רחשי לב · Rachashei Leiv — נח (2026-10-12)

פרשת נח
ו' חשון ה'תשפ"ז
שנה ט"ו גליון ה'
סו"ז קר"ש מוצש"ק הדלקת
לשב"ק ר"ת הנרות
9:15/9:55 7:27 5:57 לעיקוואוד
9:14/9:55 7:25 5:56 ברוקלין
8:57/9:34 7:22 5:30 ירושלים
8:59/9:35 7:19 5:45 בני ברק
8:58/9:35 7:20 5:38 אלעד
8:58/9:34 7:21 5:29 בית שמש
דבר הוא... אלה תולדות נח נח וכו'.
...כי הנה בעשיה אמר לו בפירוש עשה לך תיבת וגו' ,פירוש בשבילך לבד דרך הלציי אפשר לזמר אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו
ולצרכך ,ועל כן אמר לו בשם אלוקים כי הוא היה ניזון בזרוע וגם הדין את האלקים התהלך נח ,הכונה אלה תולדות בתולדות בני אדם אשר
הסכים להיטיב עמדו ,ולא כן עתה שאמר לו בוא אתה וכל ביתך בזה הזכיר נבראו בכל הארץ ,יש שתי סברות ,נח נח ,כלומר או לומר נח לאדם שנברא
שם הרחמים כי הם ניזונין בצדקה על ידי צדקת אביהם ומעשה אבות ירשו או נח לו לאדם שלא נברא ,והכרעה בין שתי סברות אלו לדעת אמיתות
בנים להנצל גם המה בזכותו ברוב חסדי א-ל... ,ואמר לו בוא אתה וכל הדבר הוא איש צדיק תמים היה בדורותיו ,כלומר שראינו דאיש צדיק
ביתך איני מקפיד מי הם אם ראויין או לא ,כיון שהם ביתך ואפילו אם יהיו תמים הוא ,...ומאחר שכן הדבר מוכרע דנח לאדם שלא נברא יען הוא קרוב
מרובין בני ביתך לא הייתי מקפיד שתבוא עם כל ביתך והכל בשבילך לקיום להפסד ,וז"ש את האלקים התהלך נח...
העולם כי נמתק הדין על הדבר הזה ,כמדובר. הרה"ק בעל החיד"א זי"ע ,לחם מן השמים אות ו בתו"ד
דהיינו :אלה תולדות נח נח ,ומח' הוא אי נח שנברא או נח שלא נברא ,ואומר הכתוב את האלוקים התהלך
הרה"ק בעל הבאר מים חיים זי"ע ,בתו"ד
נח ,ואם אדם מתהלך עם האלוקים ,אז נח לו שנברא.
ויעש נח ככל אשר צוהו ה'.
נח איש צדיק.
פירש"י ,זה ביאתו לתיבה.
(וברש"י ,יש מרבותינו דורשים אותו לשבח כו' ויש שדורשים אותו לגנאי).
וצ"ע הא לקמן עה"פ מפני מי המבול ,פירש"י דנח מקטני אמנה היה שלא ...ולפי זה י"ל דבמה שדורשין את נח לגנאי ,דרק לפי דורו הי' צדיק ,יש
נכנס לתיבה עד שדחקוהו המים. לימוד זכות לבני ישראל שיוכלו לבקש מהשי"ת שיושיע להם כמו שהציל
ואמר הרב זצ"ל דבדור של רשעים ובגודל הנסיונות ,גם כשמתעוררת את נח ,דאף שאיננו ראויין ,מכל מקום לעומת אומות העולם אנו חשובים
האמונה אצל האדם רק לבסוף כשכבר מתחיל לראות עונשם של רשעים, כצדיקים.
גם הוא עוד בגדר מאמין נחשב ,ומתקיימת אצלו האמירה לקיים ככל אשר הרה"ק רבי יוסף גרינוואלד מפאפא זי"ע ,ויחי יוסף עמוד נא בתו"ד
צווהו. כי אותך ראיתי צדיק וגו'.
הגה"צ רבי יצחק זאב הלוי (הרב) מבריסק זצ"ל ,הגרי"ז הלוי עיקר הנסיון של כל הנבראים הי' ההסתפקות וקבלת מרות מנח ובניו ,כן
ויהי הגשם על הארץ. נסיון של נח הי' העמל והסבלנות לכלכל כל מינים שונים לפי כלכלתם
ולהלן הוא אומר ויהי המבול ,אלא כשהורידן הורידן ברחמים ,אם יחזרו
ולעשות רצונם וכמו שספר שם אליעזר (בפ' חלק) (דף קח עמוד ב) ולסבול
יהיו גשמי ברכה וכשלא חזרו היו למבול ,רש"י.
טרדתם מה שלא ישוער בשכל...
כאן יש צוהר להתבונן עד כמה נפלאת אהבתו האין סופית של הקב"ה הגה"צ רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק זצ"ל ,משך חכמה בתו"ד
לברואיו ,ועד כמה מחכה (הקב"ה) בכליון עינים שישובו אליו ,בכל מצב כי מלאה הארץ חמס וגו'.
שהם .הלא מצב הדור היה 'ותמלא הארץ חמס' ,מדרגה נוראה כזו של ופרש"י לא נחתם גז"ד אלא על הגזל.
קלקול מוחלט של כל הבריאה כולה ,ובחזקוני מבואר שדור המבול היה לכאורה אינו מובן מה בכך שגזלו הרשעים איש מאת רעהו ומה כל חייהם
בשפל המדרגה כזה שהיה ברור וגלוי להקב"ה שאינם מעותדים לשוב .בכל וממונם חביב לפני הש"י שהקפיד על ממונם שגזלו איש מאת רעהו הלא
אופן הקב"ה שולח את נח שיוכיחם ,לא יום או יומיים ,מאה (ו)עשרים שנה! כחיות היער נחשבו שטורפים וחומסים ואין חטא להם.
ונח בונה את התיבה ומזהיר בלי הרף את אנשי דורו על המבול שעתיד אכן הנה מבואר במד"ר ששאל אברהם אבינו ע"ה את שם בן נח איך נצלתם
לבוא ,ושום דבר לא משתנה .לאחר מכן הקב"ה ממתין עוד שבוע נוסף, אתם ממי המבול ומחרון אף הגדול שהיה בעולם ,ואמר לו שאיננו יודע
אולי אבלו של מתושלח הצדיק ישפיע עליהם לשוב מדרכם הרעה ,ועדיין דבר רק בזכות שרחמנו על העוף והבהמה והחיה אשר כל ימי המבול עסקנו
הם עומדים בסורם. בצרכם להספיק לכל אחד ואחד בזמנו ובזכות זה רחם עלינו ה'.
