gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מבחנים חפץ חיים ואהבת חסד · Mivchanim Chofetz Chaim Vahavas Chesed — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: מבחנים חפץ חיים ואהבת חסד · Mivchanim Chofetz Chaim Vahavas Chesed

שבוע: נח (2026-10-12)

מבחנים חפץ חיים ואהבת חסד · Mivchanim Chofetz Chaim Vahavas Chesed — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מבחן ‪ 8‬כ"א עד כ"ז חשון ט"ז עד כ"ב תשרי‬ ‫מבחן ‪ 7‬י"ד עד כ' חשון‬ ‫מבחן ‪ 6‬ז' עד י''ג חשון (שנה מעוברת)‬ ‫מכלל ה' סעיף ה' עד כלל ו' ס"ס י'‬ ‫כלל ד' סעיף ז' עד כל ה' ס"ס ד'‬ ‫הלכות לשון הרע מתחילת כלל ג' עד כלל ד' ס"ס ו'‬ ‫חלק ב' פרק י"ג 'גם שעל ידי' עד פרק י"ד 'אם עזרו'‬ ‫חלק ב' מתחילת פרק י"א עד פרק י"ג 'גם שעל ידי'‬ ‫חלק ב' פ"ח 'ויש עוד אופן שלישי' עד סוף פרק י'‬ ‫אלו ג' כתרים מנו חכמים ואמרו שכתר שם‬ ‫האם מותר לומר על אדם שהוא לומד שלש או‬ ‫על אלו ד' דברים אמרו חז"ל שהם‬ ‫איזה גנות מותר לרשום בספר הזכרונות לדורי‬ ‫האם הלואה היא חיוב או הנהגה ישרה‬ ‫האם מותר לספר לשון הרע באופן שהיה‬ ‫טוב עולה על גביהם?‬ ‫ארבע שעות ביום?‬ ‫צריכים חיזוק תמיד?‬ ‫דורות?‬ ‫ומידה טובה?‬ ‫מוכן לומר דבר זה גם בפני המדובר?‬ ‫א' כתרי תורה כהונה ומלכות‪.‬‬ ‫א' אסור‪.‬‬ ‫א' מי שאינו מקיים מה שפסקו עליו בבי"ד ואין לו הסבר‬ ‫א' תורה‪ ,‬מעשים טובים‪ ,‬תפילה‪ ,‬דרך ארץ‪.‬‬ ‫א' חיוב כמו סוכה לולב ותפילין‪.‬‬ ‫א' אסור‪.‬‬ ‫ב' כתרי תורה עבודה וגמילות חסדים‪.‬‬ ‫ב' אם המספר מוכן שיאמרו עליו דבר זה מותר‪ ,‬ואם‬ ‫על מעשיו‪.‬‬ ‫לאו אסור‪.‬‬ ‫ב' תורה‪ ,‬שמירת שבת‪ ,‬תפילה‪ ,‬מעשים‬ ‫ב' הנהגה ישרה ומידה טובה‪.‬‬ ‫ב' מותר‪.‬‬ ‫ג' כתרי כהונה לויה ומלכות‪.‬‬ ‫טובים‪.‬‬ ‫ב' מי שעובר עבירה בפרהסיא‪ ,‬ולא שמע למוכיחים‪.‬‬ ‫ג' אם אותו אדם טרוד בפרנסתו מותר‪ ,‬ואם לאו אסור‪.‬‬ ‫ג' מחלוקת‪.‬‬ ‫ג' אינו ראוי‪.‬‬ ‫ג' מי שרגיל לדבר לשון הרע ורכילות‪.‬‬ ‫ג' תורה‪ ,‬תפילה‪ ,‬חסד‪ ,‬דרך ארץ‪.‬‬ ‫כיצד יחזק אדם את עצמו כאשר הוא רואה‬ ‫האם גאוה או כעס זה איסור או רק דבר שאינו‬ ‫באיזה אופן עובר השומע על איסור קבלת לשון‬ ‫מי שיש לו קרובים עשירים שאינם‬ ‫המספר לשון הרע ואינו אומר על מי‬ ‫שהגיע לו הפסד ע"י מצות הלואה?‬ ‫לענין מה נאמר "אם תבקשנה ככסף‬ ‫הגון?‬ ‫הרע?‬ ‫רוצים לעוזרו‪ ,‬האם אחרים חייבים‬ ‫א' יתבונן שבכל עסק יש לפעמים הפסדים‬ ‫וכמטמונים תחפשנה‪ ,‬אז תבין יראת ד'‬ ‫א' איסור גדול‪.‬‬ ‫מספר‪ ,‬אבל מתוך הסיפור מבינים על מי‬ ‫והעיקר שבדרך כלל העסק הוא רווחי‪.‬‬ ‫א' רק אם מסכים בפירוש לסיפור‪.‬‬ ‫לעוזרו?‬ ‫ב' כל שמאמין בליבו לסיפור‪ ,‬ואם מסכים בפירוש עובר‬ ‫ודעת אלוקים תמצא"?