gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מה בדף ירושלמי · Ma Bedaf Yerushalmi — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: מה בדף ירושלמי · Ma Bedaf Yerushalmi

שבוע: נח (2026-10-12)

מה בדף ירושלמי · Ma Bedaf Yerushalmi — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ל‬‫ש‬‫ו‬‫ר‬‫י‬ ‫ף‬‫ד‬‫ב‬ ‫מה‬ ‫לע''נ הגאון רבי ברוך מרדכי בן‬ ‫בס"ד‬ ‫י‬‫מ‬ ‫רבי ישראל אזרחי זצוק''ל‬ ‫הערות והנצחות טל' ‪ 0548449853‬או מייל‬ ‫‪MABADAF12@GMAIL.COM‬‬ ‫גליון ‪ 206‬פרשת נח תשפ''ז‬ ‫ירושלמי יבמות פ‪-‬פו‬ ‫היינו שאביו או אחיו או אחד ממורישיו הלך למדינת הים ולא ידוע היכן הם‪,‬‬ ‫דף פ ר' ירמיה אמר בשם ר' חנינה שבא מעשה לפני רבי שעד אחד שאמר שאדם‬ ‫ושמואל אומר ששבוי היינו שיצא שלא לדעת שהרי אם יצא לדעת היה מצווה על‬ ‫מת והוא אמר שאם נשאת לא מוציאים אך לכתחילה לא תנשא‪ ,‬ור' אייבו בר נגרי‬ ‫נכסיו‪ ,‬ונטוש היינו שיצא לדעת ועילה מצא להבריחו מנכסיו שהרי יצא לדעת ולא‬ ‫אמר שרק בשעת מלחמה אינו נאמן כי הוא מדמה לעצמו איך ינצל אך אם אומר‬ ‫ציו הו‪ ,‬ור' אחא אמר בשם ר' בא בשם ר' יהודה בשם שמואל שבמטלטלין אין דין‬ ‫להשיא שהוא מת הוא נאמן גם בשעת מלחמה‪.‬‬ ‫נכסי רטושים‪ ,‬ואמר ר' יעקב בר אחא בשם רב יהודה שקמה העומדת להקצר‬ ‫החילוק בין שעת מלחמה ליש שלום בעולם שבשעת מלחמה היא סבורה שמת‬ ‫וגפנים העומות להבצר הם כמטלטלין‪ ,‬ורב ששת שאל על הדקלים שבבבל שאינם‬ ‫ובאמת לא מת‪ ,‬ודוקא כשהמלחמה היתה בצפון והיא באה מהצפון או שהמלחמה‬ ‫צריכים הרכבה שמסתבר שהם כקמה העומדת להקצר וכגפנים העומדות להבצר‪.‬‬ ‫היתה בדרום והיא באה מהדרום אך אם המלחמה בצפון והיא באה מהדרום‬ ‫הלכה ד משנה כל הנשים נאמנים להעיד על אשה שמת בעלה חוץ מחמותה ובת‬ ‫ואומרת מהצפון באתי ואומרת מת בעלי לכאורה נאסור אותה למרות שאנו יודעים‬ ‫חמותה וצרתה ויבמתה ובת בעלה‪ ,‬וההבדל בין גט שאותן נשים נאמנות להביא גט‬ ‫שבאה מהדרום או שנאמר שאכן היא באה מהדרום ואומרת שבאה מהצפון כי היא‬ ‫ולומר בפני נכתב ובפני נחתם למיתה שהכתב מוכיח‪ ,‬אם עד אחד אומר שמת‬ ‫סבורה שכך יאמינו לה יותר‪ ,‬וכן יש להסתפק כשהיא אומרת שיש מלחמה אך הוא‬ ‫ונשאה ועד אחר בא ואמר בעלה לא מת לא תצא אך אם אחד אמר שמת ושנים‬ ‫מת על מיטתו שהיא חושבת שכך יאמינו לה יותר או שאכן הוא מת על מטתו‪.‬‬ ‫אמרו שלא מת אף שנישאה תצא‪ ,‬אם שנים אומרים מת ואחד אומר לא מת אף‬ ‫שנינו במשנה שאם יש קטטה בינו לבינה היא לא נאמנת ור' בא מבאר בשם ר' חיה‬ ‫שעדיין לא נשאה תנשא‪ .‬גמרא שנו בברייתא שכמו שהן לא נאמנות עליה כך היא‬ ‫בר אשי מהי קטטה שאם היא אומרת לא קדשתני ולא גרשתני ולא הייתי אשתך‬ ‫לא נאמנת עליהן‪ ,‬בן חמותה הוא כבת חמותה ובן בעלה הוא כבת בעלה‬ ‫מעולם זה לא קטטה אך אם היא אומרת קדשתני וגרשתני אך לא נתת לי כתובתי‬ ‫דף פב צרתה אינה נאמנת אפילו כבר התגרשה ונשאה לאחר יבמתה אינה נאמנת‬ ‫זוהי קטטה‪ ,‬ור' בא אמר זאת לפני ר' חייה בר אבא והוא אמר לו הלואי היה צריך‬ ‫אפילו היא אחותה‪.