gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

להבות אש - קרעטשניף · Lahavos Aish - Kretchnif — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: להבות אש - קרעטשניף · Lahavos Aish - Kretchnif

שבוע: נח (2026-10-12)

להבות אש - קרעטשניף · Lahavos Aish - Kretchnif — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫||||||||||||||||||||‬ ‫@@‬ ‫@‬ ‫)‬ ‫צבי ואתרעי בן ומסר לן אורייתא‬ ‫דש מ י א‬ ‫גליון‬ ‫ב ס י ע ת א‬ ‫@@@‬ ‫להבות‬ ‫אש‬ ‫צדיק כתמר יפרח כאר"ז בלבנון ישגה‬ ‫כי יש"ר דבר ה' וכל מעשהו באמונה‬ ‫תורות עובדות והנהגות מרבוה"ק זיע"א‬ ‫פרשת נח‬ ‫תשפ"ז‬ ‫יו"ל ע"י מערכתתורת אשדחסידי‬ ‫קרעטשניף סיגעט‬ ‫בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר עט"ר שליט"א‬ ‫||||||||||||||||||||‬ ‫@@@‬ ‫)‬ ‫@‬ ‫@ @‬ ‫בעזהשי"ת‬ ‫יו"ל ע"י‬ ‫מכון תורת אש‬ ‫להוצאת והפצת תורת רבוה"ק‬ ‫מקרעטשניף סיגעט‬ ‫פרשת נח‬ ‫שנת ה'תשפ"ז‬ ‫גליון שי"ב ‪ -‬שנה ח'‬ ‫© כל הזכויות שמורות‬ ‫להשיג את הגליון באימעיל‬ ‫נא לשלוח בקשה אל‬ ‫‪m@torasesh.com‬‬ ‫להארות הערות ותרומות נא להתקשר‬ ‫‪347.291.1133‬‬ ‫מי שיש לו חידושי תורה‪ ,‬כתבים או‬ ‫לא יצאו עדיין‬ ‫טעיפס מרבוה"ק זיע"א ש‬ ‫לאור נא לפנות למערכת‪ ,‬ותשוחח"ל‪.‬‬ ‫)‬ ‫מערכת קולקרעטשניף‬ ‫בחצרות קדשינו ובצל הקודש‪ ,‬דברות קודש‪,‬‬ ‫מהנעשה והנשמע‬ ‫הודעות‪ ,‬זמנים‪ ,‬ושמחות אנ״ש‪.‬‬ ‫חוץ לארץ‪605- 477-7455:‬‬ ‫‪077‬‬‫ארה״ק‪- 26- 12- 799:‬‬ ‫שמעו ותחי נפשכם‬ ‫ג‬ ‫אמרות אש‬ ‫נח שפל רוח בעיני עצמו‪ ,‬ולא היה מאמין‬ ‫אאלה תולדות נח )בראשית ו‪ ,‬ט(‪ ,‬ובמדרש‬ ‫שיש בכוחו להתפלל ולפעול להציל את‬ ‫)בראשית רבה ל‪ ,‬ה( נייחא לעליונים נייחא‬ ‫דורו‪ ,‬ולכן בכדי לחזקו ולעודדו שיעורר‬ ‫לתחתונים‪ .‬וצ״ב דהלא דורו של נח היו‬ ‫רחמים עליהם היה הקב״ה משבחו‬ ‫רשעים גדולים עד כדי כך שהביא הקב״ה‬ ‫במקצת שבחו בפניו )ב ראשית רבה לב‪ ,‬ג(‬ ‫כליה על כל העולם כולו עבורם‪ ,‬וא״כ מה‬ ‫לצורך זה‪ ,‬ולנו מגלה התורה כולו שבחו‬ ‫לנו בזה שהיה נייח לעליונים שמצא חן‬ ‫שלא בפניו שנדע שהיה בכוחו לבטל‬ ‫בעיני דורו‪ ,‬וכי איזה חשיבות יש בזה‬ ‫הגזירה ולפעול עבורם חסד ורחמים‪.‬‬ ‫שמצא חן בעיני הרשעים הללו‪ .‬וי״ל‬ ‫וע״ז ירמוז שכפל הכתוב ב״פ נח ודרשו‬ ‫בהקדם הא דאיתא בספה״ק אגרא דכלה‬ ‫מזה נייח לעילא ונייח לתתא‪ ,‬בהקדם‬ ‫)פ׳ חיי שרה ד״ה וה׳ ברך( דיש חסדים‬ ‫הנ״ל שמאתו לא תצא הרעות‪ ,‬וכל‬ ‫מגולים הנראים גם לנו כחסדי ם ויש‬ ‫הנשפע מלמעלה הם חסדים‪ ,‬אך לפעמים‬ ‫ב חסדים שאינם מגולים עיי״ש וכן איתא‬ ‫הם חסדים מכוסים‪ ,‬וזה בחי׳ נייח לעילא‪,‬‬ ‫בקדושת לוי )פר' ואתחנן( הראינו ה'‬ ‫אך רצון הקב״ה שיהיה גם נייח לתתא‪,‬‬ ‫חסדך ) תהלים פח‪ ,‬ח( שהקב״ה ישפיע‬ ‫שהחסדים יהיו תמיד מגולים‪ ,‬וזה שרמז‬ ‫עלינו חסדים באופן כזה שגם אנחנו‬ ‫הקב״ה לנח בזה שקראו צדיק‪ ,‬להודיעו‬ ‫נראה שהמה חסדי ם ג‪.‬‬ ‫שבכ ח הצדיק לפעול שהחסדים‬ ‫ואיתא בספה״ק שלכן היה הקב״ה משבח‬ ‫המכוסים יתהפכו לחסדים מגולים‪ ,‬וכמו‬ ‫לנח להכתירו בתואר צדיק‪ ,‬כדכתיב 'כי‬ ‫שדרשו )זוהר חדש פרשת נח דף לז‪ (:‬א״ר‬ ‫אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה'‪ ,‬כי היה‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫א מכי"ק תשל"ו‪.‬‬ ‫ב וזל״ק‪ :‬הנה ידוע כי מאתו לא יצאו הרעות רק הכל טובה‪ ,‬רק דישנם חסדים מגולים וחסדים מכוסים‪,‬‬ ‫והנה החסדים המכוסים נראים לנו בעולם הזה יסורים ח׳׳ו‪ ,‬אבל המסתכל בחכמה בתכליתן יבין כי הם‬ ‫חסדים ואדרבה הם יותר במעלה כנודע‪ ,‬ולהיות שכח שכלינו קצר מהשיג‪ ,‬לזה אנו מבקשים ' הראנו‬ ‫ה׳ חסדך' )תחלים פה ח( היינו חסדים מגולים‪ ,‬כי אין בנו כח לסבול המכוסים‪.‬‬ ‫ג וזל״ק‪ :‬ידוע אהבת השם לישראל‪ ,‬וכל המעשים אשר נעשים לישראל וכל המאורעות אשר לישראל‬ ‫הכל מאת השם יתברך לטובה על ישראל‪ ,‬ואף על פי שבתחלת המעשה לא נראה הטובה‪ ,‬אבל סוף‬ ‫הטובה יהיה‪ ,‬כי הכל לטוב לישראל‪ ,‬אף על פי שתחלת המעשה אינו כל כך‪ .‬וזהו בקשתינו ׳הראנו ה׳‬ ‫חסדך' )תחלים פה‪ ,‬ח(‪ ,‬יודעים אנו שסוף הכל הוא טובה לישראל‪ ,‬לזה אנו מבקשים שהטובה יתראה‬ ‫תיכף בתחלת המעשה‪.‬‬ ‫להבות אש‬ ‫ד‬ ‫בפועל‪ ,‬ולאו דוקא הפירות הנושרין‬ ‫יצחק בא וראה כשהוריד הקדוש ברוך‬ ‫ממעשיהם‪ ,‬וזהו העיקר עבודתם לה׳‬ ‫הוא המים הורידם תחלה ברחמים כדי‬ ‫תמיד‪ ,‬ו ה פירות היוצאים מזה הוא לפי‬ ‫להראות לעולם שאם ישובו יקבלם‪,‬‬ ‫זכיית הדור כשיש בעלי מדע לקבל והבן‪.‬‬ ‫משמע דכתיב בתחלה ויהי הגשם ולהלן‬ ‫הוא אומר ויהי המבול שאם יחזרו יהיו‬ ‫גשמי ברכה לא חזרו היה מבול‪ ,‬ע״כ‪ .‬הרי‬ ‫תמים היה בדורותיו )בראשית ו‪ ,‬ט(‪ ,‬ברש״י‬ ‫לנו שהמבול בתחילתו כשהורידו הקב״ה‬ ‫יש מרבותינו שדורשין אותו לשבח ויש‬ ‫לעולם היו גשמי ברכה‪ ,‬והשפעת חסדים‪,‬‬ ‫דורשין וכו'‪ .‬וידוע הדקדוק שאם אפשר‬ ‫ואך מפני שלא שבו בתשובה הפכו‬ ‫לדרוש לשבח למה היו שדורשין לגנאי‬ ‫למבול‪.‬‬ ‫וצ״ב‪.‬‬ ‫ויבואר עפ״י דאיתא מזקה״ק בישמח משה‬ ‫שאברהם אבינו היה מדריגתו ביותר עבור‬ ‫אלה תולדות נח נח איש צדיק )בראשית ו‪,‬‬ ‫שהיה דור שהיו מבינים עליו ועבודתו‬ ‫ט(‪ ,‬ברש״י שעיקר תולדותיהם של צדיקים‬ ‫היתה שלא יהיה לו פניות ושעבודתו‬ ‫מעשיהם הטובים )בראשית רבה ל‪ ,‬ו(‪.‬‬ ‫תהיה בתמימות בלתי לה׳ לבדו ולא כן‬ ‫ולכאורה למה משמיענו הכתוב כאן דוקא‬ ‫אצל נח שלא היה חשוב בעיניהם עבודת‬ ‫אצל נח הענין הזה וצריכא טעמא‬ ‫ה׳ וכד׳ אין במה להתגאות וכו'‪.