gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עטרת שלום · Ateres Shulom — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: עטרת שלום · Ateres Shulom

שבוע: נח (2026-10-12)

עטרת שלום · Ateres Shulom — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת נח‬ ‫ה' מרחשון תשפ“ז‬ ‫שנה י"ח גליון תתכ"ז‬ ‫וַ ּי ֶ‬ ‫ֹאמר ֱאל ִֹהים לְ נ ַֹח ֵקץ ָּכל ָּבשָׂ ר ָּבא לְ ָפנַ י ִּכי ָמלְ ָאה ָה ָא ֶרץ ָח ָמס ִמ ּ ְפנֵ ֶיהם וְ ִהנְ נִ י ַמ ׁ ְש ִח ָיתם‬ ‫ָ‬ ‫ֶאת ָה ָא ֶרץ‪ֲ .‬עשֵׂ ה לְ ך ֵּתבַ ת ֲעצֵ י ג ֶֹפר ִק ִּנים ַּת ֲעשֶׂ ה ֶאת ַה ֵּתבָ ה וְ כָ ַפ ְר ָּת א ָֹת ּה ִמ ַּביִ ת ּו ִמח ּוץ‬ ‫ַּבכּ ֶֹפר )ו יג‪-‬יד(‬ ‫חוטא מסתלקת ממנו הצלם אלהים כמ"ש 'סר צלם‬ ‫אוליפנא‪ ,‬דהא נח אצטריך לתיבה לאתחברא בה‪ ,‬ונח‬ ‫לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל‬ ‫מעליהם' )במדבר יד ט(‪ ,‬ועי"ז הוא מת‪ ,‬וכמו שמבואר‬ ‫ותיבה לתתא הכי הוו כדוגמא דלעילא‪ ,‬נח כתיב ביה‬ ‫פרש"י כי מלאה הארץ חמס לא נחתם גזר דינם אלא‬ ‫בשער הכוונות )ענין סוכות דרוש ו‪-‬ז( מרבינו הקדוש‬ ‫ברית‪ ,‬דכתיב 'והקימותי את בריתי אתך'‪ ,‬ועד דאתקיים‬ ‫על הגזל‪ .‬צריך להבין למה נחתם גזר דינם רק על הגזל‪,‬‬ ‫האריז"ל‪ ,‬שמבאר שם הענין של הושענא‪-‬רבא‪ ,‬שהוא‬ ‫ביה ברית לא עייל לתיבותא‪ ,‬דכתיב 'והקימותי את בריתי‬ ‫הרי הם עברו על ג' עבירות החומרות ע"ז ג"ע וש"ד‪ ,‬וא"כ‬ ‫בחינת חתם‪ ,‬שנעשה ע"י השלשה מלויים של השם‬ ‫אתך ובאת אל התיבה'‪ ,‬בגיני כך 'אלה תולדות נח‪ ,‬נח‬ ‫למה נחתם גזר דינם דייקא על גזל‪.‬‬ ‫אהי"ה‪ ,‬שהם יודי"ן אלפי"ן וההי"ן‪ .‬שהם בגי' חות"ם‬ ‫איש צדיק' הכי הוא ודאי כגוונא דלעילא‪ ,‬וארעא על דא‬ ‫עה"כ‪ ,‬שנעשה לאיש צדיק בהו"ר חותם חיים‪ ,‬והשם‬ ‫אתקיימת‪ ,‬דהא איהו עמודא דעלמא קיימא עליה‪ ,‬ומאן‬ ‫ישראל יהבי עוז לאלהי"ם‬ ‫במילוי ההי"ן בגי' קנ"א‪ ,‬הוא המקשר בין הרוחניות‬ ‫איהו דא צדיק‪ ,‬ונח אקרי צדיק לתתא‪ .‬ולמהוי הוא בארעא‬ ‫והנראה לומר‪ ,‬דהנה איתא בזוה"ק )ח"א סא‪ (.‬וז"ל‪:‬‬ ‫לגשמיות של האדם‪ ,‬שהם הנשמה והגוף‪ ,‬ואם נגזר על‬ ‫כגוונא דלעילא‪ .‬תא חזי‪ ,‬נח אתחזי מיומא דאתברי עלמא‬ ‫'וירא אלהי"ם את הארץ והנה נשחתה' אמאי נשחתה‪,‬‬ ‫אדם מיתה ח"ו‪ ,‬מסתלקין ממנו השם אהי"ה שבמילוי‬ ‫למהוי בתיבה בחבורא חד ולמיעל בה‪ ,‬ועד לא אתחברו‬ ‫בגין 'כי השחית כל בשר את דרכו' כמה דאתמר‪ .‬תא‬ ‫ההי"ן‪ ,‬והם הנקראים צללים‪ ,‬כמו שכתוב 'עד שיפוח‬ ‫כחדא לא הוה עלמא כדקא יאות עיי"ש‪.‬‬ ‫חזי בשעתא דבני נשא זכאן ונטרי פקודי דאורייתא‪ ,‬כדין‬ ‫היום ונסו הצללים' )שה"ש ב יז( שמסתלק לאדם שלשים‬ ‫ארעא אתתקפת‪ ,‬וכל חידו אשתכחת בה‪ ,‬מאי טעמא‬ ‫יום לפני המיתה‪ ,‬כי זהו השם המקשר את האדם בין‬ ‫דור המבול הוא המשך החטא של אדה"ר‬ ‫בגין דשכינתא שריא על ארעא‪ ,‬וכדין כלא עילאי ותתאי‬ ‫הגשמיות והרוחניות שלו עיי"ש‪ .‬וזהו אמרו קנים היינו‬ ‫והנה החטא של דור המבול הוא המשך החטא של‬ ‫בחדוה‪ .‬וכד בני נשא מחבלן ארחייהו ולא נטרי פקודי‬ ‫ששורש התיבה הוא ק"ן‪ ,‬ועה"כ בגי' השם אהי"ה‬ ‫אדה"ר‪ ,‬כמבואר בשער הכוונות דרושי הפסח )ד"א(‪ .‬והנה‬ ‫אורייתא‪ ,‬וחטאן קמי מאריהון‪ ,‬כדין כביכול דחיין לה‬ ‫שבמילוי ההי"ן‪ ,‬ובגי' צל"ם עם י' אותיות השם דאהי"ה‬ ‫זה ביארנו כמה פעמים שבריאת העולם נבראת בשלימות‬ ‫לשכינתא מעלמא‪ ,‬ואשתארת ארעא מחבלא‪ ,‬דהא‬ ‫דההי"ן‪ ,‬שצריך אתה להחזירם‪ .