gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

קול דודי · Kol Doidy — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: קול דודי · Kol Doidy

שבוע: נח (2026-10-12)

קול דודי · Kol Doidy — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון קס"ט – נח תשפ"ז‬ ‫החוץ לתומכו אבל אם לשבח דבדורו של אברהם היה עוד גדול יותר אז היה‬ ‫גדול מכח עצמו וזה מרומז באבן טובה המאירה מכח עצמה‪.‬‬ ‫אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו וגו' (ו' ט')‪.‬‬ ‫וברש״י ד״ה בדרתיו בא״ד ויש שדורשים אותו לגנאי לפי דורו היה צדיק‬ ‫ואתה קח לך מכל מאכל וגו' והיה לך ולהם לאכלה (ו' כ"א)‪.‬‬ ‫ואילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום‪ .‬תמוה למה יבקשו הני‬ ‫לכאורה משמע מהכא דאכילת אדם קודמת לאכילת הבהמה והלא קיי״ל‬ ‫רבותינו למצא גנאי באותו צדיק ונראה דלא דרשו הגנאי על נח עצמו אלא על‬ ‫איפכא וכדלמידין מקרא דכתיב ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת וגו׳‬ ‫דרכו של נח לגבי דידן דעבורנו שאנחנו כבר קבלנו התורה וגם יש לנו זכות‬ ‫דאכילת בהמה קודמת ויש אולי לומר דעד שלא הורשה נח לאכול בשר כשיצא‬ ‫אבות אברהם יצחק ויעקב יש לנו לילך בעקבותיו של אברהם להשתדל להתהלך‬ ‫מן התיבה היתה אכילת אדם קודמת לאכילת בהמה דהנה ד׳ דרגות איכא‬ ‫לפניו ית׳ ולא להסתפק בדרכו של נח שלפי דורו הירוד שהיה לוחם לבדו באנשי‬ ‫בבריאה דומם צומח חי מדבר והצומח מתגדל מהדומם והחי אוכל הצומח‬ ‫דור המבול היה באמת צדיק תמים שלא היה לו דרך אחרת והוא היה צריך סעד‬ ‫ומתגדל ממנו והמדבר אוכל את החי וממילא מתקן את הכל ומש״ה צריך שהחי‬ ‫לתומכו‪.‬‬ ‫היינו הבהמה יאכל לפני המדבר היינו האדם כדי שאח״כ יוכל המדבר לתקן את‬ ‫הצומח שבתוך החי והדומם שבתוך הצומח וכ״ז רק אחרי שיש לאדם רשות‬ ‫ותשחת הארץ וגו' ותמלא הארץ חמס (ו' י"א)‪.‬‬ ‫לאכול בשר אבל לפני כן דבלא״ה אין המדבר מתקן את החי אין צורך לכ״ז‪.‬‬ ‫וברש״י ד״ה ותמלא הארץ חמס גזל ואח״כ פסוק י״ג ויאמר אלקים קץ כל‬ ‫בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם וברש״י ד״ה כי מלאה לא נחתם גזר‬ ‫ויאמר ה' לנח בא אתה וכל ביתך אל התבה כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה‬ ‫דינם אלא על הגזל וצריך להבין למה עון גזל חמור יותר מג״ע וע״א שדוקא‬ ‫(ז' א')‪.