נחל אדניך · Nachal Adunechu — נח (2026-10-12)

בס"ד
יו"ל ע"י התאחדות האברכים
"אדנים לתורה" דחסידי זוטשקא
פר' נח תשפ"ז • גליון שע"ו
פלאות התורה מאוצרותיו של
הגה"ח ר' זרח רוזנטל שליט"א ח>לוקי הנח>ל מעיין נובע במשנת כ"ק מרנן רבוה"ק זי"ע נח>ל קדומים
"וראיתיה לזכר ברית עולם" לא עשיתי עדיין חסד ,על כן הפצרתי בך שתעלה לעגלתי
שאציל את היום .אז אמר לו ר' משה ,שבווארט הזה
עולם חסד יבנה
שבועת הקב"ה שהעולם לא יבוא שוב עשה עמו באמת חסד גדול] .כלומר שמה שעלה לעגלתו
בששת ימי בראשית הקב"ה האציל ברא יצר ועשה
את כל העולמות ,ובשבעת ימי הבנין שהם מרמזים על
לקלקול כזה הוא שלא ברצונו וזה לא חסד ,אבל הווארט שהשמיע לו שבעת המדות חג"ת נהי"ם ,שעל ידי מדות אלו מנהג
אומרים בהפטרת פרשת נח "כִּ י ֵמי נ ַֹח זֹאת ִלי ֲא ֶשׁר הוא באמת חסד גדול[. הבוב"ה עולמו.
נִ ְש ַׁבּ ְע ִתּי ֵמ ֲעבֹר ֵמי נ ַֹח עוֹד ַעל ָה ָא ֶרץ כֵּ ן נִ ְש ַׁבּ ְע ִתּי ִמ ְקּצֹף והרה"ק ר' משה מקאברין זי"ע אמר ,שלא יספרו עליו וע"ז כתב בסה"ק בית אהרן על הפסוק )תהילים פ"ט ג'(
וּמגְּ ָער ָבּ :וכו' ָא ַמר ְמ ַר ֲח ֵמ ה'" ,שהקב"ה אומר ָע ַליִ ִ שום מעשה גדלות ,ויהי' נוקם על זה .אבל על אהבת "כי אמרתי עולם חסד יבנה" ,וזל"ק" :הלא ידוע כי אמרתי
לכנסת ישראל ,מה לך להדמות לאשה עזובה ולאשת ישראל אפשר לספר עליו .ואמר על עצמו שמוכן שינסרו עולם חסד יבנה ,ומזו המדה מתחיל עולם הבנין" ,עכ"ל.
נעורים כי תמאס ,הרי כל מה שסבלת כל השנים הוא עליו עצים פאר יודן'ס וועגן ,עד כדי מסירות נפש. ובמקום אחר כתב בזה"ל" :והיה ברכה ,בך חותמין ולא
רק רגע קטן של שצף קצף והסתרה ,אך הנה אגלה בהם ,פי אתה הוא החותם של כל העולם ,כי אמרתי עולם
לך את הרחמים הגדולים ,שכמו שנשבעתי שלא חסד יבנה כדאי' בזוה"ק בפי הפסוק "ה' בקר תשמע קולי
אלה תולדות נח וגו' .הנה המוסר השכל שיש לנו
יבואו מי נח עוד ,כך גם נשבעתי מקצוף עלייך עוד. בקר" ,כי אף על פי שכל אחד הכנים מדתו בעולם עד
ללמוד מפרשה זו ,הוא דברי הכתוב "עולם חסד יבנה"
וראוי להתבונן ולהבין איזה קשר ודמיון יש בין שבועת מרע"ה ,אעפ"כ אברהם הוא החותם של העולם ,כי הוא
)תהלים פט ,ג( ,שמדת החסד הוא בנין העולם .ואילו
המבול לגאולת ישראל עיקר הבנין ,וגם בו נכללו כל שבע המדות" .ע"כ לשונו הק'.
המדה ההפכית מן החסד ,דהיינו מידת אנוכיות ,הוא
הרי העונש הוא תיקון חרבן והרס העולם .ולכן לא נחתם גזר דינם אלא על וביאור הענין שעל ידי מעשה החסד של התחתונים,
ומדוע לא להביאה בעת הצורך הגזל )כמ"ש רש"י מש"ס סנהדרין קח ,(.כי בהעדר מדת החסד שמתנהגים במדת החסד ,ולא מצד השכל והנימוס ,אלא
והעקדת יצחק )פרק נח שער יד( והגאון רבי שלמה אין בנין ותקומה לעולם. בשביל להתדבק במדותיו של הקב"ה מה הוא רחום אף
קלוגר מבארים הענין :דהנה לכאורה יש להבין מהי והנה רשעי דור המבול סברו מן הסתם לפי דעתם אתה רחום ,ומה חנון אף אתה חנון ,ועי"ז מתדבקים
בכלל השבועה הזאת שהקב"ה נשבע ששוב לא יבוא העקומה שהאנוכיות הוא דוקא שיטה טובה לקיום במדותיו של הקב"ה וממשיכים ומעוררים בזה חסד עליון
עוד מי המבול על העולם .הרי אין הקב"ה נוקם ונוטר העולם .כי אם כל אחד יצפה לקבל חסד מן השני לקיומו של העולם.
לנקום על החטאים ע"י עונש ,אלא שהעונשים הם הרי לא יעסוק בבנין העולם ,ולא יהי' תועלת ממנו וזה לשון קדשו של רביה"ק הבאר מים חיים )לך לך(:
בחינה של תיקון "תיסרך רעתך ומשובתיך תוכחוך", להבריאה ,וגם הוא לא יקבל כל הנצרך לו .משא"כ "בך חותמין לבד ,כי הקב"ה רק חפץ חסד הוא ולא דבר
שהרעה והמשיבה של האדם היא עצמו מוכיחה אם כל אחד ידע שרק הוא צריך לדאוג לעצמו ,וילחם אחר ,וגם כי עיקר עבודתם ובריאתם כל עיקר מה שבאו
ומייסרת אותו לתקנו ,וכמו שמצינו אצל תרח שהיה על חייו והצטרכותו ,אז דייקא יהי' קיום להעולם .כי לעולם הכל בשביל חסד הגמור ,חסד האמת ושלם מכל
מוכר פסלים של עבודה זרה ,מתוך שובע ובריאות וכל הרשעים עושים שיטה מן הרשעות שלהם .ודעת צד .וע"כ בך חותמין ולא בהם ,כי עולם חסד יבנה וכל
טוב ,מה עשה הקב"ה לאחר שבסוף ימי תרח עשה הבורא ב"ה הוא שדוקא "עולם חסד" הוא יבנה ויכונן. עיקר כוונת הבריאה שלהם הכל להכלל בחסד הגמור
תשובה כמ"ש רש"י בפסוק "ואתה תשוב אל אבותך ונח שנשאר לפליטה ,הי' היחידי שנשאר דבוק במדת ולהטיב לבריות בכל האופנים כנזכר ,כי חפץ חסד הוא".
