קרני אור · Karnei Ohr — נח (2026-10-12)

בס"ד
לימוד היומי דקהילתינו
קרני אור
יום ליקוטי ליקוטי משנה השתפכות שולחן
לחודש מוהר“ן הלכות ברורה הנפש ערוך יום
חושן משפט ח“א ח“ב ח“ג
קפט קצ שס"ג: חזרה יז ס: ו׳ שבת
ב-ג
קצא קצב שס"ג: קעד. יח סא. ז׳ א
ד-ה
קצג קצד שס"ג: קעד: יט סא: ח׳ ב
ו-ז
קצה קצו שס"ג: קעה. כ סב. ט׳ ג
ח-ט
קצז קצח שס"ג: קעה: כא סב: י׳ ד
י-יא
קצט ר שס"ד: קעו. כב סג. י״א ה
א-ג
רא רב שס"ד: חזרה כג סג: י״ב ו
ד-ה
יו"ל ע"י קהילת חסידי ברסלב
בנשיאות הגה"צ רבי יעקב מאיר שכטער שליט"א
דבר המערכת 490פרשת נח ו' חשון תשפ''ז
'אם אין דעת הבדלה מנין' – עם סיומם של ימי
תשרי הקדושים ,ימי קנין הדעת ,התאספו עשרות
ִִמֹק ֶֶֹדׁש ְלְ חֹול
אברכים צעירים וחתנים בני קהילתנו כדי לזכות
להצטרף השמחה ללגיון של מלך 'בני חורין' נזר
תפארתה של קהילתנו הקדושה.
בכינוס מפואר שהתקיים בבית מדרשנו ברמה
ד' סביב שולחנות ערוכים ,אתכנשו בחדווה אלא בכלליות יחס ימי עליה מול ימי ירידה וגדלות מול קטנות. איך עוברים מחודש מלא וגדוש בימים טובים לימי חול פשוטים
לשמוע את דבר ה' מפי משפיעי החבורות ורבנים טבע האדם לחשוק בימי הארה וגדלות ,ומואס באותם ימים בהם ויבשים?! איך מתחזקים כאשר עומד לפנינו חורף ארוך כל כך,
העוסקים בתחום קדוש זה ,להלהיב הלבבות יצרו נלחם בו והגוף מעיז פניו לרצות לדכא את הנפש חלילה. שנה מעוברת מלאה בימים אחר ימים ,ימים אפרוריים שאין בהם
ביקרת 'בני חורין' שקיבלו על עצמם להתבדל אך לאמתו של דבר ,כל גדלותינו ותפארתינו ,שליחותינו חפץ...
ולפרוש מכל וכל איזה שייכות לכלי המשחית ותכליתינו ,מעלתינו וימי עושרינו המופלאים והנשגבים ,הם
הטכנולוגיים שכרתו רבים וטובים ר"ל מבני דורנו דוקא אותם ימים הנראים לנו כה חשוכים .וכפי שרבי נתן מרבה שאלות אלו נשמעות מכל עבר עם כניסתנו לחודש מרחשוון
ה"י .בדבריהם עוררו וחיזקו על כך שכל הסייעתא להכניס בלב כל אחד שדוקא הקטנות והנמיכות הם סיבת גדולת ותחילתו של החורף הבעל"ט ,וחובתנו ללבן את הדברים לעומקם.
דשמיא לשמירת הבית תלויה ב'בא ליטהר' שלנו, ומעלת האדם כשזוכה ללחום אז ,וכמו לדוגמא (שם ,בהלכות ערב דבר ברור הוא שהמועדים הקדושים הינם נזרי השנה ,הם הימים
ועל כך שרק בהתנזרות זו אנו מוגנים מרוח הרחוב ה-לג)" :שעיקר גדולת האדם שיכול לזכות שיהיה לו ממשלה על הנבחרים והקדושים שמהם שואבים כל ימי השנה את חיותם,
הקלוקל. המלאכים הוא מחמת שהאדם ירד למקום נמוך ומגשם כזה שהוא הם הם הלב של השנה כולה (לקו"מ ח"א ל-ה') .אולם בד בבד אסור
לאחר חתימת כל הציבור הקדוש על הצטרפותם גשמיות העפר ,שהוא תכלית גשמיות המקום". שנשכח שתפקידו של הלב להחיות את האדם .האדם עצמו אינו
בלב ונפש לגדרי קודש אלו נשאו הלבבות את או דבריו הנלהבים במכתבו לבנו (עלים לתרופה ,י"א טבת ת"ר) "עיקר הלב ,אלא הוא ניזון מהלב ומקבל ממנו כח לחיות ולהתקיים .כך גם
הרגליים בריקודי עוז להודות לה' על טוב חלקנו שעשועיו יתברך הוא כשלומדים תורה בצר לאדם מתוך בלבולים עצם ימי חיינו ,שהם דוקא אותם ימים רגילים 'אפורים' ויבשים,
ועל שמסר עולמו לשומרים ,כה יתן ה' וכה יוסיף. ודחקות כי זה עיקר מעלת האדם על המלאכים שיש לו מניעות זהו זמן קנין נצחיותנו ,זהו הזמן שעבורו נבראנו להמליך בו את
ובלבולים כאלה והוא מקרב עצמו להשם יתברך ולהתורה מתוך הבורא בכל מאורעותינו מתוך אמונה ושמחה והליכה בדרכיו
מה טוב ומה נעים היה השבת אחים יחד כאשר
יסורים ומניעות והשתטחות והתפשטות הסטרא אחרא כזה שהם ובמשפטי חוקותיו ,אלא שכדי שנצליח בשליחותנו המופלאה
בשלהי חודש תשרי העעל"ט התלכדו כל חברי
משתטחים בכל פעם כמו נהרות ותהומות ממש". הזאת ,נתנו לנו המועדים הקדושים כדי שנוכל לשאוב מהם
החבורות דקהילתנו לכינוס חיזוק נפלא ומרומם מעיינות אמונה ושמחה לכל ימות השנה.
לפתיחת החבורות בזמן חורף הבעל"ט ,במושב זוהי נקודת אמת עצומה שצריך להעמידה תדיר נגד עינינו,
'יסודות' שבדרום .שם נשמעו דברי משפיעי הגילוי משמש רק אמצעי אל התכלית של ההארה בתוך החושך ניקח לדוגמא את יום השבת קודש ,מבחר הימים ,זה נכון ששבת
ששם הוא עיקר הריווח והקנין ,ההתעלות נועדה כדי לרומם את הוא ראשון למקראי קודש ועולה על הכל ,אבל בסופו של דבר
החבורות בקשר המופלא והנשגב שרבינו הקדוש
ימי הקטנות שהם נקודת השליחות שלנו. השבת שייכת לעולם הבא ,שם יהא 'יום שכולו שבת' .בודאי
קשור עימנו ,שע"י החזיקנו עצמנו יחד הוא בונה
שללא אור קדושת השבת לא היתה תקוה לעמוד ולהתקיים
בכך בנינים נפלאים ונשגבים עד אין קץ ,ומה
בעולם חשוך שכזה ,ועל כן ניתן לנו לטעום גם כאן מעין עולם
עצומה היא הזכייה והאחריות לקחת חלק תמידי
"לפעמים – אומר רבינו הקדוש -לב האיש הישראלי בוער מאד הבא ,אבל בסופו של דבר הקניינים האמיתיים שלנו הם בימי
בזה .כך גם נשמעו ברוב קשב דברי אחד ממשפיעי החול ,אם אנו זוכים להמשיך אליהם את קדושת השבת.
מאד להשם יתברך כיקד יקוד אש ,אבל הוא יותר מדי ,עד שהיה
אנ"ש היקרים שהעלה נקודות יקרות וחשובות
אפשר להיות אוקיד כל גופא" (לקו"מ ,ח"א ע"ח) .הרצון להיות רק וכך מלמדנו רבי נתן (ליקוטי הלכות ,חול המועד ד-י')" :המשכת קדושת
במעלת הבא בתמימות לשמוע ולקבל בכל פעם בגילוי ובהרגשת רוממות יכולים לשרוף את כל כלי המעשה של שבת לתוך ימי החול ,שהוא עיקר עבודת האדם בזה העולם" ,רבי
מדברי הנחל נובע. האדם ,הוא חייב לצמצם את ההלתהבות הזאת ולהכניסה לכלים נתן אומר בפירוש :עיקר עבודת האדם בזה העולם ועיקר בואו
בסעודת הודיה על זכייתנו להיות אצל רבינו הנכונים ולהבין שהגילוי נועד כדי להאיר למטה בחושך ולא כדי לעולם אינו בשביל השבת עצמה ,את זה הוא יזכה בעולם הבא.
הקדוש בראש השנה ובריקודי קודש ושמחה להישאר תמיד במצב של אור. עבודתו ושליחותו הוא להמשיך את הקדושה הזאת לתוך ימי
על נעימות גורלנו התחילו בס"ד בהתחדשות וכפי שרבי נתן מאיר עינינו (בליקוטי הלכות ,נדרים ג-א') "ידוע ,שכל החול .וכך גם כל קדושת מועדי השנה.
ובתנופת עוז את חבורות האברכים לזמן חורף הקליפות שהם התאוות והחטאים ,כולם באים משבירת כלים וכיון שכך ,עלינו לעורר את עצמנו ,שדוקא אותם ימים רגלים
הבעל"ט ,ומעלין בקודש בעז"ה. שהיה על ידי ריבוי אור כידוע ,שלפעמים האדם בוער לה' יתברך ויבשים שבשגרת השנה ,הם הם נקודת התכלית בעבודתנו ,הם הם
יותר וכשאינו זוכה לצמצם האור לפי מדרגתו על ידי זה נופל אחר מטרת חיינו ,לכך באנו לעולם וזוהי שליחותנו עלי אדמות .זה נכון
העורכים
כך ח"ו מאד ,כי זה בחינת ריבוי אור". שצריך להתמלאות ולשמוח מאד בימי המועדים הקדושים ,אבל
זה היה גם עונש המבול ,וכפי שרבי נתן מבאר (שם ,ערבית ד): רק בכדי לשאוב מהם מים חיים כדי להאיר בהם את ימי האופל,
"המבול מים שבא לעולם אז ,זה נמשך מבחינת ריבוי אור שגורם שהם התכלית וזו המטרה הנכספת .מי שמזלזל בימים הללו ולא
פניני אור
אמרות טהורות מרביה"ק ותלמידיו
שבירת כלים שמשם כל הדינים והצרות ח"ו ,ומחמת שלא היה
להם כלים לקבל האור מחמת קלקול מעשיהם על כן היה אצלם
מבין את עוצם השליחות הנשגבה שיש לו בהם ,יכול חלילה
לאבד את עיקר התכלית שעבורה נברא.
בבחינת ריבוי אור שמשם כל הדינים שזה מימי המבול". טעות מרה זו גורמת לבני אדם לעבור בחוסר חשק ובחוסר רצון
וּכְ ַה ּיוֹ ם ַה ֶּזה ְצ ִריכִ ים לְ ִה ְת ַח ֵּזק ָ ּבזֶ ה ְ ּבכָ ל מי שרוצה לעמוד ולהתקיים בעבודתו הישרה ,חייב להבין את אותם ימים ,שלאמתו של דבר הוא עיקר החיים שלהם .הם
ולהשכיל שכל התגלות ורוממות תכליתה כדי להאיר לבסוף כמו נרדמים משבת לשבת או ממועד למועד כאשר כל עבודת
עוֹ ז ,וַ ֲא ִפיל ּו ַה ָ ּבנוֹ ת ַה ְּק ַט ּנוֹ ת ְצ ִריכִ ין החול מתנהלת בעצלתיים ,בעוד שכאמור הם עיקר השליחות
למקום נמוך וחושך ,חובתו לצמצם את ההתלהבות ולהכניסה
ישן ְשׂ ָמלוֹ ת ֲא ֻרכּ וֹ ת ...וְ ִאם נִ ְמ ָצא לְ ַהלְ ִ ּב ׁ ָ לכלי מעשה בכל אותם זמנים ומקומת נמוכים ,ורק זה עיקר והמטרה.
