדבר ל ,ג)' :לא יחל דברו';
הנשרפים[ ,ו]שעירים הנשרפים ,שחיטתן בצפון' – כדי
דאתעביד חול' .איש האדמה' – דבגיניה אשתציאו בני עלמא,
להשקיט רוח צפוני (זוהר שם) .ובכאן ,היה ראוי לנח ,כשראה
דלא בעא רחמי עלייהו.
שה' אמר ליה שהשטן עומד לפני ה' לבקש דין – להתפלל
עליהם ,או להקריב עליהם קרבן ,להסיר חרון אף מן העולם; 'דבר אחר' :איש האדמה' – דבגיניה אתקיימת ,לבתר
ולמסור נפשו על צאנו ,כמו שעשה משה רבינו עליו השלום, דאשתציאו קדמאי; דכתיב (בראשית ח ,כא)' :לא אוסיף לקלל
שאמר (שמות לב ,לב)' :ואם אין – מחני נא' .אבל הוא לא עשה עוד את האדמה בעבור האדם וגו''.
כן; אלא שאל צורכו ,והצלת עצמו .ואמר ,כשאמר ה' 'והנני 'תאנא' :מי נח' אקרון; דהוא גרים ,דאקרון על שמיה .אמר רבי
משחיתם את הארץ' :ולי מה אתה עושה? ואז השיב לו ה': יוסי' :זאת לי' מה קא מיירי? אלא :אמר קודשא בריך הוא' :מי
'עשה לך תיבת עצי גופר' :לך ,להצלתך. נח' גרמו לי דאיגלי זאת בעלמא; דכתיב' :ואני זאת בריתי
'ולכן כתבו בזוהר ,שאמר הכתוב 'כי מי נח זאת לי'; 'מי אותם' (ישעיה נט ,כא)' :זאת אות הברית וגו' ,את קשתי נתתי
המבול' נקראו (ז ,ז ועוד) ,ולא 'מי נח'! ולמה אמר 'מי נח', בענן' (בראשית ט ,יב); כלומר :לית מאן דאשגח אלא ליקרא
שנקראו על שמו? לפי שהוא סיבת השחתת העולם; אחר דשמי ,דרמיזא ב'זאת'; ומאן גרים לי? 'מי נח'!
שלא התפלל ,או לא הקריב קרבן עליהם! וזהו 'עשה לך' .אבל 'מכאן ,סימנא לחסידא זכאה :דלא אתגלייא האי קשת ביומוי,
משה ,רועה נאמן ,כשאמר לו הקדוש ברוך הוא (שם ,י): ולא איצטריך עלמא בימוי להאי 'אות' .ומאן איהו? ההוא
בריך הוא (שופטים ו ,יד)' :לך בכוחך זה ,והושעת את ישראל 'ואעשה אותך לגוי גדול' – לא נתקרר דעתו בכך; והתחיל
מ[כף] מדין!' מהו 'בכוחך זה'? טיבותא דאמרת על בניי!' להתפלל ,ואמר (שם ,יא)' :ויחל משה את פני ה' א'להיו'; שהוא
כמו (אסתר ד ,ד)' :ותתחלחל המלכה מאוד'; לומר :שבתפילתו,
מי נח זאת לי
הכאיב פני ה' א'להיו ,שהם פנים של זעם – עד שהעבירה
מחוייבות זו ,ללמד זכות על בני ישראל ,טמונה בפסוק 'כי מי מלפניו (עי' ברכות ז ;.תיקו"ז תיקון שבעים קכט ;:ושוח"ט מזמור יח),
נח זאת לי' .וכמו שהבאנו שדקדקו בזוהר לשון זו ,ש'מי נח' ואמר (שמות שם ,יד)' :וינחם ה' על הרעה'; לומר :שכשראה איש
גרמו לגלות 'זאת' בעולם' ,זאת אות הברית :את קשתי נתתי כזה רועה נאמן ,מסר עצמו על צאנו – לקח נחמה גדולה על
בענן' .שאין מי שישגיח על העולם ויתפלל עליו ,אלא הקדוש הרעה שדיבר לעשות לעמו .ואמר :אם לא עשיתי זה ,אלא
ברוך הוא עושה לכבוד שמו הרמוז ב'זאת' (ראה בפי' הסולם שם כדי לבחון זה האיש – די!'א'.
אות רלח).
רעיא שטיא
כן נראה לרבינו יעקב סקילי תלמיד הרשב"א בספר תורת
עוד הפליגו בזוהר (השמטות ח"א רנד ,):שעל שלא ביקש על בני
המנחה (פרשת צו דרוש מא עמ' )383שכתב ,אחר שביאר יסוד
דורו – כינו את נח 'רעיא שטיא'' :מה השיב הקדוש ברוך הוא
המילה 'זאת' ,שבאה כ'סימן ואות להורות על ייחוד ה'
לנח ,כשיצא מן התיבה וראה את העולם חרב ,והתחיל לבכות
ואמיתת מציאותו'' :ועל זה נאמר' :כי מי נח 'זאת' לי וגו'';
לפניו ,ואמר :ריבונו של עולם! נקראת 'רחום'! היה לך לרחם
כלומר :ממי המבול שהבאתי ,נתתי 'זאת' הברית להנהיג בה
על בריותיך וכו'! השיבו הקדוש ברוך הוא ואמר :רעיא שטיא!
עולמי .וזה שייחס מי המבול בנח ,ואמר 'מי נח' ,ולא אמר 'מי
השתא אמרת דא? למה לא אמרת בשעתא דאמרית לך (ז ,א):
המבול'; מפני שהוא גרם לשחת הארץ :שלא ביקש רחמים
'כי אותך ראיתי צדיק לפניי וגו'' ,ואחר כךב 'הנני מביא את
על אנשי דורו ,כדרך שמבקשים הצדיקים על אנשי דורם'.
המבול מים' ,ואחר כך 'עשה לך תיבת עצי גופר'; כל האי
והיינו דהקדוש ברוך הוא מזכיר 'מי נח' על ידי הקשת, אתעכבית ואמרית לך ,בגין דתיבעי רחמין על עלמא; ומכדין
להזכיר הברית; ובכלל זה רמז בלשון 'מי נח' להזכיר לאדם שמעתא דתשתזיב בתיבותא – לא עאל בליבך למיבעי רחמין
את מחויבותו ואחריותו על הכלל .וגם זה נרמז בקשת, על יישובא דעלמא ,ועבדת תיבותא ,ואשתזיבת; וכען,
להזכיר מחוייבות האחריות! דאתאביד עלמא – פתחת פומך למללא קדמי בעיין
ותחנונים? כיון דחזא נח כך – אקריב קרבנין ועלוון; דכתיב (ח,
אחריות על הכלל
כ)' :ויקח מכל הבהמה הטהורה ,ומכל העוף הטהור וגו''.
אכן ,מחוייבות זו – לא רק מ'מי נח'; אלא אחריות שכמוה כדין
'אמר רבי יוחנן :בוא וראה ,מה בין צדיקים שהיו להם לישראל
ערבות של ישראל ,שעליה אמרו (ע"ז יח .שבת נד :):מי שבידו
אחר נח ,ובין נח :נח לא הגין על דורו ,ולא התפלל עליהם
למחות באנשי עירו ולא מוחה – נתפס בעוון אנשי העיר.
