עצה ותבונה · Eitzah Isvunah — נח (2026-10-12)

נדבת
הרה"ח ר' צבי רבר שליט"א
לע"נ אמו האה"ח
מרת דליה רבר ע"ה
בת ר' אברהם בליטשטיין ז"ל
אלמנת הרה"ח ר' יוסף רבר ז"ל
נלב"ע בשב"ק ד' חשון תשפ"ג
ת.נ.צ.ב.ה. קובץ רכ"ו
ערש"ק
פרשת נח
תשפ"ז
לתרומות והנצחות:
052-7620204
לקבלת הגליון בדוא"ל:
a609200101002@gmail.com
יו"ל ע"י
רחוב דוד 32ירושלים
ניתן להאזין לשיעורי
כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
סדרי הלימודים בחבורת ההלכה – משנ"ב ח"ב חבורת "בני עולם הבא" מדי ליל שישי בשידור חי
דחסידי סטריקוב במערכת 'קול סטריקוב'
בייסודו ובנשיאותו
קע"ח א'-ד' השבוע -פר' נח של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מס' 072-3371263שלוחה .4
••• כמו כן ניתן להאזין לאחר השיעור
חזרה קע"ה – קע"ח ד' שבוע הבא – פר' לך לך קו הבחינות077-437-9774 :
מידי יום חמישי מתקיימת הבחינה וכן בקו שיעורי כ"ק מרן
ניתן לענות על התשובות עד ליום ב' שלאחמ"כ בערב אדמו"ר שליט"א ב'קול הלשון'
מס' 073-2951269שלוחה .1
ג לב נח עומק
נח
יתבונן ביקר תפארת נשמתו ומהיכן נח איש צדיק תמים היה בדרתיו (ו,
חוצבה ,לא יאבה ולא ישמע לקול היצר יש "בדורותיו, וברש"י: ט).
המפתהו לחבק אשפתות. מרבותינו דורשים אותו לשבח ,כל שכן
שאילו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר,
והאופן השני להינצל מפגעי הזמן ,היא ויש שדורשים אותו לגנאי ,לפי דורו היה
דרך ההכנעה והשפלות ,כי צדיק ,ואילו היה בדורו של אברהם לא
מחמת שפלותו והכנעת לבו לפני ה' ,לא היה נחשב לכלום".
יבוא לכלל עבירה.
וכבר תמהו בספה"ק שאם אפשר
וזהו שנחלקו רבותינו ,יש אומרים שנח לדרוש את הצדיק לשבח למה
הצדיק כאשר ביקש עצות איך לדורשו לגנאי ,ובפרט שהתורה מעידה
להינצל ממעשי הרשעים בני דור המבול עליו שהיה צדיק תמים .ואא"ז כ"ק
היה תמיד חושב ומתבונן בשבח ובמעלת אדמו"ר הרמ"מ זי"ע פירש דברי
נשמתו ,שאם היה בדור צדיקים היה רש"י ,כי הנה לאיש היהודי הרוצה
צדיק הרבה יותר ,וממילא לא היה יכול לעבוד את ה' ולא להיגרר אחר
להרשות לעצמו להתערב עם אותם ההפקרות השוררת ברחוב ,יש שתי
במצולות ששקעו ותועבים שפלים הנהגות ,האחת ,לחשוב תמיד כי
תאוותיהם הנבזות ומרדו בהקב"ה ,וזה "בשבילי נברא העולם" (סנהדרין לז,).
