gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

קרני אור · Karnei Ohr — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: קרני אור · Karnei Ohr

שבוע: נח (2026-10-12)

קרני אור · Karnei Ohr — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫לימוד היומי דקהילתינו‬ ‫קרני אור‬ ‫יום ליקוטי ליקוטי משנה השתפכות שולחן‬ ‫לחודש מוהר“ן הלכות ברורה הנפש ערוך‬ ‫יום‬ ‫חושן משפט‬ ‫ח“א ח“ב ח“ג‬ ‫קפט קצ שס"ג‪:‬‬ ‫חזרה‬ ‫יז‬ ‫ס‪:‬‬ ‫ו׳‬ ‫שבת‬ ‫ב‪-‬ג‬ ‫קצא קצב שס"ג‪:‬‬ ‫קעד‪.‬‬ ‫יח‬ ‫סא‪.‬‬ ‫ז׳‬ ‫א‬ ‫ד‪-‬ה‬ ‫קצג קצד שס"ג‪:‬‬ ‫קעד‪:‬‬ ‫יט‬ ‫סא‪:‬‬ ‫ח׳‬ ‫ב‬ ‫ו‪-‬ז‬ ‫קצה קצו שס"ג‪:‬‬ ‫קעה‪.‬‬ ‫כ‬ ‫סב‪.‬‬ ‫ט׳‬ ‫ג‬ ‫ח‪-‬ט‬ ‫קצז קצח שס"ג‪:‬‬ ‫קעה‪:‬‬ ‫כא‬ ‫סב‪:‬‬ ‫י׳‬ ‫ד‬ ‫י‪-‬יא‬ ‫קצט ר שס"ד‪:‬‬ ‫קעו‪.‬‬ ‫כב‬ ‫סג‪.‬‬ ‫י״א‬ ‫ה‬ ‫א‪-‬ג‬ ‫רא רב שס"ד‪:‬‬ ‫חזרה‬ ‫כג‬ ‫סג‪:‬‬ ‫י״ב‬ ‫ו‬ ‫ד‪-‬ה‬ ‫יו"ל ע"י קהילת חסידי ברסלב‬ ‫בנשיאות הגה"צ רבי יעקב מאיר שכטער שליט"א‬ ‫דבר המערכת‬ ‫‪ 490‬פרשת נח ו' חשון תשפ''ז‬ ‫'אם אין דעת הבדלה מנין' – עם סיומם של ימי‬ ‫תשרי הקדושים‪ ,‬ימי קנין הדעת‪ ,‬התאספו עשרות‬ ‫ִִמֹק ֶֶֹדׁש ְלְ חֹול‬ ‫אברכים צעירים וחתנים בני קהילתנו כדי לזכות‬ ‫להצטרף השמחה ללגיון של מלך 'בני חורין' נזר‬ ‫תפארתה של קהילתנו הקדושה‪.‬‬ ‫בכינוס מפואר שהתקיים בבית מדרשנו ברמה‬ ‫ד' סביב שולחנות ערוכים‪ ,‬אתכנשו בחדווה‬ ‫אלא בכלליות יחס ימי עליה מול ימי ירידה וגדלות מול קטנות‪.‬‬ ‫איך עוברים מחודש מלא וגדוש בימים טובים לימי חול פשוטים‬ ‫לשמוע את דבר ה' מפי משפיעי החבורות ורבנים‬ ‫טבע האדם לחשוק בימי הארה וגדלות‪ ,‬ומואס באותם ימים בהם‬ ‫ויבשים?! איך מתחזקים כאשר עומד לפנינו חורף ארוך כל כך‪,‬‬ ‫העוסקים בתחום קדוש זה‪ ,‬להלהיב הלבבות‬ ‫יצרו נלחם בו והגוף מעיז פניו לרצות לדכא את הנפש חלילה‪.‬‬ ‫שנה מעוברת מלאה בימים אחר ימים‪ ,‬ימים אפרוריים שאין בהם‬ ‫ביקרת 'בני חורין' שקיבלו על עצמם להתבדל‬ ‫אך לאמתו של דבר‪ ,‬כל גדלותינו ותפארתינו‪ ,‬שליחותינו‬ ‫חפץ‪...‬‬ ‫ולפרוש מכל וכל איזה שייכות לכלי המשחית‬ ‫ותכליתינו‪ ,‬מעלתינו וימי עושרינו המופלאים והנשגבים‪ ,‬הם‬ ‫הטכנולוגיים שכרתו רבים וטובים ר"ל מבני דורנו‬ ‫דוקא אותם ימים הנראים לנו כה חשוכים‪ .‬וכפי שרבי נתן מרבה‬ ‫שאלות אלו נשמעות מכל עבר עם כניסתנו לחודש מרחשוון‬ ‫ה"י‪ .‬בדבריהם עוררו וחיזקו על כך שכל הסייעתא‬ ‫להכניס בלב כל אחד שדוקא הקטנות והנמיכות הם סיבת גדולת‬ ‫ותחילתו של החורף הבעל"ט‪ ,‬וחובתנו ללבן את הדברים לעומקם‪.‬‬ ‫דשמיא לשמירת הבית תלויה ב'בא ליטהר' שלנו‪,‬‬ ‫ומעלת האדם כשזוכה ללחום אז‪ ,‬וכמו לדוגמא (שם‪ ,‬בהלכות ערב‬ ‫דבר ברור הוא שהמועדים הקדושים הינם נזרי השנה‪ ,‬הם הימים‬ ‫ועל כך שרק בהתנזרות זו אנו מוגנים מרוח הרחוב‬ ‫ה‪-‬לג)‪" :‬שעיקר גדולת האדם שיכול לזכות שיהיה לו ממשלה על‬ ‫הנבחרים והקדושים שמהם שואבים כל ימי השנה את חיותם‪,‬‬ ‫הקלוקל‪.‬‬ ‫המלאכים הוא מחמת שהאדם ירד למקום נמוך ומגשם כזה שהוא‬ ‫הם הם הלב של השנה כולה (לקו"מ ח"א ל‪-‬ה')‪ .‬אולם בד בבד אסור‬ ‫לאחר חתימת כל הציבור הקדוש על הצטרפותם‬ ‫גשמיות העפר‪ ,‬שהוא תכלית גשמיות המקום"‪.‬‬ ‫שנשכח שתפקידו של הלב להחיות את האדם‪ .‬האדם עצמו אינו‬ ‫בלב ונפש לגדרי קודש אלו נשאו הלבבות את‬ ‫או דבריו הנלהבים במכתבו לבנו (עלים לתרופה‪ ,‬י"א טבת ת"ר) "עיקר‬ ‫הלב‪ ,‬אלא הוא ניזון מהלב ומקבל ממנו כח לחיות ולהתקיים‪ .‬כך גם‬ ‫הרגליים בריקודי עוז להודות לה' על טוב חלקנו‬ ‫שעשועיו יתברך הוא כשלומדים תורה בצר לאדם מתוך בלבולים‬ ‫עצם ימי חיינו‪ ,‬שהם דוקא אותם ימים רגילים 'אפורים' ויבשים‪,‬‬ ‫ועל שמסר עולמו לשומרים‪ ,‬כה יתן ה' וכה יוסיף‪.‬‬ ‫ודחקות כי זה עיקר מעלת האדם על המלאכים שיש לו מניעות‬ ‫זהו זמן קנין נצחיותנו‪ ,‬זהו הזמן שעבורו נבראנו להמליך בו את‬ ‫ובלבולים כאלה והוא מקרב עצמו להשם יתברך ולהתורה מתוך‬ ‫הבורא בכל מאורעותינו מתוך אמונה ושמחה והליכה בדרכיו‬ ‫מה טוב ומה נעים היה השבת אחים יחד כאשר‬ ‫יסורים ומניעות והשתטחות והתפשטות הסטרא אחרא כזה שהם‬ ‫ובמשפטי חוקותיו‪ ,‬אלא שכדי שנצליח בשליחותנו המופלאה‬ ‫בשלהי חודש תשרי העעל"ט התלכדו כל חברי‬ ‫משתטחים בכל פעם כמו נהרות ותהומות ממש"‪.‬‬ ‫הזאת‪ ,‬נתנו לנו המועדים הקדושים כדי שנוכל לשאוב מהם‬ ‫החבורות דקהילתנו לכינוס חיזוק נפלא ומרומם‬ ‫מעיינות אמונה ושמחה לכל ימות השנה‪.‬‬ ‫לפתיחת החבורות בזמן חורף הבעל"ט‪ ,‬במושב‬ ‫זוהי נקודת אמת עצומה שצריך להעמידה תדיר נגד עינינו‪,‬‬ ‫'יסודות' שבדרום‪ .‬שם נשמעו דברי משפיעי‬ ‫הגילוי משמש רק אמצעי אל התכלית של ההארה בתוך החושך‬ ‫ניקח לדוגמא את יום השבת קודש‪ ,‬מבחר הימים‪ ,‬זה נכון ששבת‬ ‫ששם הוא עיקר הריווח והקנין‪ ,‬ההתעלות נועדה כדי לרומם את‬ ‫הוא ראשון למקראי קודש ועולה על הכל‪ ,‬אבל בסופו של דבר‬ ‫החבורות בקשר המופלא והנשגב שרבינו הקדוש‬ ‫ימי הקטנות שהם נקודת השליחות שלנו‪.‬‬ ‫השבת שייכת לעולם הבא‪ ,‬שם יהא 'יום שכולו שבת'‪ .‬בודאי‬ ‫קשור עימנו‪ ,‬שע"י החזיקנו עצמנו יחד הוא בונה‬ ‫שללא אור קדושת השבת לא היתה תקוה לעמוד ולהתקיים‬ ‫בכך בנינים נפלאים ונשגבים עד אין קץ‪ ,‬ומה‬ ‫בעולם חשוך שכזה‪ ,‬ועל כן ניתן לנו לטעום גם כאן מעין עולם‬ ‫עצומה היא הזכייה והאחריות לקחת חלק תמידי‬ ‫"לפעמים – אומר רבינו הקדוש ‪ -‬לב האיש הישראלי בוער מאד‬ ‫הבא‪ ,‬אבל בסופו של דבר הקניינים האמיתיים שלנו הם בימי‬ ‫בזה‪ .‬כך גם נשמעו ברוב קשב דברי אחד ממשפיעי‬ ‫החול‪ ,‬אם אנו זוכים להמשיך אליהם את קדושת השבת‪.‬‬ ‫מאד להשם יתברך כיקד יקוד אש‪ ,‬אבל הוא יותר מדי‪ ,‬עד שהיה‬ ‫אנ"ש היקרים שהעלה נקודות יקרות וחשובות‬ ‫אפשר להיות אוקיד כל גופא" (לקו"מ‪ ,‬ח"א ע"ח)‪ .‬הרצון להיות רק‬ ‫וכך מלמדנו רבי נתן (ליקוטי הלכות‪ ,‬חול המועד ד‪-‬י')‪" :‬המשכת קדושת‬ ‫במעלת הבא בתמימות לשמוע ולקבל בכל פעם‬ ‫בגילוי ובהרגשת רוממות יכולים לשרוף את כל כלי המעשה של‬ ‫שבת לתוך ימי החול‪ ,‬שהוא עיקר עבודת האדם בזה העולם"‪ ,‬רבי‬ ‫מדברי הנחל נובע‪.‬‬ ‫האדם‪ ,‬הוא חייב לצמצם את ההלתהבות הזאת ולהכניסה לכלים‬ ‫נתן אומר בפירוש‪ :‬עיקר עבודת האדם בזה העולם ועיקר בואו‬ ‫בסעודת הודיה על זכייתנו להיות אצל רבינו‬ ‫הנכונים ולהבין שהגילוי נועד כדי להאיר למטה בחושך ולא כדי‬ ‫לעולם אינו בשביל השבת עצמה‪ ,‬את זה הוא יזכה בעולם הבא‪.‬‬ ‫הקדוש בראש השנה ובריקודי קודש ושמחה‬ ‫להישאר תמיד במצב של אור‪.‬‬ ‫עבודתו ושליחותו הוא להמשיך את הקדושה הזאת לתוך ימי‬ ‫על נעימות גורלנו התחילו בס"ד בהתחדשות‬ ‫וכפי שרבי נתן מאיר עינינו (בליקוטי הלכות‪ ,‬נדרים ג‪-‬א') "ידוע‪ ,‬שכל‬ ‫החול‪ .‬וכך גם כל קדושת מועדי השנה‪.‬‬ ‫ובתנופת עוז את חבורות האברכים לזמן חורף‬ ‫הקליפות שהם התאוות והחטאים‪ ,‬כולם באים משבירת כלים‬ ‫וכיון שכך‪ ,‬עלינו לעורר את עצמנו‪ ,‬שדוקא אותם ימים רגלים‬ ‫הבעל"ט‪ ,‬ומעלין בקודש בעז"ה‪.‬‬ ‫שהיה על ידי ריבוי אור כידוע‪ ,‬שלפעמים האדם בוער לה' יתברך‬ ‫ויבשים שבשגרת השנה‪ ,‬הם הם נקודת התכלית בעבודתנו‪ ,‬הם הם‬ ‫יותר וכשאינו זוכה לצמצם האור לפי מדרגתו על ידי זה נופל אחר‬ ‫מטרת חיינו‪ ,‬לכך באנו לעולם וזוהי שליחותנו עלי אדמות‪ .‬זה נכון‬ ‫העורכים‬ ‫כך ח"ו מאד‪ ,‬כי זה בחינת ריבוי אור"‪.‬‬ ‫שצריך להתמלאות ולשמוח מאד בימי המועדים הקדושים‪ ,‬אבל‬ ‫זה היה גם עונש המבול‪ ,‬וכפי שרבי נתן מבאר (שם‪ ,‬ערבית ד)‪:‬‬ ‫רק בכדי לשאוב מהם מים חיים כדי להאיר בהם את ימי האופל‪,‬‬ ‫"המבול מים שבא לעולם אז‪ ,‬זה נמשך מבחינת ריבוי אור שגורם‬ ‫שהם התכלית וזו המטרה הנכספת‪ .‬מי שמזלזל בימים הללו ולא‬ ‫פניני אור‬ ‫אמרות טהורות מרביה"ק ותלמידיו‬ ‫שבירת כלים שמשם כל הדינים והצרות ח"ו‪ ,‬ומחמת שלא היה‬ ‫להם כלים לקבל האור מחמת קלקול מעשיהם על כן היה אצלם‬ ‫מבין את עוצם השליחות הנשגבה שיש לו בהם‪ ,‬יכול חלילה‬ ‫לאבד את עיקר התכלית שעבורה נברא‪.‬‬ ‫בבחינת ריבוי אור שמשם כל הדינים שזה מימי המבול"‪.‬‬ ‫טעות מרה זו גורמת לבני אדם לעבור בחוסר חשק ובחוסר רצון‬ ‫וּכְ ַה ּיוֹ ם ַה ֶּזה ְצ ִריכִ ים לְ ִה ְת ַח ֵּזק ָ ּבזֶ ה ְ ּבכָ ל‬ ‫מי שרוצה לעמוד ולהתקיים בעבודתו הישרה‪ ,‬חייב להבין‬ ‫את אותם ימים‪ ,‬שלאמתו של דבר הוא עיקר החיים שלהם‪ .