gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

במשעולי החסידות · Bemisholei Hachasidus — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: במשעולי החסידות · Bemisholei Hachasidus

שבוע: נח (2026-10-12)

במשעולי החסידות · Bemisholei Hachasidus — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גיליון קלה | נח פ"ז‬ ‫במשעו_לי החסידות‬ ‫להבין ולהשכיל בדברי רבותינו תלמידי בעש"ט הקדוש‬ ‫ויסגור ה' בעדו – כיצד מתפללים כשהכול 'סגור'‬ ‫הנראה הם רק דיבורים פשוטים‪ ,‬אף על פי כן בפנימיות המחשבה גנוזים בתוכם‬ ‫בפרשתן פ' נח ישנו ביטוי עצום למציאות האדם שהוא יצור מתפלל‪ .‬יצור שמהותו‬ ‫דברי תחנונים ותפלות ובקשות‪ ,‬וכביכול הוא ית"ש מטה אזנו לשמוע הפנימיות‬ ‫היא הכרת הטובות הנצרכות לו מאת ה' לקיומו‪ ,‬והתפלה התמידית עליהם‪ .‬וכבגיליון הקודם‬ ‫הגנוזה בתוכם‪.‬‬ ‫בארוכה‪ ,‬שהאדם מפני מורכבותו מחומר ורוח‪ ,‬ומ'אחור וקדם' שמהם הוא נוצר‪ ,‬הנה האלקות‬ ‫והקדושה שבנפשו זקוקים לחומר הגשמי בכדי להתבטא בעוה"ז כרצון השי"ת‪ ,‬וגם החומר‬ ‫וייפלא מאוד מדוע צריכים יראי ה' כאלו ש'בפנימיות המחשבה גנוזים בתוכם דברי‬ ‫זקוק לקיומו לסיוע וברכה משמים‪ .‬ולכן האדם ובפרט היהודי‪ ,‬בעצם מציאותו כמי שעומד‬ ‫תחנונים ותפלות ובקשות' לזאת שאף סיפורי דברים בעלמא שלהם ייחשבו לתפילות גמורות‪,‬‬ ‫לפני ה' בקיום מצוותיו ומחבר בין שמים וארץ וגם משלים את הבריאה בעזרת קדושת התורה‬ ‫ויקשיב להם ה' וישמע אותן‪ ,‬והרי באהב"ש אין הדברים אמורים בשעה שאינם יכולים‬ ‫למצב של שבת מנוחה וקדושה‪ ,‬כפי שהניח לו השי"ת להשלימה‪ .‬הנה הוא ביסוד גופו מציאות‬ ‫להתפלל‪ ,‬כמו בנוח לפירוש שבקול שמחה‪ ,‬ומדוע באמת לא יתפללו ויוציאו בפיהם את‬ ‫של תפילה ובקשה שבאה בזכות האלוקות והתורה והקדושה שבנפשו‪ ,‬המנמקים ומצדיקים‬ ‫הגנוזות שבפנימיות מחשבותיהם‪.‬‬ ‫זה את זה‪.‬‬ ‫בין תפילה ותורה‪ :‬ובעניין התפילה והיחס אליה לעומת היחס ללימוד התורה‪ ,‬צריך‬ ‫'בא אל התיבה'‪ :‬ובבעש"ט עה"ת בפרשתן מביא מהרבה תלמידי הבעש"ט את‬ ‫להבין מאוד את העניין המציאותי שבזמנינו שהוא עומד לכאורה בניגוד גמור להלכה הפשוטה‪.‬‬ ‫דבריו על הפסוק 'בא אל התיבה' ו'צהר תעשה לתיבה'‪ ,‬שהכוונה שהיהודי יבא ויצהיר את‬ ‫(ושמעתיה בשם הפנ"מ) שהרי ברמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק א‪ .‬ישנם אחת עשרה חיובים בלתי‬ ‫תיבות התפילה‪ ,‬ויעסוק בם מתוך המבט המחודש הידוע של הבעש"ט על כל העולמות‪ ,‬שהם‬ ‫מותנים בלימוד התורה‪ ,‬ואף עניים או עשירים חולים ובריאים בחורים וזקנים חוטבי עצים‬ ‫'עולמות נשמות ואלוקות'‪ .