gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

קובץ גליונות · Koivetz Gilyoines — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: קובץ גליונות · Koivetz Gilyoines

שבוע: נח (2026-10-12)

קובץ גליונות · Koivetz Gilyoines — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫קובץ תקצ"א ה׳תשפ״ז ן שנה ארבע עשרה‬ ‫קובץ גליונות‬ ‫‪%‬‬ ‫^ תץ ח ת^‬ ‫)‪0‬‬ ‫פרשת נח‬ ‫ממרנן ורבנן גדולי ומאורי הדור‬ ‫‪RSp‬‬ ‫‪ IV .‬י‬ ‫מרנן גדולי ישראל שליט"א‪ ,‬משלחות רבנים מרחבי העולם וצירי דרשו מרחבי‬ ‫תבל‪ ,‬למרגלות 'היכל דרשו' בישיבת ראדין ששוחזרה כבימי מרנא החפץ חיים זי"ע‬ ‫'‪1‬‬ ‫\ ‪r‬‬ ‫‪rrrrr‬‬ ‫צילום‪ :‬א‪ .‬אייונ ב א ך‬ ‫ניתן לשלם באשרא י במכש יר י קה יל ות ונדר ים שבבת י הכ נסת | להק דש ות ע ”ג הק ובץ נית ן לפ נ ות למס' ‪k . g i l y o n o t @ g m a i l . c o m | 053-3145900‬‬ ‫‪*0 ,‬‬ ‫לע"נ גאולה בת בלוד ע"ה תנצב״ה‬ ‫■■ לעילוי נשמת הדב ד' מדדכי ב"ד ישדאל יחיאל ז"ל‬ ‫‪a‬‬ ‫מבצע מיוחד לחידוש המנוי השנתי‬ ‫לקבלת הקובץ גליונות״ מדי שבוע‪,‬‬ ‫ללא צורך בחיפוש אחר מטבע או מכשיר אשראי‪,‬‬ ‫ללא צורך בתזכורת או חשש שכחה וגזל וכו'‬ ‫מנוי‬ ‫עבור הקובץ הגדול )‪(A4‬‬ ‫עבור הקובץ הרגיל‬ ‫‪6‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫בלבד‬ ‫‪₪ 2‬לבד‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫(ניתן לחלק עד‪ 10‬תשלומים)‬ ‫(ניתן לחלק עד‪ 10‬תשלומים)‬ ‫בכך הנך זכאי לקחת קובץ אחד מדי שבוע מאחד המוקדים ברחבי הארץ‬ ‫(אין לקחת קבצים מחנויות המפיצות אלא אך ורק מהמוקדים בבתי הכנסת)‬ ‫תקופת המנוי‬ ‫מפרשת בראשית תשפ״ז עד חג הסוכות תשפ״ח (כולל)‬ ‫בברכת חג כשר ושמח מערכת ׳קובץ* גליונות'‬ ‫‪k.gilyonot@gmail.com |053-3145900‬‬ ‫מבצע המשניות ממשין־‬ ‫כבשבועות קודמים‬ ‫‪I‬‬ ‫לתשלום על ה קו בץ ולתרומות‬ ‫״משנת יוסף יעקב‪,,‬‬ ‫במכשירי האשראי שבבתי הכנסת‬ ‫יש לבחור בלחצן קופות נוספות‪,‬‬ ‫ושימת הזוכים‬ ‫בהגרלת ״משנת יוסף יעקב״‬ ‫חיפוש‪ ,‬ולרשום קובץ גליונות‬ ‫ללומדי מסכת סוכה בחג הסוכות תשפ״ז‬ ‫או דרך הטלפון נדרים פלוס‬ ‫במס' ‪ 03-7630585‬שלוחה ‪486‬‬ ‫‪ ttv 1,000‬ישראל שטיין מבני ברק‬ ‫‪ 300‬עח‪ :‬אריה לייב וויי ל מבני ברק‪ ,‬נתן צבי קסלר‬ ‫קהילות‬ ‫מירו שלים‪ ,‬אלי זינגר מירו שלים‬ ‫במס' ‪ 073-2757000‬שלוחה ‪4311‬‬ ‫‪ 50‬ש‪ :‬ארי וינברג ממודיעין עילית‪ ,‬אלעזר ישועה‬ ‫מירושלים‪ ,‬רפאל אלבוגן מירושלים‪ ,‬דניאל גולדשטוף‬ ‫או בהעברה בנקאית‬ ‫מבני ברק‪ ,‬שוקי בן יוסף מבני ברק‪ ,‬יוסף הורן‬ ‫בנק מרכנתיל ‪ 17 -‬סניף ‪ 745‬מס' חשבון ‪71262‬‬ ‫מבני ברק‪ ,‬יהודה פלס ממודיעין עילית‪ ,‬חיים קולא‬ ‫ע"ש קובץ גליונו ת‬ ‫מירושלים‪ ,‬דוד בר ממודיעין עילית‪,‬מנחם פלס מבני‬ ‫ברק‪ ,‬דניאל פלס מירושלים‪ ,‬מוישי וולפא מבני ברק‪,‬‬ ‫להקדשות ע"ג הקובץ או לכל נושא אחר‬ ‫שוקי גולדשטוף מבני ברק‪ ,‬שמואל טייב מבני ברק‪,‬‬ ‫אלעזר ברקוביץ מבני ברק‪ ,‬אי״ש כהן מבני ברק‪,‬‬ ‫ניתן לפנות למס' ‪053-3145900‬‬ ‫דובי ויין מירושלים‪ ,‬אלעזר מרגליות מבני ברק‪ ,‬דוד‬ ‫מייל‪k.gilyonot@ gm ail.com :‬‬ ‫קרשינסקי מבני ברק‪ ,‬אלעזר כהנא ממודיעין עילית‬ ‫כתובת המערכת‪ :‬רבי יהודה הנשיא ‪ 52‬בני ברק‬ ‫מסיימים את הש״ם‬ ‫& בכל חודש ‪0,‬‬ ‫מזמינים אותך לוזזת‬ ‫'מרא דמםכחא'‬ ‫ולסיים בכל חודש‬ ‫מסכת או חלה ממנה‪.‬‬ ‫"שהוא לומד מסכת כמה פעמים‬ ‫"ומצווה שעושיס אותה הרבה מי אדס בשותפות כל אהד נוטל שכר כאילו עשאה‬ ‫על שנעשה בקיא בה‪ ,‬כמה היא‬ ‫כולה לבלו‪ .‬ומטעס זה נוהגיס כל בית ישראל לעשות חברת ש"ס ומחלקיס הש"ס‬ ‫מליצה עבורו למעלה להצילו מן‬ ‫בין כמה בני אלס‪ ,‬שכל אחד לוקח מסכתא אחת ועושיס סיוס פעס אחת בשנה‪,‬‬ ‫הגיהנס ולהעלותו לכל טוב"‬ ‫ושורת הדין נותנת שיטול כל אחד שכר טוב כאילו למד כל הש"כן כולה"‪.‬‬ ‫(מורת הכית פרק ו׳)‬ ‫(שלי חמל מערכת המ ׳ כלל קצ״ש)‬ ‫מפעל‬ ‫משנה‬ ‫י פ ה‪.‬‬ ‫אריות ד״יל‬ ‫ת‬ ‫ג ש ל ו י ו‬ ‫ם‬ ‫מ ד ב ר י‬ ‫"יהדות התורה" מגישה‪ :‬שיח פתוח עם קהל המצביעים‬ ‫‪I‬‬ ‫פרק א'‬ ‫המפנצירים‬ ‫חייבת להיבחן בכלים רחבים ו מ ש מעו תיי ם יותר‪ .‬שים לב לכל‬ ‫שלום לך יודי היקר‪,‬‬ ‫עוס ק ת‬ ‫שלהם‬ ‫הקמפיינים‬ ‫ליב ת‬ ‫ו מ ש מ אל‪:‬‬ ‫מי מין‬ ‫המפלגות‪,‬‬ ‫אני חייב לך תשובה על מה ש ש א ל ת אותי ב שי ח תנו האחרונה‪.‬‬ ‫ב ש אלו ת של מהות‪ ,‬מ ש מ עו ת ודרך חיים; בטחון‪ ,‬כלכלה‪ ,‬היחס‬ ‫הרבה התלבט תי איך וכיצד לענו ת לך‪ ,‬בעי קר מ שו ם שה שאל ה‬ ‫לערבים‪ ,‬רפורמ ה מ שפ טי ת‪ ,‬גיוס לצה"ל וכדומה‪ .‬אפילו ש אל ת‬ ‫שלך‪ ,‬אם נתבטא בעדינות‪ ,‬קצ ת הפתיעה אותי‪.‬‬ ‫ב סו ף‬ ‫קטנונית ואישית‪,‬‬ ‫נ ש מע ת‬ ‫שהיא‬ ‫ביבי"‪ ,‬כמה‬ ‫"ביבי‪/‬לא‬ ‫היא מז ק ק ת שאלה של גישה פולי טי ת ו מדיני ת ש מוביל הנ"ל‪,‬‬ ‫אני כנראה כבר זקן‪ ,‬ו עוד שייך ל דו ר ש ש א לו ת כאלו כלל לא נשאלו‪.‬‬ ‫ש מ תורג מ ת לתמיכה ב אי ש או התנגדות גור פ ת למהלכיו‪.‬‬ ‫אבל כנראה שעם השינויים בכובעים‪ ,‬בגרביי ם ובמוזיקה‪ ,‬גם בתחום‬ ‫הזה חלו אי אלו שינויים‪ ,‬ואחרי מ חשב ה רבה‪ ,‬אני ס בו ר ש כד אי כן‬ ‫תראה יודי‪ ,‬הגישה הזו אינה עניינית‪ .‬ש אל ת הצבעה או אי הצבעה‪,‬‬ ‫להתייחס ולענו ת ל שאל ה הזו‪ .‬המערכה שבפ ת ח לא מעניקה לי‬ ‫חייבת להיבחן בכלים רחבים ו מ ש מעו תיי ם יותר‪.‬‬ ‫את הפריבילגיה לקחת סיכון‪ ,‬א פילו קל‪ ,‬שאתה או מי מ חבריך לא‬ ‫שים לב לכל המפלגות‪ ,‬מי מין ו מ ש מ אל‪ :‬ליב ת הקמפיינים שלהם‬ ‫תצאו ל הצביע ביום הבחירות הקרובות‪.‬‬ ‫עוסק ת ב ש א לו ת של מהות‪ ,‬מ ש מ עו ת וד ר ך חיים; בטחון‪ ,‬כלכלה‪,‬‬ ‫היית מ ס פי ק מנומס‪ ,‬יודי‪ ,‬להצהיר ש"תראה‪ ,‬ב סו ף אני אצביע ג'‪,‬‬ ‫היחס לערבים‪ ,‬רפורמ ה מ ש פ טי ת‪ ,‬גיוס לצה"ל וכדומה‪ .‬א פילו‬ ‫כי ככה הורו גדולי ישראל‪ ,‬וככה אבא ואמא שלי מצביעי ם"‪ .‬אבל‬ ‫ש אל ת "ביבי‪/‬לא ביבי"‪ ,‬כמה שהיא נ ש מע ת קטנונית ואישית‪ ,‬ב סו ף‬ ‫באותה נשימה הוספת‪ " ,‬אבל אם אתה שו אל אותי ‪ -‬אין סיבה‬ ‫היא מז ק ק ת שאלה של גישה פולי טי ת ו מדיני ת ש מוביל הנ"ל‪,‬‬ ‫אמיתית ל הצביע בב חירו ת הללו"‪.‬‬ ‫ש מ תורג מ ת לתמיכה ב אי ש או התנגדות גור פ ת למהלכיו‪.‬‬ ‫"ו מדו ע"? התעניינתי‪ .‬והנה התשובה שלך‪ ,‬אותה פר ש ת באזני‪ ,‬תוך‬ ‫אף אדם רציני לא מ ק בל החלטה אם לצ א ת ל ק ל פי או לא ‪ -‬בגלל‬ ‫שאתה מציין שככה סבורים לא מ ע ט מ חבריך‪:‬‬ ‫דו" ח תנועה שקיבל‪ ,‬או בגלל רכבת שאיחרה‪ .‬ולא ש אלו דברי ם לא‬ ‫חשובים; הם חשובים ומטרידי ם‪ ,‬אבל לא ברמ ה של ל קבוע ל פי זה‬ ‫"תן לי סיבה אמי תי ת להצביע! הרי חבריי ואני‪ ,‬כולנו בחורי ישיבות‪,‬‬ ‫את סיב ת ההצבעה בב חירו ת או לא‪.‬‬ ‫שבקדנצי ה האחרונה הפכנו לעריקים‪ ,‬לרא שונ ה מ אז קום המדינה‪.‬‬ ‫אין ד ר ך אחרת לו מר את זה‪ ,‬אבל החבר'ה בכנסת לא סיפ קו את‬ ‫ולכן‪ ,‬בוא גם אנחנו נעלה את ר מ ת הדיון‪ ,‬ונניח רגע ל ש אל ת יכולת‬ ‫הסחורה‪ .‬ל חו"ל איננו יכולים לטוס‪ ,‬אנו חו ש שי ם מכל יציאה‬ ‫היציאה לחו"ל‪ ,‬ל מרו ת שאני מבין שהיא מרגיז ה אותך ואת חבריך‪.‬‬ ‫לרחוב‪ ,‬וכפי איך שזה נראה ‪ -‬אין פ תרון להיט באופק‪ .‬אז ל ש ם‬ ‫אבל ל ק בוע ל פי זה האם יש סיבה ל הצביע או לא ‪ -‬זה לא רציני‪,‬‬ ‫מה ל הצביע? אנחנו מכבדי ם את הח"כים המיועדים‪ ,‬ומאחלים‬ ‫במחילה‪.‬‬ ‫להם פרנסה ב שפע‪ ,‬אבל איננו סבורי ם שז הו תפקידנו‪ ,‬לד אוג להם‬ ‫תרצה או לא תרצה‪ ,‬י ש לך ביד כלי מ ש מ עו תי וכבד שנ קר א "זכות‬ ‫ל תלו ש שכר חוד שי"‪.‬‬ ‫הצבעה"‪ ,‬שכל שי מו ש בו הוא דר מ טי‪ :‬אם תעשה בו שי מו ש‪ ,‬אתה‬ ‫"ואל תגיד לי שו ב פעם 'ועשית ככל אשר יורוך' וכל זה‪ .‬כי א מר תי‬ ‫נותן כח למפלג ה אליה הצבעת‪ .‬לא ע שי ת בו שי מו ש ‪ -‬נתת כח‬ ‫לך ‪ -‬אני כנראה אצא להצביע‪ .‬אבל לגופו של ענין‪ ,‬אינני מבין ל ש ם‬ ‫למפלגה אחרת‪ .‬אין ד רך אמצעית‪[ .‬זו לא סי ס מ ת בחירות‪ ,‬זו‬ ‫מה"‪.‬‬ ‫מציאו ת פ שו ט ה ו מ ת מ טי ת שנגזר ת מ שי ט ת הבחירות בי שראל‪ .‬את‬ ‫ההסבר המדויק ניתן לך בפע ם אחרת‪ ,‬אבל האמן לי יודי‪ ,‬שזה‬ ‫וכשאתה מצ היר שאינך רואה טעם וסיבה לצ א ת להצביע‪ ,‬יודי‪ ,‬זה‬ ‫בדיו ק ככה‪ .‬לא הצבעת ג' ‪ -‬חיזקת את ש א ר המפלגות]‪.‬‬ ‫מ ט רי ד אותי מאד‪ .‬כי ה מ ש מעו ת היא‪ ,‬שאם באו תו יום יהיה לך‬ ‫עיסוק יותר מענין ‪ -‬כנראה ש ת ע די ף אותו על פני נסיעה של שעה‬ ‫ב מצי או ת זו‪ ,‬אין לך ולנו את הזכות ל קבל החלטה ל ה ש ת מ ש בכלי‬ ‫וחצי לכל צד עד הבית רק ל ש ם עמיד ה ב קלפי והטלת פ ת ק שאינך‬ ‫הזה‪ ,‬בגלל שיקולים כאלו‪.‬‬ ‫רואה סיבה בהטלתו‪.‬‬ ‫מה כן?‬ ‫אז נעשה הסכם‪ :‬ב שורו ת הבאות אנסה ל ה סביר לך מ דו ע אתה חייב‬ ‫בוא ניקח את הטענה שלך‪ ,‬וננסח אותה אחרת‪" :‬ב מב חן התוצאה‪,‬‬ ‫להצביע‪ .‬מבטי ח; לא תהיה שם מילה על 'וע שי ת' ו'גדולי י שראל'‪.‬‬ ‫בדברי ם הקריטיים ביו תר עבורי ‪ -‬המפלגה לא הביאה הישגים‪ .‬הנה‪,‬‬ ‫אבל הנה הצד השני של ההסכם‪ :‬אתה מ ת חייב ל קרוא גם את‬ ‫עובדה‪ ,‬כולנו עריקים"‪.‬‬ ‫החלק השני‪ ,‬ש בו נעשה ס ד ר גם בסוגיי ת 'ועשית'‪.‬‬ ‫וכאן יודי‪ ,‬אין ספ ק שאנחנו מגלים הבנה מלא ה ל מ צ ב ולתחושה‪.‬‬ ‫ובוא נטפל ד ב ר ר א שון בטענה‪ ,‬ש מ שו ם מה ש מ תי לב שהיא תופ ס ת‬ ‫אצלך מקום ח שוב ונכבד‪ ,‬שאתם לא יכולים ל טו ס ל חו"ל כעת‪,‬‬ ‫תפוח האדמה הלוהט הזה של ש אל ת גיוס בני הישיבות‪ ,‬מ תגלגל‬ ‫שו מו שמים‪ .‬מבין השורות של ד בריך אני שו מ ע צליל של 'עונ ש'‪:‬‬ ‫כבר שבעים שנה מכנסת לכנסת ו מ מ מ של ה למ מ של ה‪ .‬בקדנציה‬ ‫אנחנו לא יכולים ל טו ס? לא נצביע!‬ ‫האחרונה נפל דבר; נוצר‪ ,‬לראשונה‪ ,‬ואקום של העדר חוק‪ ,‬מה‬ ‫שגרם מי ד לז רו עו ת ה מ שפ טיו ת במדינ ה ל ד רו ש הטלת סנקציו ת‬ ‫תראה יודי‪ ,‬הגישה הזו אינה עניינית‪ .‬ש אל ת הצבעה או אי הצבעה‪,‬‬ ‫הזכות ולהיות חרדי!‬ ‫וכהנה‪ ,‬ועסוק בכל כוחו ב ד רי ש ת פיצוי והתנצלות‪ .‬הוא יראה להם‬ ‫מכבידות‪ ,‬כלכליו ת ואישיות‪ ,‬על בני ישיבות‪ ,‬ו מעל הכל‪ ,‬למרב ה‬ ‫מה זה!‬ ‫החרפה והזעם‪ ,‬ל מעצרי ם של בני י שיבו ת יקרים‪.‬‬ ‫שניהם י פ סידו את אותם ימי עבודה‪ ,‬שניהם יכאבו את אותו כאב‪,‬‬ ‫ובכן‪ ,‬הכעס ‪ -‬ברור; האכזבה ‪ -‬מובנת‪.‬‬ ‫ושניהם י של מו לרופאי ם את אותו סכום‪ .‬ועדיין‪ ,‬הרא שון ירגי ש טוב‬ ‫וזה הזמן ל סיפור קצר‪ .‬אבל רגע לפני‪ ,‬אזהר ת קריאה‪ :‬הוא קצר ‪-‬‬ ‫יותר מהסיפור‪ :‬הוא מצא את האשם‪ ,‬והעניש אותו‪.‬‬ ‫אך נוקב‪ .‬אתה מוכן‪ ,‬יודי?‬ ‫כי כ ש אד ם ניזוק ו‪/‬או מו שפל‪ ,‬י ש לו נטייה ל מצוא מיד את האשם‪,‬‬ ‫ז ל מן וזונדל שכנים ב או תו בנין‪ ,‬אבל יחסי השכנות ביניהם רחוקים‬ ‫לפרו ק עליו את ז ע מו ול תבו ע את עלבונו‪ .‬זו תכונה בנפש‪ ,‬תכונה‬ ‫מלהיות מלבבים‪ .‬מריבות‪ ,‬סכסוכים ותלונות הדדיו ת מרכיבי ם את‬ ‫נורמלית ואנושית‪( .‬זהו‪ ,‬אגב‪ ,‬העומק של ב ק ש ת המחילה ש מ ב ק ש‬ ‫סדר היום שלהם כבר כמה שנים‪ ,‬עד לאותו היום בו ז ל מן החליט‬ ‫הפוגע מהנפגע‪ .‬ב ק ש ת המחילה מ ב ט א ת מ ק סי מו ם נטילת אחריות‬ ‫ל ל מד את זונדל לקח שלא יישכח‪:‬‬ ‫ואשמה‪ ,‬והיא הופכת להרבה יותר אפקטיבי ת‪ ,‬כשהיא באה מ צד‬ ‫הפוגע)‪.‬‬ ‫זונדל רכ ש רכב חדש‪ ,‬ויומיים לאחר מכן‪ ,‬ב עודו נכנס לחניה‪ ,‬הוא‬ ‫שו מ ע 'בום' לא נעים‪ .‬מתברר‪ ,‬שז ל מן פיז ר כמה מ ס מרי ם חדים‬ ‫ומה לע שו ת; את היועמ׳׳שית ואת בית ה מ ש פ ט אין לנו ד ר ך להעניש‪,‬‬ ‫במיוחד‪ ,‬שגר מו לפנצ'ר מיידי ב שני הצמיגים הקדמיים והחדשים‬ ‫ואת הח"כים שלנו ‪ -‬כן‪.‬‬ ‫של רכבו של זונדל‪.‬‬ ‫הדרך‪,‬‬ ‫על‬ ‫אבל יודיל'ה‪,‬‬ ‫הרבה ז מן זונדל לא זע ם‬ ‫בעי קר‬ ‫מעני שי ם‬ ‫אנחנו‬ ‫‪D D‬‬ ‫בדיו ק‬ ‫יד ע‬ ‫ז ל מן‬ ‫ככה‪.‬‬ ‫ומפנצ׳רים‬ ‫עצמנו‪,‬‬ ‫את‬ ‫‪18 D‬‬ ‫איפה לפגו ע בו‪ .‬הוא יד ע‬ ‫בידיים את הגלגלים שלנו!‬ ‫היטב כמה כ סף ה שקיע‬ ‫ובהרב מיארה? מאו שר ת‪.‬‬ ‫החדש‪,‬‬ ‫ברכב‬ ‫זונדל‬ ‫בו ונהנה‬ ‫התפאר‬ ‫וכמה‬ ‫מובן‪,‬‬ ‫הכעס‬ ‫אז נסכם‪:‬‬ ‫לשם‬ ‫דו קא‬ ‫ולכן‬ ‫ממנו‪,‬‬ ‫האכזבה ברורה וגלויה‪.‬‬ ‫הפגיעה‪,‬‬ ‫את‬ ‫הוא‬ ‫כיוון‬ ‫אבל נסכם גם‪ ,‬של ת ת עוד‬ ‫הפיזית‬ ‫ש מ ע ב ר לפגיעה‬ ‫סטירה לעצ מנו ‪ -‬זה לא‬ ‫השפילה‬ ‫גם‬ ‫והכלכלית‪,‬‬ ‫הפתרון‪.‬‬ ‫את זונדל במיו חד‪.‬‬ ‫ואתה יוד ע מה‪ :‬אתה רוצה‬ ‫בתגובה‪ ,‬לקח זונדל את‬ ‫האשמים?‬ ‫את‬ ‫להעניש‬ ‫המסמרים החדים שעוד‬ ‫שהם "יראו מה זה"?‬ ‫שכבו בחניה‪ ,‬וכשקצף‬ ‫‪I‬‬ ‫על שפתיו‪ ,‬ניגש לצמיגים‬ ‫אנחנו איתך!‬ ‫האחוריים‪ ,‬וניקב אותם גם‬ ‫כמה מתוקה תהיה ההרגשה ביום רביעי י"ז חשון‪ ,‬שהם יגלו‬ ‫בזעם‪.‬‬ ‫שהגלגלים שלנו פעילים להפליא! ש ה מ ס מרי ם שהם ניסו לתחוב‬ ‫בנו כציבור‪ ,‬כלו מדי תורה‪ ,‬כבני י שיבו ת ‪ -‬אולי ש ר טו אותנו מעט‪,‬‬ ‫סוף סיפור‪.‬‬ ‫אבל לא ש ב רו את רוחנו ועוצמתנו!‬ ‫וזו פחות או יותר הסיטואציה שלנו כעת‪.‬‬ ‫ועוד לא דיברנו על כך שי שנ ם סיכויים טובים שב ס"ד‪ ,‬עם כח‬ ‫אנחנו רותחים וזועמי ם על ההשפלה‪ ,‬על הסנקציות‪ ,‬ועל המעצרים‪.‬‬ ‫ראוי לשמו‪ ,‬יוכלו נציגי ״יהדות התורה״ ל ד רו ש ול קד ם הסדר חוקי‬ ‫ולכן? ניתן לשונאינו עוד כח? נפנצ'ר בידינו את הגלגלים שלנו?‬ ‫ל מ ע מד בני הישיבות‪ ,‬ואז תוסר החרפה‪ ,‬ותוסרנה הסנקציות;‬ ‫יש מי ש רו ד ף אותך‪ ,‬אותנו‪ ,‬ו מ ב ק ש לפגו ע בנו‪ .‬בקדנציה האחרונה‬ ‫אבל גם בלי זה‪ ,‬וקודם לזה‪ .‬ב מ צ ב הנוכחי‪ ,‬שכולנו מו שפלים‪,‬‬ ‫הוא גם הצליח‪.‬‬ ‫כאובים ודור שי ם תיקון ‪ -‬זה הזמן הכי פחות מתאים לתת כח ל אלו‬ ‫ש מ ש פילי ם אותנו ו מצרי ם את צעדינו‪ .‬וכאמור אי הצבעה בפ ת ק‬ ‫ולכן אתה כע ת הולך ונותן לו עוד כח? אתה מעניק לו‪ ,‬בידיך שלך‪,‬‬ ‫של ג'‪ ,‬נרצה או לא‪ ,‬פירו ש ה נתינת פתק ל טוב ת בנט‪ ,‬איווט‪ ,‬ל פיד‬ ‫עוד ד ל ק ל מ ס ע ההשפלה ו מ סדרי הסנקציות?‬ ‫וכל ש אר מר עין בי שין הקמים עלינו‪.‬‬ ‫נעצור לרגע‪ ,‬נעבור צד‪ ,‬וננסה קצ ת להסביר מה עובר עליך ועל‬ ‫•••‬ ‫חבריך‪ ,‬גם ב א מ צ עו ת דוגמ ה מהחיים‪:‬‬ ‫לחלק‬ ‫יודי‪,‬‬ ‫וכעת‬ ‫אדם הולך ברחוב‪ ,‬נתקל ב ת מרור עירוני שנפל‪ ,‬מ ש ת ט ח ארצה‬ ‫השני‪ ,‬אותו סיכמנו‬ ‫ו שובר את הרגל‪.‬‬ ‫ש עליך לקרוא‪.‬‬ ‫חברו הולך בר חוב ליד‪ ,‬רק שהוא שכח ל ק שו ר את הנעליים ב או תו‬ ‫הבה נמ שיך ל פר ק‬ ‫בוקר‪ .‬השרוכים הסתבכו זה בזה‪ ,‬הוא מ ש ת ט ח ארצה ו שו בר את‬ ‫(הפרק‬ ‫הבא‪.‬‬ ‫הרגל‪.‬‬ ‫מ תפר ס ם ב ע מודי ם‬ ‫שניהם כעת ב מ צ ב לא נעים‪ ,‬כאובים ופצועים‪ .‬אבל לר א שון י ש‬ ‫הבאים של הגליון)‬ ‫מעלה אחת ש אין לשני‪ :‬י ש לו את מי להאשים‪ .‬את העירייה שלא‬ ‫פינתה את התמרור הסורר‪ .‬ב עודו שוכב בבי תו עם הגבס‪ ,‬הוא כבר‬ ‫יהדות התורה והשבת‬ ‫יוצר ק שר עם עורך דין‪ ,‬שול ח מכתבי ם לעירייה עם תביעו ת כהנה‬ ‫אגודת ישראל‪ -‬דגל התורה‬ ‫‪m t . %‬‬ ‫י ;• • ‪...‬‬ ‫‪:;m‬‬ ‫‪m‬‬ ‫■‪-‬׳ ‪:‬‬ ‫*■‪r; <-‬‬ ‫^‬ ‫‪i‬‬ ‫!; ‪- irk‬‬ ‫?־? &‬ ‫‪ i‬חובה‬ ‫* ־‪3‬‬ ‫‪»_;•*JRr>^R4>9iw‬‬ ‫‪^.‬‬ ‫‪ V‬׳•‪•-' fcri‬׳*• ' «'‬ ‫■י■ • _־‪ ;-.' . .‬־■־ '‬ ‫•־‪.‬׳ ‪gt • > ^ a‬‬ ‫™ ‪i3 B‬‬ ‫‪p k c‬‬ ‫׳‬ ‫ס =ר‬ ‫גדולי הרבנים העידו‬ ‫*‬ ‫‪i‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫******‬ ‫בהסכמותיהם על יהודיותו‬ ‫*‪MiiW‬‬ ‫של ספר זה המברר ומבאר‬ ‫בבהירות ביסודיות ובהיקף‬ ‫דרכי ההטבה‬ ‫את טעמי וגדרי החיוב של‬ ‫לעילוי נשמת הנפטרים‬ ‫הבנים במנהגים המועילי‬ ‫לעילוי נשמה‬ ‫ממדרשי חדל ודברי‬ ‫הראשונים והפוסקים‪,‬‬ ‫עד פוסקי זמנינו‪.‬‬ ‫שאלות רבות מתעוררות לאבלים בשנתם הראשונה‬ ‫מהו הדבר העיקרי המועיל לע״נ רבו צריך להשתדל יותר? האם יש חיוב מצד מצות‬ ‫כיבוד אב להתפלל כש״־ן? איזה לימוד תורה יותר מועיל לעילוי נשמה? כיצד יתכן‬ ‫שהנפטר יקבל שכר על מצוות שלא עשאם בעצמו? מה המצוות שנשים יכולות‬ ‫לעשות לע״נ במקום קדיש? באיזה אופן לימוד משניות שלאחרים מועיללע״נ? איזה‬ ‫מצות ראוי לעשות בממון הירושה בכדי להועיל לע״נ המוריש? מדוע צריך להשתדל‬ ‫לעלות דווקא לעלית מפטיר? האם צריך להתאמ־ן לעלות מפטיר בכל שבת?‬ ‫בספר הנפלא מכבדו במותו תמצאו תשובות ברורות!‬ ‫‪'%‬‬ ‫‪■J‬‬ ‫■‬ ‫■‬ ‫‪ m‬יפה נו‬ ‫לפרטים על הספר ניתן לפנות לטל ‪0 5 2 - 7 6 2 9 3 8 3‬‬ ‫» ־ ו פלדה‬ ‫ניתן להשיג את הספר בחנויות הספרים המובחרות ‪ -‬הפצה ראשית יפה נוף‬ ‫‪ p r j i x‬חו ר ף‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬‫מ ‪ 5‬ח לי פ‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪ +‬לשי ‪+‬ח ו‬ ‫א' ׳"ט אב הרב מנחם ברוקס ירושלים שיח ההלכה | ‪ 0‬פ ר א' ׳"ט אב הרב מנחם ברוקס ירושלים ד ף היומי במשניות | ‪ 0‬פ ר א' ׳"ט אב הרב משה גבריאל שיינברגר בדרכו ‪ 8‬ד ף | ‪ 0‬פ ר א' ׳"ט אב הרב יוסף פלברבוים מו"ע שיח ההלכה ‪| 300‬‬ ‫ספר א' " ט אב הרב אליהו מנחם מלר בני ברק בדרכו ‪ 8‬ד ף | ספר א' " ט אב הרב אהרן זיל בר א שדוד בדרכו ‪ 8‬ד ף | ספר א' " ט אב הרב חיים ברנ סדורפר נתניה שיח ההלכה | ‪ 500‬א' " ט אב הרב עזריאל ראה בדרכו ‪ 8‬ד ף | ‪ 100‬א' " ט אב‬ ‫הגב ‪ /‬התלמידה שושי קריגסמן מודיעין עילית כהנהגתו | ספר א' " ט אב הבה״ח משה סטארה תל ציון ד ף היומי במשניות | ספר א' " ט אב הרב מוישה מאיר ב רז ל ירושלים בדרכו ‪ 8‬ד ף | ‪ 100‬א' " ט אב התלמיד דוב קונספט ד ף היומי במשניות‬ ‫| ספר א' י ׳׳ט אב התלמיד איצי קליין בדרכו ‪ 8‬ד ף | ספר א' י ׳׳ט אב התלמיד אליהו לוי ד ף היומי במשניות | ספר ב' כ' אב הרב שרג א שטיינמן בני ברק בדרכו ‪ 8‬ד ף | ספר ב' כ' אב הרב יהודה לידר ירושלים שיח ההלכה | ספר ב' כ' אב הבה״ח‬ ‫אלחנן זלזני ק בני ברק בדרכו ‪ 8‬ד ף | ספר ב' כ' אב הרב דויד ראזנבוים בדרכו ‪ 8‬ד ף | ‪ 500‬ב' כ' אב הרב שלמה כהן ‪-‬ם בדרכו ‪ 8‬ד ף | ספר ב' כ' אב הרב אבנר נגר ד ף היומי במשניות | ספר ב' כ' אב הרב משה כהן ירושלים שיח ההלכה | ‪300‬‬ ‫ב' כ' אב הרב יוסף בן צבי בני ברק ד ף היומי במשניות | ספר ב' כ' אב הרב ברוך קיון ירושלים ד ף היומי במשניות | ‪ 100‬ב' כ' אב הגב ‪ /‬התלמידה חנה רחל לוי בני ברק כהנהגתו | ספר ב' כ' אב הבה׳׳ח איתמר יעקב שטינהרטר מודיעין עילית‬ ‫בדרכו ‪ 8‬ד ף | ‪ 100‬ב' כ' אב הבה׳׳ח יוסי גוגנהיים מודיעין עילית ד ף היומי במשניות | ספר ב' כ' אב התלמיד ארון נתקול בדרכו ‪ 8‬ד ף | ספר ב' כ' אב הרב אברהם יוסף ד ף היומי במשניות | ספר ג' כ"א אב הרב ידידיה ל אנד א בני ברק בדרכו‬ ‫ד ף | ספר ג' כ"א אב הרב שמואל פרידמן כרמיאל בדרכו ‪ 8‬ד ף | ספר ג' כ"א אב הרב יהודה בטאט ביתר עילית ד ף היומי במשניות | ספר ג' כ"א אב הרב יוסף אורדנטליך ביתר עילית בדרכו ‪ 8‬ד ף | ספר ג' כ"א אב הרב שמואלי ציון מודיעין ‪8‬‬ ‫עילית שיח ההלכה | ‪ 300‬ג' כ"א אב הרב שמעון י שראל פוזן בית ש מ ש שיח ההלכה | ספר ג' כ"א אב הרב יחזקאל פציפיצי מודיעין עילית בדרכו ‪ 8‬ד ף | ‪ 100‬ג' כ"א אב הרב דניאל גרבי קרית אתא ד ף היומי במשניות | ספר ג' כ"א אב הרב‬ ‫בדרכו ‪ 8‬ד ף | ספר ג' כ"א אב הבה"ח משה דוב ד ף היומי במשניות | ספר ג' כ"א אב‬ ‫שלמה חיים ירושלים ד ף היומי במשניות | ‪ 500‬ג' כ"א אב הבה"ח אביתר פנחסי‬ ‫‪ 1‬התלמידה בתיה כהן בני ברק כהנהגתו | ספר ג' כ"א אב הרב אברהם ב מברגר בני‬ ‫א ב— ב ' א ל ו ל‬ ‫ה ז וכ ים‬ ‫הרב אביאל יחיאל צדוק ר מת גן ד ף היומי במשניות | ‪ 100‬ג' כ"א אב הגב ‪/‬‬ ‫במשניות | ספר ד' כ"ב אב הרב עמנואל היקרי אלעד בדרכו ‪ 8‬ד ף | ‪ 100‬ד' כ"ב אב‬ ‫ברק בדרכו ‪ 8‬ד ף | ספר ד' כ"ב אב הרב שמעון אליהו דויטש בני ברק ד ף היומי‬ ‫בקר מודיעין עילית בדרכו ‪ 8‬ד ף | ספר ד' כ"ב אב הרב מיכאל אליאס בני ברק שיח‬ ‫הגב ‪ /‬התלמידה רחל מוב שוביץ בית ש מ ש כהנהגתו | ספר ד' כ"ב אב הרב אפרים‬ ‫'ההלכה | ספר ד' כ"ב אב הרב יהודה לידר ירושלים בדרכו ‪ 8‬ד ף | ‪ 300‬ד' כ"ב אב הרב ניסן חנוביץ חריש שיח ההלכה | ‪ 500‬ד' כ"ב אב הרב יהודה פיגו ירושלים בדרכו ‪ 8‬ד ף | ספר ד' כ"ב אב הרב משה פיג׳ו ירושלים בדרכו ‪ 8‬ד ף | ספר ד‬ ‫כ"ב אב התלמיד בני בלוי בני ברק ד ף היומי במשניות | ספר ד' כ"ב אב התלמיד משה פריד בית ש מ ש ד ף היומי במשניות | ספר ד' כ"ב אב התלמיד רייזמן מודיעין עילית שיח ההלכה | ספר ד' כ"ב אב התלמיד נפתלי הוס בדרכו ‪ 8‬ד ף | ‪100‬‬ ‫| ד' כ"ב אב הרב יחזקאל ארנון בני ברק ד ף היומי במשניות | ‪ 500‬ה' כ"ג אב הרב עמנואל היקרי אל עד בדרכו ‪ 8‬ד ף | ספר ה' כ"ג אב הרב יעקב בן שמעון ‪-‬ם בדרכו ‪ 8‬ד ף | ספר ה' כ"ג אב הרב יהודה גולדשטיין מודיעין עילית בדרכו ‪ 8‬ד ף‬ ‫ספר ה' כ"ג אב הרב אברהם ישעיה הכהן ארנטרוי מו"ע בדרכו ‪ 8‬ד ף | ספר ה' כ"ג אב הרב יעקב נויבירט מודיעין עילית ד ף היומי במשניות | ספר ה' כ"ג אב הרב חיים קיי קוף יוד מודיעין עילית בדרכו ‪ 8‬ד ף | ‪ 100‬ה' כ"ג אב הגב ‪ /‬התלמידה‬ ‫מלכה וייל בני ברק כהנהגתו | ‪ 300‬ה' כ"ג אב הרב יצחק אליהו אנגל רכסים ד ף היומי במשניות | ‪ 100‬ה' כ"ג אב התלמיד אליעזר נד ל בני ברק ד ף היומי במשניות | ספר ה' כ"ג אב התלמיד יהודה זלינגר ירושלים ד ף היומי במשניות | ספר‬ ‫'ה' כ"ג אב הרב יעקב בכרך שיח ההלכה | ספר ה' כ"ג אב הבה"ח אברהם ז אב נגר מודיעין עילית שיח ההלכה | ספר ה' כ"ג אב הבה"ח חיים יצחק גליק בדרכו ‪ 8‬ד ף | ספר ה‬ ‫כ"ג אב התלמיד בנימין שטיינברג ירושלים שיח ההלכה | ספר ו' כ"ד אב הרב נחמיה ז ל ץ אלעד שיח ההלכה | ספר ו' כ"ד אב הרב שמואל פרידמן כרמיאל בדרכו ‪ 8‬ד ף | ספר‬ ‫‪I‬‬ ‫ו' כ"ד אב הרב מאיר ברנס בני ברק בדרכו ‪ 8‬ד ף | ‪ 500‬ו' כ"ד אב הרב יוסף אוסטרי בני ברק בדרכו ‪ 8‬ד ף | ספר ו' כ"ד אב הרב שמחה גוגנהיים צפ ת ד ף היומי במשניות | ספר‬ ‫ו' כ"ד אב הרב י שראל גנצרסקי בני ברק שיח ההלכה | ‪ 100‬ו' כ"ד אב הגב ‪ /‬התלמידה יהודית וינטרויב בני ברק כהנהגתו | ‪ 300‬ו' כ"ד אב הבה"ח אלחנן זלזני ק בני ברק שיח‬ ‫דף היומי‬ ‫™ ה ל כ ה | ספר ו' כ"ד אב הבה"ח י שראל מאיר בן פז בני ברק ד ף היומי במשניות | ספר ו' כ"ד אב הרב אליהו קוט מו"ע בדרכו ‪ 8‬ד ף | ספר ו' כ"ד אב הרב אליעזר רוזנברג בדרכו‬ ‫ד ף | ספר ו' כ"ד אב הרב מאיר רוטנברג אופקים שיח ההלכה | ספר ו' כ"ד אב הרב אברהם במברגר בני ברק בדרכו ‪ 8‬ד ף | ‪ 100‬ו' כ"ד אב התלמיד אליהו מרציאנו מודיעין ‪8‬‬ ‫ב ד ר כ ו‬ ‫* ■ ■ ■! ■ ■ ■ ■‪I‬‬ ‫במשניות‬ ‫! עילית ד ף היומי במשניות | ספר שב ת כ"ה אב הרב משה גבריאל שיינברגר בדרכו ‪ 8‬ד ף | ‪ 300‬שב ת כ"ה אב הרב בנימין מוב שוביץ בית ש מ ש שיח ההלכה | ספר שב ת כ"ה‬ ‫| אב הרב חנוך שוב בני ברק שיח ההלכה | ספר שב ת כ"ה אב הרב בנימין שפירא ב ר כ פ ל ד בדרכו ‪ 8‬ד ף | ‪ 100‬שב ת כ"ה אב הרב חיים לוי מודיעין עילית ד ף היומי במשניות‬ ‫ל י מ ו ד כ ל ה תו ר ה‬ ‫לסיים את ששה הסדרים‬ ‫יהודית ויסמן בני ברק כהנהגתו | ספר‬ ‫‪ 100‬שב ת כ״ה אב הגב ‪ /‬התלמידה‬ ‫חשין מו"ע בדרכו ‪ 8‬ד ף | ספר שב ת‬ ‫שב ת כ״ה אב הבה״ח אברהם משה‬ ‫בשנה אחת‬ ‫עילית בדרכו ‪ 8‬ד ף | ‪ 1000‬שב ת כ"ה‬ ‫כ״ה אב הבה״ח שלמה נויבירנו מודיעין‬ ‫עילית בדרכו ‪ 8‬ד ף | ‪ 500‬שב ת כ"ה אב‬ ‫אב התלמיד ח״ם ז אב בידרמן ביתר‬ ‫ד ף | ספר שב ת כ"ה אב הרב אילהו‬ ‫הרכב אילהו נחמן ירושלים בדרכו ‪8‬‬ ‫כ"ה אב הרב חיים לוי בני ברק שיח‬ ‫נחמן ירושלים בדרכו ‪ 8‬ד ף | ‪ 0‬פ ר שב ת‬ ‫זלמן שיח ההלכה | ספר שב ת כ"ה אב‬ ‫ההלכה ‪ 01‬פ ר שב ת כ״ה אב הרב אי ‪ 0‬ר‬ ‫כהנהגתו | ספר שב ת כ"ה אב התלמיד‬ ‫הגב ‪ /‬התלמידה חנה רחל לוי בני ברק‬ ‫מסיימים לזכרו‬ ‫במשניות | ספר א' כ"ו אב הרב אליהו‬ ‫כ"ו אב הרב גד פרוסקין ביתר עילית‬ ‫צבי ו״ ‪ 0‬ברג ירושלים ד ף היומי‬ ‫א לדד בני ברק בדרכו ‪ 8‬ד ף | ‪ 00‬ר א׳‬ ‫אלפי ש״ס שנלקחו‬ ‫חשאי ירושלים שיח ההלכה | ספר א'‬ ‫בדרכו ‪ 8‬ד ף‪ 3 0 0 1‬א׳ כ״ו אב הרב עמו ‪0‬‬ ‫ההלכה | ‪ 500‬א' כ"ו אב הרב יוסף צבי‬ ‫כ״ו אב הרב דוד קרי ‪ 0‬פין תל ציון שיח‬ ‫ללימוד לע״נ מרן‬ ‫א' כ"ו אב הרב יחזקאל קליין אל עד‬ ‫רינהולד ירושלים בדרכו ‪ 8‬ד ף | ‪ 0‬פ ר‬ ‫זצוק״ל בשנה זו‬ ‫כליף בני ברק ד ף היומי במשניות |‬ ‫עילית ד ף היומי במשניות | ‪ 100‬א' כ"ו‬ ‫בדרכו ‪ 8‬ד ף | ‪ 00‬ר א׳ כ״ו אב הרב יצחק‬ ‫‪ 0‬פ ר א׳ כ״ו אב הרב יו ‪ 0‬ף גליק מודיעין‬ ‫אלעד תהילים | ספר א' כ"ו אב הרב‬ ‫אב הגב‪ /‬התלמידה א״לה גרינברג‬ ‫ספר א' כ"ו אב הרב יוסף בן צבי בני‬ ‫שמעון רובין בני ברק בדרכו ‪ 8‬ד ף |‬ ‫שרגא פייבל קלאר חיפה שיח ההלכה‬ ‫ברק בדרכו ‪ 8‬ד ף | ‪ 0‬פ ר א׳ כ״ו אב הרב‬ ‫מודיעין עילית ד ף היומי במשניות |‬ ‫| ‪ 100‬א׳ כ״ו אב הבה״ח ׳‪01‬׳ גוגנה״ם‬ ‫לעילוי נשמתו‬ ‫ד ף היומי במשניות | ספר ב' כ"ז אב‬ ‫‪ 00‬ר א׳ כ״ו אב התלמיד אלחנן נוורצק׳‬ ‫ההלכה | ספר ב' כ"ז אב הרב משה‬ ‫הרב יצחק ברלו ביץ בני ברק שיח‬ ‫לימוד בכל יום ויום של‬ ‫אב הרב משה יוסף פרידמן בדרכו ‪8‬‬ ‫יו ‪ 0‬ף פרידמן בדרכו ‪ 8‬ד ף | ‪ 00‬ר ב׳ כ״ז‬ ‫'ארחות יושר'‬ ‫בני ברק בדרכו ‪ 8‬ד ף | ספר ב' כ"ז אב‬ ‫ד ף | ‪ 00‬ר ב׳ כ״ז אב הרב מאיר נתנזון‬ ‫פרקי משניות‬ ‫מו"ע שיח ההלכה | ספר ב' כ"ז אב‬ ‫ספר ב' כ"ז אב הרב משה קטרי בית‬ ‫הרב אברהם ישעיה הכהן ארננורו׳‬ ‫הבה״ח ח״ם דוד רכ ‪ 0‬בדרכו ‪ 8‬ד ף |‬ ‫ואמירת תהילים‬ ‫הרב שמעון י שראל פוזן בית ש מ ש‬ ‫ש מ ש בדרכו ‪ 8‬ד ף | ‪ 00‬ר ב׳ כ״ז אב‬ ‫התלמידה מרים לוי בני ברק כהנהגתו‬ ‫שיח ההלכה | ‪ 100‬ב׳ כ״ז אב הגב ‪/‬‬ ‫בני ברק ד ף היומי במשניות | ספר ב'‬ ‫| ‪ 300‬ב' כ"ז אב הרב אברהם רפאלי‬ ‫כ"ז אב התלמיד יצחק אלחנן ורבלובסקי ירושלים ד ף היומי במשניות | ‪ 100‬ב' כ"ז אב התלמיד רייזמן מודיעין עילית ד ף היומי במשניות | ‪ 500‬ב' כ"ז אב הרב נחמן נתנאל אילת‬ ‫בדרכו ‪ 8‬ד ף | ספר ב' כ"ז אב התלמיד יהודה דן משה תעדנו ירושלים ד ף היומי במשניות | ספר ג' כ"ח אב הרב שמעון אליהו דויטש בני ברק בדרכו ‪ 8‬ד ף | ספר ג' כ"ח אב הרב‬ ‫אליהו א ל ד ד בני ברק שיח ההלכה | ספר ג' כ"ח אב הרב יעקב יחיאל ארנטרוי מודיעין עילית בדרכו ‪ 8‬ד ף | ספר ג' כ"ח אב הרב בנימין מוב שוביץ בית ש מ ש שיח ההלכה | ספר‬ ‫כהנהגתו‬ ‫ג' כ"ח אב הרב אפרים בקר מודיעין עילית בדרכו ‪ 8‬ד ף | ספר ג' כ"ח אב הרב יקותיאל ובר מודיעין עילית בדרכו ‪ 8‬ד ף | ‪ 300‬ג' כ"ח אב הרב יחזקאל קליין עיר אל עד ד ף היומי‬ ‫במשניות | ספר ג' כ"ח אב הרב י שראל גולדברג ירושלים בדרכו ‪ 8‬ד ף | ‪ 500‬ג' כ"ח אב הרב שלמה חיים ירושלים בדרכו ‪ 8‬ד ף | ספר ג' כ"ח אב התלמיד מרדכי גוטפרב ד ף‬ ‫היומי במשניות | ספר ג' כ"ח אב הרב משה טאוסקי חיפה ד ף היומי במשניות | ‪ 100‬ג' כ"ח אב הגב ‪ /‬התלמידה אילה ויספיש ירושלים כהנהגתו | ‪ 100‬ג' כ"ח אב התלמיד יוסף‬ ‫במיוחד לנשים‪ ,‬לקבל‬ ‫שלום לייזרזון אל עד ד ף היומי במשניות | ספר ג' כ"ח אב התלמיד אברהם חיים שו טלנד ד ף היומי במשניות | ספר ד' כ"ט אב הרב יחיאל גנס ירושלים בדרכו ‪ 8‬ד ף | ספר ד'‬ ‫ולהקפיד להתפלל שלוש‬ ‫כ"ט אב הרב אהרן זיל בר א שדוד בדרכו ‪ 8‬ד ף | ‪ 500‬ד' כ"ט אב הרב אהרון ש טר סברג בני ברק בדרכו ‪ 8‬ד ף | ספר ד' כ"ט אב הרב אפרים בקר מודיעין עילית בדרכו ‪ 8‬ד ף | ספר‬ ‫ד' כ"ט אב הרב צבי פרידמן מודיעין עילית בדרכו ‪ 8‬ד ף | ספר ד' כ"ט אב הרב מנחם גולדברג בני ברק שיח ההלכה | ספר ד' כ"ט אב הרב משה סנדרס ירושלים בדרכו ‪ 8‬ד ף‬ ‫תפילות ביום‬ ‫| ספר ד' כ"ט אב התלמיד מאיר מירון עיר ביתר עילית ד ף היומי במשניות | ‪ 100‬ד' כ"ט אב התלמיד נחום לשינסקי ד ף היומי במשניות | ספר ד' כ"ט אב הרב אברהם פריינד‬ ‫מו"ע שיח ההלכה | ספר ד' כ"ט אב הרב ברוך קיון ירושלים שיח ההלכה | ‪ 300‬ד' כ"ט אב הבה"ח אברהם ז אב נגר מודיעין עילית שיח ההלכה | ‪ 100‬ד' כ"ט אב הגב‪ /‬התלמידה‬ ‫ברכי שרון מודיעין עילית כהנהגתו | ספר ד' כ"ט אב התלמיד אמרם יצחק שטיינברג בני ברק ד ף היומי במשניות | ‪ 500‬ה' ל' אב הרב יצחק וולפא ירושלים בדרכו ‪ 8‬ד ף | ספר‬ ‫ה' ל' אב הרב שלמה רוזנר מודיעין עילית בדרכו ‪ 8‬ד ף | ספר ה' ל' אב הבה"ח יצחק בן פורת בני ברק ד ף היומי במשניות | ספר ה' ל' אב הרב אליהו רוזנבוים ירושלים שיח‬ ‫ההלכה | ספר ה' ל' אב הרב דוד שטרן רכסים בדרכו ‪ 8‬ד ף | ספר ה' ל' אב הרב יהודה לוי ירושלים בדרכו ‪ 8‬ד ף | ספר ה' ל' אב הבה"ח שלמה נויבירט מודיעין עילית בדרכו ‪8‬‬ ‫ד ף | ‪ 100‬ה' ל' אב הגב ‪ /‬התלמידה חיה ריינהולד ירושלים כהנהגתו | ‪ 300‬ה' ל' אב הרב חיים הרשקוביץ אל עד שיח ההלכה | ספר ה' ל' אב הבה"ח משה ליברסון ביתר עילית‬ ‫ימי השנה‬ ‫בדרכו ‪ 8‬ד ף | ספר ה' ל' אב הבה"ח מאיר וינברג בני ברק ד ף היומי במשניות | ספר ה' ל' אב התלמיד אליהו וייס בית ש מ ש ד ף היומי במשניות | ספר ה' ל' אב התלמיד אליעזר‬ ‫אייזיק בית ש מ ש ד ף היומי במשניות | ‪ 100‬ה' ל' אב התלמיד שמעון שיין מודיעין עילית ד ף היומי במשניות | ‪ 500‬ו' א' אלול הרב שמואל פרידמן כרמיאל בדרכו ‪ 8‬ד ף | ספר ו'‬ ‫סדרי לימוד מיוחדים‬ ‫א' אלול הרב דוד הלוי ירוחם בתורתו | ספר ו' א' אלול הרב אליהו רוזנבוים ירושלים שיח ההלכה | ספר ו' א' אלול הרב יעקב שפירא אפקים בדרכו ‪ 8‬ד ף | ספר ו' א' אלול‬ ‫הבה"ח אברהם משה חשין מו"ע ד ף היומי במשניות | ‪ 100‬ו' א' אלול התלמיד י שראל ד ף היומי במשניות | ‪ 100‬ו' א' אלול הגב‪ /‬התלמידה בתיה פרידמן בני ברק כהנהגתו |‬ ‫בימי השנה של מרנן‬ ‫ספר ו' א' אלול הרב יוסף חיים פריד א שדוד בדרכו ‪ 8‬ד ף | ‪ 300‬ו' א' אלול הרב יעקב בכרך שיח ההלכה | ספר ו' א' אלול הרב משה דיקנוף בדרכו ‪ 8‬ד ף | ספר ו' א' אלול הגב‬ ‫‪ /‬התלמידה חיה ברמן בני ברק כהנהגתו | ספר ו' א' אלול הרב מוישי לסמן בני ברק בדרכו ‪ 8‬ד ף | ספר ו' א' אלול הבה"ח דוד ריינולד ירושלים בדרכו ‪ 8‬ד ף | ספר ו' א' אלול‬ ‫ה'חזון איש' זיע״א‪,‬‬ ‫הרב אברמי ז'ק ד ף היומי במשניות | ספר שב ת ב' אלול הרב ידידיה ל אנד א בני ברק בדרכו ‪ 8‬ד ף | ספר שב ת ב' אלול הרב אפרים פישמן א שדוד בדרכו ‪ 8‬ד ף | ‪ 100‬שב ת ב'‬ ‫ה'קהילות יעקב' זיע״א‬ ‫אלול הגב ‪ /‬התלמידה ברכה רייזמן בית ש מ ש כהנהגתו | ספר שב ת ב' אלול הרב אביגדור ברגר בני ברק ד ף היומי במשניות | ‪ 1000‬שב ת ב' אלול הרב דוד שטרן רכסים‬ ‫בדרכו ‪ 8‬ד ף | ספר שב ת ב' אלול הרב שמואל וייס בדרכו ‪ 8‬ד ף | ספר שב ת ב' אלול הבה"ח שלמה נויבירט מודיעין עילית בדרכו ‪ 8‬ד ף | ספר שב ת ב' אלול התלמיד נחום‬ ‫וה'דרך אמונה' זיע״א‬ ‫לשינסקי ד ף היומי במשניות | ‪ 300‬שב ת ב' אלול הרב אבנר נגר ד ף היומי במשניות | ספר שב ת ב' אלול הרב יעקב בכרך בדרכו ‪ 8‬ד ף | ‪ 500‬שב ת ב' אלול הרב יהושע חנן‬ ‫טורצין בדרכו ‪ 8‬ד ף | ספר שב ת ב' אלול הבה"ח מאיר קורלנסקי שיח ההלכה | ספר שב ת ב' אלול הבה"ח אברהם ז אב נגר מודיעין עילית שיח ההלכה | ‪ 100‬שב ת ב' אלול‬ ‫התלמיד אבי פלד מן ד ף היומי במשניות | ספר ש ב ת ב' אלול התלמיד אליהו מרציאנו מודיעין עילית ד ף היומי במשניות‬ ‫פרטי ‪ 106‬ההגרלות ב׳שיח התורה' בכל שבוע‬ ‫‪s g i‬‬ ‫‪ 14‬זוכים ב‪ 100-‬ש״ח‪ ,‬זוכה בכל יום‬ ‫‪ 1000‬ש״ח בכל שבוע בין לומדי 'בדרכו'‬ ‫&ידז אכזולד־‬ ‫‪ 7‬זוכים ב‪-‬כרטיס ספר ע״ס ‪ 100‬ש״ח‪ ,‬זוכה בכל יום‬ ‫‪ 7‬זוכים ב‪ 500-‬ש״ח‪ ,‬זוכה בכל יום‬ ‫מכוך להאדרת ספרי רשכבה״ג‬ ‫מרן הגר״ח קניבסקי זצוק״כי‬ ‫‪ 70‬זוכים בספר מספרי מרן זיע״א‪ 10 ,‬זוכים בכל יום‬ ‫‪ 7‬זוכים ב‪ 300-‬ש״ח‪ ,‬זוכה בכל יום‬ ‫ניתן להצטרף לכלל סדרי 'שיח התורה'‬ ‫בטלמסר של מכון 'שיח אמונה' ‪ 03-308-5000‬בשלוחת 'שיח התורה' שלוחה ‪ ,2‬וכן בעמדות 'נדרים פלוס'‬ ‫יש לבדוק ביום ההגעה בקו שיח אמונה‬ ‫חלוקת הזכיות במשרדי 'שיח אמונה'‬ ‫שמות הזוכים מתפרסים בקביעות‬ ‫שלוחה ‪ 3-2‬האם המשרד פתוח לחלוקה‬ ‫רחוב חפץ חיים ‪ 7‬בבני ברק בימים ראשון‪ ,‬שני ורביעי‬ ‫'שיח התורה' שבנדרים פלוס‬ ‫באותו היום‬ ‫בין השעות ‪ 7‬ל‪ 9-‬בערב‬ ‫דדגד ד^י&וד מספת כתובות‬ ‫כהימלי הישיבות ד־וקדושות‬ ‫כזמן חוז ־ ף הכעלי״פז‬ ‫ניתז להשיג שוב את הספר הנודע‬ ‫שיעורי רבינו הגדול מרן ראש הישיבה זעללה״ה‬ ‫על מסכת כ תו בו ת‬ ‫ערוכים בבהירות‪ ,‬בשפה ברורה ונעימה ■‪j1‬‬ ‫‪ps*xm:‬‬ ‫‪ ...‬ואני סומך ;!ליו בזד־!‪ ,‬כי כבר‬ ‫אתמחי גברא בקונטרסים שכבר‬ ‫דהוציא לאוו—‪ ,‬מז ‪-‬ברי ר־‪1‬ורה‬ ‫שאמרתי‪ ,‬והו ‪-‬ברים הוטבו מןןני‬ ‫ד־ולומז ‪-‬ים‪ ,‬כי דחשכיל לפרש‬ ‫הדברים באו ‪ -‬היטב‪ ,‬כפי הנצרך‬ ‫להבנרת הענין עך תומו‪ ,‬ו ג ם‬ ‫‪ nr\y‬בוז ‪-‬אי יוציא מתחת ידו‬ ‫אשר־ יד־!י׳‬ ‫דבר־ מרתוקן‬ ‫לתו^לרת הלומדים‪.‬‬ ‫כמו כן ניתן להשיג את הכרכים הנוספים‬ ‫להטיג בושת חנויות יפה נוף״‬ ‫עמ׳׳ס‪ :‬יבמות ‪ I‬בבא קמא ‪ I‬בבא מציעא‬ ‫א‪ 1‬בעל׳‪052-7147135‬‬ ‫בתי מדרשות וישיבותהמעוניינים ברכישת כל הסדרה בתשלום מוזל‬ ‫ניתן לפנות לטל׳ הדל‬ ‫‪d533137135@gmail.com‬‬ ‫^ היו מי כו ע ע ד ^‬ ‫כשנה‪r‬‬ ‫ליום^ ^‬ ‫\‪r Y1‬‬ ‫‪a‬‬ ‫גיליון מ ב ית מ פ ע ל ' ד ף ה י ומ י מש נ י ות' ‪ I‬גליון מס י ‪ 1 11‬יו"ל עם תח י לת מח ז ו ו תש פ ״ ז‬ ‫ל ז ז י ז וק ל ימ וד ' ח‪ 5‬היוי במשריי‬ ‫‪J‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪ A‬וו ‪ 3‬ד‬ ‫‪b‬‬ ‫‪aI‬‬ ‫‪flk‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫מ ע מ ד הוד ל חיזו ק לי מו ד ׳ ד ף היו מי ב מ ש ני ו ת' ב ר א ש ו ת גדולי ה תור ה‬ ‫ו ה ח סידו ת‪ ,‬נ ע ר ך ב מ עונו ש ל מר א ד א ר ע א ק די ש א רבן ו מ אורן ש ל י ש ר א ל‬ ‫מרן פו ס ק ה דו ר הג און ר בי מ ש ה ש נו ר נ בו ך ש די ט ״ א לרגל פ תי ח ת‬ ‫ה מ חזו ר ה ש בי עי ב לי מו ד ' ד ף היומי ב מ שניו ת׳ ♦ ב מ ע מ ד ציון ע רי כ ת‬ ‫‪ 1 5 0 , 0 0 0‬מ ב חני ם על ה׳ד ף היומי ב מ שניו ת׳ ב מ ע ר כ ת י שי ח ה תו ר ה' ע"׳‬ ‫לו מדי ם ב כ ל ר חבי ת ב ל ש כ ב ר קיבלו עלי ה ם עול לי מו ד ז ה ו ה מב חני ם‬ ‫אוז ני‬ ‫מ א ת‪ :‬הרב י‪ .‬סו פ ר ן צי ד! □‪ :‬דו ד‬ ‫עליו • ה ת‪ 1‬ר ה א ש ר ש ם מ ש ה ‪//‬‬ ‫מ א ת‪ :‬הרב י‪ .‬סו פ ר‬ ‫דברי התעוררות בחשיבות לימוד 'דף‬ ‫היומי במשניות'‪ .‬מעבר לעצם השהייה‬ ‫מרן פוסק הדור הגר״מ שטרנבוך שליט״א‪:‬‬ ‫רחוב קצנלבויגן ‪ 4‬ירושלים‬ ‫במחיצתו של ענק רוח מופלא ונערץ‪ ,‬הרי‬ ‫עיר הקודש ‪ -‬שוכן מעונו של‬ ‫הוא מהשרידים הבודדים המהווים גשר חי‬ ‫‪ gjjjj‬שריד לדור דעה‪ ,‬רבן ומאורן‬ ‫לדורות קדומים‪ ,‬לאחר שזכה לצקת מים‬ ‫של ישראל וזקן גאוני דורנו‪,‬‬ ‫ולקבל תורה ויראה מגדולי הדור הקודם‬ ‫"לומדי המשניות צריכים‬ ‫תל תלפיות שכל בית ישראל פונים‬ ‫בארץ ובחו"ל‪ .‬לאורך כל שנותיו שקד לנצור‬ ‫אליו לדרוש את את הדרך אשר ילכו‬ ‫כל אמירה‪ ,‬הנהגה ודבר תורה מפי חכמי‬ ‫אנו לידע ולהבין את גודל‬ ‫בה ולקבל את מהוראותיו ופסקיו‪.‬‬ ‫הדור‪ ,‬אשר קירבוהו בחביבות יתרה כמי‬ ‫בשבילי בית מרומם זה‪ ,‬המשמש‬ ‫שנועד להנהיג ולהורות דרך לבית ישראל‪.‬‬ ‫העניין והמעלה הנשגבה‬ ‫כבית ועד לחכמים‪ ,‬פוסעים המונים‬ ‫מדי יום ביומו‪ ,‬כדי להציג את לבטיהם‬ ‫גדולי יש ואל במעמד נ‪ 1‬ואה‪1‬ד‬ ‫של לימוד המשניות”™‬ ‫להשיח מכאוביהם‪ ,‬ולשמוע את דבר‬ ‫ה' המדבר מתוכו ולשאוב הנהגות מרן‬ ‫אמרות הטהורות שהושמעו במעמד‬ ‫פוסק הדור הגאון רבי משה שטרנבוך‬ ‫המרומם מפ״ק של מרן פוסק הדור‬ ‫שליט״א‪ .‬זהו המקום שבו צמחו ‪-‬‬ ‫שליט״א יחד עם גדולי ישראל מרנן ורבנן‬ ‫ועודם צומחים לאורך ימים ושנים‬ ‫שליט״א‪ ,‬שטרחו והגיעו להשתתף במעמד‪,‬‬ ‫טובות ‪ -‬דורות של רבנים ולגיונות של‬ ‫רוממו את קהל המוני הלומדים ואת כל מי‬ ‫תלמידים מרביצי תורה‪ ,‬המתעלים‬ ‫שדברי הקודש הגיעו לאוזניו ולעניו וללבו‪.‬‬ ‫‪ V‬־' =‪317‬‬ ‫הבקי‬ ‫לאור הדרכתו של גאון מופלא‪,‬‬ ‫הדברים נסכו חיזוק עצום במשתתפי'דף‬ ‫בכל מכמני התורה וכולו מקשה אחת‬ ‫היומי במשניות'‪ ,‬הזוכים להגיע בתוך שנה‬ ‫של אצילות שגיבה‪.‬‬ ‫לסיום ששה סדרי משנה‪ .‬הייתה זו שעת‬ ‫זכות מיוחדת נפלה בחלקן של רבבות‬ ‫התעלות עילאית‪ ,‬שבה זכינו לשאוב‬ ‫לומדי'דף היומי במשניות' בעולם כולו‬ ‫ממקורות החיות של האומה היהודית הלא‬ ‫שבזמן מרומם ומסוגל של ערב יום‬ ‫הם ‪ -‬גדוליו ומאוריו שליט״א גאוני התורה‬ ‫הדין‪ ,‬יזכו להתברך בברכות מופלגות‬ ‫והחסידות‪ ,‬ואשר פינו מזמנם היקר בערב‬ ‫על קביעותן בלימוד המשניות‪ ,‬מפי‬ ‫חג לחזק ולרומם את המפעל הגדול ופועליו‪.‬‬ ‫קודשו של מרן פוה״ד שליט״א אשר‬ ‫בזמנים אלו בהם זקוקין למליצי יושר‬ ‫מרן ורבנן שטרחו ועלו ובאו לבית מרן פוסק‬ ‫לזכות לשנה מבורכת ‪' -‬עיני עמך בו תלויות'‬ ‫הדור שליט״א לחזק את לימוד הידף היומי במשניות'‬ ‫‪ -‬להתברך מפיו במעמד מרומם ומלא הוד‬ ‫ולברך את המוני הלומדים והמסיימים‪ ,‬ה״ה‪ :‬מרן הגאון‬ ‫במחיצתו של בין קורות ביתו‪ ,‬ובראשותו‪.‬‬ ‫רבי יהושע אייכנשטיין שליט״א ראש ישיבת 'יד אהרן'‪,‬‬ ‫במעון מרומם זה חשים מיד תחושת התעלות והשפעה‬ ‫כ״ק מרן האדמוייר מביאלא שליטייא חבר מועצגה"ת‪ ,‬הגאון הגדול‬ ‫עמוקה המחלחלת אל הלב‪ .‬במשעולי מעונו שבשכונת הר נוף‬ ‫רבי בנימין דוד אלישיב שליט״א ראש ביהמ"ד ורשת הכוללים 'תפארת‬ ‫ניתן להבחין בעליל בשמחת 'התרת‪-‬הספקות' של המוני הנאספים;‬ ‫בחורים' בארה"ק‪ ,‬כ״ק מרן אדמו״ר מפינסק קארלין שליט״א‪ ,‬המקובל‬ ‫בענוות חן הוא עונה ומשיב בבהירות לכל דורש ומבקש‪ .‬במחיצת מרן‬ ‫הגאון הצדיק רבי יצחק כהן שליט״א‪ ,‬רב שכונת שמואל הנביא; הגאון‬ ‫שליט"א אשר כל מכמני התורה וארבעת חלקי השולחן ערוך פרוסים‬ ‫הגדול רבי יצחק שאול קניבסקי שליט״א‪ ,‬והפוסק הגאון רבי בן ציון קוק‬ ‫ומובהרים לפניו‪ ,‬ובהינף יד נפסקת ההלכה במאור פנים ובבהירות‪ .‬ועל‬ ‫שליט״א רב מרכז העיר פ"ת וראש 'בית ההוראה הכללי' ירושלים‪.‬‬ ‫אף כל זאת ומרום מעל מאה שנות גילו לאוי"ט‪ ,‬פינה מרן פוסק הדור‬ ‫שליט"א מזמנו הקצוב וארח בתוככי חדרו כינוס לצדיקים ‪ -‬לחיזוק‬ ‫הסופר התורני הרה״ג ר' טוביה פריינד‪ ,‬שהנחה את המעמד בטוב טעם‪,‬‬ ‫לימוד 'דף היומי במשניות'‪ ,‬זאת לרגל פתיחת המחזור השנתי ללימוד‬ ‫פתח והכריז‪" :‬נמצאים אנו בחרדת קודש ובהתרגשות עצומה בעיצומו‬ ‫ששה סדרי משנה במסגרת ה'דף היומי במשניות'‪ ,‬על ידי אלפי עמך בית‬ ‫של מעמד נשגב ומרומם‪ ,‬פתיחת המחזור השביעי של 'הדף היומי‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫במשניות'‪ .‬זהו מפעל כביר שכבש את עולם התורה‪ ,‬אשר תחת כנפיו‬ ‫המעמד המיוחד ודברי הקודש שנשאו במהלכו‪ ,‬שתוכנן מובא להלן‪,‬‬ ‫חוסים רבבות אלפי ישראל‪ :‬תשב"ר רכים‪ ,‬בחורי חמד‪ ,‬אברכים עמלים‬ ‫התקיימו סביב אותו השולחן אשר עליו נכתבו ‪ -‬ועודן נכתבות ‪ -‬אלפי‬ ‫בתורה וזקנים עטורי שיבה‪ ,‬כולם כאחד עוסקים‪ ,‬לומדים ונבחנים מדי‬ ‫תשובות לכל דורש ומבקש ומהם אשר מפארים את ארונות אוצר‬ ‫יום ביומו על משניות כסדרן‪.‬‬ ‫הספרים היהודי כבר עשרות בשנים‪ .‬זוהי משנתו והדרכתו אשר התקבצו‬ ‫ללמעלה משמונים חיבורים כבירים שהעניק לעולם התורה‪ ,‬ספרים‬ ‫"אי אפשר שלא לחוש ברגעים אלו את גודל השעה‪ ,‬כשרבינו הקדוש‪,‬‬ ‫המתבדרים בין ספסלי בית המדרש ומימיו הזכים נובעים ומרווים לאורך‬ ‫רבי יהודה הנשיא מסדר המשניות‪ ,‬יחד עם כל התנאים הקדושים‪,‬‬ ‫ימים ושנים‪.‬‬ ‫נמצאים עמנו פה ממש‪ ,‬בשמחתה של תורה וברוממות מעמד כביר זה‪.‬‬ ‫זכות מיוחדת היא לנו שמעמד מרומם זה נערך בביתו נאווה קודש של‬ ‫מרא דארעא קדישא‪ ,‬פוסק הדור‪ ,‬מרן הגאון האדיר רבי משה שטרנבוך‬ ‫מש נת מנשה‬ ‫שליט"א‪ ,‬אשר ברכתו חופפת ומלווה את לומדי המשניות בכל אתר‬ ‫תכנית 'הדף היומי במשניות' מבוססת על לימוד קבוע של דף משניות‬ ‫ואתר"‪.‬‬ ‫אחד בכל יום‪ .‬קצב זה מאפשר לכל לומד לסיים את ששת סדרי המשנה‬ ‫כוללם בתוך שנה אחת בלבד‪ .‬משך ששה מחזורים סיימו רבבות אלפי‬ ‫ציון דרך‪ :‬מאה חמ יש ים אלף מבחנ ים‬ ‫ישראל את כל סדר ששה סדרי משנה‪ ,‬ובימים אלו‪ ,‬עמך בית ישראל מכל‬ ‫העדות והחוגים בארץ הקודש ובתפוצות‪ ,‬מציינים בהתרגשות את סיום‬ ‫על המש נ י ות במערכת 'ש יח התורה '‬ ‫הש"ס והחלו בלימוד המחזור החדש‪.‬‬ ‫המנחה הוסיף ואמר‪ :‬כי במעמד זה אנו זוכים לציין ציון דרך נפלא וחסר‬ ‫בעת שהמונים זוכים לחוגג איש איש בדרכו הוא ‪ -‬את סיום ששת‬ ‫תקדים‪" :‬רק אתמול ציינו במערך הנבחנים של 'שיח התורה' את המבחן‬ ‫סדרי משנה‪ ,‬הייתה עמוקה ההכרה בגודל הזכות וההזדמנות הנדירה‬ ‫ה‪ - !150,000-‬מאה וחמישים אלף מבחנים ‪ -‬אשר נערכו על לימוד 'דף‬ ‫לשמוח במעונו של מרן פוסק הדור הגר"מ שליט"א‪ ,‬ולשמוע מפה קדשו‬ ‫‪u 'n j m‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪2‬‬ ‫היומי במשניות'‪ ,‬נתון מיוחד המעיד על עומק ההתמדה ועל‬ ‫המשא המונזי ממון פ וסק הדוו‬ ‫היקף הלימוד הנפלא של דף משניות יומי ‪ -‬ושייס משניות‬ ‫הגו״מ שטונבוך של יט״א במעמד‪:‬‬ ‫בשנה הפורש כנפיים בכל עולם התורה שבקצווי תבל‪.‬‬ ‫כאשר כל המפעל האדיר הזה הורם ונוסד בערב ראש השנה‬ ‫”אשרנו שאנו רואים ושומעים שכל כך‬ ‫תשפייא בברכת ובהכוונת רבותינו גדולי ומאורי הדור‪ ,‬ובראשם‬ ‫הרבה אנשים לקחו על עצמם ללמוד‬ ‫רשכבהייג מרן רבינו שר התורה הגרייח קניבסקי זצוק״ל ושאר‬ ‫גדולי ישראל שיבדלו לחיים טובים‪ ,‬הכל נעשה על ידי רב‬ ‫משניות ולסיים את כל הששה סדרים‬ ‫הפעלים‪ ,‬יוייר 'דף היומי במשניות' העולמי הרהייח רבי שמואל‬ ‫הלפרין שליטייא‪ ,‬שגילגלו זכות על ידו‪ ,‬וזכה וחפץ ה' בידו‬ ‫בשנה‪ ,‬אשרינו!”‬ ‫הצליח‪ ,‬להרבות ולהפיץ את לימוד המשניות בקביעות בפני‬ ‫רבבות עמך בית ישראל"‪.‬‬ ‫חרדת קודש אפפה את המעמד‪ ,‬עת נשא מדברות קודשו מרא דארעא‬ ‫קדישא מרן פוסק הדור הגאון האדיר בי משה שטרנבוך שליטייא‪ ,‬אשר‬ ‫קורת רוח מרובה ניכרה על פניהם של מרנן ורבנן גדולי התורה‬ ‫פתח ואמר‪:‬‬ ‫והחסידות שליטייא‪ ,‬אשר פיארו את שולחן הכבוד בראשות מרן‬ ‫יאשרנו מה טוב חלקנו‪ .‬נברך בברכת התורה את לומדי המשניות היקרים‪.‬‬ ‫פוסק הדור הגריימ שטרנבוך שליטייא בשומעם את הנתונים‬ ‫צריכים אנו לידע ולהבין את גודל העניין והמעלה הנשגבה של לימוד‬ ‫המפעימים של מהפיכת לימוד המשניות בשנים האחרונות‪.‬‬ ‫המשניות‪ .‬והנה‪ ,‬בשעה שמקיימים את המצוה‪ ,‬ככל שיודעים ומכירים‬ ‫כאשר רבבות אלפי ישראל‪ :‬בהם ילדי תשבייר‪ ,‬בחורים‪ ,‬אברכים‬ ‫בגודל יקרת המצוה ‪ -‬כפי שיעור זה זוכים לשכר גדול יותר‪ ,‬לפי שכשדעתו‬ ‫ומבוגרים נוטלים על עצמם את סדר הלימוד היומי ב'דף‬ ‫ומחשבתו של האדם רוממות‪ ,‬שאיפתו היא שאיפה גדולה יותר; ומי שאין‬ ‫משניות' וזוכים לרכוש ידיעה ומושגים בתורה כולה תוך ניצול‬ ‫לו שאיפה גדולה‪ ,‬אין לו שכר גדול כל כך‪.‬‬ ‫הזמן שמביא לימוד זה‪ .‬במשא קדשו העלה מרן שליטייא על‬ ‫''כאן‪ ,‬ברוך ה'‪ ,‬עין רואה שכולם מבקשים לשאוף ולגדול להיות גדולים‬ ‫הנס את מעלת הגדולה של סיום ששת סדרי המשנה‪ ,‬ודבריו‬ ‫בישראל! והנה בפשטות‪ ,‬הרי זה נראה כדבר קשה או גדול מדאי לשאוף‬ ‫הנרגשים נתנו כוחות להמשך החזקת המפעל הגדול והקדוש‬ ‫להיות גדול בישראל‪ ,‬אבל האמת אינה כן‪ :‬כל אחד ואחד יכול לגדול ולהיות‬ ‫לקראת המחזור הנוסף (ראה במסגרת מיוחדת)‪.‬‬ ‫גדול בישראל על ידי שיזכה לסיעתא דשמיא‪ .‬וכפי שראינו למעשה אצל‬ ‫כמה וכמה מגדולי ישראל‪ ,‬שבימי נעוריהם היו אנשים פשוטים‪ ,‬ובאו‬ ‫הדברים המרוממים הותירו רושם בל ימחה על כלל המשתתפים‪,‬‬ ‫מבתים של אנשים פשוטים‪ ,‬ורק על ידי מה שעמלו‪ ,‬נתייגעו ומסרו נפשם‬ ‫ששאבו מלוא חופניים חיזוק וצידה לדרך לקראת תחילת לימוד‬ ‫בתורה ‪ -‬זכו לגדול בתורה עד מאוד‪ .‬שהרי השייית נותן לכל אחד ואחד את‬ ‫ששה סדרי משנה בשנה הבאה עלינו לטובה במסגרת 'דף היומי‬ ‫הכוחות והיכולת כדי שיוכל לזכות ולגדול בתורה‪.‬‬ ‫במשניות'‪.‬‬ ‫''אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו שאנו זוכים לעסוק בתורה‬ ‫הקדושה! התורה בעצמה היא קודש קודשים‪ ,‬התורה הקדושה ניתנה לנו‬ ‫מפי הגבורה וניתנה למשה רבנו כדי שימסרה לנו‪ .‬ולאחר מכן בא רבי הק'‬ ‫עצם האס יפה‬ ‫וסידר את המשנה ולאחר מכן הגמרא‪ .‬אשרנו שאנו רואים ושומעים שכל‬ ‫זה בונה לנלל הלומדים‬ ‫כך הרבה אנשים לקחו על עצמם ללמוד משניות ולסיים את כל הששה‬ ‫הפוסק הגאון הגדול רבי בן ציון הכהן קוק שליטייא נשא משא‬ ‫סדרים בשנה‪ .‬אשרינו‪ .‬ואשרי העוסקים בזיכוי הרבים ופועלים להרחבת‬ ‫חיזוק מיוחד שהרעיד את מיתרי הלב של כל הנוכחים במעמד‪.‬‬ ‫מעגל הלומדים‪ .‬ובזכות התורה ניצל מכל הצרות‪ ,‬ונזכה לרווח והרחבה‬ ‫בדבריו‪ ,‬פתח ביראת הכבוד‪'' :‬יראתי בפצותי שיח לפני מורינו‬ ‫במהרה בימינו ולהיכתב בכתיבה וחתימה טובה‪ ,‬אמןי‪.‬‬ ‫ורבינו מרן שליטייא‪ ,‬ואין זה המקום להאריך בדרוש בפני מרא‬ ‫דארעא קדישא‪ .‬אך זאת חובתנו להודות ולהלל להקדוש ברוך‬ ‫הוא על הזכות הכבירה שנפלה בחלקנו להסתופף במעמד נשגב‬ ‫‪ a‬למיד ׳דןז היומי‬ ‫זה‪ ,‬ובפרט בעיצומם של ימי הרחמים והסליחות‪ ,‬בערב יום‬ ‫יתוזילת המחזווהשנתי‬ ‫הדין‪ ,‬בצילו הזך של מרן שליטייא'‪.,‬‬ ‫בדבריו עמד הגאון רב״צ שליטייא על יסוד ממאמר חזייל (ברכות‬ ‫מב‪'' :).‬תכף לתלמיד חכם ‪ -‬ברכה'‪ .,‬הוא הדגיש כי עצם עריכת‬ ‫החיזוק לימוד 'דף היומי במשניות' במחיצתו של מרן שליטייא‬ ‫אינה רק חוויה רוחנית כשלעצמה‪ ,‬אלא היא היא הברכה‬ ‫המזומנת‪ ,‬המשפיעה שפע וסייעתא דשמיא על כל לומדי‬ ‫המשניות‪.‬‬ ‫יאין צורך להרבות כאן בדברי חיזוק לעסק התורה‪ ,',‬הוסיף‬ ‫הגאון ברגש‪ ,‬יעצם ראיית פני קדשו של מרן מעוררת את‬ ‫הלבבות מאליה‪ .‬ידענו כי יש עניין של 'אתערותא דלתתא'‬ ‫ויש עניין של 'אתערותא דלעילא'‪ ,‬וכשנמצאים במקום קדוש‬ ‫זה‪ ,‬ההתעוררות בוקעת מעומק הנשמה‪ .‬כשאנו רואים עין‬ ‫בעין עד כמה יכול אדם להתעלות‪ ,‬להעפיל ולדבוק במעלות‬ ‫ידיעת התורה‪ ,‬נפתחים מול עינינו אופקים חדשים לחלוטין של‬ ‫שאיפה‪ ,‬התעלות ועמלה של תורה והקיף ידיעתה‪ ,‬ששורשה‬ ‫בלימוד קבוע במשניות'‪.,‬‬ ‫מעלת לימוד המש נה בהבנה יש וה‬ ‫בהמשך דבריו עמד הפוסק שליט״א על יסוד הלימוד והעמיד‬ ‫בדבריו חוצבי הלהבות את הדרך הראויה לכל בן תורה‪ ,‬בחור‬ ‫‪3‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪' n‬‬ ‫‪j m‬‬ ‫‪n‬‬ ‫י ^ ת ה מ חזו ר ה ‪£‬‬ ‫אלוקינו עלינו‪ ,‬אמן"‪.‬‬ ‫ואברך‪ ,‬להיכנס בכל עוז לעולמה של תורה ולהתמיד בה ללא מעצור‪:‬‬ ‫"מה שנדרש מאיתנו כעת הוא פשוט להתחיל‪ ,‬שומה זאת עלי‪ ,‬ועלינו‬ ‫ככולנו‪ ,‬כל בחור וכל אברך‪ :‬להתחיל בעוז בלימוד ה'דף היומי במשניות'‬ ‫במש נ יות כלול‬ ‫לא להתמהמה‪.‬‬ ‫התורה שבעל פה כולה‬ ‫"כשלומדים משנה‪ ,‬העיקר הוא להבין את הנידון על בוריו‪( .‬כפי שפסק‬ ‫דברי ברכה השמיע המקובל הגאון הצדיק רבי יצחק כהן שליט״א‪ ,‬רב‬ ‫ב'שולחן ערוך הרב' בהלכות תלמוד תורה‪ ,‬הלומד תורה שבעל פה‬ ‫שכונת שמואל הנביא בירושלים‪ .‬בדברים נרגשים ומרוממים פתח‬ ‫בלא הבנה פשוטה אינו יוצא ידי חובת תלמוד תורה‪ ,‬שכן אינו‬ ‫את משאו‪:‬‬ ‫נחשב כלל בגדר הלימוד‪ ,‬ואף אין מברכים על כך ברכת‬ ‫"ברשות מורנו ורבינו‪ ,‬גאון הדור‪ ,‬הודו והדרו שליט"א‪,‬‬ ‫התורה)‪ .‬וזהו מעלתו האדירה של הביאור הנפלא‬ ‫ברשות הרבנים הגאונים והציבור היקר והנכבד‪.‬‬ ‫של 'עוז והדר' שנסדר על המשניות במסגרת 'דף‬ ‫"לימוד ששת סדרי המשנה הוא עניין כביר‪,‬‬ ‫היומי במשניות'‪ :‬גם מי שאינו בקי בכל מכמני‬ ‫נשגב ועצום‪ .‬הלא כל התורה שבעל פה כולה‬ ‫העניינים‪ ,‬יכול להבין בקלות ובבהירות את ‪,‬‬ ‫נשנית וכלולה כאן‪ ,‬ואף סודות התורה‬ ‫פשט המשנה‪ .‬הגם שיסודו של פירוש ‪W‬‬ ‫וטמירין עילאין טמונים בין משניותיה‪ ,‬כפי‬ ‫הברטנורא הוא מקודש ומקובל לדורות‪% ,‬‬ ‫שמובא מזקני גדולי המקובלים‪ .‬נמצא אם‬ ‫ובוודאי חובה וזכות ללמוד עמו‪ ,‬אך ‪1‬‬ ‫כן‪ ,‬כי ביום מרומם זה אנו זוכים לציין את‬ ‫הביאור החדש שמבוסס כולו על פירוש‬ ‫סיומה של התורה כולה‪.‬‬ ‫‪H‬‬ ‫הברטנורא מוגש כ'שולחן ערוך' המוכן‬ ‫"אשרי חלקם של הזוכים‪ :‬ברכות מאלפות‬ ‫לאכול‪ .‬זוהי זכות כבירה העומדת ליו"ר ‪H I‬‬ ‫שלוחות בזה למי שכבר אוחז ושוקד‬ ‫המפעל הרב הלפרין שליט"א‪ ,‬הן על עצם ‪TM‬‬ ‫בלימוד נפלא זה של 'דף היומי במשניות'‪,‬‬ ‫הרעיון הכביר‪ ,‬הן על החיבור המאיר‪ ,‬והן ‪i f l‬‬ ‫למי שמצטרף כעת למעגל הלומדים‪ ,‬וכן‬ ‫‪H‬‬ ‫על העידוד והדרבון לרבבות הלומדים‪".‬‬ ‫למי שיוסיף ויתמיד להישאר בלימוד‬ ‫מרומם זה בעיון ובשקוד‪".‬‬ ‫עת רצון בשעת הסיום‬ ‫בסיום דבריו בירך הגאון המקובל שליט״א‬ ‫את הנוכחים ואת כלל הלומדים‪" :‬השי"ת‬ ‫בחתום דבריו עמד על גודל השעה‪:‬‬ ‫יזכה את כל הלומדים‪ ,‬ומרן רבינו שליט"א‬ ‫מון וה״י הגאון‬ ‫"זכינו כאן לציין את סיים מחזור הלימוד‬ ‫וני יהושע אייכנשטיץ שליט א‪:‬‬ ‫בראשנו‪ ,‬לשנים רבות‪ ,‬נעימות וטובות‪.‬‬ ‫של הש"ס משניות במסגר של ה'דף‬ ‫שנים אשר תהיה בנו אהבת תורה ויראת‬ ‫היומי'‪ ,‬וגדול מעמד זה‪ .‬שמעתי מעשה‬ ‫שמיים טהורה‪ ,‬ושכולנו ייכתבו וייחתמו‬ ‫רב מחותני [הגאון הצדיק רבי יצחק‬ ‫בספר חיים טובים‪ ,‬בספרן של צדיקים‬ ‫גרודזינסקי] זצ"ל‪ ,‬שהיה צריך לישועה‬ ‫גמורים‪.‬‬ ‫"לדאבון הלב‪ ,‬לימוד‬ ‫בעניין מסוים‪ ,‬ופנה לדודו מרן הגאון‬ ‫"אין כל ספק כי רבינו הקדוש‪ ,‬רבי יהודה‬ ‫הגדול רבי יעקב קמינצקי זצ"ל‪ .‬אמר לו‬ ‫הנשיא מסדר המשניות‪ ,‬נמצא עמנו כאן‬ ‫המשניות נזנח במידת מה‬ ‫רבי יעקב‪' :‬מקובלנו ממרנא החפץ חיים‬ ‫ממש בעת הזאת‪ .‬ובלא ספק שמחת‬ ‫זצוק"ל‪ ,‬שעת סיום מסכת או ש"ס היא‬ ‫תורה אדירה עולה ובוקעת כעת בשמיים‪.‬‬ ‫בדורות האחרוגיס‪ .‬על‬ ‫עת רצון גדולה בשמיים'‪ .‬אנו נמצאים‬ ‫תפילתנו היא כי השמחה הרוחנית הזו‬ ‫אם כן בעיצומה של עת רצון כבירה‪,‬‬ ‫תלווה את כולנו לאורך ימים ושנות חיים‬ ‫כן‪ ,‬העובדה שכעת באים‬ ‫כשמזכירים בתפילה שלאחר הסיום‬ ‫בטוב ובנעימים‪ ,‬אמן ואמן"‪.‬‬ ‫שזכות כל התנאים הקדושים תעמוד לנו‬ ‫לחדש ולבצר לימוד זה‪,‬‬ ‫ולזרענו‪.‬‬ ‫"יהי רצון שנזכה להתברך בשנה טובה‬ ‫לימוד המש נ י ות מב יא ללימוד‬ ‫של 'לגמר והדר ליסבר'‬ ‫באופן המאפשר לחזור‬ ‫ומבורכת‪ ,‬ורבינו בראשינו‪ ,‬שהקב"ה‬ ‫יאריך ימיו ושנותיו של מרן שליט"א בטוב‬ ‫משא מיוחד נשא מרן ראש הישיבה הגאון‬ ‫על כל ששת סדרי המשנה‬ ‫ובנעימים‪ ,‬בבריאות גופא ונהורא מעליא‪,‬‬ ‫ויאריך ימים על ממלכתו‪ .‬וכולנו נזכה‬ ‫רבי יהושע אייכנשטיין שליט״א‪ ,‬ר״י 'יד‬ ‫אהרן'‪ ,‬שפתח את דבריו בהדרת כבוד‪:‬‬ ‫מדי שנה בשנה‪ ,‬היא דבר‬ ‫להידבק בדרך זו של התמדה ושקידה‬ ‫ללמוד‪ ,‬להבין ולהשכיל‪ .‬הלוואי ואזכה אף‬ ‫"ברשות מרן פוסק הדור שליט"א‪ ,‬ברשות‬ ‫כ"ק מרנן האדמו"רים‪ ,‬הרבנים הגאונים‬ ‫עצוס ונשגב להנחלת‬ ‫אני להיות מן המסיימים‪ ,‬הקונים קניין‬ ‫של ממש במשנה‪ ,‬וחוזרים ומתחילים‬ ‫והציבור הקדוש‪ - - - .‬חשיבותו של לימוד‬ ‫המשניות היא עניין כביר ויסודי בתורה‪.‬‬ ‫ידיעת התורה״‪...‬‬ ‫מחדש‪ .‬השי"ת יעזור לכולנו שנזכה‬ ‫חז"ל אמרו במסכת בבא מציעא (לג‪:):‬‬ ‫לכתיבה וחתימה טובה‪ ,‬ויהי נועם ה'‬ ‫‪u‬‬ ‫‪' n‬‬ ‫‪j m‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מבית אבותיו ‪ -‬רבותינו הגדולים‬ ‫'לעולם רוץ למשנה יותר מן הגמרא'‪ .‬הנה ישנם‬ ‫זצוק״ל‪:‬‬ ‫שני חלקים עיקריים בתורה שבעל פה‪ :‬המשנה‬ ‫"ברשות מרן‪ ,‬ורבנן שליטייא‪,‬‬ ‫‪ -‬שהיא הניסוח הברור של ההלכות הפסוקות‪,‬‬ ‫עוסקים כאן בחשיבות הקביעות‬ ‫והגמרא ‪ -‬שדנה בביאור העניינים ובדימוי‬ ‫בלימוד המשניות‪ ,‬ואספר על מורי‬ ‫מילתא למילתא‪ .‬אולם בראש ובראשונה‬ ‫זקני‪ ,‬מרן בעל ה'קהילות יעקב'‬ ‫הסטייפלער זיייע‪ ,‬שהיה מסיים‬ ‫"הזכות הכבירה שרבבות‬ ‫מוטלת על האדם החובה לרכוש ידיעה מקיפה‬ ‫בתורה‪ ,‬ככלל הידוע‪' :‬ליגמר והדר ליסבר'‪.‬‬ ‫את ששת סדרי המשנה מדי חודש‬ ‫בחודשו‪ ,‬כשהיה שוקד ולומד חיי‬ ‫בחורים ואברכים שוקדים‬ ‫יהדרך הישרה והסלולה להגיע לידיעה מקיפה‬ ‫בכל מרחבי השייס כולו היא על ידי לימוד‬ ‫פרקים בכל יום ויום‪ .‬ואבי מורי‪,‬‬ ‫מרן שר התורה זצוק״ל‪ ,‬היה‬ ‫ולומדים את הש״ס משניות‬ ‫ששת סדרי משנה‪ .‬כשאדם בקי ובקיא בששת‬ ‫הסדרים‪ ,‬מעמיד הוא לעצמו את הבסיס‬ ‫כסדרו מסיים בכל שנה ושנה את‬ ‫כל התורה כולה‪.‬‬ ‫בקביעות‪ ,‬אשר בהן כלולה‬ ‫האיתן של היליגמר'‪ ,‬ומתוכו הוא יכול להעפיל‬ ‫לשאלות 'מנא הני מילי'‪ ,‬לעומק הסברות‬ ‫״כבר סיפרתי את מה ששמעתי‬ ‫ולדימוי מילתא למילתא‪ .‬לדאבון הלב‪ ,‬לימוד‬ ‫מאבי מורי הרב זצ״ל‪ ,‬כי לאחר‬ ‫ומקופלת התודה כולה״״‪.‬‬ ‫המשניות נזנח במידת מה בדורות האחרונים‪.‬‬ ‫פטירתו של רבי יעקב הלפרין‬ ‫על כן‪ ,‬העובדה כעת שבאים לחדש ולבצר‬ ‫זצ״ל‪ ,‬ביקשו ממנו בניו שיקבל‬ ‫לימוד זה‪ ,‬באופן המאפשר לחזור על כל ששת‬ ‫על עצמו ללמוד משניות לעילוי‬ ‫סדרי המשנה מדי שנה בשנה‪ ,‬היא דבר עצום‬ ‫נשמתו‪ .‬באותה תקופה מצבו‬ ‫ונשגב להנחלת ידיעת התורה‪.‬״‬ ‫הכלכלי של אבי היה דחוק ביותר‬ ‫ולא היה לו אפילו לחם לאכול‪ .‬בני‬ ‫זטת הציבוו וה ישועה ‪ dpi‬הד‬ ‫►‬ ‫המשפחה ביקשו ממנו שיקבע‬ ‫סדר לימוד משניות בעבורו‪ ,‬והם‬ ‫בהמשך משאו עמד ראש הישיבה שליט״א על‬ ‫ישלמו על כך שכר לימוד‪ .‬ואכן‬ ‫גודל מעלת המזכים את הרבים‪" :‬אלו הפועלים‬ ‫במשך שני חודשים בשנה היה‬ ‫והעוסקים במפעל כביר זה‪ ,‬זכות עצומה נפלה‬ ‫לומד פרק או שני פרקים מדי יום‪,‬‬ ‫בחלקם‪ ,‬וזכות זו תעמוד להם ליום הדין‪ .‬שכן‬ ‫וממנהג זה והסכום שקיבל בעבורו‬ ‫זכות הציבור היא כוח כביר‪ ,‬וכל המזכה את‬ ‫היתה פרנסתו הדחוקה למשך‬ ‫הציבור זוכה להינצל ולצאת זכאי בדין‪.‬‬ ‫השנה כולה‪ .‬מכאן מובן איך הזכות‬ ‫"[הביאור בזה הוא‪ ,‬כי ישנו דין הדן את היחיד כפני‬ ‫הכבירה שנפלה בחלקו של נכדו‪ ,‬הרב‬ ‫‪jm‬‬ ‫עצמו‪ ,‬וישנו דין הנגזר על הציבור ככלל‪ .‬נפסק בשולחן‬ ‫שמואל הלפרין שליט״א‪ ,‬שזכה שעל ידו‬ ‫ערוך (סוף סימן תקפ״א)‪ ,‬ומקורו מדברי הירושלמי‪,‬‬ ‫רבבות בחורים ואברכים שוקדים ולומדים‬ ‫שמסתפרים ורוחצים בערב ראש השנה לפי שבני ישראל‬ ‫את הש״ס משניות בקביעות‪ ,‬אשר בהן כלולה‬ ‫בטוחים שיעשה להם הקב״ה נס ויצאו זכאים בדין‪ .‬והנה מבואר‪,‬‬ ‫ומקופלת התורה כולה‪.‬‬ ‫כי ביטחון מופלג זה נאמר בדוקא על הציבור; שהרי כשיחיד עומד לדין‪,‬‬ ‫אין לו שום ביטחון מה ייפסק בדינו‪ .‬אולם ככל שאדם מחבר את עצמו‬ ‫''יהי רצון שנזכה כולנו להיות שותפים נאמנים בלימוד נפלא זה‪ ,‬ונזכה‬ ‫ונהיה חלק מן הציבור‪ ,‬הרי דינו נדון יחד עם הכלל‪ ,‬וכשהציבור זוכה‬ ‫לדעת ולרכוש את כל המשניות כולן עד שיהיו סדורות על פינו‪".‬‬ ‫בדין‪ ,‬זוכה אף הוא עמו]‪.‬‬ ‫לימוד המש נ י ות‬ ‫ימי שמזכה את הרבים‪ ,‬כמו במפעל לימוד הדף היומי משניות‪ ,‬כל העוסק‬ ‫בזה‪ ,‬משתתף ומסייע‪ ,‬קונה לו חלק ונחלה בזכות הציבור‪ .‬בזכות זו נזכה‬ ‫מפתח להבנת סוגיות הש״ס‬ ‫לקבלת עול מלכות שמים שלמה‪ ,‬ונזכה לשנה טובה ולחיי נצח יחד עם‬ ‫מנחה המעמד הרב טוביה פריינד‪ ,‬ציין בפני מרנן ורבנו גדולי ישראל‬ ‫הציבור כולו‪ .‬ונזכה לישועת ה' כהרף עין‪ ,‬שהרי כלל ישראל זקוק לישועה‬ ‫שליטייא‪ ,‬את שהעידו מגידי השיעורים‪ ,‬מחנכים ומלמדים על הישג‬ ‫גדולה‪ ,‬והשייית יעזור ונזכה להיוושע במהרה בימינו ממשי‪.‬‬ ‫כביר ומופלא הנראה עין בעין אצל תשבייר ובחורי החמד הזוכים לעמול‬ ‫במסגרת זו של לימוד ה'דף היומי במשניות'‪ :‬ילד או בחור המסיים את‬ ‫מנהגם של גדולי ומאווי הדוו בלימוד המש נ י ות‬ ‫ששת סדרי המשנה במהלך השנה‪ ,‬קונה לעצמו תשתית רחבה ומקיפה‬ ‫המשנה את כל צורת לימודו בגמרא‪.‬‬ ‫קודם סיום המעמד מרן הגאון הגדול רבי יצחק שאול קניבסקי שליט״א‪,‬‬ ‫נשיא מפעל ישיח התורה׳‪ ,‬נשא דברי ברכה וזיכרון ועובדות והנהגות‬ ‫החדש היוצא לאור על ידי מפעל 'דף‬ ‫כמה וכמה ראשי ישיבות אף ציינו‪ ,‬כי‬ ‫היומי במשניות'‪ .‬הסט כולל ביאור‬ ‫המקובל הגה״צ רבי יצחק כהן שליט״א‪:‬‬ ‫בחורים שיש להם קביעות ב'דף היומי‬ ‫משולב‪ ,‬בהיר ומאיר עיניים שנכתב‬ ‫____________________________________‬ ‫במשניות' ניכר עליהם בחוש שהם מבינים‬ ‫ויצא מתחת ידי רבני ממלכת התורה‬ ‫ביתר שאת וביתר עומק את סוגיות הגמרא‬ ‫'עוז והדר'‪ ,‬כשהוא מעודכן ומחולק‬ ‫"הלא כל התורה שבעל‬ ‫הנלמדות בלימוד העיון בכל מסכתות‬ ‫הש"ס‪ .‬הנגישות למושגי היסוד‪ ,‬ההיכרות‬ ‫לשלושה כרכים נרחבים בפורמט מוגדל‬ ‫ומהודר‪.‬‬ ‫פה כולה נשנית וכלולה‬ ‫המוקדמת עם הלשונות התנאיות והידיעה‬ ‫היקפית של ההלכות הפסוקות‪ ,‬מעניקות‬ ‫'בעד ה נפש רחמ ים שאל י '‬ ‫כאן‪ ,‬ואף סודות התורה‬ ‫ללומד 'כלים משופרים' בעת שהוא ניגש‬ ‫לעומק עיון הסוגיה‪.‬‬ ‫יצויין שבעיצומו של המעמד בעת‬ ‫וטמירין עילאין טמוניב בין‬ ‫יתירה מזו‪ ,‬אף בסדרים המורכבים‬ ‫והחמורים כמו סדרי 'קדשים' וטהרות;‬ ‫רצון כשסביב השולחן יושבים גדולי‬ ‫התורה שליט״א‪ ,‬החל מרן פוסק הדור‬ ‫כושניותיה‪ ,‬כפי שמובא‬ ‫שבהם עוסקים במושגים מופשטים‬ ‫ועדינים‪ ,‬ניכר פער עצום לטובת לומדי‬ ‫שליט״א בשירת שירי תחינה ובקשות‬ ‫המשניות הקבועים‪ :‬בעוד שלומד מצוי‬ ‫מרוממים מימי הרחמים והסליחות‬ ‫מזקני גדולי המקובלים"‪...‬‬ ‫עשוי להיתקל בקשיים בהבנת יסודות‬ ‫והימים הנוראים‪ ,‬לעורר רחמי שמים על‬ ‫העניין‪ ,‬הרי שמי שרגיל בלימוד המשניות‬ ‫כלל לומדי המשניות ועמך בית ישראל‪,‬‬ ‫קולט בקלות את העניינים האלו ואינם‬ ‫כשעיניו הטהורות של מרן פוסק הדור‬ ‫זרים לו‪ ,‬ומגלה תפיסה ישרה והבנה בהירה‬ ‫שליט״א נעצמות בדביקות מופלאה‬ ‫בשרשי הדינים‪.‬‬ ‫וקולו נשנק בשירה ובקשה לפני מלך‬ ‫מתרצה בדמעות‪ .‬אשרי עין ראתה אלו‬ ‫‪Jr-‬‬ ‫י‪/‬‬ ‫הוא הוסיף את שאמר לו אחד מחשובי‬ ‫‪ -‬האיך יושבים למשך דקות ארוכות‬ ‫‪f‬‬ ‫‪a‬‬ ‫•*־‪ -‬לגיו‪|.‬‬ ‫׳‪lift‬‬ ‫המחנכים בעיה״ק ירושלים‪ :‬המשנה היא‬ ‫מרנן ורבנן גדולי האומה שליט״א שכל‬ ‫תבנית אב לכל חכמת התורה שבעל פה‪.‬‬ ‫רגע ורגע מדוד אצלם ומאחוריהם‬ ‫כשאדם משנן וחוזר על פרקי המשנה שוב‬ ‫רבבות שעות של עמל התורה והעמדת‬ ‫ושוב‪ ,‬דברי התורה נעשים סדורים וברורים‬ ‫צאן מרעיתם‪ ,‬ועתה במרכז מעמד‬ ‫על לשונו‪ ,‬ואינם משתכחים ממנו‪.‬‬ ‫חיזוק לימוד המשניות הזמן כביכול‬ ‫עצר מלכת ‪ -‬ויושבים ושרים בקולם‬ ‫וכפי שאין אדם יכול לבנות מגדל ללא‬ ‫ברגש רב ובתחינה את שירי ההתעוררות‬ ‫יסודות איתנים‪ ,‬כך אין האדם יכול להעפיל‬ ‫בבקשה שיבעד הנפש רחמים שאלי‪:‬‬ ‫בעומק העיון הגמרא ללא שיהיו יסודות‬ ‫המשניות שתולים בלבו‪ .‬החזרה המתמדת בונה‬ ‫המעמד נחתם בשירת'תהא השעה הזאת שעת‬ ‫את הכלים להבנה זכה וישרה‪ .‬קביעות היומית‬ ‫רחמים ועת רצון מלפניך' בריקוד מרומם וקדוש‬ ‫בשינון המשנה מרגילה את הלומד להיות קבוע ומתמיד‬ ‫של מרנן ורבנן גדולי ישראל‪ ,‬לכבודה של תורה‪ .‬המעמד‬ ‫בעסקו‪ ,‬וממשיכה עליו יישוב הדעת וסייעתא דשמיא לזכות‬ ‫ננעל בנעימות הודיה להשי״ת ובתפילה זכה‪ ,‬מתוך תחושת‬ ‫לכתרה של תורה‪ .‬ידיעת'חבילות של משנה' הופכת את עמל הגמרא‬ ‫רוממות ועילוי על אור התורה ‪ -‬ולימוד ששה סדרי משנה 'דף היומי'‬ ‫לגעשמאק ומתיקות מרוממת של סיפוק והבנה‪ ,‬ומציבה את הלומדים‬ ‫שמערב גדול ונשגב זה יוסיף להאיר ביתר שאת וביתר עוז בבתי ישראל‪,‬‬ ‫הצעירים במדרגה מעולה של קניין תורה אמיתי‪.‬‬ ‫בבתי כנסיות ובבתי מדרשות והיכלי הישיבות‪.‬‬ ‫המנחה הרב פריינד הזכיר שוב‪ ,‬והעלה על נס את רבים מלומדי'דף‬ ‫ניקוו בחזו! של מון של יט״ א בסיום המעמ ז‬ ‫היומי במשניות' שמלבד הקביעות העצמית בלימוד זה‪ ,‬הוסיפו'מחייב'‬ ‫יומי בדמות המבחנים הנערכים על הלימוד במערכת 'שיח התורה'‬ ‫עם סיום המעמד נכנסו ראשי המפעל 'דף היומי במשניות' בראשות יו"ר‬ ‫עליהם ניתן לענות בעמדות 'נדרים פלוס' הפזורות ברחבי הארץ וכן‬ ‫המפעל הרב שמואל הלפרין שליט"א‪ ,‬לחדרו הפרטי של מרן פוסק הדור‬ ‫בשלוחה ייעודית בקו של 'דף היומי משניות'‪ ,‬כאשר ההגרלות הרבות‬ ‫שליט"א‪ ,‬להודות לו על עריכת המעמד הנשגב במעון קודשו‪ ,‬במהלך‬ ‫הנערכות בין העונים נכונה מוסיפות דרבון ללמוד גם בימי עומס ולחץ‬ ‫הביקור והוצג בפניו את התוכניות לקראת המחזור החדש של ה'דף‬ ‫כדבעי‪ .‬וכמה מרגש שביום שבו נערך הכינוס לצדיקים לחיזוק לימוד‬ ‫היומי במשניות'‪ .‬כמו כן הוצג בפני מרן שליט"א את החוברת המיוחדת‬ ‫המשניות הושלם המספר המרגש הזה של מבחנים שנערכו במערכת‪,‬‬ ‫'מעלות המשנה' שבהוצאת 'דף היומי במשניות' שמופצת ברבבות‬ ‫מספר המייצג עשרות אלפי שעות של התמדה‪ ,‬יגיעה ועמל תורה מצד‬ ‫עותקים‪ ,‬ובה ליקוט ואוצר בלום מגדולי הדורות בגודל מעלת לימוד‬ ‫עשרות אלפי הלומדים בכל הגילאים ‪ -‬זקנים עם נערים‪.‬‬ ‫_‬ ‫בהנהלת מפעל 'דף היומי‬ ‫במשניות' מציינים בסיפוק‬ ‫רב את תנופת ההצטרפות‬ ‫האדירה לקראת השנה החדשה‪,‬‬ ‫ומדווחים על תוכניות נרחבות‬ ‫לקליטתם של אלפי לומדים‬ ‫חדשים מכל רחבי הארץ‬ ‫והעולם‪ ,‬הנערכים להצטרף‬ ‫למעגל הלומדים לקראת פתיחת‬ ‫המחזור החדש בראשית השנה‪.‬‬ ‫במהלך המעמד המרומם הוצג‬ ‫בפני גדולי ישראל סט המשניות‬ ‫‪u 'n j m‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪6‬‬ ‫יז!ו‪,‬יזנויטעי‪^:‬‬ ‫‪ 1‬׳׳ ל ע"י מ פ ע ל ' ד ף היו מי מ ש נ י ו ת'‬ ‫ה מ ש ר ד ‪ :‬ר ח ו ב י פו ‪ ,161‬י רו ש ל י ם‬ ‫טל'‪ ( 02-5488313 :‬ל מ ענ ה אנו שי ‪) 0‬‬ ‫עי צו ב ג ר פי‪:‬‬ ‫‪0 54-8458472‬‬ ‫‪ADI\^RT‬‬ ‫צי לו מי ם‪:‬‬ ‫שוקי ל ר ר | דוד אוזני | מאיר זלזניק |‬ ‫ש פ ה | יעקב נחומי | ויקיפדיה‬ ‫המשניות בכללות‪ ,‬והקביעות בזה באופן מיוחד‪ ,‬במשך דקות ארוכות עיין מרן שליטייא בחביבות גלויה‬ ‫ניתן ל הי ב חן מידי יום ע ל ה חו מ ר‬ ‫בגיליונות 'משנתינו' ‪ -‬הגיליון החודשי התורני של לומדי 'דף היומי במשניות'‪.