‬הם‬ ‫ולהשכיל שכל התגלות ורוממות תכליתה כדי להאיר לבסוף‬ ‫כמו נרדמים משבת לשבת או ממועד למועד כאשר כל עבודת‬ ‫עוֹ ז‪ ,‬וַ ֲא ִפיל ּו ַה ָ ּבנוֹ ת ַה ְּק ַט ּנוֹ ת ְצ ִריכִ ין‬ ‫החול מתנהלת בעצלתיים‪ ,‬בעוד שכאמור הם עיקר השליחות‬ ‫למקום נמוך וחושך‪ ,‬חובתו לצמצם את ההתלהבות ולהכניסה‬ ‫ישן ְשׂ ָמלוֹ ת ֲא ֻרכּ וֹ ת ‪ ...‬וְ ִאם נִ ְמ ָצא‬ ‫לְ ַהלְ ִ ּב ׁ ָ‬ ‫לכלי מעשה בכל אותם זמנים ומקומת נמוכים‪ ,‬ורק זה עיקר‬ ‫והמטרה‪.‬‬ ‫ישין‬ ‫ְצנִ יעוּת ִ ּב ְבנֵ י ֵ ּביתוֹ ׁ ֶשל ָא ָדם‪ֲ ,‬אזַ י ַמ ְר ִ ּג ׁ ִ‬ ‫ותכלית רווחנו בעולם הזה‪.‬‬ ‫וטעות שורשית זו אינה רק ביחס ימי המועדים מול ימי החול‪,‬‬ ‫‪NH‬‬ ‫ַ ּב ַ ּביִ ת ַמ ָּמ ׁש ַה ׁ ְש ָר ַאת ַה ׁ ּ ְשכִ ינָ ה‪ּ ִ ,‬ב ְב ִחינַ ת‬ ‫ֵּת ַבת נ ַֹח ְ ּבדוֹ ר ַה ַּמבּ וּל‪.‬‬ ‫לתגובות ‪3323796@gmail.com‬‬ ‫הדל"נ ‪ • 5:30‬נץ החמה ‪ • 6:41‬סוזק"ש ‪8:48‬‬ ‫(אוסף מכתבים‪ ,‬רסא)‬ ‫ניתן לקבל את הגיליון באימייל מידי שבוע‬ ‫והערות‬ ‫צאת השבת ‪ • 6:41‬צאה''ש לר''ת ‪7:21‬‬ ‫ליבון נושאים וסוגיות במשנת ברסלב לעובדא ולמעשה‬ ‫בדרכי עבודת ה'‬ ‫משנת ברסלב‬ ‫זריזות וסבלנות כאחד!‬ ‫בכוחו‪ .‬אך אף על פי כן צריכין להמתין הרבה עד שיזכה‬ ‫עומד כלל אפילו כהרף עין‪ ,‬ועל כן כל מה שיכולין להתגבר‬ ‫לימוד גדול לימדנו רבינו כיצד להתנהל בעבודת ה'‪:‬‬ ‫שתהיה עבודתו בשלימות כראוי‪ ,‬בבחינת 'הבא ליטהר‬ ‫לעשות איזה דבר בעבודת ה' צריכין לעשותו מיד דייקא בלי‬ ‫במתינות וסבלנות מחד גיסא‪ ,‬ובזריזות עצומה מאידך גיסא‪,‬‬ ‫מסייעין לו אומרים לו המתן'‪.‬‬ ‫איחור ועיכוב כלל‪ ,‬אפילו רגע אחת‪ .‬כי מי יודע כמה מניעות‬ ‫באופן ששניהם הולכים יחד ואף משלימים זה את זה‪.‬‬ ‫וענין זה אי אפשר לבאר היטב בכתב‪ ,‬ויש בזה שיחות קדושות‬ ‫ועיכובים והרהורים וסכסוכים יהיה לו בשעה האחרת‪ ,‬כי אין‬ ‫ולימוד זה צריכים להכניסו היטב במח ובלב‪ ,‬כי רבים חללים‬ ‫הרבה ששמענו והבנו מפיו הקדוש‪ ,‬ומעט מהם מבוארים‬ ‫להאדם בעולמו כי אם אותה השעה ואותה הרגע בלבד‪ .‬אף‬ ‫הפילו – הן המהירות היתירה ודחיקת השעה‪ ,‬והן העצלנות‬ ‫באיזה מקומות‪ .‬וזה בחינת 'לא עליך המלאכה לגמור ולא‬ ‫על פי כן‪ ,‬לפעמים כשרואין שמתגברין ומכריחין עצמו לאיזה‬ ‫וההתמהמהות היתירה‪ .‬כי שניהם יש בהם סם מות‪ ,‬להרחיק‬ ‫אתה בן חורין ליבטל ממנה'‪ ... .‬כי בוודאי בתחילה מתגבר‬ ‫דבר ואינו עולה בידו‪ ,‬צריכין לפעמים להמתין ולבלי ליפול‬ ‫את האדם מבוראו‪.‬‬ ‫הבעל דבר מאד על האדם למנעו לגמרי מדרך החיים ח"ו‪ ,‬אך‬ ‫בדעתו מזה‪ ,‬ולבלי לבלבל דעתו כלל במה שאינו זוכה לאותו‬ ‫ומי שרוצה לזכות לעבודת ה' חייב ללמוד ולהרגיל את עצמו‬ ‫כשהאדם מתעורר קצת ורוצה לשוב לה' להתפלל או ללמוד‬ ‫הדבר‪ ,‬וימתין קצת עד שיבוא עתו‪ .‬ואי אפשר לבאר דבר זה‬ ‫להשתמש עם שניהם במידה הנכונה ובזמן הנכון‪ ,‬באופן‬ ‫וכיוצא‪ ,‬הוא מתפשט כנגדו ומונעו בכמה מניעות וחלישות‬ ‫בכתב כלל" (חיי מוהר"ן‪ ,‬תלא)‪.‬‬ ‫שלא ימהר ולא ייחפז היכן שצריכים להמתין בסבלנות‪,‬‬ ‫ובלבולים בלי שיעור‪ ,‬עד שכמה פעמים גם כשמתפלל‬ ‫ומאידך לא ימתין בשאננות ורפיון היכן שצריכים למהר‬ ‫ולומד אין העבודה בשלימות כראוי‪ ,‬בפרט שכמה זמנים‬ ‫ולהזדרז בכל עוז‪.‬‬ ‫ועתים מבלבל אותו לגמרי מחמת טרדת הפרנסה וכיוצא‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬כפי שכותב מוהרנ"ת "אי אפשר לבאר דבר זה בכתב‬ ‫ולא די לו בזה כי אם עוד אורב עליו כאילו אפס תקוה ח"ו‪,‬‬ ‫והרי לך דברי רבינו בענין זה בספר חיי מוהר"ן (ושם יש כמה‬ ‫כלל"‪ ,‬כי הם דברים עדינים ודקים המסורים ללב‪ .‬וחזרו‬ ‫סעיפים נפלאים בענין זה‪ ,‬ואף העניק להם מוהרנ"ת מקום ושם מיוחד בספר‬ ‫כאילו אי אפשר לו עוד להתקרב לה' יתברך כראוי‪ ,‬מאחר‬ ‫הדברים ונשנו כמה פעמים בדברי מוהרנ"ת‪ ,‬שהאריך‬ ‫זה‪ ,‬תחת הכותרת "שלא לדחוק את השעה"‪ ,‬אך אנו לא נביא אלא שיחה אחת‪,‬‬ ‫שעוברים ימים ושנים ועדיין הוא רחוק כמו שהוא רחוק‬ ‫להרחיב ולבאר ענין זה כדי להכניסו ללב‪ ,‬שיבין האדם איך‬ ‫והרי היא)‪:‬‬ ‫‪ ...‬על כן כל מי שרוצה ליכנס בעבודת ה' צריך ליזהר מאד‬ ‫להיות זריז נפלא מצד אחד וסבלן גדול מצד שני‪.‬‬ ‫לאחוז בשניהם‪ ,‬בבחינת 'טוב אשר תאחז בזה וגם מזה אל‬ ‫"מי שרוצה לישון ואינו יכול לישון‪ ,‬העצה לזה לבל להכריח‬ ‫ולחיבת הדברים נעתיק אחד מלשונותיו הנפלאים בענין זה‪,‬‬ ‫עצמו כל כך לישון‪ .‬כי כל מה שמכריח עצמו יותר לישון‪,‬‬ ‫תנח ידך'‪ ,‬דהיינו להיות זריז גדול מאד מאד בעבודתו יתברך‬ ‫בליקוטי הלכות הל' פקדון הלכה ד'‪ ,‬וזה לשונו‪:‬‬ ‫מתגבר עליו ביותר מניעות השינה‪ .‬וענין זה גם בכל הדברים‬ ‫ואת כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך עשה בזריזות גדול‬ ‫דבר יום ביומו ולא לדחות מיום ליום חס ושלום וכנ"ל‪ .‬ואף‬ ‫"אלו שני התיקונים צריך גם כל אדם ליזהר בהם מאד מאד! כי‬ ‫שבעולם‪ ,‬לבלי להכריח עצמו ביותר‪ ,‬כי כל מה שמכריחין‬ ‫על פי כן צריך להמתין הרבה הרבה‪ ,‬שאפילו כשרואה שאין‬ ‫צריך האדם ליזהר מאד בכל יום ויום לצאת חובת היום בכל‬ ‫עצמו ביותר לאיזה דבר מתגבר עליו ביותר ההיפך דייקא‪.‬‬ ‫עבודתו בשלימות‪ ,‬ואפילו אם לפעמים אינו יכול לעשות‬ ‫מה דאפשר‪ ,‬כי צריך לידע שכל ימיו מנויים וספורים ויצטרך‬ ‫ואפילו בעבודת השם צריכין לפעמים זאת‪ ,‬לבלי להכריח‬ ‫כלל‪ ,‬אף על פי כן ימתין ויצפה לישועת ה'‪ ,‬כמו שכתוב 'אך‬ ‫ליתן דין וחשבון מכל יום ומכל שעה‪ ,‬ואין לו בעולמו כי אם‬ ‫עצמו יותר מדי‪ .‬אף על פי שבאמת צריכין להיות זריז גדול‬ ‫לאלקים דומי נפשי' וכו' 'אך אל אלקים דומיה נפשי' וכו'‪,‬‬ ‫אותו היום‪ ,‬על כן בוודאי הוא צריך להיות זריז גדול בכל יום‬ ‫מאד לקדש עצמו כראוי‪ ,‬ולזכות לעבודת השם בשלימות‬ ‫וכתיב 'טוב ויחיל ודומם לתשועת ה'' (ליקוטי הלכות‪ ,‬פקדון ד‪ ,‬י)‪.‬‬ ‫ויום להתחזק בעבודתו יתברך ככל אשר תמצא ידו לעשות‬ ‫במהירות גדול‪ ,‬ואסור להניח מיום לחברו כלל‪ ,‬כי אין העולם‬ ‫פניני התחזקות והתעוררות‬ ‫שנערכו ונעבדו מתוך אוצרות שיחותיו של הגרי"מ שכטער שליט"א‬ ‫שביבי אור‬ ‫מתלבש במצוות!‬ ‫הבעל דבר‪ ...‬שהוא כבר לא יצליח לפתות אותו בשתיית יין‬ ‫שבימות החול הדליק להדיא ע"י גפרור דולק‪ ,‬בשבת היה‬ ‫היתרים מפוקפקים‬ ‫אם יגיש לו כוס יין לשתות‪ ,‬יהיה מה שיהיה‪ ,‬הוא יתאפק‬ ‫מבעיר סיגריה מסיגריה‪ .‬כך נהג זמן רב‪ ,‬עד שלבסוף כבר‬ ‫בתורה א' בליקוטי מוהר"ן מדבר רבינו על כך שהיצר הרע‬ ‫ויתגבר‪ .‬כי ידע היטב מה יקרה לו אם ישמע לפיתוי היצר‬ ‫השיל מעליו גם את 'ההיתר' הזה‪ ,‬והחל להדליק אש בהדיא‬ ‫מתלבש במצוות‪ .‬ואחד מדרכיו הוא‪ ,‬שמורה היתר לאדם‪,‬‬ ‫ויקח כוס יין וישתה‪ .‬ולכן בא אליו הבעל דבר בעצה אחרת‬ ‫ולעשן סיגריות בשבת קודש ללא הגבלות רח"ל‪.‬‬ ‫שאין מדובר באיסור‪...‬‬ ‫לגמרי כדלהלן‪...‬‬ ‫כי כן דרך היצה"ר‪ ,‬לבוא בכל מיני התירים וקולות‪ ,‬והכל כדי‬ ‫זכורני‪ ,‬בשנות נעורי‪ ,‬בימי המלחמה האיומה של הצר הצורר‬ ‫וכך מספר רבינו‪" :‬וראה מעיין הולך‪ ,‬והמראה אדום‪ ,‬והריח‬ ‫למצוא פתח כיצד להתחיל לפתות את האדם לעבור על רצון‬ ‫ימ"ש‪ ,‬שרבים מבני עמנו‪ ,‬מאלה שלא היו חרדים ממש לדבר‬ ‫של יין‪ ,‬ושאל את המשרת‪ :‬הראית שזה מעיין?‪ ...‬וראוי שיהיה‬ ‫קונו עד שהוא צד אותו ברשתו לגמרי‪ ,‬ה"י‪.‬‬ ‫ה'‪ ,‬התגייסו לצבא הבריטי ששלט אז בארץ כדי להלחם עם‬ ‫בו מים‪ ,‬והמראה אדמומית‪ ,‬והריח של יין?!‪ ...‬והלך וטעם‬ ‫הצורר הנאצי (ובעצם הדבר הזה היה התלבשות במצוות אפילו לבעל‬ ‫מהמעיין‪ ,‬ונפל וישן מיד כמה שנים עד שבעים שנה‪ "...‬ע"כ‪.‬‬ ‫העבירות; וכי דבר קטן הוא להלחם נגד אותו רשע ימ"ש שרצה להשמיד להרוג‬ ‫כלומר מתוך רגשי התפעלות עצומה‪ ,‬רק כדי לבדוק את‬ ‫ולאבד את כל היהודים‪ ,‬ולמרות שהדבר היה כרוך בעבירות רבות של חילול‬ ‫הפלא הגדול של המעיין האדום והמריח הלך לטעום‪ ,‬הוא‬ ‫כיצד שתה המשנה למלך מן היין?‬ ‫שבת וצניעות וכיו"ב לא נמנעו בעבור זה מלהתגייס) ובמו אזני שמעתי‬ ‫לא הלך לשתות חלילה בשאט נפש כוס יין ‪ -‬כמו שהיה אצל‬ ‫במעשה הראשון של סיפורי מעשיות‪' ,‬מעשה מאבידת בת‬ ‫מאחד שהיה חייל בצבא האנגלים שעזב את התורה והמצוות‬ ‫אכילת התפוח‪ ...‬ואז נפל בפח ונכשל בכשלון נורא כזה‪.‬‬ ‫מלך'‪ ,‬מספר רבינו שלאחר שחיפש את הבת מלך ימים ושנים‪,‬‬ ‫רח"ל‪ ,‬שסיפר ליהודי כשר את סדר השתלשלות התדרדרותו‬ ‫מצא אותה בסוף בין חיילות הסט"א‪ .