לכאורה האם יש עוד שמץ של תקוה שישובו בתשובה? ובאמת כן הוא כי ע"י שהתעוררו מדת הרחמנות במעשיהם הטובים על כל
אבל הקב"ה לא כן מדתו ,אפילו אחרי כל זה ,כשמגיע המבול ,הוא מתחיל אשר היו בתיבה עי"כ התגוללו רחמים משמים עליהם ,אדם ובהמה תושיע
בגשם .מדוע? שמא ,אולי ,אולי עוד ישובו... ה' -אדם בזכות בהמה .וכן דור המבול אילו היו להם רחמנות איש על
חסדי השם כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו! רעהו אז מדה כנגד מדה היה מתעורר רחמנות ה' עליהם ,אבל כי מלאה
לתתך עליון (מכבשונם של רבותינו בעלי המוסר ותלמידיהם)
הארץ חמס מפניהם ולא היה בהם רחמנות לכן נחתם גזר דינם.
וירח ה' את ריח הניחוח ויאמר ה וכו' לא אוסיף כו' עוד וגו'.
הרה"ק בעל התפארת שלמה זי"ע
יש ללמוד מכאן מוסר השכל עצום ,איך שפעולת אדם אחד שעושה בלב
ויאמר ה' לנח בא אתה וגו'.
שלם ומכוין לשם שמים לעשות נחת רוח לבוראו ,זה לבד יכול להועיל
יש לדקדק למה בעשיית התיבה הזכיר שם אלוקים באומרו ויאמר אלוקים
ולפעול תיקון והגנה לכל העולם כולו ,כמש"כ ולא אוסיף עוד וגו'.
לנח וגו' עשה לך תיבת וגו' וכאן בביאה אל התיבה הזכיר שם הוי"ה הלא
הרה"ק ר' יצחק אייזיק מזוטשקא זי"ע ,נחל יצחק
פסקי הלכות
מהלכות בורר
א .ברירה בתערובת אוכל ופסולת :אוכל ופסולת המעורבים זה בזה אסור להוציא את הפסולת אפילו ביד וכ"ש בכלי אף שברצונו לאכול את האוכל מיד (שו"ע סי'
שי"ט ס"ד ,ועי"ש בבה"ל ד"ה הבורר פסולת דיש מקילין כשבורר בשעת אכילה ממש ואי אפשר למחות ביד המקילין) ,ואם בא לברור את האוכל מן הפסולת אין היתר אלא בשני תנאים א)
שיברור בידו ולא בכלי ,ב) שיברור את האוכל סמוך לסעודה (שו"ע ורמ"א שם ס"א) ,ואפילו אם הסעודה מתארכת כמה שעות כל שבורר סמוך לתחילת הסעודה מותר אף
כשיאכלו בסוף הסעודה (משנ"ב סק"ד) ,ושיעור זה הוא כחצי שעה קודם הסעודה ,ומותר להתחיל לברור חצי שעה סמוך לסעודה אפילו כשיודע שאינו צריך לעסוק בהכנות
במשך כל החצי שעה ורוצה אח"כ לטייל או לעסוק בדברים אחרים (קובץ מבית לוי חי"ט הלכות בורר בשם מרן זצ"ל).
דין זה הוא אפילו כשבורר לסעודה שהוא עצמו אינו אוכל בה שכל שלאחרים הוא סמוך לסעודה מותר לו לברור להם (רמ"א ס"א ומשנ"ב סק"ו).
ב .דין ברירה בעצמות בשר ודגים :האוכל דג או בשר שיש בו עצמות ורוצה להפריד את הבשר מהעצמות לא יטול את העצם מהבשר אלא יחזיק את העצם ויטול
את הבשר מעליו שבאופן זה הוא בורר אוכל מתוך פסולת ,והמקילים להוציא את העצמות מהדגים והבשר סמוך לסעודה אי אפשר למחות בידם (כ"כ בבה"ל סי' שי"ט ס"ד ד"ה
מתוך ,ובחזו"א סי' נ"ד סק"ג חלק עליו אמנם בשבה"ל ח"א סי' פ"ג הסכים לדברי הבה"ל ועי' באריכות בברורי הלכות הכא) ,אבל מותר להוציא עצם מהבשר והדגים כשיש על העצם מעט בשר
דבאופ"ז נחשב כבורר אוכל מאוכל (בה"ל שם ד"ה הבורר ,ולדעת החזו"א (שם) גם באופ"ז נחשב כבורר פסולת מאוכל שאסור לעשותו אפי' סמוך לסעודה ,אבל כשנוטל את העצם עם מעט בשר ואוכל את
הבשר שעליו מותר הדבר גם לד' החזו"א דבאופ"ז לא נחשב כבורר אלא כעוסק במעשה שהוא דרך אכילה).
בירורי הלכות
האם יש לימוד זכות על הנוהגין להוציא עצמות מהדגים והבשר סמוך לאכילה
אלא שבשבה"ל ח"א סי' פ"ג כ' מרן זצ"ל ואני בעניי לא זכיתי לעמוד על דברי מרן החזו"א שאלה :האם הנוהגין להוציא עצמות מהבשר והדגים בשבת סמוך לאכילה עוברים על
דאם ראיית הבה"ל היתה מקילוף בצלים ופירות אז היה בודאי חילוק רב ביניהם אבל המעיין איסור בורר ויש למחות בהם או שיש מקום ללמד עליהם זכות?