‬ופירשו דברים קדושים ויסודיים אלה‪ ,‬בעולמות ובצורת התפילה‪,‬‬ ‫ושואבי מים ואף סומים וכו'‪ ,‬כולם חייבים בלימוד התורה לאורך ימיהם ושנותיהם ועד יום‬ ‫כל אחד בדרכו‪( .‬בארוכה בגיליון י"ז י"ח שבועות פ"ד) עד שהמלקט הציב בפרשה זו בנושא נפרד‬ ‫מותם ממש‪.‬‬ ‫בשם ב'עמוד התפילה'‪ ,‬כמאה ושבעים אמרות מהבעש"ט בענייני תפילה‪.‬‬ ‫(ח) כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר בין שלם בגופו בין‬ ‫צהר תעשה לתבה וגו'‪ ,‬האיר אדוני אבי זקיני [הבעל שם טוב] נ"ע‪ ,‬תבה מרומז‬ ‫בעל יסורין בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כחו אפילו היה עני המתפרנס מן‬ ‫על מלה‪ ,‬שהוא נקרא תיבה‪ ,‬וזהו מה שאמר צוהר תעשה לתבה‪ ,‬ואמר הוא ז"ל‬ ‫הצדקה ומחזר על הפתחים ואפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו זמן לתלמוד‬ ‫שתראה להאיר התבה היוצא מפיך וכו'‪ ,‬תחתים שנים ושלישים תעשה‪ ,‬יש לומר‬ ‫תורה ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה‪(.‬ט) גדולי חכמי ישראל היו מהן‬ ‫כאן מרומז מה ששמעתי מן אא"ז נ"ע כי בכל דיבור ודיבור יש עולמות נשמות‬ ‫חוטבי עצים ומהן שואבי מים ומהן סומים ואף על פי כן היו עוסקין בתלמוד תורה‬ ‫ואלהות‪.‬‬ ‫ביום ובלילה והם מכלל מעתיקי השמועה איש מפי איש מפי משה רבינו‪(:‬י) עד‬ ‫אימתי חייב ללמוד תורה עד יום מותו שנאמר ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך וכל‬ ‫ובפשטות נראה כי פירוש הבעש"ט על עניין ביאת נח אל התיבה‪ ,‬והצהר שעשה בה‪,‬‬ ‫זמן שלא יעסוק בלימוד הוא שוכח‪:‬‬ ‫שהם על עבדות התפילה‪ ,‬הנה הוא בדרך דרושי החסידות שלפעמים אינם קשורים כלל בשום‬ ‫צורה לפשוטו של עניין‪ ,‬אלא כרמז מסוד ה' ליריאיו הנתלה בפסוק זה‪.‬‬ ‫ולעומתם יש ברמב"ם הלכות תפלה פרק ד‪ ,‬עשרה תנאים מצטברים לעצם קיומה של‬ ‫'ואני תפלה'‪ :‬אמנם הרר"ב מפרשיסחא בקול שמחה בפרשתן מביא את המדרש‬ ‫חובת התפילה ואפשרות היתכנותה‪ .‬ואף בהיעדר רק אחד מהם כבר היהודי פטור מהתפילה‪.‬‬ ‫ומפרשו על מצבו של נוח בתיבה‪ ,‬שלא היה יכול כלל להתפלל‪ ,‬אמנם חישב השי"ת את נח‬ ‫וסעיף שלם מסביר מהי ההתכוונות הראויה להיות בעת התפילה והדרכים להגיע אליה‪.‬‬ ‫במצבו כאילו הוא עצמו הוא הוא מציאות התפילה‪ ,‬וקיבל אותו כמתפלל אף שלא התפלל ולא‬ ‫(א) חמשה דברים מעכבין את התפלה אע"פ שהגיע זמנה טהרת ידים וכיסוי‬ ‫קרא אל ה' בבחי' 'ואני תפילה'‪ ,‬ושחררו מהתיבה‪ .‬ובדבריו אלה יסודות עמוקים בעניינה של‬ ‫הערוה וטהרת מקום תפלה ודברים החופזים אותו וכוונת הלב‪( :‬טו) כוונת הלב‬ ‫תפילה בזמנינו‪ ,‬וכמשי"ת‪.‬‬ ‫כיצד כל תפלה שאינה בכוונה אינה תפלה ואם התפלל בלא כוונה חוזר ומתפלל‬ ‫במדרש וידבר אלהים אל נח צא מן התיבה‪ .