פניני מאיר - רבי מאיר סנדר · Pinyunei Meir - R Meir Sander — נח (2026-10-12)

שבת קודש שמחת תורה תשפ"ז ()329
וכמה מן הראוי להוסיף כאן מה שאמר לי הלילה הרב נתנאל שלנגר שיחי' אנחנו נמצאים כעת בליל שמחת תורה שהוא היום שבו אנחנו שמחים עם
שהגאון ר' יונתן דיויד שליט"א ר"י "פחד יצחק" אמר לאביו שליט"א לפני שנים התורה ,ומובא בכתבי רבינו האריז"ל זיע"א (שער המכלול) שקוראים לזה שמחת
רבות על דברי הגמרא סוכה שבשמחת בית השואבה לא ראו שינה בעיניהם תורה כיון שהתורה שמחה ביום זה ,והיינו שהתורה היא ישות בפני עצמה ,ואנחנו
(וביאר בזה רבינו ה"חתם סופר" זיע"א שזה רמז שהם לא התבטלו לרגע ,וכמו שמחים עם התורה ביחד ,וכעין מה שהביא רש"י סנהדרין (צ"ט :ד"ה "תורה"):
שאמרו חז"ל" :הולך בטל כישן דמי" ,ובזה הוא מיישב הלשון" :לא ראינו שינה "תורה עמלה לו – שמחזרת עליו ומבקשת מאת קונה למסור לו טעמי תורה וכו',
בעינינו" שבטלה נקראת שינה שרואים ,וכן בזה הוא מיישב שלא יקשה ממה עיי"ש ,ויש לנו הזכות לשמוח עם התורה יחד ,ויום זה הוא יום שמחתה ,וזה מבהיל!
שאמרו חז"ל" :שבועה שלא ישן ג' ימים מלקים אותו וישן לאלתר" ,שכאן הכוונה ראיתי דבר יפה מהספר "מדרש שמחה" בשם הרה"ק ר' שמחה בונים מפשיסחא
שלא התבטלו) ,והיו נחים זה על כתפי זה ,והוא סוד האחדות שעיקר חג הסוכות זיע"א שביאר דברי המשנה (אבות)" :כך היא דרכה של תורה" ,משל לסוחר
הוא להיות מאוחדים זה עם זה (ובבחינת מה שאמרו חז"ל" :ראויים כל ישראל שנוסע כמה שבועות ליריד הגדול בעיר הגדולה ,שפשוט שהוא רוצה לעצמו
ליישב בסוכה אחת") ,וכשנגמר חג זה הרי שאומר הקב"ה שנהיה עמו עוד יום אכסניה נאה וכדו' ,אמנם ,גם אם לא יהיה לו אכסניה נאה הוא ייסע אל היריד ,לפי
בקיתון באחדות ,וע"י שכל ישראל זה עם זה זוכים לתורה ,והבן. שהוא יודע שבזה תלויה פרנסתו של כל השנה! והנמשל הוא שאדם שיודע
וכן יש כאן רמז בשמו של יום זה על עניין השמחה בלימוד התורה וכמו שמביא שהמטרה שלו בעולם הוא לימוד התורה הקדושה הרי שהוא מסכים לכל צורה
בהקדמה לספה"ק "אגלי טל" להרה"ק מסוכטשוב זיע"א {שזכיתי להיות קודם שהיא העיקר שהוא יזכה לשבת וללמוד תורה ,וזהו הפשט" :כך היא דרכה של
בהקפות בבית מדרשו של נכדו כ"ק האדמו"ר מסוכטשוב שליט"א כאן בבית תורה" = היינו שהתורה נקראת דר ך כדי לומר לאדם שיהיה בליבו כאילו כל הזמן
וגן) שאדם שלומד תורה בשמחה מקבל שכר הרבה יותר ,עיי"ש ,והוא בחינת: הוא נמצא בדרך ,ואז יהיה הכול נקל בעיניו ,ואף שהוא יהיה בבחינת" :פת במלח
"שמחת תורה" והבן. תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן" כהמשך המשנה שם ,וזה השמחה
הגאון הגדול ר' שמואל אליעזר שטרן שליט"א רב מערב ב"ב ברכני אור ליום ג' שלנו ביום גדול זה של שמחת תורה!