‬ ‫ב' דבר שאינו הגון‪.‬‬ ‫א' חייבים‪.‬‬ ‫הוא מספר‪ ,‬האם זה בכלל לשון הרע?‬ ‫ב' טוב שיסכים מתחילה להוציא סכום מסוים‬ ‫ג' מידת חסידות למנוע עצמו ממידות אלו ושאר מידות‬ ‫גם על איסור סיפור לשון הרע‪.‬‬ ‫א' לענין שלא יתרפה ממצוות מחמת עצלות‪,‬‬ ‫ב' פטורים‪.‬‬ ‫א' כן‪.‬‬ ‫עבור זה מידי שנה ואז לא יצטער‪.‬‬ ‫רעות‪.‬‬ ‫ג' אם הדבר נוגע לו לתועלת מותר להחליט בליבו‬ ‫ע"י התבוננות שהתורה היא חיי עולם‪.‬‬ ‫ב' לא‪.‬‬ ‫ג' שתי התשובות נכונות‪.‬‬ ‫ג' אם יש לקרוביו סיבה מוצדקת חייבים‪ ,‬ואם‬ ‫שהדבר אמת‪.‬‬ ‫ב' שלא ימנע ממצוה מחמת טירחה או הפסד‪.‬‬ ‫באיזה אופן מותר לברר על אדם בשביל שידוך?‬ ‫לאו פטורים‪.‬‬ ‫ג' מחלוקת‪.‬‬ ‫ג' שתי התשובות נכונות‪.‬‬ ‫א' אם הוא מזהיר את האומר שיגיד לו רק את הדברים‬ ‫מהי כוונת הפסוק "בידך אפקיד רוחי פדית‬ ‫האם מותר לשמוע לשון הרע (בלי להאמין)‬ ‫הטובים‪.‬‬ ‫אותי"?‬ ‫באופן שלשומע אין תועלת אבל ע"י שמיעתו‬ ‫ב' כאשר הוא אומר למספר שהוא רוצה לעשות עימו‬ ‫האם אדם מחויב להלוות לאדם שבעבר‬ ‫מה נכלל בכלל לשון הרע?‬ ‫א' שנפש האדם נמסרת ביד החיצונים בגלל‬ ‫חוב שאין הלוה רוצה לפורעו‪ ,‬האם עדיף‬ ‫שידוך‪.‬‬ ‫לא החזיר לו הלוואה?‬ ‫א' לספר שפלוני עשה דבר שאסור מדאורייתא‪.‬‬ ‫יהיה לאחרים תועלת?‬ ‫העוונות והקב"ה פודה אותו‪.‬‬ ‫א' אסור‪.‬‬ ‫לוותר עליו‪ ,‬או שעדיף לטרוח לגבותו‬ ‫ג' כיון שיש לו תועלת בכך א"צ לספר לחבירו את מטרת‬ ‫א' אם הסיבה היא מפני שהוא אלים ואינו‬ ‫ב' אפילו דבר שאמרו חכמים שאין לעשותו‬ ‫ב' שהקב"ה מחיה את האדם בכל רגע מחדש‪.‬‬ ‫ב' מותר‪.‬‬ ‫כדי שיוכל לחזור ולהלוות?‬ ‫הבירור‪.‬‬ ‫רוצה לשלם פטור‪ ,‬ואם הסיבה כי לא היה לו‬ ‫לכתחילה‪.‬‬ ‫ג' שמי שמרגיש שחייו תלוים בקב"ה‪ ,‬זוכה בזכות‬ ‫ג' אינו ראוי‪.‬‬ ‫א' אין עדיפות לזה על זה‪.‬‬ ‫המספר על חבירו שלא היטיב לו‪ ,‬איזה איסורים‬ ‫לשלם ילוה לו עם משכון‪.‬‬ ‫ג' רק דבר שהוא אסור באיסור גמור‪ ,‬אפילו‬ ‫זה למחילת עוונות‪.‬‬ ‫ב' עדיף להעביר על מידותיו ולוותר על החוב‪.‬‬ ‫הוא עלול לעבור מלבד לשון הרע?‬ ‫ב' לאותו אדם פטור בכל גוונא‪ ,‬אבל לאחרים‬ ‫מדרבנן‪.‬‬ ‫ג' עדיף לטרוח לגבות את החוב כדי שיוכל‬ ‫חייב‪.‬‬ ‫האם יש איסור קבלת לשון הרע בסיפור על‬ ‫א' לא תטור‪ ,‬אבל על לא תקום אינו עובר כיון שחבירו לא‬ ‫האם יתכן שמצוה תגרום לאדם איזה‬ ‫שלילת המעלות?‬ ‫לחזור ולהלוות‪.‬‬ ‫חייב להיטיב לו‪.‬‬ ‫ג' אף לאותו אדם חייב בכל גוונא‪ ,‬כיון שמצות‬ ‫חסרון?‬ ‫ב' עובר על לא תטור‪ ,‬ואם כוונתו לנקום בו עובר גם על לא‬ ‫הלואה היא חיוב גמור‪.‬‬ ‫במה תלוי עיקר התשובה על החטא?‬ ‫א' לא‪.‬‬ ‫א' כן‪ ,‬וכשמפסיד השכר הוא כפול ומכופל‪.‬‬ ‫ב' כל דבר שאסור לספר אסור גם לקבל‪.