gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

משיב נפש · Meishiv Nefesh — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: משיב נפש · Meishiv Nefesh

שבוע: נח (2026-10-12)

משיב נפש · Meishiv Nefesh — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי״ת‬ ‫פרשת‬ ‫נח‬ ‫תשפ״ז‬ ‫‪145‬‬ ‫‪’ž™•‹Ÿ‰‰—Ū‬‬ ‫קול ״אודיע אמונתך״‬ ‫בארה״ק ‪08-30-20-666 -‬‬ ‫בארה״ב ‪605-477-7011 -‬‬ ‫בלאנדאן ‪44-3003730634‬‬ ‫פנימיות הפרשה‬ ‫קﬧבﬣ‬ ‫שאלות המוגשות‬ ‫נפשי‬ ‫במשנת מו“ר שליט״א‬ ‫ﬡל נפשי‬ ‫לפני מו״ר שליט״א‬ ‫בשאלתי‬ ‫רבים לשם יחיד‬ ‫שאלה וואס מיינט שבת‬ ‫בראשית )מה ענין שבת בראשית(?‬ ‫רוב ככל השפע השופע בו מגיע דוקא למאות אלפי‬ ‫גם הוא שמע על הארמון הנפלא ביותר‪ ,‬או יותר נכון‬ ‫הפועלים המתגוררים בו ומנהלים את אורח חייהם‬ ‫הגדול ביותר‪ ,‬או כפי שמגדירים אותו חבריו הגבוה‬ ‫תשובה‪ :‬שבת בראשית מיינט ]הכוונה[‬ ‫במלואם‪ .‬רק מעט דמעט מכל זה עושה את דרכו‬ ‫ביותר‪ ,‬ויש אומרים המשוכלל ביותר‪...‬‬ ‫"בראשית ברא אלו' את השמים ואת‬ ‫לחיכו של בן המלך העדין והנכבד המתגורר בארמון‬ ‫מיודענו שכבר היה כמעט בכל מקום בעולם‪ ,‬החליט‬ ‫הארץ" – כפשוטו‪ ,‬להתחדש שוב‬ ‫המלוכה‪ ,‬אשר בינתיים‪ ,‬גם אחרי שבועות של טיול‬ ‫שהוא חייב להיות מבין המבקרים הראשונים בארמון‬ ‫בידיעה הברורה והפשוטה שה' ברא את‬ ‫בעיר עדיין הוא אינו נראה באופק‪...‬‬ ‫המלוכה החדש שבנה המלך המפורסם אלנפונזו לבנו‬ ‫העולם כולו ‪ -‬ויאמר אלו' יהי אור ‪ -‬דער‬ ‫הוא בכלל לא התפלא כשיום אחד הוא נחשף לעיתון‬ ‫יחידו‪.‬‬ ‫אויבערשטער האט געזאג און ס'איז‬ ‫יומי בו נכתב מאמר ארסי נגד גזענות; היתכן שהבטלן‬ ‫זהו ארמון!? חשב ההלך לעצמו כשהניח את רגליו על‬ ‫באשאפן געווארן ]ה' אמר וזה נברא[‪.‬‬ ‫הלזה‪ ,‬הפרזיט היושב בארמון המלוכה מבלי להניע‬ ‫האי המלכותי‪ .‬הרי זו עיר שלימה‪ ,‬אולי אפשר אפילו‬ ‫יד ורגל לטובת עיר המלוכה‪ ,‬ימשיך להתענג וליהנות‬ ‫להגדיר זאת כמדינה אדירה‪...‬‬ ‫מתפנוקיה? וכי בטלן אחד ויחיד ימשול ברוב המוחץ‬ ‫שבועות מספר לקח לו רק לעבור בינות לשדות‬ ‫שאלה אנחנו עומדים בשבת‬ ‫הנושא בנטל העיר ומשתתף בבנייתה ושכלולה?‬ ‫והפרדסים שסובבו את העיר‪ ,‬בהם עמדו‬ ‫בראשית‪ ,‬יש כאלו שכבר הזדקנו‬ ‫זו היא ההסתכלות של מי שנשאב‬ ‫במלא הדרם מאות אלפי עצי פרי מכל‬ ‫מלהתחיל כל כך הרבה פעמים‬ ‫לתפנוקי ותענוגי העולם‪ ,‬למי שאינו‬ ‫המינים והסוגים שבעולם‪ .‬לאחר מכן‬ ‫מבראשית?‬ ‫מבין על מה ולמה ולשם מי נברא‬ ‫לאחר ימים‬ ‫התגלו למלא עיניו שדות ענק עליהם‬ ‫העולם כולו על מעדניו וממתקיו‪...‬‬ ‫ושבועות בהם‬ ‫נחו ירקות מכל המינים והסוגים שצבעו‬ ‫תשובה‪ :‬בתורה מאירים כל יום אורות‬ ‫חדשים‪ ,‬חיות חדשה‪ ,‬השי"ת הוא אין‬ ‫ומה האמת?‬ ‫סייר מיודענו‬ ‫בצבעם העז אלפי דונמים לכל מרחב‬ ‫העין‪...