ישין ְצנִ יעוּת ִ ּב ְבנֵ י ֵ ּביתוֹ ׁ ֶשל ָא ָדםֲ ,אזַ י ַמ ְר ִ ּג ׁ ִ ותכלית רווחנו בעולם הזה. וטעות שורשית זו אינה רק ביחס ימי המועדים מול ימי החול,
NH
ַ ּב ַ ּביִ ת ַמ ָּמ ׁש ַה ׁ ְש ָר ַאת ַה ׁ ּ ְשכִ ינָ הּ ִ ,ב ְב ִחינַ ת
ֵּת ַבת נ ַֹח ְ ּבדוֹ ר ַה ַּמבּ וּל. לתגובות 3323796@gmail.com הדל"נ • 5:30נץ החמה • 6:41סוזק"ש 8:48
(אוסף מכתבים ,רסא) ניתן לקבל את הגיליון באימייל מידי שבוע והערות צאת השבת • 6:41צאה''ש לר''ת 7:21
ליבון נושאים וסוגיות במשנת ברסלב לעובדא ולמעשה
בדרכי עבודת ה' משנת ברסלב
זריזות וסבלנות כאחד!
בכוחו .אך אף על פי כן צריכין להמתין הרבה עד שיזכה עומד כלל אפילו כהרף עין ,ועל כן כל מה שיכולין להתגבר לימוד גדול לימדנו רבינו כיצד להתנהל בעבודת ה':
שתהיה עבודתו בשלימות כראוי ,בבחינת 'הבא ליטהר לעשות איזה דבר בעבודת ה' צריכין לעשותו מיד דייקא בלי במתינות וסבלנות מחד גיסא ,ובזריזות עצומה מאידך גיסא,
מסייעין לו אומרים לו המתן'. איחור ועיכוב כלל ,אפילו רגע אחת .כי מי יודע כמה מניעות באופן ששניהם הולכים יחד ואף משלימים זה את זה.
וענין זה אי אפשר לבאר היטב בכתב ,ויש בזה שיחות קדושות ועיכובים והרהורים וסכסוכים יהיה לו בשעה האחרת ,כי אין ולימוד זה צריכים להכניסו היטב במח ובלב ,כי רבים חללים
הרבה ששמענו והבנו מפיו הקדוש ,ומעט מהם מבוארים להאדם בעולמו כי אם אותה השעה ואותה הרגע בלבד .אף הפילו – הן המהירות היתירה ודחיקת השעה ,והן העצלנות
באיזה מקומות .וזה בחינת 'לא עליך המלאכה לגמור ולא על פי כן ,לפעמים כשרואין שמתגברין ומכריחין עצמו לאיזה וההתמהמהות היתירה .כי שניהם יש בהם סם מות ,להרחיק
אתה בן חורין ליבטל ממנה' ... .כי בוודאי בתחילה מתגבר דבר ואינו עולה בידו ,צריכין לפעמים להמתין ולבלי ליפול את האדם מבוראו.
הבעל דבר מאד על האדם למנעו לגמרי מדרך החיים ח"ו ,אך בדעתו מזה ,ולבלי לבלבל דעתו כלל במה שאינו זוכה לאותו
ומי שרוצה לזכות לעבודת ה' חייב ללמוד ולהרגיל את עצמו
כשהאדם מתעורר קצת ורוצה לשוב לה' להתפלל או ללמוד הדבר ,וימתין קצת עד שיבוא עתו .ואי אפשר לבאר דבר זה
להשתמש עם שניהם במידה הנכונה ובזמן הנכון ,באופן
וכיוצא ,הוא מתפשט כנגדו ומונעו בכמה מניעות וחלישות בכתב כלל" (חיי מוהר"ן ,תלא). שלא ימהר ולא ייחפז היכן שצריכים להמתין בסבלנות,
ובלבולים בלי שיעור ,עד שכמה פעמים גם כשמתפלל
ומאידך לא ימתין בשאננות ורפיון היכן שצריכים למהר
ולומד אין העבודה בשלימות כראוי ,בפרט שכמה זמנים
ולהזדרז בכל עוז.
ועתים מבלבל אותו לגמרי מחמת טרדת הפרנסה וכיוצא. והנה ,כפי שכותב מוהרנ"ת "אי אפשר לבאר דבר זה בכתב
ולא די לו בזה כי אם עוד אורב עליו כאילו אפס תקוה ח"ו, והרי לך דברי רבינו בענין זה בספר חיי מוהר"ן (ושם יש כמה
כלל" ,כי הם דברים עדינים ודקים המסורים ללב .וחזרו סעיפים נפלאים בענין זה ,ואף העניק להם מוהרנ"ת מקום ושם מיוחד בספר
כאילו אי אפשר לו עוד להתקרב לה' יתברך כראוי ,מאחר
הדברים ונשנו כמה פעמים בדברי מוהרנ"ת ,שהאריך זה ,תחת הכותרת "שלא לדחוק את השעה" ,אך אנו לא נביא אלא שיחה אחת,
שעוברים ימים ושנים ועדיין הוא רחוק כמו שהוא רחוק
להרחיב ולבאר ענין זה כדי להכניסו ללב ,שיבין האדם איך והרי היא):
...על כן כל מי שרוצה ליכנס בעבודת ה' צריך ליזהר מאד להיות זריז נפלא מצד אחד וסבלן גדול מצד שני.
לאחוז בשניהם ,בבחינת 'טוב אשר תאחז בזה וגם מזה אל "מי שרוצה לישון ואינו יכול לישון ,העצה לזה לבל להכריח
ולחיבת הדברים נעתיק אחד מלשונותיו הנפלאים בענין זה, עצמו כל כך לישון .כי כל מה שמכריח עצמו יותר לישון,
תנח ידך' ,דהיינו להיות זריז גדול מאד מאד בעבודתו יתברך
בליקוטי הלכות הל' פקדון הלכה ד' ,וזה לשונו: מתגבר עליו ביותר מניעות השינה .וענין זה גם בכל הדברים
ואת כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך עשה בזריזות גדול
דבר יום ביומו ולא לדחות מיום ליום חס ושלום וכנ"ל .ואף "אלו שני התיקונים צריך גם כל אדם ליזהר בהם מאד מאד! כי שבעולם ,לבלי להכריח עצמו ביותר ,כי כל מה שמכריחין
על פי כן צריך להמתין הרבה הרבה ,שאפילו כשרואה שאין צריך האדם ליזהר מאד בכל יום ויום לצאת חובת היום בכל עצמו ביותר לאיזה דבר מתגבר עליו ביותר ההיפך דייקא.
עבודתו בשלימות ,ואפילו אם לפעמים אינו יכול לעשות מה דאפשר ,כי צריך לידע שכל ימיו מנויים וספורים ויצטרך ואפילו בעבודת השם צריכין לפעמים זאת ,לבלי להכריח
כלל ,אף על פי כן ימתין ויצפה לישועת ה' ,כמו שכתוב 'אך ליתן דין וחשבון מכל יום ומכל שעה ,ואין לו בעולמו כי אם עצמו יותר מדי .אף על פי שבאמת צריכין להיות זריז גדול
לאלקים דומי נפשי' וכו' 'אך אל אלקים דומיה נפשי' וכו', אותו היום ,על כן בוודאי הוא צריך להיות זריז גדול בכל יום מאד לקדש עצמו כראוי ,ולזכות לעבודת השם בשלימות
וכתיב 'טוב ויחיל ודומם לתשועת ה'' (ליקוטי הלכות ,פקדון ד ,י). ויום להתחזק בעבודתו יתברך ככל אשר תמצא ידו לעשות במהירות גדול ,ואסור להניח מיום לחברו כלל ,כי אין העולם
פניני התחזקות והתעוררות
שנערכו ונעבדו מתוך אוצרות שיחותיו של הגרי"מ שכטער שליט"א שביבי אור
מתלבש במצוות!
הבעל דבר ...שהוא כבר לא יצליח לפתות אותו בשתיית יין שבימות החול הדליק להדיא ע"י גפרור דולק ,בשבת היה היתרים מפוקפקים
אם יגיש לו כוס יין לשתות ,יהיה מה שיהיה ,הוא יתאפק מבעיר סיגריה מסיגריה .כך נהג זמן רב ,עד שלבסוף כבר
בתורה א' בליקוטי מוהר"ן מדבר רבינו על כך שהיצר הרע
ויתגבר .כי ידע היטב מה יקרה לו אם ישמע לפיתוי היצר השיל מעליו גם את 'ההיתר' הזה ,והחל להדליק אש בהדיא
מתלבש במצוות .ואחד מדרכיו הוא ,שמורה היתר לאדם,
ויקח כוס יין וישתה .ולכן בא אליו הבעל דבר בעצה אחרת ולעשן סיגריות בשבת קודש ללא הגבלות רח"ל.
שאין מדובר באיסור...
לגמרי כדלהלן... כי כן דרך היצה"ר ,לבוא בכל מיני התירים וקולות ,והכל כדי
זכורני ,בשנות נעורי ,בימי המלחמה האיומה של הצר הצורר
וכך מספר רבינו" :וראה מעיין הולך ,והמראה אדום ,והריח למצוא פתח כיצד להתחיל לפתות את האדם לעבור על רצון
ימ"ש ,שרבים מבני עמנו ,מאלה שלא היו חרדים ממש לדבר
של יין ,ושאל את המשרת :הראית שזה מעיין? ...וראוי שיהיה קונו עד שהוא צד אותו ברשתו לגמרי ,ה"י.
ה' ,התגייסו לצבא הבריטי ששלט אז בארץ כדי להלחם עם
בו מים ,והמראה אדמומית ,והריח של יין?! ...והלך וטעם הצורר הנאצי (ובעצם הדבר הזה היה התלבשות במצוות אפילו לבעל
מהמעיין ,ונפל וישן מיד כמה שנים עד שבעים שנה "...ע"כ. העבירות; וכי דבר קטן הוא להלחם נגד אותו רשע ימ"ש שרצה להשמיד להרוג
כלומר מתוך רגשי התפעלות עצומה ,רק כדי לבדוק את ולאבד את כל היהודים ,ולמרות שהדבר היה כרוך בעבירות רבות של חילול
הפלא הגדול של המעיין האדום והמריח הלך לטעום ,הוא
כיצד שתה המשנה למלך מן היין? שבת וצניעות וכיו"ב לא נמנעו בעבור זה מלהתגייס) ובמו אזני שמעתי
לא הלך לשתות חלילה בשאט נפש כוס יין -כמו שהיה אצל במעשה הראשון של סיפורי מעשיות' ,מעשה מאבידת בת מאחד שהיה חייל בצבא האנגלים שעזב את התורה והמצוות
אכילת התפוח ...ואז נפל בפח ונכשל בכשלון נורא כזה. מלך' ,מספר רבינו שלאחר שחיפש את הבת מלך ימים ושנים, רח"ל ,שסיפר ליהודי כשר את סדר השתלשלות התדרדרותו
מצא אותה בסוף בין חיילות הסט"א .ולאחר שמצא אותה במצוות ה' שהתחיל בחילול שבת רח"ל; בתקופה הראשונה
כלומר הבע"ד הציב לו את הנסיון כמו היתר; וכי עומד אני
לראשונה ,אמרה לו בתחילה שיתגעגע שנה אחת ויתענה להתגייסותו שמר על קדושת השבת ולא עישן סיגריות
לשתות יין? וכי כך שותים יין ממעיין ,ומי אומר שיש לזה דין
וביום האחרון לא יישן ,ולבסוף נפל ואכל תפוח ויישן זמן רב, בשבת ,למרות שבקרב אנשי הצבא היתה תאוות עישון
של יין בכלל ,וכי שותה אני עכשיו מחמת תאוה וצמאון ליין?
