gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נחל אדניך · Nachal Adunechu — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: נחל אדניך · Nachal Adunechu

שבוע: נח (2026-10-12)

נחל אדניך · Nachal Adunechu — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫יו"ל ע"י התאחדות האברכים‬ ‫"אדנים לתורה" דחסידי זוטשקא‬ ‫פר' נח תשפ"ז • גליון שע"ו‬ ‫פלאות התורה מאוצרותיו של‬ ‫הגה"ח ר' זרח רוזנטל שליט"א‬ ‫ח>לוקי הנח>ל‬ ‫מעיין נובע במשנת כ"ק מרנן רבוה"ק זי"ע‬ ‫נח>ל קדומים‬ ‫"וראיתיה לזכר ברית עולם"‬ ‫לא עשיתי עדיין חסד‪ ,‬על כן הפצרתי בך שתעלה לעגלתי‬ ‫שאציל את היום‪ .‬אז אמר לו ר' משה‪ ,‬שבווארט הזה‬ ‫עולם חסד יבנה‬ ‫שבועת הקב"ה שהעולם לא יבוא שוב‬ ‫עשה עמו באמת חסד גדול‪] .‬כלומר שמה שעלה לעגלתו‬ ‫בששת ימי בראשית הקב"ה האציל ברא יצר ועשה‬ ‫את כל העולמות‪ ,‬ובשבעת ימי הבנין שהם מרמזים על‬ ‫לקלקול כזה‬ ‫הוא שלא ברצונו וזה לא חסד‪ ,‬אבל הווארט שהשמיע לו‬ ‫שבעת המדות חג"ת נהי"ם‪ ,‬שעל ידי מדות אלו מנהג‬ ‫אומרים בהפטרת פרשת נח "כִּ י ֵמי נ ַֹח זֹאת ִלי ֲא ֶשׁר‬ ‫הוא באמת חסד גדול[‪.‬‬ ‫הבוב"ה עולמו‪.‬‬ ‫נִ ְש ַׁבּ ְע ִתּי ֵמ ֲעבֹר ֵמי נ ַֹח עוֹד ַעל ָה ָא ֶרץ כֵּ ן נִ ְש ַׁבּ ְע ִתּי ִמ ְקּצֹף‬ ‫והרה"ק ר' משה מקאברין זי"ע אמר‪ ,‬שלא יספרו עליו‬ ‫וע"ז כתב בסה"ק בית אהרן על הפסוק )תהילים פ"ט ג'(‬ ‫וּמגְּ ָער ָבּ‪ :‬וכו' ָא ַמר ְמ ַר ֲח ֵמ‪ ‬ה'"‪ ,‬שהקב"ה אומר‬ ‫ָע ַליִ ‪ִ ‬‬ ‫שום מעשה גדלות‪ ,‬ויהי' נוקם על זה‪ .‬אבל על אהבת‬ ‫"כי אמרתי עולם חסד יבנה"‪ ,‬וזל"ק‪" :‬הלא ידוע כי אמרתי‬ ‫לכנסת ישראל‪ ,‬מה לך להדמות לאשה עזובה ולאשת‬ ‫ישראל אפשר לספר עליו‪ .‬ואמר על עצמו שמוכן שינסרו‬ ‫עולם חסד יבנה‪ ,‬ומזו המדה מתחיל עולם הבנין"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫נעורים כי תמאס‪ ,‬הרי כל מה שסבלת כל השנים הוא‬ ‫עליו עצים פאר יודן'ס וועגן‪ ,‬עד כדי מסירות נפש‪.‬‬ ‫ובמקום אחר כתב בזה"ל‪" :‬והיה ברכה‪ ,‬בך חותמין ולא‬ ‫רק רגע קטן של שצף קצף והסתרה‪ ,‬אך הנה אגלה‬ ‫בהם‪ ,‬פי אתה הוא החותם של כל העולם‪ ,‬כי אמרתי עולם‬ ‫לך את הרחמים הגדולים‪ ,‬שכמו שנשבעתי שלא‬ ‫חסד יבנה כדאי' בזוה"ק בפי הפסוק "ה' בקר תשמע קולי‬ ‫אלה תולדות נח וגו'‪ .‬הנה המוסר השכל שיש לנו‬ ‫יבואו מי נח עוד‪ ,‬כך גם נשבעתי מקצוף עלייך עוד‪.‬‬ ‫בקר"‪ ,‬כי אף על פי שכל אחד הכנים מדתו בעולם עד‬ ‫ללמוד מפרשה זו‪ ,‬הוא דברי הכתוב "עולם חסד יבנה"‬ ‫וראוי להתבונן ולהבין איזה קשר ודמיון יש בין שבועת‬ ‫מרע"ה‪ ,‬אעפ"כ אברהם הוא החותם של העולם‪ ,‬כי הוא‬ ‫)תהלים פט‪ ,‬ג(‪ ,‬שמדת החסד הוא בנין העולם‪ .‬ואילו‬ ‫המבול לגאולת ישראל‬ ‫עיקר הבנין‪ ,‬וגם בו נכללו כל שבע המדות"‪ .‬ע"כ לשונו הק'‪.‬‬ ‫המדה ההפכית מן החסד‪ ,‬דהיינו מידת אנוכיות‪ ,‬הוא‬ ‫הרי העונש הוא תיקון‬ ‫חרבן והרס העולם‪ .‬ולכן לא נחתם גזר דינם אלא על‬ ‫וביאור הענין שעל ידי מעשה החסד של התחתונים‪,‬‬ ‫ומדוע לא להביאה בעת הצורך‬ ‫הגזל )כמ"ש רש"י מש"ס סנהדרין קח‪ ,(.‬כי בהעדר מדת החסד‬ ‫שמתנהגים במדת החסד‪ ,‬ולא מצד השכל והנימוס‪ ,‬אלא‬ ‫והעקדת יצחק )פרק נח שער יד( והגאון רבי שלמה‬ ‫אין בנין ותקומה לעולם‪.‬‬ ‫בשביל להתדבק במדותיו של הקב"ה מה הוא רחום אף‬ ‫קלוגר מבארים הענין‪ :‬דהנה לכאורה יש להבין מהי‬ ‫והנה רשעי דור המבול סברו מן הסתם לפי דעתם‬ ‫אתה רחום‪ ,‬ומה חנון אף אתה חנון‪ ,‬ועי"ז מתדבקים‬ ‫בכלל השבועה הזאת שהקב"ה נשבע ששוב לא יבוא‬ ‫העקומה שהאנוכיות הוא דוקא שיטה טובה לקיום‬ ‫במדותיו של הקב"ה וממשיכים ומעוררים בזה חסד עליון‬ ‫עוד מי המבול על העולם‪ .‬הרי אין הקב"ה נוקם ונוטר‬ ‫העולם‪ .‬כי אם כל אחד יצפה לקבל חסד מן השני‬ ‫לקיומו של העולם‪.‬‬ ‫לנקום על החטאים ע"י עונש‪ ,‬אלא שהעונשים הם‬ ‫הרי לא יעסוק בבנין העולם‪ ,‬ולא יהי' תועלת ממנו‬ ‫וזה לשון קדשו של רביה"ק הבאר מים חיים )לך לך(‪:‬‬ ‫בחינה של תיקון "תיסרך רעתך ומשובתיך תוכחוך"‪,‬‬ ‫להבריאה‪ ,‬וגם הוא לא יקבל כל הנצרך לו‪ .‬משא"כ‬ ‫"בך חותמין לבד‪ ,‬כי הקב"ה רק חפץ חסד הוא ולא דבר‬ ‫שהרעה והמשיבה של האדם היא עצמו מוכיחה‬ ‫אם כל אחד ידע שרק הוא צריך לדאוג לעצמו‪ ,‬וילחם‬ ‫אחר‪ ,‬וגם כי עיקר עבודתם ובריאתם כל עיקר מה שבאו‬ ‫ומייסרת אותו לתקנו‪ ,‬וכמו שמצינו אצל תרח שהיה‬ ‫על חייו והצטרכותו‪ ,‬אז דייקא יהי' קיום להעולם‪ .‬כי‬ ‫לעולם הכל בשביל חסד הגמור‪ ,‬חסד האמת ושלם מכל‬ ‫מוכר פסלים של עבודה זרה‪ ,‬מתוך שובע ובריאות וכל‬ ‫הרשעים עושים שיטה מן הרשעות שלהם‪ .‬ודעת‬ ‫צד‪ .‬וע"כ בך חותמין ולא בהם‪ ,‬כי עולם חסד יבנה וכל‬ ‫טוב‪ ,‬מה עשה הקב"ה לאחר שבסוף ימי תרח עשה‬ ‫הבורא ב"ה הוא שדוקא "עולם חסד" הוא יבנה ויכונן‪.‬‬ ‫עיקר כוונת הבריאה שלהם הכל להכלל בחסד הגמור‬ ‫תשובה כמ"ש רש"י בפסוק "ואתה תשוב אל אבותך‬ ‫ונח שנשאר לפליטה‪ ,‬הי' היחידי שנשאר דבוק במדת‬ ‫ולהטיב לבריות בכל האופנים כנזכר‪ ,‬כי חפץ חסד הוא"‪.