gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ליקוטי מוהר"ן בפרשה · Likutei Maharan Baparsha — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: ליקוטי מוהר"ן בפרשה · Likutei Maharan Baparsha

שבוע: נח (2026-10-12)

ליקוטי מוהר"ן בפרשה · Likutei Maharan Baparsha — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪( 1‬גיליון ‪[ )288‬השתתפות בהוצאת הדפסת העלון בטלפון ‪ ,052-470-0079‬ותבורכו מהשמים]‬ ‫גדלהו משל אחיו‬ ‫בפרשה ‪288‬‬ ‫ד‪ .‬יסוד זה מבואר בגמרא‪ ,‬הדורשת את הפסוק (ויקרא כא‪ ,‬י) "וְּ הַׁ כֹהֵ ן‬ ‫של אֶ חָּ יו"‪ .‬זאת‬ ‫הַׁ גָּדוֹ ל מֵ אֶ חָּ יו"‪ .‬הגמרא אומרת‪( :‬יומא יח‪" ).‬ג ְַּׁדלֵ הו ִׁמ ֶ‬ ‫שליט"א‬ ‫פרשת נח ה'תשפ"ז ‪ /‬מאת הרה"ג אליהו עטייה‬ ‫אומרת‪ ,‬על אחיו הכהנים מוטל לרומם את הכהן הגדול ‪ -‬להעשיר‬ ‫לקבלת השיעור במייל ‪:‬‬ ‫‪6537488@gmail.com‬‬ ‫לקוטי מוהר"ן פו‪ ,‬ותניינא פו קטן אמנה‬ ‫אותו‪ ,‬ודווקא מתוך אחיו הכהנים ‪ -‬הוא מתגדל‪ .‬ולכן הגמרא‬ ‫אשית ‪ -‬י ְֵּרא ַׁשבָּ ת" ‪ /‬כח שעות הימים‬ ‫קשר בין שמות הפרשיות ‪ -‬בראשית ונח ‪ /‬בְּ ֵר ִׁ‬ ‫והתמעטותם למען השבת ‪ /‬גדלהו משל אחיו ‪ /‬השעות שנתנו הימים לשבת ‪ /‬חמדת ימים‬ ‫קובעת שלא ייתכן שכהן גדול או מלך לא יהיו עשירים‪ ,‬כי אחיו‬ ‫אותו קראת ‪ /‬מהלך כוכבי הלכת ושעות היום ‪ /‬נח מרמז על יום המנוחה ‪ /‬שבירת הכלים‬ ‫מהכהנים ומעם ישראל מצווים לגדל ולרומם אותו‪ .‬וכך בדיוק‪ ,‬ברגע‬ ‫במקרה המלכים ‪ /‬קודם החטא הששה ימים היו בבחינת שבת ‪ /‬ל"ט מלאכות בשבת‬ ‫ותולדותיהן כוללים את כל המלאכות ‪ /‬תלמיד חכם בבחינת שבת ‪ /‬נח המציא את‬ ‫שהימים ביקשו לפני הקב"ה שיהיה מלך עליהם‪ ,‬אמר להם הקב"ה‪:‬‬ ‫המחרשה ‪ /‬רובוטים ‪ -‬סימן לגאולה ‪ /‬קטנות האמונה של נח ‪ /‬נ'ח מ'קטני א'מנה ה'יה ‪-‬‬ ‫אֱמֻ נָּה ‪ /‬אסור לחשוב שכבר השלים את עצמו במדרגת צדיק‪ /‬ענוותנותו של נח ודרישתו‬ ‫אבל תגדלו אותו מכן בעצמכן‪.