תקבר בשיבה טובה" שכדי להשלים תיקונו החזירו לזה קונו ,שהעולם צריך להיות בנוי על מדת החסד .ואע"פ ע"כ לשונו הק'.
העולם בגלגול איוב ,שאז נתייסר מאד .ובכך שישאר שהי' יחיד כנגד שיטת כל הדור ההוא ,לא נתפעל מזה.
איתן באמונתו מתוך יסורי איוב ,.יתקן את מה שקלקל וכן בספה"ק בת עין )וישב( כתב בזה"ל" :הנה באורייתא
וזהו שרמז לנו הכתוב" ,אלה תולדות נח" ,הלימוד אסתכל קודשא בריך הוא וברא עלמא )זוה"ק ח"ב קס"א(,
אז מתוך שלחן מלא טובה ,וכן על דרך זה כל עונשים שיש לנו ללמוד מענין נח הוא ,איך ש"נח איש צדיק
של הקב"ה הם רק בדרך תיקון ולא בדרך עונש .ולפי"ז היינו בכ"ב אתוון ,ועיקר בריאת העולם היה בשביל החסד
תמים הי' בדורותיו" ,נגד כל הדור ,ולא נתפעל מכל ורחמים על כל העולם ,כמו שאמר הכתוב )תהילים פ"ט ג'(
אם הביא השי"ת את המבול הרי שזה העונש היה העולם" .את האלוקים התהלך נח" שקיים בעצמו
מחויב כדי שבכך יתוקנו ,וכפי שגילה האריז"ל שכולנו עולם חסד יבנה .ודבר הגורם לשפע חסד ורחמים כשאדם
הדבק במדותיו ,וכמאז"ל וכי אפשר לאדם להלך אחר מדבק את עצמו לבחינת חסד ומרחם על הבריות ,זה גורם
היינו שם באנשי דור המבול ,ואחר המבול התגלגלו השכינה אלא הלך אחר מדותיו של הקב"ה מה הוא
שוב בדור הפלגה ובאנשי סדום ובצאנו של יעקב אבינו להמשיך בחינת חסד ורחמים על כל ישראל ,כמאמר
חנון אף אתה הי' חנון )סוטה יד .(.והדביק עצמו בדרך הגמרא )שבת קנ"א ע"ב( כל המרחם על הבריות מרחמין עליו
עד שבאנו בדמות אנשים בירידתינו למצרים והגענו הבורא ב"ה שהעולם צריך להיות בנוי על חסד ונתינה
לשלימותינו ביציאת מצרים וקבלת התורה .וא"כ מן השמים" ,ע"כ לשוה"ק.
להזולת .ואילו על שאר הדור כתוב "ותשחת הארץ
פשוט וברור שלא היה המבול כעונש וכעס לנקום על לפני האלוקים" ,שההשחתה שלהם היתה במה וכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א סיפר שפעם אחת הלך
מעשיהם ,אלא הצירוף הנצרך לזכך הנשמות .והוסיף שסברו שצריך להנהיג העולם כאילו לפני הנהגת החסיד ר' משה מידנער זצ"ל וטייל לרוח היום ,בדרך
רבי שלמה קלוגר לבאר ע"פ משל לאדם שאכל סם האלוקים ח"ו ,לא בדרך החסד של הבוב"ה רק בדרך פגשו בעל עגלה אחד וביקש ממנו הבעל עגלה שיעלה
המות בטעות ,ומוכרח הרופא לנתח אותו להוציא של כל דאלים גבר ,שלדעתם הרשעה זהו דרך יותר לעגלתו וירויח לו הדרך לביהמ"ד ,והשתמט ממנו כמה
הסם ,והחולה מתחנן אצל הרופא שירחם עליו ו'יוותר' טוב מהנהגת "עולם חסד יבנה" .אבל נח התהלך פעמים משום שלא רצה לשבת ביחד עמו בחדא מחתא,
לו על הניתוח ...הרי היא בקשה של כסיל .אולי הוא את האלוקים ,בדבקות למדותיו של הבורא ב"ה ,ולא לפי שלא רצה לדבר עמו .והפציר בו רבות עד שהסכים
יכול לבקש מהרופא שיעשה השתדלות שלא ירגיש התפעל מכל העולם כולו .ואת הלימוד הזה השאיר לנו ועלה .ושאלו ר' משה על מה כ"כ רצה והפציר בו שיעלה,
יסורי הניתוח ,אבל א"א לא לעשות את הטיפול לדורות ,שלא להתפעל מכל יושבי תבל .ושנזכור תמיד אז אמר לו העגלון שפעם הסיע בעגלתו קבוצה מחסידי
הכואב להצלתו .וכך הקב"ה מנהיג את עולמו כרופא שמדת האנוכיות ופירוד היא בחינת הרס וחרבן .ומדת קאברין לרבם רבי משה מקאברין זי"ע ,וביקשם שיאמרו
ומחנך ולא כמייסר ונוקם .וא"כ לפי"ז איך אפשר חסד ואחדות הוא בחינת בנין וקיום. לו ווארט מרבם ,ואמרו לו שאמר שיום שעובר בלי חסד
המ˘ך בעמו„ ב' ���
להבין את שבועת הקב"ה )נחל יצחק -נח(
"איז נישט קיין טאג" ,ומאז הוא משתדל כל יום ומחזר
אחר חסד בכדי שלא יעבור יום אחד בלי חסד ,והיום גם
• לטוב ﬩נשמת ﬥ"ק מרן אדמו"ﬨ רבי נתן דוﬢ בן כ"ק מﬨן אדמו"ר רבי יצחק אייזיק זצוקﬦלה"ה •
טללי טוהר מתוך דא"ח של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א נח>ל איתן המ˘ך מעמו„ ‡' ���
שלא יהיה עוד מבול על הארץ ,שהרי ממה נפשך אם צריך עוד
מבול לזכך ולטהר ,מדוע שלא יביא מבול ,ואם אין צריך מבול לצורך
"את קשתי נתתי בענן" הזיכוך ,מדוע צריך בכלל שבועה כזאת.
והנה הקשת מורכבת מכמה צבעים הרומזים וירח ד' את ריח הניחוח וגו' כי יצר לב האדם נשב"ע הקב"ה שהעולם לא יבוא למצב הקלקול
למדות שונות שבנפש האדם ,והמידות הללו שהם רע מנעוריו ולא אוסיף עוד להכות את כל חי כאשר אלא שמהות השבועה היא שהקב"ה קורא הדורות מראש נשבע
ק'נאה ש'נאה ת'אוה הנרמזות באותיות קש"ת עשיתי ,והקשה זקה"ק זי"ע בספה"ק נחל יצחק שמכאן והילך לא יצטרכו להביא עוד מבול על העולם ,כי העולם יבוא
יכולות להתהפך למדות קדושות נאצלות כמו שכתב האיך יתכן שבפרשת בראשית כתיב "וירא ד' כי רבה שוב לשלב של תיקון כזה שלא יוכלו לפוגמו ע"י שיהיה שוב דור
הצמח צדיק כנ"ל ,והנה המסתכל בקשת שבענן רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבות ליבו רק רע כל מושחת כזה שיצטרכו לזככו באופן שיצטרכו עוד תיקון של מבול.