ואח"כ ציוותה עליו שישמור היום האחרון וגם בזה נפל ושתה סיגריות בהתגברות נוראה ,אעפ"כ כבש את יצרו ולא עישן.
לא ולא ,אלא אך ורק לרדת לעומק הדבר ולהבין את הפלא
מהמעיין שהיה בעצם יין וכו' עיי"ש לא עבר זמן רב והיצה"ר החל לפתותו ולהכביד עליו את
מה שנעשה כאן לפניו ותו לא ...בודאי אין זה בכלל האיסור
והנה לפני המשך הסיפור נתאר לעצמנו :אילו היה הבעל דבר הנסיון של שמירת שבת ,והתלבש עליו בהיתר ,וכה פיתה
והוא מותר לגמרי...
מגיש לו כוס יין ,גם אם הוא היה מתוק וערב מאד ,בוודאי אותו :אמנם להדליק סיגריה על ידי גפרור ומצית וכדומה,
וכך ,בהוראת ההיתר המפוקפק הזה ,נכשל ,ויותר כבר לא היה מתגבר על עצמו ולא היה לוקחו מידו לאחר שכבר נכוה בזה יש איסור של "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום
מצא את מבוקשו ,היינו את הבת מלך שנפלה אצל הסט"א.., באכילת התפוח ,שעל ידו התרחקה ממנו הבת מלך לכמה השבת" ורק לזה התכוונה התורה באסרה הבערת אש ,אבל
והדברים מדברים בעד עצמם :האם אין אנו נוהגים לעתים שנים ארוכות ,והיה עושה חשבון נפשו ומתבונן מה שקרה להדליק סיגריה ע"י סיגריה דלוקה אין היא עבירה גדולה כל
ומורים היתר לעצמנו כאותו שני למלכות ,כי באמת הוא משל לאחר אכילת התפוח המתוק ,ובוודאי כבר לא היה נשמע כך ,ויש כאן צד להקל ולהתיר בשעת הדחק בצבא ...וזה גרם
לכל אחד ואחד... לפיתויי היצר ליטול ממנו כוס יין ולשתות .ואת זה ידע היטב לו לעשן בשבת רח"ל .אמנם בשינוי מכל השבוע ,כי בעוד
אליבא דהלכתא לאסוקי שמעתתא
נערך ע"י הרה"ג ר' משה בהגרי"ק בראנדסדארפער שליט"א
פניני 'הלכה למעשה' ראש כולל בקהילתינו ומו''צ דעדתינו
למה אין לספר לחבר שיש קשת חיי שעה של יהודי
ימוטו בעוונם .ולכן מי שרואה קשת צריך כתב החיי אדם (כלל סג דין ד) מצאתי בספר אנו חוששים שמא הוא בא ממיעוט היהודים השבוע למדנו שמחללים שבת בשביל פיקוח
להתעורר בעצמו לשוב מחטאיו ולדאוג אחד ששמו נעלם ממני שאין להגיד לחברו שגרו בעיר שבה מצאו אותו בהיותו תינוק. נפש של חיי שעה ,ולכן מותר לחלל שבת
שזכותו יגן עליו ועל בני דורו ,ולא לספר שיש קשת מטעם מוציא דיבה .וכך הביא הדברים מבהילים מאוד ,שהלא ידוע שאין אפילו רק כדי להאריך חיים של כמה דקות
לאנשים אחרים שהגיעו למצב כזה. המשנה ברורה (סי' רכט סק"א) אין כדאי להגיד בנין בית המקדש דוחה שבת ואין מלאכת לחולה מסוכן ,כך נפסק בשולחן ערוך (סי' שכט
ובשו"ת שלמה חיים להגרי"ח זוננפלד ז"ל לחברו שיש קשת מטעם מוציא דיבה. המשכן דוחה שבת ,גם ביאת המשיח אינה ס"ד); מי שנפלה עליו מפולת אפילו מצאוהו
דוחה שבת ,ואילו עבור הגוי שקיים ספק מרוצץ שאינו יכול לחיות אלא לפי שעה
ולכאורה יש לתמוה על זה שהרי בתורה (סי' קמב) כתב שאף שבזה שיספר לחברו
רחוק לגביו שמא הוא יהודי מחללים עליו את מפקחים את הגל.
נאמר 'ויאמר אלקים אל נח זאת אות הברית שיש קשת יוכל חברו לברך עליו ,אין לספר
אשר הקמותי ביני ובין כל בשר אשר על לו משום מוציא דיבה .וכמו בכל שמועות השבת ,ואף על אותו ספק יהודי שמיד לאחר חיי שעה בלי שמירת מצות
הארץ' ,ומשמעות הפסוק היא שהקב"ה רעות שאין לספר הגם שמברכים עליהם הצלתו יחלל שבת ויעבור על כל דיני התורה
והנה בשו"ת הלכות קטנות למהר"י חגיז (ח"ב
מראה את הקשת בענן כדי שיראוהו בני דיין אמת – .ויש ללמוד מזה מקל וחומר מחללים שבת להציל את נפשו .על כרחינו
סי' לח) הסתפק אם מותר לחלל שבת כדי
אנו חייבים לקבוע שחיי יהודי חשובים
אדם ויחזרו בתשובה ,וכפי שכתב הספורנו בן בנו של קל וחומר שיש להימנע מלדבר להאריך חיי שעה של יהודי כשידוע שלא
להקב"ה כשלעצמם ,לו היה יהודי יודע כמה
על פסוק זה; היא אות הברית ,ועליך ועל ולפטפט על הדור כמה הוא מקולקל וירוד יוכל לקיים שום מצוה באותה שעה ,וכשיטה
הקב"ה צריך אותו בחיי עולם הזה כמו שהוא,
כיוצא בך מוטל להתעורר בהראותה ,חס ושלום משום מוציא דיבה אפילו אם זו העלה גם הבית מאיר (סי' של) שאסור לחלל
ולהעיר בני הדור לשוב להשכיל להיטיב. היה מקבל על עצמו כל היסורים באהבה והיה
הכוונה לטובה ,וגם בזמנים שצריכים שבת על לידת תינוק שנשבה שמוחזק לצאת
ע"כ .וכן פירש האלשיך הקדוש (ט יד) על שמח בחלקו להיות שותף במעשה בראשית.
לעורר את לב הקהל ולהוכיח יש לעשות לתרבות רעה .אך הגאון רבי עקיבא איגר (מובא
הפסוק 'ונראתה הקשת' שעל ידי שיראוה עכ"ד המחכימות.
הדבר בחכמה. שם בחילופי מכתבים) השיב להגאון הבית מאיר
בני האדם יתנו לב לשוב .ואם כן מאחר חיי שעה לעומת חיי עולם
שכוונת הקב"ה להראותו לבני אדם כדי והכלי יקר (שם יד) כתב דבר נפלא שבאמת וכתב לו' :כיון שדרשו חז"ל וחי בהם ולא
שיחזרו בתשובה ,לכאורה היה ראוי לכל גם בימי רשב"י היה קשת בשמים ,אלא אחת מהשאלות הקשות בטיפול בחולים שימות בהם אמרינן דהתורה חסה על נפש
שלא היו הבריות חוקרים אחר הקשת ולא היא האם מותר להעניק טיפול לחולה סופני מזרע ישראל ומותר חילול שבת כדי להחיות
אחד להראותו כדי שיחזרו בתשובה.
שיש לו לפי דרך הטבע חיי שעה בלי טיפול, נפש מזרע ישראל גם אם לא יקיים שום
ואפשר להסביר שאף שהקשת יש בו כח השתדלו לראותו ,וזה הכוונה שלא נראתה
ויש אפשרות לעשות טיפול רפואי שמוטל מצוה ,והדבר בעיני קשה למאוד להחליט
להגן על הדור שלא להביא מבול ,ויש בו הקשת בימיהם ,שלא היו חוקרים אחריו.
בספק ,יש מצב שיתרפא ויצא מהמחלה כדעת כבודו' ע"כ.
כח להזכיר ברית עולם ,מן הראוי שלא כי בכל דור ודור שהיו יראים מן הפורעניות
ויחיה לאורך ימים ושנים ,ויש סיכון שהטיפול וכן העלה המשנה ברורה (בביה"ל שם)
להשתמש בכח זה ,כפי שמצינו שהשתבחו ולא היו בדור צדיקים שיגינו עליהם ,תלו
יגרום לתופעת לווי שעלול להמית המטופל שמהפסוק 'וחי בהם' נלמד שאפילו חולה
דורו של רשב"י ורבי יהושע בן לוי שלא עיניהם באות הקשת והיו מסתכלים אחריו.
יותר מהר .האם עדיף שב ואל תעשה למנוע שלא יוכל לקיים שום מצוה וגם לא יוכל
נראתה הקשת בימיהם מפני שהיו מגינים ואילו בימי רשב"י ורבי יהושע בן לוי שהיו
הטיפול וכך יחיה חיי שעה בודאי ,דערך רגע להתוודות בזמן שמאריכים לו את החיים ,ולא
על בני דורם מכח עצמם ,מפני שכח הקשת מגינים על בני דורם היו סמוכים על כוחם
של חיי שעה שווה לערך חיי שנים ארוכות, עוד אלא שאפילו אם ידוע שלאחר שיתרפא
יש בו גילוי גדול של כבוד אלקים ואין של זקנים ולא היו צריכים להסתכל אחר
או שעדיף להיכנס לספק אולי יצליח להירפא לא ימשיך לקיים מצות ,אף על פי כן מחללים
מן הראוי להשתמש בו ,ואפילו להסתכל הקשת .ע"כ .ולפי זה מובן יותר למה אסור לגמרי. שבת בשביל להאריך חיי שעה של יהודי.
ולהתבונן בצבעי הקשת נפסק בשולחן לספר לחברו שיש קשת ,שהקשת בעצמה
הגמרא בעבודה זרה (כז ):מביאה המעשה והטעם היא כפי שכתב הרמב"ם (פ"ב ה"ג)
ערוך (שם ס"א) שאסור משום גילוי השכינה ,אינו מוכיח על מצב הדור ,אלא ההסתכלות
מספר מלכים (ב ז ,ד) בארבעת המצורעים שמהפסוק 'אשר יעשה אותם האדם וחי בהם'
והוא גנאי לדור שקילקלו כל כך והוצרכו והחקירה אחריו ,ובזה שמספר לחברו
שהיו יושבים בשער שומרון והיה רעב גדול נלמד שאין משפטי התורה נקמה בעולם
לכח וגילוי גדול כזה בשביל שלא מראה שחוקר אחריו.
בעיר מחמת המצור שהטילו מחנה ארם על אלא רחמים וחסד ושלום בעולם ,ולא חייבה
העיר ,ואמרו איש אל רעהו 'אם אמרנו נבוא התורה על שמירת המצות כששמירת המצות
נשים היו לוקחות עשבים לבשל כשחלו, החיים להגאון רבי שלמה קלוגר ז"ל (הגהות העיר והרעב בעיר ומתנו שם ואם ישבנו פה יביא למיתה חס ושלום.
