gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

השיעור השבועי - רבי מאיר סנדר · Hashier Hashuvie - R Meir Sander — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: השיעור השבועי - רבי מאיר סנדר · Hashier Hashuvie - R Meir Sander

שבוע: נח (2026-10-12)

השיעור השבועי - רבי מאיר סנדר · Hashier Hashuvie - R Meir Sander — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫סוכות בהלכה ובאגדה ~ נמסר ביום ד' י"ט תשרי ~ ד' דחול המועד סוכות תשפ"ז בירושלים תובב"א (‪)328‬‬ ‫ולכאורה לפי דבריו יוצא חומרה‪ ,‬אמנם יצא לי בזה מריבוי השואלים בהל' סוכות וד' מינים‪ ,‬שיש‬ ‫שלום לכולם! אנחנו נמצאים כעת בחג הסוכות כאן בירושלים ויש כאן ברוך ה' שמחה גדולה‬ ‫פעמים רבות ובפרט בענייני סוכות וד' מינים‪ ,‬שהחזו"א יוצא לקולא‪ ,‬ודווקא הגר"ח נאה לחומרה‪,‬‬ ‫והרבה שמחות בית השואבה וזכינו להיות כאן בשמחות בית השואבה בתולדות אהרן‪ ,‬תולדות‬ ‫וכגון‪ :‬ידוע שיש דין לבוד‪ ,‬והנה‪ ,‬בשנים האחרונות נפוץ לעשות סוכות פתוחות‪ ,‬והיינו שמצרפים‬ ‫אברהם יצחק‪ ,‬קרלין‪ ,‬קהל חסידי ירושלים‪ ,‬בראשות האדמורי"ם שליט"א‪ ,‬וכן בשמחת בית‬ ‫לדפנות את הגדר של המרפסת שהגדרות מצטרפים זה לזה בלבוד‪ ,‬והנה‪ ,‬לפי החזו"א שטפח הוא‬ ‫השואבה אצל הגה"צ הגרי"מ שכטר שליט"א ועוד‪ ,‬וכן זכינו להיות בכל יום ב"כותל המערבי"‬ ‫כ‪ 10 -‬ס"מ הרי שאם יהיה פתוח עד ‪ 30‬ס"מ הסוכה כשרה שהרי זה פחות מלבוד שהוא ג'‬ ‫ולהתפלל שם וליטול שם ד' מינים‪ ,‬וכן התברכתי שם מצדיקים רבים ביניהם האדמורי"ם‬ ‫טפחים‪ ,‬לעומת זאת להגר"ח נאה שטפח הוא כ ‪ 8 -‬ס"מ ממילא אם יהיה בין גדר לגדר יותר מ‪-‬‬ ‫מקופיטשניץ‪ ,‬רג"מ מזוועהיל‪ ,‬קומרנא שליט"א והגר"א סלים שליט"א‪ ,‬ועוד‪ ,‬וכן ממו"ר מרן‬ ‫‪ 24‬ס"מ שזה יותר מג' טפחים זה לא מצטרף‪ ,‬לעומת זאת בגובה הסוכה שזה י' טפחים להחזו"א‬ ‫הגר"ע אויערבאך שליט"א‪ ,‬ומהגאון הגדול ר' יעקב חיים סופר שליט"א כאן בגאולה‪ ,‬ובאמת‬ ‫יוצא חומרה שצריך שיהיה מטר‪ ,‬ולהגר"ח נאה יוצא קולא שסגי בגובה ‪ 80‬ס"מ‪ ,‬וכן ברוחב‬ ‫עיקר עניין חג זה הוא השמחה‪ ,‬שהרי אמר הכתוב‪" :‬ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים"‪ ,‬וזה‬ ‫הסוכה שבעינן ז' טפחים ג"כ יוצא החזו"א לחומרה‪ ,‬וכנ"ל‪ ,‬וכן בשיעורי ד' מינים שהם צריכים‬ ‫עבודה גדולה להיות כל הזמן בשמחה! וזה כתוב גם על חג הסוכות וגם על הארבע מינים‪ ,‬וממילא‬ ‫לה יות ג' טפחים‪ ,‬והלולב ד' טפחים יוצא החזו"א לחומרה‪ ,‬ויש בזה עוד הרבה‪ ,‬ואכמ"ל‪.