‬‬ ‫סוף‪ ,‬התורה היא אין סוף‪ ,‬בכל עת‬ ‫"אי אפשר לתאר ולשער את החן והחשיבות‬ ‫ואיך מביטים מלמעלה על ילוד אשה קרוץ‬ ‫בעיר החלו‬ ‫כל זה רק כהקדמה למה שחיכה לו‬ ‫מאיר נועם חדש‪ ,‬תענוג חדש‪ ,‬מהשי"ת‬ ‫מחומר‪ ,‬בעולם גשמי שכזה‪ ,‬בדור המבול‬ ‫לנקר שאלות‬ ‫לאחר כמה ימי הליכה נוספים בהם‬ ‫ומהתורה‪ ,‬מיט אביסאלע אמונה קען‬ ‫מען האנהייבן אלע טאג די זעלבע זאך‪,‬‬ ‫התגלו לנגד עיניו מפלי ענק ובריכות‬ ‫זה‪ ,‬והוא מתנהג בעדינות בכל דרכיו‪ ,‬על‬ ‫פי הלכות התורה‪ ,‬ועל פי דרך ארץ ועל פי‬ ‫כבדות משקל‬ ‫מים מתוקים אשר טמנו בחובם מגוון‬ ‫מיט א נייע התחדשות מיט א נייעם‬ ‫מידות טובות‪.‬‬ ‫במוחו‬ ‫אדיר של דגים אשר שחו ברוגע עם זרם‬ ‫געשמאק בעזר השי"ת ]עם מעט אמונה‬ ‫המים העושה את דרכו בינות לסלעים‬ ‫ניתן להתחיל כל יום אותו דבר‪ ,‬עם חיות‬ ‫וכל כך למה?‬ ‫מכוסים בכרי דשא וצמחיה עשירה‬ ‫חדשה עם תענוג חדש בעהי"ת[‪ ,‬העיקר‬ ‫כי "כל העולם נברא בשביל אדם כזה‪ .‬כמובא בילקוט‬ ‫הכוללת את כל סוגי הבשמים והפרחים שבעולם‪...‬‬ ‫הוא שנרצה באמת לעשות נחת רוח‬ ‫שמעוני )שמואל‪-‬ב‪ ,‬רמז פו( "אמר רבי יוחנן‪ ,‬אפילו בשביל‬ ‫ההלך כבר כמעט שכח מהארמון המיוחל אשר לשמו‬ ‫להשי"ת‪ ,‬כשאדם חפץ באמת הרי הוא‬ ‫צדיק אחד מתקיים העולם"‪ ...‬והפסוק )בראשית ו‪ ,‬ח( "ונח‬ ‫הגיע לעיר המלוכה‪ ,‬בפרט אחרי שהוא נקלע לחלק‬ ‫מתחדש תמיד ושמח תמיד‪.‬‬ ‫מצא חן בעיני ה׳" נאמר על כל יהודי אשר נוהג כדת וכדין‬ ‫מרחובות העיר אשר רעשו וגעשו ממאות אלפי‬ ‫ויש לו חן‪) ...‬אוסף אמרים מידות‪ ,‬מאמר ג(‬ ‫הפועלים‪ ,‬מאדריכלי העיר‪ ,‬חכמיה ומנהליה שהתגוררו‬ ‫וכפי שאמרו חז"ל‪ :‬בראשית ‪ -‬בשביל התורה ובשביל‬ ‫בבתי שן מחוטבים‪ ,‬ועד לפועלי הנקיון ששוכנו בבתי‬ ‫ישראל‪ ...‬כל העולם כולו על כל מליארדי פועליו וכל‬ ‫שאלה אדם הראשון וכן קין‬ ‫חומר‪...‬‬ ‫מה שהם צריכים לשם כך ‪ -‬ה‪-‬כ‪-‬ל כולל הכל ‪ -‬נברא‬ ‫והבל היו אנשים כל כך גדולים‪,‬‬ ‫לכל אורך הרחובות הוצבו אלפי דוכנים בהם יכלו‬ ‫ובכל זאת הם לא החזיקו מעמד‬ ‫עבורך‪ ,‬כן עבורך בן המלך העדין!‬ ‫הפועלים הרבים לרכוש מכל מגוון הפירות והירקות‬ ‫מול הנסיונות‪ ,‬איך נוכל אנחנו‬ ‫רק זאת זכור תזכור‪ ,‬כי לבן המלך אוכל משלו‪,‬‬ ‫אשר גדלו סביבות העיר‪ ,‬ממעדנים הדגים שניצודו‬ ‫אנשים קטנים לעמוד בנסיונות?‬ ‫מלבושים משלו‪ ,‬קודי התנהגות ולימודים משלו‪ ,‬כל‬ ‫מהבריכות המיוחדים‪ ,‬וכן מכל שאר המעדנים שיוצרו‬ ‫השאר לא נברא אלא עבור מליארדי הפועלים שנבראו‬ ‫בבתי החרושת של עיר המלוכה‪ .‬גם חדרי כושר‬ ‫תשובה‪ :‬לנו יש על מי לסמוך‪ ,‬אנחנו‬ ‫כדי לשכלל את הארמון הנפלא בו שוהה בן המלך‬ ‫נמצאו שם לטובת הפועלים הרבים שיוכלו להשתחרר‬ ‫הולכים אחרי גדולי הצדיקים שעמדו‬ ‫ומתענג ברוגע בתכסיסי מלכות המיועדים אך לו‪.‬‬ ‫מעבודתם ולהחליף כח‪...‬‬ ‫להם לישראל‪ ,‬אחרי האמונה שלהם‪,‬‬ ‫וכשהמלך רואה את בנו מתנהג כבן מלך‪ ,‬בעדינות‬ ‫לאחר ימים ושבועות בהם סייר מיודענו בעיר החלו‬ ‫אחרי התמימות שלהם‪ ,‬אחרי הדביקות‬ ‫וטוהר; נח בהילוכו‪ ,‬נח בדיבורו‪ ,‬נח במעשיו – אזי ונח‬ ‫לנקר שאלות כבדות משקל במוחו‪ ,‬האמנם‪ ,‬כל העיר‬ ‫שלהם‪ ,‬בכח זה אנו זוכים לאור השי"ת‬ ‫מצא חן בעיני ה' – אכן בן המלך‪.