‬‬ ‫את עצמו לגנאי ‪ /‬הסכנה שבענווה פסולה ‪ /‬התוכחה של רבינו לר' נתן על 'קטנות אמונה‬ ‫בעצמו' ‪ /‬קטנות האמונה של נח בעצמו ‪ /‬תוכחת נח לדורו בעת בניית התיבה מאה ועשרים‬ ‫השעות שנתנו הימים לשבת‬ ‫שנה ‪ /‬יישוב הקושיא ‪ /‬חיבור התורות מלקוטי מוהר"ן קמא לתניינא ‪ /‬זמירון נהר המטהר ‪/‬‬ ‫קּושטָּ א קָּ אֵ י" ‪ /‬אפילו עם‬ ‫"ש ְּק ָּרא לָּא קָּ אֵ י‪ְּ ,‬‬‫למה בשבת פוסעים פסיעה קטנה ‪ /‬כח האמת ‪ִׁ /‬‬ ‫ה‪ .‬נעשה מעט חשבונות ונראה את היופי שבדבר‪ ,‬הקב"ה ברא‬ ‫הארץ ירא לשקר בשבת ‪ /‬הצער שהיה לנח בתיבה ‪ /‬נח והצדקה של שבת בתיבה‬ ‫שבוע בן מאה ששים ושמונה שעות‪ .‬את המספר הזה אפשר לחלק‬ ‫לשש ואפשר לחלק לשבע‪ .‬אם נחלק את מאה ששים ושמונה‬ ‫השיעור לרפואה שלימה של שרון בן נעימה נעֹמי 'אל נא רפא נא לו'‬ ‫השעות לששה ימים‪ ,‬יֵצֵ א עשרים ושמונה שעות לכל יום‪ .‬זו הייתה‬ ‫ולעילוי נשמת אולגה (חולה) בת סימי ומאיר זכרונה לברכה‬ ‫התוכנית המקורית‪ ,‬יום ארוך‪ ,‬של שבוע בן ששה ימים‪ .‬אבל ברגע‬ ‫קשר בין שמות הפרשיות ‪ -‬בראשית ונח‬ ‫שמגדלים את השבת מתוך אחיו הימים‪ ,‬וכל אחד מששת הימים‬ ‫נותן ארבע שעות (ארבע כפול שש שווה עשרים וארבע)‪ ,‬כך יש לנו את יום‬ ‫א‪ .‬הגענו לפרשת נח‪ ,‬והנה רבינו הקדוש כותב בליקוטי מוהר"ן (תורה‬ ‫שבת קודש שמתגדל מתוך אחיו‪.‬‬ ‫סז תנינא) שיש קשר בין בראשית לנח‪ .‬ואומר‪' :‬בראשית' הוא הספד‬ ‫על נח ‪ -‬המאמר על בראשית שאמר שם רבינו בשבת בראשית‪,‬‬ ‫חמדת ימים אותו קראת‬ ‫הוא הספד על הצדיק שנקרא 'נח'‪ ,‬שכן נח היה איש צדיק‪.‬‬ ‫ז‪ .‬וזהו מה שאנחנו אומרים בתפילה 'חמדת ימים אותו קראת זכר‬ ‫ואני רוצה לדבר על קשר נפלא נוסף בעניין של בראשית ונח‪ .‬הזוהר‬ ‫למעשה בראשית'‪ ,‬השבת היא 'חמדת הימים' ‪ -‬הימים בעצמם‬ ‫אשית ָּב ָּרא‬ ‫"ב ֵר ִׁ‬ ‫הקדוש (בראשית דף לט‪ ):‬דורש על המילה בראשית‪ְּ :‬‬ ‫חמדו שיהיה לעם 'יום השבת'‪ ,‬וזהו 'זכר למעשה בראשית'‪ ,‬מה‬ ‫ִׁשית יוֹ ִׁמין"‪ .‬וקשה‪ ,‬וכי הקב"ה ברא רק ששה ימים? הרי הקב"ה ברא‬ ‫שהקב"ה בראש מתחילה רק שית ‪ -‬ששה ימים‪ ,‬ואחר כך מהם‬ ‫"ב ָּרא ִׁשית יוֹ ִׁמין" ולא‬ ‫שבעה ימים! ואילו לשון הפסוק ודרשת הזוהר ָּ‬ ‫בעצמם נעשה יום השבת‪.‬‬ ‫נזכר גם את יום השביעי‪.‬‬ ‫וכעין זה מובא במדרש (בראשית רבה יא‪ ,‬ח) בשם רבי שמעון בר יוחאי‪:‬‬ ‫שבָּ ת"‬ ‫אשית ‪ -‬י ְֵּרא ַׁ‬ ‫ְּב ֵר ִׁ‬ ‫באה שבת לפני הקדוש ברוך הוא ואמרה‪ ,‬לכולם יש בן זוג‪ ,‬יום‬ ‫ראשון עם שני‪ ,‬שלישי עם רביעי‪ ,‬חמישי עם שישי‪ .