ועושות אם יחיה שבעת ימים יתרפא ואם חכמ"ש שם) פסקו כן ,שמותר לעשות טיפולים ומתנו ,ועתה לכו ונפלה אל מחנה ארם אם
מהותו של יהודי בעולם הזה
למות שימות בתוך השבעה ימים .וכן מי רפואים למחלה הממית אם יש סיכוי שניתן יחיינו נחיה ואם ימיתנו ומתנו' .ומבארת
שנכפה היה אחד מלחש לחישות ,אם יתרפא להצילו בזה ,גם אם יתכן שהטיפולים יגרום הגמרא שלא חששו לחיי שעה עד שיגוועו בספר פרקי מחשבה להגאון רבי עזריאל
יתרפא בתוך תשעה ימים ואם לאו היו מתים להמית יותר מהר .והגאון רבי חיים עוזר ז"ל מחמת הרעב ,ולקחו סיכון ליפול למחנה ארם טאובער ז"ל (מהותו של יהודי עמו' מח) האריך
בתוך תשעה ימים .אמר החכם עתידים ליתן בספרו אחיעזר (ח"ב סי' טז אות ו) האריך בזה אף שהם יכולים להמיתם מיד ,דלחיי שעה שמהלכה זו יש ללמוד כח הטמון בחיי יהודי
הדין שממיתים את האדם קודם זמנו ,זה והוסיף שחולה סופני שנתייאשו הרופאים לא חיישינן .ומטעם זה פסקה הגמרא שחולה בעולם הזה ,וכך הוא כותב:
דומה לרבי חנינא בן תרדיון שלא רצה לפתוח מרפואתו ואפשר שינצל על ידי ניתוח ,אף סופני שיש לו חיי שעה מותר לו להתרפאות באחד מרציפי הרכבת בחוץ לארץ נמצא
פיו כששרפוהו שלא לקרב מיתתו .עכ"ל. אם הניתוח מסוכן מאוד וקרוב יותר שימות מגוי אף שיש לחוש שהגוי ימיתנו מיד שאולי תינוק קטן מושלך ,איש לא הבחין בו עד
מהרה ,כל זמן שאפשר שיתרפא אף באופן כן ירפא אותו .וכן נפסק בשולחן ערוך (יו"ד שהגיע יהודי ומצאו בלא אומר ודברים
מתן חיסונים רחוק מתרפאים בזה .ובשו"ת אגרות משה סי' קנה ס"א) שחולה בודאי עתיד למות מותר ומחליט לקחתו לביתו ,לאחר בירור פרטי
התפארת ישראל (יומא פ"ח בועז אות ג) כתב (יו"ד ח"ג סי' לו ד"ה אבל כיון) דן בזה וכתב דלדינא להתרפאות מגוי ,שבמקרה כזה שיש סיכוי ההלכה מורה לו הרב שתינוק זה הוא גוי גמור
על פי זה שמותר לקחת חיסונים על מחלת כיון שהאחיעזר מתיר מי יוכל למחות במי לחיי עולם אין חוששים לחיי שעה. לכל דיני התורה שהוא נמצא בעיר שרובה
הפאקקע"ן שהיה בזמנו ,אף שאחד מאלף שרוצה לסמוך עליו ולעשות הניתוח .וכן והנה הפתחי תשובה בהלכות אבלות (יו"ד סימן עכו"ם ללא כל סימני זהות יהודיים ,ואם כן
מת על ידי החיסון .שאם שמותר לסכן חיי הוכיח בתשובה (ח"ב סי' נח) מהמעשה הנ"ל שלט סק"א) את תשובת השבות יעקב (ח"ג סימן ההלכה היא הלך אחר הרוב ,אם יש את נפשך
שעה בשביל ספק של חיי עולם ,אף שגם שהיה מותר להם ליפול אל מחנה ארם אף עה) שדן על פי זה במעשה שהיה על חולה זכית בגוי של שבת לכל דיני התורה ,שעל פי
חיי שעה חשובים כחיים נצחיים ,כיון שחיי שודאי יותר קרוב במלחמה שימיתום ,אלמא שהרופא קבע שלפי מצבו הנוכחי יוכל לחיות הלכה הוא גוי גמור וחייב לחלל שבת שכן גוי
עולם הם יותר חשובים .כל שכן שמותר דלחיי שעה לא חיישינן אף כשהצלה הוא ימים ספורים בלבד ,ועל ידי רפואה מסויימת ששבת חייב מיתה ,וכן רשאי לאכול מאכלות
לסכן את עצמו בסכנה קלושה לעומת סכנה בספק רחוק ויותר קרוב שיהרגום תיכף. יתכן שתרפא אותו לחלוטין אך מאידך יתכן אסורות ,וכך הוא גדל ומשמש כשבת גוי
גדולה יותר ,ומכיון שאם יתהוו בו הפאקקע"ן אמנם כאמור כדי להכריע בשאלה כזאת שתמיתהו על אתר ויאבד את אותם הימים השכונתי.
הטבעיים הסכנה קרובה יותר ,לכן רשאי צריכים להיות מתון מאוד ולברר אצל גדולים שהיה יכול לחיות ,שמותר לנסות לעשות לפתע באחת השבתות נופלת מפולת
להכניס את עצמו בסכנה רחוקה כדי להציל וחכמים ,שלפעמים הרופאים מציעים כל את הטיפול .אך הוסיף שחייבים מאד להיות ומתעורר ספק שמא הוא שם ספק אינו
את עצמו מסכנה קרובה – .אך כאמור יש מיני תרופות נסיוניות שיתכן שאינם נגדרים מתונים בשאלה זו הואיל ובאים לשפוט בזה שם מתחת למפולת ספק חי ספק מת ,והנה
לדון בכל חיסון לגופו עד כמה החיסון מועיל בהלכה בכלל 'ספק הצלה' ,ואז אסור לקחת דיני נפשות ממש והתורה קבעה שכל המאבד במקרה זה ההלכה שכל עם ישראל חייבים
לאותו חולי ,ועד כמה החולי ממית ,ועד כמה התרופה אם יש סיכוי שבגלל התרופה ימית נפש אחת מישראל כאילו איבד עולם מלא. לחלל שבת כדי להצילו ,כי אין הולכין
החיסון מסכן חיים. יותר מהר .וכך מובא בספר חסידים (סי' תסז): גם בגליון מהרש"א (יו"ד סי' קנה שם) ובספר בפיקוח נפש אחר הרוב ,דלענין פיקוח נפש
מבט אל הנעשה והנשמע
בהיכלי קהילתינו הק' במהלך ירח האיתנים הנעשה והנשמע
בצל האילן הגדול:
ימי ראש השנה הק' בצילא
דמהימנותא על ציונו של
רביה"ק בעיר עוז לנו אומן:
חבורתנו ,הרה”ח ר’ חיים בנימין וורטהיימר זצ”ל ,כאשר ופינת ה’קאווע שטיבל’ שקקה חיים לאורך כל שעות גם השנה ב”ה זכינו במתנת חינם ממעל לחוג את ימי ר”ה
כלל בני הקהילה נטלו חלק במגבית המיוחדת שהתקיימה היממה עם משקאות ,מיני מאפה וכל הנדרש לתועלת באי הנעלים בצילו של צדיק הדורות ולקיים את ציוויו מה
בימים שלפני ראש השנה. הקיבוץ. שאמר – “הראש השנה שלי עולה על הכל”.
בערב ראש השנה ,קודם תפילת מנחה ,הוכנס ספר התורה הימים הקדושים עברו מתוך התעלות והתרוממות הלב. בני קהילתינו זכו להסתופף במתחם ‘קריה נאמנה’ יחד
להיכל בית הכנסת בריקודי עוז לכבודה של תורה .המשך בפרט בלטו התפילות הנרגשות בהתאסף ריבוי עם באחדות ודיבוק חברים מופלאה .ימי הרת עולם נחוגו יחד
ובדיבוק חברים – “ויתנו לך כתר מלוכה”. ברחבות ובישוב הדעת מופלא ,בדיבוק חברים ובצוותא –
הריקודים וסעודת השמחה התקיימו במוצאי החג ,בשילוב
גם סעודות החג – “אכלו משמנים ושתו ממתקים כי חדוות בתפילות נלהבות ובסעודות החג המרוממות כדת היום,
ריקודים נלהבים על נועם גורלנו שזכינו לקיים את ציווי
ה’ היא מעוזכם” – התקיימו בצוותא חדא ,בניגוני דבקות בדיבוק חברים ובלהבת אש קודש.
הצדיק.
ובריקודי עוז ,ברחבות ובשפע רב. לרווחת אלפי משתתפי הקיבוץ הועמדו גם השנה התנאים
במוצאי ראש השנה התקיימו ריקודי הקודש בהיכל הנדרשים כדי שיוכלו לחוג את ימי החג בישוב הדעת:
השנה נרשמו חידושים מבורכים במתחם ‘קריה נאמנה’:
הסעודות בעוז ותעצומות ,להודות ולהלל על הזכות היכל בית הכנסת המרווח והמפואר ,ולצידו המקווה הגדול
נבנו נדבכים נוספים בבניין בית הכנסת לטובת לינת
הכבירה שנפלה בחלקנו להיות אצלו על ראש השנה. שהוכן כראוי וכנכון לשרת את אלפי המשתתפים בתדירות
הבחורים ,וכן הוכנס ספר תורה מהודר להיכל בית הכנסת
“ומי שזכה להיות אצלי על ראש השנה – ראוי לו לשמוח הגדול .ספר התורה ,שישמש בעז”ה בימי ראש השנה ובאופן רציף.
מאוד מאוד!” הקדושים ,לעילוי נשמתו ולזכרו הבלתי נשכח של ראש גם בחלק הגשמי :הארוחות הוגשו ברחבות ובשפע רב,
אור בהירות הדרך:
הנסיעה הקדושה
לעבר 'הציון המצוינת'
במסגרת "חבורות הבחורים".
כמו כן ,ביום הראשון נערך מעמד מיוחד של קביעת את תפילת המנחה התפללו בצל ציונו הקדוש של הרה"ק הנסיעה הקדושה לעבר הציון המצוינת והשהות באומן
מזוזה לנדבך הנוסף של לינת הבחורים בבניין בית הכנסת ר' אלימלך מליזענסק זיע"א ,כאשר במקום הּוּכנה עבור במסגרת 'חבורות הבחורים' כבר יצא שמה לתהילה כאחד
המפואר ,על ידי ראשי החבורות. הבחורים ארוחה מפוארת .בהמשך המסע עצרו לתפילה מהפרויקטים החשובים והנחוצים ביותר במסגרת חבורות
היציאה חזרה לעבר ארץ הקודש התקיימה ביום שלישי ,ד' נוספת בציונו של אור שבעת הימים הבעל שם טוב הק' הבחורים במשך ימות השנה .הנסיעה יחד בחבורה בראשות
תשרי ,בבוקר ,מיד לאחר תפילת שחרית ,כאשר גם נסיעה במז'יבוז'. ראשי החבורות ,השהות ב"קריה נאמנה" בתורה ובתפילה
בצוותא ,הלינה ,ההליכה לציון רבינו הקדוש ובכלל כל סדר
זו נרשמה באחדות ובאופן מרומם במיוחד. הימים הקדושים בצל הקודש עברו על בחורי החבורות היום בקריה נאמנה – מהווים עניין מרכזי וחשוב עד למאוד
עם הגעתם לארץ הקודש ,התקיימה בשדה התעופה מחאה בהתעלות והתרוממות ,בסדרי תורה ותפילה וסדר יום כך שבסיעתא דשמיא מרובה מהווים הם ימים של התעלות
וזעקה על גזירת הגיוס הנוראה המרחפת על בחורי ישראל, מבוקר עד ערב .בשעות אחר הצהריים נערכו 'חבורות' והתרוממות בצל הקודש.