‬‬ ‫הזו נבנתה עבור אדם אחד ויחיד‪ ,‬איך יתכן‪ ,‬הלא‬ ‫במעלה גבוהה ונשגבה‪ ,‬גבוה מעל גבוה‪.‬‬ ‫יו״ל ע״י מערכת ״אודיע אמונתך״ בשיתוף מכון ״דורשי יחודך״ להערות והארות‪ ,‬ולבקשת הגיליון ניתן לפנות לקול "אודיע אמונתך" מספר ‪ , 7‬או בפקס ‪077-3179926‬‬ ‫דבﬧי אלקיﬦ חייﬦ שהשמיע‬ ‫וחיתה‬ ‫וח‬ ‫מו״ר שליט"א בתקופה האחרונה‬ ‫ננפשי‬ ‫פניני‬ ‫ישעשעו‬ ‫הפרשה‬ ‫נפשי‬ ‫לא לחוש‬ ‫אלה תולדות נח‬ ‫לשום חלישות הדעת‬ ‫בדורו של נח היו עוד שומרי הברית‪ ,‬ואעפ״כ היו כולם‬ ‫בכלל הגזירה‪ ,‬לפי שכאשר יש זנות ועבודת כוכבים‪ ,‬אין‬ ‫המשחית מבחין בין צדיק לרשע‪ ,‬וגם נח היה בגזירה ‪ -‬אלא‬ ‫דא"ח שנאמרו בהילולת רביה"ק מוהר"ן זי"ע ‪ -‬ח"י תשרי תשפ"ז‬ ‫שמצא חן‪ ,‬ומהו אותו חן ‪ -‬על זה מובא בזוהר חדש )בראשית‬ ‫ו ח( שהיה נייחא לבריות בכל מהלכיו‪ ,‬לא כעסן ולא קפדן‪,‬‬ ‫מעשיו בנייחא ודיבוריו בנייחא‪ ,‬על ידי כן מצא חן בעיני ה׳‪,‬‬ ‫דברי החיזוק הללו הם כדברי נבואה‬ ‫הקשר שלנו עם הקב"ה‬ ‫מהקב"ה בכבודו ובעצמו‪ .‬ולכן עלינו‬ ‫וממילא לא נכלל בגזירה‪ .‬אדם הנוהג במתינות‪ ,‬ללא כעס‬ ‫ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך‪.‬‬ ‫וללא הקפדה‪ ,‬הוא ממשיך עליו השראת השכינה‪.‬‬ ‫לקבל את דברי החיזוק שרביה"ק‬ ‫אומר לנו‪ ,‬כי הוא המשיך אותם‬ ‫הקב"ה נתן לנו מתנה‪ ,‬ימים טובים‪.‬‬ ‫)אוסף אמרים מידות‪ ,‬פרקי אבות א(‬ ‫משורש נשמתינו‪ .‬ועלינו לקבל את‬ ‫מצד אחד הוא ה'מועד' של הקב"ה‪,‬‬ ‫הדברים ולהמשיך לעבוד את השי"ת‬ ‫כדכתיב 'אלה מועדי ה''‪ .‬ומאידך‬ ‫צדיק תמים‬ ‫בלי חלישות הדעת‪.‬‬ ‫הוא ה'מועד' שלנו‪ ,‬כדכתיב 'וביום‬ ‫שמחתכם ובמועדיכם'‪.‬‬ ‫בתורתנו הק׳ אנו רואים שהצדיק הראשון שהשי״ת משבח‪,‬‬ ‫יש לשון של רביה"ק 'מי שיודע‬ ‫הוא נח‪ .‬ואיך נאמר אצלו‪ :‬״נח איש צדיק ‪ -‬תמים" )בראשית ו‬ ‫קדושת ישראל‪ ,‬מאין הם לקוחים'‪,‬‬ ‫מי יוכל להשיג השגה במעלה זאת‪,‬‬ ‫ט(‪ ,‬יתכן שאילו לא היה תמים ‪ -‬גם צדיק לא היה‪.‬‬ ‫כשמשיג מהיכן אנו מושרשים‪ ,‬אזי‬ ‫שיש לבן אדם בעוה"ז שמחה ומועד‬ ‫אמנם גדול במעלה מאד היה נח‪ ,‬כי הרי הוא קיבל את‬ ‫הוא יודע שאין לנו שום שייכות‬ ‫יחד עם הקב"ה בכבודו ובעצמו‪.‬‬ ‫התורה ממתושלח וחנוך ושת עד אדם הראשון‪ ,‬והיה‬ ‫לעוונות‪ ,‬כלל וכלל לא‪ .‬כשיודעים את‬ ‫נביא עליון‪ ,‬אבל כוחו וגבורתו היתה ‪ -‬התמימות! שלא נתן‬ ‫וכל זה בזכות אבותינו הקדושים‪,‬‬ ‫זה מתרוממים באמת וזוכים להתרחק‬ ‫לחכמות דסט״א שנפוצו בדור ההוא לבלבל את מוחו‪.‬‬ ‫בזכותם זכינו ב'יום טוב'‪ ,‬מועדי ה'‬ ‫מעוונות‪.‬‬ ‫כי הסט״א וחילותיה מלאים בתכסיסים וחכמות בלי גבול‬ ‫ובמועדיכם‪ ,‬יום טוב עם הקב"ה‬ ‫כיצד להפיל את האדם לשאול תחתיות ח״ו‪ ,‬ושלא יוכל‬ ‫עפרות זהב‬ ‫בעצמו‪.‬‬ ‫לצאת משם חלילה‪ .‬ותמימותו של נח שנשאר קדוש ושומר‬ ‫יש משל מהאר"י הקדוש על נשמות‬ ‫געוואלד‪ ,‬הבה נתעורר להתקשר‬ ‫הברית בעת שכל העולם היה מושחת‪ ,‬היא שעמדה לו‬ ‫ישראל‪ .