‬לי אין בן זוג‪.‬‬ ‫ב‪ .‬קודם כל חשבתי לומר תירוץ על דרך הרמז‪ ,‬שהמילה 'בראשית'‬ ‫אמר לה הקדוש ברוך הוא‪ :‬ישראל יהיו הבן זוג שלך‪ .‬הדא הוא‬ ‫בעצמה כוללת בתוכה את השבת‪ .‬כפי שהזוהר במקום אחר (תיקוני‬ ‫ש ָּבת ְּל ַׁק ְּדשוֹ "‪ .‬אומר הקב"ה לעם‬ ‫דכתיב‪( :‬שמות כ‪ ,‬ח) "זָּכוֹ ר אֶ ת יוֹ ם הַׁ ַׁ‬ ‫ש ָּבת"‪ .‬אם כן‪ ,‬יש פה‬ ‫אשית ‪ -‬י ְֵּרא ַׁ‬ ‫"ב ֵר ִׁ‬ ‫זוהר תיקון כ"ד דף סט‪ ).‬ודורש ְּ‬ ‫ישראל‪ :‬תזכרו‪ ,‬אני הבטחתי על חשבונכם שאתם תהיו הבן זוג של‬ ‫"ב ָּרא ִׁשית יוֹ ִׁמין" ששת ימי‬ ‫רמז מופלא‪ :‬מצד אחד בראשית זה ָּ‬ ‫שבת קודש ותקדשו אותה‪ .‬נמצא שאנחנו בני הזוג של השבת‪.‬‬ ‫ש ָּבת" ‪ -‬המרמז על יום שבת קודש‬ ‫השבוע‪ ,‬וגם בראשית זה "י ְֵּרא ַׁ‬ ‫שגם כן ברא אותו הקב"ה‪.‬‬ ‫מהלך כוכבי הלכת ושעות היום‬ ‫כח שעות הימים והתמעטותם למען השבת‬ ‫ו‪ .‬אני רוצה להסביר קצת יותר את הנקודה הזאת‪ .‬אנחנו יודעים‬ ‫שיש שבעה כוכבי לכת‪ ,‬הנקראים בחז"ל בראשי תיבות 'שצ"ם‬ ‫ג‪ .‬אבל תירוץ זה לא מספיק‪ ,‬כיוון שהדרשה של המילה בראשית‬ ‫חנכ"ל'‪ :‬שבתאי‪ ,‬צדק‪ ,‬מאדים‪ ,‬חמה‪ ,‬נוגה‪ ,‬כוכב ולבנה‪ .‬הראשי‬ ‫"ב ָּרא ִׁשית" מורה באופן ברור שהקב"ה ברא רק שישה ימים? לכן‬ ‫ָּ‬ ‫תיבות שלהם בגמרא הם שצ"ם חנכ"ל‪ ,‬והם שבעה גרמי שמים‬ ‫אני רוצה להגיד חידוש גדול שראיתי השבוע‪ ,‬מובא בספר 'גבול‬ ‫שלעין הצופה מכאן הם נראים שמקיפים את כדור הארץ‪.‬‬ ‫בנימין' לרבי בנימין הכהן ויטאלי זיע"א (ח"ב דרשה ה' דף קכ"ז טור ג')‪,‬‬ ‫בשם הרמ"ק רבינו משה קורדובירו‪ ,‬שבהתחלה‪ ,‬כשהקב"ה ברא‬ ‫נכון שהיום גילו עוד כוכבים נוספים שמקיפים‪ ,‬אבל הסיבוב שלהם‬ ‫את הימים‪ ,‬הוא תכנן שכל יום יהיה בן עשרים ושמונה שעות‪ .‬היום‬ ‫רחוק מאוד והם אינם נצפים בעין רגילה‪ .‬והכלל היסודי הוא שכאשר‬ ‫יש לנו יום של עשרים וארבע שעות‪ ,‬אבל התוכנית המקורית הייתה‬ ‫התורה וחז"ל מדברים על גרמי השמיים‪ ,‬מדובר תמיד על נקודת‬ ‫יום ארוך יותר ‪ -‬כ"ח שעות‪ .‬אלא שהימים בעצמם ביקשו מהקב"ה‬ ‫המבט של עין הצופה מכדור הארץ‪ .