השיעור השבועי - רבי מאיר סנדר · Hashier Hashuvie - R Meir Sander — נח (2026-10-12)

סוכות בהלכה ובאגדה ~ נמסר ביום ד' י"ט תשרי ~ ד' דחול המועד סוכות תשפ"ז בירושלים תובב"א ()328
ולכאורה לפי דבריו יוצא חומרה ,אמנם יצא לי בזה מריבוי השואלים בהל' סוכות וד' מינים ,שיש שלום לכולם! אנחנו נמצאים כעת בחג הסוכות כאן בירושלים ויש כאן ברוך ה' שמחה גדולה
פעמים רבות ובפרט בענייני סוכות וד' מינים ,שהחזו"א יוצא לקולא ,ודווקא הגר"ח נאה לחומרה, והרבה שמחות בית השואבה וזכינו להיות כאן בשמחות בית השואבה בתולדות אהרן ,תולדות
וכגון :ידוע שיש דין לבוד ,והנה ,בשנים האחרונות נפוץ לעשות סוכות פתוחות ,והיינו שמצרפים אברהם יצחק ,קרלין ,קהל חסידי ירושלים ,בראשות האדמורי"ם שליט"א ,וכן בשמחת בית
לדפנות את הגדר של המרפסת שהגדרות מצטרפים זה לזה בלבוד ,והנה ,לפי החזו"א שטפח הוא השואבה אצל הגה"צ הגרי"מ שכטר שליט"א ועוד ,וכן זכינו להיות בכל יום ב"כותל המערבי"
כ 10 -ס"מ הרי שאם יהיה פתוח עד 30ס"מ הסוכה כשרה שהרי זה פחות מלבוד שהוא ג' ולהתפלל שם וליטול שם ד' מינים ,וכן התברכתי שם מצדיקים רבים ביניהם האדמורי"ם
טפחים ,לעומת זאת להגר"ח נאה שטפח הוא כ 8 -ס"מ ממילא אם יהיה בין גדר לגדר יותר מ- מקופיטשניץ ,רג"מ מזוועהיל ,קומרנא שליט"א והגר"א סלים שליט"א ,ועוד ,וכן ממו"ר מרן
24ס"מ שזה יותר מג' טפחים זה לא מצטרף ,לעומת זאת בגובה הסוכה שזה י' טפחים להחזו"א הגר"ע אויערבאך שליט"א ,ומהגאון הגדול ר' יעקב חיים סופר שליט"א כאן בגאולה ,ובאמת
יוצא חומרה שצריך שיהיה מטר ,ולהגר"ח נאה יוצא קולא שסגי בגובה 80ס"מ ,וכן ברוחב עיקר עניין חג זה הוא השמחה ,שהרי אמר הכתוב" :ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים" ,וזה
הסוכה שבעינן ז' טפחים ג"כ יוצא החזו"א לחומרה ,וכנ"ל ,וכן בשיעורי ד' מינים שהם צריכים עבודה גדולה להיות כל הזמן בשמחה! וזה כתוב גם על חג הסוכות וגם על הארבע מינים ,וממילא
לה יות ג' טפחים ,והלולב ד' טפחים יוצא החזו"א לחומרה ,ויש בזה עוד הרבה ,ואכמ"ל. אם מזדמן לאדם עצבות ח"ו יש לו לדחות אותה ,כי כל עניין החג הזה הוא לשמוח לפני ה'!
ידוע מה שמביא הטור שסוכות זה בזכות יעקב אבינו ע"ה שנאמר" :ויבן לו בית ולמקנהו עשה אתמול י"ח תשרי היה היארצייט של הרה"ק ר' נחמן מברסלב זיע"א (נפטר בשנת תקע"א –
סוכות" ,וכבר הבאתי פעם מה שביאר בזה מרן הגרב"מ אזרחי זצוק"ל (הובא ב"ברכת מרדכי" לפני 216שנה) ,הוא היה צדיק מאוד גדול וגם היה גדול בתורה מאוד וכמו שרואים בספרים
עה"ת) עפ"י יונתן בן עוזיאל שם ש"בית" הכוונה לבית מדרש ,ו"סוכות" זה ל"מקנהו" היינו שלו ,הוא היה מעורר הרבה על עניין השמחה כידוע ,והוא נפטר בחג הסוכות שהוא החג של
לענייניו הפרטיים ,וזה הזכות שלו שידע מה הוא העיקר ,ויש להוסיף לזה דבר נאה שמובא השמחה ,זיע"א.