היטב יראה דראיית הבה"ל היתה מדברי היש"ש דשם איירי בלוזים ובטנים שכבר נשתברו תשובה :כ' המחבר בשו"ע סי' שי"ט ס"ד הבורר פסולת מתוך אוכל אפי' בידו אחת חייב
דמותר לקחת את הפסולת ואין עליו שם בורר דתקון אוכל בעלמא הוא ,הרי דאף דיש ב' (והיינו אפי' לאלתר וכמש"כ במשנ"ב סקי"ז) ,ובבה"ל (ד"ה מתוך) הביא מש"כ המאמר
דרכים דאפשר ליקח האוכל מתוך הפסולת וגם אפשר ליקח הפסולת מע"ג האוכל אעפ"כ מרדכי (סק"ז) דלפי דברי השו"ע נראה ברור דמה שנוהגין בסעודות גדולות לקרוע הדג מגבו
התירו לקחת את הפסולת משום דנחשב כתקון אוכל ולא כבורר ולפי"ז שפיר כ' הבה"ל דגם ולהסיר השדרה שבאמצע דיש להזהר בשבת מלעשות כן דהו"ל בורר פסולת מתוך אוכל
בעצמות ובשר דינא הכי ,ואף שהמג"א מפקפק על היש"ש מקולף לאח"ז דאסור משום דחייב אפי' בלאלתר וכן יזהר כל אדם שלא להשליך עצמות הבשר לחוץ אלא בדרך אכילה
בורר היינו משום שהבין דהיש"ש התיר אפי' בבורר אלאחר זמן אבל אלאלתר אינו מפקפק דהיינו עצם שיש עליו קצת בשר יאחז בו לאכול ממנו ולהשליכו אח"כ מידו ואותו שאין עליו
עליו ,וכ"כ בפשיטות בא"ר (תק"י סק"ד) והביא כן בשם רבינו ירוחם ,וכ' מרן זצ"ל ועיינתי בשר אל יגע בו אלא יאכל הבשר והעצמות ישארו בקערה ,וכ' הבה"ל והנה אין העולם נזהרין
ברבינו ירוחם וראיתי שהעתיק דין דלוזים ב' פעמים פעם א' לענין שבת ופעם א' לענין יו"ט בזה ומסירין העצמות מן הבשר אף קודם האכילה וכגון האנשים ונשים שמכינין המאכל
ומתוך דבריו נראה להדיא דגם בעצמות מותר ודלא כחזו"א דרק בקליפים מותר ,דבנתיב ד' להביא להשולחן ואין נזהרין כלל וקולפין העצמות מעל הבשר וא"כ נכשלים באיסור חיוב
ח"ב (ל"א ע"ג) דאיירי רבינו ירוחם לענין יו"ט כ' דבפסולת מרובה על האוכל אין האוכל חטאת ואמרתי לחפש עליהם זכות דלא מבעיא אם העצמות רכים וראויים ג"כ לאכילה
נאסר בטלטול ומותר ליטול האוכל מתוך הפסולת (וכשי' הרמב"ם והמחבר בשו"ע סי' תק"י דמצוי הוא דאף לאחר שמפרידם חוזר ואוכלם דבודאי אין שם פסולת עליהם כלל ,אלא
ס"ב דהחילוק בין פסולת מרובה לאוכל מרובה ביו"ט הוא לענין ברירה דבפסולת מרובה אפי' הם קשים ,והוא משום דכיון דהעצמות והבשר מחוברים יחד שייך בעניננו מש"כ
נוטל האוכל ובאוכל מרובה נוטל הפסולת ודלא כטור ורא"ש דבפסולת מרובה גם האוכל המג"א סי' תק"י סק"ד בשם היש"ש (פ"א דביצה סי' מ"ב) לענין לוזים ובטנים שנשתברו
אסור בטלטול דבטל לפסולת ובאוכל מרובה נוטל הפסולת ,ובלוזים המונחים בקליפתן אין ועדיין הם בקליפתם דאף לענין בורר מין אחד הוא ואין שם פסולת עליו ובאיזה ענין שמתקן
האוכל נחשב לפסולת וגם בפסולת מרובה מותר ליטול האוכל מן הפסולת) וכ' אח"כ וכתבו האוכל מתוך השומר תקון אוכל בעלמא הוא ואין שם מלאכה עליו ,ואף שדחה המג"א דבריו
המפרשים ואגוזים ובטנים ששברן ומונחין עדיין בקליפתן אע"פ שהקליפה מרובה על מהא דכ' הב"י סו"ס שכ"א בשם הירושלמי דקולף שומים ובצלים הוי בורר ,דחיתו היתה רק
האוכל מותר לברור כדרכו ולא מיקרי פסולת מרובה על האוכל כיון דדרכייהו בהכי והוי למה שסתם היש"ש דאין שם מלאכה עליו דמשמע גם כשכוונתו אלאחר זמן (וע"ז השיג
שומר לפרי ולא דמי לעצמות וקליפות שכבר נפרדו לגמרי וכ"כ הרא"ש ,ועכצ"ל דאין כוונתו מהא דקולף שומים) ,אבל לאלתר גם המג"א מודה דאין שם בורר עליו וכדאי' שם בב"י
להתיר ברירת האוכל שאינו מוקצה (וכשי' הטור) שהרי כ' מקודם דגם בפסולת מרובה גופא דמותר לקלוף שומים לאכלן לאלתר ,וא"כ ה"ה הכא לענין עצמות המחוברים בבשר
מותר לטלטל את האוכל אלא ע"כ דכוונתו דבאופ"ז אפי' בפסולת מרובה מותר ליטול תקון אוכל בעלמא הוא ואין שם מלאכה עליו כשחולץ העצמות מעל הבשר סמוך לסעודה
הקליפים משום שאין עליהם שם פסולת כלל דכיון שמחוברים עדיין לאוכל שם אוכל וכמו בקולף שומין ובצלים סמוך לסעודה דמותר אף דיש על הקליפה שם פסולת וע"כ
עלייהו ומש"כ רבינו ירוחם דלא דמי לעצמות וקליפות שכבר נפרדו לגמרי הוא משום משום דלאלתר אין שם פסולת על הקליפה אלא תקון אוכלא בעלמא דאינו דומה לפסולת
שכשנפרדו לגמרי שם פסולת עליהם ,וא"כ מפורש להדיא ברבינו ירוחם שמותר להסיר דעלמא שהוא פסולת גמור דזהו משום שהוא נפרד מן האוכל משא"כ בענינינו שהוא מחובר
העצמות כמו שמותר להסיר קליפת הפרי סמוך לאכילה ,וכן בהלכות שבת נתיב י"ב ח"ח ביחד עם האוכל ,ולכן לא נוכל למחות ביד הנוהגין להקל עכ"ד.