‬‬ ‫תקבר בשיבה טובה" שכדי להשלים תיקונו החזירו לזה‬ ‫קונו‪ ,‬שהעולם צריך להיות בנוי על מדת החסד‪ .‬ואע"פ‬ ‫ע"כ לשונו הק'‪.‬‬ ‫העולם בגלגול איוב‪ ,‬שאז נתייסר מאד‪ .‬ובכך שישאר‬ ‫שהי' יחיד כנגד שיטת כל הדור ההוא‪ ,‬לא נתפעל מזה‪.‬‬ ‫איתן באמונתו מתוך יסורי איוב‪ ,.‬יתקן את מה שקלקל‬ ‫וכן בספה"ק בת עין )וישב( כתב בזה"ל‪" :‬הנה באורייתא‬ ‫וזהו שרמז לנו הכתוב‪" ,‬אלה תולדות נח"‪ ,‬הלימוד‬ ‫אסתכל קודשא בריך הוא וברא עלמא )זוה"ק ח"ב קס"א(‪,‬‬ ‫אז מתוך שלחן מלא טובה‪ ,‬וכן על דרך זה כל עונשים‬ ‫שיש לנו ללמוד מענין נח הוא‪ ,‬איך ש"נח איש צדיק‬ ‫של הקב"ה הם רק בדרך תיקון ולא בדרך עונש‪ .‬ולפי"ז‬ ‫היינו בכ"ב אתוון‪ ,‬ועיקר בריאת העולם היה בשביל החסד‬ ‫תמים הי' בדורותיו"‪ ,‬נגד כל הדור‪ ,‬ולא נתפעל מכל‬ ‫ורחמים על כל העולם‪ ,‬כמו שאמר הכתוב )תהילים פ"ט ג'(‬ ‫אם הביא השי"ת את המבול הרי שזה העונש היה‬ ‫העולם‪" .‬את האלוקים התהלך נח" שקיים בעצמו‬ ‫מחויב כדי שבכך יתוקנו‪ ,‬וכפי שגילה האריז"ל שכולנו‬ ‫עולם חסד יבנה‪ .‬ודבר הגורם לשפע חסד ורחמים כשאדם‬ ‫הדבק במדותיו‪ ,‬וכמאז"ל וכי אפשר לאדם להלך אחר‬ ‫מדבק את עצמו לבחינת חסד ומרחם על הבריות‪ ,‬זה גורם‬ ‫היינו שם באנשי דור המבול‪ ,‬ואחר המבול התגלגלו‬ ‫השכינה אלא הלך אחר מדותיו של הקב"ה מה הוא‬ ‫שוב בדור הפלגה ובאנשי סדום ובצאנו של יעקב אבינו‬ ‫להמשיך בחינת חסד ורחמים על כל ישראל‪ ,‬כמאמר‬ ‫חנון אף אתה הי' חנון )סוטה יד‪ .(.‬והדביק עצמו בדרך‬ ‫הגמרא )שבת קנ"א ע"ב( כל המרחם על הבריות מרחמין עליו‬ ‫עד שבאנו בדמות אנשים בירידתינו למצרים והגענו‬ ‫הבורא ב"ה שהעולם צריך להיות בנוי על חסד ונתינה‬ ‫לשלימותינו ביציאת מצרים וקבלת התורה‪ .‬וא"כ‬ ‫מן השמים"‪ ,‬ע"כ לשוה"ק‪.‬‬ ‫להזולת‪ .‬ואילו על שאר הדור כתוב "ותשחת הארץ‬ ‫פשוט וברור שלא היה המבול כעונש וכעס לנקום על‬ ‫לפני האלוקים"‪ ,‬שההשחתה שלהם היתה במה‬ ‫וכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א סיפר שפעם אחת הלך‬ ‫מעשיהם‪ ,‬אלא הצירוף הנצרך לזכך הנשמות‪ .‬והוסיף‬ ‫שסברו שצריך להנהיג העולם כאילו לפני הנהגת‬ ‫החסיד ר' משה מידנער זצ"ל וטייל לרוח היום‪ ,‬בדרך‬ ‫רבי שלמה קלוגר לבאר ע"פ משל לאדם שאכל סם‬ ‫האלוקים ח"ו‪ ,‬לא בדרך החסד של הבוב"ה רק בדרך‬ ‫פגשו בעל עגלה אחד וביקש ממנו הבעל עגלה שיעלה‬ ‫המות בטעות‪ ,‬ומוכרח הרופא לנתח אותו להוציא‬ ‫של כל דאלים גבר‪ ,‬שלדעתם הרשעה זהו דרך יותר‬ ‫לעגלתו וירויח לו הדרך לביהמ"ד‪ ,‬והשתמט ממנו כמה‬ ‫הסם‪ ,‬והחולה מתחנן אצל הרופא שירחם עליו ו'יוותר'‬ ‫טוב מהנהגת "עולם חסד יבנה"‪ .‬אבל נח התהלך‬ ‫פעמים משום שלא רצה לשבת ביחד עמו בחדא מחתא‪,‬‬ ‫לו על הניתוח‪ ...‬הרי היא בקשה של כסיל‪ .‬אולי הוא‬ ‫את האלוקים‪ ,‬בדבקות למדותיו של הבורא ב"ה‪ ,‬ולא‬ ‫לפי שלא רצה לדבר עמו‪ .‬והפציר בו רבות עד שהסכים‬ ‫יכול לבקש מהרופא שיעשה השתדלות שלא ירגיש‬ ‫התפעל מכל העולם כולו‪ .‬ואת הלימוד הזה השאיר לנו‬ ‫ועלה‪ .‬ושאלו ר' משה על מה כ"כ רצה והפציר בו שיעלה‪,‬‬ ‫יסורי הניתוח‪ ,‬אבל א"א לא לעשות את הטיפול‬ ‫לדורות‪ ,‬שלא להתפעל מכל יושבי תבל‪ .‬ושנזכור תמיד‬ ‫אז אמר לו העגלון שפעם הסיע בעגלתו קבוצה מחסידי‬ ‫הכואב להצלתו‪ .‬וכך הקב"ה מנהיג את עולמו כרופא‬ ‫שמדת האנוכיות ופירוד היא בחינת הרס וחרבן‪ .‬ומדת‬ ‫קאברין לרבם רבי משה מקאברין זי"ע‪ ,‬וביקשם שיאמרו‬ ‫ומחנך ולא כמייסר ונוקם‪ .‬וא"כ לפי"ז איך אפשר‬ ‫חסד ואחדות הוא בחינת בנין וקיום‪.‬‬ ‫לו ווארט מרבם‪ ,‬ואמרו לו שאמר שיום שעובר בלי חסד‬ ‫המ˘ך בעמו„ ב' ���‬ ‫להבין את שבועת הקב"ה‬ ‫)נחל יצחק ‪ -‬נח(‬ ‫"איז נישט קיין טאג"‪ ,‬ומאז הוא משתדל כל יום ומחזר‬ ‫אחר חסד בכדי שלא יעבור יום אחד בלי חסד‪ ,‬והיום גם‬ ‫• לטוב‪ ﬩‬נשמת ﬥ"ק מרן אדמו"ﬨ רבי נתן דוﬢ בן כ"ק מﬨן אדמו"ר רבי יצחק אייזיק זצוקﬦלה"ה •‬ ‫טללי טוהר מתוך דא"ח של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫נח>ל איתן‬ ‫המ˘ך מעמו„ ‡' ���‬ ‫שלא יהיה עוד מבול על הארץ‪ ,‬שהרי ממה נפשך אם צריך עוד‬ ‫מבול לזכך ולטהר‪ ,‬מדוע שלא יביא מבול‪ ,‬ואם אין צריך מבול לצורך‬ ‫"את קשתי נתתי בענן"‬ ‫הזיכוך‪ ,‬מדוע צריך בכלל שבועה כזאת‪.‬‬ ‫והנה הקשת מורכבת מכמה צבעים הרומזים‬ ‫וירח ד' את ריח הניחוח וגו' כי יצר לב האדם‬ ‫נשב"ע הקב"ה שהעולם לא יבוא למצב הקלקול‬ ‫למדות שונות שבנפש האדם‪ ,‬והמידות הללו שהם‬ ‫רע מנעוריו ולא אוסיף עוד להכות את כל חי כאשר‬ ‫אלא שמהות השבועה היא שהקב"ה קורא הדורות מראש נשבע‬ ‫ק'נאה ש'נאה ת'אוה הנרמזות באותיות קש"ת‬ ‫עשיתי‪ ,‬והקשה זקה"ק זי"ע בספה"ק נחל יצחק‬ ‫שמכאן והילך לא יצטרכו להביא עוד מבול על העולם‪ ,‬כי העולם יבוא‬ ‫יכולות להתהפך למדות קדושות נאצלות כמו שכתב‬ ‫האיך יתכן שבפרשת בראשית כתיב "וירא ד' כי רבה‬ ‫שוב לשלב של תיקון כזה שלא יוכלו לפוגמו ע"י שיהיה שוב דור‬ ‫הצמח צדיק כנ"ל‪ ,‬והנה המסתכל בקשת שבענן‬ ‫רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבות ליבו רק רע כל‬ ‫מושחת כזה שיצטרכו לזככו באופן שיצטרכו עוד תיקון של מבול‪.