‬ולכן כתוב קנים בלשון‬ ‫הטוב בלי שום תערובת רע כלל‪ ,‬וכמו שכתוב על כל יום‬ ‫שכינתא אתדחייא ולא שריא עלה‪ ,‬וכדין אתחבלת‪ ,‬מאי‬ ‫רבים‪ ,‬כי יש ג' צלמים לתקן כנ"ל‪.‬‬ ‫מבריאת העולם 'כי טוב'‪ ,‬וזה אמרו חז"ל )אבות פ"ה מ"א(‬ ‫טעמא אתחבלת‪ ,‬בגין דשריא רוחא אחרא עלה דמחבלא‬ ‫בעשרה מאמרות נברא העולם‪ .‬וא"כ כל מאמר ומאמר‬ ‫עלמא‪ ,‬ועל דא אמרינן דישראל יהבי עוז לאלהי"ם‪,‬‬ ‫המתקת הדינים‬ ‫שנברא ממנו העולם היה בשלימות הטוב‪ ,‬וא"כ בריאת‬ ‫דמקיימין עלמא‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫וגם וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר היינו כופ"ר‬ ‫העולם נברא עם י"פ טו"ב‪ ,‬וגם טו"ב בגי' שם אהו"ה‬ ‫נוטריקון כ"ו פ"ר‪ ,‬לרמז שאתה צריך להמתיק את הפ"ר‬ ‫היוצא מר"ת של א'ת ה'שמים ו'את ה'ארץ שממנה נברא‬ ‫פגמו בשכינה שנסתלקה למעלה‬ ‫דינים של המלכות‪ ,‬ע"י שם הוי"ה שהוא מספר כ"ו‪.‬‬ ‫העולם‪ .‬אבל ע"י חטא עה"ד נפגם הטוב שבעולם שהוא‬ ‫שדור המבול השחיתו את הארץ בחינת השראת‬ ‫נמצא ש‬ ‫שם אהו"ה הנ"ל‪ ,‬וכמו שכתוב 'ותרא האשה כי טוב העץ'‬ ‫השכינה‪ ,‬וכמו שאיתא במדרש )ב"ר יט ז( עיקר שכינה‬ ‫ביאור הכתובים‬ ‫)בראשית ג ו( שראתה את עץ הדעת טו"ר שכולו טוב‪,‬‬ ‫בתחתונים היתה‪ ,‬כיון שחטא אדם הראשון נסתלקה‬ ‫וזהו שמרמז ג"כ מידותיה של התיבה‪ ,‬כי שלש מאות‬ ‫ונתערבה כל הבריאה כולה בטו"ר‪ .‬ולכן ציוה השי"ת לנח‬ ‫שכינה לרקיע הראשון‪ ,‬חטא קין נסתלקה לרקיע‬ ‫אמה ארך התבה בגי' שם אלהי"ם במילוי יודי"ן‪ ,‬וגם‬ ‫לעשות התיקון של התיבה ע"י עצי שהוא בגי' י"פ טו"ב‪,‬‬ ‫השני‪ ,‬דור אנוש לג'‪ ,‬דור המבול לד' וכו'‪ .‬וזהו אמרו כי‬ ‫בגי' שם הוי"ה באתב"ש מצפ"ץ‪ ,‬היינו שצריך להמתיק‬ ‫לתקן שורש החטא של דור המבול שהוא חטא של אדה"ר‬ ‫מלאה הארץ חמס היינו חמ"ס בגי' ב"פ שם ב"ן עם הד'‬ ‫הדינים ע"י שם הוי"ה‪ .‬וחמישים אמה רחבה בחינת‬ ‫שנפגם על ידו כל הבריאה שהיתה בבחינת י"פ טוב‪.‬‬ ‫אותיות של ב"ן‪ ,‬שפגמו בשם ב"ן שהוא בחינת השכינה‬ ‫חמישים שערי בינה‪ ,‬שהיא בחינת המתקת הדינים‬ ‫שנסתלקה למעלה‪ ,‬וזהו עיקר הפגם שמגיע מהתחתונים‪,‬‬ ‫בשרשה כנודע‪ .‬ושלשים אמה קומתה הוא בחינת שם‬ ‫תיקון הרפ"ח ניצוצין‬ ‫שע"י מעשיהם פוגמים כביכול בשכינה‪.‬‬ ‫הוי"ה עם הד' אותיות‪ .‬וע"י כל המתקות האלו יהיה צהר‬ ‫ולזה צריך להיות מגפר כי גפ"ר עם ו' הניקוד בגי' רפ"ח‬ ‫תעשה לתבה תוכל להאיר את השכינה שהיא בחינת‬ ‫ניצוצין‪ ,‬היינו שעי"ז יהיה התיקון של הרפ"ח ניצוצין‬ ‫התיבה היא תיקון לשכינה‬ ‫תבה‪ .‬וכל המתקות האלו צריך להמשיך בכל הג' עולמות‬ ‫שנפלו מהשכינה‪.‬‬ ‫והנה לתיקון השכינה ציוה השי"ת לנח לעשות תיבה‬ ‫בי"ע בחינת תחתים שנים ושלשים תעשה‪ ,‬ועי"ז יהיה‬ ‫שהיא בחינת תיקון השכינה‪ ,‬כדאיתא בזוה"ק )ח"א‬ ‫התיקון בכל העולמות‪.‬‬ ‫תיקון בחינת הצלם‬ ‫נט‪ (:‬וז"ל‪ :‬תא חזי‪ ,‬כגוונא דא נח לתתא‪ ,‬קיימא קדישא‬ ‫רעוא דרעוין תשפ"ו לפ"ק‬ ‫ועוד צריך לתקן את בחינת הצלם‪ ,‬כי הרי ע"י שאדם‬ ‫הוה דוגמא דלעילא‪ ,‬ועל דא אקרי 'איש האדמה'‪ ,‬ורזא‬ ‫על ישראל‪ ,‬ומשרה שכינתו על נביאי הבעל‪ ,‬וגורם הרוצח‬ ‫הוקשה‪ ,‬כי אדרבה אם עושה היזק לגוף החומרי‪ ,‬לנפש‬ ‫גלות השכינה‪.‬‬ ‫טובה גדולה עושה שהוציאה מבית האסורים‪ ,‬כי הנשמה‬ ‫'אוצר החיים' שמות דף קכז‪-:‬ויקרא דף רעג‪ :‬מרבינו יצחק‬ ‫חלק אלוה ממעל‪ .‬והיא מתאוה תמיד לעלות אל בית‬ ‫אייזיק מקאמרנא‬ ‫אביה שהוא עלובה‪ ,‬ובעל כרחה נמסרת בגוף החומרי‪,‬‬ ‫וא"כ ראוי לשכר ולא לעונש‪.