כאברהם; דכיון דאמר קודשא בריך הוא לאברהם (בראשית יח,
וכנפסק בשולחן ערוך (הגה יו"ד סי' קנז סע' א).
כ)' :זעקת סדום ועמורה כי רבה' ,מיד – 'ויגש אברהם ויאמר
כך כתב בספר הכתב והקבלה (בראשית לד ,כז)' :אשר טימאו'. וגו'' ,והירבה תחנונים לפני הקדוש ברוך הוא ,עד ששאל
כלומר :אשר גרמו וסבבו הטומאה .כי אף שאנשי שכם לא היו שאם ימצא עשרה צדיקים – שיכפר לכל המקום בעבורם
פועלים עצמיים בדבר הנבלה – מכל מקום ,מפני שהיו (שם ,לב) ,וחשב אברהם שהיו בעיר עם לוט ואשתו ובנותיו
יודעים בו ושותקים ,וגם התרצו להימול ,והשתדלו לייפות עשרה צדיקים ,ולפיכך לא התפלל .אחר כך בא משה,
הדבר – לכן נתייחסה המעשה גם אליהם .על דרך 'מי שבידו והתפלל ,והגין על דורו; כיון שאמר הקדוש ברוך הוא (שמות
למחות ואינו מוחה – הוא נתפס בו'. שם ,ח)' :סרו מהר מן הדרך' ,מיד – עמד משה בתפילה' :ויחל
משה וגו'' ,עד שאחזתו חלחלה .רבנן אמרי :לא הניח משה
'הלוא תראה :כי מי המבול ,שהיו באמת לרשעת עוון הדור
להקדוש ברוך הוא ,עד שנתן נפשו עליהם מן העולם הזה
ההוא – וקראו הכתוב 'מי נח'; ככתוב' :אשר נשבעתי מעבור
ומן העולם הבא; דכתיב' :ואם אין – מחני נא מספרך אשר
מי נח [עוד] על הארץ' .על שהאשים ונמנע להתפלל עליהם
כתבת' .אמר רבי יוסי :מהכא (תהלים קו ,כג)' :ויאמר להשמידם;
ולהצילם – נקראו 'מי נח' ,שהוא היה סיבה לאבד הדור ההוא!
לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו'.
כדאיתא במכילתא דרבי שמעון בר יוחאי [ספר הזוהר]; ובזה
אין צורך לתוספות דברים'. 'אמר רבי יהושע :מה ראה נח שלא ביקש רחמים על דורו?
אמר בליבו :אולי לא אמלט? דכתיב' :כי אותך ראיתי צדיק
עיקר הלקח מהפרשה' :מי נח'!
לפניי בדור הזה'; כלומר :לפי הדור; ולפיכך לא ביקש רחמים
העניין מדהים :חכמים תיקנו להפטיר הפטרה זו ,רק בשביל עליהם .אמר רבי אלעזר :אפילו הכי – הווה ליה למיבעי רחמי
איזכור 'מי נח'! למדנו ,שמה שיש ליקח מהפרשה – הוא זה על עלמא ,בגין דניחא ליה לקודשא בריך הוא מאן דיימר טבא
המסר :חובת אחריות היחיד על הכלל! ומנהיג שאינו נוטל על בנוי .מנא לן? מגדעון בר יואש :דלא הווה זכאי ,ולא בר
אחריות – הרי האשמה תלויה בו! זכאי; ומשום דאמר טיבותא על ישראל – אמר ליה קודשא
ב א"ה .בתורה הקדים הכתוב לומר 'הנני מביא' ,ואחר כך אמר לו 'כי א א"ה .ראה בשמות רבה (פ' מב סי' ט) שבעצם האמירה 'הניחה לי'
אותך ראיתי' .ועל כל פנים גם בהמשך הכתובים יש בדומה לזה .ואין (שם ,י) – רמז הקדוש ברוך הוא למשה ,שהוא מבקש
מוקדם ומאוחר בתורה. שיפייסנו.
זו לשון הרמח"ל במסילת ישרים (פי"ט)' :ואמנם עוד עיקר ב' אחריות תפילה על הכלל
יש בכוונת החסידות ,והוא טובת הדור .שהנה ,ראוי לכל אולם נראה ,דבזה גילו חז"ל :שלא רק מי שיכול למחות ואינו
חסיד ,שיתכוון במעשיו לטובת דורו כולו; לזכות אותם ולהגן מוחה נתפס; אלא אפילו אם אינו יכול למחות ,אבל יכול
עליהם! והוא עניין הכתוב (ישעיה ג ,י)' :אימרו צדיק כי טוב ,כי להתפלל ,ואינו מתפלל – גם הוא נתפס!
פרי מעלליהם יאכלו'; שכל הדור אוכל מפירותיו! וכן אמרו
חז"ל (ב"ב טו' :).היש בה עץ' (במדבר יג ,ח) – אם יש מי שמגין על כן מצאנו ברוצח בשגגה ,שנצטווה (במדבר לה ,כח)' :כי בעיר
דורו כעץ. מקלטו ישב עד מות הכהן הגדול .ואחרי מות הכהן הגדול –
ישוב הרוצח אל ארץ אחוזתו'ג.
'ותראה ,שזהו רצונו של מקום :שיהיו חסידי ישראל מזכים
ומכפרים על כל שאר המדרגות שבהם .והוא מה שאמרו ז"ל ואמרו במשנה מכות (יא' :).לפיכך ,אימותיהן של כהנים
בלולב ומיניו (ויק"ר פ' ל סי' יב) :יבואו אלה [צדיקים שיש בהם מספקות להן מחיה וכסות :כדי שלא יתפללו על בניהם
תורה ומעשים טובים כאתרוג שיש בו טעם וריח וכו'] ויכפרו שימותו' .ואמרו בגמרא' :טעמא – דלא מצלו; הא מצלו –
על אלה [שאין בהם]; שאין הקדוש ברוך הוא חפץ באובדן מייתי! והכתיב (משלי כו ,ב)' :כציפור לנוד ,כדרור לעוף; כן
הרשעים; אלא מצוה מוטלת על החסידים להשתדל לזכותם קללת חינם לא תבוא!' אמר ההוא סבא :מפירקיה דרבא
ולכפר עליהם. שמיע לי :שהיה להן לבקש רחמים על דורן ,ולא ביקשו!
'וזה צריך שיעשה בכוונת עבודתו ,וגם בתפילתו בפועל; 'ואיכא דמתני :כדי שיתפללו על בניהם שלא ימותו .טעמא –
דהיינו :שיתפלל על דורו ,לכפר על מי שצריך כפרה; ולהשיב דמצלו; הא לא מצלו – מייתי! מאי הווה ליה למעבד? הכא
בתשובה מי שצריך לה ,וללמד סניגוריא על הדור כולו! אמרינן :טוביה חטא – וזיגוד מנגיד? התם אמרי :שכם נסיב –
ומבגאי גזיר? אמר ההוא סבא :מפירקיה דרבא שמיע לי:
'וכבר אמרו ז"ל (יומא עז ).על הפסוק (דניאל י ,יב) 'ואני באתי שהיה להן לבקש רחמים על דורן ולא ביקשו!