‬‬ ‫בעינים גשמיות הרי זה רמז למי שמסתכל על המידות‬ ‫היום וינחם ד' כי עשה את האדם בארץ וגו'" וזה‬ ‫ומה שהוצרך להשבע על כך‪ ,‬הוא כמו דאי' בגמ' נדרים ונזיר שישנם‬ ‫הרעות כמציאות קיימת מחמת נפש הבהמית ולא‬ ‫הי' סיבה להביא את המבול וכאן נאמר שזה גופא‬ ‫שני סוגי שבועות‪ ,‬יש שבועה שראובן נשבע שיתן מנה לשמעון‪,‬‬ ‫כדבר שאפשר להפכן למוטב‪ ,‬וכשמסתכל באופן זה‬ ‫הוא סיבה למניעת המבול‪ ,‬וביאר בקדשו דלאחר‬ ‫שהיא שבועה שמחייבת שיעמוד ראובן בדיבורו ויקיים מה שאמר‬ ‫אינו חס על כבוד קונו שלאמיתו של דבר הרי "בצלם‬ ‫שכבר ראו שיש דין ויש דיין שוב זוהי גופא סיבה‬ ‫לגבי שמעון‪ .‬אבל יש עוד סוג שבועה‪ ,‬לשכנע שבאמת אכן כך היא‬ ‫אלוקים עשה את האדם"‪ ,‬ודמות הקשת מרמזת‬ ‫למנוע המבול משא"כ לפני שראו שיש דין ויש דיין‬ ‫המציאות‪ .‬ואומר המהרש"ק שלאחר המבול נתייראו הבריות לבנות‬ ‫לצורה העליונה כמ"ש בספר יחזקאל ומאתו ית' לא‬ ‫וחסירה יראת העונש עש"ב‪.‬‬ ‫ולהשקיע בעולם מחדש‪ ,‬מרוב פחד שיפול העולם עוד פעם וחוזר‬ ‫תצא הרעות‪ ,‬והרי צלם הוא ר"ת צירוף לבון מיתוק‬ ‫ועוד אמר הכתוב "את קשתי נתתי בענן והיתה‬ ‫חלילה‪ ,‬ואיך ישקיעו עמל שוב בעולם‪ .‬ולכך היתה שבועת הקב"ה‬ ‫שהשי"ת נתן לאדם את היכולת לצרף וללבן את‬ ‫לאות ברית ביני ובין הארץ"‪ ,‬וצריך להבין מהי‬ ‫שלא יהיה מבול‪ ,‬שקורא הדורות מראש מודיע איך תהיה המציאות‬ ‫המידות הללו ואז יתראה בהם דמות קונו ית'‪ ,‬ומי‬ ‫התוספת של הקשת לאחר שהבטיח השי"ת שלא‬ ‫שמכאן והלאה לא יתכן שתהיה השחתה כזאת שתחייב שיהיה‬ ‫שאינו מתבונן בקשת בפנימיות הדברים ורואה רק‬ ‫יהי' עוד מבול לפי שיצר לב האדם רע מנעוריו‪ ,‬וכן‬ ‫מבול‪ ,‬וכביכול הבריות לא היו משתכנעים בכך רק לאחר שהקב"ה‬ ‫את הקשת בישא בעיני בשר‪ ,‬ואינו מבין שיש גם‬ ‫להבין מה שארז"ל )חגיגה ט"ז‪ (.‬שהמסתכל בקשת‬ ‫נשבע ואמר שלא יהיה עוד מבול על הארץ‪ ,‬ובכך שיכנע את כל באי‬ ‫בחינת "את קשתי נתתי בענן" שהיא הדרך להפוך‬ ‫עיניו כהות לפי שלא חס על כבוד קונו וצריך להבין‬ ‫העולם‪ ,‬שיתחזקו לבנות את העולם שוב בהתחדשות‪.‬‬ ‫את הקשת בישא למדות טובות בעבודת השי"ת‪,‬‬ ‫טעם הדבר‪ ,‬ובגמרא )שם( כתוב יחד עם זה עוד מה‬ ‫ולפי"ז גם מוסברת נפלא הפטרה דשבעה דנחמתא שכנסת‬ ‫הרי אינו חס על כבוד קונו‪.‬‬ ‫שנחשב שלא חס על כבוד קונו כגון העושה עבירה‬ ‫ישראל לאחר כל המכות והחורבנות של שנות הגלות מרגישה‬ ‫ועד"ז העובר עבירה בסתר אינו חס על כבוד‬ ‫בסתר שדוחק רגלי השכינה שנאמר )ישעיהו ס"ו א'(‬ ‫כאשת נעורים כי תמאס‪ ,‬כאילו נמאסנו בגלותינו ח"ו באופן כזה‬ ‫קונו‪ ,‬כי מבואר בגמרא שם דמי שלא מצי כייף‬ ‫"השמים כסאי והארץ הדום רגלי" וצריך להבין‬ ‫שגם אחרי הגאולה ח"ו יכול שוב להיות מצב של חטאים שח"ו‬ ‫ליצרו מוטב שיעבור עבירה בסתר ולא יחלל כבוד‬ ‫השייכות להמסתכל בקשת‪ ,‬וכן איתא התם ג' דברים‬ ‫יכולים להביא שוב גלות‪ .‬אך הקב"ה נשבע לנו‪ ,‬כמו שאשת נעורים‬ ‫קונו‪ ,‬ואולי י"ל דמי שסובר שאינו יכול לשנות‬ ‫שגורמים לכהות עינים המסתכל בקשת בנשיא‬ ‫אינה נמאסת‪ ,‬כך אתם לא נמאסים‪" ,‬כי מי נח זאת לי"‪ ,‬וכמו‬ ‫את טבעו ולכן הוא עובר עבירה בסתר הרי הוא‬ ‫ובכהנים בזמן שמברכין בשם המפורש וצריך להבין‬ ‫שהשבועה על המבול היא שבועה שלא תהיה עוד סיבה בעולם‬ ‫כמסתכל בקשת בישא בעינים של בשר‪ ,‬ואינו‬ ‫השייכות זה לזה‪.‬‬ ‫שיצרכו שוב את תיקון המבול‪ ,‬כך גם השבועה של הגאולה היא‬ ‫מתבונן שלאמיתו של דבר ברא השי"ת האפשרות‬ ‫ונראה לבאר בס"ד בדרך אפשר בהקדם דברי‬ ‫שלא יוכל עוד להיות בעולם התיקון של לע"ל מצב שח"ו יהיה‬ ‫להפך אותו לקשת של קדושה‪ .‬וזהו "השמים כסאי‬ ‫ספה"ק צמח צדיק )פרשתן( עה"פ "את קשתי נתתי‬ ‫בחינה של צורך בקצף ובגערה‪ .‬שכן תבא גאולה שלימה שאין‬ ‫והארץ הדום רגלי" שהארץ נתן השי"ת לאדם כדי‬ ‫בענן"‪ ,‬הנה קש"ת ר"ת ש'נאה ק'נאה ת'אוה ומידות‬ ‫אחריה שום יכולת במציאות שתהיה סיבה ששוב יהיה גלות‪.‬‬ ‫להפך אותו לשמימיות ויהי' כביכול הדום רגליו של‬ ‫השי"ת‪ ,‬ומי שאינו מאמין בזה הרי הוא כדוחק‬ ‫רעות הללו צריך לתקנם ולהעלותם לקדושה ועבודת‬ ‫הקשת לזכור שלא יבוא לידי כעס‬ ‫השי"ת‪ ,‬במקום קנאה בישא יקיים "קנאת סופרים‬ ‫רגלי השכינה‪.‬‬ ‫ועתה נשוב לבאר מהות אות הקשת‪ ,‬שלכאו' אם כבר לא יהיה‬ ‫תרבה חכמה" במקום שנאה בישא יקיים "אוהבי ד'‬ ‫ועד"ז המסתכל בנשיא ובכהנים עיניו כהות‬ ‫סיבה להשחתה מה צורך לקשת‪ .‬מבאר המהרש"ק ע"פ המדרש‬ ‫שנאו רע" ובמקום תאוה בישא יקיים "נפשי איויתך‬ ‫הכונה שמסתכל בנשיא בעינים של בשר כאילו‬ ‫בפרשתינו "וראיתיה לזכור ברית עולם בין אלקים ובין כל נפש‬ ‫בלילה וגו'"‪ ,‬ובזה ביאר מה ששאל רשב"י את ריב"ל‬ ‫נברא כך‪ ,‬ואינו מתבונן שאע"פ שנתן השי"ת מהודו‬ ‫חיה"‪ .