‬‬ ‫ֹאמר הוי"ה ֵהן ַעם ֶא ָחד וְ שָׂ ָפה ַא ַחת לְ כֻ ָּלם וְ זֶה ַה ִח ָּלם‬ ‫וַ ּי ֶ‬ ‫ולזה השיב כי בצלם אלהים עשה את האדם כי‬ ‫לַ ֲעשׂ וֹ ת וְ ַע ָּתה לֹא יִ ָּבצֵ ר ֵמ ֶהם כּ ֹל ֲא ׁ ֶשר יָ זְמ ּו לַ ֲעשׂ וֹ ת‪ָ .‬הבָ ה‬ ‫כשיורדת בעולם הזה היא מתלבשת באויר עולם‬ ‫נֵ ְר ָדה וְ נָ בְ לָ ה ׁ ָשם שְׂ ָפ ָתם וגו' )יא ו‪-‬ז(‪.‬‬ ‫הזה‪ ,‬ושכינה שהיא הרוחניות של מעלה‪ ,‬עשה האדם‬ ‫ׁש ֵֹפ ְך דַּ ם ָה ָא ָדם ָּב ָא ָדם דָּ מוֹ יִ ּׁ ָש ֵפ ְך ִּכי ְּבצֶ לֶ ם ֱאל ִֹהים ָעשָׂ ה‬ ‫החלם שורש התחלות כל מעשה בראשית והנבראים‪,‬‬ ‫בתחתונים צורך גבוה היא‪ ,‬כי שכינת עוזו מתאוה לשכון‬ ‫ֶאת ָה ָא ָדם )ט ו(‪.‬‬ ‫ומי שמקושר בשורש אחדות באמונה ביחודים‪ ,‬הקב"ה‬ ‫כבוד בארצנו‪ .‬וידוע כי העובד עבודה זרה גורם שתסתלק‬ ‫דם האדם הוא הנפש‪ ,‬ופירשו שופך דם של האדם‬ ‫עושה לו כל רצונו‪ ,‬וכל העולה על מחשבתו טרם יקראו‪,‬‬ ‫שכינה מישראל‪ ,‬וישאר בעוה"ז כגוף המת‪ .‬כן עון זה‬ ‫שהוא באדם הגוף‪ ,‬וידוע כי הדם הוא הנפש‪ .‬ולכאורה‬ ‫הקב"ה עושה לו‪ ,‬ומעתה לא יבצר מהם אשר יזמו‬ ‫הרוצח הגורם לנפש אדם שתסתלק למעלה‪ ,‬כאלו גרם‬ ‫כשהורג אדם עיקר הנזק לגוף‪ ,‬ולמה אמר שופך דם האדם‬ ‫לעשות‪ .‬ע"כ פיזור לרשעים‪ ,‬נרדה ונבלה ונכרתה אותם‬ ‫להסתלק שכינה מישראל כי בצלם אלהים עשה את‬ ‫הפנימי‪ .‬ולזה אמר טעם כי בצלם אלהים עשה את האדם‬ ‫משורש אחדות‪.‬‬ ‫האדם‪ ,‬וכל אדם מישראל מושך אליו אור וחיות השכינה‪,‬‬ ‫הפנימי‪ ,‬ולא אמר כי בצלם ודמות‪ ,‬ולפי שכל עונש הרוצח‬ ‫'זהר חי' ח"ג דף כ‪ .‬מרבינו יצחק אייזיק מקאמרנא‬ ‫והמסלק נפש אדם מסלק השכינה מעולם הזה השורה‬ ‫הוא על הרע ועל ההיזק שעשה לנפש אדם‪ ,‬ומה שלכאורה‬ ‫האיש השואל הנ"ל‪ ,‬מסתמא אדמו"ר אינו עושה שום‬ ‫דארעא וארעא קדישא‪' ,‬לאמר' קראה לו נח‪ ,‬ואמרה זה‬ ‫דבר מה שלא נרמז בתורה‪.‬‬ ‫צדיק 'ינחמנו' )ה כט(‪ .‬וביעקב קוב"ה קרא ליה על ידי נביא‬ ‫והשיב לו שכך איתא בלק"ת פ' בראשית‪ ,‬וז"ל‪' :‬ויחי‬ ‫יעקב דרגא דדכורא‪ ,‬והכא שכינתא קראה ליה‪.‬‬ ‫למלך וגו' ויולד בן‪ ,‬ויקרא את שמו נח' )בראשית כח כט(‬ ‫ומקשה הזוה"ק מנא ידע אביו של נח לקרא לו‪ ,‬ומתרץ‬ ‫אמר הר' משה מינץ‪ ,‬ששמע ממורי זלה"ה‪ ,‬כי מה נשתנה‬ ‫שעל ידי שנולד מהול ושכינתא מתדבקת‪ ,‬ולכן השכינה‬ ‫בכאן מכל שאר שנאמר בהם 'ויולד מתושלח' 'ויולד‬ ‫שם שם זה בפי אביו להקרא ליה נח )עיין כ"ז בזוה"ק ח"א‬ ‫ֵא ֶּלה ּתוֹ לְ דֹת נ ַֹח נ ַֹח ִא ׁיש צַ דִּ יק וגו' )ו ט(‬ ‫את למך' וכן בכולם‪ ,‬וכאן אצל נח נאמר 'ויולד בן' סתם‪,‬‬ ‫דף נח‪.(.‬‬ ‫ואח"כ כתיב 'ויקרא את שמו נח'‪ ,‬והענין כי עד מתושלח‬ ‫'זהר חי' ח"א דף ריג מרבינו יצחק אייזיק מקאמרנא‬ ‫קרא ליה נח אחר כך כשנעשה צדיק‪ ,‬כי מתחלה‬ ‫היה צדיק אחד בכל דור ודור מאותן עשרה דורות‪ ,‬וכשבא‬ ‫אחד שאל מאאמו"ר מובהק הרב הקדוש מו"ה יצחק‬ ‫כשנולד‪ ,‬אביו לא קרא ליה בשם כלל מחמת פחד‬ ‫מתושלח שהיה צדיק גמור‪ ,‬וחותך וכורת כל הקליפות‬ ‫אייזיק יהודה יחיאל זלה"ה‪ ,‬מהו הטעם שאדמו"ר נוהג‬ ‫החיצונים‪ ,‬כמו שעושין היום לסגולה שקורין אלטיר‪.‬‬ ‫בכח חרב פיפיות אשר בידו‪ ,‬שהוא שמו יתברך‪ ,‬לכן‬ ‫להעלים שמות נערים בנים או בנות‪ ,‬ולקרוא להם בשמות‬ ‫ויזהרו למי שמתין לו בניו רחמנא ליצלן‪ ,‬שלא יקרא‬ ‫נקרא מתושלח מלשון 'ואיש שלחו בידו' )דבה"י‪-‬ב כג י(‬ ‫שאין להם עיקר‪ ,‬כגון אלטי"ר זייד"א וכיוצא בהם‪ ,‬ועיקר‬ ‫שמו כלל בעת המילה רק אלטיר ולא שום שם כלל‪ ,‬רק‬ ‫לשון חרב‪ .