‬‬ ‫לאיזה מעלה מגיע האדם על ידי לימוד‬ ‫תקום‪.‬‬ ‫א' באמירת הוידוי‪.‬‬ ‫ב' לא‪.‬‬ ‫ג' מחלוקת‪.‬‬ ‫התורה?‬ ‫ג' בכל אופן עובר על לא תקום ולא תטור‪ ,‬כיון שהוא‬ ‫מדוע בית דין אומרים בעגלה ערופה‬ ‫ב' במרירות הלב‪.‬‬ ‫מדבר גנות על אדם שלא היטיב לו‪.‬‬ ‫"ידינו לא שכפו את הדם הזה"?‬ ‫ג' חסרון קטן כן‪ ,‬אבל ודאי לא יגיע בגלל זה‬ ‫א' קיום המצוות‪.‬‬ ‫ג' בקבלה לעתיד‪.‬‬ ‫להפסד ועניות‪.‬‬ ‫א' מפני שאם יש רוצחים בעיר בהכרח‬ ‫ב' אהבת השם‪.‬‬ ‫שהבי"ד לא מעוררים את העם כראוי ללכת‬ ‫ג' שתי התשובות נכונות‪.‬‬ ‫מי שבי"ד ציוו אותו שלא לעשות דבר מסוים‪,‬‬ ‫מה יעשה אדם אם הוא רואה שנסבב לו‬ ‫אדם שסיפר לשון הרע‪ ,‬האם מותר לאדם אחר‬ ‫בדרך התורה‪.‬‬ ‫והוא עשאו ללא הסבר‪ ,‬האם מותר לספר בגנותו?‬ ‫המספר דבר שאינו גנות‪ ,‬אבל הדבר יגרום לצער‬ ‫הפסד על ידי קיום המצוות (אהבת חסד‬ ‫לחזור ולספר את אותו סיפור?‬ ‫ב' ב' בית דין אומרים זאת כנציגי העיר‪ ,‬אבל‬ ‫את המדובר‪ ,‬האם יש בזה איסור לשון הרע?‬ ‫א' אסור‪ ,‬כיון שגוף הסיפור אסור‪ ,‬וגם לפעמים הוא מתגנה‬ ‫מה למד החפץ חיים מדברי חז"ל כל‬ ‫א' מותר‪.‬‬ ‫ודאי אין האשמה בבית דין עצמו‪.‬‬ ‫חלק ב' פרק י"ג)?‬ ‫א' כן‪.‬‬ ‫יותר על ידי זה‪.‬‬ ‫העוסק בתורה ובגמילות חסדים (בלשון‬ ‫ב' רק אם עשאו כמה פעמים מותר‪.‬‬ ‫ג' הכונה שלא בא לידם ושלחו אותו בלי מזון‪.‬‬ ‫א' יחשוב ששכר המצוה גדול לאין ערוך מההפסד‬ ‫ב' לא‪.‬‬ ‫בעולם הזה‪.‬‬ ‫ב' מותר‪ ,‬ובלבד שלא יוסיף פרט חדש ולא יתאר יותר את‬ ‫עסק)?‬ ‫ג' רק אם עשאו בפרהסיא מותר‪.‬‬ ‫חומרת הענין‪.‬‬ ‫ג' אינו ראוי‪.‬‬ ‫ב' יהיה בטוח שהקב"ה ישלם לו כפלים ממה‬ ‫א' שצריך האדם להתבונן בגודל הרווח שיש‬ ‫אלו דברים מגיעים למי שהוא כילי וצר‬ ‫ג' מעיקר הדין א"א לאסור‪ ,‬וצריך עיון‪.‬‬ ‫שהפסיד‪ ,‬ויתבונן שמצוה שהוציא עליה מעות‬ ‫לו מזה בעולם הזה ובעולם הבא‪.‬‬ ‫האם מי שיש לו מידות רעות מותר לקרותו‬ ‫עין?‬ ‫מדרגתה גבוהה הרבה יותר‪.‬‬ ‫רשע?‬ ‫האם צריך לדון לכף זכות כאשר הכף חוב‬ ‫השומע לשון הרע‪ ,‬האם חובתו שלא להאמין כלל‪,‬‬ ‫ב' שצריך להיות רגיל בזה תמיד‪.‬‬ ‫א' אין מרחמים עליו מן השמים‪ ,‬ויש מחיצה‬ ‫מסתברת הרבה יותר מהכף זכות?‬ ‫ג' יתבונן בגודל טובות ד' יתברך על האדם‪.‬‬ ‫או שמספיק ללמד זכות על אותו אדם שסיפרו‬ ‫ג' שצריך להתבונן כיצד לעשות מצוות אלו‬ ‫א' רק אם הוא עז פנים‪ ,‬וגם זה רק באופנים מסוימים‪.‬‬ ‫של ברזל בינו לבין הברכה‪.‬‬ ‫א' חובה‪.‬‬ ‫עליו?‬ ‫בצורה הטובה ביותר‪.‬‬ ‫ב' רק במידת הגאוה והכעס‪ ,‬וגם זה באופנים מסוימים‪.‬‬ ‫ב' באים עליו נגעים או שממונו כלה‪.‬‬ ‫ב' מידה טובה‪.‬‬ ‫כיצד אמר רבי עקיבא לרבי טרפון שהוא‬ ‫א' אסור להאמין לשום פרט בסיפור‪ ,‬כי המספר הוא רשע ואין‬ ‫ג' אין לקרות לאדם רשע בגלל מידות רעות‪.