‬מדוע כתוב 'בין אלקים'‪ ,‬הרי היה צריך לכתוב 'ביני ובין כל‬ ‫נראית הקשת בימיך וענה הן א"ל א"כ לאו את בר‬ ‫עליו הרי זה לאחר שנתייגע לתקן את מידותיו‪ ,‬ובזה‬ ‫נפש חיה'‪ .‬ופי' במדרש‪ ,‬משל למלך שפעם אחת כעס מאד והפסיד‬ ‫לואי‪ ,‬וקאמר הש"ס שבאמת לא נראתה הקשת‬ ‫יתיישב הא דכתיב "והי' עיניך רואות את מוריך"‬ ‫עי"ז דבר גדול מאד ממלכותו‪ ,‬ונתיירא שלא יכעוס שוב ולא יכלה‬ ‫בימיו וקשה איך הוציא ריב"ל מפיו דבר שלא הי'‪,‬‬ ‫דכאשר נותן לבו ללמוד מרבו ראוי באמת שיסתכל‬ ‫שוב את נתיניו‪ ,‬לכן ציוה לכתוב על שלט גדול את המעשה שהיה‬ ‫ולהנ"ל יתבאר כי כונת ריב"ל היתה על הקש"ת של‬ ‫עליו‪ ,‬אבל אם מסתכל עליו בעינים של בשר כאילו‬ ‫לזכרון עולם‪ ,‬שפעם אחת כעס מאד וכך וכך היתה התוצאה‪,‬‬ ‫הקדושה ולא על קשתא בישא וכדי לא להחזיק טובה‬ ‫נברא בכוחות עליונים ואין שייך ליצור נברא להיות‬ ‫וממילא ישאר זה לזכרון עולם שלא יכעס שוב‪ .‬לולא הדברים‬ ‫לנפשו סתם דבריו‪ ,‬וזהו "את קשתי נתתי בענן"‬ ‫כמוהו‪ ,‬הרי הוא מגשם את ההוד שנתן עליו השי"ת‬ ‫כתובים מפורש במדרש‪ ,‬אי אפשר לאמרם‪ ,‬שהכונה במדרש‬ ‫פירוש בתוך הענן והחושך של קשתא בישא נתתי גם‬ ‫ועיניו כהות כי אינו מביט נכונה‪.‬‬ ‫שהקב"ה עשה קשת כדי להזכר תמיד‪ ,‬שפעם אחת היתה השחתה‬ ‫את הקשת שלי הנצרך לעבודת השי"ת כדי שיוכלו‬ ‫וע"י המבול הפסיד כל אותם אוכלוסין‪ ,‬וכיון ששוב אינו רוצה‬ ‫וכן המסתכל בקדושת שם המפורש השורה‬ ‫לתקן את הקשת בישא‪ .‬ואה"כ "והי' בענני ענן על‬ ‫לכעוס יותר‪ ,‬לכן הקב"ה עוצר את ברואיו שלא יתדרדרו יותר לבא‬ ‫על אצבעות הכהנים צריך לדעת שהכהנים זכו לזה‬ ‫הארץ" פירש רש"י שאם ח"ו יגיע עת עונש ח"ו אז‬ ‫למצב שיצטרכו ח"ו למבול‪ .‬ואין הקשת לזכרון עולם אלא בשבילו‬ ‫מחמת עבודתן במסירות נפש‪ ,‬וכמו שאמר החפץ‬ ‫תהיה הקשת בענן‪ ,‬פירוש שהשי"ת ילמד זכות שע"י‬ ‫יתברך‪ ,‬ואין הקשת מורה שעכשיו היה צריך להיות מבול‪ ,‬ולא הביא‬ ‫חיים זי"ע ליהודי אחד הידעת למה אני כהן ובעזה"י‬ ‫שלא שמרו את עצמם מקשת בישא הנ"ל להעלותו‬ ‫את המבול בגלל הבטחתו‪ ,‬אלא הקשת נעשה כדי שלא נחשוש‬ ‫אזכה להכנס לבית המקדש לעבוד את העבודה‬ ‫לקדושה שנתלבש בחומריות וענן עב ולכן אין אשמה‬ ‫שוב ממבול ועי"ז נתבטל מלהשקיע בבנית העולם מחדש‪ .‬ועל ידי‬ ‫ואתם לא זכיתם לזה‪ ,‬כי לפני אלפי שנים מסר זקני‬ ‫כל כך‪ ,‬ע"ד שכתוב "ואשר הריעותי" שבראתי להם‬ ‫סימן הקשת משכנע אותנו שהוא שומר לזכרון עולם שהעולם לא‬ ‫את נפשו בשעת שחטאו ישראל במדבר ועי"ז נבחר‬ ‫יצר הרע )עי' סוכה נב‪ ,(:‬וזהו רק לימוד זכות אבל אין‬ ‫יתדרדר לכך‪ ,‬ונתחזק לבנות את העולם מחדש‪.‬‬ ‫שבט לוי להיות עובדי עבודת הקודש‪ ,‬וזו צריכה‬ ‫לאדם לסמוך על זה רק צריך לשבר הענן עב ולהעלות‬ ‫להיות ההתבוננות בקדושת השכינה השורה על‬ ‫הקשת להקדושה ולכן נקרא סוכות ענני כבוד שזוכה‬ ‫ובזה מפרש רבי שלמה קלוגר דברי המדרש בפרשתן‪' ,‬ויזכור‬ ‫הכהנים ואם אינו מתבונן בזה עיניו כהות כי אינו‬ ‫לעשות מענן עב הנ"ל ענני כבוד‪ ,‬עש"ב‪.‬‬ ‫אלקים את נח‪ ,‬הדא הוא דכתיב "עיר קטנה ואנשים בה מעט ובא‬ ‫מביט נכונה‪.‬‬ ‫אליה מלך גדול‪ ,‬ומצא בה איש מסכן וחכם ומילט העיר ההוא‬ ‫ובצמח צדיק )ליקוטים( כתב שנאמר לו בחלום‬ ‫בחכמתו והאדם לא זכר את האיש המסכן ההוא"‪ .‬ופי' המדרש‪,‬‬ ‫והנה בראש חודש אומר השי"ת הביאו עלי‬ ‫פירוש הכתוב "כי בצלם אלוקים עשה את האדם"‪,‬‬ ‫עיר קטנה הוא העולם הזה‪ ,‬אנשים בה מעט הם אנשי דור המבול‬ ‫כפרה שמיעטתי את הירח‪ ,‬ואמר זקה"ק זי"ע‬ ‫כי עבודת האדם צריכה להיות לצרף וללבן עצמו‬ ‫שאינם חשובים‪ ,‬ובא אליה מלך וכו'‪ ,‬זהו הקב"ה שהביא את‬ ‫בספרו נחל יצחק שלדעתו זוהי הסיבה שאומרים‬ ‫מהחומריות שבו כדי שיוכל להמתיק הדינים‬ ‫המבול‪ ,‬מצדים וחרמים‪ ,‬ומצא בה איש מסכן שמילט את כל העיר‬ ‫הלל בראש חודש כי השי"ת נוטל כביכול אחריות‬ ‫בחסדים‪ ,‬וזהו שרמז הכתוב צל"ם ר"ת צ'ירוף ל'יבון‬ ‫בחכמתו‪ ,‬זהו נח שלקח שנים מכל וכו'‪ ,‬ועשה את השליחות שלו‬ ‫על מיעוט עבודתן של ישראל שנמשלו לירח‪ ,‬וע"ד‬ ‫מ'יתוק שבזה עשה את האדם שיצרף וילבן את‬ ‫כראוי‪ .‬אך 'והאדם לא זכר את האיש המסכן ההוא‪ .‬שכך ביאור‬ ‫שכתוב "אשר הריעותי" שבראתי להם יצר הרע‬ ‫החומריות כדי למתק את הדינים עש"ב‪.‬‬ ‫המדרש שכולם מחשיבים עצמם כבני אדם הראשון ואין יודעים‬ ‫וכביכול משתתף בכפרתן של ישראל‪.‬‬ ‫ובזה יתבאר בס"ד‪ ,‬דאע"פ שמקודם ביקש‬ ‫שאדם הראשון אינו אבינו האמיתי‪ ,‬שהעולם שבימי אדם הראשון‬ ‫ובודאי שגם בזה צריך זהירות שלא לקחת‬ ‫השי"ת לכלות את כל היקום בעבור יצר לב האדם‪,‬‬ ‫כבר נתבטל ואיננו‪ ,‬ולא מספיק זוכרים שבעצם כולנו בני נח היוצאים‬ ‫מזה לימוד שא"א לזכך ולצרף וללבן את היצר‬ ‫אולם לאחר שהקריב נח קרבן מן הבהמה והרי ידוע‬ ‫מן התיבה‪ ,‬שהוא מילט אותנו ממי המבול בחכמתו‪ .