‬הנפקא מינה בכך היא‪ ,‬שכל‬ ‫שיהיה עליהם מלך‪ ,‬ביקשו שיברא ה' עוד יום אחד שממנו הם יקבלו‬ ‫הלכות קידוש החודש והפסוקים‪ ,‬כגון (קהלת א‪ ,‬ד) "וְּ הָּ ָּא ֶרץ ְּלעוֹ לָּ ם‬ ‫את כל הברכה‪ .‬ולכן הקב"ה בא ואמר להם‪ :‬טוב‪ ,‬אתם רוצים עוד‬ ‫ע ָֹּמ ֶדת" מיוסדים על כך שהארץ עומדת במרכז וכל גרמי השמיים‬ ‫יום? תקבלו‪ .‬אבל כל אחד ייתן לו ארבע שעות משל עצמו‪.‬‬ ‫מסתובבים סביבה‪ .‬וכיון שכך‪ ,‬לא ניכנס לשאלה‪ ,‬מה היא האמת‬ ‫‪( 2‬גיליון ‪[ )288‬השתתפות בהוצאת הדפסת העלון בטלפון ‪ ,052-470-0079‬ותבורכו מהשמים]‬ ‫נאסרו ל"ט המלאכות בשבת קודש‪ ,‬כפי ששנינו במשנה (שבת עג‪:).‬‬ ‫מי מסתובב סביב מי‪ ,‬האם הארץ סביב השמש או השמש סביב‬ ‫"אֲ בוֹ ת ְּמלָּ אכוֹ ת ַׁא ְּר ָּב ִׁעים חָּ סֵ ר ַׁאחַׁ ת"‪.‬‬ ‫הארץ‪ .‬וראה חיי מוהר"ן (כל כתבי רבינו סימן תכ"ה ‪ -‬ב')‪.‬‬ ‫ל"ט מלאכות בשבת ותולדותיהן כוללים את כל המלאכות‬ ‫נח מרמז על יום המנוחה‬ ‫יא‪ .‬ה'מאור עיניים' מבאר בפירוש נפלא מדוע המלאכות נקראות‬ ‫ח‪ .‬אם נעשה חשבון‪ ,‬ארבע שימושים של שבעת כוכבי שצ"ם חנכ"ל‬ ‫"אבוֹ ת‬ ‫דווקא 'אבות' מלאכות‪ .‬נכון שמצינו בגמרא (בבא קמא ב‪ָּ ).‬‬ ‫‪ -‬שכל אחד מהם משמש שעה בכל יום‪ ,‬היינו במשך שבע שעות‪,‬‬ ‫יכא תוֹ לָּ דוֹ ת" וכו'‪ ,‬אך המקור הפנימי לכך הוא‪ ,‬שהאבות‬ ‫ִׁמ ְּכלָּ ל ְּד ִׁא ָּ‬ ‫ושוב חוזרים לשמש עוד פעם ועוד פעם‪ ,‬מגיעים בדיוק לעשרים‬ ‫הללו כוללים בתוכם את כל סוגי המלאכה והטרחה שבן אדם נדרש‬ ‫ושמונה שעות (ארבע כפול שבע)‪ .‬זהו אפוא היום המקורי‪ ,‬יום של עשרים‬ ‫להם בעולם‪ ,‬ומה שאינו אב‪ ,‬הוא תולדה לאחד מהאבות‪ .‬בשבת‬ ‫ושמונה שעות‪.‬‬ ‫קודש‪ ,‬שהיא מעין עולם הבא ואינה שייכת למציאות החטא‪ ,‬נאסרו‬ ‫אך היות שהימים הבינו שהם צריכים להתברך מכוח יום אחד שממנו‬ ‫אבות המלאכות‪ .‬אדם שמחפש לעבוד בשבת‪ ,‬מחפש להיכנס‬ ‫תבוא להם הברכה ‪ -‬והוא יום שבת קודש‪ ,‬הם ביקשו לעצמם מלך‪.‬‬ ‫לקללה‪ ,‬שהרי כל המציאות שבן אדם צריך לעבוד ולטרוח היא‬ ‫הנקודה במלך איננה רק השררה‪ ,‬אלא היותו הצינור המושך את‬ ‫בבחינת קללה‪.‬‬ ‫השפע מהשם יתברך אליהם‪ .‬כפי שכתוב בזוהר (ח"ב דף יתרו פח‪ ).‬וז"ל‪:‬‬ ‫תלמיד חכם בבחינת שבת‬ ‫יתא יוֹ ִׁמין"‪ ,‬עכ"ל‪ .