בתיבת התורה שהדגישה מה ומכח מחשבה זו יתחזק שלא ליפול בטיט
'בדורותיו' ,שמחשבה זו שייקר את היוון זוהמת החטאים והעוונות הסובבת
מעלתו בקדושה ,היא שעמדה לו אותו ,וכמו שלא יקח אבן יקרה השווה
להישאר בצדקו. הון רב וישליך אותה לאשפה ,כך כאשר
לב נח עומק ד
שנאמר (שמות טז ,ח) "ונחנו מה" .היינו ואילו יש מרבותינו שאומרים שנח נהג
כי שני בחינות אלו ה' אלוקינו שואל דווקא בהנהגה השנייה ,שחשב
מעמנו ,להשתמש בהם כל אחד באשר על פחיתות עצמו והכניע את לבו עד
הוא נצרך. עפר ,בזה שאם היה בדורו של אברהם
ולכן גם רבותינו שנחלקו בעניין זה ,אם לא היה נחשב לכלום ,והכנעה זו היא
נח נהג במידת 'ויגבה לבו בדרכי שסייעה בעדו שלא להיגרר אחר בני דורו
ה'' ,או במידת ההכנעה והשפלות ,לא המושחתים ,וזה הכוונה 'בדורותיו',
נחלקו רק מה הייתה מידתו העיקרית שניצל מדרך רשעים על ידי שהתבונן
אשר בה השתמש ביותר ,אבל כולי עלמא בשפלותו שרק בדורותיו הוא ראוי
מודי שהוצרך קצת גם למידה השנייה, להיקרא צדיק.
וגם הימנה לא הניח את ידו. ובאמת שני הדרכים הללו יש לאחוז
בהם יחדיו ,מזה ומזה אל תנח
ידך ,וכמאמר הרה"ק הרבי ר' בונים
ותבא אליו היונה לעת ערב והנה
(הובא בישמח מפרשיסחא זי"ע הידוע
עלה זית טרף בפיה וידע נח
ישראל בפרשתן אות ב ,ועיי"ש באריכות) שכל איש
כי קלו המים מעל הארץ (ח ,יא).
מישראל צריך שיהיו לו שני בחינות אלו,
וברש"י" :אמרה יהיו מזונותי מרורין
לומר בשבילי נברא העולם ,ומידת
כזית בידו של הקב"ה ,ולא מתוקין כדבש
אברהם אבינו ע"ה "ואנכי עפר ואפר"
בידי בשר ודם".
(בראשית יח ,כז) ,וצריך האדם לדעת מתי
ונראה שדבר זה נאמר על ידי היונה ישתמש בבחינה זו ומתי ישתמש בבחינה
דווקא כעת ,כאשר על ידי זה זו .ובזה יש לפרש הכתוב (דברים י ,יב)
נתבשר יונה על גמר המבול .כי זהו "ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל
התיקון לחטאם של דור המבול .ש"לא מעמך" ,שתיבת 'מה' מרמז על שני
נחתם גזר דינם אלא על הגזל" (רש"י לעיל בחינות אלו ,שמורה על עניין של גדלות,
ו ,יג) ,והנה בחטא הגזל נכלל גם כן מה כמו שנאמר (תהלים קד ,כד) "מה רבו
שהגזלן הוא חסר ביטחון בהקב"ה, מעשיך ה'" ,והוא ג"כ לשון שפלות כמו
ה לב נח עומק
עריות ,עבודה זרה וגזל ,וכמו שנאמר שאינו בוטח שמה שמיועד לו יגיע אליו
לעיל (ו ,יא) "ותשחת הארץ לפני האלקים בדרכים כשרות .והתיקון לזה הוא על ידי
ופירש"י, חמס", הארץ ותמלא שיתנהגו ההיפך מזה ,וכדברי הרמב"ם
"ותשחת ,לשון ערוה ועבודת אלילים, הנודעים (פ"ב מהל' דעות ה"ב) שבעל
וכו' ,ותמלא הארץ חמס ,גזל" ,ועל זה תשובה אין לו להלך בדרך האמצעי אלא
בא עונש המבול ,כמו שפירש רש"י בקצה השני ,עד שירגיל עצמו לעמוד על
עה"פ (שם ,יג) "ויאמר אלהים לנח קץ כל הדרך הישרה ,וזהו במה שאמרה היונה
בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס 'יהיו מזונותי מרורין כזית בידו של
מפניהם"" ,קץ כל בשר ,כל מקום הקב"ה ,ולא מתוקין כדבש בידי בשר
שאתה מוצא זנות ועבודת אלילים, ודם' ,אף שהבשר ודם נותן לה מרצונו,
אנדרלמוסיא באה לעולם ,והורגת טובים מכל מקום היא רוצה להתפרנס מיד
ורעים ,כי מלאה הארץ חמס ,לא נחתם הקב"ה בעצמו בלי שום יד אדם באמצע,
גזר דינם אלא על הגזל". וזהו שלימות הביטחון ,ועל ידי זה יבשה
הארץ.