‬הוציאה ממסגר נפשי להודות את‬ ‫בכוונה מצא דעתו משובשת ולבו טרוד אסור לו להתפלל עד שתתיישב דעתו‪....‬‬ ‫שמך בי יכתירו צדיקים כי תגמול עלי‪ .‬הוציאה ממסגר נפשי‪ ,‬זה נח שהיה סגור‬ ‫(טז) כיצד היא הכוונה שיפנה את לבו מכל המחשבות ויראה עצמו כאלו הוא‬ ‫בתיבה י'ב חודש‪ .‬להודות את שמך‪ ,‬לתת הודיה לשמך‪ .‬בי יכתירו צדיקים‪ ,‬יתכללון‬ ‫עומד לפני השכינה לפיכך צריך לישב מעט קודם התפלה כדי לכוין את לבו ואחר‬ ‫בי צדיקיא‪ .‬כי תגמול עלי‪ ,‬שגמלת עלי ואמרת לי צא מן התיבה‪ .‬והמאמר הזה הוא‬ ‫כך יתפלל בנחת ובתחנונים ולא יעשה תפלתו כמי שהיה נושא משאוי ומשליכו‬ ‫פלא‪ .‬למה לא אמר זה תפלת נח‪ .‬ועוד מה זה לשון שגמלת עלי‪ .‬ועוד מה חידש‬ ‫והולך לו לפיכך צריך לישב מעט אחר התפלה ואחר כך יפטר‪ .‬חסידים הראשונים‬ ‫לנו המדרש בזה הדרוש‪ .‬אכן נראה לי לפרש המאמר הזה ובתחילה נקדים לפרש‬ ‫היו שוהין שעה אחת קודם תפלה ושעה אחת לאחר תפלה ומאריכין בתפלה‬ ‫פסוק והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע‪ ,‬דלכאורה קשה‬ ‫שעה‪( :‬יח) וכן אין עומדין להתפלל לא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא‬ ‫מה זה שהבטיח לנו השם שניענה בלי קריאה‪ ....‬דהנה בכל דור ודור יש צדיק יסוד‬ ‫מתוך שיחה ולא מתוך מריבה ולא מתוך כעס אלא מתוך דברי תורה ולא מתוך‬ ‫עולם שמחבר עולם עליון ועולם תחתון על ידי מיין נוקבין [נ"א מעשים טובים]‬ ‫דין והלכה אף על פי שהם דברי תורה כדי שלא יהא לבו טרוד בהלכה אלא מתוך‬ ‫ששולח למעלה‪ ,‬וגם נח היה בעת ההיא צדיק שאמרנו‪ .‬ומכיון שהביא השם מבול‬ ‫דברי תורה שאין בה עיון כגון הלכות פסוקות‪.‬‬ ‫על כל העולם וסגר השם את נח בתיבה‪ ,‬היה סגור מכל וכל‪ ,‬ואף להתפלל לא היה‬ ‫ובפשטות ההלכה כברמב"ם‪ ,‬הנה תפילה בלא יישוב הדעת וכוונה בסיסית עכ"פ‪ ,‬הנה‬ ‫בידו‪ ...‬וזהו פירוש המדרש‪ ,‬הוציאה ממסגר נפשי‪ ,‬שהיה קשה לו למה לא התפלל‬ ‫הם כהושענות בחנוכה‪ .‬ועינינו הרואות שלא כן הם הדברים במציאות של ימינו‪ .‬ומנהגם‬ ‫נח שיצא מן התיבה‪ ,‬ואמר המדרש הוציאה ממסגר נפשי זהו נח‪ ,‬שנח עצמו היה‬ ‫של ישראל שונה לגמרי‪ ,‬עד שאחת ההגדרות של יהודי חרדי בזמנינו‪ ,‬בשונה משאר שומרי‬ ‫התפלה כמו שאמרנו‪ ...‬וזה פירוש הכתוב שאמר דוד המלך עליו השלום ואני‬ ‫תומ"צ‪ ,‬בנוסף לשמיעתו וציותו המוחלטים בקול חכמים ורבותיו ובכל תחומי החיים‪ ,‬הוא‬ ‫תפלה‪ .‬ודו"ק כי דבר עמוק הוא‪.‬‬ ‫הקפדתו להתפלל במניין במניין בכל ג' התפילות מידי יום ביומו‪ .