בעינים גשמיות הרי זה רמז למי שמסתכל על המידות היום וינחם ד' כי עשה את האדם בארץ וגו'" וזה ומה שהוצרך להשבע על כך ,הוא כמו דאי' בגמ' נדרים ונזיר שישנם
הרעות כמציאות קיימת מחמת נפש הבהמית ולא הי' סיבה להביא את המבול וכאן נאמר שזה גופא שני סוגי שבועות ,יש שבועה שראובן נשבע שיתן מנה לשמעון,
כדבר שאפשר להפכן למוטב ,וכשמסתכל באופן זה הוא סיבה למניעת המבול ,וביאר בקדשו דלאחר שהיא שבועה שמחייבת שיעמוד ראובן בדיבורו ויקיים מה שאמר
אינו חס על כבוד קונו שלאמיתו של דבר הרי "בצלם שכבר ראו שיש דין ויש דיין שוב זוהי גופא סיבה לגבי שמעון .אבל יש עוד סוג שבועה ,לשכנע שבאמת אכן כך היא
אלוקים עשה את האדם" ,ודמות הקשת מרמזת למנוע המבול משא"כ לפני שראו שיש דין ויש דיין המציאות .ואומר המהרש"ק שלאחר המבול נתייראו הבריות לבנות
לצורה העליונה כמ"ש בספר יחזקאל ומאתו ית' לא וחסירה יראת העונש עש"ב. ולהשקיע בעולם מחדש ,מרוב פחד שיפול העולם עוד פעם וחוזר
תצא הרעות ,והרי צלם הוא ר"ת צירוף לבון מיתוק ועוד אמר הכתוב "את קשתי נתתי בענן והיתה חלילה ,ואיך ישקיעו עמל שוב בעולם .ולכך היתה שבועת הקב"ה
שהשי"ת נתן לאדם את היכולת לצרף וללבן את לאות ברית ביני ובין הארץ" ,וצריך להבין מהי שלא יהיה מבול ,שקורא הדורות מראש מודיע איך תהיה המציאות
המידות הללו ואז יתראה בהם דמות קונו ית' ,ומי התוספת של הקשת לאחר שהבטיח השי"ת שלא שמכאן והלאה לא יתכן שתהיה השחתה כזאת שתחייב שיהיה
שאינו מתבונן בקשת בפנימיות הדברים ורואה רק יהי' עוד מבול לפי שיצר לב האדם רע מנעוריו ,וכן מבול ,וכביכול הבריות לא היו משתכנעים בכך רק לאחר שהקב"ה
את הקשת בישא בעיני בשר ,ואינו מבין שיש גם להבין מה שארז"ל )חגיגה ט"ז (.שהמסתכל בקשת נשבע ואמר שלא יהיה עוד מבול על הארץ ,ובכך שיכנע את כל באי
בחינת "את קשתי נתתי בענן" שהיא הדרך להפוך עיניו כהות לפי שלא חס על כבוד קונו וצריך להבין העולם ,שיתחזקו לבנות את העולם שוב בהתחדשות.
את הקשת בישא למדות טובות בעבודת השי"ת, טעם הדבר ,ובגמרא )שם( כתוב יחד עם זה עוד מה ולפי"ז גם מוסברת נפלא הפטרה דשבעה דנחמתא שכנסת
הרי אינו חס על כבוד קונו. שנחשב שלא חס על כבוד קונו כגון העושה עבירה ישראל לאחר כל המכות והחורבנות של שנות הגלות מרגישה
ועד"ז העובר עבירה בסתר אינו חס על כבוד בסתר שדוחק רגלי השכינה שנאמר )ישעיהו ס"ו א'( כאשת נעורים כי תמאס ,כאילו נמאסנו בגלותינו ח"ו באופן כזה
קונו ,כי מבואר בגמרא שם דמי שלא מצי כייף "השמים כסאי והארץ הדום רגלי" וצריך להבין שגם אחרי הגאולה ח"ו יכול שוב להיות מצב של חטאים שח"ו
ליצרו מוטב שיעבור עבירה בסתר ולא יחלל כבוד השייכות להמסתכל בקשת ,וכן איתא התם ג' דברים יכולים להביא שוב גלות .אך הקב"ה נשבע לנו ,כמו שאשת נעורים
קונו ,ואולי י"ל דמי שסובר שאינו יכול לשנות שגורמים לכהות עינים המסתכל בקשת בנשיא אינה נמאסת ,כך אתם לא נמאסים" ,כי מי נח זאת לי" ,וכמו
את טבעו ולכן הוא עובר עבירה בסתר הרי הוא ובכהנים בזמן שמברכין בשם המפורש וצריך להבין שהשבועה על המבול היא שבועה שלא תהיה עוד סיבה בעולם
כמסתכל בקשת בישא בעינים של בשר ,ואינו השייכות זה לזה. שיצרכו שוב את תיקון המבול ,כך גם השבועה של הגאולה היא
מתבונן שלאמיתו של דבר ברא השי"ת האפשרות ונראה לבאר בס"ד בדרך אפשר בהקדם דברי שלא יוכל עוד להיות בעולם התיקון של לע"ל מצב שח"ו יהיה
להפך אותו לקשת של קדושה .וזהו "השמים כסאי ספה"ק צמח צדיק )פרשתן( עה"פ "את קשתי נתתי בחינה של צורך בקצף ובגערה .שכן תבא גאולה שלימה שאין
והארץ הדום רגלי" שהארץ נתן השי"ת לאדם כדי בענן" ,הנה קש"ת ר"ת ש'נאה ק'נאה ת'אוה ומידות אחריה שום יכולת במציאות שתהיה סיבה ששוב יהיה גלות.