כ"ה תשרי תשפ"ז כאן בירושלים בלחיצת יד ובמאור פנים. אני רוצה לציין לנידון הלכתי מעניין שנזכרתי בו היום כשחזרתי מתפילת
הגאון הגדול ר' יעקב חיים סופר שליט"א ר"י "כף החיים" ברכני בחמימות רבה הושענא רבה ב"כותל המערבי" :האם אדם שיושב בסוכה מקיים מצוות סוכה בכל
רגע ורגע שהוא יושב בה? והיה נ"ל שכיון שאמר הכתוב" :בסכת תשבו שבעת
ובמאור פנים ובלחיצת יד אור ליום ו' כ"ח תשרי תשפ"ז.
ימים" הרי שלכאורה בכל רגע ורגע שיושב בה הוא מקיים מצווה ,ולכן היו צדיקים
הגה"צ ר' ברוך אבוחצירא שליט"א מנתיבות והגה"צ ר' דוד חי אבוחצירא שלא עזבו סוכתם אף לרגע( ,וראיתי (בגיליון "סיפורי צדיקים" – ק .קרעטשניף
ש ליט"א מנהריה ברכוני בחמימות רבה ובלחיצת יד כאן בבית וגן ירושלים אור רחובות) שהרה"ק ה"ויגד יעקב" מפאפא זיע"א לא עזב את הסוכה כל חג הסוכות,
ליום ב' א' חשון תשפ"ז. והיה לו שם מניין ,ובספרו הנ"ל הוא מסיק שגם אם אין מניין אדם שמקפיד כל
הגאונים ר' ראובן אלבז ר"י "אור החיים" ,ר' יצחק זר אב"ד ירושלים ,ר' צבי הזמן לשבת בה יתכן שיתפלל ביחיד ,עיי"ש) ,וא"כ זה חג מאוד חשוב שאפשר
וייספיש ר"י הר"ן שליט"א ברכוני בחמימות רבה ובלחיצת יד כאן בבית וגן לזכות בו כל רגע במצווה כזו גולה וחביבה ולהיות תחת כנפי השכינה ,עוד
ירושלים אור ליום ב' א' חשון תשפ"ז. חשבתי לומר שזה תלוי במחלוקת מרנן הגרש"ז אויערבאך והגר"ח קנייבסקי
הגאון ר' יעקב הלל שליט"א ר"י "אהבת שלום" ברכני אור ליום ב' א' חשון זצוק"ל לגבי שינה בסוכה :האם כשהסוכה צפופה אפשר שיישן בה אחד ואחר
בחמימות רבה ובמאור פנים כאן בב ית וגן ירושלים אור ליום ב' א' חשון שיירדם יוציאוהו ,וכן הלאה ,שדעת מרן הגרש"ז המובאת בכמה מקומות שאפשר
תשפ"ז. להוציאו שהמצווה היא להירדם בסוכה ,אמנם מרן הגרח"ק אמר לי שאין לעשות
כן ,ויתכן שנ חלקו בעניין הנ"ל האם החיוב הוא בכל רגע וכשמוצאים אותו לא
הוספות לגיליון פ' האזינו תשפ"ז ( )327ממורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן
מקיים המצווה ,או שהחיוב הוא להתחיל לאכול וכדו' ,אך דחיתי את זה כי שם
שליט"א שאמר לי ביום ב' א' חשון ר"ח תשפ"ז :הדברים נפלאים ביותר! ויש לי
שאני שהרי ישן הוא פטור מהמצוות כי הוא אנוס ואונס רחמנה פטריה ,וממילא
להוסיף:
יתכן שגם הגרש"ז סבר שמקיימם המצווה בכל רגע ,אמנם כשישן ואין בו דעת אין
א .בעניין הפסוק (האזינו)" :כי שם ה' אקרא" אמרתם שיש תמיד להודות לה'! הוא מקיים המצווה אלא רק כשהוא הולך לישון ,וצ"ע למעשה.