‬‬ ‫עליו נחתם גזר דינם וגם למה בכל מקום אצל גזל כתוב לשון ותמלא או מלאה‬ ‫יש לעיין למה אמר לו הקב״ה כי אותך ראיתי צדיק וגו׳ דוקא עכשיו בזמן‬ ‫לשון מילוי ונראה דאצל גזל גם מי שאינו גוזל יתכן מאוד שיכשל בו וימצא גזל‬ ‫הכניסה לתבה ולמה לא אמר לו כן כבר בשעת עשית התבה והנה לעיל בתחילת‬ ‫בידו וכגון שהגזלן נותן מעות גזולות לצדיק דהצדיק יש לו גזל בידו ואם‬ ‫הפרשה ו׳ ט׳ בד״ה את האלקים התהלך נח מפרש רש״י דבאברהם כתוב אשר‬ ‫הבעלים עדיין לא נתייאש אין לו קנין בו וא״א ליזהר מזה וע״כ כתוב בו בכל‬ ‫התהלכתי לפניו דהיה מתהלך בצדקו מאליו ע״ש ומבואר דלשון לפניו מרמז‬ ‫מקום ותמלא וכדומה דהגזל ממלא את כל העולם וגם הצדיק נכשל בו ע״י‬ ‫לצדיק ההולך בכח עצמו ועתה י״ל דגם אצל נח רק עתה בזמן הכניסה לתבה‬ ‫האחרים וממילא מובן למה נחתם גזר דינם דוקא עליו דהגזל שביד הצדיק מעכב‬ ‫אמר לו הקב״ה אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה דעד עכשיו היה בבחינת את‬ ‫ממנו הזכות להציל הדור דאף דהוא שוגג או אנוס אבל מ״מ חסר לו זכות הנקי‬ ‫האלקים התהלך נח כמו בתחילת הפרשה שהיה צריך סעד לתומכו ורק אחרי‬ ‫מגזל וגם מובן למה כתוב כי מלאה הארץ חמס מפניהם ומה הוא לשון מפניהם‬ ‫שמסר נפשו לבנות התבה וראו אותו בונה והיה אומר להם שאם לא יעשו תשובה‬ ‫הל״ל כי מלאו הארץ גזל אלא מפניהם בא להורות דהם גרמו גם לצדיקים ליכשל‬ ‫הקב״ה מביא מבול וזה היה במשך כל הק״כ שנה שבנה התיבה אז נעשה נח‬ ‫בגזל ואף אם הצדיקים לא חטאו אבל נכשלו מפני וע״י הגזלנים‪.‬‬ ‫בחינת צדיק ההולך לפניו שהולך בצדקו במס״נ עבור כבוד שמים ורק אז אמר‬ ‫וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר (ו' י"ד)‪.‬‬ ‫לו הקב״ה כן‪.‬‬ ‫ברש"י בתיבתו של משה ע"י שהיו המים תשים דיה בחומר מבפנים וזפת‬ ‫את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ (ט' י"ג)‪.‬‬ ‫מבחוץ ועוד כדי שלא יריח אותו צדיק ריח רע של זפת אבל כאן מפני חוזק המים‬ ‫יש לומר דהקשת מרמז לשלום‪ ,‬ששני קצותיה מתעקמין לפנות זה לעומת‬ ‫זפתה מבית ומבחוץ‪.‬‬ ‫זה‪ ,‬לרמז שיתדברו יחד להגיע להבנה ולשלום‪ .‬וכעין זה מצינו שהסנהדרין ישבו‬ ‫בגמ׳ סוטה (דף י״ב ע״א) תנא חמר מבפנים וזפת מבחוץ‪ ,‬כדי שלא יריח‬ ‫כחצי גורן כדי שיהיו רואין זה את זה‪ ,‬ולשון רש״י שהיו יושבין בחיבה ובריעות‬ ‫אותו צדיק ריח רע‪ ,‬והעירו העיון יעקב והבן יהוידע‪ ,‬דהרי אצל נח נאמר וכפרת‬ ‫ובאגודה אחת (חולין ד׳‪.):‬‬ ‫אותה מבית ומחוץ בכופר‪ ,‬וברש״י דכופר הוא זפת‪ .