להפך אותו לשמימיות ויהי' כביכול הדום רגליו של
השי"ת ,ומי שאינו מאמין בזה הרי הוא כדוחק
רעות הללו צריך לתקנם ולהעלותם לקדושה ועבודת הקשת לזכור שלא יבוא לידי כעס
השי"ת ,במקום קנאה בישא יקיים "קנאת סופרים
רגלי השכינה. ועתה נשוב לבאר מהות אות הקשת ,שלכאו' אם כבר לא יהיה
תרבה חכמה" במקום שנאה בישא יקיים "אוהבי ד'
ועד"ז המסתכל בנשיא ובכהנים עיניו כהות סיבה להשחתה מה צורך לקשת .מבאר המהרש"ק ע"פ המדרש
שנאו רע" ובמקום תאוה בישא יקיים "נפשי איויתך
הכונה שמסתכל בנשיא בעינים של בשר כאילו בפרשתינו "וראיתיה לזכור ברית עולם בין אלקים ובין כל נפש
בלילה וגו'" ,ובזה ביאר מה ששאל רשב"י את ריב"ל
נברא כך ,ואינו מתבונן שאע"פ שנתן השי"ת מהודו חיה" .מדוע כתוב 'בין אלקים' ,הרי היה צריך לכתוב 'ביני ובין כל
נראית הקשת בימיך וענה הן א"ל א"כ לאו את בר
עליו הרי זה לאחר שנתייגע לתקן את מידותיו ,ובזה נפש חיה' .ופי' במדרש ,משל למלך שפעם אחת כעס מאד והפסיד
לואי ,וקאמר הש"ס שבאמת לא נראתה הקשת
יתיישב הא דכתיב "והי' עיניך רואות את מוריך" עי"ז דבר גדול מאד ממלכותו ,ונתיירא שלא יכעוס שוב ולא יכלה
בימיו וקשה איך הוציא ריב"ל מפיו דבר שלא הי',
דכאשר נותן לבו ללמוד מרבו ראוי באמת שיסתכל שוב את נתיניו ,לכן ציוה לכתוב על שלט גדול את המעשה שהיה
ולהנ"ל יתבאר כי כונת ריב"ל היתה על הקש"ת של
עליו ,אבל אם מסתכל עליו בעינים של בשר כאילו לזכרון עולם ,שפעם אחת כעס מאד וכך וכך היתה התוצאה,
הקדושה ולא על קשתא בישא וכדי לא להחזיק טובה
נברא בכוחות עליונים ואין שייך ליצור נברא להיות וממילא ישאר זה לזכרון עולם שלא יכעס שוב .לולא הדברים
לנפשו סתם דבריו ,וזהו "את קשתי נתתי בענן"
כמוהו ,הרי הוא מגשם את ההוד שנתן עליו השי"ת כתובים מפורש במדרש ,אי אפשר לאמרם ,שהכונה במדרש
פירוש בתוך הענן והחושך של קשתא בישא נתתי גם
ועיניו כהות כי אינו מביט נכונה. שהקב"ה עשה קשת כדי להזכר תמיד ,שפעם אחת היתה השחתה
את הקשת שלי הנצרך לעבודת השי"ת כדי שיוכלו
וע"י המבול הפסיד כל אותם אוכלוסין ,וכיון ששוב אינו רוצה
וכן המסתכל בקדושת שם המפורש השורה לתקן את הקשת בישא .ואה"כ "והי' בענני ענן על
לכעוס יותר ,לכן הקב"ה עוצר את ברואיו שלא יתדרדרו יותר לבא
על אצבעות הכהנים צריך לדעת שהכהנים זכו לזה הארץ" פירש רש"י שאם ח"ו יגיע עת עונש ח"ו אז
למצב שיצטרכו ח"ו למבול .ואין הקשת לזכרון עולם אלא בשבילו
מחמת עבודתן במסירות נפש ,וכמו שאמר החפץ תהיה הקשת בענן ,פירוש שהשי"ת ילמד זכות שע"י
יתברך ,ואין הקשת מורה שעכשיו היה צריך להיות מבול ,ולא הביא
חיים זי"ע ליהודי אחד הידעת למה אני כהן ובעזה"י שלא שמרו את עצמם מקשת בישא הנ"ל להעלותו
את המבול בגלל הבטחתו ,אלא הקשת נעשה כדי שלא נחשוש
אזכה להכנס לבית המקדש לעבוד את העבודה לקדושה שנתלבש בחומריות וענן עב ולכן אין אשמה
שוב ממבול ועי"ז נתבטל מלהשקיע בבנית העולם מחדש .ועל ידי
ואתם לא זכיתם לזה ,כי לפני אלפי שנים מסר זקני כל כך ,ע"ד שכתוב "ואשר הריעותי" שבראתי להם
סימן הקשת משכנע אותנו שהוא שומר לזכרון עולם שהעולם לא
את נפשו בשעת שחטאו ישראל במדבר ועי"ז נבחר יצר הרע )עי' סוכה נב ,(:וזהו רק לימוד זכות אבל אין
יתדרדר לכך ,ונתחזק לבנות את העולם מחדש.
שבט לוי להיות עובדי עבודת הקודש ,וזו צריכה לאדם לסמוך על זה רק צריך לשבר הענן עב ולהעלות
להיות ההתבוננות בקדושת השכינה השורה על הקשת להקדושה ולכן נקרא סוכות ענני כבוד שזוכה ובזה מפרש רבי שלמה קלוגר דברי המדרש בפרשתן' ,ויזכור
הכהנים ואם אינו מתבונן בזה עיניו כהות כי אינו לעשות מענן עב הנ"ל ענני כבוד ,עש"ב. אלקים את נח ,הדא הוא דכתיב "עיר קטנה ואנשים בה מעט ובא
מביט נכונה. אליה מלך גדול ,ומצא בה איש מסכן וחכם ומילט העיר ההוא
ובצמח צדיק )ליקוטים( כתב שנאמר לו בחלום
בחכמתו והאדם לא זכר את האיש המסכן ההוא" .ופי' המדרש,
והנה בראש חודש אומר השי"ת הביאו עלי פירוש הכתוב "כי בצלם אלוקים עשה את האדם",
עיר קטנה הוא העולם הזה ,אנשים בה מעט הם אנשי דור המבול
כפרה שמיעטתי את הירח ,ואמר זקה"ק זי"ע כי עבודת האדם צריכה להיות לצרף וללבן עצמו
שאינם חשובים ,ובא אליה מלך וכו' ,זהו הקב"ה שהביא את
בספרו נחל יצחק שלדעתו זוהי הסיבה שאומרים מהחומריות שבו כדי שיוכל להמתיק הדינים
המבול ,מצדים וחרמים ,ומצא בה איש מסכן שמילט את כל העיר
הלל בראש חודש כי השי"ת נוטל כביכול אחריות בחסדים ,וזהו שרמז הכתוב צל"ם ר"ת צ'ירוף ל'יבון
בחכמתו ,זהו נח שלקח שנים מכל וכו' ,ועשה את השליחות שלו
על מיעוט עבודתן של ישראל שנמשלו לירח ,וע"ד מ'יתוק שבזה עשה את האדם שיצרף וילבן את
כראוי .אך 'והאדם לא זכר את האיש המסכן ההוא .שכך ביאור
שכתוב "אשר הריעותי" שבראתי להם יצר הרע החומריות כדי למתק את הדינים עש"ב.
המדרש שכולם מחשיבים עצמם כבני אדם הראשון ואין יודעים
וכביכול משתתף בכפרתן של ישראל. ובזה יתבאר בס"ד ,דאע"פ שמקודם ביקש שאדם הראשון אינו אבינו האמיתי ,שהעולם שבימי אדם הראשון
ובודאי שגם בזה צריך זהירות שלא לקחת השי"ת לכלות את כל היקום בעבור יצר לב האדם, כבר נתבטל ואיננו ,ולא מספיק זוכרים שבעצם כולנו בני נח היוצאים
מזה לימוד שא"א לזכך ולצרף וללבן את היצר אולם לאחר שהקריב נח קרבן מן הבהמה והרי ידוע מן התיבה ,שהוא מילט אותנו ממי המבול בחכמתו .ואומר הקב"ה
הרע ,וכמ"ש בצמח צדיק שאע"פ שהשי"ת שם שעיקר כוונת הקרבן לזבוח את הנפש הבהמית אתון אין זוכרים אותו ,אני אזכרנו – ויזכור אלקים את נח' ,אתם אין
את קשתו בענן ללמד זכות על ישראל מכל מקום לפני ד' ,ולאחר שעלה ריח ניחוח לד' מקרבנו של נח זוכרים אותו ,ואתם מתייחסים רק אחר אדה"ר ואבה"ק ,אך אני כן
צריך לדעת שאפשר להפך את הקשת בישא ונתייסדה הדרך לזכך וללבן את הנפש הבהמית שוב אזכור אותו ,שהכל בזכות נח הצדיק,
לקשת של קדושה. נהפך היצר הרע להיות סיבה למנוע המבול.