‬ולאחר שמצא אותה‬ ‫במצוות ה' שהתחיל בחילול שבת רח"ל; בתקופה הראשונה‬ ‫כלומר הבע"ד הציב לו את הנסיון כמו היתר; וכי עומד אני‬ ‫לראשונה‪ ,‬אמרה לו בתחילה שיתגעגע שנה אחת ויתענה‬ ‫להתגייסותו שמר על קדושת השבת ולא עישן סיגריות‬ ‫לשתות יין? וכי כך שותים יין ממעיין‪ ,‬ומי אומר שיש לזה דין‬ ‫וביום האחרון לא יישן‪ ,‬ולבסוף נפל ואכל תפוח ויישן זמן רב‪,‬‬ ‫בשבת‪ ,‬למרות שבקרב אנשי הצבא היתה תאוות עישון‬ ‫של יין בכלל‪ ,‬וכי שותה אני עכשיו מחמת תאוה וצמאון ליין?‬ ‫ואח"כ ציוותה עליו שישמור היום האחרון וגם בזה נפל ושתה‬ ‫סיגריות בהתגברות נוראה‪ ,‬אעפ"כ כבש את יצרו ולא עישן‪.‬‬ ‫לא ולא‪ ,‬אלא אך ורק לרדת לעומק הדבר ולהבין את הפלא‬ ‫מהמעיין שהיה בעצם יין וכו' עיי"ש‬ ‫לא עבר זמן רב והיצה"ר החל לפתותו ולהכביד עליו את‬ ‫מה שנעשה כאן לפניו ותו לא‪ ...‬בודאי אין זה בכלל האיסור‬ ‫והנה לפני המשך הסיפור נתאר לעצמנו‪ :‬אילו היה הבעל דבר‬ ‫הנסיון של שמירת שבת‪ ,‬והתלבש עליו בהיתר‪ ,‬וכה פיתה‬ ‫והוא מותר לגמרי‪...‬‬ ‫מגיש לו כוס יין‪ ,‬גם אם הוא היה מתוק וערב מאד‪ ,‬בוודאי‬ ‫אותו‪ :‬אמנם להדליק סיגריה על ידי גפרור ומצית וכדומה‪,‬‬ ‫וכך‪ ,‬בהוראת ההיתר המפוקפק הזה‪ ,‬נכשל‪ ,‬ויותר כבר לא‬ ‫היה מתגבר על עצמו ולא היה לוקחו מידו לאחר שכבר נכוה‬ ‫בזה יש איסור של "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום‬ ‫מצא את מבוקשו‪ ,‬היינו את הבת מלך שנפלה אצל הסט"א‪..,‬‬ ‫באכילת התפוח‪ ,‬שעל ידו התרחקה ממנו הבת מלך לכמה‬ ‫השבת" ורק לזה התכוונה התורה באסרה הבערת אש‪ ,‬אבל‬ ‫והדברים מדברים בעד עצמם‪ :‬האם אין אנו נוהגים לעתים‬ ‫שנים ארוכות‪ ,‬והיה עושה חשבון נפשו ומתבונן מה שקרה‬ ‫להדליק סיגריה ע"י סיגריה דלוקה אין היא עבירה גדולה כל‬ ‫ומורים היתר לעצמנו כאותו שני למלכות‪ ,‬כי באמת הוא משל‬ ‫לאחר אכילת התפוח המתוק‪ ,‬ובוודאי כבר לא היה נשמע‬ ‫כך‪ ,‬ויש כאן צד להקל ולהתיר בשעת הדחק בצבא‪ ...‬וזה גרם‬ ‫לכל אחד ואחד‪...‬‬ ‫לפיתויי היצר ליטול ממנו כוס יין ולשתות‪ .‬ואת זה ידע היטב‬ ‫לו לעשן בשבת רח"ל‪ .‬אמנם בשינוי מכל השבוע‪ ,‬כי בעוד‬ ‫אליבא דהלכתא‬ ‫לאסוקי שמעתתא‬ ‫נערך ע"י הרה"ג ר' משה בהגרי"ק בראנדסדארפער שליט"א‬ ‫פניני 'הלכה למעשה'‬ ‫ראש כולל בקהילתינו ומו''צ דעדתינו‬ ‫למה אין לספר לחבר שיש קשת‬ ‫חיי שעה של יהודי‬ ‫ימוטו בעוונם‪ .‬ולכן מי שרואה קשת צריך‬ ‫כתב החיי אדם (כלל סג דין ד) מצאתי בספר‬ ‫אנו חוששים שמא הוא בא ממיעוט היהודים‬ ‫השבוע למדנו שמחללים שבת בשביל פיקוח‬ ‫להתעורר בעצמו לשוב מחטאיו ולדאוג‬ ‫אחד ששמו נעלם ממני שאין להגיד לחברו‬ ‫שגרו בעיר שבה מצאו אותו בהיותו תינוק‪.‬‬ ‫נפש של חיי שעה‪ ,‬ולכן מותר לחלל שבת‬ ‫שזכותו יגן עליו ועל בני דורו‪ ,‬ולא לספר‬ ‫שיש קשת מטעם מוציא דיבה‪ .‬וכך הביא‬ ‫הדברים מבהילים מאוד‪ ,‬שהלא ידוע שאין‬ ‫אפילו רק כדי להאריך חיים של כמה דקות‬ ‫לאנשים אחרים שהגיעו למצב כזה‪.‬‬ ‫המשנה ברורה (סי' רכט סק"א) אין כדאי להגיד‬ ‫בנין בית המקדש דוחה שבת ואין מלאכת‬ ‫לחולה מסוכן‪ ,‬כך נפסק בשולחן ערוך (סי' שכט‬ ‫ובשו"ת שלמה חיים להגרי"ח זוננפלד ז"ל‬ ‫לחברו שיש קשת מטעם מוציא דיבה‪.‬‬ ‫המשכן דוחה שבת‪ ,‬גם ביאת המשיח אינה‬ ‫ס"ד); מי שנפלה עליו מפולת אפילו מצאוהו‬ ‫דוחה שבת‪ ,‬ואילו עבור הגוי שקיים ספק‬ ‫מרוצץ שאינו יכול לחיות אלא לפי שעה‬ ‫ולכאורה יש לתמוה על זה שהרי בתורה (סי' קמב) כתב שאף שבזה שיספר לחברו‬ ‫רחוק לגביו שמא הוא יהודי מחללים עליו את‬ ‫מפקחים את הגל‪.‬‬ ‫נאמר 'ויאמר אלקים אל נח זאת אות הברית שיש קשת יוכל חברו לברך עליו‪ ,‬אין לספר‬ ‫אשר הקמותי ביני ובין כל בשר אשר על לו משום מוציא דיבה‪ .‬וכמו בכל שמועות‬ ‫השבת‪ ,‬ואף על אותו ספק יהודי שמיד לאחר‬ ‫חיי שעה בלי שמירת מצות‬ ‫הארץ'‪ ,‬ומשמעות הפסוק היא שהקב"ה רעות שאין לספר הגם שמברכים עליהם‬ ‫הצלתו יחלל שבת ויעבור על כל דיני התורה‬ ‫והנה בשו"ת הלכות קטנות למהר"י חגיז (ח"ב‬ ‫מראה את הקשת בענן כדי שיראוהו בני דיין אמת‪ – .‬ויש ללמוד מזה מקל וחומר‬ ‫מחללים שבת להציל את נפשו‪ .‬על כרחינו‬ ‫סי' לח) הסתפק אם מותר לחלל שבת כדי‬ ‫אנו חייבים לקבוע שחיי יהודי חשובים‬ ‫אדם ויחזרו בתשובה‪ ,‬וכפי שכתב הספורנו בן בנו של קל וחומר שיש להימנע מלדבר‬ ‫להאריך חיי שעה של יהודי כשידוע שלא‬ ‫להקב"ה כשלעצמם‪ ,‬לו היה יהודי יודע כמה‬ ‫על פסוק זה; היא אות הברית‪ ,‬ועליך ועל ולפטפט על הדור כמה הוא מקולקל וירוד‬ ‫יוכל לקיים שום מצוה באותה שעה‪ ,‬וכשיטה‬ ‫הקב"ה צריך אותו בחיי עולם הזה כמו שהוא‪,‬‬ ‫כיוצא בך מוטל להתעורר בהראותה‪ ,‬חס ושלום משום מוציא דיבה אפילו אם‬ ‫זו העלה גם הבית מאיר (סי' של) שאסור לחלל‬ ‫ולהעיר בני הדור לשוב להשכיל להיטיב‪.‬‬ ‫היה מקבל על עצמו כל היסורים באהבה והיה‬ ‫הכוונה לטובה‪ ,‬וגם בזמנים שצריכים‬ ‫שבת על לידת תינוק שנשבה שמוחזק לצאת‬ ‫ע"כ‪ .‬וכן פירש האלשיך הקדוש (ט יד) על‬ ‫שמח בחלקו להיות שותף במעשה בראשית‪.‬‬ ‫לעורר את לב הקהל ולהוכיח יש לעשות‬ ‫לתרבות רעה‪ .‬אך הגאון רבי עקיבא איגר (מובא‬ ‫הפסוק 'ונראתה הקשת' שעל ידי שיראוה‬ ‫עכ"ד המחכימות‪.‬‬ ‫הדבר בחכמה‪.‬‬ ‫שם בחילופי מכתבים) השיב להגאון הבית מאיר‬ ‫בני האדם יתנו לב לשוב‪ .‬ואם כן מאחר‬ ‫חיי שעה לעומת חיי עולם‬ ‫שכוונת הקב"ה להראותו לבני אדם כדי והכלי יקר (שם יד) כתב דבר נפלא שבאמת‬ ‫וכתב לו‪' :‬כיון שדרשו חז"ל וחי בהם ולא‬ ‫שיחזרו בתשובה‪ ,‬לכאורה היה ראוי לכל גם בימי רשב"י היה קשת בשמים‪ ,‬אלא‬ ‫אחת מהשאלות הקשות בטיפול בחולים‬ ‫שימות בהם אמרינן דהתורה חסה על נפש‬ ‫שלא היו הבריות חוקרים אחר הקשת ולא‬ ‫היא האם מותר להעניק טיפול לחולה סופני‬ ‫מזרע ישראל ומותר חילול שבת כדי להחיות‬ ‫אחד להראותו כדי שיחזרו בתשובה‪.‬‬ ‫שיש לו לפי דרך הטבע חיי שעה בלי טיפול‪,‬‬ ‫נפש מזרע ישראל גם אם לא יקיים שום‬ ‫ואפשר להסביר שאף שהקשת יש בו כח השתדלו לראותו‪ ,‬וזה הכוונה שלא נראתה‬ ‫ויש אפשרות לעשות טיפול רפואי שמוטל‬ ‫מצוה‪ ,‬והדבר בעיני קשה למאוד להחליט‬ ‫להגן על הדור שלא להביא מבול‪ ,‬ויש בו הקשת בימיהם‪ ,‬שלא היו חוקרים אחריו‪.‬‬ ‫בספק‪ ,‬יש מצב שיתרפא ויצא מהמחלה‬ ‫כדעת כבודו' ע"כ‪.‬‬ ‫כח להזכיר ברית עולם‪ ,‬מן הראוי שלא כי בכל דור ודור שהיו יראים מן הפורעניות‬ ‫ויחיה לאורך ימים ושנים‪ ,‬ויש סיכון שהטיפול‬ ‫וכן העלה המשנה ברורה (בביה"ל שם)‬ ‫להשתמש בכח זה‪ ,‬כפי שמצינו שהשתבחו ולא היו בדור צדיקים שיגינו עליהם‪ ,‬תלו‬ ‫יגרום לתופעת לווי שעלול להמית המטופל‬ ‫שמהפסוק 'וחי בהם' נלמד שאפילו חולה‬ ‫דורו של רשב"י ורבי יהושע בן לוי שלא עיניהם באות הקשת והיו מסתכלים אחריו‪.‬‬ ‫יותר מהר‪ .‬האם עדיף שב ואל תעשה למנוע‬ ‫שלא יוכל לקיים שום מצוה וגם לא יוכל‬ ‫נראתה הקשת בימיהם מפני שהיו מגינים ואילו בימי רשב"י ורבי יהושע בן לוי שהיו‬ ‫הטיפול וכך יחיה חיי שעה בודאי‪ ,‬דערך רגע‬ ‫להתוודות בזמן שמאריכים לו את החיים‪ ,‬ולא‬ ‫על בני דורם מכח עצמם‪ ,‬מפני שכח הקשת מגינים על בני דורם היו סמוכים על כוחם‬ ‫של חיי שעה שווה לערך חיי שנים ארוכות‪,‬‬ ‫עוד אלא שאפילו אם ידוע שלאחר שיתרפא‬ ‫יש בו גילוי גדול של כבוד אלקים ואין של זקנים ולא היו צריכים להסתכל אחר‬ ‫או שעדיף להיכנס לספק אולי יצליח להירפא‬ ‫לא ימשיך לקיים מצות‪ ,‬אף על פי כן מחללים‬ ‫מן הראוי להשתמש בו‪ ,‬ואפילו להסתכל הקשת‪ .‬ע"כ‪ .‬ולפי זה מובן יותר למה אסור‬ ‫לגמרי‪.‬‬ ‫שבת בשביל להאריך חיי שעה של יהודי‪.‬‬ ‫ולהתבונן בצבעי הקשת נפסק בשולחן לספר לחברו שיש קשת‪ ,‬שהקשת בעצמה‬ ‫הגמרא בעבודה זרה (כז‪ ):‬מביאה המעשה‬ ‫והטעם היא כפי שכתב הרמב"ם (פ"ב ה"ג)‬ ‫ערוך (שם ס"א) שאסור משום גילוי השכינה‪ ,‬אינו מוכיח על מצב הדור‪ ,‬אלא ההסתכלות‬ ‫מספר מלכים (ב ז‪ ,‬ד) בארבעת המצורעים‬ ‫שמהפסוק 'אשר יעשה אותם האדם וחי בהם'‬ ‫והוא גנאי לדור שקילקלו כל כך והוצרכו והחקירה אחריו‪ ,‬ובזה שמספר לחברו‬ ‫שהיו יושבים בשער שומרון והיה רעב גדול‬ ‫נלמד שאין משפטי התורה נקמה בעולם‬ ‫לכח וגילוי גדול כזה בשביל שלא מראה שחוקר אחריו‪.‬‬ ‫בעיר מחמת המצור שהטילו מחנה ארם על‬ ‫אלא רחמים וחסד ושלום בעולם‪ ,‬ולא חייבה‬ ‫העיר‪ ,‬ואמרו איש אל רעהו 'אם אמרנו נבוא‬ ‫התורה על שמירת המצות כששמירת המצות‬ ‫נשים היו לוקחות עשבים לבשל כשחלו‪,‬‬ ‫החיים להגאון רבי שלמה קלוגר ז"ל (הגהות‬ ‫העיר והרעב בעיר ומתנו שם ואם ישבנו פה‬ ‫יביא למיתה חס ושלום‪.