‬‬ ‫קטטה כזו ואפילו היא תובעת להתגרש ממנו בגמירות דעתה זה נקרא קטטה‪.‬‬ ‫ר' יוסי הוכיח שלא עשו זכרים כנקבות ממה ששנינו לקמן שאשה לא נאמנת לומר‬ ‫ר' יהודה אמר שרק בבאה בוכה ובגדיה קרועים היא נאמנת ושאלו אותו שאם באו‬ ‫מת יבמי שתתיבם ולא מתה אחותי שאכנס לביתה וכן הוא לא נאמן לומר מת אחי‬ ‫שתי נשים של אדם אחד אחת בוכה ואחת לא נאמין רק לבוכה‪ ,‬ור' חנניה חבר‬ ‫ליבם את אשתו ומשמע רק כשאין לה בנים אך אם יש לה בנים נאמן האח לומר‬ ‫החכמים שאל אולי היא בוכה בגלל שבנה יצא למדינת הים ומת שם שהיא נזכרה‬ ‫שמת אחיו א''כ זכרים לא כנקבות‪.‬‬ ‫בו ואיך ניתן להוכיח מהבכי‪.‬‬ ‫יש להקשות מה מועיל בגט שהכתב מוכיח הרי צריכים להתיר עלפי דבריה ור' יוסי‬ ‫הלכה ב משנה ב''ה אמרו שאשה נאמנת רק בבאה מהקציר אמרו להם ב''ש בין‬ ‫בן ר' בון מפרש כמו שאמר ר' בון שאינו חשוד לקלקל אותה בידי שמים ומה לו‬ ‫שבאה מהקציר בין שבאה ממסיק זיתים בין שבאה ממדינת הים ומה שאמרו קציר‬ ‫לשקר ולהחתים עדים פסולים על הגט וממילא היא אומרת אמת‪ ,‬אך בעדות מיתה‬ ‫זה רק בדבר הרגיל וב''ה חזרו להורות כדברי ב''ש‪ .‬גמרא ב''ש טענו לב''ה שכל‬ ‫שמקלקלים אותה שהיא צריכה לצאת לכן היא חשודה לקלקלה משנאה‪.‬‬ ‫השנה נחשב קציר שכשיוצא קציר שעורים מתחיל קציר החיטים וכשיוצא קציר‬ ‫אם עד אחד אר שמת ונשאה ואח''כ בא עד אחר אינו נאמן ומשמע דוקא כשנשאה‬ ‫החיטים מתחיל הבציר וכשיוצא הבציר מתחיל המסיק נמצא שכל השנה נחשב‬ ‫כבר ואם בא העד קודם שנשאה היא תצא ואמר ר' יוחנן שזה דעת ר' מנחם בן ר'‬ ‫קציר וקיימו את דברי ב''ש‪ ,‬וב''ה סברו שדוקא קציר ממש ששכיח אונס שהשמש‬ ‫יוסי אך לחכמים גם אם אמר קודם שנשאת ונשאה היא לא תצא‪.‬‬ ‫קופחת על ראשו של האדם כמו שכתוב ויגדל הילד ויהי היום ויצא אל אביו אל‬ ‫ר''נ בר יעקב אמר בשם רב שאם נשאת על פי שנים גם אם יבא ויאמר שהוא בעלה‬ ‫הקוצרים ויאמר אל אביו ראשי ראשי ויאמר אל נער שאהו אל אמו וישאהו ויביאהו‬ ‫יאמרו לו אינך בעלה ושאל ר' שמואל בר רב יצחק האם גם כשהוא מפורסם כמו‬ ‫אל אמו וישב על ברכיה עד הצהרים וימת‪ ,‬ורבנן אמרו שמצוי נחשים בשעת‬ ‫אימי אמר ר' יוסי בן ר' בון וכי אין אדם נוסף שדומה לר' אמי‪ ,‬וכשבא מקרה כזה‬ ‫הקציר‪ ,‬ור' יוסי בן ר' בון דרש מהפסוק סכותה לראשי ביום נשק ביום שהקיץ נושק‬ ‫לחכמי בבל הם אמרו שאינך בעלה ואבא בר בא לחש לבעלה השני תן לה גט מספק‬ ‫את החורף‪ ,‬ועוד פירוש ביום נשק שזה נשקו של גוג ועוד פירוש ביום שנושקים‬ ‫ובאו תלמידי רב והכוהו והוא אמר שהשוט והספסל שהכוני בהם ישרפו ואמר‬ ‫שני עולמות זה בזה העוה''ז יוצא והעוה''ב נכנס‪.‬‬ ‫שמואל הייתי שם ולא קרה כלום לספסל ולשוט אך אבא עצמו לקה והתרפא‪,‬‬ ‫הלכה ג משנה ב''ש סוברים שאשה שהאמינו לה שמת בעלה תנשא ותיטול כתובה‬ ‫וכשבא מקרה כזה לר' אימי הוא אמר לבעל שעל פי דין היא מותרת לך אך דע לך‬ ‫וב''ה סוברים שלא תיטול כתובתה ואמרו ב''ש אם התרתם את הערוה בחמורה לא‬ ‫שיתכן שבניך ממזרים כלפי שמיא ור' זירא קילס את ר' אמי שהעמיד את הדבר על‬ ‫תתירו את הממון הקל‪ ,‬אמרו ב''ה שמצאנו שהאחים לא נכנסים לנחלה על פיה‬ ‫בוריו‪.