‬‬ ‫במילתא‪.‬‬ ‫ובזה יש לפרש שאפילו הדורשין לגנאי זה‬ ‫וי״ל כיון שבאמת לא פעל נח מאומה על‬ ‫ג״כ לשבח כי אפשר לומר גם להיפך כי‬ ‫בני דורו אע״פ שהיה מוכיחם ומתרה‬ ‫עכ״ז אפילו שהיה צדיק אחד ולא היו‬ ‫בהם‪ ,‬וא״כ נאמר שאין ממש במעשיו ולא‬ ‫מבינים עליו אבל הוא נח בעצמו ידע‬ ‫יקבל שכר ע״ז‪ ,‬כיון שלא הועיל במעשיו‬ ‫החשיבות מעבודתו בקדושה והיה יחיד‬ ‫ולא הניבו פירות ותולדות מהכח אל‬ ‫בדור‪ ,‬ועכ״ז לא נתפעל שיהיה לו איזה‬ ‫הפועל‪ ,‬ולכן לא יהיו נחשבים‪ ,‬לזה גילו‬ ‫הרגש ופניה בעצמו כי אפילו שהוא נמצא‬ ‫לנו חכז״ל שתולדותיהן של צדיקים הם‬ ‫בדור שפל כזה ועכ״ז לא ח לי ולא מרגיש‬ ‫מעשיהם הטובים‪ ,‬שהחשבון הוא לפי‬ ‫רק עבודתו בתמימות בלתי לה׳ לבדו‬ ‫המעשים שהם עשו‪ ,‬ולא לפי התועלת‬ ‫בש לימות‪ ,‬א״כ הגנאי זה אינו פירושו‬ ‫שיצא מ זה‪ ,‬ובזה שהוכיחם ולא פחד מהם‬ ‫שהוא ממש לגנאי‪ ,‬אלא יש בזה שבח‬ ‫ולא חנף אותם ח״ו הציל את נפשו‪ ,‬ולכן‬ ‫מוסתר‪ ,‬שאפילו אילו היה בדורו של‬ ‫משמיענו הכתוב דוקא כאן לראיה‬ ‫אברהם‪ ,‬שבדור ההוא היו מבינים עליו‪,‬‬ ‫שעיקר תולדותיהם של צדיקים מעשיהם‬ ‫עדיין ׳לא היה נחשב לכלום׳‪ ,‬שהיה‬ ‫הטובים שהמה עושים‪ ,‬רצ״ל מה שעשו‬ ‫ה‬ ‫אמרות אש‬ ‫פועל ובונה שש מאות שנים לפני המבול‪,‬‬ ‫מחשיב עצמו לכלום‪ ,‬וזהו השבח‬ ‫ברוחניות ובגשמיות‪ ,‬ברוחניות כאשר‬ ‫המוסתר בגנאי‪.‬‬ ‫דיברנו ובגשמיות שבודאי העשיר בשנים‬ ‫הללו בנכסים רבים בתים שדות וכרמים‬ ‫כסף וזהב וכד' והכל ירד לטמיון בימי‬ ‫את האלקים התהלך נח )בראשית ו‪ ,‬ט(‪,‬‬ ‫המבול‪ ,‬אך נח כיון שהיה בטל אליו ית״ש‬ ‫ברש״י יש לשון עבר ויש לשון עתיד‪ .‬ויש‬ ‫לגמרי‪ ,‬שהיה שפל בעיניו כמרומז במלת‬ ‫לתת טעם לשבח שהתוה״ק כתבה כאן‬ ‫תמים שהיא מדת עניוות כדפירש רש״י‬ ‫בלשון הזה‪ ,‬כיון שמטבע האדם שכאשר‬ ‫)במ ס׳ עבודה זרה ו‪ - .‬ד״ה תמים( תמים‬ ‫יראה שאין פעולתו מועיל מאומה‪ ,‬יחדל‬ ‫בדרכיו עניו ושפל רוח‪ ,‬לא שת לבו לכל‬ ‫מלפעול‪ ,‬אך לא כן נח הצדיק ראה אשר‬ ‫הנ״ל אלא ׳ויחל נח איש האדמה׳‬ ‫שאין תוכחתו עושה שום רושם‪ ,‬ומאה‬ ‫)בראשית ט‪ ,‬כ(‪ ,‬ש׳אדמה׳ מרומז על‬ ‫ועשרים שנה היה מוכיחם והיה כמדבר‬ ‫שפלות רוח‪ ,‬והתחיל מחדש בעבודת‬ ‫אל העצים ואל האבנים‪ ,‬ומדה״ט מי‬ ‫הקודש‪ ,‬׳ויטע כרם׳‪ ,‬שמעתה יעשה פירות‬ ‫שמנסה שנה אחת ב׳ שנים או אפילו‬ ‫בעבודתו כמו כרם שעושה תמיד פירות‪,‬‬ ‫עשרים שנה היה מתייאש‪ ,‬לא כל שכן‬ ‫ובזה יובן מה שהעידה התוה״ק עליו‬ ‫ק״כ שנה‪ ,‬אלא שלא היה בכוונתו ורצונו‬ ‫)בראשית ה‪ ,‬כט( זה ינחמנו ממעשינו‬ ‫של נח תוצאות פעולתו כלל‪ ,‬אלא לעשות‬ ‫ומעצבון ידינו‪ ,‬שלפעמים עושים מעשים‬ ‫רצון קונו‪ ,‬ולעשות הישר בעיני ה׳‪ ,‬בין אם‬ ‫ואינם עושים פירות ולכן באים לידי‬ ‫יהיה תוצאה למעשיו ובין אם לאו‪ ,‬אלא‬ ‫עצבות‪ ,‬ולא כן נח הצדיק שהעמיד דרך‬ ‫׳את האלקים התהלך נח׳‪ ,‬שבכל רגע ורגע‬ ‫שאין להבוא לעצבות כלל אם פועל ידיו‬ ‫היתה מחשבתו נתונה לדעת מה רצון‬ ‫לא תרצה‪ ,‬כי הכל רצון הבורא ב״ה‪,‬‬ ‫הבורא ית״ש ברגע זה‪ ,‬ובדרך עבודה זו לא‬ ‫והקדים הכתוב לרמוז ענין זה כבר‬ ‫שייך יאוש כלל‪.‬‬ ‫בתחילת הפרשה‪ ,‬את ה אלקים התהלך‬ ‫נח‪ ,‬שזה היה מהותו של נח הצדיק‪.‬‬ ‫ומטעם זה גם אחר המבול‪ ,‬אחר שהיה נח‬ ‫שטעלן זיך שוין אלע‪ ,‬אז אויב מען קען‬ ‫נח איש צדיק תמים היה בדורותיו‪ .‬שטייט‬ ‫עס זאגן לשבח‪ ,‬איז צו וואס דארף מען‬ ‫אין רש"י צוויי פשטים‪ ,‬יש מרבותינו‬ ‫זאגן לגנאי‪ .‬נאר דא איז מרומז דער ענין‬ ‫דורשים אותו לשבח‪ ,‬ויש שדורשים אותו‬ ‫פון דעם‪ ,‬וואס דער יצר קומט און זאגט‪:‬‬ ‫לגנאי‪.‬‬ ‫להבות אש‬ ‫ו‬ ‫הייסט ער "דאס איז נישט פאר מיין‬ ‫אז "מען קען שוין היינט נישט אנקומען‬ ‫געלט"‪ ,‬אמאל הייסט ער "מיך מיינט מען‬ ‫מער צו די אלע מדריגות‪ ,‬עס איז שוין‬ ‫נישט"‪ ,‬און אמאל הייסט ער "היינט איז‬ ‫נישט דער דור ווי אמאל"‪ ,‬און אזוי רעדט‬ ‫שוין נישט מער‪ ,‬די זעלבע וועלט ווי‬ ‫ער איין די מענטשן‪ ,‬זיך נאכצולאזן‬ ‫אמאל"‪" ,‬עס איז שוין נישט דא מער קיין‬ ‫אביסל‪ ,‬איז דאס אלעס דאך נאר פיתויי‬ ‫רבי ר' זושא‪ ,‬קיין קאזניצער מגיד"‬ ‫היצר‪ ,‬ווייל דער אמת איז‪ ,‬אז אין יעדן דור‬ ‫וכדומה‪ ...‬דאס זענען אלעס די נעמען פון‬ ‫קען מען אנקומען‪ ,‬און מען דארף‬ ‫דעם בעל דבר‪ ,‬וואס ער קומט צו גיין מיט‬ ‫אנצוקומען‪ ,‬עס איז גארנישט אנדערש ווי‬ ‫אזעלכע סוגיות‪ ,‬מקרר צו זיין חלילה דער‬ ‫אמאל‪.‬‬ ‫מענטש‪ ,‬אז מען קען נישט אנקומען‬ ‫קען מען זאגן דא א רמז‪ ,‬מען זעט אז ביי‬ ‫היינט מער צו קיין אידישקייט ח"ו‪.‬‬ ‫דעם ערשטן פשט‪ ,‬זאגט רש"י יש‬ ‫אוודאי איז אמת‪ ,‬אז אידישקייט האט‬ ‫מרבותינ"ו‪ ,‬און ביי דעם צווייטן פשט‪,‬‬ ‫נישט קיין שיעור למעלה‪ ,‬אבער מען‬ ‫זאגט רש"י סתם 'ויש שדורשים' אותו‬ ‫דארף זיך כאטש אויסוויינען פאר'ן‬ ‫לגנאי‪ ,‬עס שטייט שוין נישט ויש‬ ‫אייבערשטן‪ ,‬און בעטן אז מען זאל זוכה‬ ‫מרבותינ"ו‪ .‬קען מען זאגן‪ ,‬אז די צווייטע‬ ‫זיין צו אידישקייט באמת‪ ,‬אזוי ווי דער‬ ‫יש דורשים‪ ,‬דאס איז געווען דער יצר הרע‬ ‫הייליגער נועם אלימלך זאגט )בפ'‬ ‫פון יענעם דור‪ ,‬וואס כדי זיך צו קענען‬ ‫ויש לח(‪ ,‬הרבה צריך האדם לצעוק אנא‬ ‫ארויסדרייען‪ ,‬און נישט ארויס נעמען קיין‬ ‫השם‪ ,‬עזריני שאזכה לעבדך באמת עד‬ ‫מוסר‪ ,‬מאכן זיי זיך אזעלכע דרשות של‬ ‫שנשמע קולו‪ ,‬אבל לא בימים מועטים‪,‬‬ ‫דופי‪ ,‬אז נאר לפי דורו איז ער א צדיק‪,‬‬ ‫דאס אליין דארף מען בעטן‪ ,‬און עס‬ ‫סתם אזוי אוועק צו מאכן‪ ,‬און נישט צו‬ ‫מיינען מיט ַאן אמת‪.