‬‬ ‫ועושות אם יחיה שבעת ימים יתרפא ואם‬ ‫חכמ"ש שם) פסקו כן‪ ,‬שמותר לעשות טיפולים‬ ‫ומתנו‪ ,‬ועתה לכו ונפלה אל מחנה ארם אם‬ ‫מהותו של יהודי בעולם הזה‬ ‫למות שימות בתוך השבעה ימים‪ .‬וכן מי‬ ‫רפואים למחלה הממית אם יש סיכוי שניתן‬ ‫יחיינו נחיה ואם ימיתנו ומתנו'‪ .‬ומבארת‬ ‫שנכפה היה אחד מלחש לחישות‪ ,‬אם יתרפא‬ ‫להצילו בזה‪ ,‬גם אם יתכן שהטיפולים יגרום‬ ‫הגמרא שלא חששו לחיי שעה עד שיגוועו‬ ‫בספר פרקי מחשבה להגאון רבי עזריאל‬ ‫יתרפא בתוך תשעה ימים ואם לאו היו מתים‬ ‫להמית יותר מהר‪ .‬והגאון רבי חיים עוזר ז"ל‬ ‫מחמת הרעב‪ ,‬ולקחו סיכון ליפול למחנה ארם‬ ‫טאובער ז"ל (מהותו של יהודי עמו' מח) האריך‬ ‫בתוך תשעה ימים‪ .‬אמר החכם עתידים ליתן‬ ‫בספרו אחיעזר (ח"ב סי' טז אות ו) האריך בזה‬ ‫אף שהם יכולים להמיתם מיד‪ ,‬דלחיי שעה‬ ‫שמהלכה זו יש ללמוד כח הטמון בחיי יהודי‬ ‫הדין שממיתים את האדם קודם זמנו‪ ,‬זה‬ ‫והוסיף שחולה סופני שנתייאשו הרופאים‬ ‫לא חיישינן‪ .‬ומטעם זה פסקה הגמרא שחולה‬ ‫בעולם הזה‪ ,‬וכך הוא כותב‪:‬‬ ‫דומה לרבי חנינא בן תרדיון שלא רצה לפתוח‬ ‫מרפואתו ואפשר שינצל על ידי ניתוח‪ ,‬אף‬ ‫סופני שיש לו חיי שעה מותר לו להתרפאות‬ ‫באחד מרציפי הרכבת בחוץ לארץ נמצא‬ ‫פיו כששרפוהו שלא לקרב מיתתו‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫אם הניתוח מסוכן מאוד וקרוב יותר שימות‬ ‫מגוי אף שיש לחוש שהגוי ימיתנו מיד שאולי‬ ‫תינוק קטן מושלך‪ ,‬איש לא הבחין בו עד‬ ‫מהרה‪ ,‬כל זמן שאפשר שיתרפא אף באופן‬ ‫כן ירפא אותו‪ .‬וכן נפסק בשולחן ערוך (יו"ד‬ ‫שהגיע יהודי ומצאו בלא אומר ודברים‬ ‫מתן חיסונים‬ ‫רחוק מתרפאים בזה‪ .‬ובשו"ת אגרות משה‬ ‫סי' קנה ס"א) שחולה בודאי עתיד למות מותר‬ ‫ומחליט לקחתו לביתו‪ ,‬לאחר בירור פרטי‬ ‫התפארת ישראל (יומא פ"ח בועז אות ג) כתב‬ ‫(יו"ד ח"ג סי' לו ד"ה אבל כיון) דן בזה וכתב דלדינא‬ ‫להתרפאות מגוי‪ ,‬שבמקרה כזה שיש סיכוי‬ ‫ההלכה מורה לו הרב שתינוק זה הוא גוי גמור‬ ‫על פי זה שמותר לקחת חיסונים על מחלת‬ ‫כיון שהאחיעזר מתיר מי יוכל למחות במי‬ ‫לחיי עולם אין חוששים לחיי שעה‪.‬‬ ‫לכל דיני התורה שהוא נמצא בעיר שרובה‬ ‫הפאקקע"ן שהיה בזמנו‪ ,‬אף שאחד מאלף‬ ‫שרוצה לסמוך עליו ולעשות הניתוח‪ .‬וכן‬ ‫והנה הפתחי תשובה בהלכות אבלות (יו"ד סימן‬ ‫עכו"ם ללא כל סימני זהות יהודיים‪ ,‬ואם כן‬ ‫מת על ידי החיסון‪ .‬שאם שמותר לסכן חיי‬ ‫הוכיח בתשובה (ח"ב סי' נח) מהמעשה הנ"ל‬ ‫שלט סק"א) את תשובת השבות יעקב (ח"ג סימן‬ ‫ההלכה היא הלך אחר הרוב‪ ,‬אם יש את נפשך‬ ‫שעה בשביל ספק של חיי עולם‪ ,‬אף שגם‬ ‫שהיה מותר להם ליפול אל מחנה ארם אף‬ ‫עה) שדן על פי זה במעשה שהיה על חולה‬ ‫זכית בגוי של שבת לכל דיני התורה‪ ,‬שעל פי‬ ‫חיי שעה חשובים כחיים נצחיים‪ ,‬כיון שחיי‬ ‫שודאי יותר קרוב במלחמה שימיתום‪ ,‬אלמא‬ ‫שהרופא קבע שלפי מצבו הנוכחי יוכל לחיות‬ ‫הלכה הוא גוי גמור וחייב לחלל שבת שכן גוי‬ ‫עולם הם יותר חשובים‪ .‬כל שכן שמותר‬ ‫דלחיי שעה לא חיישינן אף כשהצלה הוא‬ ‫ימים ספורים בלבד‪ ,‬ועל ידי רפואה מסויימת‬ ‫ששבת חייב מיתה‪ ,‬וכן רשאי לאכול מאכלות‬ ‫לסכן את עצמו בסכנה קלושה לעומת סכנה‬ ‫בספק רחוק ויותר קרוב שיהרגום תיכף‪.‬‬ ‫יתכן שתרפא אותו לחלוטין אך מאידך יתכן‬ ‫אסורות‪ ,‬וכך הוא גדל ומשמש כשבת גוי‬ ‫גדולה יותר‪ ,‬ומכיון שאם יתהוו בו הפאקקע"ן‬ ‫אמנם כאמור כדי להכריע בשאלה כזאת‬ ‫שתמיתהו על אתר ויאבד את אותם הימים‬ ‫השכונתי‪.‬‬ ‫הטבעיים הסכנה קרובה יותר‪ ,‬לכן רשאי‬ ‫צריכים להיות מתון מאוד ולברר אצל גדולים‬ ‫שהיה יכול לחיות‪ ,‬שמותר לנסות לעשות‬ ‫לפתע באחת השבתות נופלת מפולת‬ ‫להכניס את עצמו בסכנה רחוקה כדי להציל‬ ‫וחכמים‪ ,‬שלפעמים הרופאים מציעים כל‬ ‫את הטיפול‪ .‬אך הוסיף שחייבים מאד להיות‬ ‫ומתעורר ספק שמא הוא שם ספק אינו‬ ‫את עצמו מסכנה קרובה‪ – .‬אך כאמור יש‬ ‫מיני תרופות נסיוניות שיתכן שאינם נגדרים‬ ‫מתונים בשאלה זו הואיל ובאים לשפוט בזה‬ ‫שם מתחת למפולת ספק חי ספק מת‪ ,‬והנה‬ ‫לדון בכל חיסון לגופו עד כמה החיסון מועיל‬ ‫בהלכה בכלל 'ספק הצלה'‪ ,‬ואז אסור לקחת‬ ‫דיני נפשות ממש והתורה קבעה שכל המאבד‬ ‫במקרה זה ההלכה שכל עם ישראל חייבים‬ ‫לאותו חולי‪ ,‬ועד כמה החולי ממית‪ ,‬ועד כמה‬ ‫התרופה אם יש סיכוי שבגלל התרופה ימית‬ ‫נפש אחת מישראל כאילו איבד עולם מלא‪.‬‬ ‫לחלל שבת כדי להצילו‪ ,‬כי אין הולכין‬ ‫החיסון מסכן חיים‪.‬‬ ‫יותר מהר‪ .‬וכך מובא בספר חסידים (סי' תסז)‪:‬‬ ‫גם בגליון מהרש"א (יו"ד סי' קנה שם) ובספר‬ ‫בפיקוח נפש אחר הרוב‪ ,‬דלענין פיקוח נפש‬ ‫מבט אל הנעשה והנשמע‬ ‫בהיכלי קהילתינו הק' במהלך ירח האיתנים‬ ‫הנעשה והנשמע‬ ‫בצל האילן הגדול‪:‬‬ ‫ימי ראש השנה הק' בצילא‬ ‫דמהימנותא על ציונו של‬ ‫רביה"ק בעיר עוז לנו אומן‪:‬‬ ‫חבורתנו‪ ,‬הרה”ח ר’ חיים בנימין וורטהיימר זצ”ל‪ ,‬כאשר‬ ‫ופינת ה’קאווע שטיבל’ שקקה חיים לאורך כל שעות‬ ‫גם השנה ב”ה זכינו במתנת חינם ממעל לחוג את ימי ר”ה‬ ‫כלל בני הקהילה נטלו חלק במגבית המיוחדת שהתקיימה‬ ‫היממה עם משקאות‪ ,‬מיני מאפה וכל הנדרש לתועלת באי‬ ‫הנעלים בצילו של צדיק הדורות ולקיים את ציוויו מה‬ ‫בימים שלפני ראש השנה‪.‬‬ ‫הקיבוץ‪.‬‬ ‫שאמר – “הראש השנה שלי עולה על הכל”‪.‬‬ ‫בערב ראש השנה‪ ,‬קודם תפילת מנחה‪ ,‬הוכנס ספר התורה‬ ‫הימים הקדושים עברו מתוך התעלות והתרוממות הלב‪.‬‬ ‫בני קהילתינו זכו להסתופף במתחם ‘קריה נאמנה’ יחד‬ ‫להיכל בית הכנסת בריקודי עוז לכבודה של תורה‪ .‬המשך‬ ‫בפרט בלטו התפילות הנרגשות בהתאסף ריבוי עם‬ ‫באחדות ודיבוק חברים מופלאה‪ .‬ימי הרת עולם נחוגו יחד‬ ‫ובדיבוק חברים – “ויתנו לך כתר מלוכה”‪.‬‬ ‫ברחבות ובישוב הדעת מופלא‪ ,‬בדיבוק חברים ובצוותא –‬ ‫הריקודים וסעודת השמחה התקיימו במוצאי החג‪ ,‬בשילוב‬ ‫גם סעודות החג – “אכלו משמנים ושתו ממתקים כי חדוות‬ ‫בתפילות נלהבות ובסעודות החג המרוממות כדת היום‪,‬‬ ‫ריקודים נלהבים על נועם גורלנו שזכינו לקיים את ציווי‬ ‫ה’ היא מעוזכם” – התקיימו בצוותא חדא‪ ,‬בניגוני דבקות‬ ‫בדיבוק חברים ובלהבת אש קודש‪.‬‬ ‫הצדיק‪.‬‬ ‫ובריקודי עוז‪ ,‬ברחבות ובשפע רב‪.‬‬ ‫לרווחת אלפי משתתפי הקיבוץ הועמדו גם השנה התנאים‬ ‫במוצאי ראש השנה התקיימו ריקודי הקודש בהיכל‬ ‫הנדרשים כדי שיוכלו לחוג את ימי החג בישוב הדעת‪:‬‬ ‫השנה נרשמו חידושים מבורכים במתחם ‘קריה נאמנה’‪:‬‬ ‫הסעודות בעוז ותעצומות‪ ,‬להודות ולהלל על הזכות‬ ‫היכל בית הכנסת המרווח והמפואר‪ ,‬ולצידו המקווה הגדול‬ ‫נבנו נדבכים נוספים בבניין בית הכנסת לטובת לינת‬ ‫הכבירה שנפלה בחלקנו להיות אצלו על ראש השנה‪.‬‬ ‫שהוכן כראוי וכנכון לשרת את אלפי המשתתפים בתדירות‬ ‫הבחורים‪ ,‬וכן הוכנס ספר תורה מהודר להיכל בית הכנסת‬ ‫“ומי שזכה להיות אצלי על ראש השנה – ראוי לו לשמוח‬ ‫הגדול‪ .‬ספר התורה‪ ,‬שישמש בעז”ה בימי ראש השנה‬ ‫ובאופן רציף‪.‬‬ ‫מאוד מאוד!”‬ ‫הקדושים‪ ,‬לעילוי נשמתו ולזכרו הבלתי נשכח של ראש‬ ‫גם בחלק הגשמי‪ :‬הארוחות הוגשו ברחבות ובשפע רב‪,‬‬ ‫אור בהירות הדרך‪:‬‬ ‫הנסיעה הקדושה‬ ‫לעבר 'הציון המצוינת'‬ ‫במסגרת "חבורות הבחורים"‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬ביום הראשון נערך מעמד מיוחד של קביעת‬ ‫את תפילת המנחה התפללו בצל ציונו הקדוש של הרה"ק‬ ‫הנסיעה הקדושה לעבר הציון המצוינת והשהות באומן‬ ‫מזוזה לנדבך הנוסף של לינת הבחורים בבניין בית הכנסת‬ ‫ר' אלימלך מליזענסק זיע"א‪ ,‬כאשר במקום הּוּכנה עבור‬ ‫במסגרת 'חבורות הבחורים' כבר יצא שמה לתהילה כאחד‬ ‫המפואר‪ ,‬על ידי ראשי החבורות‪.‬‬ ‫הבחורים ארוחה מפוארת‪ .‬בהמשך המסע עצרו לתפילה‬ ‫מהפרויקטים החשובים והנחוצים ביותר במסגרת חבורות‬ ‫היציאה חזרה לעבר ארץ הקודש התקיימה ביום שלישי‪ ,‬ד'‬ ‫נוספת בציונו של אור שבעת הימים הבעל שם טוב הק'‬ ‫הבחורים במשך ימות השנה‪ .‬הנסיעה יחד בחבורה בראשות‬ ‫תשרי‪ ,‬בבוקר‪ ,‬מיד לאחר תפילת שחרית‪ ,‬כאשר גם נסיעה‬ ‫במז'יבוז'‪.‬‬ ‫ראשי החבורות‪ ,‬השהות ב"קריה נאמנה" בתורה ובתפילה‬ ‫בצוותא‪ ,‬הלינה‪ ,‬ההליכה לציון רבינו הקדוש ובכלל כל סדר‬ ‫זו נרשמה באחדות ובאופן מרומם במיוחד‪.‬‬ ‫הימים הקדושים בצל הקודש עברו על בחורי החבורות‬ ‫היום בקריה נאמנה – מהווים עניין מרכזי וחשוב עד למאוד‬ ‫עם הגעתם לארץ הקודש‪ ,‬התקיימה בשדה התעופה מחאה‬ ‫בהתעלות והתרוממות‪ ,‬בסדרי תורה ותפילה וסדר יום‬ ‫כך שבסיעתא דשמיא מרובה מהווים הם ימים של התעלות‬ ‫וזעקה על גזירת הגיוס הנוראה המרחפת על בחורי ישראל‪,‬‬ ‫מבוקר עד ערב‪ .