‬ואף אם ליבו בל עימו‪ ,‬ואין‬ ‫'סיפורי דברים בעלמא'‪ :‬והם באמת דברים נפלאים להבין מדוע ומתי יחשב‬ ‫כוונות ליבו ומחשבותיו נתונים לתפילה‪ ,‬הוא מתייצב לתפילת הציבור‪ .‬ולעומת זאת בלימוד‬ ‫האדם למתפלל וכתפילה בעצמה אף אם אינו קורא אל ה' ואינו מתפלל כלל‪ .‬אמנם מצאנו‬ ‫התורה נוהגים העולם להקל בכל סיבה וטרדה קלה ולהניח מהתמדת לימודם‪ .‬מלבד העיתים‬ ‫באהבת שלום ‪ -‬פרשת בשלח (שבימים אלו יום ההילולא שלו) גם כדברים הללו‪ ,‬שהשי"ת מקבל את‬ ‫הקבועים ללימוד‪ ,‬שבהם הם יוצאים ידי חובת תלמוד תורה‪ .‬ואיך נהיו הדברים האלו בזמנינו‬ ‫ה'סיפורי דברים בעלמא' של יראי ה' כאילו הם תפילה גמורה‪.‬‬ ‫הפוכים אצל כה רבים מהציבור‪ ,‬ובפרט בעולם החסידות ההולכים בדרך הבעש"ט‪.‬‬ ‫ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי גו'‪ .‬ולכאורה יש לדקדק‪ ,‬דהרי לא נזכר בכאן‬ ‫'להאריך בתפילה ערך שעה ומחצה'‪ :‬ועוד יותר יפלא עד מאוד מה שכתב‬ ‫צעקת משה‪ ,‬רק ויצעקו בני ישראל אל ה'‪ .‬ויש לפרש‪ ,‬דהכתוב בא להשמיענו‬ ‫והנהיג הלכה למעשה ממש‪ ,‬בתניא אגרת הקודש א'‪ .‬לחייב את אנשי שלומו להתפלל מידי‬ ‫גודל ועוצם חסד השי"ת עלינו‪ ,‬שאפילו בשמעו רק סיפורי דברים בעלמא בין‬ ‫יום ביומו בימי החול במתינות ובארוכה‪ ,‬במשך שעה ומחצה‪ ,‬ולשלוח כש"צ לפני התיבה רק‬ ‫יראי ה'‪ ,‬הוא ית"ש מחשיב אותם לתפלה‪ ,‬כמו בכאן שאמר משה לישראל התיצבו‬ ‫כאלו שעתותיהם בידיהם וסמוכים על שולחן אביהם וכו'‪ ,‬ויכולים לעמוד בתפילה ארוכה כזו‪.‬‬ ‫וראו את ישועת ה' וגו'‪ ,‬ואמר להם ה' ילחם לכם‪ ,‬וחשבו הכתוב לתפלה וצעקה‪.‬‬ ‫ועתה הפעם הנני יוסיף שנית ידי בתוספת ביאור ובקשה כפולה שטוחה ופרושה‬ ‫וזהו על דרך הכתוב אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו‪ ,‬פירוש דיבורים בעלמא‪,‬‬ ‫לפני כל אנשי שלומים הקרובים והרחוקים לקיים עליהם שכל ימי החול לא ירדו‬ ‫ויקשב ה' וישמע‪ .‬ועל דרך זה שמעתי לפרש מאמר נעים זמירות ישראל אהבתי‬ ‫לפני התיבה הבעלי עסקים שאין להם פנאי כ"כ‪ .‬רק אותם שיש להם פנאי או‬ ‫כי ישמע ה' את קולי תחנוני‪ ,‬פירוש אף בשמעו רק קול דברים בעלמא‪ ,‬אף על פי‬ ‫המלמדים או הסמוכים על שולחן אביהם שיכולים להאריך בתפלת השחר ערך‬ ‫כן הוא ית"ש מחשיב אותם לתחנונים‪ .‬והטעם‪ ,‬כי היטה אזנו לי‪ ,‬פירוש שאף שכפי‬ ‫הימצאותו בתיבה ובעת צרה‪ ,‬שפיעמוהו ברצונו ובליבו מאוד‪ ,‬אך לא יכלו לצאת לבחי'‬ ‫שעה ומחצה לפחות כל ימות החול‪ ,‬מהם יהיה היורד לפני התיבה ע"פ הגורל‬ ‫הדיבור‪ ,‬והיו הרצונות האלו כ'טרם' לתפילותיו‪ ,‬עד שהוציאו ה' וקיבלם כתפילה‪.‬‬ ‫או ע"פ ריצוי הרוב‪ .‬והוא יאסוף אליו בסביב לו כל הסמוכים על שולחן אביהם‬ ‫דלכאורה קשה מה זה שהבטיח לנו השם שנענה בלי קריאה‪ .