ועל הפשע הנורא במניעת נסיעתם של רבים מאברכי מיוחדות עם ראשי החבורות ,העושים מלאכתם נאמנה
הנסיעה הקדושה יחד בחבורה מהווה תכלית ומטרה בפני
ובחורי אנ"ש. ומשקיעים עמל ויזע רב על כל פרט ופרט ,כדי שיזכו
עצמה; ובפרט אצלנו ,האמונים על דברי רבינו הקדוש – כי
גם הפעם ניכרו במיוחד החשיבה ,ההשקעה והמסירות בכל להתעלס באהבים ולנצל נכונה כל רגע ורגע מהשהות בצל הנסיעה אינה רק אמצעי להגעה למקום גניזתו ,אלא מטרה
פרט מצד המארגנים וראשי החבורות .מרהיב היה לראות הקודש. בפני עצמה :לראות את אור בהירות הדרך.
את בחורי החמד מוסיפים לנצל את זמנם בלימוד תורה במהלך הימים נמסרו דרשות מיוחדות לבחורי החבורות כך ,ביום שני ,כ״ה באלול ,מיד לאחר אמירת סליחות,
ובשיחות חברים במשך הנסיעות הממושכות כראוי לימים מפי הרה"ח ר' שאול סירוטה שליט"א ,הרה"ח ר' בנימין נתאספו יחד כלל בחורי החבורות לצאת לנסיעה הקדושה
קדושים אלו ,עד שובם לארץ הקודש בשלום – עמוסים פראנק שליט"א והרה"ח ר' יעקב נתן אנשין שליט"א ,אשר בצוותא חדא ,מכל רחבי ירושלים ובית שמש ,באוטובוסים
ומלאים בכל טוב ובהשפעות קדושות. עוררו את הלבבות לקראת ימי הרת עולם וברוממות הזמן מאורגנים לעבר שדה התעופה .שם עברו בקבוצות,
'אחלי שאזכה לראות אור בהירות הדרך'. והמקום. בצוותא ובהתרוממות ,בקדושה ובשיחת חברים.
עשות צדקה וחסד:
מגבית ראש השנה וחלוקת החג
במסגרת ארגון "למען אחי"
לבית שהושקע בו מחשבה רבה למען יצא דבר בארגון החסד "למען אחי" מסכמים בסיפוק רב
השלם. את הצלחת המגבית השנתית שנערכה בימי
בתוך כך ,כחלק מפעילות החסד השוטפת ראש השנה הקדושים בקריה נאמנה שבעיר
ולקראת ימי חג הסוכות ההעל"ט ,יצאה עוז לנו אומן .השנה נרשמה התגייסות מיוחדת
לפועל חלוקת עופות למאות משפחות ברוכות ומרגשת של כלל הציבור ,אשר נרתם שכם
ילדים מבני הקהילה .החלוקה הושגה הודות אחד לתמיכה בפעולות הנשגבות של הארגון
לפעילותם הנמרצת של מנהלי הארגון ,במטרה דרך לקיחת "יום בשנה" -לטובת עזרה וסיוע
להביא את שמחת החג והרחבת הדעת לכל בית במצרכים בסיסיים עבור בני הקהילה.
ובית. כמו''כ לקראת ראש השנה חולק הלוח המפואר
מבט אל הנעשה והנשמע
בהיכלי קהילתינו הק' במהלך ירח האיתנים הנעשה והנשמע
כינוסי קודש ומעמדי חיזוק
לנשות הקהילה לקראת
ראש השנה תשפ"ז:
החיל בדבר גודל מעלתן וזכותן של נשות דקא זכיין ,אשר לקראת ימי הרחמים והסליחות וראש השנה תשפ"ז,
חלקן ביומא דראש השנה אינו נגרע ,וידן כיד בעליהן להיות התקיימו כינוסים מרוממים לנשות הקהילה בירושלים
חלק מעבודת הקודש ותיקון הבריאה וכן הופקו עבורן ובבית שמש.
תוכניות מרהיבות עין לגלות את דבר יקרות מעלתן.
בירושלים נערך הכינוס באולמי "חינוך ירושלים" ,ובבית
המשתתפות הסבו סביב שולחנות ערוכים בטוב טעם ובהדר,
שמש באולמי "אהל פייגא" בהשתתפות מקיפה של מאות
בכינוס שנועד מחד לקרב את הלבבות ולהעמיק את הכרת
הזכות הגדולה ,ומאידך להדגיש את גודל האחריות והתפקיד משתתפות מנשות קהילתינו.
לעמוד לימין הבית ולסייע בכל הנדרש. במהלך הכינוסים הושמעו דברים לעורר את לבבות נשות
'בין הזמנים' במסגרת חבורות
הבחורים וצעירי הצאן:
ההתבודדות ,כראוי וכיאות ליום קדוש ונשגב זה. גם בשעות של אחה"צ התקיימו סדרי לימוד במסגרת במסגרת חבורות הבחורים ,נערכה גם השנה ,כבכל שנה,
גם בחברות "צעירי הצאן – צאן יוסף" נרשמה התעלות חבורות הבחורים :בירושלים – בהיכל קהילתנו ,ובבית ישיבת "בין הזמנים" במתכונת של סדרי לימוד מרוממים,
שמש – לפני הצהריים בבית מדרשנו "משכן שלמה", תוך דיבוק חברים ובמטרה לנצל נכונה ימים נעלים אלו.
מיוחדת במסגרת חברות "בין הזמנים" ,בניצוחם של
ולאחר הצהריים בבית מדרשנו "אהל הדסה". סדר היום נפתח בשעות הבוקר המוקדמות בנסיעה לשדה
המשגיחים המסורים שליט"א.
ביומא דהילולא של רבינו הק' נערכה סעודת הילולא להתבודדות ולהשיח את הלב בין עצי היער לפני הבורא,
מדי יום ביומו ,לאחר פת שחרית ,התיישבו התלמידים ולאחר מכן התקיים סדר כולל בוקר ותפילת שחרית
מיוחדת לכלל הבחורים .הסעודה התקיימה בשכונת
להגות בתורה הקדושה בסדרי לימוד מיוחדים בהלכות רמות ,בבית הכנסת על שם הרה"ח ר' אברהם ויצהנדלר בהתלהבות ובאש קודש.
סוכה ,ובשעות אחה''צ בספר הקדוש "אוצר היראה", ז"ל .במהלך הסעודה נשמעו דברים מלהיבים מפי הר"ר לאחר פת שחרית התיישבו הבחורים לסדר לימוד ,שבו
להכנת הלבבות לקדושת החג תוך הקפדה על ניצול הזמן מרדכי יעקב רוטנברג שליט"א במשנת רביה"ק ובעצותיו עסקו כלל הבחורים בהלכות שבת במסגרת "העמוד
כראוי. הקדושות המבקיעות את גידי קשיות הלב. היומי" ,כולל מבחנים מקיפים ,לצד סדר לימוד מיוחד
הפעילות התקיימה בשני המוקדים :בירושלים – בהיכל לאחר סעודת ההילולא שמו את פעמיהם לעבר הציון בהלכות 'בורר וסחיטה' שבהלכות שבת וסדר מיוחד
קהילתנו ,ובבית שמש – בהיכל ישיבתנו הק'. הק' של שמואל הנביא ,שם קיימו בשדות מסביב את עצת במסגרת ה'תורה הזמנית'.
הנהלת המוסדות בחלוקת "שמחת
החג" לקראת חג הסוכות:
נעשה כל מאמץ אפשרי כדי להכניס אור תכונה נרגשת נרשמה בימים שלפני חג
ושמחה בתי משפחות אנשי שלומנו ,ולהקל הסוכות בקרב מאות משפחות אנ"ש
ולו במעט על ההוצאות הכבירות. בירושלים ובבית שמש ,עם השלמתה
בקרב בני הקהילה הביעו הערכה עמוקה בהצלחה של חלוקה נרחבת בשר ודגים
להנהלת המוסדות ולעוסקים במלאכת ומטעמים לקראת ימי החג.
הקודש ,אשר פועלים במסירות רבה בהנהלת המוסדות מציינים כי ההיערכות
לרווחת הכלל ומאפשרים למאות משפחות לחלוקה דרשה משאבים מרובים ,בפרט
לקבל את ימי הרגל מתוך הרחבת הדעת נוכח העלויות הגבוהות וההוצאות
ושמחה גדולה. השוטפות של ימי חודש תשרי .עם זאת,
אשרי עין ראתה:
עולו ואיתכנשו להילולת רביה"ק:
לדורות של רבינו ,אשר אישו הגדולה עדיין יוקדת בקרבנו הסיום נשא הגה"ח ר' יעקב שלמה מוזסון שליט"א כאשר מה נהדר היה המחזה בהתאסף כל חברי קהילתנו ,זקנים
ולא נס ליחה ,כאשר רבבות אלפי ישראל בכל רחבי תבל בדברים נלהבים עורר את הציבור על יקרת התמדת התורה עם נערים ,למעמד ההילולא המרכזי שנערך ברוב פאר
מתחממים לאורו ,הולכים בדרכיו ומקיימים את עצותיו ומעלתה ,ועל כך שדוקא בהתקרבות לרבינו הקדוש והדר בסוכה הגדולה במתחם 'חוט של חסד' בעיה"ק
הנוראות. מקבלת התמדת התורה יתר עוז ותוקף בשמחה ולהב ירושלים לכבודו של רביה"ק ולכבוד החג בשילוב שמחת
אחר הדברים פצחו כלל המשתתפים בריקודים נלהבים, קודש .במהלך המעמד נשמעו דברים חוצבי להבות מפי בית השואבה .סעודת המצווה נערכה בטוב טעם וביד
להודות ולהלל להשי"ת על שזכינו להתקרב לרביה"ק. הרה"ח ר' שלמה רובינפלד שליט"א ,אשר בדברי פי חן רחבה ,בבשר ודגים וכל מטעמים כדת היום לכבודו של
לאחר מכן נעמד הציבור לתפילת ערבית ,ומשם המשיכו העלה אבוקות אור במשנתו לחיים של רביה"ק. רביה"ק ,בראשות גדולי וזקני משפיעי אנ"ש שליט"א.
למעמד שמחת בית השואבה ,בתופים ובמחולות למשך במהלך הריקודי קודש נשמעו דבריו הבהירים של הגה"ח במהלך מעמד ההילולא הנשגב נשמע שיחות נפלאות
שעות ארוכות – להודות ולהלל לה' יתברך אשר שם חלקנו רבי משה קרמר שליט"א על יקרת מעלת השמחה בחג בגדולת יום זה ובמשנתו הטהורה של רבינו הקדוש זיע"א
ממקורבים לצדיק ושזכינו לדעת מעצותיו ומזיו דרכיו שביכולתה להשפיע על כל השנה כולה. בעל ההילולא ,בשיאו של המעמד נשמעו דברים לוהטים
האמיתיות .ומי שלא ראה שמחה זו – לא ראה שמחה מימיו. את המזרח פיארו חשובי וזקני אנשי שלומנו :הגה"ח מפי ראש החבורות ,הרה"ח ר' שאול סירוטה שליט"א ,אשר
תודה מיוחדת והכרת הטוב נרשמה ל'מוסדות חוט של ר' משה קרמר שליט"א ,הגה"ח ר' יעקב שלמה מוזסון בדברים יוקדים עורר את הציבור בעניין "סמכו על כוחי"
חסד' ,אשר במאור פנים הטו חסד והעמידו לרשותנו את שליט"א הרה"ח ר' חיים שלמה ראטנבערג שליט"א ,הרה"ח ועל הכוח שיש לכל יחיד ויחיד להתחדש ביתר שאת בדרכי
הסוכה הענקית באופן מסובסד למען קיום ההילולא ר' בצלאל פרידמן שליט"א והרה"ח ר' אברהם יארבלום ההתקשרות לכלליות נשמות ישראל.