‬‬ ‫ב מ ש נ יו ת'‬ ‫היו מי‬ ‫ב' ד ף‬ ‫הנל מד‬ ‫ב א מ צ ע ו ת מ ע ר כ ת ' שי ח ה תו ר ה'‬ ‫ומרן שליטייא שמע בקורת רוח מרובה על המהפך הכביר שהלימוד מחולל בקרב עשרות מוסדות בכל‬ ‫פ לו ס‬ ‫נ ד רי ם‬ ‫ב מ כ שי רי‬ ‫ב חי פו ש‬ ‫רחבי הארץ והעולם‪ ,‬בהם התלמידים זוכים לרכוש ידיעות מקיפות בכל חלקי התורה תוך ניצול הזמן‬ ‫ה שי עו רי ם‬ ‫ב קו‬ ‫או‬ ‫היו מי‬ ‫דף‬ ‫של‬ ‫ו ה עי ד כו ני ם‬ ‫היקר‪ .‬מרן שליטייא שב והתעניין בפרטי הלימוד‪ ,‬והוסיף לשבח עד למאוד את המיזם‪ ,‬ועודד וחיזק‬ ‫ב מ ש ניו ת‪0 2 - 5 4 8 8 3 1 3 :‬‬ ‫בחמימות את העומד בראשו‪ ,‬הרב הלפרין שליטייא‪ ,‬להמשיך להרחיב את סדרי לימוד המשניות בקרב‬ ‫כלל ישראל‪.‬‬ ‫ה מ עונייני ם‬ ‫מו ס ד ו ת‬ ‫ק בו צ ו ת או‬ ‫ל פנו ת‬ ‫יכולים‬ ‫ל מיז ם‬ ‫ל הצטרף‬ ‫או‬ ‫‪052 -7 18 -50 50‬‬ ‫ב ט ל פון ‪:‬‬ ‫כזכור‪ ,‬כבר לפני תחילת לימוד סדר'טהרות' זכו ראשי המפעל‬ ‫‪M 0 2 6 3 0 5 0 7 7 @ g m a il .‬‬ ‫ב מיי ל‪:‬‬ ‫להתקבל בחביבות בבית מרן פוסק הדור שליט‬ ‫‪com‬‬ ‫שם אף העלה הרעיון לחזק את לימוד המשניות‬ ‫)ללא‬ ‫לקבל‬ ‫ניתן‬ ‫חו ד ש‬ ‫בכל‬ ‫מתוככי בית גדול וקדוש זה ‪ -‬רעיון שאכן הבשיל‬ ‫ה מ ש ני ו ת‬ ‫חו ב ר ת‬ ‫את‬ ‫ת ש לו ם(‬ ‫בס״ד ‪ -‬בקיום המעמד ההיסטורי בהשתתפות‬ ‫ה חו ד ש‬ ‫או תו‬ ‫של‬ ‫היו מי'‬ ‫'דף‬ ‫גדו״י שליט״א‪ ,‬וממנו יתרבה הדעת בלימוד‬ ‫הגר״ ח‬ ‫מרן‬ ‫ל בי ת‬ ‫ב כ ני ס ה‬ ‫המשניות בקרב עוד אלפים ורבבות בישראל‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫ר שב״ ם‬ ‫ר ח׳‬ ‫זצ״ל‬ ‫ק ני ב ס קי‬ ‫אחד מתלמידיו ומקורביו של מרן שליט״א‬ ‫ב״ב‪.‬‬ ‫סיפר טרם הכנסה לקו״פ עובדה מרגשת‪:‬‬ ‫‪7‬־ע״נ מרת בר טינ ה סימונה‬ ‫לאורך שנים נוהג מרן שליט״א בעצמו ללמוד‬ ‫בת הרב חנוך ע״ה‬ ‫מדי בוקר‪ ,‬קודם תפילת שחרית‪ ,‬מתוך‬ ‫משניות אלו המחולקות לסדר לימוד יומי‪.‬‬ ‫כששמע מרן שליט״א על התרחבות המיזם‬ ‫והצטרפותם של אלפי לומדים נוספים‪ ,‬שמח‬ ‫שמחה גדולה ובירך בחמימות על המשך‬ ‫פעילות הקודש‪.‬‬ ‫הפוסק הגאון‬ ‫רבי‪ 11‬צי‪ 11‬הנהן ‪ pip‬שליט א‪:‬‬ ‫בצל המעמד הנשגב בביתו של מרן פוסק הדור‬ ‫שליטייא‪ ,‬כשהרושם הכביר של שמחת התורה‬ ‫עודנו מפכה בלבבות‪ ,‬יצאו המשתתפים‬ ‫”מעלתו האדירה של‬ ‫מבית מדרשו של מרן שליטייא בתחושת חיזק‬ ‫מרומם‪ .‬שירת התורה וההודיה שהרעידה‬ ‫זכות לימוד המשרה‬ ‫הביאור הנפלא שנסדר על‬ ‫את הכתלים‪ ,‬יחד עם נאומי החיזוק של מרנן‬ ‫במסגרת מפעל העולמי‬ ‫ורבנן גדולי ישראל שליטייא‪ ,‬הותירו חותם‬ ‫ידף היומי במשניות׳‬ ‫יעלו את הנשמ׳יה ויעמדו לה לזכות‬ ‫המשניות במסגרת ’דף היומי‬ ‫בל ימחה על רבבות לומדי המפעל 'דף היומי‬ ‫ולמליצי יושר לפני כסא הכבוד‬ ‫במשניות’‪ :‬גם מי שאינו בקי‬ ‫במשניות' שנחשפו לרשמי הכינוס‪.‬‬ ‫המעמד כולו נחתם בתחושה כי לא רק סיום בכל מכמני העניינים‪ ,‬יכול‬ ‫של מחזור מפואר צוין כאן‪ ,‬אלא תחילתה‬ ‫של תנופה חדשה ורוח הצטרפות‪ ,‬שתביא להבין בקלות ובבהירות את‬ ‫עמה אלפי לומדים נוספים אל לגיונו של מלך‬ ‫פשט המשנה”‪...‬‬ ‫‪ -‬קובעי לימוד 'דף היומי במשניות'‪ ,‬להגדיל‬ ‫תורה ולהאדירה‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ש נ תי ע‬ ‫מ‬ ‫איך תסיים‬ ‫ערס משניות‬ ‫בכ־‪ 99‬שעות?‬ ‫‪ 15‬דקות‬ ‫ביום‬ ‫)?‪IM S‬‬ ‫דף אחד‬ ‫בלבד‬ ‫) ‪1^ 3 7‬‬ ‫פירוש בהיר‬ ‫משולב‬ ‫ו ל ״ ^ו ל‬ ‫למשנה‬ ‫ותוך שנה‬ ‫ס״מת!‬ ‫שיעורים ב'דף היו מי מ שניו ת' ניתן ל ש מוע‬ ‫ניתן להשיג את המשניות המבוארות 'דף היומי'‪:‬‬ ‫י ז ־ זמפ י נ ועע ״ *‬ ‫בקול הלשון וכן ב קו 'דף היו מי מ שניו ת'‬ ‫לרכישה ב חנויו ת הספרים המובחרות בר חבי ה ארץ‬ ‫שמספרו‪02-548-8313 :‬‬ ‫בכל חוד ש ני תן לקבל (לל א ת שלו ם) את חובר ת‬ ‫ה מ שניו ת ' ד ף היו מי' של או תו ה חוד ש בכניס ה‬ ‫לבחינה על ההספק היומי ו ה ש ת תפו ת‬ ‫לבית מר! הגרייח קניבסקי זצ״ל רח׳ רשביים ‪ 23‬ב״ב‬ ‫^‬ ‫בהגרלות יומיות רבות‪ .‬הכנסו למערכת‬ ‫‪© .‬‬ ‫' שיח התורה' בקו דף היומי מ שניות‬ ‫תלמודי תורה ‪ /‬י שי בו ת ‪ /‬כוללים‬ ‫ניתן לפנות בדוא״ל‪s6240 240(ag m ail.com :‬‬ ‫או במערכת נדרים פלוס‬ ‫ץ‬ ‫גי ליון מ ס׳ ‪ 658‬פר ש ת נח‬ ‫ת ש פ״ז שנ ה ח מ ש ע שר ה‬ ‫מדור זה נכתב לעילוי נשמת‬ ‫אבי מורי הרב ברוך מאיר ב״ר יעקב ישעיהו‬ ‫ויסברג זצ"ל‬ ‫ואמי מורתי מרת רבקה בת רבי פסח יעקב אנגל‬ ‫זצ"ל תנצב"ה‬ ‫‪fC‬׳‬ ‫^בעל י אס ופ ות ‪ -‬ותן טל ומטר לברכה *‪c‬‬ ‫ו אילך אינו סי מן קללה‪ ,‬ול הכי אם הזכיר ג שם בברכ ת ה שני ם אין‬ ‫לומר ותן טו״מ בקול באמצע שמו״ע‬ ‫מ חזירין או תו‪ .‬ו עי׳ ב ש ערי ת שוב ה סי׳ ק׳׳ח ס" ק י"ז ב ש ם של מי‬ ‫נ ש אל ר בינו ז צ" ל‪ ,‬אם מו תר להגבי ה קולו ב א מיר ת טו" מ או יעל ה‬ ‫צי בו ר של מי י חיד סי׳ י" ד ס׳׳ ט שאם בי ק ש במנחה ג שם לפני הליל ה‬ ‫וי ב א ב א מצע ש מו" ע ל הזכיר הציבור‪ ,‬ו ה שיב י ש מ קי לין‪( ,‬דע ת נוט ה‬ ‫ש מ ת חילי ם לבק ש הגשם צריך ל חזור ול ה תפלל)‪.‬‬ ‫תפיל ה סי׳ ק מ"ו) ו ע״ ש ב הערו ת ממה ש הביא ר בינו ב קונ טר ס‬ ‫ו ע׳׳ ע ב קונ טר ס הז כרונו ת ( ש ם או ת כ׳׳ג) ב מי שבק ש ג ש מי ם אחר‬ ‫הז כרונו ת ( סי׳ ח׳ או ת י׳׳ ט) ש מרן ה חזו" א א מר ד אי׳׳ז דרך ארץ ל מי‬ ‫החג קוד ם ז׳ מר ח שון ש הבי או ב ש ם מרן ה חזו" א ד חוזר‪ ,‬והמעש ה‬ ‫ש עו מד ב א מצע ש מו׳׳ ע שי כ ריז ב קול רם טו׳׳ מ ל הזכיר ה צי בור‪,‬‬ ‫היה שטעה ה שו אל ו א חר ש א מר ברך ע לינו כדין‪ ,‬סבר שכבר הגיע‬ ‫אבל אין אי סור בדבר‪ ,‬ול מע ש ה אמר ר בינו ז צ" ל ש העול ם מי קל‬ ‫ז׳ מר ח שון ו חזר לברך ע לינו ו ש אל טו׳׳ מ‪ ,‬ו א מר לו ה חזו" א ש עליו‬ ‫בז ה‪ ,‬ו כן מוב א שם ת שוב ה שכ׳ המנהג להקל ( אע׳׳פ שי ש‬ ‫ל חזור‪ ,‬כן הביא מר מ׳׳ג עי׳ בדיני ם ו הנ הגו ת ( פ׳׳ד ס כ׳׳ו) וב ס׳ א מרי‬ ‫מ ח מירי ם)‪ ,‬ו עי׳ ב ס׳ ש מענו כן ר אינו ( פ׳׳ו סי׳ ס׳׳ ט)‪ ,‬וב קו ׳ הז כרונו ת‬ ‫יו ש ר חלק נזי קין ( או ת נ" ט)‪ ,‬וכ תב לי ר בינו ז צ" ל ש סבר מרן ה חזו" א‬ ‫מ מרן ה חזו" א ( ש ם) הביא ר בינו ז צ" ל מ ס׳ צרו ר ה חיים ל תל מיד‬ ‫ז צ" ל ש אע׳׳פ שב ת חיל ה א מר כר אוי [ול א חזר תו כ׳׳ד]‪ ,‬מ׳׳ מ במה‬ ‫הר שב׳׳א ( ע מוד ט׳׳ו) ש הביא הר שב׳׳ א ש הר מב׳׳ן ז" ל היה או מר‬ ‫ש חזר לברך ע לינו ו א מר שלא כר אוי קלקל הכל ו הכל הולך אחר‬ ‫ב קול רם ההזכרה בל׳ יו ם הר א שוני ם כדי שיד ע אם הזכיר או לא‪,‬‬ ‫ה חי תו ם‪ ,‬ו כ מו בטע ה ול א בק ש טו׳׳ מ ו חזר לברך ע לינו וב ק ש‬ ‫וכ׳ די ש לחלק ו ע׳׳ ש בהערה לחלק בין או מר כן ל צורך עצ מו שיד ע‬ ‫כר אוי‪ ,‬ו ציין ר בינו ל מ ש׳׳כ המל חמות סו פ׳׳ ק דברכו ת דאם פתח‬ ‫אם א מר כר אוי‪ ,‬ל בין היכא ש אינו בא רק ל הזכיר ל א חרי ם‪.‬‬ ‫בד שיכר א אין מקלקל במה ש מו סיף בה דברי ם ו כ עי׳׳ז מבו אר‬ ‫לגשמים בעתם בברכת החדש‬ ‫ב מ שנ׳׳ב ( סי׳ מ׳׳ו ס ק׳׳כ)‪ ,‬וכ תב מ׳׳ מ כ אן גרע דב א מצע הברכה‬ ‫בנו ס ח ג ש מי ם בע ת ם בברכ ת החדש‪ ,‬א מר ר בינו ז צ" ל ד אף ב חד ש‬ ‫הזכיר ז ה‪ ,‬במה ש חזר ב שני ה ב תור ת חובה‪.‬‬ ‫מר ח שון וני סן ש אין מב ק שי ם ג שמי ם רק במ קצ ת י מי החדש מ׳׳ מ‬ ‫שאל טו"מ בחו״ל אחר ז׳ מרחשון‬ ‫י׳׳ ל ולג ש מי ם בע ת ם‪ ,‬ד ק אי על אלו הימי ם בז ה החדש ש צריך‬ ‫כתב ר בינו ז צ" ל במכ תב שלפי הורא ת מרן ה חזו" א ז צ" ל ד ב א׳׳י אם‬ ‫לג ש מי ם‪ ( ,‬סו׳׳ ס א שי י שר אל ת שוב ה שי׳׳ ט ת שו בו ת הגר׳׳ ח סי׳‬ ‫שאל טו" מ לפני ז׳ מר ח שון חוזר‪ ,‬ה׳׳ה אם ש אל ב חו"ל טו" מ אחר‬ ‫ש ע׳׳ ט)‪ .‬ו ב מ קו׳׳ א השיב הכל כמנהג המדינ ה‪ ( ,‬קו׳ עזר ת א לי עז ר‬ ‫ז׳ מר ח שון‪ ,‬לפני ס׳ יו ם מהתקופה חוזר‪ ,‬אע׳׳פ ש ב א׳׳י הוא ז מן‬ ‫בר א שי ת ע מוד כ" ח)‪ ,‬ונ ש אל ר בינו למה א׳׳ א בברכ ת החדש שי הי ה‬ ‫ג ש מי ם‪( ,‬מכ תב כ ת"י מוב א ב הן ז כ רונן סי׳ ח׳ או ת פ׳׳ב ודל א‬ ‫טו" מ לברכה‪ ,‬ו ה שיב בע ת ם זה הברכה‪ ( ,‬עזר ת א לי עזר ש ם)‪.‬‬ ‫כבי או ה׳׳ל סי׳ קי׳׳ז ס׳׳ב ד׳׳ ה הצריכי ם ו כן עי׳ מ שנ׳׳ב שם ס קי׳׳ג)‪.‬‬ ‫בקש טו׳׳מ קודם ז׳ מרחשון‬ ‫שאל טו׳׳מ בקיץ בשמע קולינו‬ ‫כתב ר בינו ז צ" ל ב קונ טר ס הז כרונו ת ( סי מן ח׳ או ת פ׳׳ ב) ש מע תי‬ ‫שמע תי מ ר בינו ז צ" ל‪ ,‬דדו ק א ב או מר ו תן טו׳׳ מ ב קיץ בברך ע לינו‬ ‫שר׳׳ ש ג ריני מן ז" ל א מר ב ש ם מרן ה חזו" א ז צ" ל ש ה או מר טו" מ‬ ‫חוזר כי מקלקל מטבע של ברכ ה במה שמבק ש שם דבר ש הוא‬ ‫מ ש מיני עצר ת עד ז׳ ח שון חוזר‪ ,‬ו בי א ר ר בינו ז צ" ל ט ע מו ש אע׳׳פ‬ ‫קללה בי מי ם אלו‪ ,‬אבל אם אמר ב שו מ ע תפיל ה ו תן טו׳׳ מ ב קיץ‪,‬‬ ‫שז מן זה ר אוי לג ש מי ם ור ק מ שו ם עו לי רגלי ם ה חוזרי ם לבתי הם‬ ‫ה׳׳ז כמבק ש קללה על ח בירו ב שו מ ע תפיל ה או ב ש אר ברכו ת‬ ‫לא תי קנו ל ש אול בו ג ש מי ם‪ ,‬כד אי׳ ב תעני ת (י׳ א׳)‪ ,‬מ׳׳ מ כך נ ת קן‬ ‫ד אע׳׳פ שי ש לו עון בדבר‪ ,‬מ׳׳ מ אין נחשב קל קול המטבע של ברכה‪,‬‬ ‫מטבע התפילה בי מי ם אלו‪ ,‬שלא ל ש אול בהם טל ו מ טר (דרך שי ח ה‬ ‫ו כן מוב א ב ש ם ר בינו ב ס׳ וי ש מ ע משה ( ח׳׳ג סי׳ כ׳׳ד)‪ ,‬ו כן ש מע תי‬ ‫ח׳׳ב ע מוד רנ׳׳ א ו עי׳ ר" ן תעני ת ב׳ א׳ ד׳׳ ה איכ א ד אף בז ה׳׳ז ש אין‬ ‫מ מרן הגר אי"ל ש טינ מן ז צ" ל‪ ,‬וי ש ר איי ה לדבר מבני ננו ה ( תעני ת‬ ‫בי ה מ׳׳ ק נ הגו ל ה תאסף ברגל בירו ש לי ם ו ל כן גם בז ה׳׳ז שו א לין רק‬ ‫י׳׳ ד ב׳ שו׳׳ ע סי׳ קי׳׳ז ס׳׳ ב) שא מר להם רבי ד אף שצריכי ם ג ש מי ם‬ ‫מז׳ מר ח שון כ מו ש הביא הב׳׳י ר׳׳ ס קי׳׳ז ו כ"כ הרמב" ם הלכות‬ ‫אין להם לבק ש בברך ע לינו ב קיץ רק י כולי ם לבק ש כי חידי ם‬ ‫תפיל ה פ"ב ה ט"ז ו הר א" ש תעני ת פ" א סי׳ ד׳ ו עו ד ר א שוני ם‪ ,‬ש אף‬ ‫ב שו מע תפיל ה‪.‬‬ ‫בז מן הזה מ ת חילי ם בז׳ ח שון‪ ,‬ו ב אור חו ת חיי ם הלכו ת תפיל ה סי מן‬ ‫בקשת טו׳׳מ במתפלל מעריב מפלג המנחה של ז׳ מרחשון‬ ‫ק"ט כתב ב ש ם הר מב"ן ש בז ה"ז י ש ל ש אול הג שמי ם ב א"י מיד‬ ‫מי ש מ תפלל מ עריב מפלג המנחה בז׳ מר ח שון‪ ,‬השיב ר בינו ז צ" ל‬ ‫ב מו צ אי החג‪ ,‬וכ תב שכ"כ הג אוני ם‪ ,‬וכ" ה ב חידו שי תל מיד הר מב"ן‬ ‫ד דינו כ מ תפלל בערב ויב ק ש טו׳׳ מ‪ ,‬וא ם טעה צריך ל חזור ( עזר ת‬ ‫תעני ת י׳ א׳ ב ש ם ר בו‪ ,‬ו כ"כ בעל ההשלמה רי ש תעני ת‪ ,‬ו הרי ט ב" א‬ ‫א לי עזר בר א שי ת ע מוד כ׳׳ז)‪ ,‬ומה ש ט ענו ש ע דיין לא הגיע א חרון‬ ‫תעני ת י׳ א׳ ב ש ם ר בו‪ ,‬וכ" ה ב חידו שי הרא" ה שם ופ ס קי רי א"ז‬ ‫שבי שר אל לנהר פר ת‪[ ,‬וד קד קו מ ל שון ה שו"ע סי׳ קי׳׳ז ס׳׳ א שלגבי‬ ‫תעני ת פ" א ה"א או ת ו׳)‪ ,‬ו הבי א ר בינו ש כ׳׳ז שלא כ החיי אד ם וג ם‬ ‫חו׳׳ל כ׳ ו מ ת חילין ל ש אול מטר ב חוצ ה ל ארץ בתפילת ערבית של‬ ‫המ שנ׳׳ב לא הבי או (כע ת לא מצ א תי ב חיי אד ם ו עי ׳ כלל כ׳׳ד סי׳׳ ד)‪,‬‬ ‫יו ם ס׳ אחר תקופ ת ת שרי ו ב ארץ י שר אל כ׳ מ ת חילין ל ש אול מליל‬ ‫ו א מר ר בינו ז צ" ל שד ברי ג דו לי ה א חרוני ם החיי אד ם ו הדרך ה חיים‬ ‫ז׳ ב מר ח שון‪ ,‬אמנ ם עי׳ ב מ הדור ת פריד מ אן דגי׳ ה שו"ע היה‬ ‫ו הפ מ׳׳ג ו הגרע ק׳׳ א שכתב המ שנ׳׳ב ש אנו נמ שכי ם א חרי ה ם בדרך‬ ‫מ ת חילין ב חו"ל ב ת חיל ת ערבי ת ו עי׳ ב תו ס׳ בר" ה כ׳׳ג ב׳ ד׳׳ ה כמה‬ ‫כלל‪ ,‬מ׳׳ מ אם לא הביא ה מ שנ׳׳ב דברי ה ם הוא מ שו ם ש אינו סו בר‬ ‫וב׳׳ מ כ׳׳ח א׳ ד׳׳ ה חמשה ו סנ הדרין י׳׳ א א׳ ד׳׳ ה ו מ פני] דע ת ר בינו‬ ‫כן‪( ,‬ו עי׳ ב בי או ר הלכה סי מן קי"ז ס"ב ד׳׳ה הצריכי ם ל מטר שכתב‬ ‫ד ה׳׳ז ב מ תפלל ערבי ת דר׳׳ ח מ ב עוד יו ם ד ק אי ת פיל תו על הליל ה‬ ‫אם ש אל קוד ם ז׳ ב מר ח שון י צ טרך ל חזור ב תור ת וד אי כי לא נ ת קן‬ ‫ו ש פיר או מר ביו ם ר א ש החדש הזה‪ ,‬וי ת ק בל ת פיל תו עם ת פילו ת‬ ‫גשם לפני ז׳ ב מר ח שון‪ ,‬ונר א ה דרק מז׳ מר ח שון דינ א הכי כדע ת‬ ‫מעריב של צי בו ר ול א יזי ק בז ה ל עולי רגלי ם‪ ( ,‬כ איל ת ערוג תפיל ה‬ ‫ה חזו" א‪ ,‬אמנ ם ב הג הות רע ק׳׳ א שם ס׳׳ג הביא מ מ הר ח׳׳ ש ח׳׳ג סי׳‬ ‫ע מוד קס׳׳ח ו ע׳׳ ש שכן דע ת מרן הגר׳׳נ קרליץ ז צ" ל מוב א בנ תי בו ת‬ ‫ג׳ דא ם ב חו"ל בק ש אחר החג קוד ם ס׳ ל ת קופ ה אינו חוזר‪ ,‬נרא ה‬ ‫ההלכה ל׳׳ג ע מוד ר׳׳ ח ו הבי א ב ש ם מרן הגר אי"ל ש טינ מן ז צ" ל‬ ‫ד היינו מהחג אף קוד ם ז׳ מר ח שון‪ ,‬ו ע׳׳ ש ב שו" ת תור ת חיי ם‬ ‫ד אי" צ לו מר קוד ם הלילה‪ ,‬ו עי׳ ב ס׳ ז מני י שר אל סי׳ ל׳׳ב ע מוד‬ ‫ל מ הר ח" ש‪ ,‬שמשע ה שפסק מל הזכיר טל ש הוא מ מו ס פין של חג‬ ‫”'׳‬ ‫ניתן לתרום גם במכ שירי ״קהילות “ ו־־נדרים פלוס" בבתי הכנסת‪,‬‬ ‫‪A‬‬ ‫עורך‪ :‬יצחק גולד ש טוף‬ ‫יש ללחוץ על לחצן ׳קופות נוספות' ובחיפוש 'דברי שי״ח‪ /‬או בטלפון‪:‬‬ ‫ליציר ת ק שר‪ig0533145900@ gm ail.eom S3 :‬‬ ‫נדרים פלוס ‪ 03-7630585‬שלוחה‪1584 -‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ ft‬רבי יהודה הנ שי א ‪ 52‬בני ברק ‪053-3145900 1‬‬ ‫‪.‬‬ ‫קהילות ‪ 073-2757000‬שלוחה‪ 10-‬ג‪4‬‬ ‫‪j‬‬ ‫■‬ ‫ה ש׳׳ס ברכו ת כ׳׳ ט ב' ו ב ס' מ שברי י ם תפיל ה סי' ל׳׳ד ע מוד קפ׳׳ב‬ ‫תקנ״ב ס״ה ש ש אל מר בינו בהא ד קי״ל ב סי' קי׳׳ז ס׳׳א ד מ ת חילין‬ ‫בצ״ע אם מ הני חזר ה תו כ׳׳ד מהיסח הדעת‪ ,‬ו עי' ב שי״ ח זר עי ם‬ ‫ל ש אול מטר ב א״י ב תפל ת ערבי ת של ז' מר ח שון י ש להסתפק היכא‬ ‫בא הלי זר עי ם קס׳׳א שכתב ר בינו זצ״ל‪ ,‬דא ם נזכר בא מצע שא מר‬ ‫ש מ תפלל ערבי ת מ ב עוד יו ם ב ש שי ב ח שון אם צריך ל ש אול טל‬ ‫י היו ל ר צון‪ ,‬של״א טו״ מ י ת כן ד מ הני ל חזור ו עי' קי צור שו׳׳ ע סי'‬ ‫ו מ טר או כיון שלא הגיע ז' ח שון אין ל או מרו‪ ,‬ו ה שיב ר בינו‪ ,‬ל כ או'‬ ‫י׳׳ ט ס׳׳י)‪.‬‬ ‫לא‪ ,‬עכ״ל)‪.‬‬ ‫ו הגרי׳׳ א דינ ר שלי ט׳׳ א העיר ע׳׳ז במכ תב מד ברי ה שעה׳׳צ ב הלכו ת‬ ‫בן א׳׳י שנוסע לחו״ל אחרי ז' מרחשון‬ ‫ר׳׳ח ( סי׳ תכ״ב ס ק׳׳ ח) ו מו ב א ב שונ ה הלכו ת ( ש ם ס עיף ד) דנרא ה‬ ‫מי ש הת חיל ו תן טו'' מ בז' מר ח שון ב א״י ונו ס ע ל חו״ל קוד ם ס' יו ם‬ ‫דכל שלא סיי ם י היו ל ר צון ה שני הוי כלא סיי ם‪ ,‬וז׳׳ ל השער ה ציון‪,‬‬ ‫אחר התקופה‪ ,‬הור ה ר בינו ז צ״ל שב חו״ל יב ק ש ב ש מע קו לינו‪,‬‬ ‫עוד פ שו ט‪ ,‬אם דר כו לו מר אחר ת חנוני ם עו ד פעם י היו ל ר צון כל‬ ‫וי א מר ו תן טו'' מ ל מ קו מו ת הצריכי ם‪ ( ,‬עי׳ בהגהת ר בינו בכ תבי‬ ‫שלא סיי ם י היו ל ר צון שני הוי כלא סיי ם‪ ,‬ד הוא גם כן מכלל‬ ‫ק ה''י ה חדשי ם ברכו ת סי' א' ו ב ס' ש מ ענו כן ר אינו ח'' א פ''ו סי'‬ ‫ה ת חנוני ם‪ ,‬ו כן כתב ב אלי ה רבה‪ ,‬ו כן ע׳׳ ש ב מ שנ ה ברור ה ( סי מן‬ ‫מ״ח)‪ .‬ו א מר דלכ ת חיל ה לא יג ש לפני הע מוד אם אינו חיוב‪( ,‬ו כ'' כ‬ ‫תכ״ב ס ק״ז) די היו ל ר צון מכלל התפלה הוא ו כד ל עיל ( סי מן קכ״ב)‪,‬‬ ‫לי במכתב ח' מר ח שון ת ש ע''ו או ת ה' שלא י הי ה ש'' צ ו עי' ראה‬ ‫וז׳׳ ל ה שול חן ערוך ( סי מן קכ״ב ס עיף א) אם בא להפסיק ול ענו ת‬ ‫י שר ע מוד ק ס''ז שכן מבו אר ב ב ר כ''י סי ' קי''ז ס'' ח‪ ,‬ו כן ר אי תי בדע ת‬ ‫קדי ש ו קדו ש ה בין י״ ח לי היו ל ר צון‪ ,‬אינו פו ס ק‪ ,‬שיהיו לרצון מכלל‬ ‫נוט ה כ ת''י דיני ש'' צ סי' שכ״ט שכ' ד אין ר אוי שי הי ה ש'' צ)‪.‬‬ ‫התפלה הוא‪ ,‬ו ב בי או ה׳׳ ל ( ש ם ד׳׳ ה ול קדי ש) דלא גרי ע א לכו״ע‬ ‫שכח טו״מ ונזכר קודם שהתחיל תקע בשופר‬ ‫הפסוק י היו ל ר צון ש ה ת קינו חז״ל ל או מרו אחר י״ ח ברכו ת [ו כ מו‬ ‫נ ש אל ר בינו ז צ״ל‪ ,‬ב מי ששכח לו מר ו תן טו״ מ ונז כ ר מיד ב ח תי מ ת‬ ‫ש א מרו דוי ד אחר י״ח בק ש ת מז מו ריו] מ ש אר ת חנוני ם ש הרגיל‬ ‫ברכ ת ה שני ם‪ ,‬שכתב ה מ שנ''ב ( סי' קי״ז ס ק ט״ו) דיו תר טו ב שי א מר‬ ‫ב עצ מו ל א מרן אחר תפל תו ד א מרינן דבמ קצ ת ד מיין ל תפיל ה‪ ,‬וז׳׳ ל‬ ‫ב שו מ ע תפיל ה די ש ל חו ש ל הדעו ת שלא מ הני תקנה זו ל הו סיף‬ ‫ב אור הגר״א ( ש ם ס׳׳ א) דתפל ה אריכ ת א היא כמ״ש בפ״ק דבר כו ת‬ ‫אחר חתימת הברכה‪ ,‬מה הדין ב מי ש חו ש ש ש עד שיגי ע ל שו מע‬ ‫( ד׳ ב') ש חרי ת היכי מ צי ס מיך והא א מר רבי יו חנן‪ ,‬בתחלה או מר‪:‬‬ ‫תפיל ה י שכ ח שני ת‪ ,‬אהם ב כ ה''ג י ס מוך על הדעו ת שמ הני תקנה זו‬ ‫ה׳ שפ תי תפתח‪ ,‬ו ל ב סוף הוא או מר‪ :‬י היו ל ר צון א מרי פי‪ ,‬אלא‬ ‫וי א מר אחר חתימת הברכה ו תן טו״ מ‪ ,‬וא ם יז כו ר י א מר ב ש מע‬ ‫התם כיון ד ת קינו ר בנן ל מי מר ה' שפ תי תפתח‪ ,‬כתפלה אריכ ת א‬ ‫קו לינו שני ת‪ ,‬ו ה שיב ר בינו‪ ,‬או לי‪ ,‬ו כן הבי או מ מרן הגראי״ל ש טינ מן‬ ‫ד מי א‪ ,‬וכ מ״ ש שם שא מר דו ד אחר י״ ח פר שיו ת‪ ,‬ו מ ש מע ד אינו‬ ‫זצ״ל ד מי ש עלול ל שכו ח י א מר אחר מברך ה שני ם‪ ,‬ונ ש אל ר בינו‪,‬‬ ‫נחשב ל סיו ם ה ת חנוני ם עד ש סיי ם את הפסוק י היו לר צון‪.‬‬ ‫אם נהג כן‪ ,‬וכ ש הגיע ל שו מע תפיל ה נזכר אחר ב א''י האם י ס מוך‬ ‫ו ב קו בץ מב ק שי תור ה ( קו בץ מ״ג) הביא ש ב קי צור שול חן ערוך ( סי׳‬ ‫על מה ש א מר אחר ברכ ת ה שני ם או י סיי ם ל מדיני חוקיך‪ ,‬ו ה שיב‪,‬‬ ‫י״ ט) בד פו סי ם י שני ם היה כ תוב אם הת חיל לו מר י היו ל ר צון נחשב‬ ‫י סיי ם ל מדיני חו קיך‪ ( ,‬שי״ ח זר עי ם א הלי זר עי ם ק ס'' א‪ ,‬ו כ עי''ז‬ ‫שעקר רג ליו‪ ,‬ו בד פו סי ם הא חרי ם שי צ או ב חייו אח״כ הו ש מ טו‬ ‫ב מ שנ''ב סי' קי''ז ס קי״ט‪ ,‬ו אפ שר דבק ש ת ב א''י שו מע תפיל ה הוא‬ ‫המילי ם אם הת חיל לו מר‪.‬‬ ‫מ עין ברכ ת שו מע תפיל ה ו אי''ז כ או מר ב א''י שו מע תפיל ה בברך‬ ‫ו עי' מ ש'׳כ בג ליוני ה ש׳׳ס בר כו ת (כ׳׳ ט ב' ד׳׳ ה וא ם סיי ם) וא ם סיי ם‬ ‫ע לינו)‪.‬‬ ‫חוזר לר א ש‪ ,‬נרא ה פ שו ט דא ם נזכר תוכ״ד של סיו ם שי ם שלו ם לא‬ ‫חזר לברך עלינו ואח'׳כ נזכר שכבר בקש מעיקרא טו״מ‬ ‫ח שוב סיי ם ע דיין ו חוז ר רק לעבוד ה דבכה״ת תכ״ד כדי בור ד מי‪,‬‬ ‫אם א חרי רצה הסתפק אם א מר ו תן טו'' מ ו מספ ק חזר ב תוך ל' יו ם‬ ‫ול פי מה שכתב ב חי' הריטב״א שעל הרי״ף נדרי ם (פי״ א ל״ ו א')‬ ‫שא חרי ז׳ מר ח שון לברך ע לינו‪ ,‬ו שו ב נזכר שכבר א מר מעי קרא‬ ‫מדפי הרי״ף ד טע מ א ד תוכ״ד כד״ד בכה״ ת הוא מ שו ם דכדי שי עו ר‬ ‫כדין‪ ,‬כתב לי ר בינו ז צ״ל במכתב שי מ שיך מברך ע לינו ו אילך כיון‬ ‫זה ר חו שי מר ח שן שפוו תי ה די בו ר ר א שון כד אי' ב מגיל ה ( כ׳׳ז ב')‬ ‫שכבר עקר מרצ ה [ו כן היה לו לנ הוג מחמת ספק מ ש א'' כ בני דון מי‬ ‫ו כ אילו הוא מדבר ע דיין על״ל‪ ,‬וא״כ לפי ה מבו אר ב ש״ס מגיל ה (כ״ז‬ ‫ש חזר לברך ע לינו שלא כדין]‪.‬‬ ‫ב') אהך ד מ תפלל צריך ל ש הו ת כדי הילוך ד' א מו ת קוד ם שי ש תין‬ ‫טעה בר״ח ול״א יעו״י אם יכול להשלים טו״מ קודם רצה‬ ‫ו א מר שם טע מ א מ שו ם דכדי הילוך ד' א מו ת תפל תו סדור ה ב פיו‬ ‫שכח ל ש אול טל ו מ טר ו ה מ שיך ברצ ה ש הדין ש חוזר לברך ע לינו‪,‬‬ ‫ור חו שי מר ח שן ש פוו תי׳ ע״ ש וא״כ שי עור כדי הילוך ד׳ א מו ת‬ ‫אך שכח ברצ ה יעל ה וי בו א דר'' ח‪ ,‬ש הדין ש חוזר לרצ ה‪ ,‬דנו אם‬ ‫בתפל ה דינו מ מיל א כ תוכ״ד בכה״ת וא״כ כל שנזכר תוך שי עו ר כדי‬ ‫נחשב כ עו מד כעת לפני רצה‪ ,‬ו א'' כ יו כ ל לו מר טל ו מ טר שם כמי‬ ‫הילוך ד' א מו ת לא ח שוב סיי ם ע דיין ו אין לו ל חזור רק לעבוד ה‪.‬‬ ‫שנזכר אחר שו מע תפיל ה‪ ,‬או שלגבי ז ה נחשב שכבר הת חיל רצה‬ ‫ו עי' ב ח שו קי חמד נדה ( ח׳ ב')‪.‬‬ ‫ו א מר ר בינו ז צ״ל ש צריך ל חזור לברך ע לינו‪ ,‬כיון ש ת חיל ת רצה‬ ‫הנהגת רבינו זצ״ל בהרגל לשון‬ ‫נאמר ה כדין‪ ,‬ו ל כן נחשב ש ה ת חיל בברכ ה האחרת‪ ,‬שכבר הסיח‬ ‫היה שני ם ש ר בינו ז צ״ל היה או מר צ׳ פע מי ם ו תן טו'׳ מ ל הרגל‬ ‫ד ע תו‪( ,‬דע ת נוט ה תפיל ה סי' ק צ'' א ע מוד שי'' ט‪ ,‬מ איר עוז סי' קי''ז‬ ‫ל שונו‪ ,‬ו הי ה עו ש ה ז ה בנ סי עו ת ל סנד ק או ת ומנ ה פר קי האצבעו ת‬ ‫ס'' ה‪ ,‬ו עי' ב הערו ת לדע ת נוט ה דעי קר דין ז ה דכל ז מן שלא הת חיל‬ ‫ליד ע כמה פע מי ם א מר‪ ,‬אבל למעש ה א מר ש הפסיק לנ הוג כן כי‬ ‫רצה י כו ל לו מר שם ו תן טל ו מ טר נוב ע מד ברי הראבי״ה המובא‬ ‫ראה שב מ צי או ת אין לו הרגל ל שון‪ ,‬וכ ה׳׳ג שלא הורגל י׳׳ ל דל א‬ ‫ב בי או ר הלכה סי מן קי״ד ס״ו ד״ה בל א ודע ת הא״ר דטע ם הראבי״ה‬ ‫מהני וכ מ ש׳׳כ בדע ת נוט ה ( סי׳ קע׳׳ ה) ו כן ב ס' להדבק ( ש ם)‪( ,‬ו עי׳‬ ‫דכל שלא הת חיל ברכ ה אחרת הוי כלא נג מר הברכה ו ל פי״ז א פי'‬ ‫מ עדני כהן ג ליון רס׳׳ ה הערה ב' שהיה חוזר צ' פעם רק א חרי שכבר‬ ‫די בר ד ברי חול בין שו מע תפלה לרצ ה א מר ר בינו דכבר א״א‬ ‫עברו ל׳ יו ם דבל א׳׳ ה אין חוזר מספק)‪ ,‬אמנ ם במה שבל א׳׳ ה אין‬ ‫ל ה ח שיבו כ ממ שיך את הברכה הקודמת רק כל ז מן שלא די בר‬ ‫חוז רין כ מוריד הגשם בז ה א מר ש מרגיל ל שונו כי בכ ה׳׳ג אין חש ש‬ ‫ביני ה ם דכ מו שב ה ת חיל ברכ ה אחרת א״א ל ת קן ד הו״ל ענין אחר‬ ‫תקלה כי בל א׳׳ ה אינו חוזר‪ ,‬ובספ ק אם הורגל ל שונו י ש ל חזור‬ ‫כך כ שדיבר דברי ם א חרי ם ביני ה ם ח שיב ממ ש ש הת חיל ענין אחר‬ ‫ול ה תפלל ב תור ת נדב ה (לג ש מי ם בע ת ם שם ו כ'׳ כ ב א שי י שר אל‬ ‫שא״א ל ת קן‪ ,‬ו עי' ב ס' יג ל יע קב סי' י'' ב ו ב ס' או צר רב ח'' א סי' י''ג)‪.‬‬ ‫פכ׳׳ג הערה קל׳׳א וב סו ה׳׳ ס ת שוב ה ס׳׳ב ו ת שוב ה קע׳׳ד‪ ,‬ו ע׳׳ ש‬ ‫נזכר אחרי שהתחיל פסוק יהיו לרצון‬ ‫הערה קל׳׳ז‪ ,‬וב מ הדו״ ח הערה קל׳׳ו ממכתב ר בינו ז צ״ל ד אי׳׳ צ‬ ‫מי שלא א מר טו'' מ וכלה מלו מר ת חנוני ם‪ ,‬ונז כ ר קוד ם ש ה שלי ם‬ ‫שי א מר כל הצ' פע מי ם בר צי פו ת ודל א כ ס' אר ח נ א מן‪ ,‬ו כ מו‬ ‫י היו ל ר צון כתב לי ר בינו ז צ״ל‪ ,‬דנ ח שב ככילה תפיל תו‪ ,‬ו חוז ר‬ ‫דב תפיל ת ש מו׳׳ ע מצ טרף אף ש אינו בר צי פו ת רק ג'׳ פ ביו ם‪ ,‬ו ב ש׳׳ צ‬ ‫לר א ש‪ ,‬ו אין פ' י היו ל ר צון מכלל ה ת חנוני ם‪ ,‬ו כן עי' ב ס' ש מ ענו כן‬ ‫מ תרגל בפ חו ת מל׳ יו ם אף ש אינו בר צי פו ת כ מבו אר ב שע״ ת סי'‬ ‫ר אינו ( פ''ו סי' נ''ו ובמכ תב מיו ם ה׳ כ סלו ת ש ע''ו או ת ב' כ׳ לי‬ ‫קי״ד סט״ ו ו כן מבו אר ב מ שנ׳׳ב ס קמ׳׳ב ד מ הני גם בי חיד אם א מר‬ ‫ר בינו ז צ״ל ד מי שפסע ב ט עו ת אחר י היו ל ר צון קמא וד ע תו היה‬ ‫פ חות מ צ' פע מי ם לקצר הז מן)‪.‬‬ ‫לו מר עו ד ת חנוני ם לא נחשב עקיר ה ו חוז ר לברך ע לינו‪ ,‬ובמכ תב‬ ‫מיו ם ו' מר ח שון ת ש ע''ו או ת ד׳ כתב לי ר בינו ז צ״ל דא ם גמר‬ ‫ה ת חנוני ם ול׳׳ א עו ד י היו ל ר צון אינו חוזר לר א ש‪ ,‬וכ תב שם או ת‬ ‫ה׳ דא ם התחיל י היו ל ר צון אינו י כו ל להמלך תו כ׳׳ד ו עי' בג ליוני‬ ‫ו ב ס' בר אל מוגי ם סי' פ׳׳ז ענף ג' או ת ז'‪ ,‬ו ש ם מבי א ש ר בינו הניח‬ ‫^‬ ‫ניתן לתרום גם במכ שירי"ק הילו ת “ ו״נדרים פלוס" בבתי הכנסת‪,‬‬ ‫י'"‬ ‫ליציר ת ק שר‪ :‬ו® ‪igo533145900@ gm ail.c0m‬‬ ‫יש ללחוץ על לחצן'קופות נוספות' ובחיפוש'דברי שי״ח'‪ ,‬א ו בטלפון‪:‬‬ ‫‪ ft‬רבי יהודה הנ שיא ‪ 52‬בני ברק‬ ‫נדרים פלוס ‪ 03-7630585‬שלוחה‪1536 -‬‬ ‫‪053-3145900i‬‬ ‫‪077-2092005‬‬ ‫‪_________ /‬בהילות ‪ 073-2757000‬שלוחה‪s.______________ 4310-‬‬ ‫■‬ ‫‪c‬‬ ‫ר!ר ;‪k‬‬ ‫הל ‪;pc>“n o‬‬ ‫‪ ? ~ ~ 5 ^ ~ ~ ~ ~ “ “ “ £5 “ 3! 3‬יי ” ~ “ י‬ ‫‪ n c‬־ ‪ )': n o n o‬ר׳ ‪ O' n f “ n o‬ר ‪ c l n o p c‬רץ ‪ ) n r 1:‬ר רי ) ר ‪ :‬״ ז י ־ ‪ o r ! b e n c . f n o‬־ ‪; n r o r‬־')י; ־>י ‪:‬‬ ‫‪MM‬‬ ‫״דבריהם הם זכרונם״‬ ‫לעילוי נשמת מרן רבינו‬ ‫בס״ד‬ ‫ירחמיאל גרשון ב׳׳ר צבי יהודה‬ ‫זללה׳׳ה‬ ‫דרכי ה חיזוק‬ ‫א ר ב ע ה צ רי כי ם חיזוק (ברכות לב‪ - ):‬שיתחזק אדם בהם תמיד בכל כחו (רש״י)‬ ‫‪780‬‬ ‫משיחות רשכבה״ג מרן ראש הישיבה הגרי״ג אדל שטיין זללה״ה • נח תשס״ז‬ ‫אמרו חז״ל (ברכות נז‪ ,‬ב) שלא פסק משולחנו לא צנון ולא חזרת ולא‬ ‫שיחה שנאמרה בביהכ״נ המרכזי רמת אלחנן לקראת תחילת זמן קיץ‬ ‫קישואים לא בימות החמה ולא בימות הגשמים‪.‬‬ ‫תשס״ג‪ .‬חלקה הראשון הובא בגיליון הקודם‪ ,‬וכאן מובא ההמשך על‬ ‫אלא הפירוש הוא שאפילו אם יש לאדם רק פת במלח‪ ,‬גם כן ימשיך‬ ‫חשיבות תיקון המידות להצלחה בתורה‪.‬‬ ‫לעסוק בתורה [וכך פירש רש״י באבות שם ‪ :‬לא על העשיר הוא אומר‬ ‫שיעמוד בחיי צער כדי ללמוד תורה‪ ,‬אלא הכי קאמר‪ ,‬אפילו אין לאדם‬ ‫החיזוק בתורה מתוך ידיעת חשיבותה‬ ‫אלא פת במלח וכו׳ ו אין לו כר וכסת לישן אלא על הארץ אל ימנע עצמו‬ ‫אמרו חז״ל (ברכות לב‪ ,‬ב) שתורה צריכה חיזוק‪ ,‬ומהו החיזוק בתורה‪,‬‬ ‫מלעסוק בה‪ ,‬ע״כ]‪ ,‬והיינו שאמרו כן דרך משל ודוגמא‪ ,‬שצריך שלא‬ ‫כיצד מתחזקים? הדבר הראשון הוא לדעת את חשיבות התורה‪ ,‬עד כמה‬ ‫לשאוף לתענוגים‪ ,‬אלא יאכל כדי חייו ושביעתו‪ ,‬וגם פת במלח משביע‪,‬‬ ‫חשוב לימוד התורה‪ ,‬והגר״א בשנות אליהו בתחילת פאה כתב שכל‬ ‫וכן מים במשורה מספיק כדי שלא יהיה צמא‪.‬‬ ‫מילה של תורה זה מצוה‪ ,‬כל מילה שלמה היא מצוה‪ ,‬ומצוה מוסיפה‬ ‫ומי שהוא בדרגה כזו שעמל בתורה למרות כל הקשיים והצער‪ ,‬ו אין‬ ‫קדושה ומקדשת את האדם‪ ,‬וקדושת התורה גדולה מאד‪ ,‬יותר מכל‬ ‫זה מפריע לו לתורה כי יש לו אהבת תורה ומכיר את חשיבותה ולכן הוא‬ ‫המצוות‪ ,‬כמו שאמרו בריש פאה ותלמוד תורה כנגד כולם‪.‬‬ ‫עוסק בתורה אפילו עם חיי צער ופת במלח‪ ,‬זו הי הדרגה הגדולה שזוכים‬ ‫ובאבות ריש פרק ששי אמרו על העוסק בתורה לשמה ומגדלתו‬ ‫בה לאשריך בעולם הזה‪ ,‬ואז הלימוד אינו קשה‪.‬‬ ‫ומרוממתו על כל המעשים‪ ,‬היינו שהתורה מגדלת ומרוממת את האדם‪,‬‬ ‫נמצא כי האשריך בא על ידי ההבנה של מיעוט תענוג‪ ,‬שלא להחשיב‬ ‫את הנפש והנשמה שלו‪ ,‬ומוסיפה לו הרבה קדושה‪ ,‬על כל המעשים‪,‬‬ ‫את העולם הזה‪ ,‬ולא לשאוף לתענוגים גשמיים‪ ,‬כי יש שאיפות של תורה‬ ‫וביארו המפרשים (רוח חיים) דהיינו יותר מכל המעשים הטובים‬ ‫שמחשיבים אותם יותר‪ ,‬ועם כל הצרכים הגשמיים שעושים אותם‬ ‫שבעולם‪ ,‬שכל תרי״ג מצוות גם כן מקדשות את האדם‪ ,‬וכפי שאומרים‬ ‫בחשבון‪ ,‬אבל מחשיבים את התורה יותר מכל הגשמיות‪ ,‬וכשהרוחניות‬ ‫בתפילה וקידשתנו במצוותיך‪ ,‬ומבקשים קדשנו במצוותיך‪ ,‬אבל זה לא‬ ‫היא יותר מגשמיות אז יש הצלחה‪ ,‬ובזה גם כן נעשים תמים ונאמן‬ ‫מגיע לקדושת התורה‪ ,‬שמקדשת את האדם ומרוממתו יותר מכל‬ ‫וישר‪ ,‬ו אז התורה משיבת נפש ומחכימת פתי ומשמחי לב‪ ,‬וכבר אין‬ ‫המעשים‪ ,‬מכל התרי״ג מצוות‪ ,‬זהו כוח התורה‪.‬‬ ‫הלימוד קשה אלא אדרבה אשריך בעולם הזה‪ ,‬ובתורה אתה עמל כי זה‬ ‫כבר לא נגד הטבע‪ ,‬אלא זה הטבע‪ ,‬מפני שזה שמחה ואושר!‬ ‫התורה כל כך מתוקה‪ ,‬מדוע קשה ללמוד?‬ ‫והנה אלו הם דברים פשוטים וידועים‪ ,‬ואף על פי כן רואים שלא כל‬ ‫^ בענייני הפרשה ^‬ ‫כך קל ללמוד‪ ,‬ולא רבים יש להם הכוחות להתמדה‪ ,‬כי זה נגד הטבע‪,‬‬ ‫ולכן צריכים חיזוק על זה‪ .‬ובאמת יש שאלה מדוע צריכים כל כך הרבה‬ ‫ומשם הפיצם ה' על פני כל האךץ (יא‪ ,‬ט)‪.‬‬ ‫חיזוק על תורה‪ ,‬הרי דברי תורה מתוקים מדבש ומשמחי לב ומשיבת‬ ‫נפש (תהלים יט)‪ ,‬וכפי שרואים שבאמת יש רבים שלומדים בקלות ולא‬ ‫פירש ר ש׳׳י‪ :‬וכי אי זו קשה‪ ,‬של דור המבול או של דור הפלגה?‬ ‫קשה להם‪ ,‬והלימוד מושך אותם עד שאפילו קשה להם להתבטל‪,‬‬ ‫אלו לא פשטו יד בעיקר ו אלו פשטו יד בעיקר כביכול להילחם בו‪,‬‬ ‫ואלו נשטפו ו אלו לא נאבדו מן העולם‪ ,‬אלא שדור המבול היו‬ ‫ומדוע יש אחרים שקשה להם ללמוד?‬ ‫גזלנים והייתה מריבה ביניהם לכך נאבדו‪ ,‬ו אלו היו נוהגים אהבה‬ ‫השמחה בתורה תלויה בשלמות המידות‬ ‫ורעו ת ביניהם שנאמר שפה אחת ודברי ם אחדים‪ .‬למדת ש שנאוי‬ ‫המחלוקת וגדול השלום‪ ,‬ע׳׳כ‪.‬‬ ‫ויש לבאר הענין על פי מה שמצינו בילקוט (תהלים תרע״ד) על הפסוק‬ ‫ו היינו למרות שדור הפלגה לכאורה היו רשעים יו תר גדולי ם‪,‬‬ ‫״תורת השם תמימה משיבת נפש״‪ ,‬אימתי היא תמימה? בשעה שהיא‬ ‫שפשטו ידם בעיקר וביק שו לבנות מגדל ולע שות להם שם כביכול‬ ‫יוצאה מפי תמים‪ ,‬והיינו שרק בזמן שהאדם הלומד הוא תמים‪ ,‬אז‬ ‫להילחם בהקב׳׳ה‪ ,‬וחטאם יו תר חמור מדור המבול‪ ,‬אבל חטאם‬ ‫תורתו היא תמימה‪ ,‬ואז היא משיבת נפש‪ ,‬והיינו אם הוא בשלמות‪,‬‬ ‫היה מצד הרוחניות והאמונה‪ ,‬ולא בין אדם לחברו‪ ,‬ומאחר שהם‬ ‫ועיקר השלמות זה במידות‪ ,‬אם הוא בשלמות המידות‪ ,‬אז התורה שלו‬ ‫היו טובים בין אדם לחברו‪ ,‬שהיו נוהגים אהבה ורעו ת ביניהם‪,‬‬ ‫תמימה‪ ,‬וכשהיא תמימה היא גם משיבת נפש‪ ,‬ומרגישים שזה משיב את‬ ‫למרות שהיו רשעים כאלה שאין להם עולם הבא‪ ,‬אבל עולם הזה‬ ‫הנפש‪ ,‬עם ההרגשה של אשריך בעולם הזה‪.‬‬ ‫היה להם‪ ,‬בשביל האהבה ו הרעו ת!‬ ‫ומוסיף הילקוט לבאר ״עדות השם נאמנה מחכימת פתי״ אימתי היא‬ ‫וישנם רשעים שמקבלים עולם הזה כדי שלא יקבלו שכר‬ ‫נאמנה? בשעה שהיא יוצאה מפי נאמן‪ ,‬והיינו כשהאדם הלומד הוא‬ ‫המצוות בעולם הבא‪ ,‬כמו שכתוב (דברי ם י‪ ,‬ז) ״ומשלם ל שונ איו‬ ‫נאמן‪ ,‬שזו גם כן דרגת שלמות‪ ,‬אז התורה שלו נאמנה ו אז היא מחכימת‬ ‫אל פניו להאבידו׳׳‪ ,‬ופיר ש ר ש׳׳י‪ :‬ב חייו משלם לו ג מולו הטוב כדי‬ ‫פתי‪ ,‬כמו שרואים שיש כאלה שבילדותם חשבו עליהם שהם תמימים‬ ‫להאבידו מן העולם הבא‪ ,‬אבל דור הפלגה לא הגיע להם עולם‬ ‫ואחר כך על ידי הדבקות בתורה נעשו ממש פקחים‪.‬‬ ‫הבא כלל‪ ,‬ובכל זאת הם קיבלו עולם הזה‪ ,‬כי על מידו ת טובו ת‬ ‫והילקוט לא מבאר עוד את המשך הפסוקים‪ ,‬אבל נראה לבאר גם כן‬ ‫מגיע עולם הזה מידה כנגד מידה‪ .‬וז הו כלל בהנהגה‪ ,‬שי ש מידה‬ ‫כנגד מידה‪ ,‬ו מי שהוא בשלמות בין אדם לחברו מגיע לו גם כן‬ ‫על אותה הדרך‪ :‬״פיקודי השם ישרים משמחי לב״ אימתי הם ישרים?‬ ‫עולם הזה [וראה פיה׳׳מ להרמב׳׳ם רי ש פאה "וי מצ א טובה בעולם‬ ‫בזמן שהם יוצאים מפי אדם ישר‪ ,‬ואז הם משמחי לב‪ ,‬והיינו כשהאדם‬ ‫הזה בעבור שנהג מנהג הטוב בין בני אדם"]‪.‬‬ ‫הלומד הוא ישר‪ ,‬כמו שכתוב (קהלת ז‪ ,‬כט) האלוקים עשה את האדם‬ ‫ישר‪ ,‬וזה גם כן ענין של שלמות המידות‪ ,‬אז דברי התורה שהוא לומד‬ ‫וכן מצינו בחז׳׳ל (ירו של מי רי ש פאה) על דורו של אחאב‪ ,‬שהיו‬ ‫הם ישרים ומשמחי לב‪ ,‬אבל אם חסר בשלמות המידות‪ ,‬זה לא ישרים‬ ‫עובדי עבודה זרה‪ ,‬ואף על פי כן היו מנצחים במלחמה‪ ,‬מפני שלא‬ ‫היו בהם דלטורי ם בעלי ל שון הרע‪ ,‬וגם כשעובדיה הנביא החביא‬ ‫ומשמחי לב‪ ,‬ולכן יש כאלה שקשה להם ללמוד‪.‬‬ ‫מאה נביאים במערה ו איזבל רצתה להרוג אותם‪ ,‬כל העם שמרו‬ ‫את זה ב סוד ולא סיפרו לאיזבל‪ ,‬ואף שהם היו עובדי עבודה זר ה!‬ ‫האושר כשלומדים גם מתוך קשיים‬ ‫כיון שהיו מידו ת טובו ת בין אדם לחברו‪ ,‬היו מנצחים במלחמה‪ ,‬כי‬ ‫ובאמת זה מה שאמרו בפרקי אבות (ו‪ ,‬ד) כך היא דרכה של תורה ‪ :‬פת‬ ‫על מידו ת טובו ת מגיע עולם הזה‪ ,‬מידה כנגד מידה‪.‬‬ ‫במלח תאכל‪ ,‬ומים במשורה תשתה‪ ,‬ועל הארץ תישן‪ ,‬וחיי צער תחיה‪,‬‬ ‫(מת וך ש יחה ‪ ,‬חש ו ן תשס י ׳ב )‬ ‫ובתורה אתה עמל‪ ,‬ואם אתה עושה כן אשריך וטוב לך אשריך בעולם‬ ‫הזה‪ ,‬וצריך ביאור וכי חייבים לאכול רק פת במלח‪ ,‬הרי על רבינו הקדוש‬ ‫לתרומות והנצחות ‪0527600485 -‬‬ ‫לקבלת השיחות במייל ‪A527600485@gmail.com‬‬ ‫עמוד ‪1‬‬ ‫ני תן לתרום בעמדות ' ק הילו ת' ו'נדרי ם פלו ס' לפי החיפוש 'דר כי החיזוק' ( קוד ‪(710‬‬ ‫חובת התשובה ותיקון מידות רעות‬ ‫מסכת כתובות‬ ‫והרמב״ם בהלכות תשובה (ז‪ ,‬ג) כתב שצריך לחזור בתשובה לא רק‬ ‫ממעשים אלא גם מדעות רעות‪ ,‬ו׳דעות רעות׳ פירושו טבע רע‪ ,‬וכפי‬ ‫לרגל תחילת לימוד מסכת כתובות בישיבת פוניבז' ועוד ישיבות‬ ‫שמבאר הרמב״ם שם כגון כעס‪ ,‬והכעס הוא טבע‪ ,‬שאדם כועס מפני‬ ‫רבות‪ ,‬נביא כאן דברים שאמר רבינו בישיבה בסיום מסכת מכות‬ ‫שיש לו איזה סיבה לכעוס‪ ,‬ומצד הטבע הוא כועס‪ ,‬אבל כשהאדם הוא‬ ‫ותחילת לימוד כתובות‪ ,‬חשון תשע״א‪.‬‬ ‫מושלם‪ ,‬עם שלמות המידות ושלמות באמונה‪ ,‬אין לו סיבה לכעוס‪ ,‬כי‬ ‫גם אם מישהו מפריע לו‪ ,‬הוא מבין שזה מן השמים‪ ,‬ו אין זה מקרה אלא‬ ‫לכאורה צריך ל היות הבדל בשמחה אם מ סיימי ם מסכת‬ ‫השגחה‪ ,‬ומבין שזה סימן שהוא חייב לסבול‪ ,‬ו אין לכעוס על אחרים‪ ,‬רק‬ ‫מכות או בבא בתרא‪ ,‬כי בבא בתרא זה מסכת גדול ה כל כך‪,‬‬ ‫הוא בעצמו אשם בכל הסבל והצער שיש לו‪.‬‬ ‫ו אי לו מכות היא מסכת קטנה מאד שלא קשה לג מור אותה‪,‬‬ ‫ואם כן לכאור ה השמחה של סיו ם מסכת מכות צריכה ל היות‬ ‫וכמו שראיתי מכבר בספר ׳ראש הגבעה׳ להמגיד מפאלצק תלמיד‬ ‫פחות מהשמחה של בבא בתרא‪ .‬אבל למעשה נראה כאן‬ ‫הגר״א שכתב‪ ,‬כי דרך בני אדם להתאונן על מצבם‪ ,‬אבל באמת אדם‬ ‫ש הציבור שמחים או תו הדבר‪ ,‬כי שמחת הסיום היא על מה‬ ‫צריך להתבייש להתאונן‪ ,‬כי אם יש לו קשיים הרי זה מן השמים‪,‬‬ ‫שגו מרי ם מסכת שלמה‪ ,‬שזה שלמו ת מיו חד ת‪ ,‬וגם כ שגו מרי ם‬ ‫וזה סימן שמגיעים לו הקשיים האלו‪ ,‬וצריך להתבייש לספר את זה‪ ,‬כי‬ ‫מסכת קטנה‪ ,‬י ש בז ה אותה השמחה של שלמו ת‪.‬‬ ‫מזה מובן שמגיע לו קשיים‪ ,‬וסימן שאין לו זכויות‪ ,‬וכתב שם‪ :‬״לכן‬ ‫ייבוש האדם וייכלם לגלות מחסורו כמו שהוא בוש לגלות מום גדול‬ ‫והנה שרו קודם אבינו האב הרחמן המרחם רחם עלינו‪ ,‬ו תן‬ ‫והמאוס שבו‪ ,‬וכל שכן שלא יתלונן ויתרעם עליו יתברך ח״ו‪ ,‬ויתרעם על‬ ‫בלבנו ל הבין ול ה שכיל ל ש מוע לל מוד ולל מד‪ ,‬וחשבתי שבאמת‬ ‫עצמו ועל מעשיו ויי תן בעפר פיהו״‪.‬‬ ‫יש כאן הרבה מה לוחם‪ ,‬כי לא כולם גמדו מסכת מכות‪,‬‬ ‫וממשיך הרמב״ם ומבאר כמה דעות רעות שצריך לשוב מהם ‪ :‬״מן‬ ‫בחודים מצוינים לא גמדו את המסכת‪ ,‬כי לא יוד עי ם את‬ ‫החשיבות של מסכת שלמה‪.‬‬ ‫הכעס‪ ,‬ומן האיבה‪ ,‬ומן הקנאה‪ ,‬ומן ההיתול‪ ,‬ומרדיפת הממון והכבוד‬ ‫ומרדיפת המאכלות״‪ ,‬כעס הוא כמו שהזכרנו‪ ,‬וכן איבה‪ ,‬דהיינו שנאה‪,‬‬ ‫וי ש שיר נו סף ש שרי ם א שריכ ם תל מידי חכמים שדברי תור ה‬ ‫בדרך הטבע יש סיבות שגורמות לשנאה‪ ,‬שאדם שונא את מי שמצער‬ ‫חביבים עליכם ביו תר‪ ,‬ו מילי ם אלו הם מדברי הגמרא במנ חות‬ ‫אותו‪ ,‬אבל מי שמאמין שהכל בידי שמים‪ ,‬מבין שהמצער הוא רק שליח‪,‬‬ ‫דף י" ח‪ ,‬ולא מדובר שם על דברי תור ה של סברו ת ו חידו שי ם‪,‬‬ ‫וכמו שאין לכעוס על המקל שמכה אותו‪ ,‬כמו שכתוב (ישעיה י‪ ,‬ה) ״הוי‬ ‫אלא שהיה שאלה על איז ה מימרא מי אמר אותה‪ ,‬וכ ששמע מי‬ ‫אשור שבט אפי״‪ ,‬כך לא שייך כעס ושנאה על האדם המצער‪.‬‬ ‫הוא התנא ש או מר כן‪ ,‬שמח מאד ואמר החזרת לי אבד תי‪ ,‬ועל‬ ‫זה א מרו לו א שריכם תל מידי חכמים ו כו'‪.‬‬ ‫וכן קנאה‪ ,‬שמצד השכל הוא דבר שאינו מובן‪ ,‬מה אכפת לך שיש לשני‬ ‫ומדוע זה כואב לך?! אבל כך טבע האדם‪ ,‬וצריך דרגה של הבנה ומידות‬ ‫ו היינו מפני שי ש חביבו ת בתור ה‪ ,‬וגם דברי התורה כפ שוטם‬ ‫טובות שלא תהיה קנאה‪ ,‬ומכל מקום הקנאה היא חטא וצריכים‬ ‫בלי סברו ת י ש בהם מתיקות‪ ,‬ועל זה מתפללים והערב נא את‬ ‫תשובה על זה‪ .‬וכן היתול‪ ,‬דהיינו ליצנות‪ ,‬ובדרך הטבע אדם נהנה‬ ‫דברי תור תך ב פינו‪ ,‬שנרגי ש את הערבות גם בדברי התורה‬ ‫מלדבר ליצנות‪ ,‬ויש מדברים בהומור‪ ,‬ואמנם יש גם הומור כשר‪ ,‬אבל‬ ‫הפשוטים ( ב פינו ולא רק ב שכלנו)‪ ,‬וזו הסיבה של אלו שצריך‬ ‫יש גם היתול‪ ,‬שהוא ליצנות יותר מדי*‪.‬‬ ‫לרחם עליהם‪ ,‬ש אין להם את הערבות ו המתיקות גם בפ שטו ת‪,‬‬ ‫בדברי ם הפ שוטים‪ ,‬ומחמת זה י ש חי סרון ידיע ת התורה‬ ‫וכן רדיפת הממון והכבוד‪ ,‬אין איסור על הממון והכבוד עצמם‪ ,‬שהרי‬ ‫בהלכות ודיני ם מפור שי ם‪ ,‬וי ש מ שניו ת וג מרו ת מפור שו ת שלא‬ ‫יש צדיקים גדולים שהיו עשירים‪ ,‬וגם צדיקים מקבלים כבוד‪ ,‬אלא‬ ‫יוד עי ם אותם‪ ,‬ועל זה התפילה רחם ע לינו!‬ ‫האיסור הוא הרדיפה והאהבה לזה‪ ,‬שהטבע חומד ושואף לממון ולכבוד‪,‬‬ ‫וזו מידה רעה שבטבע האדם‪ ,‬ותלוי אצל כל אחד עד כמה השכל שולט‬ ‫ו מצד אחד י ש שמחה‪ ,‬שברוך השם רבים מ סיימי ם עכ שיו‬ ‫עליו או שנמשך אחרי הטבע‪ .‬ומי שחסר בשלמות בכל ענייני המידות‬ ‫מסכת מכות‪ ,‬ולפני זה סיי מו גם בבא ב תרא‪ ,‬ובעזר ת השם‬ ‫האלו כבר אינו תמים ולא נאמן ולא ישר‪ ,‬וחסר לו הענין של פת במלח‬ ‫י סיי מו גם מסכת כ תובו ת‪ ,‬שהיא ש" ס קטן‪ ,‬וי ש במה ל שמוח‪,‬‬ ‫וכו׳‪ ,‬וממילא גם קשה ללמוד בשלמות‪.‬‬ ‫וצדיכים לקוות שאת מסכת כתובות יסיימו כולם‪ ,‬שי קבלו את‬ ‫הטעם ו ה חביבו ת‪ ,‬וי סיי מו את המסכת‪.‬‬ ‫העצה ‪ -‬תורה תבלין מתוך הכרת חשיבותה‬ ‫ובעזר ת השם לשמחת הסיום של כ תובו ת כבר יצ טר כו מקום‬ ‫ויש להתבונן אם כן מה העצה‪ ,‬הרי כך הטבע וכיצד אפשר להתגבר?‬ ‫יו תר גדול‪ ,‬ולא יספי ק המקום כאן מחמת רי בוי המסיימים‪,‬‬ ‫והעצה היא כמו שאמרו (קידושין ל‪ ,‬ב) בראתי יצר הרע בראתי לו תורה‬ ‫ונזכ ה בעזר ת השם ל שמו ח בשמחת התורה!‬ ‫תבלין‪ ,‬ויצר הרע היינו כל טבע האדם המושך לדברים נגד התורה‪,‬‬ ‫ולימדו לנו חז״ל כי התבלין כנגדו הוא רק עסק התורה‪.‬‬ ‫ובסוף החבורה לבני הישיבות בביתו בליל ששי פרשת נח תשפ״ב‬ ‫וגם אם קשה ללמוד‪ ,‬אבל כשאדם יודע שהתורה היא התבלין וזוהי‬ ‫אמר רבינו‪ :‬הנה מתחילים עכשיו ללמוד כתובות‪ ,‬וידוע שמסכת זו‬ ‫הצלתו וטובתו ואין לו דרך אחרת‪ ,‬ובזה תלויים כל החיי עולם שלו‪ ,‬וגם‬ ‫נקראת ש ”ס קטן‪ ,‬אינני יודע מהו המקור לכך‪...‬‬ ‫כל חיי העולם הזה‪ ,‬שהחיים הטובים בעולם הזה הם גם כן רק על ידי‬ ‫והראו הנוכחים מקור לזה בדברי החיד״א (ברכי יוסף יו״ד רמו‪ ,‬ו)‬ ‫תורה‪ ,‬וכמו שאמרו (ע״ז יט‪ ,‬ב) כל העוסק בתורה נכסיו מצליחים לו‪,‬‬ ‫ואמרו (אבות ו‪ ,‬ד) אשריך בעולם הזה‪ ,‬הרי מי שהוא בר דעת מחפש‬ ‫שכתב ”כתובות כולל כל התלמוד ”‪.‬‬ ‫ורוצה לעשות כל מה שאפשר‪ ,‬וכשיודע שתורה היא העצה ממילא הוא‬ ‫והמשיך רבינו‪ :‬אם כן צריכים לסיים את כל המסכת‪ ,‬והרי זו לא‬ ‫מכריח את עצמו ללמוד‪ ,‬וכשלומד כבר‪ ,‬כל רגע וכל מילה של תורה‬ ‫מסכת כל כך גדולה‪ ,‬וי ש בה רק כמאה ועשר דפים‪ ,‬וי ש לנו עכשיו את‬ ‫מוסיף לו קדושה ויותר תבלין‪ ,‬ונעשה לו יותר קל‪.‬‬ ‫כל החורף‪ ,‬ובפרט בשנה זו‪ ,‬שהיא שנה מעוברת‪ ,‬בודאי צריכים לגמור‬ ‫ואמנם לכך צריך הבנה והכרה בלי היסח הדעת‪ ,‬ובשביל זה צריך את‬ ‫את המסכת‪ ,‬וכל אחד יעשה סיום‪.‬‬ ‫החיזוק‪ ,‬וכמו שכתב רש״י בברכות (לב‪ ,‬ב) חיזוק תמיד‪ ,‬שלא להסיח‬ ‫וזה לא קשה‪ ,‬אם לומדים גם בפשטות‪ ,‬גם בלי להתעמק כל כך‪,‬‬ ‫דעת‪ ,‬כי הטבע הוא היסח הדעת‪ ,‬ואם אדם לא מחזק את עצמו הוא‬ ‫והרי הפשטות זה בודאי תורת אמת‪ ,‬ואילו מה שמתעמקים בסברות‬ ‫מסיח דעת‪ ,‬וצריך תמיד לחיות עם הידיעה הזו‪ ,‬וידיעת והכרת האמת‬ ‫עמוקות אי אפשר לדעת אם הכל אמת‪ ,‬אבל הפשטות מה שכתוב‬ ‫זה החיזוק הכי גדול‪ ,‬להכיר שלימוד התורה זה ההצלה שלו ו אין דרך‬ ‫בגמרא רש ”י ותוספות זה בודאי תורת אמת!‬ ‫אחרת‪ ,‬ורק בזה הוא יהיה מאושר בעולם הזה ובעולם הבא!‬ ‫* ופעם אח רת ח ידד רבינו‪ :‬ההבדל בין ה ומ ור לל יצנ ות הוא ‪ ,‬ש יש משפט ים‬ ‫נדבת ידידינו רבי שמואל יצחק זיי בלד שליט"א תלמיד מרן רבינו זללה״ה‬ ‫ש יכ ול ים ל ומר א ותם גם ל יד אדם גדול‪ ,‬ו יש משפט ים ש לא מס וגל ים ל ומר בפני‬ ‫לרגל היכנס בנו הבה״ח אברהם י שעי הו ני׳׳ו בעול תורה ומצוות‬ ‫אדם גדול‪ ,‬כי כש נמצא ים ל יד אדם גדול מרג יש ים אח רת ו יש יראת הר וממ ות ‪ ,‬וכך‬ ‫יזכה לרוות רוב נחת דקדושה ממנו ומכל יוצאי חלציו!‬ ‫צר יכה לה י ות ההנהגה ‪ ,‬לדבר בצ ורה ש ל שמחה ‪ ,‬אבל בל י ליצנות‪.‬‬ ‫^‬ ‫לעילוי נשמת האטה הצדקנית‬ ‫‪L. L.‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪L. L.‬‬ ‫לעילוי נשמת הרבנית הצדקנית‬ ‫‪S‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪l‬לעילוי נשמת האשה הצדקנית‬‫‪l‬‬ ‫ר‬ ‫לעילוי נשמת המשגיח הגאון הצדיק‬ ‫מרת מרים פרידמן ע׳יה‬ ‫מרת יהודית יטל יפה עיה‬ ‫מרת לאה דרורי ע׳יה‬ ‫רבי יהודה יעקב גוטרמן זציל‬ ‫בת הגאון רבי אלכסנדר דינקל זצ׳יל‬ ‫בת הר׳יר אברהם דב הכהן זצ׳יל‬ ‫ב׳יר יהודה אריה לייב ליפשיץ זצ׳יל‬ ‫בן רבי חיים אלעזר זצ׳יל‬ ‫נלב׳יע י’ חשוון תשס׳יו ‪ -‬תנצב׳יה‬ ‫נלב׳יע י’ חשון תשע׳יח ‪ -‬תנצב׳יה‬ ‫נלב׳יע ה’ חשון תשס׳יו ‪ -‬תנצב׳יה‬ ‫נלב׳יע ח’ חשון תשפ׳יא ‪ -‬תנצב׳יה‬ ‫‪S‬‬ ‫‪S‬‬ ‫עמוד ‪2‬‬ ‫פרשת נח‬ ‫תשפ״ז‬ ‫בו חומרי גוי שלא ילמד תורה‪ ,‬ולא הזכיר שם הר״ש שיש לו גם חומרא זו שצריך‬ ‫לעשות באופן שלא יהא שבת‪ ,‬ומשמע שאין אופן כזה שיכול לא לשבות‪ ,‬ושלא‬ ‫פניני דב‪+‬ר | פנינים והערות בעניני הפרשה‬ ‫כדברי האחרוי שטרחו למצוא אופנים בזה‪.‬‬ ‫(מדבר ים ש נאמר ו תחת הש יח ים במ ו״מ עם מר ן רבינו של יט״א ) ‪.‬‬ ‫ושאלו‪ ,‬דהנה שיטת ר״ע בכריתות (דף טי אי) דגר תושב מחויב בשמירת שבת‬ ‫כדיני יו״ט‪ ,‬ומשמע שבכה״ג לא נחשב גוי ששבת‪ ,‬ולכן גם גר תושב יכול להיות‬ ‫אדני השדה וסלמנדרא גתיגה‬ ‫מצווה בזה‪ .‬ואמר ששם אינו ראיה‪ ,‬משום ששם הרי יש צד שזהו חיובו מדינא‪,‬‬ ‫יהיו•‪,‬‬ ‫ו‪-‬ביק^ה * ‪:‬‬ ‫זכר ‪T :‬‬ ‫אתך ‪TT‬‬ ‫להחית * ‪ T‬י‬ ‫הוז^ה ‪ :‬־־ ‪:‬־‬ ‫אל— ” ‪T‬‬ ‫תביא ‪V‬‬ ‫שנים *מכל ‪* T‬‬ ‫בשר ‪ I‬־*‬ ‫מכל ‪T T‬‬ ‫הוזי * ‪T‬‬ ‫ו‪-‬מכל ‪ T‬־־‬ ‫*‪T‬‬ ‫וא״כ אין כאן איסור שבת כיון שזה גופא דינו‪.‬‬ ‫(ו׳ י״ט)‪.‬‬ ‫ז‪ .‬עוד דנו‪ ,‬בעיקר דין גוי ששבת‪ ,‬שהיה מעשה בחו"ל שהיה גוי שעמד להתגייר‪,‬‬ ‫שאלו קמיה רבינו‪ ,‬האם "אדני השדה" (עיי כלאים פ״ח מ״ה) נכנס לתיבה‪ ,‬והשיב‪,‬‬ ‫אלא שכל שבת כדי להפקיע עצמו מאיסור שביתה היה מכבה נר‪ ,‬וכששמע מכך‬ ‫שודאי נכנס‪ ,‬אם לא מדין חי מ"מ נכנס מדין צומח‪ ,‬אמנם סלמנדרא מסתבר שלא‬ ‫הגר"י קמינצקי זצללה"ה אמר שבזה לא ניצל מאיסור‪ ,‬משום שהרי היא מלאכה‬ ‫נכנסה לתיבה‪ ,‬שהרי אפשר ליצור אותה ע״י הבערת אש (עיי רש״י סוף חגיגה)‪,‬‬ ‫שאי"צ לגופה‪ ,‬שהרי אי״צ לכיבוי‪ ,‬וא״כ לא קיים בזה איסור מלאכה ועדיין חשיב‬ ‫ואף ששדים נכנסו לתיבה מ״מ השדים הם ברואים‪ ,‬ואותם צריך לקיום השדים‬ ‫שבת‪ .‬ואמר רבינו שאכן הוא טענה נכונה‪ .‬ושאלו‪ ,‬שא״כ יל״ד בכל גוי גם אם‬ ‫בעולם‪.‬‬ ‫הדליק נר לצורך זה שלא יהא גוי ששבת שיהא זה מלאכה שאי״צ לגופה‪ ,‬שהרי‬ ‫אי״צ לגוף הנר רק לצורך שלא יהא שבת‪ ,‬וא״כ י״ל דג״ז חשיב אצל״ג‪ .‬ואמר‬ ‫רבינו‪ ,‬שיש מקום לדון כן‪.‬‬ ‫גוי ששגת‬ ‫והביאו מדברי המהרש"א (ב״ב קי״ט אי) הנודעים גבי המקושש שלא עבר בזה על‬ ‫עד ?ל ימי הארץ ‪.‬זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו•‪,‬‬ ‫איסור משום שלא היה מלאכה הצריכה לגופה‪ ,‬שהרי לא היה צריך את העצים רק‬ ‫(חי כ״ב)‪.‬‬ ‫להראות את ענשו של מחלל שבת‪ .‬ואמר רבינו שדברי המהרש"א הללו תמוהים‬ ‫בסנהדרין (דף נ״ח בי) למדו מכאן דגוי ששבת חייב מיתה‪ ,‬ונביא בזה כמה נידונים‪.‬‬ ‫מאד‪ ,‬שלפי״ז נמצא שמשה הרג אדם נקי וצדיק‪ ,‬והרי הקב״ה אמר לו להרוג‬ ‫א‪ .‬גוי ששבת‪ ,‬ועשה רק מלאכה לצורך פקו"נ‪ ,‬יל"ד אי חייב מיתה‪ ,‬ואמר רבינו‪,‬‬ ‫אותו‪ ,‬ונמצא שנהרג אדם שלא במשפט‪ ,‬וזה דבר תמוה‪ .‬ושאלו האם אפשר‬ ‫דנראה‪ ,‬כי אם עשה מלאכה לפקו״נ דאחריני לא חשיב ששבת‪ ,‬שהרי אינו מצווה‬ ‫להביא מכאן ראיה שדבר זה נקרא צריכה לגופה‪ ,‬שהרי חזיי שנהרג וכנ״ל‪ ,‬והרי‬ ‫על הצלת נפשות‪ ,‬ופטור‪ ,‬ואי עביד לפקו״נ דידיה יל״ד‪.‬‬ ‫היה מחויב‪ ,‬וא״כ מוכח שדבר כזה חשיב צל״ג‪ ,‬ואמר שאינו רוצה להכנס לדון‬ ‫ב‪ .‬שאלו‪ ,‬אם גוי ששבת ואמר לבנו לעשות מלאכה האם הוי גוי ששבת‪ ,‬או נחשב‬ ‫בזה‪ ,‬והוא דבר קשה‪.‬‬ ‫שלא שבת משום שעבר על שביתת בנו‪ ,‬והשיב רבינו‪ ,‬שהוא נידון ישן אי חשיב‬ ‫ואמרו‪ ,‬דלכאוי הוא שייך גם לספק דלעיל מה הדין אם חשב שאינו עושה‬ ‫שבת או לא בכה״ג‪ ,‬ומשום שהוא לא עשה מלאכה אף שהוא דבר שאסור בשבת‬ ‫מלאכה ועשה מלאכה שחשב שאינה מלאכה‪ ,‬ולכאו׳ כאן הוא איפכא‪ ,‬שחשב‬ ‫[ועיי בחידושי רבינו עמ״ס שבת ע״ס הדף אות בי]‪ ,‬וכן יש נידון כה״ג לגבי‬ ‫שהוא לא עושה מלאכה ולמעשה עשה מלאכה‪ ,‬וא״כ יל״ד דאי נימא דכה״ג‬ ‫תחומין אי חשיב מלאכה או לא [וע״ע חיי עירובין סיי ט״ו]‪.‬‬ ‫דסבר שהוא מלאכה ולא היה מלאכה‪ ,‬יהא חשיב שלא שבת‪ ,‬אף שחשב‬ ‫ד‪ .‬שאלו‪ ,‬מה דין גוי ששבת ביו"ט כדין יו"ט‪ ,‬והיינו שעשה מלאכה לצורך אוכל נפש‪,‬‬ ‫שעושה מלאכה‪ ,‬א״כ גם איפכא אם שבת וחשב שלא שובת יהא חשיב כה״ג‬ ‫אם חייב בכה״ג או לא‪ .‬ואמר שספק זה צריך להסתפק ביותר פשיטות‪ ,‬מה דין‬ ‫ששבת‪ .‬ואמר שודאי אין בזה ראיה‪ ,‬שודאי גוי שחשב על דבר שהוא מלאכה‪,‬‬ ‫גוי ששבת ביום רגיל ועשה מלאכה לצורך אוכ״נ‪ ,‬האם בכה״ג חשיב שבת או לא‪,‬‬ ‫וכגוי אם חשב שמוציא מרה״י לרה״י נחשב מלאכה‪ ,‬ועשה דבר זה‪ ,‬ודאי כה״ג‬ ‫שהרי איסור גוי ששבת הוא אפיי בשבת ביום חול‪ ,‬וכמבוי בסוגיא בסנהדרין שם‪,‬‬ ‫חשיב שלא שבת‪ ,‬משום שבפועל לא עשה מלאכה‪ ,‬וכל הנידון הוא האם יש‬ ‫וכמו כן יש להסתפק בדין גוי ששבת בחוה״מ [והיינו ששבת כדין חול המועד‬ ‫תנאי נוסף שהוא יהא סבור שהוא שובת‪.‬‬ ‫ועשה מלאכות של דבר האבד וכה״ג]‪ ,‬אמנם נידון זה תליא בפלוגתת הראשוי‬ ‫אי מלאכת חוה״מ דאוי או דרבנן‪.‬‬ ‫גוי שלמד תורה‬ ‫ה‪ .‬בעיקר דין גוי ששבת דן רבינו‪ ,‬מה דין גוי שעשה מלאכה‪ ,‬וכגו' שבישל בשר‪,‬‬ ‫שאלו‪ ,‬אם בן נח מותר לו ללמוד הלכות שבת ע״מ לידע כדי שלא יהא גוי‬ ‫וחשב שבשר זה הוא מבושל ולמעשה היה בשר חי‪ ,‬שהוא היה סבור שלא עושה‬ ‫ששבת‪ .‬ואמר רבינו‪ ,‬דלזה די שילמד הלכה אחת שיוכל לעבור עליה‪.‬‬ ‫כאן מלאכה ולמעשה עשה מלאכה‪ ,‬האם חשיב כה״ג שבת או לא‪ ,‬ושאלו‪ ,‬האם‬ ‫עוד שאלו קמיה רבינו‪ ,‬דהנה הרא״ש (פ״ז דברכות סיי כי) כתב בטעם דקטן‬ ‫הכוונה מדין נתכוון לאכול בשר חזיר ונמצא בידו בשר טלה (כההיא דנזיר כ״ג‬ ‫עולה למנין זי אף שאינו חייב בת״ת‪ ,‬דכיון דס״ת לשמיעה קאי מהני אף קטן‪ .‬וקי‬ ‫אי) [והיינו דנתכוון לעבור על איסור שבת ונמצא שלא שבת]‪ ,‬ואמר שבכוונה לא‬ ‫דהא קטן אינו מוציא אחרים בשופר‪ ,‬וכמבוי בר״ה (דף כ״ט אי)‪ ,‬ואף שכי הרא״ש‬ ‫אמר את הנוסח כצד זה‪ ,‬דאין כוונתו לדון בדין נתכוון בגוי‪ ,‬אלא השאלה האם‬ ‫(ר״ה פ״ד סס״י) שמברכים לשמוע קול שופר‪ ,‬ולכאוי כיון דלשמיעה קאי מ״ט‬ ‫באופן שהגוי לא מתכוון לעשות מלאכה אלא ממילא נעשתה ע״י מעשיו‪ ,‬שלפי‬ ‫אינו מוציא בשופר‪ ,‬ומ״ש מס״ת‪.‬‬ ‫דעתו הוא שובת‪ ,‬אלא שבפועל עשה מלאכה‪ ,‬האם כה״ג יחשב עושה מלאכה‬ ‫ואמר ששאני האי שמיעה‪ ,‬דס״ת המצוה היא לשמוע את לימוד התורה‪ ,‬ואין כאן‬ ‫או לא‪ .‬ושאלו‪ ,‬האם הכוונה גם לדון בדין מתעסק אי מפקיע כה״ג איסורא‬ ‫ענין של יציאת יד״ח מהקטן‪ ,‬וגם אם היה מכשיר ששומעים ממנו היה מהני גם‬ ‫דשביתה בגוי‪ ,‬או שכה״ג עדיין חשיב שובת‪ .‬ואמר רבינו‪ ,‬שאינו עוסק עתה בזה‬ ‫בזה‪ ,‬משא״כ בשופר שהוא לשמוע תקיעה של מצוה‪.1‬‬ ‫אלא בעצם הדבר האם נחשב כה״ג שאין דעתו לשביתה כשבת כיון שהוא לא‬ ‫וסיפר שראה בעבר שרב האי גאון פעם התקשה בביאור איזה תיבה‪ ,‬ושלח‬ ‫מכוון לזה וכנ״ל‪.‬‬ ‫לשאול גלח אחד מהו פירוש מילה זו‪ ,‬וכאן הוא ענין של ללמוד תורה מהגויים‪,‬‬ ‫ו‪ .‬הזכיר רבינו את דברי הר״ש במכשירין (פ״ב מ״ז)‪ ,‬שבדברי הר"ש שם מבוי‬ ‫וזה גם יתכן‪.‬‬ ‫שאדם שהוא ספק גוי ספק ישראל שנמצא בעיר שמחצה עכו"ם מחצה ישראל‪ ,‬יש‬ ‫‪ . 1‬לכאוי הכוונה דס״ת השמיעה היא המצוה עצמה לשמוע ד״ת‪ ,‬וכיון שהוא ד״ת סגי בהכי‪ ,‬משא״כ שופר המצוה היא לשמוע את קול המצוה של שופר‪ ,‬וא״כ אם אין כאן תקיעה של‬ ‫מצוה לא יצא יד״ח‪.‬‬ ‫להקדשות ע״ג הגליון‪053-3145900 :‬‬ ‫י ר ל ע״י מערכת "קובץ גליומת״ ‪k .g ilyo n o t@ g m ail.co m‬‬ ‫)‬ ‫יהי רצון שירבה גבולכם בתלמידים הגונים ותקיימו את תפקידכם הגדול בצורה‬ ‫הטובה ביותר‪.‬‬ ‫כבית הכנסת שע״י יוצאי סלכודקא באלעד‬ ‫מעמד שע״י אהלי תורה‬ ‫ברשות המרא דאתרא שליט״א‪ ,‬רב בית הכנסת שליט״א והרבנים שליט״א‬ ‫אנחנו נמצאים עכשיו בחג הסוכות‪ ,‬מקיימים מצוות סוכה כל המצוות בכל השנה‪,‬‬ ‫בסיעתא דשמיא אנו זוכים לשמוח ולהשתתף יחד במעמד לכבוד הקמת בית‬ ‫וגם בסוכות‪ ,‬אנחנו עוסקים בלימוד התורה כי הם חיינו ואורך ימינו‪ .‬צריכים‬ ‫המדרש החדש של יוצאי סלבודקא באלעד‪ ,‬שנבנה בנדבת לבו של ידידנו‬ ‫להתחזק מאוד‪ ,‬בעיקר במצב היום שיש לנו רודפים גדולים שרודפים את לומדי‬ ‫הנכבד הרב אברהם גולדשטיין שליט״א מלונדון‪ ,‬ובהשתתפותם של בני הקהילה‬ ‫התורה בכל האמצעים‪.‬‬ ‫שהשקיעו מהונם ומאונם והתמסרו כל אחד יותר מכפי יכולתו למען הקמת הבנין‪.‬‬ ‫השם יעזור שלא ניפגע מהרדיפות שלהם‪ .‬הרדיפות הכל יהיה כחלום יעוף כענן כלה‬ ‫ידועה ומפורסמת השפעתה הברוכה של קהילה נכבדה זו על כל צביונה התורני‬ ‫וכרוח נושבת‪ ,‬לא יהיה שום דבר‪ .‬ואנחנו נשב נלמד תורה כל הזמן‪ ,‬בלימוד התורה‪,‬‬ ‫והרוחני של העיר אלעד מיום היווסדה‪ ,‬בהעמדת הדת על תילה‪ ,‬ובכינונה ‪ -‬כעיר‬ ‫בעיסוק בתורה‪ ,‬בשקיעות בתורה‪ ,‬ונזכה כולנו במהרה לגאולה במהרה בימינו‬ ‫הראויה למשכנם של בני תורה בכל המובנים‪ ,‬תפקידכם להמשיך ולהשפיע הלאה‬ ‫אמן‪ .‬אגוטן יום טוב!‬ ‫והלאה תורה ויראת שמים דקדוק הלכה ומידות טובות על כל בני העיר‪ ,‬והכל‬ ‫בחכמה ובתבונה‪ ,‬והתבוננות בכל פעולה ופעולה אם תועיל או חלילה תרחיק‪.‬‬ ‫כמעמד ריתחא דאורייתא כבית שמש‬ ‫תמיד יעמדו לנגד עיניכם דברי הגמרא במסכת יומא (דף פו) 'ואהבת את השם‬ ‫בסיעתא דשמיא עסקנו בדברי תורה‪ ,‬שאין דביקות בהשם גדולה מזו‪ ,‬בני‬ ‫אלקיך׳ שיהא שם שמים מתאהב על ידך‪ ,‬שיהא קורא ושונה ומשמש תלמידי‬ ‫הישיבות ואברכי הכוללים עומדים בפתח זמן חורף הבא עלינו לטובה‪ ,‬זמן ארוך‬ ‫חכמים‪ ,‬ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות‪ ,‬מה הבריות אומרות עליו ‪ -‬אשרי‬ ‫של שנה מעוברת‪ ,‬ששה חודשים המיועדים ללימוד התורה בעיון בשקיעות‬ ‫אביו שלמדו תורה‪ ,‬אשרי רבו שלמדו תורה‪ ,‬אוי להם לבריות שלא למדו תורה‪,‬‬ ‫וברציפות‪ ,‬לימוד תורה עם כל ההתמסרות‪ ,‬ונתעלה כולנו יחד בלימוד תורת השם‪,‬‬ ‫פלוני שלמדו תורה‪ ,‬ראו כמה נאים דרכיו‪ ,‬כמה מתוקנים מעשיו‪.‬‬ ‫שזה סוד ויסוד היהדות בארץ ישראל ובכל מקום שהוא‪.‬‬ ‫אבל בראש ובראשונה‪ ,‬התחזקו בתוככם‪ ,‬בתוככי הקהילה פנימה וחזקו איש את‬ ‫עכשיו נאמר דבר שהוא חשוב מאוד‪ ,‬מוכרחים לדבר עליו‪ ,‬למרות שהוא לא כל כך‬ ‫רעהו‪ ,‬ברוך השם כל בני הקהילה בני תורה מובהקים יראי שמים ויראי חטא‪,‬‬ ‫נעים‪ ,‬אבל הוא מוכרח מאד מאד‪ ,‬עכשיו עומדים לפני בחירות‪ ,‬אשר רבינו החזון‬ ‫התחזקו תמיד במורשת שקבלתם בישיבה‪ ,‬הכל בנוי על יסוד אחד‪ ,‬אהבה ואחוה‬ ‫איש זצ״ל הורה שחובה גמורה להצביע בבחירות אלו‪ ,‬ואין להשתמט מכך בשום‬ ‫שלום ורעות‪ ,‬להיות ביחד‪ ,‬גם אם יש דעות חלוקות‪ ,‬זו המסורת וכך יש להמשיך‪,‬‬ ‫סיבה ובשום תירוץ‪ ,‬וההוראה של רבינו החזון איש זצ״ל לא השתנתה כהוא זה‪,‬‬ ‫זה היסוד והשורש לכל מילי דמיטב‪ ,‬על זה בנוי הכל‪ ,‬וזה מועיל לכל הדברים‪,‬‬ ‫ומי שאומר אחרת טועה‪ ,‬טועה‪ ,‬ומטעה‪,‬‬ ‫בין אדם למקום‪ ,‬ובין אדם לחבירו‪ ,‬ובין אדם לעצמו‪ ,‬הכל בנוי על כך שיש אהבה‬ ‫ובפרט שהבחירות העומדות לפתחנו הינם בחירות גורליות על התורה ולומדיה‪,‬‬ ‫ואחוה שלום ורעות‪ ,‬יש דעות חלוקות‪ ,‬אפשר לדון ולהתווכח בצורה רצינית‪ ,‬זה‬ ‫וכל אחד מבין את זה‪ ,‬הרי זו חובת ההשתדלות של כולנו בכדי שנוכל ללמוד‬ ‫אומר ככה זה אומר ככה‪ ,‬אבל הבסיס היסודי הוא להיות ביחד בקבוצה אחת‪ .‬זו‬ ‫תורה‪ ,‬בכדי לשמור על לומדי התורה‪ ,‬ולכן חובה על כולם לקיים את ההוראה‬ ‫המסורת‪ ,‬כך תמשיכו הלאה והלאה‪ ,‬ותנחילו לבניכם אחריכם את זה‪ ,‬זה היסוד‪,‬‬ ‫של החזון איש‪ ,‬להצביע אות ג'‪ ,‬ולפעול להצלחת הרשימה באופן המירבי ביותר‪.‬‬ ‫אהבה ואחווה ושלום ורעות זה הבסיס‪.‬‬ ‫ונזכה כולנו לקדש שם שמים‪ ,‬וחלילה שלא יתמעט כבוד שמים‪.‬‬ ‫שמעתי שידידי רב בית הכנסת הגאון ר׳ צבי שליט״א עורר לעסוק בהלכות בית‬ ‫הכנסת‪ ,‬הרב אינו צריך להסכמות‪ ,‬אבל פשיטא ופשיטא שיש להתחזק בזה‪,‬‬ ‫ככינוס חינוך שע״י ארגון ״הקשיבה״‬ ‫בשמירה על הלכות כבוד בית הכנסת‪ ,‬על כל פרטיהם ודקדוקיהם‪.‬‬ ‫עצם התאספות ראשי הישיבות הקטנות מדי שנה בשנה כדי לדון יחד בבעיות‬ ‫יעזרנו השם בתוך כל מקהלות רבבות עמך בית ישראל‪ ,‬שיתבטל מעלינו כל‬ ‫המתחדשות מזמן לזמן וליטול עצה ותושיה מהעוסקים בדבר‪ ,‬זו התאספות‬ ‫גזירות רעות‪ ,‬כל עולם התורה עומד כעת לפני מערכה גורלית וקיומית‪ ,‬זה לא‬ ‫מבורכת ונצרכת מאד‪ ,‬יהי רצון שחפץ ה' בידכם יצלח‪ ,‬וברכה רבה למארגנים‬ ‫מערכה רגילה‪ ,‬זו מערכה על התורה בעצמה!! זו מערכה על לומדי התורה! ואסור‬ ‫הנכבדים שפעלו בשביל הדבר הנכבד הזה‪.‬‬ ‫להקל ראש בזה‪ ,‬יהי רצון שנזכה לסיעתא דשמיא‪ ,‬ונוכל להמשיך ללמוד בעיון‬ ‫ישנם כמה נקודות חשובות ונצרכות מאד שראוי לעורר עליהם‪ ,‬חלקם כבר הזכרנו‬ ‫ביתר שאת‪ ,‬להיות מונחים בלימוד‪ ,‬שקועים בלימוד‪ ,‬ולא מקופיא בעלמא‪.‬‬ ‫בעבר‪:‬‬ ‫והשיאנו השם אלקינו את ברכת מועדך לחיים ולשלום‪ ,‬ונזכה במהרה לביאת‬ ‫ראוי מאד שצוות הישיבה יתנו הרגשה לבחורים שיכולים לבוא להתייעץ עמם על‬ ‫משיח צדקנו ולבנין בית המקדש במהרה בימינו ושם נעלה ונראה ונשתחווה‬ ‫כל מאורע שעובר עליהם באופן פרטי‪ ,‬בכדי שהבחורים לא ישתפו את מי שאינו‬ ‫בשלש פעמי רגלינו ונעשה את קרבנות חובותינו תמידים כסדרם ומוספים‬ ‫אמור לדעת מכך‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬חובה לעקוב אחר כל ירידה אפי' קלה שניכרת אצל‬ ‫כהלכתם‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫התלמידים‪ ,‬ולבחון היטב האם זו חולשה זמנית או שיש כאן מצב הדורש התערבות‬ ‫מיוחדת‪ ,‬ופשיטא שכשפונים בחורים מעצמם שהם חשים ירידה‪ ,‬לעמוד לימינם בחום‬ ‫רבנו שליט״א שיגר מכתב ניחומים להגאון הגדול רבי בצלאל פנחסי שליט״א ר״י‬ ‫ובאהבה בעצה ובתושיה ולא לזלזל בזה‪.‬‬ ‫ברכת אפרים שישב שבעה על פטירת רעייתו הרבנית תמר ע״ה‬ ‫ישנו ענין נוסף שצריך בו שיקול דעת עמוק מאד‪ ,‬כשרואים בחור מתנהג התנהגות‬ ‫בלתי הולמת באופן חד פעמי לחשוב היטב האם הגערה בו תביא לתועלת או‬ ‫‪+‬מאירימ_| ‪054-8487449‬‬ ‫‪^tp‬‬ ‫‪/v7‬‬ ‫<>*■‬ ‫שיש להעלים עין‪ ,‬וכמובן שהענין תלוי בפרטים ובפרטי פרטים‪ ,‬אך הכלל בזה‬ ‫להקדים מחשבה למעשה‪.‬‬ ‫‪ A‬י'׳‘׳‪■*,‬‬ ‫* ‪'3‬־‘ י‪,‬־‪1‬‬ ‫‪/> .‬י<‬ ‫בהזדמנות זו‪ ,‬יש גם להזכיר את התקנה שנתקנה בשנה שעברה בערים ב״ב‬ ‫‪T)*I1 Pil/yf‬‬ ‫‪7r‬‬ ‫^ ן י ‪ 7‬י ‪‘“ 1'£ -‬‬ ‫"׳‪-‬־־‪-‬י‬ ‫פ״ת ואלעד שלא להתעסק עם רישום לישיבות הקטנות עד ל״ג בעומר‪ ,‬וכפי‬ ‫‘‪1‬׳ע־׳'"■ ‪fir‬‬ ‫^‬ ‫? י * ״‬ ‫‪,j‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫ששמעתי הדבר הביא לתועלת גדולה מאד‪ ,‬וישנם ערים נוספות המעוניינות‬ ‫להצטרף להסדר חשוב זה וגם השנה יש לעמוד על כך בתוקף לתועלת הכלל‬ ‫!‪* pftr,‬׳‪/‬י‪.‬״׳׳‬ ‫והפרט‪.‬‬ ‫' ‪14J‬‬ ‫אנחנו עומדים לפני תקופת בחירות גורליות לתורה ולומדיה‪ ,‬וצריכים זכויות רבות‬ ‫‪>'? ■Mlfjf/‬ן ‪IjlnIjA‬‬ ‫שיתרבה כבוד שמים‪ ,‬ולכן נקראים בני הישיבות הקטנות אשר אינם שייכים לדבר‪,‬‬ ‫‪9 /‬‬ ‫להתחזק בתלמודם ברציפות ובשקיעות ולא לעסוק כלל בכל הנוגע לעניני הבחירות‪,‬‬ ‫(‪■!xu' <yj/" ■>!/‬‬ ‫ובזכות שקיעותם ועמלם בתורה נזכה לסיעתא דשמיא ולקדש שם שמים‪.‬‬ ‫י י ׳ י • ־ ־ ו ״ ־ ׳ י ־ ז י י ״ י ‪ k.g ilyon ot@ g m ail.com‬להקדשות ע״ג הגליון‪053-3145900 :‬‬ ‫‪IV‬‬ ‫‪------------------------------~ \ 1‬‬ ‫ממרן פוסק הדור‬ ‫דכי משה שטרנבוך שליפרא‬ ‫פרשת נח תשפ”ז‬ ‫זה מקום מחצבתו‪ ,‬בל יצפה לישועת ה' הרוחניות בזמן המיועד‪ .‬אז יבא רוח סערה‬ ‫סגול ה נפל א ה‬ ‫עוד יותר חזק‪ ,‬יזכיר אותו בקול סואן ברעש‪” -‬יהודי אתה ומי שמך לאיש‪ ,‬לך לך אל ארץ‬ ‫אשר לא ידעת״‪.‬‬ ‫״וי הי מ קץ ארבעי ם יו ם “‪ ( ,‬בר א שי ת ח' ו')‪.‬‬ ‫ועיי״ש במה שהאריך שכדי להינצל מהגויים בגלות צריך היהודי להרגיש עצמו תמיד כזר‬ ‫במספר ”ארבעים יום “ רצופין יש יסוד גדול‪ ,‬וקיבלנו שמי שיש לו ח״ו צרה בפרנסה או‬ ‫אצל הגויים‪ ,‬ואז הם לא יתעוררו נגדינו ברוח קנאה ושנאה‪ ,‬וכתב שם דברים מופלאים על‬ ‫בשידוכים או בבריאות וכדומה‪ ,‬ייכנס ארבעים יום רצופין לבית הכנסת יום יום ויאמר ספר‬ ‫יושבי גרמניה שמרגישים עצמם כגרמנים לכל דבר וחושבים שברלין היא ירושלים‪ ,‬ש״אז‬ ‫רביעי שהן פרקים צ‪-‬קז)‪ ,‬ויקדים ויאמר לפני תפילתו שהוא מנדב בל״נ לצדקה אפילו‬ ‫יבוא רוח סועה וסער‪ ,‬יעקור אותו מגזעו יניחהו לגוי מרחוק אשר לא למד לשונו״‪ ,‬וכפי‬ ‫פרוטה‪ ,‬וכשיגמור אמירת תהלים יאמר את בקשתו‪ ,‬ויוסיף שבל״נ כשיושיע לו הקב״ה יאמר‬ ‫שאכן היה בסוף שמגרמניה יצאה הרעה לעולם כולו‪ ,‬ודווקא מתוך גרמניה ששם חשבו‬ ‫כל ”נשמת כל חי״‪ ,‬וסיפרו לי מכמה אנשים ונשים שנושעו על ידי זה‪ .‬והסגולה היא באופן‬ ‫היהודים להידמות לגרמנים ולהתחבר אליהם‪ ,‬משם נדלק אש התבערה לכלות כל בית‬ ‫שכניסתו לבית הכנסת כשבא להתפלל תהא אך ורק להתפלל על דבר זה לבד‪ ,‬ולפני שיאמר‬ ‫ישראל במקומות מושבותיהם במלחמה האיומה רח״ל‪.‬‬ ‫תהלים יתן או יתנדב בפיו לצדקה‪ ,‬ולאחר שאמר את התהילים יתחייב בל״נ לומר נשמת‬ ‫לכשייוושע‪.‬‬ ‫תי קונו ש ל נח ב תי ב ה‬ ‫[ובשבת קודש שאי אפשר ליתן צדקה‪ ,‬יתחייב עכ״פ ליתן פרוטה לאחר השבת‪ ,‬וכשמתפלל‬ ‫על צרכים גשמיים לא יתפלל להדיא רק על צרכיו הגשמיים משום שאסור להתפלל על‬ ‫״וי א מר אלו קי ם לנ ח צא מן התיבה “‪ ( ,‬ח‪ ,‬ט “ ז)‪.‬‬ ‫צרכיו הגשמיים בשבת‪ ,‬אבל יכול להתפלל באופן כללי שהקב״ה ימלא לו כל צרכיו ובכלל‬ ‫זה גם פרנסה]‪.‬‬ ‫ראוי להבין מדוע הוצרך נח לציווי מיוחד לצאת מן התיבה‪ ,‬והרי לכאורה היה לו לצאת לבד‬ ‫מאחר שראה שכבר נגמר המבול ואין מים בעולם‪.‬‬ ‫ואם לא נענה יחזור ויתפלל‪ ,‬שלפעמים הקב״ה מעכב את הישועה כיון שרוצה לשמוע‬ ‫עוד תפילות‪ ,‬ודע עוד‪ ,‬דאף שפעמים רבות יש תועלת בסגולות שקבלנו מקדמונים‪ ,‬היינו‬ ‫אמנם באמת עצם ההימצאות בתוך תיבת נח היתה בתור ”עונש״ לנח‪ ,‬שהרי חייו של נח‬ ‫כשהמצב הוא רק בגדר ”פסק״ בשמים שמקורו בראש השנה ויוה״כ‪ ,‬ואז בתחינות וכ״ש‬ ‫בתיבה לא היו קלים כלל‪ ,‬וכמבואר ברש״י (ז'‪ ,‬כ״ג) שהיה גונח וכוהה דם מרוב טורח הבהמות‬ ‫בבכיות מבטלין הפסק ונהפך לטובה‪ ,‬וכן מועיל לצרף לזה מסגולות המקובלים‪ ,‬אבל‬ ‫והחיות‪ ,‬ובמדרש תנחומא (נ״ח ט) איתא ”כל אותן י״ב חודש לא טעם נח טעם שינה״‪ ,‬ומלבד‬ ‫לפעמים זהו בגדר ”גזירה״ ממרומים‪ ,‬ואת זאת קשה מאד לבטל וצריך להפך את מעשיו‬ ‫כל זאת‪ ,‬גם עצם הדבר לחיות עם בהמות וחיות ועופות במשך שנה תמימה יש בו סבל רב‬ ‫להיעשות כאיש אחר‪ ,‬וזהו כוונת הפייטן בעשרה הרוגי מלכות (במוסף יוה״כ) שביקשו תנה‬ ‫לאדח‪ ,‬לשמוע את קולותיהם ולסבול מצחנתם וכו'‪ ,‬וכל זה בוודאי היה בתור עונש לנח [וכפי‬ ‫לנו שלשה ימים שנדע אם ״נגזר״ הדבר ממרומים‪.‬‬ ‫שיבואר להלן בטעם הדבר שנענש]‪ ,‬ולכן הוצרך נח לרשות‬ ‫מלשכת הגזית‬ ‫מפורשת מהקב״ה שהוא יכול לצאת ‪ -‬להורות לו שכבר‬ ‫ביקור מרומם ומיוחד התקיים במהלך השבוע האחרון במעונו‬ ‫הנהגת ע ם י ש ר א ל בז מן הגלו ת‬ ‫נגמר זמן ריצוי עונשו‪.‬‬ ‫של מרן רבן של ישראל שליט״א‪ ,‬כאשר אל מעונו של מרן הגיע‬ ‫הגאון רבי יעקב דוד נאקש‪ ,‬רב קהילת ” כתר תורה״ במקסיקו‪,‬‬ ‫״ול א מצאה היונ ה מנו ח ל כף רגל ה “‪ ( ,‬ח‪ ,‬ט')‪.‬‬ ‫הקהילה התורנית הבולטת והמרכזית ביותר במדינה הלטינית‪.‬‬ ‫וטעם הדבר שנענש נח בעונש קשה כזה‪ ,‬נראה שזהו מידה‬ ‫כנגד מידה על מה שלא מסר נפשו להציל את בני דורו‪,‬‬ ‫במרכז השיחה המרתקת‪ ,‬שעסקה במצבה ש ל יהדות התפוצות‬ ‫” אילו מצאה היונה מנוח לכף רגלה לא הייתה חוזרת‪ ,‬וכן‬ ‫ובהתפתחות עולם התורה‪ ,‬עלה בין היתר נושא המהפך העצום‬ ‫דהנה בזוה״ק (פרשת נח ס״ז ע״ב) איתא שנח נתבע על‬ ‫'ישבה בגויים לא מצאה מנוח‘‪ ,‬אילו מצאו מנוח [בחיי‬ ‫של קירוב רחוקים והתחזקות יהודים ששבים למקורותיהם‪ ,‬הן‬ ‫שלא ביקש רחמים על בני דורו בשעה שאמר לו הקב״ה‬ ‫הגלות בין הגויים] לא היו חוזרים [להיגאל לבסוף]"‪.‬‬ ‫בארץ י שראל והן במקסיקו וברחבי העולם כולו‪.‬‬ ‫” קץ כל בשר בא לפני״‪ ,‬והיה לו להתפלל על בני דורו כמשה‬ ‫אולם רגע מכונן ומרגש במיוחד נרשם כאשר אחד הנוכחים‬ ‫רבינו שאמר (שמות ל״ב ל״ב) ”ואם אין מחני נא מספרך‬ ‫במפגש השתמש במהלך דבריו בביטוי השגור ” בעלי תשובה״‪.‬‬ ‫(בר"ר ל"ג ו‘)‬ ‫אשר כתבת״‪ ,‬ונראה שמטעם זה נגזר עליו לחיות רק עם‬ ‫ברגע ש שמע מרן רבינו שליט״א את המילים הללו‪ ,‬הוא נענה‬ ‫בני משפחתו בלבד בבדידות במשך י״ב חודש‪ ,‬כי כאשר‬ ‫מיד ובנחרצות גדולה‪:‬‬ ‫מבואר בדברי המדרש דבר נפלא‪ ,‬שדווקא אם לא יהיה לנו‬ ‫הרגיש את הטעם הרע של החיים שהיו לו בתיבה‪ ,‬הבין שאי‬ ‫”אצלי לא קיים התואר ’ בעלי תשובה'‪ ,‬כי בזה מחלקים אותם‬ ‫מנוח בכל זמן היותינו בגלות‪ ,‬והיינו שנזכור תמיד שאנחנו‬ ‫אפשר לו לאדם לחיות לבד רק עם בני משפחתו ולהתעלם‬ ‫לקטגוריה אחרת‪ .‬אצלי הם שווים לכולם! “‬ ‫עדיין בגלות‪ ,‬נזכה בסוף להיגאל מתוך שעינינו יהיו תלויות‬ ‫מכל בני העולם‪[ ,‬שהרי חיים כאלו אינם חיים כלל וכמו‬ ‫מרן שליט״א המשיך והביע את דעתו החד משמעית והתקיפה‬ ‫אל ה' תמיד לישועה‪ ,‬אבל אם עם ישראל ימצאו מנוח‬ ‫שנוכח בעצמו במשך י״ב חודש שסבל בהם ייסורים מחמת‬ ‫בנושא‪ ,‬כשהוא מבהיר את עומק ההשקפה הנדרשת כלפי מי‬ ‫בגלות‪ ,‬והיינו שיחשבו שהחיים בגלות הם חיים טובים ולא‬ ‫ששב לצור מחצבתו‪” :‬אני לא רוצה לשמוע את המילה ’ בעלי‬ ‫שהוצרך להתבודד מהעולם]‪ ,‬ובעל כרחו נזקק האדם‬ ‫חסר בהם דבר‪ ,‬לא יזכו בסוף להיגאל‪ ,‬כי מי שאינו תולה את‬ ‫תשובה'‪ ,‬אצלי אין תואר כזה‪ ,‬כי ברגע שהוא שב לתורה הוא כמונו‬ ‫להיות תלוי וקשור בעולם‪ ,‬ומזה הבין שאין לו לחשוב רק‬ ‫ממש “‪.‬‬ ‫עיניו בצפייה לישועת ה' אינו זוכה לישועת ה'‪ ,‬וא״כ נמצינו‬ ‫על עצמו בלבד אלא עליו לדאוג לכל העולם כולו ולהתפלל‬ ‫למדים‪ ,‬שהצרות שעוברים ישראל בגלות הוא לטובתינו כדי‬ ‫בדבריו המנומקים הסביר רבינו את הבעייתיות שבהדבקת‬ ‫על הצלתם‪.