בדבריך' ,שלא חזר גבריאל ונכנס לפנים מן הפרגוד – אלא
כשלימד סניגוריא על ישראל .וגדעון נאמר לו' :לך בכוחך זה' 'כי הא ,דההוא גברא דאכליה אריא ברחוק תלתא פרסי מיניה
– לפי שלימד סניגוריא על ישראל; כי אין הקדוש ברוך הוא דרבי יהושע בן לוי ,ולא אישתעי אליהו בהדיה תלתא יומי!'
אוהב – אלא למי שאוהב את ישראל! וכל מה שאדם מגדיל כלומר :האחריות הרובצת – היא גם על תפילה!
בתלת עלמין וזמין לגבייהו'. ג יומא דאשכבתיה דמרן זיע"א ג' חשון
דהיינו לא רק בעולם העליון הוא משפיע חיים; אלא גם בזה בשולי המאמר ,ביומא דאשכבתיה דמרן מר חמי זיע"א [ג' חשון
העולם .שכשם שבחייו היה משפיע חיים על בני דורו – כן בפטירתו תשפ"ז] מצאתי שגם יום זה מסוגל ,לפי מה שהביא מרן החיד"א
משפיע חיים עליהם ,ויותר בפטירתו .ובעיקר לאלו שהיו קרובים (דבש לפי מערכת כ אות ז)' :כהן גדול .מאי דכתיב 'עד מות הכהן הגדול';
אליו ,הקרוב קרוב קודם .וזהו עניין 'שבק חיים לכל חי'. הטעם – כי במותו ילקט עימו כל אינון נשמתין דאזלין ערטילאין,
וכבר אמרו בחולין (ז' :):דאמר רבי חמא בר חנינא :גדולים צדיקים ואז עולה עימו נשמת הנרצח .ולכן ,אחר שזה הנרצח הולך אל
במיתתן – יותר מבחייהן; שנאמר (מ"ב יג ,כא)' :ויהי הם קוברים איש, המנוחה – אז גם כן הרוצח ישוב אל נחלתו.
והנה ראו את הגדוד; וישליכו את האיש בקבר אלישע .וילך ויגע 'וכן היו נוהגים הכנענים שבארץ ישראל :היו מכניסים מתיהם
האיש בעצמות אלישע ,ויחי ויקם על רגליו' .נמצא כי חיות ממש בארונות במערות ,עד מות אחד גדול הדור .ואז מוליכים כולם
הם משפיעים אחר פטירתם[ .א"ה .ראה עוד במאמר 'מסירת לקברו באותו יום; כי על ידי אותו הגדול – ינוחו במשכבותם על
התורה' לפרשת בהעלותך]. מנוחתם כל השאר .והנה באותו יום שעברו המרגלים – מת איוב,
בצער ודמעות על פטירת צדיק ,נבנות הנשמות שלא זכו שהיה גדול הדור; והוציאו ארונותיהם .לכך חשבו המרגלים
מצאתי ,שהדברים מבוארים יותר בספר מגיד מישרים (פ' כי תצא): שהארץ היא 'אוכלת יושביה' (במדבר יג ,לב) .ליקוטי גורי האר"י ז"ל
'וכי היכי דכד אתי צדיקא להאי עלמא ,מייתי עימיה כמה נשמתין כתב יד [א"ה .וכן הוא בש"ך על התורה (שם ,ובגימטריאות)].
דאתיין לאלוואה יתיה וליקרא ליה ,כמא דאמרן; וזכי בהו לאתנבאה ובדף על הדף (מכות יא ).הביאו להאדמו"ר הלב שמחה מגור ,שכתב
[להתבנאה .כ ן צריך לומר ,וכן העתיקוהו רבים; וכן להלן] בגופי – לפי זה' :שכמו שבעת מיתת הצדיק יש עלייה לנשמות נידחות – כן
הכי כד מסתלק מעלמא ,וספדין ליה; אתו הנך נשמתין דלא זכו הוא בכל שנה ביום דהילולא של הצדיק ,יש עליה לנשמות
למיעל לגנתא ,ומתחברי בהדיה בהוא הספדא; ובההוא זכו זכאן הצריכות תיקון'.
לאתנבאה בהאי עלמא בגופי .דאיהו מסתלק לעילא ,ואינון נחתין ינוחו על משכבותם
לאתנבאה בגופי. לפי זה נראה לבאר הפסוק (ישעיהו נז ,ב)' :יבוא שלום ,ינוחו על
'והיינו רזא דהספדא ובכיא על צדיקא :דבהנהו פתיחו דמתפתחין משכבותם ,הולך נכוחו' ,שנדרש בכתובות (קד ).על פטירת
מבועין לאושדא דמעין – מתפתחין מבועין עילאין ,לנחתא הנהו הצדיקים .לכאורה ,יש לתמוה :מדוע פתח וסיים בלשון יחיד' :יבוא'
נשמתין דקאמרן. ו'הולך' ,ובאמצע אמר הכתוב בלשון רבים' :ינוחו על משכבותם'?
'והיינו רזא 'ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם וגומ' ,ואחיכם כל בית אך לדברי האר"י – מיושב שפיר :כי במיתת הצדיק ,יבוא שלום
ישראל יבכו וגומ'' (ויקרא י ,ו) :דאי לא יבכו – 'על כל העדה יקצוף'! וינוחו גם אחרים על משכבותם.
'ומשום הכי קרינן ביום הכיפורים מיתת בני אהרן .ביום הכיפורים נראה הסבר העניין לפי האמור בדברינו כאן ,כי בפטירתו של
אסור בתשמיש המיטה ,משום דביום הכיפורים מסתלקא מלכות הצדיק ,חסרה תפילתו שהיה מתפלל על החיים ועל המתים .הרי
לנקטא נפשין דתפלג כולי שתא .וכיון דקרינן מיתת בני אהרן, שהיו תלויים בו בחייו; ולכן גם בפטירתו תלויים בו ,וזוכים לעלייה
ומצטערינן עלייהו – הווי כאילו מיתו בההוא יומא ,וספדו עלייהו; בזכותו.
ועל ידי כן מתוספי כמה אלפין ורבוואן נפשין למיחת בההוא שתא. גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם
'והיינו רזא דצדיקים מולידין במיתתהון יותר מבחייהון'. הראוני ,שכן כתב בתניא (איגרת הקדש סי' כז) בביאור דברי הזוהר (אחרי
בדברי המגיד מתחדש ,שלא רק בפטירת הצדיק וביום זכרונו הוא מות עא' :):צדיקא ,אף על גב דאיתפטר מהאי עלמא – לא איסתלק
משפיע חיים; אלא אפילו כשמצטערים עליו ומספידין אותו – ולא איתאביד מכולהו עלמין; דהא בכולהו עלמין אשתכח יתיר
נחשב כאילו מת באותו הזמן ,וגם אז משפיע חיים כביום מיתתו! מחייוי' .דבחייוי – אישתכח בהאי עלמא בלחודוי; ולבתר – אישתכח
שמיים ,וידי חובת הבריות .ויהי רצון שיהיו כל מעשינו לשם אהבתו לישראל – גם הקדוש ברוך הוא מגדיל עליו! ואלה הם
שמיים; אמן. הרועים האמיתיים של ישראל ,שהקדוש ברוך הוא חפץ
קדיש בהם הרבה :שמוסרים עצמם על צאנו ,ודורשים ומשתדלים
על שלומם וטובתם בכל הדרכים ,ועומדים תמיד בפרץ
'ויש לכוון באמירת הקדיש המרביץ תורה ,לג' דברים :על
להתפלל עליהם ,ולבטל הגזירות הקשות ,ולפתוח עליהם
התורה – בעבור נפשות המתים המחזיקים בתורה בידינו .ועל
שערי הברכה!