‬בשעות אחר הצהריים נערכו 'חבורות'‬ ‫והתרוממות בצל הקודש‪.‬‬ ‫ועל הפשע הנורא במניעת נסיעתם של רבים מאברכי‬ ‫מיוחדות עם ראשי החבורות‪ ,‬העושים מלאכתם נאמנה‬ ‫הנסיעה הקדושה יחד בחבורה מהווה תכלית ומטרה בפני‬ ‫ובחורי אנ"ש‪.‬‬ ‫ומשקיעים עמל ויזע רב על כל פרט ופרט‪ ,‬כדי שיזכו‬ ‫עצמה; ובפרט אצלנו‪ ,‬האמונים על דברי רבינו הקדוש – כי‬ ‫גם הפעם ניכרו במיוחד החשיבה‪ ,‬ההשקעה והמסירות בכל‬ ‫להתעלס באהבים ולנצל נכונה כל רגע ורגע מהשהות בצל‬ ‫הנסיעה אינה רק אמצעי להגעה למקום גניזתו‪ ,‬אלא מטרה‬ ‫פרט מצד המארגנים וראשי החבורות‪ .‬מרהיב היה לראות‬ ‫הקודש‪.‬‬ ‫בפני עצמה‪ :‬לראות את אור בהירות הדרך‪.‬‬ ‫את בחורי החמד מוסיפים לנצל את זמנם בלימוד תורה‬ ‫במהלך הימים נמסרו דרשות מיוחדות לבחורי החבורות‬ ‫כך‪ ,‬ביום שני‪ ,‬כ״ה באלול‪ ,‬מיד לאחר אמירת סליחות‪,‬‬ ‫ובשיחות חברים במשך הנסיעות הממושכות כראוי לימים‬ ‫מפי הרה"ח ר' שאול סירוטה שליט"א‪ ,‬הרה"ח ר' בנימין‬ ‫נתאספו יחד כלל בחורי החבורות לצאת לנסיעה הקדושה‬ ‫קדושים אלו‪ ,‬עד שובם לארץ הקודש בשלום – עמוסים‬ ‫פראנק שליט"א והרה"ח ר' יעקב נתן אנשין שליט"א‪ ,‬אשר‬ ‫בצוותא חדא‪ ,‬מכל רחבי ירושלים ובית שמש‪ ,‬באוטובוסים‬ ‫ומלאים בכל טוב ובהשפעות קדושות‪.‬‬ ‫עוררו את הלבבות לקראת ימי הרת עולם וברוממות הזמן‬ ‫מאורגנים לעבר שדה התעופה‪ .‬שם עברו בקבוצות‪,‬‬ ‫'אחלי שאזכה לראות אור בהירות הדרך'‪.‬‬ ‫והמקום‪.‬‬ ‫בצוותא ובהתרוממות‪ ,‬בקדושה ובשיחת חברים‪.‬‬ ‫עשות צדקה וחסד‪:‬‬ ‫מגבית ראש השנה וחלוקת החג‬ ‫במסגרת ארגון "למען אחי"‬ ‫לבית שהושקע בו מחשבה רבה למען יצא דבר‬ ‫בארגון החסד "למען אחי" מסכמים בסיפוק רב‬ ‫השלם‪.‬‬ ‫את הצלחת המגבית השנתית שנערכה בימי‬ ‫בתוך כך‪ ,‬כחלק מפעילות החסד השוטפת‬ ‫ראש השנה הקדושים בקריה נאמנה שבעיר‬ ‫ולקראת ימי חג הסוכות ההעל"ט‪ ,‬יצאה‬ ‫עוז לנו אומן‪ .‬השנה נרשמה התגייסות מיוחדת‬ ‫לפועל חלוקת עופות למאות משפחות ברוכות‬ ‫ומרגשת של כלל הציבור‪ ,‬אשר נרתם שכם‬ ‫ילדים מבני הקהילה‪ .‬החלוקה הושגה הודות‬ ‫אחד לתמיכה בפעולות הנשגבות של הארגון‬ ‫לפעילותם הנמרצת של מנהלי הארגון‪ ,‬במטרה‬ ‫דרך לקיחת "יום בשנה" ‪ -‬לטובת עזרה וסיוע‬ ‫להביא את שמחת החג והרחבת הדעת לכל בית‬ ‫במצרכים בסיסיים עבור בני הקהילה‪.‬‬ ‫ובית‪.‬‬ ‫כמו''כ לקראת ראש השנה חולק הלוח המפואר‬ ‫מבט אל הנעשה והנשמע‬ ‫בהיכלי קהילתינו הק' במהלך ירח האיתנים‬ ‫הנעשה והנשמע‬ ‫כינוסי קודש ומעמדי חיזוק‬ ‫לנשות הקהילה לקראת‬ ‫ראש השנה תשפ"ז‪:‬‬ ‫החיל בדבר גודל מעלתן וזכותן של נשות דקא זכיין‪ ,‬אשר‬ ‫לקראת ימי הרחמים והסליחות וראש השנה תשפ"ז‪,‬‬ ‫חלקן ביומא דראש השנה אינו נגרע‪ ,‬וידן כיד בעליהן להיות‬ ‫התקיימו כינוסים מרוממים לנשות הקהילה בירושלים‬ ‫חלק מעבודת הקודש ותיקון הבריאה וכן הופקו עבורן‬ ‫ובבית שמש‪.‬‬ ‫תוכניות מרהיבות עין לגלות את דבר יקרות מעלתן‪.‬‬ ‫בירושלים נערך הכינוס באולמי "חינוך ירושלים"‪ ,‬ובבית‬ ‫המשתתפות הסבו סביב שולחנות ערוכים בטוב טעם ובהדר‪,‬‬ ‫שמש באולמי "אהל פייגא" בהשתתפות מקיפה של מאות‬ ‫בכינוס שנועד מחד לקרב את הלבבות ולהעמיק את הכרת‬ ‫הזכות הגדולה‪ ,‬ומאידך להדגיש את גודל האחריות והתפקיד‬ ‫משתתפות מנשות קהילתינו‪.‬‬ ‫לעמוד לימין הבית ולסייע בכל הנדרש‪.‬‬ ‫במהלך הכינוסים הושמעו דברים לעורר את לבבות נשות‬ ‫'בין הזמנים' במסגרת חבורות‬ ‫הבחורים וצעירי הצאן‪:‬‬ ‫ההתבודדות‪ ,‬כראוי וכיאות ליום קדוש ונשגב זה‪.‬‬ ‫גם בשעות של אחה"צ התקיימו סדרי לימוד במסגרת‬ ‫במסגרת חבורות הבחורים‪ ,‬נערכה גם השנה‪ ,‬כבכל שנה‪,‬‬ ‫גם בחברות "צעירי הצאן – צאן יוסף" נרשמה התעלות‬ ‫חבורות הבחורים‪ :‬בירושלים – בהיכל קהילתנו‪ ,‬ובבית‬ ‫ישיבת "בין הזמנים" במתכונת של סדרי לימוד מרוממים‪,‬‬ ‫שמש – לפני הצהריים בבית מדרשנו "משכן שלמה"‪,‬‬ ‫תוך דיבוק חברים ובמטרה לנצל נכונה ימים נעלים אלו‪.‬‬ ‫מיוחדת במסגרת חברות "בין הזמנים"‪ ,‬בניצוחם של‬ ‫ולאחר הצהריים בבית מדרשנו "אהל הדסה"‪.‬‬ ‫סדר היום נפתח בשעות הבוקר המוקדמות בנסיעה לשדה‬ ‫המשגיחים המסורים שליט"א‪.‬‬ ‫ביומא דהילולא של רבינו הק' נערכה סעודת הילולא‬ ‫להתבודדות ולהשיח את הלב בין עצי היער לפני הבורא‪,‬‬ ‫מדי יום ביומו‪ ,‬לאחר פת שחרית‪ ,‬התיישבו התלמידים‬ ‫ולאחר מכן התקיים סדר כולל בוקר ותפילת שחרית‬ ‫מיוחדת לכלל הבחורים‪ .‬הסעודה התקיימה בשכונת‬ ‫להגות בתורה הקדושה בסדרי לימוד מיוחדים בהלכות‬ ‫רמות‪ ,‬בבית הכנסת על שם הרה"ח ר' אברהם ויצהנדלר‬ ‫בהתלהבות ובאש קודש‪.‬‬ ‫סוכה‪ ,‬ובשעות אחה''צ בספר הקדוש "אוצר היראה"‪,‬‬ ‫ז"ל‪ .‬במהלך הסעודה נשמעו דברים מלהיבים מפי הר"ר‬ ‫לאחר פת שחרית התיישבו הבחורים לסדר לימוד‪ ,‬שבו‬ ‫להכנת הלבבות לקדושת החג תוך הקפדה על ניצול הזמן‬ ‫מרדכי יעקב רוטנברג שליט"א במשנת רביה"ק ובעצותיו‬ ‫עסקו כלל הבחורים בהלכות שבת במסגרת "העמוד‬ ‫כראוי‪.‬‬ ‫הקדושות המבקיעות את גידי קשיות הלב‪.‬‬ ‫היומי"‪ ,‬כולל מבחנים מקיפים‪ ,‬לצד סדר לימוד מיוחד‬ ‫הפעילות התקיימה בשני המוקדים‪ :‬בירושלים – בהיכל‬ ‫לאחר סעודת ההילולא שמו את פעמיהם לעבר הציון‬ ‫בהלכות 'בורר וסחיטה' שבהלכות שבת וסדר מיוחד‬ ‫קהילתנו‪ ,‬ובבית שמש – בהיכל ישיבתנו הק'‪.‬‬ ‫הק' של שמואל הנביא‪ ,‬שם קיימו בשדות מסביב את עצת‬ ‫במסגרת ה'תורה הזמנית'‪.‬‬ ‫הנהלת המוסדות בחלוקת "שמחת‬ ‫החג" לקראת חג הסוכות‪:‬‬ ‫נעשה כל מאמץ אפשרי כדי להכניס אור‬ ‫תכונה נרגשת נרשמה בימים שלפני חג‬ ‫ושמחה בתי משפחות אנשי שלומנו‪ ,‬ולהקל‬ ‫הסוכות בקרב מאות משפחות אנ"ש‬ ‫ולו במעט על ההוצאות הכבירות‪.‬‬ ‫בירושלים ובבית שמש‪ ,‬עם השלמתה‬ ‫בקרב בני הקהילה הביעו הערכה עמוקה‬ ‫בהצלחה של חלוקה נרחבת בשר ודגים‬ ‫להנהלת המוסדות ולעוסקים במלאכת‬ ‫ומטעמים לקראת ימי החג‪.‬‬ ‫הקודש‪ ,‬אשר פועלים במסירות רבה‬ ‫בהנהלת המוסדות מציינים כי ההיערכות‬ ‫לרווחת הכלל ומאפשרים למאות משפחות‬ ‫לחלוקה דרשה משאבים מרובים‪ ,‬בפרט‬ ‫לקבל את ימי הרגל מתוך הרחבת הדעת‬ ‫נוכח העלויות הגבוהות וההוצאות‬ ‫ושמחה גדולה‪.‬‬ ‫השוטפות של ימי חודש תשרי‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫אשרי עין ראתה‪:‬‬ ‫עולו ואיתכנשו להילולת רביה"ק‪:‬‬ ‫לדורות של רבינו‪ ,‬אשר אישו הגדולה עדיין יוקדת בקרבנו‬ ‫הסיום נשא הגה"ח ר' יעקב שלמה מוזסון שליט"א כאשר‬ ‫מה נהדר היה המחזה בהתאסף כל חברי קהילתנו‪ ,‬זקנים‬ ‫ולא נס ליחה‪ ,‬כאשר רבבות אלפי ישראל בכל רחבי תבל‬ ‫בדברים נלהבים עורר את הציבור על יקרת התמדת התורה‬ ‫עם נערים‪ ,‬למעמד ההילולא המרכזי שנערך ברוב פאר‬ ‫מתחממים לאורו‪ ,‬הולכים בדרכיו ומקיימים את עצותיו‬ ‫ומעלתה‪ ,‬ועל כך שדוקא בהתקרבות לרבינו הקדוש‬ ‫והדר בסוכה הגדולה במתחם 'חוט של חסד' בעיה"ק‬ ‫הנוראות‪.‬‬ ‫מקבלת התמדת התורה יתר עוז ותוקף בשמחה ולהב‬ ‫ירושלים לכבודו של רביה"ק ולכבוד החג בשילוב שמחת‬ ‫אחר הדברים פצחו כלל המשתתפים בריקודים נלהבים‪,‬‬ ‫קודש‪ .‬במהלך המעמד נשמעו דברים חוצבי להבות מפי‬ ‫בית השואבה‪ .‬סעודת המצווה נערכה בטוב טעם וביד‬ ‫להודות ולהלל להשי"ת על שזכינו להתקרב לרביה"ק‪.‬‬ ‫הרה"ח ר' שלמה רובינפלד שליט"א‪ ,‬אשר בדברי פי חן‬ ‫רחבה‪ ,‬בבשר ודגים וכל מטעמים כדת היום לכבודו של‬ ‫לאחר מכן נעמד הציבור לתפילת ערבית‪ ,‬ומשם המשיכו‬ ‫העלה אבוקות אור במשנתו לחיים של רביה"ק‪.‬‬ ‫רביה"ק‪ ,‬בראשות גדולי וזקני משפיעי אנ"ש שליט"א‪.‬‬ ‫למעמד שמחת בית השואבה‪ ,‬בתופים ובמחולות למשך‬ ‫במהלך הריקודי קודש נשמעו דבריו הבהירים של הגה"ח‬ ‫במהלך מעמד ההילולא הנשגב נשמע שיחות נפלאות‬ ‫שעות ארוכות – להודות ולהלל לה' יתברך אשר שם חלקנו‬ ‫רבי משה קרמר שליט"א על יקרת מעלת השמחה בחג‬ ‫בגדולת יום זה ובמשנתו הטהורה של רבינו הקדוש זיע"א‬ ‫ממקורבים לצדיק ושזכינו לדעת מעצותיו ומזיו דרכיו‬ ‫שביכולתה להשפיע על כל השנה כולה‪.‬‬ ‫בעל ההילולא‪ ,‬בשיאו של המעמד נשמעו דברים לוהטים‬ ‫האמיתיות‪ .‬ומי שלא ראה שמחה זו – לא ראה שמחה מימיו‪.