במדרש רבה (וירא) שסוכות זה גם בזכות אברהם אבינו ע"ה שאמר (שם)" :והשענו תחת העץ" כמו"כ היום י"ט תשרי חל היארצייט של רבינו הגר"א זיע"א (נפטר בשנת תקנ"ח – לפני 229
ונפרע לו הקב"ה בעולם הזה ג"כ ונתן לנו את חג הסוכות שעשויים מעץ. שנה) ,רבינו הגר"א זיע"א מובא עליו הרבה בעניין השמחה ,למרות שדבר זה פחות ידוע,
עוד התחדש לי חידוש נפלא השבוע ואמרתי אותו לרה"י הגאון ר' בנימין דרייפוס שליט"א ונציין מזה מעט :במ"ב בהל' שמחת תורה (סי' תרס"ט) מביא שרבינו הגר"א זיע"א היה שמח
בסוכתו כאן בגאולה ונהנה :המשנה מספרת (סוכה מ"א) שרבן גמליאל היה לו אתרוג שווה מאוד בשמחת תורה ומרקד ומכרכר בכל עוז ,עיי"ש ,כמו כן מובא באיגרתו הידועה בשם
אלף זוז ,ובלי להיכנס לעומק הסוגיה מקשה הגמרא :מדוע הי ה למשנה לכתוב כמה עלה האתרוג "אגרת הגר"א" שאותה הוא שלח לאמו ולבתו בסוף שהעיקר הוא שישמחו זו את זו ,שהרי רוב
לרבן גמליאל? ומתרצת הגמרא" :להודיע כמה חביבים מצוות עליהם" ,וקשה :מהו הלשון: התורה היא לשמוח ולשמח בני אדם ,עיי"ש ,כמו כן ידוע מה שמביא הגאון ר' איצהל'ה
"עליהם" הרי כפי הנראה שם רק לרבן גמליאל היה אתרוג? ומבואר :איך הגיע אתרוג לכזה מוואלז'ין זיע"א בהקדמת ספרו של אביו הגר"ח זיע"א שקיבל מרבו זיע"א שהאדם לא לעצמו
מחיר של אלף זוז? הלוא תפוח עולה שקלים בודדים ,וכן אתרוג אחרי סוכות? אלא עצם זה שרבן נברא אלא להועיל לאחרים ,וזה גם בחינה זו של שמחה שיש לאדם תמיד לשמוח ולשמח את
גמליאל קנה אתרוג באלף זוז מראה על חביבות המצוות של כל ישראל ,שבגלל הביקוש הרב זה הבריות ,זיע"א.
עלה לו כזה הרבה! כמו"כ היום י"ט תשרי חל היארצייט של הרה"ק ר' יעקב יצחק זיע"א הידוע בשם" :היהודי
כשהלכתי היום כבכל יום מימי חול המועד ליטול את הד' מינים ב"כותל המערבי" התעורר הקדוש מפשיסחא"( ,נפטר בשנת תקע"ד – לפני 213שנה) ,הוא גם היה גדול בעניין הזה של
לי חידוש מעניין :יש בדרך הרבה סוכות שמחלקים בהם קפה וכדו' ,ואמנם ,קולה מחלקים השמחה כידוע ,וכל הצדיקים האלו הסתלקו בחג הסוכות שהוא חג השמחה ,זיע"א.
בכמה מקומות מחוץ לסוכה ג"כ ,וחשבתי שאף שמבואר בשו"ע (סי' תרל"ט) ששתייה אינה אם דיברתי על עניין השמחה אני יזכיר חידוש מעניין שהתחדש לי בליל יו"ט ראשון ואמרתי
חייבת בסוכה ,ורק יש חומרה בזה ,של הרי זה משובח ,וידוע שמרן הגרי"ז מבריסק זצוק"ל אותו בליל יו"ט לגאון הרב ברים שליט"א ר"י בוהוש בב"ב ונהנה ,החידוש הוא בדברי הגמרא
לא החמיר בזה ,באמרו שאינו מחמיר ,והיינו שבדברים שחייבים מעיקר הדין הוא היה מדקדק, יומא (י"ט ):שמספרת על צדוקי אחד שנכנס לבית קודשי הקדשים ביום הכיפורים ועשה כמנהג
אך הוא לא חיפש חומרות ,ובכל אופן חשבתי לחלק בין קפה לבין קולה :קולה זה משקה שהם נהגו להעלות את הקטורת בחוץ ואח"כ להיכנס לפנים ,וביציאתו שמח שמחה גדולה ואמר