‬ולמה שם לא חס הקב״ה‬ ‫וע״כ חתם הקב״ה את בריתו שלא להביא עוד מבול דוקא בקשת‪ ,‬דעיקר‬ ‫שיתן חמר מבפנים‪ ,‬כדי שלא יריח אותו צדיק ריח רע‪ ,‬והיה נראה לומר‪ ,‬דבתיבת‬ ‫חטא דור המבול היה שלא היו אחדות‪ ,‬וכמו שפירש רש״י (י״א ט׳) שהיו גזלנים‬ ‫נח בלאו הכי לא היה יכול להישמר מריח רע של כל בעלי החיים שהיו עמו‬ ‫והיתה מריבה ביניהם לכך נאבדו‪ ,‬ואילו דור הפלגה‪ ,‬אף שפשטו יד בעיקר‪ ,‬היו‬ ‫בתיבה‪ ,‬עם כל הזבל שלהם‪ ,‬ועוד יש בזה רמז‪ ,‬דנח ניצל הוא ומשפחתו בלבד‬ ‫נוהגים אהבה וריעות ביניהם ולא נאבדו מן העולם‪ ,‬ויש לרמז בלשון נתתי בענן‬ ‫מכל אנשי דורו‪ ,‬ולא הצליח להחזירם בתשובה‪ .‬אבל משה‪ ,‬שהיה עתיד להוציא‬ ‫לענן שהיה על הר סיני במתן תורה‪ ,‬דבכח התורה יכולים לעמוד כל אחד על‬ ‫את ישראל ממצרים ולזכותם בקבלת התורה ובירושת הארץ‪ ,‬לא הריח ריח רע‪,‬‬ ‫דעתו וגם להבין דעת חברו ולהיכנע לפניו לפי הצורך‪ .‬דאף כשאינם שוים‬ ‫אלא הריח רק את הריח הטוב שבכל אחד‪ ,‬ועל ידי זה היה יכול להחזירם למוטב‬ ‫בדעותיהם‪ ,‬שייך שלום כשכל אחד מכבד דעת האחר‪ ,‬דתלמידי חכמים מרבים‬ ‫[קול דודי סוטה‪ ,‬אות שכ״ט]‬ ‫ולזכותם‪.‬‬ ‫קול דודי ל"ג בעומר‬ ‫שלום בעולם‪.‬‬ ‫צהר תעשה לתבה וגו' ופתח התבה בצדה תשים וגו' (ו' ט"ז)‪.‬‬ ‫[לברית מילה] את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ (ט' י"ג)‪.‬‬ ‫בדרך דרוש תבה מרמז לתבות התורה ואומר לנו הפסוק דפתח התבה היינו‬ ‫ברש״י שבת קל״ז‪ :‬מפרש ד״אשר קידש ידיד מבטן״ קאי איצחק אבינו‪,‬‬ ‫הבנת התבות של התורה והבנת התורה בכללות בצדה תשים שם תחפשנה לא‬ ‫ותוס׳ שם ובמנחות נ״ג‪ :‬מביאים דר״ת מפרש דקאי אאברהם אבינו‪ .‬וצ״ב האיך‬ ‫למעלה ממנה אלא בצדה בהוספת לימוד בצד התבה שהתבה שאתה מתקשה‬ ‫היה אברהם קדוש מבטן כשנולד מתרח‪.‬‬ ‫בה תוסיף ללמוד הכתוב בצדה ואז תמצא פתחה וזה סוד עמל שקידת התורה‪,‬‬ ‫והנה באבות פ״ה תנן דעשרה דורות מאדם עד נח היו מכעיסין ובאים עד‬ ‫ואולי יש גם לרמז זה ברש״י ד״ה בצדה תשים שלא יפלו הגשמים בה והיינו‬ ‫שהביא עליהם מי המבול‪ ,‬ועשרה דורות מנח עד אברהם היו מכעיסין ובאים עד‬ ‫דהעצה שלא ליכשל בריבוי הגשמיות הוא להתמיד בתורה וכמש"כ הרמב״ם‬ ‫שבא אברהם וקיבל שכר כולם‪ .‬וצ״ב למה הראשונים נענשו והאחרונים לא‬ ‫[הלכ' מקואות] דאין אתה מוצא ריבוי העבירות אלא בלב הפנוי מן החכמה‪.‬‬ ‫נענשו‪ ,‬ועוד איזה שכר הגיע להם כשכולם היו מכעיסין‪.‬‬ ‫צהר תעשה לתבה וגו' (ו' ט"ז)‪.