אוצרות קאמארנא · Oitzres Kamarna — נח (2026-10-12)

גיליון רסז
פרשת נח ה'תשפ"ז
גליון מוגדל -לרגל שמחת בית צדיקים
פנינים על סדר הפרשה
מתוך אוצר ספרי רבותינו אבני אוצר אוצרות הפרשה במשנת רבוה"ק
מבוארים בשפה שוה לכל נפש אוצר החיים
אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים וגו' (ו ,ט). ושמעתי ממורי כשרואה שיש עליו איזה דינין אזי כתב רביה"ק בספרו היכל הברכה ,בזה הלשון:
כלומר כדאמרו רז"ל (מס' יומא דף כב ע"ב) מפני מה ילמוד בבקר בדבוקה וחשוקה שידבק את עצמו בהכנעה "צהר תעשה לתבה" פירש מרן הקדוש הריב"ש טוב
לא נמשכה מלכות שאול המלך ,מפני שלא היה בו שום צד ובאין ובביטול אל אור אין סוף שבתוך האותיות ויתמתקו שתמשך אור אין סוף לתוך התבות שיהיו הדבורים
דופי כדכתיב (שמואל א' יג ,א) בן שנה שאול במלכו ,בלי כל הדינין ויהיה ניצול ממי המבול מים הזדונים ,עיין והאותיות והתיבות מאירין באור אין סוף בהרגש גדול
שום חטא ,עבור זה לא היה יכול להתקשר ולדבק לתתא עם בתולדות בסופו. במה שתכלול עצמך עמהם.
בני ישראל ,ועבור זה לא נמשך מלכותו כל כך כנודע ,אבל ובזה תוכל לעשות כלים לאורות שיהיה להם קיום
ושמעתי ממורי סוד 'לך' ביאור סוד אותיות א"ב
מלכות בית דוד נמשכה לעולם ועד כנודע ,לפי שקופה של והעמדה כטעם 'משלשלין את האומנין בתבות' ואותיות כי אלף הוא אלופו של עולם טמיר וגניז בגווה ואות
שרצים תלה לו מאחוריו ,והיה ענו מכל אדם אשר על פני שלא יזונו עיניהם מרוב אור ויגרמו שבירה .וכן הוא בית הוא שני אלפין שאור אין סוף נתלבש בלבושין
האדמה ,לזה נמשך מלכות בית דוד לעולם ועד כנודע .נמצא לאחר עבודה ותפלה כשהיתה בזכות יותר אם הלך ובבתים להמעיט אור וכן ג' שלשה אלפין עד אות
לפי זה אמר הכתוב למה אירע בימי נח כל כך ,לפי ש'נח איש יותר ממדריגתו בלי פחד ומורא ובושה והכנעה יכול ת' ארבע מאות לבושין ,וברגל העקום נאחז עשו
צדיק תמים' בלי שום פגם ,לזה לא היה לו שום שייכות עם וארבע מאות איש דשם כל תאות ליפול אח"כ למדות מגונות ר"ל
דורו .וזהו 'איש צדיק תמים היה בדורותיו' ולא היה משגיח כעס וגאוה וכיוצא.
על דורו ,וזהו שאמר הכתוב שתמיד בלי הפסק 'את האלהים
עוה"ז ששם ג"כ מלובש אלופו
של עולם ,ושם הבחירה לעלות
אור הקדוש מן שהורנו "כמו
מן הקדוש אור ישראל להבת אש ישראל להבת אש מלאך או לירד אחר התאות וכסופין
ולכן הדרך הנכונה כמו שהורנו
התהלך נח' ולא עם בני דורו כלל ,והבן.
(בן ביתי) מלאך אלהים הריב"ש טוב בעת אלהים הריב"ש טוב בעת תפלתך של הקליפות וצדיקים המקשרין
ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים תעשה (ו ,טז).
עצמן גם שם באלופו של עולם
תפלתך ולמודך וכל דבור ודבור ולמודך וכל דבור ודבור ומוצא
עולין עד ארבע מאות עלמין
אות ואות יש עולמות מלאכים שפתך תכוון לייחד כי בכל אות דכסופין ,שקל כסף ,תיו תחיה,
ומוצא שפתך תכוון לייחד כי בכל
ר"ל הובא בספר תולדות יעקב יוסף כהן הגדול בשם
מרן הריב"ש טוב זללה"ה 'חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל ונשמות ואלהות שכינתו יתברך ,ואות יש עולמות מלאכים ונשמות א"כ שורש אותיות התורה שקרוב
עדתיך' (תהלים קיט ,נט) ,כלומר כשקם בר ישראל בבקר ועולים ומתקשרים ומתייחדים ואלהות שכינתו יתברך ,ועולים יותר אל החיות הרוחני אור אין
לא יתחיל תיכף לעבוד את הבורא ב"ה ,אלא 'חשבתי' סוף הוא אות אלף ,ואח"כ יורד
והולך ומתלבש זה בזה ונתרחק מן
זה עם זה ואח"כ מתקשרים ומתקשרים ומתייחדים זה עם זה"
תחלה 'דרכי' לצרכי עניני ביתי ,כדי שלא ירגיש היצר ומתייחדים האותיות ונעשה תיבה
הרע שעמדת ממטתך לצורך עבודת הבורא ב"ה ,כי יבלבל החיות עד אות תיו שהוא מלכות ומתייחדים יחוד אמיתי באלהות
אותך בשטותים ושקרים שלו כדרכו עד שלא תוכל ח"ו ותכלול נשמתך עמהם בכל בחינה ובחינה מהם ,כי לא שבמלכות שבעשיה ששם מתלבש מחשבות רעות
לעבוד את הבורא ב"ה כרצונך הטוב ,אלא דייקא תאמר דבר רק ,ואם ריק ,הוא מכם ,שלא כללת עצמך בכל והירהורים רעים והבחירה חפשית.
תיכף כשתקום ממטתך שצריך אתה לעסוק בעניני ביתך, וצדיקיא שלוחא דמטרוניתא אינון ,לקשר עצמו אל בחינה הנ"ל בעת עוסקך בתורה ותפלה כטעם 'עשה
ואחר שראה בך היצר הרע שאתה עוסק בעניני הבלי עולם האותיות והחיות רוחניות שבכלל דברי עוה"ז ואינו נהנה לך תבת' שאתה בעצמך תיכלול נפשך בדבורי תורה
הזה ,אז תיכף ומיד 'ואשיבה רגלי אל עדתיך' בשירות מחומריות כלל אלא להרחיב דעתו מעט שלא ישתומם ותפלה אז יתמשך לך הארה גדולה ונועם מבחינות
ותשבחות תורה בנגלה ובנסתר כל אחד כפי שלבו חפץ בו. ומקשר עצמו בתענוג כל התענוגים אור אין סוף שבכל אלהות שבכל הדבורים ותחיה נפשך אפילו בעת קטנות
לזה כתיב 'ופתח התבה' של לימוד התורה 'בצדה תשים', הדברים כמאמר נז"י דוד גל עיני ואביטה בכל מקום הגדול שמתגברין מים הזדונים ומבול שוטף תלמוד
שלא ירגיש היצר הרע שאתה רוצה ללמוד ,אלא בדרך נפל אות מתורתך וצריך להעלותן וצדיקים מייחדין תורה ותפלה והדבורים אף שהם בקטנות בלתי אור
הזה תרגיל עצמך שתחלת כל 'תחתיים' תחת כל ישראל, בכל דברים שבעולם יחודים קדושים אהבה ושמח' אם לבך לשמים יתמתקו כל הדינין ותחזור למדרגתך
שכל ישראל בודאי טובים ממך בשפלות הרוח באמת בתענוגי' רוחניים דביקות יראה ואהבה במחשבה ותראה עולמך בחייך.
לבבו ,שאז אין היצר הרע יכול להתגבר עליך כלל ,ואח"כ ומעלין האותיות עד מחשבה עליונה תיו רשום רשימו וכשתעשה כך אזי תגרום יחוד גדול ומתייחדים
תלך מדרגה לדרגה של 'שניים' שתלמד בנגלה ובנסתר, לעתיק יומיא ואז מעלה מתהום ארעא עד רום רקיעא כל העולמות כאחד ועולם ונעשה שמחה גדולה לאין
ואח"כ 'ושלשים' שמשם התורה הקדושה ,כמו שאמרו את נצוצי השכינה שהיו בלבושים הנ"ל וזהו על ידי שיעור.
רבותינו ז"ל (מס' קידושין דף ל ע"א) שליש במקרא ושליש עסקו בדברי עוה"ז ביחודים לשם שמים וכן כל משא
ולכן בני הזהר בנפשך ולמוד תורה אחר חצות
במשנה שליש בתלמוד ,ועתה צריכן לשתף לשלישים ומתן וכל מלאכות חרישה וזריעה צריך לעשות בתחתון
ליל בעת רצון בגמרא ובזוהר ,וכשתלמוד פוסק הדבק
אלו סתרי תורה ג"כ ,וזהו שליש במקרא בנגלת התורה ולרמז בעליון.
נפשך בדבורי אש עד שתברר הלכה הכלה ,ובכל בירור
ובנסתר ,שליש במשנה לצורך נשמתך בנגלה ובנסתר,
וידוע מדברי מרן שכל אדם מחויב לעסוק לשם הלכה תקשט הכלה .וכן בתפלה העיקר הפתיחה הם
שליש בתלמוד בחדושי תורה שבעל פה בנגלה ובנסתר, שמים בל"ט מלאכות ,ושאלו ,ת"ח העוסק בתורה אותיות ותבות ,אף שלפעמים מתגברין עליך קטנות
'תעשיה' כלומר שתדע לכל זה שאין המדרש הוא עיקר מה יעשה ,והשיב טל תורה מחייהו שע"י למודו בל"ט וצער אמור הדיבורים מלה במלה כמונה מעות ואז תזכה
אלא המעשה. מלאכות בתורה נעשה למעלה היחוד כאילו עסק בו לחזות בנעם השם ותיעול בלא בר ובבר לבב בהכנעה
(בן ביתי) בפועל. באין ויתייחדו כל העולמות על ידך.