‬כי נודע שיש בעולם עפרות‬ ‫חזק עם הקב"ה‪ ,‬שיש לנו איתו ביחד‬ ‫לעמוד נגד כל העולם‪ ,‬ואילו היה מאבד את תמימותו היה‬ ‫זהב ומתוך העפר מוציאים נקודות‬ ‫שמחת המועד‪ .‬זהו הקשר הגדול‬ ‫מאבד גם את צדקותו‪ .‬כי שניהם הולכים יחדיו ‪ -‬צדיק‬ ‫נקודות של זהב יקר מפז‪ .‬כך צריך כל‬ ‫ביותר עם הקב"ה בכבודו ובעצמו‪ ,‬על‬ ‫ותמים!‬ ‫אדם לדעת שאף על פי שהוא מעורב‬ ‫ידי שמחת יום טוב‪ ,‬על ידי הדביקות‬ ‫)אוסף אמרים חנוכה‪ ,‬מאמר יג(‬ ‫עם השקר של העולם‪-‬הזה‪ ,‬במהותנו‬ ‫של יום טוב‪ .‬אשרינו מה טוב חלקינו‪.‬‬ ‫אנחנו גדולים מאד מאד‪ ,‬וחשובים‬ ‫הבה נקוה שבזה יומתקו כל הדינים מן‬ ‫דור המבול ודור הפלגה‬ ‫מאד בעיני השי"ת‪.‬‬ ‫הכלל ומן היחיד‪ ,‬ויאיר בעולם האמת‬ ‫כהיום הזה בימים כאלו שמשתולל ברחוב הזוהמא של‬ ‫הקב"ה ברא את כל העולמות‪ ,‬שרפים‬ ‫האמיתי‪ ,‬וההתקשרות עם הקב"ה‪ ,‬על‬ ‫דור המבול והאפיקורסות של דור ההפלגה ‪ -‬אין תיקון‬ ‫וחיות הקודש‪ ,‬נבראים גדולים ועצומים‪,‬‬ ‫כל אחד מאיתנו ובכלליות ישראל‪.‬‬ ‫גדול יותר נגד המחשבות זרות להסיח הדעת מהן ולעבור‬ ‫עולמות עליונים ומופלגים‪ ,‬וכל אלו‬ ‫להשתוקקות וכיסופים להשי״ת‪ .‬כי לכל אדם יש כל כך‬ ‫רק בשביל בני ישראל‪ ,‬בעבורינו‪ .‬כל‬ ‫חיזוק מגובהי מרומים‬ ‫הרבה זמן שהולך לריק‪ ,‬ואיך אפשר למלאותם למלא רצון‬ ‫כך אנחנו גדולים ומשובחים‪.‬‬ ‫רבינו הקדוש אמר לאחד מתלמידיו‬ ‫השי״ת‪ ,‬יש דרך למלא בקל את הזמן המתפוגג תחת ידיו‬ ‫'הקב"ה איתך‪ ,‬עמך ואצלך'‪ ,‬הקב"ה‬ ‫‪ -‬היינו למלאותו בהשתוקקות וכיסופים להשי״ת‪' :‬איך‬ ‫אשר על כן צריכין אנו לעבוד את‬ ‫מחכה לך‪.‬‬ ‫מתחזקים בלימוד התורה הק׳ שהיא חיינו ואורך ימינו‪,‬‬ ‫השי"ת בשמחה רבה מכאן ואילך‪ ,‬כי‬ ‫איך מבעירים את הלב בתפילה שהיא הדבקות והחיבור‬ ‫אנו גדולים מאד‪ ,‬ואנו קרובים לבורא‬ ‫ההתקרבות אליו היא על ידי תורותיו‬ ‫החזק ביותר להשי״ת‪ .‬ועוד כהנה וכהנה רצונות וכיסופים‬ ‫העולם‪ ,‬אין לו אף אחד חוץ מאיתנו‪,‬‬ ‫הקדושים‪ .‬ועלינו לדעת שהחיזוק של‬ ‫להשלים עצמו בהתקרבות לבוראו ית״ש‪.‬‬ ‫וכדכתיב 'בנים אתם לה' אלקיכם'‪ .‬זהו‬ ‫רביה"ק אינם רעיונות בעלמא‪ ,‬אלא‬ ‫וידע נאמנה‪ ,‬כי בלא שום ספק‪ ,‬עצם ההשתוקקות לטוב‬ ‫הביטוי הגדול ביותר של קרבה ואהבה‬ ‫שרביה"ק ראה את שורש נשמות‬ ‫מביאה תיקונים נפלאים למעלה ומהם עולה נחת‪-‬רוח גדול‬ ‫שיש להקב"ה לכל אחד מישראל‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬ממש ממש‪ ,‬ומשם הוא ראה‬ ‫להשי״ת‪ ,‬בפרט שאנו נמצאים בזמן ש״באים עבירות לידינו‬ ‫ולכן לא לחוש לשום חלישות הדעת‬ ‫את גדולת ישראל שלא שייך כלל‬ ‫מכל צד ופינה" ה׳ ירחם ויצילנו מהם‪ .‬והעצה היא רק‬ ‫שהבעל דבר גורם לנו‪ ,‬ומעתה נעבוד‬ ‫שיתייאשו‪ ,‬מתוך השורש הגבוה‬ ‫בהיסח הדעת ובריבוי רצונות והשתוקקות‪.‬‬ ‫את השי"ת בשמחה וטוב לבב‪.‬‬ ‫שמשם הם נמשכים‪.‬‬ ‫)אוסף אמרים תורה‪ ,‬מאמר י(‬ ‫מסיﬥוﬨ העבודה‬ ‫בכל‬ ‫מאוצרות מו״ר שליט"א‬ ‫נפשך‬ ‫המבול בדורנו‬ ‫יתקיים ׳לתקן עולם במלכות שד־י׳‪.