(ע"ו ע"ד) כ' רבינו ירוחם להדיא דין בורר באגוזים שנשתברו ועודם בקליפתן דלא נחשבים אמנם בחזו"א (סי' נ"ד סק"ג) כ' וז"ל במשנ"ב סי' שי"ט ס"ד בבה"ל ד"ה מתוך צדד להתיר
כפסולת מרובה על האוכל וכמש"כ בה' יו"ט ומוכח ג"כ ממה שהק' שם ע"ז מקליפות להוציא העצמות מן הדגים קודם הסעודה ודימה אותו לקילוף בצלים דמותר לאלתר אע"ג
תורמסין דלענין בורר מיירי ולא לענין טלטול ומבואר דגם לענין שבת לא נחשב הדבר דנוטל הפסולת ,ולא נראה כן דודאי שאני התם שאין שם שתי דרכים אבל דגים ועצמות
כבורר פסולת מאוכל משום שהם עדיין מחוברים וכמו שכ' הא"ר בשם רבינו ירוחם. דיש בו ב' דרכים אפשר ליקח הבשר מעל העצמות ואפשר להוציא העצמות מתוך הבשר
וע"כ להלכה למעשה אף שבודאי יש להחמיר שלא ליטול העצמות מתוך הבשר והדגים אפי' ה"ז כשאר פסולת ואוכל דלא הותר לאלתר רק בנוטל את האוכל ומניח את הפסולת ,והיינו
סמוך לאכילה מ"מ אי אפשר למחות ביד הנוהגין להקל משום שיש ללמד עליהם זכות שהבין החזו"א דראיית הבה"ל היא מקילוף שומין ובצלים לאלתר דמותר ולכן הקשה
שכיון שהעצמות עדיין מחוברין לבשר אין על העצמות שם פסולת ונחשב הדבר כתקון דקילוף שאני שא"א בדרך אחר ולכך לא חשיב כבורר אלא כמתקן אוכל אבל בעצמות
אוכל המותר בסמוך לאכילה. שאפשר גם ליטול הבשר מעל העצמות נמצא שכשנוטל העצמות הוא עובר על איסור
בורר.
נלב"ע הרה"ק
ז' חשון תר"ח רבי יהודה צבי אייכנשטיין זי"ע
בעמח"ס דעת קדושים מראזלא
היטב ...וכאשר נשאלה מחבירתה על המקום בו שכפי הנראה לו שחותנו רוצה למסור נפשו היום אלה תולדות
החביאה את המחט היתה התשובה :במקום מסויים באמירת התחנון .על כן מיהר לסיים תפילת שמו"ע, רבינו 'כבוד קדושת ,הרב הגאון המפורסים בנגלה
במעי הבהמה ...מיד הבין שהכוונה היא למחט שנשאל ולקח מסכתא בידו ,ולמד במהירות וגמרה .כשסיים ובנסתר ,דמטמרין גליא ליה ,בוצינא דנהורא ,רבים
עליה כי נמצאה במעים ,ואחרי שחקר אותן נתברר לו כי חותנו את תפילת שמו"ע ,ניגש לחזרת הש"ץ ,כיון שגמר הלכו לאורו ,מופת הדור ,פאר הזמן והדרו ,כבוד שמו
כן הוא האמת ,ונתן שבח והודיה להשי"ת ,על כך שפסק שמו"ע מיד אמר קדיש לאחריה ,הראה לו חותנו תפארתו'( ,נוסח שער הספר דעת קדושים)' ,הרב הה"ג
כהלכה ,ולא יצאה תקלה מתחת ידו ,ונתקיים בו :לא בפליאה אמאי לא אמר תחנון? אמר ,כי שעושה סיום החריף ובקי ,החסיד ,בוצינא דנהורא ...אשר היה גדול
יאונה לצדיק כל און( .עשר קדושות מע' ז סי' ז). מסכת! חייך הרה"ק מזידיטשוב .לאחר התפילה אמר לו בתורה בתלמוד ופוסקים כאחד מחכמים מובהקים
פועל ישועות חותנו :תדע שהארכת בזה ימי ,שהיום בתפילה אכן שבדור ,ונוסף על זה זכה לראות מאורי אור בסודות
פעם כאשר שבת רבינו בעיר בראד על שבת קודש ,היה התכוונתי למסור נפשי באמירת תחנון ,ואתה שדילגת התורה עד כי היה משנתו סדורה לו בחכמת אמת ,וכל
שם גביר אחד אשר אשתו היתה רח"ל כמה שנים על תחנון השארת אותי בעוה"ז... כתבי האריז"ל היו רגילים על לשונו עד תכליתם ,וכבוד
חולנית ,והרופאים אמרו לה נואש ,והיתה מתפללת על על כס הרבנות חותנו הרב הקדוש אוד חכמת אמת ומגלה מצפוניה
עצמה שהשי"ת ירחם עליה שתלך לעולם העליון ר"ל. זכה רבינו לשבת על כס הרבנות בעירו ראזלא ,ולימים מוהר"ר צבי הירש זצלה"ה מזידטשוב גלה לו כל מטמון
כאשר הגיע רבינו לשבות שם ראה בעלה איך שרבינו אחר פטירת חותנו הק' הכתירוהו חסידיו שישב וימלא הצפון והנעלה בחכמת אמת ,ולבו השכיל בחכמה עד כי
הולך עם טלית קרוע וישן ,עלה בדעתו שיקנה לו טלית מקום חותנו ,ומתחילה לא רצה לקבל עליו עול הפליא לעשות והוציא מלבו חדשות במאמרי נעימים
חדש .והלך במוצ"ש אצל מוכר טליתים ,ולקח טלית ההנהגה ,אבל לאחר הפצרות מרובות נענה לבקשתם, באזני כל שומעיהם ,ונתקבצו אליו רבים לשמוע אמריו
נאה ויפה והדר מאד עם העטרה וציצית ,וכתב לעצמו והתחיל לקבל קהל לעצה ולברכה. כי נעמו ,וירדו חדרי בטן להלהיב בתוכם אהבת המקום
פיתקא וכתב שהשי"ת ירחם עליה ויפדנה מצרותיה, וכך העיד רבינו על עצמו ,כי לפני שהלך לקבל סמיכה לשמור מצותיו וחוקיו ,ומרוב קדושתו פי ישתו מאס
ותנו לרבינו במתנה .רבינו שמח שמחה גדולה ע"ז ואמר להוראה ,חזר ושינן שבעים פעמים כל הלכות מליחה, בחינת העולם הזה רוחו שב לאלהים להלוך בין
שבודאי השי"ת ישלח לה רפואה שלימה מן השמים, בשר בחלב ,תערובות! העומדים( '...הסכמת הרה"ק רבי שמואל שמעלקי
ואמר בדרך רמז ,כי הפסוק 'א-ל נא רפא נא לה' (במדבר כ"כ היה רבינו ידוע כפועל ישועות בקרב הארץ ,ורבים טויבש ע"ס הנ"ל) ,ה"ה הרה"ק רבי יהודה צבי
יב ,יג) ,עולה מספר טלית ,וע"י הטלית יהיה לה רפואה מכל הגלילות שחרו לפתחו לשמוע בדבר ה' ולהיוושע אייכנשטיין זי"ע אבד"ק ראזלא [ראזדיל] והגלילות ,נולד
שלימה ,וכן הוה שנתרפאה( .זכרונם לברכה ערך רבינו). בכל מילי דמיטב .וכמובן דרך זו עורר עליו זעמת בשנת תקנ"א לאביו הרה"ק רבי משה מסאמבור זי"ע,
אשכבתיה דרבי המתנגדים לדרך החסידות שגרמו רעות רבות וצרות, [אחי הרה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב זי"ע ,בני הרה"ק
בשנה האחרונה לחייו ,שנת תר"ח בהיותו בן נ"ז שנים פעם נשאל על ידי קרוביו ובני משפחתו ,הלא כוחו גדול רבי יצחק אייזיק מכפר סאפרין זי"ע] ,ולאמו הרבנית
בהושענא רבא ,שבועיים לפני הסתלקותו ,אחרי מאד ומדוע אינו דואג להעניש ולהשתיק את הרשעים הצדקנית בת הגה"ק רבי יהודה זי"ע בן הרה"ק רבי יוסף
ההושענות והתפלה" ,סגר עצמו עם כותב אחד ,וסידר הללו ,נענה הרה"ק ואמר בחכמה "הלא כל כוחי לפעול משה מדראגיטשין זי"ע בעמח"ס 'מגיד משנה על הספר
לפניו את צוואתו ,וגילה לו כי בקרוב אחר החג יסתלק ישועות הוא מחמתם ,שהם מצערים אותי ואני שותק, הקדוש 'משנת חסידים' זי"ע.