נערך ע"י הרה"ג ר' יוסף מאיר סאפרין שליט"א הנהגות ומנהגי הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע
מלוקטים מתורת רבוה"ק מקאמארנא זי"ע בהי<כ מכי<ם
כתר יתנו לך ה' אלוקינו
שלשה סתירות בין מנהגי קאמארנא לסידור כת"י – וההכרעה ביניהן
מרביה"ק הדמשק אליעזר זי"ע ,שכן מצאנו במנהגי קאסאן אולם נראים הדברים שגם רביה"ק הדמשק אליעזר "כתר יתנו לך"
(הליכות קודש פכ"ב ס"ה) "וישמיענו ברחמיו לעיני כל חי". מקאמארנא זי"ע נהג לומר "אומרים פעמיים באהבה" כמובא אחת התפלות המרוממות ביותר בסדר התפילה של שבת
האמנם בקאמארנא אומרים "ככתוב על יד נביאך" במנהגי קאמארנא ,שכן כל תלמידיו וממשיכי דרכו נהגו היא – "כתר יתנו לך ה' אלוקינו" ,תפלה זו נחשבת כאחת
לומר כן ,וכפי המובא במנהגי קאסאן (הליכות קודש פכ"ב מסימני ההיכר המובהקים ביותר של עדות החסידים ,שכן
נשוב עתה אל הפיסקא הראשונה בתחילת "כתר" ,בה
ס"ה) "ואומרים פעמיים באהבה'" .וכן הוא במנהגי האדאס לפי נוסח אשכנז מתחילה תפילה זו ב"נעריצך ונקדישך",
אומרים לנוסח ספרד – "יחד כולם קדושה לך ישלשו כדבר
(מנהגי פרי אליעזר עמוד תקלט) "תפילת מוסף התפלל ואילו החסידים הנהיגו לומר "כתר" כנוסח ספרד.
האמור על יד נביאך".
בנעימה יתירה בנוסח קאמארנא ,ובפרט אמירת 'כתר'.
והנה בימות החול ובשחרית דשבת מנהג כל ישראל על גודל מעלתה של נוסחת "כתר" מסופר (שיח שרפי
ו'ממקומך' היה מסיים 'ואומרים פעמיים באהבה'" .וכן מובא
לומר "ככתוב על יד נביאך" ,שכן נוסח ספרד ובני עדות קודש ,מערכת המגיד מקוזניץ) שכאשר המגיד מקאזניץ
בסידור קאלוב " -בכל יום תמיד ,ואומרים פעמיים באהבה'".
המזרח הוא – "נקדישך ונעריצך כנועם שיח סוד שרפי זי"ע בא בפעם הראשונה אל המגיד ממעזריטש זי"ע ,הוא
ובסידור טאהש " -בכל יום תמיד ,אומרים פעמיים באהבה".
קדש .המשלשים לך קדושה .ככתוב על יד נביאך" ,וכן נוסח שאל אותו כמה פרסאות יש מקאזניץ לווארשא ,והשיב לו
נמצא איפוא שכל תלמידי בית קאמארנא נהגו לומר י"ב פרסאות ,אז קם המגיד ממעזריטש זי"ע מכסאו ואמר
אשכנז הוא – "נקדש את שמך בעולם .כשם שמקדישים "אומרים פעמיים באהבה" כנוסח בני עדות המזרח ,וכיון שכן
אותו בשמי מרום .ככתוב על יד נביאך". בשמחה "תהלה לא-ל כי עתה יאמרו בווארשא כתר יתנו לך".
מובא גם בספר מנהגי קאמארנא מוכח הדבר שמקור נוסח זה
אמנם במוסף שבת יש חילוק בזה ,שכן לנוסח אשכנז אולם כידוע ,ב"נוסח ספרד" נתערבו נוסחאות אשכנז
מרביה"ק הדמשק אליעזר זי"ע [ואולי כבר מרביה"ק ההיכל
גם כאן אומרים "ככתוב" – "נקדש את שמך בעולם .כשם ובני עדות המזרח ,כאשר לפעמים ההרכבה המחודשת יוצרת
הברכה זי"ע ולמעלה בקודש מרביה"ק מהרצ"ה מזידיטשוב
שמקדישים אותו בשמי מרום .ככתוב על יד נביאך" .אבל נוסחאות שאין להן כל הבנה ,נבוא עתה לברר את שרשי
זי"ע] ,ולפלא הדבר מה מקור הנוסח שבסידור כת"י.
נוסח ספרד ועדות המזרח הוא "כתר יתנו לך ה' אלקינו הנוסחאות של "כתר" ,עם בירור מנהג רבוה"ק מקאמארנא
"וישמיענו ברחמיו" ולא "ברחמיו שנית" זי"ע למעשה.
מלאכים המוני מעלה .עם עמך ישראל קבוצי מטה .יחד
נעבור עתה אלא הפיסקא הרביעית של "כתר" ,בה "ממקומו הוא יפן ברחמיו לעמו ,ויחון עמו
כלם קדושה לך ישלשו כדבר האמור על יד נביאך".
אומרים ל"נוסח ספרד" " -והוא יושיענו ויגאלנו שנית, המייחדים שמו"
וטעמא בעי ,מה נשתנה "כתר" מ"נקדישך" שיאמרו וישמיענו ברחמיו שנית לעיני כל חי לאמור ,הן גאלתי אתכם".
בו "כדבר האמור". נתחיל בפיסקא השלישית של "כתר" ,בה אומרים לפי
וכבר ידוע הקושי בנוסח "וישמיענו ברחמיו שנית לעיני נוסח ספרד – "ממקומו הוא יפן ברחמיו לעמו ,ויחון עם
והנה הגה"ק מבוטשאטש (אשל אברהם סי' קכה) האריך כל חי" ,דצריך ביאור מתי היתה הפעם הראשונה בה השמיענו המיחדים שמו".
בזה שאין לשנות בין שחרית למוסף ,אלא גם לנוסח ספרד הקב"ה את התיבות "הן גאלתי אתכם" ,דהנה בשלמא אם
שאומרים "כתר" ,אזי בהמשך הפיסקא יש לחזור לנוסח אשכנז התיבות "הן גאלתי אתכם" כבר הובאו בספרי הנביאים, בפיסקא זו ישנה כפילות מסוימת ,שכן אחר הבקשה
ולומר "ככתוב על יד נביאך" ,והוא מבאר שדווקא בדוד המלך אפשר היה לומר ,שאחר שהשמיענו פעם ראשונה ע"י עבדיו ש"ממקומו הוא יפן ברחמיו לעמו" מהו הצורך להזכיר שוב
ע"ה מצאנו לשון אמירה [כגון בתפילת ר"ח – "ובשירי דוד הנביאים ,ישוב להשמיענו שנית 'לעיני כל חי' ,אולם הנוסח את "עם המייחדים שמו" ,ושמא יש כאן אפילו משמעות
עבדך הנשמעים בעירך האמורים לפני מזבחך"] ,ולכן אומרים "הן גאלתי אתכם" הלוא אינו פסוק כלל ,ואם כן מה הכוונה מסויימת שמבקשים על שני עמים ,תחילה מבקשים על
בסיום הקדושה בשבת בשחרית "ועינינו תראינה מלכותך "וישמיענו ברחמיו שנית הן גאלתי אתכם". "עמו" ,ואחר כך מעתירים על עם נוסף – "עם המייחדים
כדבר האמור בשירי עוזך" ,אבל בשאר נביאים לא מצאנו לשון שמו" – כביכול אין זה עמו ח"ו.
אולם גם כאן ,ההסבר לנוסחא זו נעוצה בהרכבה מעניינת
אמירה ["-כאמור""/כדבר האמור"] אלא כתיבה ["-ככתוב"]. של נוסח אשכנז ובני עדות המזרח. ההסבר לנוסח זה פשוט ,שכן לנוסח אשכנז אומרים –
וכן מצינו להדיא נוסח "כתר" עם "ככתוב על יד נביאך" "ממקומו הוא יפן ברחמים ,ויחון עם המיחדים שמו" ,לעומת
דהנה לנוסח אשכנז אומרים " -הוא מושיענו ,והוא זאת לנוסח בני עדות המזרח אומרים – "ממקומו הוא יפן
[במילים אחרות – שילוב כתר הספרדי עם ככתוב האשכנזי] ישמיענו ברחמיו שנית לעיני כל חי ,להיות לכם לאלקים",
בסידור האריז"ל זאלקאווא תקמ"א ,סידור רבי אשר ,וסידור הרב ברחמיו לעמו המיחדים שמו" ,לשני הנוסחאות מזכירים
ולפי זה אין כאן תפלה על עצם הגאולה ,אלא הכוונה,
בעל התניא [אבל בסידור רבי שבתי הנוסח "כדבר האמור"]. רק פעם אחת את תיבת "עם" ,עד שבאו החסידים והרכיבו
שלעתיד יאמר הקב"ה פעם שנית -לעיני כל חי -את
את שני הנוסחאות ,ויצא להם נוסח משולב " -ממקומו הוא
והנה בסידור כת"י של רביה"ק הדמשק אליעזר זי"ע מצינו הפסוק המובא כמה פעמים בתורה (ויקרא כב ,לג; שם כה,
יפן ברחמיו לעמו ,ויחון עם המיחדים שמו".
בנוסח "כתר" שהוא מביא גם כן את הנוסח "ככתוב על יד לח; במדבר טו ,מא) "להיות לכם לאלקים".
נביאך" ,שזהו שילוב נוסח אשכנז בתוך "כתר" של נוסח ספרד. נוסח בית קאמארנא הוא נוסח ייחודי " -ממקומו הוא
לעומת זאת ,לנוסח בני עדות המזרח אומרים "הוא
יפן ברחמיו לעמו ,ויחון עמו המיחדים שמו" ,נוסח זה מובא
אולם הדבר לפלא מכמה טעמים ,תחילה יש לעיין מדוע יושיענו ויגאלנו שנית ,וישמיענו ברחמיו לעיני כל חי לאמור,
בסידור כת"י של רביה"ק הדמשק אליעזר זי"ע ובמנהגי
נשמטה נוסחא זו מספר מנהגי קאמארנא .עוד יש להתבונן הן גאלתי אתכם אחרית כראשית להיות לכם לאלקים" ,בנוסח
קאמארנא (אות רכו) ,וכן נוסח חצרות הקודש קאסאן
שלא מצינו אצל שום אחד מתלמידי בית קאמארנא – חצרות זה מבקשים על גאולה שנית [לאחר הגאולה הראשונה בימי
(הליכות קודש פכ"ב ס"ה) טאהש (סידור עבודת הלויים)
הקודש קאסאן טאהש והאדאס – שיאמרו "ככתוב על יד נביאך" עזרא] ,ובאותה גאולה ישמיענו הקב"ה לראשונה את התיבות
וקאלוב (סידור תפלה למשה).