‬כל ששת הימים ניזונים‬ ‫"ש ָּבת ִׁמינַׁה ִׁמ ְּתזָּנִׁ ין ִׁש ָּ‬ ‫ַׁ‬ ‫משבת‪ .‬לאור כל זאת ‪ -‬ניישב את הקושיא הנ"ל‪" :‬בראשית ‪ָּ -‬ב ָּרא‬ ‫יב‪ .‬הזוהר הקדוש כותב שתלמיד חכם נקרא שבת‪ .‬רבי יהודה קורא‬ ‫ִׁשית"‪ ,‬ששה ימים‪ .‬נח ‪ -‬הוא יום המנוחה‪ ,‬דהיינו שבת קודש‬ ‫ש ָּבת‬ ‫"ש ָּבת ַׁמה ַׁ‬ ‫לרבי שמעון באדרא (זוהר ח"ג קמד‪ :):‬בשם 'שבת'‪ַׁ ,‬‬ ‫שנבראה אחר כך לבקשת הששה ימים‪ .‬וזהו "בראשית נח" ‪ -‬ששת‬ ‫ש ָּבת ָּכ ְּך ַׁא ָּתה ַׁר ִׁבי ִׁש ְּמעוֹ ן ֻּכ ָּלם ִׁמ ְּמ ָּך"‪ .‬זוהי הבחינה‬ ‫הוא ָּכל הַׁ י ִָּׁמים מֵ הַׁ ַׁ‬ ‫ימים ושבת‪ .‬וזה נרמז בלידתו של נח‪( :‬בראשית ה‪ ,‬כח‪-‬כט) " ַׁוי ְִּׁחי לֶ מֶ ְּך‬ ‫של תלמיד חכם שהוא בבחינת שבת‪ ,‬ולכן תלמידי חכמים לבושים‬ ‫שנָּה וַׁיוֹ לֶ ד ֵבן‪ .‬וַׁי ְִּׁק ָּרא אֶ ת ְּשמוֹ נֹחַׁ לֵ אמֹר‬ ‫שנָּה ו ְּמ ַׁאת ָּ‬ ‫ְּש ַׁתיִׁם ו ְּשמוֹ נִׁ ים ָּ‬ ‫בבגדי שבת גם ביום חול‪ ,‬כי אצלם תמיד שבת‪ .‬תלמיד חכם פטור‬ ‫שר אֵ ְּר ָּרה ה'" ‪ -‬נח‬ ‫שנו ומֵ ִׁע ְּצבוֹ ן י ֵָּדינו ִׁמן הָּ אֲ ָּד ָּמה אֲ ֶ‬ ‫זֶה ְּי ַׁנחֲמֵ נו ִׁמ ַׁמעֲ ֵ‬ ‫מלעשות מלאכה ומעול דרך ארץ‪ ,‬כיוון שלקח על עצמו עול תורה‬ ‫הוא איש מנוחה‪ ,‬נח הוא בחינה של שבת קודש‪.‬‬ ‫ומצוות נפטר מעול דרך ארץ‪ ,‬ובכך חזר לבחינת אדם הראשון קודם‬ ‫ש ְּמ ָּרה"‪ .‬והוא אינו נמצא תחת הקללה‬ ‫"ל ָּע ְּב ָּדה ו ְּל ָּ‬ ‫החטא של ְּ‬ ‫שבירת הכלים במקרה המלכים‬ ‫המחייבת עשיית ל"ט מלאכות‪ ,‬וממילא הוא בבחינת שבת קודש‪.‬‬ ‫ט‪ .‬מובא בקבלה המושג 'מקרה המלכים'‪ ,‬לפני שהקב"ה ברא את‬ ‫נח המציא את המחרשה‬ ‫העולם הוא רצה להכין לבני אדם מקום עבודה‪ ,‬וכדי שיהיה מקום‬ ‫לעבודה נדרש שיהיה חיסרון בעולם‪ ,‬כוח הרע ‪ -‬כדי שנתקן זאת‪.‬‬ ‫יג‪ .‬וכשאנחנו מתבוננים בנח ‪ -‬שהוא גם בחינת 'שבת' וכנ"ל‪ ,‬אנו‬ ‫לשם כך יצר הקב"ה כלים ואורות דתהו‪ ,‬והם היו באופן כזה שהכלים‬ ‫ש ָּל ַׁמד נֹחַׁ תוֹ ָּרה"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫"מ ָּכאן ֶ‬ ‫מוצאים ברש"י (בראשית ז‪ ,‬ב) וז"ל‪ִׁ :‬‬ ‫לא יכלו להכיל את האורות ונשברו ונפלו מעולם האצילות‬ ‫נכון שגם אדם הראשון למד תורה‪ ,‬אבל נח הוא הצדיק הראשון‬ ‫לעולמות בריאה‪ ,‬יצירה ועשייה‪ .