‬‬ ‫התוויות הללו‪ ” :‬כשמזכירים אותו בתואר ’ בעל תשובה' זו חוצפה‬ ‫שנזכור שאנחנו חיים בגלות ועדיין לא הגענו אלא המנוחה‬ ‫ועזות‪ ,‬כאילו הוא רחוק מאתנו‪ ,‬והאמת היא שהוא משלנו‬ ‫ואל הנחלה‪ ,‬ועי״ז נזכה בסוף להיגאל‪.‬‬ ‫ועוד נראה‪ ,‬שכיון שנח פגם במידת החסד שלא התחסד‬ ‫לגמרי‪ .‬ברגע שקוראים לזה ’ בעל תשובה'‪ ,‬מחלקים בין אנשים‬ ‫אלו ואחרים וזה לא טוב״‪.‬‬ ‫עם בני דורו להשיבם למוטב כל הצורך‪ ,‬לכן תיקון חטאו‬ ‫וכעי״ז כתב ה״משך חכמה״ בפרשת בחוקותי (ויקרא כ״ו‬ ‫היה שירבה במידת החסד‪ ,‬והכניסו הקב״ה לתיבה יחד‬ ‫הדברים המרגשים והנוקבים הידהדו בחדר‪ ,‬והותירו רושם עז‬ ‫מ״ד)‪ ,‬שכאשר עם ישראל יושבים בגלות כאזרחים קבועים‬ ‫על הנוכחים‪ ,‬המלמדים יותר מכל על גודל ההערכה והאהבה‬ ‫עם החיות והבהמות‪ ,‬ונתן לו תפקיד להיות מוקף כל היום‬ ‫במדינה יחד עם כל הגויים‪ ,‬ושוכחים שהם גרים ואינם‬ ‫שמעניקים גדולי הדור לכל יהודי שחוזר לאביו שבשמים‪ ,‬ללא‬ ‫במעשה חסד בהאכלת החיות והבהמות‪ ,‬וכיון שהדבר עלה‬ ‫מצפים לישועת ה'‪ ,‬מעורר עליהם הקב״ה את שנאת הגויים‬ ‫שום מחיצות ומדורות‪.‬‬ ‫לו בצער מרובה‪ ,‬תיקן בזה את חטאו‪.‬‬ ‫כדי שלא יתערבו בין הגויים‪ ,‬וכלשונו שם ”אם יחשוב כי‬ ‫^ ‪£ 0‬‬ ‫מערבות אריות‬ ‫מעשה רב‪-‬הנהגותמרזשליט״א‬ ‫בגלות ה'‪0‬קנדריי סקאאל' (פרק ב)‬ ‫) ™ ך ה ספר הנו ד ע'ג דו ל ב ק ר ב ך'‬ ‫( מ תו ך ס פר ' מ עונו ת א ריו ת'‪ ,‬ת שורר ח ל מ ח בר הר ב י ע ק ב פ רי ד כ ל שלי הפ א‬ ‫ו ת שו ח”ח ל מ ח בר ע ל ה סכ מ תו ל הב א ת‬ ‫ע ל ר שו תו ל הע תי ק הד ב רי ם ב מ סג ר ת זו ל תו ע ל ת הר בי ם)‬ ‫הד ב רי ם ל תו ע ל ת הר בי ם)‬ ‫הנה סיפור מופלא מתקופת ילדו תו‪ ,‬חצי ורונה ׳לפני הבר‬ ‫שנים לפני מעמד הנדר‪ ,‬מיום שנפקחו עיני הנפש של‬ ‫מצווה‪ ,‬מפיו של רבי משה עצמו‪:‬‬ ‫מוי של' ה ש טרנבוך לראות ול חוו ת עולם‪ ,‬היה אדי ש לעולם‬ ‫רו ח ה קוד ש‬ ‫בסוכות של שפת תרצ״ט שרר ב לונדון מחסור באתרוגי ם‪.‬‬ ‫שמחוץ לבית המדרש‪ .‬מאז המלמול הרא שון ניכרו בו סי מני‬ ‫האתרוגים ש היצעו למכירה בעיר נמכרו בתורת ' אינו‬ ‫טהרה‪ .‬בני משפחת רו מפלר‪ ,‬שגרו בשכנות למשפחת‬ ‫רזו־ רו׳ רגיל‪1‬לציואת ולבוא את הארק ו רג ל‬ ‫מו רכוב׳ן ואף הוחזקו כא ינו מ וו־ כב‪ ,‬אבל לא הייתה וודאו ת‬ ‫הייתה‬ ‫דבורה‬ ‫שהרבנית‬ ‫מעידי ם‪,‬‬ ‫ב לונדון‬ ‫שטרנבוך‬ ‫עסקין‪ .‬מי דז פעם בפעם הוא טס לאירופ ה‬ ‫שאינם מור כ ביי‪.‬‬ ‫מתרפקת על הטוהר הנדיר של בנה‪ ,‬וכבר בגיל שנתיים‬ ‫לצרכי סררסתו‪ .‬כשמגיע מר ש׳ י ד ר צו ת‬ ‫הייתה מכנה אותו בהתפעלות‪:‬‬ ‫החוור וב היו תו מתערק ב בנייני היבזז ס‬ ‫אתרוג אחד וי חיד הגיע ל לונדון יו אווי י שראל‪ ,‬מעו טר במל‬ ‫המעלוגח וני ה ווד אי בלתי מורכב‪ .‬המוני תו שבי לווודון‬ ‫"ילד שאוהב את ה'“‪.‬‬ ‫‪ -‬הו א מ שיל מעליו את הקובע והחליפה‪.‬‬ ‫וגובר ת‬ ‫ד ולכת‬ ‫באירופ ה‬ ‫האיטישמ יו ת‬ ‫עמדו בתור כיי־ יגוז ארוכה על מנת לקיים דרכו את המצווה‬ ‫כעבור ז מן הפכו סי מני הטהרה הללו לאהבה בתענוגי ם‪.‬‬ ‫ו מר ש׳ חושש מפח התנכלויותי על כן הוגי‬ ‫בשלמות‪ .‬וגם אנו רצי תי לצאת גורנו י די סובה‪ .‬והמתנתי‬ ‫מיום שהכיר צורת אות‪ ,‬ומיו ם שלמד לחבר או תיו ת להברות‪.‬‬ ‫משנה את חזו תו שלא י כירו עלב שי הווי‬ ‫בואן ומזו דו ר‪.‬‬ ‫ב אוויר ת היתמות שהשתרגה על המשפחה‪ ,‬היה משה‬ ‫בבוא‪.‬‬ ‫אבל אז עלתה בי מחשבה‪.‬‬ ‫שטרנבוך יו שב בבית המדרש הלונדוני גו מע דף אחר דן‪,1‬‬ ‫מסכת אחר מסכת‪ .‬כבר אז התלקח בו אותו צמא ש הגדיר‬ ‫כוווו שסני עדיין לפני בור מצווה‪ :‬בלי חתימת ז קן‪ ,‬אאלץ‬ ‫פעם אחת‪ ,‬בטרם יצא מר ש׳ ל אי רו פי‪ ,‬נכנס‬ ‫את ד מו תו‪ ,‬אותה סקרנות קדושה שליוו תה כל י מיו את‬ ‫להמתין ל סוף היוד‪ ,‬עד שא חרון תו שבי לונדוו יי טול‪ .‬כיווי‬ ‫‪ 1‬בבינו כ ^ להתברך מפיו בברכת‬ ‫הלה ווי‪:‬‬ ‫עמלו‪.‬‬ ‫שלמרות שקטן יכול לקנות את האתרוג‪ ,‬יאבל אינו יכול‬ ‫הדרך‪ .‬אמר לו רבינו‪ :‬״תזהר לא ל שנו ת‬ ‫בגיל שנפ ש הילד ניצתת ל שע שועי ם ו ספרי צבעוני ם‪ ,‬מצא‬ ‫להקנות‪ .‬ומכך‪ ,‬שאם אקנה וו!ת האתרוג ואטול‪ ,‬לא אוכל‬ ‫הלאוש באירופה ממה שאתה לו ב ב מאן״‪.‬‬ ‫מוי של' ה צבע ומתח ו שע שוע בחקירות וספקות הלכתיים‪.‬‬ ‫להקנות אותו ליהודל הבא‪ ,‬ואף תושב לונדוני ׳לא יוכל לברך‬ ‫עוונו‪ .‬הדרך ה ן חידה הייתה חהמפין עד סוף היום‪.‬‬ ‫הסקרנות העצומה לחכמה שתהפוך עם השנים לסימן‬ ‫מר יהי' עמד ופעם ונרג ש‪ ,‬מא ין יוד ע רביני‬ ‫ההיכר של תורתו וכ תביו ‪ -‬כבשה כבר אז את רו חו‪.‬‬ ‫מה לבו שו באירופה ומה מעשי ו ישכן’׳ אץ‬ ‫הבעיה הזו עוררה גבי מבוכה‪ .‬מפני שאח אמתין ׳ויי־ סופ ה וום‪,‬‬ ‫כבר לקראת היארצייט הרא שון לאבא החליט לערוך סיום‬ ‫זאת כי חם רווי הקדש שהופיעה בבית‬ ‫יפיה עלי להתענות עד שעות אחר הצהריים‪ ,‬משוח שאסור‬ ‫במסכת הוריו ת‪ .‬ו בניגוד לסיומי‪-‬מסכתות קודמים החליט‬ ‫מדרשת ו שרי רבינו ד א ה מפעמת מתוך‬ ‫לא כול לפםי־ קי ום מע ו ות עשה דאו ריותא‪ .‬ואע אתענה עד‬ ‫ל שנן אותה בבהירות ועמקות‪ .‬אלא שסמוך ליו ם היארצייט‬ ‫ליבו ה וווו ור ומ מנה עצה ותושיה לכל‬ ‫אחר חצות היום‪ ,‬אבטל ממ צווית שמחת החג‪.‬‬ ‫שמעה הרבנית דבורה על התכנית לסיים מסכת הוריו ת‪.‬‬ ‫דו ר שי ויי‪.‬‬ ‫ודעתה לא הייתה נוחה‪ .‬מסכת הוריות‪ ,‬אמרה לבנה‪ ,‬יון צרה‬ ‫מדיי‪ .‬חגר הנער חלציו והתיישב לל מוד ביו מיי ם שנו תרו‬ ‫לאחר שהתחבט משאלה‪ ,‬מחא פ תרון מבריק‪ .‬וז פ היה מן‬ ‫מסכת מכות בהיקף ועומק‪ ,‬עד שביו ם היארצייט היה בקיא‬ ‫הסתם פסק ה הלכי הרא שון שלו‪ ,‬יעו דו בון פגי‬ ‫בכל עמקיה ורבדי ה‪.‬‬ ‫עו ש ה ו ל א או מ ר‬ ‫ה חל טוי לי טול פבוקר בלי ברכה‪ ,‬מעחד האתרוגים הרגילים‬ ‫הרבף בקשות עזנ ה מתדפקות ליולי בי תו של‬ ‫שםיו מצדי ם בלונדון‪ ,‬שאמנםהגו בחזקת בלתי מורכב‪ ,‬אבל‬ ‫בבחרותי‪ ,‬מספר בנו של רבי משה הגאון רבי אפרים זל מן‪,‬‬ ‫מבינ ו‪ .‬אנ שיכ! רבים מצאו אצלו ויו וזן קשבת‬ ‫לני היתוב בו וודאות ש אינו מורכב‪ .‬ולפני חנטילה התחתי‬ ‫נסעתי ל לונדון לבקר את סבתא מרת דבור ה‪ .‬דקות ספורו ת‬ ‫ן‪';::‬ו‪:‬ץוכ^י‪:‬ןו־ו־נ‪:‬־ו־‪:‬נו ובעיותיה ם‪.‬‬ ‫שאם קינן א טול ר חר בך‪ ,‬רצוני לצאת י די חובת נטילת לולר‬ ‫לאחר שהגעתי לביתה‪ ,‬טרם הספקתי לפרק את המזווד ה‪,‬‬ ‫עכ שיו‪ .‬ו אלו אם א טול אחר ׳כ׳־ אתרוג אחר ואצא בו‪ ,‬חיני‬ ‫אני קולט שסבתא מסתכלת בי בקפידה‪ .‬אני מנסה לוזר־נאגר־ונן‬ ‫מערדי הפסח ים‪ .‬אחה‬ ‫ז הנ א ח ד‬ ‫היה‬ ‫אכוין שלא לצאת י די חובה בנטילת הבוקר‪ .‬אחר כך‪ ,‬אחר‬ ‫לאחר הנסיעה והטיסה‪ ,‬וסבתא עוקבת אחר ההתארגנות‬ ‫האברכים תינה את צערו במנו ו וכה אמר‬ ‫רצ הריוא‪ ,‬כ ש הציבור כולו סיים לברך זכי‪.‬׳ האתרוג המיוחס‬ ‫הנמרצת בחוסר שביעו ת רצון‪.‬‬ ‫‪ -‬״אני כה משתוקק לקמת מצות וי־ לליל‬ ‫מאאץ י שראל‪ ,‬נטל תי וווו האתרוז הארץ‪-‬ישראלי ובירכ תי‬ ‫פתאום קמה מכסאה‪ ,‬ונשאה את קולה‪:‬‬ ‫הסדר אך מד אעשח וא שמי מתנכדת‪ .‬היא‬ ‫לעליו‪( ,‬ו היי תי יכול לברך עליו‪ ,‬בגלל התנאי‪ .‬שכ שנטל תי את‬ ‫”מה אתה יו שב כך?! את אביך לא ראי תי מעולם מתבטל כך‪.‬‬ ‫טוענת שפרנס דינו דחוקה ־על כן מוטב‬ ‫האתרוג אחר צהריים‪ ,‬התברר למפאע שלא יצאתי י די חובה‬ ‫אפילו לא להרף עין! “‬ ‫שנסתפלן בכן צות מכונה״‪ .‬סיים! האב רך‬ ‫רר תרוו שנטל תי באוקא‪ ,‬גמכאן‪ ,‬שו א תרור הארץ‪-‬ישראלכ‬ ‫ו אז פתאום‪ ,‬לתדהמתי‪ ,‬החלה סבתא קוראת בעל פה וב קול‬ ‫באנחת צער‪.‬‬ ‫הוא היחיד שנטל תי ׳ויושם מ צוו ה)‪.‬‬ ‫גדול את העמוד הרא שון של מסכת מכות‪:‬‬ ‫רבינו שמע את הדברים אך לא אמר דבר‪.‬‬ ‫ומכוח התנאי הנ״ל התרתי לעצמי גם לאכול מיד לאחר‬ ‫"כיצד העדים נעשים זוממין‬ ‫שמע ושתק‪.‬‬ ‫נטילת האתרוג בבוקר‪ ,‬ולא לבטל מצות שמחת יום טוב‪.‬‬ ‫מעידין אנו באיש פלוני שהוא בן גרושה או בן חלוצה‪" --‬‬ ‫כיון שי סוד האיסור לאכול לפח שנוטלי ם לולב הוא שמא‬ ‫שורה אחר שורה‪ ,‬קטע אחר קטע‪...‬‬ ‫והנה בערב פסח נשמעה דפיקה על דלת‬ ‫ישכח לי טול‪ ,‬וכאן הגיע התנאי ופטר את החשש‪ .‬משום שאילו‬ ‫שאלתי אותה בתימהון‪:‬‬ ‫ביתו של האברך‪ .‬האברך לא האמין למראה‬ ‫הייתי שוכח‪ ,‬הייתי יוצא ידי חובה למפרע בנטילת האתרוג של‬ ‫עיניו ‪ -‬בפתח הבית עמד בנו של רבינו‬ ‫הבוקר‪ ,‬כפי שהתניתי‪.‬‬ ‫”גמרא את לומדת‪ ,‬סבתא? “‬ ‫ו בידו‪ ...‬ארגז מצות יד מ הודרות מתנת‬ ‫” אני לא לו מד ת גמרא “‪ ,‬אומרת סבתא‪ ” ,‬אבל אבא למד‪ .‬למד‬ ‫רבינו‪...‬‬ ‫פסק ההלכה הזה שחידש בגיל ‪ 21‬וחצי‪ ,‬עוד לפני שצימח‬ ‫גם ל מד! אוי‪ ,‬האט לגר גילרערנט! אביך צעק ו שינן ובכה וחי‬ ‫חתימת זקן‪ ,‬לימד גם על תעצומותיו הרוחניות‪ ,‬וגם על הנטיה‬ ‫את המסכת פעמים רבות כל כך‪ ,‬ובהתלהבות עצומה כל כך‪,‬‬ ‫יש שאומרי ם מעט ועו שי ם הרבה וי ש אף‬ ‫שהתפתחה בו עודו ילד לפסיקה מקורית של שאלות מורכבות‪.‬‬ ‫עם הבךען והשפתיים דול קו ת‪ ,‬עד שהמילים פל שו ו חדרו‬ ‫טובי ם יו תר שאינם אומרים דבר ועו שי ם‪.‬‬ ‫הפסק הזה היה למעשה הנחת‪-‬אבן‪-‬פינה לחיים עטורי פסיקות‬ ‫לי לעצמות! “‬ ‫מקוריות שהאירו פני תבל‪.‬‬ ‫&‬ ‫‪t iS c V .‬‬ ‫לתועלת הכלל ניתן ל שלוח עובדות והנהגות ממרן רבינו שליט״א‪ ,‬וכן להצטרף לר שי מ ת ה תפוצ ה‬ ‫לקבל ת העלון מידי שבו ע במייל ‪liam g@ 06050605hhh‬״‬ ‫בס״ד‬ ‫דרכי אורה‬ ‫נח תשפ״ז (‪) 151‬‬ ‫משולחנו של רבינו הגדול מרן ראש הישיבה הגאון רבי מאיר צבי ברגמן שליט״א‬ ‫׳בדורותיו׳‬ ‫ריו״ח ור״ל באלו מעשים מתגלית מעלתו של נח‪ ,‬ולד׳ ר״ל מעלתו מתגלית במעשים‬ ‫אלה תולדת נוח נוח איש ?‪!:‬ריק תמים היה בדיתיו (ו‪ ,‬ט)‬ ‫המעולים שעשה בפועל בתוך דורו הרשע‪ ,‬וכ״ש שאילו הי׳ בדור צדיקים היו מעשיו‬ ‫בפירש״י יש מרבותינו דורשים אותו לשבח כ״ש שאילו הי׳ בדור צדיקים הי׳ צדיק יותר‪,‬‬ ‫מעולים יותר‪ ,‬ואילו לריו״ח המעלה מתגלית במעשים שהי׳ נח עושה אילו חי בדורו‬ ‫ויש שדורשים אותו לגנאי לפי דורו הי׳ צדיק ואילו הי׳ בדורו של אברהם לא הי׳ נחשב‬ ‫של אברהם‪ ,‬אלא שתנאי דורו לא אפשרו לו להוציאם מן הכוח אל הפועל‪ .‬נמצא שאין‬ ‫לכלום עכ״ל‪ .‬ומקור הדברים בגמ׳ סנהדרין דק״ח א׳ ׳בדורותיו׳ רבי יוחנן אמר ’בדורותיו‬ ‫המחלוקת במדרגתו של נח‪ ,‬אלא באלו מעשים יש לראות את גילויה‪ ,‬במעשים שעשה‬ ‫‪ -‬ולא בדורות אחרים׳ וריש לקיש אמר ׳בדורותיו ‪ -‬כ״ש בדורות אחרים׳‪ .‬וצ״ע מנ״ל‬ ‫בפועל בתנאי דורו או במעשים שהי׳ עושה בתנאים נעלים יותר‪.‬‬ ‫לרש״י להרחיק לכת בלשון ר׳ יוחנן ולומר ׳לא היה נחשב לכלום׳‪ ,‬אחר שהתורה מעידה‬ ‫ויסוד הדברים‪ ,‬שאין מעלת האדם נמדדת לפי מעשיו בפועל בלבד‪ ,‬אלא אף לפי‬ ‫עליו ׳נח איש צדיק תמים׳‪.‬‬ ‫התביעה המוטלת עליו ותנאי החיים שבהם נדרש לעמוד‪ .‬משל למלך שציוה את עבדו‬ ‫ונראה דודאי לכו״ע אילו הי׳ נח בדורו של אברהם הי׳ מתעלה יותר‪ ,‬שהרי אף בדור רשע‬ ‫להביא ק׳ מטבעות והביא חמישים‪ ,‬אף שהביא חמישים לא קיים את ציווי המלך שהרי‬ ‫הי׳ צדיק תמים ופשיטא שלא היה ממעט בעבודתו בדור זכאי וצדיק‪ .‬אלא שנחלקו‬ ‫אין המעשה נמדד לעצמו אלא ביחס לתביעה שהוטלה על עושהו‪ .‬ומאידך גיסא‪ ,‬אין‬ ‫לדון אדם לפי מדרגתו של חברו בלי להכיר את כחותיו ותנאי חייו‪ ,‬ע״ד שאחז״ל אל‬ ‫תדין את חברך עד שתגיע למקומו‪ .‬מקומו של אדם כולל את מוצאו ותכונותיו‪ ,‬פרשות‬ ‫אמונה ובטחון ‪” -‬כי לא תשכח מפי זרעו ”‬ ‫־‬ ‫הדרכים שעמד בהן‪ ,‬מצבו הרפואי ויכולתו הגופנית עד שא״א להשוות שום ברי׳‬ ‫דברי רבינו שליט ”א בעת שמחת החג ומעמד הקבלת פני רבו ברגל במעונו‬ ‫לחברתה‪ .‬רק היודע את כל אלה ושוקל את מעשיו של כל אדם לפי מידתו‪ ,‬יכול לדון‬ ‫דין אמת‪ ,‬וכמאחז״ל עליונים למטה ותחתונים למעלה‪ ,‬וזהו ״עולם ברור״ דאי׳ בגמ׳‪.‬‬ ‫״מורי ורבותי‪ ,‬אנחנו נמצאים בחג הסוכות‪ ,‬בצילא דמהימנותא‪ .‬וזמן זה הוא‬ ‫וכ״נ ללמוד במ״ש האריז״ל בשער הגלגולים (הקדמה לח)‪ :‬דע לך‪ ,‬כי אין גדולת הנפש‬ ‫מסוגל לחיזוק באמונה שהקב״ה מנהיג את הטבע‪ ,‬חיזוק לאמונה וביטחון‬ ‫תלויה כפי מעשה האדם‪ ,‬רק כפי הזמן והדור ההוא‪ .‬כי מעשה קטן מאד בדור הזה שקול‬ ‫בהשגחה פרטית‪.‬‬ ‫בכמה מצות גדולות שבדורות אחרים‪ ,‬כי בדורות אלו הקליפה גוברת מאד מאד לאין‬ ‫וזה טעם המצוה ״למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל״‪,‬‬ ‫קץ מש״כ בדורות ראשונים‪ ,‬ואילו הייתי בדורות הראשונים‪ ,‬היו מעשי וחכמתי נפלאים‬ ‫שהקב״ה עשה לנו נס תמידי כל הארבעים שנה במדבר‪ ,‬שהיו לנו את הענני כבוד‬ ‫מכמה צדיקים הראשונים‪ ,‬ושחז״ל על נח תמים היה בדורותיו ואילו הי׳ בדורות צדיקים‬ ‫להגן עלינו מהשרב והשמש‪.‬‬ ‫הי׳ יותר צדיק וכו׳ עי״ש‪ ,‬הרי שמעלת הנפש נמדדת אף לפי הזמן והדור שבהם נעשו‬ ‫ולכן נצטווינו לצאת מדירת קבע ולעבור לדירת עראי‪ ,‬כדי להשריש בקרבנו בכל‬ ‫המעשים‪ ,‬ואין לדון את האדם במנותק מן התנאים שבהם פעל‪.‬‬ ‫שנה שאנו יושבים תמיד על שולחנו של מקום‪ ,‬בבית של הקב״ה‪.‬‬ ‫ובזה נבין דברי המד׳‪( /‬ב״ר לט‪ ,‬מד׳ רות ח) במשל המלך שנפלה מרגלית מעל ראשו‪.‬‬ ‫הנה בכל התקופה האחרונה אנו זוכים לראות ניסים גלויים‪ ,‬כשמכל צד וצד קמים‬ ‫צבר המלך את העפר והביא מכברות‪ ,‬וכיבר את הא׳ ולא מצאה‪ ,‬ואת הב׳ ולא מצאה‪,‬‬ ‫עלינו להשמידנו והקב״ה עושה איתנו ניסים גלויים‪ .‬ורואים בחוש איך שהקב״ה‬ ‫עד שבשלישית מצאה‪ .‬אמר המלך מצאתי את מרגליתי‪ .‬כך אמר הקב״ה לאברהם‪:‬‬ ‫מסוכך עלינו‪ ,‬ושומר עלינו בהשגחה מיוחדת‪.‬‬ ‫'לך לך׳ אתה הייתי מצפה‪ .‬מה צורך הי״ל לייחס שם ארפכשד שלח עבר נחור ותרח‪,‬‬ ‫אלא בשבילך שנא׳ ומצאת את לבבו נאמן לפניך‪ .‬וכן בדוד‪ :‬מה צורך הי״ל לייחס פרץ‬ ‫רק אתמול ראינו כזה נס גדול שהיה עם המטוס‪ ,‬שזה יכול היה להסתיים באסון‬ ‫חצרון רם עמינדב נחשון שלמון בועז עובד וישי‪ ,‬אלא בשבילך שנא׳ מצאתי דוד עבדי‬ ‫גדול ח״ו‪ .‬הרי זה נורא נוראות איך שרואים את יד ה׳‪.‬‬ ‫ע״כ‪ .‬והדברים מפליאים‪ ,‬וכי שם ועבר אבות העולם ומעמידי התורה‪ ,‬נחשון בן עמינדב‬ ‫מורי ורבותי‪ ,‬אנחנו כבר נמצאים תקופה ארוכה במצב של מלחמה על עולם‬ ‫שקפץ ראשון לים‪ ,‬בועז גדול הדור וישי שעליו אמרו חז״ל שמת בעטיו של נחש‪ ,‬אינם‬ ‫התורה‪ ,‬על השלימות של עולם התורה‪ .‬שנדע שזו המלחמה האמיתית‪ ,‬מה שיש‬ ‫אלא ציבור עפר שבתוכו נמצאה המרגלית? ולמה נמעיט כ״כ בערכם מפני מעלתם של‬ ‫כאלו שרוצים להחריב את כלל ישראל ח״ו‪.‬‬ ‫אברהם ודוד‪ .‬ולהנ״ל י״ל שאין כל הדורות חסרי ערך מצד עצמם‪ ,‬אלא שביחס לתכלית‬ ‫ב״ה הבחורים והאברכים‪ ,‬עומדים בזה באופן מיוחד‪ ,‬ומוסרים על זה את נפש‬ ‫שאליה מכוון המהלך הם נידונים גם מצד תפקידם בהבאתה לידי גילוי‪.‬‬ ‫כמו שנפסק בהלכה‪ .‬ואני יכול להגיד‪ ,‬שהלוואי שגם אני אזכה להיות בחלקם‬ ‫ובאמת יל״ד בלשון המד׳ הנז׳‪ ,‬שהתחיל בשם וארפכשד וכו׳ ולא משת ואנוש ושאר‬ ‫של מוסרי הנפש‪.‬‬ ‫הדורות שקדמו לנח‪ ,‬והנה גם נח עצמו לא נזכר שם‪ .‬ואכן לשון המשנה באבות (ה‪ ,‬ב)‬ ‫ועכשיו מגיע זמן שכולם עסוקים בפוליטיקה‪ .‬כולם מדברים מי יהיה בראש?‬ ‫׳עשרה דורות מאדם עד נח‪ ,‬ועשרה דורות מנח עד אברהם׳‪ .‬וגם שם יל״ד כיון שנכלל‬ ‫אנחנו צריכים לדעת‪ ,‬שאין זה מתפקידנו‪ .‬אנחנו צריכים רק לשבת וללמוד תורה‪.‬‬ ‫נח בעשרת הדורות הראשונים ואח״כ מתחיל למנות משם‪ ,‬א״כ למה אמרו ׳עשרה‬ ‫לעשות מה שצריך‪ ,‬אבל העיקר זה לשבת וללמוד‪.‬‬ ‫דורות מנח ועד אברהם׳‪ .‬ומכ״ז מבואר מעמדו המיוחד של נח שנטל שכר עשרת‬ ‫אנחנו מאמינים בני מאמינים‪ ,‬בהבטחה הנצחית ״כי לא תשכח מפי זרעו״‪ .‬וזה לא‬ ‫הדורות הראשונים כמ״ש באדר״נ‪ ,‬וגם שימש נקודת ייחוס לעשרת הדורות שאח״כ עד‬ ‫תלוי באף אחד‪ .‬התורה הקדושה תנצח‪.‬‬ ‫אברהם‪ .‬אבל הוא עומד בפני עצמו‪ .‬אין הכרח שמעלת שם ועבר פחותה ממעלתו של‬ ‫אנחנו יושבים בערב הושענא רבא‪ ,‬שזה זמן החיתום‪ ,‬הקב״ה יעזור שכל אחד‬ ‫נח‪ ,‬ויתכן שהיו גדולים ממנו‪ ,‬ומ״מ יש להבחין בין מעלת האדם שנבחנת מצד עצמה‬ ‫יזכה ל״פתקא טבא״ וננצל כולנו מכל הגזירות הנוראות‪ .‬ונזכה לביאת משיח‬ ‫במקומו ובדורו‪ ,‬למעלתו ביחס לתכלית שאליה מכוון המהלך‪.‬‬ ‫במהרה בימינו אמן״‪.‬‬ ‫ות״ל שמצאתי הדברים כמעט להדיא בתנחומא וישב‪ :‬משל למלך שהיתה לו מרגלית‬ ‫מושלכת בתוך העפר ובתוך הצרורות‪ ,‬הוצרך המלך לפשפש בעפר ובצרורות להוציא‬ ‫המרגלית מתוכן‪ .‬כשהגיע המלך למרגלית הניח את העפר ואת הצרורות ונתעסק‬ ‫במרגלית‪ .‬כך נתעסק הקב״ה בדורות לשעבר וכללן ומניחן‪ :‬אדם שת אנוש‪ ,‬קינן‬ ‫מהללאל ירד וגו׳‪ ,‬וכן בי׳ דורות השניים‪ :‬שם ארפכשד שלח וגו׳‪ ,‬והתינוק נוטל את‬ ‫הספר וקורא י׳ דורות מאדם עד נח בב״א‪ ,‬כשהגיע להי׳ דורות שמנח ועד אברהם כמו‬ ‫כן קוראם בב״א‪ ,‬כשהגיע למרגליות אברהם יצחק ויעקב התחיל מתעסק עי״ש‪ .‬הרי‬ ‫שחלוקים הדורות לב׳ קבוצות של עשרה דורות‪ ,‬מאדם ועד נח ומנח ועד אברהם‪ ,‬כל‬ ‫אחת מהן קורא התינוק ׳בבת אחת׳‪ ,‬עד שמגיע לאברהם יצחק ויעקב שהם המרגליות‪,‬‬ ‫ומתחיל להתעסק בהם‪ .‬ולכאו׳ אם כל הדורות שקדמו לאברהם אינם אלא עפר‬ ‫וצרורות ביחס למרגלית‪ ,‬למה לא כוללם כא׳ מאדם ועד אברהם‪.‬‬ ‫ונראה שהמפתח הוא במעמדו של נח שמסיים את י׳ הדורות הראשונים וג״כ פותח את‬ ‫המהלך שמוליך לאברהם‪ .‬בדורו הי׳ נח המרגלית שעל ידו ניצל העולם ונבנה מחדש‪,‬‬ ‫והוא האיש הראוי לאותה שעה ולתפקידה‪ ,‬אלא שאי״ז תכלית המהלך כולו‪ ,‬כי שימור‬ ‫הבריאה והעמדתה הי׳ כדי שתגיע לתכליתה באברהם יצחק ויעקב ובנין עם ישראל‪,‬‬ ‫עמוד ו‬ ‫את הבריאה ולהכשירה לתכליתה‪ ,‬לבין מי שמגלה את תכליתה‪.‬‬ ‫וביחס לתכלית זו נח עצמו ג״כ נכלל בעפר ובצרורות שביניהם נמצאה המרגלית‪ .‬אין‬ ‫הדבר גורע ממעלתו של נח מצד עצמו‪ ,‬אלא מגלה את ההבדל בין מי שתפקידו לשמר‬ ‫׳מאמר׳ מגן עדן‬ ‫מרורין כזית בידו של הקב״ה‪ ,‬ולא מתוקין כדבש בידי בשר ודם׳‪ .‬נמצא שהעלה לא היה‬ ‫ותבא אליו הימה לעת ערב והנה עלה זית טור בפיה וגוי (ח‪ ,‬י ”א)‬ ‫עיקר המתנה‪ ,‬אלא המאמר שנשאה היונה בפיה‪.‬‬ ‫בגמ׳ עירובין די״ח ב׳ אמרה היונה לפני הקב״ה‪ ,‬רבש״ע‪ ,‬יהיו מזונותי מרורין כזית‬ ‫אכן‪ ,‬בגן עדן היו פירות משובחים ובשמים יקרים‪ ,‬ואף פרי הזית משובח מן העלה‪ .‬אולם‬ ‫ומסורין בידך‪ ,‬ואל יהיו מתוקין כדבש ותלויין ביד בשר ודם‪.‬‬ ‫היונה הביאה לנח מתנה יקרה מהם‪ :‬השקפת חיים של ביטחון בה׳‪ ,‬שאין ערך לשפע‬ ‫לפי פשוטם של דברי הגמ׳‪ ,‬העלה לא נלקח עבור נח‪ ,‬אלא היה בפיה של היונה כששבה‬ ‫ולמתיקות הכרוכים בתלות בבשר ודם‪ .‬וכדברי המהרש״א‪ ,‬שהעלה מר והפרי מתוק‪,‬‬ ‫אל התיבה‪ .‬אולם במד״ר שהביא הרמב״ן נאמר שנפתחו לפני היונה שערי גן עדן‪ ,‬ומשם‬ ‫ובכך רמזה היונה שעל האדם להסתפק במועט הבא מידו של הקב״ה ולא לרדוף אחר‬ ‫הביאה את עלה הזית‪ .‬והקשה רבי אבהו‪ ,‬מדוע לא הביאה דבר משובח יותר כגון קינמון‬ ‫המותר הבא מידי בשר ודם‪ ,‬וכמאחז״ל עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות‪ .‬וכ״פ‬ ‫או פלסמון? ותירץ‪ ,‬שבכך נרמז היסוד שאמרה היונה‪ :‬׳מוטב מר מזה ולא מתוק מתחת‬ ‫הרמב״ם (פ״י ממתנות עניים הי״ח) לעולם ידחוק אדם עצמו ויתגלגל בצער ואל יצטרך‬ ‫ידיך׳‪.‬‬ ‫לבריות‪ ,‬ועליו ועל כיוצ״ב נא׳ ברוך הגבר אשר יבטח בשם‪.‬‬ ‫ונראה שעומק כוונתו‪ ,‬שאכן הביאה היונה את הדבר המשובח ביותר‪ ,‬שכן לא את העלה‬ ‫היונה פתחה לנח צוהר לגן עדן‪ ,‬אך לא הביאה משם את מתיקות פירותיו אלא את‬ ‫לבדו הביאה מגן עדן‪ ,‬אלא גם מוסר נעלה שנולד באווירת גן עדן עצמה‪ :‬מוטב להסתפק‬ ‫הלקח הטמון בעלה המר‪ .‬טוב המעט הבא מידו של הקב״ה מן השפע המתוק התלוי‬ ‫במועט הבא מידו של הקב״ה אף אם מר הוא כזית‪ ,‬מלהתענג על שפע מתוק התלוי‬ ‫בבשר ודם‪.‬‬ ‫בבשר ודם‪ .‬זהו שפי׳ רש״י על ׳בפיה׳ שהוא לשון מאמר‪ .‬היונה אמרה‪ :‬׳יהיו מזונותי‬ ‫נתאמץ במצוה‬ ‫יחד לאסוף צדקה ובאו לבית אשה פלונית ולא מצאוה‪ ,‬ואח״כ אשת הגאון הבחינה בה‬ ‫ויקח שם ויפת את השמלה (ט‪ ,‬כ”ג)‬ ‫בצדו השני של הרחוב ותורה עליה באצבעה‪ ,‬והלכו אלי׳ לקבל תרומה לצדקה‪ .‬ואמרה‬ ‫פירש״י‪ :‬אין כתיב כאן ׳ויקחו׳ אלא ׳ויקח׳‪ ,‬לימד על שם שנתאמץ במצוה יותר מיפת‬ ‫לה הנפטרת‪ :‬דעי לך‪ ,‬שאותה הנתינה נזקפת בשמים לזכות שתינו בשוה ככל המעשים‬ ‫ע״כ‪ .‬מבואר מדבריו‪ ,‬שאף שיפת הי׳ שותף למעשה המצוה‪ ,‬לא הי׳ חלקו כחלקו של‬ ‫שעשינו יחד‪ ,‬אולם לזכותך נרשם דבר נוסף‪ ,‬והוא עצם ההוראה באצבע לכך שאותה‬ ‫שם שנתאמץ במצוה יותר ממנו‪ .‬לפיכך תלתה התורה את עיקר הלקיחה בשם‪ ,‬ונאמר‬ ‫אשה נמצאת שם‪ .‬ע״כ כפי ששמעתי ממור״ח מרן זצוק״ל‪.‬‬ ‫׳ויקח שם׳ ולא ׳ויקחו׳‪ ,‬אף שבסיום הפסוק נזכרו שניהם‪ .‬הרי שהתאמצותו של שם‬ ‫ות״ל מצאתי לכך יסוד נפלא בדברי חז״ל במד״ר (ויחי) עה״פ ׳ויבואו עד גורן האטד׳‪,‬‬ ‫העניקה לו מעלה מיוחדת במצוה‪.‬‬ ‫א״ר יהודה בר שלום‪ :‬הראו באצבע ואמרו ׳אבל כבד זה למצרים׳ והרי דברים ק״ו‪ ,‬ומה‬ ‫מכאן ילמד האדם שלא להסתפק בעצם קיום המצוה‪ ,‬אלא להוסיף בה יגיעה‬ ‫אלו שלא הלכו לא בידיהם ולא ברגליהם‪ ,‬אלא ע״י שהראו באצבע ניצולו מן הפורענות‪,‬‬ ‫והשתדלות‪ .‬אי״ז תוספת צדדית למעשה המצוה‪ ,‬אלא מעלה בפני עצמה‪ ,‬הנזקפת‬ ‫ישראל שעושין חסד עם גדוליהם ועם קטניהם בידיהם וברגליהם עאכו״כ ע״כ‪ ,‬הרי‬ ‫לזכותו של המתאמץ‪ .‬ושמעתי מפי מו״ח רבינו הגדול ראש הישיבה זצ״ל‪ ,‬בשם מרן‬ ‫שאף הוראה באצבע‪ ,‬פעולה קטנה המסייעת למעשה החסד‪ ,‬יש בה זכות בפ״ע‪ ,‬ומכאן‬ ‫הגרי״ז מבריסק זצוק״ל‪ ,‬שהי׳ מקובל בבית אבותיו עד רבינו הגר״ח מוולוז׳ין זצ״ל‪,‬‬ ‫נלמד עד כמה יקרה לפני הקב״ה כל תוספת של השתדלות במצוה‪ .‬לא רק גוף המעשה‬ ‫שאשת הגאון מוילנא זצ״ל היתה גבאית צדקה יחד עם אשה נוספת מנשות וילנא‪,‬‬ ‫נזקף לזכות האדם‪ ,‬אלא אף הפעולה הקטנה המסייעת לו‪ .‬זהו עומק דברי רש״י על שם‬ ‫ושתיהם תקעו כף ביניהן‪ ,‬שמי שתסתלק ראשונה מן העולם תבוא אל חברתה בחלום‬ ‫שנתאמץ במצוה יותר מיפת‪ ,‬כי ההתאמצות אינה רק הדרך לקיום המצוה‪ ,‬אלא היא‬ ‫ותספר לה מה נעשה עמה בעולם העליון‪ .‬לימים נפטרה אותה אשה ובאה אל חברתה‬ ‫עצמה חלק ממעלתה‪.‬‬ ‫בחלום‪ ,‬וא״ל כי מן השמים אין מרשים לגלות דבר ממה שנעשה שם‪ ,‬אלא כיון‬ ‫שנתחייבתי לך בתקיעת כף‪ ,‬ניתנה לי רשות לספר מעשה א׳ בלבד‪ .‬והזכירה לה שהלכו‬ ‫‪j f‬‬ ‫"כי יצ פנני ב ס כ" | מק‪ 1‬למ‪1‬ס של א' התלמידים‬ ‫ילד ממתין בסבלנות לרגע שלו‪ ,‬נכנס ומקבל את ברכתו של רבינו שליטייא‪.‬‬ ‫יש רגעים שנדמה כי העולם עצר ושינה את פניו‪ .‬כך בשעת הכניסה לסוכה‬ ‫עוד י הודי נכנס ו עוד י הודי יוצ א‪ .‬בתוך התנועה הזאת מורגש קשר מיו חד‬ ‫בליל ט"ו ת שרי‪ .‬מביטים סביב‪ ,‬ואותם הבתים והחצרות שהכרנו מ ת מיד‪,‬‬ ‫בין רבינו לבין הציבור‪ ,‬תנועת נפש מלב אל לב‪.‬‬ ‫נראים כ"כ שוני ם מ ת מיד‪ .‬לא עברנו למקום אחר‪ ,‬ובכל ז א ת במשך שבעה‬ ‫וי ש גם רגעים של שקט‪ .‬רבינו שליט״א יו שב ואומר‬ ‫ימים נפתחת בפנינו דל ת לעולם שבו החיים עצמם‬ ‫ץ פרקי תהלים‪ ,‬ו מ סביב ממשיכים האנשים לנו ע‪,‬‬ ‫מקבלים גוון אחר‪.‬‬ ‫להיכנס ולצא ת‪ ,‬לדבר ול המתין‪ .‬אבל בתוך כל‬ ‫זהו עניינו של ה"צילא ד מ הימנו תא"‪ .‬לא רק צל המגן‬ ‫ההמולה נשמע קול מז מורי התהלים‪ ,‬והכל מתכנס‬ ‫מן השרב והשמש‪ ,‬אלא צל שמכניס או תנו למרחב‬ ‫לנקודה אתת‪ .‬ברגע כזה אין צורך להסביר מהו‬ ‫שבו אפ שר לראו ת את החיים באור אחר‪ .‬האדם‬ ‫" ציל א דמ הימנו תא"‪ .‬די להביט‪ .‬כאן הדברים אינם‬ ‫יוצא מבית הקבע ונכנס לדיר ת ער אי‪ ,‬ולהפתעתו‬ ‫נשארים ר עיונו ת‪ ,‬הם נראים בפועל‪.‬‬ ‫הוא מגלה שם תחושה עמוקה יו תר של בי ת‪.‬‬ ‫ודוו ק א משום כך‪ ,‬כשהחג מתחיל להסתיים‪,‬‬ ‫ובמחיצת רבינו שליט״א התחושה הזאת מקבלת‬ ‫מתחדדת השאלה‪ :‬מה אנחנו נושאים איתנו‬ ‫משמעות מיו חד ת‪ .‬כאן בתוך הסוכה‪ ,‬מפעמת‬ ‫ממחיצת רבינו שלי טי א? הרי המראות הללו‬ ‫ההכרה כי תורה ותפיל ה‪ ,‬אמונה ושמחה אינן‬ ‫מבקשים להיכנס אי תנו אל החיים‪ .‬ומה ניקח?‬ ‫ענייני ם נפרדי ם‪ ,‬אלא מסכת אחת של חיים שהן‬ ‫את היסודות הפשוטים שראינו במוחש‪ :‬שהתורה‬ ‫עצם מציאותם‪.‬‬ ‫היא כל מציאותו של אדם‪ ,‬שהתפילה היא עמיד תו‬ ‫חדר תל מודו של מרן שליט״א מלא מתפללים‬ ‫לפני קונו‪ ,‬שהשמחה צומחת מתוך קרבת אלוקי ם‪,‬‬ ‫עטופי ם בטלי תו ת צ חורות‪ ,‬ארבעת המינים בידי ה ם‪,‬‬ ‫ושקשר של רב ו תל מיד הוא מהלך שבו התורה‬ ‫קול ההלל הולך ומ תגבר‪ ,‬ונענועי ההושענא הופכות‬ ‫עוברת דרך הלב‪.‬‬ ‫את הבית לתנועה אחת גדולה של תפילה ושמחה‪.‬‬ ‫זא ת ניטול אל ימי החול‪ ,‬אל הבית והרחוב‪ ,‬אל סדר‬ ‫בתווך עומד רבינו שליט״ א‪ ,‬והתפילה מקבלת עומק‬ ‫היום והעיסוקים הקטנים‪ .‬נכניס משהו מן החיים‬ ‫אחר של תורה ודב קו ת‪.‬‬ ‫שר אינו‪ :‬לל מוד עם יו תר בהירות‪ ,‬להתפלל ביתר‬ ‫ואחר כך הסוכה‪ .‬קטנה יחסית למספר האנשים‬ ‫י שוב הדעת‪ ,‬לשמוח במה שיש בו קדוש ה‪ ,‬ולבקש‬ ‫העוברים בה‪ ,‬אבל דומה שאינה קטנה כלל‪ .‬ספרים‬ ‫שגם החיים הרגילים יקבלו משהו מן האור שדלינו‬ ‫פתוחים‪ ,‬דברי תורה‪ ,‬שי חו ת‪ ,‬ברכות ושיר ה‪ .‬גדולי‬ ‫במחיצת רבים שליט״א‪.‬‬ ‫תורה ו מרביצי תורה עוברי ם בסוכה‪ ,‬יהודים מכל‬ ‫הסוכה התקפלה‪ ,‬החג עבר‪ ,‬והרחובות חזרו למראה הרגיל שלהם‪ .‬אבל אנו‬ ‫גווני עולם התורה נכנסים להקביל פני ר בינו‪ ,‬ילדי ם ממתינים לברכה‬ ‫זכינו לקבל שאיפה שנכנסת אי תנו אל הבית‪ ,‬אל הרחוב ואל ימי החול‪,‬‬ ‫ולרגע נדמה שהסוכה הקטנה נעשתה מקום המכיל עולם שלם‪ :‬תורה‬ ‫לחיות "ב ציל א דמ הימנותא" גם כשהסוכה כבר איננה‪.‬‬ ‫מסורת וקשר חי בין רב ל תל מיד‪.‬‬ ‫‪"Hl‬‬ ‫‪J F‬‬ ‫יו״ל על ידי מערכת ״דרכי אורה״ | להנצחות ולקבלת העלון במייל ניתן לפנות לדוא״ל‪62112dw@gmail.com :‬‬ ‫עמוד ‪2‬‬ ‫פרשת נח תשפ״ז | גליון ‪ | 101‬שנה ג׳‬ ‫ל‪£1‬‬ ‫‪041‬‬ ‫‪041‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪£0‬‬ ‫‪f t‬‬ ‫‪Pw‬‬ ‫(‪0,4‬‬ ‫‪JteP‬‬ ‫‪f t‬‬ ‫ממרן ראש לראשי הישיבות רבינו הגרב״ד פוברסקי שליט״א‬ ‫‪l'- 0‬‬ ‫‪£‬‬ ‫‪t i 'r‬‬ ‫‪f t‬‬ ‫‪0 4‬‬ ‫‪kP‬‬ ‫‪fj‬‬ ‫צדיק בדורותיו‬ ‫ביתו ש ל איוב ‪ -‬עולם‬ ‫(‪0,4‬‬ ‫‪ft‬‬ ‫אלה תולדת נח נח איש ??;ליק תמים היה בדרתיו וגו'‪( .‬שם)‬ ‫בדורותיו ‪ -‬יש מרבותינו דורשים אותו לשבח‪ ,‬כל שכן שאלו היה בדור צדיקים‬ ‫?אליה תולדת נח נח איש ??‪:‬ליק תמים היה בדרתיו ?את האלקים התהלך נח‪.‬‬ ‫(ו׳ טי)‬ ‫לן!‪k‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪■O‬‬ ‫‪041‬‬ ‫היה צדיק יותר‪ ,‬ויש שדורשים אותו לגנאי‪ ,‬לפי דורו היה צדיק‪ ,‬ואלו היה בדורו‬ ‫של אברהם לא היה נחשב לכלום (רש"י)‬ ‫ובתנחומא (סימן הי) איתא‪:‬‬ ‫ג' פעמים [נח] בפסוק למה‪ ,‬זה אחד משלשה שראו ג' עולמות‪ ,‬נח‪ ,‬ודניאל‪ ,‬ואיוב‪.‬‬ ‫‪1i‬‬ ‫‪-O‬‬ ‫‪f t‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫עיין מה שנתבאר בבד קודש מהדו״ב‪ ,‬ויש לעיין מדוע לא היה נחשב לכלום‪,‬‬ ‫ואמנם אברהם גדול ממנו הרבה‪ ,‬אבל מדוע הוא טעם שלא יהא נחשב לכלום‪.‬‬ ‫נח ראה עולם בישובו‪ ,‬וראהו בחרבנו‪ ,‬וחזר וראהו בישובו‪ .‬דניאל ראה בנין בית‬ ‫ראשון‪ ,‬וראהו חרב‪ ,‬וחזר וראהו בנוי בבנין בית שני‪ .‬איוב ראה בנין ביתו‪ ,‬וחרבנו‪,‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪ft‬‬ ‫&‬ ‫‪■O‬‬ ‫ונראה בזה דנח היה מרוצה ממצבו ולא ביקש להתעלות עוד‪ ,‬ונתבאר במקום‬ ‫וחזר וראה בישובו;‬ ‫אחר (פרשת וירא להלן כ״ב י״ב) מה דכתיב במשלי (ט״ו כ״ד) ארח חיים‬ ‫וצריך ביאור מה ענין איוב לכאן‪ ,‬דבשלמא נח ודניאל שייך לומר שראו בנין‬ ‫‪041‬‬ ‫למעלה למשכיל למען סור מ?אול מטה‪ ,‬דככל שהאדם מתעלה רואה הוא‬ ‫את מצבו אתמול כשאול מטה‪ ,‬יעו״ש‪ ,‬ונמצא אם כן דאברהם כשהוא מביט‬ ‫וחורבן ובנין‪ ,‬נח ראה העולם בנוי וחרב וחוזר ונבנה‪ ,‬וכן דניאל ראה בית‬ ‫המקדש‪ ,‬אבל באיוב קאי על ביתו הפרטי‪ ,‬ומה זה שייך למה שראו נח ודניאל‪,‬‬ ‫‪is‬‬ ‫(‪0,4‬‬ ‫על דרגתו של נח רואהו כשאול‪ ,‬דכלפי אברהם דרגה זו שנמצא בה נח היא‬ ‫כשאול‪ ,‬וזה סיבה שלא יהא נחשב לכלום אצלו [ואין הכוונה שנח עצמו לא‬ ‫וגם מסתמא כמה אנשים יש שחרב ביתם מחמת שריפה וחזרו ובנאוהו‪.‬‬ ‫ומבואר מזה שהחשיבו חז״ל את ביתו של איוב כעולם‪ ,‬ולא כבית של אדם‬ ‫&‬ ‫‪V O‬‬ ‫נחשב כלום במה שהשיג‪ ,‬אלא שדרגתו כלפי אברהם היא כלום]‪.‬‬ ‫פרטי‪ ,‬דיש שזוכים שיהיה ביתם כעולם‪ ,‬וכשחרב הרי זה חורבן העולם‪ ,‬ושייך‬ ‫‪f t‬‬ ‫ויש להוסיף עוד דידוע מה שהתריעו בעלי המוסר דאין מצב של עומד באדם‪,‬‬ ‫לומר עליו שראה העולם בישובו ובחורבנו וחזר וראהו בישובו‪.‬‬ ‫‪'%‬‬ ‫‪041‬‬ ‫וכל שאינו מתעלה ממילא הוא יורד‪ ,‬וכיון שנח עומד במצבו ואינו מבקש‬ ‫להתעלות עוד‪ ,‬זה טעם שלא יהא נחשב לכלום‪ ,‬כיון שיורד ממדריגתו‪,‬‬ ‫וכבר נתבאר בפרשת וישלח (להלן ל״ג י״ז) מה שנאמר רבן לו בית ילמקנהו‬ ‫עשה סכת על כן קרא עמם המקום ;סכות‪ ,‬דלכאורה צריך ביאור מדוע נקרא‬ ‫‪to‬‬ ‫‪f t‬‬ ‫וכשנמצא במדריגה פחותה ממה שיכול להשיג הרי זה לו כשאול‪ ,‬ולכן לא‬ ‫המקום על שם הסוכות שעשה למקנהו דוקא‪ ,‬ונתבאר מה שאיתא בתרגום‬ ‫‪%‬‬ ‫(‪0,4‬‬ ‫היה נחשב לכלום‪ ,‬ובאמת הרי חזינן מה אירע עמו בסופו שאיבד מעלתו‪,‬‬ ‫והדורשים לשבח סבירא להו‪ ,‬שאילו היה בדורו של אברהם‪ ,‬היה מביאו‬ ‫יונתן בן עוזיאל דויבן לו בית היינו בית מדרש‪ ,‬ולמקנהו היינו לצרכיו הגשמיים‬ ‫עשה סוכות‪ ,‬ולכן נקרא שם המקום סוכות‪ ,‬ללמד ענין זה איך צריך שיהיה‬ ‫‪£5‬‬ ‫‪f t‬‬ ‫לחפוץ להתעלות‪ ,‬והיה משיג יותר ממה שהוא כעת‪.‬‬ ‫הייחס מצד האדם לצרכיו הגשמיים שהם רק הטפל‪.‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪041‬‬ ‫קיום העולם ע״י התורה בתורה שבעל פה‬ ‫מצינו על כל פנים דיש כאלו שבית אצלם הוא ענין רוחני‪ ,‬וזהו ענין ביתו של‬ ‫״‪£‬‬ ‫‪%‬‬ ‫איוב‪[ ,‬שהיה מכניס אורחים כמבואר בחז״ל] ובית כזה הרי הוא עולם‪ ,‬ונחשב‬ ‫‪f t‬‬ ‫בתנחומא בפרשתין [סימן ג׳] מדבר במעלת תורה שבעל פה ואי׳ שם‪:‬‬ ‫שראה איוב ג׳ עולמות‪.‬‬ ‫‪04‬‬ ‫דכיון שכדי ללומדה נצרך עמל ויגיעה ויש בה צער גדול‪ ,‬לפיכך מתן שכרה לעולם‬ ‫הבא‪ ,‬שנאמר העם ההולכים בחשך ראו אור גדול‪ ,‬אור גדול‪ ,‬אור שנברא ביום‬ ‫הבריאה אחר המבול עולם חדש‬ ‫‪Jfep‬‬ ‫‪f t‬‬ ‫ראשון שגנזו הקדוש ברוך הוא לעמלי תורה שבעל פה ביום ובלילה‪ ,‬שבזכותן‬ ‫במדרש (בראשית רבה ל׳ ח׳) על הכתוב תמים היה בדורותיו‪ ,‬איתא‪:‬‬ ‫‪PW‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫העולם עומד‪ ,‬שנאמר (ירמיה ל"ג) כה אמר ה' אם לא בריתי יומם ולילה חוקות‬ ‫ר' לוי אמר כל מי שנאמר בו היה‪ ,‬ראה עולם חדש‪ ,‬אמר רבי שמואל חמשה הן‪,‬‬ ‫‪Eo‬‬ ‫‪ft‬‬ ‫‪041‬‬ ‫שמים וארץ לא שמתי‪ ,‬אי זה הוא ברית שנוהג ביום ובלילה‪ ,‬זו תלמוד;‬ ‫מבואר בדבריהם דמה שהעולם עומד על התורה‪ ,‬הוא על תורה שבעל‬ ‫פה דוקא‪[ ,‬ולא כפי מה שמקובל בעולם שיהודי אומר תהלים ומקיים את‬ ‫נח‪ ,‬אתמול אבנים שחקו מים‪ ,‬דאמר רבי לוי בשם רבי יוחנן אפילו איצטרובלין‬ ‫של רחים נמחה במים‪ ,‬והכא את אמר ויהיו בני נח היוצאים מן התיבה‪ ,‬אתמהא‪,‬‬ ‫אלא ראה עולם חדש‪ ,‬וכו';‬ ‫‪%‬‬ ‫‪t o‬‬ ‫העולם]‪ ,‬וצריך ביאור מדוע דוקא תורה שבעל פה היא שמקיימת העולם ואין‬ ‫וצריך ביאור דאמנם בזמן המבול אבנים שחקו מים‪ ,‬אבל כשתם ונגמר המבול‬ ‫‪f t‬‬ ‫די בתורה שבכתב‪.‬‬ ‫ונראה דמבואר מזה כמו שכבר נתבאר בבד קודש מהדו״ב ריש פרשת‬ ‫יצאו מן התיבה‪ ,‬ומה סתירה יש בין מה שאבנים שחקו מים להא דאחר‬ ‫המבול יצאו מן התיבה‪.‬‬ ‫&׳‬ ‫‪0 S‬‬ ‫‪V O‬‬ ‫בראשית במאמר איסתכל באורייתא וברא עלמא‪ ,‬דלכאורה צריך ביאור‬ ‫ומבואר מזה דגזירת המבול היתה למחות כל הבריאה‪ ,‬ומה שהתיבה הצילה‬ ‫‪f t‬‬ ‫‪041‬‬ ‫איך התורה מקיימת את העולם‪ ,‬והרי התורה והעולם הם ב׳ בריאות נפרדות‪,‬‬ ‫ותורה נבראה קודם בריאת העולם‪ ,‬ואיך נעשה החיבור ביניהם שקיום העולם‬ ‫מהמבול‪ ,‬מפני שהיתה מקום בפני עצמו מחוץ לבריאה‪ ,‬וכמו שנתבאר‬ ‫בארוכה בבד קודש מהדו״ב כאן‪ ,‬ומהאי טעמא גם נצטווה נח היאך לעשותה‪,‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪■o‬‬ ‫תלוי בתורה‪.‬‬ ‫בשיעור מידותיה וכו׳‪ ,‬ובזה נעשה מקום מופרש ומובדל מן הבריאה‪ ,‬ולכן‬ ‫ונתבאר דענין זה הוא חידוש שנתחדש בשעת מתן תורה‪ ,‬אבל עד מתן תורה‬ ‫אף שגם דברים שחוזקם ואיכותם היה לעין שיעור רב מהתיבה נמחו לגמרי‬ ‫‪a‬‬ ‫(‪0,4‬‬ ‫היה העולם קיים בחסדו כדאיתא בפסחים [קיח‪ ,].‬ומשום דאף שכבר עסקו‬ ‫בתורה גם קודם מתן התורה‪ ,‬עדיין היתה התורה בשמים‪ ,‬אבל במתן תורה‬ ‫במבול‪ ,‬כי התיבה לא הייתה בכלל גזירת המבול‪ .‬וזה ביאור מה שמצינו‬ ‫דעוג מלך הבשן ניצל על ידי שעמד בצידי התיבה‪ ,‬כדאיתא בזבחים קיג‪,:‬‬ ‫‪II‬‬ ‫‪-O‬‬ ‫‪f t‬‬ ‫‪041‬‬ ‫נעשה חידוש בבריאה שירדה התורה לבריאה ונתחברה אליה‪ ,‬וזה על ידי‬ ‫שניתנה לישראל שהם נזר הבריאה‪.‬‬ ‫והיינו שמקום זה כבר היה מקום התיבה שאינו בכלל גזירת המבול‪ ,‬ולכן‬ ‫אף שהעולם נידון ברותחים ונימוח כולו‪ ,‬הוא שהיה במקום התיבה לא היה‬ ‫‪%‬‬ ‫&‬ ‫‪-O‬‬ ‫ונתחדש בשעת קבלת התורה שהעוסק בתורה כראוי נעשה גופו וכל עצמותו‬ ‫במקום שעליו גזירת המבול וניצול‪.‬‬ ‫‪f t‬‬ ‫לתורה‪ ,‬ותלמיד חכם אמיתי הוא עצמו תורה‪ ,‬ונמצאת התורה בבריאה על‬ ‫ואם כן אף שנגמר המבול כי כבר נמחה כל היקום‪ ,‬אם יצאו מהתיבה לבריאה‪,‬‬ ‫ידו‪ ,‬ובדרך זו היא מקיימת את העולם‪ ,‬והיינו דלא כל תורה בעלמא מקיימת‬ ‫העולם‪ ,‬אלא מה שיש תלמיד חכם הדבוק בתורה שנעשה עצמו תורה‪ ,‬זה‬ ‫מיד ירדו שוב המים למחותם מהבריאה‪ ,‬כי הבריאה אין לה זכות קיום‪ ,‬ורק‬ ‫בתיבה כמקום נפרד מכל הבריאה‪ ,‬ואם כן איך יצאו בני נח מהתיבה‪ ,‬על‬ ‫‪£o‬‬ ‫‪f t‬‬ ‫(‪0,4‬‬ ‫מקיים העולם‪.‬‬ ‫ולפי זה כבר יש לבאר דברי התנחומא דכבר ידועים הם דברי הבית הלוי‬ ‫כרחך שעולם חדש היה‪ ,‬ונח היו מאותם שראו עולם חדש‪ ,‬וכעת אחר המבול‬ ‫כשאמר להם הקב״ה לצאת מן התיבה היה זה התחלה של עולם חדש‪ ,‬וא״ש‪.‬‬ ‫&‬ ‫‪V O‬‬ ‫‪f t‬‬ ‫להקדשות ע״ג הגליון‪053-3145900 :‬‬ ‫יו״ל ע״י מערכת "קובץ גליונות״ ‪k .g ilyo n o t@ g m ail.co m‬‬ ‫&־‬ ‫‪lc‬‬ ‫‪i i .'i‬‬ ‫שפיר היטב דברי התנחומא דדוקא תורה שבעל פה היא התורה שמקיימת‬ ‫(דרוש י״ח) שתורה שנהפך על ידה העוסק בה להיות גופו תורה‪ ,‬זה דוקא‬ ‫‪041‬‬ ‫את העולם‪ ,‬וא״ש‪.‬‬ ‫בתורה שבעל פה ולא בתורה שבכתב‪ ,‬ונתבאר כבר במק״א‪ ,‬ואם כן אתי‬ ‫‪to‬‬ ‫‪o41‬‬ ‫‪(1 0‬‬ ‫'‪if6‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪p‬‬ ‫!‪0,4‬‬ ‫־יארצייט הגאון רכי שמואל דיקמן זצוק״ל אב״ד חיפה נלב״ע ח' חשון תשנ״א‬ ‫‪(1 0‬‬ ‫הלכה ללמוד בפרדס‪ ,‬קראו לו פרדס ברמן‪ ,‬על שם בעל המקום שנקרא‬ ‫הגאון רבי שמואל דיקמן זצ''ל היה מותיקי תלמידי הישיבה הק' אליה הגיע‬ ‫ברמן‪ ,‬גדלו שם תפוזים‪ ,‬ובפרדס התפוזים שכבנו על הארץ וכך אבא היה‬ ‫לאחר שנות לימודו בישיבת 'חפץ חיים' בכפר סבא שעמד בראשה מרן‬ ‫‪%‬‬ ‫‪O yl‬‬ ‫אומר שיעור‪ ,‬אבא היה עומד על יד הסטנדר באמצע הפרדס ואנו ישבנו‬ ‫ראש הישיבה הגראי״ל שטינמן זצוק״ל‪ .‬הגר''ש זצ׳׳ל היה מהתלמידים‬ ‫‪jtep‬‬ ‫■‬ ‫‪f l‬‬ ‫על גבי ארגזי הפירות‪ ,‬ושמענו את השיעור‪.‬‬ ‫הראשונים ששלחה הישיבה בכפר סבא לישיבת פוניבז' אליה הגיע יחד‬ ‫דווקא היה זה נוח למדי‪ ,‬כי יכלנו להמשיך ללמוד ולא הוצרכנו ללכת‬ ‫עם רעו הגאון רבי שמחה קסלר זצ''ל‪ ,‬לימים רב ואב''ד קרית ספר‪ .‬עם‬ ‫‪%‬‬ ‫\‪0Z‬‬ ‫לאכול בחדר האוכל‪ ,‬קטפנו תפו''ז בשעת האוכל והמשכנו ללמוד‪ .‬כך‬ ‫בואו של רבי שמואל זצ''ל לישיבה הק' בשנת תש''ח נדבקה נפשו בנפש‬ ‫‪(1 0‬‬ ‫‪0y 6 -‬‬ ‫למדנו תקופה לא קצרה‪ ,‬בפרדס‪ ,‬נו‪ ,‬והיה לנו קל ? יתכן שלא‪ ,‬אבל לא‬ ‫רבינו מרן שליט''א‪ .‬וכמה פעמים סיפר רבינו כי עם בואו של הגאון רבי‬ ‫שמנו לב לזה‪ ,‬פשוט המשכנו ללמוד בהתמדה וביגיעה‪ .‬ראש הישיבה‬ ‫שמואל זצ״ל לישיבה קבע את מקומו בספסל בו ישב רבינו שליט״א‪,‬‬ ‫ל‪'^ 1‬‬ ‫‪C j 'J‬‬ ‫מרן הגאון רבי שמואל זצוק״ל לא מסר שיעורים אז‪ ,‬כי רבי שמואל היה‬ ‫והיה הגאון רבי שמואל זצ''ל שוטח בפניו את כל הערותיו בלימוד‪ ,‬ויחד‬ ‫‪(to‬‬ ‫נצור בירושלים אצל חותנו הרב פראנק זצ''ל‪ ,‬והוא לא יכול היה לבוא‬ ‫נקשרו בקשר תורה של קיימא‪ .‬שמו הטוב של רבי שמואל דיקמן ועמלו‬ ‫בגלל הסגר והמצור‪ ,‬אז מרן הרב מפוניבז' אמר במקומו את השיעור‪,‬‬ ‫בתורה ידוע היה לכל וזכה להיכנס לבית של תורה של הגר''י אזרחי זצ''ל‬ ‫‪■%‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪'J‬‬ ‫בגלל המצב היה צורך לעשות בישיבה מעין משטר צבאי‪ ,‬וכשהגיעו ראשי‬ ‫הג''א הם דרשו למנות מפקד צבאי לישיבה‪ ,‬נו‪ ,‬אז החליטו שרבי ישכר‬ ‫אביהם של מרן הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי זצ''ל‪ ,‬והגאון רבי יצחק‬ ‫אזרחי שליט״א‪ .‬ומשכך נפגשו רבינו שליט''א והגר''ש אף בשמחות בבית‬ ‫‪$‬‬ ‫| ‪c S‬׳‬ ‫מאיר יהיה המפקד‪ ,‬ומה היה תפקידו ? כשהיתה נשמעת אזעקה‪ ,‬תפקידו‬ ‫הגרב''מ אזרחי זצ״ל ידידו הטוב של רבינו שליט''א‪ .‬אך לא מכבר הבאנו‬ ‫‪o‬‬ ‫‪'J‬‬ ‫‪eh‬‬ ‫‪m‬‬ ‫היה לזרז את בני הישיבה לשכב על הארץ בינות לעצי הפרי‪ ,‬נו ומה אתם‬ ‫בגליון זה את מכתבו של הגר״ש זצ״ל לרבינו שליט״א כשיצא לאור ספרו‬ ‫חושבים שכשכבנו שם על הארץ לא המשכנו ללמוד ? בוודאי שהמשכנו‪,‬‬ ‫בד קודש חלק ראשון בו כותב לו הגר''ש זצ''ל ‪ -‬מהספר נהנתי ביותר‪,‬‬ ‫אני למדתי אז בחברותא עם ידידי הגאון רבי שמואל דיקמן זצ''ל מחיפה‪,‬‬ ‫ובעיקר משום שהוא הזכיר לי את השנים ההם שלמדנו בהתמדה רבה‪,‬‬ ‫‪<~\\s‬‬ ‫‪0^1‬‬ ‫והמשכנו ללמוד בשכיבה תחת העץ‪ ,‬אפילו לא שמנו לב שחלפה הסכנה‪,‬‬ ‫ושמענו אז ממך חלק מהקטעים המודפסים‪ ,‬ובוודאי שהיו לנו לתועלת‬ ‫‪JteP‬‬ ‫‪$‬‬ ‫והמשכנו ללמוד עוד ועוד בשכיבה תחת העץ‪ .‬כך למדנו וכך גדלנו‪.‬‬ ‫זה היה טוב בשעות היום שהיה אור מהשמש‪ ,‬אך בלילה לא היה ניתן ללמוד‬ ‫מרובה עד היום‪ .‬לימים אף זכו לקשרי נישואין כאשר נכדו של רבינו‬ ‫שליט״א נישא לנכדתו‪.‬‬ ‫‪<%‬‬ ‫^ ל ־‪/‬‬ ‫‪D M‬‬ ‫‪Jko‬‬ ‫‪u‬‬ ‫כמובן בפרדס‪ ,‬ובישיבה לא היה שייך ללמוד בגלל ששלטונות הצבא הכריזו‬ ‫בימי הקורונה העלה רבינו שליט״א מזכרונתיו בשיחה מיוחדת שמסר‬ ‫על ההאפלה וכך בכל בתי הכנסיות שבעיר‪ ,‬אז הלכתי ללמוד בבית הכנסת‬ ‫בפני בני הישיבה במרחב הקולי‪ ,‬ובו סיפר על אווירת הלימוד המיוחדת‬ ‫שבביתו של החזון איש‪ ,‬שם היתה מנורה קטנה דלוקה‪ ,‬וגם לשם הגיע‬ ‫ששרה בישיבה הק' בכל תקופות החיים ימי מלחמות כימי שלום ‪:‬‬ ‫‪%‬‬ ‫)‪04‬‬ ‫‪£o‬‬ ‫&‬ ‫ללמוד רבי שמואל דיקמן שעות ארוכות למדנו בלילות המלחמה בבית‬ ‫במלחמת העצמאות‪ ,‬מרן הרב מפוניבז' זצוק״ל פחד שילמדו בישיבה כי‬ ‫מדרשו של החזון איש לאורה של מנורה אחת קטנה‪.‬‬ ‫הייתה סכנה של הפצצות אז עברנו כל הישיבה לפרדס‪ ,‬ישיבת פוניבז'‬ ‫‪%‬‬ ‫!‪04‬‬ ‫‪(to‬‬ ‫‪t0‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪£0‬‬ ‫‪P041‬‬ ‫שיחת חולין בסוכה‪ ,‬והעירו שזה לא תשבו כעין תוודרו שזה גורם להיות‬ ‫במתח בסוכה‪.‬‬ ‫בימי חוה״מ עלה מרן שליט״א לשפוך שיח בכותל המערבי‪ .‬במהלך ביקורו‬ ‫בירושלים‪ ,‬הגיע רבינו מרן שליט''א לביקור מיוחד בסוכת מקורבו הרב‬ ‫‪%‬‬ ‫וענה לו מיד רבינו ׳אם מרן הגרי״ז היה בסוכה‬ ‫גם היה לך צורך לדבר שיחת חולין?' והעיד‬ ‫הגאון רבי יצחק אוהב ציון שליט״א ראש‬ ‫כוללי דרך אמונה‪ .‬במהלך ביקורו של רבינו‬ ‫‪eh‬‬ ‫רבינו שליט''א על עצמו‪ :‬אני כשהייתי נכנס‬ ‫שליט''א התקיים מעמד לחיים מיוחד לרגל‬ ‫‪%‬‬ ‫‪ril‬‬ ‫אצל מרן הגרי״ז התנהגתי אחרת ממש‪ ,‬אי‬ ‫הוצאת הספר 'ביאור אגדות' של רבינו הגר''א‬ ‫‪)£o‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪*o‬‬ ‫אפשר להתנהג כרגיל ליד הרב מבריסק‪,‬‬ ‫זצ''ל ביום היארצייט‪ .‬ורבינו מרן שליט''א‬ ‫‪if‬‬ ‫ואם כן כך צריכה להיות ההרגשה כשיושבים‬ ‫בירך את הנאספים והתורמים‪.‬‬ ‫‪fc‬‬ ‫‪£‬‬ ‫בסוכה בבית של ה' זה ממש כעין תדורו‪ ,‬אבל‬ ‫תדורו עם שכינה ואושפיזין‪ ,‬שהנהגה שם‬ ‫בעל האכסניה הג''ר יצחק שליט״א שאל את‬ ‫רבינו שליט''א שכתבו הספרים שלא לדבר‬ ‫;‪J‬‬ ‫‪10‬‬ ‫היא אחרת‪.‬‬ ‫‪a‬‬ ‫לן־‬ ‫‪041‬‬ ‫‪jtep‬‬ ‫‪if6‬‬ ‫י ‪%‬‬ ‫✓ ‪'/'A‬־‬ ‫‪041‬‬ ‫‪(to‬‬ ‫‪if$‬‬ ‫"‪IS‬‬ ‫עבודת ה' עמל שנה שלמה שעסק בחסד ׳עם בריותיו עמל הקב״ה‪. ,‬ודאג‬ ‫הפרשה מלמדת אותנו כי אחר שנים עשר חדשי המבול ‪.‬יצא סוף סוף‬ ‫‪%‬‬ ‫למחסורם בכל שעות היממה‪ .‬עם כל זאת‪ ,‬וכל מעלותיו עמל נח‪ ,‬ברגע‬ ‫נח מהתבה‪ .‬והדבר הראשון שעשה נח עם צואתו מהתבה הייה לטיע כרם‬ ‫‪(?0‬‬ ‫‪1P‬‬ ‫אחד עמל חיסר שימת לב‪ ,‬נהפך הוא לאיש עמל חלין‪.‬‬ ‫ענבים‪?. .‬ר מספרת לני התורה 'ויוחל ניח אי® האדמה ויטע כ!ם' (ט' כ')‪.‬‬ ‫רש''י על הפסוק מביא מדברי חז''ל שדרשו ?את התבה 'ויוזל' שעשה גרז‬ ‫‪%‬‬ ‫‪041‬‬ ‫כמה זה מחיב אוותנו דוקא בימים האלה‪ ,‬לאחר חדשי תשרי ‪.‬ואלול‪,‬‬ ‫?מעט חדשים שבהם ?ל ?ר התקרבנו ?אל ה'‪ ,‬זכינו לקים בל ?ר הרבה‬ ‫את עצמו חלין במעשה זה של נטיעת הכרם‪.‬‬ ‫‪jtep‬‬ ‫מצוות ‪.‬ולשמיח עם ה'‪ ,‬כעת שאנחנו מתחילים ?את ימי הוזלין‪ ,‬שגרת‬ ‫למוד גדול ‪.‬יש לנו ללמד מכאן‪ ,‬מאיר לנו רבנו מרן שליט״א ?את האור‬ ‫ר‪5‬‬ ‫י*‬ ‫‪r‬‬ ‫‪041‬‬ ‫החרף האיפה ‪.‬והברוכה‪ ,‬עלינו להתאמץ שלא !‪:‬והפיח אנחנו בעצמנו‬ ‫לוזלין‪ ,‬בשימת לב ובהתבוננות בוראי שנזכה להמשיר ?את רוממות ימי‬ ‫ךוה!ר‪.‬רח הנכונה‪ .‬יתכן ויהיה אדם גדול מאיד‪ ,‬אפל‪ ,‬האדם הכי צדיק‬ ‫בדור‪ ,‬כמו נח שהתורה מעידה עליו ?!הייה הכי צדיק בדורו‪. ,‬והיא היחיד‬ ‫‪(1 0‬‬ ‫'‪if6‬‬ ‫החגים ?אל תיר ימי וזחל‪.‬‬ ‫עמנצל מכל אנשי הדור ההוא מהמבול‪ ,‬וכעת גנם צואתו מהתבה‪ ,‬לאחר‬ ‫‪051‬‬ ‫‪(to‬‬ ‫'‪if6‬‬ ‫להקדשות ע״ג הגליון‪053-3145900 :‬‬ ‫יו״ל ע״י מערכת "קובץ גליונות״ ‪k.g ilyo n o t@ g m ail.co m‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪ 51‬״‬ ‫‪‘u‬‬ ‫ממשנת רבינו מרן ראש הישיבה הגאון רבי משה הלל הירש שליט״א‬ ‫פרשת נח תשפ"ז‬ ‫הוראת שעה‬ ‫הדרך להמשיך את מדרגת הימים הגדולים ‪ -‬להיות 'יודעי שמך'‬ ‫כל אחד צריך‬ ‫והנה כתוב במשלי (ב ד‪-‬ה) 'אם תבקשנה ככסף‪ ,‬וכמטמונים‬ ‫איתא בתנחומא (נח סי' ג)‪ :‬אלה תולדות נח‪ ,‬נח‪ .‬יתברך שמו של מלך‬ ‫לבוא ולעשות את‬ ‫תחפשנה‪ ,‬אז תבין יראת ה'‪ ,‬ודעת אלוקים תמצא'‪ .‬וכתב רבנו יונה‬ ‫מלכי המלכים הקב״ה שבחר בישראל משבעים אומות‪ ,‬כמו שכתוב‬ ‫המקסימום שהוא‬ ‫שם‪ ,‬ש'דעת אלוקים' היא מדרגה עליונה מאוד‪ ,‬ועניינה שאדם‬ ‫'כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו'‪ ,‬ונתן לנו את התורה בכתב ברמז‬ ‫מרגיש כל הזמן את רוממות ה'‪ ,‬וזה 'נדבק' בנפשו‪ .‬וזוכים לזה‬ ‫צפונות וסתומות‪ ,‬ופרשום בתורה שבעל פה‪ ,‬וגילה אותם לישראל‪.‬‬ ‫יכול לעשות‬ ‫מכח יגיעת התורה‪ .‬ועל כך אנו מבקשים שנהיה כולנו 'יודעי‬ ‫ולא עוד‪ ,‬אלא שתורה שבכתב כללות ותורה שבעל פה פרטות‪,‬‬ ‫[מהנאמר בביקור שלוחא דרבנן‬ ‫שמך'‪ ,‬שנזכה לקשר שיש בין הקב״ה לעם ישראל‪ ,‬שכן 'קוב״ה‬ ‫ותורה שבעל פה הרבה ותורה שבכתב מעט‪ ,‬ועל שבעל פה נאמר‬ ‫מעומדי רשימת 'יהדות התורה'‬ ‫ואורייתא וישראל חד הוא'‪.‬‬ ‫’ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים'‪ .‬וכתיב 'ולא תימצא בארץ‬ ‫בכינוס מטעם 'האיחוד']‬ ‫ויש מדרגה נוספת ‪ -‬נמוכה יותר ‪ -‬ב'יודעי שמך'‪ ,‬של 'שויתי‬ ‫החיים'‪ ,‬ומאי לא תימצא בארץ החיים‪ ,‬וכי בארץ המתים תימצא?‬ ‫ה' לנגדי תמיד'‪ ,‬וכמו שכתב רבינו יונה בשערי תשובה (ג כז)‪,‬‬ ‫אלא שלא תימצא תורה שבעל פה אצל מי שיבקש עונג העולם תאוה‬ ‫יש פה את כל המועמדים של דגל התורה‪.‬‬ ‫על המקרא 'השמר לך פן תשכח את ה' אלוקיך'‪ ,‬שהוא לאו מן‬ ‫וכבוד וגדולה בעולם הזה‪ ,‬אלא במי שממית עצמו עליה‪ ,‬שנאמר ’זאת‬ ‫אנו עומדים כיום במצב שעוד לא היה כמוהו‪,‬‬ ‫התורה למי שאינו זוכר את הקב״ה בכל עת‪ ,‬כמו שאמרו חז״ל 'כל‬ ‫התורה אדם כי ימות באהל’‪ .‬וכך דרכה של תורה‪ ,‬פת במלח תאכל‬ ‫לפחות לא מהזמן שאני כאן בארץ‪ ...‬המצב‬ ‫מקום שנאמר השמר פן ואל הרי זה לא תעשה'‪ .‬ואומר רבינו יונה‬ ‫ומים במשורה תשתה‪ ,‬ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה‪ ,‬ובתורה‬ ‫שלנו כיום בארץ ישראל‪ ,‬וכן המצב של יהודים‬ ‫'הוזהרנו בזה לזכור את השם יתברך בכל עת‪ .‬וחייב האדם להשתדל‬ ‫אתה עמל‪ .‬לפי שלא כרת הקדוש ברוך הוא ברית עם ישראל אלא‬ ‫באופן כללי ברחבי העולם‪ ,‬שכולם נגדנו‪ .‬לא‬ ‫לקנות לנפשו תמיד ההנהגות המחויבות מן הזכירה‪ ,‬כמו היראה‬ ‫על התורה שבעל פה וכו'‪ ,‬שהיא קשה ללמוד ויש בה צער גדול‪,‬‬ ‫היה דבר כ!ה‪ ,‬כל העולם כולו נגדנו!! אפילו‬ ‫והצניעות וקישוט המחשבות וטכסיס המידות‪ ,‬כי זרע הקודש‬ ‫שהיא משולה לחושך וכו'‪ ,‬שיש בה דקדוקי מצוות קלות וחמורות‪,‬‬ ‫ישיגו כל הנהגה נאוה והמעטירה בעליה מזכירת השם יתברך'‪.‬‬ ‫והיא עזה כמות וקשה כשאול קנאתה‪ ,‬לפי שאין לומד אותה אלא מי‬ ‫האמריקאים שחשבנו שעומדים לצידנו‪ ,‬גם‬ ‫דהיינו‪ ,‬שע״י שזוכרים את הקב״ה ונכנסים לכלל אלו שהם 'יודעי‬ ‫שאוהב הקדוש ברוך הוא בכל ליבו ובכל נפשו ובכל מאודו‪ ,‬שנאמר‬ ‫זה כיום אינו נכון‪ ,‬אלא כמעט רוב האמריקאים‬ ‫שמך'‪ ,‬מקבלים את כל המעלות הטובות‪.‬‬ ‫’ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך'‪ ,‬ע״כ‪.‬‬ ‫נגדנו!‬ ‫מדרגה שלישית של 'יודעי שמך' מתבארת מדברי הכתוב במשלי‬ ‫ובפירוש 'ענף יוסף' על המדרש הביא מספר 'אות אמת'‪ ,‬שתמה‬ ‫נתאר לעצמנו אם חס ושלום יש מלחמה‪,‬‬ ‫מה ענין אריכות זו כאן בפר' נח‪ .‬וביאר הענף יוסף‪ ,‬על פי מה שכתב‬ ‫(ג ו)‪' ,‬בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך'‪ ,‬שביאר בזה רבינו יונה‬ ‫ואנחנו צריכים עזרה מאמריקה‪ ,‬יש סיכוי גדול‬ ‫שם שני פירושים‪ :‬האחד‪ ,‬שבכל פעולה שאדם עושה יתן אל ליבו‬ ‫המדרש מקודם לכן (שם סי' ב)‪' ,‬תולדותיו של אדם אלו מעשיו‬ ‫שהם יגידו שאינם רוצים לעזור‪ ,‬רחמנא ליצלן‪.‬‬ ‫שאין כח בפעולה זו‪ ,‬ואינה תלויה בו‪ ,‬אלא רק ביד השם‪ .‬והשני‪,‬‬ ‫הטובים‪ ,‬וכן הוא אומר אלה תולדות נח‪ ,‬נח איש צדיק תמים'‪.‬‬ ‫!את אומרת‪ ,‬שאנחנו צריכים כיום סייעתא‬ ‫שבתחילת כל מעשה ישיב האדם אל ליבו אם יש איזה עוון באותו‬ ‫והביאור בזה‪ ,‬שהוקשה למדרש הלשון 'אלה תולדות נח ‪ -‬נח'‪ ,‬שכן‬ ‫מעשה‪ ,‬ואז לא יעשנו‪ .‬זה 'יודעי שמך'! וזה אנו מבקשים בכל יום‬ ‫לכאורה היה צריך לכתוב 'אלה תולדות נח ‪ -‬שם חם ויפת'‪ ,‬ולפיכך‬ ‫דשמיא גדולה ביותר‪ ,‬ולפיכך אנו צריכים‬ ‫להיות מאותם 'יודעי שמך'‪.‬‬ ‫ביאר המדרש בכוונת הכתוב שנח הוא התולדה של עצמו‪ ,‬והיינו ע״י‬ ‫למנוע ככל האפשר מצב של חוסר סייעתא‬ ‫מעשיו הטובים‪ .‬וכפי שכתב התנחומא בפרשת כי תבוא (סי' א)‪:‬‬ ‫וזה הביאור במה שת״ח הופכים בעצמם לאש‪ ,‬שכן הם מביאים‬ ‫דשמיא‪ ,‬שמגיע מכח התחזקות השמאל‪ ,‬וכדי‬ ‫אמר רבי יוחנן‪ ,‬כל העוסק בתורה לאמיתה מעלה עליו הכתוב כאילו‬ ‫את עצמם לדביקות גמורה בקב״ה‪ .‬וזאת היתה מדרגתו של נח‪,‬‬ ‫למנוע את התחזקותם אנו צריכים לחזק את‬ ‫שע״י לימוד התורה 'הוליד' את עצמו‪ ,‬ונהפך להיות מציאות אחרת‪,‬‬ ‫הוא עשה את עצמו‪ ,‬שנאמר 'ואותי ציוה הי בעת ההוא ללמד אתכם‬ ‫עצמינו!‬ ‫דבוק בבורא‪ ,‬כולו אש רוממות הקב״ה‪.‬‬ ‫חוקים ומשפטים‪ ,‬לעשותכם אותם'‪' ,‬לעשות אותם' לא נאמר‪ ,‬אלא‬ ‫'לעשותכם אותם'‪ ,‬מכאן שמעלין עליו כאלו הוא עשה וברא את‬ ‫יש אנשים ממורמרים‪ ,‬שטוענים שלא עשו‬ ‫וזה הקשר להמשך דברי המדרש‪ ,‬שבא לבאר איזו תורה צריכים‬ ‫עצמו‪ ,‬ע״כ‪ .‬וזו כוונת הכתוב לגבי נח‪ ,‬שהוא התולדה של עצמו ע״י‬ ‫מספיק‪ ...‬אבל זה לא נכון! צריכים לדעת‬ ‫ללמוד כדי להגיע למדרגה הנ״ל‪ ,‬ומפרש שהכוונה לתורה שבעל פה‪,‬‬ ‫שעסק בתורה [כמו שכתב רש״י (ז ב)‪' ,‬למדנו שלמד נח תורה']‪.‬‬ ‫שבמצב העכשווי אי א פ שר להסתכל על‬ ‫שלא תימצא במי שמבקש תענוגי העולם ותאוה וכבוד בעוה״ז‪ ,‬שכן‬ ‫אי אפשר להשיג את התורה שהיא אש אא״כ הוא לומד בלי גשמיות‪.‬‬ ‫ויש לבאר עוד בזה‪ ,‬על פי דברי הגמרא במסכת חגיגה (כז‪' ).‬ת״ח‬ ‫ההתמרמרות של כל אחד‪ ,‬אלא אדרבה‪ ,‬כל‬ ‫ועל זה אמרו חז״ל 'פת במלח תאכל‪ ,‬ומים במשורה תשתה' וכו'‪,‬‬ ‫אין אור של גיהנום שולטת בהם‪ ,‬ק״ו מסלמנדרא‪ ,‬ומה סלמנדרא‬ ‫אחד צריך לבוא ולעשות את המקסימום‬ ‫שתולדת אש היא הסך מדמה אין אור שולטת בו‪ ,‬תלמידי חכמים‬ ‫שעי״ז האדם מופקע מגשמיות‪ ,‬ומגיע למדרגה שכולו אש‪ ,‬כולו‬ ‫שהוא יכול לעשות‪ .‬וכמובן שכל אחד חייב‬ ‫דבוק בקב״ה‪ ,‬בלי תאוה‪ ,‬בלי כבוד‪ ,‬בלי גשמיות!‬ ‫שכל גופן אש‪ ,‬דכתיב 'הלוא כה דברי כאש נאם ה''‪ ,‬על אחת כמה‬ ‫להשתתף בבחירות ולהצביע ג'! אם חס ושלום‬ ‫וכמה'‪ .‬וראה במהרש״א שם שתמה‪ ,‬שהרי פסוק זה עוסק בתורה‬ ‫לפני פחות מחודש עמדנו בתפילת 'נעילה'‪ ,‬היינו בדרגות גבוהות‪,‬‬ ‫לא יהיה לנו נציגות חזקה משלנו זה לא טוב!‬ ‫עצמה‪ ,‬ולא באדם הלומד אותה‪ ,‬וא״כ מנין יש ללמוד שאף התלמיד‬ ‫קבלנו הרבה קבלות‪ ,‬וגם אח״כ בסוכות ושמחת תורה עלינו שוב‬ ‫חכם כל גופו אש‪ .‬ותירץ‪ ,‬שהת״ח נהפך להיות אש ע״י שנכנסת בו‬ ‫זו הדרך היחידה למנוע את כוח השמאל בארץ‬ ‫מדרגות וקבלנו קבלות‪ ,‬ודרך העולם שאח״כ יורדים‪ ,‬אמנם מאחר‬ ‫התורה שהוא לומד‪ ,‬שהיא עצמה אש‪.‬‬ ‫ישראל! זה מה שאנו צריכים לעשות‪ .‬הקדוש‬ ‫ועדיין לא עבר הרבה זמן אנו יכולים לחזור למדרגה שהיינו אז‪,‬‬ ‫ברוך הוא יעזור שכל אחד מהנמצאים פה‬ ‫וממילא אנחנו חייבים לעשות זאת! עלינו לבדוק את עצמינו אם אנו‬ ‫עוד יש לבאר ענין זה [שת״ח גופן אש] באופן אחר‪ ,‬שהרי אנו‬ ‫מקיימים את ה'יודעי שמך'‪ ,‬את ה'בכל דרכיך דעהו'‪ ,‬את ה'השמר‬ ‫מבקשים בכל יום בברכות התורה 'והערב נא וכו'‪ ,‬ונהיה אנחנו‬ ‫יעזור ככל יכולתו‪ ,‬ואז תהיה סייעתא דשמיא‬ ‫לך פן תשכח'‪ ,‬ובאיזו רמה אנחנו מקיימים את זה‪ .‬הקב״ה יעזור‬ ‫וצאצאינו וכו'‪ ,‬כולנו יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה'‪ ,‬דהיינו‬ ‫שנוכל לנצח ניצחון גדול‪ ,‬ויהיה קידוש שם‬ ‫שנזכה לגדול בתורה ויראת שמים‪ ,‬ונהיה אנחנו וצאצאינו כולנו‬ ‫שאנו מבקשים שתהיה לנו ערבות בתורה‪ ,‬ועל ידי זה נלמד אותה‪,‬‬ ‫שמים‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫'יודעי שמך'‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫וממילא נהיה 'יודעי שמך'‪ .‬וצריך להבין מה זה 'יודעי שמך'‪.‬‬ ‫עיונים בשמעתא‬ ‫בענין פטור ׳אונס‪[ ,‬א]‬ ‫בכח המעשה להחיל עליו 'חיוב'‪.‬‬ ‫אך א״כ גדר זה של 'פטור על עונש' אינו שייך לפרשת 'אונס‬ ‫גדר פטור אונס מעונשין‬ ‫ולפ״ז מבואר גם מה שמבואר בגמ' לגבי מי שאנסוהו לעבוד‬ ‫על קיום תנאי' באשר שם ה'אונס' נוגע לעצם המעשה‪ ,‬ומוכרחים‬ ‫הנה מצינו כמה וכמה הלכות בתורה אשר יש בהם שינוי דין‬ ‫עבודה זרה לפני בהמה אשר לא חל בה 'דין נעבד'‪ ,‬והיינו שהיות‬ ‫אנו לומר שהוא דין אחר של 'אונס' ‪' -‬אומדנא' שלא התנה את‬ ‫במצב של 'אונס' ‪-‬לענין חיוב עונש על מעשה עבירה‪ ,‬וכן לענין‬ ‫והמעשה נעשה בעל כורחו אין בכח המעשה להוליד חלות איסור‬ ‫התנאי על דעת 'אונס'‪.‬‬ ‫חיוב תשלום ממון על היזק [בממון המזיק‪ ,‬ובאדם המזיק באונס‬ ‫'נעבד'‪.‬‬ ‫גמור לדעת חלק מהראשונים]‪ ,‬וכמו׳׳כ לענין חלות [קנין‪ ,‬נדר‪,‬‬ ‫מעשה באונס אינו מתייחס לעושה המעשה‬ ‫אולם נראה שאפשר לבאר דבריו בעוד אופן‪ ,‬שאין זה חסרון‬ ‫קידושין וגירושין] הנעשה בתנאי ונאנס על קיום התנאי [כמבואר‬ ‫בעצם המעשה ‪ -‬שמעשה באונס אין בכוחו להוליד ׳חלות׳ ו׳חיוב׳‪,‬‬ ‫אמנם בחמדת שלמה (או״ח סי' ל״ח סק״ז) ביאר שגדר הפטור‬ ‫בגמרא בנדרים כז‪,‬א]‪.‬‬ ‫אלא שמחמת האונס חס רחמנא עליה שלא יפסיד ולא ייענש‪ ,‬ולכן‬ ‫נוגע לעצם המעשה‪ ,‬והיינו שמעשה עבירה באונס איננו מתייחס‬ ‫ונבוא לדון בגדרי הפטור בהם‪ ,‬ולברר האם דין אחד של אונס‬ ‫התורה הפקיעה את כל ה׳חלויות׳ שהיו אמורים לחול מכח המעשה‬ ‫לעושה המעשה [וכמו שביאר דבריו בקוב״ש (כתובות אות ה')]‪,‬‬ ‫חל בכולם או שמא הם כמה דינים חלוקים‪.‬‬ ‫שנעשה בעל כורחו ונגד רצונו‪[ .‬עיי״ע לשון המפרש נדרים דף‬ ‫והוכיח כן מהמבואר בגמ' (ע״ז נ״ד‪ ,‬א) שהעובד בהמה לע״ז באונס‬ ‫כ״ז א' ד״ה וכי]‪.‬‬ ‫אינה נאסרת מדין 'נעבד'‪ .‬ולדבריו י״ל שגם בחיוב ממון גדר הפטור‬ ‫האם במעשה עבירה באונס יש דין קלב"מ‬ ‫הוא בגוף המעשה דלא נחשב שנעשה על ידו‪.‬‬ ‫ויש להקדים בספקו של הרעק״א (כתובות ל‪ ,‬ב) אשר דן לגבי‬ ‫ספיקו של רע״א תלוי בצדדים‬ ‫ולפי״ז גם בדין 'אונס על קיום התנאי' באופן שהתנה שיחול‬ ‫׳חייבי מיתות' שנאנס ועשה מעשה עבירה המחייבת מיתה ויחד עם‬ ‫מעתה נראה דצדדי הספק של רעק״א בדין 'קלב״מ באונס'‬ ‫'חלות' אם יעשה מעשה‪ ,‬ונאנס בכך שעשה את אותו 'מעשה' וממילא‬ ‫זאת קרע שיראים של חברו‪ ,‬האם חל דין קלב״מ או לא‪.‬‬ ‫יסודם בצדדים אשר העמדנו‪.‬‬ ‫התקיים התנאי ‪ -‬יש לומר שמדין 'אונס' אין מעשה קיום התנאי‬ ‫ויסוד ספיקו‪ ,‬מאחר שמצינו בשוגג שיש בו פטור קלב״מ אע״פ‬ ‫שכן להצד שאונס הינו פטור על ה'עונש' בלבד‪ ,‬אזי שעיקר‬ ‫מתייחס אליו ולא נחשב כהתקיים התנאי וממילא לא יחול ה'חלות'‪.‬‬ ‫שאינו מתחייב מיתה‪ ,‬שהיות ועשה מעשה המחייב מיתה הרי זה‬ ‫המעשה עומד בתקפו ונחשב כמעשה המחייב מיתה‪ ,‬וכפועל יוצא‬ ‫נכלל בפטור של קלב״מ‪ ,‬ומשום כך יש לומר שגם הנאנס אע״פ‬ ‫מכך יחול פטור של קלב״מ‪.‬‬ ‫מעשה באונס אין בכוחו להחיל חלויות וחיובים‬ ‫שאינו חייב בעונש עדיין הוא נכלל בפטור של קלב״מ מאחר ובפועל‬ ‫ולדעת החמדת שלמה שפטור אונס הוא בגלל שה'מעשה' איננו‬ ‫והנה בחי' הרא״ה עמ״ס כתובות (ב‪ ,‬ב) ביאר הדין שהמגרש‬ ‫עשה מעשה המחייב מיתה‪ ,‬אך מצד שני יש לומר ששונה אונס‬ ‫מתייחס ל'עושה'‪ ,‬אזי שעיקר המעשה אינו מתייחס אליו ואין בזה‬ ‫על תנאי שאם לא באתי עד שלושים יום יהא גט‪ ,‬ונאנס ולא בא‬ ‫משוגג‪ ,‬ובאונס לא נחשב כעובר איסור כלל וכלל ונחשב כאילו‬ ‫דין קלב״מ‪.‬‬ ‫מדאורייתא אינו גט‪ ,‬אין זה משום שקיום התנאי נהיה באונס אלא‬ ‫אין כאן ׳מעשה עבירה׳ וממילא לא יהיה בזה פטור קלב״מ ויתחייב‬ ‫בגלל שבאופן זה נחשב שעיקר הגירושין נעשו באונס‪ ,‬שהיות‬ ‫ולהמבואר בדעת הרא״ה שגדר פטור אונס הוא שמעשה הנעשה‬ ‫עכ״פ בתשלום הנזק על קריעת השיראים‪.‬‬ ‫ובשעה שהתנה סבור היה לקיים תנאו‪ ,‬כשנאנס ולא יכול היה לקיים‬ ‫בעל כורחו אין בכוחו להחיל 'חלויות' ולחייב את עושה המעשה‪,‬‬ ‫ולבאר צדדי הספק נראה לברר מהו גדר הפטור של 'אונס'‪.‬‬ ‫אזי שהדבר תלוי בב' הצדדים אשר העמדנו בדבריו ‪ -‬שכן אם‬ ‫תנאו הרי זה כאנוס על עיקר המעשה למפרע‪ .‬עכ״ד‪.‬‬ ‫נאמר שהוא דין בעיקר המעשה שמאחר ונעשה בעל כורחו אין בכח‬ ‫ובביאור הדברים נראה כי יסוד דין ׳אונס רחמנא פטריה׳ הוא‬ ‫אונס הוא פטור על העונש‬ ‫המעשה להוליד 'חלות' ו'חיוב'‪ ,‬יש לומר גם שאינו נחשב 'מעשה'‬ ‫שמעשה הנעשה בעל כורחו ונגד רצונו של העושה אינו פועל את‬ ‫והנה מקור הפטור מעונש על מעשה עבירה באונס נלמד מקרא‬ ‫המחייב עונש מיתה שיפטור מדין 'קלב״מ'‪ ,‬אך אם נאמר שעיקר‬ ‫התוצאה הראויה להיוולד מכח המעשה‪ ,‬ולכן באופן שנאנס בקיום‬ ‫ד״ולנערה לא תעשה דבר״ (דברים כב‪ ,‬כו‪ .‬עי' ע״ז נד‪ ,‬א)‪ ,‬ובפשוטו‬ ‫המעשה עומד בתקפו אפילו באונס אלא שהתורה חסה והפקיעה‬ ‫התנאי נמצא שמעשה הגירושין נעשה בע״כ‪ ,‬וממילא לא חל 'חלות'‬ ‫הגדר הוא שה'אונס' הינו פטור על העונש‪ ,‬והיינו שהתורה לא חייבה‬ ‫את כל החלויות והחיובים הנובעים מהאונס‪ ,‬אזי עיקר המעשה הינו‬ ‫נגד רצונו‪.‬‬ ‫בעונש על עבירה הנעשית באונס‪ ,‬ולפ״ז אפשר לומר שגם גדר‬ ‫כמעשה בשוגג אשר יש בו תוכן של מעשה המחייב מיתה וממילא‬ ‫ולדבריו נראה שזהו הגדר בכל 'פטור אונס'‪ ,‬גם בחיוב עונשין‬ ‫הפטור על היזק באונס הוא שהתורה לא חייבה בתשלום נזיקין על‬ ‫יש בו פטור של קלב״מ‪.‬‬ ‫או בחיוב תשלום על נזיקין‪ ,‬שהיות והמעשה נעשה בעל כורחו אין‬ ‫מעשה היזק באונס‪.‬‬ ‫משנת הישיבה‬ ‫מתוך הדרת ועדי הדרכה לבני ישיבה‬ ‫עבודת המידות (יט)‬ ‫האדם חיוב מן התורה להידמות אליו‪ ,‬ועל כן צריכים לחזור בתשובה גם על‬ ‫כתב הרמב׳׳ם בהלכות תשובה (פ״ז ה״ג)‪ :‬אל תאמר ש אין תשובה אלא מעבירות‬ ‫מידות רעות‪.‬‬ ‫שי ש בהן מעשה‪ ,‬כגון זנו ת וגזל וגניבה‪ ,‬אלא כשם שצריך אדם ל שוב מאלו כך‬ ‫דבר זה נוגע במיוחד לבני תורה‪ ,‬שהרי כתב רבינו יונה על המשנה באבות (פ״ג‬ ‫הוא צריך לחפש בדעו ת [‪-‬מידות] רעות שי ש לו‪ ,‬ולשוב מן הכעס‪ ,‬ומן האיבה‪ ,‬ומן‬ ‫מי״ז) ׳אם אין דרך ארץ אין תורה׳‪ ,‬וזה ל שונו‪ :‬שצריך תחלה לתקן את עצמו במידות‪,‬‬ ‫הקנאה‪ ,‬ומן ההיתול [עשיית ליצנות מאנשים אחרים]‪ ,‬ומרדיפת הממון והכבוד‪,‬‬ ‫ובזה תשכון התורה עליו‪ ,‬שאיננה שוכנת לעולם בגוף שאינו בעל מידות טובות‪ ,‬לא‬ ‫ומרדיפת המאכלות‪ ,‬וכיוצא בהן‪ ,‬מן הכל צריך לחזור בתשובה‪ ,‬ואלו העוונות‬ ‫שילמד התורה ואחר כך יתקן המידות‪ ,‬כי זה אי אפשר‪ ,‬ע״כ‪ .‬כלומר‪ ,‬מה ששנינו‬ ‫קשים מאותן שיש בהן מעשה‪ ,‬שבזמן שאדם נשקע באלו קשה הוא לפרוש מהם‪,‬‬ ‫ש'אם אין דרך ארץ אין תורה' אינו בתורת עונש על כך שלא תיקן מידותיו‪ ,‬אלא זו‬ ‫וכן הוא אומר 'י עזוב רשע דרכו ואיש אוון מחשבותיו'‪.‬‬ ‫מציאות‪ ,‬וכפי שמבאר המהר׳׳ל‪ ,‬שהתורה היא דבר רוחני ואינה נדבקת בדבר גשמי‪.‬‬ ‫ומבואר‪ ,‬שהרמב׳׳ם מפר ש ש׳י עזוב ר שע דרכו׳ היינו עוונו ת שי ש בהם מעשה‪,‬‬ ‫וככל שאדם שקוע במידות רעות הוא יותר גשמי‪ ,‬ואינו יכול לידבק בתורה‪ .‬וכפי‬ ‫ו׳איש און מחשבותיו׳ היינו מידו ת רעות‪ ,‬ותשובה זו קשה יותר‪ ,‬כיון שיותר קשה‬ ‫שביאר ר׳ חיים מוואלאז׳ין לאידך גיסא‪ ,‬שהסיבה שמשה רבינו זכה להגיע לדרגה‬ ‫לתקן מידות רעות מלתקן מעשים רעים‪.‬‬ ‫של 'אספקלריא המאירה'‪ ,‬מפני שהיה עניו מכל אדם‪ .‬אדם שחושב רק על עצמו זה‬ ‫נובע ממידות רעות! והתורה אינה שוכנת במקום שיש מידות רעות‪ .‬כשאדם חושב‬ ‫ויש חידוש בדברי הרמב׳׳ם הללו‪ ,‬כי בדרך כלל אנו רגילים לחשוב ש מי שהוא‬ ‫רק על עצמו זה משפיע על כל מישורי החיים‪ ,‬על שלום הבית‪ ,‬על חינוך הילדים‪,‬‬ ‫בעל מידות רעות‪ ,‬כגון שהוא כעסן או נקמן או עקשן‪ ,‬אזי אכן חסרה לו שלמות‪,‬‬ ‫על היחס עם השכנים‪ ,‬וכן הלאה‪ .‬אנשים מבוגרים קשה להם ל שנות את מידותיהם‪,‬‬ ‫אבל אינו עובר עבירה‪ ,‬אמנם ברמב״ם מבואר שהם עוונות שחייבים לשוב עליהם‬ ‫אבל צעירים קל להם יותר להשתנות‪ ,‬ועל כן כדאי מאד לעבוד על זה בגיל צעיר‪,‬‬ ‫בתשובה‪ .‬גאוה היא איסור מפורש‪ ,‬להיות עניו זו מצות עשה‪ ,‬וכן לגבי כל המידות‬ ‫להתרגל לחשוב גם על אחרים‪ ,‬מה הם צריכים‪ ,‬ומה אני יכול לעשות לתועלתם‪.‬‬ ‫נצטווינו 'והלכת בדרכיו'‪ ,‬שכשם שהקב״ה מתנהג במידות טובות כך מוטל על‬ ‫© כל הזכויו ת ש מורו ת למערכת ' מ שנ ת רמ״ה‪ /‬יוצ א ל אור ע״י המערכת מ תוך שי עו ריו שי חו תיו ו כ ת ביו של ר בינו שליט״א‬ ‫לפרטי ם וי ציר ת ק שר‪ :‬מספר פקס ‪ 153777921183‬דוא״ל‪mishnasrama@gmail.com :‬‬ ‫• תורת חמד| מענייני הפרשה•‬ ‫• ווי העמודים וחשוקיהם • שאלה משולחנו של מרן שליט״א‬ ‫ועא נח יבניו וא ש® ינשי בניו א ® אל הינבה מפני מי‬ ‫כירר על בחור בשידוכים‪ ,‬והתברר שבטעות בירר על אחיו הגדול‬ ‫המבול (ז‪ ,‬ז)‪ .‬הנה ידוע מה שכתב הנפש החיים (שער ד‬ ‫שאלה‪ .‬חבר טוב פנה אלי בבקשה‪ ,‬לאחר שהציעו לבתו הגדולה הצעת שידוכים של בחור מסוים‪ ,‬והיות והוא טיפוס שקט ואינו יודע כיצד לברר‬ ‫פרק יא‪ ,‬ופרק כה) שאם יהיה העולם רגע אחד פנוי מתורה‪,‬‬ ‫עליו‪ ,‬ואני טיפוס יותר מעורב עם הבריות ובעל קשרים ענפים‪ ,‬לכן שלחני לברר לו על הבחור‪ ,‬ונתן לי את שם המשפחה של הבחור ואת שם‬ ‫מיד יהפכו כל העולמות לתוהו ובוהו‪.‬‬ ‫הישיבה‪ ,‬ואמר שסומך עלי בעיניים עצומות‪ ,‬וכמובן ישלם תשלום טוב על עבודתי‪.‬‬ ‫והקשו דהרי בזמן המבול היו נח ובניו עסוקים בכל אותו‬ ‫אכן פניתי לראש הישיבה וערכתי אצלו בירור מעמיק על הבחור‪ ,‬ועשה רושם שהבחור מתאים מאד למשפחה‪ ,‬אמנם רה ”י התפלא ושאלני האם‬ ‫הזמן להאכיל ולטפל בבעלי החיים שהיו בתיבה‪ ,‬וכדאיתא‬ ‫אני בטוח שהוא שומע שידוכים‪ ,‬והשבתי ששלחוני לברר עליו‪ ,‬אז כנראה שהוריו שומעים בשבילו‪.‬‬ ‫במדרש תהלים (מזמור לז)‪ ,‬שאמר אברהם אבינו למלכי‬ ‫בסופו של דבר השידוך יצא לפועל ב”ה‪ ,‬וכשהגעתי לשמחת הווארט והאירוסין‪ ,‬נדהמתי לגלות כי מכבדים את ראש הישיבה בה למד הבחור‬ ‫צדק (שם בן נח)‪ ,‬כיצד יצאתם מן התיבה‪ ,‬א ” ל בצדקה‬ ‫לשאת כמה מילים‪ ,‬ונעמד ראש ישיבה אחר לגמרי‪ ,...‬כששאלתי בשקט את מי שישב לצידי האם החתן אינו לומד בישיבה פלונית‪ ,‬השיב לי‬ ‫שהיינו עושים‪ ,‬א” ל וכי מה צדקה היה לכם לעשות‪ ,‬וכי‬ ‫שהאח הקטן שבא אחריו אכן לומד שם‪ ,‬אבל החתן דנן שכעת מתארס לומד בישיבה השניה של ראש הישיבה שדורש כעת‪...‬‬ ‫עניים היו שם‪ ,‬והלא לא היה אלא נח ובניו‪ ,‬ועל מי הייתם‬ ‫התברר שמאחר ונתנו לי רק שם משפחה‪ ,‬לא עליתי על כך שאני מברר בכלל על אחיו הצעיר‪ ,‬שהוא ככל הנראה מוצלח יותר מאחיו הגדול‪ ,‬וכל‬ ‫עושים צדקה‪ .‬א” ל על החיה והבהמה והעוף‪ ,‬לא היינו‬ ‫התשובות שקיבלתי במהלך הבירורים והפגישות לא היו על החתן דנן‪.‬‬ ‫ישנים כל הלילה‪ ,‬אלא היינו נותנין לפני זה ולפני זה״ אותה‬ ‫והנני עומד ומשתומם מה עלי לעשות כעת‪ ,‬שהרי הם שלחוני ואמרו לי במפורש שסומכים עלי‪ ,‬ואני בשוגג הטעיתי אותם באינפורמציה שגויה‪,‬‬ ‫שעה אמר אברהם‪ ,‬מה אלו‪ ,‬אילולא שעשו צדקה עם‬ ‫האם עלי לגלות את שאירע או לשתוק ולתלות שהכל מהקב”ה‪.‬‬ ‫בהמה חיה ועוף לא היו יוצאין משם וכוי‪ ,‬יעו ” ש‪.‬‬ ‫כמו"כ האם מותר לי לקבלת את התשלום על הבירורים‪ ,‬או שמא מאחר ולא עשיתי את עבודתי נאמנה‪ ,‬הרי שיש כאן מקח טעות‪ ,‬ואסור לי‬ ‫וכעי"ז אמרו גם במסכת סנהדרין (דף קח ע” ב) שאמר‬ ‫לקבל תשלום על עבודתי?