ב
נערך ע"י
מתיקות התורה
בשאלות אקטואליות ִא ֵּבי הנח>ל הרה"ג ר' חיים גרינפלד שליט"א ציונים והערות בהלכה נח>לתי עדותיך
הרה"ג ר' יהושע לאנגנויער שליט"א מצות פרו ורבו )ב(
הכשר סוכה בסכך פסול שבוע שעבר התחלנו לעסוק במצות פרו ורבו ,והארכנו במצות נישואין שהיא סניף למצות פרו ורבו,
סוכה שיש בה יותר מארבעה טפחים של אויר ,שהסוכה פסולה, בדין חיוב האב למצוה זו ,ובזמן חיוב נישואין ,נמשיך עתה לדון בזמן חיוב נישואין ,וכמו"כ נדון בחיוב לחדש
ומיעטו בסכך פסול ,האם הסוכה נכשרה ,או שמא כיון שהכשירו על חידושי תורה שמסתעף ממצוות פרו ורבו וכל המסתעף מזה להלכה וכדלהלן.
ידי סכך פסול ,נחשב כתעשה ולא מן העשוי ,או מעמיד בדבר פסול, גיל עשרים :כאמור עיקר זמנה חיוב נישואין היא מי"ח ,מ"מ אם נתעכב עד גיל העשרים כדי למצוא
והסוכה פסולה? אשה ההגונה לו שפיר דמי אך עכ"פ לא יעבור אדם גיל עשרים ,י"א סוף שנת העשרים )כן משמעות הרמב"ם
פט"ו מהלכות אישות ה"ב( ,וי"א תחילת שנת העשרים )פנים יפות פר' במדבר ד"ה כל יוצא צבא(.
תשובה לשאלה משבוע שעבר חומרת הדבר :אמרו חכמים כיון שעבר בן עשרים ולא נשא אשה כל ימיו בהרהורי עבירה ,ואף אם
השאלה בקצרה :כאשר יש דופן עקומה פחות מד' אמות ,ולאחר נשא לאחר מכן מ"מ כיון שהתמיד בהם לפני הנישואין נעשית לו כהיתר ושוב קשה תשובתו )מאירי קידושין
מכן אויר פחות מטפח ,המשלימו לד' אמות ,האם אמרינן דופן כט :המקנה שם ד"ה אלא( ,והקב"ה אומר תיפח עצמותיו) ,ויעוין במהרש"א שם ,ובפרישה שו"ע אה"ע סי' א' סקי"ב מה שפירשו
עקומה או לא? בזה ואכהמ"ל(.
תשובה :דעת הטור )סימן תרלב( שאם יש לו מחיצה גבוה עשרה טעם שהאריכו עד עשרים :האריכו הפוסקים לבאר מדוע נענש רק אם התעכב עד אחר גיל עשרים ולא
טפחים ,וגם פחות מד' אמות סכך פסול ,אמרינן גוד אסיק שהלכה קודם לכן ,י"א דקודם היות האדם בן כ' אין היצר מסיתו לעבירות כיון שאינו נענש בבי"ד של מעלה ,דעל
למשה מסיני שהדופן מגיע עד הסכך ,ולאחר מכן אמרינן דופן עבירות שנענש בבי"ד של מטה אין היצר תוקפו כיון שמכיר העונש )עוללות אפרים ח"ב ע"א( ,וי"א כיון דאדם
עקומה והסוכה כשרה] .וכן פסק הט"ז[ ובב"י הביא שהר"ן חולק הראשון נברא כבן עשרים )לבוש שו"ע שם סי' א' ס"ג(.
שדווקא אם הדופן מגיע עד סכך הפסול אמרינן דופן עקומה ,אבל
עובר בעשה :נחלקו הפוסקים אם כשעבר את גיל העשרים עובר בעשה כל יום י"א דכל יום עובר בעשה
אם מרוחק ממנו לא אמרינן דופן עקומה] .וכן פסקו הב"ח והמג"א,
)רמב"ם פט"ו אישות ה"ב( ,וי"א דאינו מבטל בזה מצות עשה )שו"ת הרשב"א ח"ד סי' צ"ח(.
ודייקו שכן דעת השו"ע[.
ובביאור דברי הר"ן כתב רע"א )מהדו"ק סימן יב( שאין הטעם שאין אופני היתר :יש אופנים שאינו עובר המתאחר אחר גיל עשרים א .עשה מה שביכולתו ולא מצא אשה
אומרים שתי הלכות למשה מסיני כדי להכשיר הסוכה ,אלא הטעם הראויה לו )שו"ת מהרי"ט ח"ב סמ"ז ,ערוה"ש שם סי"ב וכ"כ בחפץ חיים בספרו מחנה ישראל סי' כ"ה( ,וגם לא נאמר עליו שכל
שאין אומרים שתי הלכות למשה מסיני כדי לעשות דופן ,אבל כדי ימיו בעבירה )ס' תולדות יעקב בסוף ההוספות( .ב .רשאי להתעכב למצוא אשה ההוגנת במידות ובמעש"ט ,מ"מ
להכשיר את הסוכה ,אמרינן שתי ההלכות .ולכן אם אין הדופן מגיע חייב לעשות כל מה שביכולתו למצוא בהקדם אשה ההוגנת לו ]מהריק"ש בספרו ערך לחם שדייק בלשון
עד הסכך הפסול ,ולא נאמר גוד אסיק ,אין כאן כלל דופן עקומה, השו"ע שכתב מי שעברו עליו כ' ו"אינו רוצה לישא" משמע דאם רוצה אינו עובר הובא דבריו בברכי יוסף
כי אין כאן דופן ,ורק אם נאמר את שתי ההלכות גוד אסיק ,ודופן סי' א' אות ט' והביא ראיה לדבריו ,מאידך בסמ"ק מצווה רפ"ד כתב דאף למצוא אשה הגונה מותר רק עד
עקומה ,אז נעשה דופן ,נמצא ששתי ההלכות קשורות זה בזה ,לכן כ' ,ובשו"ת שבה"ל ח"ח סי' רס"ד ,תמה ע"ז דודאי החיוב למצוא אשה ההגונה לו אלא שמגיל י"ח עד גיל
לא אמרינן שתי ההלכות. עשרים אין צריך למהר משא"כ אחר גיל עשרים צריך לזרז עצמו יעו"ש .ויעוין עוד בשו"ת מהר"ם שי"ק
ולפי זה כתב ,שאם הדופן לא מגיע סמוך לסכך ,אלא שיש חאה"ע סי' א באחד שהציעו לו שידוך אשה הגונה לו אך מובטח לו שאם ימתין ימצא יותר הגון ,וכמו
פחות מג' טפחים אויר עד הסכך ,הסוכה פסולה ,אבל אם הדופן בקידוש לבנה שמותר להמתין לקיים מצוה מן המובחר במוצ"ש ,יעו"ש מה שמסיק להלכה[ .ג .אירוסין
מגיע עד הסכך הפסול ,שהדופן כשרה ,אלא שלאחר מכן יש אויר קודם גיל עשרים :י"א דאף המארס אשה קודם שהגיע לגיל עשרים ניצול מאיסור לשהות בלי אשה אחר
עד הסכך הכשר ,אמרינן לבוד ,כי לבוד אינו להכשיר את הדופן ,אלא עשרים )עזר מקודש פ"ג ס"ז בשם מהר"א מבעלזא(.