‬‬ ‫זאגן בפה מלא אז נח איז געווען א צדיק‪,‬‬ ‫על כל פנים‪ ,‬דאס וואס מען באקומט אזא‬ ‫און זיך ארויסנעמען א מוסר פון אים‪ ,‬זיך‬ ‫התרשלות פון דעם מצב הדור‪ ,‬דאס‬ ‫צו בארעכענען אויף די שלעכטע מעשים‬ ‫אלעס איז נאר די פיתוי היצר )כאמור(‪.‬‬ ‫זייערע‪ ,‬נאר זיי זאגן פארקערט‪ ,‬אז נאר‬ ‫מען זע ט דאך אז די גמרא )יומא לה‪(:‬‬ ‫כפי הדור איז ער געווען עפעס‪ ,‬דאס איז‬ ‫זאגט‪ ,‬הלל מחייב את העניים‪ ,‬רבי אלעזר‬ ‫דער 'יש שדורשים אותו לגנאי'‪ ,‬וואס דאס‬ ‫בן חרסום מחייב את העשירים‪ ,‬יוסף‬ ‫איז דער ס"מ וואס רעדט איין‪.‬‬ ‫מחייב את הרשעים וכו' עיי"ש‪ .‬קען דאך‬ ‫און דאס איז דער ענין פון וואס איך רעד‬ ‫לכאורה יעדער איינער זאגן‪ ,‬איך בין דאך‬ ‫כסדר‪ ,‬אז דער בעל דבר האט אין יעדן דור‬ ‫נישט הלל וואס וויל מען פון מיר‪ ,‬איך בין‬ ‫פארשידענע נעמען‪ ,‬אמאל הייסט ער‬ ‫נישט יוסף וכדומה‪ ,‬און אויב העלפט‬ ‫"דאס איז נישט פאר מיינע כוחות"‪ ,‬אמאל‬ ‫ז‬ ‫אמרות אש‬ ‫נישט‪ ,‬עס בלייבט נישט ביי דעם אליין א‪.‬‬ ‫טאקע פאר'ן מ ענטש דער תירוץ‪ ,‬וואלט‬ ‫מען דאך געדארפט גלייך אריינגיין אין גן‬ ‫עדן‪ ...‬אבער אז מען זעט אז מען נעמט‬ ‫כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה‪ .‬נח‬ ‫נישט ָאן אזא תירוץ‪ ,‬נאר מען פרעגט יעדן‬ ‫איז געווען א 'צדיק תמים' א תמי"ם‬ ‫איינעם אין בית דין של מעלה‪ ,‬פארוואס‬ ‫במעשיו‪ ,‬ממילא איז ער געווען א 'נח‬ ‫האט הלל געקענט‪ ,‬און פארוואס האט‬ ‫לשמים'‪ ,‬ווייל זיינע מעשים זענען‬ ‫יוסף געקענט וכו'‪ ,‬איז דאך א ראיה אז עס‬ ‫ארויפגעגאנגען צום אייבערשטן למעלה‪.‬‬ ‫העלפט נישט אזא תירוץ‪.‬‬ ‫שטייט אין רמב"ם )הלכות תשובה פרק ב‬ ‫הל' ב( אז תשובה איז‪ :‬ויעיד עליו יודע‬ ‫אז מען גייט מיט תמימות‪ ,‬דעמאלטס‬ ‫תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם‪,‬‬ ‫גייט נישט ָאן קיינעם‪ ,‬וואס די וועלט‬ ‫דער אייבערשטער אליין איז מעיד אויף‬ ‫האלט‪ ,‬ער ווייסט אז "איך האב מיר מיין‬ ‫אים‪ ,‬אז ער וועט מער נישט זינדיגן‪ .‬און‬ ‫צעטיל קטן‪ ,‬מיין נועם אלימלך‪ ,‬מיין‬ ‫דער אייבערשטער כביכול גרייט‬ ‫קדושת לוי"‪ ,‬און נאך אזעלכע ספרים‬ ‫דעמאלטס צו‪ ,‬אזעלכע מלאכים גדולים‬ ‫וכדומה להם‪ ,‬פון די צדיקים וואס לאורם‬ ‫וטובים‪ ,‬וואס זאלן היטן דעם מענטש‬ ‫נסע ונלך‪ ,‬און מען ווייסט אז דאס איז מיין‬ ‫אויף שריט און טריט‪ ,‬סיי ווען ער גייט אין‬ ‫וועלט‪ ,‬איך האב גארנישט צוטון מיט די‬ ‫די גאס‪ ,‬און סיי ווען ער שלאפט‪ ,‬און סיי‬ ‫וועלט‪ ,‬מיין וועלט איז תמימות‪.‬‬ ‫ווען ער רעדט‪ ,‬אז ער זאל נישט זינדיגן‬ ‫מה שאין כן‪ ,‬אויב מען הייבט זיך ָאן צו‬ ‫חלילה‪ ,‬דער אייבערשטער איז מעיד אויף‬ ‫פארענטפערן‪ ,‬כדי צו געפעלן פאר‬ ‫אים‪ ,‬אז ער וועט שוין מער נישט אראפ‬ ‫מענטשן‪ ,‬איז איין ברעקל וואס מען גייט‬ ‫פאלן‪.‬‬ ‫אוועק‪ ,‬פארדרייט עס שוין אלעס ל"ע‪,‬‬ ‫דאס איז געווען ביי נח‪ ,‬ער איז געווען נח‬ ‫איין נקודה אז מען טראכט נאר‪ ,‬אז מען‬ ‫למטה ונח למעלה‪ ,‬אויף דער וועלט האט‬ ‫מוז נישט זיין אזוי ווי אמאל‪ ,‬איך בין נישט‬ ‫יעדער געזען אז ער איז א צדיק‪ ,‬אבער‬ ‫דער טאטע‪ ,‬איך בין נישט דער זיידע‪ ,‬איך‬ ‫וויאזוי ווייסט מען אז ער איז א צדיק‬ ‫בין נישט דער פריער'דיגע ר דור‪ ,‬איך קען‬ ‫אמת‪ ,‬אפשר מאכט ער נאר א רושם פון א‬ ‫נישט אנקומען צו דעם‪ ,‬זאל מען וויסן‪ ,‬אז‬ ‫צדיק‪ ,‬אויף דעם האט דער אייבערשטער‬ ‫איין ריר וואס מען גייט אוועק‪ ,‬גייט מען‬ ‫געזאגט‪ ,‬כי אותך ראית"י צדיק לפנ"י בדור‬ ‫חלילה נאכדעם אוועק פון די גאנצע‬ ‫הזה‪ ,‬איך זעה אויף אים כביכול אז ער איז‬ ‫אידישקייט! ווייל דער בעל דבר רוהט‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫אכאומרם ז"ל‪ :‬כך אומנתו של יצר הרע‪ ,‬היום אומר לו עשה כך‪ ,‬ומחר אומר לו כך‪ ,‬עד שיאמר לו‬ ‫עבוד עבודה זרה )שבת קח‪.(:‬‬ ‫להבות אש‬ ‫ח‬ ‫אים השפעות גדולות וטובות‪ ,‬ווייל דורך‬ ‫א צדיק‪ ,‬איך היט אים אפ‪ ,‬אז זיינע מעשים‬ ‫תורת אמת‪ ,‬און דורך עבודת אמת‪ ,‬דורך‬ ‫גייען ארויף אין הימל‪.‬‬ ‫מצות ומעשים טובים‪ ,‬ברענגט מען דאך‬ ‫און אז ער איז געווען א 'נח לשמים'‪ ,‬זיינע‬ ‫אראפ פון הימל גרויסע השפעות‪ ,‬וואס‬ ‫עבודות האט מען אנגענומען אויבן‬ ‫דאס איז דער רצון פונעם בורא כל‬ ‫בשמים‪ ,‬איז ער ממילא געווען אויך א 'נח‬ ‫העולמים ב‪.‬‬ ‫לבריות'‪ ,‬אז עס איז אראפגעקומען דורך‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫ב כמבואר כ"ז בספה"ק‪ ,‬ונציין דברי הקדושת לוי בפ' נצבים וזל"ק‪ .‬כי הכלל הוא‪ ,‬הבורא ברוך הוא דרכו‬ ‫להיטב ובפרט לישראל‪ ,‬וזה רצונו – כשמשפיע טובות וברכות לישראל עמו‪ ,‬וחס ושלום כשישראל‬ ‫אינם ראוים להשפיע עליהם טובות אין זה רצון הבורא ברוך הוא‪ ,‬אדרבא רצון הבורא ותענוגו‪,-‬‬ ‫כשמשפיע טובות על ישראל‪ ,‬והם ראוים להשפיע עליהם כל הטובות והברכות‪ ,‬וחס ושלום להיפך אין‬ ‫זה רצון הבורא‪ .‬עכל''ק‪.