‬‬ ‫את המזרח פיארו חשובי וזקני אנשי שלומנו‪ :‬הגה"ח‬ ‫מפי ראש החבורות‪ ,‬הרה"ח ר' שאול סירוטה שליט"א‪ ,‬אשר‬ ‫תודה מיוחדת והכרת הטוב נרשמה ל'מוסדות חוט של‬ ‫ר' משה קרמר שליט"א‪ ,‬הגה"ח ר' יעקב שלמה מוזסון‬ ‫בדברים יוקדים עורר את הציבור בעניין "סמכו על כוחי"‬ ‫חסד'‪ ,‬אשר במאור פנים הטו חסד והעמידו לרשותנו את‬ ‫שליט"א הרה"ח ר' חיים שלמה ראטנבערג שליט"א‪ ,‬הרה"ח‬ ‫ועל הכוח שיש לכל יחיד ויחיד להתחדש ביתר שאת בדרכי‬ ‫הסוכה הענקית באופן מסובסד למען קיום ההילולא‬ ‫ר' בצלאל פרידמן שליט"א והרה"ח ר' אברהם יארבלום‬ ‫ההתקשרות לכלליות נשמות ישראל‪.‬‬ ‫הרבתית‪ ,‬ישלם להם הקב"ה כגמולם הטוב וזכות רביה"ק‬ ‫שליט"א והרה"ג ר' משה בראנדסדופער מו''ץ דעדתינו‪.‬‬ ‫במהלך המעמד נערך סיום מסכת 'חולין' שנלמדה במסגרת‬ ‫יעמוד בעדם‪.‬‬ ‫במשאות היוקדים העלו על נס את מורשתו הכבירה‬ ‫הלימוד ע''י מפעל הש''ס דקהילתינו‪ ,‬כאשר את דברי‬ ‫מבט אל הנעשה והנשמע‬ ‫בהיכלי קהילתינו הק' במהלך ירח האיתנים‬ ‫הנעשה והנשמע‬ ‫ושם נעלה ונראה‪:‬‬ ‫נסיעה לעבר מול מקום מקדש‬ ‫במסגרת צעירי הצאן "צאן יוסף"‬ ‫ומבקש‪.‬‬ ‫מקום המקדש‪ ,‬נשמעו דברים מלהיבים מפי משגיחי‬ ‫במסגרת חברות "צעירי הצאן ‪ -‬צאן יוסף"‪ ,‬נערכה נסיעה‬ ‫בהמשך המעמד שרו התלמידים יחדיו ניגוני קודש‬ ‫החברות על רום מעלת היום ועל הילולת רביה"ק‪ ,‬ועל‬ ‫מיוחדת ומרוממת מול מקום המקדש‪ ,‬לעלות ולראות מול‬ ‫בכיסופים ובהתעוררות רבה‪ ,‬בתפילה לבניין בית מקדשנו‬ ‫ההשפעה הנצחית שהשאיר לנו רבינו הקדוש – אשר‬ ‫פני הקודש ולהתחנן על בניין בית מקדשנו‪.‬‬ ‫במהרה‬ ‫עצותיו הזכות חיים‪ ,‬קיימים ומפעמים בלב כל דורש‬ ‫הנסיעה התקיימה ביומא דהילולא של רביה"ק שם‪ ,‬מול‬ ‫בית יעקב אלו הנשים‪:‬‬ ‫סעודת הילולא מרכזית ביומא‬ ‫דהילולא של רביה"ק לבנות‬ ‫הנעורים במסגרת "בנות ברסלב"‬ ‫וחיזוק במשנת בעל ההילולא‪ ,‬תוך עמידה על‬ ‫ביומא דהילולא של רבינו הקדוש‪ ,‬התקיימה‬ ‫הצורך החיוני של כל בת ישראל ללכת בדרך‬ ‫סעודת הילולא מרכזית לכלל בנות הקהילה‬ ‫הצדיק ולהישמע להדרכותיו‪ .‬כמו כן‪ ,‬הודגשו‬ ‫באולמי "מסילת ישרים" בירושלים עיר‬ ‫הדרכים והאופנים המעשיים שבהם יכולה בת‬ ‫הקודש‪.‬‬ ‫ישראל להידבק במורשתו ולקיים את עצותיו‬ ‫הקדושות בחיי היומיום‪.‬‬ ‫במהלך הסעודה נשמעו דברי התעוררות‬ ‫נסיעה מרוממת לקברי צדיקים‬ ‫במסגרת פתיחת הזמן לחבורות‬ ‫הבחורים‪:‬‬ ‫בהשתתפותו בחבורות השבועיות‪ ,‬המהוות יסוד איתן‬ ‫שמיים ולהצלחת מוסדותינו הק'‪.‬‬ ‫ביום ד' פרשת בראשית התקיימה נסיעה מרוממת עבור‬ ‫וערובה לעוצם ההתקשרות‪.‬‬ ‫משם שמו את פעמיהם לעיר הקודש צפת‪ ,‬שם נערך מעמד‬ ‫בחורי החבורות לעבר קברי צדיקים‪ ,‬תנאים ואמוראים‬ ‫פתיחת הזמן בבית הכנסת "פאר הנצח"‪ .‬סביב שולחנות‬ ‫זיע"א‪ ,‬להעתיר בתפילה ובתחנונים לקראת "זמן החורף"‬ ‫לאחר סיום הכינוס המשיכו הבחורים לפקוד עוד מספר‬ ‫הבעל"ט‪.‬‬ ‫ערוכים כיד המלך נשמעו דבריו הבהירים של ראש‬ ‫קברי צדיקים‪ ,‬ובהם ציוניהם הקדושים של אביי ורבא‬ ‫החבורות‪ ,‬הרה"ח ר' שאול סירוטה שליט"א‪ ,‬אשר בדבריו‬ ‫תחילה הגיעו הבחורים לאתרא קדישא מירון‪ ,‬אל ציונו של‬ ‫וכן התנא רבי יהונתן בן עוזיאל‪ ,‬כשהם ממלאים חפניהם‬ ‫עורר את הבחורים בגודל מעלת ההתקשרות לצדיק‬ ‫התנא האלוקי רשב"י‪ .‬שם התפללו תפילת מנחה ברוב עם‬ ‫בישועות ובסייעתא דשמיא לקראת זמן החורף הבעל"ט‪.‬‬ ‫האמת‪ ,‬והדגיש את התועלת המרובה שיש לכל בחור‬ ‫והעתירו בתפילה ובתחנונים להצלחתם בתורה וביראת‬ ‫ומי שהיה אצלי‪:‬‬ ‫כינוס חיזוק והתחדשות במסגרת חבורות‬ ‫האברכים‪ ,‬בשילוב סעודת הודאה‬ ‫מרוממת על הזכות להסתופף בצל‬ ‫רביה"ק בימי ראש השנה‪:‬‬ ‫התחזקות בעבודת ה' והשייכות לרביה"ק‪.‬‬ ‫ההתקשרות עשרות מונים‪ ,‬ומעניקה כוח לשאוב חיות‬ ‫ביום ה' פרשת בראשית התקיים כינוס רב רושם ומרומם‬ ‫בסיום המעמד נפרצו מעגלי שמחה‪ ,‬וכל הציבור יצא‬ ‫דקדושה לכל ימות השנה‪.‬‬ ‫במושב יסודות‪ ,‬בהשתתפות מאות מאברכי החבורות‪,‬‬ ‫בריקודי קודש נלהבים ומרוממים במשך שעות‪ ,‬מתוך‬ ‫לאחר תפילת ערבית ברוב עם‪ ,‬הסבו כלל האברכים‬ ‫אשר התקבצו ובאו כדי להתחזק ולהתחדש יחד ביסוד‬ ‫הודיה ועמוקה על הזכות להשתטח על הציון הקדוש‬ ‫לסעודה רבתי כיד המלך‪ ,‬להודות ולהלל להשי"ת על‬ ‫התקשרות איתן‪ ,‬ובפרט בעניין ה "תחזיקו עצמכם יחד"‬ ‫בראש השנה‪ ,‬ומתוך תחושת "אשרינו" גדולה על שזכינו‬ ‫שזכינו להסתופף בצל הצדיק בימי ראש השנה הקדושים –‬ ‫וההקפדה על ההשתתפות הקבועה בחבורות מדי שבוע‬ ‫להסתופף בצל הצדיק‪.‬‬ ‫זכות עצומה אשר בעטיה ראוי לנו לשמוח כל השנה‪.‬‬ ‫בשבוע‪.‬‬ ‫בסיום הדברים יצאו כלל הציבור בריקודי קודש להודות‬ ‫במהלך הסעודה נשמעו דברים מתוקים וערבים לחך‬ ‫במהלך הכינוס נשמעו דברים נלהבים וחוצבי להבות מפי‬ ‫ולהלל על שזכינו להיות על ציונו הק' על ראש השנה ועל‬ ‫מפי הרה"ח ר' אברהם צבי גלינסקי שליט"א‪ ,‬אשר הרחיב‬ ‫ראש החבורות‪ ,‬הרה"ח ר' שאול סירוטה שליט"א‪ .‬בדברי פי‬ ‫גודל האשרינו שזכינו להסתופף בצל צדיק‪.‬‬ ‫בטוב טעם ודעת ובמתק שפתיים על המעלות הנשגבות‬ ‫חן חוצבי להבות הרחיב על גודל החוב והזכות בהתקשרות‬ ‫התודה והברכה להנהלת חברת הנסיעות "דרך צדיקים"‬ ‫בהתקבצות יחד מדי שבוע בשבוע‪ ,‬ועל התועלת העצומה‬ ‫לצדיק הדורות‪ ,‬והדגיש בדבריו כי עצם ההיאחזות‬ ‫אשר נטלו חלק נכבד בהוצאות כינוס לשם שמים זו‪.‬‬ ‫והרוחנית שניתן להפיק ממנה בדרכי ההתקשרות‪,‬‬ ‫והאחדות יחד במסגרת החבורות מעצימה ומכפילה את‬ ‫אשרי עין ראתה‪:‬‬ ‫מעמד הצטרפות לחבורת "בני חורין"‬ ‫לצעירי האברכים והחתנים‪:‬‬ ‫הר"ר שמעון פנחס ליכטנשטיין שליט"א‪ ,‬אשר בדברי‬ ‫ביום ג' פרשת בראשית התקיים כינוס מרומם לכלל‬ ‫פי חן הרחיב על אודות הסכנות המצויות והרוח‬ ‫צעירי האברכים ולבחורי החבורות המתעתדים‬ ‫המנשבת בחוצות‪ .‬בדבריו ציין את הזכות שנפלה‬ ‫להקים את ביתם‪ ,‬אשר במהלכו הצטרפו ללגיונו‬ ‫בחלקו של דורנו לעמוד איתן כנגד ניסיון זה‪ ,‬ואת‬ ‫של מלך במסגרת "חבורת בני חורין" להיות מאותם‬ ‫אשריה של קהילתנו הקדושה שרוב‪-‬רובה נמנים‬ ‫בני עליה המתנזרים בהתנזרות מוחלטת מפגעי‬ ‫עם חבורה קדושה זו‪ ,‬המתנזרת כליל מכל שייכות‬ ‫הטכנולוגיה‪.‬‬ ‫לאינטרנט ולאיימיל‪.‬‬ ‫הכינוס התקיים בבית מדרשנו ברמה ד' בבית‬ ‫בשיאו של המעמד חתמו כלל המשתתפים כאיש אחד‬ ‫שמש‪ .‬במהלך המעמד נשמעו דברים חוצבי להבות‬ ‫בלב אחד על קבלה קדושה להיכתב ולהיחתם בספרן‬ ‫ומעוררים מפי ראש החבורות‪ ,‬הרה"ח ר' שאול‬ ‫של בני חורין להתנזר כליל מכל שימוש באינטרנט‪,‬‬ ‫סירוטה שליט"א‪ ,‬אשר בדבריו נגע בסכנות העצומות‬ ‫ובכלל זה גם מאימייל‪ .‬בסיום הכינוס פצח הציבור‬ ‫האורבות כיום לכל בית ובית‪ ,‬והדגיש כי העצה‬ ‫בריקודי קודש נלהבים‪ ,‬מתוך שמחה והודיה על נועם‬ ‫היחידה והנכונה למול פגעים אלו היא להעמיד חומה‬ ‫גורלם שזוכים הם לעמוד בעוז ובגאון מול ניסיונות‬ ‫בצורה‪ ,‬לבצר את החומות בתפילה ובמלחמה שערה‪.‬‬ ‫התקופה ומשעבודי הבלי הנסיונות‪.‬‬ ‫בהמשך הכינוס נשמעו דברים קילורין לעיניים מפי‬ ‫מבט אל הנעשה והנשמע‬ ‫בהיכלי קהילתינו הק' במהלך ירח האיתנים‬ ‫הנעשה והנשמע‬ ‫סקירה נרחבת מהנעשה והנשמע‬ ‫בבתי מדרשינו בירושלים ובית‬ ‫שמש במהלך ימי ירח האיתנים‪:‬‬ ‫השנה נערכו מעמדי ההקפות השניות באופן ייחודי‪ ,‬כאשר כל בית‬ ‫ימי ירח האיתנים וימי החג והמועד המרוממים חלפו ועברו על מתפללי‬ ‫כנסת ערך את המעמדים בפני עצמו – דבר אשר‪ ,‬כפי שהעידו הרבה‬ ‫בתי מדרשינו בירושלים ובבית שמש מתוך התעלות מיוחדת והתרוממות‬ ‫מהמשתתפים‪ ,‬הביא לתועלת גדולה ולשמחה וחדווה מיוחדת מתוך דיבוק‬ ‫עילאית באופן הנשגב ביותר‪.‬‬ ‫חברים ואחדות הלבבות‪.‬‬ ‫זמנים קדושים אלו‪ ,‬שבהם מתעלים הלבבות בשמחה ובחדווה מחד‪,‬‬ ‫ומאימת הדין מאידך; עת חוגגים את ימי החג וימי ההוד מתוך שמחת‬ ‫באחד מימי המועד התקיימה שמחת בית השואבה משותפת לכלל בני‬ ‫החג ועולזים בשמחת התורה במסגרת בתי המדרשות – מהווים הם עת‬ ‫קהילתנו בירושלים בהיכל קהילתנו ובבית שמש בבית הכנסת "אהל‬ ‫נאות ונכון לדיבוק חברים מתוך התלהבות והתרוממות הלב באש קודש‪.‬‬ ‫הדסה" ברוב עם ובאחוות רעים‪ ,‬לשמוח בשמחת יהדותנו ולשאוב מים‬ ‫בכך ננסכים כוחות חיות חדשים בעבודת ה'‪ ,‬ונמשכות השפעות קדושות‬ ‫בששון ממעייני הישועה‪.‬‬ ‫מהימים הק' למשך כל ימות השנה כולה‪.‬‬ ‫בית מדרשינו‬ ‫היכל קהילתנו‬ ‫"אהל הדסה"‬ ‫בירושלים‬ ‫שבה נשמעו דברי פי חן מפי הרה"ח‬ ‫בבית הכנסת "אהל הדסה" ניכר השנה‬ ‫בהם ניסים לאבותינו בהמחשה חיה‬ ‫בהיכל קהילתנו בירושלים עיה"ק‬ ‫ר' שמעון אנשין שליט"א‪ ,‬אשר העלו‬ ‫חיזוק מיוחד ומרומם בקרב בחורי בית‬ ‫ובמצגת ייחודית‪ .