‬אכן דהנה כשצריך‬ ‫או מלמדים שיוכלו להאריך כמוהו בבל ישונה נא ונא‪ ...‬וכגון דא צריך לאודועי‬ ‫אדם לאיזה דבר ורוצה להתפלל להשם שימלא חסרונו‪ ,‬בתחילה הוא בלב‬ ‫שבדעתי אי"ה לשלוח לכל המנינים מרגלים בסתר לידע ולהודיע כל מי שאפשר‬ ‫ואחר כך במחשבה‪ ,‬שהוא מחשב האיך יתפלל‪ ,‬ואחר כך בדיבור‪ ,‬שבתחילה‬ ‫לו וכל מי שיש לו פנאי להאריך ולעיין בתפלה ומתעצל‪ ,‬יהי' נידון בריחוק מקום‬ ‫להיות נדחה בשתי ידים בבואו לפה לשמוע דא"ח‪ .‬ומכלל לאו אתה שומע הן‬ ‫הרצון הוא בלב‪ ,‬ואח"כ הרצון הזה הולך אל המחשבה‪ ,‬ונעשה ממנו אותיות‬ ‫ולשומעים יונעם ותבא עליהם ברכת טוב ואין טוב אלא תורה וכו'‪.‬‬ ‫במחשבה‪ ,‬ואח"כ הולך אל הדיבור ומתפלל‪ .‬אכן לזה צריך עיון רב וזכות השכל‪,‬‬ ‫ולפעמים הרצון הזה שהוא בלב אין יכול להתפשט אל הדיבור‪ ,‬ואף אל האותיות‬ ‫וכל זה כמובן מלמד על החשיבות העצומה שייחס לתפילה שתהיה בארוכה ובמתינות‬ ‫במחשבה אינו יכול להתפשט‪ ,‬וזה נקרא טרם‪ ,‬שעדיין לא יצא מכח אל הפועל‪.‬‬ ‫ובכוונת הלב‪ .‬אך הוא פלא עצום עד מאוד להבין איך ישתמש הרב בעל התניא‪ ,‬שהוא‬ ‫והבטיח להם השם שיענה אותם בלי קריאה‪ .‬ודו"ק‪ ...‬וגם נח היה בעת ההיא‬ ‫משרפי המעלה שמתלמידי המגיד והרמ"מ מויטעפסק‪ ,‬שאין לנו מושג בקדושתם העצומה‪,‬‬ ‫צדיק שאמרנו‪ .‬ומכיון שהביא השם מבול על כל העולם וסגר השם את נח‬ ‫באמצעי ענישה של שלילת שמיעת דא"ח‪ ,‬ועד כדי שליחת 'מרגלים בסתר' לאכוף את הדבר‬ ‫בתיבה‪ ,‬היה סגור מכל וכל‪ ,‬ואף להתפלל לא היה בידו‪ .‬ונמצא‪ ,‬שתפלת נח היה‬ ‫הזה‪ ,‬של תפילה במתינות ובארוכה‪ .‬ובפרט בדרכם בתפילה שהיא בדרך העבודה הבאה‬ ‫בבחינת טרם {יקראו ואני אענה}‪ ,‬שהיה מלובש בהרצון הזה והרצון לא היה‬ ‫בהתבוננות בגדולת ה' כמובא בארוכה בכל ספרי חב"ד‪ ,‬א"כ איך אפשר לחייב את כל אנשי‬ ‫שלומו בתבנית קבועה של תפילה ארוכה בזמן ובמניין מיוחד‪ .‬ומה יעשה מי שלא הצליח‬ ‫יכול להתפשט לבא לבחינת הדיבור‪.‬‬ ‫בהכנותיו ובהתבוננויותיו‪ ,‬לכוון את ליבו לתפילה ארוכה ומתונה‪.‬‬ ‫'קביעות מקום זמן ונפש'‪ :‬והנה קודם חטא אדה"ר‪ ,‬היה הוא עומד תמיד לפני ה'‬ ‫'עיקר הזדככות הוא על ידי תפילה'‪ :‬אלא שיסוד הדברים למעמדה של‬ ‫בכל מקום ובכל זמן וליבו ונפשו מכוונים אליו בכול‪ .‬אבל אחרי החטא נוצרו שלוש הגדרות‬ ‫התפילה בימינו כבר אמור במאור ושמש ואתחנן‪ .‬בשם הר"מ מפשווערסק‪ .‬שבדורות הללו‬ ‫וממדים לתפילה והתקרבות אל ה'‪ ,‬והיא מתקיימת רק בהם ובמסגרתם‪ .‬דהיינו לא רק‬ ‫'עיקר ההזדככות הוא על ידי תפילה'‪ ,‬ודייקא על תפילה בציבור ובמניין‪ .