לעולמו ,והזהירו שלא יגלה זאת לשום אדם .הכותב יצא ואם אענישם אאבד מיד את כל כוחי.... כשהגיע לפרקו נשא לו לאשה הרבנית הצדקנית מרת
מביתו ודמעתו על לחיו ,בעינים אדומות מבכי ,אבל לא בד בבד עם גאונותו זכה להיות נשמר מהשמים שלא שרה ע"ה בת דודו שר בית הזוה"ר ,הרה"ק רבי צבי
גילה לשום אדם עד לאחר יציאת נשמתו הקדושה". תהיה תקלה על ידו בהלכה .היה זה בימי עלומיו ,כאשר הירש מזידיטשוב זי"ע.
ביום א' ז' מרחשון תר"ח ,מספר רגעים לפני פטירתו הובא לפניו שאלה על מחט שנמצא בתוך מעי הבהמה, בצל חותנו הק'
אמר בקול רעש גדול את עשרת הדברות ופרשיות ולאחר שהכשיר אותה ונמכר הבשר בערב שבת ,התבונן מסופר כי פעם אמר הרה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב
קריאת שמע ברעש כזה אשר לא נשמע מימיו ,והיה בפסק ההלכה ,וחששו גבר שלא הורה כדת ,וביקש לחתנו רבינו הרה"ק מראזלא בעת שהיה קור גדול ומזיק
נראה בחוש שמוסר נפשו להשם בקדושה ובטהרה. לחזור בו ולפרסם שטעה ,אך לפני כן החליט שאין לבני אדם ובפרט לעניים ,שלא היה להם דמי עצים
זוגתו הרבנית שהבינה כי קרבו רגעיו האחרונים פרצה לעשות דבר זה ,מבלי שאלת דודו -חותנו הקדוש רבי להחם בביתם ,אמר לו בדרך צחות ,אתה צריך בתור רב
בבכי ,אך רבינו ביקשה שלא תפריע לו ,כי הוא עוסק צבי הירש מזידיטשוב זי"ע ,אלא שבבואו אליו ,עמד כבר ואב"ד לעורר רחמים ולבטל הקור גדול הזה! ואם תאמר
כעת ביחודים שמסר האריז"ל לייחד בשעה זו ,ועלתה חותנו באמצע תפלת המנחה של ערב שבת שכידוע היה מה זה שייך לרב אב"ד ,הנה כן הוא ,כי אם הייתם דן דין
נשמתו הטהורה ביום ז' מרחשון ,שבו שאילת הגשמים דרכו בקודש להאריך בתפלה זו כמה שעות ולכן נהג אמת לאמיתו ,שעליו אמרו חז"ל (שבת י ).שנעשה שותף
בארץ ישראל ,ויבכו אותו רבבות מישראל. להתחיל להתפלל בעוד היום גדול ,ורבינו הרה"ק להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית ,והנה העולם נקרא
הוא היה אומר מראזלא נותר אובד עצות .צערו היה ללא נשוא .ויהי, בשם 'קדירה' (ראה עירובין ג ,).וקי"ל כי 'קדירה דבי
הכל בידי שמים חוץ מצינים ופחים (כתובות ל .).פירש מיד כאשר סיים הרה"ק תפלת שמונה עשרה ,ופסע ג' שותפי לא חמימי ולא קרירי' ,ואז היה בעולם האויר
הרה"ק רבי יהדה צבי מראזלא זי"ע ,דהנה כשבא האדם פסיעות לאחוריו ,החזיר את פניו הקדושות אליו בפנים ממוזג גם בימות החורף ,לא קור גדול ,עד כאן דבריו
לדבר מצוה צריך שיהיה לו חמימות ,ולדברי הרשות שוחקות ,ואמר לו :תנוח דעתך ,ואין לך ממה לחשוש, הקדושים .ומי יעמוד בסוד קדושים( .דברי תורה
צריך קרירות ,וזהו 'צינים ופחים' .ולפ"ז מתורץ קושית כי גם בשמים הורו כדבריך להכשיר את הבהמה! [מונקאטש] מהדורא ו אות ס).
התוס' ,דהא אמרינן 'הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים' אם כי באותה שעה נתקררה דעתו ,כי סמך על הוראת עוד מסופר ,כאשר רבינו עדיין היה יושב בצל חותנו
(ברכות לג ,):ולהנ"ל ב' המימרות אחד הם ,דאי אפשר חותנו הקדוש שהסכים עמו ,תוך כדי גילוי רוח הקודש. בזידיטשוב ,כי הרה"ק העטרת צבי מזידיטשוב דרכו היה
לבא לב' בחינות אלו ,חמימות למצוה וקרירות לדבר אך עדיין לבו לא היה עמו על זה ,עד שבשבת בבוקר לומר תחנון במסירות נפש ממש ,עד שחששו הסובבים
הרשות רק עם יראת שמים ,שהירא דבר ה' באמת אינו פתח רבינו הרה"ק מראזלא את החלון והביט החוצה, בכל פעם שיתדבק בחי החיים עד מסירות נפש ממש.