‬‬ ‫ג' שתי התשובות נכונות‪.‬‬ ‫ג' אין צריך‪.‬‬ ‫קונה לו עיר‪ ,‬בשעה שנתן את המתנות‬ ‫לו שום נאמנות‪.‬‬ ‫מי קודם במצות חסד‪ ,‬עשיר או עני?‬ ‫ב' רק אם ניכרים דברי אמת מותר להאמין ולדון לכף זכות‪.‬‬ ‫המספר לשון הרע לתועלת אבל המספר לא יודע‬ ‫לצדקה?‬ ‫א' עשיר‪.‬‬ ‫האם מותר לספר על אדם את מעשיו הראשונים‬ ‫ג' בכל אופן מותר לדון לכף זכות‪ ,‬ובלבד שהמסופר לא יתגנה‬ ‫מהתועלת‪ ,‬האם הוא צריך כפרה?‬ ‫מה עיקר הטעם שדוד המלך דן למיתה‬ ‫א' מותר לשנות בדיבורו לצורך צדקה‪.‬‬ ‫בעיניו‪.‬‬ ‫ב' עני‪.‬‬ ‫כאשר אצל השומע והמספר אין בזה שום גנאי?‬ ‫א' לא‪ ,‬כיון שגוף הסיפור מותר‪.‬‬ ‫את גוזל כבשת הרש?‬ ‫ב' כוונתו היתה על המלאכים והעולמות העליונים‬ ‫ג' שניהם שוים‪.‬‬ ‫א' מותר‪.‬‬ ‫שנבראו מן המצוה‪ ,‬ורבי טרפון לא הקפיד עליו‪.‬‬ ‫האם מותר לברר אצל חבירו למה הוא שונא את‬ ‫ב' כן‪ ,‬שאף שגוף הסיפור ודאי מותר יש לו מידות רעות‪.‬‬ ‫א' על גזילת הכבשה‪.‬‬ ‫ב' על כך שלא חמל על העני‪.‬‬ ‫ב' אסור‪.‬‬ ‫ג' כוונתו היתה שהוא קונה לו שם טוב וכבוד‬ ‫פלוני כדי להוציא את השנאה מליבו?‬ ‫ג' צריך כפרה‪ ,‬כיון שכוונתו לדבר אסור‪ ,‬ויתכן שאפילו‬ ‫בעולם הזה‪.‬‬ ‫א' מותר‪ ,‬אם הוא משער שבידו לתקן את הדבר‪.‬‬ ‫מה מציע הח"ח לעשות כדי שאנשי‬ ‫גוף הסיפור אסור כיון שהעיקר בזה הוא הכונה‪.‬‬ ‫ג' שתי התשובות נכונות‪.‬‬ ‫ג' אם השומע ודאי לא יספר לאחרים מותר‪.‬‬ ‫ב' אסור‪ ,‬שכיון שחבירו שונא את פלוני ודאי ידבר עליו מתוך‬ ‫ביתו לא ימנעו ממנו להלוות?‬ ‫שנאה‪.‬‬ ‫א' לא יתחשב בדבריהם‪.‬‬ ‫הנמנע באופן קבוע מלהלוות לזולתו למרות‬ ‫אדם בינוני שעבר עבירה למרות שהתרו בו שזה‬ ‫מה התשובה שכתב הח"ח (פרק י"ד)‬ ‫ג' אם חבירו מספר מעצמו מותר לשמוע‪ ,‬אבל לשאול אותו‬ ‫על מי שורה כח מסיטרא אחרא?‬ ‫אסור‪ ,‬האם מותר לספר עליו לשון הרע?‬ ‫לטענת היצר שהאדם צריך לדאוג לבניו‬ ‫ב' ילוה מחוץ לביתו‪.‬‬ ‫שהדבר ביכולתו‪ ,‬האם מותר לגנותו על כך?‬ ‫אסור‪.‬‬ ‫א' על הנמנע מעשית חסד‪.‬‬ ‫א' אסור‪.‬‬ ‫אחריו?‬ ‫ג' יפריש סכום מסוים לצורך הלואות‪.‬‬ ‫א' מותר‪ ,‬מפני שהוא עובר בזה על לאו ועשה‪.‬‬ ‫המספר על אדם שעשה עבירה ויצא מכלל 'עמיתך'‪,‬‬ ‫ב' על מי שעינו צרה שאחרים יהנו מנכסיו‪.‬‬ ‫ב' מותר‪.‬‬ ‫ב' אסור‪ ,‬מפני שהרבה אנשים אינם יודעים פרטי וחומרת‬ ‫א' צריך יותר לחוס על עצמו להנצל מעונש‬ ‫האם צריך להמשיך להיטיב לאותו אדם?‬ ‫ג' על מי שאינו צרה אפילו שהוא יהנה‬ ‫ג' מותר לספר‪ ,‬ובלבד שלא יכוין לפרסם את הדבר‬ ‫הענין‪.‬‬ ‫הגיהנום הנורא‪.‬‬ ‫א' כן‪.‬‬ ‫מנכסיו‪.‬‬ ‫הרבה‪.‬‬ ‫ג' מותר לגנותו על ענין זה‪ ,‬אבל לענין שאר דברים אסור‬ ‫ב' מי יודע אם בניו ילכו בדרך התורה‪.