ששותים אותו לצימאון בעלמא ,ולכן זה נקרא ארעי לגמרי ,לעומת זאת קפה הוא משקה לו אביו אע"פ שאין אנחנו פרושים בכל אופן אין לך לשמוח כל כך! ותיכף כשהוא יצא הוא מת,
ששותים אותו לחשיבות ג"כ ,ולכן הוא נקרא חמר מדינה לעניין הבדלה וכדו' ,וכמו שמובא וי"א שמת מחוטמו (עי' ברש"י שם שכיום שחוטמו נכנס ראשון) ,וי"א שראו שם כמין כף רגל,
בספר "שמירת שבת כהלכתה" ,וכן שמעתי ממו"ר מרן הגאון ר' עזריאל אויערבאך עי"ש ,וצריך להבין :הלוא מובא בגמרא יומא (ט' ).שכל השנים של בית המקדש השני לא היה
שליט"א ,וכמו שרואים שעושים" :בית קפה" שזה מקום של קביעות ,ואין" :בית קולה" ,ולכן כהן שהוציא את שנתו כיון שהם היום קונים את הכהונה בכסף ובסוף השנה היו מתים ,ומדוע
אתי שפיר שיש לחומרה להקפיד על שתיית קפה בסוכה יותר ממשקה קל ,וכן יש משמעות הכהן הגדול הזה מת מיד כשהוא יצא? ונראה :כיון שהוא שמח שמחה גדולה! וכמו שהגמרא
במ"ב (סי' תרל"ט) ,ואכמ"ל. מתארת ,והיינו שהאחרים עשו לא טוב ,אבל לא שמחו ,נמצא שהשמחה בעבירה גרמה עליו
אם דיברתי ממרן הגרי"ז זצוק"ל נביא חידוש נפלא שאמר לי אתמול שכני הגאון ר' יוסף לחרון אף וקיצרה את ימיו ,וממילא ,מזה נלמד על מידה טובה שכמה שנשמח במצוות יאריכו
קרויזר שליט"א [בן הגאון ר' זונדל זצוק"ל] בשמו :צריך להבין את הנוסח שאנחנו אומרים ימינו בעז"ה שהרי מידה טובה מרובה.
בתפילת מוסף של המועדים" :ושם נעלה ונראה ונשתחווה" – היכן מוזכרת השתחוויה זו ומה ידועה המחלוקת של ר' יהושע ור' אליעזר במסכת סוכה האם חג הסוכות הוא זכר לענני כבוד
עניינה? הלוא מצאנו במשנה ריש חגיגה שיש דין להראות ,וכלשונה" :הכול חייבין בראיה" ,ומה שהושיבנו הקב"ה בהוציאו אותנו ממצרים ,או זכר לסוכות ממש ,וידועה קושיית רבינו המזרחי
היא ההשתחוויה? וביאר מרן הגרי"ז זצוק"ל (ומובא בחידושיו על התורה) שאחרי שמגיעים זיע"א שלמ"ד שהסוכה היא זכר לענני כבוד א"כ יש לנו לעשות בסוכה ז' סככות כנגד ז' ענני
לבית המקדש יש לצאת בהשתחוויה ,וכן מובא בפסוק (כי תבוא)" :והשתחווית שם לפני ה' כבוד? וביאר רבינו המהר"ל מפראג זיע"א שנכון שהיו ז' ענני כבוד ,אבל הכול הגיע מה' יתברך
אלהיך" ,וממילא אין זה דין בראיה אלא ביציאה ממנה ,וכן מצאנו בגמרא יומא (כ"א" :).כשהם שהוא אחד ושמו אחד! אז באופן טכני הם היו שבע ,אך הזכר שאנחנו עושים הוא זכר לזה שה'
משתחווין משתחווין רווחים" ,עיי"ש ,וכן מצאנו בהפטרה" :ובבוא עם הארץ וכו' שמשתחווים הקיף אותנו בהם ,והוא אחד! והבן.
בבית המקדש כשבאים ,ובזה מובן סדר התפילה" :ונראה ונשתחווה" ,היינו שקודם מקיימים
יש שעדיין נוהגים לאכול עד שמחת תורה את הלחם עם דבש מראש השנה ,והביאור בזה
מצוות ראיה ,וכשיוצאים משתחווים ,והבן.