‬וכשנולד נח אבד משותלח כח החרב הזה‪ ,‬והיו‬ ‫שמם היה אאמו"ר זלה"ה כותב בהעלם על איזה ספר‪,‬‬ ‫כשיתגדל יקרא לו אביו שם‪ ,‬והנכון שירשום שמו בחילוף‬ ‫הקליפות רבות מאוד‪ ,‬לכן נתיירא אז למלך לקרא שם‬ ‫ולא היה יודע שום אדם איזה שם אלא הוא לבדו‪ ,‬כי היה‬ ‫לשון שלא יבין שום אדם עד שיתגדל‪ .‬ומי שאינו עושה‬ ‫לבנו בעת לידתו עד שיגדיל‪ ,‬ואח"כ כתיב 'ויקרא שמו נח'‬ ‫לו כלל גדול בא"ב של א"י ב"ט‪ ,‬וכך היה רושם כל השמות‬ ‫כן‪ ,‬וקורא בעת מילה שם אמיתי וקורא לו אלטיר גם כן‪,‬‬ ‫כי כל מה דאתגלי שלטא עליו עינא בישא רחמנא ליצלן‬ ‫של הילדים שהיו חשובים מאוד לאביהם‪ ,‬כגון בן יחיד‪,‬‬ ‫לא מהני ולא מידי‪ ,‬וגורם על חנם מיתה לילד‪ ,‬כי הוא‬ ‫ע"כ ודפח"ח‪.‬‬ ‫או מי שלא זכה לבנים זכרים‪ ,‬וכיוצא בהם‪ ,‬ולאחר שלשה‬ ‫סגולה נפלאה שלא יקרא לו שום שם עד שיתגדל‪.‬‬ ‫'אור עינים' ח"א ערך ש' מרבינו אליעזר צבי מקאמרנא‬ ‫שנים פתח הספר‪ ,‬ואמר שם הילד‪ ,‬והיה שואל אותו‬ ‫וכן נח אחר שנתגדל קרא לו השכינה שמו נח‪ ,‬נייחא‬ ‫בחטא העגל‪ ,‬שהקב"ה כביכול רצה לדחות פרצוף רחל‬ ‫נמצא שזהו שאמר הכתוב הקדוש אלה שהוא ז"א‬ ‫שכינה הקדושה מכל וכל‪ ,‬עבור שכל עבירות ופגמים‬ ‫קדישין ת"ת‪ ,‬הוא תולדות של נח שהיא ו' זעירא‪ ,‬יסוד‬ ‫בא לה מתחלה‪ ,‬לזה נסתלקה ממקומה ונתבטל היחוד‬ ‫צדיק‪ ,‬דאבא עלאה‪ ,‬כנודע מסוד 'אלה תולדת יעקב‬ ‫שלה‪ ,‬משא"כ בלאה אחותה‪ ,‬שהיא למעלה הימנה‪ ,‬שהיא‬ ‫יוסף' כדאיתא )ע"ח שער טנת"א פ"ח‪ .‬לק"ת פ' ויצא( 'אלה‬ ‫מלכות דבינ"ה‪ ,‬שאין יכולין העונות והחטאים להגיע‬ ‫תולדות יעקב יוסף' זה סוד 'וקרא ז"ה אל ז"ה' י"ב דת"ת‪,‬‬ ‫לשם‪ ,‬לזה רצה הקב"ה כביכול לדחות פרצוף רחל שכינה‬ ‫בי"ב דיסוד‪ ,‬שהם ב' ווי"ן‪ ,‬ו' גדולה דת"ת‪ ,‬ו"ו זעירא דיסוד‬ ‫ֵא ֶּלה ּתוֹ לְ דֹת נ ַֹח נ ַֹח ִא ׁיש צַ דִּ יק ָּת ִמים ָהיָ ה ְּב ֹדר ָֹתיו ֶאת‬ ‫הקדושה מכל וכל‪ ,‬והיחוד יהיה בלאה‪ ,‬ורצה הקב"ה‬ ‫ע"ש‪ .‬ה"ה כביכול ז"א אצל אבא עלאה‪.‬‬ ‫ָה ֱאל ִֹהים ִה ְת ַה ֶּל ְך נ ַֹח )ו ט(‬ ‫לעשות בנין חדש של לאה‪ ,‬כדי שלא ישלטו ויגיעו העונות‬ ‫ומטעם זה כתיב נמי תולדת מלא בו' ראשונה‪ ,‬שהיא‬ ‫כלומר אלה הוא ת"ת‪ ,‬ז"א קדישין‪ ,‬שהוא אות ו' דשמא‬ ‫של התחתונים תמיד למעלה‪ ,‬וזאת היה בעת עון העגל‪.‬‬ ‫של אל"ה‪ ,‬וחסר ו' שניה‪ ,‬והטעם לפי שנח תמים היה‬ ‫קדישא ב"ה‪ .‬והוא נתרבה לופ"ו העולה אלה‪ ,‬ר"ל איתא‬ ‫אבל משה רבינו ע"ה‪ ,‬אעפ"י ששורשו היה מבחינת לאה‪,‬‬ ‫בדרתיו כלומר שהיסוד צדיק שלו כביכול היה עוד‬ ‫)לק"ת ישעיה( כשמכוין בז"א לבד יספיק‪ ,‬כי שם נמצא‬ ‫לא רצה בכך‪ ,‬ושמע הקב"ה אליו וקיים את דבריו‪ ,‬ולא‬ ‫תמים‪ ,‬בלי שום פתח פתוח‪ ,‬והוא ע"י עונות של דרתיו‪,‬‬ ‫א"א או"א מתלבשין זה תוך זה‪ ,‬תוך ז"א ע"ש‪ .‬ושורש‬ ‫נדחית רחל ממקומה ע"ש סודו הגדול‪ .‬נמצא ה"ה כאן‪,‬‬ ‫לזה כתיב נמי בדרתיו חסר ב' ווי"ן‪ ,‬כיון שדור ההוא גרמו‬ ‫התלבשות הזה איתא )ע"ח שער אצילות בקיצור פ"א( אור‬ ‫ע"י חטא דור המבול‪ ,‬הגיע להשכינה הקדושה עונות‬ ‫שאפילו יחוד עליון לא היה בעת ההוא‪ ,‬היינו צדיק עליון‬ ‫הא"ס ב"ה תוך העתיק‪ ,‬וא"א מלביש לז"ת של העתיק‪,‬‬ ‫גדולות‪ ,‬עד שנסתלקה כמעט לגמרי‪ ,‬ולא היה ניכר אלא‬ ‫וצדיק תחתון‪.‬‬ ‫וחכמ"ה ובינה מלבישם לא"א ז"ת שלו‪ ,‬וז"א מלביש‬ ‫פרצוף לאה‪ ,‬לזה אמר הכתוב הקדוש את האלהי"ם הוא‬ ‫ולא עוד‪ ,‬את האלהים התהלך נח כלומר‪ ,‬לאה היא‬ ‫לאו"א לז"ת שלהם‪ ,‬וכל קצה הוא צורת ו'‪ ,‬שהם ו"ק‪ ,‬ופ"ו‬ ‫לא"ה מ"י התהלך נח‪ ,‬ולא עם רחל שכינה הקדושה‪.‬‬ ‫מלכות דבינה הנקראת מ"י‪ ,‬כדאיתא )ע"ח שער יעקב‬ ‫העולה אל"ה ע"ש‪ .