בנוסח "כתר" .שמא תאמר ששר של שכחה שלט בכל ממשיכי "הן גאלתי אתכם אחרית כראשית" [שהרי -כאמור -תיבות
המסורת וכותבי המנהגים ,קשה לומר כן ,שהרי תיבות אלו אלו אינן פסוק בתנ"ך]. לפי נוסח זה אכן אומרים כנוסח ספרד המורכב מאשכנז
נאמרות בקול רם על ידי הש"ץ יותר מהמשך נוסח "כתר". ובני עדות המזרח ,אולם לכל הפחות נשמרים מהמשמעות
אמנם בנוסח ספרד יש הרכבה מחודשת " -הוא מלכנו,
כאילו מדובר בשני עמים...
ועוד צריך ביאור ,דהנה לכל אורך נוסח "כתר" אנו רואים הוא מושיענו ,והוא יושיענו ויגאלנו שנית ,וישמיענו ברחמיו
שכל בית קאמארנא שינו מנוסח ספרד הרגיל שבחצרות שנית לעיני כל חי לאמור ,הן גאלתי אתכם אחרית כראשית", "אומרים פעמיים באהבה"
החסידים ,ונמשכו לחלוטין אחר נוסח בני עדות המזרח ,ולכן מתפללים איפוא בין על גאולה שנית [כנוסח אשכנז] ובין על נמשיך בפיסקא השלישית של "כתר" ,בה אומרים לפי
אומרים "אומרים פעמיים באהבה" "וישמיענו ברחמיו לעיני כל השמעה שנית [כנוסח עדות המזרח] ,ומה ישמיענו אז " -הן "נוסח ספרד" " -ערב ובקר בכל יום תמיד ,פעמיים באהבה
חי" ,ואם כן אין כל סברא לכך שבתחילת "כתר" שכל חצרות גאלתי אתכם" ,אולם כאמור ,תיבות אלו לא נשמעו מפי שמע אומרים" ,ומקור נוסח זה בנוסח אשכנז.
החסידים אומרים "כדבר האמור" כנוסח בני עדות המזרח כאן הקב"ה מעולם על ידי נביאיו ,ואין שייך לומר "וישמיענו אבל נוסח בני עדות המזרח הוא " -ערב ובקר בכל יום
ישנו בבית קאמארנא לומר "ככתוב על יד נביאך" כנוסח אשכנז. ברחמיו שנית" [וכפי שכבר עמד בזה הגה"ק ממונקאטש תמיד ,אומרים פעמיים באהבה".
זי"ע (מאמר נוסח התפלה אות לט)].
רגליים לדבר ,שגם בבית קאמארנא אמרו בנוסח "כתר" ובמנהגי קאמארנא כתב בנוסח כתר כנוסח בני עדות
" -כדבר האמור על יד נביאך" ולא ככתוב על יד נביאך", והנה במנהגי קאמארנא כתב כנוסח בני עדות המזרח (אות המזרח (אות רכו) "ערב ובקר בכל יום תמיד אומרים פעמיים
וכבר מילתנו אמורה מאז ,שסידור כת"י אינו מוסמך דיו רכו) "וישמיענו ברחמיו לעיני כל חי" ,אבל בסידור כת"י מובא באהבה" ,אבל בסידור כת"י מצאנו בזה נוסח מחודש שאין
לקבוע עליו נוסחאות בית קאמארנא כנגד המנהג הפשוט כנוסח אשכנז ספרד " -וישמיענו ברחמיו שנית לעיני כל חי". לו אח ורע " -ערב ובקר בכל יום תמיד פעמיים באהבה",
הנהוג אצל כל תלמידי בית קאמארנא. ורגלים לדבר שהנוסח שבמנהגי קאמארנא מקורו ללא הסיום "שמע אומרים".
פתיחת הזמן לאברכי הכוללים אמרי קודש
מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א דברות קודש
שפוותיה מרחשן אורייתא. ובוודאי שיש דרגות שונות בלימוד התורה ,כדי א
]תרגום :מי שמשתדל בתורה ודבק בה ,ואותו
לקשט השכינה ,ולאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא,
התורה משמחת את האדם
ואי אפשר להפריד הלימוד
ללמוד על מנת לעשות ולקיים למעשה כדי לדעת את
דבר התורה נשמע בפיו ולא לוחש אותו בלחש ,אלא
המעשה אשר יעשון ,כפי פשטות כוונת 'תורה לשמה'
מרים בו את קולו ,שכך צריכה תורה להרמת קול,
שכתוב (משלי א) בראש המיות תקרא ,להרים את
דהיינו שהתורה היא מלשון הוראה ,וכאשר לומדים
התורה כדי לדעת את ההוראה שבה ,זו היא פשטות
מהשמחה כי הם באים כאחד
רנת התורה ,ולא בלחש .כיין הטוב ,כמו יין טוב שלא מובא בשם הבעש"ט ששאלו אותו תלמידיו מה
הדרגה של תורה לשמה ,כפשוטה ממש.
שותק .והוא עתיד להרים קול ,כשיצא מן העולם הזה. לעשות כשמרגישים הנאה בלימוד התורה .כי ברוב
הולך לדודי למישרים ,שלא יסטה לימין ולשמאל ,לא ולימוד כזה משמח את השכינה ,ולמצוה גדולה דרגתם ביקשו לעבוד את ה' עבודה תמה ,בלתי לה'
ימצא שימחה בידו .דובב שפתי ישנים ,ואפלו באותו תיחשב ,ולכן מרגיש האדם שמחה בלימודו כי מעורר לבדו ,בלי שום פניה והנאה עצמית.
עולם שפתותיו מרחשות בתורה] .ע"כ. שמחה בעליונים.
והשיב להם כי התורה מעיקרה משמחת הלב,
וזה כל האדם ,כי כל מה שנשאר מהאדם הוא רק כדכתיב (תהלים יט) 'פקודי ה' ישרים משמחי לב',
הדברי תורה שלמד בעלמא הדין ,וכל אחד נקרא על ב והיא באה מעצמה ואי אפשר להפריד הלימוד מהשמחה
שמחה נצחית לעלמי עד
שם הלימוד שלמד .מי שלומד מסכת פסחים נקרא כי שניהם באים כאחד.
מסכת פסחים ,כי האדם אינו בשר האדם אלא הרוחניות
וראה בסוף ספר דרכי צדק :שאלו להבעש"ט ז"ל
שבו ,וכמו שהזכרנו בענין הקידוש שעושין בפרשת ובענין שמחה זו ,יש להסמיך מה שאיתא בתנא
מה לעשות לזה שכשהם מחדשים חידושי תורה הם
בראשית לכבוד חתן בראשית שאין השמחה משום דבי אליהו (רבה ,פרק יח)" :בזמן שישראל עוסקין
שמחים ,ויש להם צער על זו השמחה אולי עבירה הוא,
סיום ופתיחת התורה בלבד ,אלא משום החביבות של בתורה ועושין צדקה ומשפט הקב"ה שמח בהן ומגיד
והשיב הבעש"ט מה לעשות ,הנה כתיב (תהלים י"ט)
כל תיבה ותיבה שיש לנו בהתחדשות פתיחת התורה. להן ששמחתן יהא עד סוף כל הדורות שנאמר (תהלים
פקודי ה' ישרים משמחי לב ,הם בעצמם משמחים
קלב) כי בחר ה' בציון אוה למושב לו זאת מנוחתי
הלב ,וכשהם שמחים במה שעשו קישוטין לשכינה
עדי עד וגו'.
ג באמת אין רע ,ובודאי למצוה רבה יחשב לו .עכד"ק.
וכך אמר להם הקב"ה לישראל בני וכי מה שמחה
השמחה בלימוד התורה - יש לו לאדם אלא בד"ת בלבד הא כל המשמח בכסף
וידועים דברי הרה"ק בעל אבני נזר מסוכטשוב
השראת השכינה ושמירה עליונה
זי"ע בהקדמתו לספרו אגלי טל בהקדמתו" :ומדי
וזהב באבנים טובות ומרגליות מה שמחתו בהן לאחר
מיתה הלא לאחר שמחתך מות א"כ מה יתרון לכל דברי זכור אזכור מה ששמעתי קצת בני אדם טועין
ואמרו חז"ל (שבת ל ,ב) :אין שכינה שורה אלא שמחתו ,אבל אתם בני בואו ושמחו עם התורה שמחה מדרך השכל בענין לימוד תוה"ק ואמרו ,כי הלומד
מתוך דבר שמחה של מצוה ,וכאשר ייסדו מקום תורה, שלמה כדרך שאני משמח בכם לעד ולעולמי עולמים ומחדש חידושים ושמח ומתענג בלימודו אין זה לימוד
בראשות מרביצי תורה חשובים ,הרי השכינה שורה שנאמר (ישעיה סה) כי אם שישו וגילו עד עד וגו'. התורה כ"כ לשמה כמו אם היה לומד בפשיטות שאין
במקום קדוש זה כשלומדים מתוך שמחה. לו מהלימוד שום תענוג והוא רק לשם מצוה .אבל
וממשיך עוד :מהו 'לחדשיו יבכר' למחדשי תורה הלומד ומתענג בלימודו הרי מתערב בלימודו גם הנאת
ואפריון נמטייה לכל העוסקים ברוח ובגשם שיוכלו שמחדשין את התורה בכל יום תמיד[ ,משל] לבן עצמו .ובאמת זה טעות מפורסם .ואדרבא כי זה היא
האברכים לעסוק בתורה במנוחת הדעת ושלוות הנפש, שהוא בכור לאביו ולאמו שמחדש ד"ת שהכל שמחין עיקר מצות לימוד התורה להיות שש ושמח ומתענג
כדי לגדל מורי הוראה בישראל ,בקיאים בש"ס בו .כיצד ,אם יש לאדם בן בכור בבית רבו ,אם יש בו
בלימודו ואז דברי תורה נבלעין בדמו .ומאחר שנהנה
ופוסקים ,מתוך דביקות בנותן התורה. תורה שמחה מתחדש לו לאביו בכל יום ,עליו הכתוב
מדברי תורה הוא נעשה דבוק לתורה (ועיין פירש"י
ונודע מאמרם ז"ל במסכת חגיגה (ט ב) "אינו דומה אומר (משלי י) 'בן חכם ישמח אב' ,אבל אם פשע הבן
סנהדרין נח .ד"ה ודבק)".
שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד". בחכמה ומוציא חכמתו לדברים של בטלה ולדברים
ומקשין העולם הרי הדבר תמוה וכי מה באמת ההבדל, אחרים ואביו אינו מיסרו עליו הכתוב אומר (שם יג) "ובזוה"ק ,דבין יצה"ט ובין יצה"ר אינן מתגדלין
שהדבר חמור עד כדי כך שזה נקרא עובד א-להים 'חושך שבטו שונא בנו ואוהבו שחרו מוסר'. אלא מתוך שמחה .יצה"ט מתגדל מתוך שמחה של
וזה אינו נקרא כך .ומרן בעש"ט פירש (בעש"ט עה"ת תורה .יצה"ר כו' .ואם אמרת שע"י שמחה שיש לו
הרי לנו שהקב"ה עצמו כביכול שש ושמח כשאנו
משפטים אות טו) ש"אחד" זה ,פי' שה'עובד' מצרף מהלימוד נקרא שלא לשמה או עכ"פ לשמה ושלא
עוסקים בתורתו ,ומכך נשפע רוב שמחה בכל העולמות
עם המאה פעמים את א'לופו של עולם ,וזה אינו מצרף לשמה .הרי שמחה זו עוד מגרע כח המצוה ומכהה
ומורגש גם בתחתונים בשמחת הלב שבלימוד התורה.
ללימודו את אלופו של עולם ,ולכן אינו בגדר עובד אורה ואיך יגדל מזה יצה"ט".
ושמחה זו עתידה להימשך לעד ולעלמי עולמים ,עד
ה' עיי"ש. סוף כל הדורות ,כדברי התנא דבי אליהו. "וכיון שיצה"ט מתגדל מזה בוודאי זה הוא עיקר
וכאשר זוכים לישב בבית ה' באהלה של תורה, ולכן ,אע"פ שמשכח אדם תלמודו בחייו ,אך כל המצוה .ומודינא דהלומד לא לשם מצות הלימוד רק
דבוקים באלופו של עולם על ידי עצם ההתדבקות הלכה שלומדים בעלמא הדין משתמרת היא לעולם מחמת שיש לו תענוג בלימודו הרי זה נקרא לימוד
בידיעת התורה כי הוא וידיעתו אחד ,והרי זה ממש הבא ,ומזכירים לו לאדם לאחר פטירתו כל מה שלמד. שלא לשמה ,כהא דאוכל מצה שלא לשם מצוה רק
מעין עולם הבא כאן בעולם הזה ,אשריכם תלמידי כי התורה חקוקה בעצמותיו ,והיא נצחית וקיימת לעד. לשם תענוג אכילה ,ובהא אמרו לעולם יעסוק אדם
חכמים ,חזקו ואמצו ,ויהי רצון שיושפע רוב שפע כו' שלא לשמה שמתוך כו' .אבל הלומד לשם מצוה
ואיתא בזוה"ק פר' שמיני (לט ,ב) :מאן דאשתדל ומתענג בלימודו הרי זה לימוד לשמה וכולו קודש כי
ברוחניות ובגשמיות מתוך נחת והרחבת הדעת ומתוך
באורייתא ,ודביק בה ,וההיא מלה דאורייתא אשתמע
רוב שמחה ,וגדולה מעלת חדוותא דאורייתא להשפיע גם התענוג מצוה" .עכד"ק.
בפומיה ,ולא לחיש לה בלחישו ,אלא ארים קליה בה.
על העולם כולו להמתיק הדינים ,בפרט בימים קשים וראה בפירוש ר' אברהם מן ההר למסכת נדרים
דאורייתא הכי בעיא לארמא קלא ,דכתיב( ,משלי
אלו השוררים בעידנא דא ,כמאמר צדיקים 'כי בשמחה א) בראש הומיות תקרא ,לארמא רנה דאורייתא, (מח" :).מצות לימוד ,עיקר הציווי הוא כדי לצייר האמת
תצאו' -שעל ידי השמחה יוצאין מכל הצרות וזוכין ולא בלחישו .כיין הטוב ,כחמר טב דלא שתיק .והוא ולהתענג ולהנות במדע לשמח לבבו ושכלו ,כדכתיב
לשמירה עליונה בכללות ובפרטות וכן יהי רצון. עתיד לארמא קלא ,כד יפוק מהאי עלמא .הולך לדודי 'פקודי ה' ישרים משמחי לב' .הילכך לא שייך למימר
מתוך פתיחת הזמן לאברכי הכוללים "היכלי למשרים ,דלא יסטי לימינא ולשמאלא ,לא ישתכח במצות תלמוד דלא ניתן ליהנות ,שעיקר מצוותו היא
הוראה" קאמארנא ,חשון תשפ"ד דימחי בידוי .דובב שפתי ישנים ,אפילו בההוא עלמא ההנאה והתענוג במה שמשיג ומבין בלימודו" .ע"כ.
פתיחת זמן החורף אמרי קודש
מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א דברות קודש
דברות קודש
מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
במעמד פתיחת זמן החורף
לאברכי הכוללים "היכלי הוראה" קאמארנא
הלכות כבוד ועונג שבת
"יושב בכובד ראש מייחל להקבלת פני
השבת"
ממתינים להתכלל בשביתת הקב"ה
בעש"ט עה"ת פר' בראשית ,אות קמ-קמב אמ"ק כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
בתורתו של הבעש"ט הקדוש אור שבעת הימים
דף ע"ה ע"ב) לחשוב שהם בשעבוד נורא ,ואז התחילו לצעוק אל ה' אות קמ
היצר מפתה את האדם בגבהות
שיוציאם מתוך הגלות יען כי קיבלו דעת ,אבל קודם
כאן נוסף עומק חדש ,שלא רק היצר הרע המגיע
לכן היה כל מחשבתם עסוקה בקש ותבן ובעבודה
לפתות את האדם הוא שליח של המלך העליון ,אלא גם
כל הרע העובר על האדם ,וכל הצער והצרות בענייני
הקשה ,באופן של קוצר רוח מוחלט. ובשפלות למנעו מעבודת ה'
רוחניות וגשמיות ,והוא נראה כלפי חוץ כדבר שאינו קמ .הלא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח
חטאת רובץ וגו' .בשם הבעל שם טוב הקדוש זכותו
טוב ,והרי האמת היא שאין מציאות של רע ,אלא הכל
אות קמא
יגן עלינו ,האדם צריך להיות תמיד בדרך הממוצע,
יאמין שהקב"ה נמצא בכל צער ובכך
רק טוב מוחלט ,כי מדרך הטוב להטיב ,אלא שמתלבש
בלבושים שונים ויורד לעולם עם לבוש של צער ,ואם לא בהתנשאות ולא בשפלות חס ושלום ,וזהו ,אם
מגלים את האמת שהכל טוב ,והכל לבוש של המלך, נמתק הדין תיטיב שאת ,כשטוב לו יש לו התנשאות ,ואם לא
מתבטל הרע ונמתק ונהפך לטוב. קמא .ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו .משל תיטיב יש לו שפלות ,ולפתח חטאת רובץ ,אבל כל
כי המציאות האלוקית היא מופשטת ,וכל כולה רק ששמעתי ,שהיה מלך אחד על כמה וכמה מדינות זה לא טוב ,רק ,נע ונד תהיה בארץ ,שתמיד יהיה לא
כח של חיות כדי להשפיע ולהטיב ,וזהו כל המציאות קרובים ורחוקים ,ולמקצת הימים רצה לעמוד על ענין בהתנשאות ולא בשפלות ועצבות ,רק פעם כך ופעם
שלפנינו ,וכל מה שלא נכלל בזה הוא היפך של האמת בני המדינה אם הם עובדים אותו באמת ,ושלח אחד כך ,דהיינו אם יבוא לו התנשאות יכריע את עצמו
והיפך של המציאות ,אלא שהקב"ה מסתתר בתוכו מעבדיו וכסות ולשון שינה ,כאילו הוא מלך הרוצה לצד השני ,ואם ירגיש שיבוא לו עצבות יכריע את
ומחיה אותו בדרך של 'לבוש' והסתר ,כאילו מתכסה להלחם עם מלך זה ,ויש שעמדו להלחם נגדו ,ויש עצמו להיפוך:
באופן של רע ,וכאשר מגלים ההסתר והלבוש ,מתגלה שאמרו מה לנו להלחם ,אי מר מלכא אנא עבדא וכו', והנה משה הוא בחינת הדעת ,והר סיני הוא רומז
הפנימיות שהיא טוב מוחלט ומתבטל הרע מאליו כמו עד שבא זה למדינה אחת שהיו חכמים גדולים ,וחקרו לשני הפכיים ,הר הוא בחינת גאות וסיני הוא בחינת
חושך המתבטל מפני אור. הענין ,איך אפשר שיהיה דבר זה כפשוטו ,מכמה שפלות וזהו וידבר ה' אל משה בהר סיני (ויקרא כ"ה,
טעמים ,ודאי שהוא שליח המלך לנסות לבני אדם אם א') ,שצריך האדם ליקח בחינת משה בחינת דעת
ימרדו במלך ,לכך יצאו לקראתו ואמרו לו הדברים, לשתי המדות הללו הר וסיני ,שיהיה בידו המשקל
אות קמב והוטב בעיניו על חכמתם ,ופנה לדרכו: נגד היצר הרע לפעמים בבחינת הר שאומר לעצמו
המלך מתלבש לעבד מורד כדי לנסות והנמשל מובן שזהו שנזכר בזוהר (ח"ב קס"ג א) הרי אני בן מלך ואיך אני יכול לחטוא לפניו בדברים
העם ענין היצר הרע נמשל לזונה שצוה המלך לפתות פחותים ,הרי לא נאה לי לעשות כן ,ולפעמים בבחינת
את בנו וכו' יעוין שם ,הגם שיש בזה ענין פנימי כמו סיני שמחשיב עצמו כאין וכאפס בביטול גמור נגד ה'
קמב .משל מלך אחד שמושל בכיפה ,ושלח אחד ששמעתי ממורי ענין וידוי אשמנו ,שהמלך בעצמו ומתיירא לחטוא כנגדו .כי דרכו של יצר הרע להגיס
מעבדיו שינסה המדינות ,כאילו הוא עבד מורד באדונו, כסות ולשון שינה ובא לכבוש המלכה וכו' ודי בזה דעתו של אדם בבחינת הר ,וגורם לו לזלזל במצוות