עושה דבר הרשות בחמימות רק כפי ההכרח בקרירות, והנה שומע איך שתי נערות קטנות הולכות ומדברות פעם כאשר התפלל אצלו רבינו -חתנו שהיה מקובל
ובבואו למצוה עושה בחמימות ובהתלהבות ,ודפח"ח. ביניהן ...ומה הופתע לשמוע את שיחתן ,כשהאחת שחה גדול ,ובתפילת שחרית ראה את חותנו הרה"ק
(עשר קדושות מערכת ז אות מ) .זי"ע ועכי"א. לרעותה לא יכולת למצוא את המחט ,כי החבאתי אותה מזידיטשוב שהיה באופן נעלה ביותר ,אמר לעצמו ,הנה
קדושת שבת ו חשון – ספר חפץ חיים -הלכות אסורי לשון הרע – כלל ב
שבתי בית השם כל ימי חיי ,לחזות בנועם בנועם השם ולבקר בהיכלו ,אוי -שבתי בבית השם,... ָׁשים
אנ ִ
ׁש ַה ְר ֵבה ֲ
יתי ֶ
יתי ִל ְכ ֹתב ָד ָבר ֶא ָחד ְב ֵפרּוׁש ִמ ְפנֵי ֶׁש ָר ִא ִ
עוד ָר ִא ִ
יבֹ .
השירה האדירה נישאת בקול נעים ,מפיות בני החבורה המתוועדים יחדיו לרגל נעילת ירח דו ֵרׁש ֶא ָחד ְב ֵבית ַה ִמ ְד ָרׁש ָ -אסּור ַעל ִפי ַה ִדין
ׁש ֹ
ָלין ָבזֶהְ ,והּוא ְכ ֶ
ֻמ ְרג ִ
האיתנים ,בלבבות כולם בוער רצון עז לחקוק בקרבם בנפשם ונשמתם עבודת הימים הנשגבים לבר ׁש ֵאין ַמה ִל ְׁש ֹמ ַע,
ׁשו ָתיו ַמ ָמׁש ְו ֶ
ׁש ֵאין ִב ְד ָר ֹ
ְלו ַמרֶ ,
ְל ַה ְל ִעיג ִמ ֶמּנּו ו ֹ
יסור מהם לעולם .השירה נפסקה לפתע כשרבני החבורה שמים לב שר' זלמן חיים מניח ידיו על ַח ְׁשבּו
רּוצין ָבזֶהְ ,ו ֹלא י ְ
ָׁשים ְפ ִ
אנ ִ
ׁש ַה ְר ֵבה ֲ
נו ֵתינּו ָה ַר ִביםָ ,ר ִאינּו ֶ
ּוב ֲע ֹו ֹ
ַ
מצחו ועל זקנו המאפיר לחילופין ,שזה סימן ניכר שעוד רגע קט שפתותיו קולחים פניני קדש ְדי
ׁש ַעל י ֵ
מּורהֶ ,
ׁשון ָה ָרע ְג ָ
ַה ַל ַעג ַהזֶה ְל ִאּסּור ְכ ָללְ ,ו ַעל ִפי ַה ִדין הּוא ָל ֹ
ומרגליות יקרות מכבשונן של רבוה"ק מאורי החסידות.
נו ְו ַכ ָמה ְפ ָע ִמים ַצ ַער
מו ֹ
רו ְב ָמ ֹ
גו ֵרם ֶהזֵק ַל ֲח ֵב ֹ
ׁש ֹ
ִדבּור ָכזֶה ָמצּו י הּוא ֶ
אה --צדיקים היו אומרים בנעילת ימים טובים' ,דער זעלבער באשעפער פון אתה בחרתנו איז
א ִפלּו
ׁשון ָה ָרע ָאסּור ֲ
ה ֹלא ָל ֹ
א ֶמתֲ ,
ׁשהּוא ְד ַבר ֱ
ְהי ֶ
ּובּיּוׁש ַגם ֵכןִ ,כי לּו י ִ
ִ
דער זעלבער באשפער פון אתה חוננתנו' [אותו הקב"ה של אתה בחרתנו הוא אותו קב"ה של אתה
חוננתנו] ,קשה מאוד להיפרד מהימים הקדושים ,ובאמת אל לנו להיפרד כלשונו הקדוש של בעל נּותוִ ,כי
יצ ֹ לו ֵצץ ַא ַחר זֶה ְב ֵל ָ
ּומ ְת ֹ
תו ֶע ֶלת ְמ ַכּוֵן ַה ַמ ְל ִעיג ִ
א ֶמתִ ,כי ַמה ֹ
ַעל ֱ
החרדים שאמרנו בחיל ורעדה בליל שמחת תורה ,תגלה אור מלכותך עלינו .בך נדבק ויעלו לבנו. מו
ינו ְל ֵבין ַע ְצ ֹ
לו ַא ַחר ָכ ְך ֵב ֹ
ַעץ ֹ
יך ְלי ֵ
ֶפׁש הּואַ ,א ְד ַר ָבהָ ,צ ִר ְ
ִאם ַב ַעל נ ֶ
לעולם ועד לא תהיה בינינו פרידה. או ֵמר ַע ָתה,
ׁשהּוא ֹ
א ֵח ִריםֶׁ ,ש ְב ֹא ֶפן זֶה ֶ
א ָפ ִנים ֲ
אמר ָב ֳ
ׁש ֹּי ַ
יך ְל ָפנָיוֶ ,
ּול ַה ֲע ִר ְ
ְ
יענקלה ,אינו מצליח להתאפק וקוטע את ר' זלמן חיים באמצע דבריו הקולחים ,איך? איך שייך? מו ָך".