‬ומחוייב כל אדם‬ ‫בנפש ובתודעת האדם המתפלל‪ ,‬אלא גם במקום מיוחד וגם בזמן מיוחד‪ ,‬שהם 'עולם שנה‬ ‫'לדחוק עצמו' להתפלל עימהם וזאת אשר מביא ל'מדריגות גדולות'‪ .‬וכן בתניא בקו"א בארך‬ ‫נפש' שהם שלושת ממדי המציאות שבהם מוגדרים כל העניינים שבעוה"ז‪ .‬וזה מה שהיה‬ ‫ייעו"ש‪.‬‬ ‫בביהמ"ק כבאהבת שלום ויצא‪.‬‬ ‫דהנה האדם מחויב לזכך את עצמו בהזדככות גדול‪ ,‬אבל עיקר הזדככות הוא‬ ‫דהנה אמרו חכמינו ז"ל כל הקובע מקום לתפלתו אלקי אברהם בעזרו‪ ,‬ויש‬ ‫על ידי תפילה בכוונה והוא העיקר עבדות בדורות הללו‪ ,‬שיהיה התפילה ביראה‬ ‫לפרש על דרך ביאור הראב"ד בספר יצירה בסוד הפסוק והר סיני עשן כולו‪,‬‬ ‫ואהבה רבה‪ ,‬ועל ידי זה יוכל לבוא לידי מעלות גדולות ורמות ולידי מדריגות‬ ‫ראשי תיבות של עשן הוא עולם שנה נפש‪ .‬והאריך בזה מאוד השל"ה הקדוש‪.‬‬ ‫גדולות‪ ,‬כמו שאמר הרב החסיד בוצינא קדישא מו"ה משה זצוק"ל מפשעווארסק‬ ‫ותורף דבריו הצריכים לענינינו הם כך‪ ,‬כי מקודם חטא אדם הראשון היו כל‬ ‫שזה רמז דוד המלך ע"ה פנה אל תפילת הערער ולא בזה את תפילתם תכתב‬ ‫המקומות וכל הנפשות וכל העתים שוים‪ ,‬ואחר החטא נפלו ונשברו האורות‬ ‫זאת לדור אחרון‪ ,‬ודברי פי חכם חן‪ .‬אבל העיקר הוא להתפלל עם הציבור דוקא‪,‬‬ ‫והכלים ונפלו הכל בקליפות וחיצוניות‪ .‬ומאז והלאה צריך קביעות מקום‬ ‫הגם שמתפללים במהירות או באריכות מחויב לדחוק את עצמו להתפלל דוקא‬ ‫וקביעות זמן וקביעות נפש‪ .‬רצונו לומר קביעות מקום‪ ,‬היינו בית המקדש הנבחר‬ ‫בציבור ולא ביחידות ואז יוכל לבוא לידי מדריגות גדולות‪.‬‬ ‫מכל המקומות‪ .‬קביעות נפש‪ ,‬היינו הכהן עובד העבודה‪ ,‬וגם לאו כל כהן זוכה‬ ‫'כערער בערבה'‪ :‬והם יסוד הדברים שבשפת אמת לסוכות תרס"ה‪ .‬שדורות שלנו‬ ‫לזה‪ ,‬כי כהן בעל מום לא יקרב‪ .‬זמן‪ ,‬היינו קביעות זמן‪ ,‬כי לא כל העיתים שווים‪,‬‬ ‫הם 'כערער בערבה' שהם שפלים כערבה בלי טעם וריח‪ ,‬אין לנו רק מצוות תפילה‪ ,‬והיא‬ ‫על דרך הכתוב ואל יבוא בכל עת אל הקודש‪ ,‬והיינו תמיד של שחר עיקר זמנו‬ ‫מוכנת לנו מהדורות הראשונים‪ ,‬שבקשו עלינו שתישאר לנו עכ"פ עבודת התפילה‪.‬‬ ‫בבוקר‪ ,‬ושל בין הערבים זמנו לעת ערב‪ ,‬אבל קודם החטא היו כל הדברים‬ ‫בענין הערבה שהי' [במקדש] הלכה למשה מסיני ובגבולין מנהג נביאים‪ .‬דאיתא‬ ‫שבעולם שווים‪.‬‬ ‫במד' ע"פ פנה אל תפלת הערער על דורות הללו שאין לנו רק תפלה זו בלבד‪ .‬כי‬ ‫ובאמת 'לתכלית הדבר' הנה הכול עומד תמיד לפני ה' 'וכל אנפין שווין'‪ ,‬אך לעינינו‬ ‫הד' מינים כוללים אותן שיש בהם תורה ומצות או אחד מהם וערבה שאין לו לא‬ ‫אחרי שתפיסתנו במציאות ה' נתונה תחת מציאות מוגדרת של 'כלים שבורים'‪ ,‬הנה גם‬ ‫טעם וריח ע"ש במד'‪ .