‬ ‫שם לאליעזר עבד אברהם יצער גדול היה לנו בתיבה‪ ,‬בריה‬ ‫תשובה‪ .‬השידוך מן השמים‪ ,‬וכמה שיש יותר טעויות ‪ -‬כך יותר נראה שיד שמים התערבה‪ ,‬כי זה השידוך שמיועד עבורם‪ .‬אולם לגבי התשלום‪ ,‬אם‬ ‫שדרכה להאכילה ביום האכלנוה ביום‪ ,‬שדרכה להאכילה‬ ‫אבי הבת טעה בישיבה ‪ -‬מגיע למברר תשלום מלא‪ .‬אך אם המברר טעה ‪ -‬לא מגיע לו מאומה‪ ,‬והגם שעבד ובזכותו נגרם השידוך‪ ,‬אך לא עבד עבור‬ ‫בלילה האכלנוה בלילהי‪ ,‬ומבואר גם שלא היה להם מנוחה‬ ‫מה שנתבקש לעבוד‪ ,‬ולא ביקשו ממנו תוצאות של שידוך‪ ,‬אלא שיביא את המידע הנכון על הבחור‪ ,‬ואת זה לא עשה‪.‬‬ ‫לא ביום ולא בלילה‪ .‬ואם כן איך נתקיימו העולמות באותו‬ ‫הזמן‪ ,‬בלי לימוד התורה‪.‬‬ ‫מקורות ונימוקים‬ ‫נאמר במסכת סוטה (דף ב ע” א) ארבעים יום קודם יצירת הוולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני‪ ,‬וממילא אם השידוך יצא לבסוף אל הפועל‪ ,‬זה סימן‬ ‫וגיסי מרן הגר”ח קניבסקי זצ” ל תירץ (דעת נוטה בראשית‬ ‫מובהק שזה אכן השידוך שלה‪.‬‬ ‫ח”א עמוד רעג) שבוודאי גם נח עצמו למד תורה‪ ,‬וכדברי‬ ‫ויעויין במדרש רבה (ויקרא ח‪ ,‬א) שמטרוניתא אחת שאלה את ר׳ יוסי בר חלפתא בכמה ימים ברא הקב”ה את עולמו‪ ,‬אמר לה לששת ימים‪ ,...‬אמרה לו‬ ‫רש”י (לעיל ז‪ ,‬ב)‪ ,‬וא”כ גם בזמן שהאכיל את הבהמות‬ ‫ומאותה שעה עד עכשיו מהו יושב ועושה‪ ,‬אמר לה מזווג זיווגים‪ ,‬אשתו של פלוני לפלוני‪ ,‬בתו של פלוני לפלוני וכוי‪.‬‬ ‫והחיות‪ ,‬מ” מ היה שקוע בלימוד התורה‪.‬‬ ‫ובהמשך המדרש איתא שהמטרוניתא ניסתה בעצמה לזווג אלף עבדים לאלף שפחות בשעה אחת ולמחרת כולם הגיעו פצועים בראש או בעין וכוי‪ ,‬והיא‬ ‫ונראה ליישב‪ ,‬שכל דברי הנפש החיים שבלי תורה יחרב‬ ‫עצמה הודתה שאכן זה דבר קשה מאד‪ ,‬ור”י בר חלפתא אמר לה שקשה היא לפני הקב”ה כקריעת ים סוף וכוי‪.‬‬ ‫העולם‪ ,‬שייכים רק לאחר מתן תורה [עיי אוה”ח (שמות‬ ‫והנה אם כבר ארבעים יום קודם יצירת הוולד נקבע לכל אחד מי הזיווג שלו‪ ,‬אז כל הקושי של הקב”ה הוא לפני שלב זה‪ ,‬אך עדיין צ” ב מה הקושי הגדול לזווג‬ ‫יד‪ ,‬כז)]‪ ,‬אבל קודם מתן תורה שעדיין לא ירדה תורה‬ ‫זיווגים‪.‬‬ ‫לעולם‪ ,‬קיים הקב”ה את העולם בחסד וברחמים גם בלי‬ ‫ונראה שפעמים רבות השידוך אינו נראה מתאים מבחינה טבעית‪ ,‬הן משום שזכר ונקבה הם שני הפכים‪ ,‬וגם בתכונות עצמם לפעמים הם שני הפכים ממש‪,‬‬ ‫שהיה תורה בכל רגע ורגע‪ ,‬וכדאיתא במסכת פסחים (דף‬ ‫ורק בשמים רואים את ההתאמה האלוקית ביניהם [או כדי לתקן דברים מגלגול קודם‪ ,‬וגם לזכך את עצמם במידות טובות וכיו״ב]‪.‬‬ ‫קיח ע ” א) שבעשרים וששה דורות שברא הקב”ה בעולמו‬ ‫ואם יראה השידוך כצורתו פעמים שלא ירצה האדם‪ ,‬אך הקב”ה קבע שזה יהיה זיווגו ואינו רוצה להכריחו אלא שיהיה בשמחה כמבואר במדרש שם‪ ,‬ולכן‬ ‫ולא נתן להם תורה‪ ,‬זן אותם בחסדו‪ ,‬וכנגד זה יש כ”ו יהודוי‪.‬‬ ‫לפעמים גורם הקב”ה שלא ידעו פרטים מסויימים מהאמת‪ ,‬ובזה מבואר הדימוי שקשה להקב”ה לזווגן כמו קריעת ים סוף‪ ,‬שגם שם היו צריכים להטעות‬ ‫ושוב הראוני שכן מפורש בדברי הגר ”ח מוולאזיין זצ” ל‬ ‫את המצרים שיחשבו שבדרך הטבע המים נבקעו ויסכימו לרוץ לתוך המים‪ ,‬ועבור הקב”ה שחותמו אמת הרי זה קושי לשנות‪ ,‬אך כדי שהשידוך יצא צריך‬ ‫עצמו בספרו רוח חיים (אבות פ”א מ ” ב) שקודם מתן תורה‬ ‫לפעמים לעשות דברים שהם קצת שונים מהאמת‪ ,‬כדי שירצו את השידוך ויקבלוהו באהבה‪ .‬וא”כ ככל שהשידוך נעשה ונגמר בצורה משונה‪ ,‬אות וסימן הוא‬ ‫היה העולם מתקיים רק על עבודה וגמילות חסדים‪.‬‬ ‫שהוא מכוון משמים‪.‬‬ ‫עוד נראה ליישב‪ ,‬דהנה נסתפקו בבי מדרשא‪ ,‬לו יצוייר‬ ‫ולגבי קבלת התשלום‪ ,‬נראה ברור שאם אמרו לו בפירוש את שם הבחור ושם הישיבה‪ ,‬והוא בירר לפי הנתונים שהביאו לו‪ ,‬והורי הכלה טעו‪ ,‬א”כ פשיטא‬ ‫שיהיה אדם אחד יחיד בכל העולם כולו שעוסק בתורה‪,‬‬ ‫שמגיע לו תשלום‪ ,‬כי הוא עשה את עבודתו לפי מה שנתבקש‪.‬‬ ‫ויש לפניו חולה מסוכן הנמצא בפיקוח נפש ממש‪ ,‬האם‬ ‫אך יש לדון באופן שאמרו לו את שם הבחור‪ ,‬והוא טעה ובירר על אחיו הלומד בישיבה אחרת‪ ,‬שמצד אחד לא עשה את עבודתו שנתבקש‪ ,‬ומאידך בזכותו‬ ‫יפסיק מלימודו כדי להצילו או לא‪ ,‬דמצד אחד פיקוח נפש‬ ‫נתגלגל הדבר ונגמר‪ ,‬ולכאורה יש חילוק בין פועל לקבלן‪ ,‬דפועל שוכרים אותו על העבודה שיעבוד‪ ,‬וגם אם אין תוצאה משלמים לו‪ ,‬אבל קבלן משלמים לו רק‬ ‫דוחה כל התורה כולה‪ ,‬ומאידך גיסא הרי אם יפסיק ללמוד‬ ‫עבור התוצאה‪ ,‬וגם אם לא עבד משלמים על התוצאה שהביא‪.‬‬ ‫ייחרב העולם‪ ,‬וכמ” ש הנפש החיים‪.‬‬ ‫ובעניננו מצד אחד נחשב פועל שהרי לא שכרוהו לתוצאה אלא לברר על הבחור‪ ,‬שהרי גם אם היה מתברר שהבחור לא מתאים לבתם ‪ -‬היו משלמים לו על‬ ‫וגיסי מרן הגר”ח קניבסקי זצ” ל השיב על זה (משנת פיקו”נ‪,‬‬ ‫עצם הבירור‪ ,‬וא”כ מדין פועל לא מגיע לו כלל שכר‪ ,‬שהרי שכרוהו לברר על בחור א׳ והוא בירר על בחור ב׳‪ ,‬ונמצא שלא עבד אצלם‪.‬‬ ‫סימן סב אות ז) שבוודאי יפסיק ויעשה המוטל עליו‪,‬‬ ‫אך מצד שני היה מקום לדון שהוא גם נחשב לקבלן‪ ,‬כי אינו עובד לפי שעות‪ ,‬וא”כ אולי מגיע לו על התוצאה‪ .‬אך באמת זה אינו‪ ,‬כי מ” מ התוצאה שלו אינה‬ ‫והקב”ה כבר ידאג שלא יחרב העולם‪.‬‬ ‫עשיית השידוך‪ ,‬אלא להביא את הפרטים על הבחור‪ ,‬ואת זה אינו סיפק כדבעי‪ ,‬וממילא לכאורה לא מגיע לו תשלום‪ .‬ואע” פ שעל ידו התגלגל הדבר שהשידוך‬ ‫ולכאורה יש להשיב עוד באופן אחר‪ ,‬שהרי אמרו במסכת‬ ‫נגמר‪ ,‬זה דבר שמיימי‪ ,‬אבל הוא עצמו לא עבד כלל עבור המשכיר שלו‪ ,‬אלא עשה פעולה אחרת לגמרי שבזכותה נגרם שהשידוך יצא לפועל‪ ,‬ואולי מגיע לו‬ ‫קידושין (דף מ ע ” א) אפילו חשב אדם לעשות מצוה‪ ,‬ונאנס‬ ‫הכרת הטוב וכיו”ב‪ ,‬אך לא תשלום‪.‬‬ ‫ולא עשאה‪ ,‬מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה‪ ,‬וא”כ מאחר‬ ‫אמנם יעויין בשו” ת אבני נזר (חו” מ סימן לו) שנשאל על שדכן ששידך לגביר שידוך עבור בנו עם בת גביר‪ ,‬ולאחר שעשה כל הפעולות‪ ,‬השידוך לא יצא לפועל‪,‬‬ ‫והוא רוצה ללמוד תורה‪ ,‬ורק הוא נאנס להפסיק ולהציל‬ ‫אבל לגביר היתה בת צעירה ממנה‪ ,‬ובאו אח”כ שדכנים והציעו את אותו בחור לבתו הצעירה והשידוך נגמר‪ ,‬ותבע השדכן דמי שדכנות כי פעולתו היתה ניכרת‪,‬‬ ‫את החולה‪ ,‬הרי שהכתוב מעלה לו כאילו לומד תורה‬ ‫שעיקר הדבר לקרב שיהיו המחותנים ראויים להתחתן מצד מעלתם ומצד עושרם וייחוסם וטיב העלם‪.‬‬ ‫באותה שעה‪ ,‬וזה גופא מחזיק ומעמיד את העולם‪.‬‬ ‫והשיב האבני נזר‪ ,‬שמצד הכלה אין לו כלום‪ ,‬דפשיטא שחיוב שדכנות חל על החתן והכלה כי להם עשה הטובה‪ ,‬רק שהמחותנים משלמים עבורם‪ ,‬ובעניננו‬ ‫שלא נתכוין לעשות טובה לצעירה‪ ,‬אלא רק לאחותה הגדולה‪ ,‬ובגרמא נעשה טובה לצעירה‪ ,‬אין מגיע לו ממנה כלום‪ ,‬עכ”ד‪ ,‬יעו” ש‪.‬‬ ‫ולפי"ז גם בעניננו‪ ,‬דאמנם נח היה עסוק להאכיל את החיות‬ ‫ובעניננו נתכוין לעשות עבודה בשביל הבת הזו‪ ,‬ואכן עשה לה את הטובה שהביאה את השידוך שלה לידי גמר‪ ,‬רק שהבירור שלו לא היה מדוייק‪ ,‬ואולי כיון‬ ‫והבהמות‪ ,‬אך בוודאי שרצה ללמוד תורה אלא שנאנס ולא‬ ‫שעבד בשבילה‪ ,‬ונגרם לה טובה בזכותו‪ ,‬מגיע לו תשלום עבור זה‪.‬‬ ‫היה יכול לפי שהיה עסוק במצוה‪ ,‬וא” כ מעלה עליו הכתוב‬ ‫ויש לחלק‪ ,‬דהתם עשה את העבודה‪ ,‬שקירב את לבבות המחותנים בצדק וביושר‪ ,‬ורק השאלה אם מגיע לו על כך תשלום‪ ,‬אבל בעניננו לכאורה לא עשה כלום‪,‬‬ ‫כאילו למד תורה‪ ,‬וזה גופא החזיק את העולם‪.‬‬ ‫וכל מה שעשה היה בטעות‪ ,‬ובזכות הטעות נוצר השידוך‪ ,‬ועל זה עדיין לא מצאנו שמגיע לו תשלום דמי שדכנות‪ ,‬והרק‪.‬‬ ‫■ ‪k. gi l yonot @gmai l . com‬‬ ‫יו״ל ע״י מערכת ״קובץ גליונות׳׳‬ ‫להנצחות ולהקדש ות ניתן לפנות ‪053-3145900 :‬‬ ‫‪J‬‬ ‫• מעשה חמד• מהנעשה והנשמע בבית מרן שליט״א‬ ‫קובנה'‪ ,‬ולמדו אצלו בבית‪ ,‬והיה ויכוחים וריתחא דאורייתא‪ ,‬הוא אמר לי שהקירות רעדו‬ ‫מרן רבינו שליט״א בשמחת בית השואבה ברמת אלחנן‪:‬‬ ‫מהוויכוחים‪...‬‬ ‫’ תלמיד חכם תמיד י ש לו סיפוק‪ ,‬אי אפ שר להרגיז אותו’‬ ‫״והסיפור הוא שאחר כך היה להם ספק אם הם בירכו ברכת המזון‪ .‬ולמו״ח שליט״א י ש מנהג‬ ‫המוני בני התורה והישיבות התקבצו ביום שלישי ג' דחוה״מ סוכות למעמד שמחת בית‬ ‫כזה‪ ,‬שלפני שהוא מברך ברכת המזון הכובע נמצא בשולחן בצד ימין‪ ,‬ואחרי שהוא מברך‬ ‫השואבה והקבלת פני רבו שנערך בראשות מרן רבינו שליט״א‪ ,‬יחד עם רבני השכונה‪:‬‬ ‫ברכת המזון הכובע נמצא בצד שמאל‪ ,‬ופה הכובע היה באמצע‪ ,‬אז הוא לא ידע אם בירך‬ ‫הגאון הגדול רבי יהודה סילמן שליט״א‪ ,‬והגאון הגדול רבי מסעוד בן שמעון שליט״א‪ ,‬וראש‬ ‫ברכת המזון או לא‪.‬‬ ‫הישיבה הגאון הגדול רבי מנחם צבי ברלין שליט״א‪.‬‬ ‫״אז גיסי הגאון רבי אברהם יעקב זילברשטיין שליט״א היה אז ילד קטן‪ ,‬והוא בתור ילד קטן‬ ‫את המשא המרכזי נשא רבינו‪ :‬״מו״ר מרן הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ״ל שואל מהו‬ ‫העיד ואמר‪' :‬אבא‪ ,‬אני זוכר שבירכת ברכת המזון'‪ .‬והפולמוס ההלכתי היה‪ ,‬האם אפשר‬ ‫הלשון של הגמרא (ברכות דף סד ע״א)‪' :‬תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם'‪ ,‬שאל הרב‬ ‫לסמוך על ילד קטן או לא‪ .‬זה סוגיא שלימה‪ ,‬י ש בזה ב״ח‪ ,‬י ש בזה מגן אברהם וכו'‪.‬‬ ‫אברמסקי‪ ,‬איך הם מרבים שלום בעולם?‬ ‫״אבל אני כל הזמן מתרגש מהסיפור‪ :‬איך יכול להיות שי ש אברכים שמתווכחים והם לא‬ ‫״הסביר הרב אברמסקי בנועם דבריו‪ ,‬הוא אמר ככה‪ :‬תלמיד חכם אמיתי‪ ,‬הוא אדם כזה‬ ‫זוכרים אם בירכו ברכת המזון? ‪ -‬זה מה שתפס אותי‪ ,‬שי ש כזה מצב שכל כך שקועים‬ ‫שהוא מלא ושבע‪ .‬מלא ושבע‪ .‬למה? י ש לו סיפוק‪ ,‬י ש לו‪ .‬איך י ש לו סיפוק? הוא רואה‪,‬‬ ‫בלימוד‪ ,‬עד ששוכחים האם בירכו ברכת המזון או לא‪ ,‬ולא יודעים‪ ,‬וצריך להגיע לנידונים‬ ‫הוא מבין טוב את הגמרא‪ ,‬מבין טוב את הברייתא‪ ,‬מבין טוב את המהרש״א‪ .‬אמר הרב‬ ‫שלמים בהלכה שילד קטן מעיד‪ ,‬והכובע באמצע‪ ,‬״חזקה במצוות״‪ ,‬י ש ״חזקת חיוב״ ‪ -‬זה‬ ‫אברמסקי‪ :‬תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם‪ .‬למה? תמיד י ש לו סיפוק‪ .‬הוא למד‪ ,‬אוי‪,‬‬ ‫כבר פועל יוצא‪ .‬אבל מה שתופס אותי זה שי ש מצב של אברכים ששקועים בלימוד כל כך‪,‬‬ ‫איזה גישמאק המהרש״א‪ ,‬איזה גישמאק הפני יהושע‪ ,‬איזה גישמאק‪.‬‬ ‫עד כדי כך‪ ,‬שזה התענוג שלהם בחיים‪ ,‬להיות שקוע בלימוד ולהתווכח‪.‬‬ ‫״אז י ש לו סיפוק‪ ,‬אז הוא מרבה שלום‪ .‬אם מישהו פוגע בו‪ ,‬אמר הרב אברמסקי‪ ,‬הוא לא‬ ‫״זה המסר שי ש לנו פה כשאנחנו נמצאים פה עם מו״ח שליט״א‪ .‬י ש עוד דברים‪ ,‬י ש את‬ ‫שם לב‪ .‬למה? זה כלום‪ .‬למה? כיוון שהוא עצמו מלא בתורה‪ ,‬מלא בחכמה‪ ,‬מרבים שלום‬ ‫המידות טובות ועוד‪ ,‬אבל להיות שקוע בלימוד עד כדי כך‪ ,‬זה דבר שתופס אותי מאוד״‪ ,‬עד‬ ‫בעולם‪ .‬אדם שאין לו סיפוק‪ ,‬הוא מפטפט ואומר כל מיני דברים שאין להם סיפוק‪ .‬אמר הרב‬ ‫כאן דבריו המרגשים של חתנו הגר״א רוט שליט״א‪.‬‬ ‫אברמסקי‪ :‬תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם‪ .‬למה? י ש לו סיפוק י ש לו‪ .‬כשיש לו סיפוק‪,‬‬ ‫לאחר מכן נשאו דברים ראשי הקהילה ורבני השכונה‪ ,‬כשבסיום המעמד התפלל רבינו‬ ‫הוא מרבה שלום בעולם‪ .‬הסיפוק‪.‬‬ ‫תפילת מנחה בבניין החדש‪ ,‬כשלאחר מכן אמר עם כל הקהל את פרק 'מזמור שיר חנוכת‬ ‫״אם מישהו מעליב אותו‪ ,‬לא אכפת לו‪ .‬אז הוא אמר‪ ,‬מה זה משמעותי? אמר הרב אברמסקי‪,‬‬ ‫הבית לדוד'‪ ,‬כשלסיום המוני המשתתפים ליוו את רבינו בשירה וזמרה לכבודה של תורה עד‬ ‫המודד לתלמיד חכם‪ ,‬ככה אמר הרב אברמסקי בשיעורים שלו בישיבה‪ :‬המודד לתלמיד‬ ‫לרכבו‪ ,‬ונדחקו להתברך בזמן המסוגל‪ ,‬ז מן שמחתנו‪ ,‬חג הסוכות‪.‬‬ ‫חכם הוא האם הוא נעלב כשפוגעים בו! אם הוא נעלב כשפוגעים בו ‪ -‬הוא לא תלמיד חכם‪,‬‬ ‫***‬ ‫הוא צריך לחפש מקומות אחרים‪ .‬תלמיד חכם הוא מלא בשמחה‪ ,‬מלא בסיפוק‪ .‬אה‪ ,‬הוא‬ ‫למד היום והבין היום‪ ,‬תלמיד חכם אי אפשר להרגיז אותו‪.‬‬ ‫מרן רבינו שליט״א בשמחת נישואי בת הגרי"מ דרוק שליט״א‪:‬‬ ‫"כמו שאדם מיליונר גדול ובא מישהו אחד חסר דעה ופגע בכבודו‪ ,‬זה לא מעליב אותו‬ ‫’ הצדיקים שנמצאים פה יגנו בעדנו‪ ,‬ש אף אחד לא יוכל לכבוש אותנו’‬ ‫בכלל‪ .‬המדד הגדול ביותר הוא לראות אם אדם אחרי שהוא לומד‪ ,‬הסיפוק הוא כל כך גדול‬ ‫ביום ה' פרשת בראשית‪ ,‬השתתף מרן רבינו שליט״א בשמחת עולם הישיבות‪ ,‬בנישואי‬ ‫וההנאה היא כל כך גדולה שהוא לא נעלב״‪.‬‬ ‫תלמידו החתן המופלג הרב יהושע מלין שליט״א‪ ,‬מבחירי ישיבת 'בית מדרש עליון'‪ ,‬נכדו‬ ‫בסיום דבריו בירך רבינו את ההמונים‪ :‬״הקב״ה יעזור לכל אלו שעוזרים ומסייעים לנו‪ ,‬שנזכה‬ ‫של ראש ישיבת 'זכרון מאיר' הגאון רבי איסר יהודה מלין שליט״א‪ ,‬עב״ג בת ראש ישיבות‬ ‫להגדיל תורה ולהאדירה‪ ,‬ולראות את הקורבנות של בית המקדש שיבנה‪ ,‬לש שון ולשמחה‬ ‫'תפארת ישראל'‪ ,‬הגאון רבי ישראל מאיר דרוק שליט״א‪ ,‬חתנו של מרא דכולה תלמודא‬ ‫לכל עם ישראל‪ .‬וכל הבחורים ימצאו את השידוכים‪ .‬וגם הבנות‪ .‬אשרינו מה טוב חלקנו שי ש‬ ‫הגאון הגדול רבי מיכל זילבר שליט״א‪ ,‬שנערכה באולמי 'כתר הרימון' בבני ברק‪ ,‬במעמד‬ ‫איתנו את התלמידי חכמים המופלגים שבדור‪ .‬אשרינו‪ ,‬כל טוב סלה״‪.‬‬ ‫ובהשתתפות מרנן ורבנן גדולי ישראל‪ ,‬ובראשם רשכבה״ג מרן הגר״ד לנדו שליט״א‪ ,‬ומרן‬ ‫***‬ ‫ראש הישיבה הגרב״ד פוברסקי שליט״א‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫בדרשתו התייחס רבינו לכך שהחתן ומשפחתו הינם צאצאי מרן הגאון הקדוש רבי ברוך‬ ‫מתי אירע שהסתפק מרן רבינו שליט״א האם בירך ברכת המזון או לא?‬ ‫בער ליבוביץ זצוק״ל‪ ,‬ראש ישיבת 'קמניץ' ובעל ה'ברכת שמואל'‪ ,‬וחשף משפט מטלטל‬ ‫הסיפור המרגש ש ח שף חתנא דבי נשיאה במעמד חנוכת הבית לקהילת ’כרם י שראל’‬ ‫אותו אמר מרן החזון איש זצ״ל‪ :‬״אני רוצה לומר פה משהו מאוד מאוד חשוב לכולנו‪ .‬גיסי‬ ‫ביום רביעי‪ ,‬ד' דחול המועד סוכות‪ ,‬הגיע במלוא הדרו מרן רבינו שליט״א למעמד 'חנוכת‬ ‫מרן שר התורה רבי חיים קניבסקי זצ״ל אמר לי דבר‪ ,‬ואבקש מכולם להקשיב טוב מה שאני‬ ‫הבית' לבנין החדש והמפואר של קהילת ’כרם ישראל’ בקרית הרצוג‪ ,‬שנערך יחד עם מעמד‬ ‫מספר‪ :‬החזון איש אמר לו‪ ,‬שכל עוד רבי ברוך‪-‬בער ורבי שמעון שקטפ היו חיים‪ ,‬אז היטלר‬ ‫שמחת בית השואבה‪ ,‬בראשות חתנו המרא דאתרא הגאון רבי אליעזר רוט שליט״א‪,‬‬ ‫ימח שמו‪ ,‬לא היה יכול לכבוש את ליטא‪ ,‬מחמת עמל התורה שלהם‪.‬‬ ‫בהשתתפות אלפי תושבי השכונה ועיר התורה‪ ,‬יחד עם רבני הקהילות הסמוכות‪ ,‬שהגיעו‬ ‫״הדבר הזה מזעזע‪ ,‬למה? כי לפי מה שמקובל אצל כולם‪ ,‬הסבים באים בשעת חתונת‬ ‫להקביל את פני רבינו במעמד האדיר‪.‬‬ ‫הנכדים‪ .‬וכפי ששמעתי בעצמי מגיסי רבי חיים זצ״ל שאחד המקורות לזה הוא מדרשות‬ ‫לאחר שקיבלו את פני רבינו מתוך הדרת כבוד ורגשי קודש‪ ,‬ולאחר דקות ארוכות של ריקודי‬ ‫רבי יהושע אבן שועיב (תלמיד הרשב״א) בפרשת חיי שרה‪ ,‬עה״פ ויביאה אהלה שרה אמו‪,‬‬ ‫שמחה לכבוד הרגל ולכבוד חנוכת הבית‪ ,‬כאשר רבינו שרוי בשמחה מרובה לרגל המעמד‬ ‫שכתב בשם המדרש‪ :‬שרה אמנו באה באהל לראות את שמחת בנה יצחק שמתחתן עם‬ ‫הכביר‪ ,‬נשא דברים המרא דאתרא‪ ,‬הגר״א רוט שליט״א‪ ,‬כאשר בדבריו שיתף מעשה נפלא‬ ‫רבקה‪ ,‬יעו״ש‪.‬‬ ‫על חמיו‪:‬‬ ‫״אז אם כן לפי מה שמקובל אז רבי ברוך‪-‬בער כעת נמצא פה‪ ,‬אותו רבי ברוך‪-‬בער שבכח‬ ‫״יש לי סיפור שתמיד אני שומע אותו ממורי חמי שליט״א בחלק ההלכתי‪ ,‬אבל אני מצטמרר‬ ‫עמל התורה שלו מנע מהיטלר לכבוש את ליטא בחייו‪ ,‬אז אני רוצה להגיד לכולם שאפ שר‬ ‫כשאני נזכר בעיתוי של הסיפור‪ .‬אני אחזור על הסיפור‪ ,‬לכאורה זה נראה סיפור מאוד מאוד‬ ‫לתפוס משהו ממנו!‪ ,‬כולנו יכולים כעת לתפוס‪ ,‬אנחנו גם יכולים לעשות עם זה משהו‪ ,‬הוא‬ ‫פשוט‪ ,‬שאין בו סיפור‪ ,‬אבל אני אגיד לכם ממה אני מתרגש‪.‬‬ ‫נמצא פה‪ ,‬ואפשר לבקש‪ :‬שהקב״ה יעזור שהצדיקים שנמצאים פה יגנו בעדנו‪ ,‬שאף אחד‬ ‫״שמעתי כמה פעמים ממו״ח שליט״א‪ ,‬שכשהוא היה אברך צעיר‪ ,‬והיה גר ברחוב בסמטת‪-‬‬ ‫לא יוכל לכבוש אותנו‪ .‬ולכלה ולחתן יהיו חיים מאושרים‪ ,‬ונאמן אמן״‪.‬‬ ‫יבנה‪ ,‬היה לו שאלה‪ .‬מה השאלה? באו כמה אברכים מהכולל של סלבודקא ‪' -‬כולל‬ ‫אחודה נא חידה‬ ‫ניתן להאזין להקלטות ופסקי הלכה המתעדכנים מדי יום‬ ‫ממרן רבינו שליט״א‪ ,‬וכן שיעור יומי בהלכות שבת ועוד‪,‬‬ ‫איך יתכן שקורא קריאת שמע עם תפילין‪ ,‬ובכל זאת נחשב כדובר שקר?‬ ‫(הת שובה לחידה‪ ,‬אי״ה בגליון הבא‪ ,‬החידה מ א ת ידידינו הרב א רז חזני שלי ט״ א)‬ ‫בקו ׳שיח יצחק'‪03-3130582 ,‬‬ ‫לעדכונים על דרשות ושיעורים‪ ,‬וכן על מיקומו של רבינו‬ ‫תשובה לחידה משבוע שעבר‪ :‬עשרה יהודים הנמצאים יחד במקום אחד‪ ,‬ואינם מצטרפים למנין אלא רק בסוכות‪,‬‬ ‫בשבת הקרובה בקו 'דברי חמד' ‪079-6077-468‬‬ ‫ולא בכל השנה?‬ ‫‪+‬מאורית_ | ‪054-8487449‬‬ ‫תשובה‪ .‬בית כנסת שי ש בו ג' מחיצות‪ ,‬ובכניסה הוא פתוח‪ ,‬ובסוכות העמידו בכניסה סוכה עם ד' מחיצות‪ ,‬ותשעה מתפללים‬ ‫לקבלת העלון‪ ,‬פסקי הלכה‪ ,‬ועדכונים ממרן שליט״א‪,‬‬ ‫נמצאים בתוך בית הכנסת‪ ,‬והעשירי בתוך הסוכה‪ ,‬הרי הם מצטרפים למנין‪ ,‬כי המחיצות לא נעשו לתשמיש‪ ,‬כי אם לשם סוכה‬ ‫ניתן להרשם במייל ‪,a0527642209@gmail.c0m‬‬ ‫[כלומר אין זו מחיצה החוצצת‪ ,‬כי לא נעשתה לשם הבדלה]‪ ,‬אבל סוכה זו בשאר ימות השנה‪ ,‬שנעשית לשם הבדלה מבית‬ ‫ובפלאפון הנ״ל‪ ,‬או בכתובת מייל ‪gmail.com @ 3126877‬‬ ‫הכנסת ולשימושים אחרים‪ ,‬מבדילה המחיצה בין תשעת המתפללים‪ ,‬לעשירי הנמצא בתוך הסוכה‪ ,‬ואינם מצטרפים למנין‬ ‫ובפלאפון ‪.0533126877‬‬ ‫[יעוי' במשנ״ב (סימן נה סק״ט) שהביא את דברי הערך לחם וציין שהפרי חדש חולק‪ ,‬יעו״ש‪ ,‬ובמה שהרחבנו בזה בחשוקי‬ ‫חמד עמ״ס סוכה (דף טז ע״ב)]‪.‬‬ ‫‪C‬־‬ ‫■ ‪k. gi l yonot @gmai l . com‬‬ ‫יו״ל ע״י מערכת ״קובץ גליונות׳׳‬ ‫להנצחות ולהקדש ות ניתן לפנות ‪053-3145900 :‬‬ ‫נ‬ ‫מתורת מרן רגאון רבי מאיר גריינימן שליט׳׳א‬ ‫תור־ת ?שר‬ ‫עי' יו” ד סימן ע”ו ס ” ד וברמ” א שם שיש ליזהר לכתחלה שלא להשהות הצלי על‬ ‫כאיסור אכילת דם ‪ -‬הערות כדיני מליחת כשר‬ ‫השפוד לאחר שהוסר מן האש וכו’ ע” ש‪ ,‬ולכאורה ד” ז נוגע לענין הברזל שצולים‬ ‫אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו )ט'‪ ,‬ד')‬ ‫עליו הכבד‪.‬‬ ‫מצוי לפעמים דם שנצרר מחמת מכה ובזה לא מהני מליחה רגילה בשביל‬ ‫הערות כדיני דם כיצים‬ ‫בישול כדאיתא ביו” ד סימן ס”ח סעיף ד’ ויעוין שם‪ ,‬וצריך לדקדק לחתוך קודם‬ ‫מליחה ולכה” פ להסיר עם כדי קליפה קודם בישול וכמ” ש להעיר בזה בחו”ב‬ ‫ביצים שנשתברו ונזרקו לתוך הקערה בלא קליפתן ועדיין לא נטרפו ונמצא‬ ‫חולין סימן ט” ז בסופו וע” ש לענין כיצד לחתוך ולמלוך‪ ,‬ולענין דיעבד בבישלו כך‬ ‫דם על חלמון א’ מהם ונתערבו החלבונים כדרכן [ומסתמא בגוונא שאינם‬ ‫כמו שהוא אחרי מליחה רגילה בלי לחתכו‪.‬‬ ‫ניכרים אפי’ מקצתן להיכן שייכים] והחלמונים שלימים‪ ,‬כיון שהם חד‬ ‫בתרי [כדעת אחרונים ז” ל ברע” א דלא כש ”ך] לדעת הש ”ך (וכמדומה עוד‬ ‫והוא מצוי ברגלי העוף וכשנצרר טובא שם צריך שאלת חכם לענין חשש‬ ‫אחרונים) דבספיקא דדינא אי קיי ” ל כהני פוסקים או כהני מיקרי לא ידעינן‬ ‫טריפה‪.‬‬ ‫אי היה במקום האוסר הביצה‪ ,‬מוציא הדם עם חלמונו כי לכאורה אין החלמון‬ ‫ויש להעיר כהיום שבודקין בצומת הגידין‪ ,‬וחותכין בשוק‪ ,‬ראוי לפני השריי’‬ ‫בתערובות [ואם נמשך קצת אולי צריך להוציא דלכאורה הרי ניכר שהוא‬ ‫והמליחה לחתוך שם קצת יותר כדי שיוכלו למלוח בטוב‪.‬‬ ‫מכאן ואינו תערובות‪ ,‬ולעכ”ה]‪ ,‬והנשאר מותר‪.‬‬ ‫לפעמים יש גם בכנף העוף אדמימות‪ ,‬ולפעמים יש שם שבר וזה נוגע או‬ ‫ואם נמצא על קשר חלמון [כיון דרש ”י ותו’ והרי ” ף והרמב׳׳ם והרא ” ש ועוד‬ ‫לחשש טריפה אם זה בחלק שהוא הסמוך לגוף (דלמא ניקבה הריאה ע”י העצם‬ ‫וגם הרא”ה גופי’ חייש לשיטתם ומחמיר] צל”ע‪.‬‬ ‫השבור) ואף בחלק האחר נוגע לענין לחתוך כל החלק ולזרקו (דדלמא השחיטה‬ ‫ודין זה מוסכם אף לפי הפרישה והש”ך שהחמירו [לפי מש ”כ לעיל להוכיח]‬ ‫לא התירתו)‪.‬‬ ‫להוציא חלמון דנקשר עליו מהחלבון‪ ,‬שהרי כאן שרינן אף החלבון‪ ,‬ואף אם‬ ‫בשר בהמה יש לשפשף הבשר יפה במים (לפני המליחה) עי’ יו” ד סימן ס” ד‬ ‫נמצא על קשר חלמון [אם צריך להחמיר וצ”ע] ועי’ עוד במ” ש לעיל להסתפק‬ ‫סעיף י” ז י” ט ועי’ בביאור הגר” א שם ס”ק ל”ד‪ ,‬וגם בחלק הקידמי שמשתמשים‬ ‫לדעת רמ” א אי ספק בדיעות מיקרי לענין זה ספק וראייתו מהא”ו יש להוציא‬ ‫בו הזהירין בבשר חלק‪ ,‬יש שם חלק שצריך לנקר בכמה צלעות אחרונות‪ ,‬ויתכן‬ ‫החלמונים השלימים הכשירים בלי חלבון [ואף אם יהיה נמשך קצת בהכרח‬ ‫שנגע הסכין של הניקור בבשר וצריך שפשוף‪.‬‬ ‫אולי יש ליזהר כמה דאפשר] והם מותרים‪[ ,‬ואם הדם נמצא על החלבון צל” ע‬ ‫ויש ליזהר שלא להשאיר הכבד בשקית ניילון באופן שיבא לידי חשש של כבוש‬ ‫דלכאורה החלמונים לא נתערבו ויש א’ מהם איסור שאנו מחמירין בביצה אחת‬ ‫שלא נתערבה וצל” ע (אולי זה שייך לכל דפריש וקבוע ולע”כ ורשמתי לזכרון)‪,‬‬ ‫כמבושל ע”י הדם שנוזל ממנו לתוך השקית‪.‬‬ ‫ומיהו זה הותר רק לדעת ב”י (ומסתמא גם מהרש” ל כב”י ואינו תח”י כעת) אבל‬ ‫יש דברים שצריכים חיתוך וכיו ”ב לפני המליחה‪ ,‬ויש לדעת פרטי השריי’‬ ‫לדעת הפרישה וכ” מ דעת ש ”ך חיישינן שנתערב חלבון בהחלמון לפי מש”כ‬ ‫וההדחה לפני המליחה‪ ,‬וכיצד למלוח בכל המקומות‪ ,‬וכן הניפוץ והשטיפות של‬ ‫לעיל ולא הותר ד” ז לדידהו אלא כשהביצים בקליפתן עדיין ונשתברו]‪.‬‬ ‫אחרי המליחה‪ ,‬ולכל הנ” ל צריך שימוש אצל הבקיאים בכך‪.‬‬ ‫שי ח ת יושר‬ ‫של הספק גדול‪ ,‬אך כשהתחיל ללמוד כך התעוררה לו קושיה שהטרידה אותו‬ ‫לכחורים צעירים קל יותר לקנות מסכתות ככקיאות‬ ‫וניסה בכל זאת להמשיך‪ ,‬אך לאחר מכן עלתה לו עוד קושיה וכך הלאה‪ ,‬עד‬ ‫ש ו״ת בעניין צ ורת הל ימ וד לבח ור ים צע יר ים שהתק י ים במע ונ ו לצ ו ות מלמד ים‬ ‫שהחליט שדרך זו אינה מתאימה לו‪ ,‬וחזר ללמוד בעיון כפי שהיה רגיל‪.‬‬ ‫מאח ד התת י״ם בב״ב‬ ‫ת‪ .‬כן‪ ,‬זה מה שאמרתי שבשנות הצעירות יותר קל לקנות מסכתות כמו קידושין‬ ‫ש‪ .‬יש כאלה שרוצים להביא ראיה מהגמ’ בעבודה זרה שאומרת ” מאי דכתיב‬ ‫ומסכתות אחרות‪ ,‬אך כמובן שזה לא מעכב ומי שלא למד בצעירותו יכול‬ ‫און מהבל ימעט וקובץ על יד ירבה אם עושה אדם תורתו חבילות חבילות‬ ‫להשלים זאת בגיל מבוגר‪ ,‬אך זה יהיה קשה יותר‪.‬‬ ‫מתמעט ואם קובץ על יד ירבה”‪ ,‬והגמ’ שם בהמשך אומרת שזה דבר שרבנן‬ ‫כל אחד לפי מה שיכול צריך ללמוד ולהספיק בשישי שבת ובזמנים אחרים‪ ,‬הנה‬ ‫עוברים עליו‪ ,‬שמשמע מהגמ’ הזאת שהדרך אינה ללמוד עוד ועוד בצורה של‬ ‫ר’ חיים קנייבסקי שכידוע למד הרבה בבקיאות‪ ,‬הרי אחרי כל זה חיבר את ’הדרך‬ ‫בקיאות‪ ,‬אלא להעמיק יותר בלימוד‪.‬‬ ‫אמונה’ שיש בו הרבה עומק רב‪.‬‬ ‫ת‪ .‬הגמ’ מדברת על מבוגרים‪ ,‬אבל בחורים צעירים צריכים לקנות את הבקיאות‬ ‫ואני יכול להוסיף לכם שהיו מגדולי ישראל שבצעירותם היו יותר בדרך של‬ ‫כיון שאחרי שיודעים ללמוד טוב כבר קשה לזכור הרבה גמרות‪ ,‬ואת זה‬ ‫בקיאות ואח”כ עברו לעיון‪ ,‬ולימוד הבקיאות בצעירותם‪ ,‬מאוד עזר להם בשנים‬ ‫שמעתי מהחזון איש‪ ,‬שאמר לי שאחרי שכבר יודעים ללמוד טוב קשה לזכור‬ ‫שלאחמ”כ‪.‬‬ ‫גמרות חדשות‪ ,‬ואדרבה בגילאים צעירים יותר ‪ -‬שתים עשרה שלוש עשרה‪,‬‬ ‫כשהלימוד בעיון הוא חלש יותר‪ ,‬קל יותר ללמוד ולזכור‪.‬‬ ‫ושמעתי מהחזון איש גם את החשיבות של לימוד משניות בעל פה בשנות‬ ‫הצעירות‪.‬‬ ‫ש‪ .‬שמעתי שמרן הגראי׳׳ל שטיינמן זצ” ל סיפר שפעם הוא ניסה ללמוד בצורה‬ ‫‪C‬‬ ‫יו״ל ע״י מערכת ״קובץ גליונות" ‪k .g ilyo n o t@ g m ail.co m‬‬ ‫מי שיש ברשותו חומר נשמח לקבלו למייל‪ .‬להנצחות ולהקדשות ניתן לפנות ‪053-3145900 :‬‬ ‫משנרת יושר‪4)5‬‬ ‫מה ענה החזו״א לבחור שהתלבט אם ללכת לישיבה או‬ ‫באחד מימי חול המועד הגיע רבינו לביקור חג אצל רבן של ישראל מרן‬ ‫להתגייס למחתרות‬ ‫הגר״ד לנדו שליט״א כמנהגו מידי חג‪ ,‬ובמשך שעה ארוכה דנו בדברי תורה‬ ‫רבינו‪ :‬היה סיפור עם בחור אחד שהתלבט אם ללכת לישיבה או למחתרות‬ ‫ובעניני המועד‪ ,‬ונביא תמלול חלק מהדברים‬ ‫האצ” ל והלח”י‪ ,‬והוא הגיע להתייעץ עם החזו ”א‪ ,‬והחזו׳׳א לא ענה לו תשובה‬ ‫ברורה במהלך השיחה שלהם‪ ,‬ולאחר כמה ימים שלח לו מכתב שבו הוא כתב‬ ‫__________בענין הכנסת קדרות תחת דופן עקומה __________‬ ‫לו שכשהיית אצלי אולי לא הבנת מה אני סובר‪ ,‬אז תדע שכוונתי היתה שתלך‬ ‫רבינו‪ :‬בענין להכניס קדרות תחת דופן עקומה‪ ,‬כתבתי בספר לאסור ושמעתי‬ ‫לישיבה‪.‬‬ ‫שגם אחי הגר”ח סבר כך‪ ,‬אך יש מהרבנים שמורים להיתר‪ ,‬ושמעתי שאצלכם‬ ‫וההסבר בזה שהחזו׳׳א ענה לו כך ולא ענה לו תשובה‬ ‫בספר כתוב שזה תלוי בטעם של דופן עקומה‪.‬‬ ‫ברורה הוא שהחזו׳׳א חשש שאם הוא יענה לו תשובה‬ ‫הגרד״ל‪ :‬לכאורה זה לא יהיה תלוי בהגדרה של דופן‬ ‫ברורה שילך לישיבה יתכן שהוא לא יצליח להתגבר‬ ‫עקומה‪ ,‬אלא כיון שזה בית אחד וחלל אחד הרי שא” א‬ ‫ולעמוד בניסיון ואז יש חשש שהוא יפול לגמרי‪ ,‬ולכן‬ ‫לומר שזה שני בתים‪.‬‬ ‫הוא ענה לו בצורה כזאת שתגרום לו לחשוב כמה‬ ‫והשאלה היא לא רק בדופן עקומה‪ ,‬אלא גם כשיש‬ ‫ימים למה התכוון החזו”א‪ ,‬ורק לאחר כמה ימים של‬ ‫ג’ דפנות שפתוחות לבית ‪ -‬והבית הוא יותר מד’‬ ‫ספיקות כשהיצר יחלש בינתיים‪ ,‬אז הגיע המכתב של‬ ‫אמות שזה לא דופן עקומה‪ ,‬אך למרות שזה לא חלק‬ ‫החזו” א עם ההכרעה הברורה‪.‬‬ ‫מהסוכה כיון שזה מקום אחד ‪ -‬יש מקום לאסור‪.‬‬ ‫הגרד״ל‪ :‬אולי אפשר לומר שהחזו׳׳א נהג כך כדי‬ ‫להראות לו שהוא מתייחס ברצינות לשאלה שלו ולא‬ ‫הקפדה על הימנק אפילו בכל שהוא‬ ‫עונה לו על המקום‪( .‬א״ה‪ :‬וכמדומה שכן נראה מתוך המכתב של החזו״א)‬ ‫רבינו‪ :‬החזו” א סיפר שאבא שלו מאוד הקפיד על הימנק וסבר שצריך לחשוש‬ ‫מכתב החזרא על גיוס בנות‬ ‫אפילו על כל שהוא‪ ,‬ואני לא יודע אם החזו” א עצמו גם סבר את זה‪ ,‬אבל הוא‬ ‫רבינו‪ :‬בזמן הגזירה של גיוס בנות‪ ,‬החזו” א כתב מכתב שלםד לרבנים הראשיים‪,‬‬ ‫אמר את זה בשם אבא שלו‪.‬‬ ‫והוא לא התייחס בו כלל לשאלה ההלכתית אלא דיבר רק על דברים רגשיים‬ ‫הגרד״ל‪ :‬אם הוא אמר בשמו ולא אמר לא כך‪ ,‬האם לא משמע לכאורה שהוא‬ ‫כגון הקושי שיש מכך להורים‪ ,‬ועל זה שקשה להם ללכת לרופא להבדק וכדו’‪.‬‬ ‫הסכים עם זה?‬ ‫והסיבה שנהג כך היתה‪ ,‬שכיון שידע שאם היה כותב שזה אסור מצד ההלכה אז‬ ‫רבינו‪ :‬זה היה נשמע שהוא לא אוחז כך‪.‬‬ ‫הם היו מתווכחים ואומרים את דעתם‪ ,‬לכן הוא נזהר שלא לומר שאסור מצד‬ ‫הגרד״ל‪ :‬מי שמחמיר בזה הוא בסדר‪.‬‬ ‫ההלכה‪ ,‬אלא דיבר אל הלב על קשיים שיש מכך‪ ,‬שעליהם לא ניתן להתווכח‪.‬‬ ‫הגרד״ל‪ :‬אולי אפשר גם להסביר שאמר את הטעמים הללו כיון שאלו סיבות‬ ‫הביאור בדין 'מתוך'‬ ‫שהם יוכלו להסביר לחילונים והם יבינו את זה יותר מאשר שיאמרו להם שיש‬ ‫רבינו‪ :‬בביאור דין ’מתוך’ כתבתיא לבאר‪ ,‬שאין הפשט ב’מתוך שהותרה לצורך‬ ‫בזה איסור הלכתי‪.‬‬ ‫אוכל נפש הותרה גם שלא לצורך נפש’ שכיון שזה הותר אז גם זה הותר‪ ,‬אלא‬ ‫______________הביאור המחודש בגמ' ______________‬ ‫הפשט הוא שבאמת זה היה מותר מלכתחילה‪ ,‬וזה פשט קצת אחר ממה‬ ‫שרגילים בישיבות וכו’‪.‬‬ ‫רבינו‪ :‬הגר”י ברטלר ורבי אהרן רוטר למדו יומא בחברותא‪ ,‬ולמדו גמ’ שהיה‬ ‫כתוב בה דין בקרבן תמיד שלא היה מובן להם‪ ,‬הם ניגשו לשאול את החזון איש‬ ‫הגרד״ל‪ :‬יש בזה מחלוקת‪ ,‬יש תוס’ בפסחיםב שאומרים שאוכל נפש זה דחיה‬ ‫ע”ז‪ ,‬והוא אמר להם שהכוונה בגמ’ היא לא ’ תמיד’ אלא העבודות התמידיות‬ ‫ולפי זה לא שייך‪.‬‬ ‫‪ -‬העבודות שרגילות‪ ,‬וזה היה נראה להם מחודש מאוד להוציא את הגמ’‬ ‫מפשוטה ולהסביר כך‪ ,‬אז החזו” א אמר להם לעיין ברמב”ן‪ ,‬ובאמת ברמב”ן הם‬ ‫קטן שסיכך אם צריך לחזור ולסכך‬ ‫מצאו שמפורש כך‪.‬‬ ‫רבינו‪ :‬היה פעם אצל החזו” א סיפור של קטן שסיכך‪ ,‬והחזו׳׳א הורה שצריך‬ ‫והיה משמע שהחזו׳׳א לא ידע שהרמב׳׳ן אומר את זה‪ ,‬אלא שהוא שיער‬ ‫לחזור ולסכך‪ ,‬ואולי היה מדובר על גדול שלא הביא שתי שערות‪.‬‬ ‫שאפשר למצוא את הפשט הזה ברמב”ן‪.‬‬ ‫הגרד״ל‪ :‬כן‪ ,‬מסתמאג היה מדובר על גדול שלא היה לו זקן‪.‬‬ ‫א‪ .‬נמצאו בביאור ענין זה דברים מכת״י‪ ,‬שנכתבו ימים ספורים לאחר פטירת מרנא החזו״א זיע״א‪ ,‬ובתוך הדברים כותב רבינו ששמע יסוד זה ממרן ז״ל בלילה שלפני פטירתו‪:‬‬ ‫ד' תולדות [תשי״ד]‬ ‫מתוך שהותרה היינו דדוקא מלאכות אשר תפגשנה באו״נ הותרו לכל הצרכים והיינו פירושא דאך אשר יאכל לכל נפש דבאמת הותר גם לשאר צרכים [עיקר זה דהיינו אשר יאכל‬ ‫דר״ל גם שאר צרכים והיינו ענין מתוך שמעתי מפי מו"ר הכ"מ (בלילה שלפני האחרונה)]‪ ,‬והנה במכשירין יש ג' גווני מכשירין שלפעמים תתכן המלאכה באו״נ גופא ואם נימא בזה‬ ‫מתוך ולא נצטרך למכשיר תלוי אי מכשיר הוי צורך ולכאור' מהא דמגבן הוי בונה ומותר מה״ת ופשטי' דגמי דחידוד סכין משמע שהוא מה״ת ותלוי במכשירין ולא אמרינן מתוך‬ ‫משמע דלא חשיב צורך וצריך לעיין בזה ברא״ש גבי לכבות הנר מפני ד״א ויש מכשירין דשאר מלאכות שלא תפגשנה באו״נ גופא והם ג״כ הותרו ומסתבר לכאור' דהותרו אף‬ ‫‪+‬מאורימ_ | ‪054-8487449‬‬ ‫לשאר צרכים כשהם מכשירים להם כיון דקרא קאי על כל הצרכים וצע״ע ויש מכשירין של מלאכות שאסורין או מה״ת או מדרבנן אף שהם או״נ כגון תלישה וכו' וכמ״ש הפוסקים‬ ‫ויעויין טעם הדברים ומסתבר דאסורים גם למכשיר דהיתר של מכשיר בשאר מלאכות שלא יפגשו באו״נ הוא משום שמכשיר נפגש ואו״נ אינו נפגש אבל כאן שאו״נ יפגש ואפ״ה‬ ‫אסור אין שום עדיפות במכשיר מבאו״נ‪[ ,‬כאן מעורבים דברי ודברי אחי מו״ה חיים נ״י וכ״ז שלא בעיון הראוי]‪.‬‬ ‫ב‪ .‬א״ה‪ :‬מ״ו ב' ד״ה הואיל‪ ,‬יעוי' קושיתם מחולה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬א״ה‪ :‬דהא בקטן הדבר פשיטא שלא מהני‪ ,‬יעוי' שו״ע סי' י״ד ובמ״ב ס״ק ד' שכתב וכן ראוי ונכון שלא לעשות לכתחלה הטלת הציצית בבגד של גדול ע״י קטן פחות מי״ג שנים‬ ‫אבל אם הוא בן י״ג שנים ויום אחד אף שלא הביא ב״ש אפילו לכתחלה אין להחמיר והארה״ח מיקל אפילו לכתחלה ע״י קטן וכ״ז דוקא בגדול עומד על גבו המלמדהו לעשות לשמה‬ ‫אבל בלא״ה אפילו אם כבר הטילם הקטן בבגד צריך להתירם ולחזור וליתנם‪.‬‬ ‫ד‪ .‬קוב״א קי״א‪.‬‬ ‫לקבלת העלון מידי שבוע ניתן להרשם במייל‪gmail.com @ 3760435 :‬‬ ‫‪C‬‬ ‫יו״ל ע״י מערכת ״קובץ גליונות״ ‪k .g ilyo n o t@ g m ail.co m‬‬ ‫מי שיש ברשותו חומר נשמח לקבלו למייל‪ .‬להנצחות ולהקדשות ניתן לפנות ‪053-3145900 :‬‬ ‫ממדן דה"י הגאון דבי יהושע אייכנשטיין שליט״א י^י)‬ ‫פרשת נח‬ ‫עניניהזמן והשעה‬ ‫פ‬ ‫ו ‪6‬׳י>‬ ‫עמקי מורתן‬ ‫'הדרך לגדול בתורה'‬ ‫הנהגת כלל ישראל היא למעלה מהטבע‬ ‫[ מ תוך מ ש א חיזו ק א בר כי הכוללי ם‬ ‫ועוד מציאו ת למעלה ממנו של מציאו ת למעלה‬ ‫מהלך עבוד תו של אברהם אבינו כנגד עבוד תו‬ ‫בקהילת תורה ותפיל ה ב שכונ ת אחיסמך‬ ‫מהטבע‪ ,‬מע מיד המהר״ל (תפא״י פ״א) באופן נפלא‬ ‫של נח‬ ‫‪1‬ומזה תראה כי העם הזה יותר נפשם אלקית מצד‬ ‫׳>‪1:‬ל^ה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדיריתיו את‬ ‫ת שרי פ״ז]‬ ‫‪-‬‬ ‫ההכנה הזאת ומפני כי עכו״ם הם מן העולם הטבעי‬ ‫וז^אל^דזימ התהלך נוח׳‪ .‬וברש״י כתב ׳ובאברהם הוא אומר‬ ‫לכך היו שבעים אומות כי עולם הטבע נברא בשבעת‬ ‫(כד‪,‬מ) אשר התהלכתי לפניו‪ ,‬נח היה צריך סעד לתומכו‪,‬‬ ‫התורה 'מגדל ת' את האדם‬ ‫ימי בראשי ת והאומה היחידה היתה על הטבע והיא‬ ‫אבל אברהם היה מתחזק ומהלך בצדקו מאליו׳ והיינו‬ ‫כנגד השמיני כי השמיני הוא על הטבע׳‬ ‫שנח עם כל מדרגתו היה צריך סעד‪ ,‬אבל אברהם לא‬ ‫איתא במגילה (כז‪ ,‬א) ואת כל בית גדול שרף באש‪,‬‬ ‫אומות העולם הרי הם בחיותם בתוך מסגרת הטבע‪,‬‬ ‫היה צריך סעד‪ ,‬אלא צדקתו עמד לו לבד‪.‬‬ ‫ריו “ח וריב״ל חד אמר מקום שמגדלין בו תורה‬ ‫וחד אמר מקום שמגדלין בו תפילה‪.‬‬ ‫בתוך העולם והמגבלות שהקב״ה‬ ‫ר ש״י‬ ‫ברא בעולמו‪ ,‬אבל כלל ישראל הם‬ ‫מעמיד שנח ואברהם 'הכוח לחיות בעולם של‬ ‫היו בשני דרגו ת שונות בעצם‬ ‫מבואר שיש כזה מושג שהתורה 'מגדלת‘‪ -‬וכלשון‬ ‫הגמ‘ בית ^ מגדלין‘ בו תורה‪ ,‬והדבר צריך פירוש‪.‬‬ ‫במציאות למעלה מהטבע ובזה‬ ‫קדושה‪ ,‬בעולם גבוה של‬ ‫עבודתם מול הקב״ה אברהם היה‬ ‫נתייחדו מ שאר אומות העולם‪,‬‬ ‫במידה אחת של קיומו בעבודתו‪,‬‬ ‫הנה למשל תינוק בן יומו‪ ,‬מספיק לו למאכלו כמות‬ ‫וכמו שאמרו חז״ל (שבת קנו‪ ).‬׳אמר‬ ‫למעלה מהטבע‪ ,‬הוא על‬ ‫ונח לעומת זה היה במצב של‬ ‫מסויימת של חלב‪ ,‬אך כשעובר חודש והחלב נהפך‬ ‫רב יהודה אמר רב מניין שאין‬ ‫ידי לי מוד התורה‪ ,‬וחיים‬ ‫עובד ה׳ שצריך סעד לתומכו‪,‬‬ ‫לחלק מעצמותיו‪ ,‬שוב כבר לא מספיק לו כמות‬ ‫מזל לי שר אל‪ ...‬א מר ליה צא‬ ‫והדברים טעונים ביאור מהם ב׳‬ ‫זו אלא הוא זקוק ליותר‪ ,‬ולאחר כמה חודשים‬ ‫מאיצ טגנינו ת שלך ש אין מזל‬ ‫במציאות של תורה שלא‬ ‫מידות אלו בעבודת ה׳ ובמה היה‬ ‫כשגדל יותר‪ ,‬שוב הוא זקוק לעוד יותר‪ ,‬והסיבה‬ ‫לי שראל׳ והיינו שכלל י שר אל‬ ‫מוגבלת למציאות העולם‪,‬‬ ‫שונה אופן עבדותם זה מזה‪.‬‬ ‫לכך‪ ,‬שהחלב אינו 'משביע‘ אותו אלא 'מגדל‘ אותו‪.‬‬ ‫הם מעל הטבע ומעל הזמל שהם‬ ‫במקום נוסף מעמיד רש״י הבדל‬ ‫המגבלות וחוקי הטבע שבר א‬ ‫הרבי ם‬ ‫ו ל ח ש בונו ת‬ ‫כך הוא גם בתורה‪ ,‬י ש הלומד תורה ו מרגי ש‬ ‫בין עבודתו של נח לעבודתו של‬ ‫הקב״ה בעולמו‪.‬‬ ‫שביעה‪ ,‬אך הלומד כדבעי באופן שהתורה נקנית‬ ‫שבתוך הטבע‪'.‬‬ ‫אברהם אבינו‪ ,‬והוא מהגמרא‬ ‫וביסוד דברים אלו והחילוק בין‬ ‫בסנהדרין (קח‪ ).‬כתיב אצל נח שהיה ׳צדיק תמים בדורותיו׳‬ ‫לו בנפשו‪ ,‬הרי זה מגדל אותו‪ ,‬וככל שגדל הרי הוא‬ ‫צמא ליותר ולעולם אינו שבע‪.‬‬ ‫אומות העולם לכלל י שר אל‪ ,‬מבו אר היטב עניין‬ ‫והביא רש״י ׳יש מרבותינו דורשים אותו לשבח‪ ,‬כל שכן‬ ‫המצוות של כלל י שר אל כנגד המצוות שנ צ טוו‬ ‫שאילו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר‪ ,‬ויש שדורשים‬ ‫ניתן להביא דוגמא לגדילה‘ בתורה שמצינו אצל‬ ‫בהם אומות העולם‪ ,‬שבע מצוות בני נח‪ ,‬הם שבע‬ ‫אותו לגנאי‪ ,‬לפי דורו היה צדיק‪ ,‬ואילו היה בדורו של‬ ‫גדולי ישראל מהספדו של מרן הגר״י קמנצקי זצ״ל‬ ‫והם מצוות בתוך עולם הטבע‪ ,‬ובתוך חוקי העולם‬ ‫אברהם לא היה נחשב לכלום׳‬ ‫על מרן הגר״א קוטלר זצ״ל‪ ,‬וכך אמר‪ ,‬דהנה מצוי‬ ‫שברא ה׳ בעולמו‪ ,‬וכלשון המהר״ל (שם) ׳ועכו״ם לפי‬ ‫בבחור הנכנס ללמוד בישיבה‪ ,‬שלאחר תקופה קצרה‬ ‫ב׳ ביאורים הביא רש״י בפירוש הפסוק‪ ,‬אמנם ז״ו שאין‬ ‫מעלתם נתן להם ז׳ מצות שהם שבע מצות בני נח׳‬ ‫הוא משתנה לגמרי ונעשה בן תורה וכבר לא ניתן‬ ‫עבודתו של זה כזה‪ ,‬וכל אחד היה בעניין אחר בעבודת‬ ‫ועניין מצוות אלו הם רק ל ש מר את הטבע‪ ,‬והיינו‬ ‫ה׳‪ ,‬ובזה יש שדר שו לגנאי ויש לשבח‪ ,‬ונעמוד לבאר‬ ‫להכירו‪ ,‬אך כעבור תקופה נוספת כבר אין ניכר בו‬ ‫שלא להשחית את העולם שברא הקב״ה וזה כל עניין‬ ‫ולהסביר מה היה החילוק ביניהם ובעבודתם לפני ה׳‪.‬‬ ‫כ״כ תוספת שינוי מהתקופה שקדמה לו‪ ,‬ולאחר‬ ‫המצוות של גזל‪ ,‬שפיכו ת דמים וכו׳ שבהם נצטוו‬ ‫תקופה נוספת כבר בקושי ניכר בו איזה תוספת שינוי‪.‬‬ ‫במהר״ל מבאר בכמה מקומות שמספר שבע הוא המורה‬ ‫העכו״ם שהם רק שלא להשחית העולם‪ ,‬ולכן בדור‬ ‫על הטבע‪ ,‬שהם שבעת ימי השבוע‪ ,‬שבהם נברא העולם‬ ‫אמר הגר״י קמנצקי‪ ,‬שעל הגר״א קוטלר אף בגיל‬ ‫המבול כשאומות העולם חטאו ב שבע מצוות אלו‪,‬‬ ‫הגשמי שהוא עולם הטבע‪ ,‬ולמעלה ממנו‪ ,‬מספר שמונה‬ ‫למעלה משבעים‪ ,‬אם לא פג ש אותו ב מ שך ג‘‬ ‫אזי העולם היה צריך להיחרב מחמת שהם גר מו‬ ‫הרי הוא יוצא מהטבע‪ ,‬ומספר זה מורה על הנהגה ועל‬ ‫חדשים‪ ,‬כבר לא הכירו‪ ,‬כיון שכל הזמן הי‘ במצב‬ ‫להשחתת העולם‪ ,‬עולם הטבע‪.‬‬ ‫מציאות למעלה מהטבע‪ ,‬היוצא מגבולות הטבע‪ ,‬והטבע‬ ‫של גדילה‪ ,‬והתורה גידלה אותו כסדר‪ ,‬וזהו שכתוב‬ ‫אולם המצוות שנתן הקב"ה לי שראל הרי הם מצוות‬ ‫הרי הוא מוגבל בגבולות הטבע שחקק ה׳ יתברך‪ ,‬וכעניין‬ ‫בפסוק 'כי נער י שראל ואהבהו‘ ‪ -‬שכלל י שראל‬ ‫למעלה מהטבע‪ ,‬מצוות מעל העולם הגשמי שברא‬ ‫הזמן שכל מציאותו הוא הגבלה‪ ,‬וחוקות שמים וארץ‪,‬‬ ‫משולים לנ ע ר‘ ‪ -‬תמיד במצב של גדילה‪.‬‬ ‫הקב״ה‪ ,‬למעלה מהטבע‪ ,‬וזה הכוח של התורה הקדושה‬ ‫גלגל השמש הירח והכוכבים‪.‬‬ ‫והמצוות‪ ,‬שהם בלי חוקים ובלי מגבלות של זמן ומקום‪,‬‬ ‫ע"י קניני התורה זוכי ם שהתורה מגדלת את‬ ‫וכמו שאמר שלמה המלך בקהלת (א‪,‬ג) מה יתרון לאדם‬ ‫מציאו ת כלל י שר אל היא למעלה מ מציאו ת‬ ‫האדם‬ ‫בכל עמלו שיעמול תחת השמש׳ ודרשו חז״ל שלמעלה‬ ‫הטב ע‬ ‫מן השמש יש יתרון‪ ,‬והיינו המצוות ולימוד התורה שהם‬ ‫ואחר הבנה זו שי ש בעולם שלנו מציאות של טבע‪,‬‬ ‫אכן‪ ,‬מהו הסוד שעל ידי זה זוכים שהתורה תגדל‬ ‫למעלה מן הטבע ויש בהם כוח לחדש עוד עולמות‬ ‫למעלה מעולם הטבע המוגבל‪.‬‬ ‫אם יודעי ם את הערך הנכון לכל מילה בתורה‬ ‫אותנו‪ ,‬דבר זה תלוי עד כמה יש קניני התורה‪ ,‬ככל‬ ‫ובכוח מצוו ת אלו אף ניתן לאדם כוח לבוא אל מעבר‬ ‫ולכל חידו ש בתורה‪ ,‬אז מרגישים כסדר שכל מה‬ ‫שמרבה בקניני התורה‪ ,‬התורה נעשית קנין בנפשו‬ ‫למגבלת הזמן של העולם הגשמי שלנו‪ ,‬וכדברי הגמרא‬ ‫שלומדים אוספים בזה עוד ועוד יהלומים‪ ,‬ולעולם‬ ‫ומגדלתו ומרוממתו‪ ,‬משא “כ לימוד בעלמא ללא‬ ‫בשבת (קנב‪ ).‬שע מי הארצות ככל שמזקיני ם הדעה‬ ‫לא מתעייפים או מתייבשים‪ ,‬כמו שאף אחד אינו‬ ‫קניני התורה‪ ,‬הרי זה נכנס מפה ויוצא משם והוא‬ ‫נפחתת‪ ,‬אולם בת״ח ככל שמזקינין חכמה מתווספת‬ ‫מ תעייף מל א סוף יהלומים‪ ,‬אבל אם מרגי שי ם‬ ‫נשאר אותו בן אדם כבתחילה ואינו גדל כלל‪.‬‬ ‫בהם' והביאור הוא שבתוך הזמן באמת האדם נהיה יותר‬ ‫שאוספים נחושת או ברזלים אז ממילא מתעייפים‪.‬‬ ‫זקן ודעתו בתוך הטבע מטפשת עליו‪ ,‬משא״כ תלמידי‬ ‫יש לשון באגרות החזו “ א‪ ,‬שע“י ריבוי קניני התורה‬ ‫הדבר בדוק ומנוסה‪ ,‬שכל אברך ש מרגי ש שהוא‬ ‫זוכים לטעם יותר ברור בתורה‪ ,‬ואברך הרוצה שלא‬ ‫חכמים שחיים בעולם של למעלה מהטבע‪ ,‬אדרבה כוח‬ ‫תורתם מ תווסף בהם עוד‪.‬‬ ‫מתחיל להתייבש‪ ,‬אם ילמד קצת ענייני ירא״ש‪ ,‬כל‬ ‫'להתייבש' מוכרח לקנות את קניני התורה ועי״ז‬ ‫העייפות וההתייבשות יתפוגגו‪ ,‬אמנם צריך ללמוד‬ ‫יהי' לו תמיד טעם ברור בתורה‪.‬‬ ‫וזה הכוח שנתחדש בלי מוד התורה אצל כלל י שראל‬ ‫ב ספר שמתחבר אליו‪ ,‬דיר א ת שמים אינו כמו‬ ‫שיכול לברוא עוד עולמות חדשים על ידי תורתו‪ ,‬על‬ ‫ניתן דוגמא להמחשת הדבר‪ ,‬שני בני אדם חפצים‬ ‫הפסוק 'השמים החדשים והארץ החדשה' (ישעיה סו‪,‬‬ ‫לימוד ההלכה שלומדים ומקיימים‪ ,‬אלא ליראת‬ ‫להבין את תרבות החיים של מדינת סין‪ ,‬האחד‬ ‫כב) מביא הנפש החיים ( שער ד‪ ,‬יב) את מאמר הזוהר‬ ‫שמים צריך להתחבר‪ ,‬וכל אחד ימצא את הספר‬ ‫לומד לימודים על סין ונעשה מומחה עצום לכל‬ ‫שזה הולך על העולמות שאדם מחד ש בכוח תורתו‬ ‫שמתחבר אליו‪ ,‬לאחד זה חסידות ולשני זה מהר“ל‪,‬‬ ‫עניני מדינת סין‪ ,‬התרבות‪ ,‬אורח החיים וכו‘ וכו‘‪,‬‬ ‫למעלה מן הטבע ומעבר לעולם הגשמי שבו אנו חיים‪.‬‬ ‫לא משנה מה‪ ,‬כל דבר חיזוק שיעלה בעיניו את‬ ‫ואילו השני אינו לומד עליהם כלום אלא הוא עובר‬ ‫הערך של תורה‪ ,‬והוא יתחבר לזה‪ ,‬מ מילא כל‬ ‫לגור שם כמה שנים‪ ,‬הדבר פשוט שהשני שגר שם‬ ‫הנהגתו של נח היא בתוך הטבע שברא ה'‬ ‫הלימוד שלו יהי‘ כבר בצורה אחרת לגמרי‪.‬‬ ‫מבין הרבה יותר טוב‪ ,‬דמי שגר בסין הוא 'חי‘ את‬ ‫לאור הדברים הנייל מתברר לנו היטב שהנהגתם של נח‬ ‫הלומד בצורה זו לעולם לא יתייבש‪ ,‬מתי מתייבשים‪,‬‬ ‫מדינת סין בכל ישותו‪.‬‬ ‫ואברהם היו חלוקים מעצם יסודם‪ ,‬נח היה עבד הי בתוך‬ ‫עולם הטבע‪ ,‬בקיום שבע מצוות בני נח‪ ,‬אבל הנהגתו של‬ ‫כאשר שבעים בתורה‪ ,‬אבל אם יודעים שהתורה‬ ‫הוא הדין בלי מוד התורה הקדושה‪ ,‬אדם שי ש לו‬ ‫אברהם אבינו ע"ה היתה בעולם שמעל הטבע‪ ,‬בעולם הרוחני‪,‬‬ ‫מגדלת וי ש קנייני התורה‪ ,‬כל מה שלומדים‪ ,‬הרי‬ ‫קניני התורה הפירוש הוא שהוא ' חי' את התורה‬ ‫זה עושה קנין בנפש ומגדלתו ומרוממתו וי ש טעם‬ ‫נח שהנהגתו היתה הנהגה בתוך הטבע‪ ,‬צריך סעד‪ ,‬אבל‬ ‫בכל מהותו וכל ההבנה שלו בתורה שונה לחלוטין‪,‬‬ ‫אחר לגמרי‪ ,‬ואז לא מתייבשים‪ ,‬שיודעים כמה‬ ‫אברהם היה בהנהגה מעל הטבע‪ ,‬והוא 'מתחזק ומהלך‬ ‫והוא טועם טעם יותר ברור בתורה‪.‬‬ ‫בצדקו מאליו' ובזה נבין שהמצווה הראשונה שבה‬ ‫אפ שר ללמוד עוד וכמה אפ שר לגדול עוד‪ ,‬אף‬ ‫ע״י קניני התורה משתנה כל הלימוד לצורה אחרת‬ ‫צווה אברהם היתה מצוות המילה‪ ,‬שהיא ליום השמיני‬ ‫פעם לא שבעים אלא גדלים עוד ועוד‪.‬‬ ‫לגמרי‪ ,‬זהו לימוד שמגדל את האדם‪ ,‬וככל שלומד‬ ‫וזה יורה על דרכו שהוא למעלה מהטבע וכמו שכותב‬ ‫יותר הוא גדל עוד ועוד‪ ,‬ולעולם אינו שבע‪.‬‬ ‫המהרייל (נצח ישאל פי״ט) 'וזה יורה המילה‪ ,‬שהמילה מורה‬ ‫עיקר התורה בז מנינו נמצאת בכוללים‬ ‫על שלימות צורתן הנבדלת מן החמרי‪ ,‬כאשר המילה‬ ‫המציאות היום שעיקר התורה נמצאת בכוללים‪,‬‬ ‫ביום השמיני והוא לאחר ז' שהם ימי הטבע שבהם נברא‬ ‫תורה בלא יראת שמים חסר בחשיבות ערך‬ ‫מהישיבות יוצאים כבר בערך בגיל ‪ ,32 22‬וכמה‬ ‫העולם הטבעי‪ ,‬והמילה שהיא אחר ז' ימים שהם ז' ימי‬ ‫התורה‬ ‫בראשית היא על הטבע'‬ ‫כבר הספיקו ללמוד וכמה כבר יודעים‪ ,‬הסטייפלער‬ ‫צריך לדעת י סוד נוסף כדי לזכות שהתורה תגדל‬ ‫אמר שבי שיבו ת לומדים 'איך ללמוד'‪ ,‬אבל מתי‬ ‫בפסוק בקהלת (פ״ז‪ ,‬כט) 'אשר נעשה האלקים את האדם‬ ‫אותנו‪ - ,‬הלומד תורה ללא יראת שמים חסר לו‬ ‫'לומדי ם' זה בכוללים‪ ,‬אך צריך לנצל את הזמן‪.‬‬ ‫ישר והמה בקשו חשבנות רבים' הקבייה ברא את אדם‬ ‫בערך התורה‪ ,‬ובחשיבות שי ש בכל מילה בתורה‪,‬‬ ‫הראשון ישר לפני החטא‪ ,‬והמה בקשו חשבונות רבים‪,‬‬ ‫ולדוגמא‪ ,‬בישיבת מיר באירופה בחורים היו נכנסים‬ ‫ובכל תוספת עליה בתורה‪ ,‬וממילא הוא גם אינו‬ ‫החשבונות הללו הם חשבונות שבתוך עולם הטבע‪ ,‬בתוך‬ ‫רק בגיל ‪ ,82 - 72‬ורק אז התחילו לשמוע את ר‘‬ ‫מודה על האמת‪.‬‬ ‫הגבולות הקיימים יש חשבונות‪ ,‬אולם הקבייה ברא את‬ ‫ירוחם ולקבל ממנו‪ ,‬היום בחור כבר יוצא מהישיבה‬ ‫האדם ישר בעולם של קדושה בלי חשבונות‪.‬‬ ‫כתוב בדר שו ת הר “ן‪ ,‬שככל שדבר הוא יותר יקר‬ ‫בגיל ‪ 32 - 22‬והוא כבר יודע הכל ואין מה ללמד‬ ‫הרי הוא נ מדד במשקל יותר קטן ויותר מדויק‪,‬‬ ‫והן הדברים שכתב הרמביים בסוף הלכות שמיטה ויובל‬ ‫אותו‪ ,‬מה הוא כבר יודע ומה הוא כבר למד‪ ,‬הוא‬ ‫כגון ברזל נמדד במשקל של טון‪ ,‬ונחושת נמדד‬ ‫'ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם‬ ‫כמעט לא יודע כלום‪ ,‬והעלייה והגדילה האמיתית‬ ‫אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמד לפני‬ ‫במשקל של קילו‪ ,‬וזהב נמדד במשקל של גרם‪,‬‬ ‫היא רק בתור אברכים שאז גדלים באמת‪ ,‬וממילא‬ ‫ה' לשרתו ולעבדו לדעה את ה' והלך ישר כמו שעשהו‬ ‫ויהלומים נמדדים במשקל של קראט‪ ,‬והסיבה‬ ‫כמה שהאברכים יו סיפו ביראת שמים ובקניני‬ ‫האלקים ופרק מעל צוארו על החשבונות הרבים אשר‬ ‫לכך‪ ,‬שככל שהדבר יותר יקר ממילא אפי‘ שינוי‬ ‫התורה‪ ,‬הוא לא יתייבשו אלא ימשיכו לגדול עוד‬ ‫בקשו בני האדם הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה ה'‬ ‫קטן הוא משמעותי‪.‬‬ ‫ועוד בלי גבול‪.‬‬ ‫חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים'‬ ‫אמר הח “ח‪ ,‬שבד מיון לקראטים‪ ,‬למ של יהלום‬ ‫והיינו שהכוח לחיות בעולם של קדושה‪ ,‬בעולם גבוה‬ ‫בזמנינו בכוללים נמצאים גדולי תורה‪ ,‬הכוללים‬ ‫השוקל קראט אחד נקי‪ ,‬שוה לדוג מא אלפיים‬ ‫של למעלה מהטבע‪ ,‬הוא על ידי לימוד התורה‪ ,‬וחיים‬ ‫היום הם עיקר התורה בכלל ישראל‪ ,‬וזהו ההצלה‬ ‫ש “ח‪ ,‬ואם הוא שוה קראט וחצי נקי‪ ,‬אינו שוה‬ ‫במציאות של תורה שלא מוגבלת למציאות העולם‪,‬‬ ‫של הדור‪ ,‬וזה מה שתיקן החזו״א לאחר החורבן‬ ‫רק עוד אלף ש “ח‪ ,‬אלא הערך שלו עולה הרבה‬ ‫ולחשבונות הרבים שבתוך הטבע‪.‬‬ ‫הגדול‪ ,‬שצריכים כוללים וזהו המקום של גדולי‬ ‫יותר‪ ,‬דככל שהוא יותר גדול הערך שלו עולה פי‬ ‫אנחנו נמצאים במצב של גזירות ההולכות ומתחדשות‬ ‫תורה‪.‬‬ ‫כמה וכמה‪ ,‬ה “ה ברוחניות‪ ,‬כל עליה הכי קטנה‬ ‫על עולם התורה‪ ,‬הכוח להתגבר על כל הדברים הללו‪,‬‬ ‫ה' יעזור שנזכה לגדול בתורה ולקנות את התורה‬ ‫אינו רק כמו תוספת ברזל או נחושת אלא כמו‬ ‫ולחיות מעל הטבע‪ ,‬מעל המציאות הטבעית שבה אנחנו‬ ‫ושהתורה תגדל אותנו עוד ועוד בלא גבול‪.‬‬ ‫תוספת זהב ויהלומים‪.‬‬ ‫חיים היא לחיות בעולם של קדושה‪ ,‬בעולם של רוחניות‪,‬‬ ‫להיות משועבדים לתורה כבני לוי‪ ,‬ועל ידי זה נזכה להנצל‬ ‫מכל הגזירות הרעות הללו‪.‬‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫‪------------ e‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪-----------‬‬ ‫לתרוכוות והנצהות!ן‪ 715559‬־‪052-7198746 | 052‬‬ ‫ניתן לתרום גס בהעברה בנקאית‪ :‬מק ‪ 117‬סניף ‪ | 635‬חשבון ‪117122‬‬ ‫להצטרפות לקבלת הגיליון בכויל‪gmail.com@ 2715559 :‬‬ ‫‪(t‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪kvs‬‬ ‫מתורת רבינו מרן ראש הישיבה הגאון רבי דוד כהן שליט״א‬ ‫פ ר ש ת נ ח ת ש פ״ז‬ ‫גי ליון ‪6‬‬ ‫******‬ ‫מ ד‬ ‫נוסיף כמה מילים על אדונינו הגר”א‪ ,‬מי יכול להעיד טוב יותר מהבנים שהיו איתו? אז‬ ‫׳הנהגתו כבני אדם והיה מלאך השם׳‬ ‫קודם כל לשונו של בנו‪ ,‬הוא אומר‪ :‬מימיו לא ישן יותר משתי שעות ביממה‪ ,‬ולא ישן‬ ‫אימה ופחד‪ ,‬חיל ורעדה יאחזון לעמוד לפני קברו של אדונינו הגר”א‪ ,‬זכותו יגן עלינו‪,‬‬ ‫יותר מחצי שעה רצופה‪ .‬שלא ישן כשישים נשימות‪ ,‬ובאותה חצי שעה‪ ,‬היו שפתיו‬ ‫שהוא עצמו כתב בפירושו לתיקוני זוהר שמיום שחרב בית המקדש אז השראת‬ ‫מרחשות הלכות ואגדות‪ .‬וכשיצא הזמן הזה‪ ,‬התגבר כארי‪ ,‬נטל ידיו והתחיל ללמוד‬ ‫השכינה היא בקבריהם של צדיקים‪ .‬מי לנו בדורנו גדול ממנו ובדור שלנו שמפיו אנו‬ ‫בקול רם‪ .‬וכתב בנו רבי אברהם בשם אליעזר‪ ,‬יותר מחמישים שנה שלא ישן בלילה‬ ‫חיים וממימיו אנו שותים‪ .‬עולם הישיבות שאנחנו חיים מכוחו וחיים בו‪ ,‬והקים אותו‬ ‫בנשימה אחת יותר מחצי שעה‪ .‬ואף בזמן שהיו עמודי בריאותו רופפים‪ ,‬שהבריאות‬ ‫תלמידו הגדול רבינו רבי חיים מררלוז׳ין זיע”א‪ .‬וקיבלנו מרבותינו שכל הכיוון והדרך‬ ‫לא הייתה כהוגן‪ ,‬לא הניח תלמודו הקדוש‪ .‬ותיכף אחרי חצי שעה התגבר כארי ועמד‬ ‫של הבית מדרש הגדול שבוולח׳ין זה היה הכל מכוחו ובהדרכתו של אדונינו הגר”א‪,‬‬ ‫באימה וביראה‪ ,‬ורחץ ידיו ובירך ברכת השחר בשמחה ובאהבה עזה אשר לא תסופר‪.‬‬ ‫שהוא זה שהעמיד את הדרך של עולם הישיבות של זמננו‪ ,‬הדרך של הביקוש לאמיתה‬ ‫ואחר כך עמד על רגליו עד אור הבוקר‪ ,‬גמרא‪ ,‬פוסקים‪ ,‬בקול נעים ונורא‪ ,‬כחוצב‬ ‫של תורה ולהבין את התורה ולעמול בתורה ולחיות חיים של תורה‪ .‬כל המושגים האלה‬ ‫להבות אש‪ .‬רחץ ידיו לפני שחרית‪ ,‬ועמד להתפלל מילה במילה‪ .‬להבין את עמל התורה‬ ‫העמיד אותם רבי חיים מוולח׳ין‪ ,‬לא לבד העמיד כן הגר”ח‪ ,‬אלא מהשפעתו ומכוחו‬ ‫של הגאון‪ ,‬מילה במילה‪ ,‬בכל נעימות‪ ,‬נגינה עדינה‪ ,‬היה מכוון בכל מילה ומילה בסדר‬ ‫של אדונינו הגר”א‪.‬‬ ‫התפילות‪ ,‬ומוציא כל הגה וניב בצלצול נעים וברוח כביר‪ .‬אחר כך אכל פת שחרית‪,‬‬ ‫אנחנו עומדים היום‪ ,‬ואולי זה הדבר הראשון שאנחנו צריכים לעמוד ולדבר‪ ,‬במצב‬ ‫ישן מחצית השעה‪ ,‬הקיץ משנתו כמי שהמלך עומד כנגדו‪ ,‬בפחד מרוממותו יתברך‪,‬‬ ‫שעולם הישיבות נמצא היום‪ ,‬שבאים עלינו לכלותנו‪ ,‬באים לפגוע בעולם הישיבות‬ ‫עד שסמר בשרו‪ ,‬וישב ללמוד בלי הפסקה עד הערב‪ .‬וגם בזמן המועט שישן‪ ,‬היה‬ ‫ובאים לעקור תורה מישראל‪ .‬והתפקיד הראשון שלנו כשאנחנו צריכים לבוא ולבקש‬ ‫בכל לילה ולילה עליית נשמה‪ ,‬דברים שאנחנו לא יכולים להשיג אותם‪ ,‬לא יכולים‬ ‫בזכותו‪ ,‬לא‪ ,‬לא מבקשים ממנו כי הם צדיקים‪ ,‬מבקשים בזכותו‪ ,‬אבל מבקשים בזכותו‪,‬‬ ‫בכלל להכיר אותם‪.‬‬ ‫בזכותו ש ל אדונינו הגר״א שיהיה מליץ יו שר שנזכה שאף אחד לא יפגע בעולם‬ ‫אני רק רוצה לסיים בדבר אחד‪ ,‬על מה שנוגע לענייננו‪ ,‬שהגאון רבי אהרן קוטלר‬ ‫התורה ואף אחד לא יפגע בלומדי התורה ונוכל להמשיך‪ ,‬מה אנחנו רוצים‪ ,‬לא רוצים‬ ‫בהקדמה לרוח אליהו כותב‪ :‬כשהיו עומדים במחיצתו ורואים פניו‪ ,‬תורת השם תמימה‬ ‫שום דבר אחר‪ ,‬תן לנו יבנה וחכמיה‪ ,‬לשמור על יבנה וחכמיה‪ ,‬זה הבקשה הראשונה‪.‬‬ ‫משיבת נפש‪ .‬אומרים חז״ל‪ :‬אימתי היא משיבת נפש? כשהיא תמימה‪ .‬כל דבר מן‬ ‫עכשיו יש בקשה‪ ,‬לכל יחיד ויחיד יש את הבקשה שלו‪.‬הזכרתי בציון של החפץ חיים‪,‬‬ ‫התורה מעיד על עצמו ומוכיח מתוכו על האמיתות שניתן מבורא עולם‪ ,‬עדות השם‬ ‫שהחפץ חיים עצמו בזמן שהיה חולה מאוד שלח את הבן שלו להתפלל בקבר של‬ ‫נאמנה‪.‬‬ ‫הגאון‪ .‬וכמה וכמה מעשיות וסיפורים שראו ישועות גדולות בקברו של הגאון‪ .‬כמו‬ ‫אומרים לפעמים אנשים‪ :‬אנחנו גדלנו בבתים חרדיים‪ ,‬עושים מה שגידלו אותנו בבית‪.‬‬ ‫שרבי חיים מוולוז׳ין מביא‪ ,‬כוח התורה זה הכוח הכי גדול‪ ,‬זה כוח התורה בכלל ישראל‪,‬‬ ‫אם היינו במקום אחר‪ ,‬מי אומר שהיינו באותו מקום? אני אומר להם‪ :‬תדעו לכם‪ ,‬כל‬ ‫ובכוח התורה באים לבקש על הכלל ובאים לבקש על הפרט‪ ,‬על כל יחיד ויחיד‪.‬‬ ‫דבר מן התורה‪ ,‬זכיתם לתורה‪ ,‬כל דבר מן התורה מעיד על עצמו ומוכיח מתוכו את‬ ‫רק כמה מילים‪ ,‬אמנם דברים ידועים אבל לחיות את הדברים מחדש‪ ,‬מה היחס שלנו‬ ‫אמיתותו שניתן מבורא עולם‪ ,‬כל דבר מן התורה‪ .‬אבל דברי תורה מאירים ומשלימים‬ ‫לגאון‪ .‬קודם כל להזכיר מה שהחזון איש כותב באיגרת‪ ,‬אנו מתייחסים להגר”א בשורה‬ ‫את עצמם‪ ,‬המאיר במקום אחד משלים במקום הזה‪ .‬כל מאמר מתאים ומחובר למאות‬ ‫של משה רבינו‪ ,‬עזרא הסופר‪ ,‬רבינו הקדוש‪ ,‬רב אשי‪ ,‬הרמב”ם והגר”א‪ .‬משה קיבל‬ ‫מקומות אחרים בתורה‪ .‬כל חלקי התורה מתאימים זה לזה‪ ,‬שכולם ניתנו מרועה אחד‪.‬‬ ‫תורה מסיני‪ ,‬עברו בשורה הזאת הרבה דורות‪ ,‬אבל החזון איש העמיד את השורה‬ ‫הנסתר שבתורה‪ ,‬סודות התורה‪ ,‬עם הפשט‪ ,‬עם ההלכה‪ ,‬כולם קומה שלמה אחת‪,‬‬ ‫משה רבינו‪ ,‬עזרא ‪ -‬עזרא זה שהיה מעמיד תורה אחרי חורבן בית המקדש בבית‬ ‫בדרך הדרגה והשתלשלות‪ ,‬מהפשט עד סוף כל הדרגות‪ .‬כל חלקי הפרד״ס‪ ,‬סתרי‬ ‫השני‪ ,‬ראויה תורה להינתן על ידי עזרא‪ ,‬רבינו הקדוש שהעמיד את המשנה‪ ,‬רב אשי‬ ‫מעשה בראשית‪ ,‬מעשה מרכבה‪ ,‬מחוברים בתכלית עם ההלכות ואגדות חז״ל‪ .‬כל‬ ‫שהעמיד את הגמרא‪ ,‬הרמב”ם שהעמיד משנה תורה‪ ,‬והגר”א שנגלתה לו תורה על ידו‬ ‫התוספתות מרומזות במשנה‪ ,‬התורה שבעל פה כולה נעוצה ומפורשת בתורה שבכתב‪.‬‬ ‫כקדוש שמוכן לזה‪ ,‬שהאיר את העולם מה שלא האיר עד כה‪ .‬והוא נחשב כאחד מן‬ ‫ובתורה נצפו כל סודות העולמות‪ ,‬מה שהיה‪ ,‬הווה ומה שעתיד להיות‪ .‬כל סודות‬ ‫הראשונים בדרגתו‪ ,‬ברוח הקודש ובחסידותו ובגודל תבונתו‪ ,‬ברוח הקודש‪ ,‬בחסידותו‪,‬‬ ‫העולמות‪ ,‬כל סוד הסודות הכל נמצא בתורה‪ .‬ובנפלאות התורה זוכים בתורה להכיר‬ ‫בגודל תבונתו‪ ,‬בהגיונו‪ ,‬בבקיאותו‪ ,‬בעיון עמוק בכל התורה המצויה בידינו‪ ,‬אי אפשר‬ ‫את כל המאורות‪ ,‬את כל העולם כולו‪ .‬כל המראה הזה מוכיח ומעיד על אמיתותה של‬ ‫כלל לצייר במושגים של השכל‪ .‬זה קודם כל היחס שלנו לאדונינו הגר”א‪.‬‬ ‫תורה ממש כמעמד הר סיני‪ .‬רואים פה את הקול גדול ולא פסק‪ .‬הגילוי שמה שגנוז‬ ‫וכשבאים לדבר על אדונינו הגר”א‪ ,‬רבי חיים מוולוז׳ין כותב באיגרת פתיחת ישיבת‬ ‫בתורה עצמה מאיר בתוכה כל התורה כולה של אלפי שנים‪ .‬ובדרך זו של שלמות‬ ‫וולוז׳ין‪ ,‬וכבר באיגרת מרומז החלק הזה שהוא בא מכוחו של הגר”א‪ ,‬אבל הוא אומר‬ ‫התורה ואחדותה‪ ,‬הראה אותה רבנו באופן נשגב‪ .‬משתלשל הכל עד הדרגות העליונות‪,‬‬ ‫'אני רוצה להודיע שאומרים עלי שאני תלמידו של הגר״א‪ ,‬איך אני יכול להגיד‬ ‫התאמת העניינים זה לזה‪ ,‬קישורם ושילובם זה בזה‪ ,‬לאמיתה של תורה‪ .‬הכל נמצא‬ ‫תלמידו של הגר”א?’‪.‬רבי חיים מוולוז׳ץ היה מגיע להגר”א‪ ,‬היה כל גופו מרתת‪ .‬הוא‬ ‫מרומז בתורה שבעל פה‪ .‬כולם ראו והכירו בחוש את אמיתות הדברים באורם‪ ,‬במקצת‬ ‫אומר שם‪ ,‬הגאון משנתו סדורה לו להלכה ברורה בכל התורה כולה בלא שום ספק‪,‬‬ ‫מן המקצת‪ .‬וזה הקול גדול של מעמד הר סיני שרבנו הביא לדור הזה‪.‬‬ ‫במקרא‪ ,‬במשנה‪ ,‬בש”ס בבלי‪ ,‬ירושלמי‪ ,‬מכילתא‪ ,‬ספרא‪ ,‬ספרי‪ ,‬תוספתא‪ ,‬מדרשים‪,‬‬ ‫אנחנו ברוך השם זכינו בעולם הישיבות שנסמכים על אדונינו הגר׳׳א‪ ,‬עליו אנחנו‬ ‫זוהר הקדוש‪ ,‬כל דברי התנאים ואמוראים‪ ,‬בכולם זכה וחי בלא ספקות וחידש בהם‬ ‫נסמכים‪ ,‬מפיו אנו חיים‪ .‬לא שאנחנו נמצאים במקום הזה‪ ,‬אבל אנחנו נמצאים במקום‬ ‫דברים‪.‬‬ ‫שהקול גדול של מעמד הר סיני נמשך‪ .‬ורבנו ואדונינו זה שמביא לנו את הקול גדול‬ ‫רבי חיים מוולוז׳ין היה אח שהיה מלאך השם צבאות‪ ,‬היה רבי זלמלה‪ .‬אז אמר פעם‬ ‫של מעמד הר סיני‪ ,‬התורה לאמיתותה‪ .‬אין תורה שבכתב בלי תורה שבעל פה‪ ,‬תורה‬ ‫רבי חיים מוולוז׳ץ‪ ,‬רבי זלמלה יודע כל התורה כולה‪ .‬אז מישהו העיז ושאל אותו‪ ,‬אז‬ ‫שבכתב בלי תורה שבעל פה זה לא לימוד נכון‪ .‬תורה שבעל פה מרומזת בתורה‬ ‫רבי זלמלה היה כמו הגאון‪ ,‬הרי משנתו סדורה בכל התורה כולה‪ ,‬אז אומר ע” ז רבי‬ ‫שבכתב‪ ,‬הכל ביחד‪ ,‬תורה מן השמיים בכתב ובעל פה‪ .‬נגלה ונסתר‪ ,‬הכל הכל מרומז‬ ‫חיים מוולוז׳ין‪ ,‬אלמלא היה אחי הגאון הצדיק רבי זלמלה‪ ,‬רבי זלמלה היה יחיד בדורו‬ ‫ביחד‪ ,‬מכוון ביחד‪ .‬זה דורות נמשך הקול גדול של מעמד הר סיני שאדונינו הגר׳׳א‬ ‫ומאריך ימים‪ ,‬לא היה מגיע למעלות רבינו הגאון‪ ,‬כאילו חי אלף שנים פעמיים‪ .‬ואם‬ ‫הביא לדור שלנו‪.‬‬ ‫היה חי אלף שנים לא הגיע לקרסוליו‪ .‬איך אפשר להבין כאלה דברים‪ .‬לו חי אלף שנים‬ ‫שמעתי מהגר׳׳י הוטנר זכר צדיק לברכה‪ ,‬הקול גדול של מעמד הר סיני הוא בעולם‬ ‫פעמיים‪ ,‬רבי זלמלה הרי היה קדוש עליון‪ ,‬ואעפ”כ אם היה חי אלף שנים פעמיים‪ ,‬לא‬ ‫הישיבות‪ .‬ומי הביא את הקול גדול של מעמד הר סיני? הגילוי של אמיתות התורה‪,‬‬ ‫הגיע לקרסוליו‪ ,‬כך אמר רבי חיים מוולוז׳ין אחרי שהוא אמר שרבי זלמלה ידע כל‬ ‫המפגש עם אמיתות התורה‪ ,‬תורה שבכתב עם תורה שבעל פה‪ .‬זה אומר רבי אהרן‬ ‫התורה כולה‪ .‬מה הפשט פה‪ .‬אז כתוב בתנא דבי אליהו‪ ,‬בתורה יש חדרים וחדרים‬ ‫קוטלר‪ ,‬זה הקול גדול ולא יסף שהגאון הביא לנו לדור‪ ,‬ועל הקול גדול הזה בנוי‬ ‫לפני חדרים ולפני חדרים‪ ,‬ובכל התורה כולה יש חדרים לפני חדרים‪ ,‬והגר”א בעולם‬ ‫עולם הישיבות‪.‬‬ ‫הזה לגמרי שנעשה כמלאך השם‪ .‬רבינו הגר”א הנהגתו כבני אדם והיה מלאך השם‪,‬‬ ‫על אדונינו הגר״א‪ ,‬כתוב בהקדמה של רבי חיים מוולוז׳ין לנפש החיים‪ ,‬היה גדול‬ ‫וכוונת הבריאה בעולם הזה להיות כנוהג באדם‪ ,‬לזכך את החומר כמלאכי השרת‪ .‬זה‬ ‫המשך ב עמוד הבא ◄‬ ‫שבגדולים‪ ,‬מופרש מן העולם הזה‪ ,‬מופרש מכל‬ ‫השגה שלנו‪ ,‬שאנחנו לא יכולים להשיג את המושגים האלה‪.‬‬ ‫אחד כשאנחנו באים לכאן‪ ,‬שהתכלית היא עבודת השם יתברך‪ .‬מי שבא לכאן צריך‬ ‫© המשך מעמוד קודם‬ ‫לדעת‪ ,‬שבאנו לעולם עם תפקיד‪ ,‬ואין לנו שייכות לאדונינו הגר׳א‪ ,‬אין לנו שייכות‬ ‫החשבונות הרבים אשר חשבו בני אדם‪ .‬נמוך ושפל רוח מכל אדם אשר על פני‬ ‫לזה‪ ,‬אבל באיזה מושג לקבל את המושגים ולהתחבר למושגים האלה‪.‬‬ ‫האדמה‪ ,‬כך כמו משה רבנו כותב עליו‪ ,‬נמוך ושפל רוח מכל אדם אשר על פני האדמה‪.‬‬ ‫זו זכות גדולה‪ ,‬הזכות הזאת של תורה‪ ,‬הזכות הזאת של מצוות שאנחנו יכולים לעשות‪,‬‬ ‫זו ההשגה שאנחנו מגיעים אליה‪ .‬וכשאנחנו מגיעים לכאן‪ ,‬ורוצים לזכות‪ ,‬אנחנו באים‬ ‫היסוד של עבודת המידות‪ .‬ושאנחנו נקבל על עצמנו איזה קבלה טובה‪ ,‬להתחבר לאיזו‬ ‫פה ורוצים לזכות‪ ,‬צריכים להשפיע מהמקום הזה‪ ,‬צריכים להתקרב ולהתחבר למושגים‬ ‫האלה‪ .‬המושגים האלה של כל מערכת החיים‪ ,‬עמל התורה‪ ,‬יגיעת התורה‪ ,‬מידות‬ ‫מהות לפי ערכנו‪ ,‬מעט שבמעט מהמושגים האלה‪ .‬בוודאי שאדונינו הגר׳א יהיה מליץ‬ ‫טובות‪ ,‬ענווה ושפלות‪ ,‬תפילה בצורה נוראה‪ ,‬אלו המושגים‪.‬‬ ‫יושר על כלל ישראל שנמצאים במצב קשה‪ ,‬ועל עולם התורה שיחזיק ולא ייחלש ולא‬ ‫ייפגע אף לומד תורה‪ .‬ועל כל יחיד ויחיד שיאמר לצרותינו די‪ ,‬ישלח רפואה שלמה‬ ‫וצריך לזכור דבר אחד‪ ,‬כשהגאון הסתלק מן העולם‪ ,‬איך הגאון הסתלק מן העולם?‬ ‫לכל חולי ישראל‪ ,‬וזיווגים הגונים וזרע של קיימא‪ ,‬ונזכה שיתקבלו תפילותינו ברצון‪,‬‬ ‫הוא לקח את הציצית ואמר‪ :‬בעולם הזה אפשר עוד לעשות מצווה ולראות פני שכינה‪,‬‬ ‫ויאמר לצרותינו די‪ ,‬ונראה בהרמת קרן התורה במהרה בימינו‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫בכמה פרוטות אפשר עוד לעשות מצוות‪ ,‬אפשר עוד לעבוד את הקדוש ברוך הוא‪.‬‬ ‫(מתוך דברי רבינו שליט׳׳א על קבר הגר” א מווילנא במסגרת מסע גדו׳׳י לקברי רבותוינו מצוקי‬ ‫הולכים לעולם הבא‪ ,‬זה עולם השכר‪ ,‬אבל עבודה אי אפשר לעבוד את השם‪ .‬זו‬ ‫ארץ בליטא שע׳׳י ארגון 'דרשו' ‪ -‬שלהי חודש תשרי תשפ׳׳ז)‬ ‫עבודת השם‪ ,‬זו עבודת השם של תורה‪ ,‬עבודה וגמילות חסדים‪ .‬צריכים לדעת דבר‬ ‫ב א צ ב ע ו‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫לדלות ולהשקות מתורת מרן ראש הישיבה שליט״א‪.‬‬ ‫תשובות לשאלות רבינו שליט״א שנשאלו בגליון חג הסוכות‬ ‫הרב שלמה שטיגל שליט״א‬ ‫(מפאת קוצר היריעה לא נכנסו כל התשובות ‪ -‬ואין מוקדם ומאוחר בתורה)‬ ‫בגליון חג הסוכות ממרן שליט״א [מדור מראה באצבעו אות ב׳] הובא משמו להקשות על דברי הגרש״ז‬ ‫הרב טוביה ווידר שליט״א‬ ‫זצ״ל להתיר להוציא אדם הישן מהסוכה ממה שכ׳ הר״מ דהמצטער שהלך לישון חוץ לסוכה אין‬ ‫א‪ .‬במה שהק' מרן שליט״א מדוע גבי ישיבה בסוכה כת' המשנ״ב שברכת שהחיינו גורם הפסק ולכך‬ ‫מטריחין אותו לחזור כל אותו הלילה אלא ישן בביתו עד עלוה״ש ומבו׳ דאפי׳ בהלך לישון בהיתר‬ ‫מברכין לאחר הישיבה‪ ,‬ומ״ש משופר ולולב וכו' שמברכין שהחיינו קודם עשיית המצווה‪.‬‬ ‫חוץ לסוכה אין לו אלא עד עלוה״ש‪ ,‬ואף להדעה שהביא המג״מ דבלא ניעור בעלוה״ש אי״צ להעירו‬ ‫הנראה לומר‪ ,‬שהרי חלוק ברכת המצווה מברכת השבח‪ ,‬שברכת המצווה זהו ברכה על עשיית המצווה‬ ‫היינו כמו שביאר דהוי דומיא דסעודה דרשאי לגמור סעודתו‪ ,‬ועכ״פ משמע שאף הישן חייב בסוכה‪.‬‬ ‫משא״כ ברכת השבח זהו ברכה על עצם קיום המצווה‪ .‬וזה מוכח‪ ,‬דהנה בברית מילה נפסק שהאב מברך‬ ‫ובהורמנא דמרן שליט״א אבא לדון בדברים כתלמיד הדן לפני רבו‪ ,‬ובהקדם דהנה יש להתבונן לדעת‬ ‫ברכת להכניסו והמוהל מברך אקב״ו על המילה‪ ,‬וזו מחמת שלהכניסו זו ברכת השבח ולכך מוטל‬ ‫הגרש״ז היאך יתכן לחייב כלל שינה בסוכה הא בזמן שישן אינו חייב בסוכה‪ ,‬וא״כ כל אחד ילך לישון‬ ‫על האב שהוא מקיים המצווה‪ ,‬אולם אקב״ו עה״מ היא על העשייה ולכך העושה עליו מוטל לברך‪.‬‬ ‫חוץ לסוכה שהרי ברגע שירדם כבר אין לו חיוב סוכה‪.‬‬ ‫וא״כ אפשר דדווקא גבי לולב ושופר והדלקת נ״ח וכדו' שאין אפשרות לברך תוכ״ד קיום המצווה‬ ‫ומה שלכאו׳ צ״ל דכיון דמצות סוכה היא לדור כל דיורין בסוכה א״כ כל אדם מחויב בזמן שהוא ער‬ ‫לכך מסמיכין זאת גם‪ .‬אולם מצוות ישיבה בסוכה שהמצווה ממשיכה להתקיים בישיבתו והמצווה לא‬ ‫ומחויב במצוות לקבוע דיורי שינתו נמי בסוכה‪ ,‬והיינו דחיובו הוא בזמן שהוא ער על זמן השינה‪ ,‬ובזמן‬ ‫נגמרת בתחילתה‪ ,‬לכך בזה יש להסמיך את ברכת המצווה לעשיה‪ ,‬וברכת השבח יברך לאחמ״כ ושפיר‬ ‫השינה גופא אינו חייב שהרי אינו בר דעת אלא שבזמן שהוא ער מחוייב שאף בזמן זה יהיה בסוכה‪.‬‬ ‫חשיב כברכה על קיום המצווה‪.‬‬ ‫ומעתה לפ״ז לכאו׳ יש ליישב ולחלק בין מצטער שאז לא העמיד דיוריו בסוכה ולהכי בזמן שכבר‬ ‫ב‪ .‬הביא מרן שליט״א בשם הגרמ״מ זקס זצ״ל שביאר דברי המשנ״ב שכוונתו הוא להסתפק האם‬ ‫אינו מצטער כבר יתכן לחייבו בסוכה‪ ,‬דמוטל עליו מזמן שהיה ער מצות סוכה שאז לא קבע דיורין‬ ‫בנוסף למצוות ישיבת סוכה יהיה מצווה נוספת כל ז׳ של אכילת הפת שנילף מט״ו ט״ו‪ ,‬והעיר מרן‬ ‫בסוכה‪ ,‬לבין מי שקבע עצמו בסוכה וקיים כל חיובו שאז סבר הגרש״ז דכיון שהוא מצד עצמו קיים‬ ‫שליט״א מה הנפק״מ בכך‪.‬‬ ‫מצותו שוב כבר ניתן להוציאו‪.‬‬ ‫לפו״ר היה אפש״ל במה עפ״מ שפסק הרמ״א שבליל הראשון ליכא פטור מצטער ואף כשיורד גשמים‬ ‫ואשמח שרבנו שליט״א יעביר שבט ביקרתו על הדברים וינחני בדרך אמת‪ .‬בהודאה על הדברים‬ ‫מקיים מצוות סוכה משום שנילף ט״ו ט״ו ממצה‪ .‬וא״כ היה אפש״ל דמחמת המצווה הרגילה של‬ ‫הנפלאים שהובאו בגליון מרבנו שליט״א‬ ‫ישיבה בסוכה יש פטור של מצטער ולא מקיים כלל מצות סוכה וכמבואר ברמ״א סי׳ תרל״ט שאין‬ ‫הרב יהודה שלמה שטראוס‬ ‫מקבל עליו שכר כלל‪ ,‬אמנם אי קיים מצווה נוספת של אכילת פת הנילף ממצה לא יהיה איסור מחמת‬ ‫הגאון הגדול רה״י שליט״א תמה על דברי המשנ״ב שנסתפק לפי מה שסבר הגר״א שיש מצוה באכילת‬ ‫איסור גשמים דמאי גרע מלילה ראשון‪.‬‬ ‫מצה כל שבעה האם גם בסוכות ישנה למצוה זו‪ ,‬ותמה מה מקום יש להסתפק בזה‪ ,‬הלא בסוכות הוא‬ ‫אכן שזהו דוחק לומר כן שבכל ז׳ יהיה צד שבאכילת פת מקיים מצווה אף כשיורד גשמים‪.‬‬ ‫פשוט שאם אוכל פת בסוכה מקיים מצוה [ואף חובה היא כשרוצה לאכול]‪[ .