ושלושה עבירות אלו הם פוסלים
שפירש"י כמו בקרבן,
עה"פ (ויקרא א ,ב) "אדם כי יקריב מכם
ויבן נח מזבח לה' ויקח מכל הבהמה
קרבן לה' מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן
הטהרה ומכל העוף הטהור ויעל
תקריבו את קרבנכם"" ,אדם ,למה
עלת במזבח ,וירח ה' את ריח הניחח
נאמר ,מה אדם הראשון לא הקריב מן
ויאמר ה' אל לבו לא אסף לקלל עוד
הגזל שהכל היה שלו ,אף אתם לא
את האדמה (שם ,כ-כא).
תקריבו מן הגזל" ,הרי גזל" ,מן
הבהמה ,ולא כולה ,להוציא את הרובע ולהבין העניין שדווקא על ידי ריח
ואת הנרבע" ,הרי גילוי עריות" ,מן קרבנו של נח ניחם ה' ואמר
הבקר ,להוציא את הנעבד" ,הרי עבודה שלא יביא עוד מבול לעולם ,נראה שהנה
זרה. דור המבול חטאו בשלוש עבירות ,גילוי
לב נח עומק ו
"על שלושה דברים העולם עומד ,על ונח איש צדיק ידע שהשחתת דור המבול
התורה ועל העבודה ועל גמילות היה בשלושה עבירות אלו ,ולכן
חסדים" (אבות פ"א מ"ב) .והנה תורה למד בצאתו מן התיבה הקריב קרבנות לפני
נח עוד לפני המבול ,שהרי ידע להבחין ה' מבהמות שהיו נקיות ומרוחקות מכל
בין הבהמות והעופות הטהורים ובין שלושה דברים אלו ,והיה בזה הוראה
הטמאים ,לקחת מן הטהורים שבעה שמהיום והלאה ישמרו הברואים על
שבעה להכניס לתיבה וכמו שפירש"י עצמם שלא להיכשל בעבירות אלו.
(לעיל ז ,ב) "למדנו שלמד נח תורה", והקב"ה ראה את כוונתו ומעשיו של נח,
וקיבל ברצון את קרבנו ,ואמר שלא יוסיף
וגמילות חסדים עשה נח במשך זמן
עוד לקלל את האדמה ,כי בקרבנותיו של
המבול עם כל הבעלי חיים שהיו עמו
נח נתקנו כל הפרטים שגרמו למבול,
בתיבה ,שזנם ופרנסם .ולכן כאשר יצא
ונקבע עי"ז חובת הזהירות שלא להיכשל
הקריב מיד קרבן לה' ,להשלים גם את
בהם שוב.
עמוד העבודה ,אשר בלעדיה אין העולם
יכול לעמוד .ואז ממילא 'וירח ה' את ריח
הניחח ויאמר ה' אל לבו לא אסף לקלל עוד י"ל בעניין קרבנות נח אחר המבול,
עוד את האדמה' ,כי נשלמו כל עמודי שגרמו לנחת רוח לפני ה' עד
העולם אשר יחזיקו אותה לבל תימוט. שאמר שלא יוסיף לקלל את האדמה .כי
ז התבונה פר' נח תש"ע דולה
דולה התבונה
דברי תורה
מאת כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
נח
אפילו יחיד העובד ה' מול כל העולם של רשעים
גדול כוחו לקיים את כל העולם בזכותו
קידושא רבה ,שב"ק פר' נח תש"ע
לאחר המבול השלים נח את עמוד העבודה שהיה חסר
כ"ק אא"ז אדמו"ר זצ"ל הגיד הטעם במה שהקריב נח קרבנות תיכף בצאתו מהתיבה
לאחר המבול ,על פי מאמר המשנה (אבות פ"א מ"ב) "על שלשה דברים העולם
עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים" .והנה לאחר המבול הרי העולם
שהיה עד אז חלף ועבר ,ונעשה כעולם חדש ,והיה נצרך להעמיד את העולם על
יסודותיו ,שהם -תורה עבודה וגמילות חסדים.