‬‬ ‫ונראה דאחרי המבול‪ ,‬כשאמר הקב״ה את קשתי נתתי בענן‪ ,‬חל שינוי‬ ‫ברש"י י"א חלון וי"א אבן טובה המאירה להם‪ .‬ואולי יש לומר דהנ"מ בין‬ ‫בהנהגה‪ :‬במקום להעניש את הרשעים ולהציל רק את הצדיקים‪ ,‬ניתנה לצדיקים‬ ‫חלון לבין אבן טובה הוא דחלון מאיר ע"י אור הבא מן החוץ ואבן טובה מאירה‬ ‫זכות להציל את כל בני דורם‪ ,‬וכמו במעשה סדום שאילו נמצאו בה צדיקים‬ ‫ע"י אור עצמה מבפנים ותלויים ממילא שני הפירושים כאן במה שרש"י הביא‬ ‫במספר מספיק היו כולם ניצולים‪ .‬וממילא שכר הצדיקים גדול יותר‪ ,‬שמצילים‬ ‫לעיל אצל צדיק תמים היה בדורותיו דיש דורשים אותו לשבח ויש דורשים אותו‬ ‫עולם מלא‪ ,‬וזהו שאברהם קיבל שכר כולם שכר הצלת כולם‪.‬‬ ‫לגנאי וכן אצל את האלקים התהלך נח מביא רש"י דנח היה צריך סעד לתומכו‬ ‫ובדומה לזה י״ל דאברהם זיכה גם את אביו ואמו מטעם ברא מזכה אבא‪,‬‬ ‫וזה אם דורשין אותו לגנאי שלא היה גדול כ"כ ובדורו של אברהם לא היה נחשב‬ ‫וכאילו הם עצמם חזרו בתשובה‪ ,‬ולמפרע נחשב קדוש מבטן‪ ,‬שברוב קדושתו‬ ‫לכלום מפני שנח היה צריך סעד וזה מרומז בחלון שהיה צריך אורו לבא מן‬ ‫וצדקתו זכה לקדש הבטן שנוצר בו‪.‬‬ ‫כולם (אבות פ"ה מ"א)‬ ‫עשרה דורות מאדם עד נח היו מכעיסין ובאים עד שהביא עליהם מי המבול‪,‬‬ ‫בתוי״ט כתב דבעשרה דורות מאדם עד נח שניהם בכלל‪ ,‬אבל בעשרה דורות‬ ‫ועשרה דורות מנח עד אברהם היו מכעיסין ובאים עד שבא אברהם וקיבל‬ ‫מנח עד אברהם אין נח בכלל‪ .‬וי״ל דאדם שחטא בעץ הדעת נכלל בדורות‬ ‫שכר כולם (אבות פ"ה מ"א)‬ ‫שהוצרכו לתיקון ע״י נח‪ ,‬אבל נח שהיה צדיק תמים אינו בכלל הדורות שהוצרכו‬ ‫י״ל דאברהם קירב בפועל את בני דורו תחת כנפי השכינה‪ ,‬כדכתיב ״ואת‬ ‫לתיקון ע״י אברהם‪ ,‬וע״כ החשבון מתחיל בדור שלאחריו‪.‬‬ ‫הנפש אשר עשו בחרן״ (י״ב ה׳)‪ ,‬ופירש רש״י דאברהם מגייר את האנשים‪ .‬ואף‬ ‫ועוד י״ל דבהגיע הדור העשירי מנח‪ ,‬כשנח בכלל‪ ,‬עדיין לא היה צדיק‬ ‫תרח חזר בתשובה‪ ,‬כדפירש רש״י על ״ואתה תבוא אל אבותיך בשלום״ (ט״ו‬ ‫הראוי להציל את העולם‪ ,‬והיה ראוי לאבדו אלמלא השבועה שלא להביא עוד‬ ‫ט״ו)‪ ,‬ומסתבר שהיה זה בהשפעת אברהם בנו‪ .‬וכיון שאברהם עמוד החסד וכל‬ ‫מי נח‪ .‬נמצא שכשנולד אברהם בדור שלאחריו היה כמחדש הבריאה‪ ,‬שלולי‬ ‫עניניו חסד ואהבה‪ ,‬היתה זו תשובה מאהבה‪ ,‬ונעשו זדונותיו של תרח זכיות‪,‬‬ ‫השבועה כבר היתה נאבדת לפני בואו‪ .‬ולפ״ז קיבל שכר כולם היינו שכר כל‬ ‫ושפיר נאמר באברהם אשר קידש ידיד מבטן‪.‬‬ ‫הנבראים שבאו אחריו‪ ,‬שרק בזכותו קיימת הבריאה ממנו והלאה‪.