‬אבל ערבה שבפ"ע רומז לדורות שכולם ערבה‪ .‬אך גם כל‬ ‫מציאות ה' מוגדרת בעינינו במסגרות של מקום זמן ונפש‪ ,‬ועלינו להיעמד במסגרתם לפני ה'‪.‬‬ ‫הדורות הם בנין אחד‪ .‬וגם בזמן המקדש הי' מכינים הארות גם לדורות השפלים‬ ‫כמו שכלל הד' מינים להיות מסייעין אלו לאלו כמ"ש במד'‪ .‬וזה ולקחתם לכם כל‬ ‫ובאמת אם נתבונן לתכלית הדבר‪ ,‬השכל מחייב להיות כל אנפין שווין‪ ,‬כי בערכו‬ ‫אחד ימסור כחו לצבור‪ .‬כמו ומקבלין דין מן דין שכל א' מקבל ממי שלמעלה ממנו‬ ‫ית"ש אין שום השתנות והתחלפות‪ ,‬על דרך הכתוב אני ה' לא שניתי‪ ,‬אך אחר‬ ‫ומשפיע למי שלמטה ממנו‪ .‬וזה שרמז במד' ולא בזה את תפלתם לשון רבים על‬ ‫החטא נפל הכל בסוד השבירה כנודע וזהו על דרך כלל‪ ...‬וזהו כל הקובע מקום‬ ‫דורות הראשונים שבקשו בעבורינו‪ .‬והגם דהוא מיירי במנשה שהתפללו עליו‬ ‫לתפלתו אלקי אברהם בעזרו‪ ,‬היינו כשמתקן ג' בחינות הנ"ל‪ ,‬כי הקובע רומז‬ ‫אבותיו כמו כן זה הענין בדורות בכלל‪.‬‬ ‫לבחינת נפש בחינת אדם‪ ,‬על דרך הכתוב וקבע את קובעיהם נפש‪ ,‬מקום היינו‬ ‫עולם‪ ,‬לתפלתו היינו זמן‪ ,‬כי כל תפלה יש לה משך זמן‪ ,‬וכשמתקן ג' בחינות אלו‬ ‫ובהמש"ד שם הוא מוסיף את ההסבר והסיבה שאין לנו שום עבודה אחרת בדורות‬ ‫הללו‪ ,‬ולא מפני שאין לנו תורה ומצוות‪ ,‬אלא שהוא מפני שהכול נעשה כמצוות אנשים‬ ‫אזי אלקי אברהם בעזרו‪.‬‬ ‫מלומדה‪ ,‬מפני ש'אין איתנו יודע עד מה'‪ ,‬להבין ולהשכיל בטעמי ובפנימיות מושגי התורה‬ ‫ואם יראי ה' נדברים ביניהם ומתאספים יחדיו בזמן ובמקום מיוחדים לעמוד לפני ה'‪,‬‬ ‫והמצוות לקיימם בעומקם‪' ,‬ואין מרגישין להתדבק בפנימיות התורה ומצוות'‪ .‬לכן התפילה‬ ‫ומ"מ אינם יכולים להתכוון בנפשם ולהוציא בדיבורם את רצונם שבליבם‪ ,‬מפני שהם בצערם‬ ‫היא עיקר העבודה בזמנינו‪.‬‬ ‫סגורים במסגר כנוח‪ ,‬הנה כי אז גם מ'סיפורי הדברים בעלמא' שלהם שומע השי"ת את‬ ‫והנה מ"ש במד' דערבה אותן שאין להם לא תורה ולא מצות וכמ"ש בדורות‬ ‫ה'גנוזות שבליבם' ומקבלם כתפילה‪ .‬והנה הם עצמם בעומדם לפני ה' במעשה‪ ,‬הנה הם גופם‬ ‫הללו‪ ,‬וח"ו לומר שאין בבנ"י תורה ומצות הלא מלאים מצות כרמון‪ .‬רק הפי'‬ ‫הם עצם התפילה וההתקרבות אל ה'‪ ,‬בבחי' ואני תפילה‪ ,‬אשר אפשר שגם כל המחשבות‬ ‫שעושין הכל מצות אנשים מלומדה ואין מרגישין להתדבק בפנימיות תורה‬ ‫זרות שלהם מצטרפים להיות חלק מהתפילה המפרטת את המעיק עליהם מגשמיות‬ ‫ומצות‪ .‬וזה שערבה מנהג כמו מנהג אבותינו בידינו‪ .‬ומ"מ מסייע זה לזכות‬ ‫העוה"ז‪ ,‬וגם את צרכיהם ושאיפותיהם‪ ,‬הגנוזות בתוכם‪.‬‬ ‫להפנימיות‪ .‬כמ"ש הבוחר ועושה כמעשיהם פי' שרוצה להתדמות להם ואז‬ ‫'שלושה עולמות'‪ :‬ואמנם כמו מי שעומד למעשה עם הציבור במקום ובזמן לפני ה'‪,‬‬ ‫מסייע זכות אבות‪ .