‬ואומר הקב"ה‬ ‫הרע‪ ,‬וכמ"ש בצמח צדיק שאע"פ שהשי"ת שם‬ ‫שעיקר כוונת הקרבן לזבוח את הנפש הבהמית‬ ‫אתון אין זוכרים אותו‪ ,‬אני אזכרנו – ויזכור אלקים את נח'‪ ,‬אתם אין‬ ‫את קשתו בענן ללמד זכות על ישראל מכל מקום‬ ‫לפני ד'‪ ,‬ולאחר שעלה ריח ניחוח לד' מקרבנו של נח‬ ‫זוכרים אותו‪ ,‬ואתם מתייחסים רק אחר אדה"ר ואבה"ק‪ ,‬אך אני כן‬ ‫צריך לדעת שאפשר להפך את הקשת בישא‬ ‫ונתייסדה הדרך לזכך וללבן את הנפש הבהמית שוב‬ ‫אזכור אותו‪ ,‬שהכל בזכות נח הצדיק‪,‬‬ ‫לקשת של קדושה‪.‬‬ ‫נהפך היצר הרע להיות סיבה למנוע המבול‪.‬‬ ‫ב‬ ‫נערך ע"י‬ ‫מתיקות התורה‬ ‫בשאלות אקטואליות‬ ‫ִא ֵּבי הנח>ל‬ ‫הרה"ג ר' חיים גרינפלד שליט"א‬ ‫ציונים והערות בהלכה‬ ‫נח>לתי עדותיך‬ ‫הרה"ג ר' יהושע לאנגנויער שליט"א‬ ‫מצות פרו ורבו )ב(‬ ‫הכשר סוכה בסכך פסול‬ ‫שבוע שעבר התחלנו לעסוק במצות פרו ורבו‪ ,‬והארכנו במצות נישואין שהיא סניף למצות פרו ורבו‪,‬‬ ‫סוכה שיש בה יותר מארבעה טפחים של אויר‪ ,‬שהסוכה פסולה‪,‬‬ ‫בדין חיוב האב למצוה זו‪ ,‬ובזמן חיוב נישואין‪ ,‬נמשיך עתה לדון בזמן חיוב נישואין‪ ,‬וכמו"כ נדון בחיוב לחדש‬ ‫ומיעטו בסכך פסול‪ ,‬האם הסוכה נכשרה‪ ,‬או שמא כיון שהכשירו על‬ ‫חידושי תורה שמסתעף ממצוות פרו ורבו וכל המסתעף מזה להלכה וכדלהלן‪.‬‬ ‫ידי סכך פסול‪ ,‬נחשב כתעשה ולא מן העשוי‪ ,‬או מעמיד בדבר פסול‪,‬‬ ‫גיל עשרים‪ :‬כאמור עיקר זמנה חיוב נישואין היא מי"ח‪ ,‬מ"מ אם נתעכב עד גיל העשרים כדי למצוא‬ ‫והסוכה פסולה?‬ ‫אשה ההגונה לו שפיר דמי אך עכ"פ לא יעבור אדם גיל עשרים‪ ,‬י"א סוף שנת העשרים )כן משמעות הרמב"ם‬ ‫פט"ו מהלכות אישות ה"ב(‪ ,‬וי"א תחילת שנת העשרים )פנים יפות פר' במדבר ד"ה כל יוצא צבא(‪.‬‬ ‫תשובה לשאלה משבוע שעבר‬ ‫חומרת הדבר‪ :‬אמרו חכמים כיון שעבר בן עשרים ולא נשא אשה כל ימיו בהרהורי עבירה‪ ,‬ואף אם‬ ‫השאלה בקצרה‪ :‬כאשר יש דופן עקומה פחות מד' אמות‪ ,‬ולאחר‬ ‫נשא לאחר מכן מ"מ כיון שהתמיד בהם לפני הנישואין נעשית לו כהיתר ושוב קשה תשובתו )מאירי קידושין‬ ‫מכן אויר פחות מטפח‪ ,‬המשלימו לד' אמות‪ ,‬האם אמרינן דופן‬ ‫כט‪ :‬המקנה שם ד"ה אלא(‪ ,‬והקב"ה אומר תיפח עצמותיו‪) ,‬ויעוין במהרש"א שם‪ ,‬ובפרישה שו"ע אה"ע סי' א' סקי"ב מה שפירשו‬ ‫עקומה או לא?‬ ‫בזה ואכהמ"ל(‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬דעת הטור )סימן תרלב( שאם יש לו מחיצה גבוה עשרה‬ ‫טעם שהאריכו עד עשרים‪ :‬האריכו הפוסקים לבאר מדוע נענש רק אם התעכב עד אחר גיל עשרים ולא‬ ‫טפחים‪ ,‬וגם פחות מד' אמות סכך פסול‪ ,‬אמרינן גוד אסיק שהלכה‬ ‫קודם לכן‪ ,‬י"א דקודם היות האדם בן כ' אין היצר מסיתו לעבירות כיון שאינו נענש בבי"ד של מעלה‪ ,‬דעל‬ ‫למשה מסיני שהדופן מגיע עד הסכך‪ ,‬ולאחר מכן אמרינן דופן‬ ‫עבירות שנענש בבי"ד של מטה אין היצר תוקפו כיון שמכיר העונש )עוללות אפרים ח"ב ע"א(‪ ,‬וי"א כיון דאדם‬ ‫עקומה והסוכה כשרה‪] .‬וכן פסק הט"ז[ ובב"י הביא שהר"ן חולק‬ ‫הראשון נברא כבן עשרים )לבוש שו"ע שם סי' א' ס"ג(‪.‬‬ ‫שדווקא אם הדופן מגיע עד סכך הפסול אמרינן דופן עקומה‪ ,‬אבל‬ ‫עובר בעשה‪ :‬נחלקו הפוסקים אם כשעבר את גיל העשרים עובר בעשה כל יום י"א דכל יום עובר בעשה‬ ‫אם מרוחק ממנו לא אמרינן דופן עקומה‪] .‬וכן פסקו הב"ח והמג"א‪,‬‬ ‫)רמב"ם פט"ו אישות ה"ב(‪ ,‬וי"א דאינו מבטל בזה מצות עשה )שו"ת הרשב"א ח"ד סי' צ"ח(‪.‬‬ ‫ודייקו שכן דעת השו"ע[‪.‬‬ ‫ובביאור דברי הר"ן כתב רע"א )מהדו"ק סימן יב( שאין הטעם שאין‬ ‫אופני היתר‪ :‬יש אופנים שאינו עובר המתאחר אחר גיל עשרים א‪ .‬עשה מה שביכולתו ולא מצא אשה‬ ‫אומרים שתי הלכות למשה מסיני כדי להכשיר הסוכה‪ ,‬אלא הטעם‬ ‫הראויה לו )שו"ת מהרי"ט ח"ב סמ"ז‪ ,‬ערוה"ש שם סי"ב וכ"כ בחפץ חיים בספרו מחנה ישראל סי' כ"ה(‪ ,‬וגם לא נאמר עליו שכל‬ ‫שאין אומרים שתי הלכות למשה מסיני כדי לעשות דופן‪ ,‬אבל כדי‬ ‫ימיו בעבירה )ס' תולדות יעקב בסוף ההוספות(‪ .‬ב‪ .‬רשאי להתעכב למצוא אשה ההוגנת במידות ובמעש"ט‪ ,‬מ"מ‬ ‫להכשיר את הסוכה‪ ,‬אמרינן שתי ההלכות‪ .‬ולכן אם אין הדופן מגיע‬ ‫חייב לעשות כל מה שביכולתו למצוא בהקדם אשה ההוגנת לו ]מהריק"ש בספרו ערך לחם שדייק בלשון‬ ‫עד הסכך הפסול‪ ,‬ולא נאמר גוד אסיק‪ ,‬אין כאן כלל דופן עקומה‪,‬‬ ‫השו"ע שכתב מי שעברו עליו כ' ו"אינו רוצה לישא" משמע דאם רוצה אינו עובר הובא דבריו בברכי יוסף‬ ‫כי אין כאן דופן‪ ,‬ורק אם נאמר את שתי ההלכות גוד אסיק‪ ,‬ודופן‬ ‫סי' א' אות ט' והביא ראיה לדבריו‪ ,‬מאידך בסמ"ק מצווה רפ"ד כתב דאף למצוא אשה הגונה מותר רק עד‬ ‫עקומה‪ ,‬אז נעשה דופן‪ ,‬נמצא ששתי ההלכות קשורות זה בזה‪ ,‬לכן‬ ‫כ'‪ ,‬ובשו"ת שבה"ל ח"ח סי' רס"ד‪ ,‬תמה ע"ז דודאי החיוב למצוא אשה ההגונה לו אלא שמגיל י"ח עד גיל‬ ‫לא אמרינן שתי ההלכות‪.‬‬ ‫עשרים אין צריך למהר משא"כ אחר גיל עשרים צריך לזרז עצמו יעו"ש‪ .