והנה עמוד התורה היה בנמצא אצל נח ,וכמו שמצינו שאמרו חז"ל (ירושלמי מגילה פ"א
הי"א) שנח למד תורה (וע"ע ויק"ר ב י) .וכן פירש רש"י על הפסוק (בראשית ז ב) 'מכל
הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה' וגו' ,שמכאן למדנו שלמד נח תורה .וכן עמוד
גמילות חסדים היה אצל נח ,וכמו שמצינו שבהיותו בתיבה עסק בגמילות חסד עם
התבונה דברי תורה דולה ח
החיות והבהמות ונתן להם מזון ומחיה והיה טרוד ורצוץ מטורח החיות והבהמות .וגם
עצם הכנסתם לתיבה היה מעשה של גמילות חסדים שבזה הצילם מכיליון.
אמנם העמוד השלישי שהוא עמוד העבודה עדיין היה חסר בעולם .ולכן תיכף בצאתו
מן התיבה עמד והקריב קרבנות ,שעבודת הקרבנות היא עמוד העבודה ,כי
השכיל על דבר אמת להשלים העדר וחסרון עמוד העבודה ,שבזה יושלם ג' עמודי
העולם ויסודותיו ,ויוכל העולם לעמוד על מכונו ותילו ולהתקיים כראוי ,עכתד"ה.
אפילו פינה אחת בעולם של קדושה מציל על כל העולם
ונראה להוסיף ולבאר עפי"ז הא דמצינו שאחר שהקריב נח את הקרבנות הבטיח
הקב"ה שלא יביא עוד מבול לעולם ,ככתוב תיכף בסמוך (בראשית ח כא) "וירח
ה' את ריח הניחוח ויאמר ה' אל לבו לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם
וגו' ולא אוסיף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי" וגו' ,והבטיח הדבר בשבועה וכמו
שדרשו חז"ל (שבועות לו ע"א ,הובא בפירש"י) מהא דכתיב פעמיים "לא אוסיף" ,דזה נאמר
לאות שבועה שלא יביא עוד מבול לעולם ,כי אם "זאת אות הברית וגו' את קשתי נתתי
בענן" וגו' (שם ט יב-יג) ,שכאשר חלילה לא יתנהגו כשורה ,יתראה אות הקשת.
ולכאורה יש להבין הענין ,דממה נפשך ,אם לא יהיה החטא גדול כערך חטאם של
דור המבול ,אם כן אמאי נצרך שבועה על זה שלא יביא מבול לעולם ,דלמה
יביאו ,ואם מיירי על זמן שתגדל חטאם כחטאות דור המבול ,אם כן מאיזה טעם באמת
לא יביא עליהם מבול ,ומאי שנא מדור המבול שכן הביא עליהם המבול.
אמנם על פי האמור יש לומר הביאור ,כי החסרון של דור המבול שבגינו בא המבול
לעולם ,היה מחמת שהיה חסר לגמרי בעולם עמוד העבודה ,ובהעדר עמוד
אח ד מעמודי העולם אין לעולם כח קיום ,ולכן הוצרך להביא המבול ,אבל אחר שנח
הקריב קרבנות וביסס והעמיד את עמוד העבודה ,ממילא כבר היה קיים בעולם ג'
עמודי העולם ,ואף שהיה זה רק במקום אחד בעולם אצל אדם אחד ותו לא ,כבר היה
די בזה בשביל להציל את כל העולם כולו מהשחתה ,כי אע"פ שכל באי עולם היו
מושחתים בכל עבירות החמורות ,אבל כיון שיש מקום אחד של עבודה שבו עובדים
ט התבונה פר' נח תש"ע דולה
את השי"ת ,הרי זה עומד כנגד כל ההשחתה של כל העולם ומכריע את הכף לזכות.