‬וראיתי עוד מגדולי‬ ‫הרב דוד ליכט שליט״א‬ ‫הת״ח שנתקשו בזה]‪.‬‬ ‫לגבי השאלה השניה‪ -‬נראה שכשהולך לישון בביתו בזמן הגשמים‪ ,‬כל ההיתר הוא עד הבוקר‪ ,‬וא״כ‬ ‫בער אנכי ובעניותי לא הבנתי את השאלה‪ ,‬שהרי מה שסבר הגר״א בפסח אינו רק שאם אכל קיים‬ ‫כשהולך לישון חייב לדאוג שיישן עד הבוקר ויעירו אותו‪ ,‬ואם לא ‪-‬הרי שפעולתו הראשונה היא‬ ‫מצוה‪[ ,‬שזה ודאי איכא בסוכות לכו״ע]‪ ,‬אלא סובר שיש מצוה לנהוג כן ולאכול מצה כל שבעה‪ ,‬ואף‬ ‫שלא כדין‪ ,‬ולכן גם צריך להעירו כדי שפעולתו הראשונה לא תיחשב שהלך לישון מחוץ לסוכה‪ ,‬אבל‬ ‫שאינה בגדר חובה אבל בגדר מצוה היא‪ ,‬וכך רצונו ית׳ שיאכל מצה אף שלא הטילו הכתוב לחובה‪,‬‬ ‫כשהולך לישון בסוכה הפעולה הראשונה היא כדין ומה שאח״כ מוציאים אותו מהסוכה הוא משום‬ ‫וא״כ שפיר יש להסתפק בזה בסוכות‪ ,‬האם יש מצוה לכתחילה להכניס עצמו לקיום מצוה זו ולאכול‬ ‫שאח״כ כבר ישן ופטור ממצוות‪.‬‬ ‫פת‪ ,‬ואף שאם יאכל בודאי יקיים מצוה ואוהב מצוות לא ישבע מצוות אבל הנידון הוא האם יש לו‬ ‫לגבי השאלה השלישית‪ -‬נראה שהספק של המשנ״ב הוא על הלימוד ט״ו ט״ו מפסח‪ ,‬שכמו ששם‬ ‫מצוה מיוחדת להכניס עצמו לזה‪ ,‬אם הוא רק משום אוהב מצוות לא ישבע מצוות בידו לקיים כעת‬ ‫חייב במצה בלילה הראשון כמו כן יש מצוה קיומית כל הפסח‪ ,‬ה״ה בסוכות לומדים שיש חיוב פת‬ ‫מצוות אחרות‪ ,‬ותלמוד תורה כנגד כולם‪ ,‬אבל אם ישנה מצוה לאכול בסוכה‪ ,‬מצוה עליו לעשות כעת‬ ‫בסוכה בלילה ראשון ומצווה קיומית כל החג‪ .‬ונראה שזה כוונת ר׳ מנדל שהנידון על חיוב פת והיינו‬ ‫מצוה זו‪[ .‬לא ידעתי ענין השאלות שפורסמו‪ ,‬האם באמת אין להגאון רה״י שליט״א תשובה עליהם‪,‬‬ ‫כנ״ל משום הדין של ט״ו ט״ו‪.‬‬ ‫או שהם באו רק לחדד את התלמידים‪ ,‬ואם אכן הגאון רה״י שליט״א אינו סובר כהדברים אשר כתבתי‬ ‫הרב משה פאס שליט״א‬ ‫אשמח אם יעמידוני על האמת במה טעיתי]‪.‬‬ ‫כבוד עורכי העלון הנכבד מראה כהן מדברי מו״ר מרן ראש הישיבה שליט״א‪.‬‬ ‫הרב משה חליווה שליט״א‬ ‫א‪ .‬בענין הקושיות שהבאתם מדברי מו״ר שליט״א‪ ,‬בקושיא א׳ י״ל דהנה יל״ע במהות החיסרון של‬ ‫א‪.‬לפענ״ד יש לומר דשאני ברכת שהחיינו אסוכה בהקדים מ״ש בשו״ע סימן תרמ״א (סעיף א)העושה‬ ‫הפסק האם זה חיסרון ברצף של הדברים‪ ,‬וכגון ק״ש כשמפסיק הרי לא אמר את הפרשה ברצף‪ ,‬או‬ ‫סוכה בין לעצמו בין לאחר אינו מברך על עשייתה אבל שהחיינו היה ראוי לברך כשעושה אותה‬ ‫שאין חיסרון ברצף אלא שכשאומר דבר שאינו מתאים הרי זה הפסק‪ ,‬והנה יש להוכי מהא בק״ש‬ ‫לעצמו אלא שאנו סומכים על זמן שאנו אומרים על הכוס של קידוש ועמ״ש רמ״א ז״ל‪ .‬ומהשתא י״ל‬ ‫שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד שאין זה חיסרון ברציפות הדברים‪ ,‬שהרי ודאי שאילת שלום‬ ‫דכיון דהאי שהחיינו כולל שני דברים חדא לעצם בניית הסוכה וחדא אישיבת הסוכה אי נימא דלא‬ ‫אינה חלק מק״ש‪ ,‬וע״כ שהגדר הוא שכל שעושה דבר שנכון לעשותו באותו הזמן אין זה הפסק‪ ,‬וכל‬ ‫ישב מיד אחר שבירך לישב בסוכה אפשר דאיכא בהאי שהחיינו כעין הפסק מאחר דכאמור קאי נמי‬ ‫שעושה בר שאין נכון לעשותו הרי זה הפסק‪ .‬ולפ״ז י״ל דחלוק ברכת שהחיינו בסוכה מכל המצוות‬ ‫אבניית הסוכה ‪ ,‬ודוק היטב‪.‬‬ ‫שכיון שזו מצווה מתמשכת א״כ הרי אפש׳ לומר את השהחיינו תוך כדי קיום בשעה שיושב‪ ,‬וא״כ‬ ‫ב‪ .‬אפשר דיש לחלק דגבי היכא שירדו גשמים דשרי ליה למיפק מן הסוכה ולישן בביתו זה הוי רק‬ ‫אין ענין באמירתו קודם ושוב חשיב הפסק‪[ ,‬וכנ״ל דכשאין נכון לעשותו באותו הזמן חשיב הפסק]‪,‬‬ ‫״פטור ” מחמת ירידת הגשמים אך הא מיהא חיובא דסוכה מיתלא תלי וקאי עליה‪ ,‬וממילא בלכתו לישן‬ ‫משא״כ שאר מצוות שלא יתכן ברכת שהחיינו תוך זמן הקיום וא״כ הזמן הנכון לברכה הוא קודם‬ ‫ןבשנתו לא פקע האי חיובא ואך שנדחה כאמור מחמת הגשמים ‪ ,‬וממילא כל שפסקו הגשמים היה‬ ‫הקיום ולכך לא חשיב הפסק‪.‬‬ ‫לן להעירו ‪ ,‬אלא דהא מיהא אין מטריחין אותו שיקום בעוד ליל לשוב לסוכתו ‪ ,‬ברם כשעלה מאור‬ ‫ב‪ .‬ובקושיא ב׳‪ ,‬הנה לדרכו של הגרש״ז יל״ע במי שנרדם חוץ לסוכה האם צריך להעיר אותו להכניס‬ ‫השחר אשר הוא זמן קימה תו ליכא ליה פטורא ולזה מקיצין אותו משנתו‪ ,‬משא״כ מי שהלך לישן‬ ‫אותו לסוכה ואי נימא דבכה״ג לא נאמר חידוש זה‪ ,‬וא״כ י״ל דאין כוונת דבריו דכיון דישן אינו בן דעת‬ ‫בסוכה הרי קיים חובתו בשלימות גמורה אשר היא לישן בסוכה ולזה כל שנרדם והשתא הוא במצב‬ ‫א״כ פטור לגמרי‪ ,‬דלפ״ז היה אותו הדין גם כשהלך לישון שלא כדין‪ ,‬אלא י״ל דהגדר הוא דהמעשה‬ ‫של שינה הרי כיון שישן פטור מכל המצוות אין שום מניעה להוציאו הימנה‪( ,‬ור״ל דמאי דישן פטור‬ ‫של כל השינה הרי הוא כשהולך לישון וכיון דבשעה שהלך לישון הרי היה במעשה שלו שינה בסוכה‬ ‫מכל המצוות תליא כשהלך לישן באיזה מצב היה)‬ ‫על כל משך זמן הסוכה‪ ,‬הרי אין כאן תביעה על מעשיו כלל שהרי עשה כדין‪ ,‬שבמעשה שעשה מונח‬ ‫ג‪ .‬הנה מ״ש מרן שליט״א דפשוט דבסוכה איכא מצוה כל שבעה אבל אכילה ואכילה וכדמברך אכל‬ ‫שינה בסוכה על כל משך זמן השינה‪[ ,‬וכעין הדלקת נר]‪ .‬ועכ״פ ודאי שאין תביעה על מה שישן‬ ‫אכילה לישב בסוכה ‪ ,‬יש להעיר דלדעת הגר״א לא בענין לאכילה בכדי לברך לישב בסוכה מדס״ל‬ ‫עכשיו מחוץ לסוכה‪ .‬משא״כ במצטער שהרי כשהלך לישון מחוץ לסוכה הרי מונח במעשיו שינה‬ ‫דהעיקר כדעת הרי״ף והר״מ ז״ל דמברכים על כל כניסה לסוכה‪( .‬עיין ביאור הגר״א סו״ס תרל״ט‬ ‫של חוץ לסוכה‪ ,‬ושינה זו הרי דינה מוגבל לפטור מצטער‪ .‬אמנם בהליכות שלמה פ״ט סעיף י״ז הביא‬ ‫ובספר מעשה רב אות רי״ב )‪ .‬ולפי״ז יתכן שכוונת המ״ב לאסתפוקי אי לדעת הגר״א יש ענין נוסף‬ ‫בשם מרן הגרש״ז שגם מי שנרדם לאונסו חוץ לסוכה אין צריך להעירו‪ ,‬ולפ״ז עדין צ״ע‪ .‬ואולי י״ל‬ ‫בעצם האכילה דכל ז׳‪( ,‬אלא דלפי״ז קצ״ע מ״ש המ״ב ״ולברך לישב בסוכה ” דהא אף בלא האכילה‬ ‫דמ״מ יש לחלק דמי שנרדם לאונסו אע״פ שמונח במה שנרדם כל השינה של אח״כ מ״מ כיון שהיה‬ ‫מברך ‪ ,‬אא״כ נימא דהמ״ב ספוקי מספק״ל לדעת הגר״א דגבי מצה אך לא לפום מאי דס״ל דמברכינן‬ ‫זה לאונסו הרי לא נתבע ע״ז שהרי מעשה זה היה באונס ולכך אין מצווין להעירו משא״כ כהשהלך‬ ‫אכל כניסה לסוכה) ויש להתיישב בכל זה‪ ,‬נשמח לשמוע חוות דעת ממרן שליט״א בכל האמור‪.‬‬ ‫לישון בדעת מחמת פטור מצטער שכל דין פטורו מוגבל‪ ,‬וכנ״ל‪ .‬ישר כוח ושתזכו עוד רבות בשנים‬ ‫המשך תגובות‬ ‫בגיליון הבא ©‬ ‫לעי לוי נשמת ‪.‬‬ ‫יו״ל ע״י מערכת 'מראה כהן' שע״י 'תורה דיליה'‪ ,‬מתוך שיעוריו שיחותיו וכתביו של רבינו שליט״א‬ ‫הרב אלכסנדר ב״ר אברהם ז״ל‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫הרב יונתן בנימין ב״ר יצחק ז״ל‬ ‫לתרומות ולהנצחות ולפרטים ויצירת קשר ניתן לפנות למייל ‪mc038009090@gmaiLcom‬‬ ‫הרב ‪-‬עקב ר׳ד מ‪-‬מ‪-‬ן הלוי ז־ל‬ ‫מי שיש ברשותו חומר נשמח לקבלו למיי ל‬ ‫הרב דוד ב״ר שמואל לייב ז״ל‬ ‫בס״ד‬ ‫^ פי קי מי ‪0 0‬‬ ‫מתורת רבינו ראש הישיבה מרן הגאון רבי ש רג ^ שטינמן שליט”א‬ ‫־ג@ למצ וא חן בעיני השם © ‪m‬‬ ‫‪®- ---------------‬‬ ‫‪®-‬־ג‬ ‫לכו ^‪1‬מים‬ ‫והצד השווה שבכל שלושת הדברים הללו הוא‬ ‫חובת הצדיק להשפיע ולהיטיב לזולתו‬ ‫בזוהר פרשת נח איתא‪ ,‬שכאשר יצא נח מן התיבה שיש בהם הרגשת שייכות‪ ,‬ומה ששייך לאדם‬ ‫בגדר בקשת ותן טל ומטר‬ ‫וראה את כל העולם חרב התחיל לבכות ואמר‪ ,‬מוצא חן בעיניו‪ ,‬והאדם מרגיש שייך למקום‬ ‫הנה משמיני עצרת מזכירים משיב הרוח אבל אין‬ ‫ריבונו של עולם נקראת רחום היה לך לרחם על שהוא גר בו‪ ,‬וכן האשה שייכת לבעלה‪ ,‬והמקח‬ ‫שואלין ותן טל ומטר אלא מז' במרחשון‪ ,‬והטעם‬ ‫בריותיך‪ ,‬והשיבו הקב״ה‪ ,‬רועה שוטה כעת אתה שייך ללוקח‪.‬‬ ‫כדי שעולי רגלים יספיקו לחזור לביתם ולא יפריעום‬ ‫אומר כן‪ ,‬והרי אמרתי לך בל שון רכה כי אותך‬ ‫הגשמים‪.‬‬ ‫ולפי זה אם אנו רוצים למצוא חן בעיני השם‪,‬‬ ‫ראיתי צדיק לפני בדור הזה ואני הנני מביא את‬ ‫ויש לדון במי שביקש ותן טל ומטר אחר שמיני‬ ‫עלינו להראות יותר ויותר שאנו עבדי השם‬ ‫המבול וגו'‪ ,‬ועיכבתי את המבול כל כך הרבה‬ ‫עצרת קודם ז' במרחשון האם צריך לחזור‪,‬‬ ‫ושייכים אליו‪ ,‬ועל זה אנו מתפללים ומבקשים‬ ‫דלכאורה יש מקום לומר שלא‪ ,‬כי סו״ס אין זה‬ ‫שנים‪ ,‬ואמרתי לך זאת כדי שתבקש רחמים על‬ ‫״ותננו היום ובכל יום לחן ולחסד ולרחמים‬ ‫סימן קללה דהא כבר מזכירין גשמים אלא הוי רק‬ ‫העולם‪ ,‬וכיון ששמעת שאתה תינצל בתיבה‪,‬‬ ‫תקנה משום עולי רגלים‪.‬‬ ‫בעיניך ובעיני כל רואינו“‪.‬‬ ‫לא נכנס בלבך לבקש על כל העולם‪ ,‬ורק עכשיו‬ ‫אמנם בספר דינים והנהגות (פ״ה סעיף יב) העיד‬ ‫שכבר נאבד כל העולם אתה פותח פיך לבקש‬ ‫ומצינו בגמרא (חגיגה ט‪ ,‬ב) על הפסוק ושבתם‬ ‫בשם החזון איש שהורה שצריך לחזור כיון דחשיב‬ ‫וראיתם מה בין צדיק לרשע בין עובד אלוקים לאשר‬ ‫עליהם רחמים‪ ,‬כיון שראה נח כך העלה עולות‬ ‫משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות‪.‬‬ ‫לא עבדו‪ ,‬שאינו דומה שונה פרקו מאה פעמים‬ ‫וקרבנות עליהם (לאחר שכבר נסתלקו מהעולם)‪.‬‬ ‫ויל״ע בזה דהנה בחו״ל מתחילים להזכיר רק לאחר‬ ‫שישים יום מהתקופה‪ ,‬והטעם כי אינם צריכים כ״כ‬ ‫לשונה מאה ואחד פעמים‪ ,‬וא״כ ככל שאנו נלמד‬ ‫ומבואר כי בזה שלפני הבשורה הקשה על המבול‬ ‫לגשם כמו בארץ ישראל שהיא גבוהה מכל הארצות‪,‬‬ ‫יותר תורה ונחזור שוב ושוב על מה שלמדנו‪ ,‬נוכיח‬ ‫הקדים הקב״ה ואמר לו בלשון רכה כי אותך ראיתי‬ ‫וכתב הגרעק״א בגיליון השו״ע (קיז‪ ,‬ג) דאם הזכיר‬ ‫בזה שאנו עובדי אלוקים! ומי שהוא עבד השם‬ ‫צדיק וכו' כדי לרכך את הבשורה‪ ,‬מונח בזה שכיון‬ ‫ותן טל ומטר קודם שעברה התקופה אינו חוזר‪,‬‬ ‫ויל״ע מאי שנא‪.‬‬ ‫ומרגיש יותר שייך אליו‪ ,‬הוא ימצא חן בעיני השם‪.‬‬ ‫שאתה צדיק היית צריך לבקש רחמים על העולם‪.‬‬ ‫ונראה לחלק דבחו״ל לא היתה תקנה שלא להזכיר‪,‬‬ ‫ואילו בדעתו של נח מבואר בזו הר שם‪ ,‬מה ראה‬ ‫אלא רק אין צריכים להזכיר ותן טל ומטר כי אינם‬ ‫מעל ת הלי מוד בכולל ערב‬ ‫נח שלא ביקש רחמים על דורו? אמר בלבו אולי‬ ‫צריכים כ״כ לגשמים‪ ,‬וממילא אין זה נחשב משנה‬ ‫והנה אברך כולל שיושב ולומד גם בכולל ערב‪,‬‬ ‫ממטבע שטבעו חכמים‪ ,‬משא״כ בארץ ישראל‬ ‫לא אמלט‪ ,‬והיינו שהוא לא האמין שצדקותו‬ ‫שהיתה תקנה מיוחדת שלא להזכיר כדי שעולי‬ ‫הרי הוא מוכיח בזה שהוא שייך לתורה‪ ,‬כי זה‬ ‫תצליח להציל את האחרים‪ ,‬אלא הלוואי שתגן‬ ‫הרגלים יגיעו לביתם בלא הגשמים‪ ,‬א״כ כיון‬ ‫סדרים שבדרך כלל אין מחויבות כל כך‪ ,‬ואילו‬ ‫עליו‪ ,‬ועל זה אמר לו הקב״ה בל שון רועה שוטה‪,‬‬ ‫שהזכיר ותן טל ומטר הוי משנה ממטבע שטבעו‬ ‫במשך היום ב“ ה כולם נמצאים ולומדים בכולל‪,‬‬ ‫כי רועה צריך לדאוג להציל את כולם‪.‬‬ ‫חכמים ולכן חוזר‪.‬‬ ‫אבל בערב זה כבר נהיה יותר קשה‪ ,‬וקשה לאשה‬ ‫והנה תוס' בברכות (כו‪ ,‬ב) כתבו בשם רבנו יהודה‬ ‫והיינו שמי שהוא צדיק יש לו מחויבות גם‬ ‫דמי ששכח יעלה ויבוא בראש חודש במנחה לא‬ ‫ולילדים וגם לאברך עצמו‪ ,‬ובאמת זה קשה! ואם‬ ‫לכל סביבותיו‪ ,‬וזו צריכה להיות השאיפה שלו‪,‬‬ ‫יתפלל תשלומין במעריב כי במעריב כבר אין אומרים‬ ‫בכל זאת הוא מתאמץ ולומד הרי הוא מראה‬ ‫שלא לדאוג רק לעצמו‪ ,‬כי האדם נברא להיטיב‬ ‫יעלה ויבוא וא״כ מה ירוויח במה שיחזור‪ ,‬אך הביאו‬ ‫בזה שהוא שייך להקב״ה‪.‬‬ ‫דלהרי״ף יחזור ויתפלל‪ ,‬וכן הביאו הרא״ש ורבינו‬ ‫לזולתו! וכל אחד מחויב לפי כוחותיו‪ ,‬יש מי‬ ‫יונה שם דשיטת חכמי פרובינצ״א שיחזור ויתפלל‪.‬‬ ‫וכמו שיש הבדל עצום בין מי שלומד מאה‬ ‫שעצם הדבר שהוא צדיק משפיע על סביבותיו‪,‬‬ ‫וביאר בקה״י (ברכות סימן ט״ז) דיסוד פלוגתייהו‬ ‫פעמים למאה ואחד‪ ,‬כך יש הבדל עצום בין מי‬ ‫ויש מי שצריך גם לעשות פעולות של השפעה‪.‬‬ ‫האם מי ששכח הזכרה בתפילה חסרה לו רק‬ ‫שלומד כל היום למי שלומד גם בערב‪ ,‬שהוא‬ ‫ההזכרה או שנחשב כאילו לא התפלל כלל‪ ,‬דהתוס'‬ ‫הרג שת העבדות והשייכות מביאה לנ שיאת חן‬ ‫בתחילה סברו שיש רק חיסרון הזכרה‪ ,‬ולכן במעריב‬ ‫מוסיף עוד יותר מה שאחרים לא עושים‪ ,‬ואמנם‬ ‫והנה בגמרא בסנ הדרין (קח‪ ,‬א) אמרו‪ ,‬תנא דבי‬ ‫אם כבר אין יעלה ויבוא אין טעם שיחזור ויתפלל שנית‬ ‫בהתחלה זה קשה‪ ,‬אבל הוא מראה בזה שייכות‬ ‫כי לא ישלים את ההזכרה‪ .‬אך חכמי פרובינצ״א סברי‬ ‫רבי ישמעאל‪ ,‬אף על נח נחתך גזר דין ( שימות‬ ‫להקב״ה‪ ,‬ובזה הוא זוכה לנשיאת חן‪.‬‬ ‫דכיון שלא התפלל כראוי כי חיסר את ההזכרה נחשב‬ ‫במבול) אלא שמצא חן בעיני השם שנאמר כי‬ ‫כמי שלא התפלל כלל‪ ,‬ולכן צריך לחזור ולהתפלל‬ ‫וכך גם בכל דבר שאדם מתחזק בו ומתגבר כנגד‬ ‫ניחמתי כי עשיתים ונח מצא חן בעיני השם‪ ,‬דהיינו‬ ‫אע״פ שלא ישלים את ההזכרה‪ ,‬כיון ללא ההזכרה היה‬ ‫הטבע‪ ,‬ככל שמתאמץ יותר לקיים ומתחזק בזה‬ ‫שהקב״ה התעצב על מה שברא את כל הבריאה‬ ‫לו חיסרון בעצם התפילה‪ ,‬ולכן יחזור גם במעריב‪.‬‬ ‫יותר‪ ,‬כך הוא זוכה למצוא יותר חן בעיני השם‪ ,‬כי‬ ‫כולה‪ ,‬ובכל זאת השאיר את נח מפני שהוא מצא‬ ‫ולכאורה יש לדון דנפק״מ במי ששכח הזכרה וחוזר‬ ‫בתפילתו האם צריך לחזר אחר מניין‪ ,‬דאם נחשב‬ ‫בזה הוא מתחבר יותר להקב״ה על ידי שמראה‬ ‫חן בעיניו‪ .‬ולכאורה צ״ב‪ ,‬שאם כל מה שהיה צדיק‬ ‫כאילו לא התפלל כלל הוי כמו כל תפילה שצריך‬ ‫כמה שהוא מתאמץ לעשות את רצונו בצורה‬ ‫לא הספיק עדיין להצילו מהגזירה‪ ,‬כיצד מצא חן‪,‬‬ ‫לחזר אחר מניין‪ ,‬אבל אם זו רק חובת הזכרה בעלמא‪,‬‬ ‫ומה הוסיף עוד על צדקתו שעל ידי זה מצא חן?‬ ‫המושלמת למרות שזה קשה לו‪.‬‬ ‫ורק שאינו יכול לומר הזכרה זו ללא שיתפלל את כל‬ ‫תפילת שמונה עשרה‪ ,‬א״כ אפשר דבזה לא אטרחוהו‬ ‫הקב״ה יעזרנו שנמצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים‬ ‫ויתכן לבאר בזה ע״פ הגמרא בסוטה ( מז‪ ,‬א) אמר‬ ‫לחזר אחר מניין‪.‬‬ ‫רבי יוחנן שלושה חינות הן‪ :‬חן מקום על יושביו‪ ,‬חן‬ ‫ואדם ויצמחו כולם בתורה ויראת שמים ומידו ת‬ ‫[מתוך דברים שנמסרו לתלמידי ישיבת ״תורה‬ ‫אשה על בעלה‪ ,‬וחן מקח על לוקחו‪ ,‬ופירש רש״י‬ ‫בתפארתה״ במערכת 'שיח הדרך'‪ ,‬ולתלמידי‬ ‫טובות‪.‬‬ ‫חן מקום על יושביו ‪ -‬שאפילו הוא רע נראה להם‬ ‫ישיבת ״בית מדרש עליון״ במערכת 'פסקי רבותינו'‪,‬‬ ‫[משא פתיחת זמן חורף בהיכל כולל ״אהל משה“‬ ‫טוב‪ ,‬וחן אשה על בעלה ‪ -‬שאפילו היא מכוערת‬ ‫בין הזמנים תשרי תשפ״ז]‬ ‫בעפולה עילית‪ ,‬ראש חודש מר חשוון תשפ״ב]‬ ‫נושאת חן בעיניו‪ ,‬וכן חן מקח על לוקחו‪.‬‬ ‫ליצירת ק שר לקבלת הגיליון ולשותפות והנצחות ניתן לפנות למערכת 'אפיקי מים' ליקוטים מתורת רבינו שליט״א‬ ‫בדוא״ל‪ a035161515@gmail.c0m :‬או בקו המערכת‪ 03-516-15-15 :‬בשלוחה ‪7‬‬ ‫בין השכנים יש שעות נפרדות לגברים ולנשים‬ ‫היא דווקא כן תסכים באופן חריג‪ ,‬האם מותר לנו‬ ‫מתמיד על חשבון חברים‬ ‫וכולם מרוצים‪ ,‬השאלה מה לעשות לגבי שבת‬ ‫לנסות 'לגרור' את ההצעה שהוצעה על ידי הצד‬ ‫שאלה‪ :‬המשגיח הגה״צ שליט״א מבקש לשאול‪,‬‬ ‫קודש‪ .‬השכנים הלא דתיים מעוניינים שיפעל בשבת‬ ‫השני (בשליחותם) לבת השנייה ולהעבירה לכיוון‬ ‫בעניין בחור בן עלייה מופלג ממש שהולך לישון כל‬ ‫(רח״ל)‪ ,‬ואנו לא יודעים אם להיאבק איתם על זה או‬ ‫הבת הראשונה‪ ,‬או שאולי זה נקרא שאני 'גונב' לבת‬ ‫לילה בשעה עשר בערב‪ ,‬וקם מוקדם בשעה חמש‬ ‫שזה ייתן להם תחושה של כפייה דתית?‬ ‫השנייה את ההצעה?‬ ‫וחצי‪ ,‬יושב ולומד חזק‪ .‬הבעיה שאת כל זה הוא‬ ‫רבינו‪ :‬לא להיאבק איתם‪ ,‬אחרת יש חשש שגם‬ ‫רבינו‪ :‬אין דבר כזה 'לגנוב' הצעה‪ ,‬בשידוכים זה‬ ‫עושה בצורה שהיא קצת על חשבון חברי החדר‬ ‫ההבנות של אמצע השבוע יתבטלו‪ ,‬אבל לומר להם‬ ‫כללים אחרים‪ ,‬שמא יקדמנו אחר‪ ...‬בתפילה‪ .‬אפשר‬ ‫שלו‪ .‬בלילה הוא מכבה אורות מוקדם ומבקש‬ ‫בצורה ברורה שכיוון שאתם לא משתמשים בשבת‬ ‫לנסות לשאול אותם על הבת הראשונה‪ .‬אם יסכימו‪,‬‬ ‫שישמרו על שקט‪ ,‬ובבוקר השעון המעורר שלו‬ ‫והייתם מעדיפים שבכלל לא יפעל בשבת וגם הם לא‬ ‫זה ה'באשערט'‪ ,‬ואם לא ילך לשנייה בעז״ה‪.‬‬ ‫מעיר את שאר הבחורים‪ .‬השאלה אם העלייה שלו‪,‬‬ ‫ישתמשו‪ ,‬אתם לא רוצים להיות שותפים בתשלום‬ ‫שבאה קצת על חשבון חברי החדר‪ ,‬מוצדקת‪ ,‬או‬ ‫עלות החשמל של הפעלת החדר בשבת‪.‬‬ ‫במה כדאי לחזק רחוקים‬ ‫שצריך להתחשב בחברי החדר?‬ ‫שאלה‪ :‬אני פעיל בלב לאחים ויש לי חברותא קבועה‬ ‫נסיעת בחור לקברי קדמונים‬ ‫רבינו‪ :‬אם הוא יכול למצוא חדר אחר עם בחורים‬ ‫שמגיע ללמוד במדרשיה‪ .‬כעת נפטר אחיו וביקשו‬ ‫כדוגמתו‪ ,‬זה הכי טוב‪ .‬אבל אם לא‪ ,‬שלא יירתע‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬יהודי מצטרף למסע תפילה קצר על אחד‬ ‫ממני לבוא לחזק שם קצת בין מנחה לערבית‪.‬‬ ‫מקברי הקדמונים בחו״ל‪ ,‬וחשב לקחת איתו את בנו‪,‬‬ ‫למרות שמפריע לחברים‪ ,‬שימשיך‪ ,‬אבל שיחפש דרך‬ ‫ברצוני לשאול‪ ,‬במה כדאי לחזקם כעת‪ ,‬כשהלבבות‬ ‫לעשות את זה כמה שפחות מפריע‪ .‬למשל‪ ,‬את השעון‬ ‫בחור ישיבה מתמיד שכעת הגיע לפרק השידוכים‪.‬‬ ‫פתוחים לשמוע ולהתקרב?‬ ‫האב מתלבט האם כדאי לקחתו עמו‪ ,‬בזמן שמצד‬ ‫המעורר יחליף לשעון שרוטט וכדומה‪.‬‬ ‫רבינו‪ :‬על שמירת שבת‪ .‬ואם רואה שהם קשובים‬ ‫הישיבה אין בעיה?‬ ‫האם אפשר 'לגנוב' הצעת שידוכים מבת לאחותה‬ ‫ופתוחים לשמוע יותר‪ ,‬כדאי לעודדם שיבואו לשיעורי‬ ‫רבינו‪ :‬ראשית‪ ,‬האם אין בעיה עם הגיוס? הרי יכולים‬ ‫שאלה‪ :‬יש לנו כמה ילדים מתבגרים בבית‪ ,‬ועל פי‬ ‫תורה‪ ,‬והמאור שבה מחזירם למוטב‪.‬‬ ‫לעצור אותו?! אבל אפילו אם החלק הזה יהיה מסודר‪,‬‬ ‫הוראת רה״י שליט״א אנו שומעים לכולם שידוכים‬ ‫בחורים לא כדאי להוציא מהארץ‪ .‬בחור מקומו‬ ‫מגורים בבניין מעורב‬ ‫במקביל‪ .‬כעת הוצעה הצעה טובה מאד לבת‬ ‫בישיבה! שלא יקבל טעם בחו״ל‪ ...‬אברך אפשר‪ ,‬אבל‬ ‫שאלה‪ :‬אנחנו גרים בפריפריה בבניין חדש שהוא‬ ‫השנייה‪ ,‬אולם נראה לנו שכדאי להציע זאת לבת‬ ‫בחור לא כדאי‪.‬‬ ‫מעורב‪ ,‬והקבלן בנה בבניין חדר כושר‪ .‬ב״ה בתיאום‬ ‫הראשונה שהיא הרבה יותר בררנית‪ ,‬ולהצעה הזו‬ ‫דבר ים שהב יא רבינו מרב ות י ו וזקניו מצ וק י ארץ ז יע״א‬ ‫חזקה לבק שתהמטי בשליח ציבור‬ ‫בימים אלו בהם מתחילים לשאול על הגשמים ראינו להביא כמה‬ ‫יפ‬ ‫אאמו״ר זללה״ה נשאל על מי שהוא אבל רח״ל ומתפלל בכל יום לפני העמוד‪,‬‬ ‫דברים בעניינים אלו‪ ,‬כפי שראינו ושמענו מרבינו שליט“ א במהלך‬ ‫השנים‪.‬‬ ‫יק‬ ‫ונמצא שמתפלל כל יום חמש תפילות‪ ,‬האם מספיק לו פחות משלושים יום כדי‬ ‫שתהיה לו חזקה שאמר כדין‪ ,‬או לא‪.‬‬ ‫בתפילה לא ‪.‬צועקים‬ ‫ד‬ ‫והשיב שאף שלא עברו בפועל שלשים יום‪ ,‬דינו הוא כמי שאמר תשעים פעמים ותן‬ ‫במניין שהתקיים בבית רבינו שליט״א במוצאי שמחת תורה‪ ,‬הגדיל‬ ‫טל ומטר‪ ,‬ולדעת הראשונים דמהני אמירת תשעים פעמים‪ ,‬גם כאן מהני‪.‬‬ ‫אחד המתפללים לעשות ומלבד התזכורת הרגילה לאחר הקדיש‬ ‫שדפק על השלחן כדי שיזכרו לומר משיב הרוח ומוריד הגשם‪ ,‬אף‬ ‫אמירת תשעים ‪.‬פעם‪'. .‬משיב הרוח‘ וכדו‘‬ ‫הגביה את קולו כמה רגעים אחרי תחילת שמונה עשרה וצעק בקול‬ ‫יש לציין שאאמו״ר אמר שהעצה לומר תשעים פעם 'מוריד הטל' או 'ותן ברכה'‬ ‫גדול‪' ,‬משיב הרוח ומוריד הגשם'‪.‬‬ ‫להחזיק עצמו כך שלא יצטרך לחזור במקרה של ספק אינה לכו״ע‪ ,‬ולכן לדעתו‬ ‫אחר התפילה סיפר רבינו ששמע מחמיו הגרח״ק זללה״ה‪ ,‬כי‬ ‫אין לעשות כן‪.‬‬ ‫בצעירותו התפלל פעם מעריב בליל ז' חשוון אצל מרן החזו״א זצ״ל‬ ‫וסיפר הגרי״ש קניבסקי שליט״א‪ :‬לפני שנים רבות הלכתי עם אבי הגרח״ק במוצאי‬ ‫וכמעשה הנ״ל כך עשה אחד המתפללים‪ ,‬שבתוך התפילה הרים‬ ‫יום טוב ראשון של פסח לבית גיסי הגאון הגדול רבי שרגא שטינמן שליט״א‪,‬‬ ‫קולו בשאגה 'ותן טל ומטר לברכה'‪ .‬בסיום התפילה ניגש אליו מרן‬ ‫ואמר לי בדרך‪ :‬בכל אצבע יש שלושה פרקים‪ ,‬וכך היה מכופף מעט פרק בכל‬ ‫החזו“א‪ ,‬הביט בעיניו ואמר לו משפט אחד‪' :‬בתפילה לא צועקים‘!‬ ‫אצבע ואמר‪' :‬אתה רב להושיע מוריד הטל‘‪ .‬וכך עשה אצבע אחר אצבע את כל‬ ‫‪. .‬שא‪.‬לת ‪.‬גשמים בן חו״ל באר״י‬ ‫אצבעות הידיים שלוש פעמים‪ ,‬שעולה למניין תשעים פעמים‪ .‬ולאחר מכן הוסיף‬ ‫בן ארץ ישראל שנמצא בחו״ל או בן חו״ל שנמצא בארץ ישראל והגיע ז' בחשון‬ ‫עוד למניין מאה ואחד פעמים‪ ,‬כפי אחת השיטות‪.‬‬ ‫ועדיין לא הגיע זמן שאלת גשמים של חו״ל שהוא שישים יום לאחר התקופה‪,‬‬ ‫הוסיף רבינו שליט״א שהאמת שבשנים מאוחרות יותר הגרח״ק אמר שהוא לא אומר‬ ‫נחלקו הפוסקים בזה‪ ,‬דיש אומרים ששואל כמקומו‪ ,‬ויש אומרים ששואל לפי‬ ‫תשעים פעמים 'מוריד הטל' ביום הראשון (ואפילו שהאבא הסטייפלר כן היה אומר)‪,‬‬ ‫המקום שנמצא שם‪ ,‬והביאם המשנה ברורה (סימן קיז סק״ה) ולא הכריע‪ .‬וסיפר‬ ‫כי ראה שעליו זה לא מועיל‪ ,‬ולכן עדיף לו שלא לומר תשעים פעמים‪ ,‬וכך אם הוא‬ ‫אאמו״ר זללה״ה שידידו הגר״מ סולובייצ'יק כששהה בארץ ישראל בזמן זה‪ ,‬שאל‬ ‫מסתפק בתפילה אם אמר מוריד הטל יכול לחזור על התפילה מעיקר הדין‪.‬‬ ‫את החזו״א מה עליו לעשות ולא השיב‪.‬‬ ‫‪..‬לסמוך על הילד‪.‬‬ ‫בשנת תשפ״א‪ ,‬כאשר בוטלו הטיסות בעקבות הקורונה‪ ,‬הורה רבינו שליט״א‬ ‫נשאל רבינו‪ :‬ילד שאומר ששמע את אביו אומר מוריד הגשם בקיץ‪ ,‬והאבא מכיר‬ ‫לתלמידי ישיבותיו מבני חו“ ל הנמצאים בארץ ישראל לומר 'ותן טל ומטר‘‬ ‫את בנו שאינו משקר‪ ,‬האם יכול האב לסמוך על הילד ולחזור על התפילה [בשבת‬ ‫בשומע תפילה‪ ,‬וכפי שהסטייפלר זללה״ה נתן עצה לומר בשומע תפילה 'ותן טל‬ ‫שאין מתפללים תפילת נדבה]‪ .‬והשיב רבינו‪ :‬אם האבא מכיר את בנו שאינו‬ ‫ומטר לברכה בארץ ישראל‘ ואז ממה נפשך יצא‪.‬‬ ‫משקר‪ ,‬לא נחשב נאמנות של הקטן אלא נחשב כמו שהאבא יודע בעצמו על פי‬ ‫וכעצה זו הורה אאמו״ר זללה״ה גם לאנשים במדינות הדרומיות כמו אוסטרליה‬ ‫אומדנא‪ ,‬ויחזור ויתפלל שוב‪ .‬והוסיף שאומרים שהבית הלוי כשהיה לו ספק על‬ ‫וכדו'‪ ,‬שכעת אצלם קיץ ואינם צריכים למטר‪ ,‬שישאלו מטר בברכת שומע תפילה‬ ‫המצוות לא סמך על בנו הגר״ח כשהיה קטן‪ ,‬אבל מעיקר הדין אם מכירו שאומר‬ ‫באופן הנ״ל‪.‬‬ ‫אמת יכול לסמוך‪.‬‬ ‫וכשאאמו״ר זללה״ה נסע למסע חיזוק בארצות הברית בחשון תשס״ה‪ ,‬הקפיד‬ ‫[מכתבי תלמידים]‬ ‫לנסוע לפני ז' חשון כדי שלא יצטרך לומר בחו״ל ותן טל ומטר‪.‬‬ ‫‪j‬‬ ‫^ ‪---------------------------------------‬‬ ‫־ג‬ ‫‪v‬־‬ ‫‪J‬‬ ‫־‬ ‫\‬ ‫לעילוי נ שמת האשה הכשרה‬ ‫ניתן להאזין לאלפי שיעורים‪ ,‬שיחות‪ ,‬ועדים‪ ,‬שותי״ם‪,‬‬ ‫לעילוי נ שמת‬ ‫מרת פורטונה ב״ר אברהם ע״ה‬ ‫ענייני הפרשה והמועדים‪ ,‬כנסים ואירועים שונים‪,‬‬ ‫הרב נח צבי ב״ר ראובן דב שטינמן ז״ל‬ ‫נלב״ע ו' מר חשוון תשי״ג בדרכה לארץ ישראל‬ ‫ענייני חינוך‪ ,‬ועוד‬ ‫מקורבו של מרנא הגרי״ז מבריסק זיע״א‬ ‫הונצח על ידי נכדה‬ ‫בקו השיעורים‪0733-719-100 :‬‬ ‫וזקנו של רבינו שליט״א‬ ‫רבי אלבר ט יוסף משדי שליט״א‬ ‫או בקו אפיקי מים‪ 03-516-15-15 :‬בשלוחה ‪2‬‬ ‫נלב״ע ד' מר חשוון תש״ג‬ ‫ראש כולל ״זכור לאברהם״ ‪ -‬אשקלון‬ ‫כמו״כ ניתן לצפות בחלק מהשיעורים בקול הלשון‬ ‫נדבת צאצאיו מבני מ שפחת ברלין שליט״א‬ ‫‪S_________________ r S___________ ___________ r S_________________ r‬‬ ‫פר ש ת נח ת ש פ״ז | שנה כ״ח ‪ -‬קובץ ג' [תתקס״א]‬ ‫שיעורמרן הגאון‬ ‫רבי אשר וייסשליט׳׳א‬ ‫; עכו״ם שעסק בתורה חייב מיתה]‬ ‫להודיע לו מקצת מצוות קלות וחמורות‪ ,‬וקשה‬ ‫והנה הלחם משנה (פ"י מהל׳ מלכים הלכה ט׳) כתב‬ ‫"מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה‬ ‫לצמצם שלא ילמדנו אלא הלכות בלבד‪ ,‬דמטבע‬ ‫לבאר את מה שכתב הרמב"ם דעכו"ם שעסק‬ ‫איש ואשתו ומן הבהמה אשר לא טהרה הוא שנים‬ ‫הדברים יתעניין הגר לידע את עיקרי תורת ישראל‬ ‫בתורה או שמר שבת אף שחייב מיתה מ"מ אינו‬ ‫איש ואשתו" (ז‪ ,‬ב‪.),‬‬ ‫ודקדוקיה‪.‬‬ ‫נהרג‪ ,‬דמה שאמרו חייב מיתה אינו אלא מדרבנן‬ ‫"הטהורה ‪ -‬העתידה להיות טהורה לישראל‪,‬‬ ‫וכבר האריכו בזה האחרונים‪ ,‬ודעת רובם דכל‬ ‫ומשום כך אין נהרגין‪ ,‬ולכאורה הדברים תמוהים‬ ‫למדנו שלמד נח תורה" (רש״י שם)‪.‬‬ ‫זמן שלא טבל דינו כגוי ממש‪ ,‬וכ"כ הגרעק"א‬ ‫דאם אין זה אלא מדרבנן איך אמרו חייב מיתה‪,‬‬ ‫(שו"ת מהדרק סי׳ מ"א) דאין ללמד תורה אפילו לגר‬ ‫וכי היכן מצינו חיוב מיתה מדרבנן‪ ,‬אלא מסתבר‬ ‫א‪ .‬התורה שלמדו נח‬ ‫שמל ולא טבל‪ ,‬ולא כדברי מהרש"א (חידושי אגדות‬ ‫טפי כפי שהסביר הכסף משנה וכ ”כ הרמב"ם‬ ‫בשו"ת פאר הדור (סימן נ׳) דאף דאמרו חז"ל דגוי‬ ‫ושם ועבר והאבות‬ ‫שבת דף ל"א ע"א דה א"ל) שנקט דמותר ללמד תורה‬ ‫שעסק בתורה ושמר שבת חייב מיתה לא אמרו‬ ‫״ואמר ר׳ יוחנן עובד כוכבים שעוסק בתורה חייב‬ ‫לגוי שבא להתגייר ואפילו לפני מילתו‪ ,‬והדברים‬ ‫שהוא נהרג‪ ,‬ומכאן שאין חיובו אלא בידי שמים‬ ‫מיתה‪ ,‬שנאמר תורה צוה לנו משה מורשה׳ (דברים‬ ‫ידועים‪.‬‬ ‫ולא בידי אדם אף שגם אלה איסור דאורייתא הם‪,‬‬ ‫ל"ג‪ ,‬ד׳)‪ ,‬לנו מורשה ולא להם‪ .‬וליחשבה גבי שבע‬ ‫וידוע מה שחידשו כמה אחרונים דמותר ללמד‬ ‫מצות‪ ,‬מ"ד מורשה‪ ,‬מיגזל קא גזיל לה‪ .‬מאן דאמר‬ ‫וכל זה פשוט‪.‬‬ ‫לגוי תורה שבכתב‪ ,‬כ"כ הנציב במשיב דבר (ח"ב‬ ‫מאורסה‪ ,‬דינו כנערה המאורסה דבסקילה‪ .‬מיתיבי‬ ‫סי׳ ע"ז)‪ ,‬ומהר"ץ חיות (חגיגה י"ג ע"א וסוטה ל"ה ע"ב)‪,‬‬ ‫ולפי כל זה הדרא קושיא לדוכתא‪.‬‬ ‫היה רבי מאיר אומר‪ ,‬מניין שאפילו עובד כוכבים‬ ‫ובשו׳׳ת מהר׳׳י אסאד בדברי בן המחבר (יו"ד סימן ו׳)‪.‬‬ ‫ונראה בזה לענ׳׳ד‪ ,‬לפי דברי הגמ׳ בסנהדרין שם‪,‬‬ ‫ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול‪ ,‬שנאמר >אשר‬ ‫וגם בתקלין חדתין להגר"י משקלוב תלמיד הגר"א‬ ‫דלא אמרו עכו"ם שעסק בתורה חייב מיתה אלא‬ ‫יעשה אותם האדם וחי בהם׳ (ויקרא י"ח‪ ,‬ה׳)‪ ,‬כהנים‬ ‫(שקליםפ"הה"א‪ ,‬דף י"ג ע"ב) כתב דתורה שבכתב מותר‬ ‫במצוות של ישראל‪ ,‬אבל במצוות שלהם מותר‬ ‫לוים וישראלים לא נאמר‪ ,‬אלא האדם‪ ,‬הא למדת‬ ‫ללמד לגוי‪ ,‬וכך כתב במאור ושמש (תחילת פרי חקת)‪,‬‬ ‫להם ואף שבח היא להם עד שאמרו הרי הוא ככהן‬ ‫שאפילו עובד כוכבים ועוסק בתורה הרי הוא ככהן‬ ‫עי"ש‪.‬‬ ‫גדול‪ .‬ונראה לפי זה דמותר להם לב׳׳נ לעסוק לא רק‬ ‫גדול‪ .‬התם בשבע מצות דידהו" (סנהדרין נ"ט ע"א)‪.‬‬ ‫ובשלטי גיבורים בשם הריא ” ז (סופ”ק דע”ז) כתב‬ ‫בדיני שבע מצוות בני נח אלא אף במוסר ומידות‬ ‫הנה הקשו רבים איך למדו האבות תורה‪ ,‬הלא‬ ‫דאף שאסור ללמד תורת משה מותר ללמדו דברי‬ ‫וסוגיות שבאמונה ויראת ה׳ וכדו׳‪ ,‬דכל אלה נוגעים‬ ‫לשיטת רש׳׳י (ע"זג׳ ע"א) ועוד ראשונים היה להם דין‬ ‫הנביאים שעיקרן דברי מוסר עי” ש‪.‬‬ ‫לכל בני אנוש וכל שנוגע לו לאדם לחייו הרוחניים‬ ‫בני נח‪ ,‬ובן נח שעסק בתורה חייב מיתה‪.‬‬ ‫מצוה עליו ללמוד בין בישראל ובין בב"נ‪.‬‬ ‫אך בהסכמת הגרי"ש נטנזון לשו ” ת מהר ” י‬ ‫וזו היתה תורתם של שם ועבר‪ ,‬תורה בסוגיות‬ ‫וכבר הבאתי במק"א (מנחת אשר בראשית סימן‬ ‫אסאד דחה דבריו וכתב לאסור‪ ,‬והדברים ידועים‪.‬‬ ‫והלכות שנגעו ונהגו בהן‪ ,‬וגם נח עסק בסוגיות של‬ ‫י״ז) את דברי הגר"ח מבריסק‪ ,‬דעד כאן לא‬ ‫אמנם לענ"ד נראה דאף דאסור ללמדו תורה‪,‬‬ ‫נחלקו הראשונים אלא בדין האבות אם היה להם‬ ‫בהמה טמאה וטהורה רק משום שנצטוה לקחת‬ ‫מ"מ ראוי ללמדו עקרי המצוות שצריך לקיימן‬ ‫דין ישראל או דין ב"נ‪ ,‬אבל בחפצא ודאי היו בני‬ ‫לתיבה בהמות טמאות וטהורות ולהבחין ביניהם‪,‬‬ ‫מיד כשנכנס תחת כנפי השכינה כמו הנחת תפילין‬ ‫ישראל‪ ,‬ומשנתגלה הקב"ה לאברהם אבינו ע"ה‬ ‫ודו"ק בכל זה‪.‬‬ ‫ותפילה‪ ,‬דאיך נגיירנו ונכניסנו תחת כנפי השכינה‬ ‫בברית בין הבתרים‪ ,‬נתקדש בקדושת ישראל והיה‬ ‫ולא ניתן בידו לקיים מצוותיו‪ ,‬וקרוב הדבר ללפני‬ ‫אמנם באמת י"ל ביאור אחר בדברי הגמ׳‬ ‫ראש וראשון לאבותינו הקדושים‪ ,‬וביארתי לפי"ז‬ ‫עור‪ ,‬דלאחר שחל עליו דין ישראל יבטל מצוותיו‬ ‫דבמצוות שלהם מותר להם ללמוד‪ ,‬דבאמת אסור‬ ‫דמותר היה להם לשמור שבת ולעסוק בתורה דלא‬ ‫החיוביות‪ ,‬ואף שכתב בשו"ת אמרי יושר (חלק ב׳‬ ‫להם לעסוק בתורה דהיינו לפלפל ולהתעמק‪ ,‬אבל‬ ‫נאסרו אלה אלא לבני נח במהותן ועצמותם ולא‬ ‫סי׳ ק"מ) דאין להמנע מלגייר חייל נכרי שיצטרך‬ ‫מותר להם ללמוד כדי לדעת מצוותיהן דלימוד זה‬ ‫באבות שבעצם היו ראשי עם ישראל‪.‬‬ ‫לחלל שבת מחמת פקו"נ לאחר שיתגייר‪ ,‬דשבת‬ ‫אינו בכלל עסק התורה אלא כעין הכשר מצוה‬ ‫בלבד‪ ,‬כמ"ש החתם סופר בנדרים (פ"א ע"א)‪.‬‬ ‫אך עדיין קשה בנח ובניו שעסקו בתורה ובודאי‬ ‫הותרה אצל פקו"נ ובהיתר יחלל שבת ומסתבר‬ ‫אין בין נח לבני נח‪ ,‬ואין בין שם ועבר לשאר בני נח‬ ‫כדבריו‪ ,‬מ"מ אין זה דומה לענינינו‪ ,‬דכיון דבידינו‬ ‫אך באמת נראה יותר דאין בין עסק התורה‬ ‫ללימוד שטחי‪ ,‬דהלא גם בלשון רבי מאיר דאמר‬ ‫לדורותיהם‪ ,‬ואיך עסקו הם בתורה‪ ,‬כמו שמצינו‬ ‫ללמדו לקרוא קר"ש ולהתפלל ולהניח תפילין למה‬ ‫עכו"ם העוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול‪ ,‬וידועים‬ ‫ברש"י בפרשתנו (ז׳ ב׳)‪" :‬את הבהמה הטהורה‪,‬‬ ‫לא נעשה זאת ולמה נכניס אותו לביטול מצוותיו‬ ‫דברי הט ” ז (או”ה סימן מ” ז ס”ק אי) בברכת לעסוק‬ ‫העתידה להיות טהורה לישראל‪ ,‬למדנו שלמד נח‬ ‫באונס כשבידינו למנוע זאת‪.‬‬ ‫בדברי תורה דהיינו לימוד בעיון ופלפול‪ ,‬אלא ע"כ‬ ‫תורה"‪ ,‬וכן מצינו בשם ועבר שעסקו בתורה‪.‬‬ ‫ועוד די ש לחוש למה שאמרו עבר עבירה‬ ‫ושנה בה נעשית לו כהיתר‪ ,‬ואם יתגייר בלי שידע‬ ‫כונת הדברים דמותר לו ללמוד כל מה שנצרך לו‬ ‫והמהר"ל (בגור אריה) וכן המשנה למלך (בפרשת‬ ‫לקיים חובתו בעולמו‪ ,‬וז"פ‪( .‬ובגוף דברי החתם סופר‬ ‫דרכים) תירצו לפי דברי הגמ׳ בסנהדרין דכל איסור‬ ‫להתפלל ולקרוא קר"ש ולברך ברכותיו בלשון‬ ‫הארכתי במק”א)‪.‬‬ ‫זה משום גזל הוא או משם עריות‪ ,‬דמורשה כתיב‬ ‫הקודש‪ ,‬שבשתא כיון דעל על‪ ,‬ואדהכי והכי יתעצל‬ ‫ולא ילמד בהתאמצות כראוי‪ .‬ומשום כך נראה‬ ‫או מאורסה קרינן ביה‪ ,‬וא"כ אין איסור אלא לאחר‬ ‫דעדיף ללמדו לשון הקודש לפני גירותו‪ ,‬וללמדו‬ ‫ב‪ .‬ללמד תורה לנכרי‬ ‫מתן תורה שבו ניתנה תורה מורשה לישראל‪.‬‬ ‫להתפלל ולקרוא קר"ש להניח תפילין ולקיים‬ ‫העומד לפני גירותו‬ ‫אמנם בלבוש האורה על התורה דחה דבריהם‪,‬‬ ‫את כל המצוות החיוביות שבסדר היום ושבתות‬ ‫הנה נשאלתי פעמים רבות בענין תלמוד תורה‬ ‫וכתב שאין לחלק בדיני ב"נ בין לפני מתן תורה‬ ‫ומועדים‪.‬‬ ‫לגר באמצע תהליך גיורו‪ ,‬שמצד אחד צריך‬ ‫לאחריה‪ ,‬עי"ש‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫שיעור מרן הגאון‬ ‫רבי אשר וייס שליט״א‬ ‫״וליתא‪ ,‬דשאני הכא דמילתו לשם יהדות‪,‬‬ ‫ונראה להוסיף בזה‪ ,‬דכמו שמותר לגוי לעסוק‬ ‫ואעפ״י שלא נגמר גרותו‪ ,‬מ״מ כבר התחיל ונכנס‬ ‫במצוות שלהם‪ ,‬וכבר נתבאר (לעיל אות אי) דכל‬ ‫קצת בדת יהודית שאינו צריך אלא טבילה״‪.‬‬ ‫ובסנהדרין שם הרי מבואר תרי טעמי בנכרי שלמד‬ ‫הנצרך לו לקיים מצוותיו בהכרח מותר לו‪ ,‬כמו כן‬ ‫תורה חייב מיתה‪ ,‬משום גזל [מורשה קהלות יעקב]‬ ‫מותר למתגייר ללמוד כל שצריך לקיים מצוותיו‬ ‫ולכאורה יש להוכיח מדברי הרשב״ץ (שהביאהבית‬ ‫או דהוי כנערה המאורסה [מאורסה קהלות יעקב]‪,‬‬ ‫משעה שיכנס לברית‪ ,‬ודו׳׳ק בזה כי נכון הוא‪,‬‬ ‫יוסף בבדק הבית יו״ד סי׳ רס״ו‪ ,‬הביאו גם הש״ך שם סקי״ח)‬ ‫דנכרי נצטווה שלא לשבות ולא לעסוק בתורה כגוי‪,‬‬ ‫וקצרתי‪.‬‬ ‫דאין למול גר בים ה׳ בשבוע‪ ,‬שלא לגרום לכתחילה‬ ‫אבל לשם יהדות וכהכנה ליהדות אין בו איסור‪.‬‬ ‫ומה דלא מצינו בספרי הפוסקים הראשונים‬ ‫חילול שבת בשלישי למילתו‪ ,‬דמחללין שבת על‬ ‫ומהאי טעמא נראה‪ ,‬דתינוק שנולד במקום‬ ‫הוראה זו‪ ,‬נראה דכיון שמעיקר דינא דשו׳׳ע‬ ‫גר שמל ולא טבל‪ ,‬דהלא מילת הגר לפני טבילתו‬ ‫תפילה וקריאת שמע נאמרים בכל לשון‪ ,‬יכול הוא‬ ‫היא‪ ,‬ואין מטבילין אותו עד שנתרפא ממילתו‪,‬‬ ‫שמחצה גויים ומחצה יהודים‪ ,‬מותר לו לשמור‬ ‫לקיים מצוות שבדיבור גם בלשונו עד שילמד לשון‬ ‫וע״כ דמיירי בעדיין לא טבל ואעפ״כ מחללין עליו‬ ‫שבת מספק ישראל‪ ,‬ואף אם קמי שמיא גליא‬ ‫הקודש‪ ,‬ועוד דשליח ציבור מוציא את שאינו בקי‬ ‫את השבת‪ ,‬ומוכח מזה דהוי במקצת כישראל‪.‬‬ ‫דגוי הוא‪ ,‬אינו חייב מיתה‪ ,‬כיון ששבת לשם תורת‬ ‫ויכול הוא לצאת יד״ח ע״י שליח הציבור‪ .‬אבל בזמן‬ ‫ישראל ולא חידש דת לעצמו (עיין רמב״ם פ״י ממלכים‬ ‫[ולא כדברי האחרונים שנקטו דאין מחללין עליו‬ ‫הזה דכבר כתבו האחרונים דאין להתפלל בלע׳׳ז‪,‬‬ ‫ה״ט)‪ .‬ויתירה מזו כתב המאירי בסנהדרין שם‬ ‫את השבת במלאכה דאורייתא‪ ,‬עיין שו״ת מחזה‬ ‫ובקריאת שמע כתבו דקרוב הדבר דאפילו בדיעבד‬ ‫דגוי שרוצה ללמוד תורה שאם ימצאנה שלימה‬ ‫אברהם ח״א סי׳ ק״ד ושו״ת אמרי יושר ח״ב סי׳‬ ‫אינו יוצא יד״ח‪ ,‬וגם לא נהגו לצאת ע״י שליח ציבור‪,‬‬ ‫יתגייר מותר ללמדו‪ ,‬וזה חידוש‪ ,‬ולול״ד נראה דרק‬ ‫ק״ל‪ ,‬ואכמ״ל]‪.‬‬ ‫ויש לחשוש שיתבייש לבקש מהש׳׳צ שיכוון‬ ‫משקיבל עליו להתגייר מותר ללמדו‪ ,‬וצ״ע‪ .‬כ״ז‬ ‫ומכל זה נראה‪ ,‬דאף שאינו כישראל ממש עד‬ ‫להוציאו יד׳׳ח‪ ,‬וגם קשה לשמוע כל תיבה בחזרת‬ ‫נראה ברור לענ״ד‪ ,‬והארכתי בזה עוד במק״א (עיין‬ ‫הש׳׳צ בלי הפסק‪ ,‬נכון טפי ללמדו לשון הקודש‬ ‫שיטבול‪ ,‬מ״מ יצא מכלל גוי במדה מסויימת ע״י‬ ‫מנחת אשר בראשית סימן י”ז ועוד)‪.‬‬ ‫כדי שיוכל לקיים את המצוות החיוביות של סדר‬ ‫המילה שהיא תחילת הגירות‪ ,‬ונראה כן גם לגבי‬ ‫היום מיד לכשיתגייר‪ ,‬ואין זה בכלל האיסור ללמדו‬ ‫לימוד התורה דלאחר שמל יש להקל בזה טפי‪ .‬אך‬ ‫ג‪ .‬מעמדו של גר שמל ולא טבל‬ ‫תורה כנלענ׳׳ד‪.‬‬ ‫להלכה נקטו הפוסקים שדינו כגוי לכל דבר עד‬ ‫ובעיקר דין גר שמל ולא טבל‪ ,‬אף שאמרו דאינו‬ ‫אמנם לא אכחד דלענ׳׳ד נראה עיקר‪ ,‬דמשעה‬ ‫שימול ויטבול‪ ,‬עיין בשו״ת הרדב״ז (ח״ב סי׳ תשצ״ו)‬ ‫גר עד שימול ויטבול‪ ,‬מ״מ מצינו בכמה מקורות‬ ‫שבא להתגייר מותר ללמדו תורה ושוב אין בו‬ ‫שביאר דאף שכתבו מקצת הראשונים דלאחר‬ ‫בדברי הראשונים דאף במילה יש כבר מקצת גירות‬ ‫איסור כלל ללמוד תורה‪ ,‬וכמ׳׳ש המהרש׳׳א‪,‬‬ ‫מילה שוב אין יינו נסך (עיין תוס׳ ע״ז ס״ד ע״ב) אין זה‬ ‫ושוב אינו כגוי גמור‪ .‬עיין תוס׳ ישנים (יבמותמ״ו ע״ב)‬ ‫ושורש דבר זה למדתי מדברי התוס׳ ישנים (יבמות‬ ‫אלא לענין גזירת חכמים ביינם‪ ,‬אבל אין לצרפו‬ ‫שכתב‪ :‬״בשלמא באבות אע״ג דלא טבלו עד מתן‬ ‫מ״ח ע״ב) דמשעה שבא להתגייר מותר לו לשבות‬ ‫למנין ואין חוששין לקידושין דכגוי הוא לכל דיניו‪,‬‬ ‫תורה מ״מ כיון דמלו נפקי מתורת ערל כדי לאכול‬ ‫בשבת‪ ,‬וכך מבואר במדרש רבה (דברים פ״אסי׳ כ״א)‪:‬‬ ‫וכ״כ האבנ״ז (יו״דסימן שמ״ג וסימןשנ״א) והחלקת יואב‬ ‫פסח אע״ג שלא היו יהודים גמורים עד שטבלו״‪.‬‬ ‫״גוי ששמר שבת עד שלא קיבל עליו למול חייב‬ ‫(תניינא סימן ח׳)‪ .‬אך החלקת יואב שם כתב לחדש‬ ‫ועיין רשב״א (שם ע״א ע״ב) במה דצריך קרא‬ ‫מיתה"‪ .‬הרי דמשעה שקיבל עליו למול מותר לו‬ ‫דבטבל ולא מל עדיף טפי ודינו כישראל במקצת‬ ‫לפסול גר שמל ולא טבל‪ ,‬שהקשה דהלא הוי‬ ‫לשבות‪ ,‬ונראה לענ״ד דכך גם לגבי תלמוד תורה‪,‬‬ ‫והדברים הם דברי חידוש‪.‬‬ ‫כעכו״ם‪ ,‬דאינו גר עד שימול ויטבול‪ ,‬ותירץ‪:‬‬ ‫דכיון שבא להתגייר אין כאן לא גזל ולא עריות‪.‬‬ ‫ב ר י או •ה •‬ ‫>‬ ‫יצר לב האדם רע מנעוריו‬ ‫נח מצא תבלין זה זכה וזיכה לכל העולם‪ .‬הוא‬ ‫ההבדל בינותם‪ :‬לפני גזיר ת המבול נאמר "וכל‬ ‫אחר המבול מקריב נח קרבן‪ .‬וברית כרת לו ד'‬ ‫הפקה‪' :‬ו אנו הו' ‪05331.05646‬‬ ‫וזר עו קיומו של עולם ‪ -‬על ידי עסק התורה‪.‬‬ ‫יצר מחשבות ליבו רק רע כל היום" ‪ -‬כל יצר‪ ,‬רק‬ ‫שלא יוסיף להכות כל חי‪:‬‬ ‫וכך נאמר בזוה״ק פר שת תרומה‪ :‬בכל ז מן‬ ‫רע‪ ,‬וכל היום‪ .‬הכל ובתמידו ת‪ .‬לעומת זא ת לאחר‬ ‫”וירח ד׳ את את ריח הניחוח ויאמר ד׳ אל לבו לא‬ ‫שהתורה מתקיימת בעולם ובני אדם עוסקים בה‬ ‫המבול כשעלתה מחשבה לפניו וגזרה חכמתו ית'‬ ‫אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר‬ ‫הקב״ה שמח במעשה ידיו ושמח בעולמו ת כולם‪,‬‬ ‫שלא יוסיף לקלל את האדמה בעבור האדם כתיב‬ ‫לב האדם רע מנעוריו ולא אוסיף עוד להכות את‬ ‫ושמים ו הארץ עומדי ם בקיומם‪.‬‬ ‫"כי יצר לב האדם רע מנעוריו"‪ .‬אין כל יצרו רע‬ ‫כל חי כאשר ע שי תי" (ברא שי ת ח‪ ,‬כא)‪.‬‬ ‫אינו חורש רק רע‪ ,‬ואינו או חז ברעתו כל היום‪.‬‬ ‫כאן נאמר שהיות יצר לב האדם רע מנעוריו היא‬ ‫עולם שי ש בו תורה י ש בו תבלין כי כן אף אם י ש‬ ‫ובמה נשתנה אופיו של האדם מקודם המבול‬ ‫הסיבה לכריתת הברית ‪ -‬ולא אוסיף עוד להכות‬ ‫בו באדם מן הרוע מובטח הוא כי בעסק התורה‬ ‫לאחריו? ‪ -‬בעסק התורה‪ .‬העולם שלפני המבול‪,‬‬ ‫כל חי‪.‬‬ ‫יתהפך הרע לטוב‪.‬‬ ‫לא היה בו עסק התורה‪ .‬כך שנינו בתנחומא רי ש‬ ‫והנה יפלא למאד‪ ,‬שלפני כן אמר הכתוב‪:‬‬ ‫” אמר רבי אלכסנדרי כל העוסק בתורה לשמה‬ ‫פר שת בחוקותי‪:‬‬ ‫”ויר א ד' כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר‬ ‫משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של‬ ‫” אדם הראשון אילו שמר את התורה לא היה מת"‪.‬‬ ‫מחשבות ליבו רק רע כל היום וינחם ד' כי עשה‬ ‫מטה שנאמר או יחזק ב מעוזי יעשה שלום לי‬ ‫לא כן עולם שא חר המבול‪ .‬עסק התורה היה בו‬ ‫את האדם בארץ ויתעצב אל ליבו ויאמר ד' אמחה‬ ‫שלום יעשה לי‪ ,‬רב אמר כאילו בנה פלטרין של‬ ‫נח ובניו יצ או מן התיבה‪ ,‬עסקו בתורה‪.‬‬ ‫את האדם א שר בראתי מעל פני האדמה‪ ,‬מאדם‬ ‫מעלה ו של מטה שנאמר ואשים דברי בפיך ובצל‬ ‫” מכל הבהמה הטהורה ‪ -‬העתידה להיות טהורה‬ ‫עד בהמה עד רמ ש ועד עוף השמים כי נחמתי כי‬ ‫ידי כסיתיך לנטוע שמים ולי סד ארץ רבי יוחנן‬ ‫לי שראל מכאן של מד נח תורה"‪.‬‬ ‫עשיתים" (ברא שי ת ו‪ ,‬ה‪-‬ז)‪.‬‬ ‫אמר אף מגין על כל העולם כולו שנאמר ובצל ידי‬ ‫וכן הוא או מר‪:‬‬ ‫הרי שסיבת היות יצר לב האדם רע מנעוריו‬ ‫כסיתיך ולוי אמר אף מקרב את הגאולה שנאמר‬ ‫”ו תלך לדרו ש את ד'" ‪" -‬לבית מדר שו של שם ”‬ ‫הביאה להשחתת תבל ויושבי ה‪ .‬והתמיהה עולה‬ ‫ולאמר לציון עמי אתה" (סנהדרין דף צ"ט ע"ב)‪.‬‬ ‫(בראשית כה‪ ,‬כב‪ ,‬ובר ש"י שם)‪.‬‬ ‫מאליה‪ ,‬היאך היות יצרו רע מנעוריו תגרום מחד‬ ‫בעמל התורה ויגיעתה‪ ,‬ש ע שו ע אמריה ו חדוו ת‬ ‫עולם שי ש בו תורה שוב אין "כל יצר מחשבות‬ ‫להשחתת עולם ו מ אידך תביא הבטחת קיומו?‬ ‫עיונה‪ ,‬נזכה לקיום העולם ותיקונו במלכות ש‪-‬ד‪-‬י‬ ‫ליבו רק רע כל היום"‪ .‬כן הודיענו נותן התורה‬ ‫היאך יעשה קטיגור סנגור?‬ ‫בביאת גואל לציון במהרה‪.‬‬ ‫"בראתי יצר הרע בראתי לו תבלין ותורה שמה"‪.‬‬ ‫את‬ ‫נגלה‬ ‫המקראות‬ ‫ב אלו‬ ‫כ שנדקדק‬ ‫אכן‪,‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות למכון מנחת אשר‪ ,‬ת‪.‬ד‪ ,23170 .‬ירושלים‪ | .‬דוא״ל‪info@minchasasher.com :‬‬ ‫לקבלת הגליון מדי שבוע ניתן לפנות למייל הנ״ל | ניתן להאזין לשיעורי מרן הרב שליט״א בטלפון‪03-6171007 :‬‬ ‫נח‬ ‫משיעורי מרן הגאון רבי חיים פיינשטיין שליט״א ראש ישיבת עטרת שלמה‬ ‫תיבת נח ־ בית ה'‬ ‫הנה י ש ללמוד דההצלה ע״י התיבה לא הייתה הצלה של מציאות גשמית ע״י בנין עצים כפשוטו‪ ,‬כי הרי באמת כל היקום כולו נמחה במבול‪ ,‬וכבר‬ ‫האריך הרמב״ן דגם העצים נמחו‪ ,‬והביא דברי המדרש שתמה מהיכן היה עלה זית ליונה אחרי שגם העצים נמחו‪ .‬ועיין בפירו ש הרמב״ן (ו׳‪ ,‬י״ט) מה‬ ‫שכתב לבאר איך החזיקה התיבה כל הבעלי חיים שרבות הן וגדולו ת מאוד‪ ,‬ובעל כרחך שהיה זה בדרך נס שהחזיק מועט את המרובה‪ ,‬ומה שנצטוה‬ ‫לעשות התיבה גדולה‪ ,‬הוא ב שביל שיראו אותה בני דורו ויתמהו בה ויע שו תשובה‪ ,‬ועוד כדי למעט הנס‪ ,‬כי כן הדרך בכל הנסים שבתורה או בנביאים‬ ‫עיי״ש כל דבריו‪ .‬וכן איתא בגמי בזבחים דף קט״ז דמהיכן ידע נח מין טהור ומין טמא‪ ,‬אלא כל שהתיבה קולטתו טהור וכל שאין התיבה קולטתו טמא‪,‬‬ ‫הרי מבואר דהקליטה בתיבה הייתה בדרך נס‪ ,‬ולא כל הרוצה ליכנס יכול ליכנס‪ ,‬אלא רק מי שהוא ראוי להכנס ולהנצל הוא דנקלט לתוכה‪.‬‬ ‫ובזה יש לבאר ל שון הכתוב עשה לך‪ ,‬והרי להלן נאמר ובאת אל התבה אתה ובניך ואשתך ונ שי בניך אתך‪ ,‬ומהו שהדגיש הכתוב שהעשיה תהיה לך‪.‬‬ ‫ולפי המבואר יש לומר דנאמר בזה שהתיבה נעשית בשבילו‪ ,‬ורק הוא שיכול ליכנס ולהקלט בה ולהנצל על ידה‪ ,‬אבל אחרים אין בנין התיבה מועיל‬ ‫להם ולא יוכלו להקלט בה‪.‬‬ ‫ונראה לומר עוד דהתיבה לא הייה בנין עצים בעלמא‪ ,‬אלא היה זה בגדר ׳בית ה'‪ ,‬והדבר מפורש במדרש שדר שו ׳שתולים בבית ה׳‪ ,‬זה נח ששתלו‬ ‫הקב״ה בתיבה'‪ ,‬הרי להדיא דהתיבה הייתה בית ה׳‪ ,‬ונח שניצל על ידה הוא משום דחשוב שתול בבית הי‪ .‬וכן מבואר במדרש עה״פ ׳וזה אשר תעשה‬ ‫אותה׳‪ ,‬דבאמות האלו עתיד למדוד בנין הבית‪ .‬ולפי המבואר דהתיבה הייתה ׳בית השם׳ הרי שהתיבה והבית ענין אחד הם‪ ,‬ולכן שייך מידת האמה של‬ ‫התיבה למידת האמה של הבית‪ .‬והנה בבעל הטורים על הכתוב ׳ושלשים תעשה׳ כתב ב׳ במסורת‪ ,‬הכא‪ ,‬ואידך שלשים יסעו‪ ,‬רמז למ״ד שהדגלים נסעו‬ ‫כתיבה מרובעת‪ ,‬ד״א שבזכות הדגלים נצולו‪ .‬ומבואר דהתיבה שייכת לענין הדגלים‪ .‬והביאור הוא עפי״ד שהתיבה הייתה בגדר ׳בית השם׳‪ ,‬ולכן נרמז‬ ‫בזה הדגלים שעניינם היה ׳סביב למשכן יחנו׳‪ .‬ובזוהר הק׳ איתא שבעת שרצה נח ליכנס לתיבה אמר לו הקב״ה שכיון שהוא בעל התיבה ויכנס נח‬ ‫אח״כ‪ .‬ומבואר דהקב״ה נקרא בעל התיבה‪ .‬ולפי המבואר כיון שהווא בית השם׳ הרי שהקב״ה הוא בעל התיבה‪ .‬ובזה י״ל טעם דלכן עוג אע״פ שנגזר‬ ‫שינצל מן המבול לא הוכנס לתוך התיבה‪ ,‬משום שנאמר לא יבא בך ערל וטמא‪ ,‬ואינו ראוי להיות בתיבה שהיא בית ה׳‪.‬‬ ‫בניית התיבה ־ התראה בבני דורו‬ ‫בעשיית התיבה כתוב ׳עשה לך תבת וגו׳ ואני הנני מביא את המבול וגו׳‪ .‬מסדר הכתובים מבואר דמקודם נאמר הציווי לבנות את התיבה‪ ,‬וכל פרטיה‬ ‫ושיעורה‪ ,‬ורק אח״כ אמר לו שהוא מביא מבול ויבא לתיבה לינצל מהמבול‪ ,‬וצ״ב דכיון דכל התיבה באה ב שביל הצלת נח‪ ,‬היה ראוי לכתוב מתחילה‬ ‫את גזירת המבול‪ ,‬ואח״כ לצוותו על התיבה‪ ,‬שיהא לו דרך להינצל מהמבול‪ ,‬אבל קודם שנאמר לו גזיר ת המבול‪ ,‬למה י ש לצוותו על בנין התיבה כלל‪.‬‬ ‫עוד צריך ביאור דהנה כתוב עשה לך תיבת עצי גופר‪ ,‬וכתב רש״י‪ ,‬עצי גופר‪ ,‬כך שמו‪ ,‬ולמה ממין זה‪ ,‬ע״ש גפרית שנגזר עליהם להמחות בו‪ .‬וצ״ב‬ ‫שהתיבה נקראת ע״ש הגפרית שבה נידונו ונענ שו אותן אלו שלא נכנסו לתיבה‪ ,‬ואיזה שייכות י ש לעונש ולאופן הענישה אל התיבה‪ ,‬והלא התיבה‬ ‫תכליתה היא להצלת נח‪ ,‬ומה התיבה שייכת להעונש‪ ,‬ולמה נקרא שמה על שם אופן הענישה‪.‬‬ ‫אכן הביאור בזה נראה דהנה רש״י בפסוק י״ד הביא ד׳ חז״ל הרבה ריוח והצלה לפניו‪ ,‬ולמה הטריחו בבנין זה‪ ,‬כדי שיראוהו אנשי דור המבול עוסק בה‬ ‫ק״כ שנה ו שואלין אותו מה זאת לך‪ ,‬והוא אומר להם עתיד הקב״ה להביא מבול לעולם אולי י שובו‪ .‬ומבואר דתכלית התיבה לא הייתה ב שביל הצלת‬ ‫נח‪ ,‬דלהצלה הרבה ריוח והצלה לפניו‪ ,‬ועיקר תכלית בנין התיבה הוא ב שביל להתרות ולהזהיר בני דורו לעוררם לתשובה‪.‬‬ ‫מעתה יש לבאר למה נאמר הציווי על בנין התיבה קודם שנאמר עצם גזיר ת המבול‪ ,‬דכיון דעיקר בנין התיבה לא בא ב שביל הצלת נח מהמבול‪ ,‬אלא‬ ‫בשביל לגרום להם לשוב בתשובה ולהנצל מכליון‪ ,‬ותכלית התיבה היה בעצם בניינה‪ ,‬בלא שתשמש להצלה‪ ,‬על כן נאמר הציווי על בנין התיבה כדבר‬ ‫בפני עצמו‪ ,‬ולא בתורת היכי תימצי של הצלה‪ ,‬וגם נאמר מיד אחר שכתוב קץ כל בשר בא לפני‪ ,‬שבזה נאמר עצם הגזירה שהקב״ה עתיד להענישם‬ ‫ולהביא עליהם פורענות‪ ,‬בלא שנתפרש מהו העונש‪ ,‬אלא רק נאמר שהם רשעים ועתיד להביא עליהם פורענות‪ ,‬ומיד נאמר לו לבנות תיבה‪ ,‬דזהו‬ ‫באמת עיקר תכלית בנין התיבה לעוררם לתשובה‪.‬‬ ‫ובזה גם מבואר היטב למה נקרא שמה על שם הפורענות‪ ,‬דכיון דתכלית בנייתה הוא ב שביל להתרות ולהזהיר מפני העונש והפורענות העתידה לבא‬ ‫עליהם‪ ,‬על כן גם היא נקראת על שם הפורענות‪ ,‬והעונש ואופני הענישה שייכים הם להתיבה‪ ,‬דהתיבה נבנתה להתרות ולהזהיר מפני אותן העונשים‪.‬‬ ‫עבד עבדים יהיה‬ ‫כתוב (ט׳‪ ,‬כ״ה‪ -‬כ״ו) ׳ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו ויאמר ברוך ה׳ אלוקי שם ויהי כנען עבד למו׳‪ .‬הנה כפל הכתוב ענין הקללה שנתקלל‬ ‫כנען להיות עבד‪ ,‬וצריך ביאור למה נכפל הדבר‪ .‬וי ש לבאר דהנה בכתוב הראשון נאמר הקללה שיהיה עבד לאחיו‪ ,‬וזה כולל את שם ויפת‪ ,‬ובכתוב‬ ‫השני נאמרה הקללה רק שיהיה עבד לשם‪ ,‬ונראה דלכן חילק הכתוב הענין שיהיה עבד לשם‪ ,‬כי באמת חלוק עבדות לעכו״ם מעבדות לישראל‪,‬‬ ‫וכמבואר בגמ׳ בגיטין דף ל״ח ע״א דעכו״ם אינו קונה עכו״ם רק למעשה ידים‪ ,‬אבל ישראל קונה עכו״ם בקנין הגוף‪ ,‬וא״כ נמצא דחלוק קנין העבדות‬ ‫בין עכו״ם לישראל‪ ,‬ולפי״ז י ש לומר דלכן יחד הכתוב העבדות לשם בפ״ע‪ ,‬דהעבדות לשם היא חלוקה מהעבדות שיהא ליפת‪.‬‬ ‫בנין התיבה■ הוראה לדורות‬ ‫מתוך משא פתיחת הזמן בהיכל הישיבה ־ א‪,‬‬ ‫אנחנו יוצאים מירח האיתנים‪ ,‬תשרי נקרא ירח האיתנים‪ .‬למה הוא נקרא ירח האיתנים? כי איתנים זה חזק‪ ,‬תקיף‪ ,‬תקיפים במצוות‪ .‬בתשרי י ש מצוות‪,‬‬ ‫מצוות רבות‪ ,‬ראש השנה‪ ,‬יום כיפור‪ ,‬סוכות‪ .‬אז זה תקיפים במצוות‪ ,‬לכן זה נקרא ירח האיתנים‪ .‬אנחנו יוצאים עכשיו מירח האיתנים לחודש חשוון‪.‬‬ ‫מה עברנו בהכנה לירח האיתנים? מה עברנו עד שהגענו לירח האיתנים? היה לנו חודש אלול‪ ,‬סליחות‪ ,‬ראש השנה‪ ,‬עשרת ימי תשובה‪ ,‬יום כיפור‪ .‬איך‬ ‫היו התפילות פה ביום כיפור? כל ההכנות והתפילות עצמם‪ ,‬ויום כיפור עצמו‪ ,‬סוכות‪ ,‬הושענא רבה‪ ,‬שמחת תורה‪ ,‬שמחת בית השואבה‪ .‬כל אלו נתנו‬ ‫לנו התעלות ודבקות בקדוש ברוך הוא‪ ,‬בכל העניינים האלו‪ .‬תשובה‪ ,‬כל אחד לפי דרגתו‪ ,‬תפילה‪ ,‬התחזקות במצוות‪ ,‬כל אחד מצוות סוכה וארבעת‬ ‫המינים‪ ,‬התחזקות במצוות‪ .‬יחד חודשיים של עבדות להשם‪ ,‬חודשיים של עבדות לקדוש ברוך הוא באופן מיוחד‪ .‬יהודי הוא כל יום עבד השם‪ ,‬אבל‬ ‫יחד חודשיים באופן מיוחד של עבדות‪ ,‬חודשיים של ׳אנא עבדא דקודשא בריך הוא דסגידנא קמיה ומקמי דיקר אורייתיה׳‪ .‬כל אחד התעלה לפי‬ ‫העניין שלו ולפי הדרגה שלו‪ .‬זה מה שעבר‪ ,‬השאלה מה הלאה? מה יהיה עם כל זה? עם כל המדרגות האלו‪ ,‬מה עם כל הקניינים? הרי זה קניינים‪ ,‬כל‬ ‫הענין הזה זה קנין‪ .‬יום כיפור זה קנין‪ ,‬ראש השנה זה קנין‪ ,‬תקיעות זה קנין‪ ,‬שמחת בית השואבה זה גם קנין‪ ,‬ריקוד לפני השם‪ .‬מה יהיה עם כל זה?‬ ‫בתורה כתוב ׳התעיף עיניך בו ואיננו׳‪ ,‬רק תעיף את העין‪ ,‬תעיף כוונה‪ ,‬תכופף את העפעף‪ ,‬אתה כבר שוכח‪ ,‬ככה זה‪ .‬על התורה כתוב ׳קשה לקנותם‬ ‫מחזיק אותו‪ ,‬נפל‪ ,‬נשבר‪ .‬אבל כוס כסף או זהב אינו נשבר‪,‬‬ ‫ככלי זהב ונוח לאבדם ככלי זכוכית'‪ ,‬כלי זכוכית אתה‬ ‫ככלי זהב‪ ,‬אבל נוח לאבדם ככלי זכוכית‪ .‬וכל הקניינים‬ ‫•י !‬ ‫‪:‬י‬ ‫’‪1‬‬ ‫ו־‬ ‫אבל עד שמשיגים אותו‪ .‬כך דברי תורה‪ ,‬קשה לקנותם‬ ‫’התעיף עיניך בו ואיננו’‪ ,‬רק תסגור את העין‪ ,‬תקפל את‬ ‫האלו זה גם תורה‪ ,‬זה הכל מתורה‪ ,‬וממילא גם בהם יש‬ ‫את כל הקניינים והמעלות האלו‪ ,‬לשמור את כל המדרגות‬ ‫‪a‬‬ ‫העפעף ואיננו‪ .‬חבל‪ .‬צריך לעשות איזה תחבולה לשמור‬ ‫להיות שוטה המאבד מה שנותנים לו‪ ’ ,‬איזהו שוטה‬ ‫*‪V‬‬ ‫שקנינו‪ .‬לשמור את טהרת הנפש שיש בימים האלי• לא‬ ‫המאבד מה שנותנים לו׳‪ .‬כל שכן מה שלא נתנו לו מתנה‪ ,‬אלא הוא עצמו קנה בהתאמצות מרובה‪ ,‬כל דבר ודבר‪ ,‬כל קנין וקנין‪ ,‬בוודאי שחבל לאבד‬ ‫את זה‪ ,‬לא להיות שוטה המאבד מה שהוא עצמו עבד ועמל בזה‪ .‬אם נקדיש איזה רגעים להזכיר כל אחד לעצמו כמה רגעים בימים הקדושים שעברו‬ ‫עלינו‪ ,‬זה משאיר רושם‪ .‬כתוב ׳בשכבר הימים הכל נשכח׳‪ ,‬הימים עוברים‪ ,‬שוכחים הכל‪ ,‬כעת עוד בימים שעוד עדיין אפשר לזכור קצת מכל הימים‬ ‫הקדושים שעברו עלינו‪ ,‬ואם נזכור קצת‪ ,‬יהיה לנו אחיזה בזה‪ .‬אם נזכור‪ ,‬אז אנחנו תופסים את זה עדיין‪ ,‬יהיה לנו בזה אחיזה ולא יאבד‪.‬‬ ‫עכשיו באים ימות הגשמים‪ ,‬מתחיל זמן חדש בעזרת ה׳‪ ,‬מה ההגדרה של הזמן הזה? כתוב בגמרא במנחות דף ע״ה כהן שעומד ומקריב מנחות בירושלים‪,‬‬ ‫אומר ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה‪ .‬על איזה כהן מדובר שמברך‪ ,‬כתוב בתוס׳ שם הפירוש לפי שהיו הכ״ד משמרות מתחדשות ומתחלפות‬ ‫פעמיים בשנה‪ ,‬ונמצא כל משמר עובד פעמיים בשנה‪ ,‬וכל כהן לא היה מקריב יותר מיומיים בשנה‪ ,‬על זה המדבור בברייתא שהוא מברך שהחיינו‪.‬‬ ‫רואים מזה שאפילו שכבר הקריב בחייו‪ ,‬ואין זו הפעם הראשונה שהוא מקריב‪ ,‬בכל אופן כל חצי שנה נחשב התחדשות‪ ,‬זמן חדש וצריך לברך שהחיינו‪.‬‬ ‫אנחנו לומדים מזה שכל חצי שנה זה זמן חדש‪ ,‬ואפשר לברך שהחיינו‪ ,‬זה התחדשות של זמן‪.‬‬ ‫פרשת השבוע זה פרשת נח‪ .‬כתוב שהקב״ה רצה להחריב את העולם‪ .‬׳אמחה את האדם אשר בראתי מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים כי‬ ‫ניחמתי כי עשיתים׳‪ .‬רצון ה׳ היה שהעולם כולו יהיה בכללו מקום שישרה ה׳ שכינתו כאן בעולם הזה‪ ,‬אבל עובדי ע״ז גיר שו את השכינה‪ ,‬כמו שכתוב‬ ‫במדרש‪ ,‬וכיון שקלקלו נפסק הדין ׳כי רבה רעת האדם בארץ׳ ונגזר על העולם שיחרב‪ .‬ובמצב זה התחדש לנח תיבה‪ ,‬ענין חדש שנקרא תיבה‪ .‬אני‬ ‫שואל אותכם מה שייך תיבה בתוך עולם מוחרב? מקצה העולם ועד קצהו מלא מים רותחים ואין שום קיום לאף אחד‪ ,‬הכל נמחק‪ .‬אנחנו לומדים מזה‬ ‫לימוד עצום‪ ,‬התיבה זה עולם!‪ ,‬מה הפירוש? מה ההגדרה של זה? כמובן‪ ,‬לכל סוד תורה יש עומק אינסוף‪ ,‬אבל עכ״פ לפי דרגתנו יכולים קצת להוציא‬ ‫מזה יסוד גדול‪ ,‬שבתוך עולם שלם גדול סביב‪ ,‬שפסל את עצמו מלהיות מקום להשראת השכינה‪ ,‬מלהיות מקום לה׳ אלוקי ישראל‪ .‬והתחדש שאפשר‬ ‫להיות מקום בפני עצמו‪ ,‬שאין לו שייכות עם העולם‪ .‬כמה הייתה התיבה לעומת העולם? כן! אבל שם בתיבה הזו יכול להיות מקום לה׳ אלוקי ישראל‪,‬‬ ‫יש עולם בתוך עולם‪ ,‬זו הנקודה‪ .‬התחדש שבעולם הזה אפשר להיות בעולם אחר‪ .‬הוא בנה את התיבה פה‪ ,‬בעולם הזה‪ ,‬אך זה לא העולם הזה‪ ,‬זה עולם‬ ‫אחר‪ .‬התיבה זה עולם בפני עצמו‪ .‬כל העולם נחרב והתיבה קיימת‪ .‬אני שואל אתכם רבותי‪ ,‬פרשת התיבה זו פרשה לשעה או פרשה לדורו ת? כתוב‬ ‫מהגר״א שכל מה שי ש בתורה זה לכל הדורות‪ .‬הפשוטו זה לשעה‪ ,‬אבל לומ דים מזה לכל הדורות‪ .‬אז הפרשה לדורו ת מה זה?‪ .‬כשהעולם הולך ו מידרדר‬ ‫מכל הבחינות‪ ,‬צריך לבנות תיבה‪ ,‬לעשות מקום בפני עצמו‪ .‬מקום מחודש‪ ,‬מקום נקי‪ ,‬מקום טהור‪ ,‬מקום קדוש‪ ,‬שם אין את כל הרע שמסביב‪ .‬כל‬ ‫העבודה זרה נשארו בחוץ‪ ,‬כל אלה שלא היו ראויים נשארו בחוץ‪ .‬אפילו הבעלי חיים שלא היו טובים נשארו בחוץ‪ .‬זו פרשה לדורות‪ .‬זו חובת היחיד‬ ‫והציבור לבנות תיבה‪ ,‬צריכים כל אחד מאיתנו וכולם ביחד צריך לבנות תיבה שלא יכנס המבול מסביב‪.‬‬ ‫־ •־־'•‪-‬‬ ‫״‬ ‫‪"»1‬‬ ‫י■■י^‬ ‫^ ‪ W‬י י י» י * י ו‬ ‫י‪ A‬י‬ ‫מ י י י י י■‬ ‫‪— M‬י *' י‬ ‫*■ י יבד ז(‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫נח‬ ‫גליון ‪ | 298‬תשפ״ז‬ ‫\ י*י ‪s‬י‪ %‬י *‪ «t5‬׳ ׳ ‪S‬‬ ‫‪\y‬‬ ‫‪f‬‬ ‫־‬ ‫־‪V‬‬ ‫י * ג ‪£‬י *יייי *‬ ‫אבל לאחר שהקר יב נח קרב ן מ ן הבהמה ‪ -‬נתגלה שא י ן האדם נמשך‬ ‫אחר הח ומר י ות ה גסה כבהמה ממש ‪ ,‬אלא ש יש ב ו יצר רע סג ול י פנ ימ י‬ ‫וישאד אך נח (ז כג)‬ ‫המ ושכ ו לעב ירה ‪ ,‬כ יד וע מהגר י י י סלט נר ז יע"א ‪( .‬בא ור ישראל ) ‪.‬‬ ‫ב יא ו ר מ ד ו ע נ פס ל נח לה ב יא ק ר ב נ ות‬ ‫נמצא ‪ ,‬שהש ו רש לעב יר ות א ינ ו הא דמה שממ נה נ וצר ‪ ,‬אלא הנט י יה‬ ‫ח ז "ל אמר ו (בר״ר לב ) שהאר י הכ יש ו על שא יחר את מ זנ ות י ו ‪ ,‬וב ילק וט‬ ‫הפ נ ימ ית שבלב ו " ‪ -‬כ י יצר לב האדם רע מנע ור י ו ‪".‬‬ ‫בת ולד ות מ ובא שאמ ר 'מלכ י צדק ' ‪ ,‬ל 'אברהם ' ‪ ,‬שהס יבה שב גללה יצא ו‬ ‫וממ ילא ‪ ,‬א י ן ע וד טעם לקלל את הא דמה בעב ור האדם ‪ ,‬שהר י א י ן ה יא‬ ‫מ ן הת יבה ‪ ,‬ה יא ב זכ ות החס ד שה י ו ע וש ים עם הבהמה והח יה שבה ‪,‬‬ ‫מק ור החטא ‪ -‬אלא ה יצר הפנ ימ י שבא דם ה וא הע ילה לכך ‪.‬‬ ‫וע וד אי ' במ ד ד רש (מד ' 'ר ר "פ אח "מ ) ש נפסל נח להקר יב הקרב נ ות‬ ‫מחמת ש נעשה בעל מ ום מה כשת האר יה ‪ ,‬והקר יב 'שם ' תחת י ו ‪.‬‬ ‫וידא חם אבי כנען זאת ערות אביו (ט כב)‬ ‫והש י יכ ות ב י ן הדבר ים ה יא ‪ ,‬שא י נ ימא שכ ל ' יצ יאתם מ ן הת יבה ' וכל‬ ‫א ר ץ 'ס י ן ' ה ר יח וק ה ג ד ו ל ב י ות ר ש י ש מ א רה ״ ק‬ ‫הת יק ו ן הקש ור בה ‪ ,‬ה יתה ב זכ ות החס ד עם בעל י הח י ים שבה ‪ ,‬מסתב ר‬ ‫מצ ינ ו במצר ים ש נק ראת 'ער ות הארץ ' ‪ ,‬והם מ זרע ו ש ל חם ‪ ,‬והיינו‬ ‫שכ ל פ גם בחס ד ה זה ‪ ,‬ה וא מ ו נע במשה ו בת יק ו ן ה זה ‪ ,‬וממ ילא כשה יה‬ ‫קל יפת ער וה ה נאח זת ב ו בש ו רש כא ן ‪ ,‬ודמ יא ל 'ער ו וה ' ה נקראת 'מק ום‬ ‫פגם משה ו גב י מ ז ונ ות האר י נתגלגלה מכה שפסלת ו ל נח מלהקר יב‬ ‫הת ורפה ' ‪ ,‬שב ו נתפסת אח י זת ה יצה י יר ‪ ,‬וזו מה ות ו ש ל 'חם '‪ ,‬שה וא חלק‬ ‫הקרב נ ות אח "כ ‪ ,‬ולעש ות בעצמ ו את ה 'מכה בפט יש ' שהב יא להבטחת‬ ‫ה י ותר מר וחק מ ן הקד ושה ‪ ,‬וממ ילא יש ב ו אח י זה ש ל תפ יסת ה יצה י יר‬ ‫ק וב ' 'ה 'לא א וס יף לקלל ' ‪ ,‬שה וא גמר ת יק ו ן פ ורע נ ות המב ול ‪.‬‬ ‫הכלל י שבע ולם ‪.‬‬ ‫ומצ ינ ו בספ ר הכ ו זר י ‪ ,‬בענ י ן קב יע ות ה יממה שכתב שת ושב י ס י ן הם‬ ‫והנה עלה זית טרף בפיה (ח יא)‬ ‫ה י ותר מר וחק ים מ יר ושל ים ‪ ,‬ונכנס ה י ום אצלם 'י"ח שע ות ' ‪ ,‬אחר י איי‪,‬‬ ‫תכ ו נ ות יה ש ל ה י ו נה ה מ ס מ ל ו ת א ותה לכ נס ״ י‬ ‫ואין ר יח וק ר וחנ י י ותר מ זה בע ולם ‪ ,‬בר יח וק כ נ יסת השבת מא ר ץ‬ ‫ח ז "ל אמר ו (ע יר וב י ן יח ב ( שרמ זה ל ו מ וטב ש יה י ו מ ז ונ ות י מר ים ב יד "ש‬ ‫ישראל ‪.‬‬ ‫וכו'‪ ,‬ואפשר ל ומר ש זה ש י יך במא י שאמ ר ו בגמ ' )שבת מט א ( שכנס י י י‬ ‫ומר ומ ז בהנ ' 'ל ‪ ,‬שהר י נמ נה ס י ן בבנ י ו ש ל 'חם '‪ ,‬וה וא המק ום ה י ותר‬ ‫נמשלה ל יונה ‪ ,‬והת וס ' שם )דייה כ נפ יה מג ינ ות ( הב יא ו מהמ ד רש שכ ל‬ ‫מר וחק מ ן הקד ושה כמב ואר ‪ ,‬אכ ן ב יאר שם הכ ו זר י מאמ ר הגמ ' בספ "ק‬ ‫הע ופ ות נח ים לגמר י וה י ונה א ינה נחה אלא בכ נף אחד ‪ ,‬ומדדה בשנ י ‪,‬‬ ‫דר "ק שאם נראה ה ירח ק ודם חצ ות ה י ום אפש ר לקדש ו מש ום ש נראה‬ ‫והב יא ור ב זה ה וא ‪ ,‬שא ף בשעת מ נ וחתה מעמ דת את עצמה ‪ ,‬ודלא‬ ‫לבנ י ס י ן ק ודם השק יעה ‪ ,‬ו נמצא מב ואר שם מת וך הדבר ים שה פ רש‬ ‫כשא ר הע ופ ות ש זק וק ים למק ום ש יעמ יד א ותם ‪ ,‬וזוהי כנס" י ‪ ,‬שמעמ דת‬ ‫הגד ול ה זה ב י ן 'סין ' ל ' יר ושל ים ' ‪ ,‬מכש יר את 'ק יד וש הח ודש ' בא ופנ ים‬ ‫עצמה כסדר במצ ו ות ‪ ,‬וזהו הד גש שד וקא יונה דחתה פר נסה מ יד י‬ ‫מס ו ימ ים ‪ ,‬והיינו ת יק ו ן הע ולם ‪ ,‬ל ומר שאפ יל ו החלק ה י ותר‬ ‫אחר ים ‪ ,‬שכך ה יא מ ידתה להעמ יד את עצמה ‪ ,‬ומשמע שכ " ז‬ ‫מר וחק מ ן הקד ושה מ וס יף נדבך בת יק ו ן הע ולם ‪ ,‬שה וא הג יל ו י‬ ‫קש ור במא י שב יאר הרמח י יל שתכל ית העב ודה ה יא ‪ ,‬ש לא יה יה‬ ‫העת יד ש ל כ וח ישראל מ ונ ים ללב נה המ י וחד אל הק ודש ‪,‬‬ ‫השכ ר לעת יד לב וא ‪' ,‬נהמא דכ יס ופא ' ‪ ,‬וזוהי תכ ו נתה המ י וחדת‬ ‫והיינו ע ית ו י השתמש ות ב י ושב י ס י ן בענ י י ן‬ ‫ש ל ה י ונה שמעמ דת עצמה בעלה זית‪ ,‬וד וחה‬ ‫ק יד וש הלבנה ‪.‬‬ ‫נהמא דכ יס ופא מ יד אחר ים וה יא המש ל‬ ‫לכ נסת ישראל ‪.‬‬ ‫אדוד כנען עבד עבדים יהיה‬ ‫לאחיו (ט כב)‬ ‫‪ ,‬שפה‬ ‫לא אסף לקלל עוד את האדמה‬ ‫ב יא ו ר ע ומק הק ל לה ש יה יה ע ב ד‬ ‫לנאמנים‬ ‫בעבוד האדם כי יצד לב האדם‬ ‫פניני משא וסתן עם רבעו‬ ‫לאד ו נ י ו‬ ‫דעמנעדיו ( ה כא)‬ ‫המפרש ים הב יא ו כא ן מ 'פרק י דר "א ' מה ראה‬ ‫ולא יהיה עוד מבול לשחת‬ ‫ב יא ו רה ש ל הסת י רה מ י נ יה וב יה‬ ‫לקלל ו בעבד ‪ ,‬דכת יב 'בן יכבד אב ועבד‬ ‫אדוניו‪ ,‬אם ב ן יכבד אב מ וטב ואי לא ‪ ,‬עבד‬ ‫האדץ (ט יא)‬ ‫ב ה ב ט חה ז ו‬ ‫ולכא ורה יש לתמ וה ‪ :‬וכי מפ נ י ש יצר לב האדם‬ ‫לאד ונ י ו ‪ ,‬ונראה לפ רש ע "פ פשט ש יס וד‬ ‫ב יא ו ר ע ומק ה ה ב ט ח ה ש ל א יב וא‬ ‫רע ‪ -‬זו ס יבה ש לא לקלל את הא דמה ? הר י‬ ‫הכ יב וד ש ל ב ן לאב י ו ה וא מש ום 'הכרת‬ ‫ע וד מב ול ע ל הא ר ץ‬ ‫ה יה מק ום ל ומר להפך ‪ -‬שכ י ו ו ן שהא דם רע‬ ‫הט וב ' ‪ ,‬דה י ינ ו שמר ג יש בל יב ו את האמת‬ ‫רש " י מב יא בר יש פ רשת שמ ות ‪ ,‬כ י פרעה‬ ‫מנע ור י ו ‪ ,‬רא ו י לקלל את הא דמה בעב ור ו !‬ ‫שכ וח ות י ו לא ש י יכ ים לו אלא בא ו ל ו‬ ‫טעה בכך שסמ ך על ההבטחה שהבט יח‬ ‫אלא יש לבאר כך ‪ :‬בתח ילה ‪ ,‬ק ודם המב ול ‪ ,‬ה יה‬ ‫מאחר ים ‪ ( ,‬ו זה מצ ד המ ושכל ות ש ל כ יב וד אב ‪,‬‬ ‫הקב "ה ש לא יב יא מב ול על כל הע ולם‬ ‫מק ום לחש וב שעב יר ות האדם נ ובע ות מ גס ות‬ ‫דה י ינ ו ההב נה עפ " י שכל ‪ ,‬אבל המצ וה‬ ‫בשנ ית ‪ ,‬ולכ ן לא חשש לשל וח את משה‬ ‫הח ומר י ות שב ו ‪ ,‬מפ נ י ש נברא מ ן האדמה ‪ .‬לפ י‬ ‫ש נ ית נה בס ינ י א י ן לנ ו לפ רש טעמה ‪ ,‬אבל‬ ‫ולא לחש וש לע ונש ‪ .‬טעמ ו ש ל פ רעה ה יה‬ ‫זה‪ ,‬ה יה נראה שהא דמה עצמה ה יא ש ו רש‬ ‫בב "נ ה יה הח י וב מכ וח המ ושכל ה זה ) ‪ ,‬ומ י‬ ‫שאם הקב "ה הבט יח ש לא יב יא מב ול מ ים ‪,‬‬ ‫הפגם ‪ ,‬וממ ילא יש מק ום לקללה "בעב ור‬ ‫שמר ג יש הר גשה זו בל יב ו כבר לא יתפרץ כ "כ‬ ‫הר י שא י ן מה לחש וש ‪.‬‬ ‫האדם " ‪ ,‬כ י ממ נה באה גס ות ו ונט י ית ו אח ר‬ ‫על אחר ים ‪ ,‬ו יגב יל את כ וח ות י ו ‪ ,‬וא "צ ע וד‬ ‫המשך כעמ ודהבא ◄‬ ‫התא ו ות ‪ ,‬עד ש נעש ית מצ יא ות ו ד ומה לבהמה ‪.‬‬ ‫עבד ות לצ ורך ר יס ו ן עצמ ו ‪ ,‬אבל מ י ש לא הג יע‬ ‫הדבדים נכתבו ונעדכו על דעת העודכים בלבד‪ .‬להעדות‪ ,‬תדומות והנצחות‪,‬‬ ‫ולקבלת הגליון בדוא״ל ניתן לפנות לטלפון‪ 052-766-0975 :‬או ‪sc0527660975@gmail.com‬‬ ‫שפתי כהן‬ ‫נח‬ ‫ב‬ ‫לדר גת 'בן יכבד אדוניו '‪ ,‬צר יך ה וא לע ול 'עבד ות ' כד י ש לא יה יה חפש י‬ ‫זכינו לשמ וע מרב ינ ו ח יד וש נפלא על כל מ ינ י מצ ו ות מ 'קב וצת ' ‪ ' ,‬י יש וב‬ ‫להשתמש בכ וח ות י ו לרעה ‪.‬‬ ‫הארץ ' וכדו '‪ ,‬ש נהפכ ו לאחר ו נה ל 'ח וב קד וש ' ממש ‪ ,‬ומנס ים ל י יחסם‬ ‫דיאמר ‪ THS‬ה' אלהי שם (ט כף(‬ ‫אליו‪ ,‬וב זמנ ו זכינו לשמ וע פשט נפלא אש ר ה וא ממש כאספקלר יא‬ ‫המא ירה על 'נבכ י התק ופה ' ‪ ,‬וכך אמ ר רב ינו‪ :‬דה נה יד וע ים דבר י ח ז "ל‬ ‫מ ד ו ע ד ו וקא כא ן י יחד ש מ ו ש ל ש ם ע ל ק ו ב "ה‬ ‫(ב ׳ ׳מ פה ב ) כמה גד ול ים מעש י ח י יא שה יה צד צבא ים ומאכ יל את‬ ‫לכא ורה יש לד י יק הא דקרא שמ ו ש ל הקב "ה על 'שם ' ד וקא כא ן ‪ ,‬ולא‬ ‫בש רם ל ית ומ ים ‪ ,‬ומהע ור ות ה יה כ ותב ספר י ת ורה ומלמד את ילד י‬ ‫ק ודם לכ ן‪ m m ,‬אמר ו ח ז "ל (י לק‪ ''1‬ש כא ן ) שס ירס חם לאב י ו‪ ,‬ו לפ י'' ד‬ ‫ישראל ‪ ,‬ושאל רב ינ ו מד וע ה יה ל ו לכל המאמ ץ ה זה ה יה יכ ול ל יקח‬ ‫חז ' 'ל הלל ו מד ו י יק ה יטב דעד השתא ה יה אפש ר ש י ול יד ב ן נ וסף דמעל י‬ ‫פר ות ושאר בהמ ות המצ ו י ות ולשח וט א ותם ולחלק בשרם ‪ ,‬ולכת וב על‬ ‫טפ י י ותר מ 'שם ' ‪ ,‬אבל השתא לאחר שס ירס ו וכבר לא י וכל לה וס יף‬ ‫ע ור ות יהם ספר י ת ורה ומג יל ות ‪ ,‬ומד וע התאמ ץ כ ' 'כ לצ וד צבא ים ‪ ,‬אש ר‬ ‫לה ול יד ‪ ,‬ואין לו אלא של ושה שלפנ י ו ‪ ,‬הר י יש לקר וא שם הקב "ה על‬ ‫ה ינ ו מאמ ץ פ י כמה וכמה‪.‬‬ ‫הצד יק שבת וכם שה וא שם ‪ ,‬ולכ ן ד ו וקא כא ן ק ורא הקב ' 'ה שמ ו על 'שם '‪.‬‬ ‫ות ירץ רב ינ ו דה נה בגמ ' (כת וב ות ק יא ב ) א יתא שהקב ' 'ה השב יע את‬ ‫יפת אלהים ליפת דישכן באהלי שם (ט כץ(‬ ‫כלל ישראל 'של וש שב וע ות ' ‪ ,‬ש לא יעל ו בח ומה ולא ימרד ו בא ומ ות ולא‬ ‫ידחק ו את הקץ ‪ ,‬ורח ' 'ל אמ ר הקב ' 'ה אם תעבר ו על של וש שב וע ות‬ ‫ב יא ו ר הה ד גשה כא ן ע ל ה ב ר כה ל י פת‬ ‫הלל ו ‪ ,‬הננ י מת יר את בש רכם כצב י וכא י יל ‪ ,‬ואמר רב ינ ו דרב י ח י יא בא‬ ‫דרש ו ח ז "ל (מג י לה ט ב ) ש' יפ י ות ו ש ל יפת תשכ ו ן באה ל י שם‪ ,‬וסמכ ו‬ ‫לרמ ז בכל הענ י י ן ה זה שצ ד צבא ים ד י יקא ‪ ,‬ש רצה להעב יר מס ר לכל‬ ‫מכא ן להת יר כת יבת ס "ת ב י ונ ית‪ ,‬והנה כתב הרמב "ם (פ "א מתפ י ל י ן )‬ ‫א ותם ה ילד ים הבא ים עתה להכ נס בשער י התלמ וד ת ורה ‪ ,‬ט י ירע‬ ‫שב זה " ז ש נאב דה לש ו ן זו ת ו א י ן כ ותב ים בה‪ ,‬ומב ואר ש לא הת י יחדה‬ ‫ק י נדארלאך ה נכם נכנס ים עתה ללמ וד ת ורה ‪ ,‬תשק יע ו ראשכם ור ובכם‬ ‫מצד עצמה ‪ ,‬א לא רק מחמת שב נ י יפת דבר ו ב לש ו ן זו‪ ,‬ו לכ ן כש נפסק‬ ‫בל ימ וד הת ורה ‪ ,‬ואל תחפש ו מצ ו ות שעל ול ים ח ' 'ו להב יא אתכם למצב‬ ‫מצב זה שב נ י יפת מדבר ים ב לש ו ן זו‪ ,‬ת ו א י ן כ ותב ים בה ס "ת ‪ ,‬וא "כ‬ ‫ש ל 'התרת י את בש רכם כצב י וכאייל '‪ .‬והדבר ים מבה יל ים ‪.‬‬ ‫מב ואר ה יטב ‪ ,‬שה ו ד גשה כא ן ברכה ל יפת ‪ ,‬שמחמת חש יב ות הגבר י‬ ‫שבהם ‪ ,‬תשכ ו ן ש פתם באהל שם ‪ ,‬ו זה מד ג יש את חש יב ותם הא יש ית ‪,‬‬ ‫ואין זו סתם הבטחה ש 'כל י ד יב ור ' שלהם ‪ ,‬ישכנ ו ב 'אהל י שם ' ‪.