‬‬ ‫אמרו ב''ש שיש ללמוד מספר הכתובה שכתוב בה לכשתנשאי לאחר תטלי מה‬ ‫הלכה ה משנה אם באו שני צרות ואחת אומרת שמת ואחת אומרת שלא מת‬ ‫שכתוב לך וב''ה חזרו להודות לדברי ב''ש‪ .‬גמרא יש להסתפק אם הבנות יכולות‬ ‫האומרת שמת תנשא ותיטול כתובה והשניה לא תנשא ואם אחת אומרת מת ואחת‬ ‫להכנס למזונות על פיה‪.‬‬ ‫אומרת שנהרג ר''מ אמר שכיון שהן מכחישות זו את זו לא ינשאו ור' יהודה ור''ש‬ ‫ב''ש דרשו את מדרש הכתובה כמשנתינו‪ ,‬והלל דרש לשון הדיוט שבאלכסנדריה‬ ‫אומרים שינשאו ששתיהן מודות שהוא לא קיים‪ .‬גמרא ר' יעקב בר אחא אמר בשם‬ ‫היה אדם מקדש אשה וחברו חוטף אותה ממנו והחכמים בקשו לעשות את בניהם‬ ‫ר' יוחנן ור' הילא אמר בשם ר''א שר''מ מודה ברישא שאחת אומרת מת ואחת‬ ‫ממזרים ואמר הלל הזקן שיש לבדוק בכתובת אמם ומצאו שכתוב בהם לכשתכנסי‬ ‫אומרת לא מת שהאומרת שמת תנשא ומצאנו מי ששונה שר''מ חלק גם ברישא‬ ‫לביתי תהיי לי לאשה כדת משה והיהודים‪ ,‬וגם ר''א בן עזריה דרש מדרש כתובה‬ ‫ור''א סבר שר''מ מודה ברישא כיון שהאומרת שלא מת אין לה נאמנות כלל ור''א‬ ‫שהוא אמר הבנים ירשו והבנות יזונו כמו שהבנים יורשים רק אחר מיתת אביהם‬ ‫אמר שר' יהודה ור''ש מודים שאם יש שני עדים שאחד אומר מת ואחד אומר נהרג‬ ‫כך הבנות יזונו רק אחר מיתת אביהם‪ ,‬וגם ר''מ דרש מדרש כתובה שהוא אמר שמי‬ ‫שלא מאמינים להם והם מוכחשים ובצרה זה לא הכחשה שדברי הצרה אינם‬ ‫שמקבל שדה מחבירו באריסות שמים אותה כמה היא ראויה לעשות ונותנים לו‬ ‫מועילים כלל כלפי השניה‪ ,‬ור' יוחנן אמר שר''א שמע את הדברים הללו ממנו‪.‬‬ ‫שהוא כותב לו אם אוביר ולא אעביד אשלם במיטבא‪ ,‬וגם ר' יהודה דרש מדרש‬ ‫שנינו בנזיר שאם היו שתי כיתות שאחת אומרת שנזר שתים ואחת אומרת שנזר‬ ‫כתובה ששנו בשם ר' יהודה שאדם יביא על אשתו כל קרבן שהיא חייבת ואפילו‬ ‫חמשה לב''ש נחלקה העדות ואין כאן נזירות‪ ,‬ולב''ה יש בכלל חמש שתים ויש‬ ‫אכלה חלב או חיללה שבת ואם הוא גירש אותה אינו חייב בה שכך כתוב בה‪,‬‬ ‫נזירות שתים‪ ,‬ואמר רב שנחלקו כשאמר מספר כולל שתים או חמש אך אם כת אחת‬ ‫דף פא שכך כתוב בכתובה ואחריות שהיתה לי עלייך מקדמת דנא‪ ,‬וגם ר' יוסי‬ ‫אמרה שנזר אחת שתים והשניה אמרה שלוש ארבע חמש לכו''ע יש בכלל חמש‬ ‫דרש מדרש כתובה שהוא אמר שבמקום שנהגו לעשות את הכתובת כמלוה גובה‬ ‫שתים והוא נזיר שתים ור' יוחנן אמר שדוקא במונה נחלקו אך אם אמרו כלל לכו''ע‬ ‫את הכל ואם נהגו לכפול גובה רק מחצה‪ ,‬ר''א הקפר דרש מדרש כתובה שאדם לא‬ ‫נחלקה העדות ואין כאן נזירות‪.