העבודה – בעד נפש אביו ואימו; כי ידוע כי הבן חייב לכבד
את אביו ואת אימו ,ומכבדו בחייו מכבדו במותו (קדושין לא;:
'הא למה זה דומה? לאב ,שאינו אוהב שום אדם – יותר ממי
שו"ע יו"ד סי' רמ סע' ט) .ואמרו בזוהר הקדוש (תיקו"ז הקדמה ז ):כי שהוא רואה שאוהב את בניו אהבה נאמנת .והוא דבר שהטבע
צריך להיות הבן כעבד לרבו ,לגבי אביו ואימוה .וזהו עבודה. יעיד עליו .והוא עניין כהן גדול שאמרו עליו' :שהיה להם
ועל גמילות חסד – היינו לכוון בעד נפשות המתים אשר מתו לבקש רחמים על דורם ,ולא ביקשו' .וכן אמרו' :ההוא גברא
בלא בנים; והרי באמירת קדיש ומכוון לעילוי נשמת המתים דאכליה אריא ברחוק תלת פרסי דרבי יהושע בן לוי ,ולא
הללו – הרי הוא עושה גמילות חסד ,וחסד שעושה עם אישתעי אליהו בהדיה' .הרי לך החובה המוטלת על
ד
המתים הוא חסד של אמת (זוהר אד"ר נשא קלג :ועוד) .ואשרי החסידים לבקש ולהשתדל על בני דורם!'
הזוכה במעשיו לעשותן לשם שמיים ,ולעשות נחת רוח אחריות על החיים והמתים
למתים ולחיים. ראיתי להביא כאן ,מה שכתב מרן רבינו חיים פלאג'י זצ"ל
'וזהו לפי מה שקיבלנו ,כי אמירת קדיש המרביץ תורה – הוא בשו"ת חיים ביד (סי' קיד)' :מה שנהגו בעירנו איזמיר ,יגן עליה
בעד המתים; וכדברי הגאון מז"ה [מר זקני הרב] ז"ל ,וכמו א'להים ,ובכמה עיירות ,שנותנים קדיש בתרא להרב מ"ץ
שכתבתי לעיל .ברם ,אנוכי אומר ,כי הטעם שנתקן לומר [מורה צדק] שבעיר – שמעתי מפי קדוש מורינו ורבינו הרב
קדיש בתרא הרב המרביץ תורה – הוא כי חיובא רמיא על כל הגדול מר זקני אור היר"ח [רבינו רפאל יוסף חזן ,בעל 'חקרי
רב ומנהיג בדורו ,להתפלל תמיד על בני דורו .ונוסח 'על לב'] ז"ל שהיה אומר :כי יען אמירת הקדיש הוא להגן על נפש
ישראל ועל רבנן וכו'' – הווי תפלה כוללת לבקש עליהם המת להצילו מן גהינם; והרי יש כמה מתים שבישראל שלא
רחמים .ובוא וראה בזוהר הקדוש בזוהר חדש (נח לח סע"ב), זכו לבנים שיאמרו קדיש עליו – לכן תיקנו שיאמר הרב מ"ץ
כמה הפליגו בזה ,שחייב כל רב ודיין שהוא ראש על העדה קדיש ,והוא מגין לכל נפשות מת שמתו שאין להם מי שיאמר
להתפלל תמיד על בני דורו; וכמה נתגנה נח על זה ,שלא קדיש בעדם .זה תוכן דבריו.
ביקש רחמים על דורו – עד שקראו הקדוש ברוך הוא 'רעיא 'והמנהג הוא ,דהיכא דהש"ץ [שליח ציבור] נוטל רשות מהרב
שטיא'! ועיין מה שכתבתי בספרי הקטן תוכחת חיים סדר נח, מ"ץ – ועל הרוב נותן לו רשות ואומר .ולכאורה היה נראה ,כי
מה שכתבתי בזה בסייעתא דשמיא .והוא טעם נכון; וקל לא נכון ליתנו לאחר ,אחרי שיש תועלת לנפשות המתים
להבין'. שאין מי שיאמר קדיש בעדם! ואפשר לומר :כי כיון שהוא
ש"ץ ,וברשות הרב מ"ץ הוא אומר קדיש – אפשר דאהני להו
כלומר :מוטל עלינו רגש אחריות ,לא רק על החיים איתנו;
אמירת קדיש זה גם לאלו .ואי נמי :לפעמים הרב מ"ץ
אלא אפילו על המתים :להתפלל בעדם ולבקש בעדם
ו מלבשתו ענווה ויראה ,ואינו רוצה ליטול שררה ולומר קדיש.
רחמים!
ובפרט ,כשיהיה הש"ץ אדם חשוב ותלמיד חכם .או לפעמים,
סנגוריא על ישראל שיש בבית הכנסת בני אדם שהם בתוך י"ב חודש על אביהם
עוד ראיתי להרדב"ז בתשובה (ח"ו סי' ב' אלפים רצד) ,עד כמה ואימם ,והוא מוחל להם; ואפשר כי כל כהאי גוונא ,זכות זה
הקדוש ברוך הוא שמח בתפילת הצדיקים על בניו ,ובלמדם עם אמירת קדיש ,ושעונה אמן אחריהם – מהני; והכל לשם
עליהם זכות' :שאלת ממני ,אם יש לו אצלי טעם ,למה הטריח שמיים.
הקדוש ברוך הוא את אליהו מהלך ארבעים יום ,עד אשר בא 'ואנוכי נוהג לומר קדיש אחרי פרשת איזהו מקומן וברייתא
אל הר א'להים ,והראהו כל אותה מראה (מ"א יט ,ח ואילך)? דרבי ישמעאל ,קדיש דרבנן .וגם אחר התפילה ללמוד פרק
והלוא בארץ ישראל ,אשר שם עיקר הנבואה והקדושה – אחד משנה ,ולומר קדיש דרבנן .ובזה אנוכי מכוון בעד נפשות
היה יכול להודיעו הנבואה! כי הר חורב ,אחר שנסתלקה כל מת הצריכים רחמים לנוח נר"ן [נפש רוח ונשמה] במנוחות
השכינה – לא נשאר בו שום קדושה! שאננות בעדן גן א'להים .וקדיש בתרא תמיד אנוכי מרשה
'תשובה :כבר ידעת ,שאין הקדוש ברוך הוא חפץ שילמדו על שיאמרו אחרים :הש"ץ ,או אנשים שהם בתוך י"ב חודש על
בניו קטיגוריא ,ולא דלטוריא ,אלא סנגוריא וזכות; ורוצה אביהם ואימם ושאר קרוביהם ,ובזה אנחנו יוצאים ידי חובת
הצהרים סהרורי ומרוגש .לשאלתי ,ביאר :הוא חלם חלום המסעיר ד א"ה .ראה עוד בזה במאמרים 'שה פזורה ישראל' ו'צופה נתתיך
אותו ,וסבור כי החלום אמת :בשנתו ,באו אליו צדיקים שנפטרו לבית ישראל' לפרשת קורח.