‬‬ ‫אם מזדמן לאדם עצבות ח"ו יש לו לדחות אותה‪ ,‬כי כל עניין החג הזה הוא לשמוח לפני ה'!‬ ‫ידוע מה שמביא הטור שסוכות זה בזכות יעקב אבינו ע"ה שנאמר‪" :‬ויבן לו בית ולמקנהו עשה‬ ‫אתמול י"ח תשרי היה היארצייט של הרה"ק ר' נחמן מברסלב זיע"א (נפטר בשנת תקע"א –‬ ‫סוכות"‪ ,‬וכבר הבאתי פעם מה שביאר בזה מרן הגרב"מ אזרחי זצוק"ל (הובא ב"ברכת מרדכי"‬ ‫לפני ‪ 216‬שנה)‪ ,‬הוא היה צדיק מאוד גדול וגם היה גדול בתורה מאוד וכמו שרואים בספרים‬ ‫עה"ת) עפ"י יונתן בן עוזיאל שם ש"בית" הכוונה לבית מדרש‪ ,‬ו"סוכות" זה ל"מקנהו" היינו‬ ‫שלו‪ ,‬הוא היה מעורר הרבה על עניין השמחה כידוע‪ ,‬והוא נפטר בחג הסוכות שהוא החג של‬ ‫לענייניו הפרטיים‪ ,‬וזה הזכות שלו שידע מה הוא העיקר‪ ,‬ויש להוסיף לזה דבר נאה שמובא‬ ‫השמחה‪ ,‬זיע"א‪.‬‬ ‫במדרש רבה (וירא) שסוכות זה גם בזכות אברהם אבינו ע"ה שאמר (שם)‪" :‬והשענו תחת העץ"‬ ‫כמו"כ היום י"ט תשרי חל היארצייט של רבינו הגר"א זיע"א (נפטר בשנת תקנ"ח – לפני ‪229‬‬ ‫ונפרע לו הקב"ה בעולם הזה ג"כ ונתן לנו את חג הסוכות שעשויים מעץ‪.‬‬ ‫שנה)‪ ,‬רבינו הגר"א זיע"א מובא עליו הרבה בעניין השמחה‪ ,‬למרות שדבר זה פחות ידוע‪,‬‬ ‫עוד התחדש לי חידוש נפלא השבוע ואמרתי אותו לרה"י הגאון ר' בנימין דרייפוס שליט"א‬ ‫ונציין מזה מעט‪ :‬במ"ב בהל' שמחת תורה (סי' תרס"ט) מביא שרבינו הגר"א זיע"א היה שמח‬ ‫בסוכתו כאן בגאולה ונהנה‪ :‬המשנה מספרת (סוכה מ"א) שרבן גמליאל היה לו אתרוג שווה‬ ‫מאוד בשמחת תורה ומרקד ומכרכר בכל עוז‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬כמו כן מובא באיגרתו הידועה בשם‬ ‫אלף זוז‪ ,‬ובלי להיכנס לעומק הסוגיה מקשה הגמרא‪ :‬מדוע הי ה למשנה לכתוב כמה עלה האתרוג‬ ‫"אגרת הגר"א" שאותה הוא שלח לאמו ולבתו בסוף שהעיקר הוא שישמחו זו את זו‪ ,‬שהרי רוב‬ ‫לרבן גמליאל? ומתרצת הגמרא‪" :‬להודיע כמה חביבים מצוות עליהם"‪ ,‬וקשה‪ :‬מהו הלשון‪:‬‬ ‫התורה היא לשמוח ולשמח בני אדם‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬כמו כן ידוע מה שמביא הגאון ר' איצהל'ה‬ ‫"עליהם" הרי כפי הנראה שם רק לרבן גמליאל היה אתרוג? ומבואר‪ :‬איך הגיע אתרוג לכזה‬ ‫מוואלז'ין זיע"א בהקדמת ספרו של אביו הגר"ח זיע"א שקיבל מרבו זיע"א שהאדם לא לעצמו‬ ‫מחיר של אלף זוז? הלוא תפוח עולה שקלים בודדים‪ ,‬וכן אתרוג אחרי סוכות? אלא עצם זה שרבן‬ ‫נברא אלא להועיל לאחרים‪ ,‬וזה גם בחינה זו של שמחה שיש לאדם תמיד לשמוח ולשמח את‬ ‫גמליאל קנה אתרוג באלף זוז מראה על חביבות המצוות של כל ישראל‪ ,‬שבגלל הביקוש הרב זה‬ ‫הבריות‪ ,‬זיע"א‪.