‬‬ ‫שיאיר עלינו אור גדול של קדושה בעולם עד‬ ‫אולם ידוע תדע‪ ,‬כותב שם הרמח״ל‪ ,‬כי הסדר‬ ‫שהתענוג הגדול והנפלא ביותר תהיה הקדושה‬ ‫הטוב שבך‬ ‫וההתנזרות מתאוות‪ ,‬לכן מתחזקים ומתגברים‬ ‫דבר זה הוא יסוד חשוב‪ ,‬שעל כל אחד לדעת‬ ‫יהיה שאמנם הסט״א תתחזק יותר ויותר‪ ,‬אבל‬ ‫הם היום יותר מבעבר‪ ,‬ונעשים גרועים יותר‬ ‫זאת ולהכניס היטב במוחו‪ ,‬ובפרט בזמננו‪ ,‬שכל‬ ‫בטרם שיגיע סופה‪ ,‬כאשר תהיה בשיא גבורתה‪,‬‬ ‫ויותר‪ ,‬ומדחי אל דחי ילכו‪ .‬ומצד שני‪ ,‬להבדיל‬ ‫אחד ‪ -‬יהיה כמו שיהיה‪ ,‬ויהיה איך שיהיה ‪ -‬יש‬ ‫לפני שהקדושה תוציא את השלטון מידם‪ ,‬אזי‬ ‫בין הטהור לטמא‪ ,‬אנו רואים את כח התורה‬ ‫בו טוב‪ ,‬ויש הרבה טוב; הוא מניח תפילין‪ ,‬יש‬ ‫גם הקדושה תתחיל להתגבר יותר ויותר‪ ,‬ותתחיל‬ ‫שמתגבר כל כך בזמננו אשר בא לידי ביטוי‬ ‫לו מזוזה בביתו ושולח את בניו לת״ת וכו' וכו'‪,‬‬ ‫לכבוש בזה אחר זה עוד חלקים‪ ,‬עד שתגיע היום‬ ‫נפלא בהדפסת ספרי לימוד בלי גבול‪ ,‬וכן‬ ‫כמה טובה כפולה ומכופלת יש בכל אלו‪ .‬וצריך‬ ‫שתתקן העולם במלכות השי״ת )ובזה ביאר הרב‬ ‫נתינת הצדקה התגברה מאד מה שלא היה‬ ‫לשאוב מהם חיות‪ ,‬ולדעת היטב בידיעה ברורה‬ ‫הנ״ל את ההתחזקות במצות השמיטה‪ ,‬שככל הנראה זהו‬ ‫בימי קדם‪.‬‬ ‫במוח ובלב‪ ,‬שכל הדברים הללו חשובים מאד‬ ‫אחד מהשלבים שהקדושה התחילה כבר לכבוש(‪.‬‬ ‫באותו כינוס לדבר מצוה דיבר בפני הציבור‬ ‫אצל השי״ת‪ ,‬ולשמוח עמם תמיד‪.‬‬ ‫ודבר זה רואים במציאות בזמננו אשר כוח‬ ‫רבה של קוממיות )שליט״א( ]זצ״ל[‪ ,‬והפליא את‬ ‫כמה צריכים להתחזק בנקודות טובות בזמן‬ ‫התורה וההתמדה התגברו מאד‪ ,‬בכל מקום‬ ‫קיום מצות השמיטה בפשיטות בזמננו הנוכחי‪,‬‬ ‫החושך והאפילה ובפרט בזמננו‪ ,‬בזמן ששורר‬ ‫ופינה קמים כוללים וישיבות ותלמודי תורה‪,‬‬ ‫על ידי חקלאים רבים‪ ,‬שבעבר לא רצו לשמור‬ ‫העלם גדול כזה‪ ,‬אזי כל משהו שעושים בעובדא‬ ‫ובדורנו זה רבו הלומדים עוד יותר מהדור‬ ‫שמיטה )וכי הרבה נתפסו להיתר המכירה‬ ‫דקדושה‪ ,‬חשוב הוא ויקר מאד‪ ,‬והחיד״א מביא‬ ‫שלפנינו‪ ,‬ונדפסים ספר עזר לש״ס ולחומש‬ ‫שהחלושים סמכו עליו(‪ ,‬ושררה קרירות‬ ‫שכבר בזמן האר״י הק׳‪ ,‬אמר האר״י‪ ,‬שמרוב‬ ‫לאלפים ולרבבות‪ ,‬וישראל עם קדושים ממלאים‬ ‫הסתר פנים ‪-‬מעט עבודת ה׳ חשוב אצל השי״ת‬ ‫גדולה במצוה זו‪ ,‬עד שבאחד הימים נטלו‬ ‫את בתי הכנסיות ובתי המדרשות בלומדים‪.‬‬ ‫כמו העבודה של התנאים והאמוראים‪ .‬ומסיים‬ ‫”‬ ‫החיד״א‪" :‬כל שכן בימינו"‪ ,‬היינו בימי החיד״א‬ ‫להחזיק מעמד‬ ‫ובעינינו אנו‬ ‫הק׳‪ ,‬שקל‪-‬וחומר הוא שבמעט עבודה אפשר‬ ‫מול דור המבול‬ ‫רואים שהערב‪-‬‬ ‫לזכות הרבה מאד‪ .‬ע״כ מהחיד״א‪.‬‬ ‫זכורני‪ ,‬בתקופה שלפני המדינה‪ ,‬שחדשים‬ ‫רב וההנהגה‬ ‫וא״כ מה נאמר אנן בזמננו ששורר חושך ענן‬ ‫לבקרים קמו כאן ארגונים של לוחמים‬ ‫החילונית נעשים‬ ‫וערפל‪ ,‬הרי הם אלף אלפי קל‪-‬וחומר‪ ,‬בלי שום‬ ‫שנתייסדו ע״י החילונים‪ ,‬כמו אצ״ל וכדו׳‪,‬‬ ‫גרועים יותר מיום‬ ‫ספק‪ .