וכמו בית המקדש שהיה מגן על כל הדור ,וכשהקריבו בו בחג הסוכות שבעים פרים
כנגד השבעים אומות ,ועם היותו רק מקום אחד על פני האדמה שבו הקריבו את הפרים
לשם ה' ,כבר היה כדאי זכות בית המקדש להציל בזה ולהיות חופף ומגן ומחסה על
כל העולם כולו על אף היו ת הארץ מלאה חמס ,כי כן היא המדה ,שבהמצא בעולם
אפילו מקום אחד שמוצאים בו מקום לה' ,די בזה בשביל להביא הצלה וזכות קיום לכל
העולם בעבור זה.
טעם שהמבול נקרא על שם נח 'מי נח'
ובזה יובן הא דמבואר בזוה"ק (בפרשתן ,סז ע"ב) על הפסוק הנאמר בהפטרת השבוע
(ישעיה נד ט) 'כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבור מי נח' ,שלכך נקראים מי
המבול "מי נח" ,מפני שנח לא התפלל על בני דורו ולא השגיח עליהם להוכיחם על
מעשיהם ,ולכן נחשב כאילו על ידו בא המבול .וכבר הקשו המפרשים דמה טענה יש
על נח ,דמאיזה סיבה יתפלל עליהם ,הרי הם היו מושחתים בכל מיני השחתה שבעולם
וטבעם ושורשם הוא רע גמור ,ומשה רבינו שהתפלל לא התפלל אלא על בני ישראל
ששורשם טוב ,רק שחטאו ונכשלו באיזה חטא ,אבל דור המבול היו מושחתים בעצם,
ולמה זה יתפלל ויבקש עליהם .וגם מה יועיל תפילתו עליהם מאומה.
אך על פי האמור נוכל לומר ,שהתביעה כלפי נח היתה מדוע לא עשה פעולות כדי
לקיים את עמוד העבודה בעולם ,שאילו היה מבסס את עמוד העבודה מיד
בתחילה ,היה גורם בזה למנוע שלא יבוא המבול ,כי אז הגם שכל העולם היו מושחתים
לגמרי היה מצילם באמצעות כך שבמקום אחד נמצא אדם אחד שעובד להשי"ת בג'
עמודי העולם .והרי התפילה הוא גם כן עמוד העבודה ,ועתה בזמן הזה התפילה היא
במקום קרבן וכמו שכתוב (הושע יד ג) 'ונשלמה פרים שפתינו' ,ואם כן אם היה נח מתפלל
על דורו ,היה בכח תפילתו משלים את עמוד העבודה והיה מציל בזה את כל דורו שלא
יבוא המבול ,ושפיר נקרא המבול על שמו "מי נח" ,מאחר שבידו היה למנעו על ידי
העמדת וביסוס עמוד העבודה שהיה חסר אז.
התבונה דברי תורה דולה י
הלימוד מהפרשה
ובעמדנו בפרשה זו שבה רואים את גודל ערך ומעלת העבודה לה' שעובד כל יחיד
ויחיד ,עד שעל ידי שעובדים באיזה מקום להשי"ת ,הרי זה מציל על
ההשחתות שיש ב כל העולם ,הזמן גרמא להתחזק ביתר שאת וביתר עוז בעבודת
התפילה ,שהוא גם כן עמוד העבודה כאמור ,ועל ידי זה יציל מהשחיתות של כל העולם
ויהא נחת רוח להבורא יתברך על אף כל ההשחתה הקיים ושורה בעולם ,וכמאמר
הבעש"ט הק' זי"ע על הפסוק בפרשה (בראשית ז א) 'בוא אתה וכל ביתך אל התיבה',
וכן בפסוק (בראשית ו טז) 'צהר תעשה לתיבה' ,דקאי על תיבות התורה והתפילה ,שיש
להתחזק בהם שיהיו מאירים באור נפלא ,ולהתפלל בכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו
ובכל חושיו וכוחותיו ,ועל ידי זה יציל את כל העולם מהשחיתות ויעלה נחת רוח
להבורא ית"ש ,ונזכה בזכות זה לבנין בית המקדש במהרה בימינו.