‬‬ ‫ב' לא‪.‬‬ ‫לגנותו‪.‬‬ ‫ג' בניו יקבלו מה שמגיע להם גם בלי הירושה שלו‪.‬‬ ‫ג' באופן זה מותר אפילו להאמין לדברים‪.‬‬ ‫מבחן ‪ 10‬ה' עד י"א כסלו‬ ‫מבחן חודשי חודש חשון‬ ‫מבחן ‪ 9‬כ"ח חשון עד ד' כסלו‬ ‫מכלל ז' סעיף י"א עד כלל ח' ס"ס ט'‬ ‫הלכות לשוה"ר מכלל ב' ס"ג עד כלל ז' ס"ס ט'‬ ‫מכלל ו' סעיף י"א עד כלל ז' סוף סעיף י'‬ ‫חלק ב' מתחילת פרק ט"ז עד פי"ז 'גדולה צדקה שהיא ממהרת'‬ ‫חלק ב' פרק ה' 'ומי שרגיל' עד פרק ט"ו 'והנה הארכתי'‬ ‫חלק ב' פרק י"ד 'ואם עזרו' עד סוף פרק ט"ו‬ ‫לפי הזוהר איזה דבר צריך דווקא‬ ‫האם מותר לספר לשון הרע על מי שבדרך כלל‬ ‫איזה עצה נותן החפץ חיים למי שחושש‬ ‫על מה נאמר "ארור מכה רעהו בסתר"?‬ ‫מי שיכול לעסוק בעצמו בגמילות‬ ‫מי שקיבל לשון הרע ולא סיפר דבר זה לאחרים‪,‬‬ ‫להוציא עליו מעות?‬ ‫אינו מקפיד אם מספרים עליו דבר זה?‬ ‫שאם ילוה הוא יתפרסם לאיש עשיר?‬ ‫א' על המספר לשון הרע בסתר ומקפיד שהדבר לא‬ ‫חסדים‪ ,‬האם יקח אדם אחר שיתעסק‬ ‫ורוצה לחזור בתשובה‪ ,‬מה תקנתו?‬ ‫א' אסור‪.‬‬ ‫א' שיתן את מעותיו לאדם נאמן ומכסה דבר‬ ‫יתגלה למי שסיפר עליו‪.‬‬ ‫א' תורה‪.‬‬ ‫שילוה אותם‪.‬‬ ‫ב' כנ"ל‪ ,‬וכ"ש אם מספר בפניו‪.‬‬ ‫בזה?‬ ‫א' שיוציא הדברים מליבו‪ ,‬ויקבל על עצמו שלא לחטוא‬ ‫ב' מותר‪.‬‬ ‫עוד בזה‪ ,‬ויתודה‪.‬‬ ‫ב' מצוות התלויות במעשה‪.‬‬ ‫ב' שיבקש מהלוים שלא יספרו שהוא הלוה להם‪.‬‬ ‫ג' על המספר לשון הרע בדרך רמז‪.‬‬ ‫א' מצוה בו יותר מבשלוחו‪.‬‬ ‫ג' אם הוא קרובו או אוהבו מותר‪ ,‬ובסתם אדם אסור‪.‬‬ ‫ב' יפייס את מי שסיפרו עליו על שהאמין לדברים‪.‬‬ ‫ג' יתנהג בשאר ענייניו כאדם פשוט‪.‬‬ ‫ב' עדיף ע"י אחרים משום "הצנע לכת"‪.‬‬ ‫ג' שתי התשובות נכונות‪.‬‬ ‫ג' שתי התשובות נכונות‪.‬‬ ‫באיזה אופן צריך לדון לכף זכות אדם ירא‬ ‫ג' על זה נאמר "מזה ומזה אל תנח ידך"‪.‬‬ ‫האם בזמננו ישנו אדם שיש לו דין תלמיד חכם‬ ‫אלוקים?‬ ‫לענין איסור מבזה תלמיד חכם?‬ ‫מי מרויח יותר מההלואה‪ ,‬המקבל או‬ ‫המספר לשון הרע והמדובר מודה לדברים‪ ,‬האם‬ ‫אדם שחטא ונתחייב מיתה לשמים‪,‬‬ ‫הנותן?‬ ‫א' רק בספק שקול‪ ,‬ואם הדבר נוטה לחובה נכון שהדבר‬ ‫איזה דבר טוב כתב הח"ח שיקרה אם‬ ‫א' דין ת"ח היה רק בזמן הגמרא שהיו חכמים ביותר‪.‬‬ ‫יהיה אצלו בגדר ספק‪.‬‬ ‫מותר להאמין לסיפור?‬ ‫מה יעשה ויחיה (לפי מה שהביא‬ ‫ב' אף בזמננו שייך תלמיד חכם אם הוא בקי בש"ס‬ ‫א' המקבל‪.‬‬ ‫ב' אף בדבר הנוטה יותר לכף חובה צריך לדון אותו לכף‬ ‫כולם יזדרזו בענין הגמחי"ם?‬ ‫א' אסור‪.‬‬ ‫הח"ח מהמדרש)?‬ ‫ופוסקים ויודע לענות בכל מקום‪.‬‬ ‫ב' הנותן‪.‬‬ ‫זכות‪.‬‬ ‫א' לא יהיה אדם שיצטרך הלואה ולא יהיה לו‬ ‫ב' מותר‪.‬‬ ‫ג' הכל לפי ערך הדור‪ ,‬ובזמננו כל מי שראוי להורות ויגע‬ ‫ג' הכל לפי הענין‪.