הרבתית ,ישלם להם הקב"ה כגמולם הטוב וזכות רביה"ק שליט"א והרה"ג ר' משה בראנדסדופער מו''ץ דעדתינו. במהלך המעמד נערך סיום מסכת 'חולין' שנלמדה במסגרת
יעמוד בעדם. במשאות היוקדים העלו על נס את מורשתו הכבירה הלימוד ע''י מפעל הש''ס דקהילתינו ,כאשר את דברי
מבט אל הנעשה והנשמע
בהיכלי קהילתינו הק' במהלך ירח האיתנים הנעשה והנשמע
ושם נעלה ונראה:
נסיעה לעבר מול מקום מקדש
במסגרת צעירי הצאן "צאן יוסף"
ומבקש. מקום המקדש ,נשמעו דברים מלהיבים מפי משגיחי במסגרת חברות "צעירי הצאן -צאן יוסף" ,נערכה נסיעה
בהמשך המעמד שרו התלמידים יחדיו ניגוני קודש החברות על רום מעלת היום ועל הילולת רביה"ק ,ועל מיוחדת ומרוממת מול מקום המקדש ,לעלות ולראות מול
בכיסופים ובהתעוררות רבה ,בתפילה לבניין בית מקדשנו ההשפעה הנצחית שהשאיר לנו רבינו הקדוש – אשר פני הקודש ולהתחנן על בניין בית מקדשנו.
במהרה עצותיו הזכות חיים ,קיימים ומפעמים בלב כל דורש הנסיעה התקיימה ביומא דהילולא של רביה"ק שם ,מול
בית יעקב אלו הנשים:
סעודת הילולא מרכזית ביומא
דהילולא של רביה"ק לבנות
הנעורים במסגרת "בנות ברסלב"
וחיזוק במשנת בעל ההילולא ,תוך עמידה על ביומא דהילולא של רבינו הקדוש ,התקיימה
הצורך החיוני של כל בת ישראל ללכת בדרך סעודת הילולא מרכזית לכלל בנות הקהילה
הצדיק ולהישמע להדרכותיו .כמו כן ,הודגשו באולמי "מסילת ישרים" בירושלים עיר
הדרכים והאופנים המעשיים שבהם יכולה בת
הקודש.
ישראל להידבק במורשתו ולקיים את עצותיו
הקדושות בחיי היומיום. במהלך הסעודה נשמעו דברי התעוררות
נסיעה מרוממת לקברי צדיקים
במסגרת פתיחת הזמן לחבורות
הבחורים:
בהשתתפותו בחבורות השבועיות ,המהוות יסוד איתן שמיים ולהצלחת מוסדותינו הק'. ביום ד' פרשת בראשית התקיימה נסיעה מרוממת עבור
וערובה לעוצם ההתקשרות. משם שמו את פעמיהם לעיר הקודש צפת ,שם נערך מעמד בחורי החבורות לעבר קברי צדיקים ,תנאים ואמוראים
פתיחת הזמן בבית הכנסת "פאר הנצח" .סביב שולחנות זיע"א ,להעתיר בתפילה ובתחנונים לקראת "זמן החורף"
לאחר סיום הכינוס המשיכו הבחורים לפקוד עוד מספר הבעל"ט.
ערוכים כיד המלך נשמעו דבריו הבהירים של ראש
קברי צדיקים ,ובהם ציוניהם הקדושים של אביי ורבא
החבורות ,הרה"ח ר' שאול סירוטה שליט"א ,אשר בדבריו תחילה הגיעו הבחורים לאתרא קדישא מירון ,אל ציונו של
וכן התנא רבי יהונתן בן עוזיאל ,כשהם ממלאים חפניהם עורר את הבחורים בגודל מעלת ההתקשרות לצדיק התנא האלוקי רשב"י .שם התפללו תפילת מנחה ברוב עם
בישועות ובסייעתא דשמיא לקראת זמן החורף הבעל"ט. האמת ,והדגיש את התועלת המרובה שיש לכל בחור והעתירו בתפילה ובתחנונים להצלחתם בתורה וביראת
ומי שהיה אצלי:
כינוס חיזוק והתחדשות במסגרת חבורות
האברכים ,בשילוב סעודת הודאה
מרוממת על הזכות להסתופף בצל
רביה"ק בימי ראש השנה:
התחזקות בעבודת ה' והשייכות לרביה"ק. ההתקשרות עשרות מונים ,ומעניקה כוח לשאוב חיות ביום ה' פרשת בראשית התקיים כינוס רב רושם ומרומם
בסיום המעמד נפרצו מעגלי שמחה ,וכל הציבור יצא דקדושה לכל ימות השנה. במושב יסודות ,בהשתתפות מאות מאברכי החבורות,
בריקודי קודש נלהבים ומרוממים במשך שעות ,מתוך לאחר תפילת ערבית ברוב עם ,הסבו כלל האברכים אשר התקבצו ובאו כדי להתחזק ולהתחדש יחד ביסוד
הודיה ועמוקה על הזכות להשתטח על הציון הקדוש לסעודה רבתי כיד המלך ,להודות ולהלל להשי"ת על התקשרות איתן ,ובפרט בעניין ה "תחזיקו עצמכם יחד"
בראש השנה ,ומתוך תחושת "אשרינו" גדולה על שזכינו שזכינו להסתופף בצל הצדיק בימי ראש השנה הקדושים – וההקפדה על ההשתתפות הקבועה בחבורות מדי שבוע
להסתופף בצל הצדיק. זכות עצומה אשר בעטיה ראוי לנו לשמוח כל השנה. בשבוע.
בסיום הדברים יצאו כלל הציבור בריקודי קודש להודות במהלך הסעודה נשמעו דברים מתוקים וערבים לחך במהלך הכינוס נשמעו דברים נלהבים וחוצבי להבות מפי
ולהלל על שזכינו להיות על ציונו הק' על ראש השנה ועל מפי הרה"ח ר' אברהם צבי גלינסקי שליט"א ,אשר הרחיב ראש החבורות ,הרה"ח ר' שאול סירוטה שליט"א .בדברי פי
גודל האשרינו שזכינו להסתופף בצל צדיק. בטוב טעם ודעת ובמתק שפתיים על המעלות הנשגבות חן חוצבי להבות הרחיב על גודל החוב והזכות בהתקשרות
התודה והברכה להנהלת חברת הנסיעות "דרך צדיקים" בהתקבצות יחד מדי שבוע בשבוע ,ועל התועלת העצומה לצדיק הדורות ,והדגיש בדבריו כי עצם ההיאחזות
אשר נטלו חלק נכבד בהוצאות כינוס לשם שמים זו. והרוחנית שניתן להפיק ממנה בדרכי ההתקשרות, והאחדות יחד במסגרת החבורות מעצימה ומכפילה את
אשרי עין ראתה:
מעמד הצטרפות לחבורת "בני חורין"
לצעירי האברכים והחתנים:
הר"ר שמעון פנחס ליכטנשטיין שליט"א ,אשר בדברי ביום ג' פרשת בראשית התקיים כינוס מרומם לכלל
פי חן הרחיב על אודות הסכנות המצויות והרוח צעירי האברכים ולבחורי החבורות המתעתדים
המנשבת בחוצות .בדבריו ציין את הזכות שנפלה להקים את ביתם ,אשר במהלכו הצטרפו ללגיונו
בחלקו של דורנו לעמוד איתן כנגד ניסיון זה ,ואת של מלך במסגרת "חבורת בני חורין" להיות מאותם
אשריה של קהילתנו הקדושה שרוב-רובה נמנים בני עליה המתנזרים בהתנזרות מוחלטת מפגעי
עם חבורה קדושה זו ,המתנזרת כליל מכל שייכות הטכנולוגיה.
לאינטרנט ולאיימיל. הכינוס התקיים בבית מדרשנו ברמה ד' בבית
בשיאו של המעמד חתמו כלל המשתתפים כאיש אחד שמש .במהלך המעמד נשמעו דברים חוצבי להבות
בלב אחד על קבלה קדושה להיכתב ולהיחתם בספרן ומעוררים מפי ראש החבורות ,הרה"ח ר' שאול
של בני חורין להתנזר כליל מכל שימוש באינטרנט, סירוטה שליט"א ,אשר בדבריו נגע בסכנות העצומות
ובכלל זה גם מאימייל .בסיום הכינוס פצח הציבור האורבות כיום לכל בית ובית ,והדגיש כי העצה
בריקודי קודש נלהבים ,מתוך שמחה והודיה על נועם היחידה והנכונה למול פגעים אלו היא להעמיד חומה
גורלם שזוכים הם לעמוד בעוז ובגאון מול ניסיונות בצורה ,לבצר את החומות בתפילה ובמלחמה שערה.
התקופה ומשעבודי הבלי הנסיונות. בהמשך הכינוס נשמעו דברים קילורין לעיניים מפי
מבט אל הנעשה והנשמע
בהיכלי קהילתינו הק' במהלך ירח האיתנים הנעשה והנשמע
סקירה נרחבת מהנעשה והנשמע
בבתי מדרשינו בירושלים ובית
שמש במהלך ימי ירח האיתנים:
השנה נערכו מעמדי ההקפות השניות באופן ייחודי ,כאשר כל בית ימי ירח האיתנים וימי החג והמועד המרוממים חלפו ועברו על מתפללי
כנסת ערך את המעמדים בפני עצמו – דבר אשר ,כפי שהעידו הרבה בתי מדרשינו בירושלים ובבית שמש מתוך התעלות מיוחדת והתרוממות
מהמשתתפים ,הביא לתועלת גדולה ולשמחה וחדווה מיוחדת מתוך דיבוק עילאית באופן הנשגב ביותר.
חברים ואחדות הלבבות. זמנים קדושים אלו ,שבהם מתעלים הלבבות בשמחה ובחדווה מחד,
ומאימת הדין מאידך; עת חוגגים את ימי החג וימי ההוד מתוך שמחת
באחד מימי המועד התקיימה שמחת בית השואבה משותפת לכלל בני
החג ועולזים בשמחת התורה במסגרת בתי המדרשות – מהווים הם עת
קהילתנו בירושלים בהיכל קהילתנו ובבית שמש בבית הכנסת "אהל נאות ונכון לדיבוק חברים מתוך התלהבות והתרוממות הלב באש קודש.
הדסה" ברוב עם ובאחוות רעים ,לשמוח בשמחת יהדותנו ולשאוב מים בכך ננסכים כוחות חיות חדשים בעבודת ה' ,ונמשכות השפעות קדושות
בששון ממעייני הישועה. מהימים הק' למשך כל ימות השנה כולה.
בית מדרשינו היכל קהילתנו
"אהל הדסה" בירושלים
שבה נשמעו דברי פי חן מפי הרה"ח בבית הכנסת "אהל הדסה" ניכר השנה בהם ניסים לאבותינו בהמחשה חיה בהיכל קהילתנו בירושלים עיה"ק
ר' שמעון אנשין שליט"א ,אשר העלו חיזוק מיוחד ומרומם בקרב בחורי בית ובמצגת ייחודית .כמו כן נמסר שיעור נרשמו ימי החג באופן נעלה ומרומם
אבוקות אור במשנתו הטהורה ובדרכיו הכנסת ,זאת הודות למבצעים מיוחדים מקיף בדין האיסור לשוב לארץ מצרים במיוחד ,כאשר סדרי התפילות
של הנחל נובע. שנועדו לעודד ולחזק את שמירת והנוגע למעשה כהיום ,מפי הגאון ר' והמועדים התנהלו מתוך התרוממות
את מעמד ההקפות השניות מציינים הזמנים והתפילה בכוח ,מה שרומם הרוח והתעלות עילאית.