לימוד עבודת האמונה בה' מנח
סעודה שלישית רעוא דרעוין ,שב"ק פר' נח תש"ע
ויבוא נח אל התיבה מפני מי המבול (ז ז) .ופירש רש"י "אף נח מקטני אמנה היה,
מאמין ואינו מאמין שיבוא המבול ,ולא נכנס לתיבה עד שדחקוהו המים".
והקושיא מפורסמת ומובנת ,היתכן לומר על נח -שהתורה מעידה עליו "איש צדיק
תמים היה בדורותיו" ,והשי"ת אמר לו "כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה" -שלא
האמין כל כך והיה מקטני אמנה .ובפרט שהקב"ה והתורה כינוהו בשם "צדיק" ,שהוא
תואר השייך לענין האמונה ,על דרך הכתוב (חבקוק ב ד) 'וצדיק באמונתו יחיה' ,ואיך
שייך לומר עליו שהיה מקטני אמנה.
הרה"ק מאפטא זי"ע הביא מהרה"ק רבי מיכל זלוטשובער זי"ע לפרש ,ש'אמונה'
יש בו שני מובנים ,אחד כפשוטו ,להאמין בהשי"ת ובכל יסודות האמונה .וגם
"אמונה" מלשון המשכה ,על דרך הכתוב (אסתר ב ז) 'ויהי אומן את הדסה' ,שפירושו
יא התבונה פר' נח תש"ע דולה
לשון גידול .וזה תלוי בזה ,שעל ידי האמונה ממשיך רחמים וחסדים ,וכפי גודל האמונה
כך גודל ההמשכה ,ועל ידי שמאמין בדבר ממשיך הדבר .ולכן אם היה נח מאמין שיבוא
המבול היה יכול להמשיך את המבול על ידי האמונה ,ולכן פעל בעצמו שלא יאמין
שיבוא המבול ,כדי שלא ימשיך את המבול על ידי האמונה ,ומהאי טעמא לא האמין
שיבוא המבול.
ויסוד הדברים כבר כתב הרה"ק המגיד מקאזניץ זי"ע על דברי רש"י אלו ,שלא רצה
נח להמשיך על ידי מחשבתו והרהורי לבו את המבול ,ולכן התחזק שלא להאמין
בזה ,וחשב שבוודאי יחזרו הרשעים בתשובה ועל ידי זה לא יבוא המבול .ובאמת כבר
איתא בגמרא (מו"ק יח ע"א) שאין לאדם לדבר רע ,כי על ידי זה יכול לבוא עליו אותו רע
ח"ו .וזהו הענין שהיה אצל נח ,שבוודאי האמין בהשי"ת ,רק כאן לא האמין בזה ,כי
האמין שהרשעים יעשו תשובה.
נח היה מאמין ונותן תקוה גם בקטני אמנה
ומשמא דהרה"ק מווארקא זי"ע מטו שפירש דברי רש"י על דרך זה ,שיש להפסיק
ולקרוא את התיבות הכי" ,אף נח מקטני אמנה היה מאמין" ,שנח היה מאמין
גם בקטני אמנה שלא האמינו במבול ולא שבו בתשובה ,והאמין בהם ,שיעשו תשובה
לבסוף ,וממילא "ואינו מאמין שיבוא המבול" ,שמאחר שיעשו תשובה שוב לא יהיה
מבול .אבל באמת בכל דבר האמין בהשי"ת בתכלית השלימות ,ורק כאן לא האמין
שיבוא המבול ,מאחר והאמין וקיוה בכל לב שיחזרו למוטב.