‬‬ ‫ג' רק בדבר הנוטה לכף זכות‪ ,‬ואז צד הזכות צריך להיות‬ ‫מהיכן ללוות‪.‬‬ ‫ג' יהיה הדבר אצלו בגדר ספק‪.‬‬ ‫א' יוסיף בלימוד התורה‪ ,‬ומי שאינו לומד‬ ‫בתורה נקרא תלמיד חכם‪.‬‬ ‫אצלו ודאי‪.‬‬ ‫ב' יתבטלו כל התלאות והצרות מהעולם‪.‬‬ ‫יהיה גבאי צדקה‪.‬‬ ‫מי נחשב "צר עין"‪ ,‬שהפליגו חז"ל בגנותו?‬ ‫ג' לא יהיו עניים בעולם‪ ,‬כיון שכל אחד יהיה‬ ‫על מי מותר לקבל לשון הרע?‬ ‫ב' ירבה בעשית חסד‪.‬‬ ‫מהם התנאים להתיר לספר לשון הרע על בעלי‬ ‫א' אדם החושב רק על טובת עצמו ולא על טובת‬ ‫באיזה אופן מותר לספר על אדם שנמנע‬ ‫לו די מחסורו בשכר גמילות חסדים‪.‬‬ ‫א' על אדם שרגיל בעצמו לספר ולקבל לשון הרע‪.‬‬ ‫ג' יתענה ויחזור בתשובה‪.‬‬ ‫מחלוקת לדעת המתירים?‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫מלהיטיב לחבירו?‬ ‫ב' על מי שנראה הגיוני לומר שהסיפור נכון‪ ,‬אפילו אם אין‬ ‫א' שעל ידי סיפורו תושבת המחלוקת ואינו יכול‬ ‫ב' מי שאינו מסוגל להוציא מכספו עבורו או עבור‬ ‫א' אם מניעת הטובה היתה לאדם אחר‪ ,‬והמספר מכוין‬ ‫ניכר שהסיפור הזה עצמו אמת‪.‬‬ ‫להשביתה באופן אחר‪.‬‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫רק לקנאת האמת‪.‬‬ ‫על אלו אנשים מזרז החפץ חיים שיהיה‬ ‫על איזה דבר אמרו חז"ל שהוא זכות‬ ‫ג' מי שהתפרסם עליו כמה פעמים שהוא עובר בשאט‬ ‫ב' שיודע את הדברים בעצמו‪ ,‬וכוונתו לתועלת‪ ,‬וברור מי‬ ‫ג' מי שעינו צרה בכך שאחרים יהנו מממונו‪ ,‬אפילו‬ ‫ב' אם ראה את הדבר בעצמו ונתברר לו שהיה יכול‬ ‫להם גמ"ח קבוע בביתם?‬ ‫נפש על איסורים ידועים כמו ניאוף‪.‬‬ ‫שהמלכות לא תכפה את בני העיר?‬ ‫נקרא בעל המחלוקת על פי ההלכה‪.‬‬ ‫אם כלפי עצמו אין עינו צרה‪.‬‬ ‫להיטיב ולא עשה כך מפני רוע טבעו‪.‬‬ ‫א' עשירים בלבד‪.‬‬ ‫ג' שתי התשובות נכונות‪.‬‬ ‫ג' בכל אופן אסור‪.‬‬ ‫א' על ידי שיכפו אחד את חבירו לדבר‬ ‫ב' כל אדם בין עשיר בין שאינו עשיר‪.‬‬ ‫איזה התר מצינו להאמין לסיפור שניכר שהוא‬ ‫מצוה‪.‬‬ ‫מהי הסיבה הגדולה בכל הסיבות שמונעות‬ ‫ג' רק אלו שאין להם ילדים‪ ,‬כדי שיהיה להם‬ ‫אמת?‬ ‫את האדם מעבודת ד'?‬ ‫השומע סיפור מחבירו והוא יודע שהסיפור‬ ‫ב' על ידי גמילות חסדים‪.‬‬ ‫באיזה אופן יש את האיסור של מבזה תלמיד‬ ‫שם עולם‪.‬‬ ‫א' שאם ראה בעצמו דבר שעל ידו ניכר שאותו סיפור‬ ‫א' עצלות‪.‬‬ ‫אמיתי‪ ,‬האם שייך שהוא יעבור על איסור קבלת‬ ‫חכם?‬ ‫עצמו שמספרים הוא אמת‪ ,‬ואין בדבר צד זכות‪ ,‬מותר‬ ‫ג' על ידי תפילה צדקה‪.‬‬ ‫ב' צרות עין‪.‬‬ ‫לשון הרע?‬ ‫א' המבזה אותו או את דברי תורתו‪ ,‬ודווקא בחייו‪.‬‬ ‫להאמין‪.‬‬ ‫ג' חוסר התבוננות‪.‬‬ ‫א' לא‪ ,‬שהרי הוא כבר יודע שהסיפור אמיתי‪.