‬ויעוין עוד בשו"ת מהר"ם שי"ק‬ ‫ולפי זה כתב‪ ,‬שאם הדופן לא מגיע סמוך לסכך‪ ,‬אלא שיש‬ ‫חאה"ע סי' א באחד שהציעו לו שידוך אשה הגונה לו אך מובטח לו שאם ימתין ימצא יותר הגון‪ ,‬וכמו‬ ‫פחות מג' טפחים אויר עד הסכך‪ ,‬הסוכה פסולה‪ ,‬אבל אם הדופן‬ ‫בקידוש לבנה שמותר להמתין לקיים מצוה מן המובחר במוצ"ש‪ ,‬יעו"ש מה שמסיק להלכה[‪ .‬ג‪ .‬אירוסין‬ ‫מגיע עד הסכך הפסול‪ ,‬שהדופן כשרה‪ ,‬אלא שלאחר מכן יש אויר‬ ‫קודם גיל עשרים‪ :‬י"א דאף המארס אשה קודם שהגיע לגיל עשרים ניצול מאיסור לשהות בלי אשה אחר‬ ‫עד הסכך הכשר‪ ,‬אמרינן לבוד‪ ,‬כי לבוד אינו להכשיר את הדופן‪ ,‬אלא‬ ‫עשרים )עזר מקודש פ"ג ס"ז בשם מהר"א מבעלזא(‪.‬‬ ‫להכשיר את הסוכה‪ .‬ובזה אמרינן שתי הלכות‪.‬‬ ‫חידושי תורה‪ :‬מצינו עוד ענין שמסתעף למצוות פרו ורבו והיא הענין לחדש חידושי תורה כמו שמצינו‬ ‫ובפמ"ג )א"א סק"א( כתב‪ ,‬אם יש ד' אמות פחות משהו סכך פסול‪,‬‬ ‫בגמ' )חגיגה ג‪ (:‬מה נטיעה פרה ורבה אף תלמידי חכמים פרים ורבים‪ ,‬ומובא בס' אור צדיקים )מהמקובל הגאון‬ ‫ואחר כך אויר פחות ג' טפחים‪ ,‬צ"ע‪ ,‬דיש לומר דופן עקומה‪ ,‬ואויר‬ ‫מאיר פפיראש זצ"ל הל' ת"ת סעיף י"ג( שיש מצות פרו ורבו בתורה שלא יהא עקר בשכלו שאינו מוליד‪ ,‬וכבר רמז לזה‬ ‫פחות מג' טפחים אין פוסל‪ ,‬ולא אמרינן לבוד להחמיר שיחשב‬ ‫בבעל הטורים עה"פ לא יהיה בך עקר בגימטריא "בדברי תורה"‪ ,‬וכן מובא בס' שבט מוסר )פ"כ אות כ"ט( וז"ל‬ ‫כאילו הסכך פסול ממשיך עד הסכך הכשר‪ .‬ובביכורי יעקב )סק"י(‬ ‫יהא אדם זהיר לחדש חידושי תורה ויראה להשיג יותר מהשגתו ויתפלל למי שהחכמה שלו דכשם שחייב‬ ‫כתב פשוט שכשר באופן כזה‪ ,‬דלא אמרינן לבוד להחמיר להחשיב‬ ‫בפרו ורבו כן חייב בפרו ורבו בתורה שנאמר ישרצו המים ואין מים אלא תורה )ויעוין עוד דברים נפלאים בתנא דבי‬ ‫האויר כאלו סתום בסכך פסול‪ ,‬אלא דחשבינן כאלו הסכך הכשר‬ ‫אליהו סוף פי"א ובס' דרך פיקודיך מצוה א' אות כ"ו כ"ז ובראשית חכמה שער הקדושה פ"ד אות כ"ט(‪ .‬וזה לשון הזוה"ק )הקדמה דף ד(‬ ‫מקורב לגמרי לסכך הפסול‪ ,‬וליכא ד' אמות ואמרינן דופן עקומה‪.‬‬ ‫"כמה אית ליה לבר נש לאשתדלא באורייתא יממא וליליא בגין דהקב"ה ציית לקלהון דאינון דמתעסקי‬ ‫ובמשנה ברורה )סק"ד( הביא שמהשו"ע מדויק כדעת הר"ן‬ ‫באורייתא ובכל מילי דאיתחדש באורייתא על ידא דההוא דאשתדל באורייתא עביד רקיע חדא"‪ .‬עוד שם‬ ‫שהדופן צריך להגיע עד הסכך‪ ,‬וי"א דאפילו אינם מגיעים הדפנות‬ ‫"בההוא שעתא דמלה דאורייתא איתחדש מפומיה דבר נש ההיא מלה סלקא ואתעתדת קמי דקוב"ה‬ ‫לסכך נמי אמרינן רואין כאלו הדופן מגיע עד למעלה ונכפף‪ .‬וסיים‬ ‫ונטיל לההוא מלה ונשיק ליה ועטר ליה בע' עטרין"‪ .‬ע"כ נבאר גדרו‪ ,‬ועוד כמה ענינים בזה וכדלהלן‪.‬‬ ‫ואפשר היכי דמן הדפנות עד הסכך הוא פחות מג"ט לכו"ע יש‬ ‫גדרו‪ :‬מצינו כמה הגדרות בספרים וכדלהלן‪ ,‬י"א דחידושים נקרא בשלשה אופנים‪ ,‬או שנתחדש עתה‬ ‫להקל דאמרינן לבוד ודופן עקומה‪] .‬והיינו שלא כדעת רע"א אלא‬ ‫לאדם זה וישנים לאדם אחר‪ ,‬או שהם מחודשים אצל העולם‪ ,‬או שהיו ונאבדו וחזרו ונתחדשו )לשון אבן עזרא‬ ‫אמרינן לבוד גם כשאין הסכך מגיע לדופן[‪.‬‬ ‫בס' תהילות מובא במדרש תלפיות ערך חידושים(‪ .‬וי"א להקשות ולתרץ בתנ"ך או בש"ס או לפרש פירושים בפשט רמז‬ ‫וביאר בקהילות יעקב )ליקוטים ח"ו סימן כ( שטעם הר"ן דאין‬ ‫דרוש סוד )פלא יועץ ערך חידוש(‪ .‬וי"א דחידוש נקרא מה שנתברר לך פרטי הסוגיא מה שבתחילה חשבת אחרת‬ ‫אומרים דופן עקומה כשאין דפנות מגיעות לסכך משום דאין‬ ‫או הסבר לדבר שלא הבנת מתחילה טעמו )קריינא דאיגרתא ח"ב אגרת ב' ומקור הדברים מהגר"ח מולאז'ין בס' כתר ראש אות נ"ו‬ ‫דרך הכתלים להתעקם באופן שאין מגיע לסכך‪ ,‬ולא משום שהם‬ ‫יעו"ש בהסבר הדבר‪ ,‬וכבר ציין עליו החזו"א באגרותיו ח"א ד' יעו"ש עוד(‪.‬‬ ‫תרי הלכתות‪ ,‬ולכן בפחות מג' טפחים דאמרינן לבוד נחשב כאילו‬ ‫זמנים מיוחדים‪ :‬יש זמנים מיוחדים שיש ענין גדול לחדש חידושי תורה‪ ,‬וכדלהלן‪ .‬שבת קודש‪ :‬יש‬ ‫הדופן מחובר‪.‬‬ ‫שפירשו הפס' איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמרו כי המחדש חידושי תורה בשבת גורם כבוד‬ ‫אמנם בחזו"א )סימן עז סק"ז( כתב‪ ,‬דאין לדמות ההלכות זו לזו‪,‬‬ ‫לאביו בעוה"ב‪ ,‬וזהו שנאמר איש אמו ואביו תיראו‪ ,‬לכבדם ע"י חידושי תורה )נחל קדומים לחיד"א קדושים(‪ .‬ועיקר‬ ‫ואפשר דדווקא דופן עקומה לא שייך אם אין הדפנות מגיעות‬ ‫ההנאה של הנשמה יתירה מכוונת התפילה וחידושי תורה )ראשית חכמה שער הקדושה פ"ג אות ה' יעו"ש עוד שהביא‬ ‫לה‪ ,‬או שאין הסכך מגיע לה‪ ,‬אבל בשאר דוכתי שפיר אמרינן ב'‬ ‫מהזוה"ק פר' שלח דף קע"ג שבצאת השבת עולות הנשמות ששרו על ישראל ועומדות לפני הקב"ה‪ ,‬והקב"ה שואל את כולם איזה חידוש היה‬ ‫הלכתות‪ .‬ומשמע מדבריו‪ ,‬שלגבי דופן עקומה‪ ,‬צריך שלא יהיה‬ ‫לכם בעולם ההוא בתורה ואם חידשו יש שמחה גדולה בפמליא של מעלה(‪ .