וקצת המדינות עשו עמו מלחמה ושלטו עליו ,וקצת למבין. שהאדם דש בעקביו או שאינם חשובים עבורו ,וכמו
מדינות השלימו עמו ,ובמדינה אחת היו חכמים שהיו פילוסופים שלא התעסקו במצוות מעשיות משום
ומכאן אנו למדים שבכל פעם שמתעורר לאדם
והרגישו שזהו רצון המלך עושה וכו' ,יעוין שם. שלא היה נאה להם להתעסק בעניינים גופניים וביקשו
תשוקה אודות ענין מתאוות העוה"ז ,קנאה תאוה וכבוד,
והנמשל מובן ,שיש בני אדם שעושין מלחמה אפשר ללחום עם היצר הרע או להכנע אליו ,אבל יש להתעסק רק במושכלות ,ולפעמים עושה את עצמו
עם היצר הרע שעושה עצמו כאילו הוא עבד מורד דרך מחודשת שאומרים ליצר הרע ,הרי כל המהות כיצר טוב להשפילו בשפלות ,ואז חושב האדם לעצמו
באדונו ,שמפתה בני אדם שלא יעשו רצון הבורא שלך היא לבדוק ולחבון ולנסות אותנו האם אנו נאמנים מה יוסיף ומה יתן שאוסיף עוד מצוה הרי אנכי שפל
ומלך העולם ,ועומדין כנגדו עד ששלטו ביצר ,על למלך ,ותיכף כאשר מגלים את פנימיותו שאינו דבר ונבזה ,בכדי למנוע אותו מעבדות ה' יתברך ,ואז נקרא
ידי גודל המלחמה וסיגופים גדולים ,ויש בני אדם נפרד אלא הוא חלק מהמציאות האלוקית ,סר כוחו בבחינת סיני .ועצה לנגד מדה זאת מדת השפלות
שהרגישו שהוא עושה רצון הבורא ,ושם מלובש מעליו ויתפרדו כל פועלי און. הוא לומר הלא יהודי אני ,ונגד הגדלות ,העצה הוא
שמו הקדוש מן ע"ב שמות הקדושים סאל שהוא להשפיל עצמו מצד שפלות החומר ,והכל על ידי
כי הרע אין לו קיום מחמת עצמו אלא הוא המדריגה
ממתיק לסמא"ל ,וזהו שכוונת שם הקדוש כוז"ו בחינת הדעת ,שאם הוא דבוק למידת הדעת ,הוא יכול
התחתונה ביותר של הטוב ,וכל קיומו של הרע הוא רק
שבכל מקום יש כ"ו [גימטריא] שם הוי"ה בזו ובזו כל הזמן להיות מודע להרגשותיו ואז יכול להתגבר
משום שנדמה כלפי חוץ למציאות ,אבל באמת הוא
וכמו ששמעתי זה ממורי והבן( :תולדות יעקב יוסף על מידת הגאוה והשפלות לפי הענין( .צרור החיים
הוייה שקרית ומדומה שאין בו ממש ,בבחינת רקיעים
ויקהל דף ע"ה ע"ד) של שוא ,כי המציאות האמיתית הוא בבחינת חיים שיש דף י' ע"ב)
שם כוז"ו הוא האותיות שלאחר אותיות הוי"ה ,וגם בו טובה וברכה לעולם המביא לידי דביקות בה' אלקים וזהו ענין משה שהוא סוד הדעת כדאיתא בזוה"ק
בזה יש אותיות כ"ו כמנין שם הוי"ה ,להורות שגם אמת ,וכל מה ששייך להיפך הטוב ולמנוע את הדביקות וכתבי האריז"ל ,והכוונה בזה על פי פשוטו ,שמשה
בבחינת אחור יש מציאות אלוקית ,וזהו הוראת שם האלוקית ,שייך לעולם השקר שאין לו רגלים ואין לו רבינו היה רואה איך המצריים משעבדים את ישראל
כוז"ו ,שהוא מתחלק לאותיות כ"ו ואותיות ז"ו ,ונרמז קיום .ותיכף כאשר מגלים את אפסיות הרע ,מתבטל בגלות מצרים ,וידוע מאמר העולם שיותר קשה להוציא
בזה שגם בז"ו וגם בז"ו ,היינו גם בבחינת פנים וגם הרע ומתברר שהוא חלק מהטוב ומתעלה כולו לטוב. את הגלות מהיהודים מלהוציא את ישראל מהגלות,
בבחינת אחור ,יש מציאות של כ"ו הרומז לשם הוי"ה. והוא דבר גדול כאשר קבלתי ממורי שבכל צער כי הגלות והעבדות אינה תלויה בעבודה הקשה ,כי
וכאשר מכיר שהאחור וההסתר הוא שליח של המלך האדם בגשמי וברוחני שאם נותן לב שגם בזה הצער לפעמים עובד האדם במלאכה קשה לצורך ביתו ונהנה
ואין מציאות של רע ופירוד בעולם ,יתפרדו כל פועלי הוא ה' יתברך בעצמו ,אלא שהוא דרך לבוש ,וכאשר מכך ,אלא עיקר העבדות היא במחשבה ,שהאדם מרגיש
און ונמתק הכל ונהפך לטוב. נודע לו זה ,הוסר הלבוש ונתבטל הצער וכל גזירות עצמו משועבד כאילו אינו אדם לעצמו וכל מהותו הוא
ובספר כתונת פסים (דף מ"ד ע"א) כתב וזה לשונו: רעות והאריך בזה ודברי פי חכם חן ,וכאשר שמעתי לשרת את אדונו ,וזה היה גלות הדעת במצרים ,שבני
קבלתי ממורי זלה"ה שגם בסמא"ל יש בו שם קודש ממנו גם כן ענין ה' אלפי"ן אמר אויב ארדוף אשיג ישראל לא היה להם דעת לעצמם ,כמו עבד שמאבד את
סאל גימטריא צ"א עולה כמנין יחוד הוי"ה ואדנ"י וכו' אחלק (שמות ט"ו ,ט') שאלופו של עולם הוא כאן דעתו לגמרי ,ומשה רבינו שהוא סוד הדעת בא לגאול
ודברי פי חכם חן. בהסתר ודברי פי חכם חן( :תולדות יעקב יוסף ויקהל אותם מתוך גלות הדעת ,ופקח את עיניהם שיתחילו
תולדותיהם והנהגותיהם
של צדיקי עולם זיע"א מעשיהם ש צדיקים
ליקוט עניני נישואין
התנאים ,ובאמרו התיבות 'המגיד מראשית אחרית' החתן יבוא לבית הכנסת כדי שיפטרו
נתלהב וקרא אה ,עלי הכהן ,ויהי הדבר לפלא,
נישואי רביה"ק מתחנון
ולא ידעו פתרון הדברים .עד שנסתלק החתן דנן בעל 'היכל הברכה'
כשמכינים על החתונה עד שבימי הגמרא 'אמרו
-רביה"ק מהרי"א – ביום י' באייר ,יום פטירת זקיננו הרה"ק ר' אברהם מרדכי מפינטשוב ז"ל שהשמחה במעונו' אין אומרים תחנון ,ויש שנהגו שאמרו
עלי הכהן כמבואר בשולחן ערוך (או"ח סי' תק"פ), התנצל את עצמו לפני רבינו הקדוש מלובלין שיש [תחנון] עד החתן מאהל .והחתן יבוא לבית הכנסת כדי
ואז נתגלה רוח קדשו של רביה"ק מלובלין זי"ע. לו בת ,שהשי"ת יזמין לה שידוך טוב עבורה, שיפטרו מתחנון ,כי בימים שאין אומרים תחנון מן הדין אין
עוד עובדא הוה באותו מעמד ,כאשר רביה"ק והשיב לו הלוא הרב מקאמארנא יש לו בן טוב וכו' שליטה לימים האלה לסטרא אחרא ,ואין ס"מ הרשע שולט
מלובלין זי"ע סיים את קריאת שטר התנאים והגיע וראוי להיות חתנו. בהם ,ולמה לא יזכה את הציבור בזה ,ומצוה גדולה עושה
אל שמות הערבים-קבלנים ,אזי פתח ואמר על (כתבי שם) החתן כשהולך לבית הכנסת לזכות את הרבים.
תלמידו הרה"ק רבי מאיר'ל אפטער זי"ע לאמר
התנאים של הרה"ק מוה"ר יצחק אייזיק'ל (שולחן הטהור סי' קלא סי"א וסט"ז)
עתיקא קדישא מצד הכלה וכו' [במקום ערב
קבלן מצד הכלה]. מקאמארנא היה בבית רבינו הקדוש בלובלין בשנת
תקע"ה לפ"ק ,בשנתו האחרונה של הרבי מלובלין מעריב בעוד השמש זורח על הארץ
זמן החתונה נקבע לחמשה עשר בשבט תקע"ט
עלי אדמות ,והיו שני ערבים קבלנים מכל צד,
בבית אבי הכלה בפינטשוב,שהם עשרה ימים בימי הקיץ כשרוצין לסעוד סעודה גדולה ,סעודת
מצד החתן היו הגה"צ מוהר"ר מרדכי בנו של הרה"ק
קודם היכנס החתן לעול תורה ומצוות. משתה של ברית מילה ,או של חתונה וכיוצא וכו' ,אם
מוהר"ר פנחס מקאריץ ,והרה"ק מוהר"ר שמעון
אבל 'רבות מחשבות בלב איש ועצת ד' היא אודענבערג (הנקרא רבי שמעון דייטש) ,ומצד הוא קרוב לזייגער זעקס [שעה שש] יתפלל מנחה ואח"כ
תקום' ,החתונה לא התקיימה בזמן שנקבע ,כיון הכלה היו ערבים קבלנים בעל המאור ושמש ובעל מעריב ,אף שהשמש זורח עוד על הארץ כמו שתי שעות ,כי
שביני וביני נסתלק אבי החתן רביה"ק רבי סנדר האור לשמים .והנה בשטר התנאים כותבים 'ע"ק קרוב הדבר בסעודות משתה שישתכר עד שאסור לו להתפלל
זי"ע ועלה לשמי מרום ,האלמנתה ובנה היתום מצד הכלה' וכו' ,והרבי מלובלין בקראו התנאים, טוב על כן טוב יותר להתפלל מעריב ואח"כ בלילה יקרא
הקטן חיו בדחקות נוראה ולא היה מי שישגיח לא קרא ערב קבלן מצד הכלה וכו' ,רק קרא [על קריאת שמע של תורה ,כי לענין התפלה הקילו רבותינו
על הילד בן השנים-עשר כראוי ,והיה נע ונד בעל האור לשמים] 'עקשן קדוש' מצד הכלה וכו'. הקדושים גאוני ארץ קדושי עליונים מכמה טעמים ,וראוי
מקאמארנא לזידיטשוב שם שהה לפרקים אצל (ירבה תורה בהקדמה ח"ב הגה"ה ו)
לסמוך עליהם לכתחלה בריוח בלי פיקפוק.