מכבר ,בטענה :למה לא הזכירם היום? אכן ,אבא זצ"ל היה ש"ץ ורב ה א"ה .תימה ש נעלמו דברי הזוהר הללו מרבינו האור החיים
בית הכנסת רבי מאיר בעל הנס בשכונת בקעה ,והיה נוהג כשהיה בראשון לציון (יו"ד סי' רמב סע' לד) שאין חיוב תשמיש כעבד אלא
מתפלל ומזכיר נשמות – להזכיר בכלל גם נשמות הצדיקים ,ואותם ברבו ולא באביו .וכמו כן נעלמו ממהר"י עייאש (בני יהודה דף נז ע"א)
שלא זכו שיזכירום .והנה הוא נזכר ,כי אכן באותה השבת ,שכח שחלק עליו מסברא גרידא ,וממרן החיד"א (ברכ"י יו"ד סי' רמ סק"א)
להזכירם! לפיכך באו אלו אליו בטענה ,להזכירו .מיד קם בזריזות שהעיר עליהם רק מהרמב"ם (פ"ו מממרים ה"ג).
ללכת לבית הכנסת ,ולהזכירם בפתיחת ההיכל של מנחה. ו זכורני ,ששבת אחת ראיתי את אדוני אבי מורי ורבי זצ"ל קם משנת
הרעש והאש (שם ,יא-יב) .והמתרגם [יונתן בן עוזיאל] אמר: שהצדיק יתפלל על הדור ,כאשר עשה אברהם אבינו עליו
'מלאכי רוחא' ,ו'מלאכי זיעא' ,ו'מלאכי אישתא' ,ו'קל השלום ,ולא כאשר עשה נח .ולכן כתיב 'מי נח' ,ונקראת על
דמשבחין בחשאי'; ורמז לו :אף על פי שיש לפניי שלוחים של שמו .ואליהו ז"ל ,לעולם היה מקנא; והכי איתא במדרש
זעם – חביב לפני קלא דתפילה ושבח בלחש! וזהו 'קול דממה (פדר"א פכ"ט) :אמר לו הקדוש ברוך הוא :לעולם אתה מקנא!
דקה' (שם) .ואמרו במדרש (תנדא"ז פ' ח) :המתין לו שלוש שעות קינאת בשיטים על גילוי עריות (במדבר כה ,יא); קינאת על
ועדיין עמד בדבריו הראשונים ,ואמר קנוא קנאתי; עד כאן. הברית ,דכתיב (מ"א שם ,י)' :כי עזבו בריתך בית ישראל'; חייך,
כיון שראה הקדוש ברוך הוא שעדיין הוא מקנא – אמר אין שאין ישראל עושין ברית – עד שאתה רואה בעיניך! וכו'.
זה ראוי לעמוד בעולם! אמר לו (שם ,טז)' :ואת אלישע [בן שפט ואתיא כמאן דאמר (פדר"א פמ"ז; זוהר כי תשא קצ ).פנחס – זה
מאבל מחולה] תמשח לנביא תחתיך'! לקחת נפשו – אי אליהו .והכי משמע נמי (שם ,ד)' :קח (נא את) נפשי; כי לא טוב
אפשר :שכבר נתתי לו את בריתי שלום (במדבר שם ,יב); להניחו אנוכי מאבותיי'; משמע :שהאריך כבר ימים הרבה .וכשראה
בעולם – אי אפשר; דלעולם יהיה מקנא ,ולא ילמוד סניגוריא הקדוש ברוך הוא שלעולם היה מקנא ,ולא היה מלמד על
על ישראל! הילכך ,יסתלק לעליוניםז. ישראל זכות ,ולא התפלל עליהם; אלא אדרבא :נשבע 'אם
'ואם תשאל :למה לא התפלל אליהו על הדור? לפי שהיו בהם יהיה השנים [האלה] טל ומטר – כי אם לפי דברי' (שם יז ,א);
שלוש העבירות החמורות :עבודה זרה ,וגילוי עריות, וראה בצערן של ישראל שהיו מתים ברעב ,ולא התפלל ,עד
ושפיכות דמים ,וחשב שלא תועיל התפילה .ומכל מקום ,היה שריחם הקדוש ברוך הוא בשנה השלישית ,ואמר (שם יח ,א):
לו לעשות מה שעליו; שכבר היו שם צדיקים הרבה' :כל 'לך הראה אל אחאב ,ואתנה מטר על פני האדמה'; ואפילו
הברכיים אשר לא כרעו לבעל ,וכל הפה אשר לא נשק לו' אחר שאמרו כל העם 'ה' הוא הא'להים' (שם ,לט) – לא התפלל
(מ"א שם ,יח); ובזכותם ,ובזכות תפילת הצדיק – היו השאר עליהם ,אלא אדרבא :שאל את נפשו למות; והיה הקדוש
ניצולים ,ולא יתקיים 'והיה הנמלט מחרב חזאל – ימית יהוא; ברוך הוא מתאווה שיתפלל על בניו!
והנמלט מחרב יהוא – ימית אלישע; והשארתי בישראל 'ואמר :וכי לא למד זה ממשה רבו ,שהתפלל לפניי כמה
שבעת אלפים :כל הברכיים אשר לא כרעו לבעל ,וכל הפה פעמים על ישראל ,ומסר נפשו עליהם? אמר :אעשה לו
אשר לא נשק לו' (שם יז-יח)!' רמזים ,ודברים אשר נעשה למשה רבו ,ויזכור מעשיו ,וילמוד
הרי למדנו עד כמה היא המחוייבות לרגש אחריות על הכלל: לבטל הקטגוריא ,וילמד עליהם זכות כאשר עשה משה!
הן לסנגר על ישראל ולפעול בעדם; ואפילו אם אינו יכול ולפיכך הלך בכח האכילה ארבעים יום – כאשר עמד משה
לפעול – אלא רק להתפלל! 'ארבעים יום וארבעים לילה ,לחם לא אכל' (שמות לד ,כח);
והביאו אל הר הא'להים ,מקום המעמד הגדול ,ומשה מליץ
סנגוריא ודילטוריא בין ישראל ובין אביהם; והלינו במערה (מ"א יט ,ט) ,והיא נקראת
וראה כמה חמור עונשו של נח ,עד שסיימו בזוהר חדש (נח 'הצור' ,אשר נתיישב שם משה (שמות יז ,ו) ,ואמר לו' :מה לך
לט :):אמר רבי יהודה בן פזי :מה היה עונשו של נח? שיצא פה אליהו?' כלומר :מי הביאך פה ,מקום משה רבך? אולי
חיגר ברגליו מן התיבה; ושכב ונתבזה; והתלוצץ עליו בנו; יזכור ,וישוב לבקש רחמים! ואדרבא :הוסיף לומר דלטוריא
ועשה לו מה שעשה!' (מ"א שם ,י)' :עזבו בריתך בני ישראל :את מזבחותיך הרסו; ואת
נביאיך הרגו בחרב'; ובכלל 'את מזבחותיך הרסו' – רמז שהיו
יישוב המחלוקת בפירוש מי נח בונין מזבחות לעבודה זרה.