‬‬ ‫ט‬ ‫רשפי אש‬ ‫שיחו"ק בסעודת מלוה מלכה פרשת נח תשס"א לפ"ק‬ ‫אז רבה של העיר פיעטריקוב אבל את‬ ‫אצל הרה״ק מבעלזא זי״ע בתל אביב‬ ‫הישיבה רצה לעשות בלובלין ואח״כ‬ ‫התחלפו האנשים שהיו אצלו בשבת כמה‬ ‫נתמנה גם להיות אב״ד לובלין‪ ,‬ושהה שם‬ ‫פעמים‪ ,‬כי אלו ששהו שם בשבת התפללו‬ ‫רשע גדול מכת הבאנדיסטן שהגיע‬ ‫מעריב במוצאי שב ת וחזרו לבתיהם‪,‬‬ ‫מפיעטריקוב ונודע לו מדבר נסיעתו וגמר‬ ‫והרה״ק מבעלזא זי״ע אחז עוד בסעודת‬ ‫בלבו לעמוד בדרכו‪ ,‬ובכל מקום שהגר״מ‬ ‫עתיקא קדישא‪ ,‬ואז הגיע קהל אחר‬ ‫הגיע באמעריקע פרסמו את דבר בואו‬ ‫מפתח תקוה ומבני ברק להיות אצלו‬ ‫ונתקבצו שם כמה מאות אנשים לשמוע‬ ‫בסעודת שבת‪ ,‬והיו שם כמה שעות עד‬ ‫את דבריו כי היה מגיד מפורסם בעולם‪,‬‬ ‫שחזרו לבתיהם בשעה אחת או שתיים‬ ‫וכשכילה את דבריו קם אותו רשע ואמר‬ ‫בלילה‪ ,‬ואח״כ הגיעו יהודים אחרים‬ ‫ל ה קהל שהתקבצו שם‪ ,‬הנה גם אני באתי‬ ‫לסעודה שלישית‪.‬‬ ‫מאותה עיר ודעו לכם אינו רב כלל ואינו‬ ‫מקים רק להוציא כסף מאנשים ונוכל‪ ,‬וכן‬ ‫עשה בכל עיר ועיר שנסע‪.‬‬ ‫הערב )ז׳ חשון( חל היו מ״ד של הגאון‬ ‫ופעם שהה הגר״מ באיזה מלון וראה את‬ ‫הגדול ר׳ מאיר שפירא זצוק״ל‪ ,‬והוא חיבר‬ ‫המשומד שנמצא גם הוא באותו מלון‪,‬‬ ‫את הניגון הידוע על הזמר ׳צמאה נפשי׳‬ ‫והבין שגם כאן לא יבוא לו תועלת מכל‬ ‫שאנו מנגנים בחלק השני של הזמר‪ ,‬והוא‬ ‫דבריו‪ ,‬ויצא לחוץ וחיבר את הניגון על‬ ‫היה מזמרו מתחילת הזמר‪ ,‬וכך נוהג‬ ‫הפסוק ׳אם אמרתי מטה רגלי חסדך ה׳‬ ‫תלמידו מרן הגר״ש וואזנער )שליט״א(‬ ‫יסעדני׳‪ ,‬ושפך את נפשו לפני ה׳ כי אם‬ ‫]זצ״ל[ אחריו‪.‬‬ ‫אמרתי מטה רגלי אזי חסדך ה׳ יסעדני‪,‬‬ ‫גם חיבר את הניגון על הפסוק ׳אם אמרתי‬ ‫וכשנכנס מצא את המשומד מוטל פגר‬ ‫מטה רגלי׳‪ ,‬ואבי הק׳ זי״ע היה מנגן זאת‬ ‫מת על מיטתו‪.‬‬ ‫במלווה מלכה הרבה פעמים‪.‬‬ ‫וכרוך בזה סיפור נורא‪ ,‬היה זה בעת‬ ‫נסיעתו לאמעריקע לאסוף מעות כדי‬ ‫הגאון הגדול אבד''ק ברעזאן זצוק״ל כתב‬ ‫לבנות את ישיבתו חכמי לובלין‪ ,‬והוא היה‬ ‫להבות אש‬ ‫י‬ ‫בנסעו‬ ‫כי‬ ‫זי״ע‪,‬‬ ‫מטשארטקוב‬ ‫במכתב‪ ,‬ואני בעצמי ראיתי את המכתב‪,‬‬ ‫לטשארטקוב כשעמד ליד סטאניסלאוו‬ ‫׳עברתי דרך שאץ וראיתי שם נער אחד‬ ‫נאספו שם קהל רב והוא קיבל את פניהם‬ ‫ושמו מאיר ועשיתי עליו ברכה ברוך יוצר‬ ‫לעצה ולברכה‪ ,‬ונתנו לו פתקאות כנהוג‪,‬‬ ‫המאורות בשם ומלכות׳‪.‬‬ ‫וגם אותו בחור נתן לו פתקא וכתב בה את‬ ‫שמות כל בני משפחתו‪ ,‬והיה בביתו שתים‬ ‫עשרה או ארבע עשרה ילדים ובין כל‬ ‫בליל שבת היה אוכל עם הבחורים‬ ‫השמות כתב גם את שמו ׳יהודה צבי׳‪,‬‬ ‫בישיבתו שמנתה כמאתיים בחורים‪,‬‬ ‫ובהגיע לטשארטקוב נכנ ס להיפרד מרבו‬ ‫וזימר ורקד עמהם בכל ניגוני החסידים‪,‬‬ ‫אחר החג‪ ,‬וקראו הרה״ק בשמו‪ ,‬ואע״פ‬ ‫והוא עצמו היה חסיד מובהק‪ ,‬בפולין‬ ‫שעברו לפניו מאות אנשים להתברך זכר‬ ‫נעשה לחסיד טשארטקוב ובמקורו‬ ‫את שמו שהיה כתוב בין כל שמות בני‬ ‫כשהיה גר בבוקאווינא היה חסיד וויזניץ‪.‬‬ ‫משפחתו‪.‬‬ ‫הרה״ק ר׳ ישראל מטשארטקוב זי״ע היה גר‬ ‫בעיר בראדשין היה יהודי אחד שכנו של‬ ‫בוויען ובחג השבועות היה נוסע לעיר‬ ‫אבי הק׳ זי״ע שנסע עוד אצל הרה״ק ר׳‬ ‫טשארטקוב‪ ,‬וכך נסתבב שראה אותו אבי‬ ‫דוד משה מטשאר טקוב זי״ע‪ ,‬ושמו היה ר׳‬ ‫הק׳ זי״ע כשהיה על מסילת הברזל‬ ‫יהושע וואלף‪ .‬ואחר הסתלקותו נסע גם‬ ‫בסטאנציע ליד סטאניסלאוו‪ ,‬ואמר אבי‬ ‫אל בנו הרה״ק ר׳ ישראל זי״ע והוא היה‬ ‫הק׳ זי״ע כי שי שה שבועות חימם אותו‬ ‫הרבי בימיי‪ ,‬וסיפר כי הרה״ק ר׳ דוד משה‬ ‫מראה צורתו הקדושה‪ ,‬וסיפר לי בחור‬ ‫בירך אותו בכוונה עצומה‪ ,‬׳דער‬ ‫אחד ושמו ׳יהודה הערש׳ שהיה בשבועות‬ ‫אייבערשטער זאל העלפן‪ ,‬געזונט און‬ ‫אצל הרה״ק מטשארטקוב‪ ,‬כי הגאון‬ ‫פרנסה און נחת‪ ,‬גייט ס געזונטע הייט׳‪,‬‬ ‫המהר״מ שפירא היה נוסע לטשארטקוב‬ ‫ואח״כ נכנ ס לבנו הרה״ק ר׳ ישראל‪ ,‬ובירך‬ ‫על שבועות להסתופף בצל רבו‪ ,‬והגיע‬ ‫אותו באותה לשון אבל במהירות ובחטף‪.‬‬ ‫אצל הרה״ק מטשארטקוב לטיש כשישב‬ ‫כי הוא היה מתמיד גדול וגאון בתורה‪,‬‬ ‫כבר בטיש והיה שם קהל רב ולא פילסו‬ ‫ואצל אביו הרה״ק ר׳ דוד משה לא היתה‬ ‫לו מקום לעבור‪ ,‬ונשא הרה״ק‬ ‫העבודה כ״כ בהתגלות והכל היה בהסתר‪,‬‬ ‫מטשארטקוב את קולו ושאג‪ ,‬׳הרבי אינו‬ ‫אבל אצלו ראו שהיה גדול בתורה‪,‬‬ ‫רבי של חסידים הרבי הוא רבי של רבי׳ ס׳‪,‬‬ ‫וכשצריך ללמוד אין זמן‪.‬‬ ‫ותיכף ומיד עשו לו מקום‪.‬‬ ‫ואותו בחור סיפר לי עוד על הרה״ק‬ ‫יא‬ ‫רשפי אש‬ ‫אשר זהו ניגון ע תיק יומין‪.‬‬ ‫איתא בשו״ע )או״ח סי׳ ש׳( יסדר אדם‬ ‫שולחנו במוצאי שבת במאכלים טובים‬ ‫׳מיר האבן פאר קיינעם קיין מורא נישט‬ ‫אע״פ שאין צריך אלא לכזית‪ .‬ויש לבאר‬ ‫נאר פון דיך אליין׳‪ ,‬ככתוב בתורה )דברים‬ ‫שגם מי שאין אצלו שום חילוק ואינו‬ ‫א‪ ,‬כא( ׳אל תירא ואל תחת׳‪ ,‬כי אם ח״ו‬ ‫מבדיל בין המאכלים וגם גחלים טובים לו‬ ‫מתייראים מאחד הרי הוא מקבל מזה כוח‪,‬‬ ‫למאכל‪ ,‬עם כל זאת יסדר שולחנו בדברים‬ ‫ולכן הזהירה תורה אל תירא ואל תחת כדי‬ ‫שנקראים בעולם מאכלים טובים‪.‬‬ ‫שלא יהיה לגויים שליטה עלינו ח״ו‪ ,‬וכיון‬ ‫שזהו מענינא דיומא בקשתי שיתחילו את‬ ‫אבי הק׳ זי״ע היה מבאר בדרך צחות‪ ,‬כי‬ ‫הניגון זה‪ ,‬ועוד דבר שאפשר להועיל‬ ‫בסעודת דוד המלך יש כ ח מיוחד שאפילו‬ ‫בניגון זה שאכן מהשי״ת נתיירא‪.‬‬ ‫מי שאינו יכול לאכול אבל אחר שאוכל‬ ‫את הכזית הראשון יכול כבר לאכול עוד‪,‬‬ ‫ולכן יסדר אדם שולחנו במאכלים טובים‬ ‫אע״פ שאינו יכול לאכול אלא כזית‪ ,‬כי‬ ‫הנה עינינו רואות כי לאחרונה באמעריקא‬ ‫אחר שיאכל את הכזית הראשון יהיה כבר‬ ‫רוב הישיבות ותלמודי ה תורה נתמכים‬ ‫נצרך לעוד מאכלים טובים‪.