gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פניני מאיר - רבי מאיר סנדר · Pinyunei Meir - R Meir Sander — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: פניני מאיר - רבי מאיר סנדר · Pinyunei Meir - R Meir Sander

שבוע: נח (2026-10-12)

פניני מאיר - רבי מאיר סנדר · Pinyunei Meir - R Meir Sander — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫שבת קודש שמחת תורה תשפ"ז (‪)329‬‬ ‫וכמה מן הראוי להוסיף כאן מה שאמר לי הלילה הרב נתנאל שלנגר שיחי'‬ ‫אנחנו נמצאים כעת בליל שמחת תורה שהוא היום שבו אנחנו שמחים עם‬ ‫שהגאון ר' יונתן דיויד שליט"א ר"י "פחד יצחק" אמר לאביו שליט"א לפני שנים‬ ‫התורה‪ ,‬ומובא בכתבי רבינו האריז"ל זיע"א (שער המכלול) שקוראים לזה שמחת‬ ‫רבות על דברי הגמרא סוכה שבשמחת בית השואבה לא ראו שינה בעיניהם‬ ‫תורה כיון שהתורה שמחה ביום זה‪ ,‬והיינו שהתורה היא ישות בפני עצמה‪ ,‬ואנחנו‬ ‫(וביאר בזה רבינו ה"חתם סופר" זיע"א שזה רמז שהם לא התבטלו לרגע‪ ,‬וכמו‬ ‫שמחים עם התורה ביחד‪ ,‬וכעין מה שהביא רש"י סנהדרין (צ"ט‪ :‬ד"ה "תורה")‪:‬‬ ‫שאמרו חז"ל‪" :‬הולך בטל כישן דמי"‪ ,‬ובזה הוא מיישב הלשון‪" :‬לא ראינו שינה‬ ‫"תורה עמלה לו – שמחזרת עליו ומבקשת מאת קונה למסור לו טעמי תורה וכו'‪,‬‬ ‫בעינינו" שבטלה נקראת שינה שרואים‪ ,‬וכן בזה הוא מיישב שלא יקשה ממה‬ ‫עיי"ש‪ ,‬ויש לנו הזכות לשמוח עם התורה יחד‪ ,‬ויום זה הוא יום שמחתה‪ ,‬וזה מבהיל!‬ ‫שאמרו חז"ל‪" :‬שבועה שלא ישן ג' ימים מלקים אותו וישן לאלתר"‪ ,‬שכאן הכוונה‬ ‫ראיתי דבר יפה מהספר "מדרש שמחה" בשם הרה"ק ר' שמחה בונים מפשיסחא‬ ‫שלא התבטלו)‪ ,‬והיו נחים זה על כתפי זה‪ ,‬והוא סוד האחדות שעיקר חג הסוכות‬ ‫זיע"א שביאר דברי המשנה (אבות)‪" :‬כך היא דרכה של תורה"‪ ,‬משל לסוחר‬ ‫הוא להיות מאוחדים זה עם זה (ובבחינת מה שאמרו חז"ל‪" :‬ראויים כל ישראל‬ ‫שנוסע כמה שבועות ליריד הגדול בעיר הגדולה‪ ,‬שפשוט שהוא רוצה לעצמו‬ ‫ליישב בסוכה אחת")‪ ,‬וכשנגמר חג זה הרי שאומר הקב"ה שנהיה עמו עוד יום‬ ‫אכסניה נאה וכדו'‪ ,‬אמנם‪ ,‬גם אם לא יהיה לו אכסניה נאה הוא ייסע אל היריד‪ ,‬לפי‬ ‫בקיתון באחדות‪ ,‬וע"י שכל ישראל זה עם זה זוכים לתורה‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫שהוא יודע שבזה תלויה פרנסתו של כל השנה! והנמשל