‬וכן איתא )פע"ח שער תיקון חצות פ"ג(‬ ‫'בן ביתי' מרבינו אליעזר צבי מקאמרנא‬ ‫ולאה פ"ד( לזה אלהי"ם הוא לא"ה מ"י‪ ,‬כלומר כמו שהיה‬ ‫ו"ק דז"א קדישין נקראו אל"ה ע"ש‪.‬‬ ‫לָ ָּמה נ ַֹח נ ַֹח ְּת ֵרי ז ְִמנִ י‪ֶ ,‬א ָּלא ָּכל ַ ּצדִּ יק וְ ַ ּצדִּ יק דִּ י ְּב ָעלְ ָמא ִאית לֵ ּיה ְּת ֵרין ר ּו ִחין‪,‬‬ ‫ר ּו ָחא ַחד ְּב ָעלְ ָמא ֵדין וְ ר ּו ָחא ַחד ְּב ָעלְ ָמא ְד ָא ֵתי‪ .‬וְ ָהכִ י ִּת ׁ ְש ַּכח ְּבכֻ לְ ה ּו ַ ּצדִּ ֵיקי‬ ‫מ ׁ ֶֹשה מ ׁ ֶֹשה‪ ,‬יַ ֲעקֹב יַ ֲעקֹב‪ַ ,‬אבְ ָר ָהם ַאבְ ָר ָהם‪ְ ׁ ,‬שמ ּו ֵאל ׁ ְשמ ּו ֵאל‪ֵ ׁ ,‬שם ׁ ֵשם‪ַּ .‬בר‬ ‫ִמ ִ ּי ְ ּצ ָחק דְּ לָ א ְּכ ִתיב ֵּב ּיה ְּכ ָמה ִדכְ ִתיב ְּבה ּו‪ְּ .‬בגִ ין דְּ יִ ְ ּצ ָחק ְּב ׁ ַש ֲע ָּתא דְּ ִא ְת ְק ָרב‬ ‫ַעל ַ ּג ֵּבי ַמ ְד ְּב ָחא נָ ּ ְפ ַקת נִ ׁ ְש ָמ ֵת ּיה דְּ ֲהוַ ת ֵּב ּיה ְּב ַהאי ָעלְ ָמא‪ .‬וְ כֵ יוָ ן דְּ ִא ְּת ָמר ֵּב ּיה‬ ‫ְּב ַאבְ ָר ָהם‪ָּ ,‬בר ּו ָך ְמ ַח ֵ ּיה ַה ֵּמ ִתים ָּתבַ ת ֵּב ּיה נִ ׁ ְש ָמ ֵתיה דְּ ָעלְ ָמא דְּ ָא ֵתי‪.‬‬ ‫ּו ְּבגִ ין דָּ א‪ִּ ,‬ת ׁ ְש ַּכח דְּ לָ א יִ ֵחד ק ּו ְד ׁ ָשא ְּב ִר ְיך ה ּוא ׁ ְש ֵמ ּיה ֶא ָּלא ַעל יִ ְ ּצ ָחק‪ְּ ,‬בגִ ין‬ ‫דְּ ִא ְת ַח ׁ ַשב ְּכ ֵמת‪ .‬וְ ַעל דָּ א ָר ַמז ְק ָרא וְ ָא ַמר )איוב טו טו( ֵהן ִּב ְקדוֹ ׁ ָשיו לֹא יַ ֲא ִמין‬ ‫וגו'‪.‬‬ ‫מאמר התוספתא )זוהר נח ס‪ (.‬מבאר בכמה‬ ‫דָּ בָ ר ַא ֵחר ֵא ֶּלה ּתוֹ לְ דוֹ ת‪ְּ ,‬בגִ ין דְּ ֲהוָ ה ַ ּצדִּ יק‪ַ ׁ ,‬ש ַּבח לֵ ּיה ְּת ֵרי ז ְִמנִ י‪ָּ ,‬ת ִמים ָהיָ ה‬ ‫אופנים מפני מה נאמר על נח‪' ,‬נח נח' שתי‬ ‫ְּבדוֹ רוֹ ָתיו‪ֲ ,‬אבָ ל ְּב ָד ִרין ַא ֲח ָרנִ ין ֵאינוֹ נְ ְח ׁ ַשב לִ כְ ל ּום‪ְּ ,‬כמוֹ ָד ָרא ְד ַאבְ ָר ָהם וְ ָד ָרא‬ ‫פעמים‪.‬‬ ‫משה וְ ָד ָרא‪.‬‬ ‫ְד ׁ ֶ‬ ‫טעם הראשון מפני שיש לצדיקים שתי רוחות‪,‬‬ ‫דָּ בָ ר ַא ֵחר ָח ֵמי ַמאי ָעבַ ד ְּב ָד ָרא דְּ כֻ לְ ה ּו ַח ָ ּייבִ ים‪ַ ,‬קל וָ חוֹ ֶמר ִאלּ ּו ָהיָ ה ְּב ָד ָרא‬ ‫אחת לחיי העולם הזה ואחת לחיי העולם הבא‪,‬‬ ‫דְּ כֻ לְ ה ּו ַ ּצדִּ ִיקים‪.‬‬ ‫חוץ מיצחק שפרחה נשמתו בעקידה וירדה לו‬ ‫הנשמה של העולם הבא‪.‬‬ ‫לָ ָּמה נ ַֹח נ ַֹח ְּת ֵרי ז ְִמנִ י‪ֶ ,‬א ָּלא ָּכל ַ ּצדִּ יק וְ ַ ּצדִּ יק דִּ י‬ ‫לזה היה מיחד הקב"ה שמו אפילו בחייו כמו‬ ‫נצח נגד נצח‪ ,‬משה משה הוד כנגד הוד‪ ,‬מהודו‬ ‫ְּב ָעלְ ָמא ִאית לֵ ּיה ְּת ֵרין ר ּו ִחין‪ ,‬ר ּו ָחא ַחד ְּב ָעלְ ָמא‬ ‫על אברהם אחר שמת‪ .‬וְ ַעל דָּ א ָר ַמז ְק ָרא וְ ָא ַמר‬ ‫של משה‪' ,‬נח נח' יסוד נגד יסוד‪ַּ .‬בר ִמ ִ ּי ְ ּצ ָחק דְּ לָ א‬ ‫ֵדין וְ ר ּו ָחא ַחד ְּב ָעלְ ָמא ְד ָא ֵתי‪ .‬כדאמרו נמי רז"ל‬ ‫)איוב טו טו( ֵהן ִּב ְקדוֹ ׁ ָשיו לֹא יַ ֲא ִמין וגו'‪ .‬אפילו‬ ‫ְּכ ִתיב ֵּב ּיה ְּכ ָמה ִדכְ ִתיב ְּבה ּו‪ְּ .‬בגִ ין דְּ יִ ְ ּצ ָחק ְּב ׁ ַש ֲע ָּתא‬ ‫במדרש רבה )בראשית ל ד( כל מי שנכפל‬ ‫שהם קדושי עליונים אינו מאמין להם הקב"ה‬ ‫דְּ ִא ְת ְק ָרב ַעל ַ ּג ֵּבי ַמ ְד ְּב ָחא נָ ּ ְפ ַקת נִ ׁ ְש ָמ ֵת ּיה דְּ ֲהוַ ת‬ ‫שמו הוא בב' עולמות ע"ש‪ ,‬וכתב מרן האר"י‬ ‫עד יום מותם‪ ,‬אבל יצחק אבינו ע"ה שכבר מת‬ ‫ֵּב ּיה ְּב ַהאי ָעלְ ָמא‪ .‬ולא נשאר לו אלא נשמתא‬ ‫זללה"ה )זהר הרקיע( כל צדיק וצדיק יש לו ב'‬ ‫פעם אחת ובירך ברוך מחיה המתים לו לבד‬ ‫דלעילא‪ .‬וְ כֵ יוָ ן דְּ ִא ְּת ָמר ֵּב ּיה ְּב ַאבְ ָר ָהם‪ָּ ,‬בר ּו ָך‬ ‫רוחין‪ ,‬פירוש נשמות ולא רוחות‪ ,‬כי הרוח כבר‬ ‫יכול להאמין‪.