‬‬ ‫רשאי לקנות בהמה חיה ועוף אלא אם התקין להם מזונות‪ ,‬וגם ר' יהושע בן קרחה‬ ‫רב סובר עדות שהוכחשה לא בעדות עצמה אלא בדבר צדדי לא בטלה העדות‪,‬‬ ‫דרש מדרש כתובה שהוא אמר שמי שמלוה לחבירו לא ימשכן אותו יותר מחובו‬ ‫דף פג ור' יוחנן סובר שאם יש הכחשה בעדות אפילו לא בעיקר העדות היא בטלה‪,‬‬ ‫שהוא כותב לו תשלומין שכנגד המשכון מהנכסים שיבואו לידי שאקנה מעכשיו‬ ‫ולכו''ע אם סיימו את העדות ואח''כ הוכחשו העדות לא בטלה‪ ,‬ור' יוחנן לשיטתו‬ ‫והלאה‪ ,‬וגם רב הונא דרש מדרש כתובה שהוא אמר הבנים ירשו והבנות יזונו כמו‬ ‫שר' בא בר חייה אמר משמו שאם עד אחד אומר שהמלוה נתן מהכיס ואחד אומר‬ ‫שבנים יורשים ממטלטלין כך בנות יזונו ממטלטלין‪ ,‬ושמואל אומר שבנות לא‬ ‫שנתן מהצרור שזה הכחשה בעדות וגם רב מודה שזה הכחשה ונחלקו כשכת אחת‬ ‫ניזונות ממטלטלין ויש ראיה לשמואל ממה שכתוב בכתובה בנן נוקבן דיהויין ליכי‬ ‫אמרה שמנה מהכיס וכת אחת אומרת שמנה מהצרור שלר' יוחנן הוכחשה העדות‬ ‫מינאי יהויין יתבן בביתי ומתזנן מנכסי‪ ,‬ושנו על כך שניזונות מקרקעות ולא‬ ‫ולרב לא בטלה העדות‪ ,‬אם כת אחת אומרת שהלוה הכניס את המעות לחיקו וכת‬ ‫ממטלטלין‪ ,‬ור' בא בר זבדא אמר שרב הונא סובר כרבי ושמואל סובר כר''ש בן‬ ‫אחת אומרת שהכניס לאפונדתו זה הכחשה לאחר עדות ולכו''ע לא בטלה העדות‪,‬‬ ‫אלעזר ששנינו שרבי סובר שנפרעים למזון האשה והבנות בין מנכסים שיש להם‬ ‫עד אחד אומר שהרגו במקל ועד אחד אומר שהרגו בסייף לכו''ע בטלה העדות ואם‬ ‫אחריות ובין מנכסים שאין להם אחריות‪ ,‬ור''ש בן אלעזר סובר שהבנים מוציאים‬ ‫כת אחת אומרת שהרגו במקל וכת אחת אומרת שהרגו בסייף לר' יוחנן בטלה‬ ‫מהבנים ומהבנות מנכסים שיש להם אחריות וכן הבנות מהבנות והבנות מהבנים‪,‬‬ ‫העדות ולרב לא בטלה העדות‪ ,‬אם כת אחת אומרת שהרוצח פנה לדרום אחרי‬ ‫ומנכסים שאין להם אחריות הבנים מוציאים מהבנות והבנות לא מוציאות מהבנים‪,‬‬ ‫הרצח וכת אחת אומרת שפנה לצפון לכו''ע לא בטלה העדות שזה הכחשה שלאחר‬ ‫ואמרו שרב הונא חזר בו ויפה חזר בו כיון שמזון הבנות מדרבנן וכתובה‬ ‫העדות‪ ,‬ויש להוכיח מדברי ר' יהודה ור''ש במשנה כדברי רב שצרה אחת אומרת‬ ‫מדאורייתא ודבר מדבריהם אינו דוחה דבר תורה אך נחלקו בכסף כתובת אמם אך‬ ‫מת ואחת אומרת נהרג ינשאו שזה לא הכחשה אך יש לדחות שר''א אמר שר' יהודה‬ ‫יש לדחות שכתובת האם הוא קרקע‪.‬‬ ‫ור''ש מודים בעדים שזה הכחשה ורק בצרות שהוכחשו ינשאו כיון שעדות של‬ ‫מי שיורד לנכסי אשתו ונתן עיניו לגרשה וקפץ ותלש מהקרקע הוא זריז ונשכר‪ ,‬ומי‬ ‫אחת לא משפיעה על השניה‪ ,‬ויש להוכיח שלא כרב ממה ששנינו בסנהדרין שבין‬ ‫שירד לנכסי שבויים ושמע שהם עומדים לבא וקפץ ותלש מהקרקע הוא זריז‬ ‫חקירות ובין בדיקות אם הם מכחישים זה את זה עדותם בטלה ור' מנא אמר שרב‬ ‫ונשכר‪ ,‬ונכסי שבויים הם שאבין או אחיו או אחד ממורישיו הלך למדינת הים ושמע‬ ‫יעמיד שמדובר שעד אחד הכחיש את השני ור' אבון אמר שגם אם מדובר על הכת‬ ‫עליהם שמתו וירד לנחלתם אך נכסי נטושים מוציאים מידו ונטושים היינו שאביו‬ ‫החמירו בדיני נפשות כמו שכתוב צדק צדק תרדוף‪.‬‬ ‫או אחיו או אחד ממורישיו הלך למדינת הים ולא שמע עליהם שמתו וירד לנחלתם‬ ‫ורשב''ג אמר ששמע שנטושים כשבויים אך נכסי רטושים מוציאים מידו ורטושים‬ ‫הלכה ב משנה אם היו שתי יבמות שאחת אומת מת בעלי ואחת אומרת מת בעלי‬ ‫הלכה ו משנה אם עד אחד אומר שמת ועד אחד אומר שלא מת או אשה אמרה‬ ‫כל אחת אסורה מפני בעלה של השניה שדבריה לא מועילים ליבמתה אם לאחת‬ ‫שמת ואשה אחרת אמרה שלא מת לא תנשא‪ .