‬‬ ‫מה מציין הח"ח (פרק ט"ו) שגרם לכך‬ ‫ב' שאם אותו אדם עשה בעבר דבר כזה‪ ,‬מותר להאמין‬ ‫ב' המבזה אותו או את דברי תורתו גם לאחר מותו‪.‬‬ ‫ב' אם הוא יכול לדון לכף זכות‪.‬‬ ‫שרבתה העניות בישראל?‬ ‫האם עדיף לתת לעני הלואה או‬ ‫ג' המבזה אותו דווקא מחייו‪ ,‬או את דברי תורתו גם לאחר‬ ‫שהוא עשה זאת שוב‪.‬‬ ‫ג' כיון ששמע את הדברים מאדם אחר עובר בכל אופן‪.‬‬ ‫מותו‪.‬‬ ‫מהי הדרך שלא יכבד על האדם לטרוח‬ ‫א' שמלוים בהיתר עיסקה ולא מקיימים‬ ‫ג' אין להאמין לשום דבר גם אם ניכר שהדברים אמת‪.‬‬ ‫מתנה?‬ ‫בעבודת ד'?‬ ‫מצות הלואה‪.‬‬ ‫א' הלואה‪.‬‬ ‫א' להבין שזה חיי עולם‪.‬‬ ‫ב' איסור ריבית‪.‬‬ ‫ב' מתנה‪.‬‬ ‫ב' לזכור שהשכר הוא לפי הטירחה‪.‬‬ ‫האם מותר לספר לבי"ד שאדם בינוני עבר‬ ‫ג' שמלוים שלא בסבר פנים יפות‪.‬‬ ‫מדוע נענשו אהרן ומרים על מה שדיברו על משה‬ ‫מי שהאמין ללשון הרע וסיפר זאת לאחרים‪ ,‬מה‬ ‫ג' מי שע"י הלואה אפשר להחזירו למצבו‬ ‫ג' שתי התשובות נכונות‪.‬‬ ‫בכונה על עבירה שאיסורה ידוע?‬ ‫רבינו?‬ ‫תקנתו (מלבד התשובה בין אדם למקום)?‬ ‫עדיף לתת לו הלואה‪.‬‬ ‫א' מפני שלא היה תועלת בדיבור זה‪.‬‬ ‫א' אסור‪.‬‬ ‫האם בעל עסק שיכול להוציא ממונו‬ ‫א' חייב לפייס אותו‪ ,‬ולא יועיל שיוציא את הדברים מלב‬ ‫ב' מפני שהחליטו בדעתם שעשה שלא כדין‪ ,‬ולא בדקו‬ ‫כמה פעמים חייב האדם במצוות הלוואה?‬ ‫ב' מותר‪.‬‬ ‫לסחורה מחויב במצות הלואה?‬ ‫השומעים‪.‬‬ ‫למה עשה כך‪.‬‬ ‫א' כל זמן שיש מעות שלו אצל אחרים אינו מחויב‬ ‫ב' חייב להוציא את הדבר מלב השומעים‪ ,‬ולא יועיל‬ ‫בזכות מה זכו אבותינו לעוה"ז‬ ‫ג' אינו נכון לכתחילה‪.‬‬ ‫א' לא מפני שחייו קודמים‪.‬‬ ‫ג' מפני שגם אם הם צדקו היה אסור להם לדבר על כך זה‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫שיפייס אותו‪.‬‬ ‫ב' אם באים לבקש ממנו חייב‪ ,‬ואם לאו‬ ‫ולימות בן דוד ולימות המשיח?‬ ‫עם זה‪.‬‬ ‫ב' אם יש לו ממון חייב להלוות כל יום‪.‬‬ ‫פטור‪.‬‬ ‫ג' יפייס אותו‪ ,‬או שיוציא את הדבר מלב השומעים‪.‬‬ ‫ג' אפילו כמה פעמים ביום אם זה בכוחו‪.‬‬ ‫תלמיד חכם שעבר עבירה‪ ,‬האם צריך‬ ‫א' בזכות התפילה‪.‬‬ ‫ג' אם יכול לצמצם מעט בעסקיו ולהלוות‬ ‫המספר לשון הרע והמדובר מתנצל וניכר‬ ‫באיזה אופן מותר לדבר לשון הרע על אפיקורס?‬ ‫להוכיחו?‬ ‫ב' בזכות הצדקה‪.‬‬ ‫איזה טעם מזכיר החפץ חיים למה ציווה‬ ‫א' אסור להוכיחו‪ ,‬מפני שודאי עשה תשובה‪.‬‬ ‫ממון מחויב לעשות כך‪.‬‬ ‫שהדברים אמת‪ ,‬האם מותר להאמין לדברים?‬ ‫א' מותר לפי כללי לשון הרע לתועלת‪.‬‬ ‫ג' בזכות התורה‪.‬‬ ‫הקב"ה לשמור צנצנת מהמן?‬ ‫ב' חובה להוכיחו‪ ,‬שמא לא עשה תשובה‪.‬‬ ‫א' אסור‪.‬‬ ‫ב' מותר בכל אופן‪.‬‬ ‫ב' מותר כדין הרואה דברים הניכרים‪.‬‬ ‫ג' מותר רק כדי להפריש את השומעים ממעשיו‪.‬‬ ‫א' לראות גודל חסדו של הקב"ה לדור המדבר‪.