שמניחים על הלחם דבש שמעתי על זה רמז יפה בפסוק (תהילים) אותו אומרים גם בר"ה (בשיר
היום כשהייתי בבוקר ב"כותל המערבי" טפטף קצת ונזכרתי במה שכתב רבינו הרמב"ם זיע"א של יום לפי הגר"א זיע"א)" :ויאכילהו מחלב חיטה ומצור דבש אשביעך" = והיינו שה"חלב" של
בפירוש המשניות על דברי המשנה (סוכה)" :ירדו גשמים וכו' משל לעבד שמזג כוס לרבו ושפך החיטה שהוא הלחם מניחים עליו דבש בבח ינת" :ומצור דבש" ,והבן ,ושמעתי בשיחה מהגאון ר'
לו קיתון על פניו" ,שזה רק כשיורד בליל יו"ט ראשון ואי אפשר לקיים את המצווה של כזית ברוך רוזנבלום שליט"א ביאור נפלא על המנהג לאכול בר"ה תפוח בדבש ,למה דווקא תפוח?
ראשון בסוכ ה ,שהרי כל החג זה רשות ואינו חייב לאכול דווקא לחם ,עוד נזכרתי במה שמובא והביא בשם גאון אחד לבאר עפ"י דברי התוס' במסכת ברכות שמבאר את הברכה" :בורא
("שמע שלמה" – קרלין ועוד) בשם הרה"ק ר' לוי יצחק מברדיטשוב זיע"א שהיה אומר עפ"י נפשות רבות וחסרונם" שמברכים אותה על דברים שאינם לחם אלא מותרות שה' הביא לנו
הנ"ל שאם יורד גשם בחג (ולא בלילה הראשון) הרי זה סימן טוב ,וזה משום שהקב"ה רואה ברוב טובו ,והוא מביא דוגמה לזה :תפוח ,ועל זה אנחנו רומזים שמניחים דבש על הלחם שהוא
עבודתנו בסוכה ובד' מינים ולא רוצה שיהיה עלינו עין הרע ,והגשם הזה הוא מעין יריקה נגד עין עיקר חיי האדם ,ואח"כ מניחים דבש על התפוח לרמוז שיהיה לנו שנה מתוקה לא רק בדברים
הרע! ההכרחיים כלחם ,אלא גם במותרות כמו תפוח יהיה לנו שנה מתוקה!
ייתן ה' שנזכה לכל הברכות ,חג שמח ובשורות טובות! אמן! דבר מבהיל מובא בספר "שמחת הרגל" לרבינו החיד"א זיע"א שעניינו של חג הסוכות הוא עניין
בימי חג הסוכות תשפ"ז ברכוני ב"כותל המערבי" בלחיצת יד (רובם) ובחמימות רבה ובמאור של גלות ,והיינו שאחרי ימי הדין של ר"ה ויום הכיפורים אנחנו יוצאים לסוכה לכפר על חטאים
פנים :כ"ק האדמורי"ם מקופיטשניץ ,רג"מ מזוועהיל ,קומרנא שליט"א ,והגאונים ר' ראובן אלבז שהתחייבנו עליהם גלות ,ועל זה אנחנו אומרים בתפילה המובאת בסידורים בעת הכניסה
ור' צבי חשין (ביום הושענא רבה) ,ר' אברהם סלים ,ר' יצחק זר שליט"א ועוד ,ובגאולה :כ"ק לסוכה" :ובצאתי מן הבית חוצ ה ודרך מצוותיך ארוצה יחשב לי כאילו הרחקתי נדוד" ,וזה כזאת
האדמורי"ם מקאסוב ירושלים ,מבקשי אמונה שליט"א ,ומו"ר מרן הגאון ר' עזריאל אויערבאך גלות מתוקה ,וגם מקיימים מצווה וגם מתכפר לנו חטא של גלות.
שליט"א ,הגאון הגדול ר' יעקב חיים סופר שליט"א שרקד עמי בסוכתו בשמחה ,והגאונים ר' נביא דבר הלכה מעניין הנוגע להלכות רבות בחג זה :ידוע לכולם מחלוקת רבותינו ה"חזון
יהודה פישר חבר הבד"ץ ,ר' יהודה פישר רב דזכרון משה שליט"א ,ועוד. איש" והגר"ח נאה זצוק"ל בענייני השיעורים ,והנה ,לחזו"א השיעורים גדולים יותר כידוע,
הגיליון נודב ע"י ידידינו היקר ר' אברהם לוי שיחי' לעי"נ אביו אסלן יהודה בן מלכה ואברהם ז"ל ,אמו רג'ינה בת רוחמה ומנשה ע"ה ,אחיו חיים ,יצחק ומשה (מוי'ס) בני רג'ינה ז"ל ,אחיותיו מלכה ואסתר בנות רג'ינה ע"ה,
אחיינו הד"ר יונתן לוי ז"ל בן רות ורפאל שיחי' ,ת.נ.צ.ב.ה.
לתגובות ושאלות למורנו שליט"א ,ולהרשמה לרשימת התפוצהdivreymeir@gmail.com :