‬כי הרי עכשיו מצויים אנו בהסתר פנים‬ ‫והיתה אז ירידה גדולה ביהדות‪ ,‬כי הרבה‬ ‫ליום והולכים‬ ‫נורא כזה‪ ,‬בזמן שהקליפות של דור המבול ודור‬ ‫בחורים וגם אברכים הצטרפו אליהם‪ ,‬ועי״ז‬ ‫רבים נתפקרו והועתקו משמירת התורה‪,‬‬ ‫מדחי אל דחי‪...‬‬ ‫ההפלגה פערו פיהם מבלי חוק‪ ,‬מבלי רשות‬ ‫נתגנבו חטאי דור המבול בזמננו‪ ,‬ואף יותר‬ ‫והדבר עשה שמות בקרב הישוב החרדי‬ ‫מכך‪ ,‬שהרי אפשר כהרף עין ליפול לשאול‬ ‫על עצמם ארבעה יהודים‪ ,‬וקיבלו על עצמם‬ ‫תחתיות ולהפסיד את שני העולמות רח״ל‪ ,‬מה‬ ‫והיהדות הנאמנה בכללותה בארץ הקודש‪.‬‬ ‫לשמור שמיטה כהלכתה במסירות נפש‪ ,‬בכל‬ ‫שנעשה היום בדורנו‪.‬‬ ‫שאלתי אז את אבי ע״ה‪ :‬מה יהיה? וכי תשתכח‬ ‫מאודך‪ ,‬כי זה היה בגדר הקרבת כל הפרנסה‬ ‫תורה מישראל ח״ו? והשיב לי בדברי ניחומים‪,‬‬ ‫ובעינינו אנו רואים שהערב‪-‬רב וההנהגה‬ ‫כולה‪ ,‬ובשום פנים ואופן לא רצו לסמוך על‬ ‫שבזמנו‪ ,‬כלומר בימי צעירותו‪ ,‬היה המצב גרוע‬ ‫החילונית נעשים גרועים יותר מיום ליום‬ ‫ההיתר‪ ,‬אלא לשמור את שנת השבע כדת‬ ‫פי כמה‪ ,‬כי אז שרר בארץ רעב נורא‪ ,‬ואז הגיע‬ ‫והולכים מדחי אל דחי‪ ,‬ומכבידים עלינו גזירות‬ ‫וכדין בכל פרטיה ודקדוקיה‪ .‬היו הם הנחשונים‬ ‫אחד ממנהיגיהם )דז׳בוטינסקי שר״י(‪ ,‬והקים ארגון‬ ‫הראשונים‪ ,‬שלאחריהם התרבו שומרי השמיטה‬ ‫חדשות שונות ומשונות חדשים לבקרים‪ ,‬ורואים‬ ‫של התפרקות מתורה ומצוות שנקרא "גדוד‬ ‫כהלכתה‪ ,‬ומשמיטה לשמיטה גדל מספר שומרי‬ ‫שהם מתחזקים ומתגברים יותר ויותר‪ ,‬עד כדי‬ ‫העברי"‪ ,‬שם חילקו מזון ביד רחבה לכל דורש‪.‬‬ ‫השמיטה כהלכתה‪ ,‬עד שכיום הזה נמצאים‬ ‫כך שנחשב להם לריוח גדול כל מה שאפשר‬ ‫ועקב יסורי הרעב הכבד נהרו לשם המון העם‪,‬‬ ‫שומרי שמיטה בהמוניהם מפוזרים בכל הארץ‬ ‫להתגרות ולפגוע יותר ביראי ה׳‪ ,‬בערליכע אידן‬ ‫כולל גם בחורים החרדים לדבר ה׳‪ ,‬כי לא יכלו‬ ‫מדן ועד באר שבע‪ .‬יותר ויותר‪.‬‬ ‫ובכל הקדוש והיקר לנו‪.‬‬ ‫לעמוד בנסיון הרעב‪ .‬רק יחידים ממש הצליחו‬ ‫תוך דבריו ביאר רבה של קוממיות את הענין;‬ ‫לעמוד בנסיון הקשה של הרעב‪ ,‬כמו אבי ע״ה‪,‬‬ ‫והרי אנו נמצאים כעת בעקבתא דמשיחא‪,‬‬ ‫הסתירה הגדולה‬ ‫רבי עמרם בלויא‪ ,‬רבי אהרן קאצינעלבויגען‪,‬‬ ‫שכאמור מצב היהדות הולך ומתדרדר מיום‬ ‫הנה זה מכבר‪ ,‬בכינוס של חיזוק ליראי ה׳‪,‬‬ ‫רבי יעקב רבי דובטשעס‪ ,‬ועוד כמה יהודים‬ ‫נשאתי דברים ואמרתי‪ ,‬שלכאורה מתגלית‬ ‫ליום‪ ,‬ואיך יתכן שבכל זאת אנו רואים בענינים‬ ‫יקרים ביניהם חנוני אחד פשוט משוק מאה‬ ‫לעינינו בזמננו סתירה גדולה; מצד אחד אנו‬ ‫מסויימים שמשתפר והולך מה שלא ראינו‬ ‫שערים‪ ,‬הם היו היחידים שהתגברו על הרעב‬ ‫רואים התדרדרות וירידה נוראה כזאת‪ ,‬כמו‬ ‫בעבר‪ .‬וביאר‪ ,‬שמובא ברמח״ל )בספר דעת‬ ‫שייסר אותם מנפש ועד בשר‪ ,‬ולא הלכו לשם‪,‬‬ ‫בדור המבול ואף גרוע מכך‪ .