דודו רביה"ק מהרצ"ה זי"ע ,ומזידיטשוב לקאמארנא (שולחן הטהור סי' רלה ס"ב)
אל אמו האלמנה הצדיקת ע"ה ,ועם כל זאת היה בחנוכה שנת תקע"ה ,כאשר הסתופפו רביה"ק
מתייגע בתוה"ק עד מאד. מהרי"א ואביו זי"ע בצל הקודש בלובלין ,היה שם
אולם כעבור זמן מה נתעורר רביה"ק מהרצ"ה בעת ההיא גם הרה"ק מפינטשוב זי"ע ,שהיה אחד מברכין שם שבע ברכות אף שאין שם חתן
זי"ע על-ידי מעשה שהיה ושלח אחריו ,ואמר לו, מגדולי וחשובי תלמידיו והרבה לשהות בלובלין, וכלה אבל אין מזמנים
אני אלמוד עמך בכל יום תורה ,ותקח לעצמך ויהי כאשר הזכיר הרה"ק מפינטשוב זי"ע לפני בסעודות חתן וכלה ,בכל בית שאוכלין שם עשרה
איזה שיטה ותלמוד בפני עצמך ,ואחר כך אלמוד רביה"ק מלובלין זי"ע את יוצ"ח ,וביניהם בתו מזמנים מן אבי החתן והכלה ,ושולחין להם מסעודת חתן
עמך בפילפול גדול כמו שלמדתי בימי נעורי. האמורה גיטל ,שאך מלאו לה שמונה שנים ,אמר וכלה ,מברכין שם שבע ברכות אף שאין שם חתן וכלה ,אבל
ומאז השגיח עליו מאד ,ומתחילה היה רביה"ק לו רביה"ק מלובלין הלוא הרב מקאמארנא הוא לענין לזמן ביחד לא יזמנו ביחד ,אלא כדין שתי חבורות
מהרצ"ה לומד עמו בעצמו ,ואחר כך שכר לו בכאן עם בנו ,יש לו בן טוב וכו' והוא ראוי להיות המבואר בשולחן ערוך (סי' קצה ס"א) ,אבל לענין שבע
מלמד תלמיד חכם גדול ,שילמוד עמו בפילפול חתנך ,והוסיף ואמר אעפ"י שאתה מיוחס גדול יותר ברכות אף שכל חבורה מברכת לעצמה ,שבע ברכות לא
גדול הלכה למעשה .וכך היה עד הנישואין ,ובתוך מהרב אב"ד דקאמארנא ,אעפ"כ תשתדך עם הילד יאמרו אלא חבורה אחת אם הם בבית אחד.
השנים הללו עסק בהסתר גדול בסודות התורה, הזה ,כי החתן הוא טוב מאוד ,ואמר בזה הלשון,
(שולחן הטהור סי' קצה ס"א וזר זהב שם סק"א)
תיקוני זוהר ,זוהר הקדוש ,כתבי האר"י זלה"ה, איך זע אז דער חתן וועט פאר שאנין די גאנצי
כי נפשו חשקה מאוד לסודות התורה. וועלט ,ותיכף ומיד נתרצה הרה"ק מפינטשוב זי"ע.
את שמחת החתונה חגגו בסופו של דבר בשנת שמחת התנאים נערכה בבית איש האלקים תיקון לחטא המר
תקפ"ב ,כאשר דודו רביה"ק מהרצ"ה זי"ע דואג רביה"ק מלובלין זי"ע ,ביום שנכפל בו כי טוב
תיקון לחטא מר הזה ,לשמוח שמחת מצוה ,לשמח חתן וכלה,
לכל מחסורו ,ושולח את אחיו הרה"ק רבי ר' משה לסדר 'וידגו לרוב בקרב הארץ' ז' טבת תקע"ה. ולהשיא אותם ,בכל טורחו ובכל כחו ,ולהזיע זיע.
מסאמבור זי"ע להוליכו תחת החופה ,ויביאה יצחק השדכן רביה"ק מלובלין זי"ע אשר כבר היה
האהלה ,ותלך עמו בכל דרכיו כל ימי חייו. בשנתו האחרונה עלי אדמות נתכבד בקריאת (היכל הברכה בראשית דף סה ע"א)
חיוב תפילת חתן ושושביניו בתפילה וקר"ש
בזמן הזה
חתן ושושביניו [וכל בני החופה פטורים משום שכיח
שכרות וקלות ראש] .בזמן הזה כולם חייבים לילך
ולהתפלל בצבור ולקרא שמע ולהניח תפילין כדרך כל
ישראל ,כי זה הוא עיקר היהדות ,קריאת שמע ותפלה
ותפילין ,ובמצות הנ"ל אין כוונתינו כל כך לשמים.
(שולחן הטהור סי' לח ס"ז)
שמחת נשואי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
נראה כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע וזקינו כ"ק מרן אדמו"ר הרמ"מ מלעלוב זי"ע וחותנו כ"ק הרה"צ רבי שמואל עוזר קאפף זצ"ל
במשנת רבוה"ק לבית קאמארנא
[וראה עוד בספרו ישב רוחו (דף ד ע"ב) מש"כ בזה]. רביה"ק יוצא להגן בעד נישואי הרה"ק
דעת רביה"ק מקאמארנא אמנם אח"כ כשנודע ונתפרסם בעולם הנשואין מרוזין
שיש לקדש עם טבעת עגולה מבפנים האלו ,הנה יצאו איזו גדולי הדור מן האשכנזים
ומרובע מבחוץ הרה"ק מרוזין זיע"א ,נשא את הרבנית מחברתו
לערער על נישואין האלו על מה שהרוזינ'ער נשא הטהורה של הרה"ק רבי צבי הערש משרת מרימנוב
ולזה המנהג בקידושין הכלה מושיטה אצבע אשה שהיה לה שני בעלים שמתו ,והיו מרעישים זיע"א ,שהרה"ק מרימנוב נשא אותה אחרי
וכו' ,והחתן נותן לה טבעת עגולה ורבועא ,כך מאד בזה על איש קדוש שיעשה כזאת .ולעומתם
יש לתקן טבעת כתקנת מורי דודי [מהרצ"ה שהתאלמנה מאיש אחר ,ויצאו הרבה מן הגדולים
יצא רביה"ק ה'היכל הברכה' זיע"א להצדיק את בדורו לערער אחרי נישואין אלו ,שהרי דין קטלנית
מזידיטשוב] ,מרובע מבחוץ ועגול מבפנים וכו',
והוא לסימן טוב ולמזל טוב שלא יהיו שני הפכים הצדיק דמעיקרא ,וביאר בטוטו"ד את כל דיני 'אשה יש לה ,ולעומתם יצא רביה"ק ה'היכל הברכה' זיע"א
חלילה ,אלא יולידו זה מזה וזו מזו בהתחברות ויחד קטלנית' ,וכה דבריו בספה"ק נוצר חסד (פ"ג מ"ד): להצדיק את הצדיק דמעיקרא ולבאר למה הותר לו
כשר וקדוש בקדושה וטהרה.
וראיתי שאחד קדוש ,בדורינו איש אלקים קדוש לינשא להרבנית הנ"ל.
(זוהר חי ח"א דף ד ע"א)
ונורא מאד נשא אשה שהיו לה שני בעלים ומתו, סיפר הרה"ח ר' צבי מושקוביץ ז"ל (אוצר
וקבלתי ממורי דודי רבינו צבי הקדוש ומחמת שראה איזה לומדים שקיטרגו על הצדיק, הסיפורים עמ' ו) :מו"ר הרב ישעי' אשר זעליג
[מזידיטשוב] ,שהטבעת קידושין צריך שיהיה אברר את ההלכה שמעשה הצדיק הוא הלכה קבועה
מרגליות (שליט"א) [זצוק"ל] סיפר לי ,אשר בימי
עגול מבפנים ומרובע מבחוץ בריבוע גמור כעין וברורה כשמש ,ומחמת שהוא ענין הנצרך לכל זמן
שני דלתין וכו' ,וכך נכון לעשות ,והעושה טבעת נעוריו שהיה גר בעיר העתיקה והיה מתפלל שם
אכתוב כאן אף שאינו מענין החיבור ,ועוד להצדיק
קידושין כזה מממון בעלה דוקא ,יהיה מובטח שלא בבית המדרש 'אהל משה' הנקרא 'ווארשאווער
יהיה אשתו עקרה כל ימיה. הצדיק ולהודיע שכל מעשה הצדיקים הם תורה
שוהל' ששם היה מתפלל כ"ק מחותנו זקינו אדמו"ר
(זוהר חי ח"א דף כ ע"ב) שלמה.