‬‬ ‫ומוחזקים ע״י סעודות מלוה מלכה‪ ,‬ולא‬ ‫גילו בזה דבר חדש אלא שסעודת מלווה‬ ‫מלכה מסוגל להשפעת ממון והם רק‬ ‫בניגון אמר ה' ליעקב‪ :‬אחד מאדמור״י‬ ‫הוציאו את זה אל הפועל‪ ,‬כי האם כלום‬ ‫דורינו כשנתמנה לרבי אמר פעם באיזה‬ ‫חסר מבית המלך וכשיושבים בסעודת‬ ‫זמן שמחה כשהתחילו איזה ניגון‪ ,‬מדוע‬ ‫דוד המלך מקבלים כל מה שצריכים‪ ,‬כי‬ ‫צריך להביא ניגונים מה רחוקים והלא יש‬ ‫כל היושבים בסעודת המלך צריכים‬ ‫לנו את הניגונים שלנו‪ ,‬וכן אני אומר שאין‬ ‫להיראות באופן המתאים למלכות‪,‬‬ ‫צריך לחפש ניגון על ׳אמר ה׳ ליעקב׳ אלא‬ ‫ומלכות מיהב יהבה משקל לא שקלה‪.‬‬ ‫יכולים להתחיל את הניגון שניגנו אצלנו‪,‬‬ ‫להבות אש‬ ‫יב‬ ‫דא"ח רעוא דרעוין פרשת נח תשפ"ב לפ"ק‬ ‫)עיין זוהר הקדוש ח"ג קנא ע"ב(‪ ,‬אלא‬ ‫תולדותיהם של צדיקים מעשיהם הטובים‬ ‫משום שזה כתוב בתורה‪ ,‬ותורה היא‬ ‫אלה תולדות נח וגו' ויולד נח שלשה בנים‬ ‫מלשון הוראה‪ ,‬ללמוד וללמד לשמור‬ ‫את שם את חם ואת יפת )בראשית ו‪ ,‬ט‪-‬י(‪,‬‬ ‫ולעשות ולקיים את כל הנרמז והצפון בה‪,‬‬ ‫ופירש רש"י 'עיקר תולדותיהם של‬ ‫שהעיקר והתכלית מכל מה שקורים‬ ‫צדיקים מעשים טובים'‪ .‬אאמו"ר זיע"א‬ ‫בפרשיות של התורה הק' הוא כדי לידע‬ ‫מביא בקדושת צבי‪ ,‬דהנה התורה מונה‬ ‫איך יהודי צריך להתנהג‪.‬‬ ‫את שמות הבנים‪ ,‬כמו שכתוב 'את שם את‬ ‫חם ואת יפת'‪ ,‬ולכאורה היה לו לומר 'אלה‬ ‫תולדות נח שם חם ויפת'‪ ,‬ולמה הוצרך‬ ‫כדי לזכות לבנים טובים צריך קודם להיות‬ ‫לומר כך‪ .‬אלא ה"את" בא לרמוז שכל אחד‬ ‫מעשיהם טובים‬ ‫מהשלשה הוא דבר בפני עצמו‪ ,‬שם מרמז‬ ‫עוד יש לדקדק במש"כ 'אלה תולדות נח‬ ‫על תורה‪ ,‬ששם למד ולימד תורה‪ ,‬וחם‬ ‫נח‪ ,‬איש צדיק תמים היה בדורתיו'‪ ,‬דקשה‬ ‫מרמז על תפילה דהיינו חמימות בתפילה‪,‬‬ ‫שהיה לו לומר מיד את הבנים של נח‬ ‫ויפת מרמז על מעשים טובים‪ ,‬יפת‬ ‫שהם התולדות שלו‪ ,‬ואח"כ לספר בשבחי‬ ‫אלקים ליפת )בראשית ט‪ ,‬כז(‪ ,‬רומז על‬ ‫נח‪ .‬וכדאי לתרץ זה אומר רש"י‬ ‫מעשים טובים כידוע‪ .‬ומרומז שהיו לנח‬ ‫'תולדותיהם של צדיקים מעשיהם‬ ‫כל השלשה דברים‪.‬‬ ‫הטובים'‪ ,‬והיינו שמעשיו הטובים הם‬ ‫ואלו שלשת הדברים צריכים ללמוד‬ ‫תולדותיו הרוחניים‪ .‬והקדימה התורה‬ ‫מפרשתנו לזכור לשמור ולעשות אותם‪,‬‬ ‫אותם לפני הבנים‪ ,‬ללמדנו לימוד גדול‬ ‫תורה‪ ,‬עבודה‪ ,‬וגמילות חסדים המרומזים‬ ‫ביותר‪ ,‬שאין יכולין להגיע לתולדות‬ ‫בשמות 'שם חם ויפת'‪.‬‬ ‫טובים‪ ,‬שיהיו הבנים צדיקים‪ ,‬רק אם‬ ‫המעשים טובים‪ ,‬כשם שרוצים לבנות בנין‬ ‫שהרי מכל פרשה יש לימוד והוראה‬ ‫גדול צריכים קודם לחפור יסודות‬ ‫למעשה‪ ,‬כי מה שקוראים בכל שבוע את‬ ‫עמוקים עם עמודים של ברזל חזק והרבה‬ ‫הפרשה אינו סתם כמו לקרוא היסטאריע‬ ‫יג‬ ‫רזא דאמונה‬ ‫כלל‪ ,‬שאם רוצים באמת לזכות‬ ‫בעטאן חזק כדי שהבנין לא יפול אח"כ‪,‬‬ ‫לתולדותיהם של צדיקים‪ ,‬לבנים טובים‬ ‫ובלא כל זה אין הבנין יכול להתקיים‪,‬‬ ‫ולדורות טובים‪ ,‬צריכים קודם שיהיה‬ ‫שהרי אי אפשר לבנות בנין על הרוח‪.‬‬ ‫'תמיד'‪ ,‬שבכל עשרים וארבע שעות היום‪,‬‬ ‫כמו"כ אם רוצים לזכות לבנים טובים‬ ‫צריכים להיות יראי שמים ולא רק‬ ‫ולדורות טובים‪ ,‬צריכים קודם שיהיו‬ ‫לפרקים‪ ,‬שכל מה שעושה בכל מקום‪,‬‬ ‫מעשיה ם של ההורים טובים‪ ,‬להניח יסוד‬ ‫נכנס בסוף לתוך הבית הפרטי שלו לטוב‬ ‫חזק של תורה‪ ,‬ויסוד חזק של עבודה‪,‬‬ ‫ולמוטב‪.‬‬ ‫ויסוד חזק של גמילות חסדים‪ ,‬וכך יכולים‬ ‫וכבר אמרתי‪ ,‬שהיה נוהג אאמו"ר זיע"א‬ ‫לזכות לבנים טובים ובריאים‪ ,‬אבל אם ח"ו‬ ‫לומר לכל אחד‪ ,‬וגם כתב בצוואתו‪ ,‬שבכל‬ ‫המצב לא כך‪ ,‬אז רואים הבנים בבית את‬ ‫לילה קודם שנשכבים לישון צריכים‬ ‫ההנהגה‪ ,‬וכמו שדיברנו כבר בשבת‬ ‫ללמוד חצי שעה תורה בבית‪ ,‬והיה נוהג‬ ‫שעברה ע"ז באריכות‪ ,‬שלכל הילדים יש‬ ‫לומר‪ ,‬שאפי לו אם הב"ב והילדים ישנים‬ ‫ציור מדוייק בראשם איך שמתנהגים‬ ‫כבר‪ ,‬מ"מ האויר בבית סופג את לימוד‬ ‫בבית‪ ,‬הן בנוגע לבין אדם לחבירו‪ ,‬והן‬ ‫התורה וגם הנשמות שומעות את התורה‬ ‫בנוגע לבין איש לאשתו‪ ,‬ואיך היא השפה‬ ‫אע"פ שהם ישנים‪ ,‬וכאשר מכניסים רוח‬ ‫בבית‪ ,‬ואם לומדים בבית‪ ,‬הכל הם רואים‬ ‫חיים של תורה הק' בבית זוכים לבית של‬ ‫בבירור‪ ,‬ואם הכל כשורה שוב אין צורך‬ ‫תורה‪.‬‬ ‫ללכת לבקש עצות ורפואות לנפש‬ ‫מפסיכעלאגען ורופאים‪ ,‬ומהני אפילו‬ ‫יותר מללכת למקומות הקדושים‪ ,‬או‬ ‫אם יש ריח של קדושה הרי זה משפיע על‬ ‫מלבקש בר כה מצדיקים לילדים‪ ,‬משום‬ ‫כל הסביבה‬ ‫שהברכה הגדולה ביותר היא תולדותיהם‬ ‫של צדיקים מעשיהם הטובים‪ ,‬המשפיע‬ ‫והנה הקשו המפרשים‪ ,‬איך חטאו‬ ‫הגדול ביותר הוא איך שמתנהגים‬ ‫הבהמות והחיות שנכחדו במבול נגד‬ ‫בעשרים וארבע שעות של המעת לעת‪.‬‬ ‫טבעם‪ ,‬וכן קשה מה דפירש"י שגם‬ ‫איש אלקים עובר עלינו תמיד‬ ‫האדמה נימוחה עד עומק המחרישה ג'‬ ‫טפחים‪ ,‬ולמה הגיע לה כזה עונש גדול‬ ‫וכמו שנהג אאמו"ר הק' לומר‪ ,‬על מה‬ ‫ליחרב עם המבול‪ ,‬הרי לא חטאה‪.‬‬ ‫שכתוב באלישע הנביא‪ ,‬ש האשה‬ ‫ומתרצים בכל הספרים הק' שהאויר‬ ‫השונמית אמרה עליו )מלכים ב ד‪ ,‬ט(‬ ‫נתקלקל מחמת רוב החטאים והיה‬ ‫'הנה נא ידעתי כי איש אלקים עובר עלינו‬ ‫העולם כולו חרב ונחרב‪ ,‬ולכן אע"פ‬ ‫תמיד'‪ ,‬שתמיד בכל עשרים וארבע שעות‬ ‫שהאדמה ועוד שאר דברים לא חטאו‪,‬‬ ‫במעת לעת היה איש אלקים‪ ,‬ללא הפסק‬ ‫להבות אש‬ ‫יד‬ ‫תמיד כמו שזכינו בעזרת השי"ת להגיע‬ ‫מ"מ האויר מקולקל היה לגמרי‪ ,‬ממש א‬ ‫לזמן הזה‪ ,‬ונזכה לראות ב"ה בנים ובני‬ ‫שטיק טומאה‪ ,‬ולכן היה צריך להחריב‬ ‫בנים עוסקים בתורה ובמצוות‪ ,‬שזה דבר‬ ‫הכל עד היסוד שלא ישאר זכר‪.