‬גמרא גידל בר בנימין אמר בשם רב‬ ‫יש עדים שמת בעלה ולשניה אין עדים זו שאין לה עדים מותרת וזו שיש לה עדים‬ ‫שבכל מקום שהכשירו עדות אשה כאיש איש מכחיש אשה אך קשה א''כ מדוע לא‬ ‫אסורה כיון שאי אפשר להתירה על פי יבמתה אם לאחת יש בנים ולאחת אין בנים‬ ‫שנו עד אחד אומר מת ואשה אומרת לא מת או שאשה אומרת מת ועד אומר שלא‬ ‫זו שיש לה בנים מותרת וזו שאין לה בנים אסורה ואם התיבמו מיבם שהיה כאן‬ ‫מת ואכן בבית רבי שנו כך‪ ,‬ושנו בשם ר' נחמיה שבנשים הולכים אחר רוב דעות‬ ‫ומת היבם אסורות להנשא ור''א אומר שאחרי שהותרו ליבם הותרו לכל העולם‪.‬‬ ‫שאם שתי נשים העידו כנגד אשה אחת זה כמו שני עדים ועד אחד ודוקא באשה‬ ‫גמרא אם היו שתי יבמות לאחת יש בנים ועדים ולאחת אין בנים ועדים אחת נתרת‬ ‫ונשים אך אם היו מאה נשים וכנגדם עד אחד הוא כשנים והוא נחשב כמותם‪.‬‬ ‫בבנים ואחת נתרת בעדים‪.‬‬ ‫הלכה ז משנה אשה שהלכה עם בעלה למדינת הים ושבה ואמרה מת בעלי היא‬ ‫ר''א אמר הואיל והותרה ליבם הותרו לכל יש להסתפק אם טעמו הוא שאינה‬ ‫תנשא ותיטול כתובה אך צרתה אסורה ולר' טרפון גם אם היתה בת ישראל שנשואה‬ ‫חשודה לקלקל לאחר זמן או שהוא סובר שלא חששו שהיא באה לקלקל את‬ ‫לכהן היא יכולה לאכול תרומה ור''ע אומר שדרך זו לא מוציאתה מידי עבירה והיא‬ ‫יבמתה‪ ,‬יש להוכיח ממה ששנינו לעל שאשה שהלכה עם בעלה למדינת הים ובאה‬ ‫אסורה להנשא ואסורה מלאכול בתרומה‪ .‬גמרא אשה אינה נאמנת לגבי צרתה‬ ‫ואמרה מת בעלי תנשא ותיטול כתובה וצרתה אסורה וסברו לומר שהיא חשודה‬ ‫שהיא חשודה לקלקל אותה אך על עצמה היא נאמנת שהיא יודעת שדבריה לא‬ ‫לקלקל את עצמה כדי לקלקל את צרתה ור''א לא חלק שם א''כ כאן סבר ר''א שהיא‬ ‫משפיעים כלפי חברתה והיא אומרת אמת ור' הילא אמר שלגבי צרת אינה נאמנת‬ ‫לא חשודה לקלקל את צרתה‪ ,‬אך יש לדחות שיתכן שאין לה קלקול שמא בעלה‬ ‫כי היא חשודה לקלקל אותה ושוה לה לקלקל עצמה כדי לקלקל את הצרה‪.‬‬ ‫שלח לה גט אך יש לומר שאם נשאה לכהן היא לא יכולה לומר שהותרה בגט אך‬ ‫הלכה ח משנה אם באה ואמרה מת בעלי ואח''כ מת חמי תנשא ותיטול כתובה אך‬ ‫יש לומר שלא אכפת לה שבניה יהיו חללים העיקר שבני צרתה יהיו ממזרים‪.‬‬ ‫חמותה אסורה ולר' טרפון אם היא בת ישראל שנשואה לכהן היא תאכל תרומה‬ ‫הלכה ג משנה לא מעידים על אחד שמת אלא בפרצוף הפנים עם החוטם למרות‬ ‫ור''ע אומר שדרך זו לא מוציאה אותה מידי עבירה והיא אסורה להנשא וגם לאכול‬ ‫שיש סימנים בגופו ובכליו ומעידים רק עד שלושה ימים ולא מעידים על צלוב או‬ ‫תרומה‪ .‬גמרא יש להקשות מדוע אינה נאמנת לומר שמת חמיה שאמנם היא לא‬ ‫מגויד ואפילו חיה אוכלת בו עד שראו שיצאה נפשו‪ ,‬ור' יהודה בן בבא אומר שלא‬ ‫נאמנת כלפי חמותה אך כיון שלדבריה מת בעלה א''כ כבר אינה חמותה‪ ,‬ור' חנינה‬ ‫כל האדם והמקומות והשעות שוים‪ .‬גמרא רב יהודה אומר שמעידים על חוטם עם‬ ‫אומר שמדובר שהיא היתה יחד עם חמיה והיא מעידה על שני הדברים יחד‪.