‬כמו כן נמסר שיעור‬ ‫נרשמו ימי החג באופן נעלה ומרומם‬ ‫אבוקות אור במשנתו הטהורה ובדרכיו‬ ‫הכנסת‪ ,‬זאת הודות למבצעים מיוחדים‬ ‫מקיף בדין האיסור לשוב לארץ מצרים‬ ‫במיוחד‪ ,‬כאשר סדרי התפילות‬ ‫של הנחל נובע‪.‬‬ ‫שנועדו לעודד ולחזק את שמירת‬ ‫והנוגע למעשה כהיום‪ ,‬מפי הגאון ר'‬ ‫והמועדים התנהלו מתוך התרוממות‬ ‫את מעמד ההקפות השניות מציינים‬ ‫הזמנים והתפילה בכוח‪ ,‬מה שרומם‬ ‫הרוח והתעלות עילאית‪.‬‬ ‫יואל רובין שליט"א – שיעורים נעלים‬ ‫שם בסיפוק רב ובשמחה עצומה‪,‬‬ ‫את היכל בית הכנסת כולו באופן עילאי‬ ‫לקראת ימי החג‪ ,‬נרשמה פעילות‬ ‫אלו רוממו את ימי המועד‪ ,‬וכמאמר‬ ‫כאשר כלל הציבור רקדו ופיזזו לכבודה‬ ‫טפח וטפחיים‪.‬‬ ‫מבורכת של ארגון "טובה וברכה"‪,‬‬ ‫חז"ל שלא ניתנו מועדים לישראל אלא‬ ‫של תורה בדיבוק חברים עד השעות‬ ‫ביומא דהילולא של רביה"ק נערכו‬ ‫במסגרתה חולקו תווי מזון בסכומים‬ ‫בכדי שיעסקו בתורה‪.‬‬ ‫הקטנות של הלילה‪ .‬כמו כן‪ ,‬ראוי לציין‬ ‫שתי סעודות הילולא מרוממות‪ :‬האחת‬ ‫גבוהים ונכבדים למשפחות היכל‬ ‫כי במהלך כל ימי המועד התקיימו דרך‬ ‫התקיימה מיד לאחר תפילת ותיקין‪,‬‬ ‫מלבד זאת‪ ,‬השקעה מיוחדת ניכרה‬ ‫קהילתינו‪ ,‬דבר שהביא הרחבה עצומה‬ ‫קבע שני מניינים – מניין ותיקין ומניין‬ ‫ובה נשמעו דברים מלהיבים ויוקדים‬ ‫השנה בהקמת הסוכה של היכל‬ ‫ושמחת חג למשפחות המתפללים‪.‬‬ ‫שני – כאשר שניהם התנהלו ברוב עם‪,‬‬ ‫מפי הרה"ח ר' שאול סירוטה שליט"א;‬ ‫קהילתינו‪ ,‬תוך הצבת במות ייחודיות‬ ‫במהלך ימי חול המועד נמסרו מדי‬ ‫מתוך תפילה בכוח והתלהבות עילאית‪.‬‬ ‫והשנייה התקיימה לאחר מניין שני‪,‬‬ ‫לצורך יישור השטח לרווחת‬ ‫יום בין מנחה לערבית שיעורי תורה‬ ‫המתפללים‪.‬‬ ‫מרתקים בהלכה ובאגדה‪ :‬ביום א' דחול‬ ‫המועד נמסר שיעור מיוחד בדיני ערבים‬ ‫שיאן של ימי המועד צוין בשמחת‬ ‫והלוואות וההלכות הנוגעות למעשה‬ ‫בית השואבה רבתית ובמעמד הקפות‬ ‫ביום א' דחוה''מ מפי הגאון ר' אהרן דוב‬ ‫שניות שנערכו בהתלהבות דקדושה‪,‬‬ ‫רוטנר שליט"א מח"ס "ערבות כהלכה"‪.‬‬ ‫בריקודים סוערים ובשמחה עצומה‬ ‫ביום ב' דחול המועד נמסר שיעור‬ ‫לכבוד החג לכבודה של תורה בדיבוק‬ ‫מרתק מפי הרה"ח ר' שמואל מאיר חשין‬ ‫חברים נפלא‪.‬‬ ‫שליט"א על אודות המקומות שנעשו‬ ‫בית מדרשינו "תפארת הנחל"‬ ‫השואבה‪ .‬זאת‪ ,‬בנוסף לאחד מימי המועד שבו נערכה‬ ‫את סעודת ההילולא ערכו ברוב פאר והדר ובאופן עילאי‬ ‫בבית הכנסת "תפארת הנחל" פעלה השנה מסגרת כולל‬ ‫שמחת בית השואבה רבתית בליווי כלי שיר‪ ,‬באופן נשגב‬ ‫ביותר‪ ,‬ובמהלכה נשמעו דברים מלהיבים מפי הרה"ח ר'‬ ‫"מקדש והזמנים"‪ ,‬כאשר מתפללי בית הכנסת מתקבצים‬ ‫וועלוול חשין שליט"א‪ ,‬שהלהיב את לבבות השומעים‬ ‫יחד מדי יום ללמוד ולהגות בתורה הקדושה כשעה לאחר‬ ‫של אחדות ודיבוק חברים‪ .‬כמו כן‪ ,‬מעמד ההקפות השניות‬ ‫תפילת שחרית‪ ,‬וכן בין מנחה לערבית בסדרי לימוד‬ ‫צוין בסיפוק רב ובהתעלות עצומה שנמשכה לאורך שעות‬ ‫בדרכי ההתקשרות לצדיק הדורות‪.‬‬ ‫קבועים תוך נתינת מתן שכרה בצידה דבר שהיווה חיזוק‬ ‫ארוכות ומרוממות‪.‬‬ ‫בכל יום מימי המועד התקיימו ריקודי שמחה זכר לשמחת‬ ‫עצום לכלל המתפללים‪.‬‬ ‫בית מדרשינו "משכן שלמה"‬ ‫שחרית ובין מנחה לערבית‪ ,‬ומתן שכרה בצידה דבר שהיווה‬ ‫בליל הילולת רבינו הקדוש זיע"א התקיימה סעודת הילולא‬ ‫בבית מדרשינו משכן שלמה נהנו גם השנה מתפללי בית‬ ‫לחיזוק עצום והתעלות מיוחדת במהלך ירח האיתנים‪.‬‬ ‫רבתית‪ ,‬בשילוב סיום מסכת חולין ברוב פאר והדר ע"י‬ ‫הכנסת מפעילותו המבורכת של ארגון "חסדי יעקב"‪,‬‬ ‫מתפללי בית הכנסת‪ .‬במהלך הסעודה נשא דברים הרה"ח‬ ‫תוך שיתוף חלק נכבד מתרומתם הנדיבה של מתפללי‬ ‫בימי חול המועד התקיימו דרך קבע שני מניינים – מניין‬ ‫ר' יואל משי זהב שליט"א‪ ,‬אשר הרחיב במשנתו הקדושה‬ ‫בית הכנסת‪ .‬שיתוף פעולה מבורך זה הביא ברכה מרובה‪,‬‬ ‫ראשון ותיקין וכן מניין שני ברוב עם‪ .‬במוצאי יו"ט ראשון‬ ‫של רביה"ק ובדרכיו החיים והקיימים‪.‬‬ ‫הרחיב את ליבם של המשפחות‪ ,‬והכניס אור ושמחה‬ ‫התקיימה שמחת בית השואבה רבתית באווירה מרוממת‬ ‫במהלך חודש תשרי התקיים בהיכל בית הכנסת כולל‬ ‫לכלל המתפללים לקראת ימי החג ‪ -‬מתוך ערבות הדדית‬ ‫מתוך שמחה של מצוה לשוש ולשמוח בשמחת יהדותינו ‪.‬‬ ‫"מקדש והזמנים" עם סדרי לימוד קבועים לאחר תפילת‬ ‫ואחדות דקדושה‪.‬‬ ‫בית מדרשינו ברמה ד'‬ ‫בליל הושענא רבא‪ ,‬לקראת תפילת ערבית‪ ,‬נמסר שיעור‬ ‫ארגון "חסדי יעקב"‪ .‬הכניסו הרחבה ושמחה לבתיהן של‬ ‫בית מדרשינו ברמה ד' נרשם השנה חידוש משמעותי‬ ‫מיוחד מפי הרה"ח ר' שמואל ברוך פילמר שליט"א כהכנה‬ ‫משפחות מתפללי בית הכנסת בחלוקת סכומי כסף אדירים‬ ‫ומרחיב לב‪ ,‬עם השקעת דמים מרובים בשכלול עזרת‬ ‫עבור שמחת החג‪.‬‬ ‫הנשים והוספת שטחים נרחבים ומיוחדים עבור בית יעקב‬ ‫ראויה ונכונה לקראת יום הושענא רבא ושמחת תורה‪.‬‬ ‫‪ -‬אלו הנשים‪ .‬צעד חשוב זה מהווה נדבך נוסף בביצור‬ ‫ביומא דהילולא של רביה"ק נערכה סעודת הילולא רבתית‬ ‫ברוב עם‪ ,‬שבה נשא דברים הרה"ח ר' יהודה צבי שפירא‬ ‫ובפיתוח בית הכנסת‪ ,‬והוא נעשה כולו מתוך עבודה‬ ‫גם את מעמד ההקפות השניות מציינים בסיפוק ובחדווה‬ ‫שליט"א במשנתו לחיים של רביה"ק‪ ,‬ועורר את הציבור‬ ‫משותפת ובאחדות מופלאה של כלל המתפללים‪.‬‬ ‫של מצווה באופן הנשגב ביותר‪ ,‬תוך דיבוק חברים ואחדות‬ ‫כיצד לקחת את ההשפעות הנשגבות של היום הנשגב הזה‬ ‫לקראת ימי החג‪ ,‬קופת החסד "ושמחת" שע"י הנהלת‬ ‫הלבבות‪.‬‬ ‫לכל ימות השנה‪.‬‬ ‫ביהמ"ד גייסו סכומי כסף נכבדים‪ ,‬ובשיתוף פעולה עם‬ ‫אנשי הצדיק‬ ‫תולדותיהם ואורחותיהם‬ ‫של אנשי שלומנו תלמידי מוהרנ''ת‬ ‫הליכות ועובדות‬ ‫מרביה''ק זיע''א עם צדיקי דורו‬ ‫בקרב קדושים‬ ‫(מ"ו)‬ ‫רבי נחמן טולטשינער‬ ‫החזקת הקלויז‬ ‫ר' סענדר מטירהאוויצע וכל החבריא הקדושה שלו בעיר‬ ‫(ט"ז)‬ ‫הרה"ק רבי שניאור זלמן מלאדי זיע"א‬ ‫טירהאוויצע שהיו עובדים את ה' עד להפליא‪ ,‬וכמה מהם‬ ‫היו סוחרים גדולים ועשירי עם – היו שולחים סכומי כסף‬ ‫לאומאן עבור החזקת הקלויז‪ ,‬וגם להחזקת רבי נחמן‬ ‫האחת‪ ,‬עסקה בביאור ענינה של מידת המלכות‪ ,‬שעליה‬ ‫ונח מצא חן‬ ‫מטולטשין שהיה גבאי ושמש הקלויז והיה דר באומון‪,‬‬ ‫ביקש להשיב תשובה ארוכה ומפורטת בכתב דייקא‪ .‬תשובה‬ ‫בכל עת שהותו של בעל התניא בבית הכלא היה שרוי בצרה‬ ‫ועל פיו יצאו ועל פיו יבואו כל הדברים השייכים לאנ"ש‪.‬‬ ‫זו נשלחה לתרגום אצל שני צנזורים שונים שאחד מהם‬ ‫גדולה שכמעט לא אכל מאומה בגלל הכשרות‪ .‬הממונה על‬ ‫במשך הזמן היה לר' סענדר וויכוח עם ר' נחמן‪ ,‬כי רצון‬ ‫התגורר בווילנא‪ .‬בשאלה השנייה הוא נדרש להסביר מדוע‬ ‫בית הסוהר ניסה לדבר על ליבו לאכול‪ ,‬אז הסביר לו שאין‬ ‫אנ"ש מטירהאוויצע היה לשלוח המעות בפרוטרוט‪,‬‬ ‫הוא משפיל בספרו את נפשות אומות העולם שנלקחים‬ ‫הוא יכול לאכול אוכל לא כשר‪.‬‬ ‫היינו שר' נחמן ינהל חשבון מפורט חשבון הוצאות שלו‬ ‫"משלוש קליפות הטמאות שאין בהם טוב כלל‪ .‬למשמע‬ ‫השאלה שתק בעל התניא ובת שחוק קלה ריחפה על שפתיו‪.‬‬ ‫"ואם אשיג לך אוכל כשר‪ ,‬תאכל?"‪ ,‬שאל‪" .‬אם תשיג לי‬ ‫בנפרד‪ ,‬וחשבון הקלויז בנפרד‪ ,‬ואולם ר' נחמן לא הסכים‬ ‫'איינגעמאכץ' – ריבת פירות מאיש יהודי‪ ,‬ואתה בעצמך‬ ‫החוקרים קיבלו את שתיקתו והניחו לו‪ .‬לאחר השחרור‬ ‫לזה בטענו שחבל לו על הזמן הזה לנהל החשבונות‪ ,‬והרי‬ ‫תיקחנה ממנו ותביאנה אלי – אוכל"‪ ,‬השיב בעל התניא‪.‬‬ ‫הסביר‪ ,‬שבשחוקו רימז להם הרי עד כה קיבלתם תשובות‬ ‫זה נכנס בגדר "דקדוקי עניות" ליתן להם חשבון על כל‬ ‫מלאות ומספקות לכל שאלותיכם והדברים התיישבו על‬ ‫השר פנה אל הגביר ר' מרדכי מליעפלי‪ ,‬מהחסידים הבודדים‬ ‫פרוטה ופרוטה‪.‬‬ ‫לבכם האם תרצו‪ ,‬באמת‪ ,‬לקבל תשובה על שאלה זו‪...‬‬ ‫שהתגוררו בפטרבורג‪ ,‬וביקשו להכין ריבה כשרה בעבור‬ ‫וכי מה כבר צריך רבי נחמן לעצמו?!‬ ‫לימים סיפר בעל התניא‪ ,‬שלפני שהחלה החקירה הוא נשאל‬ ‫יהודי‪ .‬ליבו של ר' מרדכי אמר לו שהריבה מיועדת לרבו‪.‬‬ ‫כשבא אח"כ ר' סענדער וטען את טענותיו שיש לו על ר'‬ ‫האם קשור הוא להבעל שם טוב‪" .‬ידעתי נאמנה שאם הייתי‬ ‫בתחתית הקערה הניח פתק ובו כתב‪" :‬מיהו האוכל והיכן הוא‬ ‫נחמן לפני אנ"ש‪ ,‬דחוהו וענו נגדו‪ :‬וכי מה הם טענותיך?‬ ‫מתכחש לכך היו משחררים אותי לאלתר‪ ,‬אולם לא חפצתי‬ ‫נמצא"‪ ,‬וחתם את שמו‪.