ראיתי להערבי נחל (נח דרוש ב) שהעיר' :שמצינו מחלוקת 'אמר לו הקדוש ברוך הוא :עדיין אתה מקנא? 'צא ועמדת
לרז"ל ,אם הוכיח נח את דורו :כי במקום אחד אמרו רז"ל שלא בהר לפני ה'' (שם ,יא) ,כאשר אמר למשה (שמות לג ,כא-כב)' :הנה
הוכיחם ולא התפלל עליהם ,לפיכך נקראו מי המבול על שמו מקום איתי ,וניצבת על הצור [וכו']; ושמתיך בנקרת הצור וגו''
'מי נח'; ובפרק חלק (סנהדרין קח ):אמרו רז"ל :דרש רבא :מאי – והיא המערה – והראהו ולימדו י"ג מידות רחמים (שם לד ,ה-
דכתיב (איוב יב ,ה)' :לפיד בוז לעשתות שאנן כו''? מלמד שהיה ז) ,ואמר לו :אם יעשו לפניי כסדר הזה – מיד אני מרחם
נח הצדיק מוכיחן ואומר להם דברים קשים כלפידים כו''; הרי עליהם (ר"ה יז ,):כדי שיתן אליהו אל ליבו ,ויזכור י"ג מידות של
שהוכיחן!' רחמים .והעביר לפניו רוח גדולה וגו' (מ"א שם ,יא); במדרש (ב"ר
לפי המבואר – נראה לבאר שאין סתירה :למרות שנח ודאי פ' כד סי' ד; ילקו"ש מלכים רמז ריט) :אמר לו :בשעה שהרוח יוצא
פעל להחזירם בתשובה; אולם עם כל זה הוא נתבע על מה לעולם – הקדוש ברוך הוא מרשלו בהרים ומשברו בסלעים,
שכן יכול היה לפעול ,דהיינו להתפלל עליהם; וכמבוארח. ואומר לו :היזהר ,שלא תזיק את בריותיי! עד כאן .ועל דרך זה
פוצץ עצמו ברחוב דיזנגוף ,ורבים קיפחו את חייהם .פניתי אל אב ז א"ה .בזוהר חדש (נח לט ):סיימוה איפכא' :אמר רבי יצחק :לא זז
בית הדין ,הגאון רבי מנחם ציוני זצ"ל ,ושאלתי :האם לא מוטל אליהו משם – עד שנשבע לפני הקדוש ברוך הוא ,להורות זכותן
עלינו איזה חיזוק ,מצד האחריות לכלל ישראל? של ישראל תמיד .וכל מי שעושה זכות – הוא מקדים ואומר לפני
הוא לא השיב; אך תיכף ,משנכנסה האישה הראשונה לידון בפנינו הקדוש ברוך הוא :כך וכך עשה עכשיו פלוני! ואינו זז משם עד
– הוא הציע לה מטפחת לכסות את הראש .כבר היה חיזוק שיכתבו זכותו דההוא גברא; דכתיב (מלאכי ג ,טז)' :ויכתב ספר זכרון
בצניעות. לפניו''.
[זה עניין לא פשוט .לדאבון הלב ,אין כל כך מי שאוכף את החוק ח רגש האחריות הזה מחוייב .אני זוכר ,שפעם ישבתי בבית הדין
הזה ,המחייב לחבוש כיפה ולהתלבש בצניעות כשבאים לעדת א'ל. בתל אביב ,ופתאום החריד קול נפץ אדיר את העיר .מחבל מתאבד
בד"ץ ספרדי פעם נכנס אל אולם בית הדין בירושלים שוטר ,שהביא אסיר לדיון,
רגש האחריות הזה ,פגע בפרנסתו ובכבודו :כך סיפר לי :בבואו בגילוי ראש .עמיתי אב בית הדין ,הגאון רבי יששכר דב הגר זצ"ל,
ממצרים ,היה חסר כל ממש ,וחיפש פרנסה .הוצע לו אז על ידי בית ביקש ממנו שיחבוש לראשו כיפה ,אך הוא בחוצפה לא אבה
הדין צדק של העדה החרדית ,להקים מקביל אליהם 'בד"ץ' לשמוע .הרב הגר הפסיק את הדיון עד שמפקדו הופיע ,והבטיח כי
לספרדים ,והם יתמכו בו ובפעילותו .רק תנאי אחד להם :שיכתוב תירשם הערה בתיק האישי שלו].
'קול קורא' סמוך לכל מועד בחירות לכנסת ,שיש איסור תורה רגש האחריות של מרן זיע"א על כלל ישראל
להצביע .הוא הביע הסכמה ,באם ישוכנע באמיתת האיסור; אך נדמה שאפשר ללמוד אהבת ישראל ורגש אחריות על כלל ישראל
כמה וכמה משלחות שנשאו ונתנו עימו – שמעו הימנו כי לדעתו, – ממרן מר חמי זיע"א :זאת ,מעצם הדבר שלמרות היותו מתמיד
דעת תורה – חובה קדושה להשתתף בבחירות ולהצביע! אי אפשר עצום שניצל כל רגע לתורה – עם כל זה מצא את הזמן לכתת רגליו
להשאיר את ענייני היהדות בידי עוקרי הדת ,ויש להציל מן הארי מעיר לעיר במסירות נפש ממש ,כדי להפיץ תורה ולקרב לבבות
והדוב! ישראל לאביהם שבשמיים.
לשם כך ,ויתר על פרנסה מכובדת בכהונת גאב"ד הבד"ץ הספרדי! לא היה דבר שמרן לא שם בו את ידו .היה לו רגש אחריות.
כמו כן ,בשביל הקמת התנועה ,הוא גם התפטר כמה לפני הזמן סיפרתי הרבה פעמים (מאמרים 'קניתי איש את ה'' לפרשת בראשית; בהערות
מכהונתו בבית הדין הגדול ,כדי שיתאפשר לו לעסוק בעניינים למאמרים 'יחזק במעוזי יעשה שלום לי' לפרשת נח' ,אנוכי מגן לך' לפרשת לך לך,
פוליטיים! 'שלוחי מצוה' לפרשת שלח ,ו'קנייני תורה' לפרשת מטות ,ובהקדמת מטל השמים
גופי תורה תלויים בה חלק ד עמ' ,)24כי את ההצעה לכהן כדיין ,הציע לי בדרך מקורית:
יתרה מכך :כשהחליט להקים את התנועה – עמדו כל הרבנים האם תרצה להיות שותף לקדוש ברוך הוא? כשהוא מכוון למאמר
הספרדים מנגד ,ולא נחלצו לעזרתו .בראותי את צערו ,ניגשתי על חז"ל (שבת י :).שכל הדן דין אמת לאמיתו – נעשה שותף לקדוש
דעתי לישיבת פורת יוסף בתוך הסדר ,וישבתי כתלמיד לפני הגאון ברוך הוא במעשה בראשית .לכאורה ,בעבודת הדיינות גרידא – כבר
רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל ,ושאלתי :מדוע הרב לא נחלץ לעזרתו הוא מקיים חלקו בשותפות!