‬‬ ‫עלה לו כזה הרבה!‬ ‫כמו"כ היום י"ט תשרי חל היארצייט של הרה"ק ר' יעקב יצחק זיע"א הידוע בשם‪" :‬היהודי‬ ‫כשהלכתי היום כבכל יום מימי חול המועד ליטול את הד' מינים ב"כותל המערבי" התעורר‬ ‫הקדוש מפשיסחא"‪( ,‬נפטר בשנת תקע"ד – לפני ‪ 213‬שנה)‪ ,‬הוא גם היה גדול בעניין הזה של‬ ‫לי חידוש מעניין‪ :‬יש בדרך הרבה סוכות שמחלקים בהם קפה וכדו'‪ ,‬ואמנם‪ ,‬קולה מחלקים‬ ‫השמחה כידוע‪ ,‬וכל הצדיקים האלו הסתלקו בחג הסוכות שהוא חג השמחה‪ ,‬זיע"א‪.‬‬ ‫בכמה מקומות מחוץ לסוכה ג"כ‪ ,‬וחשבתי שאף שמבואר בשו"ע (סי' תרל"ט) ששתייה אינה‬ ‫אם דיברתי על עניין השמחה אני יזכיר חידוש מעניין שהתחדש לי בליל יו"ט ראשון ואמרתי‬ ‫חייבת בסוכה‪ ,‬ורק יש חומרה בזה‪ ,‬של הרי זה משובח‪ ,‬וידוע שמרן הגרי"ז מבריסק זצוק"ל‬ ‫אותו בליל יו"ט לגאון הרב ברים שליט"א ר"י בוהוש בב"ב ונהנה‪ ,‬החידוש הוא בדברי הגמרא‬ ‫לא החמיר בזה‪ ,‬באמרו שאינו מחמיר‪ ,‬והיינו שבדברים שחייבים מעיקר הדין הוא היה מדקדק‪,‬‬ ‫יומא (י"ט‪ ):‬שמספרת על צדוקי אחד שנכנס לבית קודשי הקדשים ביום הכיפורים ועשה כמנהג‬ ‫אך הוא לא חיפש חומרות‪ ,‬ובכל אופן חשבתי לחלק בין קפה לבין קולה‪ :‬קולה זה משקה‬ ‫שהם נהגו להעלות את הקטורת בחוץ ואח"כ להיכנס לפנים‪ ,‬וביציאתו שמח שמחה גדולה ואמר‬ ‫ששותים אותו לצימאון בעלמא‪ ,‬ולכן זה נקרא ארעי לגמרי‪ ,‬לעומת זאת קפה הוא משקה‬ ‫לו אביו אע"פ שאין אנחנו פרושים בכל אופן אין לך לשמוח כל כך! ותיכף כשהוא יצא הוא מת‪,‬‬ ‫ששותים אותו לחשיבות ג"כ‪ ,‬ולכן הוא נקרא חמר מדינה לעניין הבדלה וכדו'‪ ,‬וכמו שמובא‬ ‫וי"א שמת מחוטמו (עי' ברש"י שם שכיום שחוטמו נכנס ראשון)‪ ,‬וי"א שראו שם כמין כף רגל‪,‬‬ ‫בספר "שמירת שבת כהלכתה"‪ ,‬וכן שמעתי ממו"ר מרן הגאון ר' עזריאל אויערבאך‬ ‫עי"ש‪ ,‬וצריך להבין‪ :‬הלוא מובא בגמרא יומא (ט'‪ ).‬שכל השנים של בית המקדש השני לא היה‬ ‫שליט"א‪ ,‬וכמו שרואים שעושים‪" :‬בית קפה" שזה מקום של קביעות‪ ,‬ואין‪" :‬בית קולה"‪ ,‬ולכן‬ ‫כהן שהוציא את שנתו כיון שהם היום קונים את הכהונה בכסף ובסוף השנה היו מתים‪ ,‬ומדוע‬ ‫אתי שפיר שיש לחומרה להקפיד על שתיית קפה בסוכה יותר ממשקה קל‪ ,‬וכן יש משמעות‬ ‫הכהן הגדול הזה מת מיד כשהוא יצא? ונראה‪ :‬כיון שהוא שמח שמחה גדולה! וכמו שהגמרא‬ ‫במ"ב (סי' תרל"ט)‪ ,‬ואכמ"ל‪.‬‬ ‫מתארת‪ ,‬והיינו שהאחרים עשו לא טוב‪ ,‬אבל לא שמחו‪ ,‬נמצא שהשמחה בעבירה גרמה עליו‬ ‫אם דיברתי ממרן הגרי"ז זצוק"ל נביא חידוש נפלא שאמר לי אתמול שכני הגאון ר' יוסף‬ ‫לחרון אף וקיצרה את ימיו‪ ,‬וממילא‪ ,‬מזה נלמד על מידה טובה שכמה שנשמח במצוות יאריכו‬ ‫קרויזר שליט"א [בן הגאון ר' זונדל זצוק"ל] בשמו‪ :‬צריך להבין את הנוסח שאנחנו אומרים‬ ‫ימינו בעז"ה שהרי מידה טובה מרובה‪.