‬‬ ‫גדול ביותר וצריכים לתת על זה שבח‬ ‫וההיפך בקדושה‪ ,‬דמידה טובה מרובה‪,‬‬ ‫והודיה להשי"ת‪ ,‬וכבר הזכרתי אתמול‬ ‫שאם האויר נקי ויש ריח חזק של תורה‬ ‫בלילה‪ ,‬שכאשר זוכים ורואים בית‬ ‫ושל קדושה וטהרה בבית‪ ,‬אזי בוודאי‬ ‫לתפארת‪ ,‬שהרב שליט"א והרבנית תחי'‬ ‫שזה משפיע על הב"ב והילדים שלו‪,‬‬ ‫הכניסו כוחות עצומים בעמל ובדמעות‬ ‫ובבית המדרש משפיע על החברותות‪,‬‬ ‫ומאמירת תהלים ומהדרכה לגדל ולטפח‪,‬‬ ‫ואפילו ברחובות העיר‪ ,‬כשרואים איך‬ ‫מבינים שכל זה בודאי לא נוצר מאליו‪.‬‬ ‫נראים אברכים עם ריח של תורה‪ ,‬ומה זה‬ ‫וכל אחד ואחד רואה כאן את המציאות‪,‬‬ ‫ערליכע איד‪ ,‬וערליכע יונגערמאן‪ ,‬ומה זה‬ ‫שאם מכניסים כוחות בחינוך הבנים‬ ‫בחורים יר"ש שמתאמצים בתורה‪,‬‬ ‫והבנות מה שיוצא מזה ואפילו בדור הזה‪,‬‬ ‫ומתאמצים על קדושה‪ ,‬ומתאמצים על‬ ‫כמו שאמר הרה"ק רבי אשר סטאלינער‬ ‫שמירת עינים‪ ,‬ומתאמצים על קדושה‬ ‫זיע"א‪ ,‬שהעולם אומרים שהיום יש דור‬ ‫וטהרה‪ ,‬ועל מחשבות טובות‪ ,‬כשרואים‬ ‫חל ש‪ ,‬אבל באמת 'דור לדור ישבח מעשיך'‬ ‫כל זה‪ ,‬הרי זה מכניס ברואים הרבה חיות‪,‬‬ ‫)תהלים קמה‪ ,‬ד(‪ ,‬שכל דור ודור מתחזק‬ ‫וכן מביא לקנאת סופרים תרבה חכמה‪,‬‬ ‫יותר ויותר‪ ,‬וכמו שרואים בדור האחרון‪,‬‬ ‫שרואים איך מתנהג יהודי יר"ש‪ ,‬ואיך‬ ‫ובדור הזה בפרט‪ ,‬אלפי אברכים ואלפי‬ ‫מתנהגים בחורים יר"ש‪ ,‬ורואים איך‬ ‫בחורים השוקדים על התורה והעבודה‪,‬‬ ‫מתנהג ערליכע איד‪ ,‬וזו אחריות גדולה‬ ‫באלפי מוסדות התורה ובכל מקצועות‬ ‫ביותר על כל בחור ואברך לקדש שם‬ ‫התורה‪ ,‬שזה דבר שאף פעם לא היה‪,‬‬ ‫שמים‪.‬‬ ‫שאברכים לאחר החתונה במשך שנים‬ ‫וחוץ ממה שבונים עי"ז בשמים גן עדן‬ ‫ארוכות יושבים בכוללים ועוסקים‬ ‫גדול‪ ,‬יש גם דברים שמתן שכרן בעולם‬ ‫בתורה‪ ,‬ומכניסים כוחות עצומים לגדל‬ ‫הזה‪ ,‬כדאיתא )משנה פאה א‪ ,‬א( אלו‬ ‫ילדי חמד שיהיה המשך לתורה ולעבודה‪.‬‬ ‫דברים שאוכלין פירותיהם בעולם הזה‪,‬‬ ‫להזהר שלא להרפות מהדור הקודם‬ ‫ויש עוד הרבה ענינים בתורה ועבודה‬ ‫ויר"ש‪ ,‬שהשי"ת משלם בעולם הזה‪ ,‬ומ"מ‬ ‫וביותר צריכים להיזהר שלא להרפות‬ ‫אנחנו צריכים לעבוד כדי לעשות נחת‬ ‫אפילו רגע אחד מדרכי הדור הקודם‪,‬‬ ‫רוח להבורא יתברך שמו‪.‬‬ ‫ומדרך אבותינו דרך הישר‪ ,‬ומדרך‬ ‫המקובלת עלינו מרבותינו הק'‪ ,‬ולזה‬ ‫השי"ת יעזור שנזכה לקיים כל זאת באמת‬ ‫צריכים מסירות נפש ממש עד כלות‬ ‫ובלבב שלם‪ ,‬ושנזכה להתאסף ביחד‬ ‫טו‬ ‫רזא דאמונה‬ ‫והשי"ת יעזור שנזכה שאלו הדיבורים‬ ‫הנפש‪ ,‬בניך נתונים למכים‪ ,‬שיהודים‬ ‫יכנסו קודם כל לתוך לבי ולתוך מוחי‪,‬‬ ‫מניחים שיכו אותם‪ ,‬ויהודים מסכימים‬ ‫ובמחשבה‪ ,‬לדעת שאם רוצים לבנות‬ ‫להכנס לכלא‪ ,‬ומסכימים להפקיר את‬ ‫דורות ישרים ומבורכים‪ ,‬צריכים קודם‬ ‫גופם רק בשביל כבוד שמים‪ ,‬וב"ה שזוכים‬ ‫בעצמו לעמול על תורה‪ ,‬ולעמול על‬ ‫ורואים דורות ישרים ומבורכים‪ ,‬והמשך‬ ‫מידות‪ ,‬ולעמול על יר"ש‪ ,‬ולעמול על‬ ‫לאבותינו הק' ולצדיקים הק'‪ ,‬ובמילא בזה‬ ‫צדקה וחסד‪ ,‬שזהו אחד מהדברים‬ ‫רואים שיש כזה דבר‪ ,‬כל אחד ואחד יעשה‬ ‫הגדולים שיש בין יהודים‪ ,‬אהבת ישראל‬ ‫חשבון לעצמו שאפשר לאחוז בדרך זו‬ ‫עזה‪ ,‬אהבה ואחוה ושלום ורעות‪.‬‬ ‫ולהצליח‪.‬‬ ‫להסתכל תמיד טוב על אחרים‬ ‫לבעל שמחה יש כח להשפיע‬ ‫והנה לדאבונינו יש הרבה אנשים‬ ‫אומרים בשם צדיקים‪ ,‬ש'בעל שמחה'‬ ‫שמחפ שים כל הזמן להסתכל רק על הרע‬ ‫פירוש שהוא בעה"ב על שמחה‪ ,‬והיינו‬ ‫של השני‪ ,‬שהוא לא עושה את זה טוב‪ ,‬או‬ ‫שבעל שמחה יכול להשפיע תמיד‪ ,‬ואין‬ ‫שעושה דבר לא טוב‪ ,‬ותמיד מנסים‬ ‫יכולים לקחת ממנו את הכח של בעל‬ ‫לחפש ולמצא דברים לא טובים בכל מיני‬ ‫שמחה בכל מעמד ומצב שנמצא‪ .‬והנה‬ ‫היתרים כאילו זה 'לשם שמים'‪ ,‬שזה הדבר‬ ‫השי"ת נתן לנו כח של בעל שמחה בשני‬ ‫הגרוע ביותר להכניס זאת לגדר ד'לשם‬ ‫דברים‪ ,‬א' עצם היכולת לברך והשי"ת‬ ‫שמים'‪ ,‬אבל באמת זה מביא פילוג בין‬ ‫יעזור שכל הברכות שנברך יתקיימו‪ .‬ב'‬ ‫אנשים‪ ,‬ומביא שנאה‪ ,‬וז הו הדבר הגרוע‬ ‫שיהיו הדברים יוצאים מן הלב שאז הם‬ ‫ביותר שבגללו חרב ביהמ"ק‪ ,‬שנחרב‬ ‫נכנסים אל הלב‪ ,‬וכמו שפירשו הצדיקים‬ ‫מתוך שנאה שהיתה אז כדאיתא בגמרא‬ ‫ב'נכנסים אל הלב'‪ ,‬שיכנסו קודם ללב‬ ‫)יומא ט‪.(:‬‬ ‫אומרם‪ ,‬ואח"כ שיכנסו לתוך מח ולב בני‬ ‫ולכן העבודה הראשונה היא‪ ,‬אם רוצים‬ ‫ישראל‪ ,‬והיינו לתוך מחשבותיהם ולתוך‬ ‫שיהיה טוב בבית‪ ,‬ויהיה טוב בין הב"ב‬ ‫רצונותיהם‪ ,‬שיהא רצוננו לעשות רצונך‪,‬‬ ‫והילדים‪ ,‬צריכים לזכור המאמר המקובל‬ ‫שכידוע בני ישראל בפנימיותם רוצים‬ ‫בחב"ד‪' ,‬אז מ'טראכט גוט ווערט גוט'‪,‬‬ ‫להיות טובים )עיין רמב"ם הלכות גירושין‬ ‫להסתכל טוב על כל יהודי‪ ,‬ולהמ ליץ רק‬ ‫פ"ב ה"כ(‪ ,‬שרוצים ללמוד ורוצים‬ ‫טוב על כל יהודי בכל היכולת‪ ,‬שיש‬ ‫להתפלל ורוצים לעבוד את ה'‪ ,‬ואף אחד‬ ‫אנשים שמאד קשה להם לומר מילה‬ ‫אינו רוצה ח"ו לגרום צער כלפי מעלה‪ ,‬רק‬ ‫טובה לשני‪ ,‬או לעשות טובה לשני כשלא‬ ‫לעשות נחת רוח למי שאמר והיה העולם‪.‬‬ ‫להבות אש‬ ‫טז‬ ‫ענין העמוד היומי והלימוד עם ציבור גדול‬ ‫ביקשו מהם‪ ,‬וגם כשמבקשים מהם מאד‬ ‫קימו וקבלו כלל אנ"ש‪ ,‬שכל אחד ילמד‬ ‫קשה להם‪.‬‬ ‫עמוד גמרא בחבורה בצוותא חדא‪ .