‬‬ ‫ככל היוצא מפיו יעשה‬ ‫אשתקד אחד מנגידי עולם התורה ביקש להכנם עמנו ל חדרו של רבינו ברי ש אלול‪ ,‬אמנם באותם הימים רבינו כלל לא הגיב לסובביו‪ ,‬אלא ישב על‬ ‫מקומו בחדרו‪[ ,‬מאחרי תשעה באב עד מוצאי יום הכיפורים לא זז מחדרו מלבד לצאת לתפילתו בהיכל הישיבה]‪ ,‬כששפתותיו ממלמלות כל העת‪,‬‬ ‫ו בידו רושם במהירות רבה חידו" ת על גבי הנייר‪ ,‬אמנם מחמת הכרת הטוב שיש לרבינו כלפיו הסכים לעצור קמעה ול שמוע מה בפיו וביקש הלה‬ ‫שלשה בקשות‪ ,‬ועל שתים מהם אמר רבינו שיקח ז מן אבל זה יסתדר ב סוף‪ ,‬ועל השלישית שביקש שידוך לבתו אמר רבינו י ה"ר שתתארס בזאת‬ ‫השנה‪ ,‬ואמרנו לרבינו צריך להספיק מהר כי אין ז מן לקיום ההבטחה‪ ,‬ד הרי עוד פחות מחודש מסתיימת השנה‪ ,‬ו חייך רבינו חיוכו ולא ענה ולא‬ ‫מידי‪ ,‬והנה למרבה הפלא תיכף עם שובו לארה״ב באותו היום כבר חיכה לו שדכן סמוך לביתו עם הצעה מיוחדת בחור יר ” ש ומתמיד שאביו ג ”כ‬ ‫נגיד גדול ו מפ סרוני עולם התורה‪.‬‬ ‫‪i‬‬ ‫_‬ ‫‪1‬‬ ‫‪11‬‬ ‫ו ה שידוך התקדם במהירות‪ ,‬ו סגרו ווארס בערב ראש השנה בשעה ‪ 2.20‬אחה ”צ‪ ,‬וי הי לפלא שרבינו הוציא מפיו בזאת השנה‪[ .‬אמנם הווארס‬ ‫ח כ מ ה ל מל ס “‬ ‫עצמו נעשה בחוהיימ סוכות מחמת ש שני הצדדים שהו בארץ ישראל‪ ,‬לרגל חודש תשרי וחג הסוכות‪ ,‬אבל הילחיים‪ ,‬נערך בערב ראש השנה בין‬ ‫השמשות]‪,‬‬ ‫עבודתו הפלאית של רבינו בענייני צדקה כאחד מקמאי‬ ‫אמר אחד מצדיקי הדור שליט''א שרואים בחוש כיצד עבוד תו של רבינו ב ענייני צדקה ו הזכיר את מאמרו הנודע של הרה''ק מפארמישלאן זי ע'' א‪ ,‬ששאלו אחד‬ ‫מחסידיו כיצד יתכן שרואים צדיקים גדולי ם אשר מתנהגים בכספם בקמצנות גדולה‪ ,‬ואמר הרה''ק מפארמישלאן בקדשו הלא זה פסוק מפור ש על אחרית הימים‬ ‫דכתיב מבקשי פניך יעקב סלא אל תקרי יעקב אלא יעכב‪ ,‬דגם מי שהוא בדרגת ובחינת 'מבקשי פניך' יעכב סלה ד היינו יעכב מ מונו מליתן לצדקה‪ ,‬ו אילו ברבינו ראו‬ ‫הפוך שהפקיר את בי תו וכל רכו שו עבור העניים‪ ,‬וכזכור אשתקד הבאנו קמיה רבינו את האתרוגים שהסוחר נו שע בברכתו‪ ,‬אמר רבינו שהם מידי גדולי ם‪ ,‬והוא‬ ‫יסתפק בקטן יו תר מזן תימני‪ ,‬וכשהבאנו קמיה רבינו את האתרוג שמח מאוד‪ ,‬ואמר אין בנמצא אתרוג נקי שכזה‪ ,‬אמנם תיכף כ שיצאנו מהחדר ביקש את האתרוג‬ ‫אחד מהנוכחים בחדר ור בינו בלי ל הניד עפעף הביא לו לאלתר את האתרוג‪ ,‬וכבר שאלנו אחד מהנגידים מה יכול להביא לרבינו ולשמחו ו אמרנו לו אולי יין י שן‬ ‫לברכת הטוב והמטיב כמבואר בהלכה‪ ,‬אמנם הוספנו לו דע לך שיתכן ורגע לאחר מכן יבוא מאן דהו ויבקש לקבל את היין‪ ,‬ואכן יקבלו‪ ,‬ו ב עינינו ר אינו כיצד אחד‬ ‫הביא לרבינו קנקן יין י שן של ארבעים שנה‪ ,‬ור בינו בירך הטוב והמטיב‪ ,‬וי הי אך הנותן יצוא יצא‪ ,‬הגיע אחד ואמר לרבינו אני רואה כאן בקבוק יין מיו חד אשמח‬ ‫להביאו משלוח מנות להעסקן הרב ד"ד שיחי'‪ ,‬ואמר רבינו לאלתר בשמחה קח לבריאות‪ ,‬ואכן הנגיד הנ"ל טרח והביא יין משובח‪[ ,‬למעשה רבינו לא בירך עליו‬ ‫'הטוב והמטיב' מסיבו תיו הוא‪ ,‬ומחששו על חומרים מסויימים המעורבים ביין ו כ דו'] והנה לאחר כמה דקות ר אינו אחד מן מבקשי הנדבות יוצא מ חוייך מהחדר‬ ‫כשהבקבוק היקר בידו‪.‬‬ ‫דבריו המבהילים של רבינו על ה'מצוות הלאומיות'‬ ‫ז כינו לשמוע מרבינו חידוש נפלא על כל מיני מצוות מ'קבוצת'‪' ,‬יי שו ב הארץ' ו כדו'‪ ,‬שנהפכו לאחרונה ל' חוב קדו ש' ממש‪ ,‬ומנסים לייחסם אליו‪ ,‬ובז מנו ז כינו לשמוע‬ ‫פשט נפלא אשר הוא ממש כאספקלריא המאירה על 'נבכי התקופה'‪ ,‬וכך אמר רבינו‪ :‬דהנה ידועי ם דברי חז"ל (ב" מ פה ב) כמה גדולי ם מע שי חייא שהיה צד צבאים‬ ‫ומאכיל את בשרם ליתומים‪ ,‬ומ העורות היה כותב ספרי תורה ומלמד את ילדי ישראל‪ ,‬ושאל רבינו מדוע היה לו לכל המאמץ הזה היה יכול ליקח פרות ושאר בהמות‬ ‫המצויות ולשחוט אותם ולחלק בשרם‪ ,‬ולכתוב על עורותיהם ספרי תורה ומגילו ת‪ ,‬ו מדוע התאמץ כ''כ לצוד צבאים‪ ,‬אשר הינו מאמץ פי כמה וכמה‪.‬‬ ‫ו תירץ רבינו דהנה בגמ' (כ תובות קיא ב) איתא שהקב''ה השביע את כלל ישראל ' שלו ש שבועו ת'‪ ,‬שלא י עלו בחומה ולא י מרדו באומות ולא ידחקו את הקץ‪ ,‬ור ח''ל‬ ‫אמר הקב''ה אם תעברו על שלוש שבועות הללו‪ ,‬הנני מתיר את בשרכם כצבי וכאייל‪ ,‬ואמר רבינו דרבי חייא בא לר מז בכל העניין הזה שצד צבאים דייקא‪ ,‬שרצה‬ ‫להעביר מסר לכל אותם הילדים הבאים עתה להכנס ב שערי התלמוד תורה‪ ' ,‬טיירע קינדארלאך'‪ ,‬הנכם נכנסים עתה לל מוד תורה‪ ,‬תשקיעו ראשכם ורובכם בלי מוד‬ ‫התורה‪ ,‬ואל תחפשו מצוות שעלולים ח''ו להביא אתכם למצב של 'התרתי את בשרכם כצבי וכ אייל'‪ .‬והדברים מבהילים‪.‬‬ ‫הגיליון רדאה אדר בס״ד בסידע התוכנה הנפלאה ללימוד ףשינדן הש״ם ״שם הדרן״‬ ‫מכא ן ‪ ,‬נ ית ן להב י ן את מע לת ההבטחה ‪ :‬הקב "ה חפ ץ בק י ום הע ולם ‪ ,‬ולכ ן‬ ‫מב ול מ ים א ינ ו כ ולל ח ורב ן ט וטאל י ; גם כאש ר יש מב ול ‪ ,‬נ ית ן להצ יל את‬ ‫שפה לנאמנים ‪ -‬המשך‬ ‫צד יק י הד ור ‪ .‬אך מב ול אש א ינ ו מאפש ר זאת ‪ ,‬ולכ ן ה וא קשה י ותר להש גה‬ ‫אך בפ ועל ‪ ,‬רש " י מסב יר ‪ ,‬הקב "ה לא נשבע כלל ש לא יב יא מב ול ‪ :‬א ‪ .‬לא‬ ‫מבח י נת רצ ו ן ה '‪ ,‬ומכא ן החש יב ות ש ל ההבדל ב י ן המקר ים ‪.‬‬ ‫נשבע ש לא יב יא מב ול ש ל אש ; ב‪ .‬לא נשבע ש לא יב יא מב ול על א ומה‬ ‫ולס יכ ום ‪ ,‬רש " י מד ג יש שטעה פרעה ‪ ,‬גם אם מד ובר במב ול על מד י נה אחת‬ ‫אחת ‪ -‬ההבטחה הת י יחסה רק לכל הע ולם כול ו‪.‬‬ ‫בלבד ‪ -‬א י ן הבטחה שהקב "ה לא יב יא מב ול ‪ ,‬ולכ ן פרעה חטא בסמכ ו על‬ ‫לכן‪ ,‬טע ות ו ש ל פ רעה ה י יתה בה נחה שה בטחה זו חלה על כל מצב ‪.‬‬ ‫הבטחה שא י נה חלה במק רה זה‪.‬‬ ‫יתר ונה ש ל ההבטחה ש לא יב וא מב ול מ ים ה וא בכך שמא פש ר הצלה ‪-‬‬ ‫וממ ילא מ וב ן לפ י "ד מד וע מכ נה ה נב יא ( ישע יה ו נד ) את המב ול 'מי נח '‬ ‫כפ י שה יה אצל נ וח ‪ -‬שכ ן ת יבה יכ ולה לה נצל מהמב ול ‪ ,‬ובכך מתק י ים‬ ‫הלא לה יפך נח ה וא זה שהצ יל מ ן המב ול ‪ ,‬וכבר עמד ו ח ז "ל בק וש יא זו‪.‬‬ ‫רצ ו ן הקב "ה בק י ום הע ולם ‪ .‬מב ול ש ל אש ‪ ,‬לע ומת זאת ‪ ,‬א ינ ו מא פש ר‬ ‫והב יא ור ה וא שקשה הרבה י ותר להב יא מב ול ש לא ישאר שם ושאר ית‬ ‫הצלה ‪ ,‬והע ולם על ול לה יחרב לגמר י ‪.‬‬ ‫לע ולם כ ול ו לכ ן ד ו וקא ב גלל המצא ות ו ש ל נח בע ולם יכל הקב "ה להב יא‬ ‫מב ול ‪.‬‬ ‫הדפסת העלד ן לע״נ רבנ י טבר יא ‪:‬‬ ‫רבה הראש י ש ל טבר יא ‪ ,‬הצד יק החכם רב י ח י ים ב ן רב י יצחק סמאג ׳א זצ״ל‬ ‫רבה הראש י ש ל טבר יא ‪ ,‬הצד יק החכם רב י יעקב ח י ב ן רב י ברדך זר יהן זצ״ל‬ ‫מ י יסד ת״ת ב יבאם ‪ ,‬הצד יק החכם רב י רפאל ב יבאם זצ״ל‬ ‫משנת הפרשה‬ ‫—‪o‬‬ ‫—‪0‬‬ ‫הערות וביאורים ע״ס פרשיות התורה‬ ‫מת ו רת רב ינ ו ר אש ה יש יבה‬ ‫ש ל יט ״א‬ ‫הגא ו ן רב י איתמר גרבוז‬ ‫היאד נכנסו אדני השדה לתיבה‬ ‫קשורה בחבל ואם יפסק החבל מיד תמות‪ ,‬ולזה אמר הקרא וגם‬ ‫ומכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התיבה להחית אתך זכר‬ ‫האדמה אשר הם עליה וקאי על האדמה אשר חית אדני השדה‬ ‫ונקבה יהיו (ו‪ ,‬יט)‪.‬‬ ‫קשורה עליה בחבל‪ ,‬והגיעה חיה זו יחד עם האדמה שהחבל‬ ‫הנה תנן (כלאים פ"ח ה"מ) ’ אדני השדה‪ ,‬חיה‪ ,‬רבי יוסי אומר‬ ‫מחובר אליה ועי"ז לא מתה‪.‬‬ ‫מטמאות באהל כאדם’‪ ,‬והיינו דנחלקו לגבי חיה ששמה ’ אדני‬ ‫אמנם יתכן לחלק מהתם‪ ,‬דיל"ד בהא דחיה זו צריכה להיות‬ ‫השדה’ האם דינה כחיה או כאדם‪ ,‬ובי’ שם הרע"ב דחיה זו גדילה‬ ‫מחוברת לקרקע האם סגי במה שתהא מחוברת לעפר שעי"ז‬ ‫בשדות ויוצא מטבורה כמין חבל ארוך המחובר לארץ ועי"ז היא‬ ‫יכולה לחיות או דצריכה להיות מחוברת לקרקע עולם כדי לינוק‬ ‫יונקת מן הארץ וגדילה‪ ,‬וצורתו כצורת אדם בפרצופו וידיו‬ ‫מכח הקרקע כל הזמן‪ ,‬ובשלמא אי נימא דסגי במה שמחוברת‬ ‫ורגליו‪ ,‬ואין כל בריה רשאה להתקרב אליו כי הוא הורג וטורף כל‬ ‫לעפר‪ ,‬א"ש דה"נ יכל נח להכניסה עם עציץ של עפר‪ ,‬אבל אי‬ ‫הקרב אליו‪ ,‬והוסיף הרע"ב דכשרוצים לצוד אותו ולהרגו יורים‬ ‫נימא דצריכה להיות מחוברת לקרקע עולם‪ ,‬א"כ לא יועיל תירוץ‬ ‫עם חצים על החבל עד שהוא נפסק וצועק בקול מר ומת מיד‪,‬‬ ‫זה לגבי התיבה‪ ,‬דרק במצרים יכלה לבא כיון שנשארה כל הזמן‬ ‫ומקורו מדברי הירושלמי (שם ה"ד) שכתב דכשנפסק טיבורו מן‬ ‫צמודה לקרקע ויכל הקרקע שבא עמה לינוק מקרקע עולם בכל‬ ‫הקרקע מיד מת‪.‬‬ ‫מקום [ואף בדרך למצרים יכל לינק כמו כל עציץ נקוב]‪ ,‬אבל ‪£‬‬ ‫‪ £‬ובטעמא דקרא כאן הקשה‪ ,‬דלדעת ת"ק דאדני השדה הוא חיה‪,‬‬ ‫הכא הרי היתה צריכה ליכנס לתיבה ושם לא היה נקבים שתוכל י"‬ ‫י׳ א"כ הרי היה צריך להכניס ממנו לתיבה כיון שהוא בכלל ’כל‬ ‫לינק על ידם מקרקע עולם‪ ,‬וא"כ אכתי צ"ע היאך יכלה להתקיים‬ ‫החי’‪ ,‬והיאך יכל נח להכניסו לתיבה והרי אם יפסק טבורו מן‬ ‫בתוך התיבה‪ ,‬אמנם לדעת ר"ת (בתוס’ גיטין ז’ ע"ב ד"ה עציץ‬ ‫הקרקע מיד ימות‪ ,‬ואיך שייך שישאר חי בתיבה‪.‬‬ ‫ומנחות פ"ד ב’ ד"ה כאן) ניחא‪ ,‬דנקט דעציץ של עץ יונק אף בלי‬ ‫וכתב הטעמא דקרא דבשלמא לדעת רבי יוסי דס"ל דמטמאות‬ ‫נקיבה עיי"ש‪ ,‬וא"כ א"ש דכיון דהתיבה היתה עשויה מעץ שפיר‬ ‫באהל כאדם‪ ,‬א"כ ס"ל דדינו של אדני השדה הוא כאדם לכל‬ ‫ינק הקרקע של אדני השדה מהקרקע עולם שתחת התיבה‪.‬‬ ‫מילי‪ ,‬ולפ"ז לק"מ היאך נכנס למבול‪ ,‬דכיון שהוא כאדם הרי היה‬ ‫בכלל כל אנשי דור המבול שמתו במבול ולא נכנסו לתיבה‪,‬‬ ‫והנה בקונטרס פתשגן הכתב (שם) הביא עוד‪ ,‬דמלבד הנך דעות‬ ‫ומבואר דנקט הגרח"ק דלדעת רבי יוסי דינו כאדם לכל מילי‬ ‫דאדני השדה הם מין חיה או אדם‪ ,‬יש עוד דעה שלישית‬ ‫והוא חידוש גדול‪ ,‬ובאמת דהגרח"ק עצמו נסתפק בזה בקונטרס‬ ‫שמובאת במדרש תנחומא (מכת"י‪ ,‬פרשת ויצא‪ ,‬הודפס במבוא‬ ‫פתשגן הכתב שבספר שיח השדה ח"ב (סי’ ט"ו) ודן שם להדעות‬ ‫של הר"ש באבער פי"א כת"י ג’ אות א’) דכיון דאדני השדה‬ ‫שיש איסור להקיף את ראש הגוי (עי’ ברמ"א יו"ד סי’ קפ"א סעי’‬ ‫צומחים מן הארץ יש להם דין צמחים ואפשר לאכלם כמו ירקות‬ ‫ה’)‪ ,‬האם יהא אסור להקיף את ראש אדני השדה לפי דעת רבי‬ ‫ועשבי השדה יעו"ש‪ ,‬ולדעה זו מסתבר לומר שלא הכניסו את‬ ‫יוסי שהוא כאדם גוי‪ ,‬או דרק לענין טומאה ס"ל דהוא כאדם ולא‬ ‫אדני השדה לתיבה‪ ,‬שהרי לא נצטוה להכניס אלא ממיני החיות‬ ‫לגבי שאר הדברים יעו"ש‪[ ,‬ואי נימא דבאמת מתו במבול כאדם‪,‬‬ ‫ולא מכל הצמחים‪ ,‬ולדידיה ל"ק כלל היאך הכניסוהו לתיבה‪.‬‬ ‫אין להקשות דא"כ מהיכן נולדו לאחר המבול אדני השדה‪ ,‬דהרי‬ ‫ולכל הדעות אפשר ליישב עוד‪ ,‬דכיון דגדל מן הארץ‪ ,‬לא היו‬ ‫גידולן מן הארץ ואי"צ זריעה מאב או אם וא"כ צמחו אדנים‬ ‫צריכים להכניסו לתיבה שהרי לא יתכלה מן העולם אלא יצמח‬ ‫חדשים לאחר המבול‪ ,‬ופשוט]‪.‬‬ ‫מחדש‪ ,‬והוא כמו תולעים שנוצרים מאליהם שלא הוכנסו‬ ‫ובדעת ת"ק דס"ל דדינו כחיה כתב הטעמא דקרא ליישב‬ ‫לתיבה‪[ ,‬ובהאי ענינא סיפר לי מרן הגרח"ק זצ"ל‪ ,‬שבצעירותו‬ ‫בפשיטות‪ ,‬די"ל שנטלוה יחד עם האדמה שהיא עליה ונתנוה‬ ‫חשב להוציא ספר על עניני אדני השדה‪ ,‬וחשב לקרוא לספר זה‬ ‫בעציץ של עפר ומזה היא חיה‪ ,‬ובאמת כעין תירוץ זה מצאנו‬ ‫’ככר לאדן’ ולכתוב בו מאתים וארבעים סימנים בנושאים שונים ^‬ ‫לגבי מכת ערוב‪ ,‬דהנה במכת ערוב כתיב דבאו למצרים כל‬ ‫על אדני השדה כמנין ככ"ר‪ ,‬ובסוף לא עלתה בידו‪ ,‬ומ"מ בכמה ר׳‬ ‫‪ r‬החיות והבהמות ’וגם האדמה אשר הם עליה’ (שמות פ"ח פס’‬ ‫מקומות בספריו דן בזה וכמשנ"ת‪ ,‬ובהזדמנות אחרת הראה לי <‬ ‫^י״ז)‪ ,‬ובספר קול אליהו להגר"א שם עמד ע"ז דמה באה התורה‬ ‫‪v.‬‬ ‫הגרח"ק קונטרס על ענינים אלו שהוציא א’ מן האברכים‬ ‫להוסיף במה שכתבה ’וגם האדמה אשר הם עליה’‪ ,‬וביאר‬ ‫‪J‬‬ ‫‪ (0‬כ)}‬ ‫מהעיר מודיעין עילית שדן בהרבה נידונים על חיה זו]‪.‬‬ ‫‪ O )& ,‬בזה‪ ,‬דהרי בערוב הגיעו כל מיני החיות הרעות‪ ,‬וא"כ יפלא‬ ‫איך הביא עליהם את חית אדני השדה והרי היא‬ ‫‪[H g c N s‬‬ ‫־‪ C‬׳ ' ‪'v 0‬‬ ‫‪t o t‬‬ ‫׳ ‪V‬־ '״> נ־‬ ‫‪s v e Jm i‬‬ ‫אם נח הקר יב קרב ן מ ן החגב ים‬ ‫לבני י שראל במדבר לאכול בשר בהמה שלא נשחטה‪ ,‬ול שיט ת רבי <‬ ‫ץ המה וכל החיה למינה וכל הבהמה למינה וכל הרמש הרמש על הארץ‬ ‫(!־־‬ ‫‪j‬‬ ‫עקיבא הותר להם ב שר נחירה [ור ק משנכנסו לארץ נאסרו בבשר‬ ‫^ למינהו וכל העוף למינהו כל ציפור כל כנף (ז‪ ,‬יד)‪.‬‬ ‫נחירה]‪ ,‬ובגמ' שם הקשו על ר ” ע מדכתיב 'ו שחט את בן הבקר' (וי קרא י‬ ‫ופרשי׳י‪ ' ,‬צ פור כל כנף‪ ,‬דבוק הוא‪ ,‬צפור של כל מין כנף‪ ,‬לרבות חגבים'‪.‬‬ ‫פ”א פס' ה') ומבואר דאף בז מן המדבר היה דין שחיטת בהמה‪ ,‬ותירצה‬ ‫הגמ' דקדשים שאני‪ ,‬ו היינו דאעי׳ג שהותר להם לאכול חולין בלי‬ ‫ובפ שו טו צריך לבאר כוונ ת רשי׳י‪ ,‬דהרי מאחר דכתיב בקרא דבאו‬ ‫שחיטה‪ ,‬אבל לקדשים היה דין שחיטה‪ ,‬ומבואר להדיא דאעי׳ג דלהך‬ ‫לתיבה כל העוף‪ ,‬א”כ מה צריך רי בוי יתירא לרבות דאף החגבין באו‬ ‫מ ” ד בז מן המדבר לא היתה השחיטה מתרת את הבהמה לאכילה‪ ,‬אפ ”ה‬ ‫לתיבה והרי פשיטא שלא נשתנה דינ ם משאר בעלי החיים‪.‬‬ ‫היה שייך דין שחיטה בקדשים‪.‬‬ ‫ונראה לדון לבאר בזה‪ ,‬דהנה בהא דכתיב 'מכל הבהמה הטהורה תקח‬ ‫וכן מצינו לגבי עופות‪ ,‬דהנה נחלקו תנאי ואמוראי בגמ' ( חולין כ ” ז ב'‬ ‫לך שבעה שבעה איש וא ש תו' (לעיל פס' ב') פיר ש רש ”י שם 'שבעה‬ ‫וכ”ח א' עייי׳ ש) האם י ש דין שחיטה לעוף מה ”ת או דרק מדרבנן צריך‬ ‫שבעה‪ ,‬זכר ונקבה‪ ,‬כדי שיקריב מהם קרבן בצאתו'‪ ,‬ומבואר דהא דנטל‬ ‫לשחטו‪ ,‬והנה אפי' למ” ד ד אין שחיטה לעוף מן התורה‪ ,‬מ ”מ מודה הוא‬ ‫שבעה מהבהמות הטהורות היה רק ב שביל שיוכל להקריב מהם קרבן‪,‬‬ ‫דהשוחט עוף של קדשים חוץ לעזרה חייב מדין שחוטי חוץ וכד תנן‬ ‫וילי׳ע דא”כ מ ” ט נטל מכל הבהמות והחיות הטהורות לאכילה‪ ,‬והרי‬ ‫להדיא (זבחים קי”א ב' עייי׳ ש)‪ ,‬ומבואר דאעי׳ג דלאכילת עוף סגי בנחירה‬ ‫החיות הטהורות לאכילה אינם כשרות להקרבה‪ ,‬ד אין קרבן בא מן החיה‬ ‫בעלמא ו אי” צ לזה שחיטה כלל‪ ,‬אפ ”ה י ש לזה שם שחיטה לגבי קדשים‪,‬‬ ‫וכמבו' בגמ' (זבחים ל ” ד א')‪[ ,‬ו אף לשיטת רי ש לקיש שם נחלקו‬ ‫[וי ש מן האחרונים שהוסיפו לחדש עוד בזה‪ ,‬דאף לשחיטת עוף חולין‬ ‫הראשונים אם כוונ תו ד שייך שם קרבן על חיה‪ ,‬וכן משמע ברשי׳י שם‪,‬‬ ‫יש שם שחיטה‪ ,‬ונפק ”מ דאף להדעות שלמי׳ד אין שחיטה לעוף מה ”ת‬ ‫או דאף לדידי ה אין שייך שם קרבן בחיה כלל‪ ,‬וכ ”כ השיטמי׳ק שם‪ ,‬וי עוי'‬ ‫אין נחירת העוף מתרת מפרכסת לאכילה‪ ,‬ומפרכסת חשיבא כאבר מן‬ ‫במנחת אברהם שם משכבי׳ז ואכהי׳מ]‪ ,‬וא”כ למה הוצרך להכניס מהם‬ ‫החי עד שתמות‪ ,‬מ”מ אם שחט את העוף הרי הוא מו תר באכילה אף‬ ‫שבעה שבעה‪ ,‬אמנם הביאור בזה פשוט‪ ,‬דהרי מבואר בגמ' (זבחים קט ”ו‬ ‫במפרכסת‪ ,‬דאף להך מ” ד ד אין שחיטה לעוף מה ”ת מ”מ י ש לזה שם‬ ‫ב') להדיא ד בן נח יכול להקריב מכל החיות והבהמות והעופות הטהורים‬ ‫שחיטה להתיר מפרכסת‪ ,‬י עוי' בזכר יצחק סי' ל”ג שכתב כן‪ ,‬ו עי' עוד‬ ‫כשמקריב בבמה [ול א כ שנודב נדבות לבית המקדש]‪ ,‬וי ל פינן לה מנח‬ ‫בשחיטת חולין ח ”א דף כ ” ז א' משני׳ת בזה בארוכה]‪.‬‬ ‫גופיה וכדכתיב (ל הלן פ”ח פס' כ') 'וי בן נח מזבח לה' ויקח מכל הבהמה‬ ‫ובביאור הא דמהני שחיטה אף במקום שאינה מתרת לאכילה י ש לבאר‬ ‫הטהרה ומכל העוף הטהור וי על עלת במזבח'‪ ,‬ודר שו מזה חז” ל דאף‬ ‫בזה‪ ,‬דהנה בגמ' ( חולין ע” ד ב') מבואר ד בן פקועה ד קייי׳ל שאי ” צ שחיטה‬ ‫מכל החיות הטהורות הקריב דחיה בכלל בהמה‪ ,‬וה ”ה דהקריב מכל‬ ‫מ”מ אינו כשר להקרבת קרבן פסח‪ ,‬והטעם לזה פיר ש רש”י שם (ד ”ה‬ ‫העופות ואף מן תרנגולין שאין כשרים לגבי מזבח‪[ ,‬ו כן כתבו להדי'‬ ‫דגמר) ד כיון דבן פקועה הוא יוצ א דו פן הרי הוא פסול להקרבה‪ ,‬ובתוס'‬ ‫״ בתוס' ( חולין כ”ב ב' ד ”ה והביא) י עוי׳ ש]‪ ,‬ומשוי׳ה הביא נח שבעה שבעה‬ ‫‪j‬‬ ‫(שם ד ”ה דג מר) תמהו ע” ד רשי׳י‪ ,‬דאף אם יוצא דו פן היה כשר להקרבה ‪0‬‬ ‫‪ c‬מכל הבהמות והחיות והעופות הטהורים כיון שכולם היו כשרים‬ ‫יש לפסול בן פקועה משום ד דינו כשחוט וא”א להביא פסח מקרבן י‬ ‫להקרבה בבמה של בן נח‪.‬‬ ‫שחוט‪ ,‬וביי שוב דעת רש”י כתב התורת חיים שם וכעיי׳ז כתב האבי עזרי‬ ‫[והנה במשך חכמה לקמן על הפס' וי בן נח מזבח לה' וגו' וירח ה' את ריח‬ ‫(פי ”ב מביכורי ם ה ” ט)‪ ,‬דחלוק גדר שחיטת בהמה ל חולין מגדר שחיטת‬ ‫הניחח וגו' (פ ”ח פס' כ'‪-‬כ ” א) כתב לחדש‪ ,‬ד כיון שהמזבח שבנה נח היה‬ ‫קדשים‪ ,‬דבשחיטת חולין י סוד השחיטה הוא ב שביל להתיר את הבהמה‬ ‫במקום המקדש וכמבואר בבראשית רבה (לד‪ ,‬ט)‪ ,‬משוי׳ה לא היה לו כלל‬ ‫לאכילה ולהוציאה מידי אבר מן החי‪ ,‬ומשא”כ לגבי קדשים מבואר בגמ'‬ ‫דין במה אלא היה בקדושת ביהמי׳ק‪ ,‬ולהכי אע ”ג ד קייי׳ל (זבחים ק ”ח ב')‬ ‫( חולין דף כ” ט א' ודף ל”ג א') דהשחיטה היא משום דלד ם הוא צריך‪,‬‬ ‫ד אין מזבח בבמה וכן אין ריח ניחוח בבמה כמבו' בגמ' (שם קי”ג א')‪ ,‬מ”מ‬ ‫ו היינו דעי קר שחיטת קדשים היא ב שביל להוציא את ד מו‪ ,‬וא ”כ שחיטה‬ ‫בנח כתיב שבנה מזבח והיה לו ריח ניחוח‪ ,‬ומהי׳ט רק משום שהיה נח‬ ‫כזו שייכא אף בבן פקועה ולא חשיב כשחוט לגבי קדשים‪.‬‬ ‫כהן היה כשר להקרבה‪ ,‬וילהי׳ק לפ ” ז דא ”כ היאך יכל להקריב מכל החיה‬ ‫ולפי׳ז מבואר היטב הא דאף למ” ד ד אין שחיטה לעוף מה ”ת וכן למ” ד‬ ‫והעוף והרי אינם כשרים להקרבה במקדש ורק בבמה של בני נח‬ ‫דבמדבר לא היה דין שחיטה ל חולין‪ ,‬מ” מ לגבי קדשים י ש דין שחיטה‬ ‫הוכשרו‪ ,‬ועמד בזה המשך חכמה שם‪ ,‬ויעוי׳ ש מש”כ ליי שב בז ה]‪.‬‬ ‫לעוף ולבהמות שהיו במדבר‪ ,‬משום די סוד דין שחיטה לקדשים היא‬ ‫ועפי׳ז י ש לדון‪ ,‬דהנה קייי׳ל דחגבים ודגי ם אין להם דין שחיטה מה ”ת‬ ‫בשביל להוציא את הדם‪ ,‬וזה שייך אף באופנים שאין השחיטה נצרכת‬ ‫ומותרים באכילה אף בלי שחיטה‪[ ,‬ו המקור לזה‪ ,‬י עוי' בגמ' ( חולין כ” ז ב')‬ ‫בשביל להתיר את הבהמה והעופות לאכילה‪.‬‬ ‫שדר שו לגבי דגי ם שאין להם שחיטה‪ ,‬ול ענין חגבים דנו הראשונים מה‬ ‫ומעתה י” ל דאף בחגבים ודגי ם ש אין בהם דין שחיטה מה ”ת לכוי׳ע‪ ,‬מ” מ‬ ‫המקור לזה שאין להם שחיטה‪ ,‬י עוי' בר שי׳י ( חולין ס ”ו א' ד”ה ומר כי‬ ‫שייכא בהו שחיטה לגבי קדשים‪ ,‬ונפק ”מ בבן נח שמקריב בבמה מכל‬ ‫אתריה) ובתוס' (שם ד”ה במאי קמיפלגי) ובעוי׳ר שהאריכו בז ה]‪ ,‬וילי׳ד‬ ‫המינים הטהורים שיכול לשחוט להקריב אף דגים וחגבים‪ ,‬ולפי׳ז יל” ד‬ ‫לגבי בן נח האם יכול להקריב דגים וחגבים‪ ,‬וי סוד הנדון בזה‪ ,‬דהנה זה‬ ‫דאף נח הקריב מן החגבים כשיצא מן התיבה‪[ ,‬ודגי ם לא שייכא לגבי נח‬ ‫פשוט דלא שייכא הקרבת קרבן של בע”ח בלי שחיטה והוצאת דם‪ ,‬וזה‬ ‫כיון שלא היו בתיבה ולא מתו במבול וכ מבו' בר שי׳י (ל הלן פס' כ” ב)]‪,‬‬ ‫ודאי דבדגי ם וחגבים שייך הוצאת הנפש ע”י שחיטה וכמבו' בגמ'‬ ‫וכבר דן בזה הרגוצ'ובער בצפנת פענח עה ”ת (להלן פ ”ח פס' כ') עייי׳ ש‪,‬‬ ‫ובראשוני ם שדנו מה המקור לפוטרם משחיטה לאכילת בנ”א‪ ,‬וא ”כ יל ” ד‬ ‫ו עי' עוד מש ”כ בספרו על הרמבי׳ם (שחיטה פ”א ה ” ג) לגבי שחיטה‬ ‫האם נימא ד כיון שבדגים וחגבים אין השחיטה מתרת לאכילה שהרי‬ ‫בחגבים‪.‬‬ ‫מותרים בלאי׳ה‪ ,‬א”כ לא שייך בהו שחיטה לקרבן‪ ,‬ואף בני נח לא יו כלו‬ ‫ואי נימא דבאמת הקריב נח קרבן מן החגבים כשיצא מן התיבה‪ ,‬א ”כ י ”ל‬ ‫להביא מהם קרבן‪ ,‬או דלמא נימא שאף על גב דלגבי חולין לא שייכא‬ ‫דז הו כוונ ת רש ”י במה שכתב דצפור כל כנף בא לרבות חגבים‪ ,‬ו היינו‬ ‫בהו שחיטה‪ ,‬מ”מ לגבי קרבן יהא לשחיטתן שם שחיטה ויו כלו בני נח‬ ‫דבא המקרא להשמיענו שהחגבים היה דינ ם כמו הציפורים הכשרים‬ ‫להקריב מהם קרבן‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫שנכנסו לתיבה שבעה שבעה וכשיצא נח מן התיבה הקריבם לקרבן^‬ ‫י (‪£‬באמת מצינו כבר בכמה דוכ תי‪ ,‬דאף במקום שהשחיטה לא מתירה‬ ‫‪V‬‬ ‫כדין כל המינים הטהורים‪[ ,‬אמנם ז הו קצת דוחק דהא בקרא‬ ‫לאכילת בשר‪ ,‬מ” מ שייך בהו דין שחיטה ל ענין קדשים‪ ,‬דהנה‬ ‫‪1 0 J O‬‬ ‫לא נזכר כאן שבעה שבעה‪ ,‬וצ” ע]‪.‬‬ ‫‪ O‬בגמ' ( חולין י ” ז א') נחלקו רבי עקיבא ורבי י שמעאל האם הותר‬ ‫‪JO C‬‬ ‫‪ C ■^v‬ג_‬ ‫יו ” ל ע” י מערכת ’‪ vniD‬גליונות’ ‪k .a ilv o n o t® a m a il.c o m 053-3145900‬‬ ‫הטייעחא ד^זמילא‬ ‫גליון ‪ • 361‬שבה שמינית‬ ‫‪ 9‬ר שת נח תש ‪ 9‬״ז‬ ‫משיעורי הגאון דבי נפזתכ־*י הכבהן ק ופש יץ שליט״א‬ ‫בענין אם מותד להדב להודות בדבר הלכה לאחד ששתה רביעית יין כקידוש‬ ‫יבואר דמדברי הריטב” א והמאירי מ שמע דלא סברי כהרשב ” א‬ ‫נסתפקתי במה שמצוי שבאים אל הרב באמצע סעודת שבת בשאלות‬ ‫בהלכה‪ ,‬ולכאו' איך יכול הרב להורות‪ ,‬הרי הוא שתה רביעית יין בקידוש‪,‬‬ ‫אולם מדברי הריטב"א והמאירי לכאו’ משמע דלא סברי כחילוק זה של‬ ‫וקיי״ל דאם שתה רביעית יין אסור להורות‪ ,‬כמו שאמרו בגמ' בעירובין (דף‬ ‫הרשב"א‪ ,‬דהריטב"א והמאירי גם עמדו בקושיא זו ותירצו באופ"א‪,‬‬ ‫ס״ד ע״א) אמר רב יהודה אמר שמואל שתה רביעית יין אל יורה‪ ,‬וכן פסק‬ ‫דהמאירי כתב דאיירי אחר שפג יינם‪ ,‬והריטב"א כתב ששתו רק מים‪ ,‬ומדלא‬ ‫הרמב״ם (פ״א מביאת מקדש ה״ג) וז׳יל וכשם שאסור לכהן להכנס למקדש‬ ‫תירצו כתירוץ הרשב"א משמע דלא סברי חילוק זה של הרשב"א‪ ,‬אלא אף‬ ‫מפני השכרות כך אסור לכל אדם בין כהן בין ישראל להורות כשהוא שתויא‪.‬‬ ‫שעיינו מקודם בדין מ"מ לאחר ששתו רביעית יין אסור גם לגמור את הדין‪.‬‬ ‫והאיסור להורות הוא גם בדבר המפורש בדברי הפוסקים‪ ,‬כמו שכתב הש"ך‬ ‫וא"כ לדבריהם אכתי יש מקום להחמיר שלא להורות אפילו בדברים שכבר‬ ‫(יו"ד סי’ רמ"ב ס"ק כ"א) דמדברי הרמב"ם והתרומת הדשן נראה‬ ‫עיין בהם פעמים רבות‪.‬‬ ‫מבואר דאפילו הוא דבר ברור בפוסקים כל שאינו מפורש במקרא שהצדוקים‬ ‫מודים בו אסור להורות‪ ,‬עי’ שם‪.‬‬ ‫יבואר דבהוראה כו” ע מודו דיכול לסמוך על מה שעיין מקודם‬ ‫יבו’ חידוש הרשב ” א דאם נתן דעתו כבר על ההלכה יכול להורות אפי’ ששתה יין‬ ‫אכן נראה דבהוראה בעלמא אפשר דגם הריטב"א והמאירי מודים לסברת‬ ‫הרשב"א דאם עיין בדבר זה‪ ,‬יכול להורות אפילו כששתה רביעית יין‪ ,‬ורק‬ ‫וברדב״ז (פ"א מביאת מקדש ה"ג) עמד בענין זה‪ ,‬וז"ל וא"ת היאך מצנו ידינו‬ ‫בדבר שצריך בית דין סברי הריטב"א והמאירי דלא סגי במה שעיינו בדין קודם‬ ‫ורגלינו בזמן הזה שאין לך מורה הוראה או דיין לרבים שאינו שותה‬ ‫לכן‪.‬‬ ‫כמה רביעיות ואע"פ שנותן בהם מים‪ ,‬ואם תבוא לידו הוראה או דין אינו מונע‬ ‫והוא משום דרש"י בפרשת דברים עה"פ "ואצוה את שופטיכם בעת ההיא‬ ‫מלהורות ולדון‪ ,‬עיין בהרשב"א סי’ רמ"ז שכ’ אם נתן דעתו וכו’‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫לאמור" הביא מהסיפרי‪ ,‬אמרתי להם הוו מתונים בדין‪ ,‬אם בא דין לפניך‬ ‫וכוונת הרדב"ז‪ ,‬דהרשב"א בתשו’ (ח"א סי’ רמ"ז) הקשה אהא דאית’ בגמ’‬ ‫פעם אחת ושתיים ושלש‪ ,‬אל תאמר כבר בא דין זה לפני פעמים הרבה‪ ,‬אלא היו‬ ‫במועד קטן בריש פרק אלו מגלחין (דף י"ד ע"ב)‪ ,‬דאהא דתנן דדנין דיני‬ ‫נושאים ונותנים בו‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫נפשות במועד‪ ,‬מקשה הגמ’ ומי קטלינן ליה‪ ,‬והא קא מימנעי משמחת יום טוב‪,‬‬ ‫וסברי הריטב"א והמאירי דאפילו שעיינו כבר מקודם בדין מ"מ בדבר שצריך‬ ‫דתניא (פ"ד מיתות דף ס"ג) רבי עקיבא אומר מנין לסנהדרין שהרגו את הנפש‬ ‫בית דין צריך זהירות יתירה להיות מתונים בדין‪ ,‬שלא יאמר כבר בא דין‬ ‫שאין טועמין כלום כל אותו היום‪ ,‬שנאמר (ויקרא י"ט) לא תאכלו על הדם‪,‬‬ ‫זה לפני פעמים הרבה‪ ,‬ולהכי אפילו בשעת גמר דין אינו סומך על מה שעיין‬ ‫ומשני‪ ,‬דאתו מצפרא ומעייני ביה בדיניה ועיילי ואכלי ושתו כולי יומא‪ ,‬ואתו‬ ‫מקודם‪ ,‬וצריך לעיין שוב‪ ,‬וכששתה יין אינו יכול לעיין‪ ,‬והרשב"א סבר דכיון‬ ‫סמוך לשקיעת החמה וגמרי ליה וקטלי ליה‪.‬‬ ‫דבאותו יום עיין בזה‪ ,‬הרי זה כמי שעיין בזה עכשיו‪ ,‬אבל בהוראה בעלמא אפשר‬ ‫והקשה הרשב"א דכיון ששתו יין‪ ,‬איך יכולים לגמור את הדין‪ ,‬ותירץ דכיון‬ ‫דמודים הריטב"א והמאירי לסברת הרשב"א דאם עיין מקודם שפיר יכול לפסוק‬ ‫שכבר עיינו בדיניה‪ ,‬יכולים לגמור את הדין דסומכים על מה שעיינו‬ ‫את הדין‪.‬‬ ‫מקודם‪ ,‬וסיים הרשב"א‪ ,‬וז"ל‪ ,‬ומכל מקום איכא למשמע מיהא‪ ,‬דאילו נתן דעתו‬ ‫אכן יעוי’ בש"ך (יו"ד סי’ רמ"ב ס"ק י"ט) שהביא את תשו’ הרשב"א הנ"ל‪ ,‬וכתב‬ ‫כבר על הלכה ועל פסק הדבר בין להתיר בין לאסור שמותר להורות ואפילו מיד‬ ‫דהבית יוסף בחו"מ סי’ ז’ כתב ע"ד הרשב"א ואינו נראה לי‪ ,‬שאסור להורות‬ ‫שאכל ושתה ואפילו סעודה גדולה כיום טוב‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫כל היום אלא כשירגיש שסר יינו מעליו עכ"ל‪ ,‬והש"ך תמה עליו דהרי הרשב"א‬ ‫ומבואר דבדבר שעיין כבר‪ ,‬יכול לפסוק אפילו אחר ששתה רביעית יין‪ ,‬ולפ"ז‬ ‫הביא ראיה לדבריו‪ ,‬והביא שהר"ף בהגהת סמ"ק סי’ קל"ג כתב כהרשב"א‪ ,‬וכן‬ ‫נמצינו למידים דכשבא שאלה אל הרב‪ ,‬וכבר הגיע שאלה זו לפתחו‬ ‫הב"ח הביא דברי הרשב"א‪.‬‬ ‫פעמים הרבה‪ ,‬ועיין בענין זה‪ ,‬שפיר מותר לו לפסוק אפילו ששתה רביעית יין‪.‬‬ ‫אדם נקדא על שם האדמה כי טמון בו כוחות עלומים להוציא פידות מתוקים‬ ‫ש מי שקרא לי אדם הר א שון'‪.‬‬ ‫מה שמו ולא היו יודעין‪ ,‬העבירן לפני אדם‪ ,‬אמר לו זה מה‬ ‫איתא ב מדר ש‪( ,‬בר א שי ת רבה פי״ז או ת ד')‪ ' ,‬א״ר‬ ‫והנה ה שמות שקרא אדם הר א שון אינן שם בעלמא‪,‬‬ ‫שמו‪ ,‬אמר זה שור‪ ,‬זה חמור‪ ,‬זה סוס‪ ,‬וזה גמל‪ ,‬ואתה מה‬ ‫אחא‪ ,‬בשעה שבא הקדו ש ברוך הוא לבראו ת את האדם‪,‬‬ ‫אלא הגדרה מדוי ק ת על מהות הדבר שנקרא ב ש ם‪ ,‬וכל‬ ‫שמך אמר לו אני נאה להקרא אדם שנבראתי מן האדמה‪,‬‬ ‫נמלך במלאכי השרת‪ ,‬אמר להן נעשה אד ם‪ ,‬א מרו לו אדם‬ ‫שם ו ש ם י ש לו סיבה ו שור ש למה נקרא בשם ז ה והחמור‬ ‫ואני מה שמי‪ ,‬א״ל לך נאה להקראות אדני שאתה אדון‬ ‫זה מה טי בו‪ ,‬אמר להן חכמתו מרובה משלכם‪ ,‬הביא‬ ‫נקרא חמור שמ הו תו של החמור הוא מ עין שם ז ה של‬ ‫לכל בריותיך‪ ,‬א ”ר אחא )י ש עי ה מ״ב( אני ה' הוא ש מי הוא‬ ‫לפניהם את הבהמה‪ ,‬ואת החיה‪ ,‬ואת העוף‪ ,‬אמר להם זה‬ ‫ו כן לגבי ז’ מ ש קין כו לי עלמא מודו דג ם מיץ ענבי ם חשיב יין ל הכ שיר לקבל טומאה‪ ,‬וכל‬ ‫א ולכאור ה אף ב אופן ששתה רק מיץ ענבי ם יהא א סור ל הורו ת כמ ש"כ הרמב"ם שם‬ ‫ש טבולו במשקה גם ב מיץ ענבי ם צריך נ טיל ת ידי ם‪.‬‬ ‫דשתה יין מג תו גם כן א סור להכנס למקד ש‪ ,‬אע"פ שהוא פ טור ע ליו וכמ ש"כ בכס"מ שם‪,‬‬ ‫ובפ שטו ת הכי נ מי לגבי מה שאמרו בגמ’ ברכו ת דף מ"ב שיין פו טר כל מיני מ ש קין‪ ,‬דהוא‬ ‫ו א"כ ה"ה בהוראה‪ ,‬שהרי הרמב"ם השוה אותם‪.‬‬ ‫הדין מיץ ענבי ם פו טר כל מיני מ ש קין‪ ,‬כיון שיין דקרא היינו גם יין מג תו‪ ,‬ו א"כ גם המיץ‬ ‫ובאמת לא מצ אנו בתורה חילוק בין מיץ ענבי ם ליין‪ ,‬ש הרי התורה קוראת ל מיץ ענבי ם‬ ‫ענבי ם פו טר כל מיני מ ש קין‪ ,‬ו כן מה שי ש מן הרא שוני ם ד ס"ל ש ש תיי ת יין חשיב אכילת‬ ‫יין‪ ,‬ש היין מג תו נקרא יין‪ ,‬ו היין שתסס אחר ארבעי ם יו ם נקרא שכר‪ ,‬ו ל עניין נזי ר הוא נזי ר‬ ‫קבע ל עניין סוכה‪ ,‬ו ל עניין קידו ש במקום סעוד ה‪ ,‬הוא הדין גם מיץ ענבי ם חשיב יין ל עניין‬ ‫מיין ו שכר‪ ,‬ו היין מג תו הוא היין ש הנזיר מזיר עצ מו מ מנו‪ ,‬ואף על פי שהוא א סור גם בכל‬ ‫זה‪.‬‬ ‫היוצא מן הגפן‪ ,‬אבל מבו אר ב שמות רבה שביוצ א מן הגפן אינו א סור אלא משום סייג של‬ ‫אך כבר נוד ע ש מרן הגרי ש"א ז צ" ל היה ס"ל ד מיץ ענבי ם לא חשיב יין לכל דיני התורה‪,‬‬ ‫תורה‪ ,‬ו הכתוב מוכי ח כן‪ ,‬שהרי התורה אמרה " מיין ו שכר יזי ר חומץ יין ו חו מץ שכר לא‬ ‫ו אינו פו טר כל מיני מ ש קין‪ ,‬ולדידי ה החכם מו תר בהוראה אחר ש תיי ת מיץ ענבי ם‪ ,‬אול ם‬ ‫ישתה" ולא אמרה מ חומץ יין יזי ר‪ ,‬ו הוא משום שכל היוצא מן הגפן אינו אלא א סור אלא‬ ‫דו די מרן בעל חוט שני ז צ" ל היה מורה ובא ש מיץ ענבי ם חשיב יין לכל דיני התורה‪.‬‬ ‫משום סייג‪ ,‬והכתוב קורא ליין מג תו יין‪.‬‬ ‫נ ע ר ך מ שי ע ו רי ו ב י נ‪ 1‬טלינו" א‪ ,‬ת ט ‪" 0‬ז‪.‬‬ ‫לתגובות ולעניני הגליון ‪ 058.52.888.54‬וכן במיי ל ‪gm ail.com @5126877‬‬ ‫קבלנו מזווד ה ענ קי ת עם כו חו ת עצו מי ם לדע ת ש״ס שלם‬ ‫מ תוקי ם‪ ,‬כך האדם בכח נ ש מ תו י ש בידו ל הוציא פירו ת‬ ‫חמור ו כן כל הבעלי חיים שמות ם הם מהותם ו שר ש ם‪.‬‬ ‫ו כו'‪ ,‬וז הו הצער ועג מ״נ שיהיה בעה״ב שלא נצלנו כר אוי‬ ‫מתוקי ם ש אינו נראה ל עין שכו חו ל הגיע לז ה אבל באמת‬ ‫ול כ או' י ש ל הבין‪ ,‬שאד ם קרא לעצ מו בשם ' אד ם'‬ ‫את כו חו תינו שני תנו לנו בע ה״ז‪.‬‬ ‫כח האדם הוא כל כך גדו ל ש מי שעמל ויג ע בתורה‬ ‫מ שו ם שנברא מן האדמה‪ ,‬ול כ או' גם הבהמות ו ה חיו ת‬ ‫ו מרוב צער כשאדם יראה ב עיניו אלו כו חו ת היו לו‬ ‫וב מצוו ת רואה שהאדם מ שיג ה שגו ת גבו הו ת למעלה‬ ‫נבר או מן האדמה‪ ,‬ו העוף נברא מן הרקק‪ ,‬ו הדגי ם מן‬ ‫וכמה גוד ל ע שרו שיכל ל הרווי ח עול מו לנצח נצ חי ם‪,‬‬ ‫מכח אנו שי מ שו ם שבכח האדם בגו פו ובנ ש מ תו ל הגיע‬ ‫המים‪ ,‬ולמה כל הבהמות ו ה חיו ת לא נ קראו ג״כ בשם אדם‬ ‫ומחמת טעו תו ועצ ת היצר ש אין בכו חו להתעלות הפסיד‬ ‫למעלו ת גבו הו ת מ אוד ולדברי ם נ שגבי ם ביו תר בלא גבול‬ ‫על שנו צרו מן האדמה‪ ,‬ו כן הדגי ם י קר או מים על שנבר או‬ ‫כל עול מו י קבל ש ברון רוח עד שיכול למו ת פעם נו ספ ת‪,‬‬ ‫תכלית כלל‪.‬‬ ‫מן המים ו הרי האדם שהוא מבחר המין שבכל הבריאה‬ ‫וכדברי הגר״א שהובא בספר דברי אמת ל הג און ר'‬ ‫והוא דבר שר אוי ם ב עינינו ה תלמידי חכמים היגיעי ם‬ ‫היה צריך ל היו ת ש מו ל העיד על מ הותו ו שר שו ו הוא נקרא‬ ‫אלכסנדר משה ל פידו ת שהצער שהאדם יראה בעת‬ ‫בתורה זו כי ם לגילויי ם גדולי ם למעלה מהשגתם הטבעית‬ ‫אדם על שנברא מן האדמה‪.‬‬ ‫שמת מה היה בי דו לע שו ת ולא עשה הוא גדו ל מכל צער‬ ‫הנראית ל עין מ שו ם שבאמת אין גבול בכח ההשגה של‬ ‫ביאור המהר” ל כי אדם דומה לאדמה‬ ‫עונ ש הג הינו ם‪ ,‬ומחמת גוד ל הצער אם היה חי האדם‬ ‫האדם ולכן זו כי ם למעלה מהשגתם‪ ,‬כו מו שאמר הכתוב‬ ‫בעו ה״ז היה מת שוב מגודל ש ברונו‪ ,‬ונדפ ס ב ספרי דברי‬ ‫נפ ש עמלה עמלה לו אתה עמל במקום אחד והתורה‬ ‫ו בי אור הענין י ש לבאר על פי ד ברי המהר״ל ב ספרו‬ ‫אמת ל ר' אלכסנדר משה ל פידו ת ז צ״ל‪.‬‬ ‫עומל ת לו במקום אחר וזוכ ה למה שהתורה שהיא‬ ‫תפארת י שר אל (בהקדמה לפ״ג) ששם כתב בז ה״ל‪- ,‬‬ ‫ו קוד ש א בריך הוא חד לתת לו כח ועצמה לגדול ולהתעצם‬ ‫'ויר א ה ש ש מו מורה על דבר העצמי לו‪ ,‬שהוא מיו חד בו‬ ‫מעשה באחד שהפסיד את הזכות להוציא את ספר‬ ‫בלא גבול ו תכלי ת‪.‬‬ ‫האדם מכ ל' וז ה שהוא נקרא ' אד ם' על שהוא עפר מן‬ ‫החזו” א‬ ‫האדמה‪ ,‬ועתה י ש לשאול‪ ,‬וכי כל ש אר הנמצאים אינם מן‬ ‫מעשה של מד ממנו הגראמ” מ ש ך ז צ” ל מוסר השכל‬ ‫וכבר הובא בעבר מה ש ש מע תי מהגאון ר' ברוך שפירא‬ ‫האדמה‪ ,‬שיקרא האדם ביחוד בשם ׳אדם׳ על שם שנברא‬ ‫שליט״א‪ ,‬ש שמע מ ר' דוד שם טוב מאנגלי ה ש שמע‬ ‫ו ש מע תי ש סיפרו ל מרן הרב שך ז צ״ל‪ ,‬מעשה בי הודי‬ ‫מן האדמה'‪.‬‬ ‫מי הודי ע שיר ב אנגלי ה‪ ,‬שבא פעם אחת להרב אברמסקי‬ ‫עני מרוד שכל חייו חי בד חקו ת נורא ה‪ ,‬ו הרגי ש על ב שרו‬ ‫ובי אר שם המהר״ל‪ ' ,‬אבל ענין האדם מתיחס ביו תר אל‬ ‫ו סיפר לו שהוא נו סע לא״י לבי קור‪ ,‬וא מר לו הרב‬ ‫יו ם יו ם את מאמר הג מ' בסוטה ״ק שי ם מזונו תיו של אדם‬ ‫האדמה‪ ,‬וז ה כי האדמה היא מיו חד ת בז ה שהיא בכח‪ ,‬וי ש‬ ‫אברמסקי שב א״י י ש אדם גדו ל ש חיבר ספר חזו״ א‪ ,‬וכד אי‬ ‫כקריעת ים סוף״‪ ,‬והיה צריך לע מול קשה מאד בכדי‬ ‫בה יציא ה לפעל כל הדברים א שר יוצ אי ם ממנה צמחים‪,‬‬ ‫שתכנס אצלו ותראה אם תוכל ל היו ת שו תף אי תו ל עזור‬ ‫ל ה שיג כמה פרו טו ת עבור מעט אוכל ו ש תי ה‪ ,‬בב חינת ״כל‬ ‫ו אילנו ת‪ ,‬ו ש אר כל הדברי ם‪ ,‬ו היא בכח לכל ז ה‪ ,‬וזהו ענין‬ ‫לו ב איז ה דבר‪ ,‬וי הי' לך גם עול ם הזה וג ם עולם הבא‪,‬‬ ‫י מי עני רעי ם״‪ ,‬עד שכבר הגיע למצב של ד קדו קי עניו ת‬ ‫האדם שהוא בכח‪ ,‬ויוצא שלימותו אל הפעל‪ ,‬ולפיכך ש מו‬ ‫וההוא בא לב״ב ונכנ ס ל חזון אי ש‪ ,‬ו ש אל את ה חזו״א אם‬ ‫רח״ל‪.‬‬ ‫ר אוי לו שיהיה מ ש תתף עם האדמה‪ ,‬שהיא מיו חד ת‬ ‫הוא יו כל ל עזור לו מ ש הו‪ ,‬וענה לו ה חזו״א שהוא מוצי א‬ ‫והנה כ ש הגיע הי הודי לגיל ז קנ ה‪ ,‬יו ם אחד קבל מכתב‬ ‫לצאת מן הכח אל הפעל בפירו ת וצמחי ם וכל א שר שיי ך‬ ‫עכ שיו ספר ב עניני זר עי ם ונצרך לו כמה מעו ת להשלים‬ ‫ממשלת ארה״ב‪ ,‬שלפני שלו שי ם שנה נפטרה אשה‬ ‫אלי ה‪ ,‬ו כן הוא האדם יו צ א כחו אל הפע ל'‪.‬‬ ‫הדפסת הספר‪ ,‬ו הוא רצה ל עזור ל חזו״א עצ מו אבל לא‬ ‫ע שירה מופלג ת וה שאירה אחריה נכסים עצו מי ם‪ ,‬כסף‬ ‫ו היינו‪ ,‬כי האדם דומה לאדמ ה‪ ,‬שכ מו שהאדמה י ש‬ ‫ב שביל ל הוציא ספר שהיה נראה ב עיניו כי ל הוציא ספר‬ ‫וז הב בלא מספר‪ ,‬וכע ת הגיעו למסקנא א חרי בדי קו ת‬ ‫בכוחה ל הוציא מיני ד ש אי ם ו פירו ת וכל אילנו ת טובי ם‪ ,‬כך‬ ‫אינו דבר ח שוב‪ ,‬ו חזר ב חזרה ל אנגלי ה‪ ,‬ונכנ ס להרב‬ ‫ובירורי ם ש הי הודי הזה הוא היור ש הי חידי שלה ו הוא‬ ‫האדם י ש בכו חו ל הוציא מ מנו שלי מו ת של תורה ו מ צוו ת‪,‬‬ ‫אברמסקי‪ ,‬והרב אברמסקי שאל או תו נו היי ת אצל‬ ‫מוז מן לי טול נכסי ה‪.‬‬ ‫ו מו טל עליו על י די ע מלו ויגי עו ל הוציא מן הכח לפועל את‬ ‫ה חזו״א‪ ,‬ו ה שיב שהיה אצלו‪ ,‬אבל ה חזו״א אמר לו ש אינו‬ ‫ובתחילה במחשבה רא שונ ה שמח הנ״ל שמחה רבה‬ ‫שלי מו תו‪ ,‬בתורה וב מצוו ת ובכל מיד ה נכונ ה‪.‬‬ ‫צריך שו ם עזר ה‪ ,‬אלא רק רצה איז ה עזר ה ל הוציא ספר‬ ‫על עצם הזכיה בכסף הרב שכעת קיבל‪ ,‬וכעת ב״ה יזכ ה‬ ‫ול פ״ז‪ ,‬מבו אר היטב למה קרא האדם ש מו אדם על‬ ‫ולז ה לא נ ת תי‪ ,‬אמר לו הרב אברמ ס קי‪ ,‬שוטה שבעול ם‪,‬‬ ‫ל חיו ת את ש ארי ת חייו בכבוד בהשקט ובט ח‪ ,‬אמנם א חרי‬ ‫שנברא מן האדמה‪ ,‬מה שלא נ קר או כן הבהמות ו ה חיו ת‪,‬‬ ‫היי ת על הפתח של גן עדן‪ ,‬אתה סגר ת את הדלת בעדך‪,‬‬ ‫ז מן חשב ו ה תבונן הלא א״כ היי תי אני באמת גביר ע שרו ת‬ ‫לפי שהאדם לא די שנברא מן האדמה אלא גם נמ שך‬ ‫היית י כול שי הי' לך שו תפו ת בספר חזו״ א ולז כו ת לנצח‬ ‫ב שני ם‪ ,‬לולא הטעות שלא יד ע ש הוא היור ש הי חיד‬ ‫טבע האדמה אליו‪ ,‬וברי א תו מן האדמה מתיי חסת אליו‬ ‫נצחים‪ ,‬הי הודי הנ״ל היה מ אוד שבור ור צוץ‪ ,‬ו של ח‬ ‫לאותה האשה‪ ,‬והיה בצער ועג מ ת נפ ש מחמת טעו תו‬ ‫יו תר מן החיות והבהמות‪.‬‬ ‫שלי חי ם ל חזו״ א שהוא כן רוצה ל היו ת שו תף אי תו ב ספר‪,‬‬ ‫שלא יד ע על ע שירו תו‪ ,‬ו מרוב צער ועג מ״נ על ד א‪ ,‬שבק‬ ‫ו ה חזו״א אמר לו שי ש לו כבר את ההוצאות לספר‪ ,‬ו אינו‬ ‫חיים לכל חי‪.‬‬ ‫בהמה נקראת ’בהמה’ על שם בה מה‬ ‫צריך‪.‬‬ ‫ו מרן הרב שך ז צ״ל היה לו מד מוסר השכל נור א‬ ‫וכתב המהר״ל ש ם‪ ,‬כי הבהמה נקראת בשם 'ב ה מ ה'‪,‬‬ ‫ו ש מע תי שמרנא הסבא מסלבודקא ז צ״ל היה מדבר‬ ‫מהמעשה הנ״ל‪ ,‬דהנה כ ש אנו חיים בז ה העולם‪ ,‬אמנם אף‬ ‫' על שם ב״ה מ״ה‪ .‬רצה לו מר כי שלי מו ת דבר שנברא עליו‬ ‫ת מיד על הפסוק אור ח חיי ם למעלה ל מ שכיל ל מען סור‬ ‫אחד איננו רעב או צמא‪ ,‬י ש אוכל ומקו ם לי שון ו כו'‪ ,‬אך‬ ‫‪ -‬נמצא בה‪ ,‬אף על גב ש אינו של מו ת ג מור‪ ,‬מכל מקום‬ ‫מ ש אול מטה‪ ,‬ו הביא דברי הגר״א ב בי אורו ל מ שלי ו הובא‬ ‫מ אידך כמה מלחמות נלחמים אנו על סדר אחד שיהיה‬ ‫דבר ז ה נמצא עמה‪ .‬וז הו 'בה מ ה'‪ ,‬כי דבר מה נמצא עמה‪.‬‬ ‫באבן שלמה (פר ק ד' או ת ד') שאם האדם אינו עולה הרי‬ ‫רצוף בן כמה שעו ת‪ ,‬וכמה מסכתות בודדו ת אנו יוד עי ם‬ ‫הרי שכל אחד יור ה ש מו ע ליו'‪.‬‬ ‫הוא יו ר ד מטה שהאדם נברא כדי ל הוציא פירו ת‬ ‫במ שך י מי חיינו‪ ,‬ו כן על תפלה בכובד רא ש מתחלתה ו עד‬ ‫היינו‪ ,‬כי הבהמה אין בכחה ל הוליד שלי מו ת מיו חד ת‬ ‫ול התעלות ת מיד ל הגיע ל מדרגו ת ר מו ת ואם אינו מנצל‬ ‫סופה ללא דילוגי ם כלל‪ ,‬על בנ״א ל חבירו שלא ל הקפיד‬ ‫ש אין נראה בה ל עין‪ ,‬אלא מה שי ש בה י ש בה ומה שלא‬ ‫כו חו תיו ל הגיע למה שיכול ל הגיע הרי הוא יו ר ד ב מדרג תו‬ ‫כלל ו כ דו'‪.‬‬ ‫אין בה‪ ,‬וחיה בכלל בהמה‪ ,‬ולכך לא נ קראו הבהמות בשם‬ ‫עד ל ש אול רח״ל‪ ,‬וכשהיה רואה ב חור ש אינו מתעלה דיו‬ ‫והנה האדם חו שב לעצ מו שז הו הכוחות שהקב״ה נ תן‬ ‫אד ם‪ ,‬ש אין להם ד מיון לאדמה כמו לאד ם‪.‬‬ ‫היה מתענה עליו‪ ,‬והסבא גיד ל את גדו לי י שר אל של הדור‬ ‫לו‪ ,‬ו הוא מ ש תדל להתאמץ כפי כו חו תיו ו אין לו כח יו תר‬ ‫הא חרון‪ ,‬ש הרי מרן ר' אהרן קוטלר ז צ״ל שכל תור ת‬ ‫מז ה‪ ,‬אבל כ שיבא האדם א חרי אריכו ת י מי ם ו שני ם‪,‬‬ ‫נשמת חיים שנפח הבורא באדם אין לה גבול‬ ‫אמריקא היתה בז כו תו הוא פרי גדו לו של הסבא ז צ״ל‬ ‫לע מוד לפני בי״ד של מעלה וי תברר לאדם שכל י מיו היו‬ ‫ו מרן הגא״מ שך ז צ״ל היה פרי גדו לו של הסבא שכל ד בורו‬ ‫טעו ת אחת גדול ה ו הוא באמת יכל ל היו ת גביר אדיר‪,‬‬ ‫ו ש מע תי בשם הגה״צ ר' אלי הו ל אפי אן ז צ״ל‪ ,‬שא מר‪,‬‬ ‫היה על הגדולי ם הנפלאים שיכול כל אחד ל הוציא מן הכח‬ ‫שיכל לדע ת ש״ס בבלי וירו של מי בעל פה‪ ,‬וי כל ל חד ש‬ ‫כי האדם נברא בצלם אלו קי ם‪ ,‬והקב״ה נ תן בו נ שמת רוח‬ ‫אל הפועל‪.‬‬ ‫חידו שי ם מפליאי ם כל לב וי כל ל ה שפיע מ תור תו ויר א תו‬ ‫חיי ם‪ ,‬וי דו ע מ חז״ל ( עי' ר מב״ן בר א שי ת ב' ז' ) ד מ אן דנפח‬ ‫וצריכי ם לנצל את כל הכוחות שי ש לאדם בעוד ם בי דו‪,‬‬ ‫על כל הבריאה ולז כו ת את הרבים‪ ,‬ו הוא היה י כול ל היו ת‬ ‫מדילי ה נפ ח‪ ,‬ו היינו כי הקב״ה נ תן באדם נשמה גבוהה‬ ‫ולא ל היזכר מאו חר מד אי‪ ,‬לנצל את העו שר הגדול שי ש‬ ‫עובד ד' באמת‪ ,‬אך כל י מי חייו הוא לא יד ע מכל ע שירו תו‬ ‫מ אוד ש הוא חלק אלוק ממעל‪ ,‬ו מדו ע ני תן לו נשמה כ״כ‬ ‫בידו‪.‬‬ ‫הנ״ל‪ ,‬ו ח שב שכו חו תיו מוגבלי ם‪ ,‬אבל אם היה מתאמץ‬ ‫גבוהה‪ ,‬מ שו ם שכ מו שהקב״ה כביכול אין לו ג בול‪ ,‬כך‬ ‫שז כינו לכו חו ת גדולי ם‬ ‫ו אנ חנו אחר הימים הנוראי ם‬ ‫עוד מעט היה זוכ ה לנצח אין קץ‪ ,‬וכל מה ש ה שיג ב שנו תיו‬ ‫הנשמה אין לה גבול‪ ,‬ו היא יכולה ל הגיע לדברי ם שהם בלי‬ ‫ונור אי ם הרי יכולי ם אנו לזכו ת להתעלות הרבה בתורה‬ ‫הוא כמו שאמר מר עוקבא על עצ מו בכ תובו ת דף ס״ז ע״ב‬ ‫גבול ו בלי תכלית‪.‬‬ ‫וירא ה וי תן ד' י תברך שנזכ ה להתעלות אנו וז ר עינו וז ר ע‬ ‫זוו ד אי קלילי ואור חא ר חיקתא‪ - ,‬הדרך רחוקה ו ה מזווד ה‬ ‫ובז ה האדם דומה לאדמ ה‪ ,‬שעל פי הראיה ה שיטחית‬ ‫ז ר עינו להתעלות ולע שו ת פירו ת מתוקי ם כל הימים עד‬ ‫חו שבין‬ ‫ש מגיעי ם איתה לעול ם האמת ריק ה‪ ,‬ו אנו‬ ‫כ שרואי ם אדמה לא רו אי ם כלו ם‪ ,‬אבל מי שיוד ע ל ה תבונן‬ ‫ביא ת הגואל במהרה בי מינו א מן‪.‬‬ ‫ש קבלנו מזווד ה קטנה‪ ,‬אך אי״ז נ כון כלל ו עי קר דבאמת‬ ‫מכיר כי בכח האדמה ל הוציא דברי ם נפלאי ם ו פירו ת‬ ‫לעילוי נשמת היקר יקרים רודף צדקה וחסד באופן מופלא ובפנים מאירות הרב ר' יוסף ‪ p‬סטי ז״ל נלב״עליל שבתא' דר״ה תשפ״א‪ ,‬וזוגתו שעמדה לימינו בכל מעשיו הכבירים מרת דחל ב ת לטיפה ע"ה נלב״עכ״ו מנחם אבתשפ״ה‬ ‫לע״ו הרה‪ £‬ר׳ מנחם מנדל ב״ר טוביה זצ״ל וזוהתומרתלאה ב״ר אברהם משה ע״ה הרה״ח ר שלמה נחמיה ב״ריעקב צבי זצ״ל וזוגתו מרת רויזא שוטנה בת ר׳ יחיאל מיכאל ע״ה ר׳ יעקב צבי כן ר שלמה נחמיה ז״ל‬ ‫‪ £‬שואלין ודורשין‬ ‫פנינים משיחותיו ותשובותיו של מרן הגאון רבי בן ציון הכהן קוק שליט״א‬ ‫פרשת נח תשפ״ז‪ ,‬גליון ‪430‬‬ ‫גאב״ד בית הוראה הכללי ירושלים‪ ,‬רב דק״ק אבי עזרי וביהמ׳ ד משכן שמואל אשר מרכז פ״ת‬ ‫שו״ת הלכה למעשה‬ ‫מאוצר תשובות מרן הגרב״צ הכהן קוק שליט״א‬ ‫תנאי ראשון לקבלת טובה‬ ‫במשנת מרן רבינו הגרי״ש אלי שיב זצוק״ל‬ ‫הכרזת 'ותן טל ומטר' בתפילת לחש‬ ‫מהקב״ה ‪ -‬ההכרה בטובה‬ ‫האם המתפלל בלחש רשאי להגביה קולו‬ ‫החיזוק הנדרשמאיתנו לאחר נסהצלתהמטוס‬ ‫בשעה שאומר משיב הרוח‪ ,‬ותן טל ומטר וכיו״ב כדי‬ ‫יתברך בו נוכחנו כמה אוהב כל יהודי‪.‬‬ ‫עזרא הסופר אומר נעזיא ט‪,‬י‪ :‬אלקי בשתי‬ ‫להזכיר לציבור‪.‬‬ ‫והמתעקשים שהיה פה צירוף מקרים‪,‬‬ ‫ונכלמתי להרים אלקי פני אליך‪ .‬מסביר‬ ‫‪ 0 33 3‬יכול להגביה קולו בתוך התפילה בלחש‪,‬‬ ‫כביכול היה מקרה ועוד מקרה ועוד מקרה‪.‬‬ ‫חובת הלבבות בשער הכניעה (פרק ח ממה‬ ‫ואין בזה פחיתות כבוד להכריז בשעה שעומד לפני‬ ‫יש את היסוד בגמרא‬ ‫היתה הבושה וכלימה‪ :‬״כשיחשוב עם‬ ‫המלך‪ ,‬כיון שזהו לצורך התפילה‪ .‬והעושה שכולם‬ ‫לעניות דעתי‪ ,‬צריך להתחזק עכשיו‬ ‫נפשו בהמרותו האלקים בטובתו ובעטו‬ ‫יתפללו כראוי‪ ,‬הוא כבודו של מלך‪.‬‬ ‫בברכת אשר יצר‪ .‬כמו שכתוב (שבתקיח‪,‬ב>‪ :‬כל‬ ‫בה במקום השבח עליה‪ ,‬ויכנע ויבוש‬ ‫‪W‬‬ ‫‪-------------------------------------‬‬ ‫האומר הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף‪.‬‬ ‫ויכלם מן האלקים״‪.‬‬ ‫זאת ההרגשה‪ .‬הקב״ה עשה עמנו נס גדול‬ ‫'‬ ‫גדולה שימושה‬ ‫בערב הושענא רבה ‪ -‬בהצלת המטוס‪ ,‬אלא מה‪ ,‬הניסים והנפלאות הגדולים‬ ‫חס וחלילה שלא נהיה בושים ונכלמים מלמדים אותנו להודות על כל החסדים‬ ‫רשימות התלמידים ב׳שימוש׳ אצל מרן שליט״א‬ ‫שנעשים בדרך הטבע‪ .‬אז‬ ‫מטובות‬ ‫בהתעלמות‬ ‫הענקת יין בשבת לתורם‬ ‫עכשיו הזמן להודות על כל‬ ‫הבורא וחלילה מלתלות‬ ‫יש ביהכנ״ס שנוהגים לתת לתורמים סכום מסוים‬ ‫החסדים‪.‬‬ ‫כמה אנשים‬ ‫הכל במקרה ׳בושתי‬ ‫בקבוק יין ממקובל גדול‪ .‬האם מותר לתת את היין‬ ‫בדומה להבדל בין הלל‬ ‫ונכלמתי׳‪ .‬מאז ועד היום‬ ‫בשבת לתורם‪ .‬נראה להתיר‪ ,‬כיון שאין זה מקח‬ ‫סובלים‬ ‫הגדול לפסוקי דזמרה‪,‬‬ ‫בכל פעם כשאני אומר‬ ‫וממכר‪ ,‬אלא שמתנים את המתנה במה שהוא יתרום‬ ‫שתי ברכות רפואה נתקנו‬ ‫מהדמיונות‬ ‫בשמונה עשרה ׳על נסיך‬ ‫כסף לביהכנ״ס‪ .‬הגם הוא מאמין שיין זה שווה את‬ ‫לנו‪ .‬רופא כל בשר ומפליא‬ ‫שבכל יום עמנו׳ עומד מול שכביכול הקב״ה‬ ‫הממון שאותו הוא נותן‪ ,‬מ״מ אין כאן מקח וממכר‬ ‫לעשות ורופא חולי עמו‬ ‫עיניי נס המטוס‪ ,‬וביאתה‬ ‫אלא תרומה של צדקה‪ ,‬והם נותנים את היין לתורמים‬ ‫כבר לא אוהב‬ ‫ישראל‪ .‬מה ההבדל בין‬ ‫גיבור‪ ...‬סומך נופלים׳ ‪-‬‬ ‫שלהם‪ .‬ועצם המתנה מותר כיון שהוא לצורך שבת‪.‬‬ ‫שתי הברכות הללו? רופא‬ ‫אותם‪ .‬יהודי‬ ‫מטוס שנפל והקב״ה הרים‬ ‫טומאת כהנים‬ ‫חולי עמו ישראל עוסק‬ ‫יקר‪ ,‬הקב״ה‬ ‫אותו‪ .‬כשם שאמרנו בהלל‪:‬‬ ‫סוף טומאה לצאת לא נאמר כאשר יש דלת אחרת‬ ‫בחולה שנתרפא ואילו‬ ‫אוהב אותך‬ ‫דחה דחיתני לנפול ‪-‬‬ ‫פתוחה או אפילו חלון פתוח ללא סורגים‪ ,‬ולכן‬ ‫רופא כל בשר על קיום‬ ‫פרש״י‪ :‬אתה אויבי דחיתני‬ ‫כאשר יש מת בבנין והדירה סגורה‪ ,‬ניתן לפתוח חלון‬ ‫מערכת הבריאות הקבועה‬ ‫מאד‪ .‬חיבוק כזה‬ ‫לנפול ‪ -‬וה׳ עזרני‪.‬‬ ‫לרווחה‪ ,‬ואז הטומאה יוצאת דרך שם‪ ,‬אפי׳ שלא‬ ‫בגופנו‪ .‬בזה צריך להתחזק‪,‬‬ ‫השם נתן לנו‬ ‫יש ברכת גאל ישראל‬ ‫מתעתדים להוציא את המת דרך שם‪.‬‬ ‫להודות להשם‪ ,‬להודות על‬ ‫בברכות קריאת שמע‬ ‫הספד במוצ״ש‬ ‫הכל‪ .‬שלא נצטרך להגיד‪:‬‬ ‫בערבית ושחרית‪ ,‬ויש‬ ‫‪P‬‬ ‫שמעתי מרבינו הגרי״ש שאין כל בעיה להספיד‬ ‫ברכת גואל ישראל בכל תפילת שמונה אלוקיי‪ ,‬בושתי ונכלמתי‪.‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪r‬‬ ‫במוצ״ש‪.‬‬ ‫עשרה‪ .‬מסביר רש״י (מגילהיז‪,‬ב>‪ :‬גאל ישראל כתוב בפרשת השבוע (בראשיתב‪,‬ה> ״וכל שיח‬ ‫‪%‬‬ ‫‪£‬‬ ‫בלשון עבר היא על גאולת מצרים שהיתה‪ .‬השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה‬ ‫‪£‬‬ ‫גדר תפילה בציבור‬ ‫גואל ישראל בלשון הווה על שום שבכל טרם יצמח גגי לא המטיר ה׳ אלוקי ם על‬ ‫רבינו הורה לענין האיסור להתחיל אחרי הציבור‪,‬‬ ‫יום ויום הקב״ה גואל אותנו מ׳צרות הארץ ואדם אין לעבד את האךמה״‪.‬‬ ‫אם לא יספיק עד קדושה‪ ,‬שרשאי להתחיל כל זמן‬ ‫הבאות עלינו תמיד׳‪ .‬צריך להחיות את מפרש״י העשבים שנבראו ביום השלישי‬ ‫שהציבור אוחזים בברכת אבות‪ .‬אמנם מהמשנ״ב‬ ‫‪£‬‬ ‫הברכה‪ .‬לחשוב על הגאולה הזאת‪ ,‬על עמדו על פתח הקרקע‪ ,‬ומפני שלא ירד‬ ‫‪o‬‬ ‫רואים שאין זה ממש תפילה בציבור‪ ,‬שהרי הוא‬ ‫ההצלה הזאת‪ .‬לא רק על יושבי המטוס‪ .‬עליהם מטר לא יכלו לצמוח החוצה לאויר‬ ‫‪?3‬‬ ‫‪5:3‬‬ ‫דן לענין אמן על גאל ישראל‪ ,‬ומציע שיתחילו לפני‬ ‫מתברר שהטייס הרי חשב לפוצץ את העולם‪ .‬״ומה טעם לא המטיר‪ ,‬לפי שאדם‬ ‫‪52‬‬ ‫^‪_T‬‬ ‫החזן‪ ,‬אמנם מסתפק שיהיה בזה חסרון של תפילה‬ ‫‪%‬‬ ‫המטוס במקום הומה אדם בארצנו ולהרוג אין לעבוד את האדמה ואין מכיר בטובתם‬ ‫‪£‬‬ ‫בציבור‪ ,‬ומבואר שלמרות שכולם יחד באבות‪ ,‬מ״מ‬ ‫עוד יהודים רבים‪ .‬אילו פינו מלא שירה של גשמים״‪ .‬למדנו מדבריו‪ :‬תנאי ראשון‬ ‫אינו אותו מעלה של התחלה כאחד ממש‪ .‬הנידון‬ ‫כים ולשוננו רינה כהמון גליו ‪ -‬אין אנחנו לקבלת טובה מהקב״ה הוא ההכרה‬ ‫הזה נפק״מ גם לענין מי שמתפלל עם הש״ץ‪ ,‬שאם‬ ‫בטובה! ככל שנכיר בטובות הבורא יתברך‬ ‫מספיקים להודות‪.‬‬ ‫מתחיל עמו ממש זה הכי טוב‪ ,‬אמנם אם מתחיל‬ ‫ולא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על ולא נתעלם מהן נזכה למלא חופניים שפע‬ ‫כשהוא בברכת אבות‪ ,‬זה פחות טוב‪.‬‬ ‫הכלל כולו יצא‪ ,‬זה היה חיבוק מאת הבורא טובה וברכה‪.‬‬ ‫שואלין ודור שין‬ ‫להתפלל בעמידה קודם הנץ החמה מאשר‬ ‫קודם ז׳ חשון שלא התחיל להזכיר כלל‪.‬‬ ‫כעין שמצינו בבאר היטב תכב‪ ,‬א) ״השמש‬ ‫להתפלל במיושב‪.‬‬ ‫ואם מציעים לו להיות שליח ציבור בשהותו‬ ‫יתחיל תפילתו קודם הציבור‪ ,‬וכשיגיע ליעלה‬ ‫‪ Q Q E3Q3S‬דעת השו״ע (שם) שהיוצא‬ ‫בחו״ל‪ ,‬אין מניעה לגשת אף שמזכיר אחרת‬ ‫ויבא ירים קולו להשמיע בציבור״‪.‬‬ ‫לדרך יתפלל כבר לאחר עלות השחר‪ ,‬ואילו‬ ‫מהם‪ .‬אכן כשמתפלל בלחש ישאל ותן טל‬ ‫קריאת שמע וברכותיה יקרא בדרך לאחר‬ ‫ומטר בשמע קולנו ובחזרת הש״ץ יגיד ״ותן‬ ‫שמונה עשרה‪ ,‬למרות שאינו סומך בזה‬ ‫ברכה״‪.‬‬ ‫____ הנ״ל ‪ -‬לצורך עצמו‬ ‫גאולה לתפילה‪ ,‬וזה עדיף מלהתפלל בדרך‬ ‫‪3‬אל ‪ 0‬האם רשאי להכריז בקול כשעיקר‬ ‫במיושב‪ .‬אך המשנה ברורה (שם מב) הביא‬ ‫כוונתו להזכיר לעצמו ולהימנע מספיקות האם‬ ‫מהמג״א שהעולם מעדיפים סמיכת גאולה‬ ‫____ מוריד הגשם או הגשם‬ ‫הזכיר כדין‪.‬‬ ‫לתפילה ומתפללים בדרך מיושב‪.‬‬ ‫‪ 1‬שאל! | כיצד נכון 'לומר‪ ,‬משיב הרוח ומוריד‬ ‫‪ Q S 9‬רשאי להכריז ההזכרה בקול לא‬ ‫יש להדגיש כי המתפלל בישיבה‪ ,‬אף כשהותר‬ ‫הגשם בסגול או הגשם בקמץ‪.‬‬ ‫רק בכדי לעורר אחרים‪ ,‬אלא אף כדי שיזכור‬ ‫לו כגון הולכי דרכים‪ ,‬הובא בשו״ע (צד‪,‬ט) שאם‬ ‫‪0 3‬ב ^ בני אשכנז יאמרו הגשם בקמץ‬ ‫בעצמו שהזכיר כדין ולא טעה‪.‬‬ ‫הגיע לאכסניה קודם שעבר זמן תפילה‪ ,‬צריך‬ ‫כיון שזו הזכרה בפני עצמה‬ ‫וכפי שהעיד הרשב״א על הרמב״ן בספר‬ ‫לחזור ולהתפלל בעמידה‪ .‬הרי שהתפילה‬ ‫וסיומה במילה הגשם וכשנזכר בסגול (שיר‬ ‫צרור החיים »!> ״שמעתי למורי הרשב״א ז״ל‬ ‫בעמידה היא מעיקרי תפילת שמונה עשרה‬ ‫השירים ב‪ ,‬יא) הוא באמצע עניין ואילו כשנזכר‬ ‫כי הרמב״ן ז״ל היה אומר בקול רם ההכרזה ל׳‬ ‫ונקראת ׳תפילת העמידה׳‪ .‬ובציוני הלכה‬ ‫בקמץ (קהלתיב‪,‬ב) הוא בסוף עניין (מרןהגרי׳ישאלישיב)‪.‬‬ ‫יום הראשונים‪ ,‬כדי שיידע אם הכריז אם לא״‪.‬‬ ‫‪ -‬תפילה (קס) הרחבנו בזה שרבינו החמיר‬ ‫ואומנם טענת המערערים דאינו סוף עניין‬ ‫הרי שבמקום הצורך מותר לומר בקול תיבות‬ ‫בזה‪.‬‬ ‫אלא שייך להמשך בקשת הפרנסה ״מכלכל‬ ‫אחדות באמצע התפילה‪.‬‬ ‫חיים בחסד״‪ .‬וכבר האריכו להוכיח שאינו בא‬ ‫אמנם כתב הגר״ח קניבסקי (אגרות וכתבים ד‪ ,‬יט)‬ ‫מהמשכילים (קונטרס׳משיבהרוח׳)‪ ,‬ואומנם בני ספרד‬ ‫״לכאורה יש ללמוד מדבריו דהוא הדין לומר‬ ‫___קדיש על אביו ואדם נוסף‬ ‫המברכים פרי הגפן‪ ,‬ניחא שיאמרו הגשם (מרן‬ ‫בקול כדי שלא ישכחו הציבור‪ ,‬ויש לחלק״‪.‬‬ ‫‪ Q gg‬בן שאומר קדיש על אביו בתוך י״ב‬ ‫הגרי׳ישאלישיב)‪.‬‬ ‫ונראה שכוונתו לחלק בין אם מזכיר לצורך‬ ‫חדש‪ ,‬האם יכול לומר קדיש על אדם אחר‬ ‫עוד הוסיף רבינו במתק לשונו‪ :‬״נישט דין‬ ‫שרשאי להגביה‬ ‫שנבל״ע בלי צאצאים‪ .‬האם גם במקרה זה‬ ‫עלטער פעטער און נישט דער חפץ חיים‬ ‫קולו‪ ,‬כמי שאינו יכול לכוין בלחש שמותר‬ ‫אומרים שזכרון עולה לכאן ולכאן או אביו‬ ‫האבן געזאגט הגשם בסגול אלא בקמ״ץ‪ .‬און‬ ‫להגביה קולו »קא‪ ,‬ב)‪ ,‬בשונה מהגברת קולו‬ ‫מיין זיידע אויך גיזאגט הגשם בקמץ״ (ציוניהלכה‬ ‫כדי שאחרים לא יטעו‪.‬‬ ‫האומר קדיש על אביו ראוי שלא‬ ‫‪-‬תפילה)‪.‬‬ ‫אכן יש לדון בדבריו שהרי מותר להגביה קולו‬ ‫לכלול עמו נשמה נוספת ואפילו אבא וסבא‬ ‫כדי שילמדו ממנו בני ביתו »שם) ולכאורה‬ ‫(עייןבהרחבהציוניהלכה ‪-‬אבלותתנא)‪.‬‬ ‫ה״ה כדי שלא יטעו בתפילתם‪.‬‬ ‫תפילת שחרית במטוס כישיבה‬ ‫‪ g agg‬מתעתד לטוס השכם בבוקר בזמן‬ ‫___קדימת אמירת 'כריך שמיה'‬ ‫תפיל ת שחרית‪ ,‬ולא יוכל להתפלל בעמידה‬ ‫ותן טל ומטר ‪ -‬ישראלי בחו״ל‬ ‫‪1‬שאל[! | אוחז באמצע אמירת ״בריך שמיה״‬ ‫בשעת הטיסה‪ .‬האם עדיף להתפלל קודם‬ ‫‪1‬שאל[! | בן ארץ ישראל השוהה בחו״ל‬ ‫בשעה שהחזן אמר ״גדלו לה' איתי״‪ .‬האם‬ ‫הטיסה בעמידה‪ ,‬למרות שהוא קודם הנץ‪ ,‬או‬ ‫בזמן שאומרים כאן 'ותן טל ומטר' ושם‬ ‫יאמר עם הקהל ״לך ה' הגדולה״ או יסיים‬ ‫להתפלל בטיסה בישיבה‪.‬‬ ‫עדיין אומרים 'ותן ברכה'‪ ,‬כיצד ינהג למעשה‬ ‫אמירת ״בריך שמיה״ וכן אם אוחז באמצע‬ ‫‪ Q Q 3‬רא שית יש לדעת‪ ,‬כי בדרך כלל אין‬ ‫בתפילתו שם‪.‬‬ ‫אמירת ״והוא רחום״ בשעת פתיחת ההיכל‬ ‫קושי להתפלל במטוס בעמידה‪ ,‬ללא שום‬ ‫‪ Q S3 9‬אם דעתו להישאר שם עד ימות‬ ‫ואמירת בריך שמיה‪.‬‬ ‫הפרעה לנוסעים או לאנשי הצוות‪ .‬וכן נהגתי‬ ‫החמה‪ ,‬דינו כבן חו״ל לעניין זה וישאל רק‬ ‫‪ Q Q 3‬אמירת בריך שמיה קודמת‪,‬‬ ‫בעצמי פעמים רבות‪.‬‬ ‫משישים יום לאחר תקופת תשרי‪ ,‬אך אם‬ ‫כמבואר ביסוד ושורש העבודה (ה‪,‬הקרבן) ״בריך‬ ‫לגופם של דברים אם לא יצליח לקרא קריאת‬ ‫שוהה שם לתקופה קצרה ובדעתו לשוב‬ ‫שמיה יהא אדם נזהר מאוד לאומרו בשעת‬ ‫שמע ולהסמיכה לשמונה עשרה‪ ,‬קודם זמן‬ ‫ארצה‪ ,‬יבקש בשמע קולנו ׳ותן טל ומטר׳‬ ‫הוצאת ס״ת בכוונה עצומה‪ ,‬כי נוסח תפלה‬ ‫׳משיכיר בין תכלת ללבן׳ בשדה התעופה‪,‬‬ ‫ובברך עלינו יאמר ׳ותן ברכה'‪.‬‬ ‫זו הובא בזוה״ק וגם תועלת אמירתה בכוונה‬ ‫עדיף להתפלל במטוס כסדר‪ ,‬למרות שהיא‬ ‫ולא יאמר ״ותן טל ומטר לבני ארץ ישראל״‬ ‫היא תיקון גדול על קרי ר״ל כמובא בספרים‪.‬‬ ‫במיושב‪.‬‬ ‫אלא יאמר בשמע קולנו כנוסח הרגיל ״ותן‬ ‫לכן אף אם אדם עומד באמצע תפלת והוא‬ ‫אמנם אם יכול להספיק לקרוא ק״ש‬ ‫טל ומטר״‪ ,‬ואמנם אם הזכיר זאת בברך עלינו‪,‬‬ ‫רחום ראוי להפסיק ולומר בריך שמיה עם‬ ‫וברכותיה לאחר זמן ׳משיכיר׳‪ ,‬עדיף לעשות‬ ‫אינו חוזר‪.‬‬ ‫הצבור״ וימשיך אף לאחר אמירת ׳גדלו׳ כמו‬ ‫כן ולהתפלל שמונה עשרה בעמידה‪,‬‬ ‫ואין לחלק בין אם טס לחו״ל קודם ז׳ בחשון‬ ‫שכתב המשנה ברורה (קלד‪ ,‬יג) שזמן אמירתו‬ ‫למרות שהוא קודם הנץ‪ .‬כמבואר בשו״ע‬ ‫או לאחר מכן‪ ,‬שדינו שווה בין אם יצא מהארץ‬ ‫׳עד שעה שפותחין הס״ת לקרותו׳‪.‬‬ ‫(פט‪,‬ח) שבשעת הדחק כגון יוצא לדרך‪ ,‬עדיף‬ ‫לאחר שהתחיל להזכיר בארץ לבין אם טס‬ ‫מוקד בית ההוראה שע״י בית הוראה הכללי ‪r‬‬ ‫היו שותפים‬ ‫לשאלות בהלכה לרבני בית ההוראה‬ ‫בזיכוי הרבים האדיר‬ ‫‪0722-133-466‬‬ ‫להנצחה בגיליון לע״נ או לרגל שמחה במעונכם‬ ‫‪Beith o rah @ g m ail.co m‬‬ ‫קבלת קהל בבית מורינו הרב שליט״א‬ ‫טלפון ‪ 0722-133-466‬שלוחה ‪4‬‬ ‫ניתן לקבל גליון 'שואלין ודורשין' מדי שבוע‬ ‫בירושלים‬ ‫גם דדך נדרים פלוס ( @ מכון ציוני הלכה‬ ‫בדוא״ל במשלוח בקשה לכתובת‪:‬‬ ‫בתיאום מראש בלבד‬ ‫או באימייל ‪beithorah@gmail.com‬‬ ‫‪Be ith o rah @ g m ail.co m‬‬ ‫‪ 0722-133-466‬שלוחה ‪ 4‬בשעות הערב‬ ‫חדש! למכון החזר מס סעיף ‪ 46‬על תרומה‬ ‫שואלין ודורשין‪..‬‬ ‫מתורת ראש הישיבה הגאון הגדול רבי שלמה קניבסקי שליע״א | פרשת נח | גליון‪1‬‬ ‫עיונים בפרשה‬ ‫התדרדרו בני דור המבול לדיוטא התחתונה בה היו‬ ‫להקל בעונשם של בני דור המבול‪ ,‬וממה נפשך‪,‬‬ ‫עולם שנברא בלי יצר הרע ‪ -‬צריך להיות‬ ‫ובשלה נגזר עליהם עונש המבול‪ ,‬עלה במחשבה‬ ‫אם די בטעם זה ש"יצר לב האדם רע מנעוריו"‪ ,‬כדי‬ ‫עולם מתוקן‬ ‫לפניו יתברך כי עולם מקולקל שכזה ראוי להשמיד‬ ‫לפטור מן הדין ‪ -‬מדוע לא נפטרו בני דור המבול‬ ‫לחלוטין‪.‬‬ ‫מעונשם הכבד‪ ,‬ואם אין בטעם זה כדי לפטור מן‬ ‫וירח ה' את ריח הניחח ויאמר ה' אל לבו לא אסף לקלל‬ ‫הדין‪ ,‬ואשר על כן נענשו בני דור המבול כראוי להם‬ ‫עוד את האדמה בעבור האדם כני יצר לב האדם רע‬ ‫אך לעומת זאת לאחר המבול כאשר נבנה עולם‬ ‫על פי מעשיהם‪ ,‬מדוע נשבע הקב"ה כי לא ישוב‬ ‫מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי‬ ‫חדש על חורבותיו של העולם הישן‪ ,‬מצאצאיהם‬ ‫של נח ובניו‪ ,‬היה זה עולם שונה בתכלית‪ ,‬וזאת‬ ‫עוד לקלל את הארץ בשל טעם זה‪.‬‬ ‫(בראשית ח'‪ ,‬כ״א)‬ ‫משום שהיה זה עולם שהיצר הרע היווה בו‬ ‫ותירץ לי על כך הג"ר אי"ש אדלר שליט"א‪ ,‬כי אין‬ ‫הנה מבואר לכאורה בדברי הפסוק‪ ,‬כי הסיבה‬ ‫מלכתחילה חלק בלתי נפרד ממציאותו‪ .‬לפיכך‪,‬‬ ‫כל מקום להשוואה בין העולם שלפני המבול‪,‬‬ ‫מחמתה נשבע הקב"ה כי לא יוסיף עוד לקלל את‬ ‫נשבע הקב"ה ואמר כי לא ישוב לקלל את הארץ‪,‬‬ ‫לעולם שלאחר המבול‪ ,‬והחילוק בין שני המצבים‬ ‫הארץ‪ ,‬הינה מחמת ש"יצר לב האדם רע מנעוריו"‪,‬‬ ‫שכן אף אם ישחיתו בני האדם את דרכם‪ ,‬הרי‬ ‫הוא ברור‪.‬‬ ‫ובפשטות אנו מבינים את כוונת הדברים‪ ,‬כי מאחר‬ ‫שבעולם כזה שהיצר הרע הוא חלק מהוויתו‬ ‫העולם שלפני המבול‪ ,‬הרי היה עולם אשר נברא‬ ‫שיצר לב האדם רע מנעוריו‪ ,‬אין לדונו בחומרה רבה‬ ‫וממציאותו‪ ,‬הרי שהשחתה זו הינה חלק ממאפייניו‬ ‫מלכתחילה מבלי יצר הרע‪ ,‬ועל כן אמור היה להיות‬ ‫כל כך אם הוא חוטא ונכשל‪.‬‬ ‫של עולם עם יצר הרע‪ ,‬ואין בכך כדי להוות סיבה‬ ‫עולם מתוקן ומושלם‪ .‬אכן‪ ,‬משקלקל אדם הראשון‬ ‫אלא שלכאורה י ש להקשות על כך‪ ,‬שהרי טעם‬ ‫מספקת להשמדת העולם מיסודו‪( .‬עי' בספורנו‬ ‫באכלו מעץ הדעת‪ ,‬הביא הוא את היצר הרע לעולם‪,‬‬ ‫זה‪ ,‬ש"יצר לב האדם רע מנעוריו"‪ ,‬היה קיים כבר‬ ‫שכ' כעי"ז בקצרה)‪.‬‬ ‫והשחיתו‪ .‬ומעתה כאשר בעטיו של אותו יצר הרע‬ ‫לפני המבול‪ ,‬ומאותו הטעם עצמו היה מקום אף‬ ‫משנתחיים‬ ‫לו מאומה‪ .‬לעולם הוא אינו 'מסודר' רוחנית‪ .‬הוא‬ ‫יהודי צריך להיות כל הזמן במצב של מאבק‪ ,‬של‬ ‫הדרך לשמר את ההתחדשות של תחילת‬ ‫אינו יכול לסמוך על כך שאתמול היה בסדר‪,‬‬ ‫מלחמה‪ ,‬של התמודדות‪.‬‬ ‫ה'זמן' למשך ה'זמן' כולו‬ ‫ושלשום היה בסדר‪ ,‬ולהניח כי גם מחר ומחרתיים‬ ‫דוקא לאחר שנים רבות כל כך‪ ,‬בהן ביסס והקים‬ ‫יהיה אותו הדבר‪.‬‬ ‫אברהם אבינו אימפריה רוחנית בחרן‪ ,‬אשר היתה‬ ‫מתוך שיחה שנמסרה בפתיחת זמן חורף תשפ״ה‬ ‫יהודי חייב להיות במאבק תמידי ובלתי פוסק‬ ‫אי של רוחניות צרופה בעולם אשר היה רווי‬ ‫בהיכל הישיבה‬ ‫ולהציב לעצמו בכל רגע נתון אתגרים רוחניים‬ ‫באותה העת בטומאת עבודת אלילים‪ ,‬והיה חשש‬ ‫עומדים אנו בתחילתו של זמן חורף‪ ,‬ומטבעם של‬ ‫חדשים‪ ,‬שאם לא כן‪ ,‬אל תאמין בעצמך עד יום‬ ‫שאברהם יאפשר לעצמו במידת מה לנוח‪ .‬לשחרר‬ ‫דברים בתקופה זו ההתחדשות סוחפת וקל לאדם‬ ‫מותך‪ ,‬ואפילו אחרי שמונים שנות כהונה גדולה‪,‬‬ ‫את המושכות‪ ,‬ולהניח לדברים להמשיך להתנהל‬ ‫לקבל על עצמו קבלות והחלטות חשובות‪ ,‬אך טבע‬ ‫יכול אדם להיסחף אחר המינות ולהיות לצדוקי‪.‬‬ ‫מאליהם‪ ,‬על היסודות שייסד בעשרות שנות עמל‬ ‫העולם הוא שהקשיים מתחילים לאחר תקופה‪,‬‬ ‫וכעת נחזור אל השאלה בה פתחנו‪ ,‬מה נוכל לעשות‬ ‫מפרך‪.‬‬ ‫כאשר שגרת הזמן ושחיקת החומר ממסמסות אט‬ ‫בכדי לשמר את אותה התלהבות שמאפיינת את‬ ‫משום כך‪ ,‬דוקא בנקודת הזמן הזו‪ ,‬מצווה עליו‬ ‫אט את ההתלהבות‪ ,‬והאדם עובר לדרך של ד שדו ש‬ ‫תחילת ה'זמן' למשך ה'זמן' כולו‪ ,‬מה נוכל לעשות‬ ‫הקדוש ברוך הוא לעזוב את האימפריה הרוחנית‬ ‫במקום וחוסר חשק‪.‬‬ ‫בכדי שהיא לא תתפוגג מאליה לאחר השבועיים‬ ‫שידרו ש ממנו מחדש‬ ‫שהקים‪ ,‬ולצאת למסע‬ ‫וודאי כל אחד שואל את עצמו‪ ,‬איך ניתן לשמר‬ ‫המוצלחים ומלאי הסיפוק של ההתחלה‪ ,‬מה נוכל‬ ‫התמודדות בלתי פוסקת‪ .‬משום שהעמל והיגיעה‬ ‫תחושות אלו להמשך הזמן כולו‪.‬‬ ‫לעשות בכדי ששגרת היום יום לא תחולל שמות‬ ‫הכרוכים במהלך שכזה‪ ,‬הם הערובה היחידה‬ ‫בהתעלותנו הרוחנית‪.‬‬ ‫להמשך השמירה על ההישגים הרוחניים שהשיג‬ ‫אם נתבונן נוכל למצוא את התשובה לכך בפרשת‬ ‫עד כה‪.‬‬ ‫לך לך‪ :‬אברהם אבינו בן השבעים וחמש‪ ,‬נצטווה על‬ ‫על פי האמור‪ ,‬התשובה פשוטה‪:‬‬ ‫ידי הקב"ה להיפרד מהאימפריה הרוחנית שהקים‬ ‫בכד לשמר את ההתלהבות הזו‪ ,‬יש להקפיד על‬ ‫הקדוש ברוך הוא ביקש ללמד את אברהם‪ ,‬כי גם‬ ‫בחרן‪ ,‬ולצאת למסע אל הבלתי נודע‪ ,‬תוך שברור לו‬ ‫הצבת אתגרים חדשים מדי תקופה‪ ,‬לא להמתין‬ ‫אם עלה בידו לכבוש פסגות נפלאות‪ ,‬אין בכך כל‬ ‫מראש כי חייו צפויים להשתנות מן הקצה לקצה‪.‬‬ ‫עד שנרגיש את השחיקה מכרסמת כל חלקה‬ ‫ערובה להמשך עתידו הרוחני‪ .‬הדבר היחיד שיוכל‬ ‫טובה‪ ,‬אלא להקדים רפואה למכה ולהציב אתגרים‬ ‫להבטיח את המשך התעלותו‪ ,‬דבקותו‪ ,‬ושמירתו‬ ‫ונשאלת השאלה‪ ,‬מה היתה התועלת בנסיון זה‪,‬‬ ‫חדשים לפני שהשחיקה תיתן בנו את אותותיה‪,‬‬ ‫על רמתו הרוחנית הינו‪ :‬מאבק בלתי פוסק להשגת‬ ‫לשם מה הוא נועד‪ ,‬ומה הוא מנחיל לנו ‪ -‬בניו של‬ ‫ויפה שעה אחת קודם‪.‬‬ ‫יעדים מתחדשים‪ ,‬גם כאשר הדבר כרוך בניסיונות‬ ‫אברהם אבינו לדורי דורות‪.‬‬ ‫מדי שבוע שבועיים‪ ,‬מומלץ לכל אחד להציב‬ ‫ובקשיים עצומים‪.‬‬ ‫דומה כי התשובה לכך ברורה‪ :‬בניסיון זה ביקש‬ ‫לעצמו אתגר חדש‪ ,‬שימנע ממנו לד שד ש עם הזרם‪,‬‬ ‫זה היה המסר לאברהם אבינו‪ ,‬וזה היה המסר‬ ‫הקדוש ברוך הוא ללמד את אברהם אבינו‪ ,‬שיהודי‬ ‫ויציב אותו במסלול של התמודדות עקבית ובלתי‬ ‫שביקש הקדוש ברוך הוא להניח לנו‪ ,‬בני אברהם‪,‬‬ ‫אינו יכול לעולם לנוח על זרי הדפנה‪ .‬הוא אינו יכול‬ ‫מתפשרת‪.‬‬ ‫לדורי דורות‪ :‬יהודי צריך לדעת שלעולם לא מובטח‬ ‫להתקבע במקום מסוים‪ ,‬להרגיש 'מסודר'‪ ,‬וזהו ‪-‬‬ ‫‪-------------‬‬ ‫=‬ ‫למשולח[ גבוה‬ ‫עובדות והנהגות שהביא רבינו מרבותיו וזקניו זיע״א‬ ‫כמדומה שלא היה מפסיק בדיבור באמצע פרשה‬ ‫וכאשר היו שתי פרשות היה קורא את שתי‬ ‫הנהגות מרן שר התורה זיע׳׳א בקריאת שניים‬ ‫(פתוחה וסתומה)‪ ,‬וכמבו' במ"ב סק"ו ובשעה"צ‬ ‫ההפטרות‪ ,‬ואמר שנוהג כך ע"פ החיד"א (עי' בספרו‬ ‫מקרא ואחד תרגום כפי שנשמעו מפי רבינו‬ ‫סקי"א‪ ,‬אבל בתהילים אמר לי פעם שאפשר‬ ‫מורה באצבע אות קל"ב)‪.‬‬ ‫במהלך השנים‬ ‫להפסיק באמצע‪.‬‬ ‫לא קרא מתוך הס״ת‬ ‫זמן קריאת השמדת‬ ‫מהות קריאת השנים מקרא‬ ‫מעולם לא קרא שמו"ת מתוך ס"ת‪ ,‬ועל אף שהיה‬ ‫הגר"א אומר שאפשר לקרוא שמו"ת מתחילת‬ ‫לו בביתו בשנים האחרונות‪.‬‬ ‫מהות קריאת השניים מקרא ואחד תרגום היא כדי‬ ‫השבוע‪ ,‬ויש הרבה שנוהגים כך למעשה (ועי' מ"ב‬ ‫הרא"ש הרי אומר שבזמננו הכתיבת ספר תורה‬ ‫להבין את המקרא‪ ,‬התרגום זה בעצם הרש"י שלנו‬ ‫רפ"ה סק"ח)‪ ,‬אאמו"ר היה קורא את השניים מקרא‬ ‫זה הספרים‪ ,‬ולפעמים קל ונח יותר לקרוא בספר‬ ‫ביום שישי אחר הצהריים‪ ,‬וכשלא היה מספיק‪ ,‬היה‬ ‫כדי שנוכל להבין מה שאנו קוראים‪ ,‬וזה טעם‬ ‫מודפס‪( .‬ועי' ביו"ד סי' ע"ר בנו"כ בבי' דעת הרא"ש)‪.‬‬ ‫המנהג שנהג החזו"א לקרוא מקרא תרגום ואח"כ‬ ‫ממשיך גם בתוך הסעודה‪ ,1‬ובדרך כלל היה מסיים עד‬ ‫שוב מקרא וכן נהג אאמו"ר‪.‬‬ ‫לאחר הסעודה בלילה‪ 2‬או לפחות עד הסעודה בבוקר‪,‬‬ ‫קריאה בטעמים‪ ,‬והפסקה בדיבור באמצע הקריאה‬ ‫ובדיעבד כתוב שאפשר גם אחרי הסעודה בבוקר‪,‬‬ ‫ובין אם קורא תרגום או ר ש"י העיקר זה להבין מה‬ ‫היה קורא עם טעמים‪ ,‬אבל לא הקפיד על הטעמים‬ ‫ואפילו עד ערב יום כיפור כתוב שעוד אפשר (כמבו'‬ ‫שכתוב‪ ,‬ולתרגום י ש לו מעלה שהוא מתרגם כל‬ ‫ממש אלא במנגינה (כמבו' במ"ב סקי"ז)‪ ,‬ואפילו‬ ‫בברכות ח' ב' רב ביבי בר אביי סבר לאשלומינהו‬ ‫מילה‪ ,‬ורש"י הרי לא מסביר כל מילה‪ .‬אך מצד שני‬ ‫בקריאת התורה ‪ -‬אמנם הבעל קורא השתדל כמובן‬ ‫במעלי יומא דכיפורי ולהל' קי"ל דבדיעבד אפשר עד‬ ‫ר ש"י מסביר את העניין‪ ,‬והתרגום לא מסביר את‬ ‫להכין את הקריאה עם טעמים‪ ,‬אבל אם הייתה‬ ‫שמיני עצרת כמבו' בסי' רפ׳׳ו ס"ג)‪.‬‬ ‫העניין‪ ,‬והפסוקים שאין עליהם רש"י‪ ,‬יצטרכו את‬ ‫איזו טעות בטעמים לא עשו מזה עניין‪ ,‬ולא אמרו‬ ‫התרגום‪ .‬כמו שהגמרא בברכות אומרת שאפילו‬ ‫שצריך לחזור עוד פעם בגלל שלא קרא כמו שצריך‬ ‫קריאת ההפטרה‬ ‫’ עטרו ת ודיבון'‪.‬‬ ‫עם הטעמים וכדו'‪.‬‬ ‫אאמו"ר היה קורא גם את ההפטרה מידי שבוע‪,‬‬ ‫דרך ישרה‬ ‫נערך מתוך סדרת ועדים לאברכים‬ ‫אך אם נתבונן נמצא כי הבעיה טמונה בנו ‪ -‬ההורים‪.‬‬ ‫הילדים רק כאשר מתעוררות בעיות‪ .‬רק אז הם‬ ‫חינוך הילדים (א)‬ ‫באופן טבעי אנחנו אנשים עצלנים‪ ,‬וקשה לנו‬ ‫הולכים להתייעץ ועמלים לחפש פתרונות‪.‬‬ ‫מצוות חינוך הילדים היא מצווה תמידית המוטלת‬ ‫לשבת ולהשקיע בילדים‪ .‬ילדים דורשים מההורים‬ ‫ואכן‪ ,‬בימינו התחדשו 'פתרונות' רבים ושונים‪,‬‬ ‫על כל הורה‪ ,‬והיא מצווה רחבה מאוד עם פרטים‬ ‫תשומת לב תמידית‪ .‬יש ילדים שדורשים זאת מעט‪,‬‬ ‫פתרונות שאינם פותרים את הבעיה‪ ,‬אלא מאפשרים‬ ‫רבים‪.‬‬ ‫ויש ילדים מאתגרים הדורשים זאת בצורה הרבה‬ ‫להורים להסתדר איתה ‪ -‬יעוץ פסיכולוגי‪ ,‬אבחונים‪,‬‬ ‫יותר קבועה‪ .‬פעמים רבות הם מגיעים אל ההורים‬ ‫תפקידו של הורה הוא לחנך את ילדיו לתורה‪,‬‬ ‫כדורים ועוד‪ .‬בוודאי שבדרך כלל יש בכך תועלת‬ ‫בדיוק ברגע שבו הם רוצים לנוח‪ .