‬‬ ‫ְמ ַח ֵ ּיה ַה ֵּמ ִתים ָּתבַ ת ֵּב ּיה נִ ׁ ְש ָמ ֵתיה דְּ ָעלְ ָמא דְּ ָא ֵתי‪.‬‬ ‫ידוע שאין לו רק בחינה אחת מסוד ת"ת דז"א‪,‬‬ ‫איתא בפרקי רבי אליעזר הגדול )פרק ל( וישלח‬ ‫אמנם נשמה הבאה מבינה יש לה ב' בחינות‪,‬‬ ‫טעם שני לכפילות השם נח נח שהוא למשמעות‬ ‫אברהם את ידו ליטול את המאכלת‪ ,‬כיון שהגיע‬ ‫אחד במקום הסתום‪ ,‬ואחד ברדתה למטה‬ ‫של חשיבות ומעלה‪.‬‬ ‫החרב על צוארו של יצחק פרחה ויצאה נשמתו‪,‬‬ ‫בגופא דז"א מן החזה ולמטה‪ ,‬שאז הוא במקום‬ ‫כיון שהשמיע קולו מבין שני הכרובים ואמר אל‬ ‫דָּ בָ ר ַא ֵחר ֵא ֶּלה ּתוֹ לְ דוֹ ת‪ְּ ,‬בגִ ין דְּ ֲהוָ ה ַ ּצדִּ יק‬ ‫המגולה‪ ,‬ואז נשתנית הנשמה ברדתה‪ ,‬שזהו‬ ‫תשלח ידך אל הנער חזרה נשמתו לגופו‪ ,‬והתירו‬ ‫מתחלתו ועד סופו‪ ,‬לזה ׁ ַש ַּבח לֵ ּיה ְּת ֵרי ז ְִמנִ י נח‬ ‫סוד 'רוח מלפני יעטוף' )ישעיה נז טז( פירוש‬ ‫ועמד על רגליו‪ ,‬וידע יצחק שיש תחיות המתים‬ ‫נח‪ ,‬נייחא בעליונים נייחא בתחתונים‪ָּ .‬ת ִמים ָהיָ ה‬ ‫'רוח' אחד 'יעטוף' ויכסה‪ ,‬אבל 'ונשמות אני‬ ‫מן התורה‪ ,‬שכל המתים עתידין להחיות‪,‬‬ ‫ְּבדוֹ רוֹ ָתיו‪ֲ ,‬אבָ ל ְּב ָד ִרין ַא ֲח ָרנִ ין ֵאינוֹ נְ ְח ׁ ַשב לִ כְ ל ּום‬ ‫עשיתי' לשון רבים ב' נשמות‪ ,‬והם מתעלמין‬ ‫באותה שעה פתח ואמר 'ברוך אתה ה' מחיה‬ ‫והוא כהיש אומרים בדברי רז"ל )סנהדרין קח‪,(.‬‬ ‫ומתכסים ברוח‪ ,‬בסוד וחנוך שהוא מט"ט‪ ,‬לפי‬ ‫המתים'‪ ,‬ע"ש‪ .‬נראה מזה שיצחק היה מברך‬ ‫זה לא יקשה לך אחי כשהיה חנוך בארץ ההוא‬ ‫אבל עיקר פירוש שבדורו היה מוכרח להיות‬ ‫ברכה זו‪ ,‬וכאן משמע שאברהם בירך ברכה זו‬ ‫ניכר שהוא תמים‪ְּ ,‬כמוֹ ָד ָרא ְד ַאבְ ָר ָהם וְ ָד ָרא‬ ‫מי היה שר העולם למעלה‪ ,‬אלא כי חנוך היה לו‬ ‫כדאמר וכיון דאתמר ביה באברהם ברוך מחיה‬ ‫נשמת זיהרא עלאה‪ ,‬סוד נשמת אדם הראשון‬ ‫משה וְ ָד ָרא דְּ ָדוִ ד אז היה יותר בענוות גדול‪,‬‬ ‫ְד ׁ ֶ‬ ‫המתים‪ .‬ומה שאמר דעלמא דאתי‪ ,‬כיון בעת‬ ‫והוא כמעט ַאיִ ן ממש לפניהם‪ ,‬והוא מחמת‬ ‫קודם שחטא‪ ,‬לכן היה אז גם כן שר ומושל על‬ ‫שפרחה נשמתו היה בסוד 'והרוח תשוב אל‬ ‫כל העולם שלמעלה כמו עתה‪ ,‬כי היה לו נשמה‬ ‫גודל צדקתו‪.‬‬ ‫האלקים אשר נתנה' )קהלת יב ז(‪ ,‬שהוא עולם‬ ‫דאצילות‪ ,‬והב' נשמות אלו הם‪ ,‬אחד תוך האדם‬ ‫הבינה ועתה חזרה משם‪.‬‬ ‫ואחד מקיף על ראשו‪ ,‬עיין שם‪ .‬וְ ָהכִ י ִּת ׁ ְש ַּכח‬ ‫טעם שלישי שנשנה השם נח נח‪ ,‬כדי לומר שנח‬ ‫ְּבכֻ לְ ה ּו ַ ּצדִּ ֵיקי שיש להם שתי נשמות‪ ,‬ואלו הן‬ ‫היה צדיק אפילו בדור של רשעים‪.‬‬ ‫יצחק נחשב כמת‪ ,‬ובטל ממנו יצר הרע‪ ,‬ולכן‬ ‫מ ׁ ֶֹשה מ ׁ ֶֹשה‪ ,‬יַ ֲעקֹב יַ ֲעקֹב‪ַ ,‬אבְ ָר ָהם ַאבְ ָר ָהם‪ְ ׁ ,‬שמ ּו ֵאל‬ ‫דָּ בָ ר ַא ֵחר ָח ֵמי ַמאי ָעבַ ד ְּב ָד ָרא דְּ כֻ לְ ה ּו ַח ָ ּייבִ ים‬ ‫הקדוש ברוך הוא ייחד את שמו עליו בחייו‪.‬‬ ‫ׁ ְשמ ּו ֵאל‪ֵ ׁ ,‬שם ׁ ֵשם‪ .‬חושב כאן ששה קצוות שהם‬ ‫שהיה צדיק תמים בלי שום מום ופגם‪ַ ,‬קל‬ ‫ּו ְּבגִ ין דָּ א שנעקד על גבי המזבח‪ִּ ,‬ת ׁ ְש ַּכח דְּ לָ א‬ ‫כפולים בעת היחוד תרין ווי"ן‪ ,‬וזהו 'אברהם‬ ‫וָ חוֹ ֶמר ִאלּ ּו ָהיָ ה ְּב ָד ָרא דְּ כֻ לְ ה ּו ַ ּצדִּ ִיקים על אחת‬ ‫יִ ֵחד ק ּו ְד ׁ ָשא ְּב ִר ָיך ה ּוא ׁ ְש ֵמ ּיה ֶא ָּלא ַעל יִ ְ ּצ ָחק‬ ‫אברהם' חסד נגד חסד‪' ,‬שמואל שמואל' שהוא‬ ‫כמה וכמה שהיה יכול להיות יותר צדיק וקדוש‬ ‫בחייו‪ְּ ,‬בגִ ין דְּ ִא ְת ַח ׁ ַשב ְּכ ֵמת שלא היה לו שום‬ ‫גבורה שקו שמאל הוא גבורה‪ ,‬וזהו גבורה נגד‬ ‫כמו שהיה בדורו‪) .‬עד כאן התוספתא(‪.