‬‬ ‫בתפילת מוסף של המועדים‪" :‬ושם נעלה ונראה ונשתחווה" – היכן מוזכרת השתחוויה זו ומה‬ ‫ידועה המחלוקת של ר' יהושע ור' אליעזר במסכת סוכה האם חג הסוכות הוא זכר לענני כבוד‬ ‫עניינה? הלוא מצאנו במשנה ריש חגיגה שיש דין להראות‪ ,‬וכלשונה‪" :‬הכול חייבין בראיה"‪ ,‬ומה‬ ‫שהושיבנו הקב"ה בהוציאו אותנו ממצרים‪ ,‬או זכר לסוכות ממש‪ ,‬וידועה קושיית רבינו המזרחי‬ ‫היא ההשתחוויה? וביאר מרן הגרי"ז זצוק"ל (ומובא בחידושיו על התורה) שאחרי שמגיעים‬ ‫זיע"א שלמ"ד שהסוכה היא זכר לענני כבוד א"כ יש לנו לעשות בסוכה ז' סככות כנגד ז' ענני‬ ‫לבית המקדש יש לצאת בהשתחוויה‪ ,‬וכן מובא בפסוק (כי תבוא)‪" :‬והשתחווית שם לפני ה'‬ ‫כבוד? וביאר רבינו המהר"ל מפראג זיע"א שנכון שהיו ז' ענני כבוד‪ ,‬אבל הכול הגיע מה' יתברך‬ ‫אלהיך"‪ ,‬וממילא אין זה דין בראיה אלא ביציאה ממנה‪ ,‬וכן מצאנו בגמרא יומא (כ"א‪" :).‬כשהם‬ ‫שהוא אחד ושמו אחד! אז באופן טכני הם היו שבע‪ ,‬אך הזכר שאנחנו עושים הוא זכר לזה שה'‬ ‫משתחווין משתחווין רווחים"‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬וכן מצאנו בהפטרה‪" :‬ובבוא עם הארץ וכו' שמשתחווים‬ ‫הקיף אותנו בהם‪ ,‬והוא אחד! והבן‪.‬‬ ‫בבית המקדש כשבאים‪ ,‬ובזה מובן סדר התפילה‪" :‬ונראה ונשתחווה"‪ ,‬היינו שקודם מקיימים‬ ‫יש שעדיין נוהגים לאכול עד שמחת תורה את הלחם עם דבש מראש השנה‪ ,‬והביאור בזה‬ ‫מצוות ראיה‪ ,‬וכשיוצאים משתחווים‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫שמניחים על הלחם דבש שמעתי על זה רמז יפה בפסוק (תהילים) אותו אומרים גם בר"ה (בשיר‬ ‫היום כשהייתי בבוקר ב"כותל המערבי" טפטף קצת ונזכרתי במה שכתב רבינו הרמב"ם זיע"א‬ ‫של יום לפי הגר"א זיע"א)‪" :‬ויאכילהו מחלב חיטה ומצור דבש אשביעך" = והיינו שה"חלב" של‬ ‫בפירוש המשניות על דברי המשנה (סוכה)‪" :‬ירדו גשמים וכו' משל לעבד שמזג כוס לרבו ושפך‬ ‫החיטה שהוא הלחם מניחים עליו דבש בבח ינת‪" :‬ומצור דבש"‪ ,‬והבן‪ ,‬ושמעתי בשיחה מהגאון ר'‬ ‫לו קיתון על פניו"‪ ,‬שזה רק כשיורד בליל יו"ט ראשון ואי אפשר לקיים את המצווה של כזית‬ ‫ברוך רוזנבלום שליט"א ביאור נפלא על המנהג לאכול בר"ה תפוח בדבש‪ ,‬למה דווקא תפוח?