הרה"צ רבי דוד'ל בידערמאן זצוק"ל הרבי מירושלים,
תנן ניסת לראשון ומת לשני ומת לשלישי לא שדרכו בקדש היה שכל יום אחר תפלת שחרית
מדיקלא ריע מזלה ואין לה מזל טוב כי כיון שיש תנשא אמר אבימי משמיה דרב הונא מעיין גורם כשחלץ תפיליו ,דיבר וסיפר מאדמורי"ם וצדיקי
לה שני מזלות לא טובים איתחזק וכל זה כשאין ורב אשי אמר מזל גורם מאי בינייהו איכא בינייהי קמאי ,ופעם אחת סיפר מההחתונה הזאת של הרה"ק
לה בנים מן השני אבל אם יש לה בנים מן השני דאירסה ומת אי נמי נפל מדיקלא ומת ובשלהי כיצד קדוש ישראל מרוזין זיע"א [אחרי פטירת מחברתו
ידוע שאי אפשר באין פנים שאשה תוליד בהיתר דס"ד מיתה אמיתה וגירושין אגירושין דלא כרבי הרבנית הצדקנית מרת שרה ע"ה ביום אחרון של
כל עוד שלא נסתלק רוח הראשון מעתה אם היה ומשני לא מיתה אגירושין וגירושין אמיתה ובפרק פסח שנת תר"ז ,נשא את הרבנית הצדקנית מרת
לה בנים מן השני מתחיל החשבון מן השני ומותרת נערה טעמא דהשיאה וגירשה השיאה ונתארמלה מלכה ע"ה מחברתו הטהורה של הרה"ק רבי צבי
לשלישי וזה הוא שמביא בת"ה מעשים בכל יום אבל נתארמלה תרי זימנא לא קאי סתים לתנא כרבי הערש מרימנוב זיע"א שנלב"ע ביום ל' מרחשוון
חכמים גדולים ואנשי מעשה דלא קפדי בודאי היה ותנן בזוהר דהא רוחא דיליה מכשכשא במעהא שנת תר"ז] אשר יום קודם החופה אמר' :ווער עס
כחויא ומקטרגא בהדי רוח אחרא דעאל בה מבעל' וויל זיך באדען אין מיין בלוט זאל קומען אויף דער
כשהיה לה בנים מן השני ולכן לא קפדי וזהו שמסיים
תניינא ולזמנין דרחי דא קדמאה להאי תניינא עד חתונה' עכ"ל .וכמובן ששום איש ואפילו המקורבים
ומולידים בנים ובנות ומסתמא גם אצל השני היה
דאפיק ליה מעלמא ועל דא תנינן דמתרין ולהלאה לא והגבאים החביאו עצמם ולא היו שם.
לה בנים ואם מת השלישי בלא בנים אסורה לרביעי
יסב בר נש להאי איתתא דהא מלאך המות אתתקף
דהא חזינן דנצח שני לשלישי ואם גס משלישי היה והרוזינ'ער ראה שהמשמש שלו אינו קורא אותו
בה מעתה צריך להבין דברי הזוהר דהא הראשון
לה בנים אז הוחזקה אשה זאת שמעיינה טוב ומזלה להחופה ,ושאל לו מדוע שאינו מסדר החופה ,אמר
לא נצח אלא לאחד דהיינו השני ואם כן היאך אמר
טוב וראשון ראשון נדחה לכן מרביעי ולהלן אין לו הגבאי ששום איש לא בא ואין עוד כאן עשרה
דמתרין ולהלן לא יסב דהא לא הוחזק אלא באחד
עוד חשש וספר חסידים פסק כרשב"ג ולכן פסק אנשים ,אמר לו הרוזינ'ער טוב שלא בא שום אחד
ועל זה מתרץ הסבא כיון דהראשון המתגבר על
דלחמישי אין חשש ומחמישי ולהלן כי הוחזקה על ממקורבינו ואנ"ש ,וצא החוצה והבא עשרה אנשים
השני ומעתה נשאר בה רוח הראשון ורוח השני
ידי שהיו לה בנים משני ומשלישי ומרביעי. מן שואבי מים וכדומה ועשה החופה ,וכך היה עושה
גם כן נשאר שלא התגבר עליו אלא להמיתו אבל
וסידר את החופה לפני מנין עשרה אנשים פשוטים.
וזה הלכה ברורה ולא קאמר שבחסידות אני בא עלי', לא להוציאו אם כן מלאך המות אתתקף בה שיש
[ביום ר"ח אלול תר"ז התקיים שמחת הנישואין בעיר
אביא לך ראיה שאין לה תשובה תנן בת ישראל בה שני רוחות משני מתים ומעתה מעיינה מקולקל
סאדיגורא בלי שום פרסום כבקשת מרן הסב"ק
שניסת לכהן תאכל בתרומה מת ולה הימנו בן תאכל ונתחזק ברוח של שני מתים וזהו הטעם מאן אמר
מרוז'ין זיע"א ,הסידור קידושין התקיים ע"י הרה"ק
בתרומה ניסת ללוי תאכל במעשר מת ולה הימנו מעיין גרס שבמעיינה יש שני מתים מעתה אם אירסה
רבי אלעזר מלאנצהוט זיע"א בנו של הרה"ק בעל ה'בני
בן תאכל במעשר ניסת לא תאכל לא בתרומה ולא השני שאין בה רוח מהשני או נפל מדיקלא שלא מת
יששכר' זיע"א .והגה"ק רבי שלמה דרימער זיע"א
במעשר למה לא דייק בגמרא דהכי סתם לן תנא על ידי מלאך המות ולא אתתקף בה מלאך המות
אבד"ק סקאלע ובעמח"ס 'בית שלמה' והרה"ק רבי
כרשב"ג דהא ניסת לישראל אחר שמתו לה שני מותרת לינשא ,ומאן דאמר מזל גורם היינו שמבואר
שמעלקא מסאסוב זיע"א היו השושבינין].
בעלים ולמה לא נקיט באופן המותר גירשה הכהן בזוהר דאם השני היא בן זוגה של אשה והראשון
ולה הימנו בן תאכל בתרומה ניסת ללוי גירשה או נטלה ברחמים אז השני דוחה לראשון ואם הראשון והוסיף וביאר הרה"צ ר' דוד'ל ואמר ,אשר בחכמה
מת ולה הימנו בן תאכל במעשר אלא ודאי ראיה בן זוגה אז הראשון דוחה לשני וידוע שהבעל נותן אמר כך הרוזינ'ער ,יען שמובן שהנישואין האלו היו
שאין עליה תשובה דהכא כיון שיש לה בנים יצאה בה רוח פנימי בביאה ורוח מקיף על ידי קידושין גבוהים מעל גבוהים מאוד נעלה ,לכן צוה הרוזינ'ער
מדין קטלנית ומזלה טוב ומעיינה טוב ותו לא מידי ורוח מקיף הוא המזל של האשה כי כל מזל עומד להביא אנשים פשוטים משואבי מים ,כדי שלא
ודוק היטב. ומקיף על האדם ומעתה אפילו אירסה אפילו נפל יראו ולא יבינו ולא ירגישו מה שיראו שם ,עכ"ל.
לרגל יומא דהילולא ז' חשוון תולדותיהם והנהגותיהם
של צדיקי עולם זיע"א מעשיהם ש צדיקים
שבחי הרה"ק רבי יהודא צבי אייכנשטיין זיע"א אבדק"ק ראזלא
בן הרה"ק רבי משה מסאמבור זיע"א וחתן רביה"ק מהרצ"ה מזידיטשוב זיע"א
העטרת צבי] בן הרה"ק מקאלוב וחתן רבינו זיע"א. אנשי ביתו ,הגם שעפ"י הלכה יכולין לברך שהחיינו על רבינו הגאון הקדוש איש אלוקי רבי יהודה צבי
בקאלוב היה הראש הקהל רבי יעקב פיש ,שהיה גברא כלים חדשים ,אבל אם הוא בירך בכזה התרגשות בודאי אייכנשטיין אבד"ק ראזלא זיע"א .נולד לערך שנת תקנ"א.
רבא ,והבעש"ט היה דוד לאמו וברכו באריכות ימים והורה יש לו כוונה מיוחדת בזה ,וסיפר להם :שבעת שדודי מו"ח לאביו הרה"ק רבי משה מסאמבור זיע"א בן הרה"ק רבי יצחק
לו לעבור לגור בהונגריא ,בביתו היו מתאכסנים כל גדולי לקח אותי לחתן הבטיח לי "קעסט" ובאמת היה שם עניות אייזיק מכפר ספרין זיע"א ,ולאמו הרבנית הצדקנית בת
הדור שהיו מגיעים לקאלוב ,והיה לו פנקס מיוחד בו היה גדולה ,בשבת היה מה לאכול ,וביום א' היה עוד שיריים הרה"ק רבי יודל חריף מסאמבור זיע"א בן הרה"ק רבי משה
רושם כל צדיק בעל רוח הקודש שהתאכסן אצלו ובפנקס משבת וביום ב' היה עוד פחות מה לאכול ,וכן לא אכלתי מדראגיטשין זיע"א.
הזה היו רשומים שמונים בעלי רוח הקודש .פעם התארח כדבעי בכל יום ,וחשבתי שזהו לא אכילה ולא תענית, בהגיעו לפרקו נשא את זו' הרבנית הצדקנית שרה
אצלו רבינו זיע"א ,והיה מסתפק אם לכלול שמו ברשימת ע"כ גמרתי בדעתי שאתענה משבת לשבת. ע"ה בת דודו אחי אביו ,מרן רבינו שר בית הזוהר הרה"ק
בעלי רוח הקודש ,אבל רבינו הרגיש ברוח קדשו מחשבותיו פ"א בעש"ק כאשר עמד מו"ח אצל העמוד בתפלת רבי צבי הירש מזידיטשוב זיע"א ,רבינו היה כל ימיו דבוק
של ר' יעקב ,פנה אליו ואמר קענסט מיך אויך אריינשרייבן, מנחה שהיה מתארך בכל עש"ק לערך ה' שעות ,והקהל ברבו המובהק חותנו ,אשר ממנו קיבל רזין דרזין בכל
ורשמו רבי יעקב .זי"ע. הגיעו לחזרת הש"ץ ,ובאתי ממקוה והיה בימות החורף התורה כולה ,כאשר בנגלות התורה ,היה תלמיד מובהק
רבינו היה מפורסם לגאון וקדוש ,חיבר ספר 'דעת והקור היה נורא ,ונכנסתי לביהמ"ד ועמדתי ע"י התנור, של דודו הרה"ק רבי אלכסנדר סענדר מקאמארנא זיע"א
קדושים' על מועדים ,ו'עמוד התורה' ,ו'תעלומות חכמה' על והנחתי ידי למעלה מהתנור שהיה שם חורים לחמם הידים, אחיהם של אביו וחותנו זיע"א.
מדרש רבה .הרה"ק בעל דברי חיים מצאנז כותב בהסכמתו ומצאתי שם חתיכות לחם יבשות ,ואחזני בולמוס ונחשכו רבו ודודו בעל עטרת צבי מזידיטשוב לקחו לחתן,
על ספר דעת קדושים וזלה"ק :מה לכם הסכמתי ,הלא גדלו מאור עיני מהתענית ,ע"כ חטפתי מהלחם והתחלתי ללעוס ורבינו היה קורא אותו 'דער רבי דער שווער דער פעטער'.