‬‬ ‫עשרה דורות מאדם עד נח וכו'‪ ,‬ועשרה דורות מנח עד אברהם וכו' וקיבל שכר‬ ‫בענין איסור גזילה בבן נח פחות משוה פרוטה‬ ‫בגזל קרקע דשם בלא"ה עדיף טפי דלא חל בו כלל‬ ‫יאוש ובע"כ דדין גזילה שלהם מתחלק דגופם אינו‬ ‫איתא בסנהדרין דף נ"ז‪[ .‬בענין שבע מצות דבני‬ ‫אפילו מעשה גזלה להסירו מבעליו דכל היכן דאיתא‬ ‫נגזל ומעשה גזילה מ"מ איתעביד בהו וא"כ ממילא‬ ‫נח] על הגזל גנב וגזל וכו' וכן כיוצא בהן כותי בכותי‬ ‫ברשות בעליו איתא ובודאי שלא שייך בהן לאו דלא‬ ‫גם דינם וחיובם מתחלק וכל דיני הגזילה דאיתנהו‬ ‫וכותי בישראל אסור וישראל בכותי מותר וכו' ניתני‬ ‫תגזול כיון דאינו מקיים בהם והשיב את הגזלה‬ ‫בעצם הגזילה דהם מדין השבה אימעוט עבדים‬ ‫חייב משום דקבעי למיתני סיפא ישראל בכותי מותר‬ ‫כשמחזירו‪.‬‬ ‫מינייהו ומשום דלא חייל על גופם דין גזילה אבל דין‬ ‫תנא רישא אסור וכו' כיוצא בו בגזל מאי היא וכו'‬ ‫אולם בשו"ע חו"מ סי' שע"ו ס"א פסק המחבר‬ ‫תשלומין שפיר אית בהו ומשום דעל מעשה גזילה‬ ‫אמר רב פפא לא נצרכה אלא לפחות משוה פרוטה‬ ‫וז"ל המסיג גבול רעהו וכו' אפילו מלא אצבע אם‬ ‫בלחוד ג"כ מתחייב הוא בתשלומין וכו'‪.‬‬ ‫אי הכי כותי בישראל אסור הא בר מחילה הוא נהי‬ ‫בחזקה עשה הרי זה גזלן ואם השיג בסתר הרי זה גנב‬ ‫[היה מקום לומר דמה שחילק הגר"ח בין השבת‬ ‫דבתר הכי מחיל ליה צערא בשעתיה מי לית ליה וכו'‪.‬‬ ‫ואם בא"י הסיג הגבול הר זה עובר בשני לאוין בלאו‬ ‫הגזילה לבין תשלומי גזילה תלוי בפלוגתא דרב‬ ‫וכותב שם רש"י ד"ה צערא בשעתא וכו' וז"ל‬ ‫גניבה או בלאו גזילה ובלאו דלא תסיג וכו' וכותב‬ ‫ורבא שם בסנהדרין אח"כ בסוגיא דבא במחתרת דף‬ ‫הלכך גזל הוא אלא שאין ב"ד ישראל נזקקין להשיבו‬ ‫שם הסמ"ע סק"ב וז"ל כן הוא ג"כ לשון הרמב"ם‬ ‫ע"ב‪ .‬דהכי איתא התם אמר רב הבא במחתרת ונטל‬ ‫דבתר הכי מחיל ליה ובישראל בישראל נמי אסור‬ ‫אבל בטור לא נזכר לאו דלא תגנוב ולא תגזול משום‬ ‫כלים ויצא פטור מ"ט בדמים קננהו אמר רבא‬ ‫ומעבר לא עבר דכתיב [ויקרא י"ט י"ג] לא תגזול‬ ‫דקרקע אינה נגזלת כמ"ש בסי' שע"א אלא עבירה‬ ‫מסתברא מילתא דרב בששיבר דליתנהו אבל נטל לא‬ ‫[ויקרא ה' כ"ג] והשיב את הגזילה אמידי דהשבון קרי‬ ‫היא בידו וכמ"ש סי' שנ"ט וכו'‪.‬‬ ‫והאלקים אמר רב אפילו נטל וכו' וע"ש ברש"י ד"ה‬ ‫גזל ואידך לא אבל בכותי דלאו בר השבון הוא שכל‬ ‫ומבואר בדברי הסמ"ע דלדעת הרמב"ם שפיר‬ ‫והאלקים שכותב בא"ד וז"ל אע"פ דאיתנהו אמרינן‬ ‫דינו למיתה לא נפיק פחות משוה פרוטה מכלל‬ ‫עובר הגוזל קרקע על לאו דגזל אע"ג דלא חל שם‬ ‫לאו פקדון נינהו אלא ברשותו ובאחריותו קיימי וכי‬ ‫פרוטה ואפילו מישראל דמחיל ליה בתר הכי עכ"ל‪.