הוא שאדם שיודע‬ ‫וכן יש כאן רמז בשמו של יום זה על עניין השמחה בלימוד התורה וכמו שמביא‬ ‫שהמטרה שלו בעולם הוא לימוד התורה הקדושה הרי שהוא מסכים לכל צורה‬ ‫בהקדמה לספה"ק "אגלי טל" להרה"ק מסוכטשוב זיע"א {שזכיתי להיות קודם‬ ‫שהיא העיקר שהוא יזכה לשבת וללמוד תורה‪ ,‬וזהו הפשט‪" :‬כך היא דרכה של‬ ‫בהקפות בבית מדרשו של נכדו כ"ק האדמו"ר מסוכטשוב שליט"א כאן בבית‬ ‫תורה" = היינו שהתורה נקראת דר ך כדי לומר לאדם שיהיה בליבו כאילו כל הזמן‬ ‫וגן) שאדם שלומד תורה בשמחה מקבל שכר הרבה יותר‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬והוא בחינת‪:‬‬ ‫הוא נמצא בדרך‪ ,‬ואז יהיה הכול נקל בעיניו‪ ,‬ואף שהוא יהיה בבחינת‪" :‬פת במלח‬ ‫"שמחת תורה" והבן‪.‬‬ ‫תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן" כהמשך המשנה שם‪ ,‬וזה השמחה‬ ‫הגאון הגדול ר' שמואל אליעזר שטרן שליט"א רב מערב ב"ב ברכני אור ליום ג'‬ ‫שלנו ביום גדול זה של שמחת תורה!‬ ‫כ"ה תשרי תשפ"ז כאן בירושלים בלחיצת יד ובמאור פנים‪.‬‬ ‫אני רוצה לציין לנידון הלכתי מעניין שנזכרתי בו היום כשחזרתי מתפילת‬ ‫הגאון הגדול ר' יעקב חיים סופר שליט"א ר"י "כף החיים" ברכני בחמימות רבה‬ ‫הושענא רבה ב"כותל המערבי"‪ :‬האם אדם שיושב בסוכה מקיים מצוות סוכה בכל‬ ‫רגע ורגע שהוא יושב בה? והיה נ"ל שכיון שאמר הכתוב‪" :‬בסכת תשבו שבעת‬ ‫ובמאור פנים ובלחיצת יד אור ליום ו' כ"ח תשרי תשפ"ז‪.‬‬ ‫ימים" הרי שלכאורה בכל רגע ורגע שיושב בה הוא מקיים מצווה‪ ,‬ולכן היו צדיקים‬ ‫הגה"צ ר' ברוך אבוחצירא שליט"א מנתיבות והגה"צ ר' דוד חי אבוחצירא‬ ‫שלא עזבו סוכתם אף לרגע‪( ,‬וראיתי (בגיליון "סיפורי צדיקים" – ק‪ .‬קרעטשניף‬ ‫ש ליט"א מנהריה ברכוני בחמימות רבה ובלחיצת יד כאן בבית וגן ירושלים אור‬ ‫רחובות) שהרה"ק ה"ויגד יעקב" מפאפא זיע"א לא עזב את הסוכה כל חג הסוכות‪,‬‬ ‫ליום ב' א' חשון תשפ"ז‪.‬‬ ‫והיה לו שם מניין‪ ,‬ובספרו הנ"ל הוא מסיק שגם אם אין מניין אדם שמקפיד כל‬ ‫הגאונים ר' ראובן אלבז ר"י "אור החיים"‪ ,‬ר' יצחק זר אב"ד ירושלים‪ ,‬ר' צבי‬ ‫הזמן לשבת בה יתכן שיתפלל ביחיד‪ ,‬עיי"ש)‪ ,‬וא"כ זה חג מאוד חשוב שאפשר‬ ‫וייספיש ר"י הר"ן שליט"א ברכוני בחמימות רבה ובלחיצת יד כאן בבית וגן‬ ‫לזכות בו כל רגע במצווה כזו גולה וחביבה ולהיות תחת כנפי השכינה‪ ,‬עוד‬ ‫ירושלים אור ליום ב' א' חשון תשפ"ז‪.