‬ ‫ראשון בסוכ ה‪ ,‬שהרי כל החג זה רשות ואינו חייב לאכול דווקא לחם‪ ,‬עוד נזכרתי במה שמובא‬ ‫והביא בשם גאון אחד לבאר עפ"י דברי התוס' במסכת ברכות שמבאר את הברכה‪" :‬בורא‬ ‫("שמע שלמה" – קרלין ועוד) בשם הרה"ק ר' לוי יצחק מברדיטשוב זיע"א שהיה אומר עפ"י‬ ‫נפשות רבות וחסרונם" שמברכים אותה על דברים שאינם לחם אלא מותרות שה' הביא לנו‬ ‫הנ"ל שאם יורד גשם בחג (ולא בלילה הראשון) הרי זה סימן טוב‪ ,‬וזה משום שהקב"ה רואה‬ ‫ברוב טובו‪ ,‬והוא מביא דוגמה לזה‪ :‬תפוח‪ ,‬ועל זה אנחנו רומזים שמניחים דבש על הלחם שהוא‬ ‫עבודתנו בסוכה ובד' מינים ולא רוצה שיהיה עלינו עין הרע‪ ,‬והגשם הזה הוא מעין יריקה נגד עין‬ ‫עיקר חיי האדם‪ ,‬ואח"כ מניחים דבש על התפוח לרמוז שיהיה לנו שנה מתוקה לא רק בדברים‬ ‫הרע!‬ ‫ההכרחיים כלחם‪ ,‬אלא גם במותרות כמו תפוח יהיה לנו שנה מתוקה!‬ ‫ייתן ה' שנזכה לכל הברכות‪ ,‬חג שמח ובשורות טובות! אמן!‬ ‫דבר מבהיל מובא בספר "שמחת הרגל" לרבינו החיד"א זיע"א שעניינו של חג הסוכות הוא עניין‬ ‫בימי חג הסוכות תשפ"ז ברכוני ב"כותל המערבי" בלחיצת יד (רובם) ובחמימות רבה ובמאור‬ ‫של גלות‪ ,‬והיינו שאחרי ימי הדין של ר"ה ויום הכיפורים אנחנו יוצאים לסוכה לכפר על חטאים‬ ‫פנים‪ :‬כ"ק האדמורי"ם מקופיטשניץ‪ ,‬רג"מ מזוועהיל‪ ,‬קומרנא שליט"א‪ ,‬והגאונים ר' ראובן אלבז‬ ‫שהתחייבנו עליהם גלות‪ ,‬ועל זה אנחנו אומרים בתפילה המובאת בסידורים בעת הכניסה‬ ‫ור' צבי חשין (ביום הושענא רבה)‪ ,‬ר' אברהם סלים‪ ,‬ר' יצחק זר שליט"א ועוד‪ ,‬ובגאולה‪ :‬כ"ק‬ ‫לסוכה‪" :‬ובצאתי מן הבית חוצ ה ודרך מצוותיך ארוצה יחשב לי כאילו הרחקתי נדוד"‪ ,‬וזה כזאת‬ ‫האדמורי"ם מקאסוב ירושלים‪ ,‬מבקשי אמונה שליט"א‪ ,‬ומו"ר מרן הגאון ר' עזריאל אויערבאך‬ ‫גלות מתוקה‪ ,‬וגם מקיימים מצווה וגם מתכפר לנו חטא של גלות‪.‬‬ ‫שליט"א‪ ,‬הגאון הגדול ר' יעקב חיים סופר שליט"א שרקד עמי בסוכתו בשמחה‪ ,‬והגאונים ר'‬ ‫נביא דבר הלכה מעניין הנוגע להלכות רבות בחג זה‪ :‬ידוע לכולם מחלוקת רבותינו ה"חזון‬ ‫יהודה פישר חבר הבד"ץ‪ ,‬ר' יהודה פישר רב דזכרון משה שליט"א‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫איש" והגר"ח נאה זצוק"ל בענייני השיעורים‪ ,‬והנה‪ ,‬לחזו"א השיעורים גדולים יותר כידוע‪,‬‬ ‫הגיליון נודב ע"י ידידינו היקר ר' אברהם לוי שיחי' לעי"נ אביו אסלן יהודה בן מלכה ואברהם ז"ל‪ ,‬אמו רג'ינה בת רוחמה ומנשה ע"ה‪ ,‬אחיו חיים‪ ,‬יצחק ומשה (מוי'ס) בני רג'ינה ז"ל‪ ,‬אחיותיו מלכה ואסתר בנות רג'ינה ע"ה‪,‬‬ ‫אחיינו הד"ר יונתן לוי ז"ל בן רות ורפאל שיחי'‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫לתגובות ושאלות למורנו שליט"א‪ ,‬ולהרשמה לרשימת התפוצה‪divreymeir@gmail.com :‬‬