של מרן מר חמי? האם אחריות כלל ישראל מוטלת רק על הרב אך לא :זה רק עניין אחד בשותפות .היא כוללת כל תחום; כל מעשה
עובדיה? בראשית .הוא ,כשותף – פעל בכל עניין ובכל תחום ,והותיר בו
ענה לי ראש הישיבה :דייך שאני לא יוצא נגד! הן שנינו (תרומות ח, חותם.
יב)' :וכן נשים שאמרו להם עובדי כוכבים :תנו אחת מכם ונטמא; ואם ירידה למצרים
לאו ,הרי אנו מטמאים את כולכם – יטמאו את כולן ,ואל ימסרו להם כשקיבלתי מינוי לכהן כדיין ,ניסיתי לבקש שיפעל שאשובץ בבית
נפש אחת מישראל' .לדעתו ,כניסה לכנסת – זו בחינת 'תנו לנו אחד הדין בירושלים או לכל הפחות בקרבת מקום; הן ילדיי לומדים
מכם ונטמאו'! בתלמוד תורה המסורה ,וחס לי מלהעבירם אל מוסדות שאיני יודע
שוב שאלתי :הן יש גם הלכה ,שכל 'עת לעשות לה' – הפרו תורתך' מה טיבם .גם רעייתי באה לבקש; אך הרב לא הסכים בשום אופן:
(תהלים קיט ,קכו; ברכות ט ,ה ועוד)! והשיבני :לזה – צריך בית דין .שאלתי: איפה שישבצו אותך – תלך! תזכה את הרבים! וכי אני לא חששתי
לא מספיק בית דין של הסטייפלר ,רבי יעקב ישראל קנייבסקי ,רבי על חינוך ילדיי? אך לא נמנעתי מרדה מצריימה! אני יודע שאתה
אלעזר מנחם מן שך והרב עובדיה ,שתמכו כאחד בהקמת התנועה? תצליח לשמור על הילדים גם בחיפה!
על זאת ענה לי :זה בית דין בשבילך. השמש מאירה לכל
[אגב ,לבסוף הוא שינה קצת דעתו ,והיה אומר כי מי שנוהג להצביע [א"ה .ראה בהערה למאמר 'יחזק במעוזי שלום יעשה לי' לפרשתן].
– מחוייב להצביע לתנועתו של מרן ,מפני 'ומבשרך לא תתעלם' עד אז ,נמנעתי מלדבר בפני נשים .עד היום אני משתדל בזה .אך
(ישעיה נח ,ז); כי לא יימצא אחר שידאג לתלמידים הספרדים [א"ה. אירע בימי כהונתי בחיפה ,שהוזמנתי לישא דברים בתיכון בקריית
וכן העיד תלמידו בשו"ת ברכת יהודה (ח"ה עמ' טו)]]. ים .משבאתי – חשכו עיניי :התיכון מעורב; בנים ובנות יחדיו כבר
ניגשתי אחר כך לעמיתו ,הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל .שוב העילתי ישובים וממתינים לי על מקומותיהם ...נחרדתי :לפני נשים לבד איני
טענתי :האם אחריות כלל ישראל מוטלת רק על כתפו של הרב מדבר; כשהם בתערובת אדבר? התקשרתי להיוועץ בו; אך הוא
עובדיה? השיב שלוש מילים ותו לא' :השמש מאירה לכל!' והניח הטלפון .זה
ענה לי הרב ,כי לדידו – בחירות לכנסת ,כמוהם כקטניות בפסח. היה המוטו שלו! חיפה ,אינה ירושלים; אם לא תדבר אתה – לא
נהגו בהם האשכנזים איסור (הגה בשו"ע או"ח סי' תנג סע' א); היש בו ידבר אף אחד אחר!
טעם מספיק לאיסור? לאו; ומכל מקום ,כיון שנהגו – נהגו .וכמו כן [מה עשיתי? בסייעתא דשמיא ,צץ במוחי רעיון ,ואמרתי למנהל
ההשתתפות בבחירות :כבר נהגו איסור בזה ,למרות שאין טעם שהכנתי שתי הרצאות :אחת לבנות ,ואחת לבנים .הוא נרתם מיד:
מספיק לאיסור. אז שאכניס כל קבוצה בנפרד? ברוך ה' .ראשונות ,היו הבנות;
חזרתי אל מרן מר חמי זיע"א ,והבאתי לפניו את טענותיי וכשפקחתי עיניי בתום הדרשה – מצאתי את כולן בוכות .אחר כך
ותשובותיהם של ידידיו; והוא קם בחמת זעם :איזו תשובה זו? האם מסרתי את אותה הדרשה לבחורים ,אך בצורה שנוגעת אליהם.
אנו נכנסים לטמא חס ושלום??? אנו נכנסים לטהר את עם ישראל היתה התעוררות גדולה.
וילדי ישראל!!! ילדי ישראל הם קטניות??? אלו גופי תורה!!! כשיצאתי ,אמר לי המנהל שהתלמידים התחברו אליי ,והוא רוצה
[כיוצא בזה נהג לומר מחותני ,מרן הגאון רבי שלום כהן זצ"ל: שאבוא שוב .אך לא הסתייע הדבר ,ולא יצא לפועל שנית].
'ה'כנסת' היא ביוב; אך לפעמים חובה לקפוץ לביוב ,כדי להציל ילד תנועת ש"ס
יהודי!' [א"ה .ראה עוד במאמר המספד 'ממעון שמיך']]. ועוד :למרות התמדתו בתורה שאין לה אח ורע ,וכמו שדיברנו כמה
אכן ,ארבעים שנה אחרי אותם הימים – אנו חוזים בעינינו את פעמים (ראה לדוג' במאמר המספד 'עוצמות האדם הלומד תורה'); ולמרות
מפעלות תנועתו למען הכלל והפרט; למען התורה ועם ישראל! ש התבטא באוזניי כי העיסוק בפוליטיקה הוא לדידו 'עונש'! (כנזכר
בתחילה – הציבור החרדי היה מעט מזעיר; וכיום ,בן פורת יוסף, בהע' למאמר 'העושק יהולל חכם' לפרשת וארא) [והנני מעיד על עצמי ,כי
מאות אלפים הדוגלים בתורה ובדרכי גדולי הדור! מאז ,משך שלושים שנה – לא הסכנתי עוד לדבר איתו מזה מאומה]
ועוד דבר עצום :לא רק שבזכות תנועתו מפלגות אחרות ששלטו – הקציב מזמנו להקמת תנועה פוליטית שתרוץ לכנסת ,בראותו כי
במוסדות הדת נעלמו; כמה סכנה נשקפה לציבור הספרדי גופי תורה תלויים בה!