‬ואמנם מובא‬ ‫תבונות‪ ,‬המיוסד על שואל ומשיב(‪ ,‬ושואל ה׳שואל'‬ ‫ולמען שמו ית׳ ויתרו על קערת האורז שכל‬ ‫במר לבו‪ :‬מה יהיה התכלית כאשר הסט״א‬ ‫בספרים קדמונים שלפני הגאולה ירדו שוב‬ ‫כך חיונית ונחשקת היתה לכל אנשי העיר‬ ‫הולכת ומתחזקת‪ ,‬הולכת ומתגברת יותר ויותר‬ ‫הקליפות של דור המבול ודור ההפלגה‪ ,‬כי לפני‬ ‫המורעבים שהגיעו כמעט עד שערי מות‪.‬‬ ‫ויותר‪ ,‬ומי יודע מה ילד יום ומה יהא בסופינו‪.‬‬ ‫שצריך להפציע האור הגדול מתחזק החושך‬ ‫ואכן כל אלו שעמדו במסירות נפש בנסיון לא‬ ‫ומשיב לו ׳משיב׳‪ :‬אל תירא ואל תפחד‪ ,‬ידוע‬ ‫יותר ויותר‪ .‬כי הנה יבא משיח צדקנו‪ ,‬משיח‬ ‫להתקרב ולא ליהנות ממפירי התורה‪ ,‬גם אם‬ ‫תדע כי לסט״א נקבע זמן קצוב )תאריך מסויים מאד(‬ ‫בן דוד‪ ,‬ויאיר עלינו את האור הגדול של‬ ‫הדבר נגע בחייהם ממש‪ ,‬הקימו בתים לתפארת‬ ‫עד כמה יימשכו ימי שלטונה‪ .‬וכאשר יגיע זמן‬ ‫האמונה הקדושה‪ ,‬את האור הצח והזך של‬ ‫ודורותיהם נמשכים עד היום הזה‪ ,‬ואילו אלו‬ ‫זה ירדו מהכסא ויאבדו את שלטונם‪ ,‬והקדושה‬ ‫דעת אלקים‪ ,‬ומלאה הארץ דעה את ה׳‪ ,‬וידעו‬ ‫שלא עמדו בנסיון הלכו לאבדון רח״ל‪.‬‬ ‫תכבוש את כל הבריאה ותמלוך תחתיה‪ ,‬ואז‬ ‫אותי למקטנם ועד גדולם‪ ,‬וכן משיח בן יוסף‬ ‫מכתבים ממו״ר‬ ‫משיב‬ ‫בעניני ﬣזמן‬ ‫דבﬧ‬ ‫בעלי אמונה חזקה יודעים שזה 'בלאף'‬ ‫ב״ה יום ג׳ י״ד שבט תשכ״ח ירושלים עה״ק ת״ו בב״א ]‪[...‬‬ ‫אני עכשיו עייף מאד‪ ,‬כי היתה לי חבית ישנה של מים על הגג‬ ‫לחבירי ידידי היקר רבי‪ ...‬שליט״א עם כל אשר לו ה׳ עמהם יחיו‪.‬‬ ‫מלאה עפר וזבל‪ ,‬שהייתי צריך להורידה והייתי זקוק לשאול‬ ‫הגיעני מכתבך עם הדברי תורה שבו‪ .‬ידעתי פעם מהזהר פירוש‬ ‫מספריים של פח לחתכה ולהורידה חלקים חלקים‪ ,‬והיתה‬ ‫ע״פ קבלה על מאמר חז״ל )מו״ק כח‪" (.‬חיי בני ומזונא לא בזכותא‬ ‫עבודה קשה‪ ,‬ועבדתי על זה כמעט שעתיים‪ .‬והכל מהשמים ‪-‬‬ ‫תליא מלתא אלא במזלא"‪ ,‬והי׳ מאיר לי הפירוש ההוא‪ ,‬אולם זה‬ ‫אם נזדמנה לי עבודה כזאת‪ ,‬מן הסתם גם מזה נעשה תיקונים‪.‬‬ ‫נשכח ממני‪ ,‬אבל אני זוכר שהיתה לי חיות מהפירוש הזה עד‬ ‫מובא על חנוך אביו של מתושלח שהיה תופר מנעלים‪ ,‬ועל כל‬ ‫היכן מגיעים דברי חז״ל‪.‬‬ ‫תפירה אמר היה מייחד קב״ה ושכינתיה ואמר‪" :‬ברוך שם כבוד‬ ‫מלכותו לעולם ועד" )מדרש תלפיות אות ח ערך חנוך(‪.‬‬ ‫על הענין המובא בגמ׳ )סנהדרין ס"ז‪" (:‬למה נקרא שמן כשפים‪ ,‬שהן‬ ‫מכחישין פמליא של מעלה" ־ מובא בספר "דרך חסידים" מהגאון‬ ‫יהי רצון שאזכה לתפילה ולשיחה ביני לבין קוני‪ ,‬כי אין דבר‬ ‫מטשעהרין זצ״ל )שהם ליקוטים מהרבה ספרי חסידות( ש״מכחישין‬ ‫יותר יקר מזה כי מונח על הלב דברים כאילו שאי אפשר לפרטם‬ ‫פמליא של מעלה" זה לקטני אמונה‘ ‪ -‬אבל בעלי אמונה חזקה‬ ‫כי אם להשי״ת‪.‬‬ ‫יודעים שזה שקר ו״בלאף"‪ ,‬הבל ואין בם מועיל‪ ,‬כדוגמה מכמה‬ ‫ובלקוטי תפילות רואים איך שר׳ נתן זי״ע מדבר עם השי״ת‬ ‫תאוות הבלי העולם הזה‪ ,‬ובסוף כשמונחין '"מיט די פיס צו‬ ‫ומפרט לפניו כל שיחו‪ .‬ויכולים להתבונן וללמוד מזה איך הוא‬ ‫די טיר" ]עם הרגליים כלפי הדלת ־ עם ההסתלקות מהעוה״ז[‬ ‫השיח לבו בענינים שלו‪ ,‬בפרטות ובפרטי פרטות‪ ,‬לפני השי״ת‪.