‬‬ ‫הלסתות וכמו שאמר רב ירמיה בשם רב שלמדו מהפסוק הכרת פניהם ענתה בם‬ ‫הלכה ט משנה אם קידש אחת מחמש נשים ולא ידוע את מי קידש וכל אחת ואחת‬ ‫שהוא החוטם‪ ,‬ור' חייה בר בא אמר שמי שרוצה שלא יכירוהו יניח אספלנית על‬ ‫אומרת אותי קידש יתן גט לכל אחת ואחת ולר' טרפון יתן כתובה ביניהם ויסתלק‬ ‫נחיריו כמו שהיה בימי אסריקינס המלך שתבעו את בני ציפורי והם הניחו אספלנית‬ ‫ור'ע סובר שדרך זו לא מוציאה אותו מידי עבירה ויתן כתובה לכל אחת ואחת וכן‬ ‫על נחיריהם ולא הכירום ובסוף הוציאו עליהם לשון הרע וחייבום‪.‬‬ ‫אם גזל מאחד מחמשה ואינו יודע ממי וכל אחד מהם אומר אותי גזל לר' טרפון‬ ‫נאמר בפסוק על ירבעם ויכו בהם אביה ועמו מכה רבה מאד וביאר ר' אבא בר כהנא‬ ‫יניח את הגזילה ביניהם ויסתלק ור''ע סובר שדרך זו לא מוציאה אותם מידי עבירה‬ ‫שהעבירו את הכרת פניהם של המתים כמו שכתוב הכרת פניהם ענתה בם שזה‬ ‫וישלם את הגזילה לכל אחד ואחד‪ .‬גמרא‬ ‫נאמר על החוטם‪ ,‬ור' אמי אומר שהושיב עליהם משמרות שלושה ימים עד‬ ‫דף פד ר' אסי אומר שהמשנה בבבא מציעא היא לא כר' טרפון ששנינו שאם אמר‬ ‫שהתקלקלה צורתם כמו שכתוב עצמו לי אלמנותיו מחול ימים‪,‬‬ ‫לשנים גזלתי מאחד מכם מנה ואיני יודע ממי או שאומר אביו של אחד מכם הפקיד‬ ‫דף פו וכן שנינו אין מעידים אלא על פרצוף פנים עם החוטם‪.‬‬ ‫אצלי מנה ואיני יודע מיהו יתן מנה לכל אחד שהודה מפי עצמו ור' יעקב בר אחא‬ ‫נאמר בפסוק ולא עצר כח ירבעם עוד בימי אביהו ויגפהו ה' וימת ואמר ר' שמואל‬ ‫אמר בשם ר' יוחנן שגם ר' טרפון יודה שם כשהוא בא לצאת ידי שמים‪ ,‬ור' בא‬ ‫שסברו שהוא ירבעם ואינו אלא אביה ואמר ר' יוחנן שאביה ניגף כיון שייסר את‬ ‫אמר בשם ר' יהודה ששם מדובר שיש עדים שגזל לכן גם לר' טרפון יש חיוב‬ ‫ירבעם ברבים כמו שכתוב ואתם המון רב ועמכם עגלי הזהב אשר עשה לכם ירבעם‬ ‫השבה‪ ,‬ור' הילא אמר בשם ר''א ששם מדובר שיש תובעים ורק הוא לא יודע ממי‬ ‫לאלוהים ור''ל אמר שהוא ביזה את אחיה השילוני רבו כמו שכתוב ויקבצו עליו‬ ‫לכן ברי ושמא ברי עדיף‪ ,‬ורב ירמיה אמר בשם רב ששם מדובר בנשבע והודה לכן‬ ‫אנשים ריקים בני בליעל בגלל שהוא צווח על אחיה בליעל‪ ,‬ורבנן אמרו שבאה‬ ‫יש לו חיוב השבה אך כשלא נשבע יניח הגזילה ויסתלק‪ ,‬וכן אמר רב אחא בר חננה‬ ‫לידו ע''ז ולא ביערה כמו שכתוב וירדוף אביה אחרי ירבעם וילכד ממנו ערים את‬ ‫בשם רב‪.‬‬ ‫בית אל ואת בנותיה ועל העגלים נאמר וישם את האחד בבית אל ואת האחד נתן‬ ‫שנו שם במשנה שהוא יכול לתת לשליח ב''ד אמר ר' יוחנן שמדובר בשליח שעשה‬ ‫בדן‪.‬‬ ‫הגזלן ולא בשליח של הנגזל ורב אמר שמדובר בשליח של הנגזל‪ ,‬ויש ראיה לרב‬ ‫שנינו שלא מועיל סימנים בגופו ובכליו יש להקשות שלגבי אבידה שנינו שאם טעה‬ ‫ששנו שם על המשנה שר''ש בן אלעזר אמר שהוא שליח של הנגזל ולא של הגזלן‪.‬‬ ‫חמורו מחזיר בסימנים בין בגופו בין בכליו יש לומר שבאמת אינו מועיל שהסמנים‬ ‫ר' ירמיה הקשה שאם מדובר שנשבע היה לו לשתוק ולא להודות ור' יוסה אמר‬ ‫עשויים להשתנות‪.