להכשיר את הסוכה .ובזה אמרינן שתי הלכות. חידושי תורה :מצינו עוד ענין שמסתעף למצוות פרו ורבו והיא הענין לחדש חידושי תורה כמו שמצינו
ובפמ"ג )א"א סק"א( כתב ,אם יש ד' אמות פחות משהו סכך פסול, בגמ' )חגיגה ג (:מה נטיעה פרה ורבה אף תלמידי חכמים פרים ורבים ,ומובא בס' אור צדיקים )מהמקובל הגאון
ואחר כך אויר פחות ג' טפחים ,צ"ע ,דיש לומר דופן עקומה ,ואויר מאיר פפיראש זצ"ל הל' ת"ת סעיף י"ג( שיש מצות פרו ורבו בתורה שלא יהא עקר בשכלו שאינו מוליד ,וכבר רמז לזה
פחות מג' טפחים אין פוסל ,ולא אמרינן לבוד להחמיר שיחשב בבעל הטורים עה"פ לא יהיה בך עקר בגימטריא "בדברי תורה" ,וכן מובא בס' שבט מוסר )פ"כ אות כ"ט( וז"ל
כאילו הסכך פסול ממשיך עד הסכך הכשר .ובביכורי יעקב )סק"י( יהא אדם זהיר לחדש חידושי תורה ויראה להשיג יותר מהשגתו ויתפלל למי שהחכמה שלו דכשם שחייב
כתב פשוט שכשר באופן כזה ,דלא אמרינן לבוד להחמיר להחשיב בפרו ורבו כן חייב בפרו ורבו בתורה שנאמר ישרצו המים ואין מים אלא תורה )ויעוין עוד דברים נפלאים בתנא דבי
האויר כאלו סתום בסכך פסול ,אלא דחשבינן כאלו הסכך הכשר אליהו סוף פי"א ובס' דרך פיקודיך מצוה א' אות כ"ו כ"ז ובראשית חכמה שער הקדושה פ"ד אות כ"ט( .וזה לשון הזוה"ק )הקדמה דף ד(
מקורב לגמרי לסכך הפסול ,וליכא ד' אמות ואמרינן דופן עקומה. "כמה אית ליה לבר נש לאשתדלא באורייתא יממא וליליא בגין דהקב"ה ציית לקלהון דאינון דמתעסקי
ובמשנה ברורה )סק"ד( הביא שמהשו"ע מדויק כדעת הר"ן באורייתא ובכל מילי דאיתחדש באורייתא על ידא דההוא דאשתדל באורייתא עביד רקיע חדא" .עוד שם
שהדופן צריך להגיע עד הסכך ,וי"א דאפילו אינם מגיעים הדפנות "בההוא שעתא דמלה דאורייתא איתחדש מפומיה דבר נש ההיא מלה סלקא ואתעתדת קמי דקוב"ה
לסכך נמי אמרינן רואין כאלו הדופן מגיע עד למעלה ונכפף .וסיים ונטיל לההוא מלה ונשיק ליה ועטר ליה בע' עטרין" .ע"כ נבאר גדרו ,ועוד כמה ענינים בזה וכדלהלן.
ואפשר היכי דמן הדפנות עד הסכך הוא פחות מג"ט לכו"ע יש גדרו :מצינו כמה הגדרות בספרים וכדלהלן ,י"א דחידושים נקרא בשלשה אופנים ,או שנתחדש עתה
להקל דאמרינן לבוד ודופן עקומה] .והיינו שלא כדעת רע"א אלא לאדם זה וישנים לאדם אחר ,או שהם מחודשים אצל העולם ,או שהיו ונאבדו וחזרו ונתחדשו )לשון אבן עזרא
אמרינן לבוד גם כשאין הסכך מגיע לדופן[. בס' תהילות מובא במדרש תלפיות ערך חידושים( .וי"א להקשות ולתרץ בתנ"ך או בש"ס או לפרש פירושים בפשט רמז
וביאר בקהילות יעקב )ליקוטים ח"ו סימן כ( שטעם הר"ן דאין דרוש סוד )פלא יועץ ערך חידוש( .וי"א דחידוש נקרא מה שנתברר לך פרטי הסוגיא מה שבתחילה חשבת אחרת
אומרים דופן עקומה כשאין דפנות מגיעות לסכך משום דאין או הסבר לדבר שלא הבנת מתחילה טעמו )קריינא דאיגרתא ח"ב אגרת ב' ומקור הדברים מהגר"ח מולאז'ין בס' כתר ראש אות נ"ו
דרך הכתלים להתעקם באופן שאין מגיע לסכך ,ולא משום שהם יעו"ש בהסבר הדבר ,וכבר ציין עליו החזו"א באגרותיו ח"א ד' יעו"ש עוד(.
תרי הלכתות ,ולכן בפחות מג' טפחים דאמרינן לבוד נחשב כאילו זמנים מיוחדים :יש זמנים מיוחדים שיש ענין גדול לחדש חידושי תורה ,וכדלהלן .שבת קודש :יש
הדופן מחובר. שפירשו הפס' איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמרו כי המחדש חידושי תורה בשבת גורם כבוד
אמנם בחזו"א )סימן עז סק"ז( כתב ,דאין לדמות ההלכות זו לזו, לאביו בעוה"ב ,וזהו שנאמר איש אמו ואביו תיראו ,לכבדם ע"י חידושי תורה )נחל קדומים לחיד"א קדושים( .ועיקר
ואפשר דדווקא דופן עקומה לא שייך אם אין הדפנות מגיעות ההנאה של הנשמה יתירה מכוונת התפילה וחידושי תורה )ראשית חכמה שער הקדושה פ"ג אות ה' יעו"ש עוד שהביא
לה ,או שאין הסכך מגיע לה ,אבל בשאר דוכתי שפיר אמרינן ב' מהזוה"ק פר' שלח דף קע"ג שבצאת השבת עולות הנשמות ששרו על ישראל ועומדות לפני הקב"ה ,והקב"ה שואל את כולם איזה חידוש היה
הלכתות .ומשמע מדבריו ,שלגבי דופן עקומה ,צריך שלא יהיה לכם בעולם ההוא בתורה ואם חידשו יש שמחה גדולה בפמליא של מעלה( .ואשרי מי שמייגע לחדש איזה חידוש בשבת ,אך
הפסק אויר ,כי אם מכשירים את הסוכה בדופן עקומה אין אין צריך דווקא חידוש נפלא מאוד ,אלא לפי שכלו יתהלל איש ]יסוד ושורש העבודה שער העליון פי"ב.