‬וכמובא בכתבי האר"י (מבוא שערים‬ ‫שהכתוב מעיד עליו במפורש שלמד תורה‪ ,‬ומכאן שהיה תלמיד‬ ‫טז‪ ).‬שבשעת השבירה נולד כל כוח הרע בעולם‪ .‬תהליך זה קדם‬ ‫חכם ובבחינת שבת‪ .‬נח המציא את המחרשה‪ ,‬עד שבא נח היו בני‬ ‫לבריאה‪ ,‬שהרי יום תחילת הבריאה הוא כ"ה באלול דתוהו‪ ,‬אבל‬ ‫אדם עובדים ומפוררים את האדמה בידיים‪ .‬המצאת המחרשה‬ ‫כבר שבעה ימים קודם מיום י"ז אלול דתוהו התחיל ענין 'מקרה‬ ‫נועדה להקל את העול‪ .‬וע' במדרש (בראשית רבה כה‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫המלכים'‪ ,‬שבהם מלך בכל יום אחד מן המלכים מספירת הדעת ועד‬ ‫רובוטים ‪ -‬סימן לגאולה‬ ‫המלכות (כי נצח והוד הם ביום אחד)‪ .‬בימים אלו נוצר החיסרון בעולם‪.‬‬ ‫יד‪ .‬היום בני אדם המציאו רובוטים‪ ,‬משום שאנו צועדים ומתקרבים‬ ‫אגב‪ ,‬דבר זה גם היווה את השורש לקטרוג הלבנה; שהרי כיצד‬ ‫לגאולה‪ ,‬לבחינת 'יום שכולו שבת ומנוחה'‪ .‬מי שמתבונן רואה איך‬ ‫תיתכן מציאות שהלבנה תקטרג על מעשה הבורא יתברך? מציאות‬ ‫הקב"ה מכין את העולם לשבת‪ .‬כי אמר שמואל (ברכות לד‪" ):‬אֵ ין ֵבין‬ ‫זו עצמה נעשתה על ידי 'מקרה המלכים'‪.‬‬ ‫הָּ עוֹ לָּ ם הַׁ זֶה לָּ עוֹ לָּ ם הַׁ ָּבא אֶ ָּלא ִׁש ְּעבוד ַׁמ ְּלכֻּ יוֹ ת ִׁב ְּלבַׁ ד"‪ ,‬ועולם כמנהגו‬ ‫קודם החטא הששה ימים היו בבחינת שבת‬ ‫נוהג וצריך לחרוש ולזרוע‪ ,‬וא"כ איך נעסוק בתורה בימות המשיח‪,‬‬ ‫י‪ .‬כשהעולם נברא בתוכנית של ששת ימים‪ ,‬היו השישה ימים האלה‬ ‫אם עדיין עולם כמנהגו נוהג‪ ,‬ויש את כל טרדות העולם‪ .‬אלא שברוך‬ ‫בעצמם בבחינת שבת‪ ,‬ולא הייתה בהם כל מלאכה וטרחה‪ .‬וכך‬ ‫השם כיום יש טרקטורים ורובוטים הפועלים על בינה מלאכותית‪,‬‬ ‫כותב ה'מאור עיניים' (פרשת ויקהל)‪ :‬האדם נברא להיות בגן עדן‬ ‫שחורשים‪ ,‬זורעים וקוצרים עבורנו מבלי שנצטרך לעשות דבר‪.‬‬ ‫"מאי‬ ‫ש ְּמ ָּרה"‪ .‬כלשון הזוהר (בראשית כז‪ַׁ :).‬‬ ‫"ל ָּע ְּב ָּדה ו ְּל ָּ‬ ‫(בראשית ב‪ ,‬טו) ְּ‬ ‫שתוֹ ִׁציא‬ ‫ִׁש ָּראֵ ל ֶ‬ ‫ידה אֶ ֶרץ י ְּ‬ ‫זהו רמז למה שכתוב בגמרא‪( :‬שבת ל‪" ):‬עֲ ִׁת ָּ‬ ‫שה"‪ ,‬לא עבודה‬ ‫שה ו ִׁפקו ִׁדין ְּדלֹא ַׁתעֲ ֶ‬ ‫ש ְּמ ָּרה ִׁפקו ִׁדין ַׁדעֲ ֵ‬ ‫ְּל ָּע ְּב ָּדה ַׁמאי ְּל ָּ‬ ‫ְּגלו ְּס ָּקאוֹ ת ו ְּכלֵ י מֵ ילָּ ת"‪ .