‬‬ ‫שהיה לו לשתוק ולא להשבע ואחר השבועה הוא צריך להשיב לכל אחד‪ ,‬ור' יודן‬ ‫שנינו שמעידים עד שלושה ימים ואמר ר' אבא בר רב פי בשם ר' יהושע מסכנין‬ ‫אמר שבין שותקים ובין תובעים בגזל יש להחמיר להשיב לכל אחד כדברי ר''ע‪,‬‬ ‫בשם ר' לוי שכל שלושה ימים הנפש טסה על הגוף וסוברת שתחזור אליו וכשרואה‬ ‫ובפקדון השותק מרויח והמודה מפסיד כמו ששנינו שאם שנים הפקידו אצל אחד‬ ‫שזיו פניו השתנה היא עוזבת והולכת לה ומשלושה ימים והלאה הכרס נבקעת על‬ ‫זה מנה וזה מאתים זה אומר מאתים שלי וזה אומר מאתים שלי יתן מנה לכל אחד‬ ‫פניו ואומרת לו קח מה שגזלת וחמסת ונתת בי‪ ,‬ור' חגי אמר בשם ר' יאשיה‬ ‫והשאר יהא מונח עד שיבא אליהו אך בגזל שנו שם בסיפא שהוא אומר גזלתי‬ ‫שלומדים את זה מהפסוק וזריתי פרש על פניכם ואפילו פרש חגיכם ועל אותה‬ ‫מאחד מכם ואיני יודע ממי ישיב לכל אחד‪.‬‬ ‫שעה נאמר אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל‪.‬‬ ‫הלכה י משנה אם אשה הלכה עם בעלה ובנה למדינת הים ושבה ואמרה מת בעלי‬ ‫בראוהו מגויד לא מעידים שאומרים שנתנו עליו חרב מלובנת והוא חי אח''כ וכן‬ ‫ואח''כ בני נאמנת ואם אמרה מת בני ואח''כ בעלי אינה נאמנת להתיבם אך‬ ‫כשראוהו צלוב אומרים שיתכן שמטרונה אחת עברה והצילה אותו וכשחיה אוכלת‬ ‫חוששים לדבריה ולא תצא לשוק בלי חליצה‪ ,‬ואם יצאה בלי בנים ואמרה ניתן לי‬ ‫בו יש לומר שמהשמים ריחמו עליו‪ ,‬ואפילו נפל לבור אריות יש לומר שנעשו לו‬ ‫בן במדינת הים ומת בני ואח''כ בעלי נאמנת ואם אמרה מת בעלי ואח''כ בני אינה‬ ‫נסים כמו דניאל‪ ,‬ואם נפל לכבשן האש לא מעידים שיש לומר שנעשו לו ניסים כמו‬ ‫נאמנת להתיבם וחוששים לדבריה והיא מותרת לשוק רק בחליצה‪ ,‬אם אמרה שניתן‬ ‫חנניה מישאל ועזריה‪ ,‬אם נפל לבור נחשים ועקרבים לא מעידים עליו‪ ,‬ור' יהודה‬ ‫לה יבם במדינת הים ומת בעלי ואח''כ יבמי או שיבמי מת ואח''כ בעלי נאמנת אך‬ ‫בן בבא מבאר שיתכן שהוא חבר ששולט עליהם‪ ,‬אם נפל ליורה בין של מים בין‬ ‫אם הלכה היא ובעלה ויבמה למדינת הים ואמרה מת בעלי ואח''כ יבמי או שמת‬ ‫של שמן לא מעידים עליו שמא כבתה האש ע''י המים או השמן ור' אבא אומר‬ ‫יבמי ואח''כ מת בעלי אינה נאמנת שאשה לא נאמנת לומר מת יבמי להנשא ולא‬ ‫שבשל שמן מעידים עליו שהשמן שיצא לא מכבה את האש אך במים לא מעידים‬ ‫לומר שמתה אחותה שהיא תכנס לביתה‪ ,‬ואיש לא נאמם לומר מת אחי לייבם את‬ ‫עליו‪.‬‬ ‫אשתו ולא לומר מתה אשתי ויוכל לשאת את אחותה‪ .‬גמרא ר' חנניה שאל לפני ר'‬ ‫ר' זירא אמר בשם ר' חנאל בשם רב שהלכה כר' יהודה בן בבא שאין להשוות בין‬ ‫אילא שמה ששנינו חוששים לדבריה והיא חולצת ומשמע שצרתה מתיבמת וזה רק‬ ‫אנשים מקומות ושעות‪ ,‬ור ירמיה חלק על כך שהוא אמר שהיה מעשה באחד שנפל‬ ‫לר' טרפון שהתיר לצרה לאכול תרומה ואמר ר' אילא שגם ר''ע מודה שכאן אין‬ ‫לירדן והכירו את גופו אחרי שבעה עשר יום והיכרוהו שהצינה צמתה אותו והשיאו‬ ‫ודאי איסור כלפי צרתה שעל הצד שהבעל מת הן זקוקות ליבום‪.‬‬ ‫את אשתו‪.