‬אך ערבה צריך להיות יודע שאין בו כלום ולהתבטל אל שאר‬ ‫ייחשב לו לתפילה אם אינו יכול להתכוון בנפשו‪ .‬הנה גם מי שבנפשו עומד לגמרי מכוון לפני‬ ‫המינים‪ .‬לכן צפצפה שבהרים פסול שסובר שהוא על ההר‪ .‬אבל צריך לידע‬ ‫ה' הנה כבר אין צריך כ"כ למקום ולזמן‪ ,‬וטרם יקראו כבר ישמע ה'‪ .‬וכמו שיהיה לעתיד וכמו‬ ‫שהיא ערבי נחל שגדל במים במקום נמוך‪ .‬ומכיר את מקומו זוכה לישועה‪.‬‬ ‫שהיה בקרי"ס‪ .‬וכדרך הצדיקים שהם למעלה מן הזמן והמקום‪ ,‬מפני שהעיקר היא העמידה‬ ‫ואף שגם התפילה כמו הערבה היא נעשית רק כמו ומשום 'מנהג אבותיהם בידינו'‪,‬‬ ‫במחשבה‪ .‬כבשפת אמת תרנ"ג‪.‬‬ ‫וא"כ מה הועילו במצוות הערבה ובעבודת התפילה‪ .‬אמנם התשובה היא שבערבה ובעבדות‬ ‫במדרש בשלח מה תצעק כו' אני אני הוא כו' כשאדם מכוון לבו בתפלה שומע‬ ‫התפילה הנה שם ידועים הדברים עד מאוד למתפללים ולנוטלים 'שאין בהם כלום' והם רק‬ ‫לו בעוה"ז ובעוה"ב כו'‪ .‬ע"ש כל המאמר טרם יקראו כו' ואני אשמע כו'‪ .‬והלא‬ ‫מנסים להתדמות לאבותיהם בכל מה שאפשר‪ .‬ידיעה זו 'היא המסייעת לזכות אל הפנימיות'‬ ‫עיקר מצות תפלה בפה ודיבור‪ .‬אכן באמת הם שלשה עולמות למחשבה דיבור‬ ‫של עבודת ה' שבכל זאת ישנה אף בדורות השפלים הללו‪ .‬ולכן התפילה שהיא נעשית באופן‬ ‫ומעשה‪ .‬ולכן צריכין עתה לדיבור ומעשה לבוא עי"ז לתיקון המחשבה כראוי‪.‬‬ ‫הזה שידועים 'שאין בהם כלום' ורק רצונם להתדמות לאבותיהם ולבוא אל בית ה' לעמוד‬ ‫לפניו יחד עם הציבור ולו אף במובן הגשמי והפשוט ביותר‪ ,‬כמו הערבה המתבטלת אל שאר‬ ‫אבל לעתיד כשיהי' התיקון השלם יהי' אחדות אחד בכל העולמות‪ .‬כמ"ש אני‬ ‫המינים‪ ,‬הנה בדורותינו היא מסייעת הרבה יותר מתורה ומצוות 'לזכות להפנימיות' ו'להיות‬ ‫אני הוא שיהי' ה' אחד ושמו אחד‪ .‬ולכן (טרם יקראו) [עוד הם מדברים] ואני‬ ‫מכיר את מקומו לזכות לישועה'‪.‬‬ ‫אשמע‪ .‬ובקי"ס הי' לפי שעה מעין העתיד לבוא ולכן נאמר מה תצעק‪.‬‬ ‫'תפלת נח היה בבחינת טרם'‪ :‬והיינו שהתפילה בזמנינו בעצם המעשה החיצוני‬ ‫ולזאת חייבו תלמידי הבעש"ט את עבודת התפילה המעשית בציבור ובמניין ובתנאים‬ ‫שלה‪ ,‬אף שאינה מכוונת לרצון הלב‪ ,‬שייכת יותר לעצם תחושת היהדות ומציאות ה'‬ ‫מעשיים נוקשים‪ ,‬ובזמנינו הוא אף נחלת הכלל‪ ,‬להקפיד במעשה התפילה יותר מאשר‬ ‫וההתקרבות אליו‪ ,‬מאשר לימוד התורה וקיום המצוות‪ .‬וכמו שביאר שם בהמש"ד בקול‬ ‫בתורה‪ ,‬מפני שזו עיקר ההזדככות וההתקרבות לה' בזמנינו‪.‬‬ ‫שמחה‪ ,‬את נח ואי יכולת התפילה שלו‪ ,‬שלכן ענהו השי"ת אף ללא תפילה מפני שעצם‬ ‫להערות והארות ‪052-7659117‬‬