‬‬ ‫הרי לאכול דייסא ומרק צריך ר' נחמן לאכול כמונו‪ ,‬וגם‬ ‫להפריד עצמי אפילו רגע כמימריה מההתקשרות לאילנא‬ ‫הקערה הריקה הוחזרה אליו‪ ,‬כשבתחתיתה מעט ריבה‬ ‫לתפור בגד לכבוד החג לאסתר שיינדיל (שמה של הרבנית‬ ‫דחיי מרנא הבעל שם טוב"‪.‬‬ ‫קרושה‪ .‬ברטט הסיר החסיד את השיירים‪ ,‬ואכן‪ ,‬נמצא שם‬ ‫זוגתו של ר' נחמן) גם כן הרי היא צריכה‪ ,‬וליותר מזה‪ ,‬עדים‬ ‫פתק קטן‪ ,‬בכתב ידו של רבו‪ .‬הוא ציין את מקום הימצאו‬ ‫אנו שאינו זקוק כלל‪ ,‬ואם כן עבור מה צריך הוא לנהל‬ ‫ברצות ה' דרכי איש‬ ‫והוסיף כמה הוראות פעולה‪ .‬כך נודע לחסידים היכן כלוא‬ ‫חשבונות?! ואמרו בזה הלשון‪ :‬עסן קאשע מיט יוך דארף‬ ‫כמצוין לעיל‪ ,‬נשלחה תשובתו בעניין מידת המלכות לתרגום‬ ‫רבם ותחי רוחם‪.‬‬ ‫ר' נחמן עסן גלייך מיט אונז‪ ,‬און מאכן א קלייד פאר‬ ‫גם אצל הצנזור שבווילנא‪ ,‬כשנודע הדבר למתנגדים‬ ‫בדרך זו המשיך בעל התניא להעביר מדי פעם הוראות‬ ‫אסתר שיינדל אויף יום טוב‪ ,‬און מער דארף ער נישט‬ ‫שהתגוררו בעיר מיהרו לצור על ביתו ולהפציר בו ואף ניסו‬ ‫לפעולה כיצד להשתדל למען שחרורו מבית האסורים‬ ‫(שיש"ק ח"ג סי' רע"ז)‪.‬‬ ‫לשחדו כדי שיסלף את דברי התשובה באופן שישמשו‬ ‫כשבאחד הפעמים הורה לנסוע לאלתר לעיר ווילנא‪,‬‬ ‫לחובתו של בעל התניא‪ .‬אולם אז הגיע לעיר במפתיע‪ ,‬לפי‬ ‫"לאנג לעבן זאלסטו"‬ ‫הוראתו‪ ,‬שליחו של בעל התניא‪ .‬הוא הבין מיד את הנדרש‬ ‫את פטרבורג עברתם בשלום‬ ‫אחר כך בערב ראש השנה בעת שהלך רבי טוביה‬ ‫ממנו ומיהר אל הצנזור ופעל אצלו רבות בכמה אופנים‬ ‫כמוזכר בפרקים לעיל‪ ,‬כל ענין מאסרו של בעל התניא היה‬ ‫באבריניצער שהיה הגבאי דאנ"ש מעיר טירהאוויצע‬ ‫להשפיע עליו שלא ישנה מרוח הדברים‪ ,‬ואכן פעילותו‬ ‫משום שהתעורר אז קטרוג בשמים על תורת החסידות‪,‬‬ ‫להציון‪ ,‬פגשו ר' נחמן ורצה לפרש שיחתו לפניו ולהציע‬ ‫נשאה פרי וכאשר הושוו שני התרגומים משני הצנזורים‬ ‫בעצם היותו בכלא הצליח בעל התניא להמתיק את הקטרוג‪.‬‬ ‫טענותיו בפניו בענין הויכוח הנ"ל‪ ,‬כדי להצדיק את‬ ‫התקבלו הדברים לרצון בפני החוקרים‪ .‬ובכך הצליח להוכיח‬ ‫מאז שיצא מבית האסורים לחיים ולשלום‪ ,‬החלה תנועת‬ ‫עצמו‪ .‬פנה אליו ר' טוביה ואמר לו‪ :‬איי ר' נחמן ר' נחמן‬ ‫את חפותו‪ .‬בעל התניא שוחרר מבית הכלא ביום שלישי י”ט‬ ‫החסידות בהפצת מעיינותיה בריבוי והמשכה‪.‬‬ ‫איני רוצה לשמוע מכל זה כלל וכלל‪ ,‬ואיני איכפת לי‬ ‫בכסלו תקנ"ט לפנות ערב‪ .‬בעת שבאו לבשרו על שחרורו‬ ‫ואף רבינו הקדוש זי"ע אמר לו בעת פגישתם‪" :‬פעטערבורג‬ ‫בענין זה שום דבר‪ .‬כי לא רצה ר' טוביה להיכנס בויכוח‬ ‫אחז באמירת תהלים (נה‪ ,‬יט) "בפסוק פדה בשלום נפשי”‪.‬‬ ‫זענט איר איבער גיקומען" את פטרבורג עברתם בשלום‪.‬‬ ‫בענין זה כלל רק לקבל כל מה שר' נחמן אומר‪ .‬התפעל ר'‬ ‫ובחיי מוהר"ן (אות תי) מאריך רבינו בשבח לימוד ספרי‬ ‫נחמן ממידתו הטובה שבורח כל כך ממחלוקת וויכוחים‪,‬‬ ‫פגישת הרה"ק בעל התניא‬ ‫החסידות שנפוצו אז בימיו‪" .‬ואמר שאין ללמוד ספרים של‬ ‫ונענע ואמר לו‪" :‬לאנג לעבן זאלסטו" (שתאריך ימים)‪ ,‬וכן‬ ‫נתקיים בר' טוביה שהאריך ימים (שיש"ק ח"ג סי' רע"ח)‪.‬‬ ‫עם הרה"ק רבי ברוך ממעז'בוז'‬ ‫דרושים ומוסר אלא רק אותם ההולכים על־פי דברי רז"ל‬ ‫לאחר פגישתו של בעל התניא עם רבינו חפץ להמשיך לבקר‬ ‫בגמרא ומדרשים וספרי הזוהר הק' וספרי האר"י ז"ל‪ ,‬וכן כל‬ ‫אשר יוציאם ואשר יביאם‬ ‫גם אצל דוד רבינו הרה"ק רבי ברוך ממעז'בוז' זי"ע וליישר‬ ‫הספרים שחיברו הצדיקים הסמוכים לדורותינו שהם בנויים‬ ‫באותן הימים נזדמן רבי מאיר טעפליקער מחשובי‬ ‫את ההדורים ביניהם‪ .‬הוא ביקש את עזרתו של רבינו לכך‪,‬‬ ‫על יסודות הררי קודש על־פי דברי הבעש"ט ז"ל‪ ,‬שהם ספרי‬ ‫תלמידי מוהרנ"ת באומאן על ראש השנה (כנראה שהיתה‬ ‫אז אמר לו רבינו‪“ :‬פעטערבורג זענט איר איבער גיקומען‪,‬‬ ‫הרה"ק (בעל תולדות יעקב יוסף) מפולנאה וספר ליקוטי אמרים‬ ‫זאת באחת מנסיעות שבא מארץ ישראל לציון רבינו ז"ל)‪ ,‬נגש ר'‬ ‫פעטער ברוך וועט [איהר] ניט איבער קומען"‪ ,‬את פטרבורג‬ ‫(להמגיד ממעזריטש)‪ ,‬וחשב עוד כמה ספרים כאלה שטוב‬ ‫סענדר מטירהאוויצע לר' מאיר ורצה לפרש שיחתו‬ ‫עברתם בשלום‪ ,‬את הדוד ברוך לא תעברו (אבני"ה ברזל)‪.‬‬ ‫ללמדם‪.‬‬ ‫וטענותיו ולהצדיק את צדו‪ ,‬ברצונו לפעול על ר' מאיר‬ ‫בכתבי חסידות חב"ד מופיע נוסח שונה מעט‪" :‬פעטערבורך‬ ‫לא רציתי להפריד עצמי מהבעש"ט אפילו לרגע אחד‬ ‫שיאמר לר' נחמן שהצדק עמם‪ .‬אכן כשרק התחיל‬ ‫(כך נקראה פטרבורג אצל היהודים) האט איר שוין געפאטערט‪,‬‬ ‫עשרים ושתיים שאלות נשאל בעל התניא בחקירותיו‪,‬‬ ‫בדיבוריו‪ ,‬אמר לו ר' מאיר בצעקה וברעדה‪" :‬ר' נחמן‪ ,‬ר'‬ ‫פעטער ברוך האט איר נאך ניט געפאטערט"‪ ,‬כלומר‪:‬‬ ‫רובם הגדול עסקו בציטוטים מתוך ספרו ה'תניא'‪ ,‬שתורגמו‬ ‫נחמן‪ ,‬אתם יודעים מי הוא? ער האט ארויס געטראגן די‬ ‫מפטרבורג כבר נפטרתם‪ ,‬מהדוד ברוך עדיין לא‪...‬‬ ‫וסולפו על ידי מרשיעי ברית על מנת להפלילו‪ ,‬כמו כן נשאל‬ ‫פיימינעצעס ביי ר' נתן" (הוא היה המוציא והמביא אצל מוהרנ"ת‪,‬‬ ‫בכל זאת‪ ,‬נסע הבעל התניא להיפגש עם הרבי ר' ברוך זי"ע‪.‬‬ ‫על חלקו בשיגור הכספים לארץ ישראל שהשלטון התורכי‬ ‫ואפילו את דליי הזבל השתדל עצמו להוציאו מבית מוהרנ"ת)‪ .‬ורמז‬ ‫על הפגישה ביניהם ועל הנאמר בה השתמרו בקרב אנ"ש‬ ‫באותה עת מצוי היה במצב מלחמה עם רוסיה הצארית‪ .‬על‬ ‫לו שר' נחמן שזכה לשמש הרבה את מוהרנ"ת אסור‬ ‫מסורות שונות‪ .‬כמתואר בכמה מקומות בספר שיח שרפי‬ ‫רוב השאלות ענה בטוב טעם ודעת שהרשימו מאוד את‬ ‫לנו להחזיק במחלוקת עמו אפילו כשנדמה לנו שהצדק‬ ‫קודש ובגיליוני 'טעם זקנים' ועוד‪ ,‬שנשמעו מפי החסיד רבי‬ ‫חוקריו שנהנו מבהירות הסברתו ומתשובותיו הנכוחות‪,‬‬ ‫עמנו ולא עמו‪ ,‬כי גדולה שימושה יותר מלימודה‪ ,‬ושוב‬ ‫לוי יצחק בנדר זצ"ל‪.‬‬ ‫מלבד שתי שאלות‪:‬‬ ‫לא המשיך ר' סענדר בדיבוריו יותר (שיחות וסיפורים דף קמ"ו‬ ‫קמ"ז‪ ,‬ושש"ק ח"ג סי' תי"ב)‪.‬‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫אצלו נמצא ה'נחל נובע'‬ ‫להר"ר יהודה טרייטל‬ ‫בראנדסדורפר הי"ו‬ ‫להר"ר שמעון שטרן הי"ו‬ ‫להר"ר שלמה אשר קעניג הי"ו‬ ‫להר"ר שמעון אליעזר זילברמן הי"ו‬ ‫להר"ר נחמן אהרן הורביץ הי''ו‬ ‫לרגל היכנס בנו נתן נטע ני''ו‬ ‫לרגל הולדת הבן‬ ‫לרגל הולדת הבן‬ ‫לרגל הולדת הבן‬ ‫לרגל הולדת הבן‬ ‫לעול תורה ומצוות‬ ‫ויש לציין שאף ר' סענדער בעצמו‪ ,‬אף שהיו לו אז חילוקי‬ ‫יה"ר שיזכה לגדלו לתורה לחופה‬ ‫יה"ר שיזכה לגדלו לתורה לחופה‬ ‫יה"ר שיזכה לגדלו לתורה לחופה‬ ‫יה"ר שיזכה לגדלו לתורה לחופה‬ ‫יה"ר שיזכה לגדלו לתורה לחופה‬ ‫דעות עמו‪ ,‬אמנם אח"כ ביטל דעתו לפני ר' נחמן וקיבל‬ ‫ולמעש"ט ולרוב נחת דקדושה‬ ‫ולמעש"ט ולרוב נחת דקדושה‬ ‫ולמעש"ט ולרוב נחת דקדושה‬ ‫ולמעש"ט ולרוב נחת דקדושה‬ ‫ולמעש"ט ולרוב נחת דקדושה‬ ‫וסבר מה שאמר לו ר' נחמן‪.‬‬ ‫ברכת מז_ל טוב‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫ברכת מז_ל טוב‬ ‫להרה"ח‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫ומסופר שפעם הפליג רבי סענדר בשבחו של ר' נחמן‬ ‫להרה"ח ר' ברוך טרייסמן שליט''א‬ ‫להרה"ח ר' ישראל זאב דויטש שליט''א‬ ‫להרה"ח ר' משה חיים אנשין שליט''א‬ ‫להרה"ח ר' שמעון חיים מנטל שליט''א‬ ‫ר' מאיר יהוסף ראטנבערג שליט''א‬ ‫לרגל אירוסי בנו הבה"ח נתן יונה ני''ו‬ ‫לרגל נישואי בנו‬ ‫לרגל אירוסי בנו הבה"ח אליהו נחמן ני''ו‬ ‫לרגל אירוסי בנו הבה"ח יצחק ני''ו‬ ‫ז"ל ואמר‪ :‬היינט שטייט איין דער נחל נובע מקור חכמה‬ ‫לרגל אירוסי בנו הבה"ח אברהם ישעי' ני''ו‬ ‫הר"ר שמעון הי''ו‬ ‫עב"ג‬ ‫עב"ג בת הרה"ח ר' יצחק יחיאל קרויס‬ ‫עב"ג בת הרה"ח ר' נחמן מנחם זילבער‬ ‫עב"ג בת הרה"ח ר' צבי מנדליאל שליט''א‬ ‫בת הרה"ח ר' נתן צדוק פראנק שליט''א‬ ‫שליט''א‬ ‫ביי ר' נחמנ'ען (= כהיום נמצא הנחל נובע מקור חכמה אצל ר' נחמן‬ ‫יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל‬ ‫יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל‬ ‫יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל‬ ‫שליט''א‬ ‫יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל‬ ‫יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל‬ ‫בדרך רביה"ק זיע"א‬ ‫בדרך רביה"ק זיע"א‬ ‫בדרך רביה"ק זיע"א‬ ‫בדרך רביה"ק זיע"א‬ ‫טולטישינער ז"ל) (שש"ק ח"ג סי' רס"ו)‪.‬‬ ‫בדרך רביה"ק זיע"א‬ ‫נערך ע"י הרה"ח רבי נחמי' שווארטץ שליט"א בעמח"ס "אוצרות עלים לתרופה"‪.‬‬