ממפלגת 'תמ"י' ,שבשם העדתיות היתה עלולה לסחוף את הציבור הוא נוכח אז ,שגם החלטות בענייני תורה ורבנות – תלויות בחוקי
אחריה ,בעוד ובראשה עמדו גם אנשים שלא חבשו כיפה! ועתה, הכנסת .אפילו ההחלטה מי יהיה רב ראשי – נתונה לחברי הכנסת;
בזכות מרן ותנועתו – כמה הם בני התורה הספרדים בדורנו זה! שהרי החוק שקצב את כהונתו ,למרות ההבטחות שניתנו לו על ידי
כך נרתם בכל כוחו להקמת התנועה ,למרות שחש בודד במערכה; כלל חברי הכנסת – עבר לבסוף בקולותיהם של חברי כנסת דרוזי
והכל – מרגש האחריות שבער בו. וערבי!
גם חייב את תושבי בני ברק ליטול אחריות ולהצביע ,למרות שהיו [א"ה .ראה עוד בהקדמת מטל השמים חלק ד (עמ' .])25
צריכים לשלם דמי חבר. אכפת לו הרבנות!
כאשר בא אליו אברך ,וטען שאין לו את הכסף הדרוש לדמי חבר – הוא אמר לי פעם על איזה רב ,שתמך בבחירה של רב זוטר לרבנות,
הורה לו שימכור את התפילין שלו; כי ידי חובת מצות תפילין – 'לא אכפת לו הרבנות'! זה חרה לו .הוא ראה את האחריות והכח
אפשר לצאת בתפילין של חברו; מה שאין כן בהצבעה ,שאין שיש בידי הרבנים ,והתאמץ בכל כוחו להעמיד בכל מקום את
אפשרות לצאת ידי חובה בהצבעת חברו! (פאר הדור ח"ב עמ' צה-צו; הטובים ביותר.
במחיצת החזו"א עמ' .)229 הזכרתי פעם (הע' למאמר 'מסירות נפש לתורה' לפרשת אחרי מות) ,כי
הקריאה המהדהדת מתחילת העולם ועד סופו 'מי נח' הרבנים שלפניו – מסרו שני שיעורים בשנה ,וגם זאת – מתוך
מעתה ,חובה קדושה להטות אוזן לקול הקריאה 'כי מי נח הכתב .אצלו – לא היה אפשר לעמוד בהספק של השיעורים שלו!
זאת לי' ,אשר מהדהדת מתחילת העולם ועד סופו מאז ימי עד כדי שהוצרכו למסוק ,כדי להטיסו למסור שיעורים ממקום
למקום! זה לא ב'תקנון' של רב ראשי; זה רגש האחריות שלו!
נח ועד דורנו אנו .קריאה התובעת לא לעמוד מנגד; אלא
גם זה היה מסירות בשבילו ,לקום מהלימוד .אמר לי פעם :מאוד
לקיים חובתנו ,לפעול למען התורה ולמען כלל ישראל! קשה לי לנסוע לחו"ל .אבל כשאני עושה שם קבלת עול מלכות
זאת ,ניתן לקיים בפתקה אחת קטנה; לשלשלה לתיבת שמיים ,ורואה אנשים מחפשים מה להשים על הראש; שמים
הבחירות .שבפתקה של כל אחד ואחד – גופי תורה תלויים: ניירות ,ובוכים – אני מקבל כח!
הן עתיד התורה ילדי ישראל ובני הישיבות; והן עתיד עם היתה לו אחריות .גם המאמץ שהתאמץ לכתוב ולהספיק יותר –
ישראל בארץ ובתפוצות! היה מתוך אחריות כבדה על כלל ישראל!
הוא החזיק בכל תואר אפשרי :ראש ישיבה; רב; מורה הוראה; דיין;
אתה ,אולי יכול להסתדר .אתה תלמד גם בכלא .אבל
אב בית דין וכו' וכו' .זה לא הספיק לו; גם 'נשיא מועצת חכמי
אחרים??? הכל תלוי בזה! חזיוק כאן – הוא חיזוק בכל התורה'! והוא הצליח ושינה בכל מקום! נלחם בכדורגל בשבת;
העולם; חולשה כאן – היא חלילה חולשה בכל העולם!!! אפילו ממלחמות עם עמיתיו הרבנים למען עם ישראל – הוא לא
האחריות היא על כל פתק הצבעה .חייבים לחלץ חושים .לפעול התחמק!
שכח התורה יעלה .אני לא יודע כמה אחריות יש על אנשי מאה הכרת טובה לגדולי ישראל
שערים שלא הצביעו .אם היה עוד אחד או שניים משם – ודאי היה אכן ,אחריות זו רובצת לפתחו של כל אחד ואחת מאיתנו.
עובר כבר חוק!!! התפיסה ההשקפתית שלהם בהחלה היתה ,למה עד כמה עלינו להכיר טובה לאותם גדולי ישראל ,הנוטלים על
לנו להיכנס לסיפור הזה; חילול ה'! כולם חילונים בארץ ,עושים מה שכמם את האחריות להנהיג את התנועה ,ולקבל החלטות כואבות
שרוצים .היום ,אני לא יודע מי יתיר דבר כזה! הורסים את הדת כאן! וכבדות לטובת עם ישראל כולו! הן להחלטות המתקבלות כאן
הוכח מעל לכל ספק שכל הצביון היהודי כאן – תלוי בכוח ובגודל בארץ ישראל – השלכה ישירה גם על קהילות ישראל בגולה!
הנציגות החרדית! אי אפשר להתחמק בשום אופן! כל אשר בידו להכריע במערכה – הרי היא מוטלת עליו ,ואינו יכול
גם רמז יש על האחריות התלויה בפתקה ,בתיבות 'כי מי נח זאת לחמוק מהאחריות!!!
לי' ,אשר עולה מספרן בגימטריה כמספר 'ירושלם' ,וכן עולה מספר האחריות מחייבת אפילו למכור את התפילין!
'פתקה' [עה"כ; .]586כלומר :גם 'פתקה' מחייבת ,כי גם 'ירושלם' כידוע (קובץ אגרות חזו"א ח"א אגרת קב .וראה עוד בפאר הדור ח"ב עמ' קצב
תלויה ב'פתקה' .גם הקדושה תלויה ב'פתקה'! בהע') ,מרן החזון איש תמך בחובת ההצבעה בבחירות לכנסת
[א"ה .ראה עוד במאמר 'מנהיגות תורנית' לפרשת דברים]. ולרשויות המקומיות ,מהנימוק שגופי תורה תלויים בהם .משום כך
מקץ שלוש שנים לגיליונותינו ,הננו מתעתדים ברצות ה' יתברך ,לכנס את שיחות מו"ר שליט"א היוצאות לאור במסגרת זו ,לכרכן בבת
אחת ,ולהוציאן לאור עולם בספר.
לתרומות ,הנצחות וכדומה ,להצטרפות לתפוצת המייל ,ולכל ענייני הגיליון ,ניתן לפנות לכתובת colelyabiaomer@gmail.com