"ו ָא ַה ְב ָת ְל ֵר ֲע ָך ָכ ֹ
זו ָהיָה ְמ ַקּיֵם ַגם ֵכן ְ
ּוב ֵע ָצה ֹ
ֵאין ְד ָב ָריו ִנ ְׁש ָמ ִעיםְ ,
איך מימים שכל שבוע יש לנו יו"ט או שנים ,מצוות מקיפין אותנו כל עת וכל שעה ,תשובה ,מחילת א ֶמתַ ,אף
ֲפלּו ָהיּו ָכל ִד ְב ֵרי ַה ַמ ְל ִעיג ֱ
[הגה"ה ְ -ו ַדע ָא ִחי ְד ָכל זֶה הּוא א ִ
עוונות ,המלכה ,ד' מינים ,מאני קרבא ,סוכה ,אושפיזין ,צילא דמהימנותא ,סעודה קטנה ,חבוקה ּנות ָלזֶה,
ּׁשו ֵמ ַע ְכ ֵדי ְל ַג ֹ
ַעל ִפי ֵכן ָאסּור ְל ַה ְט ִעים ֶאת ַה ָד ָבר ִל ְפנֵי ַה ֹ
ודבוקה בך ,בעי קודש בריך הוא למיחדי בבנוהי ,מצות שמחה ,הושענות ,ועוד ועוד אין שיעור ,איך
ׁש ַה ַמ ְל ִעיג ְמ ָע ֵרב ַגם ֵכן ַה ְר ֵבה ְׁש ָק ִרים
יטבִ ,ת ְמ ָצא ֶ
א ֶׁשר ַת ְח ֹׁשב ֵה ֵ
ְו ַכ ֲ
שייך במציאות שלא נרגיש פרידה? וכי שייך להתחזק במאמר זה דער זעלבער ...פון אתה חוננתנו?
יהם
פו ְת ִחין ִפ ֶ
ׁש ֹ
יגיןְ ,כ ֶ
ׁש ַה ַמ ְל ִע ִ
תּולוִ ,כי ַה ְר ֵבה ְפ ָע ִמים ָמצּוי הּוא ֶ
ֹ ְב ִה
הרי ההרגשה היא לגמרי אחרת ,בשבת בראשית עוד טבלנו החלה בדבש ,החיינו נפשנו ברוח
יו ֵד ַע ַמה הּוא ְמ ַד ֵבר
ינו ֹ
מו ֵא ֹ
ׁשן ְב ַע ְצ ֹ
ׁש ַה ַד ְר ָ
או ְמ ִרים ֶ
ׁשןֹ ,
ְל ַה ְל ִעיג ֵמ ַה ַד ְר ָ
ההתחדשות ,הפרוכת הלבנה עדיין עמדה לנגד עיננו תלויה על ארון הקדש ,אבל כעת הגבאים
מחליפי הפרוכת ,ו' וזהו !!! ,חלפו להם הימים המתוקים?! יתים ֶאת
ׁשר ַמ ְב ִע ִ
אֶיצנּותֲ ,
תּולים ְו ֵל ָ
ּיו ֵצא ְב ִה ִ
ְוהּוא ְמ ַת ְע ֵת ַע ִב ְד ָב ָריוְ ,ו ַכ ֹ
אה --יענקלה פותח ר' זלמן חיים בדבריו ,ביטאת הרגשים עמוקים באופן הכי ברור ,אמת ׁש ָכל ַה ְד ָר ָׁשה
או ְמ ִריםֶ ,
יאין ַל ַעז ָע ָליו ְו ֹ
מו ִצ ִ
ׁש ֹ
יו ֵתר ִמזֶהֶ ,
(ו ֹ
יהןְ .
ׁשו ְמ ֵע ֶ
ֵלב ֹ
שבעבודת השם ישנם ימים שבהם חשים ביותר קרבת ה' ,וישנם ימים שחשים פחות ,וזה עבודתנו א ֶמת ֹלא ֵכן ַה ָד ָבר,
ּוב ֱ
מו ֶָאת ַע ְצ ֹ
הנ ַ
ָתוַ ,רק ִב ְׁש ִביל ֲ
דו ֵרׁש ֵ -אין ַכ ָּונ ֹ
ׁשהּוא ֹ
ֶ
לעבוד את ה' בכל זמן ובכל שעה. יתו
נו ֵס ַע ִמ ֵב ֹ
יתוֹ ,לא ָהיָה ֹ
אמר ֶׁ ,ש ִאם ֹלא ְד ָח ָקהּו ֶה ְכ ֵר ַח ֵב ֹ
א ִפלּו ִאם ֹנ ַ
ִכי ֲ
עם כל זה בשביל שלא נרגיש ריחוק מהשם עד למועדים ולרגלים הבאים לקראתנו לשלום ,נתן ָתו ַרק
לו ַמר ֶׁש ֵאין ַכ ָּונ ֹ
קום ִמ ַּנ ִין ְל ַה ַמ ְל ִעיג ֹ
א ָבל ִמ ָכל ָמ ֹ
יחֲ ,
הו ִכ ַ
ְכ ֵדי ְל ֹ
לנו הקדוש ב"ה ברחמיו וחסדיו את יום השבת קודש ,ואם נשכיל להתבונן בקדושת ימי השבת נוכל עו ָלם
ׁש ָה ֹ
דו ֵרׁשְ ,מ ַכּוֵן ָה ִע ָקר ֶ
ׁשהּוא ֹ
מו? ִד ְל ָמאְ ,ב ָׁש ָעה ֶ
ִב ְׁש ִביל ַע ְצ ֹ
לחוש בכל שבת רוממות קדושת ,ולהמשיך קדשות לכל ימות השבוע ,וזה נשתדל בכל שבוע תו..
או ֹ
ַס ִפיקּו ֹ
עו ָלם י ְ
ׁש ָה ֹ
נו ַגם ֵכן ֶ
צו ֹ
ִר ַאת ה'ַ ,רק ֶׁש ְר ֹ
מּוסר ְוי ְ
ִׁש ְמעּו ִד ְב ֵרי ָ
יְ
למצוא בדברי רבוה"ק רועי החסידות מה שרמזו בפרשתנו בעניין נועם השבת וקדושתה ,בשביל וממשיכים עד סוף סעיף יב
שנוכל להסתפח בנחלת עובדי השם ,המתרוממים בקדושת השבת.
והנה השבוע לא נשאר לנו די זמן להאריך בקדושת השבת נלמד חלקים מלשון קדשו של רבינו
הק' בעל הסידורו של שבת שהשאיר לנו אורו הגדול לרומם עם בני ישראל בקדושת השבת .רבינו
הסדש"ש (ח"א שורש ג'-ד') מבאר שבעת קידוש ליל שבת הוא זמן המתקת הדינין וזל"ק ולכן כתב
בפע"ח (שער סעודה דליל שבת פ"ב) בכוונת הקידוש שהעיקר לכוין שיהיו נמתקים החמשה גבורות
הנרמזים בחמשה אותיות א-ל-הי"ם ,כי מאחר שאנחנו עושין מעשה כזה להסיר מאתנו הס"א,
ולפשוט ולהשליך בגדי חול מעלינו ,כן נעשה גם כן בקדושה עליונה נגדנו ענין הזה בהפיכת הדין
לרחמים ולהיות נמתקים ,ועבור זה תקנו רבותינו ז"ל לתבל את המצוה הלז לקדש על היין ,וסמכוהו
אקרא "זכור את יום השבת לקדשו" ,זכרהו על היין ,כדאי' בגמ' (פסחים ק"ו ע"א) וכפי חלוקת דיעות
סגולה לאריכות ימים!