‬‬ ‫חשבתי לומר שזה תלוי במחלוקת מרנן הגרש"ז אויערבאך והגר"ח קנייבסקי‬ ‫הגאון ר' יעקב הלל שליט"א ר"י "אהבת שלום" ברכני אור ליום ב' א' חשון‬ ‫זצוק"ל לגבי שינה בסוכה‪ :‬האם כשהסוכה צפופה אפשר שיישן בה אחד ואחר‬ ‫בחמימות רבה ובמאור פנים כאן בב ית וגן ירושלים אור ליום ב' א' חשון‬ ‫שיירדם יוציאוהו‪ ,‬וכן הלאה‪ ,‬שדעת מרן הגרש"ז המובאת בכמה מקומות שאפשר‬ ‫תשפ"ז‪.‬‬ ‫להוציאו שהמצווה היא להירדם בסוכה‪ ,‬אמנם מרן הגרח"ק אמר לי שאין לעשות‬ ‫כן‪ ,‬ויתכן שנ חלקו בעניין הנ"ל האם החיוב הוא בכל רגע וכשמוצאים אותו לא‬ ‫הוספות לגיליון פ' האזינו תשפ"ז (‪ )327‬ממורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן‬ ‫מקיים המצווה‪ ,‬או שהחיוב הוא להתחיל לאכול וכדו'‪ ,‬אך דחיתי את זה כי שם‬ ‫שליט"א שאמר לי ביום ב' א' חשון ר"ח תשפ"ז‪ :‬הדברים נפלאים ביותר! ויש לי‬ ‫שאני שהרי ישן הוא פטור מהמצוות כי הוא אנוס ואונס רחמנה פטריה‪ ,‬וממילא‬ ‫להוסיף‪:‬‬ ‫יתכן שגם הגרש"ז סבר שמקיימם המצווה בכל רגע‪ ,‬אמנם כשישן ואין בו דעת אין‬ ‫א‪ .‬בעניין הפסוק (האזינו)‪" :‬כי שם ה' אקרא" אמרתם שיש תמיד להודות לה'!‬ ‫הוא מקיים המצווה אלא רק כשהוא הולך לישון‪ ,‬וצ"ע למעשה‪.‬‬ ‫וגם על הרע‪ ,‬וזה נכון! אך איך זה נרמז בפסוק? [א"ה‪ ,‬נכונים דברי הרב‬ ‫עוד דנתי לגבי ארבעת המינים האם בכל רגע שהוא מחזיק אותם מקיים מצווה‪,‬‬ ‫שליט"א וחסר שם וכך נאמר בדרך דרוש‪ :‬משה רבינו ע"ה אומר לעם‬ ‫והיה נראה שכיון שאיתא בגמרא סוכה‪" :‬מדאגבהיה נפק ביה" והיינו שכשהוא‬ ‫ישראל‪" :‬כי שם ה' אקרא" היינו שתמיד שמזכירים את שם ה' – "הבו גודל‬ ‫מרים את הד' מינים מיד הוא יוצא י"ח‪ ,‬שהרי אמרה התורה‪" :‬ולקחתם לכם" וכיון‬ ‫לאלוהינו" = תמיד תשבחוהו בין על הטוב ובין על הרע!]‪.‬‬ ‫שלקחם בידו יצא‪ ,‬ולכן אנחנו מקפידים לקחת את האתרוג הפוך קודם הברכה כי‬ ‫ב‪ .‬בעניין הווארט על הגמרא ריש מגילה והמלאך שבא ליהושע בן נון ע"ה –‬ ‫בלא כן תהיה הברכה לאחר המצווה‪ ,‬ומה שמביאה הגמרא מנהג אנשי ירושלים‬ ‫יש להוסיף לזה‪ :‬הרב מפוניבז' זצוק"ל הקשה על התוס' הנ"ל‪ :‬מדוע ענה לו‬ ‫שהיו אוחזים את הלולב כל היום זה חיבוב מצווה‪ ,‬ולא שבכל רגע יצאו י"ח‬ ‫יהושע דבר שלישי ולא אמר לו‪" :‬לנו" היינו רמז לתורה שעליה נאמר‪:‬‬ ‫המצווה‪.