‬האב רוצה לשבת‬ ‫לתפילה‪ ,‬לעבודת ה'‪ ,‬לשמירת המצוות‪ ,‬לשמחה‪,‬‬ ‫מרובה‪ ,‬וחובה ללכת ולהתייעץ‪ ,‬אבל כשמתחילים‬ ‫במנוחה‪ ,‬לקרוא את העיתון וכדו'‪ ,‬ופתאום מגיע‬ ‫למידות טובות‪ ,‬לשמור על הבריאות‪ ,‬לשמור על‬ ‫לטפל בבעיות רק לאחר שמגיעים למקרי חירום‪,‬‬ ‫הילד ‪' -‬אבא‪ ,‬תראה מה ציירתי בגן!'‪ .‬האב חיכה‬ ‫התנהגות נאותה ועוד ועוד‪.‬‬ ‫קורה לא פעם ש'מומחים' שונים 'מוצאים' בעיות‬ ‫במשך כל היום לכמה רגעים של שקט‪ ,‬ובדיוק אז‬ ‫נפשיות אצל אנשים בצורה מוגזמת‪.‬‬ ‫יש שתי גישות כלליות של הורים לנושא הטיפול‬ ‫בא הילד ו'מטריד' אותו‪ .‬אין לנו כח להתעסק עם‬ ‫סבי ה'סטייפלער' זיע"א‪ ,‬היה אומר שפעם היה‬ ‫והחינוך של הילדים שלהם‪ .‬י ש הורים נבונים‬ ‫הילד יותר מדי‪...‬‬ ‫משוגע אחד בכל העיירה‪ ,‬אחר כך היה משוגע בכל‬ ‫ומסורים שמשתדלים להיות מעורים בחייו של‬ ‫פעמים רבות ילדינו באים אלינו בשאלות שונות‬ ‫רחוב‪ ,‬בהמשך כבר היה אפשר למצוא משוגע בכל‬ ‫הילד‪ :‬הם יודעים מה מצבו הלימודי באופן קבוע‪,‬‬ ‫ומשונות‪ ,‬ובאמת לא תמיד יש לנו זמן לענות‬ ‫בנין‪ ,‬וכיום יש לפחות משוגע אחד בכל משפחה‪...‬‬ ‫מכירים מי הם חבריו‪ ,‬וערים למצב רוחו‪ .‬הורים‬ ‫בארוכה‪ .‬אך צריך לדעת שזהו התפקיד שלנו‪,‬‬ ‫כאלו מודעים לבעיות המתעוררות אצל ילדם‬ ‫להיות אוזן קשבת ומקור לתשובות לכל השאלות‬ ‫ובאמת כל הורה המתבונן בדבר בוודאי שואל את‬ ‫בטרם הם שומעים עליהן מאחרים‪.‬‬ ‫והתהיות שלהם‪ .‬ומלבד עצם השאלות‪ ,‬הילד צריך‬ ‫עצמו‪ :‬האם כך באמת ראוי להיות‪ ,‬האם זו הדרך‬ ‫להרגיש שהשאלות שלו מעניינות את האבא‪.‬‬ ‫שבה ילד צריך לגדול ‪ -‬עם רופא או יועץ צמוד‪.‬‬ ‫לעומתם יש הורים המתעסקים בפרשת חינוך‬ ‫וכאשר ה יה ק ורא בל יל ש בת ה יה מקפ יד כמ וב ן ש יה יה ש ומר ‪ ,‬וכ ילד ים אנחנ ו היינו ש ומר ים עליו‪ ,‬וזכורני שכשא נח נ ו היינו ש ומר ים על י ו ה וא ה יה נ יגש לנר ות ‪ ,‬וע ושה כא יל ו ה וא‬ ‫‪.1‬‬ ‫ר וצה להט ות את הנר ות ‪ ,‬ואנחנ ו היינו צר יכ ים לצע וק ישבת י ואם לא היינו צ ועק ים כיון ש לא עלה בדעת נ ו שה וא באמת מתכ ו ן ל געת בנר ות ‪ ,‬ה וא ה יה מע יר לנ ו שא נח נ ו צר יכ ים להע יר‬ ‫לו‪ ,‬ו ידענ ו שהתפק י ד של נ ו ה וא לצע וק‬ ‫‪ .2‬אנחנ ו נ והג ים ש לא לקר וא ת ורה שבכתב לפנ י חצ ות הל ילה (כמב ו ' במ״ב בשעה ״צ רל״ח סק״א ) ‪ ,‬ובכלל זה גם תה יל ים ‪ ,‬ובכל עש רת ימ י תש ובה אאמ ו״ר אש ר ה יה נ והג ל גמ ור כל י ום‬ ‫את כל התה יל ים ‪ ,‬וה יה מקפ יד ל גמ ור לפנ י השק יעה ‪ ,‬וזה ה יה ממש מר וץ סב יב השע ו ן ‪ ,‬שהר י ה יה ל ו ב נ וסף לכך גם את שא ר סדר י הל ימ וד הקב וע ים של ו ‪ ,‬אך זה ה יה ב ראש מע י ינ י ו ל גמ ור‬ ‫‪+‬מאורות‪054-8487449 |.‬‬ ‫את התה יל ים כל יום‪ ( .‬ואמ נם בל יל ש בת אמ ר שא י ן להקפ יד ע״ ז (כמ״ש הכה״ח סי ' רל״ ז בס ופ ו ) ‪ ,‬אך בל יל שב וע ות ול יל ה ושע״ר ה יה מחמ יר ב זה ‪) .‬‬ ‫יו״ל ע״י מערכת 'נפשי חמדה'‪ ,‬להצטרפות לרשימת התפוצה לקבלת הגיליון מידי שבוע ‪a0733020955@gmail.com‬‬ ‫לתרומות והנצחות ובכל עניני הגיליון ניתן לפנות למייל הנ״ל או‪0548-573-496 :‬‬ ‫—‬ ‫^ ‪^9-C‬‬ ‫הגליון מ ו ק ד ש‬ ‫לחיזוק קנין איש■ בתורה‬ ‫ל ר פז א ת‬ ‫יגי ע הגאון הגדול‬ ‫דכי י ש ר א ל ‪m u‬‬ ‫כן חי ה ר דז א‬ ‫‪wohv‬‬ ‫עיונים ופנינים כפרשיות התורה ובענייני דיומא מבית ׳תודה ריליה׳‬ ‫גליון מס' ‪ |61‬פרשת נח תשפ״ז‬ ‫חדוותא דעיונא‬ ‫רשכבה״ג מרן ראש הישיבה‬ ‫חדוותא דפרשתא‬ ‫שליט׳א‬ ‫הגאון רבי עקיבא מדלוג‬ ‫שליט׳א‬ ‫הגאון רבי דג לנדו‬ ‫שליט׳א‬ ‫הגאון הגדול רביאיתמר גרבוז‬ ‫ר”מ ישיבת ’ אור ישראל’‬ ‫קיום פריה ורביה בבני גר‬ ‫ראש ישיבת ’ ארחות תורה’‬ ‫״פרו ורבו וגו׳״ (ט‪ ,‬א)‬ ‫שכח משיב הרוח ומוריד הגשם‬ ‫אימתי יום הולך אחר הלילה‬ ‫הנה דעת ר' יוחנן בגמ׳ יבמות ס״ב א' דהיו לו‬ ‫בליל שבת‬ ‫בנים בגיותו ונתגייר קיים פרי' ורבי׳‪ .‬ונחלקו‬ ‫”ויום ולילה לא ישבותו״ (ח‪ ,‬כב)‬ ‫הגרע״א בגליון שו״ע או״ח סי' קי״ד כתב וז״ל‪ ,‬נראה‬ ‫הראשונים האם הקיום של פו״ר הוא דוקא בכה״ג‬ ‫בפרשת בראשית כתוב ”ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד״‬ ‫לענ״ד בליל שבת אם שכח לומר משיב הרוח שאין‬ ‫שנתגיירו גם הבנים‪ ,‬או אפילו אם נשארו בגיותם‬ ‫(א‪ ,‬ה)‪ ,‬ואיתא בגמ בחולין (פג‪ ,‬א) שנלמד ממעשה‬ ‫מחזירין אותו [והיינו אפ יל ו כשלא הזכיר גם מ ור יד הטל וזהו המנהג‬ ‫קיים פו״ר‪ .‬ודעת הרמב״ם והטור וכן פסק השו״ע‬ ‫בראשית שהיום הולך אחר הלילה‪ .‬ואילו פה בפרשת נח‬ ‫בח ו״ל דא י ן א ומר ים בק יץ מ ור יד הטל ] דהא אם מתפלל מעין‬ ‫דדוקא בנתגיירו הבנים‪.‬‬ ‫כתוב ״ויום ולילה לא ישבותו״‪ ,‬הקדים הכתוב יום ללילה‪.‬‬ ‫שבע יצא כדאיתא בסי' רס״ח במג״א סקט״ו אף בברכות‬ ‫ויל״ע האם בלא נתגיירו בניו עימו יש לגר‬ ‫ובפנים יפות (כאן) כתב לחדש שמקרא זה ד״ויום‬ ‫מעין שבע אינו מזכיר גשם‪ ,‬א״כ במה שהתפלל סדר‬ ‫מצוה להשתדל לגיירם [אף דבעלמא דוחים את‬ ‫לילה לא ישבותו״‪ ,‬ילפינן די ש איסור על בן נח לשבות‬ ‫התפילה כראוי רק שלא הזכיר גשם הא לא גרע ממעין‬ ‫הגרים מלהתגייר]‪ ,‬או שאין מצוה בכה״ג‪ ,‬שאין‬ ‫בשבת‪ ,‬ובן נח ששבת חייב מיתה‪ ,‬ואיסור זה הוא לשבות‬ ‫שבע וצל״ע לדינא‪.‬‬ ‫זו ההשתדלות והצורה הרגילה של קיום מצות‬ ‫יום ולילה שאחריו‪ ,‬שאצל בני נח הלילה הולך היום‪.‬‬ ‫ודברי הגרע״א אלו הובאו בביאור הלכה על אתר‪.‬‬ ‫פו״ר‪ ,‬וצ״ע‪.‬‬ ‫והביא ופלפל בדבריו בשו״ת רעק״א בהשמטות‪.‬‬ ‫ומשמעות הדברים דודאי חשש לדבריו דאינו חוזר‬ ‫ולפי פשוטו של מקרא‪ ,‬כמו שרש״י שביאר רש״י את‬ ‫בשכח מוריד הגשם כדי להזכיר גשם בליל שבת‪.‬‬ ‫ח׳ צדיקים בתיבה‬ ‫הפסוק שכל ימי המבול שבתו המזלות ולא שמשו ולא‬ ‫וצ״ב בהגדרת הדברים דאין הזכרת גשם מעכב‬ ‫היה ניכר בין יום ובין לילה‪ ,‬ומכאן ואילך ״לא ישבותו"‬ ‫שאלו את רבינו שליט״א על מש״כ רש״י‬ ‫בתפילה במה נשתנה ליל שבת מכל השנה‪ ,‬דהרי חובת‬ ‫ולא יפסקו כל אלה מלהתנהג כסדרן‪ .‬ומדוע כתבה‬ ‫בפרשת וירא שהטעם שאברהם לא בקש על‬ ‫התורה ״יום ולילה״‪ ,‬הלא היה צריך להיות כתוב ״לילה‬ ‫המעריב וחובת ההזכרה בה לא נשתנה וא״כ מדוע לא‬ ‫פחות מעשרה משום שאמר שדור המבול היו ח'‪,‬‬ ‫יחזור‪ ,‬וצ״ב‪.‬‬ ‫ויום״‪.‬‬ ‫נח ובניו ונשיהם ולא הצילו על דורם‪ ,‬ועל ט' על‬ ‫אמנם הגרע״א הכריח הדברים דכיון דיוצא היחיד‬ ‫ידי צירוף כבר בקש ולא מצא‪ .‬ולכאו' תמוה הרי‬ ‫והנה י ש דינים כמו שבת ויום טוב שהולכים לילה‬ ‫בתפילת מעין שבע ובה אינו מזכיר גשם ע״כ אינו מעכב‬ ‫חם ואשתו היו רשעים כמבואר בחז״ל שקלקלו‬ ‫ויום‪ ,‬ויש לדון במצוות תמידיות כגון תפילין‪ ,‬דהנה כתב‬ ‫בליל שבת וא״כ בכל תפילת שבע הרי נכלל מעין שבע‪,‬‬ ‫בתיבה‪ ,‬ומה הראי' שח' לא מצילים על דורם‪ ,‬הרי‬ ‫בביאור הלכה (סימן ל״ז)‪ ,‬שאף שתפילין חיובם הוא כל‬ ‫וזהו לכאורה הכרח גמור אף דמסברא אינו מובן אמאי‬ ‫בדור המבול לא הי׳ אלא ו'‪.‬‬ ‫היום‪ ,‬ובטלו חכמים משום שאין לנו גוף נקי‪ ,‬על כן עיקר‬ ‫נשתנה ליל שבת לענין הזכרת גבורות גשמים‪ ,‬ולכאורה‬ ‫ואמר שיתכן שחם ואשתו הרשיעו רק אחר‬ ‫הדין הוא ללבשם פעם ביום‪ ,‬ומי שלא הניח תפילין יום‬ ‫היאך שייך לנטות מזה‪ ,‬ומ״מ הגרע״א נשאר בצל״ע‬ ‫שנכנסו לתיבה‪ .‬ועוד אמר לפי מה שכתבו לבאר‬ ‫אחד מבטל מצות עשה‪ .‬ובשו״ע (או״ח סי' ל) נקט‬ ‫לדינא‪ ,‬וצ״ב צדדי הספק בזה‪.‬‬ ‫את תפילת אברהם והי׳ כצדיק כרשע‪ ,‬שכצדיק‬ ‫דמדאורייתא לילה זמן תפילין‪ ,‬ומעתה יש לדון במי‬ ‫הכוונה אפי׳ מי שאינו צדיק ממש אלא שרק‬ ‫שלא שלא הניח תפילין ביום והניחם בלילה‪ ,‬האם יצא‬ ‫והנה הגרע״א יסד דבריו למש״כ המג״א דאף היחיד‬ ‫נראה כצדיק גם יהי' חילול ה' אם יהרג‪ ,‬ולכן ראוי‬ ‫ידי חובת היום‪ .‬אכן בשו״ת דובב מישרים(תשובה קל״ג)‬ ‫יוצא במעין שבע בליל שבת‪ .‬אמנם לפי״ז יקשה דברי‬ ‫שלא להפוך את סדום‪ .‬וא״כ יתכן שחם ואשתו‬ ‫נקט שגם לגבי תפילין אנחנו אומרים שהיום הולך אחר‬ ‫הח״ח דהרי בסי' רס״ח בביאור הלכה מצדד כהא״ר דאין‬ ‫היו כצדיק‪...‬‬ ‫הלילה‪.‬‬ ‫היחיד יוצא במעין שבע דלא כהמג״א‪ ,‬ומ״מ בסי' קי״ד‬ ‫העתיק לדברי הגרע״א לצדד דבליל שבת אין הזכרת גשם‬ ‫וכן לגבי תפילה שייך נידון זה‪ ,‬לדעת הרמב״ם שהיא‬ ‫מעכב משום דיוצא במעין שבע‪ ,‬והרי כ״ד הגרע״א זהו‬ ‫אחר היום‪ ,‬שהגדר הוא‪ ,‬שכשמגיע זמן חדש צריך לקיים‬ ‫מצווה כל יום ויום‪ ,‬ובפרי מגדים (ס׳י ד') כתב לדון בזה‬ ‫לשיטת המג״א כאשר ציין לדבריו‪ ,‬אכן להא״ר אין את‬ ‫אותן שוב‪ ,‬וההתחדשות של הזמנים היא בבוקר‪,‬‬ ‫איך דנים את זה‪ ,‬האם אומרים שיום הולך אחר הלילה‪.‬‬ ‫כל ההכרח דהרי אין היחיד המתפלל מעין שבע יוצא בזה‪,‬‬ ‫כשמתחדשת הבריאה‪ ,‬וכן בהנהגת בני אדם‪ ,‬ובהן הלילה‬ ‫ויש ראיה לדבר‪ ,‬כתב בספר אשר לשלמה‪ ,‬שהרי‬ ‫ודברי הח״ח דמחד גיסא מצדד כהא״ר ומאידך הביא‬ ‫הולך אחר היום הקודם‪ .‬אשר על כן מי שהניח תפילין‬ ‫שי ש איסור ״לא תאכלו על הדם״‪ ,‬שאסור לאכול לפני‬ ‫לצדד כהגרע״א בחיסר גבורות גשמים בליל שבת צב״ט‪,‬‬ ‫בלילה‪ ,‬עדיין מוטל עליו להניח תפילין בבוקר שלמחרת‪,‬‬ ‫התפילה‪ .‬וברמב״ם מבואר שזה איסור דאורייתא‪ ,‬שהרי‬ ‫ועמד בזה הדעת תורה‪ .‬וזה צד שלישי בהאי ענינא‪.‬‬ ‫ולהיפך‪ ,‬מי שנאנס ולא הניח תפילין ביום‪ ,‬יכול להניח‬ ‫חיוב תפילה הוא מדאורייתא‪ .‬ולכאורה מדוע אסור‬ ‫בלילה שאחריו‪.‬‬ ‫לאכול לפני שחרית‪ ,‬הרי הוא כבר התפלל מעריב‪.‬‬ ‫ג‪ ,‬דרכים בגדר העיכוב דהזכרת גבורות גשמים‬ ‫ומעתה יש לבאר הפסוק ״ויום ולילה לא ישבותו״‪,‬‬ ‫רואים מכאן שהחיוב מתחיל כל בוקר ובוקר‪ .‬וכן לגבי‬ ‫והנה בעיקר הדין דחוזרין על הזכרת גבורות גשמים‬ ‫שהפסוק בא להסביר את סדר הבריאה ולומר שאחרי‬ ‫תפילין‪ ,‬מבואר ברבינו פרץ בעירובין (דף צ״ו)‪ ,‬במי‬ ‫הדין הוא דאינו יכול להשלים בשומע תפילה כמו לענין‬ ‫המבול תמשיך כל הבריאה‪ ,‬זרע וקציר‪ ,‬קור וחום‪ ,‬קיץ‬ ‫שלא הניח תפילין ביום‪ ,‬אי יכול להניח בלילה‪ ,‬הוא דן‬ ‫ותן טל ומטר לברכה דמשלים בשומע תפילה‪ .‬ודלא‬ ‫וחורף‪ ,‬ולכן כתוב ״יום ולילה לא ישבותו״‪ ,‬שבזה אנו‬ ‫שם אם רבנן יתירו לו בכהאי גוונא או לא‪ ,‬אבל מבואר‬ ‫כהירושלמי דמשלים אף הזכרת גשמים בשומע תפילה‪.‬‬ ‫אומרים שהיום הוא העיקר‪ ,‬הוא מתחיל והלילה אחריו‪.‬‬ ‫בדבריו שאם מניח בלילה הרי הוא מתקן את המצווה‬ ‫ונאמרו בזה ג' טעמים א‪ .‬דברי רש״י ברכות דף כ״ט‬ ‫כך ייתכן לבאר את הפסוק לפי המהלך של רש״י‬ ‫של תפילין‪.‬‬ ‫ע״א דותן טל ומטר הוי בקשה ובשמע קולינו משלים‬ ‫בפרשה‪.‬‬ ‫מבואר שבתפיליו ובתפילה הלילה הולך אחר היום‪.‬‬ ‫>>> המשך בעמוד הבא‬ ‫‪ -‬נערך מתוך דברי רבינו שליט״א בקו ׳ריתחא דאורייתא׳ אשתקד ‪-‬‬ ‫ויש לבאר הדבר שמצוות אלו אינן מצוות שהתאריך‬ ‫מחייב‪ ,‬ואינן חיוב של יום ראשון או שני‪ ,‬אלא תפילין‬ ‫ותפילה נחשבות מצוות תמידיות‪ ,‬וכאשר לובש תפילין‬ ‫מתחילים את זמן חור!‪ 5‬עם ׳היא שיחתי׳ ‪ifiiii. j . .‬‬ ‫פעם אחת ביום וכן כאשר מתפלל פעם ביום‪ ,‬חשיב‬ ‫שהמצווה מתקיימת בתמידות‪ .‬ומעתה י״ל שהזמן‬ ‫‪,™I'H ii'D‬‬ ‫פלטפורמה ייחודית להקלדת חידושי תורה‬ ‫שמתחדש חיוב חדש‪ ,‬הוא כשמתחיל התחדשות של‬ ‫הבריאה בבוקר‪ ,‬ואז חל חיוב חדש של תפילה ותפילין‪.‬‬ ‫לומדים > עמלים > כותבים > מקריאים והכל מוקלז*!‬ ‫משא״כ במצוות שתלויות בתאריך‪ ,‬הזמן שהוא לילה‬ ‫‪ 03-30-64-600‬מערכת טלפונית חכמה ופשוטה לתפעול מותאמת לטפה לימודית‬ ‫ויום‪.‬‬ ‫אברך יקר! החבורות שלך יעלו על הגליון בקלות ובמהירות והשטייגען שלך יגיע לרמה אחרת!‬ ‫וכן מצינו בדברי רבינו יונה בברכות (פ״ק) לגבי ברכת‬ ‫התורה‪ ,‬שאם אחד בירך ביום הוא לא צריך לברך עוד‬ ‫להצטרפות למנוי במחיר סימלי‪' :‬נדרים פלוס'> 'תורה דיליה'> 'היא שיחתי'‬ ‫פעם בלילה‪ ,‬ואפי' שלמחרת בבוקר הוא צריך לברך‪.‬‬ ‫ישיבות המעוניינות להצטרף ל'היא שיחתי' ולבירורים‪050-418-5988 :‬‬ ‫והביאור הוא כמשנ״ת‪ ,‬שבמצוות תמידיות הלילה הולך‬ ‫שניה‪ ,‬ואין ראיה לתפילת היחיד דמחויב בשבע ברכות‪,‬‬ ‫שכח משיב הרוח ומוריד תשם בליל שבת‬ ‫לזאת הוכרח הגרע״א לפסק המג״א דאף היחיד יוצא‬ ‫בתפילת מעין שבע וממילא אמרינן דכל דמתפלל שבע‬ ‫> הגר״ע מדלוב שליט׳׳א ‪ -‬המשך מעמוד קודם>‬ ‫יקרא דחדוותא‬ ‫בליל שבת הרי נכלל בזה מעין שבע ומדין מעין שבע‬ ‫אין עיכוב בהזכרת גבורות גשמים‪.‬‬ ‫בקשות ואין זה מקום להזכרות‪ ,‬וכן העתיק המ״ב סי' קי״ז‬ ‫סקט״ז‪ .‬ב‪ .‬במלא הרועים ברכות דף כ״ט כתב דהוא‬ ‫שליטא‬ ‫הגאון רבימנחם כהן‬ ‫מנוסח הברכה דאתה גיבור וכל המשנה ממטבע שאמרו‬ ‫ר”מ ישיבות 'נתיב הדעת' ו'יסודות'‬ ‫הצד לומר דגרע טפי אשר לכן הניח הגרע״א בצל״ע‬ ‫חכמים כאילו לא אמר הברכה ומה״ט לא אמר גבורות‬ ‫לדינא‪ ,‬יתבאר עפ״ד האור שמח דכל דחובתו היה לומר‬ ‫שבח דגשם נמצא דחיסר שבחי מקום ואין תפילתו‬ ‫גשמים אינו יוצא בתפילת הש״ץ משום דהוי כהחסיר‬ ‫אי היה לנח בעלות על הבעלי חיים‬ ‫ברכה ולא רק הזכרה ואינו רק הזכרה בלבד ומה״ט יכול‬ ‫תפילה‪ ,‬ולפ״ז במעשה התפילה דהיחיד תלי' מילתא וכל‬ ‫להשלים בשומע תפילה‪ ,‬ועד״ז בשערי תשובה סי' קי״ד‬ ‫שהיו בתיבה‬ ‫דמתפלל שבע ודינו לומר שבח המקום דגשם וחיסר הרי‬ ‫סק״ו בשם השלמי ציבור והביאו במ״ב סי' קכ״ד‪ ,‬אמנם‬ ‫״וישלח את היונה מאית׳״ (ח‪ ,‬ח)‬ ‫מגרע בתפילה ושאני מיחיד המתפלל מעין שבע‬ ‫דייק המ״ב דדעת השו״ע והאו״ז הוי כחיסר הזכרה ויוצא‬ ‫דמלכתחילה לא חייבוהו להזכיר גבורות גשמים וממילא‬ ‫נח שלח את היונה בשבת‪ ,‬וכן ייסד הפייט בזמירות‬ ‫מתפילת הש״ץ ואינו כחיסר ברכה‪ .‬ג‪ .‬האור שמח פ״י‬ ‫אינו מגרע כלשון האור שמח דהגרעון מכח מה דחייבוהו‬ ‫שבת ״יונה מצאה בו מנוח״‪.‬‬ ‫ה״ח ביאר בשיטת הבבלי דאינו משלים בשומע תפילה‬ ‫חכמים‪ ,‬ולפי״ז אף דמתפלל שבע נכלל גם מעין שבע‪,‬‬ ‫'וטעמא דתלמודין נראה דדוקא בטל ומטר לא קלקל‬ ‫ויל״ע אי היה לנח בעלות ממונית על הבעלי חיים‬ ‫כ״ז לענין הברכות עצמם דשבע ברכות יש בו גם מעין‬ ‫השאר רק מה שחיסר לו השאלה ולכן מזכירה כדין‬ ‫שבתוך תיבתו‪ ,‬ואי נימא שנח קיים את כל התורה כולה‬ ‫שבע‪ ,‬אכן לענין הזכרת גשם גרע טפי‪ ,‬משום דמתפלל‬ ‫שאר צרכיו בשומע תפילה‪ ,‬אבל גבורות גשמים אם אינו‬ ‫[וראה רינת יצחק תנינא שפקפק בזה]‪ ,‬יקשה כיצד‬ ‫מעין שבע לא חייבוה להזכיר שבח דגשם‪ ,‬ואילו‬ ‫מזכיר מה שחייבוהו חכמים הוא כפוחת משבחי הבורא‬ ‫שילח נח את היונה והלכה עד א״י בשבת‪ ,‬הרי הוא מצווה‬ ‫במתפלל שבע חייבוהו חז״ל וממילא בזה דלא הזכיר‬ ‫יתברך דהענין דאמרינן לקמן דף ל' סיימתינהו לכולהו‬ ‫על שביתת בהמתו ודין תחומין הוא י״ב מיל בשבת‬ ‫מגרע בשבחי המקום וקלקל תפילתו‪.‬‬ ‫שבחי דמרך כו' דשבחי הבורא יתברך מצד פעולותיו‬ ‫מדאו'‪ .‬ואפשר שלא שלחה על דעת שתלך‪.‬‬ ‫ושיטת הח״ח דדין הזכרת גשמים הוא דין הזכרה‬ ‫אין חקר ואין שיעור‪ ,‬רק אנשי כנה״ג תקנו להזכיר מה‬ ‫וי״ל ע״פ תשובת הרמב״ם (מו' בב״י או״ח סי' ת״ד)‬ ‫בתפילה ואינו מנוסח הברכה ואינו מטעם האור שמח‪,‬‬ ‫שמושג בחוש‪ ,‬וכי מוסיף מה שאנו רואים במוחש ע״כ‬ ‫שכתב דאין בימים תחומין מה״ת גם יותר מי״ב מיל‪.‬‬ ‫וא״כ כיון דחזינן דהש״ץ מוציא במעין שבע הרי שם‬ ‫נותן גבול וערך בשבחיו יתברך‪ ,‬וכי מזכיר שבחי הבורא‬ ‫תפילה עלה ואף דאין כאן ברכה מיוחדת דאבות מ״מ‬ ‫ובעיקר הנידון אי היה לנח בעלות ממונית על החיות‪,‬‬ ‫בלא משיב הרוח הרי כמקצר בשבח הבורא ממה שמושג‬ ‫הרי כל דשם תפילה עלה הרי בדין להזכיר גבורות‬ ‫הנה במהרי״ל דיסקין הקשה כיצד אכל נח לפני שהאכיל‬ ‫בחוש לכל רואה‪ ,‬וא״כ הוא דומה למלך שי ש לו אלף‬ ‫גשמים‪ ,‬וא״כ כיון דתקנו מעין שבע בליל שבת א״כ‬ ‫את החיות‪ ,‬הלא מחויבים להאכיל קודם את החיות‪,‬‬ ‫אלפים דינרי זהב ומקלס בשל כסף‪ ,‬ולכן מה שצריך‬ ‫נתחדש בתקנה זו דאין הזכרת גבורות גשמים מעכב‬ ‫ותירץ שהחיות לא היו קנויות לגמרי לנח‪ .‬וקשה מדוע‬ ‫לחזור הוא משום דהשאר שאמרם אמר בקלקול ומה‬ ‫בתפילת ליל שבת‪ ,‬והוא הדין בכל מתפלל שבע‪ .‬והוכחה‬ ‫באמת לא זכה בהם הלא היו הפקר והתיבה היתה שייכת‬ ‫יהני במה שיאמר בשומע תפילה‪ ,‬וזהו מושכל ישר'‪,‬‬ ‫זו אף אי נפסוק כהא״ר דאין היחיד יוצא במעין שבע‬ ‫לנח‪ ,‬ויזכה בהם בקנין חצר‪.‬‬ ‫עכ״ל‪.‬‬ ‫היינו משום דבעי שבע ולא מעין שבע‪ ,‬אולם לענין‬ ‫ויש לומר על דרך דברי הרמב״ם בריש הל׳ זכיה (פ״א‬ ‫אשר מתגלה בזה ג' דרכים בעיקר מאי דמעכב הזכרה‬ ‫'הזכרה דגשם׳ הרי בזה אין נפק״מ במעין שבע או שבע‪,‬‬ ‫ה״א לפי מה שדייקו הסמ״ע חו״מ סי' רע״ג סקי״ז‬ ‫זו‪ ,‬אי משום גוף ההזכרה דחיסר הוא לעיכבוא דמחייבתו‬ ‫דהרי המחייב דהזכרת גבורות גשמים היא כל דשם‬ ‫ובאבהא״ז במקום מדבריו) שא״א לזכות במדבר ובנהר‬ ‫לקיים הזכרה זו‪ ,‬אי משום עיכוב בנוסח הברכה‪ ,‬אי‬ ‫תפילה עלה‪ ,‬ובזה אף תפילת הש״ץ לא שאני לן בשם‬ ‫לפי שהם בטבע והם צורך הבריאה‪ ,‬וממילא י״ל הכא‬ ‫משום דמגרע בשבח המקום הוא קלקול בתפילה‪.‬‬ ‫תפילה דידיה לשם תפילת היחיד‪ ,‬וע״כ כיון דתפילת‬ ‫נמי שכיון שהחיות הם צורך הבריאה לא היה אפשר‬ ‫ש״ץ מהני אף בלא הזכרת גשמים ע״כ שמעינן מינה‬ ‫הנך ג‪ ,‬טעמים תלוים בג‪ 1‬צדדים דלעיל‬ ‫לזכות בהם‪.‬‬ ‫דאין הזכרת גשמים בליל שבת מעכב בתפילה‪ ,‬וה״ה‬ ‫אשר יראה בהאי ענינא‪ ,‬דהנך ג' צדדים הכל תליא בג'‬ ‫לתפילת היחיד בליל שבת‪ ,‬ובס״ד נתבאר בזה שמעתתא‬ ‫טעמים לעיל בעיקר העיכוב דהזכרת גשמים‪ ,‬וכדיבואר‪.‬‬ ‫קנין הבע״ה בקנין חצי‬ ‫דגבורות גשמים בליל שבת‪.‬‬ ‫פשיטות הגרע״א היינו דהזכרת גשם הוי כחלק‬ ‫״ויקח מכל הבהמה הטהורה וגו׳ ויעל עולות במזבח״‬ ‫מהברכה כמבואר בשערי תשובה ומלא הרועים וממילא‬ ‫תורתך שעשועי‬ ‫הוא מעכב בתורת שבע ברכות וחד מינייהו בעי הזכרת‬ ‫גשם ונמצא דחיסר ברכה‪ ,‬ואילו בתפילת מעין שבע הרי‬ ‫יש מי שאמר שנח קנה את כל הבעלי חיים שהיו‬ ‫(ח‪ ,‬כ)‬ ‫שליט׳א‬ ‫הגאון רבי נתן רוטמן‬ ‫בזה אין ברכת אתה גיבור כברכה לעצמה וממילא אינו‬ ‫מעכב דהרי יש רק ברכה אחת מעין שבע‪ .‬וממילא כיון‬ ‫בתיבה בקנין חצר‪ .‬ויש לעיין שדברים של עצם מעשה‬ ‫בראשית אי אפשר לאדם לזכות בהם לעצמו‪ ,‬וכדמוכח‬ ‫מהא דאיתא בגמ' דדרשינן אדם כי יקריב מכם מה אדם‬ ‫תרנגולא דאגמא‬ ‫דכתב המג״א דיחיד שהתפלל מעין שבע יצא‪ ,‬א״כ אף‬ ‫בהתפלל שבע ולא הזכיר גבורות גשמים יצא דהרי בכלל‬ ‫לא הקריב מהגזול אף אתם לא‪ ,‬ולכאורה קשה מנלן‬ ‫״מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש‬ ‫דאדם לא הקריב מהגזול והא הקרבן שהקריב היה אחרי‬ ‫שבע יש מעין שבע‪ ,‬ולו יהא דחיסר ברכת אתה גיבור‬ ‫ואשתו ומן הבהמה אשר לא טהרה הוא שנים איש‬ ‫שנולדו קין והבל‪ ,‬וא״כ יתכן שהם זכו בבהמות וגנב‬ ‫מ״מ יש כאן ברכה אחת דמעין שבע‪ .‬והיינו לדעת‬ ‫ואשתו״ (ז‪ ,‬ב)‬ ‫מהם‪.‬‬ ‫הגרע״א אין להוכיח מתפילת הש״ץ משום דדין הזכרת‬ ‫בגמרא (חולין סב‪ ,‬ב) מסופר שי ש עוף שהתרנגול‬ ‫גשמים היא מנוסח הברכה‪ ,‬וא״כ כל עיכובו זהו כשיש‬ ‫והביאור שא״א לזכות בדברים של עצם מעשה‬ ‫טמא והתרנגולת כשרה‪ ,‬והוא תרנגולא דאגמא כמה‬ ‫ברכה שניה דאבות דבו נתקן להזכיר גבורות גשמים‪,‬‬ ‫בראשית שנועדו לכלל העולם וכן בבהמות שנועדו‬ ‫הכניסו לתיבה שתיים או שבע?‬ ‫וא״כ בתפילת הש״ץ דאין ברכה שניה כי אם ברכה אחת‬ ‫להקרבה‪ ,‬וכמו שכתב הר״ן שימים ונהרות אין זוכים בהם‬ ‫(עי' מש״ח עה״פ ״גם מעוף השמים״)‬ ‫דמעין שבע לא שייך העיכוב דנשנה כלפי חסרון ברכה‬ ‫אבל זוכים במה שבתוכם‪.‬‬ ‫&‬ ‫״ומאלה נפרדו הגוים״‬ ‫נכנסים לשבת טעונים כל טוב!‬ ‫״אלה משפחת בני נח לתולדתם בגויהם ומאלה נפרדו‬ ‫הגוים בארץ אחר המבול״ (י‪ ,‬לב)‬ ‫ד־יתחא דאוחירתא׳‬ ‫יש להעיר כיצד כתיב על ג' בני נח ש״מאלה נפרדו‬ ‫הגוים״‪ ,‬הרי היה עוג שהיו לו בנים‪ ,‬כמבואר בהריגת משה‬ ‫את עוג וגם את זרעו‪ ,‬כן שמעתי להעיר בשם הרב‬ ‫בעהמח״ס 'צבא הלוי'‪ .‬והשיב דכיון שמשה הרג את כל‬ ‫זרעו נמצא שלמעשה לא היה ממנו בעולם שארית ורק‬ ‫מג' בני נח‪.‬‬ ‫‪03-30-64-200 D‬‬ ‫ועוד י ש לומר כיון שבע״כ אשתו של עוג היתה מזרע‬ ‫ג' בני נח נמצא שנוצרו מהם‪[ .‬וראה בפלוגתת הרמב״ן‬ ‫והצרפתים במקושש‪ ,‬ויל״ע אם זה קשור]‪.‬‬ ‫עברית ‪ | 1-‬אידיש ‪2 -‬‬ ‫‪ -‬מדור זה נערך בסיוע 'מכון שם אבותי' ‪-‬‬ ‫לתיאום משלוח פנינים ונידונים קצרים מתורת ראשי הישיבות‬ ‫שליט”א בעיון‪ ,‬בהלכה ובאגדה בענייני הפרשיות הבאות‪,‬‬ ‫הקלדה♦ עריכה♦ עימוד♦ עיצוב♦ הדפסה‬ ‫ניתן לפנות לכתובת הדוא” ל של המערכת‪.‬‬ ‫ז ר ‪J W‬ל יצ ירת קש ר וקבלת יע וץ ‪3‬‬ ‫לפניות למערכת ׳חדוותא׳ ולהוספה לרשימת התפוצה‪,‬‬ ‫ניתן לפנות לכתובת המייל‪b033064200@gmail.c0 m :‬‬ ‫דליהספר ‪c038009090@gmail.com 03-50-60-543 J‬‬ ‫הבית למחבר ת‬ ‫סביתתורה‬ ‫בס״ד‬ ‫‪i‬‬ ‫ק‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫‪r‬‬ ‫כושיעודי הגאון הגדול דבי כויכל זילבד שליט״א‬ ‫שנה ד גליוןקנב‬ ‫‪f‬‬ ‫פרשת נח ‪ T‬דחבה ‪c* *3s‬‬ ‫ירח בול ‪ -‬המתקת הדינים‬ ‫א) ביתך דוד‪ .‬ב) בני אתה‪ .‬ג) ודבש היום הזה‪ .‬ד) המתקת הדינים‪ .‬ה) בית המקדש השלישי‪ .‬ו) גדול כבוד הבית‪.‬‬ ‫ז) בניה של רחל‪ .‬ח) חשון מיוחס למנשה‪ .‬ט) אמונת הייחוד‪ .‬י) החודש שבדא מליבו‪ .‬יא) לב כל ישראל‪ .‬יב) תשובה עילאה‪.‬‬ ‫את הצירוף המאיר בחוד ש חשון‪.‬‬ ‫ביתך דוד‬ ‫המתקת הדינים‬ ‫{ פד; ה פזןה*ס }‬ ‫‪,‬‬ ‫ח שוון הוא עקרב‪ .‬ו הו א מגיע‬ ‫י דו ע דמזל‬ ‫ועתה י צ אנו מחוד ש תשרי‪ ,‬שבו כל החוד ש‬ ‫עסקנו בהמלכת‬ ‫שבו‬ ‫ת שרי‬ ‫חוד ש‬ ‫לאחר‬ ‫הרמ״א‬ ‫שהביא‬ ‫כמו‬ ‫ה'דבש'‪,‬‬ ‫בעסק‬ ‫היה‬ ‫והשיבו וחיו‬ ‫המלך ‪' -‬מלוך על כל העולם כולו בכבודך'‪.‬‬ ‫בהלכות רא ש השנה (שו״ע או״ח תקפג‪ ,‬א)‪ ,‬ו עניין‬ ‫״ותשחת הארץ לפני האלקים ותמלא הא‪.‬מ חמס‪.‬‬ ‫תחילה א מ רנו בראש השנה סדר מלכויו ת כדי‬ ‫להמליכו ע לינו (ראש השנה טז‪ ,‬א)‪ ,‬ו ב סיו מ א דיו ם‬ ‫הדבש הוא המתקת הדינים (עייןבספרנוביםדרך תורה‬ ‫ויר א אלקים את ה’ ארץז והנה בשחתה ?יי ה ^ חי ת כל‬ ‫הכיפורים ה כרזנו כו לנו ' שמע ישראל'‪ ,‬ו'ה'‬ ‫פרשת כי תבוא מאמרבבארוכה)‪ ,‬ואפ שר לומר‪ ,‬דבחודש‬ ‫?גל הארץ‪ .‬וי א מר‪ 7‬אלקי ם לנח לקץ‬ ‫בנט^ר את‬ ‫ת שרי אכלנו דבש‪ ,‬אך הצירוף 'ודב ש היו ם הזה‬ ‫הוא האלקים' לייחד ש מו יתברך‪ .‬ו ביו ם טוב‬ ‫כל בנק^ר ?!א לפני ?י ^ל א ה הארץ’ ^זכזס מפניהם‬ ‫סוכות י ש בנו בצילא ד מ הי מנו ת א שהוא מלכות‬ ‫ה''‪ ,‬מורה דהשלמת המתקת הדינים י ת קיי ם‬ ‫הארך(בראשית ו‪ ,‬יא‪-‬יג)‪ .‬ולכאור ה‬ ‫‪* VT T‬‬ ‫בז^^רזיתםד ‪V‬את‬ ‫‪T‬‬ ‫־ ‪* 5‬‬ ‫והנ;נ;י‬ ‫‪* 5 * 5‬‬ ‫בחוד ש מרחשון‪ .‬ו היינו טעמא‪ ,‬כי עבודת חוד ש‬ ‫שמים‪ .‬ולכן הז מן גרמא שבי מי שלמה בימים‬ ‫י ש לדיי ק בפ שו טי המקראות‪ ,‬מאחר שכבר אמר‪:‬‬ ‫ת שרי באה על פי ההכנה שהיתה בחוד ש אלול‪,‬‬ ‫אלו נשלם בנין בית המקדש בחוד ש תשרי‪,‬‬ ‫״ותשחת הא‪.‬רץ לפני האלקים ו ^?ל‪ .‬א הארץ חמס״‪,‬‬ ‫והוא דא מרינן 'ביתך דוד'‪ ,‬וכן מבקשים 'הרחמן‬ ‫ו אי לו מעלת חוד ש מרח שון באה מכח עבודת‬ ‫שהכל היו' מו ש ח תי ם‪ ,‬לימה שב הכתוב ו א מר‪7:‬״ויירא‬ ‫חוד ש תשרי‪ ,‬ועל כן המתקת הדינים של חוד ש‬ ‫הוא י קי ם לנו את סוכת דוד הנופלת'‪ .‬אך עתה‬ ‫כי השחית כל ב ^ר‬ ‫אלקים את הא‪.‬רץ והנה‬ ‫נכנסנו לחוד ש מר ח שוון שנראה דהוא ההיפך‬ ‫ת שרי מוסיף והולך לחוד ש חשון‪.‬‬ ‫את דרכיו עדלדרז>*‪.‬רץ״‪ .‬מה ה חידו ש במה שהשי״ת‬ ‫מחוד ש תשרי‪ ,‬שכן איתא (תיקוני זוהר דף מב‪ ,‬ב)‪:‬‬ ‫בית המקדש השלישי‬ ‫ראה ז א ת אחר שכבר אמר ותשחת הארץ‪ ,‬אלא שבא‬ ‫” עקרב אי הי עקר ב' דעקרת ביתא דשכינתא״‪.‬‬ ‫וכתב הרב בני י ש שכר (אות ב) לבאר מעלת‬ ‫הכתוב לו מר‪ ,‬שההשחתה היתה כל כך מו שר ש ת‪,‬‬ ‫ולכן מ צינו דירבעם בן נבט קבע חג בט״ו‬ ‫חוד ש ח שוון‪ :‬״עפ״י הקדמה ידוע ה במדרש‬ ‫עד שהיא נהפכה לדרך העולם‪ ,‬וכבר אין אי ש שם‬ ‫לחודש השמיני(מלכים א יב‪ ,‬לג)‪ .‬וז א ת למודעי‪,‬‬ ‫(ילקו״ש מ״א פ״ו רמז קפ״ד)‪ ,‬המשכן שעשה משה הנה‬ ‫על לב גוד ל ההשחתה‪ .‬ולפיכך כביכול רק ה' י תברך‬ ‫דאין אנו יכולי ם לדבר בירבעם בן נבט מלך‬ ‫נשלם בכסלו‪ ,‬ו צו ה השי״ת להמתין ב חינו כו עד‬ ‫ראה את הארץ והנה נשחתה‪ ,‬שדרך העולם היא‬ ‫ישראל אלא מה ש א מרו ביה חז״ל‪.‬‬ ‫ניסן ירח שנולד בו יצחק‪ ,‬והיה כסלו מ תביי ש‬ ‫השחתה‪ .‬ואמר ' כי השחית כל ב ש ר' דאף על פי שכל‬ ‫ו שיל ם השי״ת שכרו בחינוך בית שני בזמן‬ ‫העולם השחית את דר כו‪ ,‬היתר הרבים לא נהפך‬ ‫ודבש היום הזה‬ ‫ה ח ש מונ אי ם ו הו א לדורו ת י מי חנוכה‪ ...‬והנה‬ ‫הרה״ק הבני יששכר (מאמרי חודש מרחשון מאמר‬ ‫להיתר אצל ה' י תברך‪ ,‬ולפיכך בא עליהם מבול‪.‬‬ ‫בית ר א שון שבנה שלמה נשלם בחדש הזה‬ ‫א ‪ -‬מהות החודש) כתב‪ :‬בענין חוד ש חשון‪ :‬״צירוף‬ ‫ואמר ה' לנח (בראשית ו‪ ,‬יד‪ -‬טו)‪ :‬״עשה לך וזב ת עצי גפר‬ ‫מרח שון כמבואר בכתוב ירח בול (מ״א ו לח)‪,‬‬ ‫השם הנכבד המאיר בזה ה חוד ש הוא והה״י‬ ‫קנים תעשה את החבה ומ^רת אתה מבית ו מ חוץ‬ ‫והנה עפ״י רו ח הקדש לא חינכו שלמה עד ירח‬ ‫(משנת חסידים מס׳ חשון כסלו פ״א ומקורו בתיקוני זוהר ט‪ ,‬ב)‪,‬‬ ‫בכפר‪ .‬הה' אשיר תעשה א‪:‬תה’ עול שימאו ת אמה או־ך‬ ‫האיתני ם תשרי‪ ,‬והיה מרח שון מ תביי ש והבטיח‬ ‫יו צ א מפסוק בפרשת תבא ו'דבש ה'יום ה'זה‬ ‫החבה חמ^וים אמה’רחבה ושלישים אמה קומתה״‪.‬‬ ‫י״י (דבריםכו‪ ,‬טו)״‪ .‬ו כוונ תו למה שנאמר בפרשת כי‬ ‫הש״י לשלם שכרו לעתיד במהרה בי מינו בבנין‬ ‫ו פיר ש ר ש״י‪ :‬״עשה לך תבתי ‪ -‬הרבה ריו ח והצלה‬ ‫הג'‪ ,‬ע״כ תוכן דברי המדרש הובא ביל קו ט‬ ‫תבוא (דבריםכו‪ ,‬טו ‪ -‬טז)‪ :‬״השקיפה מ מ עון קדשך מן‬ ‫ל פניו‪ ,‬ולמה הטרי חו ב בנין ז ה‪ ,‬כדי שיר או הו אנ שי‬ ‫מלכים עיין שם‪ ,‬אם כן נראה מבואר מזה‬ ‫השמים וברך את עמך את י עיי א ל ואת האדמה‬ ‫דור המבול עוסק בה מאה וע שרי ם שנה ו שו א לין‬ ‫א(!ור ת ת ה לנו כאמור ’ נ ש ב’ עת לאבתינו זארץ‬ ‫ד חינוך בית הג' במהרה בי מינו יהיה במרחשון‪,‬‬ ‫או תו מה ז א ת לך‪ ,‬והוא או מר להם ע תיד הקדו ש ברוך‬ ‫ז ? ת חלב ודבש‪ .‬היו ם הזה י ה' אלהיך מצוך‬ ‫אם כן חינוך כל השלשה בתים הם באלו הג'‬ ‫הוא להביא מבול לעול ם‪ ,‬אולי י שובו״‪ .‬הביטו ור או‬ ‫לע שות י את וזוז ^י ם האלה ואת המשפטים‬ ‫חדשים‪ ,‬ת שרי (בית ראשון)‪ ,‬מרח שון (בנין‬ ‫עתיד)‪ ,‬כסלו (בית שני בי מי החשמונאים)״‪.‬‬ ‫חסדי הבורא‪ ,‬דאף על פי שראה ש הארץ נשחתה ו כי‬ ‫ו ^ מ רינ ו ע ^י ת ' איינ ם ?כל’ ל ב ^ ובכל נ פ ש ך‪.‬‬ ‫וידו ע‪ ,‬דבחוד ש מרח שון אין שום יו ם טוב‪ ,‬שהרי‬ ‫השחית כל ב שר את דרכו על הארץ‪ ,‬ונגז ר עליהם‬ ‫והוא ר מזי תורה ו סודו תי ה‪ ,‬דעל פי פ שו טו אין‬ ‫בשאר חוד שי ם י ש י מי ם טובים‪ ,‬בכסליו וטבת‬ ‫מבול להאבד מן העולם‪ ,‬מכל מקום הרבה ריו ח‬ ‫שום שיי כו ת בין תיבת 'ודב ש' לתיבת ' היו ם‬ ‫‪ -‬חנוכה‪ ,‬שבט ‪ -‬ט״ו בשבט‪ ,‬אדר ‪ -‬פורים‪ ,‬ניסן‬ ‫והצלה ל פניו‪ ,‬ע דיין עו מד ומצפה שי ע שו תשובה‬ ‫הזה' וי ש הפסק פרשה סתומה ביניי הו‪ ,‬אבל‬ ‫‪ -‬פסח‪ ,‬ו כיון שנשלם בניין בית ר א שון בחוד ש‬ ‫ולא ימ חו מן העולם‪( .‬שיעור י‪ 85‬נח תשפד)‬ ‫היה קים להו לחז״ל‪ ,‬דבצירוף או תיו ת אלו י ש‬ ‫לב כל ישראל‬ ‫לבנימין‪ ,‬ובי ת ה מקוו ה במהרה בי מינו נזכה‬ ‫מרחשון‪ ,‬ונדחה חנוכת המקדש לחוד ש תשרי‪,‬‬ ‫ו קיי מ א לן דירבעם בן נבט היה גדול בתורה‪ ,‬כמו‬ ‫לראו תו יהיה חינו כו במרח שון חוד ש המיוח ס‬ ‫החוד ש מ תביי ש מדו ע נדחה מ מנו כבוד חנוכת‬ ‫שדר שו בגמרא (סנהדרין קב‪ ,‬א)‪ ” :‬וי מ צ א איתו אחיה‬ ‫למנשה ”‪.‬‬ ‫המקדש‪ ,‬ולפיכך הב טי חו ה' יתברך שבניין בית‬ ‫המקדש ה שלי שי יהיה בחוד ש מרח שון במהרה‬ ‫השיליני הנביא ?!ירוי ו הי א מתכסה בעילמה‬ ‫אמונת הייחוד‬ ‫בי מינו‪.‬‬ ‫חדשה ו שני ה ם לבידים בעודה (מלכים א יא‪ ,‬כט)‪ .‬מאי‬ ‫אלא דמעתה י ש להתבונן במה ש הזכרנו לעיל‬ ‫בשלמה חדשה‪ ,‬אמר רב נחמן כשלמה חדשה‪,‬‬ ‫מדברי ה תי קוני זו הר (דף מב‪ ,‬ב)‪ ,‬דהמזל של חוד ש‬ ‫גדול כבוד הבית‬ ‫מה שלמה חדשה אין בה שו ם דופי‪ ,‬אף תו ר תו‬ ‫ח שון הוא‪ ” :‬עקרב אי הי עקר ב'‪ ,‬דעקרת ביתא‬ ‫וגדול יהיה כבוד הבית האחרון מן הראשון‪,‬‬ ‫של ירבעם לא היה בה שום דופי‪ .‬דבר אחר‬ ‫דשכינתא ”‪ ,‬ו מ ש מ ע מינה ד חוד ש ח שון הוא ח ” ו‬ ‫שכן אמר הקדו ש ברוך הוא (בבא קמא ס‪ ” :& ,‬ע לי‬ ‫שלמה חדשה ש חי ד שו דברים שלא שמעה‬ ‫בגדר עקר בית ואיך דוקא בחוד ש זה יבנה הבית‪.‬‬ ‫לשלם את הבערה שהבערתי‪ ,‬אני ה צי תי אש‬ ‫אוזן מעולם‪ .‬מאי ו שניהם לבדם בשדה‪ ,‬אמר‬ ‫וי ש לומר דאדרבה היא הנותנת‪ ,‬בחוד ש זה היה‬ ‫בציון‪ ,‬שנאמר (איכה ד‪ ,‬יא) וי צ ת אש ב ציון ותאכל‬ ‫רב יהודה אמר רב שכל תל מידי חכמים דו מין‬ ‫עקירת הבית על י די העבודה זרה‪ ,‬ו ב חוד ש זה‬ ‫יסדתיה‪ ,‬ו אני עתיד לבנותה באש‪ ,‬שנאמר (זכריה‬ ‫לפניהם כעשבי השדה‪ .‬ואיכא דאמר שכל ט ע מי‬ ‫דוקא יבוא תי קון בניינו‪ .‬וראה מה שמבאר‬ ‫ב‪ ,‬ט) ו אני אהיה לה‪ ...‬חוכזת א ^ סביב ולכבוד‬ ‫תורה מגולין להם כשדה ”‪.‬‬ ‫הגר ” א שם‪ ” :‬כי כל ז מן ש מ א מין ב א חדו תו‬ ‫^ א)‪ ” :‬מ קד ש‬ ‫אהיה בתוכה ”‪ .‬וכתב רש ” י בסוכה‬ ‫וי ש ל ר מוז למה נאמר 'בחוד ש אשר בדא מלבו'‪,‬‬ ‫יתברך‪ ,‬אפילו עובר כמה עבירו ת אינו מו מר לכל‬ ‫העתיד ש אנו מצפין בנוי ומ שוכלל הוא יגלה‬ ‫דכתב הרמב ” ם (מלכים ג‪ ,‬ו) על מלך בישראל‪ ” :‬על‬ ‫התורה‪ ,‬ואף על פי שחטא‪ ,‬ישראל הוא ומצטרף‬ ‫ויבא משמים‪ ,‬שנאמר (שמות טו) מקדש ה' כוננו‬ ‫הסרת לבו הקפידה תורה שנאמר (דברים יז‪ ,‬יז) ולא‬ ‫למנין‪ ,‬כמו ש א מרו עבריין כו'‪ ,‬ונכלל תפלתו‬ ‫ידיך ”‪ .‬ובזה נזכה לכל הי שו עו ת‪ ,‬והיא ת קוו תינו‪.‬‬ ‫י סו ר לבבו‪ ,‬שלבו הוא לב כל קהל ישראל לפיכך‬ ‫בכלל ישראל‪ ...‬וז ה הוא סטרא דנחש ‪ -‬בשאר‬ ‫דבקו הכתוב בתורה יתר משאר העם שנאמר‬ ‫עבירות‪ ,‬אבל עקרב הוא המודה בעבודת כוכבים‬ ‫בניה של רחל‬ ‫(דברים יז‪ ,‬יט) כל י מי חייו ”‪ .‬ו כיון שהיה ירבעם‬ ‫ממשיך הבני יששכר‪ ” :‬ו הנה אלו הג' חד שים עפ ” י‬ ‫ו מ ש תחו ה לאל אחר וכן בבת אל נכר‪ ,‬אז ה קוץ‬ ‫בן נבט מלך" ובדה מלבו ‪ -‬שהוא לב כל קהל‬ ‫סדר הדגלים‪ ,‬אל השבטים הלא הם מ תיי ח סי ם‬ ‫ח ” ו מסתלק מ צ דו וז הו פירוד הגמור‪ ...‬דעקרב‬ ‫ישראל‪ ,‬הרי בכח זה השחית את ישראל לאביהם‬ ‫ת שרי לאפרים‪ ,‬מרח שון למנשה‪ ,‬כסלו לבנימין‪,‬‬ ‫הוא הכופר בעקר ‪ -‬או תיו ת עקרב‪ ,‬וב מקו ם ד'‬ ‫שבשמים‪.‬‬ ‫והנה תמצא לפי ” ז חינוך כל הג' בתים המה‬ ‫עם עקב עושה ר' עם עק ” ב ”‪.‬‬ ‫בחדשים המ תיי ח סים לבניה של רחל כי היא‬ ‫תשובה עילאה‬ ‫החודש שבדא מליבו‬ ‫נקראת עקרת הבית (במדבי׳ר יד‪ ,‬ז)‪ ...‬יצא לנו מכל‬ ‫לע שו ת‬ ‫הזמן‬ ‫הוא‬ ‫מרח שון‬ ‫ד חוד ש‬ ‫נמצא‬ ‫ילפינן מינה‪ ,‬דחטא עבודה זר ה היא שמנתקת‬ ‫זה‪ ,‬חינוך הבית ה מקוו ה במהרה בי מינו יהיה‬ ‫תשובה עילאה‪ ,‬שכן בו ירד הבית ה שלי שי‬ ‫קוצ ה‬ ‫את יעקב חבל נחלתו‪ ,‬ו מורי ד ה את‬ ‫בחדש הזה מרחשון‪ ,‬ו טע מא רבה אית ביה על‬ ‫מתוקן ומשוכלל‪ ,‬משאר בתי מקדשות‪ ,‬ולפיכך‬ ‫דדל ” ת להיות אל אחר‪ ,‬ו ת חי ל ת העבודה זר ה‬ ‫פי אשר שמע תי מפי כבוד אדו מ׳׳ו הרב הקדו ש‬ ‫יש לע שות תשובה עילאה‪ ,‬ה שייכת לעקרב‪,‬‬ ‫נעשתה על י די הערב רב ש א מרו לישראל (שמות‬ ‫מהרמ ” מ [ מ רי מינו ב] ז צו ק ”ל אשר עינינו רו אי ם‪,‬‬ ‫מדה כנגד מדה כשם שעקרב הוא עקר ביתא‪,‬‬ ‫לב‪ ,‬ד)‪ ” :‬אלה אלהין; י ע ר א ל אשר העלון; מ א רז‬ ‫כל הגזי רו ת המתחד שו ת על שונ אי י שראל מן‬ ‫בכח התשובה י ש לאדם לבנות את הבית‪ ,‬אל‬ ‫מצרי ם ”‪ .‬ו ל כ או ר ה יקשה וכי ' ל א י ר או י שראל‬ ‫המלכיות וכן נתינת המסים ו א רנוניו ת‪ ,‬התחלתן‬ ‫תקרי עקר ביתא‪ ,‬אלא עקר ביתא‪ .‬אם כן‪ ,‬חוד ש‬ ‫שהוא תבנית שור הנעשה בידי אדם‪ ,‬ו כי צד היה‬ ‫תמיד מן מרחשון‪ ,‬ואמר הטעם‪ ,‬שבחוד ש הזה‬ ‫מרח שון הוא ז מן לתשובה‪ ,‬שבו יבנה בית‬ ‫בכח הערב רב להטעות א חריו‪ ,‬אלא כבר הבאנו‬ ‫היתה המרידה במלכות בית דוד וי מ לי כו את‬ ‫המקדש השלישי‪ ,‬ו צי רו ף החוד ש הוא 'ודב ש'‬ ‫בספרנו בים דרך תורה פר שת א מור (מאמר ט אות‬ ‫ירבעם (מ”ב יז‪,‬כא)‪ ,‬על כן גזי ר ת המלכיות במרחשון‪,‬‬ ‫‪ -‬המתקת הדינים‪ ,‬ו חו ד ש מרח שון הבא ע לינו‬ ‫ב) מדברי המהרש׳׳א בפסחים (קיב‪ ,‬ב)‪ ” :‬ש ח ש בו‬ ‫עד כאן דברי קד שו ”‪.‬‬ ‫לטובה‪ ,‬נפטר מכל המיסים ו א רנוניו ת ה מ צירי ם‬ ‫כשנלקה ב מצרי ם מזל הר א שון שהוא טלה‪ ,‬ני תן‬ ‫לישראל‪ ,‬ונזכה לחוד ש מבורך‪ ,‬וחורף מבורך‬ ‫כח למזל שור שהוא א ח ריו באייר‪ ,‬ו הו א ענין‬ ‫חשון מיוחס למנשה‬ ‫לנו ו לז ר ענו עד עולם‪ .‬ויבנה התיבת נח שבו‬ ‫שור שחור ש ר מז בו על מעשה עגל ש הו ש חרו‬ ‫מסיים הרה ” ק הבני יששכר‪ ” :‬ו הנה לפי ז ה‬ ‫אפשר להיות במנוחה ו ב ש לוו ת הנפש‪ ,‬וננ שו ם‬ ‫בו פני שונ אי ה ם של י שראל ”‪ .‬ועל פי ז ה יתבאר‬ ‫אז‬ ‫ו א מ רו‬ ‫ישראל‬ ‫ש ח ט או‬ ‫להיות‬ ‫תתבונן‪,‬‬ ‫את ה אויר המזוכך של תיבת נח‪ ,‬ולא חלילה‬ ‫העגלים שעשה ירבעם ב חוד ש מרח שון‪ ,‬דכאשר‬ ‫בחדש זה ראה ביתך דוד (מ”א יב‪ ,‬טז)‪ ,‬על כן בעת‬ ‫אויר ש מ חוצה לו‪ .‬ועתה שמתחילים כמאמר‬ ‫מוני ם מ מזל שור שבע חוד שי ם‪ ,‬ה חוד ש ה ש ביעי‬ ‫ה תי קון במהרה בי מינו הנה ימלוך מלך בית דוד‬ ‫כראוי‪,‬‬ ‫ננצלם‬ ‫הקדו שים‪,‬‬ ‫הלילות‬ ‫הצדיקי ם‬ ‫הוא חו ד ש מר ח שון ‪ -‬מזל עקרב‪ ,‬ובכח ז ה עקר‬ ‫משיח צ ד קנו וי ת חנך הבית במרח שון וי תו קן‬ ‫ונזכה ל'ודבש היו ם הזה י ”י'‪ ,‬שיהיה חוד ש ז ה‬ ‫ביתא להחטיא את י שראל בעבודה זרה‪ .‬ו הו א‬ ‫העולם במלכות‪ ,‬והנה לפי זה סדר ה חינוך של‬ ‫מתוק מדבש שאכלנו בחודש ת שרי ‪ -‬המתקת‬ ‫החוד ש אשר בדא מלבו‪ ,‬לעקור את השכינה‬ ‫הבתים היה בתחלה בית ר א שון בת שרי ה מיוח ס‬ ‫הדינים‪ ,‬ונזכה לכל הי שו עו ת‪( .‬שיעור יא‪ 89‬נח תשפו)‬ ‫חלילה מישראל‪.‬‬ ‫ה מיוח ס‬ ‫חדש‬ ‫בכסלו‬ ‫ה שני‬ ‫ו בי ת‬ ‫לאפרים‪,‬‬ ‫הגשמיים של הישיבה וכמחאה הלכו לל מוד בעזר ת נשים‪ ,‬אזי‬ ‫מספרים על הרב מפוניבז' זצ״ל שמצא נדיב שהיה מוכן להרים תרומה‬ ‫הרב מפוניבז' התחיל להראות לו את הפנימיה ואת חדר האוכל‪,‬‬ ‫גדולה‪ ,‬אך בתנאי שילמדו בישיבתו בנים ובנות יחד‪ ,‬קיבל על עצמו‬ ‫אמר לו הנדיב והרי אמרתם שי ש לכם ישיבה‪ ,‬ו מדוע אינך מראה‬ ‫הרב מפונוביז' על מנת כן‪ ,‬והקים בתרומתו בית אבות‪ ,‬שכידוע הרב‬ ‫לי את הישיבה ‪ -‬מקום שלומדים בו תורה‪ .‬ענה לו הרב מפוניבז'‬ ‫מפוניבז' הקים בית לפליטי המלחמה שהגיעו לארץ הקודש בלי הורים‪,‬‬ ‫כל אשר אני מראה אותך הוא הישיבה‪ ,‬כי כל המקום נתקדש‬ ‫ושם בגיל הרך למדו גם בנים וגם בנות‪ ,‬ולאותו נדיב לא היה פתחון פה‪.‬‬ ‫בזכות התורה שלומדים בו‪ ,‬ונקרא בפי כל 'קרית הישיבה'‪ .‬ולכן‬ ‫כן מסופר שפעם אחת הביא את אחד מגדולי הנדיבים להראות לו‬ ‫ישיבה נקראת 'תיבת נח'‪( .‬שיעור יא‪ 39‬נח תשפה)‬ ‫את הישיבה‪ ,‬ובדיו ק באותו הזמן הבחורים התרעמו על התנאים‬ ‫מוקדש לזכות ורפואת הנער‬ ‫נתרם לע״נ‬ ‫נתרם לזכות‬ ‫חיים שמואל בן ליבא‬ ‫הרב יה ודה ד וב זצ״ל‬ ‫הרה״צ ר' מרדכי זאב‬ ‫בן הרב אברהם חיים זצ״ל‬ ‫_ הנמצא ל״ע בתרדמת מזה כמה חודשים‬ ‫בן מלכה‬ ‫נלב׳׳ע כ״א אלול תשפ״ו ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫משיעורי הגרי״מ זילבר שליט״א | נח תשפ״ז‬ ‫)‬ ‫צ י ונ י ד ד ך‬ ‫(‬ ‫עצי גופר‬ ‫שיברא וי חריב ויבר א שנית‪ ,‬ואם כן על פי זה‬ ‫יסוד הבריאה‬ ‫׳׳עשה לף‪ :‬תבת עצי גפר קנים תעשה את‬ ‫הסברא נותנ ת שלא היה מדרכו להשחית את‬ ‫"ויו ל ד בוז שלשה ^^ים את שם את וזם ו;א?ת‬ ‫היתבה וכפרת אתה מבית ו מ חוץ 'בכ'פ'ר"‬ ‫העולם במי המבול אם לא שנ שאר נח ו בניו‬ ‫יפת׳׳ (בראשית ו" י)‪* .‬הרה׳׳יק העבודת זי שר אל‬ ‫(ברא״שית ו‪ ,‬זיד)‪* .‬ופיר ש ר ש"י‪ " :‬ע צי גפר ‪ -‬יכך‬ ‫הצדיקים וי היו שארי ת ב ארץ לבריא ת עול מו‬ ‫כתב בזה‪" :‬ולכאור ה שמות בניו מיותרי ם‬ ‫שמו‪ .‬ולמה מ מין זה על שם גפרי ת‪ ,‬שנגזר‬ ‫עד שאיבד את הרשעים ואחר כך נ שאר‬ ‫בפרשה זא ת מאחר ש מוזכרי ם תיכף למעלה‬ ‫עליהם להמחות בו"‪ .‬וכוונ ת ד בריו‪ ,‬ד הגפרי ת‬ ‫הבריאה ב סידורו הרא שון בלי השתנות‪ ,‬כי‬ ‫בסוף ספר ברא שי ת‪ .‬ונראה לי לו מר על פי‬ ‫יכול להיות בה רפואה‪ ,‬כמו שהיום י ש הרבה‬ ‫רק איבוד הרשעים היה מ סודר ל פניו בלוח‬ ‫הקדמה‪ ,‬אחרי שאנו רואי ם מעשה בני אדם‪,‬‬ ‫מתרפאים ב מעיינו ת חמים שי ש בהם גפרי ת‪,‬‬ ‫הבריאה וכא שר נבאר מזה במקום אחר‪,‬‬ ‫או מן העושה כלי אם גו מר לעצ מו במחשבתו‬ ‫אבל הרשעים שמשחיתים דו קא בזה הגפרית‬ ‫לכן פתח הפרשה הזאת בנח ו בניו כי הם היו‬ ‫לע שו תו כך או כך בציורי ם נאים וכיוצ א‬ ‫מגיע עליהם מכתם‪ .‬והרב אבן עזר א כתב‪:‬‬ ‫היסוד ל עונ ש הרשעים שמבלעדם לא היתה‬ ‫בהם‪ ,‬ואחר כך כשנגמרה מלאכתו ואם שגה‬ ‫"גו פר שם עץ קל הוא על פני המים ו אין רי ע לו‬ ‫באפ שרי להחריב עול מו כנ׳׳ל׳׳‪.‬‬ ‫בה ולא נעשה כרצונו‪ ,‬אז יתנהו שני ת בכור‬ ‫במקרא"‪ .‬ד כיון שהתיבה היתה צריכה ל שו ט‬ ‫ל מדנו מדבריו י סוד גדול‪ ,‬דכל הברואים‬ ‫ל האבידו מאותה צורה ול ע שו תו שני ת עד‬ ‫על פני המים‪ ,‬ציוה ה' י תברך לנח שיבנה את‬ ‫הקיימים בעולם עלו בר צונו הפשוט לבוראם‪,‬‬ ‫שתכון מחשבתו ותיעשה כרצונו‪ ,‬וזה משפט‬ ‫התיבה מעצי גופר‪ ,‬שהם קלים לצוף‪ .‬ודוו ק א‬ ‫ובפרט כל אחד מי שראל י ש לו ל חו ש כי‬ ‫בני אדם שוכני בתי חומר‪ .‬אבל היוצר כל‬ ‫הכא נאמר שם העץ הקל ביו תר לצוף‪ ,‬משום‬ ‫כאשר עלה בר צונו הפשוט לברוא את העולם‬ ‫בחכמתו המביט לסוף דבר ב קד מו תו אין‬ ‫שכל דבר שנאמר ראשונה בתורה‪ ,‬הוא י סוד‬ ‫אף קיו מו עלה במחשבה‪ ,‬וכא שר יז כור שכן‬ ‫לו מר עליו שי חפוץ להשחית את העולם‬ ‫הדבר‪ .‬וכמו שהארכנו בזה פעמים רבו ת על‬ ‫הוא יד ע וי בין גודל זכו תו וחובתו לקיים ר צונו‬ ‫עבור ר ש עי דו ר המבול ול האבידו מכל וכל‪,‬‬ ‫פי הגמרא (בבא קמא נה‪ ,‬א) ד א מרו דהאות טית‬ ‫יתברך‪ .‬וכא שר אדם זו כר שיה' מלך' יקיים‬ ‫אחרי שאנו רואים שעלה בר צונו הפשוט‬ ‫מרמז ת על טוב‪ " :‬הואיל ופתח בו הכתוב‬ ‫בנפ שו (דברי הימים ב יז‪ ,‬ו)‪ :‬׳׳ויגבה ליבו בדרכי‬ ‫לבור או והביט לנ ש מו תי הן של הצדיקים‬ ‫לטובה תחילה‪ ,‬שמברא שי ת עד ויר א אלהים‬ ‫הי"‪ .‬הוא שאמרו (סנהדרין לז‪ ,‬א)‪" :‬כל אחד 'ואחד‬ ‫האבות וגם הבנים‪ ,‬וכא שר חס ו שלו ם‬ ‫את האור לא כתיב טי" ת"‪ .‬וכא שר ה' י תברך‬ ‫חייב לו מר ב שבילי נברא העולם"‪ .‬ו אנ שי דו ר‬ ‫השחיתו מכל וכל אז הצטרך לבור או שני ת‬ ‫אומר לנח לבנו ת תיבה להנצל מן המבול‪,‬‬ ‫המבול היו יוד עי ם ומכירים גדולתם‪ ,‬אך ניצלו‬ ‫עבור הצדיקים שיבו או אחר כך‪ ,‬ואם כן‬ ‫ציוו הו לבנותה מעצי גופר‪ ,‬והוא מורה על‬ ‫את מעלתם כדי לעבור על פי ה'‪ ,‬ולפיכך נמחו‬ ‫היה חסרון בחוקו כאשר חס ו שלו ם נעלמה‬ ‫היותו טוב ור אוי להצלה‪( .‬שיעור י‪ 85‬נח תשפד)‬ ‫מן העולם‪( .‬שיעור יא‪ 39‬נח תשפה)‬ ‫מ עיניו טרם הבריאה מה שיהיה אחר כך כיון‬ ‫)‪-‬‬ ‫י ד י עה מ ן ה י ‪0‬‬ ‫‪© ----------------------------- ---------------------------‬‬ ‫האתם תריבון לבעל אם אתם תו שיעון אותו אשר יריב לו יומת עד‬ ‫בסוף הפרשה מובא חטא דור הפלגה‪ ,‬ואמרו חז"ל (בראשיתרבה לח‪ ,‬ו) מה‬ ‫הבקר אם אלהים הוא ירב לו פי נתץ את מזבחו‪ .‬ויקרא לו ביום ההוא‬ ‫היה חטאם‪" :‬דור הפלגה אמרו לא כל הימנו שיבור לו את העליונים‬ ‫"ירבעל לאמר ירב בו הבעל כי נותץ את מזבחו"‪.‬‬ ‫י‬ ‫ולי תן לנו את התחתונים אלא בואו ונעשה לנו מגדל ונעשה עבודת‬ ‫והיה בכח גד עון ל שבור את הצלמים‪ ,‬בזכות אברהם‪ ,‬וכידוע מדברי‬ ‫כוכבים בראשו ונתן חרב בידה ותהי נראת כאלו עושה עמו מלחמה"‪.‬‬ ‫חז"ל (בראשית רבה לח‪ ,‬יג) כל המעשה בארוכה‪ ,‬איך אברהם אבינו שבר‬ ‫מה ששמו חרב ביד העבודה זרה‪ ,‬היה זה כדי להורות את כוונתם‬ ‫את הצלמים‪ ,‬והיה משחק ומהתל בעובדיהם‪ ,‬ומבואר שם דלא היה‬ ‫בעבודה זרה שהם עשו‪ ,‬שכן כל עבודה זרה עושים אותה כעין ודוגמא‬ ‫לאביו מה לענות לו‪ ,‬ולקחו לנמרוד‪ ,‬והתנצח עם נמרוד‪ ,‬ולכך הכניסו‬ ‫למה שמתכוונים אותם סכלים להשיג על ידה‪ ,‬וכיון שהם באו לכפור‬ ‫לאור כשדים ויצא אברהם אבינו חי‪ .‬כמו שהביא ר ש"י בסוף פרשתינו‬ ‫בטובתו של מקום‪ ,‬שמו ביד העבודה זרה חרב‪ ,‬להורות כאילו באו‬ ‫(בראשית יא‪ ,‬כח)‪ .‬ואנן מאמינים בני מאמינים אנן‪ ,‬אך אעפ"כ עדיין לא‬ ‫להלחם במקום עפ"ל‪ .‬ואפשר לומר דגד עון בן ירובעל תיקן את חטא‬ ‫נגאלנו בגלל החטאים שבין אדם לחברו‪ .‬וכדאמרינן בהגדה‪" :‬מתחילה‬ ‫זה‪ ,‬והראה עד כמה הם סכלים‪ ,‬כענין שנאמר (שופטים ז‪ ,‬כ)‪" :‬חרב לה'‬ ‫עובדי עבודה זרה היו אבותינו"‪ ,‬ו עיין בתולדות יעקב יוסף (פרשת צו‬ ‫ולגד עון׳‪ .‬שכן אמר גד עון לנביא ה' (שופטים ו‪ ,‬יג)‪ :‬״בני אדני וי ש ה' עמנו‬ ‫‪ -‬אות ב) שכתב‪" :‬וז הו כוונת בעל הגדה מה נשתנה הלילה הזה שהוא‬ ‫ולמה מצאתנו כל זאת ואיה כל נפלאתיו אשר ספרו לנו אבותינו"‪.‬‬ ‫הגלות הזה‪ ,‬מכל גליו ת שהאריך ז מנו ונסתם הקץ‪ .‬ומתרץ לו כי ד'‬ ‫ופיר ש רש׳׳י‪" :‬אשר ספרו לנו אבותינו ‪ -‬פסח היה‪ ,‬אמר לו אמש הקרני‬ ‫מדות אלו הם סיבת אריכות הגלות‪ .‬א'‪ ,‬העדר השלום ומציאת מצה‬ ‫אבא את ההלל ושמעתיו שהיה אומר בצאת ישראל ממצרים ועתה‬ ‫ומריבה‪ ,‬שבכל הלילות אוכלין חמץ ומצה הלילה הזה כולו מצה בכל‬ ‫נטשנו‪ ,‬אם צדיקים היו אבותינו יעשה לנו בזכותם‪ ,‬ואם רשעים היו‪,‬‬ ‫עיר ועירי‪.,‬‬ ‫כשם שעשה להם נפלאותיו חנם כן יעשה לנו ואיה כל נפלאותיו"‪.‬‬ ‫לכך צריך להתחזק שלא תהיה מצה ומריבה בשום אופן‪ .‬שכן אף על‬ ‫ולכשתתבונן בפסוקים שם תראה‪ ,‬דאביו של גד עון יוא ש היה עובד‬ ‫פי שמפני חטאנו גלינו מארצינו‪ ,‬אך אריכת הגלות היא משום המצה‬ ‫עבודה זרה‪ ,‬ואעפ"כ סיפר לו על יציאת מצרים‪ ,‬וי ש בזה לימוד זכות‬ ‫ומריבה‪ ,‬וכמו שכתב החפץ חיים בהקדמתו‪" :‬אך לבסוף ימי בית שני‬ ‫גדול על ישראל‪ ,‬כי לא ידח ממנו נדח‪ ,‬ואפילו עובד עבודה זרה‪ ,‬ראש‬ ‫גברה שנאת חנם ול שון הרע בינינו בעונו תינו הרבים‪ ,‬ובעבור זה נחרב‬ ‫לבעל‪ ,‬כיון דאתא פיסחא סיפר לבנו על יציאת מצרים‪ ,‬והמאור שבה‬ ‫הבית וגלינו מארצינו‪ ...‬אם כן כל כמה שלא נראה לתקן זה החטא‬ ‫מחזירם למוטב‪ ,‬ובזה מצא גד עון לימוד זכות על ישראל בדורו‪ ,‬ובכח‬ ‫איך תוכל להיות גאולה‪ ,‬כיון שזה החטא פגם כל כך שעל ידי זה גלינו‬ ‫זה הושיע את ישראל‪ .‬והוא שנאמר (שופטים ו‪ ,‬כח ‪ -‬לב)‪ :‬׳׳וי שכימו אנשי‬ ‫מארצינו על אחת כמה וכמה שאינו מניחנו לבוא לארצינו"‪ .‬אמנם‬ ‫העיר בבקר והנה נתץ מזבח הבעל האשרה אשר ?עליו' כירתה ואת‬ ‫כיון שיסוד הכפירה של דור הפלגה היה בטובתו של מקום‪ ,‬צריכים‬ ‫ה פר השני העלה על המז‪5‬ח הבנוי‪ .‬וי' א מיו אי^ אלרע ה^ מי עשה‬ ‫לקחת הלכה למעשה להזהר שלא לכפור בטובתו של מקום‪ .‬שכן מי‬ ‫הובר הזה וידר שו ויב קעו ויאמרו גד עון בלן יואש יעשה ה^בר הזוה‪.‬‬ ‫שהוא כופר בטובתו של חבירו סופו לכפור בטובתו של מקום‪ ,‬והכופר‬ ‫ייאמרו אנשי ' העיר אל יואש הוצא את נננף‪ :‬וימית פי נתץ את מזבח‬ ‫בטובתו של מקום יו תר גרוע מבן חמור או בן גמל‪( .‬שיעור י‪ 35‬נח תשפג)‬ ‫הבעל וכי כרתזהאשרה א^ר עליו‪ .‬ויאמר ייוא^ לכל א^יר עימדו עליו‬ ‫‪ft‬‬ ‫‪----------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫משיעורי הגרי״מ זילבר שליט״א | נח תשפ״ז‬ ‫(‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ p‬ו ד יס‬ ‫ו‪-‬ס ד ‪5‬‬ ‫)‬ ‫וי ש לעורר מוסר על עוון ל שון הרע שגרם‬ ‫איתא בשם הרה״ק מרוז'ין (צמח צדיק לחודש ולב מי לא ידאב בעצמו‪ ,‬בזוכרו דברי רבי חנינא‬ ‫לחורבן בית המקדש‪ ,‬ומונע את בניין בית‬ ‫מרחשון) ד חוד ש מרחשון נקרא כן על שם רחושי בר פפא (ברכות לה‪ ,‬ב)‪ :‬״כל הנהנה מן העולם‬ ‫המקדש כמו שדרכינו להביא מדברי החפץ‬ ‫מרחשן שפוותיה (מגילה כז‪ ,‬ב)‪ ,‬שהשפתיים הזה בלא ברכה כאילו גוזל להקדוש ברוך הוא‬ ‫חיים בהקדמתו‪ ,‬דפעמים אדם מוציא שם רע‬ ‫בחודש מרחשון עדיין מרחשות את התפילות וכנסת ישראל‪ ,‬שנאמר (משלי כח‪ ,‬כד) גו־ול אביו‬ ‫ואומר אדם פלוני גנב מאלמוני‪ ,‬אמנם עבירה‬ ‫של הימים נוראים‪ .‬ו עיין בזה בספרנו בים דרך ואמו ואמר איו ? שע חבר הוא לאיש משחית‪.‬‬ ‫גדולה היא בידו‪ ,‬אך השאיר מקום לבעל דין‬ ‫תורה פרשת ויקרא (מאמר טז אות ב) בשם הש״ך על ואין אביו אלא ה זקדוש ברוך הוא‪' ,‬שנאמר (דברים‬ ‫להוכיח חפותו‪ .‬אך כאשר מדבר ל שון הרע‬ ‫התורה‪ ,‬דמנחת מרחשת מרמזת על מי ש״עוסק לב‪ ,‬ו) הלוא הוא אביו ?‪ .^ i‬ואין אמו אלא כנסת‬ ‫ואומר פלוני בן פלוני זה‪ ,‬עדיף שלא תדעו מה‬ ‫בתורה יומם ולילה בכל כוחו ורחו שי מרחשן ישראל‪ ,‬שנאמר (משלי א‪ ,‬ח) שמע בני מוסר אביף‪:‬‬ ‫מעשיו‪ ,‬כיון שלא פירט חטאו הגדיל חטאו‪ ,‬ובזה‬ ‫ואל ונטש תורת אמף; מאי חבר הוא לאיש‬ ‫שפוותיה״‪.‬‬ ‫הוא כבר חשוד על ג' עבירות חמורות‪ ,‬שהרי לא‬ ‫וי ש לזכור‪ ,‬אמרם (יומא פה‪ ,‬ב)‪ :‬״עבירות שבין משחית‪ ,‬אמר רבי חנינא בר פפא חבר הוא‬ ‫פירט מעשיו‪.‬‬ ‫אדם למקום ‪ -‬יום הכפורים מכפר‪ ,‬עבירות לירבעם בן נבט שהשחית את ישראל לאביהם‬ ‫ואם ישאל אדם אלו עבירות חמורות יו תר בין‬ ‫שבין אדם לחבירו ‪ -‬אין יום הכפורים מכפר‪ ,‬שבשמים״‪ .‬ופיר ש רש״י‪ :‬״גוזל להקדוש ברוך‬ ‫אדם למקום או בין אדם לחבירו‪ ,‬הרי זה מפורש‬ ‫עד שירצה את חבירו‪ .‬ולפיכך אמרו לגבי אחאב הוא ‪ -‬את ברכתו‪ .‬וכנסת ישראל ‪ -‬שכשחטאו‬ ‫בסוף פרשתנו דכתב רש״י(בראשית יא‪ ,‬ט)‪ :‬״וכי‬ ‫מלך ישראל (סנהדרין קב‪ ,‬ב)‪ :‬״אמר רב נחמן אחאב הפירות לוקין‪ .‬ולפי שהוא מיקל‪ ,‬רואים האחרים‬ ‫אי זו קשה‪ ,‬של דור המבול או של דור הפלגה‪,‬‬ ‫שקול היה״ ופיר ש רש״י‪ :‬״מחצה עונו ת ומחצה ול מדין ממנו לעשות כן‪ ,‬ליהנות מן העולם בלא‬ ‫אלו לא פ שטו יד בעיקר‪ ,‬ואלו פשטו יד בעיקר‬ ‫זכויות״‪ .‬והקשו בגמרא‪ :‬״מתקיף לה רב יוסף‪ ,‬ברכה‪ ,‬ולכך נקרא זה המיקל חבר לאיש משחית‪.‬‬ ‫כביכול להלחם בו‪ ,‬ואלו נשטפו‪ ,‬ואלו לא נאבדו‬ ‫מאן דכתב ביה (מלכיםא כא‪,‬כה) רק ליא היה כאחאב לירבעם בן נבט ‪ -‬שחטא והחטיא את ישראל‪,‬‬ ‫מן העולם‪ .‬אלא שדור המבול היו גזלנים והיתה‬ ‫כך הוא חוטא ומחטיא״‪.‬‬ ‫אשר התמכר לעשות ה_רע בעיני ה' אזשריהסתה‬ ‫מריבה ביניהם לכך נאבדו‪ ,‬ואלו היו נוהגים‬ ‫א'תו איזבל אשתו‪ ,‬ותנינא בכל יום היתה שוקלת ואמרם 'שהשחית את ישראל לאביהם‬ ‫שפה‬ ‫‪T T‬‬ ‫אהבה וריעו ת ביניהם‪ ,‬שנאמר (בראשית יא‪ ,‬א)‬ ‫שקלי זהב לעבודה זרה‪ ,‬ואת אמרת שקול היה‪ .‬שבשמים'‪ ,‬הוא מורה על כל כך שחטא והחטיא‪,‬‬ ‫אחת ודברים אחדים‪ .‬למדת ששנאוי המחלוקת‬ ‫אלא אחאב וו תרן בממונו היה‪ ,‬ומתוך שההנה שכן בעשותו עגלי זהב היה זה עבירות שבין‬ ‫וגדול השלום״‪ .‬אם כן עתה כאשר אנחנו יוצאים‬ ‫תלמידי חכמים מנכסיו כיפרו לו מחצה״‪ .‬ואפילו אדם למקום‪ ,‬אך כיון שהשחית את ישראל היה‬ ‫מחודש תשרי שבו קיבלנו על עצמנו עול מלכות‬ ‫שאמר רבי יו חנן (לעיל שם)‪ :‬״קלות שעשה אחאב בזה גם כן עבירות שבין אדם לחבירו‪ ,‬ושעליהם‬ ‫שמים‪ :‬״שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד״‪ ,‬שהוא‬ ‫כחמורות שעשה ירבעם״‪ .‬כיון שההנה תלמידי אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חבירו‪.‬‬ ‫מורה על יחוד ה' שמקבל על עצמו שלא לחטא‬ ‫ובירבעם בן נבט נתחדש שמסית ומדיח לעבודה‬ ‫חכמים מנכסיו היה שקול‪.‬‬ ‫בבין אדם למקום‪ ,‬ונכנסים לחודש מרחשון שבו‬ ‫ואפשר לומר‪ ,‬דעצם מה שאחאב היה מכבד את זרה‪ ,‬לבד מהיות העבודה זרה החטא הגדול‬ ‫היה המבול על בין אדם לחבירו‪ ,‬העבודה היא‬ ‫התורה‪ ,‬היה זה בין אדם למקום‪ ,‬וכיון שהיה ביותר שבין אדם למקום‪ ,‬נתווסף עליו נמי חטא‬ ‫לקבל על עצמנו נמי שלא לחטא חלילה בבין‬ ‫מהנה תלמידי חכמים מנכסיו‪ ,‬היה זה בין אדם דבין אדם לחבירו‪ ,‬במה שהפירות לוקין‪ ,‬ועל כן‬ ‫אדם לחבירו‪ ,‬להיות 'רחושי מרחשן שפוותיה'‬ ‫לחבירו‪ ,‬ולפיכך זכה והיה שקול‪ .‬אך ירבעם בן אמר רבי חנינא דהאוכל בלא ברכה‪ ,‬כאילו הוא‬ ‫רק בדברי תורה ותפילה‪ ,‬ולא ח״ו ברחושי ל שון‬ ‫נבט עשה עגלי זהב וחטא והחטיא את ישראל‪ ,‬גוזל את אביו ואמו ‪ -‬קודשא בריך הוא וכנסת‬ ‫הרע‪ ,‬ובזה נזכה לבניין בית המקדש במהרה‬ ‫כדאמר רב נחמן (סנהדריןקא‪ ,‬ב)‪ :‬״גסות הרוח שהיה ישראל‪ ,‬שבאכילת האדם בלא ברכה הרי זה גם‬ ‫בימינו‪( .‬שיעור יא‪ 89‬נח תשפו)‬ ‫בין אדם למקום וגם בין אדם לחבירו‪.‬‬ ‫בו בירבעם טרדתו מן העולם״‪.‬‬ ‫<‬ ‫י פ י ה י ל ו ל א ־ פ כ ו צ ו ל ות יס‬ ‫ז' מרחשון תרצ״ד | הרה״ג ר' יהודה מאיר ב״ר יעקב שמשון שפירא זצ״ל מלובלין‬ ‫על תלמודו‪ ,‬מובטח לו עולם הבא כפשוטו‪.‬‬ ‫> המהר״ם שפירא מלובלין זצ״ל אמר דהתורה ״תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום‬ ‫ובכל יום משמעותו שאין יומא דפגרא‪ ,‬או‬ ‫שבעל פה נתחברה בכל קצווי תבל‪ ,‬מ שניות מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר (חבקוק‬ ‫ימים טובים ושבתות‪ ,‬אלא בכל יום ויום‬ ‫בארץ ישראל‪ ,‬גמרא בבבל‪ ,‬המפרשים רש״י ג‪ ,‬י) הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא‬ ‫בקביעות שונה הלכותיו‪ ,‬ובכך מובטח הוא‬ ‫‪ 1‬ותוספות בצרפת‪ .‬הפוסקים רי״ף במערב הלכות״ (נדה עג‪,‬זא)‪ .‬שונה הלכות משמעותו‬ ‫לעולם הבא‪ .‬ומכל קביעת העתים לתורה‬ ‫וכדומה‪ .‬ואמר שהמאחד בין כל י שראל מכל בכפליים‪ ,‬בראשונה עצם לי מודו שהוא שונה‬ ‫תקנה זו של מזכה הרבים הזכאי המהר״ם‬ ‫קצווי תבל הוא התורה הקדושה‪ ,‬ולפיכך הלכות‪ ,‬ועוד כל שון (דברים ו‪ ,‬ז) ושעתם לבניף;‬ ‫שפירא מלובלין זצ״ל שהציעו בכנסיה‬ ‫ראוי שיל מדו הכל את אותו דף ליום‪ ,‬כדאמר וכמבואר בגמרא קדו שין(ל‪ ,‬א)‪ ?’ :‬שע ת ם ‪-‬‬ ‫הגדולה וקבלוהו גדולי הדור וסמכו ידם על‬ ‫רבי עקיבא (יבמותקכא‪ ,‬א)‪ :‬״דף של ספינה נזד מן שיהו דברי תורה מחודדים בפיך שאםי י״שאל‬ ‫כך‪ ,‬ובתקנה זו של דף היומי י ש את הקביעות‬ ‫לי‪ ,‬וכל גל וגל שבא עלי נענעתי לו ראשי״‪ .‬לך אדם דבר אל תגמגם ותאמר לו אלא אמור‬ ‫הגדולה ביו תר להיות שונה הלכות בכל יום‪,‬‬ ‫וכאשר נפגשים שני יהודים משני קצוות לו מיד״‪ .‬והוא גם כן בכלל השונה הלכות בכל‬ ‫‪1‬‬ ‫שהרי כל יום עובר דף אחר‪ ,‬ומוכרח להיות‬ ‫תבל‪ ,‬יוכלו להתחבר יחד בתורה‪( .‬שיעור יא‪ 26‬יום‪ ,‬ו שמענו מתנא דבי אליהו כל השונה‬ ‫קבוע בכל יום‪( .‬שיעור ‪ 31‬כי תשא תשסה)‬ ‫הלכות הן הלומד משנתו‪ ,‬והן השונן ו חוזר‬ ‫מטות מסעי תשפד)‬ ‫יוצא לאור על ידי מכון נים דרך‬ ‫להזמנת כל ספרי הרב זילבר‬ ‫לפרטים והנצחות ‪0556712159‬‬ ‫אפשר לקבלו כל שבוע דרך המייל ‪bd025401167@gmail.com‬‬ ‫‪073-3022267‬‬ ‫'‪►O‬‬ ‫׳— ׳‪-‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪------------- ---------------------------‬‬ ‫משיעורי הגרי״מ זילבר שליט״א |נ ח תשפ״ז‬ ‫פרשת נח‬ ‫הגנת צדיק על דורו‬ ‫פניני נחלה‬ ‫ואין לומר דשאני מתושלח שלא היה צדיק גמור‬ ‫כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר‬ ‫[וכמו דיש לדייק ממה דאמר 'אותך' ראיתי צדיק‪,‬‬ ‫ויבן נח מזבח לה' וגו' ויעל עלת‬ ‫דקאי רק על נח]‪ ,‬וצדיק שאינו גמור אינו בדין שיציל‬ ‫על הארץ (ז‪ ,‬ד)‬ ‫במזבח (ח‪ ,‬כ)‬ ‫(עי' ע״ז שם)‪ ,‬חדא‪ ,‬דהלא גם בני נח לא היו צריקים‬ ‫פרש״י ”אלו שבעה ימי אבלו של מתושלח הצדיק‬ ‫בתרגום יונתן כ' ״ובנא נח מדבחא קדם ה׳ הוא‬ ‫גמורים ונצולו רק בזכות נח (כמבואר ברמב״ן (כאן‬ ‫שחס הקב״ה על כבודו ועכב את הפורענות״ עכ״ל‪.‬‬ ‫מדבחא דבנא אדם בעידן ד אי טרד מן גנתא דעדן‬ ‫ז‪ ,‬ט) ועכ״ז אם היו עשרה היו מצילים‪ ,‬וביותר‪ ,‬דלוט‬ ‫והנה בסנהדרין )קח‪ ,‬א( איתא ״מאי דכתיב קל הוא‬ ‫ואקריב עליו קרבנא״‪.‬‬ ‫בודאי לא היה צדיק גמור ומ״מ אם היו עשרה היה לו‬ ‫על פני מים וגו' מלמד שהיה נח הצדיק מוכיח בהם‬ ‫אולם הרמב״ם (בהל' בית הבחירה פ״ב ה״ב) כ' וז״ל‬ ‫נמנה עמהם (עי' רמב״ן פרשת וירא יט‪ ,‬יג)‪.‬‬ ‫ואומר להם עשו תשובה ואם לאו הקב״ה מביא‬ ‫״והוא המקום שבנה בו נח כשיצא מן התיבה והוא‬ ‫עליכם את המבול וכו'‪ ,‬אמרו לו ומי מעכב [פרש״י‪,‬‬ ‫ועוד דמצאתי דמתושלח היה צדיק גמור‪ ,‬יעויין‬ ‫המזבח וכו' ובו הקריב אדם הראשון כשנברא קרבן״‬ ‫למה אינו מביאו מיד אם יש בידו כח לעשות כך]‪,‬‬ ‫ברש״י סוכה (נב‪ ,‬ב בד״ה אדם שת ומתושלח) וז״ל‬ ‫עכ״ל‪ .‬ומדברי הרמב״ם מבואר דאדם הקריב קרבנו‬ ‫אמר להם פרידה אחת יש לי להוציא מכם״ ופרש״י‬ ‫מיד כשנברא ולא כשאיטרד מגן עדן‪.‬‬ ‫״מן הצדיקים שהיו קודם המבול שלא חטאו עד דור‬ ‫״מתושלח הצדיק ימות קודם ולא יהיה נדון עמכם״‬ ‫אנוש וכו' מתושלח צדיק גמור היה כדאמרינן בחלק‬ ‫ונר' הביאור בזה‪ ,‬משום שהקריבו בתורת קרבן תודה‪,‬‬ ‫עכ״ל‪.‬‬ ‫שבעת ימים שנתלו לדור המבול הן ימי אבלו של‬ ‫וכמו דנח הקריב קרבן תודה וכדאיתא בפרקי דר״א‬ ‫מתושלח״ עכ״ל‪ .‬וא״כ בודאי צ״ע למה לא הציל את‬ ‫ומבואר מזה דאילו היה הקב״ה מביא את המבול‬ ‫(פרק כג) ישב נח ודר ש בלבו הקב״ה הצילני ממי‬ ‫כל דורו בצירוף כדאשכחן אצל לוט [ומה דכתיב‬ ‫מיד לא היה ניצול והיה נדון עמהם‪ ,‬ורק דהקב״ה‬ ‫המבול והוציאני מן המסגר ההוא ואיני חייב להקריב‬ ‫לפניו קרבן ועולות‪ ,‬ה״נ אדם היה חייב בקרבן תודה‪.‬‬ ‫אותך ראיתי לפני צדיק בדור הזה‪ ,‬ע' ברמב״ן ר״פ‬ ‫עיכב את המבול כדי שלא יהיה נדון עמהם‪ .‬והביאור‬ ‫נח (ו‪ ,‬ט)]‪ ,‬וצ״ע‪.‬‬ ‫בזה הוא דנהי דמתושלח היה צדיק וכלשון רש״י‬ ‫שוב מצאתי בריקאנטי מובא ברד״ל על פרקי דר״״א‬ ‫מתושלח הצדיק‪ ,‬מ״מ כל זה הועיל לו שלא יביא‬ ‫(שם) דה״נ אדם הקריב קרבן תודה על בריאתו‬ ‫והנראה לומר בזה‪ ,‬דחלוק דור המבול מסדום‬ ‫ולפי״ז אתיין היטב מה דהקריבו מיד לאחר שנברא‪.‬‬ ‫הקב״ה את המבול בימיו‪ ,‬אבל אילו בא המבול גם‬ ‫ועמורה בענין זה‪ .‬דרק לענין הפיכת סדום ועמורה‬ ‫הוא היה נדון עמהם ולא היה ניצול‪.‬‬ ‫ויש לומר הביאור בזה‪ ,‬דהנה מצינו דאדם אמר שירה‬ ‫היה מועיל ט' עם צירוף של הקב״ה‪ ,‬אולם בדור‬ ‫על עצם הבריאה‪ ,‬וכמו שהאריך בזה מרן הגרי״ז‬ ‫המבול אע״ג דהיו שם ט' עם צירוף השי״ת לא הועיל‬ ‫והביאור בזה הוא דכל שהעולם נדון לחורבן גם‬ ‫(בחי' עה״ת פרשת בראשית) דמזמור שיר ליום‬ ‫לדחות את הגזר דין‪.‬‬ ‫הצדיקים היחידים הנמצאים שם מתים‪ ,‬וכן הוא‬ ‫השבת דאמרו אדם הראשון הוא שיר ושבח על עצם‬ ‫להדיא ביד רמה סנהדרין (שם) על הא דתנא דבי‬ ‫והביאור בזה הוא עפ״י מה דאיתא בפרקי דר״א‬ ‫הבריאה‪ ,‬ונראה דה״נ היה חייב לברך ולהודות על‬ ‫ר״י שם דאף על נח נחתך גז״ד אלא שמצא חן בעיני‬ ‫בריאת האדם‪ ,‬דבאמת שני יצירות הן‪ ,‬יצירת העולם‬ ‫(פרק יד) ״עשר ירידות ירד הקב״ה על הארץ ואלו‬ ‫ה' שנאמר ״נחמתי וגו' ונח מצא חן בעיני ה'״‪ ,‬וכתב‬ ‫ויצירת האדם‪ ,‬וכמו שאומרים ״מודים אנחנו לך וכו'‬ ‫הן אחת בגן עדן ואחת בדור הפלגה ואחת בסדום‬ ‫הרמ״ה וז״ל ״ואף על נח נחתם גר דין למיתה בעוון‬ ‫יוצרנו יוצר בראשית״‪ ,‬דאין האדם נכלל ביצירת‬ ‫וכו'״ (וכ״ה באדר״נ ר״פ לד מ״ו)‪ .‬ופרש״י (שם יח‪,‬‬ ‫דורו שאין העולם נדון אלא אחר רובו וכו' אלא שנח‬ ‫בראשית‪ ,‬ועל כן אנחנו מודים לו על שני דברים‪ ,‬על‬ ‫כא) דהקב״ה ירד לעולם ללמד דאין פוסקין דיני‬ ‫מצא חן וכו' ועשה עמו לפנים משורת הדין״ עכ״ל‪,‬‬ ‫יצירתינו ועל יצירת בראשית‪ ,‬וה״נ בתחילת בריאת‬ ‫נפשות אלא בראיה‪ .‬ואם כי הדבר צריך ביאור‪ ,‬מ״מ‬ ‫העולם‪ ,‬מלבד מה דהיה חייב לברך ולהודות על‬ ‫ועיי״ש שהק' לפי״ז על פרש״י‪ ,‬ועיין נמי במהרש״א‬ ‫מבואר דבדור המבול לא ירד הקב״ה לדון את עולמו‬ ‫יצירת בראשית‪ ,‬שמצא לפניו בריאה מחודשת‪ ,‬ה״נ‬ ‫ע״ז (ד‪ ,‬א)‪ ,‬ואכמ״ל‪[ .‬ויעו״ש עוד שהקשה על פרש״י‬ ‫דהרי אין דור המבול מכלל המנין [ואולי הא דהחריב‬ ‫היה חייב לברך ולהודות על יצירת האדם עצמו‪.‬‬ ‫שכתב דמתושלח היה נדון עמהם ולא היה נצול‪,‬‬ ‫את העולם לא היה בתורת דין ומשפט‪ ,‬כ״א דנחם‬ ‫ונראה דאה״נ‪ ,‬דעל יצירת בראשית אמר שירה‪ ,‬ואילו‬ ‫דמ״ש מנח‪ ,‬ולישזביה למתושלח כמה דשיזביה לנח‬ ‫על מעשיו‪ .‬וכדמצינו דגם הבהמות מתו‪ ,‬ולכאורה אין‬ ‫על בריאתו של האדם הקריב קרבן תודה‪ ,‬ועליו‬ ‫יעו״ש]‪ .‬ובמהרש״א ע״ז (ד‪ ,‬א) כתב דהיינו טעמא‬ ‫זה בתורת דין ועונש וכלישנא דקרא קץ כל בשר‬ ‫אמר דברי שבח כמו כל מקריב תודה‪ ,‬וכמש״כ‬ ‫משום דבעלמא אמרינן כיון שניתן למשחית לחבל‬ ‫בא לפני]‪.‬‬ ‫רש״י (תהילים ק‪ ,‬א) מזמור לתודה להודיה‪ ,‬לאומרו‬ ‫אינו מבחין בין צדיק לרשע‪ ,‬ורק דהועיל לו מה‬ ‫על זבחי תודה‪ ,‬ולכן מיד שנברא [גם קודם שהגיע‬ ‫מעתה נראה דהא דמהניא ט' עם צירוף של הקב״ה‬ ‫שהוא צדיק דניצול לפני גזר הדין ולפני שניתן רשות‬ ‫השבת] הקריב קרבן תודה‪ ,‬וכמש״נ‪.‬‬ ‫הוא רק בכה״ג דהקב״ה נמצא באותו מקום‪ ,‬דע״י‬ ‫למשחית לחבל‪ ,‬וכדמצינו אצל לוט שהוציאו אותו‬ ‫שוב מצאתי במדר ש רבה פרשת בשלח (שמו״ר כג‪,‬‬ ‫ירידת הקב״ה לדון את סדום ועמורה הרי מתייחסת‬ ‫מחוץ להעיר כדי להצילו‪ ,‬יעו״ש‪.‬‬ ‫ד)‪ ,‬״ד״א אז ישיר משה הה״ד (משלי לא‪ ,‬כו) פיה‬ ‫מציאותו ית״ש למקום הזה וממילא שייך לצרפו לט'‬ ‫אולם אכתי יש לעיין‪ ,‬דהנה לקמן (בראשית יח‪ ,‬לב)‬ ‫פתחה בחכמה וכו' מיום שברא הקב״ה את העולם‬ ‫הצדיקים הנמצאים במקום‪ .‬אולם בדור המבול דלא‬ ‫על הפסוק ״אולי ימצאון שם עשרה״ פרש״י וז״ל ״על‬ ‫ועד שאמרו ישראל שירה על הים לא מצינו אדם‬ ‫היתה ירידה של הקב״ה לעולם‪ ,‬א״כ אין מציאותו‬ ‫הפחות לא ביקש‪ ,‬אמר דור המבול היו ח' נח ובניו‬ ‫אדם‬ ‫ישראל‪ ,‬ברא‬ ‫שאמר שירה להקב״ה אלא‬ ‫ית״ש מתייחסת לאיזה מקום ולכן לא שייך לצרפו‬ ‫הראשון ולא אמר שירה וכו'״ עכ״ל המדרש‪ ,‬ואם‬ ‫ונשיהם ולא הצילו על דורם‪ ,‬ועל ט' ע״י צירוף כבר‬ ‫לעוד תשעה שנמצאים במקום הזה‪ .‬ועל כן אע״ג‬ ‫כי מדברי המדרש משמע דלא אמר שירה כלל‪ ,‬הא‬ ‫בקש ולא מצא״ עכ״ל‪ .‬ולכאורה צ״ע דהרי גם בזמנו‬ ‫דהיה מתושלח עם נח ובניו תשעה לא הועילו להציל‬ ‫מיהא שמעינן דהיה לאדם לומר שירה על בריאתו‪,‬‬ ‫של נח היה ט'‪ ,‬דהרי מתושלח הצדיק היה עמהם ולא‬ ‫את העולם כיון דלא היו שם עשרה צדיקים וכמש״כ‪.‬‬ ‫והיינו כמש״כ‪.‬‬ ‫הועיל כי אם לדחות את גזר הדין שלא יהיה נדון‬ ‫עמהם אבל לא להציל את כל הדור‪.‬‬ ‫הודאת בעל דין בבן נח‬ ‫שפך דם האדם באדם דמו ישפך (ט‪ ,‬י)‬ ‫וליפסל אדרבה אין אדם משים עצמו רשע ואינו נאמן על עצמו‬ ‫בירושלמי (פ״א דקידושין ה״א) איתא אמר רב יודה בר פזי בן נח נהרג‬ ‫יעו״ש‪.‬‬ ‫ע״פ עצמו מה טעם כי דם אדם באדם יעו״ש‪ ,‬וכ״כ החינוך (במצוה‬ ‫כו) וז״ל ״שישראל לא יתחייב לעולם בלא עדים והתראה ושאר והנה מדכלל רש״י גם לחיוב קנס בהדי ליענש וליפסל דאינו‬ ‫אומות א״צ התראה לפי שאין חילוק בהן בין שוגג למזיד‪ ,‬וכן נאמן לחייב את עצמו מבואר דחד דינא להו קנס וחיוב מיתה‬ ‫יתחייבו ג״כ בהודאת פיהם משא״כ בישראל״‪ .‬והנה במנ״ח דאינו נאמן על עצמו‪ ,‬והנה הא דאין אדם נאמן לחייב את עצמו‬ ‫כתב דדבר זה דב״נ חייב בהודאת עצמו חידש החינוך בעצמו‪ ,‬בקנס ילפינן לה מקרא דאשר ירשיעון אלוקים פרט למרשיע‬ ‫ודבריו נכונים בטעמם דכיון דהא דאין אדם נאמן על עצמו הוא את עצמו וכמש״כ רש״י בב״מ (ג‪ ,‬ב) יעו״ש‪ ,‬א״כ ה״נ הא דאינו‬ ‫משום דאדם קרוב אצל עצמו וכדאיתא בגמ' (סנהדרין ט‪ ,‬ב) א״כ נאמן ליענש וליפסל הוא גם מקרא דאשר ירשיעון אלוקים פרט‬ ‫ב״נ דנהרג בע״א ועפ״י קרוב למה לא יהיה נאמן על עצמו‪ ,‬אך למרשיע את עצמו‪ ,‬וכולהו [בין לעונש ובין לקנס ובין לפסול]‬ ‫לדעת הראב״ד מובא ברא״ש (סוף פ״ק דמכות) דבעל דבר אינו עד‪ ,‬ילפינן ליה מהך קרא‪.‬‬ ‫א״כ כיון דגם בב״נ בעינן עכ״פ‬ ‫והביאור בזה נראה דעיקר הדין‬ ‫עד אחד א״כ אפשר כיון דהוא‬ ‫דאין אדם משים עצמו רשע‪,‬‬ ‫אינו בגדר עד על עצמו דבעל‬ ‫דהודאת בע״ד נאמרה רק בממון‬ ‫ולא לענין קנס‪ ,‬הוא משום דשאני‬ ‫חיוב קנס מחיוב ממון‪ ,‬דאילו‬ ‫ביאורי תפילה‬ ‫דבר הוא י״ל דאינו נהרג עפ״י‬ ‫עצמו כיון דאינו עד כלל‪ ,‬ועוד‬ ‫דאשה לא תהא נאמנת על עצמה‬ ‫בחיוב ממון לא אברי סהדי אלא‬ ‫יונה מצאה בו מנוח‬ ‫כיון דאשה אינה יכולה להעיד‬ ‫לשקרא‪ ,‬אולם קנס הרי חלות‬ ‫בזמירות שבת [בשיר ׳יום שבתון׳ לר׳ יהודה הלוי] איתא‬ ‫גם בעדות על ב״נ יעו״ש‪.‬‬ ‫החיוב בא רק ע״י העדים ועם‬ ‫״יונה מצאה בו מנוה״‪.‬‬ ‫גמר הדין [ולפני שהעידו ונגמר‬ ‫דב״נ‬ ‫החינוך‬ ‫אולם נראה דמש״כ‬ ‫והנה לכאורה הכוונה היא לכנסת ישראל שדומה ליונה‬ ‫הדין אינו חייב גם לצאת ידי‬ ‫או לשכינה‪ ,‬והלשון ׳מצאה בו מנוח׳ מושאל ממה דכתיב‬ ‫כלל‬ ‫זה‬ ‫אין‬ ‫נהרג ע״פ עצמו‬ ‫שמים וכמש״כ התוס' בכתובות‬ ‫בפרשה דידן ( ח‪ ,‬ט) ״ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה״ [וע׳‬ ‫הודאת‬ ‫מדין‬ ‫מדין עדות כ״א‬ ‫(לג‪ ,‬ב ד״ה לאו) יעו״ש]‪ ,‬דהעדות‬ ‫ברמב״ן שם דאין דרך העופות לנוח בראשי ההרים על הארך‬ ‫מלבד‬ ‫בישראל‬ ‫בע״ד‪ ,‬דהרי גם‬ ‫בקנס הוא לקיים החיוב‪ ,‬וקנס‬ ‫שם]‪.‬‬ ‫אילן‬ ‫ואין‬ ‫נאמרה‬ ‫עוד‬ ‫עדות‬ ‫דין ופרשת‬ ‫ועונש חד דינא להו דכל שלא‬ ‫והנראה‪ ,‬דהנה לקמיה (פסיק י‪-‬יא) איתא ״ויחל עוד שבעת‬ ‫הודאת‬ ‫של‬ ‫מחודשת‬ ‫פרשה‬ ‫נגמר דינו בב״ד אינו חייב כלל‬ ‫ימים אחרים ויוסף שלח את היונה מן‪ ,‬ותבא אליו היונה לעת‬ ‫(שמות‬ ‫מקרא‬ ‫לה‬ ‫וילפינן‬ ‫בע״ד‬ ‫וכדמבואר במכות (ה‪ ,‬ב) ולזה באה‬ ‫איכפת‬ ‫מאי‬ ‫הקשו‬ ‫וכבר‬ ‫וגו״׳‪,‬‬ ‫בפיה‬ ‫טרף‬ ‫זית‬ ‫עלה‬ ‫והנה‬ ‫ערב‬ ‫זה'‬ ‫הוא‬ ‫כי‬ ‫יאמר‬ ‫ד'אשר‬ ‫כב‪ ,‬ח)‬ ‫הגזה״כ דאשר ירשיעון אלוקים‪,‬‬ ‫בבוקר‪.