‬אפשר להבין זאת כפשוטו‪ ,‬שארץ ישראל‬ ‫של חקלאות ועידור בטורייה‪ ,‬אלא קיום המצוות‪ .‬אך בגלל חטא‬ ‫תוציא מזון מוכן‪ ,‬בלחיצת כפתור על מדפסות 'תלת מימד'‬ ‫אדם הראשון ‪ -‬שאף הוא תוצאה מהשתלשלות 'מקרה המלכים' ‪-‬‬ ‫שמדפיסות כריכים וארוחות מלאים כל טוב‪( ,‬טכנולוגיה שכבר קיימת‬ ‫נגזר עליו שיצטרך לעבוד בארץ‪ ,‬והאדמה נתקללה בעבורו‪ .‬על ידי‬ ‫היום‪ ,‬גם אם טרם התפתחה דיה להיות שיווקית ורווחית)‪ .‬כל עניין הגלוסקאות‬ ‫כן נעשו בעולם ל"ט מלאכות‪ ,‬המקבילות לל"ט הקללות (שכן ארבעה‬ ‫שמגיעות מן המוכן מבטא את הסרת הטרחה מהאדם‪ .‬וההתקדמות‬ ‫נתקללו בחטא‪ :‬אדם‪ ,‬חוה‪ ,‬נחש והאדמה‪ ,‬ויחד לקו בשלושים ותשע קללות)‪ .‬לכן‬ ‫‪( 3‬גיליון ‪[ )288‬השתתפות בהוצאת הדפסת העלון בטלפון ‪ ,052-470-0079‬ותבורכו מהשמים]‬ ‫שבַׁ ח‪ ...‬וְּ יֵש דוֹ ְּר ִׁשים‬ ‫רש"י‪ ,‬שכתב‪" :‬יֵש מֵ ַׁרבוֹ ֵתינו דוֹ ְּר ִׁשים אוֹ תוֹ ְּל ֶ‬ ‫שאנחנו רואים היום‪ ,‬וזה מראה כיצד הקב"ה מצעיד ומכין את‬ ‫אוֹ תוֹ ִׁלגְּ נַׁאי"‪ ,‬ע"כ‪ .‬על הדורשים אותו לשבח כתב רש"י 'רבותינו'‬ ‫העולם לגאולה ‪ -‬גם בבחינה הגשמית‪ .‬מי שחכם רואה בכל פרט‬ ‫‪ -‬היינו שאלו חכמינו ז"ל‪ ,‬אבל על הדורשים לגנאי לא כתב רש"י‬ ‫ופרט בעולם את הגאולה הטמונה בו‪.‬‬ ‫'רבותינו'‪ ,‬וכפי הנ"ל יש לומר‪ ,‬שיש הדורשים אותו לגניא ‪ -‬זה נח‬ ‫קטנות האמונה של נח‬ ‫בעצמו בענווה שלו‪ ,‬כך היה אומר על עצמו‪ ,‬כדי לא להתגאות במה‬ ‫ששמע איך שהקב"ה משבח אותו‪ .‬נמצא שאין כאן כלל מחלוקת‬ ‫טו‪ .‬נחזור לענייננו‪ :‬בראשית נח‪ ,‬נח הוא הצדיק והוא רמז ליום‬ ‫בין הפירושים‪ :‬ה'דורשים אותו לשבח' ‪ -‬זוהי האמת המוחלטת על‬ ‫המנוחה ושבת קודש‪ .‬אולם יש ברש"י בפרשה שני מקומות‬ ‫צדקתו של נח‪' .‬והדורשים אותו לגנאי' ‪ -‬הם אלו המגלים לנו כיצד‬ ‫שמעוררים קושיה עצומה על דמותו‪ .‬על הפסוק (בראשית ו‪ ,‬ט) "נֹחַׁ ִׁאיש‬ ‫נח דרש והשפיל את עצמו‪ .‬ולמעשה זהו אדרבה שבח עוד יותר גדול‬ ‫צַׁ ִׁדיק ָּת ִׁמים הָּ יָּה ְּבדֹר ָֹּתיו"‪ ,‬כותב (רש"י שם) וז"ל‪" :‬יֵש מֵ ַׁרבוֹ ֵתינו‬ ‫לנח‪ ,‬ואלו ואלו דברי אלוקים חיים‪.‬‬ ‫שבַׁ ח‪ ...