‬‬ ‫ג' מחלוקת‪.‬‬ ‫איזה דבר מביא תועלת לנפטר?‬ ‫ג' מותר רק לחוש לדברים‪.‬‬ ‫מה נמשל למה‪ ,‬התורה לצדקה או‬ ‫ב' להראות שהקב"ה יכול לזון את לומדי התורה‬ ‫א' דווקא מה שהבן עושה לעלוי נשמתו‪.‬‬ ‫ללא סיבה טבעית‪ ,‬ולא יפסידו מלימוד התורה‪.‬‬ ‫ב' כל מה שמישהו עושה לעלוי נשמתו‪ ,‬ובבן‬ ‫מי שנתפקר ויצא מכלל 'עמיתך' ובא אדם‬ ‫הצדקה לתורה?‬ ‫אדם שעבר על עבירות שאיסורם ידוע‪ ,‬באיזה‬ ‫מדוע הרגיל בלשון הרע כמעט לא יכול‬ ‫ג' להזכיר שאין האדם מפסיד ממה שבשבת אינו‬ ‫זה מועיל אפילו כשעושה מעצמו‪.‬‬ ‫ומספר עליו לשון הרע‪ ,‬מתי מותר להאמין?‬ ‫אופן מותר לספר עליו לשון הרע?‬ ‫לחזור בתשובה?‬ ‫א' התורה לצדקה‪.‬‬ ‫טורח לפרנסתו‪.‬‬ ‫ג' כנ"ל תשובה ב'‪ ,‬ובלבד שלא יהיה אביו‬ ‫א' מותר רק בדבר שידוע שנתפקר בו‪.‬‬ ‫א' כשכוונתו לתועלת‪ ,‬ואין להגדיל העוולה יותר ממה‬ ‫א' מפני שהמדבר לשון הרע כאילו כפר בעיקר‪.‬‬ ‫ב' הצדקה לתורה‪.‬‬ ‫שהיא‪.‬‬ ‫רשע‪.‬‬ ‫ב' נראה שמותר להאמין גם על דברים שלא ידוע‬ ‫מדוע קוצבים לאדם בראש השנה‬ ‫ב' מפני שבמציאות כמעט לא שייך לפייס את‬ ‫שנתפקר בהם‪.‬‬ ‫ג' התורה לצדקה והצדקה לתורה‪.‬‬ ‫ב' מותר גם אם אין כוונתו לתועלת‪.‬‬ ‫כולם‪.‬‬ ‫ג' גם בדבר שידוע שנתפקר בו אסור להאמין‪ ,‬או לפחות‬ ‫ג' אם כוונתו לתועלת מותר גם להגדיל את העוולה‪.‬‬ ‫חסרונותיו של אותה שנה‪ ,‬ולא נותנים לו‬ ‫מלכתחילה פחות?‬ ‫ג' שתי התשובות נכונות‪.‬‬ ‫על מה נאמר שהעושה כך אין לו‬ ‫לדונו לכף זכות‪.‬‬ ‫איזה מצוה חמורה יותר‪ ,‬שילוח הקן‬ ‫א' אין הכונה שיהיה לו והוא יתחסר‪ ,‬אלא הכונה‬ ‫מחילה עולמית?‬ ‫מה ההסבר במה שמצינו בספרים שגאון אחד‬ ‫השומע סיפור מאדם שנאמן עליו כשנים‪ ,‬האם‬ ‫שנאמר בה "למען ייטב לך והארכת‬ ‫שקוצבים לו מלכתחילה פחות‪.‬‬ ‫מי שכתב לשון הרע במכתב‪ ,‬האם מותר‬ ‫א' על איסור ריבית‪.‬‬ ‫מקנטר את חבירו?‬ ‫מותר לשונאו או לצערו באופן שאם הסיפור‬ ‫ב' הכונה שגוזרים כמה צדקה הוא צריך לתת‪ ,‬אלא‬ ‫להאמין לדברים?‬ ‫ב' על המפקיר עצמו לעשות עבירה כמה‬ ‫ימים" או צדקה?‬ ‫א' עשו זאת כדי שלא יסמכו על דברים לא נכונים‪.‬‬ ‫שאם לא יתן יתחסר באופן אחר‪.‬‬ ‫פעמים בשאט נפש‪.‬‬ ‫נכון מותר לצערו?‬ ‫ב' סמכו על המתירים לספר דבר שנתפרסם באפי תלתא‪.‬‬ ‫א' מותר‪.‬‬ ‫א' אסור‪.‬‬ ‫א' שילוח הקן‪.‬‬ ‫ג' הכונה שע"י ההפסד מתכפרים עוונותיו‪ ,‬ואין מי‬ ‫ג' על הנמנע מלהחזיק עני בשעת דחקו‪.‬‬ ‫ב' מותר לשונאו אבל מסתבר שאסור לצערו‪.‬‬ ‫ג' לא כתבו אלא כנגד הדברים שנכתבו ולא כנגד הכותב‬ ‫שאין לו חטאים‪ ,‬ואם נותן לצדקה מרויח גם מצוה‪.‬‬ ‫ב' אסור‪.‬‬ ‫ב' צדקה‪.‬‬ ‫עצמו‪.‬‬ ‫ג' מותר‪ ,‬ובלבד שלא יגרם עי"ז נזק למדובר‪.‬‬ ‫ג' מותר גם לצערו‪.‬‬ ‫ג' שניהם שקולים‪.‬‬