אומרים לבוד. יעו"ש עוד שכתב דבר נפלא ,דאפי' חושב בשכלו איזה שעה בשב"ק לחדש באיזה הנהגה טובה שיתנהג
אמנם יתכן שגם לשיטתו דווקא אם יש הפסק אויר יותר בשבוע הבא אין לך חידוש גדול מזה\ יעוין עוד שם דבריו המתוקים[ .ואם אין זמן לת"ח להמציא החידוש
מטפח ,שאז צריך להגיע ללבוד ,אבל אם יש אויר פחות מטפח, ולהולידו בשבת עצמו יכול לכותבו בחול ולאומרו בשבת )שו"ת תורה לשמה סי' צ"ח ודייק כן מהזוה"ק דעיקר היא מתי
כתב בשו"ת שארית ישראל )סימן כה( שהסוכה כשרה גם בלא לבוד, מוציאו מהפה יעו"ש(
שהרי סוכה שצלתה מרובה מחמתה כשרה ,גם לשיטות שאין
שבועות :אם בר הכי הוא ,ישתדל לחדש איזה חידוש בתורה ,והיא סימן טוב להתחיל לחדש ביום מתן
אומרים לבוד באמצע ,והרי יש אויר בסוכה ,והרי אין סוכה שאין
תורה לכל השנה ,ועכ"פ לידע איזה חידוש שלא ידעו קודם )חיד"א בס' כף אחת פכ"ב אות ח'(.
שם חורים ,אלא על כרחך ,שכל פחות מטפח אין אומרים לבוד ,אלא
אין זה נחשב לגדר אויר] .אמנם בפמ"ג )משבצ"ז סק"א( כתב ,משמע כתיבת חידושי תורה :בספה"ק האריכו מאוד בענין מעלת וחומרת ענין כתיבת חידושי תורה ,עתה
דלהר"ן דוקא כשמגיע דופן לסכך פסול אמרינן דופן עקומה ,הא נביא כמה גרגירים) ,ובהזדמנות אחרת נאריך יותר בס"ד( .מעלתו :א .בזמן ביהמ"ק האדם מתכפר בהבאת קרבן בזה"ז
לאו הכי אף פחות מג' טפחים אויר לא אמרינן דופן עקומה ,וצריך כתיבת החידושים במקום קרבן )ס' לב אריה בהקדמה הובא בחיד"א על ס"ח( .ב .עיקר הלימוד שנעשה בו רושם היא
עיון ,דאי אפשר שלא יהא חריץ וריוח כל שהוא בין דופן לסכך, ע"י כתיבה אשר ע"כ נקראו החכמים סופרים )מהרש"א ב"ב י :וזה"פ אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו( .ג .עיקר הלימוד
דאטו במסמרים ונסרים חברם זה לזה ,אלא שכל פחות מג' טפחים המקוים ביד האדם היא ע"י כתיבה ורמז לדבר כי נעים "כי תשמרם בבטנך" ר"ת 'כתב' )מטה משה( .חומרתו:
כלבוד דמי ואמרינן דופן עקומה ,עכ"ד .ומשמע מדבריו ,שגם כל מי שגילה לו הקב"ה דבר ואינו כותבה עובר בגזל )ספר חסידים תק"ל( .וכל מה שיעלה בליבו לחדש ולא
בפחות מטפח אין כשר רק אם אמרינן לבוד[. יכתבנו דמו בראשו והאלוקים ידרוש ממנו )מלאכת שלמה בהקדמה(.
ג
שאין לך מה לעשות באת לדבר עמי אך אני יש לי ב"ה
מה לעשות ...ותיכף חזר לתלמודו.
סיפורי קודש בשולי אדרתו של רבינו הנחל יצחק זי"ע מורשה >להנחי>ל
ישועות בליל שבת מפי המשב"ק הרה"ח ר' שלמה לידר שליט"א
בליל שב"ק שלאחמ"כ אחר התפילה באתי לרבינו
ואחרי אמירת גוט שבת נשארתי לראות עבודתו הטהורה השני ,וכמו שאמר הה"ק מלובלין עה"פ ולא חשכת זהירות מגניבה
בקידוש .אחר נטל ידו ונתן לי שטיקל מהחלה ,בדגים נתן את בנך את יחידך ממני שבאותה התלהבות שהעלה במה אקדם לה' אכף לאלוקי מרום על שזכיתי
לי רבינו חתיכה מהדגים ואז הלכתי לביתי .מה אומר אברהם את יצחק בנו על גבי המזבח כך גם הורידו ממנו להתאבק קצת בעפר רגלו של אותו צדיק וקדוש.
ומה אדבר" ,די ווענט האבן תשובה געטון" ,הדרא דאי בהתלהבות כי שניהם הוא "ממנו" – יתברך ,ואידי ואידי אנסה לשחזר מעט מזכרונותי לתועלת הציבור .הפעם
אפשר למפרט בשפוותא ,העבודה ב"ושבת קדשך", רצון ה' הוא ומאי נפק"מ להעלות או להורידו. הראשונה שנתוודעתי לרבינו הי' כמה שנים אחר שבא
הדבקות העצומה אהח ,הלוואי וזכינו עוד פעם אחת ובדרך אגב אציין מה שסיפר לי ר' פסח גולדשטיין לגור כאן בבני ברק כשגר עוד ב"מצדה" ,בא אלי איזה
לראות בחיזיון הזה .וכך קבעתי לי זאת כמנהג בכל ליל ז"ל שפ"א בא הגרמי"ל לנדא זצ"ל לרבינו לומר לו ששוב בחור ואמר לי ,שלמה ,יש כאן בבני ברק איזה רבי חדש
שב"ק באתי אני וכבר הצטרפו עוד כמה ,לחזות בנועם זיו א"צ כ"כ לטרוח למענו ויכול קצת להרפות מהמערכה מגזע נדבורנא שהגיע כאן לעירנו בני ברק ,אולי תלך אליו.
עבודתו הטהורה של רבינו. למענו .וכשבא אליו שאל רבינו את ר' פסח מי הוא חשבתי בליבי נו ,עוד איזה רבי ,וכך הלכתי אליו .תיכף
דרך אגב אציין שפ"א בא אחד לרבינו אחר קידוש שבא לכאן ,שכלל לא ידע מי הוא .וכשפרס הגרמי"ל את כשנכנסתי אליו לחדרו תפס אותי פחד ויראה נוראה רק
וביקש ישועה על איזה ענין .אמר לו רבינו קרא נא לר' בקשתו לפני רבינו ענה לו רבינו יכולים אתם לשאול את מלראות את תואר פניו כמלאך אלוקים ממש .בתחילה
משה קליין שיושב כאן בביהמ"ד .שאל אותו רבינו אמור פסח'ן שכלל לא ידעתי כשבאתם שאתם הרב לנדא ,רק לפני שהגעתי חשבתי אעלה לרבי לדבר ולשמוע איזה
לי האם אחר קידוש נמצאים עוד המלאכים בבית ,ענה למה אני פועל כיון שהוא רצון ה' כך הוא ,ובאם יפסוק סיפורים ,וכאן רואה אני מלאך יושב בראש השולחן,
לו ר' משה שכן .אמר רבנו :מלאכים ,עומד כאן יהודי הרב שע"פ הלכה רשאי אני להפסיק מלפעול אעשה כן. כמובן שגנזתי את תכנוניי ,אמרתי בפחד שלום עליכם.