וגם על הרע ,וזה נכון! אך איך זה נרמז בפסוק? [א"ה ,נכונים דברי הרב עוד דנתי לגבי ארבעת המינים האם בכל רגע שהוא מחזיק אותם מקיים מצווה,
שליט"א וחסר שם וכך נאמר בדרך דרוש :משה רבינו ע"ה אומר לעם והיה נראה שכיון שאיתא בגמרא סוכה" :מדאגבהיה נפק ביה" והיינו שכשהוא
ישראל" :כי שם ה' אקרא" היינו שתמיד שמזכירים את שם ה' – "הבו גודל מרים את הד' מינים מיד הוא יוצא י"ח ,שהרי אמרה התורה" :ולקחתם לכם" וכיון
לאלוהינו" = תמיד תשבחוהו בין על הטוב ובין על הרע!]. שלקחם בידו יצא ,ולכן אנחנו מקפידים לקחת את האתרוג הפוך קודם הברכה כי
ב .בעניין הווארט על הגמרא ריש מגילה והמלאך שבא ליהושע בן נון ע"ה – בלא כן תהיה הברכה לאחר המצווה ,ומה שמביאה הגמרא מנהג אנשי ירושלים
יש להוסיף לזה :הרב מפוניבז' זצוק"ל הקשה על התוס' הנ"ל :מדוע ענה לו שהיו אוחזים את הלולב כל היום זה חיבוב מצווה ,ולא שבכל רגע יצאו י"ח
יהושע דבר שלישי ולא אמר לו" :לנו" היינו רמז לתורה שעליה נאמר: המצווה.
"תורה ציווה לנו משה" וכלשון שאלתו? וביאר :בצבא יש גם תזמורת!
ידוע המעשה שהרה"ק ר' נפתלי צבי מרופשיץ זיע"א ראה פעם עגלון אחד השמח
והתורה נמשלה לשיר ה וכנ"ל ,וממילא התביעה של המלאך הייתה אפילו
מאוד בשמחת תורה ומרקד ומפזז בכל עוז ,ושאלו אח"כ" :כלום כבודו לומד כל
שנלחמתם למה לא שרתם שם? והיינו התורה הנקראת שירה ,והבן.
כך הרבה שהוא כל כך שמח"? ויען לו העגלון" :וכי כשאחי עושה חתונה אני לא
הגאונים ר' דוד יוסף הראשל"צ ,ר' דוד פינשטיין ר"כ "בית יהודה" ב"ב ,ר' ישמח בשמחתו"? ואמר ר' נפתלי" :מעולם לא נצחני אדם חוץ מעגלון זה"!
אריאל מאיר וילנסקי ר"י "אש התלמוד" שליט"א ברכוני בחמימות רבה ובלחיצת והתחדש לי היום חידוש נפלא במעשה זה :תשובתו של העגלון בעצם מגלה לנו
יד כאן בבית וגן ירושלים אור ליום ג' ב' חשון תשפ"ז. את כל סוד עניין התורה! שהיא ע"י אחדות כל ישראל זה עם זה שע"י כך זכו
כ"ק האדמורי"ם מסאוורן מנווה צבי ירושלים ,טריסק ,סקולען ירושלים ,גאב"ד לקבלת התורה ,וכמו שאמר הכתוב" :ויחן שם ישראל נגד ההר" ודרשו חז"ל:
זוועהיל שליט"א ברכוני בחמימות רבה ובלחיצת יד ובמאור פנים אור ליום ד' ג' "כאיש אחד בלב אחד" ,ועל זה הוא רמז שאם כולם שמחים בשמחתו של השני אף
חשון תשפ"ז. שהם לא למדו כל כך הרבה הרי שזה כל המהות של שמחת תורה האחדות!
הגיליון נודב ע"י ידידינו היקר ר' אברהם לוי שיחי' לעי"נ אביו אסלן יהודה בן מלכה ואברהם ז"ל ,אמו רג'ינה בת רוחמה ומנשה ע"ה ,אחיו חיים ,יצחק ומשה (מוי'ס) בני רג'ינה ז"ל ,אחיותיו
מלכה ואסתר בנות רג'ינה ע"ה ,אחיינו הד"ר יונתן לוי ז"ל בן רות ורפאל שיחי' ,ת.נ.צ.ב.ה.
לעי"נ הגה"צ המקובל ר' דוד שלום בצרי זצוק"ל ,נלב"ע ערב סוכות תשפ"ז ,ת.נ.צ.ב.ה.
לעי"נ כ"ק האדמו"ר מדז'יריקא זצוק"ל ,נלב"ע סוכות תשפ"ז ,ת.נ.צ.ב.ה.
לעי"נ הגאון ר' משה מרדכי הדאיה זצוק"ל ,רבה של אילת כשבעים שנה ,נלב"ע שבת בראשית תשפ"ז ,ת.נ.צ.ב.ה.
לתגובות ושאלות למורנו שליט"א ,ולהרשמה לרשימת התפוצהdivreymeir@gmail.com :