‬ואשרי מי שמייגע לחדש איזה חידוש בשבת‪ ,‬אך‬ ‫הפסק אויר‪ ,‬כי אם מכשירים את הסוכה בדופן עקומה אין‬ ‫אין צריך דווקא חידוש נפלא מאוד‪ ,‬אלא לפי שכלו יתהלל איש ]יסוד ושורש העבודה שער העליון פי"ב‪.‬‬ ‫אומרים לבוד‪.‬‬ ‫יעו"ש עוד שכתב דבר נפלא‪ ,‬דאפי' חושב בשכלו איזה שעה בשב"ק לחדש באיזה הנהגה טובה שיתנהג‬ ‫אמנם יתכן שגם לשיטתו דווקא אם יש הפסק אויר יותר‬ ‫בשבוע הבא אין לך חידוש גדול מזה\ יעוין עוד שם דבריו המתוקים[‪ .‬ואם אין זמן לת"ח להמציא החידוש‬ ‫מטפח‪ ,‬שאז צריך להגיע ללבוד‪ ,‬אבל אם יש אויר פחות מטפח‪,‬‬ ‫ולהולידו בשבת עצמו יכול לכותבו בחול ולאומרו בשבת )שו"ת תורה לשמה סי' צ"ח ודייק כן מהזוה"ק דעיקר היא מתי‬ ‫כתב בשו"ת שארית ישראל )סימן כה( שהסוכה כשרה גם בלא לבוד‪,‬‬ ‫מוציאו מהפה יעו"ש(‬ ‫שהרי סוכה שצלתה מרובה מחמתה כשרה‪ ,‬גם לשיטות שאין‬ ‫שבועות‪ :‬אם בר הכי הוא‪ ,‬ישתדל לחדש איזה חידוש בתורה‪ ,‬והיא סימן טוב להתחיל לחדש ביום מתן‬ ‫אומרים לבוד באמצע‪ ,‬והרי יש אויר בסוכה‪ ,‬והרי אין סוכה שאין‬ ‫תורה לכל השנה‪ ,‬ועכ"פ לידע איזה חידוש שלא ידעו קודם )חיד"א בס' כף אחת פכ"ב אות ח'(‪.‬‬ ‫שם חורים‪ ,‬אלא על כרחך‪ ,‬שכל פחות מטפח אין אומרים לבוד‪ ,‬אלא‬ ‫אין זה נחשב לגדר אויר‪] .‬אמנם בפמ"ג )משבצ"ז סק"א( כתב‪ ,‬משמע‬ ‫כתיבת חידושי תורה‪ :‬בספה"ק האריכו מאוד בענין מעלת וחומרת ענין כתיבת חידושי תורה‪ ,‬עתה‬ ‫דלהר"ן דוקא כשמגיע דופן לסכך פסול אמרינן דופן עקומה‪ ,‬הא‬ ‫נביא כמה גרגירים‪) ,‬ובהזדמנות אחרת נאריך יותר בס"ד(‪ .‬מעלתו‪ :‬א‪ .‬בזמן ביהמ"ק האדם מתכפר בהבאת קרבן בזה"ז‬ ‫לאו הכי אף פחות מג' טפחים אויר לא אמרינן דופן עקומה‪ ,‬וצריך‬ ‫כתיבת החידושים במקום קרבן )ס' לב אריה בהקדמה הובא בחיד"א על ס"ח(‪ .‬ב‪ .‬עיקר הלימוד שנעשה בו רושם היא‬ ‫עיון‪ ,‬דאי אפשר שלא יהא חריץ וריוח כל שהוא בין דופן לסכך‪,‬‬ ‫ע"י כתיבה אשר ע"כ נקראו החכמים סופרים )מהרש"א ב"ב י‪ :‬וזה"פ אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו(‪ .‬ג‪ .‬עיקר הלימוד‬ ‫דאטו במסמרים ונסרים חברם זה לזה‪ ,‬אלא שכל פחות מג' טפחים‬ ‫המקוים ביד האדם היא ע"י כתיבה ורמז לדבר כי נעים "כי תשמרם בבטנך" ר"ת 'כתב' )מטה משה(‪ .‬חומרתו‪:‬‬ ‫כלבוד דמי ואמרינן דופן עקומה‪ ,‬עכ"ד‪ .‬ומשמע מדבריו‪ ,‬שגם‬ ‫כל מי שגילה לו הקב"ה דבר ואינו כותבה עובר בגזל )ספר חסידים תק"ל(‪ .‬וכל מה שיעלה בליבו לחדש ולא‬ ‫בפחות מטפח אין כשר רק אם אמרינן לבוד[‪.‬‬ ‫יכתבנו דמו בראשו והאלוקים ידרוש ממנו )מלאכת שלמה בהקדמה(‪.‬‬ ‫ג‬ ‫שאין לך מה לעשות באת לדבר עמי אך אני יש לי ב"ה‬ ‫מה לעשות‪ ...‬ותיכף חזר לתלמודו‪.‬‬ ‫סיפורי קודש בשולי אדרתו של רבינו הנחל יצחק זי"ע‬ ‫מורשה >להנחי>ל‬ ‫ישועות בליל שבת‬ ‫מפי המשב"ק הרה"ח ר' שלמה לידר שליט"א‬ ‫בליל שב"ק שלאחמ"כ אחר התפילה באתי לרבינו‬ ‫ואחרי אמירת גוט שבת נשארתי לראות עבודתו הטהורה‬ ‫השני‪ ,‬וכמו שאמר הה"ק מלובלין עה"פ ולא חשכת‬ ‫זהירות מגניבה‬ ‫בקידוש‪ .‬אחר נטל ידו ונתן לי שטיקל מהחלה‪ ,‬בדגים נתן‬ ‫את בנך את יחידך ממני שבאותה התלהבות שהעלה‬ ‫במה אקדם לה' אכף לאלוקי מרום על שזכיתי‬ ‫לי רבינו חתיכה מהדגים ואז הלכתי לביתי‪ .‬מה אומר‬ ‫אברהם את יצחק בנו על גבי המזבח כך גם הורידו ממנו‬ ‫להתאבק קצת בעפר רגלו של אותו צדיק וקדוש‪.‬‬ ‫ומה אדבר‪" ,‬די ווענט האבן תשובה געטון"‪ ,‬הדרא דאי‬ ‫בהתלהבות כי שניהם הוא "ממנו" – יתברך‪ ,‬ואידי ואידי‬ ‫אנסה לשחזר מעט מזכרונותי לתועלת הציבור‪ .‬הפעם‬ ‫אפשר למפרט בשפוותא‪ ,‬העבודה ב"ושבת קדשך"‪,‬‬ ‫רצון ה' הוא ומאי נפק"מ להעלות או להורידו‪.‬‬ ‫הראשונה שנתוודעתי לרבינו הי' כמה שנים אחר שבא‬ ‫הדבקות העצומה אהח‪ ,‬הלוואי וזכינו עוד פעם אחת‬ ‫ובדרך אגב אציין מה שסיפר לי ר' פסח גולדשטיין‬ ‫לגור כאן בבני ברק כשגר עוד ב"מצדה"‪ ,‬בא אלי איזה‬ ‫לראות בחיזיון הזה‪ .‬וכך קבעתי לי זאת כמנהג בכל ליל‬ ‫ז"ל שפ"א בא הגרמי"ל לנדא זצ"ל לרבינו לומר לו ששוב‬ ‫בחור ואמר לי‪ ,‬שלמה‪ ,‬יש כאן בבני ברק איזה רבי חדש‬ ‫שב"ק באתי אני וכבר הצטרפו עוד כמה‪ ,‬לחזות בנועם זיו‬ ‫א"צ כ"כ לטרוח למענו ויכול קצת להרפות מהמערכה‬ ‫מגזע נדבורנא שהגיע כאן לעירנו בני ברק‪ ,‬אולי תלך אליו‪.‬‬ ‫עבודתו הטהורה של רבינו‪.‬‬ ‫למענו‪ .‬וכשבא אליו שאל רבינו את ר' פסח מי הוא‬ ‫חשבתי בליבי נו‪ ,‬עוד איזה רבי‪ ,‬וכך הלכתי אליו‪ .‬תיכף‬ ‫דרך אגב אציין שפ"א בא אחד לרבינו אחר קידוש‬ ‫שבא לכאן‪ ,‬שכלל לא ידע מי הוא‪ .‬וכשפרס הגרמי"ל את‬ ‫כשנכנסתי אליו לחדרו תפס אותי פחד ויראה נוראה רק‬ ‫וביקש ישועה על איזה ענין‪ .‬אמר לו רבינו קרא נא לר'‬ ‫בקשתו לפני רבינו ענה לו רבינו יכולים אתם לשאול את‬ ‫מלראות את תואר פניו כמלאך אלוקים ממש‪ .‬בתחילה‬ ‫משה קליין שיושב כאן בביהמ"ד‪ .