ומצפה לישועה ,מכניסי רחמים הכניסו רחמינו לפני אך באם בא מחמת שסבור שאינו לפי כבודי וכדו' מזה תיכף שאל אותי באהבה גלויה מה עושה אתה במשך
בעל הרחמים ,ואותו יהודי הי' לו ישועה מופלאה ממש איני חושש ,ונקלותי עוד מזה למען רצון ה' הרי אין לי היום ,עניתי לו ברוך ה' זכיתי ואני לומד בכולל .שאל אותי
למעלה מדרך הטבע ]השמות שמורים עמדי[. מזה כלום רק למען ה'. רבינו והאם יוצא שאתה ח"ו מפסיק מתלמודך ומדבר
כיו"ב סיפר הרה"ג ר' יעקב יחיאל ברייש שליט"א אחר שהצצתי באורו של רבינו רציתי לינק ממעיינו ח"ו איזה דיבורים בטלים? בבושה הססתי ועניתי שאכן
על מקרה דומה שפ"א הי' בשלו' עליכם וזמירות אצל כמה שיותר .ביום א' באתי בלילה לרבינו ואמרתי לו איני זעיר פה וזעיר שם אני מדבר .אמר לי רבינו בתוכחה והרי
רבינו ואח"כ שאל רבינו כשאלה הנ"ל האם המלאכים יכול להרדם .קויתי שכך ישוחח עמי רבינו וכו .ענה לי יש כאן חשש של גניבה כיון שיש יהודים שמשלמים לך
עדיין כאן ,ותפס אותי פחד ואימה מהלשונות והדיבורים רבינו ,נו ,אם א"א לישן חוזרים משניות בע"פ ,אמרתי ולכולל שתוכל ללמוד ,ואיך יכול אתה ח"ו לגנוב כספם
וגם אז נענה ר' משה ואמר שכיון שבסוף ריבון העולמים לו שניסיתי כבר ואיני יכול ענה לי שאי' בהלכה שאפשר שהמה תורמים עבור לימודך ולשוחח דברים בטלים .כך
עוד נפרדים מהמלאכים רואים שהם נשארים ,נענה רבינו להרהר על מים וגלי הים וכו' ,עניתי לו שגם זה לא עוזר זכיתי לראות דמות של צדיק מהדור הקודם ,שאינו חושב
ואמר א"כ נשלח את מלאכי השלום מלאכי עליון שילכו שאל אותי נו ,ומה אתה רוצה ,עניתי לו אולי ידבר עמי שום דבר כי אם ליישר לבבות ישראל לאביהם שבשמים
לאליהו הנביא ויודיעו לו את המצב של העיר בני ברק. רבינו קצת בעניני עבודת ה' .ענה לו רבינו בחריפותו אתה ללא שום משא פנים וחשבון.
באתרא קדישא מירון
תקופה לאחמ"כ התקשר אלי
אחי ר' יקותיאל שליט"א ואמר:
האדמו"ר מזוטשקא נוסע לשבות
באתרא קדישא מירון בצילו של התנא
האלוקי רשב"י ,אני גם רוצה לנסוע
אך איני רוצה לנסוע לבד ,אולי תרצה
להצטרף עמי לנסיעה לשבת? הי' אז
בשבת הברית של בנו של כ"ק אדמו"ר
שליט"א ר' שמעון יחיאל מיכל
שליט"א ,ואכן הצטרפתי ומשבת זו
זכיתי קצת לשמשו .היה זה כשהגעתי
לציון התנא ראיתי את רבינו יושב על
כסא פשוט אני שכבר ידעתי ברום
מעלת רבינו רצתי תיכף להרב שטרן
רבה של מירון ,ואמרתי לו הזוטשקער
רבי כאן ויושב בציון על כסא פשוט
שלא כפי כבודו הראוי .אמר לי הרב
שטרן יודע אתה שהציון הוא מקום
הפקר כחצר שאינה משתמרת ,באם
תוכל לקחת אחריות על הכסא שלא
יגנב תוכל לקחת כסא מביתי .ואכן
לקחתי מביתו כסא ,וזוכר אני שהיה
כבד מאוד ,ומשך כל השבת סחבתי
הכסא מהכא להתם ומאז זכיתי קצת
לצקת מים על ידיו הק' של רבינו זי"ע.
בלתי לה' לבדו
הספק הלימוד לשבוע הבא יעמדו על הברכה מצדיקי הרבים
פר' לך לך שהרימו תרומתם להוצאת הגיליון עדיין חקוק בעצמותי במסמרות של אש אותה
שבת נעלה ומרוממת שכולה חטיבה אחת של
ה ד ג ב א יום ידידנו הנכבד דביקות והתעלות .זכורני איך שאמר בדביקות
ידידנו הנכבד
ז ,ח ,ט ,י ,יא ,יב ,יג ,יד ,טו ,טז שימור הרב שמעון יחיאל מיכל
הרב משה געשטעטנער ראזענבוים שליט"א
"רבוש"ע אתה יודע את כל פעולותי ומעשי למען
יז יז יז יז יז חזרה )(5 שליט"א השלום בעיר בני ברק ולמען כבוד התורה והרבנות,
סיכום יח יח יח יח לימוד )(4,8 לרגל היכנס הבן
לרגל הולדת הבת כמר יחזקאל שרגא נ"י
ואתה בוחן ליבות ויודע שכל כוונתי הוא רק למען
לפרטים נוספים ולביהמ"ד הטלפוני למזל טוב ובשעטו"מ למזל טוב ובשעטו"מ כבוד שמך שיתגדל ויתקדש שמי' רבא ואין לי בזה
מערכת 'אשיחה בחוקיך' ויה"ר שיראה ומכל יוצ"ח ויה"ר שיראה ממנו ומכל יוצ"ח שום נגיעה עצמית ,ואם יגלו לי שהאמת אינו איתי
רוב נחת דקדושה וכט"ס אכי"ר
0733-45-34-36 רוב נחת דקדושה וכט"ס אכי"ר
מ .פרידמן 054.847.3031
בו בזמן כשם שנעמדתי למען הרבנות אפעל לצד
הגליון נדפס בחסות דפוס שווה לברכה והצלחה בכל הענינים • רח' השלושה 30ב"ב • 03-6579999
• a66136133@gmail.comﬦתﬨומות והנצחו :﬩בא"י • 055-677-9569בﬦאנﬢאן • 073-410-88967