‬‬ ‫גוף הגשם אלא כולו רוחני בגוף ונשמה שלו‪,‬‬ ‫גבורה‪' ,‬יעקב יעקב' ת"ת נגד ת"ת‪' ,‬שם שם' הוא‬ ‫פתח השער ל‘נתיב מצותיך‘ ’נתיב אמונה‘‬ ‫פרק א‘ ]ג[ ‪’ -‬אמונה‘ בכל המדריגות‬ ‫'קשה' לעלות ע"י 'אמונה'‬ ‫ע"כ‪ .‬וכן ראה ב'תולדות יעקב יוסף' )נח‪ ,‬אות ג(‪:‬‬ ‫'אמונה' בהעלאה ל'חכמה' וְ ַ'איִ ן'‬ ‫וכן העלאת ה'מלכות' בסוד 'חכמה' הוא דכתבתי בשם מורי ]הבעל שם טוב[ זלה"ה‪ ,‬אחר‬ ‫ואמנם אף שנתבאר לן שכל 'דרכי העליה'‬ ‫בכח ה'אמונה'‪ ,‬כי הנה אחד מעיקרי ה'עבודה' שידע האדם כי אלופו של עולם הוא בכל תנועה‬ ‫אפשר להשיג ולעלות על ידי זכות וכח ה'אמונה'‪,‬‬ ‫בבחינת 'חכמה' הוא ה'יחודים' בדברים גשמיים וכו'‪ ,‬אז 'יתפרדו כל פועלי און' )תהלים צב י( וכו'‪.‬‬ ‫אבל 'למעשה' נתבארו דרכים ונתיבים אחרים‬ ‫ועניני עולם הזה כמבואר ב'שביל השלישי' )אות ודפח"ח‪ .‬ע"כ[‪.‬‬ ‫האיך וכיצד לעלות ממדריגה למדריגה‪ .‬והטעם‬ ‫הוא כי הדרך להעלות על ידי 'אמונה' קשה הוא‬ ‫וכמו כן העלאת ה'מלכות' לבחינת ַ'איִ ן'‬ ‫כג‪ ,‬ועוד(‪ ,‬והוא סוד בירור הניצוצין של 'קליפת‬ ‫להשיגו ולקיימו‪ ,‬משום 'קליפת נוגה' המכסה‬ ‫נוגה' בבחינת 'בחכמה אתברירו'‪ ,‬ומבאר רבינו הוא בכח ה'אמונה'‪ ,‬וכמו שכתב רבינו בהדיא‬ ‫ומסתיר את ה'השגחה הפרטית'‪ ,‬וכמו שביאר‬ ‫ב'שביל השלישי' )אות א( ששורש העבודה הזאת ב'שביל השלישי' )אות לב( בזה הלשון‪ :‬כי על‬ ‫רבינו ב'שביל השלישי' )אות כ( וזה לשונו‪:‬‬ ‫ל'איִ ן'‪ ,‬אף‬ ‫הוא בכח ה'אמונה'‪ ,‬וכמובא לשונו לעיל )בסוף ידי 'אמונה' יכולין להעלות המלכות ַ‬ ‫כימבואר בדברי מרןהבעל שם טובשמדת‬ ‫אות ה(‪ .‬והביאור בזה הוא כנ"ל‪ ,‬כי חלק החומרי שאינו כדאי וזכאי וכו'‪ .‬ע"כ‪] .‬וראה עוד שם וז"ל‪:‬‬ ‫'מלכות' קשה לברר ממנו שיהיה לצד היותר טוב‪,‬‬ ‫והגשמי המכסה ומסתיר על הניצוץ הקדוש‪ ,‬הוא ובזה שיחזור ה'סלע' שלמעלה ]‪-‬שהוא סוד[‬ ‫כי 'שורש המלכות'‪' ,‬להאמין' שאין שום מציאות‬ ‫בחינת 'קליפת נוגה' ששורשה מבחינת 'מלכות' 'מלכות'‪ ,‬ל'רישא דלא אתיידע' ]‪-‬סוד ַ'איִ ן'[‪ ,‬ועל‬ ‫דבר קטן וגדול שלא יהיה שם מציאות אורו‬ ‫]כי כל ה'קליפות' הן מבחינת 'מלכין קדמאין' ידי 'אמונה ובטחון' יכולין לחזור לרגע ולשעה‬ ‫יתברך והשגחתו וכחווכל זה מחמת ש'מלכות'‬ ‫שהוא סוד 'מלכות'‪] ,‬וכמו שביאר רבינו בשביל מועטת אף היום‪ .‬ע"כ‪ .‬וראה עוד להלן שם )בסוף‬ ‫'משועבד' ומסתתר תוך הקליפות 'קליפת‬ ‫ג' )אות יח( וז"ל ]בדילוג[‪ :‬הקליפות והרע שכל האות( וז"ל‪ :‬אבל באמת לא היה אפשרות לזה‬ ‫נגה'ולכן קשה לברר ולהעלות נפשוב'אמונה'‪,‬‬ ‫כוחם אינם אלא מבחינת 'אני' 'מלכות' וכו'‪ ,‬והוא ]‪-‬העלייה ל'רישא דלא אתיידע'[ כי אם על ידי‬ ‫ובקבלת 'עול מלכות שמים'‪ ,‬ולהמליך הקדוש‬ ‫הנתברר מ'מלכין קדמאין' שכולם מסוד 'מלכות'‪' .‬אמונה'‪ ,‬כי המורים ושוטים לא היו במדריגה‬ ‫ברוך הוא על כל אבריו וגידיו וכו'‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫ע"כ‪ .‬וכן מבואר ב'עץ חיים' )שער מט פ"ג( וז"ל כזאת וכו'‪ .‬ע"כ‪ .‬וראה לעיל שם )בתחילת האות(‬ ‫]בדילוג[‪ :‬אלו הם שיורי המלכים שמתו שלא שהביא רבינו סימוכין לזה וז"ל‪ :‬שיכול אדם‬ ‫נתבררו עדיין וכו'‪ ,‬ודע כי ה'רע הגמור' שנתברר לבוא למדריגה כזאת לבחינת 'אלהות' ממש‪ ,‬וכל‬ ‫תוספת והשלמה ב'שבילים' ד'‪-‬ו'‬ ‫שאין בו 'טוב' כלל‪ ,‬הן ג' קליפות החיצונים‪ ,‬אבל זה על ידי 'אמונה'‪ ,‬כמאמרם 'ברוך הגבר אשר‬ ‫והנה המשך שאר ה'שבילים' אשר ב'נתיב‬ ‫קליפה ד' ]‪-‬נוגה[ לא נתבררה לגמרי וכו'‪ .