‬‬ ‫גזילה עליו אבל לדעת הטור כיון דבקרקע ליכא קנין‬ ‫גבו להו בי דינא מיניה יש כאן תשלומין עם חיוב‬ ‫מבואר ברש"י דבישראל תלוי הלאו דלא תגזול‬ ‫גניבה או גזילה לאחר שגנב או גזל אין בו לאו אלא‬ ‫מיתה כאילו גובין משאר נכסים עכ"ל הרי דלפי‬ ‫במצות השבת הגזלה דכיון דהוקשו הלאו דלא‬ ‫איסור לבד והיינו לכאורה כדעת רש"י בסנהדרין‬ ‫פירוש רש"י אליבא דרב כל השבת גזילה אפילו בלי‬ ‫תגזול והעשה דהשבון הגזלה למדנו דרק בדאית ליה‬ ‫כדנ"ל וכן נראה להוכיח עוד יותר מהא דהביא לזה‬ ‫יאוש ושינוי מיחשב תשלומין וכ"ש אי איכא יאוש‬ ‫תיקון דוהשיב את הגזלה אית ביה הלאו דלא תגזול‬ ‫הסמ"ע סיעתא ממה שכתב סי' שנ"ט דהמחבר‬ ‫או שינוי ומש"ה מיפטר היכן דקלבר"מ אבל רבא‬ ‫ומש"ה לגבי פחות משוה פרוטה כיון דאנן סהדי‬ ‫והטור שם ס"א כתבו אסור לגזול או לעשוק אפילו‬ ‫דפליג וס"ל דרק בשיבר פטור משום דאית ליה דכל‬ ‫דישראל מחיל ליה ולא שייך קיום העשה דוהשיב‬ ‫כל שהוא בין מישראל וכו' וכתב שם הסמ"ע סק"ב‬ ‫זמן שהגזילה בעין אין השבתה מיחשבא תשלומין‬ ‫את הגזלה לא שייך לעבור על הלאו אע"ג דאיסורא‬ ‫דחצי שיעור הוא איסור דאורייתא כמו שאסור חצי‬ ‫דלא קני לה גזלן ואכתי צ"ע]‪.‬‬ ‫מיהא איכא משום דמצער ליה בשעת מעשה‪.‬‬ ‫שיעור באיסורין ע"ש והיינו דמתפרש לו דהלאו לא‬ ‫הרי דלדעת הגר"ח ביאור דברי הראב"ד הוא‬ ‫והנה הגר"ח הלוי פ"ט ה"א מהלכות גזילה‬ ‫שייך אלא על שוה פרוטה ומסתבר דה"ט דרק על‬ ‫דעבדים שאין שם גזלה חל עליהם דבזה הוקשו‬ ‫מאריך בביאור דעת הראב"ד דפליג שם על הרמב"ם‬ ‫שוה פרוטה אית ביה משום מצות השבה אבל‬ ‫לקרקעות שנתמעטו מפרשת הגזלה שבתורה‬ ‫בגזל עבדים ומתו תחת יד הגזלן דלדעת הרמב"ם‬ ‫בפחות משוה פרוטה אף דעובר איסור בלקח משל‬ ‫שנאמרה רק על מטלטלין אין בהם דין השבת גזלה‬ ‫אומר לו הרי שלך לפניך ולדעת הראב"ד אע"ג‬ ‫חבירו מ"מ כיון דלית ביה מצות השבה דמחיל ליה‬ ‫שהיא תלויה בגוף החפצא דגזלה אבל תשלומין‬ ‫דקי"ל דעבדים כקרקע דאין נגזלים מ"מ כיון דמועיל‬ ‫אין בזה לאו והיינו כדברי רש"י בסנהדרין וא"כ‬ ‫דחיובם לא נלמד מקרא דוהשיב וגו' שפיר שייך‬ ‫בהן יאוש א"כ במתו אצל הגזלן חייב לשלם ומביא‬ ‫שפיר השוה הסמ"ע דלדעת הטור ה"ה קרקע כיון‬ ‫בהם דאין התשלומין תלוין בחפצא אי נקרא גזלה‬ ‫הגר"ח דברי