‬וב"ה‬ ‫אבל צריכים לידע שזה כמו המשל‪,‬‬ ‫שזה מצליח ביותר‪ ,‬הן כאן והן בחו"ל‪ ,‬הן‬ ‫שישנם הרים שיש בהם מכרה זהב או‬ ‫האברכים והן בחורי הישיבות‪ ,‬שלומדים‬ ‫מכרה יהלומים‪ ,‬ויאמרו לאדם תלך לשם‬ ‫ביחד בכל יום עמוד גמרא ]ועכשיו‬ ‫ברגל מרחק גדול‪ ,‬ו תחפור בהר לעומק עד‬ ‫אוחזים במסכת פסחים דף נו[‪ ,‬ואינו‬ ‫שתמצא את הזהב‪ ,‬דכבר עשו שם תמונות‬ ‫דומה דבר שלומדים לבד לדבר שלומדים‬ ‫עם כלים מיוחדים וראו שזה שם במקום‬ ‫עם עוד מאה יהודים )עיין תורת כהנים‬ ‫ההוא‪ ,‬וא"כ אתה יכול ליהפך לגביר אדיר‬ ‫פרשת בחוקותי(‪ ,‬וזה מובן שכל עמוד‬ ‫ולמיליאנער גדול בלילה אחד‪ ,‬איזה אדם‬ ‫שלומדים ציבור גדול ביחד יש לכל אחד‬ ‫לא היה עושה כן‪ ,‬אפילו יצטרך ללכת‬ ‫חלק בלימוד של כולם‪ ,‬ונמצא כאילו למד‬ ‫הרבה ימים‪ ,‬כמו"כ אם יודע בבירור שאם‬ ‫חמישים או ששים דפים‪ ,‬הכל כפי מספר‬ ‫יאמר מילה טובה ליהודי או יע שה עמו‬ ‫היהודים שלומדים בחבורה זו‪ ,‬וב"ה‬ ‫דבר טוב‪ ,‬בזה נהיה טוב לו בעצמו‪ ,‬ולא‬ ‫שכבר לומדים ביחד ציבור גדול‪ ,‬וצריך‬ ‫לשני שעשה לו הטובה )עיין ויקרא רבה‬ ‫שזה יהיה עול שיקפידו בכל יום ללמוד‬ ‫פרשה לד סימן ח(‪ ,‬שהכלל הוא שכאשר‬ ‫את העמוד‪ ,‬וכיום בגמרא מסכת פסחים‬ ‫עושה טובה ליהודי אינו עושה טובה רק‬ ‫ששם אוחזים כעת‪ ,‬שכל זה גורם התעלות‬ ‫ליהודי ההוא‪ ,‬אלא עושה טובה לעצמו‪,‬‬ ‫גדולה ואיחוד הלבבות בין אנ"ש בפרט‬ ‫שהכל חוזר בכפל כפליים‪.‬‬ ‫ובכלל ישראל בכלל‪.‬‬ ‫וכן להיפך ח"ו‪ ,‬אם מדברים בחוסר כבוד‬ ‫לשני או שמחפשים ל הכשילו או להרע‬ ‫עמו‪ ,‬הכל חוזר עליו‪ ,‬כמו שכתוב בשם‬ ‫אמנם אני נוסע לשמחה‪ ,‬אבל צריכים‬ ‫הבעש"ט הק' זיע"א על הפסוק )תהלים‬ ‫לזכור שאם הרבי נוסע אבל השי"ת אינו‬ ‫קכא‪ ,‬ה( 'ה' צלך'‪ ,‬שמה שעושים למטה‬ ‫נוסע מכאן‪ ,‬ונמצא כאן כסדר עשרים‬ ‫עושים למעלה‪ ,‬ובכל הענינים זה כך‪ ,‬הן‬ ‫וארבע שעות ורואה את כל דבר קטן‪,‬‬ ‫לטובה והן ח"ו גם להיפך‪ ,‬שאם חושבים‬ ‫ובוחן כליות‪ ,‬ויודע כל רגע מה יהודי‬ ‫על השני לא טוב חוזר עליו מן השמים‬ ‫עושה ומה הוא חושב‪ ,‬וצריכים לבא‬ ‫דברים לא טובים )עיין משלי כו‪ ,‬כז(‪ ,‬אבל‬ ‫להתפלל הן בימות החול והן בשבת‪,‬‬ ‫אם חושבים על השני טוב חוזר עליו מן‬ ‫וצריכים לבא להתפלל משעה שמתחילים‬ ‫השמים דברים טובים‪.‬‬ ‫את התפילה‪ ,‬דהיינו מאדון עולם‪ ,‬וזו‬ ‫התפילה בציבור הנכונה ביותר‪.‬‬ ‫יז‬ ‫רזא דאמונה‬ ‫תפילה‪ ,‬אזי במילא יבקש שיבין את‬ ‫גודל הענין של כוונת המילות בתפילה‬ ‫הלימוד ושיהיה לו ראש פתוח ללמוד את‬ ‫כמו שאמר אאמו"ר הק'‪ ,‬שצריכים‬ ‫התורה הקדושה‪ ,‬ושיהיה לו את השכל‬ ‫להתפל ל בקול ובהתלהבות כדי לעורר‬ ‫הישר שחסר לו ויתנו לו מן השמים‪,‬‬ ‫את הלב ואת המח לגמרי‪ ,‬ובכך מעוררין‬ ‫שהכל אפשר לפעול עם תפילות ישראל‪.‬‬ ‫בשמים לקבל התפילות‪ ,‬וכמ"ש )תהלים‬ ‫וזה יסוד הדבר שאמרתי על חינוך הבנים‪,‬‬ ‫קז‪ ,‬ו( 'ויצעקו אל ה' בצר להם'‪ ,‬שאם זה‬ ‫שידעו ויבינו‪ ,‬וכשעושים כך עוזר השי"ת‬ ‫בצר להם צריך לצעוק אל ה'‪ .‬גם צריכים‬ ‫שכשהם גדלים‪ ,‬ועולים לישיבות‪ ,‬ואח"כ‬ ‫להתפלל מילה במילה בכונה‪ ,‬ולהבין את‬ ‫כשנהיים אברכי ם‪ ,‬מתפללים לגמרי‬ ‫פירוש המילות‪ ,‬וכמו שכבר אמרתי בכמה‬ ‫אחרת‪ ,‬כי כבר יודעים הבנים על מה‬ ‫מקומות‪ ,‬שצריכים לראות בת"ת שילמדו‬ ‫מתפללים ומה הפירוש להתפלל‪ ,‬ונשאר‬ ‫עם הילדים פירוש המילות‪ ,‬אינני בעה"ב‬ ‫זה להם כגירסא דינקותא‪ ,‬וכמו שאיתא‬ ‫בת"ת כאן ולא בת"ת בירושלים ]הלוואי‬ ‫בגמרא )שבת כא‪ (:‬שגירסא דינקותא‬ ‫שאהיה בעה"ב על עצמי וזה כבר יהיה‬ ‫זוכרים היטב בשנים המבוגרות‪ ,‬שאם זה‬ ‫מספיק[‪ ,‬אבל דעתי שצריכים ללמד עם‬ ‫יכנס לתוך הילדים כשהם קטנים לא‬ ‫הילדים פירוש המילות‪ ,‬שהרי מגיעים‬ ‫יצטרכו אח"כ לרופאים ולפסיכעלאגען‬ ‫אבות ושואלים על בניהם‪ ,‬למה חומש‬ ‫וכדו' כמו שהזכרתי קודם‪ ,‬שהכל תלוי‬ ‫וגמרא הוא מבין‪ ,‬אבל אינו יכול להתפלל‪,‬‬ ‫בחינוך הבנים והבנות‪.‬‬ ‫וא"א לפעול אצלו שיתפלל‪ ,‬ועומד ממש‬ ‫העיקר תלוי בהתנהגות ההורים‬ ‫כבול עץ‪ ,‬ואפילו אצל בחורים נמצא כן‪,‬‬ ‫ומה פשר הדבר‪.‬‬ ‫והעיקר הוא ההנהגה של עצמו הן בנוגע‬ ‫להנהגתו בבית והן בנוגע ללימודו‬ ‫ויש לזה סיבה אחת‪ ,‬כי כשלומדים עמוד‬ ‫בהתמדה‪ ,‬ואיך הוא היר"ש‪ ,‬איך מברכין‬ ‫גמרא צריכים להבין את הפשט ולכן‬ ‫ברכת המזון ואיך אומרים ברכה בבית‪,‬‬ ‫מתרגלים ללמוד‪ ,‬וכן כשמגיעים לחומש‬ ‫וכשאוכלים צריכים לדעת איך אוכלים‪,‬‬ ‫יכולים הילדים ללמוד‪ ,‬אבל כשבאים‬ ‫ולהשגיח שהכל י היה על הצד היותר טוב‬ ‫לתפילה שלא לימדו אותו פירוש המילות‬ ‫בכשרות הכי מהודרת‪ ,‬אמנם מאד קשה‬ ‫ואינם יודעים משמעות הדברים‪ ,‬אין שום‬ ‫להתנהג כך מפני ציווי התורה שהרי ישנו‬ ‫סיבה שבעולם שירצו להתפלל‪ ,‬ואם אין‬ ‫יצה"ר גדול‪ ,‬לכן אם יודעים פסיכעלאגי"ש‬ ‫שיעור כזה בתלמוד תורה צריכים האבות‬ ‫שזה עוזר שהבנים יתנהגו באופן אחר אז‬ ‫עצמם להתמסר לבניהם ולשבת עמם‬ ‫יכולים להעזר בזה‪ ,‬וכל אחד יכול‪ ,‬שהרי‬ ‫וללמוד ביחד פירוש המילות של‬ ‫כל אחד רוצה בנים טובים‪ ,‬ואם רוצים‬ ‫התפילה‪ ,‬שאז יוכלו אח"כ להתפלל‪,‬‬ ‫לזכות לבנים טובים זה מתחיל קודם‬ ‫וכשהבן יתפלל וידע שמתפלל לה' ומה זו‬ ‫להבות אש‬ ‫יח‬ ‫היא החיים שלי‪ ,‬שקדושה וטהרה הם‬ ‫מ"ורב יעבד צעיר" )בראשית כה‪ ,‬כג(‪,‬‬ ‫החיים שלי‪ ,‬שהתפילה היא החיים שלי‪,‬‬ ‫וכמו שפירש זקני הק' הרבי ר' מרדכי'לע‬ ‫שהתמדת התורה היא החיים שלי‪ ,‬זה מה‬ ‫זיע"א בפסוק זה‪ ,‬שאם עובדים כשצעירים‬ ‫שאני רוצה וכך אעשה‪.‬‬ ‫אז יכולים להגיע למשהו‪ .‬אמנם אף פעם‬ ‫והשי"ת יעזור שנזכה לכל זה‪ ,‬שבכל‬ ‫לא מאוחר‪ ,‬וגם עכשיו לא מאוחר מדי‪,‬‬ ‫הדברים צריכים לסייעתא דשמיא ובפרט‬ ‫ויכולים להתחיל כולם ביחד להכניס את‬ ‫בזה כמו שאיתא בגמרא )קידושין ל‪(:‬‬ ‫עצמם לתורה ולעבודה ולקדושה וטהרה‪,‬‬ ‫אלמלא הקב"ה עוזרו לא יכול לו‪ ,‬שבלי‬ ‫הן בהנהגה עצמית‪ ,‬והן בהנהגת הבית‪,‬‬ ‫סייעתא דשמיא לא הולך כלום‪ .