וטוב חכמתו נודע למשגב .ומי אנכי להעיד על גודל יקר הפת ,וכנראה שזה בילבל את מו"ח מעבודתו הק' ,והגביה וישב שם ושקד מאד בנגלות התורה וארבע חלקי שו"ע,
הערך אשר כמעט לא זכיתי להבין דבריו הקדושים וכו'. קולו אלי ואמר :אל תירא מהמצב אשר אתה נמצא בה כעת והיה בעל הוראה גדול מאד ,והוראתו היה בקדושה ובטהרה,
כי מי אשר חכמת ה' בקרבו יבין כי רב מעשהו וכו' ,אשר שעוד יהיה לך 'זילבערנע לייכטער' ומאז חלפו שנים רבות עד שאמר ,כי קודם שנעשה לבעל הוראה ,חזר שבעים
במרומים ידבר ,וחביבין עלי דבריו ,אשר המה נמשכין ומו"ח כבר נסתלק ואני נעשיתי לרבי ,ועכשיו הביאו לי פעמים הלכות מליחה ובשר בחלב ותערובות.
ממבועי החכמה והמדע וכלתה נפשי בתשוקת אהבה ה'זילבערנע לייכטער' ע"כ עשיתי ברכת שהחיינו שנתקיים
עם פטירת חותנו העטרת צבי זיע"א בשנת תקצ"א ,ירש
לשמוע רזי חכמתו כי נעמו .עכ"ל .ובהסכמתו לספר עמוד בי ברכת מו"ח ,ולא ברכתי שהחיינו על הלייכטער רק
את מקומו אחיו הרה"ק רבי ישכר בעריש זיע"א ,והתלמידים
התורה כותב בזה"ל :שהוא דבר הפלא ופלא ,ובו יראת על דברי מו"ח.
נתקשרו אליו ,אמנם לא האריך ימים ותוך י"א חודש
השם ויחודים נפלאים ,אשרי הבא בסודו וכו' ,כי באמת פעם התאונן רבינו לפני רבו וחותנו הרה"ק מזידיטשוב נסתלק לבית עולמו ואז התחילו ליסוע אל הרה"ק רבי
אור גדול אשר הצמיח ה' לנו על ידו .עכ"ל. על ירידת הדורות שהולך ויורד ,ובכה ואמר :ולמי כבר משה מסאמבור זיע"א אביו של רבינו ,בשנת תר"א כאשר
אחרי הסתלקות הרה"ק רבי צבי מזידיטשוב בי"א יבוא המשיח ,הרכין הרה"ק את ראשו ואמר' :וטפכם אשר נסתלק רבי משה זיע"א ,התחילו ליסוע אל רבינו זיע"א עד
תמוז שנת תקצ"א נסעו החסידים לאחיו הרה"ק רבי ישכר אמרתם לבז יהיה ובניכם אשר לא ידעו היום טוב ורע המה שנת תר"ח שאז נסתלק רבינו ,ובין הנוסעים הגיעו אליו
בעריש אבל לא ארכו הימים כי עלה השמימה כעשרה יבואו שמה ולהם אתננה' דהיינו שלפני ביאת המשיח יהיה גם שני ש"ב הרה"ק רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב זיע"א,
ירחים אחרי פטירת אחיו ביום ב' דחג השבועות תקצ"ב, דור ירוד מאד ,שלא יהיה להם דעת לבחור בין טוב לרע, והרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאמארנא זיע"א אשר קבלו ממנו
ואז נסעו החסידים לאחיו הרה"ק רבי משה מסאמבור ,בו' ולא ידעו לחלק ביניהם ,המה יבואו שמה ולהם אתננה, הרבה בסתרי תורה ודברים נשגבים ,אשר הם השפיעו
אייר שנת ת"ר נסתלק הרה"ק רבי משה מסאמבור ,עבר להם יבוא המשיח. אח"כ זאת לתלמידיהם אחריהם.
ההנהגה לבנו ה"ה רבינו הרה"ק רבי יודא צבי מראזלא הרה"ק רבי משולם פייש מטאהש זיע"א ,הגיע פעם בימי הנהגתו הביא לו אשה אחת 'זילבערנע לייכטער',
ורוב חסידי זידיטשוב קבלו מרותו עליהם. בבחרותו יחד חבריו לראות עבודת רבינו בסעודה שלישית, ונתרגש רבינו מאד מזה ובירך ברכת שהחיינו ,ותמהו
רבינו העיד על עצמו שאין פסוק אחד בכל התנ"ך שחותנו ונשאר שם עד אחרי
דודו ורבו לא גילה לו בו רזין דאורייתא. הבדלה ,אחרי
הגאון רבי ענזיל מסטריא הנקרא די אייזערנע קאפ הבדלה נהג הרה"ק
אמר פעם אחת לרבינו :כמדומני אשר הנהגת רעבישקייט מראזלא לשתות
להיות גיטער יוד ,הוא גם כן תאוה ככל התאוות ,והשיב לו כוס טיי או קאווע,
ובאותו מוצאי ִּכי ְת ַקדְּ ֶמ ּנ ּו ִּב ְרכוֹת טוֹב
ָּת ׁ ִשית ְלרֹ ׁ
אשוֹ עֲ ֶט ֶרת ּ ָפז
רבינו בחכמתו :אמת הדבר ,אבל אל זאת התאוה אין יכולין
לזכות ,עד שמשברין מקודם כל התאוות. שבת שתה רק מעט
מהכוס ,וכל הנשאר
ביום א' ז' מר חשוון תר"ח מספר רגעים לפני פטירתו
נתן אל הרה"ק
אמר בקול רעש גדול את עשרת הדברות ופרשיות קר"ש
מטאהש זיע"א בקול צהלה ורינה ,ממעמקים נגילה ונשמחה ,בשמחת כלולות אפריון של ידידנו עוז ,דגול מרבבה
ברעש כזה אשר לא נשמע מימיו ,והיה נראה בחוש שמוסר
שעמד אז מאחורי איש סגולה ,האי תומך תורה ,מוקיר אורייתא בלב ובנפש חפיצה ,חכם לב יקח מצוה ,אשר ידיו
נפשו להשי"ת בקדושה ובטהרה. פתוחות ברוח נדיבה וביד רחבה,למען הרבות תורה והרחבת גבולי הקדושה למען פתגמי אורייתא,
כסאו .והיתה פליאה
זוג' הרבנית שהבינה כי קרבו רגעיו האחרונים פרצה לבו הטוב פותח בנעימים לכל קדשי ממלכת קאמארנא ,עומד בכל עת ועונה לימין מוסדותינו
בעיני כולם ,למה הקדושים ,ומסור בלב ונפש חפיצה אל רעיא מהימנא כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ,מתוך חפץ לב
בבכי ,אך רבינו ביקשה שלא תפריע לו כי הוא עוסק כעת שתה רק מעט מן והארת פנים ,חכו ממתקים וכולו מחמדים
ביחודים שמסר האריז"ל לייחד בשעה זו ,ועלתה נשמתו הכוס ,ולמה נתן את
הטהורה ביום ז' מר חשוון ויבכו אותו כל בית ישראל. כ ל שיירי הכוס לבחור הרבני הנגיד החסיד המפואר
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן.
רבינו השאיר אחריו ברכה הסה"ק דעת קדושים על
אורח ,וכאשר
הרבנית שאלה
שליט"א רבי איתמר מארגירעטען
כל מועדי ה' וסה"ק עמוד התורה מלא יחודין קדישין על אותו על זה ,אמר הלא הוא איש אמונים ,שמו מפארים בכל מיני הילולים ,נודע בשערים ,כביר המעש ורב הפעלים
אתוון דקריאת שמע ברזין עליונים מלאים זיו ומפיקים ל ה ,דער בחור וועט נאך מה רב חלקו לעולמי עולמים ,זכאה חולקייהו להתעטר בכתר הילומים ,בעטרת תפארת לשמו נאוה לעולמים
נגה וספר תעלומת חכמה על מדרש רבה. זיין אונזער מחותן, בונה עולמות של תורה תפילה טהרה וחסד
מלבד ספריו הק' הניח אחריו חתנין רבנן ותלמידים ואחר שעבר שנים במרכז היכלי קאמארנא
גדולי ישראל .חתניו היו :הגה"ק המפורסים רבי יחזקאל רבות הבינו דברי
קדשו ,כי בנו הגדול בעידן עוז וחדוה השרויה באהלו בתת ה' שמחה במעונו
שרגא הלברשטאם זיע"א ,שמילא את מקומו ברבנות שמחת כלולות אפריון נישואי בנו החתן אליעזר שלום הי"ו
בראזלא ,ואח"כ היה אבד"ק שינאווא. של הרה"ק מטאהש
הרה"צ ר' יעקילי מזבאלטוב זיע"א אבד"ק יאס. זיע"א ,כקש"ת נעטר לון כתרין במילין יקירין בכסא דברכתא ,ארשת שפתינו יערב לפניו ברון שיר ושבח ,שיעלה
הגה"צ רבי מרדכי הזיווג יפה בקשר של קיימא ובבנין עדי עד ,ויזכה להעמיד דורות ישרים ומבורכים בכרם בית ישראל
הרה"ג החסיד ר' אלכסנדר טויבש זצ''ל אבד''ק וואסלוי מתוך רוב ברכה והצלחה ,וזכות אדונינו רבותינו הקדושים לבית קאמארנא יעמוד לו ולזרעו אחריו עד
זצ"ל ,נשא את בת עולם לפתוח שערי שפע וישועה למעלה מדרכי הטבע בברכה עליונה ,ויצו ה' חסדו מהיכל הברכה
ברומניא.
ר ב י שלמה מראזלא ואוצר החיים שיזכה לרוות רוב נחת דקדושה מכל יוצ"ח באורחות רבוה"ק יתהלכון באושר ועושר
הרה"ג החסיד ר' שלמה זצ''ל אבד"ק ראזלא. בן רבי משה חיים והרחבת הדעת וכל טוב מתוך רוב שמחה ונחת
(היכל הברכה ויקרא דף רפא ע"א) מראזלא [חתן
מכון "אוצרות קאמארנא" שע"י מרכז מוסדות קאמארנא בארה"ק | רח' מרים הנביאה 14רמת בית שמש | טל 072-25-25-800 .פקס | 072-25-25-801 .להערות ולקבלת הגליון otzrot.komarne@gmail.com