‬‬ ‫או‬ ‫באה‬ ‫היא‬ ‫בערב‬ ‫אם‬ ‫בזה‬ ‫לן‬ ‫(ס'‬ ‫בקצוה״ח‬ ‫בזה‬ ‫שהאריך‬ ‫וכמו‬ ‫דבכל מקום שאין החיוב נגמר‬ ‫ואולי י״ל בזה עפ״י מה שמובא בשם היעב״ץ (הובא בס ‪3‬ד טללי‬ ‫ל״ד סק״ד) יעו״ש‪ ,‬והוא דין נאמנות‬ ‫עד שעת גמה״ד ובעינן שירשיעון‬ ‫היא‬ ‫[דגם‬ ‫בשבת‬ ‫העץ‬ ‫מן‬ ‫עלים‬ ‫תולשת‬ ‫אינה‬ ‫דהיונה‬ ‫אור)‬ ‫מחודשת מה״ת‪ ,‬וס״ל להחינוך‬ ‫אלוקים‪ ,‬וקודם לכן אינו נחשב‬ ‫הנהר‬ ‫כמו‬ ‫הבריאה‬ ‫מפלאי‬ ‫אחד‬ ‫והוא‬ ‫השבת‬ ‫את‬ ‫שומרת‬ ‫דהא דנהרג ע״פ עצמו הוא‬ ‫סמבטיון]‪ ,‬ולפי״ז נראה דאותו היום שבת היה‪ ,‬ולא היתה‬ ‫מדין הודאת בע״ד דאדם נאמן‬ ‫כמחויב ועומד‪ ,‬אין אדם מרשיע‬ ‫יכולה לתלוש את עלה הזית עד לעת ערב כלומר עד ששקעה‬ ‫נהרגת‬ ‫על עצמו‪ ,‬וגם באשה‬ ‫את עצמו‪ ,‬ולא מהני הודאת פיו‬ ‫החמה‪[ ,‬ולא היה צורך אז בצאת הכוכבים לדעת מתי היא‬ ‫בע״ד‪,‬‬ ‫הודאת‬ ‫ע״פ עצמה מדין‬ ‫ולא שאר נאמנות של תורה‪,‬‬ ‫שקיעת החמה]‪ ,‬וזהו דהדגיש הפסוק לעת ערב‪ ,‬דרק אז עלה‬ ‫ובעינן עדות ממש‪ ,‬רק בממון‬ ‫נהרג‬ ‫אדם‬ ‫אין‬ ‫ואע״ג דבעלמא‬ ‫בידה לתלוש את עלה הזית‬ ‫נאמר הדין דאדם נאמן על‬ ‫ב״נ‬ ‫אבל‬ ‫בישראל‬ ‫ע״פ עצמו כ״ז‬ ‫ולפמש״נ מדוקדק נמי הלשון ׳יונה מצאה בו מנוח׳‪ ,‬דאילו‬ ‫בע״ד‬ ‫הודאת‬ ‫פרשת‬ ‫שפיר איכא‬ ‫עצמו‪ ,‬והן הן דברי הרמב״ם‬ ‫בפעם הראשונה לא מצאה מנוח ועל כן חזרה מיד‪ ,‬אבל‬ ‫שכתב דגזה״כ הוא דאין אדם‬ ‫נהרג‬ ‫דגם‬ ‫וממילא‬ ‫לנפשות‪,‬‬ ‫גם‬ ‫בפעם השניה באמת מצאה אז מנוח‪ ,‬דהרי הוצרכה לחכות‬ ‫נהרג ואינו לוקה בהודאת פיו‪,‬‬ ‫עצמו‪.‬‬ ‫ע״פ‬ ‫עד לעת ערב‪ ,‬ובע״כ דאז מצאה מנוח ואז היונה מצאה בשבת‬ ‫נתכוון להא דדרשינן אשר‬ ‫מנוח לכף רגלה‪ ,‬והרי המתינה עד עת ערב לתלוש את עלה‬ ‫והביאור בזה נראה דהנה‬ ‫ירשיעון אלוקים פרט למרשיע‬ ‫הזית‪ ,‬ולכן דימו את כלל ישראל ליונה דכמו דהיונה של נח‬ ‫ה״ו) כתב‬ ‫הרמב״ם‬ ‫את עצמו‪ ,‬דלהיעשות רשע בעינן‬ ‫מצאה מנוח ביום השבת‪ ,‬גם כלל ישראל שדומים ליונה נחים‬ ‫וז״ל ״גזה״כ הוא שאין ממיתין‬ ‫עדות דוקא ולא שאר נאמנות‬ ‫ביום השבת‪ ,‬ודו״ק‪.‬‬ ‫בי״ד ולא מלקין את האדם‬ ‫של תורה‪ ,‬שוב מצאתי כדברינו‬ ‫ועיין בשירי קודש לד״י הלוי (מהדורת ירדן שיר רסד) דכתב‬ ‫בהודאת פיו אלא עפ״י שנים‬ ‫בתומים (פ״ז סקכ״ז)‪ ,‬וכ' דה״נ אין‬ ‫וז״ל ״בצל השבת מימי נח מצאה היונה מנוח״‪ ,‬הרי שנשלחה‬ ‫עדים וכו'״‪ ,‬ויעו״ש ברדב״ז דהא‬ ‫אדם נפסל לעדות אף דהאמת‬ ‫היונה ביום השבת ובפירוש קדמון מטה יהודה כתב דסתם‬ ‫דאין אדם נהרג ע״פ הודאתו הוא‬ ‫היא שעבר עבירה‪ ,‬עד שיעידו‬ ‫יום השביעי הוי שבת‪.‬‬ ‫משום גזה״כ ולא משום סברא‪,‬‬ ‫עליו עדים יעו״ש‪.‬‬ ‫וצ״ב מקור דבר זה‪ ,‬ומאיזה‬ ‫והנראה דכ״ז הוא בישראל‬ ‫גזה״כ הוא דיליף לה [ואין לומר‬ ‫דילפינן מקרא (במדבר לה‪ ,‬יב) ד״עד‬ ‫יקום‬ ‫מקרא דע״פ שנים עדים‬ ‫עמדו לפני העדה למשפט״ שאינו נהרג ואינו חייב מיתה עד‬ ‫הודאת‬ ‫מהני‬ ‫שפיר‬ ‫ובממון‬ ‫לממון‪,‬‬ ‫גם‬ ‫דבר דהרי דין זה נאמר‬ ‫שנגמר דינו בבי״ד‪ ,‬אבל בבן נח הרי משעת ההריגה חייב‬ ‫עצמו]‪ ,‬וצ״ע‪.‬‬ ‫מיתה ולא בעינן גמ״ד‪ ,‬וב״נ יכול להורגו מיד בלי גמ״ד‪ ,‬וכן‬ ‫והנראה פשוט בזה‪ ,‬דהנה ביבמות כה‪ ,‬ב) ״אמר רבא אין אדם משים‬ ‫כתב המנ״ח (מצוה תט) יעו״ש‪ ,‬ונמצא דאצל ב״נ אין חילוק בין‬ ‫עצמו רשע״‪ ,‬ויעו״ש בפרש״י שכתב וז״ל ״הא דקי״ל הודאת פיו‬ ‫עדות ממון לעדות נפשות‪ ,‬ולעולם העדות אינה כ״א לברורי‬ ‫כמאה עדים ה״מ לממונא אבל לקנסא ולעונש מלקות וליפסל‬ ‫רק לקיומא‪ ,‬א״כ שפיר נהרג ב״נ עפ״י הודאת פיו‪ ,‬דהרי כה״ג‬ ‫לא״ עכ״ל‪ ,‬כלומר כיון דקי״ל דהודאת בע״ד כמאה עדים היה‬ ‫דהעדות אינו לקיומא מהני לזה נאמנות ובירור של בע״ד‪ ,‬ורק‬ ‫בדין שאדם נאמן על עצמו לכל דבר גם ליהרג‪ ,‬וע״ז אמר רבא‬ ‫בישראל לעונש ולקנס דהעדות היא לקיומא לא מהני נאמנות‬ ‫דדינא דהודאת בע״ד אינו כ״א בממון אבל לגבי קנס ועונש‬ ‫של תורה ובעינן דוקא עדות וכמש״נ‪.‬‬ ‫♦‬ ‫♦ ‪-----‬‬ ‫‪-----‬‬ ‫♦‬ ‫גליון לח ‪ -‬מרחשון תשפ״ז‬ ‫ב ס״ד‬ ‫אז מ ד ה ל ש מ ך‬ ‫פסקי הלבות ו ת שובו ת מפי מורנו הגאון הגדול דבי עמרם פ רי ד שלי ט״ א‬ ‫גליון מ ס'‬ ‫‪342‬‬ ‫א' חשון ת ש פ ״ז‬ ‫דיני שאילת טל ומטר‬ ‫נוהגים לומר בין ברכת השנים לברכת תקע‪ ,‬״ותן טל ומטר‬ ‫שאלה‪ :‬שכח לשאול טל ומטר במעריב של מוצאי שבת‪ ,‬האם‬ ‫לברכה על פני האדמה״ (כדעת הראבי״ה‪ ,‬הובאה בשו״ע סי' קיד ס״ו לענין משיב הרוח‪ ,‬וכ״ד‬ ‫כשחוזר להתפלל ערבית‪ ,‬צריך לומר שוב 'אתה חוננתנו'‪.‬‬ ‫המג״א סי קיז‪™ ,‬״ב‪ ,‬בא״ח‪,‬מ‪,-‬״״)‪ ,‬וטוב שיחזור ויאמר גם בשומע תפילה‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬אין צריך לומר (כיוןשאמרבתפילה הראשונה‪,‬אףשלא יצאבה יד"ח‪,‬‬ ‫אם חושש שלא יזכור לומר ב'שומע תפילה' ‪ -‬יאמר בין ברכת‬ ‫היאחשובה תפילה‪ ,‬וכפישיבואר להלן בהרחבה)‪.‬‬ ‫השנים לברכת תקע 'ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה'‪.‬‬ ‫השובח לשאול טל ומטר בימות הגשמים‪ ,‬ונזכר‬ ‫ד‪ .‬נזכר לאחר שהתחיל ברכת 'תקע'‪ -‬יאמר בשומע תפילה‬ ‫קודם 'כי אתה שומע'‪ ,‬ויאמר 'ותן טל ומטר לברכה על פני‬ ‫בני א ש כנז‪:‬‬ ‫האדמה‪ ,‬כי אתה‪.'...‬‬ ‫א‪ .‬נזכר ב א מצע ברכת יברך עלינו' לפני שהזכיר השם‬ ‫ה‪ .‬נזכר לא ח מ״כ‪ ,‬דינו כאמור בבני אשכנז (סע' ג‪-‬ו)‪.‬‬ ‫שבחתימת הברכה ‪ -‬יחזור ויאמר 'ותן טל ומטר' ויגמור‬ ‫כסדר (משנ״בסי' קיזס״קטו‪ ,‬פמ״ג‪ ,‬הובא בה״לסי' קיד ד״ה במקום)‪.‬‬ ‫שו ” ת‬ ‫ב‪ .‬נזכר לאחר שהזכיר השם שבחתימת ברכת השנים ‪-‬‬ ‫שאלה‪ :‬שכח טל ומטר‪ ,‬ונזכר ב א מ צ ע ברכת השנים‪ ,‬אך‬ ‫יאמר בשומע תפילה קודם 'כי אתה שומעי‪ ,‬ויאמר 'ותן טל‬ ‫במקום ל חזור ל'ו תן טל ומטר' ולג מור משם כ סדר‪ ,‬א מר‬ ‫ומטר לברכה על פני האדמה‪ ,‬כי אתה‪( .'..‬שו״עסי' קיז סע' ה‪ ,‬סו״ד‬ ‫'ותן טל ומטר' היכן שנזכר‪ ,‬והמשיך משם הלאה‪ .‬מה דינו‬ ‫הבה״לסי' קיד ד״ה בלאחתימה‪,‬משנ״בסי' קיזס״ק טז)‪.‬‬ ‫(לבני א שכנז)‪.‬‬ ‫אם חושש שלא יזכור לומר ב'שומע תפילה' ‪ -‬יאמר בין ברכת‬ ‫תשובה‪ :‬אינו מעכב שיחזור ויגמור כסדר‪ ,‬אך יקפיד לומר זאת‬ ‫השנים לברכת תקע 'ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה'‪.‬‬ ‫בסיום ענין [כגון‪ ,‬שלא יאמר ״ושבענו‪ ,‬ותן טל ומטר‪ ,‬מטובך״]‪ ,‬וכן יקפיד‬ ‫וימשיך תקע ‪( ...‬ע^^ הברכי יוסף המובא בשערי תשובהשם ס״ק י)‪.‬‬ ‫לסיים במעין החתימה [לנוסח אשכנז‪' :‬וברך שנתנו כשנים הטובות‬ ‫ג‪ .‬נזכר לאחר שהזכיר השם שבחתימת שומע תפילה‬ ‫לברכה‪ ,‬בא^ מברך השנים'‪ ,‬ולנוסח ספרד‪' :‬כי ק‪-‬ל טוב ומטיב אתה ומברך‬ ‫לפני שסיים 'שומע תפילה' ‪ -‬יאמר 'למדני חוקיך' ואז 'ותן‬ ‫השנים‪ ^ ,‬מברך השנים״]‪ ,‬ובדיעבד אף אם לא סיים במעין‬ ‫טל ומטר לברכה על פני האדמה כי אתה‪( .'...‬משנ״בשם ס״ק יט)‪.‬‬ ‫החתימה ‪ -‬יצא (עי' בה״לסי' קיד ד״ה במקום‪ ,‬משנ״בסי'סו ס״ק נב)‪.‬‬ ‫ד‪ .‬נזכר לאחר שחתם ' ^ ^ שומע תפילה' לפני שהתחיל‬ ‫שאלה‪ :‬שכח טל ומטר ועדיין ל א סיים תפילתו‪ ,‬אך‬ ‫'רצה' ‪ -‬יאמר 'ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה וימשיך‬ ‫במקום ל חזור לברכת 'ברך עלינו' חזר ל' ש מע קולנו'‪,‬‬ ‫'רצה‪( .'...‬שו״עשם סע'ה‪ ,‬בה״לסי' קיד ד״ה בלאחתימה)‪.‬‬ ‫האם יצ א‪.‬‬ ‫ה‪ .‬נזכר לאחר שהתחיל 'רצה' לפני שסיים את הפסוק 'יהיו‬ ‫תשובה‪ :‬יש להסתפק אם יצא ידי חובה‪ ,‬ולמעשה נראה‬ ‫לרצון' [השני‪ ,‬שלפני 'עושה שלום'] ‪ -‬חוזר לתחילת ברכת‬ ‫שיצא ידי חובה (עפי^ב׳^סי' קיז)‪.‬‬ ‫השנים (שו״עסי' קיז סע'ה‪,‬שעה״צסי' תכבס״קח)‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬השוכח טל ומטר וסיים את התפילה [שעליו ל חזור‬ ‫ו‪ .‬נזכר לאחר שסיים אמירת 'יהיו לרצון' [השני‪ ,‬וסיים‬ ‫לרא ש]‪ ,‬כיצד ינהג אם עבר ז מן תפילה‪.‬‬ ‫בקשותיו‪ ,‬אפי' אם עדיין לא פסע] ‪ -‬חוזר לראש ש״״עסי'קיזס״ה)‪.‬‬ ‫ובעניין מש"כ בסע' ב‪ ,‬שנוסח השאלה בישומע תפילה' הוא'ותן טו"מ‬ ‫תשובה‪ :‬אם שכח בשחרית‪ ,‬ונזכר קודם חצות [אפי' אם עבר‬ ‫לברכה על פני האדמה' ‪ -‬כ" כ ערוך השולחן(שםסעי ) והשולחן שלמה (שםסעיד)‪,‬‬ ‫סופ״ז תפילה]‪ ,‬יתפלל בעת שנזכר‪ .‬אך אם עבר חצות ‪ -‬יתפלל‬ ‫אמנם בקצר ש״ ע סטסע ! ובכה" ח(סיקי סקל לאהחכר ת בו ת' על פני האדמהי ‪.‬‬ ‫פעמיים מנחה [ראשונה לשם מנחה‪ ,‬ושנייה לשם תשלומין]‪ ,‬וכן אם‬ ‫שכח במנחה וכבר עבר ז מן תפילת מנחה ‪ -‬יתפלל פעמיים‬ ‫ובעניין מש"כ שם שאם נזכר לאחר שאמר יבא"׳’ קודם שאמר 'מברך‬ ‫השנים' יזכיר בישומע תפילה'‪ -‬אנו מבאר להדיא‪ ,‬אך נראה שלא יסיים‬ ‫ערבית [ראשונה לשם ערבית‪ ,‬ושנייה לשם תשלומין] (ע״פשו״עסי' קיז וסי' קח)‪.‬‬ ‫’למדני חוקיך' דכיוןשיכול לאומרו בשמע תפילה‪,‬דינו כדן דברם שיכול לתקן‬ ‫ואפילו אשה שטעתה במנחה ועבר זמן מנחה‪ ,‬תצטרך‬ ‫ואינם מעכבים‪,‬וכמו שכתב הבה״ל ב דיאדם הנזכר לאחר שסיים ברכתהשנים‬ ‫להתפלל פעמיים ערבית‪ ,‬אע״פ שבדר״כ לא נוהגת‬ ‫[ואף שיש ל דן בזה ‪ ,‬דעצם הזכרת טל ומטר הנה הזכרה המעכבת אלא שיש'עצה'‬ ‫להתפלל ערבית (עי' משנ״בסי' רסגס״ק מג‪ ,‬ותוס' יומא פז‪.):‬‬ ‫לאומרה בשומע תפילה‪,‬אעפ" כ נראה דכיוןדאי מעכב לאומרה דווקא בברכת השנים ‪,‬‬ ‫שאלה‪ :‬האם השוכח טל ומטר בליל ז' חשון גם צריך‬ ‫אזי דינו כדי הזכרה שאנה מעכבת]‪,‬‬ ‫ל חזור על התפילה‪.‬‬ ‫בני ספרד‪:‬‬ ‫תשובה‪ :‬כן‪ ,‬וי״א שיחזור עם תנאי של נדבה (משנ״ב סי' קיז סק״ו‪,‬‬ ‫א‪ .‬נזכר בתחילת הברכה [כגון לאחר שאמר ״ברכנו השם‬ ‫כה״חשם ס^^ ע^^שו״תהלק״ט ח״אסי' עג)‪.‬‬ ‫אלוקינו בכל מעשי ידינו״] ‪ -‬ימשיך ״את השנה הזאת״ וגו'‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬השוכח טל ומטר וצריך ל חזור על תפילתו‪ ,‬האם‬ ‫ב‪ .‬נזכר ב א מצע הברכה‪ ,‬לפני שהזכיר השם שבחתימת‬ ‫עדיף שישמע מה ש״ץ או שיתפלל ב עצ מו פעם נוספת‪.‬‬ ‫ברכת השנים ‪ -‬יחזור למילים ״ותן טל ומטר״ ויגמור כסדר‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬עדיף שיתפלל בעצמו‪ ,‬ונראה שאף כשחוזר רק‬ ‫ג‪ .‬נזכר לאחר שהזכיר השם שבחתימת ברכת השנים‪ ,‬לפני‬ ‫מחמת ספק‪ ,‬עדיף שיתפלל בעצמו (עי' סי' קכד סי‪ /‬ומשנ״ב ס״ק מ‪,‬‬ ‫שהתחיל ברכת 'תקע' ‪ -‬דעת המשנ״ב שימשיך בתפילתו‬ ‫אזמרה לשמך גיליון‪.)69‬‬ ‫ויאמר ב״שומע תפילה״ (כבסע הבא)‪ ,‬אך רבים מבני ספרד‬ ‫אזמרה ל ש מ ך‪1 1‬‬ ‫ואף אם נאמר שאסור להכין בדיבור אף לדברים המותרים בשבת‬ ‫כמו כן נראה שהשוכח טל ומטר‪ ,‬ונזכר בברכת "מודים"‪ ,‬אין‬ ‫[וכגון שאומר שהולך לישון בשבת כדי שיהיה לו כח להישאר ער‬ ‫ענין שימתין לשמוע מהש״ץ מ״ברך עלינו" והלאה‪ ,‬אלא‬ ‫בליל שבועות החל במוצ״ש (ראהאזמרה לשמךגיליון‪ ,])50‬היינו דוקא היכא‬ ‫יחזור בעצמו ל״ברך עלינו" ויגמור כסדר (אזמרה לשמךשם)‪.‬‬ ‫שאין כל תועלת מההכנה בשבת‪ ,‬אך בנדון דידן‪ ,‬יש להכנה תועלת‬ ‫שאלה‪ :‬טעה בשבת והתפלל תפילת חול‪ ,‬וכשהגיע‬ ‫מיידית‪ ,‬שכבר לאחר האמירה הרי הוא מורגל באמירה הנכונה‬ ‫[אף שאין נפק״מ בדבר בשבת עצמה] ‪ -‬לפיכך אין זה נחשב‬ ‫לברכת השנים לא הזכיר טל ומטר‪ ,‬ולאחר ברכת השנים‬ ‫כהכנה לחול‪ ,‬ועי' שולחן שלמה (סוףסי׳קיז)‪.‬‬ ‫נזכר ששבת היום‪ .‬האם יכול להמשיך בתפילות השבת או‬ ‫שחייב לתקן את ברכת השנים‪.‬‬ ‫יש לדון האם תפילה שלא הזכיר בה טל ומטר אינה‬ ‫נחשבת תפילה כלל‪ ,‬או שחשובה תפילה רק שחסר בה‬ ‫תשובה‪ :‬אינו צריך לתקן‪ ,‬אלא ימשיך בתפילות השבת (התבאר‬ ‫הזכרת טל ומטר‪ ,‬ויש בזה כמה נפק״מ [אךאינםמוכרחים‪,‬‬ ‫באזמרה לשמך גיליון‪ ,70‬באריכות)‪.‬‬ ‫ויל״דבכל נדון לגופו]‪ ,‬ונכתוב כאן חלק מהם ‪-‬‬ ‫דין המסופק אם אמר ”ו תן טל ומטר ” ! תור ל'‬ ‫א‪ .‬האם כשחוזר ומתפלל צריך להתפלל בציבור‪.‬‬ ‫יו ם]‪ ,‬וסיים תפילתו‬ ‫ב‪ .‬האם ברכות התפילה הראשונה היו לבטלה‪.‬‬ ‫אם בשעת התפילה או לפניה היה בדעתו לומר‪ ,‬והספק‬ ‫ג‪ .‬האם ברכות התפילה הראשונה נספרות למאה ברכות‪.‬‬ ‫נתעורר לו זמן רב לאחר התפילה ‪ -‬אינו חוזר‪.‬‬ ‫ד‪ .‬האם כשהתפללו תחילה במניין מצומצם של עשרה נחשבת‬ ‫אם בשעת התפילה או לפניה לא היה בדעתו לומר‪,‬‬ ‫תפילתם ‪ -‬תפילה בציבור‪.‬‬ ‫והספק נתעורר לו מיד לאחר התפילה ‪ -‬חוזר לראש‪.‬‬ ‫ה‪ .‬האם מותר לעבור בדי אמות של חבירו המתפלל כששמע‬ ‫אך אם היה בדעתו לומר והספק נתעורר מיד לאחר‬ ‫שהחבר שכח להזכיר בה טל ומטר‪.‬‬ ‫התפילה‪ ,‬או שלא היה בדעתו לומר והספק נתעורר לו‬ ‫ו‪ .‬האם כשחוזר ומתפלל בשחרית צריך להניח שוב טלית ותפילין‪.‬‬ ‫זמן רב אחרי התפילה ‪ -‬יחזור ויתפלל ויתנה שאם אינו‬ ‫ז‪ .‬האם מותר לאכול ולעשות מלאכה‪ ,‬וכן לומר שלום לפני‬ ‫מחויב לחזור ולהתפלל‪ ,‬תהא תפילתו נדבה‪ .‬ובשבת (ראה לקמן‬ ‫התפילה השניה‪.‬‬ ‫נפק״מסע יא)‪ ,‬שאין תפילות נדבה‪ ,‬אינו חוזר ומתפלל‪.‬‬ ‫ח‪ .‬כששכח בערבית של מוצ״ש וחוזר‪ ,‬האם צריך לומר שנית‬ ‫יודגש כי כל הנ"ל נאמר כשהספק שקול‪ ,‬אבל אם יותר‬ ‫'אתה חוננתנו'‪.‬‬ ‫נראה לו שאמר ‪ -‬אינו חוזר‪.‬‬ ‫ט‪ .‬כששכח לומר 'ותן טל ומטר' האם יכול לצאת מהש״ץ או‬ ‫עצה לחושש שמא יבא לידי ספק זה‬ ‫שצריך לחזור ולהתפלל בעצמו‪ ,‬כיון שבתפילה קיימא לן שאינו‬ ‫יכול לצאת מהש״ץ ורק בחסרון הזכרה יכול לצאת מהש״ץ‪.‬‬ ‫העצה למי שחושש שיסתפק היא‪ ,‬שיאמר ‪ 90‬פעמים את‬ ‫צריך לומר שוב 'ד' שפתי תפתח'‬ ‫י‪ .‬כשחוזר לראש התפילה האם‬ ‫המילים ‪' -‬ואת כל מיני תבואתה לטובה‪ ,‬ותן טל ומטר לברכה‬ ‫‪1‬‬ ‫או שלא‪.‬‬ ‫על פני האדמה'‪ ,‬ומועיל כ‪ 90-‬תפילות‪ ,‬ואחר כך אם יסתפק‬ ‫יא‪ .‬כששכח לומר 'ותן טל ומטר' במנחה של ערב שבת וכבר‬ ‫‪ -‬אינו חוזר ומתפלל [ולבני ספרד‪ ,‬יאמר ‪ 90‬פעמים "רופא חולי עמו‬ ‫נכנסה שבת ‪ -‬האם יתפלל ערבית של שבת שתיים‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬ברך עלינו" (ובכהייחסי'קידס״קסשכתבשצריך לומר יותרמזה‪,‬עיי״שבדבריו)]‪.‬‬ ‫יב‪ .‬התפלל שחרית ללא אמירת ב״ש וישתבח [שהדין שלא‬ ‫ש‪"1‬ע(סיקדסעט‪,‬כדעתהרממחטנברג)‪.‬ומש" כ שיוסיף בנוסח ' על פ נ האדמה'‬ ‫משלים אמירתם אחרי התפילה]‪ ,‬האם כששכח להזכיר 'ותן טל‬ ‫‪ -‬לא הוזכר זאת במשנ״ב‪ ,‬אך כ"כ השולחן שלמה (שם סח והא" א‬ ‫ומטר' וכעת חוזר ומתפלל ‪ -‬יוכל‪/‬יצטרך לומר לפני שחוזר ב״ש‬ ‫בוטשאטש(דייהאחר‪,‬וכןהלכה‪.‬‬ ‫וישתבח‪.‬‬ ‫ואף שהמשנ״ב(שםס״ק א הביא את דעת החת״ס (א״חתשבה כ למר ‪101‬‬ ‫פעמים‪ ,‬העקר להלכה שדי ב‪ 90-‬פעמים‪.‬‬ ‫יג‪ .‬האם מותר להפסיק באמצע התפילה בדיבור כדי לתקן את‬ ‫ואמנם יש מהפוסקים(ט״ורא‪,‬ה״ בבה״)החוששים לשיטת ר' פרץ החולק‬ ‫חבירו ששכח להזכיר 'טל ומטר' [ויל״ד בזה]‪.‬‬ ‫על הר"ממרטנברג‪,‬וס״ל דלאמהני הרגל לשונו באמירת‪ 90‬פעמים‪.‬‬ ‫יד‪ .‬ובנידון זה יש נפק״מ גם לגבי זימון ‪ -‬השוכח הזכרה בברכת‬ ‫ולפיכך יש מקם לומר שעדיף שלאלעשותעצה זו ‪ ,‬משום שאם יסתפק‬ ‫המזון [כגון יערי ו'רצה'] ‪ -‬האם צריך לחזור ולזמן‪.‬‬ ‫לאחר שעשה כן‪ ,‬לא יוכל לחזר [וכפסק הש״ע]‪ ,‬ויפסיד דעת אתם‬ ‫טו‪ .‬וכן השוכח יערי בברכת המזון בליל הסדר וצריך לחזור ולברך‬ ‫פוסקים הסוברים שלאיצאיד" ח תפילה‪.‬‬ ‫‪ -‬האם צריך לשתות שוב כוס שלישית של ברכת המזון‪.‬‬ ‫אך העיקר להלכה שאפשר לעשות עצה זו‪,‬וכמבואר בח״ אדם לכד ‪,‬‬ ‫ט)‪,‬וכ"כהבה״ל!שט‪/‬ששאר כל האחרונים רובםוכמעט כולם העתיקו דברי‬ ‫טז‪ .‬השוכח בראש חודש כסליו לומר 'ותן טל ומטר'‪ ,‬אך הזכיר‬ ‫הש״עלהלכה(‪:‬ע״עסי׳ ז‬ ‫יערי‪ ,‬ובתפילה השניה שכח להיפך ‪ -‬הזכיר טל ומטר ושכח יערי‬ ‫שאלה‪ :‬האם בשבת מותר לומר ‪ 90‬פעמים "וא ת כל מיני‬ ‫‪ -‬האם צריך לחזור בשלישית‪.‬‬ ‫תבואתה לטובה ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה"‪,‬‬ ‫יז‪ .‬כשהש״ץ שכח לומר בחזרת הש״ץ "ותן טל ומטר"‪ ,‬וחוזר פעם‬ ‫שניה‪ ,‬האם צריך לעשות ברכת כהנים פעם נוספת‪.‬‬ ‫או שהדבר אסור משום הכנה משבת לחול‪.‬‬ ‫למעשה בבל הנ״ל יש לומר שהשובח הזברה‬ ‫תשובה‪ :‬נראה שמותר‪ ,‬ואף שכתב המשנ״ב (סי׳ רצס״ק ד) שאסור‬ ‫לומר בשבת "נלך ונישן כדי שיהיה לנו כח לעשות במוצ״ש‬ ‫תפילתו חשובה תפילה רק שחסר בה הזברה‪.‬‬ ‫מלאכה"‪ ,‬היינו דוקא כשההכנה שעושה בשבת היא לצורך‬ ‫א‪ ,‬כסקדסע י‪,‬והתבארבהרחבהביאזמרה‬ ‫מלאכה האסורה בשבת‪ ,‬אך תפילה שאינה אסורה בשבת [אף עייןש״עסקחסע•‬ ‫שהיא תפילת חול] ‪ -‬מותר לעשות הכנה אליה בדיבור בשבת‪ .‬לשמך'גיליון‪.70‬‬ ‫מספר טלפוו גבית הוראה‬ ‫לשמיוגו! כל דיני טל ומטר‪ .‬גולל‬ ‫הגיליון הודפס ע״י‬ ‫‪0733-260-800‬‬ ‫דיני מואילת טל ומטר בחו״ל‬ ‫הרב דוני ליקר‪ .‬הרב טילה אריאל והרב‬ ‫להפניית טאלות לרב ולקבלת הגיליוו‬ ‫ניווו להאזין לקו בית ההודאה‬ ‫טלמה בלאה והרב נתגאל מו הי״ו‬ ‫למייל ‪ -‬פנו לכתובת‬ ‫להצלחת ילדיהם בתודה ויו"« וכלהעניינים‬ ‫‪6191265@gmail.com‬‬ ‫שלוחה ‪110‬‬ ‫‪ 12‬אזמרה ל ש מד‬ ‫בס"ד גליון ‪ 309‬נח תשפ"ז‬ ‫גליון זה מתפרסם ב'קובץ גליונות'‬ ‫קדושת בתי מקדש מעט‬ ‫בהכוונת הגאון הגדול רבי מנחם מנדל לובין שליט"א‬ ‫רב בית הכנסת לדרמן ושכונת רמת אהרן ב״ב‬ ‫גליון זה נועד לחזק את שמירת קדושת בית הכנסת ותפילותיו‪ .‬המעיין בו בשעת התפילה הרי זה רח"ל כמעיד עדות שקר‬ ‫"אימתי בית המדרש נחשב כשער השמים‪ ,‬דוקא אם אנו עושים את המקום בית אלקים"‬ ‫שפתח את דלת בית המדרש נעמד במקומו ולא נכנס לבית המדרש‪ .‬והלכו אליו‬ ‫השבוע ביום חמישי ד' מרחשוון חל היארצייט לגאון רבי אברהם לוינזון‪-‬אלישיב‬ ‫הבעלי הבתים ושאלו אליו‪ ,‬רבינו‪ ,‬למה אינכם נכנסים לבית המדרש? ויען‬ ‫זצוק"ל‪ ,‬ה'הומלער רב' חתן בעל ה'לשם' ואביו של רבינו הגרי"ש אלישיב‪ .‬נביא בזה‬ ‫ויאמר אליהם‪ ,‬כיון שאי אפשר להיכנס שם‪ .‬ולמה? משום שאין זה שער‬ ‫דברי חיזוק שאמר ברבים והתפרסמו בקונטרס שיצא לאור ע'^ מכון 'בדרכי הגרי"ש'‬ ‫אלקים‪ .‬שאלו אותו‪ :‬מדוע אין זה שער אלקים? ויען להם‪ :‬אי מ תי הוא מקום‬ ‫בענייני ביהכ"נ‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫הראוי לעלות תפילותינו ואימתי בית המדרש נחשב כשער השמים ותפילותינו‬ ‫באמת‪ ,‬א ם נתבונן במה שאנו שומעין ומה שפינו דובר‪ ,‬והיינו‪ ,‬מה שאנו‬ ‫יעלו למעלה? דוקא אם אנו עושים את המקום בית אלקים ואנו מקיימים כל‬ ‫או מרים פעמיים ביום 'נקדש א ת שמך בעולם כשם שמקדישים אותו בשמי‬ ‫ההלכות השייכים לבית המדרש ואנו מקדשים את המקום‪ ,‬וכיון שבית‬ ‫מרום'‪ ,‬הלא בזה אנו מגלים רצוננו שהקב״ה יקבל השירות ותשבחות‬ ‫אלקים הוא‪ ,‬אז נאמר 'וזה שער השמים'‪ ,‬אבל אני רואה בבית המדרש זה‬ ‫ותחנונים ממנו כשם שמקבל השירים ותשבחות ממלאכי מעלה‪.‬‬ ‫שכל תפילתכם נשארת למטה בבית המדרש ואינה עולה למעלה‪ ,‬משמע שאין‬ ‫ואיך יכול להיות כן‪ ,‬והלא דבר זה יתכן רק אילו אנו נדמה למלאכים‪ ,‬כשם‬ ‫א תם עושים זה ה מקום כבית אלקים‪ ,‬ממילא אין זה שער השמים ואין אני‬ ‫שהם עושים ביראה ופחד רצון קונם‪ ,‬וכשם שהם פותחין א ת פיהם רק‬ ‫רוצה להכנס כאן להתפלל‪ ,‬ויותר טוב לי להתפלל ביחידות‪.‬‬ ‫בקדושה ובטהרה‪ ,‬כן אנחנו אילו היינו עושים כן בעת שהיינו יושביו בבית‬ ‫וכן הובא ב'מדרש פליאה'‪ :‬בשעה שאמרו ישראל 'נעשה ונשמע'‪ ,‬מיד אמר‬ ‫המדרש שהוא בית אלקים והיינו מרגישים שהקב״ה יושב שם ואינו רוצה‬ ‫הקב״ה 'ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם' ובאור הדבר הוא כך‪ ,‬דהנה יש‬ ‫שנפתח את פינו לדבר דברים בטלים וכל שכן שאר ליצנות בביתו‪ ,‬רק רצונו‬ ‫להקשות היאך היה רצון ה' יתברך להשרות שכינתו בתחתונים‪ ,‬והרי הכלל‬ ‫שנפתח את פינו לדבר דברי קדושה וטהרה‪ ,‬אז אנו יכולים לבקש מה' יתברך‬ ‫הוא 'מעלין בקודש ואין מורידיף? על כן עונה המדרש‪ ,‬כיון שאמרו 'נעשה‬ ‫לקבל תפילתנו כמלאכים‪ .‬אבל בעוונותינו המרובים שקודם התפילה אנו‬ ‫ונשמע'‪ ,‬ואמרו חז״ל שאמר הקב״ה מי גילה רז זה לבני להשתמש בלשון‬ ‫מדברים כל הניבול פה ולשון הרע ונמלא א ת פינו בכל דבר‪-‬שקוץ וטומאה‪,‬‬ ‫שמלאכי השרת אומרים‪ ,‬א ם כן ראה הקב״ה שיש ביד ישראל להיות‬ ‫ולאחר מכן אנו מבקשים שיקבל תפילתנו כמלאכים‪ ,‬וזה אי אפשר‪ ,‬ואוי‬ ‫כמלאכים ולעבדו כשירות המלאכים‪ ,‬מיד אמר הקב״ה עשו לי מקדש כי אני‬ ‫לאותה בושה וחרפה ולבקש ממנו באופן זה‪.‬‬ ‫ראוי לשכון בתוכם‪.‬‬ ‫וראיתי מעשה שהיה בגדול אחד שהיה הולך לבית המדרש להתפלל‪ ,‬ותכף‬ ‫בירורי הלכה‬ ‫התפילה כיון שאין ידוע מי יבוא וכו' והוא צריך להתייעץ כיצד עליו לנהוג‪,‬‬ ‫שו"ת שנשאל מורינו הגאון הגדול רבי מנחם מנדל לובין שליט"א‬ ‫או אולי שמא מהראוי לעשות הפסקה קטנה בין סוף חזרת הש״ץ לפתיחת‬ ‫הארון?‬ ‫בס״ד תשרי ה'תשפ״ז‬ ‫לכבוד הגאון הרב מנחם מנדל לובין שליט״א‪ .‬שלום וברכה‬ ‫נכון לע שות זאת קודם הקריאה‪ ,‬אך כשלא הספיק הגבאי מותר בין גברא‬ ‫להלן מספר שאלות בנושא דיבור בתפילה‪.‬‬ ‫לגברא דהרי זה צורך הקריאה‬ ‫ה] מי שפונה אלי בענייני לימוד בזמנים המוזכרים לעיל האם מפני הכבוד‬ ‫אין להקל בלימוד עם א חר‬ ‫א] האם מותר לדבר בלימוד בין גברא לגברא?‬ ‫ראוי לשמוע‪/‬לענות‪/‬לשוחח?‬ ‫(מ״ב קמ״ו סק״ו)‬ ‫לסמן בצורה מכובדת שאתה מנוע מלדבר כמבואר בשו״ע‬ ‫לאחר קריאת המפטיר ? מותר‬ ‫ו] האם מותר בזמנים הנ״ל לפסוק שאלה בהלכה שלא נוגעת בזמן התפילה‬ ‫מותר‪ ,‬שם בשו״ע סעי' ג' וע״ש ובמ״ב לענין‬ ‫לאחר קריאת ההפטרה?‬ ‫למעשה? מותר‬ ‫שמיעת ה ברכות‬ ‫ז] ישנם האומרים שמפני דרכי שלום וכמו שהתירו לומר שלום באמצע‬ ‫ב] האם מותר לומר מזל‪-‬טוב לעולה לתורה מחמת שמחה?‬ ‫התפילה כן יש להתיר בזמנים הנ״ל‪ .‬וכן יש הטוענים שכך ראינו לרבנים‬ ‫נהגו להקל דהוא כעין מי שברך‬ ‫שלנו שנהגו‪ ,‬האם אפשר לסמוך על זה או שמא על כך נאמר שאין פוסקים‬ ‫ג] האם מותר לדבר בלימוד לאחר חזרת הש״ץ של שחרית או של מוסף?‬ ‫הלכה על פי מעשה (תוס' הוריות יב‪?).‬‬ ‫לאחר סיום הקדיש‬ ‫אין למ חות במדברים בדברי תורה בין גברא לגברא אף שמדיוק דברי‬ ‫ד] מכיון שהגבאי צריך לחלק עליות וזה דבר שאי אפשר לעשות קודם‬ ‫המשנ״ב מבואר דיש למ חות מ״מ כיון דלדעת הב״ח שרי הנח להם‬ ‫חיזוקים בבתי הכנסת‬ ‫שימש לבית הכנסת‪.‬‬ ‫בית הכנסת 'הליגמן' מרכז בני‪-‬ברק‬ ‫וכמו״כ‪ ,‬הי תר ס תירת הבנין לצורך בנייתו מחדש הו שתת ע״פ ג' היתרים‬ ‫בית ה כנ ס ת זה הינו מהבתי כנס ת הח שובים והוותיקים ביותר בב״ב‪ .‬בית‬ ‫כשכל אחד מהם הינו היתר בפנ״ע [א‪ .‬דישנם בתי כנסיות נוספים בעיר‪ ,‬ב‪ .‬המקום‬ ‫הכנס ת נבנה ב שנת תרצ״ה ע״י יהודים יראים ושלמים א שר במו‪-‬ידיהם בנו‬ ‫דחוק למתפללים וחשיב תיוהא‪ ,‬ג‪ .‬שכרו ביהכ״נ חילופי בשכירות ללא הגבלה ‪-‬‬ ‫את ביהכ״נ‪ .‬ביהכ״נ זה מתייחד מאוד בציבור של תלמידי‪-‬חכמים‬ ‫היתרים שהביאם הכת״ס או״ח סי' י״ז ושני הראשונים מפורשים במשנ״ב וביה״ל סי'‬ ‫המדקדקים בקלה כבחמורה‪ .‬אחד הדברים הבולטים בביהכ״נ זהו כבוד‬ ‫קנ״ב‪ .‬וכאן המקום להוסיף שקיר אחד מהבניין הישן הושאר בשלמותו לדרישת 'חק‬ ‫התפילה וכבוד ביהכ״נ‪ ,‬אין בנמצא שישמע ח״ו צילצולי פלאפונים בתפילה‪.‬‬ ‫שימור מבנים עתיקים' ואין זה מצד הלכה שהרי מדינא מותר לסתור את כל הבנין]‬ ‫וכמו״כ מתייחד ביהכ״נ בבית‪-‬הוראה מהגדולים בב״ב א שר יסד מרן פוסה״ד‬ ‫וכהנה רבות‪ .‬וכמו״כ הזדרזו מאוד בבניית ביהכ״נ כמבאר בשו״ע ובס״ד‬ ‫רבי נסים קרליץ זצ״ל ושבס״ד מתנהל כיום ע״י הגאון הגדול רבי שבח צבי‬ ‫הצליחו לבנות בנין גבוה מאוד (וגם בזה היה שיקול ורצון גדול להצליח שביהכ״נ‬ ‫אשר נבנה במעלה רח' רבי עקיבא יהיה הבנין הגבוה בסביבתו ככל האפשר כמבואר‬ ‫רוזנבלט שליט״א ומרינו הגרמ״מ לובין שליט״א‪.‬‬ ‫בסי' ק״נ‪ ,‬ובס״ד עלה הדבר בידם) בתוך שנה וחצי‪ ,‬ובס״ד בערב ראש ה שנה‬ ‫ל א חר ‪ 90‬שנה כא שר בית ה כנ ס ת נהיה צר מאוד מלהכיל את מאות האנשים‬ ‫תשפ״ז זכו להיכנס באופן של לכתחילה‬ ‫המ שכימים לפתחו הוחלט בהתייעצות רב ביהכ״נ הגאון רבי אבר הם‬ ‫אחד הדברים א שר השקיע הרב שליט״א רבות היה הוצאת אבני ביהכ״נ‬ ‫ישעיהו קרליץ שליט״א [אשר ממלא מקום אבותיו ג' דורות ברבנות ביהכ״נ]‬ ‫לחולין לבל יתבזו אבני קודש‪ ,‬א ת האבנים א שר שימשו לארה״ק (לפני שהיה‬ ‫לס תור א ת ביהכ״נ ולבנותו מחדש ברווחות גדולה‪.‬‬ ‫כספת) א שר דאג לגנזם וכמבואר בשו״ע ריש סי' קנ״ד‪ ,‬אך לגביי אבני שאר‬ ‫ס תירת ובנית ביהכ״נ מחדש תוכנן ע״פ הרב שליט״א בדיקדוק ההלכה ככל‬ ‫ביהכ״נ מכרם הרב וגם פדאם וכפי שביאר בשיעור א שר מסר אסרו חג‬ ‫האפשר‪ ,‬וכדוגמא‪ :‬הושקע מחשבה רבה לבניית חדרי ה שירותים בכל קומה‬ ‫סוכות ביארצייט לאביו מרן פוסה״ד הגרנ״ק זצ״ל‪ ,‬וז״ל‪:‬‬ ‫באופן שלא יהיו מעל גבי ביהכ״נ ושלא יהיו ממוקמים במקום שבמבנה הישן‬ ‫לרפואת הגאון הגדול רבי ישראל בונים בן חיה רויזא‪ ,‬רפאל יובל בן תמרה‪ .‬להצלחת חגית בת ראומה ברוחניות וגשמיות‪ .‬ולישועת אלישבע מלכה בת מיכל מישל‪.‬‬ ‫לקדושת בהכ״נ להפקיע בכדי ומש״ה אמרינן במתנה אפילו נתנוה ז' טובי‬ ‫איתא בגמ' מגילה דף כ״ו ב' דקדושת בית הכנסת נפקעת ממנו רק באופן‬ ‫העיר במעמד אנשי העיר במאי תתפקע קדושתיה ומאן דשרי סבר דמפקעא‬ ‫שהקדושה חלה על דמים או חליפין‪ ,‬אבל אוגורה ומשכונה אסור‪ ,‬דבקדושתו‬ ‫אההיא הנאה דהוו להו מיניה שהרי הן כמחויבים לשלם לו גמול וכיון‬ ‫ק אי הואיל ולא ניתנו דמים או חליפין תמורתו‪ .‬ובהמשך הסוגיא שם הגמ'‬ ‫דמפקעה א מידי דהיינו ההיא הנאה אף על פי שיצאה לחולין אין בכך כלום‬ ‫מסתפקת מהו דינה של מתנה‪ ,‬ופירש״י שנתנו בני העיר בית כנסת לתשמישי‬ ‫שרשאין הן בכך ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר עכ״ל‪.‬‬ ‫חול‪ ,‬ומפרשת הגמ' דפליגי בה רב אחא ורבינא‪ ,‬חד א סר וחד שרי‪ ,‬מאן דאסר‬ ‫נמצא שנחלקו הרמב״ן והר״ן אי שייך טעמא דאכחושי מצוה בקדושת בית‬ ‫בהאי תפקע קדושתה‪ ,‬ומאן דשרי אי לאו דהוה ליה הנאה מיניה לא הוה יהיב‬ ‫הכנסת או דאמרינן דכל קדושת בית הכנסת הוי דרבנן והם אמרו שיחול על‬ ‫ליה‪ ,‬הדר הוה ליה מתנה כזביני ע׳׳כ‪.‬‬ ‫המעות ואם איקליש שוב אפשר לאפקועי בכדי‪ .‬והבית יוסף מביא את שני‬ ‫והרמב״ן שם הקשה (הובא בר׳׳ן על הרי׳׳ף ח‪ ).‬כיון דבעי מידי דתתפקע ביה‬ ‫הדעות ולא הכריע‪.‬‬ ‫קדושתו נהי דמתנה כזביני היכי תפקע קדושתו בההיא הנאה והא כבר‬ ‫והנה החת״ס (שו״ת סי' ל״ח) נוקט שכדי להפקיע בית הכנסת מקדושתו א״צ‬ ‫אכלוהו ואינה בעולם‪ .‬ועוד הקשה כיון דשמעתין מוכחא דבהכ״נ יש בו‬ ‫להביא את כל השוויות של בית הכנסת או של אבניה‪ ,‬אלא אפשר לפדותו כדין‬ ‫קדושה‪ ,‬דהא אמרינן אוגורא ומשכונא אסור מ״ט בקדושתיה קאי‪ ,‬ואמרינן‬ ‫הקדש שוה מנה שחיללו על שוה פרוטה‪ .‬והנה הא פשוט שלהר״ן מהני חילול‪,‬‬ ‫נמי במאי תפקע קדושתיה‪ ,‬היאך נמכר‪ ,‬והא דבר שראוי לגופו במוקדשין אינו‬ ‫וכ״ה להדיא בדבריו‪ ,‬אך החת״ס מחדש שאף לדעת הרמב״ן מהני חילול‪.‬‬ ‫נפדה ובתוספתא דהאי פירקא תניא אבני היכל ועזרות שנפגמו ושנגממו אין‬ ‫אכן הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל (הודפס בסוף הקדמתו לחי' הרמב״ן‬ ‫להם פדיון‪ .‬ותו כי מכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר היכי שרו דמייהו‬ ‫שהוציא לאור) מביא ׳הערה נחוצה׳ בדברי‬ ‫למשתי בהו שיכרא והא נתפסין הן בקדושתן‪.‬‬ ‫החתם סופר אלו וז״ל‪ ,‬הערה נחוצה במש״כ‬ ‫ותי׳ הרמב״ן ז׳׳ל‪ ,‬דבהכ״נ עשו אותו‬ ‫החת״ס חלק או״ח סי' ל״ח דבבית הכנסת‬ ‫כתשמישי מצוה כסוכה ולולב שנזרקין‬ ‫של כפרים דיוצא מקדושתו ע״י מכירה‪,‬‬ ‫לאחר מצותן ובזמן מצוה יש בהן קדושה של‬ ‫יוצא נמי ע״י חילול‪ ,‬ועל דבריו סומכים בעלי‬ ‫כבוד כדאמרינן התם אסור להרצות מעות‬ ‫הוראה למעשה‪ .‬אכן בחידושי הרמב״ן למס'‬ ‫כנגד נר חנוכה ואמרינן נמי דנויי סוכה אסור‬ ‫מגילה פ' בני העיר כתב להדיא וז״ל‪ ,‬עוד‬ ‫להסתפק מהן כל שבעה ואבוהון דכולהון ד ם‬ ‫שאין אני רואה בגמ' בית הכנסת נפקע‬ ‫כדאיתא ה ת ם בפרק במה מדליקין (דף כב א)‬ ‫מרשותו על דרך פדיון וחלול אלא במכירה‬ ‫ולפיכך בהכ״נ כל זמן שבני העיר רוצין בו‬ ‫ושינוי רשות‪ ,‬והחת״ס לא ראה דברי‬ ‫נוהגין בו קדושה אפילו בחורבנו שהרי עדיין‬ ‫הרמב״ן אלו ומביא שם מדבריו רק מה‬ ‫לא עבר זמן מצותו וראוי לחזור ולבנותו‬ ‫שהובאו בר״ן בהלכות עכ״ל‪.‬‬ ‫הלכך כשמכרוהו ז' טובי העיר שלא במעמד‬ ‫אנשי העיר אין בני העיר רוצין מן הס ת ם‬ ‫ומעתה לפי כל המבואר‪ ,‬כאשר עזבנו א ת‬ ‫שתכחש מצותם לגמרי אלא שתחול קדושת‬ ‫הבנין הישן‪ ,‬הייתה לנו שאלה גדולה איך‬ ‫בהכ״נ על הדמים‪ ,‬אבל כשנמלכו בני העיר‬ ‫להפקיע את הקדושה מאבני בית הכנסת‪,‬‬ ‫למכרו לשתות בו אפילו שכר שרי לפי שעבר‬ ‫דהנה החת״ס אמנם נוקט שבדעת הרמב״ן מהני חילול‪ ,‬ועפי״ז גדולי ההוראה‬ ‫זמן מצותו ונפקעה קדושתו ממנו כסוכה ולולב לאחר זמנן וכו' ומה שחלקו‬ ‫היו נוהגים לעשות כן‪ ,‬אך כפי הבנת הגרא״ז זצ״ל בדברי הרמב״ן בחידושיו‪,‬‬ ‫במתנה מאן ד אסר סבר שאין אנשי העיר רוצים שיפקיעו ז' טובי העיר מצותה‬ ‫לא מהני חילול‪.‬‬ ‫אא״כ יפקעו אותה על מצוה אחרת ומאן דשרי סבר אי לאו דיהיב להו מידי‬ ‫והנה בשביל ק״ק הליגמן המעטירה‪ ,‬רצינו לצאת ידי כל הדעות בענין‪ ,‬ואף‬ ‫דדבר מצוה כגון תיבה ומטפחות או ספרים לא היו נמלכין טובי העיר לתת לו‬ ‫דעת הרמב״ן בחידושיו דלא מהני חילול‪ .‬ובס״ד עלתה בדעתי עצה מרווחת‬ ‫בהכ״נ זו הלכך כזביני היא ושרי דלאו גרועי מצוה הוא עכ״ד‪.‬‬ ‫לצאת ידי כולם‪ .‬שאלתי את הקבלנים אילו היינו מוכרים א ת אבני בית‬ ‫הכנסת הקדושות בקדושת ביה״כ בלבד [למעט קיר השימור שנשאר‪ ,‬ולמעט‬ ‫והר״ן שם חולק על סברת הרמב״ן וכתב ואין דבריו ברורים אצלי דאי משום‬ ‫קירות ה שירותים והמטבח] בכמה הם שמים את שוויין‪ ,‬והשיבו שלדעתם‬ ‫בזויי מצוה אתינן עלה וכדאמרינן אבוהון דכולהון דם‪ ,‬בדמים שלא היו מצוה‬ ‫אבנים אלו אינן עולות יותר מאלף שקל‪ .‬אז במעמד חלק מגבאי בית הכנסת‪,‬‬ ‫מעולם מאי בזוי מצוה איכא וכו'‪ ,‬ועוד דאי משום בזויי מצוה בלחוד אתינן‬ ‫א' מבני הקהילה שיחי' קנה את האבנים בסכום הזה‪.‬‬ ‫עלה למה לן עלויא הא אפילו בדכוותיה סגי דהא קי״ל (שבת שם) מדליקין‬ ‫למרות זאת חששנו שאולי הייתה טעות באומדן דעת‪ ,‬והן שוות יותר מאלף‬ ‫מנר לנר (עיי״ש מה שהוסיף להקשות בזה)‪.‬‬ ‫שקל‪ ,‬ולכן לקחנו חמישים שקל ואמרנו שאם לא נפקע הקדושה ע״י המכירה‪,‬‬ ‫לכך כתב הר״ן לבאר באופ״א‪ ,‬דבהכ״נ ודכוותיה כיון שעיקרו עשוי לומר בו‬ ‫שתהיו מחוללות על חמישים שקלים אלו (ואף דמצד הדין מספיק לזה שווה‬ ‫דבר שבקדושה‪ ,‬הטילו בו חכמים קדושה מדבריהם‪ ,‬ואפילו התנו עליו ז' טובי‬ ‫פרוטה כדין הקדש שוה מנה שחיללו על שו״פ‪ ,‬אך כדי שלא לזלזל בדבר‪ ,‬ושלא‬ ‫העיר במעמד אנשי העיר אי אפשר שתפקע קדושתו בכדי מפני כבוד הקדושה‬ ‫יתפרש כחוכא וטלולא‪ ,‬חיללנו א ת זה על סכום מכובד)‪.‬‬ ‫שיש בו‪ ,‬מיהו לאחר שהטילו קדושתו על הדמים‪ ,‬קדושת דמים קלישא‬ ‫אך היות שלדעת הרמב״ן הקדושה עוברת לדמים שניתנו תמורת האבנים‪ ,‬ויש‬ ‫מקדושת בהכ״נ לפי שדמים אלו לא עמדו מעולם לדבר שבקדושה ועוד דהויא‬ ‫לעשות מזה הקדש עילוי‪ ,‬על כן א מר תי אח״כ לגבאים שהתעסקו בזה שכל‬ ‫לה קדושה שניה וקלישא מקדושה ראשונה כדאשכחן (מעשר שני פ״ג מ״י) לר'‬ ‫הכסף הזה (סה״כ ‪ )₪ 1,050‬ילך לעילוי עבור כתיבת ספר תורה שאנו כותבים‪,‬‬ ‫יהודה דס״ל דלקוח בכסף מעשר שנטמא יקבר משום דלא אלים למתפס‬ ‫ובזה השתדלנו לצאת מכל החששות שבענין‪.‬‬ ‫פדיוניה כמעשר גופיה‪ ,‬הלכך בין שמכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר‬ ‫או שלא במעמד אנשי העיר לעולם דמים נתפסים בקדושת בית הכנסת ומפקע‬ ‫יה״ר שיזכו מתפללי ביהכ״נ להשלים א ת מלאכת הבניה ולרומם בית אלקינו‬ ‫קדושתיה גבייהו אלא דשבעה טובי העיר לחודייהו לא מצי לאפקועיה ההיא‬ ‫ולקדש שם‪ -‬שמים ב שמירת קדו שת בית מקדש מעט‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫קדושת דמים אף על גב דאיקלי שא אבל במעמד אנשי העיר יכולין להפקיע‬ ‫סיפור השבוע‬ ‫אחרים קיבלו על עצמם קבלה זו נושעת‪ ,‬ולא בזכות עצמך‪.. .‬״; השאלה היתה‬ ‫בתום שיעורו של הרה״צ רבי גמליאל רבינוביץ שליט״א‪ ,‬התבשרו השומעים על‬ ‫נוקבת‪ ,‬והאב הרהר ושקל בדעתו כיצד לענות לילד התם תשובה שתניח את דעתו‪.‬‬ ‫הולדת בן בכור לחבר הקהילה אבי ר‪ .‬שיחי'‪ ,‬מתנדב ב'איחוד הצלה'‪ ,‬שזכה לבן‬ ‫בינתיים‪ ,‬שואל הנהג את האב היושב לצידו‪ :‬״אולי אתה יודע מהי הדרך הטובה‬ ‫ראשון אחרי עשרים שנה‪ .‬וכך סיפר הרב בהתרגשות רבה‪.‬‬ ‫להגיע עכשיו באמצע היום לבני ברק‪ ,‬בלי להיתקל בפקקים מעצבנים ומורטי‬ ‫לפני למעלה משנה התפלל עמנו ר' מרדכי ב‪.‬ד‪ .‬הי״ו‪ .‬בקידוש שלאחר התפילה‬ ‫עצבים;״ ענה לו האב‪ :‬״אינני בקי כל כך בדרכים וחילופיהן‪ ,‬הרי יש לך מכשיר‬ ‫אמרו לר' מרדכי‪ ,‬שיש כאן יהודי שאין לו ילדים‪ ,‬וזקוק לישועה‪ .‬ר' מרדכי אמר‬ ‫המוניות ‪ -‬תפעיל אותו‪ ,‬תגיד את השם 'בני ברק'‪ ,‬והמכשיר ידריך אותנו בדרך‬ ‫לו‪ ,‬תקבל על עצמך משהו שקשה לך לעשות באמת‪ ,‬ואז הקב״ה גם יתן לך‪ .‬שאל‬ ‫הקלה והטובה ביותר‪.‬״ הפעיל הנהג את המכשיר והכריז‪ :‬״בני ברק״!‪ ...‬אבל‬ ‫אבי‪ ,‬מה לקבל‪ ,‬נטילת ידים‪ ,‬כיבוד הורים‪ .‬ענה ר׳ מרדכי‪ ,‬לא לדבר בתפילה‪ .‬אמר‬ ‫בדיוק אז צעק איזה ילד מאחור‪ ,‬והשם לא נקלט‪ .‬שוב ניסה הנהג לומר ״בני ברק״‪,‬‬ ‫לו אבי‪ ,‬שזה מאד קשה לא לדבר עם החברים‪ .‬אמר לו ר' מרדכי דווקא בגלל שזה‬ ‫אך בדיוק אז נזכר ילד אחר להכריז משהו‪ .‬לאחר כמה נסיונות ביקש הנהג שיהיה‬ ‫קשה לך תקבל על עצמך ותראה את הישועה שלך‪ .‬מספר אבי‪ ,‬אכן‪ ,‬עברתי להתפלל‬ ‫שקט מוחלט‪ ,‬כי הקולות מפריעים למכשיר לקלוט את מה שאומרים‪ .‬כולם‬ ‫בבית כנסת אחר בלי החברים שלי כדי לא להיכשל‪ ,‬ואחרי שנה זכיתי בחסדי‬ ‫השתתקו לחלוטין‪ ,‬כשהנהג מכריז שוב את השם 'בני ברק'‪ ,‬ואו אז אכן עלה הדבר‬ ‫(דרשו)‬ ‫שמים לבני הבכור‪.‬‬ ‫בידו‪ .‬המכשיר קלט סוף סוף את היעד המבוקש‪.‬‬ ‫או אז התנער האב מהרהוריו‪ ,‬מתפעל מ ההשגחה הפרטית שזימנה לו תשובה‬ ‫סיפר רבי שלמה לווינשטיין שליט״א‪ ,‬על מכר שלו שנושע ברפואה שלמה בזכות‬ ‫מדוייקת לשאלתו של ב נ ו ‪ .‬״בני היקר!״ ‪ -‬פנה ואמר לו ‪ -‬״הרי לך תשובה על‬ ‫קבלה שקיבלו על עצמם מתפללי בית הכנסת בו נהג להתפלל‪.‬‬ ‫שאלתך‪ .‬הרי בעיניך ראית‪ ,‬שכאשר הנהג אמר דבר מסויים דיבוריו לא נקלטו‬ ‫במכשיר ‪ -‬כי היו שם דיבורים זרים שהפריעו למכשיר לקלוט את מה שאמר‪ .‬כך‬ ‫היה זה רבו של בית הכנסת שיזם את הדבר‪ ,‬כאשר ביקש מכל המתפללים שיקבלו‬ ‫הדבר גם בתפילה! שהרי כתבו החתם סופר והמגיד מקאזניץ‪ ,‬שבית כנסת‬ ‫על עצמם שלא לדבר בשעת התפילה וקריאת התורה ‪ -‬קבלה שנודעה זה מכבר‬ ‫כמסוגלת לישועות נפלאות גם למעלה מדרך הטבע‪ .‬ואכן בדומה לעשרות ומאות‬ ‫שמדברים בו בשעת התפילה‪ ,‬הדיבורים מונעים את התפילות מלעלות‪ ,‬כי‬ ‫בשמים מצפים לשמוע תפילה זכה בלי שום תערובת של קולות אחרים‪ .‬לכן‪ ,‬על‬ ‫מקרים‪ ,‬גם כאן הועילה הסגולה נגד כל התחזיות‪ ,‬ואותו יהודי יצא מכלל סכנה‪.‬‬ ‫אף שאני לכשעצמי הייתי נזהר מלדבר בעת התפילה‪ ,‬בכל זאת‪ ,‬למרבה הצער‬ ‫אבל עיקר המעשה אותו רצינו לספר כאן‪ ,‬עוד לפנינו‪ .‬ביום הגדול והמרגש בו חזר‬ ‫היהודי מבית החולים לביתו‪ ,‬הגיעו כל בני משפחתו‪ ,‬קטנים עם גדולים‪ ,‬לקחת את‬ ‫הדיבורים שדיברו אחרים מנעו גם את תפילותי מלעלות‪ .‬וכעת‪ ,‬כשכל התפללים‬ ‫('קדוש היכלך')‬ ‫קיבלו עליהם לשתוק‪ ,‬עלו כל התפילות‪.‬‬ ‫אביהם הביתה‪ .‬באמצע הדרך שאל הבן את אביו ברוב תמימות‪ :‬״אבי היקר! הרי‬ ‫מאז ומעולם אינך מדבר בעת התפילה וקריאת התורה‪ ,‬ואם כן מדוע רק כאשר‬ ‫לע"נ מזב׳ הרבים הגה״צ רבי יהודה אריה ב״ר יעקב שבטר זצ״ל והגאון הגדול רבי עוזר ב״ר שלמה זלמן דרורי זצ״ל ולע״נ האשה הצדקנית רבקה מרים בלוי ב״ר אברהם דוד פרידמן ז״ל‬ ‫מבקשים אנו מכל מי שנשאו ליבו לבוא ולשאת בהוצאת והפצת הגליון באופן קבוע וחד‪-‬פעמי‪ ,‬נא לפנות לטלפון ‪ 0527101970 , 0527176420‬בשעות בין הסדרים‪ .‬ניתן להנציח לרפואה וישועה‪.‬‬ ‫לשליחת חומר ולקבלת הגליון‪ :‬פקס‪ 15335748722 :‬ניתן לתרום באשראי דרך נדרים פלוס‪ :‬קופת ‪ -‬אהל׳ תורה (בנשיאות הגר"ד לנדו שליטייא) קטגורית קדושת בתי מקדש מעט‬ ‫דאורייתא‬ ‫שיעורו של הגאון רבי רפאל סויד שליט״א | ראש ישיבת תפארת שלמה‬ ‫גיליון מס' ‪ 147‬פרשת נח תשפ״ז‬ ‫הערות בענין גזילה פחות משוה פרוטה‬ ‫ה‪ .‬עומד וצווח שאינו מוחל‬ ‫א‪ .‬מה הרויחו דור המבול בגזילת פחות משוה פרוטה‬ ‫והנה‪ ,‬במנחת חינוך (מצווה קל‪ ,‬אות ד) כתב שלדברי רש״י בסנהדרין (נז‪.‬‬ ‫איתא במדרש רבה (בראשית רבה לא‪ ,‬ה) שדור המבול היו גוזלים פחות‬ ‫ד״ה צערא)‪ ,‬הטעם שאין חיוב השבה בפחות משוה פרוטה הוא משום‬ ‫משוה פרוטה‪ .‬וי ש לתמוה על דברי המדרש‪ ,‬הלא בן נח נהרג אף על‬ ‫מחילה‪ .‬כלומר‪ ,‬אין בני אדם מקפידים עליה‪ .‬ולכן‪ ,‬אם הנגזל עומד וצווח‬ ‫גזילה הפחותה משוה פרוטה‪ ,‬ומדוע המדרש מדגיש דווקא ״פחות משוה‬ ‫שאינו מוחל‪ ,‬חייב הגזלן בהשבה‪ .‬וכך כתב גם במחנה אפרים (הלכות‬ ‫פרוטה״‪ .‬ו אין לומר שרק בני נח ממש‪ ,‬דהיינו אלו שבאו אחרי המבול‪,‬‬ ‫גזילה‪ ,‬סימן א)‪ .‬אולם‪ ,‬מצינו בהלכות גדולות (סימן מג) שכתב להדיא לא‬ ‫נצ טוו במצוות אלו‪ ,‬ולא מי שהיה בדור המבול‪ .‬שהרי מצוות בני נח‬ ‫כן‪ ,‬וסבר שגם אם הנגזל עומד וצוו ח‪ ,‬עדיין פטור הגזלן מהשבה‪ ,‬משום‬ ‫נלמדות כבר מפרשת בראשית‪ ,‬עוד לפני המבול‪ ,‬כפי שמבואר בכמה‬ ‫שבטלה דעתו של היחיד אצל כל אדם‪ .‬וי ש לתמוה על דבריו‪ ,‬שהרי כלל‬ ‫מקומות במדרשי חז״ל‪ .‬וברמב״ם (הלכות מלכים פ״ט ה״א) כתב על‬ ‫זה של ״בטלה דעתו״ נאמר בדרך כלל כאשר באים להגדיר דבר אחר‪ ,‬כגון‬ ‫מצוות בני נח‪ ,‬שאדם הראשון נצטווה על כל שבע מצוות אלו‪ ,‬ובכללן‬ ‫לענין מוקצה‪ ,‬שאדם אינו יכול להחליט שחפץ מסוים יהיה מוקצה עבורו‬ ‫איסור גזל‪.‬‬ ‫אם כל העולם רואים בו כלי תשמיש רגיל‪ ,‬אפשר להבין שאדם אינו יכול‬ ‫ובכלי יקר (בראשית ו‪ ,‬יג) תירץ קושיא זו‪ ,‬כי אנשי דור המבול התחכמו‬ ‫להגדיר דבר כנגד דעת כלל האנשים‪ .‬אולם‪ ,‬כשאדם נגזל ועומד וצוו ח‬ ‫לגזול בשיעור שאינו מחייב תשלומי אדם‪ ,‬אך בעיני שמים נחשב הדבר‬ ‫שאינו מוחל‪ ,‬סוף סוף אינו מוחל‪ .‬ולמה יפר הגזלן מהשבה‪ .‬ואין זה דומה‬ ‫לזוטו של ים‪ ,‬שמצינו שאם עומד וצווח‪ ,‬לא עשה ולא כלום‪ ,‬דהתם אפשר‬ ‫לגזל‪ .‬כלומר‪ ,‬כוונתם היתה ליהנות מגזל בלי לשלם עליו‪.‬‬ ‫שהוא צווח מכאב ההפסד‪ ,‬ואומר אם לא יועיל לא יזיק‪ ,‬אבל בלבו אכן‬ ‫הוא כבר התייאש מהחפץ‪ .‬משא״כ הכא‪ ,‬שהטעם שאנשים מתייאשים‬ ‫ב‪ .‬האם נפסל לעדות‬ ‫מגזל פחות משוה פרוטה היא משום שזה לא חשוב אצלם‪ ,‬וכאן הנגזל‬ ‫יש לעיין האם מי שגוזל פחות משוה פרוטה נפסל לעדות‪ .‬והנה‪ ,‬בתוספות‬ ‫מראה שזה חשוב לו‪ ,‬ו אין לומר שבאמת אין זה חשוב לו אלא שהוא רק‬ ‫( קידו שין מ‪ :‬ד״ה האוכל) מבואר לענין האוכל בשוק שנפסל לעדות‪,‬‬ ‫רוצה לעשות בדווקא ולהקניט את הגזלן‪ ,‬שהרי מה אכפת לנו מדוע זה‬ ‫שדעת רבינו תם שמדובר במי שגוזל ואוכל‪ .‬והקשו שם התוספות‪ ,‬דאם‬ ‫חשוב לו‪ ,‬סוף סוף אינו מוחל‪.‬‬ ‫כן‪ ,‬הרי הוא פסול לעדות מדין גזלן‪ .‬ותירצו דמיירי בפחות משוה פרוטה‪,‬‬ ‫ונראה לבאר ביסוד המחלוקת האם בעומד וצוו ח חייב להשיב‪ ,‬האם‬ ‫ומבואר מכך שבגוזל פחות משוה פרוטה אינו נפסל לעדות‪ .‬מאידך‪,‬‬ ‫מה שכתוב שהטעם שפטורים מלהשיב הוא מצד מחילה‪ ,‬הכוונה היא‬ ‫במדרש רבה (ריש פרשת נח) מבואר שדור המבול היו גוזלים פחות משוה‬ ‫למחילה של הנגזל‪ ,‬או שמא הכוונה היא שמכיון שכולם מוחלים על‬ ‫פרוטה‪ ,‬ועל כך אמר הכתוב ״ומלאה הארץ חמס״‪ .‬ולענין פסולי עדות‬ ‫סכום כזה‪ ,‬ממילא לא נחשב הדבר לממון‪ ,‬וממילא אין עליו חיוב גזל כלל‪.‬‬ ‫אמרה התורה ״אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס״‪.‬‬ ‫ו‪ .‬האם עובר באיסור על כל פרוטה‬ ‫ג‪ .‬מה יותר קשה להיות יהודי או גוי‬ ‫והנה‪ ,‬נחלקו רבותינו האם באדם שגזל כמה פרוטות‪ ,‬הוא עובר באיסור‬ ‫ומספרים שפעם אמרו למרן הגר״ד לנדו שליט״א‪ ,‬כמה קשה להיות‬ ‫אחד כולל‪ ,‬או בכמה איסורים נפרדים‪ .‬דעת הגרי״ז והגרב״ד ליבוביץ‬ ‫י הודי‪ ,‬עם כל המצוות והאיסורים הרבים והדקדוקים ההלכתיים‪ .‬וענה‬ ‫זצ״ל‪ ,‬שהוא עובר באיסור על כל פרוטה ופרוטה בנפרד‪ ,‬ו אילו דעת‬ ‫מרן שליט״א‪ ,‬שהרבה יו תר קשה להיות גוי‪ ,‬שהרי אנו רואים עבירות‬ ‫הגר״מ זמבא‪ ,‬שהוא עובר באיסור אחד כולל על הכל‪ ,‬וכל הגזילו ת‬ ‫רבות שבני ישראל פטורים מהן או שאין עליהן עונש חמור‪ ,‬ואילו בני‬ ‫נחשבות לאיסור אחד גדול‪ .‬ובפשטות נראה שהוא הדין לענין דיני ריבית‬ ‫נח חייבים עליהן מיתה‪ .‬כגון‪ ,‬שואל שלא מדעת חבירו הרי הוא גזלן‪,‬‬ ‫וצדקה‪ ,‬שיחלקו האם האיסור הוא בכל פרוטה בנפרד‪ ,‬או באיסור אחד‬ ‫ואף שבישראל אין על כך חיוב מיתה‪ ,‬הרי לבני נח יש חיוב מיתה על גזל‬ ‫כולל‪ .‬ולכאורה‪ ,‬יש להוכיח שהוא עובר באיסור אחד‪ ,‬מדברי הרמב״ם‬ ‫פחות משוה פרוטה‪ .‬ואם תעלה כעת לישיבה‪ ,‬תראה שלא מעט מהבחורים‬ ‫בפירו ש המשניות לאבות (פ״ג מי״ט) לענין צדקה‪ ,‬שהכל לפי רוב‬ ‫החליפו גמרות בטעות‪ ,‬ואם הם היו גויים‪ ,‬הם היו חייבים מיתה על כך‪,‬‬ ‫המעשה‪ ,‬ועל כן עדיף לתת אלף פעמים פרוטה לצדקה ולא בפעם אחת‬ ‫וה״ה לענין גזילה פחות משוה פרוטה‪ ,‬שרבים נכשלים בזה‪ ,‬ובני נח‬ ‫סכום השוה לאלף פרוטות‪ .‬ואי נימא שיש מצווה או איסור בכל פרוטה‬ ‫חייבים ע״ז מיתה‪.‬‬ ‫בנפרד‪ ,‬מדוע שלא יביא הכל בפעם אחת‪ ,‬והרי יקיים את כל המצוות‪,‬‬ ‫אלא ווד אי שיש עניין ברוב המעשה עצמו‪.‬‬ ‫ד‪ .‬האם חייב כפל‬ ‫והקשה מרן הגרא״מ שך זצ״ל‪ ,‬דלפי הגרי״ז שעובר על כל פרוטה בנפרד‪,‬‬ ‫אם כן בגוי שגוזל כמה פרוטות‪ ,‬יעבור בלי סוף איסורי לאו‪ ,‬משום שגוי‬ ‫והנה‪ ,‬י ש להקשות‪ ,‬מדוע בכל מי שגונב חצי פרוטה לא נאמר שעל‬ ‫חייב גם על פחות משוה פרוטה‪ ,‬ו אין לו שיעור מוגדר‪ .‬ו תירץ הג״ר‬ ‫ידי הכפל יהיה מחויב להשיב פרוטה שלמה‪ .‬וי ש לומר בכמה אופנים‪.‬‬ ‫מנחם כהן שליט״א‪ ,‬שכל כמה שאין שיעור מוגדר של פרוטה אצל בני‬ ‫ראשית‪ ,‬אם נאמר שאין על כך שם גזל כלל‪ ,‬כלומר שחז״ל לא הגדירו‬ ‫נח‪ ,‬ממילא אין למה לחלק את האיסור‪ ,‬ועל כן הוא עובר רק על איסור‬ ‫מעשה כזה כ״גזל״ מן התורה‪ ,‬פשיטא שאין חיוב כפל‪ .‬שנית‪ ,‬אפשר לומר‬ ‫לאו אחד‪ .‬ולענ״ד לא מסתבר שמחמת הדין שאין שיעורים לבני נח‪,‬‬ ‫שמה שאנשים אינם מוחלים על פרוטה‪ ,‬ורק על פחות מכך‪ ,‬היינו דווקא‬ ‫הם יעברו פחות איסורי לאו‪ .‬אלא אדרבה‪ ,‬הם אכן יעברו איסורי לאו‬ ‫על הפסד ממון בפועל‪ ,‬אבל חיוב כפל אינו הפסד ממון אלא מניעת רווח‪.‬‬ ‫בלי סוף‪ ,‬וכ מובן שזה יתחלק עד שיעור של פחות מפרוטה שאף גויים‬ ‫וכאן זו מניעת רווח של חצי פרוטה שיכול היה הנגזל להרוויח על ידי‬ ‫אינם מקפידים‪ ,‬לפי הטעם של רש״י בסנהדרין (שם) ובעבודה זרה (ע א‪):‬‬ ‫הכפל‪ ,‬ועל מניעת רווח זו אין חיוב כפל‪.‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪G‬‬ ‫‪Q‬‬ ‫בבא קמא)‪ ,‬ועוד שש מצוות מלבד דינים‪ ,‬ובסך הכל שלושים מצוות‪.‬‬ ‫שגויים מקפידים‪ ,‬אבל גם זה בגבול מסוים‪ ,‬שאין הקפדה על כלום ושום‬ ‫והקשה הג״ר מנחם כהן שליט״א‪ ,‬שהרי אחד מאבות נזי קין הוא עדים‬ ‫דבר‪ .‬או שנאמר שגם למשהו יש שיעור מסוים‪ .‬ואכמ״ל‪.‬‬ ‫זו מ מין‪ ,‬ובגוי הרי אין דין עדות כפי שיש בישראל‪ ,‬שהרי גוי אינו כשר‬ ‫לעדות‪ .‬וממילא בוודאי שאין דין עדים זו מ מין בגוי‪ .‬ותירץ ידידי הג״ר‬ ‫ז‪ .‬כמה מצוות יש לבני נח‬ ‫רפאל פיינ ש טיין שליט״א‪ ,‬שאף שאין דין עונש של עדים זו מ מין בגוי‪,‬‬ ‫והנה‪ ,‬בחולין (צב‪ ).‬איתא שעולא אמר שיש שלושים מצוות שניתנו לבני‬ ‫מכל מקום י שנו איסור להעיד עדות שקר‪ ,‬וזה שייך אף בגוי‪ ,‬שמעיד על‬ ‫נח‪ .‬וכתב רש״י שם "לא ידעתי מה הן״‪ .‬ואמר מרן הגרא״מ שך בשם‬ ‫גוי אחר‪ ,‬בערכאות של גויים‪.‬‬ ‫התורה תמימה‪ ,‬שיש עשרים וארבעה אבות נזי קין (כפי שמפורט במסכת‬ ‫• פנינים לחומש בראשית •‬ ‫מה היתה השאלה העמוקה לענין לעשר את המלח‪ .‬וי ש לומר‪ ,‬שעשיו היה‬ ‫א‪ .‬״וצהר תעשה לתיבה״ (ו‪ ,‬טז)‪ .‬י ש מפרשים שהכוונה ל חלון‪ ,‬וי ש‬ ‫מקפיד לעשר כל פרי ופרי בפני עצמו‪ ,‬ועל כן שאל כיצד אפשר לעשר כל‬ ‫להקשות‪ ,‬דא״כ מדוע לא זרק נח את האשפה שהצטברה בתיבה מן החלון‪.‬‬ ‫גרגיר וגרגיר של מלח‪ ,‬כאילו הוא פרי נפרד‪.‬‬ ‫ויש לומר‪ ,‬שחשש נח לדעת המפרשים הסוברים שלא היה חלון של ממש‪,‬‬ ‫ז‪ .‬כאשר רבקה פגשה את יצחק לראשונה (כד‪ ,‬סד)‪ ,‬היא נפלה מהגמל‪.‬‬ ‫אלא אבן טובה שהאירה כחלון‪ ,‬ולכן לא היה ניתן לזרוק דרכה אשפה‪.‬‬ ‫ואפשר לבאר בדרך צחות‪ ,‬שהרי אז תיקן יצחק אבינו את תפילת המנחה‪,‬‬ ‫ב‪ .‬מקשים העולם‪ ,‬מדוע לא עשה נח תיבה יותר גדולה‪ ,‬הלא מסתמא הוא‬ ‫ומשפחתו‪ ,‬וכן כל בעלי החיים מכל המינים‪ ,‬היו שם בצפיפות גדולה‬ ‫והיא לא ידעה זאת‪ ,‬שכן תפילת מנחה היתה חידוש של יצחק‪ .‬ועל כן‪,‬‬ ‫מאוד ובקושי רב במשך שנה שלימה‪ .‬ומתרצים בדרך צחות‪ ,‬שכאשר ישנם‬ ‫כאשר ראתה אותו מתפלל בשדה בשעת הצהריים‪ ,‬היא חשבה שהחתן‬ ‫שכנים‪ ,‬חיות וזבל ‪ -‬אי אפשר להרחיב!‬ ‫המיועד מתפלל תפילת שחרית כל כך מאוחר ביום‪ ,‬ועל כן היא נפלה מרוב‬ ‫ג‪ .‬״ומן הבהמה אשר איננה טהורה״ (ז‪ ,‬ב)‪ .‬ומוכיחה מזה הגמרא בפסחים‬ ‫מבוכה ופליאה על התנהגות כזו‪.‬‬ ‫(ג‪ ):‬שהפסוק האריך בלשונו כדי לכתוב בשפה נקיה יותר‪ ,‬ולא לומר ״מן‬ ‫ת‪ .‬״עם לבן גרתי״ (לב‪ ,‬ה)‪ .‬ופירש רש״י ״ותרי״ג מצוות שמרתי״‪ ,‬כלומר‪,‬‬ ‫הבהמה הטמאה״‪ ,‬שהיא ל שון גנאי‪ .‬והקשה הגר״ש רוזובסקי זצ״ל על‬ ‫למרות שגר יעקב עם לבן הרשע והרמאי‪ ,‬לא למד ממעשיו הרעים אלא‬ ‫יסוד זה‪ ,‬מדוע לא הוכיחו זאת מפרשת בראשית (ב‪ ,‬יח)‪ ,‬שנאמר ״לא טוב‬ ‫שמר על כל תרי״ג מצוות התורה‪ .‬ומקשים‪ ,‬מדוע לא כתב רש״י שזה‬ ‫היות האדם לבדו״‪ ,‬ולא נכתב ״רע לאדם להיות לבדו״‪ ,‬הרי זהו גם לשון‬ ‫״אותיות תרי״ג״‪ ,‬אלא ל שון ״גימטריא״‪ .‬ואמר הגרש״מ דיסקין‪ ,‬שתרי״ג‬ ‫נקיה‪ .‬ותירץ הגר״ש זצ״ל‪ ,‬שאכן אין זה רע גמור ומוחלט להיות לבדו‪,‬‬ ‫אלא רק ״לא טוב״ ‪ -‬מצב שיש בו חסרון‪ ,‬אך לא בהכרח שלילי לחלוטין‬ ‫זהו מספר ולא מילה‪ ,‬ולכן לא שייך לומר שזה ״אותיות״ תרי״ג‪.‬‬ ‫או מזיק‪ .‬ואילו בבהמה טמאה‪ ,‬הדין הוא שהיא טמאה לגמרי‪ ,‬ו אין בה‬ ‫ט‪ .‬״ואת יהודה שלח לפניו גושנה״ (מו‪ ,‬כח)‪ .‬ופירש ר ש״י‪ :‬כדי להקים בית‬ ‫שום צד של טהרה‪.‬‬ ‫תלמוד‪ ,‬שיכין את המקום לבואם של בני ישראל ושיאפשר המשך לימוד‬ ‫ד‪ .‬״וה׳ בירך את אברהם בכל״ (כד‪ ,‬א)‪ .‬וי ש אומרים שבת היתה לו ושמה‬ ‫התורה‪ .‬וקשה‪ ,‬וכי יוסף הצדיק לא פתח בית תלמוד במצרים‪ ,‬הרי הוא היה‬ ‫״בכל״‪ ,‬וז הו הברכה שנתברך בה אברהם‪ .‬והקשו התוספות (בבא בתרא‬ ‫משנה למלך‪ ,‬וודאי שהיה יכול להקים מוסדות תורה מפוארים עבור אחיו‬ ‫קמב‪ ,).‬מדוע אברהם אבינו לא חיתן את יצחק בנו עם ״בכל״ בתו‪ ,‬וכך‬ ‫ואביו‪ ,‬מדוע היה צורך מיוחד לשלוח את יהודה דווקא‪ .‬ומתרצים בדרך‬ ‫היה נמנע הצורך לשלוח את אליעזר עבדו למסע ארוך ומפרך למצוא כלה‬ ‫צחות‪ ,‬שהרי יוסף שלח לאביו ״עגלות״ (מה‪ ,‬כא) ‪ -‬שרש״י מפרש (שם)‬ ‫מבית לבן הארמי‪ ,‬שהיה ידוע ברשעותו‪ .‬ומתרצים העולם בדרך צחות‪,‬‬ ‫שהיו אלו ״עגלות ערופות״‪ ,‬סוגיה אחרונה שלמדו יחד יעקב ויוסף לפני‬ ‫שהוא חשש לדעת מפרשים אחרים שאין לו בת!‬ ‫פרידתם‪ .‬וממילא אמר יעקב‪ ,‬אם יוסף עומד עדיין באותה סוגיא כל כך‬ ‫ה‪ .‬איתא במדרש (בראשית רבה לח‪ ,‬יג) שאברהם אבינו אמר לתרח אביו‪,‬‬ ‫כאשר נשאל על שבירת הפסלים‪ ,‬שכל פסל שבר את השני‪ ,‬כלומר‪ ,‬הפסלים‬ ‫הרבה שנים‪ ,‬סימן שצריך לפתוח ישיבה חדשה‪.‬‬ ‫הגדולים שברו את הקטנים‪ .‬וקשה‪ ,‬מפני מה לא אמר יעקב אבינו ללבן‬ ‫י‪ .‬רמז מן התורה לדף היומי‪ .‬יוסף שלח לאביו ״עגלה ערופה״ לאחר עשרים‬ ‫הארמי אותה תשובה שנונה ומתחכמת‪ ,‬כאשר לבן רדף אחריו בטענה‬ ‫ושתים שנים של פרידה‪ .‬ועשרים ושתים שנים הן בדיוק שלושה מחזורים‬ ‫שגנב את התרפים‪ .‬ומתרצים בדרך צחות‪ ,‬שלא כל מה שאומרים לאבא‪,‬‬ ‫של הדף היומי‪ .‬ובזה רמז יוסף לאביו שגם בגלותו במצרים‪ ,‬שמר על לימוד‬ ‫אפשר לומר ל שווער!‪.‬‬ ‫התורה ברציפות‪ ,‬וגם כעת לאחר כ״ב שנים הוא עומד בדיוק באותה סוגיא‬ ‫ו‪ .‬״כי ציד בפיו״ (כה‪ ,‬כח)‪ .‬מבואר ברש״י שעשיו היה שואל את יצחק אביו‬ ‫שלמדו יחד לפני פרידתם‪.‬‬ ‫שאלות הלכתיות מדוקדקות‪ ,‬כמו כיצד מעשרים את המלח‪ .‬וי ש להבין‪,‬‬ ‫לתגובות והערות ולהצטרפות לקבלת העלון במייל‬ ‫|הבהרה |‬ ‫‪ zx0527103930@gmail.com‬או בקו אור עולם בשלותה ‪653‬‬ ‫מטרת עלון זה היא לעורר את לב המעיין‪ ,‬ולא לפסוק הלכה‪,‬‬ ‫ניתן לשמוע שיעורים וקושיא יומית‪ ,‬ועוד תוכן מרתק‬ ‫כמו”כ כמובן שאין במסגרת מצומצמת זו כדי להקיף את כל‬ ‫בקו אור עולם ‪ ◄ 0733-454-545‬שלוחה ‪65‬‬ ‫הנושא שעליו נכתב העלון‪ ,‬והדברים בבחינת תן לחכם ויחכם‬ ‫עוד‪ ,‬ובמקום שאמרו לקצר א”א להאריך‪.‬‬ ‫השיעורים מתקיימים במספר מקומות (בבני ברק)‬ ‫שבת אתה״צ |ב שעה ‪ 16:00‬אחה״צ למשך חצי שעה ‪ 9‬ביהכנ״ס חניכי הישיבות רח' בירנבוים ‪12‬‬ ‫יום רביעי | בשעה ‪ 23:15‬עד ‪ 9 23:45‬מ הכנס משכן חיים רח' אורליאן‪1‬‬ ‫כתון קלרה בת סלחה ע"ה‬ ‫הפקה נוזיאה זיספרים‬ ‫עלון זה נערך‬ ‫התנוחותבעריכהתורניתמקצועית‬ ‫בית‬ ‫על ידי מכון‬ ‫הקלדה | תמלול | הגהה | עימוד‬ ‫תרגום מאידיש ן הוצאה לאור‬ ‫הסופר‬ ‫עיצוב ו עי מו ד‬ ‫‪0 5 2 -7 6 2 4 3 9 0‬‬ ‫‪L884A88AA88AA@3mail.com‬‬ ‫‪1‬‬ ‫בית הסופר‬ ‫‪zh720139@ gm ail.com‬‬ ‫‪-----‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪G‬‬ ‫והימיס שסביבותי׳ה‬ ‫פרשת נח תשפ״ז‬ ‫‪y a m pop‬‬ ‫עיונים וביאורים כמהות ימי ה שבוע‬ ‫מאתהדה״גד דא וק מלך שמא ר ץ שליט״ א‬ ‫מחכד סדדת הספדים נינתראוק‪ ,‬עמקי דאו ק‪ ,‬מנחת ראו ‪ p‬ומעיינת דאו ‪p‬‬ ‫^ למה ״מברכיס״ המתעניס כה״כ אחרי פסח וסוכות ^‬ ‫חט או"‪ ,‬דבאמת אין אנו יוד עי ם אם חטאו‪ ,‬אבל‬ ‫עולו ת ו גו' אולי חטאו בני ו גו' הכי נ מי הואיל וי מי‬ ‫הנה מבואר בכל ה סידורי ם שאומרי ם " מ י שבירך"‬ ‫י ש בז ה חשש גדו ל‪ ,‬ול כן מ תעני ם‪ ,‬אבל אין אנו‬ ‫המועדו ת הם י מי המשתה ושמחה חו ש שין אולי‬ ‫למתענים ב ה"ב‪ .‬והנה עיין באו" ח סי' תק"נ ד מבו אר‬ ‫יוד עי ם בברירו ת אם חטאו כיון דהמתענים אינם‬ ‫חטאו‪ .‬עכ"ל‪ .‬וכ" ה ב שו" ע הרב שם וז" ל נו הגין‬ ‫שי ש ענין "ל הכריז" צו ם ש אינו חובה‪ .‬אבל למה‬ ‫דו קא החוטאים‪.‬‬ ‫ב מדינו ת אלו להתענות שני ו ח מי שי ו שני אחר‬ ‫הכא"מברכי ם" המתענים ב ה"ב‪ .‬ובאמת עיין בר א" ש‬ ‫והנה הרא שוני ם הביאו סמך ל תעניו ת ב ה"ב מהא‬ ‫פסח ו כן אחר חג הסוכות ל פי ש חו ש שין שמא‬ ‫במ ס' תענית פ" א סי מן כ' דאי תא וז״ ל ו הראב"ד‬ ‫דכ תיב ברי ש איוב "ו הלכו בניו ו ע שו משתה בי ת‬ ‫מתוך משתה ושמחת המועד באו לי די עבירה לכן‬ ‫ז" ל כתב דנראה לו דהנך תעניו ת ד מ תענין ב אייר‬ ‫אי ש יו מו ו של חו ו קר או ל של שת אחיתיהם לאכול‬ ‫ב איוב‬ ‫ש מצינו‬ ‫מ תענין לתשוב ה ולכפרה כמו‬ ‫וב מר ח שון כיון דאיכא ד עביד להו ואיכא דלא עביד‬ ‫ול ש תו ת עמהם‪ ,‬וי הי כי ה קיפו י מי המשתה וי של ח‬ ‫שלאחר ש ה קיפו י מי המשתה ושמחת בניו העלה‬ ‫להו ולא חובה נינ הו ול או על מילתא ידיע ה עבדי‬ ‫איוב וי קד ש ם והשכים בבקר והעלה עלו ת מספר‬ ‫עולו ת מספר כול ם כי אמר אולי חטאו בני ו גו'‪.‬‬ ‫להו ו א ע"ג ד מכרזי עליי הו בבי כני ש תא כי חידי ם‬ ‫כלם כי אמר איו ב אולי חטאו בני וברכו אלהים‬ ‫עכ"ל‪ .‬וכ" ה ב מ"ב שם וז" ל ש חו ש שין שמא מתוך‬ ‫ד מו ו א פי' שלי ח צבור לא יא מר עננו אלא ב שומע‬ ‫בלבבם ככה יע שה איוב כל הי מי ם"‪ .‬והנה מבואר‬ ‫משתה ושמחה ב או לי די עבירה כ מו ש מצינו ב איוב‬ ‫תפלה‪ .‬עכ"ל‪ .‬הרי מבו אר ד מכריזי ם על הני תעניו ת‪.‬‬ ‫שם ש איוב הביא הקרבנות‪ ,‬ולא בניו‪ ,‬ואם מדמי ם‬ ‫שהביא קרבנו ת‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ו א"כ צ"ב‪ ,‬למה אנו " מברכי ם" המתענים‪.‬‬ ‫תעניו ת בה"ב ל הקרבנות של איו ב אז מבו אר כנ"ל‬ ‫והנה י ש הרבה נוס חאות אחרות בר א שוני ם בבי אור‬ ‫וי" ל בז ה‪ ,‬ובהקדם‪ ,‬דהנה ע"ע בר א" ש שם דאי תא‬ ‫שהמתענים מתענים לכפר על הכלל‪ ,‬ולא מתענים‬ ‫ה שור ש ד תעניו ת ב ה"ב‪ ,‬ד עי' בכלבו ב סי' ס"א‬ ‫וז" ל תענית שני ו ח מי שי ו שני שלאחר הפסח ואחר‬ ‫לכפר דו קא על עצמם‪.‬‬ ‫דאיתא וז" ל נ הגו כל י שר אל להתענות שני ו ח מי שי‬ ‫החג נ הגו בהן כל תפוצו ת י שר אל ו כו' סמכו להו‬ ‫שוב מצא תי בעז" ה שי ש מן הרא שוני ם שכתב‬ ‫אחר הפסח עד שבועו ת ו שני ו ח מי שי מסוכו ת‬ ‫מעשה ד איו ב דכי ה קיפו בניו לשבעת הימים‬ ‫להדיא כד ברינו‪ ,‬ד עי' בנ מו קי יו סף ( מ ה ד' ב לוי)‬ ‫ו עד חנוכה מ שו ם ד א מרי סקבא ד שתא רגלא‬ ‫הקריבו עולו ת מספר בניו אולי חטאו וברכו השם‬ ‫במ ס' מגיל ה דף לא ע"ב דאי תא וז" ל ב או תן‬ ‫כלו מר שברגל אוכלין ו שו תין שבעת י מי ם יו תר‬ ‫בלבם ו כן בשמחה ומשתה של י מי המועד אולי‬ ‫תעניו ת ש עו שין מרא ש חדש מר ח שון עד כ סליו‬ ‫מד אי ו מרוב אכילה ו ש תי ה והשמחה פו חזין ו חו ט אין‬ ‫חטאו‪ .‬עכ"ל‪ .‬ו כן עי' ב מרדכי על תענית אות תרכ"ט‬ ‫ש עו שין‬ ‫שני ו ח מי שי ומרא ש חדש אייר ו אילך‬ ‫תמיד ו מנ אפין ו צרי כין להתענות לכפר עליהם‪.‬‬ ‫דאי תא וז" ל ו תעני ת שלאחר הפסח ו שלא חר החג‬ ‫שבע קורין ג" כ ב ש חרית ובמנחה וי חל אם היו‬ ‫עכ"ל‪ .‬ו ע ד"ז איתא בארחות חיי ם ב הל' תענית‬ ‫נ הגו בכל תפוצו ת י שר אל ולא הוי כתענית י חיד‬ ‫ש אינן על הצרות שעברו‬ ‫שלשה מ תענין אע"פ‬ ‫וב ספר הא שכול הלכות שני ו ח מי שי‪.‬‬ ‫ו טע מו של דבר ש מ תענין י" א שמא חטאו בל שונ ם‬ ‫ל פי ש עו שין או תן מ שו ם הרגלי ם שעברו שהיה‬ ‫והנה אותם ר א שוני ם לא כתבו דהחשש הוא‬ ‫ובלבבם כד חזינן ב איוב אולי חטאו בני‪ .‬עכ"ל‪ .‬וכ" ה‬ ‫אדם שמח ובטל ממלאכה ו אי אפ שר דליכ א אינ שי‬ ‫" שמא חטאו" אלא הם כ תבו ד" חוט אי ם ת מיד"‬ ‫ב טור באו" ח סי' תצ"ב וז" ל נו הגי ם ב א שכנז ובצרפ ת‬ ‫שבאו לי די עבירה מתוך הבטלה כד א מרינן בפרק‬ ‫ו"ב אי ם לי די קלות רא ש וי חוד אנ שי ם ונ שי ם"‪ .‬והנה‬ ‫שני ו ח מי שי ו שני אחר הפסח והחג‬ ‫להתענות‬ ‫עשרה יו ח סין סקבא ד שתא ריגל א כלו מר חבורה‬ ‫בשלמא ל פי אותם ר א שוני ם מובן שור ש התעניות‪,‬‬ ‫מ מ תינין עד שיעבור כל חוד ש ני סן ו ת שרי ו אז‬ ‫של כל השנה ד היינו עבירה היא הרגל ששם‬ ‫ד הרי כיון ש חוטאי ם ת מיד ב מועדו ת לכן צריכי ם‬ ‫מ תענין ל פי ש אינן רו צין להתענות בני סן ו ת שרי‬ ‫מתחברים האנשים עם הנשים בגנו ת ובפרד סי ם‬ ‫לכפרה‪ ,‬אבל ל הרא" ש ו ד עי מי' ( ש הוב או להלכה)‬ ‫ו סמכו אותם על מקרא ד איו ב וי הי כי הקיפו י מי‬ ‫ופע מי ם ב אין לי די עבירה לפיכך הזקנים ו אנ שי‬ ‫דמתעני ם מ שו ם" אולי חט או"‪ ,‬מהו שור ש התעניות‪,‬‬ ‫המשתה ו גו' אולי חטאו בני ו גו' וב שביל שי מי‬ ‫מעשה מתענים עליהם לכפרה‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫מהו הפירו ש דמתעני ם מ שו ם ד" או לי ח ט או"‪ ,‬הרי‬ ‫המועד הם י מי משתה ושמחה אולי חטאו‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫הנה הערנו דלמה או מרי ם" מי שבירך" להמתענים‬ ‫אם חטאו י תענו ואם לא חטאו לא י ת ענו‪.‬‬ ‫וד ברי הני רא שוני ם הובאו בא חרוני ם להלכה‪ ,‬עי'‬ ‫ב ה"ב‪ .‬ול פי הנתבאר הוא מובן מאד‪ ,‬ד הני שמתענים‬ ‫ונראה שמוכח מזה דהמתענים בה"ב אינ ם מתענים‬ ‫בלבו ש ברי ש סי' תצ"ב דאי תא וז" ל י ש אומרי ם‬ ‫בה"ב אינ ם מתענים ב שביל כפרת עצמם‪ ,‬אלא‬ ‫משו ם ד" או לי הם בעצמם חט או"‪ ,‬אלא הם מתענים‬ ‫חטאו בי מי‬ ‫ש מ תענין על העבר שמא‬ ‫הטעם‬ ‫הם מתענים ב שביל הציבור‪ ,‬לכך י ש לברכ ם‪ .‬ו א" ש‬ ‫משו ם ד אולי אחרים חטאו‪ ,‬דהמתענים באים לכפר‬ ‫המועדים שהם י מי המשתה ושמחה ו ס מכו אקרא‬ ‫למאד ב ס"ד‪.‬‬ ‫על כלל י שר אל‪ .‬וי" ל דלכך כתבו הרא שוני ם " או לי‬ ‫ד איו ב וי הי כי ה קיפו י מי המשתה ו גו' העלה איוב‬ ‫^ הערה מדברי התמיס דעיס שרק הזכיר קרוביס ^‬ ‫ו ח מי שי ו שני כי שמא בשמחת הרגל נ תלכלכו‬ ‫בי מי הרגל במאכלי ם ובמ ש תאו ת ו ב מיני מלבו שי ם‬ ‫אולם י ש ל העיר לכאורה מדברי התמים דעי ם‬ ‫בחטא או הם או אנ שי ביתם וצריכי ם לבקש‬ ‫מת חדשות‬ ‫ו התאוו ת‬ ‫מ חוד שי ם‬ ‫י מי ם‬ ‫שהם‬ ‫ק ע"ז וז" ל מה ש אמרו ר בו תינו ז" ל סקבא‬ ‫סי'‬ ‫רחמים לכפר בעדם ובעד ביתם וז ה באמת מנהג‬ ‫לי די‬ ‫ו מ תעוררו ת בהם ו בני אדם קרובי ם לבא‬ ‫ד שתא רגלא שמע תי מפי ב קי כי סקבא ענין‬ ‫יפה הוא ור אוי לנ הוג בו‪ .‬עכ"ל‪ .‬הרי דהתמים‬ ‫קלקול מע שי ם ו לי די מכ שול עונו ת‪ ,‬ומטעם זה‬ ‫הרגל‬ ‫קלקול כל השנה‬ ‫הענין‬ ‫קלקול ו פיר ש‬ ‫דעי ם כתב " ש מ א" בשמחת הרגל נ תלכלכו בחטא‪,‬‬ ‫נ הגו י חידי הדורו ת ו אנ שי מעשה להתענות אחר‬ ‫מ ע שיו יו תר‬ ‫ע שוי לקלקל‬ ‫הרגל‬ ‫כלו מר בי מי‬ ‫ואפ" ה כתב ד ה תעניו ת הן לכפר על עצמם או‬ ‫כל רגל ורגל משלשה רגלי ם של ש תעניו ת שני‬ ‫שדרך העולם להתענג‬ ‫שאר השנה ל פי‬ ‫מכל‬ ‫על אינ שי דעלמא‪ ,‬אלא על בניו‪ ,‬ד היינו אנ שי‬ ‫שכתב " או‬ ‫אחרים בז ה‬ ‫הקרבנות ולא‬ ‫הביא‬ ‫על אנ שי בית ם‪ ,‬ולא כתב ד ה תעניו ת הן לכפר‬ ‫בי תו‪ ).‬וצ” ע‪.‬‬ ‫אנ שי ביתם ”‪ ,‬ד איו ב לא הביא הקרבנות לכפר‬ ‫על הכלל‪( .‬וי״ ל דהתמים דעי ם יי שב הא ד איו ב‬ ‫ריגלא כי רו בי עוונו ת נולדי ם מי מי החג‪ .‬עכ ” ל‪.‬‬ ‫בהערת המהדיר שהעיר שאכן רוב הסליחות הנהוג‬ ‫עיי במסי קידו שין דף פא ע ” א דאי תא סקבא‬ ‫וע ” ע בכלי י קר על וי קר א פכ” ג פ ” מ דאי תא וז” ל‬ ‫לאמרם ב תעניו ת בה ” ב אכן מכוונו ת לצרו ת הגלו ת‪).‬‬ ‫דשתא ריגל א‪ .‬ו עיי” ש ב תו ס׳ דאי תא וז” ל סקבא‬ ‫ושמחתם ל פני ה' אלהיכם אין שמחתם לפני ה׳ כי‬ ‫וי ש ל העיר ד אולי י ש דרך לו מר ד ה תעניו ת ק שורו ת‬ ‫דשתא ריגל א פירו ש רי עו ע של י מו ת השנה ליי חוד‬ ‫אם בז מן ש ה םבאגוד ה אחת ובפר ט שהשמחה דוו ק א‬ ‫ל” שמחת הרגל ” ול ”גלו ת” ב הדי הדדי ע ”פ הא דאי תא‬ ‫ולעביר ה כלו מר י מו ת הרגל שי ש קבוצו ת אנ שי ם‬ ‫בחג זה ל פי שהוא ז מן אסיפה א שר מדרך העולם‬ ‫בחת” ס במסי חולין דף כו ע” ב וז” ל מ ש חז ” ל פ׳‬ ‫ונ שי ם ל ש מוע הדרשה ונו תנין עין זה על זה וי ”א‬ ‫לשמוח בה ביו תר‪ ,‬על כן הזהירם שתהיה השמחה‬ ‫עשרה יו ח סין סקבא ד שתא רגלא דכל צרו ת שלא‬ ‫לכך נ הגו להתענות לאחר פסח ולאחר סוכו ת‪.‬‬ ‫לפני ה׳ דוו ק א לא כשמחת הרקים א שר כל מזי מו ת ם‬ ‫י בו או הוא בחטא שעו שי ם מתוך שמחת הרגל‪ .‬עכ ” ל‪.‬‬ ‫עכ” ל‪ .‬הרי מבו אר ד תעניו ת בה ” ב מכפרין על עבירו ת‬ ‫הרוג בקר ו ש חוט צ אן‪ ,‬השותים ב מזר קי יין‪ ,‬ו מרבי ם‬ ‫ו עיי בחת ” ס בדר שו ת דאי תא וז” ל אמנם י ש אנ שי ם‬ ‫הרגל‪ ,‬וכ ”ה בל שונו ת הרא שוני ם ו הפסוקי ם הנ ” ל‪.‬‬ ‫מחלוקת בי שר אל ובשמחה זו ה חריבו ב׳ ב תי‬ ‫שאינם עוצרי ם חיל כאלה כי אע ” פ שהמה אנ שי ם‬ ‫אבל עיין ב מ חזור וי ט רי דאי תא וז ” ל לאחר הפסח‬ ‫מקד שי ם וג לו ברא ש גולי ם כמ ” ש כי בשמחה תצאו‪,‬‬ ‫חשובי ם ועמך כול ם צדי קי ם מ ” מ בשתותם ב מזר קי‬ ‫מר ”ח אייר רגילי ם בני הגולה לגזו ר של ש תעניו ת‬ ‫כארז” ל סקבא ד שתא ריגל א‪ ,‬כי בעבור ש היו שמחים‬ ‫יין ואוכל ם ב שר לתאוה ב שב תות ויו ” ט לבם רואה‬ ‫וכן לאחר סוכו ת ממר ח שון מ תענין שני ו ח מי שי‬ ‫שלא לשם שמים סבבו כל חלי וכל מכה‪ .‬עכ” ל‪.‬‬ ‫הוללות וסכלו ת הרבה וע ” ז א מרו חז ” ל סקבא ד שתא‬ ‫מ פגינין י מי ג לו תינו‪ .‬עכ” ל‪ ( .‬עיי” ש‬ ‫ו שני בהם‬ ‫הקשר בין התענית דז' מרחשון להחודש בכללותו‬ ‫וא שר י ש מי עו וי ע בירו קול בכל עריהם ובירו שלי ם‬ ‫ת שרי‪( .‬וי ש אומרי ם ד הימי ם הם י מי שמחה ו ר צון‬ ‫עיין בנ ח מי׳ ט׳ דכ תיב ”ו ביו ם ע שרי ם וארבעה‬ ‫לאמר צ או ההר ו הבי או עלי זי ת ו עלי עץ שמן‬ ‫כיון שהם הימים א שר בהם נ מ סרו שני היצרי ם‬ ‫לחדש הזה נא ספו בני י שר אל ו גו׳‪ ,‬וי בד לו זר ע‬ ‫ו עלי הדס ו עלי תמרים ו עלי עץ עבת לעשת סכת‬ ‫הללו בי די בוני ביהמ” ק ה שני‪ ,‬ו שלכך הרבה אין‬ ‫י שראל מכל בני נכר וי ע מדו וי תודו על חטאתיהם‬ ‫ככ תוב‪ ,‬וי צ או העם וי בי או וי ע שו להם סכות אי ש‬ ‫אומרי ם בהם ת חנון‪ .‬והנה לפ ” ז פ שו ט שלא קשה‬ ‫ו עונו ת אבתיהם‪ ,‬וי קו מו על עמדם וי קר או בספר‬ ‫על גגו ובחצרתיהם וב חצרו ת בי ת האלהים ובר חוב‬ ‫מהפסוק בנ ח מי׳ על הנוהגים שלא לו מר ת חנון‬ ‫תורת ד׳ אלקיהם רביעי ת היום ורבי עי ת מ תודי ם‬ ‫שער המים ובר חוב שער אפרי ם‪ ,‬וי ע שו כל הקהל‬ ‫ו שלא להתענות ב סוף ת שרי‪ ,‬דב או תו דור ע דיין‬ ‫ומשת חוי ם לד׳ אלקיהם‪ ,‬ויק ם על מעלה הלוים‬ ‫השבים מן השבי סכות וי ש בו בסכות כי לא ע שו‬ ‫לא היה סיבה שלא לי פול על פניהם בי מי סוף‬ ‫י שו ע ו בני קד מיאל שבניה בני שרביה בני כנני‬ ‫מי מי י שו ע בן נון כן בני י שר אל עד היום ההוא‬ ‫ת שרי‪ ,‬ורק אחרי ש או תו דור התענו ונ מ סר בידי ם‬ ‫ויז ע קו ב קול גדו ל אל ד׳ אלקיהם ”‪ ,‬הרי מבואר‬ ‫ותהי שמחה גדול ה מאד”‪ ,‬ו עיין במס׳ ערכין דף‬ ‫היצרים נהפכו הני י מי ם לי מי שמחה‪ .‬וא ” ש‪).‬‬ ‫דז ע קו ב קול גדו ל אל ד׳ אלקיהם‪ .‬ו עיין במסכת‬ ‫לב ע” ב דאי תא וי ש בו ב סוכו ת כי לא ע שו מי מי‬ ‫הנה לפ ” ז נמצא דבי טול היצרי ם קובעי ם מהותם‬ ‫סנ הדרין דף סד ע” א ובמסכת יו מ א דף סט ע ”ב‬ ‫י הו שע בן נון כן בני י שר אל וגו׳ ותהי שמחה‬ ‫די מי סוף ת שרי‪.‬‬ ‫דאיתא ויז ע קו ב קול גדו ל אל ה׳ אלהיהם מאי‬ ‫גדול ה מאד אפ שר בא דו ד ולא ע שו סוכו ת עד‬ ‫הנה ב חוד ש ת שרי הקב ”ה אמר ” סלחתי כדבריך”‬ ‫אמור אמר רב י הודה ואי תי מא רבי יונ תן ביי א‬ ‫שבא עזרא אלא מקי ש ביאתם בי מי עזרא לביאתם‬ ‫אחרי חטא העגל‪ ,‬ו הענני כבוד חזרו אחרי שנסתלקו‬ ‫להיכלא‬ ‫ו קלי א‬ ‫לביתא‬ ‫דאחרביה‬ ‫היינו‬ ‫ביי א‬ ‫בי מי י הו שע מה ביאתם בי מי י הו שע מנו ש מי טין‬ ‫בחטא העגל (ו כ