‬‬ ‫"תורה ציווה לנו משה" וכלשון שאלתו? וביאר‪ :‬בצבא יש גם תזמורת!‬ ‫ידוע המעשה שהרה"ק ר' נפתלי צבי מרופשיץ זיע"א ראה פעם עגלון אחד השמח‬ ‫והתורה נמשלה לשיר ה וכנ"ל‪ ,‬וממילא התביעה של המלאך הייתה אפילו‬ ‫מאוד בשמחת תורה ומרקד ומפזז בכל עוז‪ ,‬ושאלו אח"כ‪" :‬כלום כבודו לומד כל‬ ‫שנלחמתם למה לא שרתם שם? והיינו התורה הנקראת שירה‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫כך הרבה שהוא כל כך שמח"? ויען לו העגלון‪" :‬וכי כשאחי עושה חתונה אני לא‬ ‫הגאונים ר' דוד יוסף הראשל"צ‪ ,‬ר' דוד פינשטיין ר"כ "בית יהודה" ב"ב‪ ,‬ר'‬ ‫ישמח בשמחתו"? ואמר ר' נפתלי‪" :‬מעולם לא נצחני אדם חוץ מעגלון זה"!‬ ‫אריאל מאיר וילנסקי ר"י "אש התלמוד" שליט"א ברכוני בחמימות רבה ובלחיצת‬ ‫והתחדש לי היום חידוש נפלא במעשה זה‪ :‬תשובתו של העגלון בעצם מגלה לנו‬ ‫יד כאן בבית וגן ירושלים אור ליום ג' ב' חשון תשפ"ז‪.‬‬ ‫את כל סוד עניין התורה! שהיא ע"י אחדות כל ישראל זה עם זה שע"י כך זכו‬ ‫כ"ק האדמורי"ם מסאוורן מנווה צבי ירושלים‪ ,‬טריסק‪ ,‬סקולען ירושלים‪ ,‬גאב"ד‬ ‫לקבלת התורה‪ ,‬וכמו שאמר הכתוב‪" :‬ויחן שם ישראל נגד ההר" ודרשו חז"ל‪:‬‬ ‫זוועהיל שליט"א ברכוני בחמימות רבה ובלחיצת יד ובמאור פנים אור ליום ד' ג'‬ ‫"כאיש אחד בלב אחד"‪ ,‬ועל זה הוא רמז שאם כולם שמחים בשמחתו של השני אף‬ ‫חשון תשפ"ז‪.‬‬ ‫שהם לא למדו כל כך הרבה הרי שזה כל המהות של שמחת תורה האחדות!‬ ‫הגיליון נודב ע"י ידידינו היקר ר' אברהם לוי שיחי' לעי"נ אביו אסלן יהודה בן מלכה ואברהם ז"ל‪ ,‬אמו רג'ינה בת רוחמה ומנשה ע"ה‪ ,‬אחיו חיים‪ ,‬יצחק ומשה (מוי'ס) בני רג'ינה ז"ל‪ ,‬אחיותיו‬ ‫מלכה ואסתר בנות רג'ינה ע"ה ‪ ,‬אחיינו הד"ר יונתן לוי ז"ל בן רות ורפאל שיחי'‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫לעי"נ הגה"צ המקובל ר' דוד שלום בצרי זצוק"ל‪ ,‬נלב"ע ערב סוכות תשפ"ז‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫לעי"נ כ"ק האדמו"ר מדז'יריקא זצוק"ל‪ ,‬נלב"ע סוכות תשפ"ז‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫לעי"נ הגאון ר' משה מרדכי הדאיה זצוק"ל‪ ,‬רבה של אילת כשבעים שנה‪ ,‬נלב"ע שבת בראשית תשפ"ז‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫לתגובות ושאלות למורנו שליט"א‪ ,‬ולהרשמה לרשימת התפוצה‪divreymeir@gmail.com :‬‬