הפוסקים בזה ,שלרבינו תם וקצת רבוותא אם אין לו יין לא יקדש כלל ,ואף שרבו הדיעות שאם אין
לו יין יקדש על הפת מ"מ הכל מודים שחיוב גדול להדר דווקא אחר יין שיקדש ,והטעם לשבח בזה הגאון הצדיק גאב"ד דעברעצין זצ"ל מח"ס שו"ת 'באר משה' ,שהיה מגדולי
הוא מאחר שבא להמתיק את הדין ולהפכו לרחמים צריך להיות דוקא על ידי דבר המשמח את הפוסקים בארה"ב ,סיפר בשם אביו זצ“ל בעל המליצי אש ,מה שאירע אצלו:
אלקים ואנשים ,וכמאמר הקרא "ויין ישמח לבב אנוש" ,כי המתקת והעברת הדין נקרא חדוה פעם אחת דרש (המליצי אש) דרשה בפני הציבור בבית מדרשו ,ובתוך הדברים
ושמחה ,וכו' ורק מדוחק יקדש על הפת ,הכל מטעם שתהיה מצות הקידוש שהוא המתקת והעברת אמר דברי תוכחה על חומר איסור שיחה בביהכנ“ס ובביהמ“ד ,ואמר הרמז בשם
הדין בענג ושמחה ומתובל במתק הטעם ושמחת הלב .ע"כ לשה"ק .למדנו מדבריו ענין המתקת הספה"ק כי תיבת שיב"ה ר"ת ש'תיקה י'פה ב'שעת ה'תפלה -כלומר בזכות
הדינין שנהפך מדין לרחמים שנפעל בליל שבת קודש בעת קידוש. שתיקה בשעת התפלה – יזכה האדם לאריכות ימים ולשיבה טובה.
וזה המשך תוכן דבריו הק' ,ידבר ענין אמירתנו בקידוש היום ,אשר קדשנו במצוותיו ורצה בנו ויהי ממחרת אחרי דרשת הרב ,נעשה רעש גדול בביהמ“ד ותהום העיר כולה,
וכו' .עין בעין תראה את דברינו הענין אשר נעשה בליל שבת בהמתקת הדינים ,כאשר בארנו ,ועתה וגופא דעובדא הכי הוי :כי אחד ממתפללי ביהמ“ד חלם לו בלילה ההוא ,כי הוא
באנו לספר גודל השבח היוצא מבחינת המתקה .אנו אומרים בקידוש היום אשר קדשנו במצותיו חולה מוטל במיטה ונוטה למות ,ויהי בחלומו והנה הוא מובא לפני בית דין של
ורצה בנו ,ולכאורה היא לשפת יתר כי זה אשר קידש אותנו במצותיו היא מעלה יתירה מאשר רצה מעלה ,שמה יושבים כסאות למשפט ,לדון אותו אם ימות או יחיה ,ונשאו ונתנו
בנו .כעת מתחיל רבינו ולבאר דברים עמוקים ונדלג להמשך לשון קדשו וברצות ה' דרכי בני אדם בדינו ,ויהי בראותו כי כפסע בינו לבין המות ,התחיל להתחנן בפניהם" :הלא צעיר
על ידי הטבת מעשיהם נתרצה הקב"ה לעמו ישראל' ,ונתהפך להם מצר"ה שהוא מספר הזה, אנכי לימים ,ועוד רבות בשנים לפני ,ולמה אגווע בקוצר שנים"?
לרצ"ה ועונג ,להיותן מרוצין ברצוים לפני הקב"ה ,וגם הרצ"ה הלז נעשה בחינת צה"ר להיות מצהיר
ויענו ויאמרו לו" :הרי היום שמעת את דרשת הרב בביהמ"ד ,שהזהיר על איסור
על עמו ישראל בגודל אור כצהרים ,ואז ויראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליהם ,והוא ענין היפוי
שיחה בשעת התפלה ,ומדוע לא לקחת מוסר ,ועדיין הנך עומד במרדך ומדבר
שיופיים וחינם עולה לפני הקב"ה בעת הרצון ,שיהיה נעשה ונתהפך מצר"ה לרצ"ה וצה"ר ,ע"כ
בשעת התפילה? והרי ידעת וגם שמעת מה שאמר הרב כי שיב"ה ר"ת שתיקה
דה"ק ובהמשך דבריו וזל"ק ואך על עצמו (על נח) ולהתקיים העולם על ידו הועיל תמימותו
יפה בשעת התפלה ,וכשם שהנזהר בזה זוכה לאריכות ימים ושנים כך ח"ו להיפך...
והתהלכותו את האלקים לרצותו שיהיה נעשה בבחינת רצ"ה ,ואהני מעשיו שנתרצה לו הקב"ה
ואמר לו צה"ר תעשה לתיבה שיצאת מבחינת צר"ה כמאסר רז"ל (מ"ר בראשית פ' ל"ד) "ויצא מצרה התנפל לפניהם והבטיח וקבל על עצמו שלא ישוב לכסלה עוד ,ומהיום והלאה
צדיק" זה נח שיצא מתוקף הדין שלא יהיה עליו לצרה והיפך שיעלה ממנו ש"צוהר תעשה לתיבה" יזהר מאד בקדושת ביהכנ"ס .ויהי בבקר ותתפעם רוחו ,ויזכור את החלום אשר
וצוהר לשון הארה שהאיר עליך ועל כל אש בתיבה אתך לחיות זרע על פני כל הארץ .עכלה"ק. חלם ,ותהום כל העיר לקראתו ,ומאז והלאה נזהר מאד באיסור שיחה בביהמ“ד.
חברים יקרים מסיים ר' זלמן ,הלוואי שיכולנו לשבת עוד ללבן דבריו הק' ואי"ה עוד חזון למועד. שי למורא ,בהקדמה
לכל עניני הגליון נא להתקשר 'ולהשאיר הודעה' ע"י 1-732-372-0092מארץ ישראל · 03-686-1344פקס · 1-732-647-2222בארץ ישראל לגבי ההפצה יכולים להתקשר ע"י 052-764-8605