‬‬ ‫החילוק בין הרישא לסיפא שכשאמרה ניתן לי בן ומת בני קודם נאמנת כיון שהיא‬ ‫הלכה ד משנה אם נפל במים בין שיש להם סוף בין שאין להם סוף אשתו אסורה‬ ‫לא הוחזקה ליבום אך כשיצאה עם בנה שאין לה חזקה ליבום אינה נאמנת לומר‬ ‫ור''מ אמר שהיה מעשה שאחד נפל לבור הגדול ועלה אחר ג' ימים ור' יוסי אמר‬ ‫שבנה מת קודם‪.‬‬ ‫שהיה מעשה בסומא שירד עם אדם נוסף לטבול במערה ושהו כדי שתצא נפשם‬ ‫ר' יוסי הוכיח ממשנתינו שזכרים אינם כנקבות ויבם נאמן כלפי יבמתו שרק כשאין‬ ‫והשיאו את נשותיהם והיה מעשה באסיא ששלשלו אחד לים ועלה בידם רגלו‬ ‫בנים לא נאמן היבם לומר מת אחי אך כשיש בנים הוא נאמן לומר מת אחי ואשתו‬ ‫ואמרו חכמים שאם הרגל היתה מעל הברך היא תנשא אך אם מתחת לברך יתכן‬ ‫מותרת לשוק‪.‬‬ ‫שהוא חי ולא תנשא‪ .‬גמרא חכמים חילקו שבמים שיש להם סוף אשתו מותרת‬ ‫פרק האשה בתרא‬ ‫ובמים שאין להם סוף אשתו אסורה ור''מ אמר שהיה מעשה שאדם אחד עלה אחרי‬ ‫הלכה א משנה אשה שבעלה וצרתה הלכו למדינת הים ואמרו לה שמת בעלה לא‬ ‫ג' ימים אמרו לו שאין להוכיח ממעשה ניסים‪ ,‬ורבי אמר שהיה מעשה ששנים ירדו‬ ‫תנשא או תתיבם עד שתדע שצרתה אינה מעוברת ואם היתה לה חמות אינה‬ ‫לכמור בירדן לעת ערב ואחד מהם ראה מחילה של דגים ונכנס לתוכה ורצה לצאת‬ ‫חוששת שהיא ילדה והיא זקוקה ליבום לאותו בן‪,‬‬ ‫ולא מצא את פתחה וחבירו עמד על פתח המערה ושהה עד שתצא נפשו ובא להעיד‬ ‫דף פה אך אם חמותה יצאה מלאה היא חוששת שמא ילדה בן והיא זקוקה לו ור'‬ ‫שהוא מת ובבוקר זרחה החמה והוא מצא את פתח המערה ויצא ומצא הספד‬ ‫יהושע אומר שהיא לא חוששת לאותו בן‪ .‬גמרא רב שאל את ר' חייה הגדול שנאמר‬ ‫בביתו‪ ,‬ור''ע אמר שהוא פרש בים הגדול וראה ספינה אחת שטבעה והוא הצטער‬ ‫שתמתין שלשה חדשים ותחלוץ שאם לצרתה יש ולד בן קיימה הליצה אינה כלום‬ ‫על חכם אחד שהיה בה וכשבא למעבר של קפוטקיא הוא הקדים לקראתי ושאלתי‬ ‫ואם אינו בן קיימא החליצה מתירה אותה אמר ר' חייה שרק לגביה שנו שלושה‬ ‫אותו איך נצלת אמר לי שגל טרף אותי לחבירו וחבירו לחבירו עד שהקיאני ליבשה‬ ‫חדשים אך לגבי צרתה תצטרך ט' חדשים אך קשה שאז יכולה לחלוץ ויועיל ממה‬ ‫ובאותה שעה אמר ר''ע גדולים דברי חכמים שאמרו שמים שאין להם סוף האשה‬ ‫נפשך שאם צרתה ילדה החליצה אינה כלום ואם לא ילדה החליצה מתירתה‪ ,‬ור'‬ ‫אסורה ובמים שיש להם סוף האשה מותרת‪ ,‬ור' אבהו אמר שאם הים שקט ללא‬ ‫יהודה אמר בשם ר''א בשם ר' חייה הגדול שלא תחלוץ כדי שלא להצריך אותה‬ ‫גלים והוא רואה לארבע רוחותיו והאדם לא יצא יכולים להשיא את אשתו‪.‬‬ ‫כרוז להתיר לכהונה אם החליצה אינה חליצה‪ ,‬והחברים אמרו בשם ר' יוחנן‬ ‫שנינו במשנה ששלשלו אחד לים ועלתה בידם רק רגלו ורצו לחתוך ספוגים להצילו‬ ‫שהטעם הוא שנאמר כי ישבו אחים יחדיו שחליצה מועילה רק בודאי ולא בספק‪.‬‬ ‫ואח''כ מצאו אותו שולחני בעכו‪ ,‬ור' חגי שאל לפני ר' יוסי שמסתבר שיתירו את‬ ‫שנינו שאם יצאה חמותה מלאה חוששת שזה ספק בדברי תורה והולכים לחומרא‬ ‫אשתו לאחר י''ב חודש שטריפה אינו חי יותר מכך‪.‬‬ ‫ור' יהושע סובר שזה שתי ספיקות ספק אם הוא זכר או נקבה ועל הצד שהוא זכר‬ ‫ספק אם הוא בן קיימא ובשתי ספיקות מקילים גם בדאורייתא‪.‬‬