יואל רובין שליט"א – שיעורים נעלים
שם בסיפוק רב ובשמחה עצומה, את היכל בית הכנסת כולו באופן עילאי לקראת ימי החג ,נרשמה פעילות
אלו רוממו את ימי המועד ,וכמאמר
כאשר כלל הציבור רקדו ופיזזו לכבודה טפח וטפחיים. מבורכת של ארגון "טובה וברכה",
חז"ל שלא ניתנו מועדים לישראל אלא
של תורה בדיבוק חברים עד השעות ביומא דהילולא של רביה"ק נערכו במסגרתה חולקו תווי מזון בסכומים
בכדי שיעסקו בתורה.
הקטנות של הלילה .כמו כן ,ראוי לציין שתי סעודות הילולא מרוממות :האחת גבוהים ונכבדים למשפחות היכל
כי במהלך כל ימי המועד התקיימו דרך התקיימה מיד לאחר תפילת ותיקין, מלבד זאת ,השקעה מיוחדת ניכרה קהילתינו ,דבר שהביא הרחבה עצומה
קבע שני מניינים – מניין ותיקין ומניין ובה נשמעו דברים מלהיבים ויוקדים השנה בהקמת הסוכה של היכל ושמחת חג למשפחות המתפללים.
שני – כאשר שניהם התנהלו ברוב עם, מפי הרה"ח ר' שאול סירוטה שליט"א; קהילתינו ,תוך הצבת במות ייחודיות במהלך ימי חול המועד נמסרו מדי
מתוך תפילה בכוח והתלהבות עילאית. והשנייה התקיימה לאחר מניין שני, לצורך יישור השטח לרווחת יום בין מנחה לערבית שיעורי תורה
המתפללים. מרתקים בהלכה ובאגדה :ביום א' דחול
המועד נמסר שיעור מיוחד בדיני ערבים
שיאן של ימי המועד צוין בשמחת
והלוואות וההלכות הנוגעות למעשה
בית השואבה רבתית ובמעמד הקפות
ביום א' דחוה''מ מפי הגאון ר' אהרן דוב
שניות שנערכו בהתלהבות דקדושה, רוטנר שליט"א מח"ס "ערבות כהלכה".
בריקודים סוערים ובשמחה עצומה ביום ב' דחול המועד נמסר שיעור
לכבוד החג לכבודה של תורה בדיבוק מרתק מפי הרה"ח ר' שמואל מאיר חשין
חברים נפלא. שליט"א על אודות המקומות שנעשו
בית מדרשינו "תפארת הנחל"
השואבה .זאת ,בנוסף לאחד מימי המועד שבו נערכה את סעודת ההילולא ערכו ברוב פאר והדר ובאופן עילאי בבית הכנסת "תפארת הנחל" פעלה השנה מסגרת כולל
שמחת בית השואבה רבתית בליווי כלי שיר ,באופן נשגב ביותר ,ובמהלכה נשמעו דברים מלהיבים מפי הרה"ח ר' "מקדש והזמנים" ,כאשר מתפללי בית הכנסת מתקבצים
וועלוול חשין שליט"א ,שהלהיב את לבבות השומעים יחד מדי יום ללמוד ולהגות בתורה הקדושה כשעה לאחר
של אחדות ודיבוק חברים .כמו כן ,מעמד ההקפות השניות
תפילת שחרית ,וכן בין מנחה לערבית בסדרי לימוד
צוין בסיפוק רב ובהתעלות עצומה שנמשכה לאורך שעות בדרכי ההתקשרות לצדיק הדורות.
קבועים תוך נתינת מתן שכרה בצידה דבר שהיווה חיזוק
ארוכות ומרוממות. בכל יום מימי המועד התקיימו ריקודי שמחה זכר לשמחת עצום לכלל המתפללים.
בית מדרשינו "משכן שלמה"
שחרית ובין מנחה לערבית ,ומתן שכרה בצידה דבר שהיווה בליל הילולת רבינו הקדוש זיע"א התקיימה סעודת הילולא בבית מדרשינו משכן שלמה נהנו גם השנה מתפללי בית
לחיזוק עצום והתעלות מיוחדת במהלך ירח האיתנים. רבתית ,בשילוב סיום מסכת חולין ברוב פאר והדר ע"י הכנסת מפעילותו המבורכת של ארגון "חסדי יעקב",
מתפללי בית הכנסת .במהלך הסעודה נשא דברים הרה"ח תוך שיתוף חלק נכבד מתרומתם הנדיבה של מתפללי
בימי חול המועד התקיימו דרך קבע שני מניינים – מניין ר' יואל משי זהב שליט"א ,אשר הרחיב במשנתו הקדושה בית הכנסת .שיתוף פעולה מבורך זה הביא ברכה מרובה,
ראשון ותיקין וכן מניין שני ברוב עם .במוצאי יו"ט ראשון של רביה"ק ובדרכיו החיים והקיימים. הרחיב את ליבם של המשפחות ,והכניס אור ושמחה
התקיימה שמחת בית השואבה רבתית באווירה מרוממת במהלך חודש תשרי התקיים בהיכל בית הכנסת כולל לכלל המתפללים לקראת ימי החג -מתוך ערבות הדדית
מתוך שמחה של מצוה לשוש ולשמוח בשמחת יהדותינו . "מקדש והזמנים" עם סדרי לימוד קבועים לאחר תפילת ואחדות דקדושה.
בית מדרשינו ברמה ד'
בליל הושענא רבא ,לקראת תפילת ערבית ,נמסר שיעור ארגון "חסדי יעקב" .הכניסו הרחבה ושמחה לבתיהן של בית מדרשינו ברמה ד' נרשם השנה חידוש משמעותי
מיוחד מפי הרה"ח ר' שמואל ברוך פילמר שליט"א כהכנה משפחות מתפללי בית הכנסת בחלוקת סכומי כסף אדירים ומרחיב לב ,עם השקעת דמים מרובים בשכלול עזרת
עבור שמחת החג. הנשים והוספת שטחים נרחבים ומיוחדים עבור בית יעקב
ראויה ונכונה לקראת יום הושענא רבא ושמחת תורה. -אלו הנשים .צעד חשוב זה מהווה נדבך נוסף בביצור
ביומא דהילולא של רביה"ק נערכה סעודת הילולא רבתית
ברוב עם ,שבה נשא דברים הרה"ח ר' יהודה צבי שפירא ובפיתוח בית הכנסת ,והוא נעשה כולו מתוך עבודה
גם את מעמד ההקפות השניות מציינים בסיפוק ובחדווה
שליט"א במשנתו לחיים של רביה"ק ,ועורר את הציבור משותפת ובאחדות מופלאה של כלל המתפללים.
של מצווה באופן הנשגב ביותר ,תוך דיבוק חברים ואחדות כיצד לקחת את ההשפעות הנשגבות של היום הנשגב הזה לקראת ימי החג ,קופת החסד "ושמחת" שע"י הנהלת
הלבבות. לכל ימות השנה. ביהמ"ד גייסו סכומי כסף נכבדים ,ובשיתוף פעולה עם
אנשי הצדיק
תולדותיהם ואורחותיהם
של אנשי שלומנו תלמידי מוהרנ''ת הליכות ועובדות
מרביה''ק זיע''א עם צדיקי דורו בקרב קדושים
(מ"ו) רבי נחמן טולטשינער
החזקת הקלויז
ר' סענדר מטירהאוויצע וכל החבריא הקדושה שלו בעיר (ט"ז) הרה"ק רבי שניאור זלמן מלאדי זיע"א
טירהאוויצע שהיו עובדים את ה' עד להפליא ,וכמה מהם
היו סוחרים גדולים ועשירי עם – היו שולחים סכומי כסף
לאומאן עבור החזקת הקלויז ,וגם להחזקת רבי נחמן האחת ,עסקה בביאור ענינה של מידת המלכות ,שעליה ונח מצא חן
מטולטשין שהיה גבאי ושמש הקלויז והיה דר באומון, ביקש להשיב תשובה ארוכה ומפורטת בכתב דייקא .תשובה
בכל עת שהותו של בעל התניא בבית הכלא היה שרוי בצרה
ועל פיו יצאו ועל פיו יבואו כל הדברים השייכים לאנ"ש. זו נשלחה לתרגום אצל שני צנזורים שונים שאחד מהם
גדולה שכמעט לא אכל מאומה בגלל הכשרות .הממונה על
במשך הזמן היה לר' סענדר וויכוח עם ר' נחמן ,כי רצון התגורר בווילנא .בשאלה השנייה הוא נדרש להסביר מדוע
בית הסוהר ניסה לדבר על ליבו לאכול ,אז הסביר לו שאין
אנ"ש מטירהאוויצע היה לשלוח המעות בפרוטרוט, הוא משפיל בספרו את נפשות אומות העולם שנלקחים
הוא יכול לאכול אוכל לא כשר.
היינו שר' נחמן ינהל חשבון מפורט חשבון הוצאות שלו "משלוש קליפות הטמאות שאין בהם טוב כלל .למשמע
השאלה שתק בעל התניא ובת שחוק קלה ריחפה על שפתיו. "ואם אשיג לך אוכל כשר ,תאכל?" ,שאל" .אם תשיג לי
בנפרד ,וחשבון הקלויז בנפרד ,ואולם ר' נחמן לא הסכים 'איינגעמאכץ' – ריבת פירות מאיש יהודי ,ואתה בעצמך
החוקרים קיבלו את שתיקתו והניחו לו .לאחר השחרור
לזה בטענו שחבל לו על הזמן הזה לנהל החשבונות ,והרי תיקחנה ממנו ותביאנה אלי – אוכל" ,השיב בעל התניא.
הסביר ,שבשחוקו רימז להם הרי עד כה קיבלתם תשובות
זה נכנס בגדר "דקדוקי עניות" ליתן להם חשבון על כל
מלאות ומספקות לכל שאלותיכם והדברים התיישבו על השר פנה אל הגביר ר' מרדכי מליעפלי ,מהחסידים הבודדים
פרוטה ופרוטה.
לבכם האם תרצו ,באמת ,לקבל תשובה על שאלה זו... שהתגוררו בפטרבורג ,וביקשו להכין ריבה כשרה בעבור
וכי מה כבר צריך רבי נחמן לעצמו?! לימים סיפר בעל התניא ,שלפני שהחלה החקירה הוא נשאל יהודי .ליבו של ר' מרדכי אמר לו שהריבה מיועדת לרבו.
כשבא אח"כ ר' סענדער וטען את טענותיו שיש לו על ר' האם קשור הוא להבעל שם טוב" .ידעתי נאמנה שאם הייתי בתחתית הקערה הניח פתק ובו כתב" :מיהו האוכל והיכן הוא
נחמן לפני אנ"ש ,דחוהו וענו נגדו :וכי מה הם טענותיך? מתכחש לכך היו משחררים אותי לאלתר ,אולם לא חפצתי נמצא" ,וחתם את שמו.