הרמב"ם תחילת הלכות גזילה פ"א ה"א‬ ‫דאינה נגזלת נמצא דאין בו מצות השבה והרי גם זו‬ ‫אלא במעשה הגזלה להסירו מרשות בעלים ומעשה‬ ‫שפסק שם וז"ל כל הגוזל את חבירו שוה פרוטה‬ ‫דמי לחצי שיעור אלא דבפחות משוה פרוטה הוי‬ ‫גזלה ישנה בעבדים כיון דמועיל בהן יאוש ויוצא‬ ‫עובר בל"ת שנאמר לא תגזול ואין לוקין על לאו זה‬ ‫ח"ש בכמות ואצל קרקע הוי ח"ש באיכות‪.‬‬ ‫מזה דכשהגזלן מחזיר העבד שגזל כשהוא חי או‬ ‫שהרי הכתוב נתקו לעשה שאם גזל חייב להחזיר‬ ‫ויש להסתפק לדעת רש״י והטור הנ״ל‪,‬‬ ‫אפילו הזקין והוא בעין לא מקיים דין השבה כיון‬ ‫שנאמר והשיב את הגזלה אשר גזל זו מ"ע ואפילו‬ ‫במטלטלין שגנבם ולא קנאם‪ ,‬כגון שלא נתייאשו‬ ‫דמעיקרא לא היה נגזל‪.‬‬ ‫שרף הגזלה אינו לוקה שהרי הוא חייב לשלם דמיה‬ ‫הבעלים ולא נשתנו‪ ,‬האם אין בהם לאו אלא איסור‬ ‫ומיהו לא נתבאר בדברי הגר"ח מה דעתו של‬ ‫וכל לאו שניתן לתשלומין אין לוקין עליו עכ"ל ועל‬ ‫עד שיחול קנין הגניבה‪ ,‬או דכיון שראויים לקנין‬ ‫הראב"ד וכן גם מה דעתו של הרמב"ם לגבי הלאו‬ ‫סמך דברי הרמב"ם האלו כותב שם הגר"ח וז"ל הרי‬ ‫גניבה עובר מיד‪ ,‬דכל הראוי לבילה אין בילה מעכבת‬ ‫דלא תגזול בעבדים דלא ראינו דס"ל דכל דלא חל‬ ‫דמחלק הרמב"ם דבאיתא לגזילה אינו לוקה משום‬ ‫בו‪ ,‬ורק בקרקע או בח״ש דלא ניתן להשבה אין לאו‪.‬‬ ‫עליו שם גזילה או דלא נתחייב עליו בהשבה שמשום‬ ‫דהוי לאו הניתק לעשה ובליתא לגזילה לא לקי‬ ‫ונראה דבמטלטלין בע״כ עובר מיד כשגנב או גזל‪,‬‬ ‫הא גופא גם לא יעבור על לא תגזול אבל לדעת רש"י‬ ‫משום דהוי לאו שניתן לתשלומין דמבואר בזה דס"ל‬ ‫דאל״ה לא משכחת לה קיום עשה ד״והשיב את‬ ‫הנ"ל בסנהדרין שפיר נימא לפי דרכו של הגר"ח‬ ‫דתרי חיובי בפ"ע נינהו חיוב השבת עצם הגזלה‬ ‫הגזילה״ לנתק הלאו ד״לא תגזול״‪ :‬לפני הקנין לא‬ ‫דכיון דלא שייך לקיים בו השבת הגזילה גם לא עבר‬ ‫דהוא מקרא דוהשיב את הגזלה וחיוב תשלומין‬ ‫עבר בלאו‪ ,‬ולאחר הקנין אינו מחוייב בהשבת‬ ‫על לאו דלא תגזול דומיא דפחות משוה פרוטה דכל‬ ‫משלו דהוא כשאין הגזלה קיימת והוא מקרא דושלם‬ ‫הגזילה אלא בתשלומין‪ .‬וכבר ראינו דלהגר״ח הלוי‬ ‫דלא שייך בו והשיב וגו' לא שייך בו לא תגזול וכ"ש‬ ‫וכמבואר להדיא בספרא פ' ויקרא וכו' דבעבדים‬ ‫חיוב תשלומין בגזילה שנשרפה אינו‬ ‫דאינן נגזלים מ"מ כיון דחזינן דאית‬ ‫מקרא דוהשיב אלא מקרא דושלם‪.‬‬ ‫בהו דין מעשה גזילה וכדחזינן‬ ‫קול דודי כללים סי' תרמ"ג‬ ‫דמועלת בו הגזלה לחול בהו דין‬