נח היה תמיד במלחמה בעליות וירידות
ובאמרי אמת להרה"ק מלובלין זי"ע דרך אחרת לו בביאור הענין ,ומקדים לדקדק
במה שכתב רש"י "אף נח מקטני אמנה היה ,מאמין ואינו מאמין שיבוא
המבול" ,דמה שייך לומר גם מאמין וגם אינו מאמין בחדא מחתא ,דאם הוא מאמין
הרי מאמין ,ואם לאו ח"ו הרי אינו מאמין ,והאיך שייך לומר מאמין ואינו מאמין .ומבאר
דמעמדו ומצבו של נח היה בדרך של עליות וירידות ,כי באמת היה מאמין בכל לבו,
אלא של פעמים נתגבר עליו כח הרע ובילבל אותו שלא יאמין ,וכמו שכתב רש"י בריש
התבונה דברי תורה דולה יב
הפרשה שנח היה צריך סעד לתומכו ,ואילו אברהם היה מתהלך בצדקו מאיליו .כי נח
היה לו תמיד כסדר עליות וירידות ,והשי"ת עזר וסייע בעדו להוציאו ולהעלותו
מירידתו ולחזור לעלות ולאור באור החיים.
וזהו הכוונה "מאמין ואינו מאמין" ,שתמיד היה במצב של עליות וירידות ,פעמים היה
מאמין ופעמים לא היה אצלו בהירות האמונה ,והיה במצב של מלחמה תמידית
בין כח הטוב וכח הרע שבקרבו ,והשי"ת שלח עזרו מקודש לסייעו לערוך מלחמה וקרב
נגד התגברות כח הרע.
העיקר שלבסוף כח הקדושה על העליונה ומנצח
ומבאר בזה הא דאמרו במדרש (ב"ר כט ה) "אמר רבי סימון מצינו שהקב"ה עושה חסד
עם האחרונים בזכות הראשונים ,ומנין שהקב"ה עושה עם הראשונים בזכות
האחרונים ,ונח מצא חן בעיני ה' ,באיזו זכות בזכות תולדותיו" .כי באמת נח לפי מצבו
שעמד בו אז לא היה ראוי לעשות עמו חסד ולסייעו ,כי היה מצבו שפל בהיותו שרוי
במלחמה כבידה בין כח הטוב וכח הרע ,והיה מאמין ואינו מאמין ,רק שהשי"ת סייעו
בזכות תולדותיו ,בהיותו צופה ומביט באחריתו וגלוי וידוע לפניו שבסוף יהיה מצבו
שפיר כראוי וכנכון ,שתתחזק אמונתו בתכלית השלימות ,ולבסוף תתפשט האמונה
בעולם עוד ועוד ,עד שאברהם אבינו ובניו אחריו באו למדרגה השלימה באמונה,
כדכתיב (נחמיה ט ח) 'ומצאת את לבבו נאמן לפניך'.
כל מה שמשיג אינו כי אם במציאה מה'
ובזה מבאר עוד הא דאיתא במדרש (ב"ר כט ו) "אמר רבי סימון ג' מציאות מצא הקב"ה,
'ומצאת את לבבו נאמן' וגו' (נחמיה ט ח)' ,מצאתי דוד עבדי' וגו' (תהלים פט כא),
'כענבים במדבר מצאתי ישראל' (הושע ט י)" .ושואל המדרש "והכתיב 'ונח מצא חן בעיני
ה'" .ומשני "הוא מצא ,הקב"ה לא מצא" .והוא פלאי ,דאם הקב"ה לא מצא רק הוא
בעצמו מצא ,למה ניצול מהמבול ,הרי לא מצא בו השי"ת דבר .וגם הרי מפשטות
הכתוב "ונח מצא חן בעיני ה'" ,מוכח שה' מצא.
יג התבונה פר' נח תש"ע דולה
אלא דהנה אמרו חז"ל (מגילה ו ע"ב) "יגעת ומצאת תאמין" ,ומקשים העולם דאם יש
יגיעה ,הרי אין זה מציאה ,כי מציאה באה בהיסח הדעת ,והוא הרי יגע.