הרי לאכול דייסא ומרק צריך ר' נחמן לאכול כמונו ,וגם להפריד עצמי אפילו רגע כמימריה מההתקשרות לאילנא הקערה הריקה הוחזרה אליו ,כשבתחתיתה מעט ריבה
לתפור בגד לכבוד החג לאסתר שיינדיל (שמה של הרבנית דחיי מרנא הבעל שם טוב". קרושה .ברטט הסיר החסיד את השיירים ,ואכן ,נמצא שם
זוגתו של ר' נחמן) גם כן הרי היא צריכה ,וליותר מזה ,עדים פתק קטן ,בכתב ידו של רבו .הוא ציין את מקום הימצאו
אנו שאינו זקוק כלל ,ואם כן עבור מה צריך הוא לנהל ברצות ה' דרכי איש והוסיף כמה הוראות פעולה .כך נודע לחסידים היכן כלוא
חשבונות?! ואמרו בזה הלשון :עסן קאשע מיט יוך דארף כמצוין לעיל ,נשלחה תשובתו בעניין מידת המלכות לתרגום רבם ותחי רוחם.
ר' נחמן עסן גלייך מיט אונז ,און מאכן א קלייד פאר גם אצל הצנזור שבווילנא ,כשנודע הדבר למתנגדים בדרך זו המשיך בעל התניא להעביר מדי פעם הוראות
אסתר שיינדל אויף יום טוב ,און מער דארף ער נישט שהתגוררו בעיר מיהרו לצור על ביתו ולהפציר בו ואף ניסו לפעולה כיצד להשתדל למען שחרורו מבית האסורים
(שיש"ק ח"ג סי' רע"ז). לשחדו כדי שיסלף את דברי התשובה באופן שישמשו כשבאחד הפעמים הורה לנסוע לאלתר לעיר ווילנא,
לחובתו של בעל התניא .אולם אז הגיע לעיר במפתיע ,לפי
"לאנג לעבן זאלסטו" הוראתו ,שליחו של בעל התניא .הוא הבין מיד את הנדרש את פטרבורג עברתם בשלום
אחר כך בערב ראש השנה בעת שהלך רבי טוביה ממנו ומיהר אל הצנזור ופעל אצלו רבות בכמה אופנים כמוזכר בפרקים לעיל ,כל ענין מאסרו של בעל התניא היה
באבריניצער שהיה הגבאי דאנ"ש מעיר טירהאוויצע להשפיע עליו שלא ישנה מרוח הדברים ,ואכן פעילותו משום שהתעורר אז קטרוג בשמים על תורת החסידות,
להציון ,פגשו ר' נחמן ורצה לפרש שיחתו לפניו ולהציע נשאה פרי וכאשר הושוו שני התרגומים משני הצנזורים בעצם היותו בכלא הצליח בעל התניא להמתיק את הקטרוג.
טענותיו בפניו בענין הויכוח הנ"ל ,כדי להצדיק את התקבלו הדברים לרצון בפני החוקרים .ובכך הצליח להוכיח מאז שיצא מבית האסורים לחיים ולשלום ,החלה תנועת
עצמו .פנה אליו ר' טוביה ואמר לו :איי ר' נחמן ר' נחמן את חפותו .בעל התניא שוחרר מבית הכלא ביום שלישי י”ט החסידות בהפצת מעיינותיה בריבוי והמשכה.
איני רוצה לשמוע מכל זה כלל וכלל ,ואיני איכפת לי בכסלו תקנ"ט לפנות ערב .בעת שבאו לבשרו על שחרורו ואף רבינו הקדוש זי"ע אמר לו בעת פגישתם" :פעטערבורג
בענין זה שום דבר .כי לא רצה ר' טוביה להיכנס בויכוח אחז באמירת תהלים (נה ,יט) "בפסוק פדה בשלום נפשי”. זענט איר איבער גיקומען" את פטרבורג עברתם בשלום.
בענין זה כלל רק לקבל כל מה שר' נחמן אומר .התפעל ר'
ובחיי מוהר"ן (אות תי) מאריך רבינו בשבח לימוד ספרי
נחמן ממידתו הטובה שבורח כל כך ממחלוקת וויכוחים, פגישת הרה"ק בעל התניא החסידות שנפוצו אז בימיו" .ואמר שאין ללמוד ספרים של
ונענע ואמר לו" :לאנג לעבן זאלסטו" (שתאריך ימים) ,וכן
נתקיים בר' טוביה שהאריך ימים (שיש"ק ח"ג סי' רע"ח).
עם הרה"ק רבי ברוך ממעז'בוז' דרושים ומוסר אלא רק אותם ההולכים על־פי דברי רז"ל
לאחר פגישתו של בעל התניא עם רבינו חפץ להמשיך לבקר בגמרא ומדרשים וספרי הזוהר הק' וספרי האר"י ז"ל ,וכן כל
אשר יוציאם ואשר יביאם גם אצל דוד רבינו הרה"ק רבי ברוך ממעז'בוז' זי"ע וליישר הספרים שחיברו הצדיקים הסמוכים לדורותינו שהם בנויים
באותן הימים נזדמן רבי מאיר טעפליקער מחשובי את ההדורים ביניהם .הוא ביקש את עזרתו של רבינו לכך, על יסודות הררי קודש על־פי דברי הבעש"ט ז"ל ,שהם ספרי
תלמידי מוהרנ"ת באומאן על ראש השנה (כנראה שהיתה אז אמר לו רבינו“ :פעטערבורג זענט איר איבער גיקומען, הרה"ק (בעל תולדות יעקב יוסף) מפולנאה וספר ליקוטי אמרים
זאת באחת מנסיעות שבא מארץ ישראל לציון רבינו ז"ל) ,נגש ר' פעטער ברוך וועט [איהר] ניט איבער קומען" ,את פטרבורג (להמגיד ממעזריטש) ,וחשב עוד כמה ספרים כאלה שטוב
סענדר מטירהאוויצע לר' מאיר ורצה לפרש שיחתו עברתם בשלום ,את הדוד ברוך לא תעברו (אבני"ה ברזל). ללמדם.
וטענותיו ולהצדיק את צדו ,ברצונו לפעול על ר' מאיר בכתבי חסידות חב"ד מופיע נוסח שונה מעט" :פעטערבורך לא רציתי להפריד עצמי מהבעש"ט אפילו לרגע אחד
שיאמר לר' נחמן שהצדק עמם .אכן כשרק התחיל (כך נקראה פטרבורג אצל היהודים) האט איר שוין געפאטערט, עשרים ושתיים שאלות נשאל בעל התניא בחקירותיו,
בדיבוריו ,אמר לו ר' מאיר בצעקה וברעדה" :ר' נחמן ,ר' פעטער ברוך האט איר נאך ניט געפאטערט" ,כלומר: רובם הגדול עסקו בציטוטים מתוך ספרו ה'תניא' ,שתורגמו
נחמן ,אתם יודעים מי הוא? ער האט ארויס געטראגן די מפטרבורג כבר נפטרתם ,מהדוד ברוך עדיין לא... וסולפו על ידי מרשיעי ברית על מנת להפלילו ,כמו כן נשאל
פיימינעצעס ביי ר' נתן" (הוא היה המוציא והמביא אצל מוהרנ"ת,
בכל זאת ,נסע הבעל התניא להיפגש עם הרבי ר' ברוך זי"ע. על חלקו בשיגור הכספים לארץ ישראל שהשלטון התורכי
ואפילו את דליי הזבל השתדל עצמו להוציאו מבית מוהרנ"ת) .ורמז על הפגישה ביניהם ועל הנאמר בה השתמרו בקרב אנ"ש באותה עת מצוי היה במצב מלחמה עם רוסיה הצארית .על
לו שר' נחמן שזכה לשמש הרבה את מוהרנ"ת אסור מסורות שונות .כמתואר בכמה מקומות בספר שיח שרפי רוב השאלות ענה בטוב טעם ודעת שהרשימו מאוד את
לנו להחזיק במחלוקת עמו אפילו כשנדמה לנו שהצדק קודש ובגיליוני 'טעם זקנים' ועוד ,שנשמעו מפי החסיד רבי חוקריו שנהנו מבהירות הסברתו ומתשובותיו הנכוחות,
עמנו ולא עמו ,כי גדולה שימושה יותר מלימודה ,ושוב לוי יצחק בנדר זצ"ל. מלבד שתי שאלות:
לא המשיך ר' סענדר בדיבוריו יותר (שיחות וסיפורים דף קמ"ו
קמ"ז ,ושש"ק ח"ג סי' תי"ב).
ברכת מזל טוב ברכת מזל טוב ברכת מזל טוב ברכת מזל טוב ברכת מזל טוב
אצלו נמצא ה'נחל נובע' להר"ר יהודה טרייטל
בראנדסדורפר הי"ו
להר"ר שמעון שטרן הי"ו להר"ר שלמה אשר קעניג הי"ו להר"ר שמעון אליעזר זילברמן הי"ו
להר"ר נחמן אהרן הורביץ הי''ו
לרגל היכנס בנו נתן נטע ני''ו
לרגל הולדת הבן לרגל הולדת הבן לרגל הולדת הבן
לרגל הולדת הבן לעול תורה ומצוות
ויש לציין שאף ר' סענדער בעצמו ,אף שהיו לו אז חילוקי יה"ר שיזכה לגדלו לתורה לחופה יה"ר שיזכה לגדלו לתורה לחופה יה"ר שיזכה לגדלו לתורה לחופה יה"ר שיזכה לגדלו לתורה לחופה יה"ר שיזכה לגדלו לתורה לחופה
דעות עמו ,אמנם אח"כ ביטל דעתו לפני ר' נחמן וקיבל ולמעש"ט ולרוב נחת דקדושה ולמעש"ט ולרוב נחת דקדושה ולמעש"ט ולרוב נחת דקדושה ולמעש"ט ולרוב נחת דקדושה ולמעש"ט ולרוב נחת דקדושה
וסבר מה שאמר לו ר' נחמן. ברכת מז_ל טוב
ברכת מזל טוב ברכת מזל טוב ברכת מז_ל טוב להרה"ח
ברכת מזל טוב
ומסופר שפעם הפליג רבי סענדר בשבחו של ר' נחמן להרה"ח ר' ברוך טרייסמן שליט''א להרה"ח ר' ישראל זאב דויטש שליט''א להרה"ח ר' משה חיים אנשין שליט''א להרה"ח ר' שמעון חיים מנטל שליט''א
ר' מאיר יהוסף ראטנבערג שליט''א לרגל אירוסי בנו הבה"ח נתן יונה ני''ו
לרגל נישואי בנו לרגל אירוסי בנו הבה"ח אליהו נחמן ני''ו לרגל אירוסי בנו הבה"ח יצחק ני''ו
ז"ל ואמר :היינט שטייט איין דער נחל נובע מקור חכמה לרגל אירוסי בנו הבה"ח אברהם ישעי' ני''ו
הר"ר שמעון הי''ו
עב"ג
עב"ג בת הרה"ח ר' יצחק יחיאל קרויס עב"ג בת הרה"ח ר' נחמן מנחם זילבער
עב"ג בת הרה"ח ר' צבי מנדליאל שליט''א בת הרה"ח ר' נתן צדוק פראנק שליט''א שליט''א
ביי ר' נחמנ'ען (= כהיום נמצא הנחל נובע מקור חכמה אצל ר' נחמן יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל
שליט''א
יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל
בדרך רביה"ק זיע"א בדרך רביה"ק זיע"א בדרך רביה"ק זיע"א בדרך רביה"ק זיע"א
טולטישינער ז"ל) (שש"ק ח"ג סי' רס"ו). בדרך רביה"ק זיע"א
נערך ע"י הרה"ח רבי נחמי' שווארטץ שליט"א בעמח"ס "אוצרות עלים לתרופה".