‬‬ ‫רואין שזה הבל הבלים‪ ,‬אולם בגלל ׳הרוח הסערה שהוא גדול‬ ‫ואם מתרגלים בזה לדבר לפני הקב״ה כל אשר עם הלב‪ ,‬זוכים‬ ‫בשעתו׳ )כמובא בלק״מ תו׳ ח׳ אות ג׳( צריכין רחמים גדולים להתחזק‬ ‫למוח צלול‪ ,‬וזה בדוק ומנוסה‪.‬‬ ‫להישאר קיים על עמדו ולא להיגרר אחרי זה ח״ו‪ ,‬כי עיקר‬ ‫היהדות היום באחרית הימים תלוי בהתחזקות‪.‬‬ ‫אמרתי פעם ׳כל מי שמשיח לבו תמיד להשי״ת בהתבודדות ‪-‬‬ ‫דומה כמי שיש לו אלוק'‪ ,‬כי הקב״ה אתו ועמו תמיד‪.‬‬ ‫בימים אלו ראיתי מהבעש״ט זצ״ל שמפרש המשנה בריש‬ ‫קידושין "האשה נקנית בכסף בשטר ובביאה"‪ ,‬׳האשה׳ ‪ -‬היינו‬ ‫שלום רב והצלחה וברכה‪ ,‬חזק ואמץ‪ .‬וזאת צריך לדעת‪ ,‬שאע״פ‬ ‫ישראל‪ ,‬נקנית להקב״ה ׳בכסף'‪ ,‬מתחילה נותנים לאדם ׳כיסופים'‪,‬‬ ‫שכל כח הסט״א והיצה״ר הוא בריאה מהשי״ת‪ ,‬אבל השי״ת‬ ‫ואח״כ לוקחים ממנו הכיסופין‪ ,‬אז הוא צריך להתחזק ׳בשטר׳‪,‬‬ ‫רוצה שאנחנו ננצח‪ ,‬כמו שאמרו חז״ל )פסחים קיט‪" (.‬זמרו למי‬ ‫היינו אותיות התורה והתפילה‪ ,‬שאפילו אם אין לו כיסופין‪ ,‬הוא‬ ‫שנוצחים אותו ושמח"‪ .‬דוד המלך נצח את הכל ע״י התפילות‪,‬‬ ‫צריך להתקשר עם האותיות )לדבר את האותיות הקדושות גם‬ ‫לכן תמיד מתחיל תפילותיו ב״למנצח" )כך כותב מוהרנ״ת(“‪.‬‬ ‫בלי הרגש(‪ ,‬ואם הוא מתנהג כך זוכה ל׳ביאה׳ שמרמז שהוא בא‬ ‫ידידך לנצח‬ ‫אל הקודש ומתקשר עם השי״ת‪.‬‬ ‫יעקב מאיר שכטער‬ ‫סיפוריﬦ ולקחיהﬦ‬ ‫נפשות‬ ‫ניצוץ קודש ממאמרי‬ ‫ניצוץ‬ ‫מאת מו״ר שליט"א‬ ‫חסידיו‬ ‫ומכתבי מורינו שליט״א‬ ‫אחד!‬ ‫מכל שכן בדורנו דור חלוש שאין שייך‬ ‫פעם אחת התפלל הבעש״ט הק׳ עם‬ ‫לנו תעניתים וסיגופים‪ ,‬הרי עיקר הצירוף‬ ‫והזיכוך הוא על ידי תורה ותפילה שעל‬ ‫תלמידיו תפילת מנחה בשדה‪ ,‬והרה״ק‬ ‫בעל "התולדות" האריך מאד בתפילתו‪.‬‬ ‫זיכוכים‬ ‫בדורינו‬ ‫כל אחד‬ ‫ידם זוכים לקיום התורה‪.‬‬ ‫בימים ההם נמצאו אנשים פרושים שהיו‬ ‫באשר הוא‬ ‫ומובא בספר חרדים על הפסוק )משלי‬ ‫כז‪-‬כא( "מצרף לכסף וכור לזהב ואיש‬ ‫עוסקים כל ימיהם בהתבודדות בתעניות‬ ‫ובסיגופים‪ ,‬בשדות מחוץ לישוב‪.‬‬ ‫צריך לבנות‬ ‫לפי מהללו״ ‪ -‬שהמצרף הוא כלי מצרף‬ ‫כסף‪ ,‬כי הרי כסף הוא גוש מעורב עם‬ ‫אחד מהמסגפים הללו ראה את עדת‬ ‫לעצמו 'תיבת‬ ‫בוץ‪ ,‬ורק כשמזככים אותו נעשה כסף‪,‬‬ ‫החסידים‪ ,‬והתקרב אליהם‪ .‬הבעש״ט‬ ‫הביט בו והכיר בו שהוא עובד וסגפן‪,‬‬ ‫נח' על ידי‬ ‫כמו כן זהב‪ ,‬שגם הוא גוש בוץ‪ ,‬רק‬ ‫לאחר זיכוכים רבים הוא הופך לזהב‪ .‬וזה‬ ‫ואמר לו‪ :‬מדוע אתה מייסר עצמך כל‬ ‫שיהיה לו‬ ‫פירוש הפסוק ׳מצרף לכסף'‪ ,‬שהמצרף‬ ‫מצרף כסף‪ ,‬וכור מצרף את הזהב‪ ,‬אולם‬ ‫כך? השיב לו‪ :‬והרי צריכים להכניע‬ ‫החומר‪ .‬הראה לו הבעש״ט את תפילתו‬ ‫איזה סדר‬ ‫איש לפי מהללו‪ ,‬היינו הצירוף באדם‬ ‫של התולדות‪ ,‬שעמד עדיין בתפילת י״ח‪,‬‬ ‫לתורה‬ ‫הוא ע״י תפילה ‪ -‬כמו שהוא מתפלל כן‬ ‫הוא מזדכך‪.‬‬ ‫ואמר לו‪ ,‬תפילה כזו מכניעה את החומר‪,‬‬ ‫יותר מהתעניות והסיגופים‪.‬‬ ‫ותפילה‬