‬ע"כ[‪ ,‬יבטח בהוי"ה'‪' ,‬והיה' הוא עצמו 'הוי"ה'‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫אמונה'‪ ,‬דהיינו מן 'שביל הרביעי' עד 'שביל‬ ‫ועל ידי 'אמונה' מקשר בחינת 'מלכות' לשורשה‪ ,‬ועיין שם[‪.‬‬ ‫השישי'‪ ,‬הם השלמת דברים ותוספת ביאור‬ ‫והביאור בזה הוא‪ ,‬כי שורש ה'מלכות' הוא‬ ‫ובזה מפריד את בחינת 'רע הגמור'‪ ,‬ומעלה את‬ ‫ל'שבילים הקודמים'‪ .‬כי הנה 'שביל הרביעי'‬ ‫חלק ה'טוב' לשורשו‪ ,‬וכמו שביאר רבינו בכמה למעלה בבחינת 'רישא דלא אתיידע'‪ ,‬כי לכך‬ ‫חוזר לענין הנתבאר ב'שביל הראשון'‪ ,‬דהיינו‬ ‫מקומות‪ ,‬ראה ב'שביל השלישי' )אות טז( וזה עתידה המלכות לחזור לעתיד לבוא לשורשה‬ ‫התחזקות ב'אמונה שלימה' בעת הסתרה וקטנות‬ ‫לשונו‪ :‬הצדיק מעלה החיות הפנימי שבכל ב'רישא דלא אתיידע'‪ ,‬אלא בהיות שניצוצי‬ ‫המוחין‪ .‬ו'שביל החמישי' חוזר לענין הנתבאר‬ ‫הדברים‪ ,‬ומחזירם אל הקדושה על ידי 'אמונה' ה'מלכות' שהן בחינת 'מלכין קדמאין' נתערבו‬ ‫ב'שביל השלישי'‪ ,‬דהיינו 'סדר העבודה ועלייה‬ ‫שאין שום מציאות דבר קטן וגדול מחשבה קטנה בקליפות כנ"ל‪ ,‬לכך אינה יכולה לעלות ולחזור‬ ‫מדרגא לדרגא'‪ ,‬ועל זה הביא רבינו משל מה'בעל‬ ‫בלתי מציאות השם יתברך‪ ,‬שמעורר אותו שידבק לשורשה‪ ,‬אלא לעתיד לבוא כשיתבטלו כל‬ ‫שם טוב'‪ ,‬ושם נתבאר כי הדרגא העליונה נקרא‬ ‫בשרשו‪ ,‬ואז באמונה זאת 'יתפרדו כל פועלי און' הקליפות בבחינת 'בלע המות לנצח' כנודע‪.‬‬ ‫'ביאה לפני המלך'‪] ,‬והביא רבינו שם )באות ב(‬ ‫של החיצוניות והרע‪ .‬ע"כ‪ .‬ושורש הדברים הוא ]ענין זה מבואר בדברי רבינו בכמה מקומות‪ .‬וכן‬ ‫גם ממה שעבר על רבינו עצמו בדרך עבודתו‬ ‫הוא מבואר שם )אות לב( וז"ל ]בדילוג[‪ :‬כי קין‬ ‫בדברי ה'בעל שם טוב' בכמה מקומות‪.‬‬ ‫הקריב 'פשתן' ]כדי[ לחזור 'ההוא רוחא' לשרשו ועלייתו[‪ .‬וב'שביל השישי' הביא רבינו משל‬ ‫]ראה ב'צפנת פענח' )תרומה‪ ,‬פ"ו ע"ב( וז"ל‬ ‫]ב['רישא דלא אתיידע' וכו'‪ ,‬אבל באמת עשה נוסף מה'בעל שם טוב' בענין הנתבאר ב'שביל‬ ‫]בדילוג[‪ :‬שמעתי ממורי ]הבעל שם טוב[‬ ‫פגם גדול‪ ,‬כי בעת שהקליפות שולטין אסור השלישי' שה'מלכות' נפלה בקליפות‪ ,‬וצריכין‬ ‫זללה"ה וכו'‪ ,‬כי בידיעת האדם שידע ומאמין‬ ‫לעורר הנהגה של גבורות להעלות המלכות עד לברר בירורי המלכות אשר בדברים הגשמיים‬ ‫שהשם יתברך מלא כל הארץ כבודו‪ ,‬בכל תנועה‬ ‫שרשה‪ ,‬כי עדיין מעיינה מעורב טוב ורע‪ .‬ע"כ‪ .‬ובעניני עולם הזה‪] ,‬ואגב כן‪ ,‬האריך שם רבינו‬ ‫ומחשבה הכל ממנו יתברך‪ ,‬אז 'יתפרדו כל פועלי‬ ‫עי"ש[‪ .‬ואמנם בכח ה'אמונה' 'יתפרדו כל פועלי )באותיות ד‪-‬ז( בענין 'יחודים' באכילה ושתיה‬ ‫און' )תהלים צב י( וכו'‪ ,‬והיא בחינת 'דע את אלהי‬ ‫און' כנ"ל‪ ,‬ואז יש גם עתה בחינת ביטול הקליפות כדי לברר הניצוצין[‪ ,‬ולהעלות המלכות מדרגא‬ ‫אביך' )דה"י א' כח ט( ששמעתי ממנו גם כן בענין‬ ‫לשעה‪ ,‬ויכול להעלות המלכות לשורשה בבחינת לדרגא‪ ,‬וסוד שני אילנות של 'צרעת' ו'רפואה‬ ‫זה‪ .‬ע"כ‪ .‬וראה גם ב'תולדות יעקב יוסף' )בראשית‬ ‫ַ'איִ ן' לרגע ושעה מועטת‪] .‬כלשון רבינו הנ"ל‪ :‬לצרעת' הם ב' דרגות 'חכמה ובינה' כמו שביאר‬ ‫א(‪ :‬דשמעתי ממורי ]הבעל שם טוב[ זלה"ה‪,‬‬ ‫ועל ידי 'אמונה ובטחון' יכולין לחזור לרגע ולשעה רבינו שם )באות יב(‪ ,‬ואחר כך 'חוזרת לבעלה'‬ ‫שאם ידע האדם שהקדוש ברוך הוא מסתתר‬ ‫בסוד הגאולה‪.‬‬ ‫מועטת אף היום‪ .‬ע"כ[‪.‬‬ ‫שם‪ ,‬אין זה הסתרה‪ ,‬כי נתפרדו כל פועלי און‪.‬‬ ‫כל הזכויות שמורות © יוצא לאור ע"י מוסדות קאמרנא בארה"ק ‪ -‬מערכת 'עטרת שלום' פקס‪ .0722-616796 :‬דוא"ל‪K7643092@gmail.com :‬‬