‬שאל אותו רבינו אמור‬ ‫פסח'ן שכלל לא ידעתי כשבאתם שאתם הרב לנדא‪ ,‬רק‬ ‫לפני שהגעתי חשבתי אעלה לרבי לדבר ולשמוע איזה‬ ‫לי האם אחר קידוש נמצאים עוד המלאכים בבית‪ ,‬ענה‬ ‫למה אני פועל כיון שהוא רצון ה' כך הוא‪ ,‬ובאם יפסוק‬ ‫סיפורים‪ ,‬וכאן רואה אני מלאך יושב בראש השולחן‪,‬‬ ‫לו ר' משה שכן‪ .‬אמר רבנו‪ :‬מלאכים‪ ,‬עומד כאן יהודי‬ ‫הרב שע"פ הלכה רשאי אני להפסיק מלפעול אעשה כן‪.‬‬ ‫כמובן שגנזתי את תכנוניי‪ ,‬אמרתי בפחד שלום עליכם‪.‬‬ ‫ומצפה לישועה‪ ,‬מכניסי רחמים הכניסו רחמינו לפני‬ ‫אך באם בא מחמת שסבור שאינו לפי כבודי וכדו' מזה‬ ‫תיכף שאל אותי באהבה גלויה מה עושה אתה במשך‬ ‫בעל הרחמים‪ ,‬ואותו יהודי הי' לו ישועה מופלאה ממש‬ ‫איני חושש‪ ,‬ונקלותי עוד מזה למען רצון ה' הרי אין לי‬ ‫היום‪ ,‬עניתי לו ברוך ה' זכיתי ואני לומד בכולל‪ .‬שאל אותי‬ ‫למעלה מדרך הטבע ]השמות שמורים עמדי‪[.‬‬ ‫מזה כלום רק למען ה'‪.‬‬ ‫רבינו והאם יוצא שאתה ח"ו מפסיק מתלמודך ומדבר‬ ‫כיו"ב סיפר הרה"ג ר' יעקב יחיאל ברייש שליט"א‬ ‫אחר שהצצתי באורו של רבינו רציתי לינק ממעיינו‬ ‫ח"ו איזה דיבורים בטלים? בבושה הססתי ועניתי שאכן‬ ‫על מקרה דומה שפ"א הי' בשלו' עליכם וזמירות אצל‬ ‫כמה שיותר‪ .‬ביום א' באתי בלילה לרבינו ואמרתי לו איני‬ ‫זעיר פה וזעיר שם אני מדבר‪ .‬אמר לי רבינו בתוכחה והרי‬ ‫רבינו ואח"כ שאל רבינו כשאלה הנ"ל האם המלאכים‬ ‫יכול להרדם‪ .‬קויתי שכך ישוחח עמי רבינו וכו‪ .‬ענה לי‬ ‫יש כאן חשש של גניבה כיון שיש יהודים שמשלמים לך‬ ‫עדיין כאן‪ ,‬ותפס אותי פחד ואימה מהלשונות והדיבורים‬ ‫רבינו‪ ,‬נו‪ ,‬אם א"א לישן חוזרים משניות בע"פ‪ ,‬אמרתי‬ ‫ולכולל שתוכל ללמוד‪ ,‬ואיך יכול אתה ח"ו לגנוב כספם‬ ‫וגם אז נענה ר' משה ואמר שכיון שבסוף ריבון העולמים‬ ‫לו שניסיתי כבר ואיני יכול ענה לי שאי' בהלכה שאפשר‬ ‫שהמה תורמים עבור לימודך ולשוחח דברים בטלים‪ .‬כך‬ ‫עוד נפרדים מהמלאכים רואים שהם נשארים‪ ,‬נענה רבינו‬ ‫להרהר על מים וגלי הים וכו'‪ ,‬עניתי לו שגם זה לא עוזר‬ ‫זכיתי לראות דמות של צדיק מהדור הקודם‪ ,‬שאינו חושב‬ ‫ואמר א"כ נשלח את מלאכי השלום מלאכי עליון שילכו‬ ‫שאל אותי נו‪ ,‬ומה אתה רוצה‪ ,‬עניתי לו אולי ידבר עמי‬ ‫שום דבר כי אם ליישר לבבות ישראל לאביהם שבשמים‬ ‫לאליהו הנביא ויודיעו לו את המצב של העיר בני ברק‪.‬‬ ‫רבינו קצת בעניני עבודת ה'‪ .‬ענה לו רבינו בחריפותו אתה‬ ‫ללא שום משא פנים וחשבון‪.‬‬ ‫באתרא קדישא מירון‬ ‫תקופה לאחמ"כ התקשר אלי‬ ‫אחי ר' יקותיאל שליט"א ואמר‪:‬‬ ‫האדמו"ר מזוטשקא נוסע לשבות‬ ‫באתרא קדישא מירון בצילו של התנא‬ ‫האלוקי רשב"י‪ ,‬אני גם רוצה לנסוע‬ ‫אך איני רוצה לנסוע לבד‪ ,‬אולי תרצה‬ ‫להצטרף עמי לנסיעה לשבת? הי' אז‬ ‫בשבת הברית של בנו של כ"ק אדמו"ר‬ ‫שליט"א ר' שמעון יחיאל מיכל‬ ‫שליט"א‪ ,‬ואכן הצטרפתי ומשבת זו‬ ‫זכיתי קצת לשמשו‪ .‬היה זה כשהגעתי‬ ‫לציון התנא ראיתי את רבינו יושב על‬ ‫כסא פשוט אני שכבר ידעתי ברום‬ ‫מעלת רבינו רצתי תיכף להרב שטרן‬ ‫רבה של מירון‪ ,‬ואמרתי לו הזוטשקער‬ ‫רבי כאן ויושב בציון על כסא פשוט‬ ‫שלא כפי כבודו הראוי‪ .‬אמר לי הרב‬ ‫שטרן יודע אתה שהציון הוא מקום‬ ‫הפקר כחצר שאינה משתמרת‪ ,‬באם‬ ‫תוכל לקחת אחריות על הכסא שלא‬ ‫יגנב תוכל לקחת כסא מביתי‪ .‬ואכן‬ ‫לקחתי מביתו כסא‪ ,‬וזוכר אני שהיה‬ ‫כבד מאוד‪ ,‬ומשך כל השבת סחבתי‬ ‫הכסא מהכא להתם ומאז זכיתי קצת‬ ‫לצקת מים על ידיו הק' של רבינו זי"ע‪.‬‬ ‫בלתי לה' לבדו‬ ‫הספק הלימוד לשבוע הבא‬ ‫יעמדו על הברכה מצדיקי הרבים‬ ‫פר' לך לך‬ ‫שהרימו תרומתם להוצאת הגיליון‬ ‫עדיין חקוק בעצמותי במסמרות של אש אותה‬ ‫שבת נעלה ומרוממת שכולה חטיבה אחת של‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫יום‬ ‫ידידנו הנכבד‬ ‫דביקות והתעלות‪ .‬זכורני איך שאמר בדביקות‬ ‫ידידנו הנכבד‬ ‫ז‪ ,‬ח‪ ,‬ט‪ ,‬י‪ ,‬יא‪ ,‬יב‪ ,‬יג‪ ,‬יד‪ ,‬טו‪ ,‬טז‬ ‫שימור‬ ‫הרב שמעון יחיאל מיכל‬ ‫הרב משה געשטעטנער‬ ‫ראזענבוים שליט"א‬ ‫"רבוש"ע אתה יודע את כל פעולותי ומעשי למען‬ ‫יז‬ ‫יז‬ ‫יז‬ ‫יז‬ ‫יז‬ ‫חזרה )‪(5‬‬ ‫שליט"א‬ ‫השלום בעיר בני ברק ולמען כבוד התורה והרבנות‪,‬‬ ‫סיכום‬ ‫יח‬ ‫יח‬ ‫יח‬ ‫יח‬ ‫לימוד )‪(4,8‬‬ ‫לרגל היכנס הבן‬ ‫לרגל הולדת הבת‬ ‫כמר יחזקאל שרגא נ"י‬ ‫ואתה בוחן ליבות ויודע שכל כוונתי הוא רק למען‬ ‫לפרטים נוספים ולביהמ"ד הטלפוני‬ ‫למזל טוב ובשעטו"מ‬ ‫למזל טוב ובשעטו"מ‬ ‫כבוד שמך שיתגדל ויתקדש שמי' רבא ואין לי בזה‬ ‫מערכת 'אשיחה בחוקיך'‬ ‫ויה"ר שיראה ומכל יוצ"ח‬ ‫ויה"ר שיראה ממנו ומכל יוצ"ח‬ ‫שום נגיעה עצמית‪ ,‬ואם יגלו לי שהאמת אינו איתי‬ ‫רוב נחת דקדושה וכט"ס אכי"ר‬ ‫‪0733-45-34-36‬‬ ‫רוב נחת דקדושה וכט"ס אכי"ר‬ ‫מ‪ .‬פרידמן ‪054.847.3031‬‬ ‫בו בזמן כשם שנעמדתי למען הרבנות אפעל לצד‬ ‫הגליון נדפס בחסות דפוס שווה לברכה והצלחה בכל הענינים • רח' השלושה ‪ 30‬ב"ב • ‪03-6579999‬‬ ‫‪ • a66136133@gmail.com‬ﬦתﬨומות והנצחו‪ :﬩‬בא"י ‪ • 055-677-9569‬בﬦאנﬢאן ‪• 073-410-88967‬‬