‬ולכן צריך‬ ‫ולהשגיח חזק על קדש עצמך במותר לך‬ ‫לבקש מהשי"ת‪ :‬רבון כל עולמים רצוננו‬ ‫)עיין רמב"ן ויקרא יט‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫לעשות רצונך‪ ,‬עזרנו למלא רצונך ולקיים‬ ‫קדש עצמך במותר לך‬ ‫החלטתנו‪ ,‬שאם יש רצון חזק אז יהיה‬ ‫סיוע חזק‪ ,‬שהשי"ת בוודאי יעזור‪ ,‬שלא‬ ‫וכן כתוב בצעטיל שהשאיר אאמו"ר הק'‬ ‫חפץ ה' במות המת‪ .‬ליידער ליידער הי תה‬ ‫זיע"א‪ ,‬אחד מהדברים שכותב הוא‪ ,‬שמיד‬ ‫שנה כ"כ קשה‪ ,‬היו כמה אסונות מרים‪,‬‬ ‫לאחר החתונה ילמדו האברכים בספה"ק‬ ‫וכ"כ הרבה יתומים שנשארו לבד ה'‬ ‫ראשית חכמה פרק ט"ז ופרק י"ז על עניני‬ ‫ישמרנו ויצילנו‪ ,‬וצריך כל יהודי לחשב על‬ ‫קדוש ה וטהרה‪ ,‬איך שצריך להתנהג‬ ‫מה עשה ה' ככה מה רוצה השי"ת מאיתנו‪,‬‬ ‫בבית‪ ,‬ועל הענין של קדש עצמך במותר‬ ‫מה הדור הזה אשם כ"כ בכל הדברים‪.‬‬ ‫לך‪ ,‬שהיסוד של הנהגת הבית הוא קדש‬ ‫עצמך במותר לך‪ ,‬ומובן שהתורה לא‬ ‫ערבות ישראל גם בעת צרה ר"ל‬ ‫ניתנה למלאכי השרת אלא ניתנה לנו‪,‬‬ ‫והרי כל ישראל ערבים זה לזה )תנא דבי‬ ‫ואין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו‬ ‫אליהו רבה פי"ב(‪ ,‬שכל בני ישראל הם‬ ‫)עבודה זרה ג‪ ,(.‬ואינו מבקש מאיתנו‬ ‫חבל אחד ומשפחה אחת ודבר אחד )עיין‬ ‫דברים שאי אפשר לעשותם‪ ,‬ועל כרחך‬ ‫במדבר רבה פ"כ פי"ט(‪ ,‬וח"ו כשם שאם‬ ‫שאם כתוב בראשית חכמה הענין של‬ ‫אירע דבר במשפחה מסתובבים בלב‬ ‫קדש עצמך במותר לך‪ ,‬משמע שהדבר‬ ‫נשבר וחושבים מה אפשר לתקן‪ ,‬כן צריך‬ ‫אפשרי לעשותו‪ ,‬ורק צריכים להתאמץ‬ ‫להיות בכל צרה של כל יהודי‪ ,‬דאיזה‬ ‫ולרצות‪ ,‬שאם רוצים אין דבר העומד בפני‬ ‫חילוק יש‪ ,‬הרי כולנו בני ק ל חי ולכולנו‬ ‫הרצון‪ ,‬שבכל הדברים אם יש רצון אמיתי‬ ‫אמר ה' 'בנים אתם לה' אלקיכם' )דברים‬ ‫אפשר להגיע לעבודת ה' הנכונה‪,‬‬ ‫יד‪ ,‬א( בלשון רבים שכולם הם דבר אחד‬ ‫ולקדושה וטהרה הנכונים‪ ,‬ולקדש עצמך‬ ‫וכמו שכתוב )דברים לב‪ ,‬ט( 'יעקב חבל‬ ‫במותר לך באופן הנכון‪ ,‬וצריך רק שיהיה‬ ‫נחלתו'‪ ,‬כולם קשורים בקשר אחד ובחבל‬ ‫רצון נכון‪ ,‬ולהחליט שאיני זז מזה‪ ,‬שתורה‬ ‫יט‬ ‫רזא דאמונה‬ ‫ובעבודה וביר"ש‪ ,‬ומי שאמר לעולמו די‬ ‫אחד‪ ,‬ואם ח"ו אירע אסון לאחד מבני‬ ‫יאמר לצרותינו די‪ ,‬וכמו שאמרו הצדיקים‬ ‫ישראל הרי זה ממש כאילו קרה בביתי‪,‬‬ ‫שלבעל שמחה יש כח לבטל גזירות קשות‬ ‫שאם ח"ו יארע ח"ו בביתו ידעו מיד הדבר‬ ‫ורעות מכלל ישראל‪ ,‬שהשי"ת יעזור‬ ‫הצריך תיקון‪ ,‬ואין צריכים לחכות שיקרו‬ ‫שמשמחה זו נזכה להפטר מכל גזירות‬ ‫ח"ו אסונות )עיין רמב"ם הלכות תעניות‬ ‫רעות אנו וכל כלל ישראל בכל מקום‬ ‫פ"א ה"ג(‪ ,‬אלא צריכים לעצור ולחשוב על‬ ‫שהם‪.‬‬ ‫מה עשה ה' ככה‪ ,‬ומה רוצה השי"ת מהדור‬ ‫הזה שיש בו כ"כ הרבה תורה ועבודה‪,‬‬ ‫וכ"כ הרבה קדושה וטהרה‪ .‬אבל באמת‬ ‫כשנתאסף כולנו כאחד נראה שצריכים‬ ‫שמירה בדרך‬ ‫להתפלל ולקרוע שערי שמים‪ ,‬שא"א‬ ‫והשי"ת יעזור שנזכה באמת להכנס לתוך‬ ‫לדעת מה יהיה מחר ומה ילד יום‪ ,‬וצריכים‬ ‫ימי השמחה ולראות נחת דקדושה מתוך‬ ‫לבקש ולהתחנן להשי"ת ש'ונגע לא יקרב‬ ‫בריאות שלימה‪ .‬והואיל שאני נוסע בל"נ‪,‬‬ ‫באהלך' )תהלים צא‪ ,‬י( שלא יגיעו נגעים‬ ‫הרי אני זקוק לשמירה עליונה‪ ,‬שכל יהודי‬ ‫רעים לבתינו‪.‬‬ ‫שנוסע זקוק לשמירה )עיין גור אריה‬ ‫אין סגולה כתורה‬ ‫בראשית מד‪ ,‬כב(‪ ,‬ואבקש 'ושמור צאתנו‬ ‫ובואנו לחיים טובים ולשלום'‪ .‬וזה גם מה‬ ‫משום שאם ח"ו יש בית עם אסונות מרים‬ ‫שאני מבקש מכם ידידינו היקרים‬ ‫כאלו הרי זה מפריע לתורה ולעבודה‬ ‫שתתפללו כל אחד‪ ,‬שאסע לחיים ולשלום‬ ‫וליר"ש‪ ,‬וכל זה בכלל הסתר פנים‪,‬‬ ‫ואחזור לכאן לחיים ולשלום‪ ,‬וזאת היתה‬ ‫שהשי"ת כביכול מסתיר פניו מהאסונות‬ ‫ההדרכה אצל זקני הק' הרבי ר' מרדכי'לע‬ ‫שיש בכלל ישראל‪ ,‬וזה גם הסתר לכבוד‬ ‫זיע"א‪ ,‬שקודם שהיה נוסע לאיזו נסיעה‬ ‫שמים שאי אפשר ללמוד ואי אפשר‬ ‫היו כולם עומדים ליד העגלה‪ ,‬וכולם היו‬ ‫להתפלל ואין יכולין לעבוד את ה' משום‬ ‫צריכים לומר בזה הלשון "דער רבי זאל‬ ‫שזה תופס את כל המח‪ ,‬שרצים מרופא‬ ‫פארן געזונטערהייט‪ ,‬און צוריק קומען‬ ‫אחד לשני‪ .‬ויש מחפשים סגולות שונות‪,‬‬ ‫געזונטערהייט‪ ,‬און טרעפען אלעמען‬ ‫אבל הסגולה הגדולה ביותר היא כמו‬ ‫געזונטערהייט"‪.‬‬ ‫שאומרים בשמחת תורה 'אין סגולה‬ ‫כתורה'‪ ,‬שאין סגולה טובה מהתורה הק'‪,‬‬ ‫שהתורה מגנא ומצלא ומקיפה את כל‬ ‫הגוף מכף רגל ועד ראש‪ ,‬ומצילה מכל‬ ‫ברכות הקודש‬ ‫המחלות ומכל הפחדים ופגעים רעים‪.‬‬ ‫והשי"ת יעזור שנזכה שכל התפילות‬ ‫וצריכים רק להיות באמת שקועים בתורה‬ ‫להבות אש‬ ‫כ‬ ‫ולכל הצריכים זיווגים טובים והגונים הן‬ ‫יתקבלו לרחמים ולרצון‪ ,‬ושכל התפילות‬ ‫בבנים והן בבנות‪ ,‬השי"ת יעזור וישלח‬ ‫יתעלו ויביאו משמחה זו כל ההשפעות‬ ‫להם את זיווגם ההגון תיכף ומיד‪.‬‬ ‫הטובות וברכות טובות ישועות ונחמות‬ ‫והשי"ת יעזור שנזכה כולנו כאחד ללמוד‬ ‫בפועל ממש‪ ,‬מתוך בריאות השלימה‬ ‫ולהתפלל ולקבל את כל ההשפעות‬ ‫ואריכות ימים ושנים טובות‪.‬‬ ‫מהשב"ק ומימי השמחה הק'‪ ,‬ושנזכה‬ ‫והשי"ת יעזור לכל היהודים שצריכים‬ ‫כולנו כאחד לקבל פני משיח צדקנו‬ ‫להוושע בבני חיי ומ זוני‪ ,‬שעתה בעת‬ ‫במהרה בימינו‪ ,‬ותחזינה עינינו בשובך‬ ‫השמחה היא עת רצון‪ ,‬ויוושעו כולם‬ ‫לציון ברחמים‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫בזרעא חייא וקיימא תיכף ומיד‪.‬‬