וידוע התירוץ -ויש מוסרים כן בשם החידושי הרי"ם -שכשאדם מתייגע ,אעפ"כ כל
מה שמשיג הוא רק מציאה .ומסביר הרה"ק מלובלין כי כשהאדם מתייגע בתורה
ובעבודת השי"ת ,הוא בא לידי הכרה ורואה שהוא כשלעצמו לבדו אין ביכלתו לעשות
שום דבר ואינו יכול לנצח המלחמה ,רק השי"ת מסייעו ,ומציאה מצא מאת השי"ת.
וכפי גודל היגיעה ,כן רואה ומשיג כי משלו אין לו כלום והכל הוא רק מציאה ומתנה
מאת השי"ת.
וזהו שאמרו "נח מצא" ,היינו שמצא סיוע מאת השי"ת על דרך יגעת ומצאת ,שהשי"ת
עזר לו וסייעו במלחמתו התמידית שהיה לו בהיותו מאמין ואינו מאמין ועולה
ויורד ,אבל "הקב"ה לא מצא" ,שלא מצאו שיהיה שלם בתכלית השלימות ,כי היה בו
עדיין מלחמה של מאמין ואינו מאמין ,משא"כ אברהם שהיה מאמין בשלימות והיה
מתהלך בצדקו מאיליו ,ממילא הקב"ה מצא אותו ,ככתוב "ומצאת את לבבו נאמן
לפניך" ,שמצאו שלם בתכלית.
מנח יכול כל אחד לשאוב חיזוק לאמץ לבבו לייחל לה'
ובזה מפרש הרה"ק מלובלין מה שאמר נעים זמירות ישראל (תהלים לא כד-כה) 'אהבו את
ה' כל חסידיו אמונים נוצר ה' ומשלם על יתר עושה גאוה ,חזקו ויאמץ לבבכם
כל המייחלים ל ה'" .כי "אמונים" הוא לשון רבים ,ומרמז על הבחינה של מאמין ואינו
מאמין ,היינו שיש בקרבו מלחמה גדולה ,ויש לו עליה ומאמין ,ואח"כ יש לו ירידה,
ושוב עולה ומאמין ,וזהו "אמונים" .והשי"ת הוא "אמונים נוצר"" ,נוצר" ,מלשון שומר
ומצפה ,על דרך 'ואביו שמר את הדבר' (בראשית לז יא) ,והיינו שהשי"ת ממתין ומצפה
שהאדם יתגבר וישוב ויאמין ,אף שהוא בבחינת "אמונים" ,ונופל ממדרגת האמונה כל
העת ,מ"מ הקב"ה נוצר ושומר ומצפה לו שישוב ויאמין ,וזה קאי על נח שהיה במדרגה
זו של מאמין ואינו מאמין" ,ומשלם על יתר עושה גאוה" ,שאנשי דור המבול שהיו בעלי
גאוה ובוז ולא הכניעו עצמם לפני השי"ת ולא האמינו בו לחזור בתשובה ,להם שילם
התבונה דברי תורה דולה יד
השי"ת כל תגמולם והאבידם מן העולם .ומסיים הכתוב "חזקו ויאמץ לבבכם כל
המייחלים לה'" ,שמנח ודור המבול מהם יכולים ללמוד כל המייחלים לה' להתחזק
ולהתאמץ ,שאף שיש להם נפילה ומועדים מאמונתם במלחמת פנים ואחור שיש להם
עם כח הרע החפץ להתגבר ,אבל השי"ת הוא "אמונים נוצר" ,ששומר ומצפה שיחזור
לאמונה תמה ושלימה ,וכמו שסייע בעד נח ,ולבסוף התגבר וניצח כח הטוב את כח
הרע ,עד שהגיע לדרגת האמונה בשלימות ,והקב"ה אמר עליו "כי אותך ראיתי צדיק
לפני בדור הזה" ,ומזה ילמד כל אחד שלא להתייאש ויחזק ויאמץ לבבו לקוות ולייחל
לה' ,שלבסוף יתגבר כח הטוב על כח הרע ,וכן יה"ר אמן.