‬וְּ יֵש דוֹ ְּר ִׁשים אוֹ תוֹ ִׁלגְּ נַׁאי‪ְּ ,‬ל ִׁפי דוֹ רוֹ הָּ יָּה צַׁ ִׁדיק‪,‬‬ ‫דוֹ ְּר ִׁשים אוֹ תוֹ ְּל ֶ‬ ‫שב ִׁל ְּכלום"‪ ,‬עכ"ל‪ .‬יתרה‬ ‫של ַׁא ְּב ָּרהָּ ם לֹא הָּ יָּה נ ְֶּח ָּ‬ ‫וְּ ִׁאלו הָּ יָּה ְּבדוֹ רוֹ ֶ‬ ‫הסכנה שבענווה פסולה‬ ‫מזאת‪ ,‬ביחס לכניסתו של נח לתיבה אומר רש"י (בראשית ז‪ ,‬ז) וז"ל‪:‬‬ ‫יט‪ .‬אמנם‪ ,‬כפי שמבואר בליקוטי מוהר"ן (ח"ב תורה עב)‪ ,‬ענווה כזו‬ ‫שיָּבוֹ א הַׁ ַׁמבול‪ ,‬וְּ לֹא‬ ‫"אף נֹחַׁ ִׁמ ְּקטַׁ נֵי אֲ ָּמנָּה הָּ יָּה‪ַׁ ,‬מאֲ ִׁמין וְּ אֵ ינוֹ ַׁמאֲ ִׁמין ֶ‬ ‫ַׁ‬ ‫עלולה להסתבך ולהפוך לסכנה‪ .‬כאשר אדם עושה עצמו שפל מכל‬ ‫ש ְּדחָּ קוהו הַׁ ַׁמיִׁם"‪ ,‬עכ"ל‪[ .‬במדרש מופיעה לשון‬ ‫נִׁ ְּכנַׁס לַׁ ֵתבָּ ה ַׁעד ֶ‬ ‫ומחשיב את עצמו כמין חתיכת בוץ ('שטיקל בלאטע')‪ ,‬הענווה הזו יכולה‬ ‫"מחֻּ ְּס ֵרי אֲ ָּמנָּה"]‪ .‬וקשה הדבר‬ ‫חריפה אף יותר (בראשית רבה לב‪ ,‬ו)‪ְּ :‬‬ ‫להפיל אותו‪ .‬כי הוא אומר בלבו‪' :‬אני בין כה וכה לא יכול ולא יודע‪,‬‬ ‫מאוד‪ ,‬וכל המפרשים תמהים על כך‪ :‬כיצד ייתכן לומר על נח שהוא‬ ‫ומה כבר יֵצא ממני?'‪ .‬זוהי ענווה של שקר שמקורה ביצר הרע‪,‬‬ ‫'קטן אמונה'? הרי הקב"ה בעצמו מדבר איתו ואומר לו שהוא יביא‬ ‫הנותנת לאדם תירוץ רע לפטור את עצמו מכל עמל ויגיעה בעבודת‬ ‫מבול‪ ,‬וכיצד נח אינו נכנס לתיבה עד שמי המבול מרטיבים אותו?‬ ‫ה'‪ ,‬וכמו בחור ישיבה שפוטר עצמו מידיעת כל הש"ס בטענה רעה‬ ‫נ'ח מ'קטני א'מנה ה'יה ‪ -‬אֱמנָּה‬ ‫שהגמרא קשה ומסובכת בשבילו‪ ,‬והוא 'קטנצ'יק'‪ ,‬וגם אם ילמד‬ ‫ויתאמץ לא יצא ממנו כלום ‪ -‬זו ענווה פסולה‪.‬‬ ‫טז‪ .‬היום בסייעתא דשמיא גיליתי רמז נפלא‪ :‬ראשי התיבות של‬ ‫המילים ברש"י‪ :‬נ'ח מ'קטני א'מנה ה'יה ‪ -‬מרכיבים את המילה‬ ‫ענווה צריכה להיות מנותבת נכון‪ ,‬כפי שמצינו אצל יהושפט מלך‬ ‫אֱ מֻּ נָּה‪ ,‬וכבר כאן אנו רואים שיש פה סוד‪ ,‬שבודאי היה לנח אמונה‪.‬‬ ‫יהודה שעליו נאמר (דברי הימים ב' יז‪ ,‬ו) "וַׁיִׁגְּ ַׁבה ִׁלבוֹ ְּב ַׁד ְּרכֵ י ה'"‪ ,‬שאדרבה‬ ‫ה'כתב והקבלה'‪ ,‬הרד"ק ומפרשים רבים אחרים עומדים על‬ ‫בדרכי ה' נהג בלב גבוה ויד רמה‪ .‬אין זו חוכמה להיות שפל ולא‬ ‫"איש צַׁ ִׁדיק‬ ‫השאלה‪ :‬כיצד ניתן לומר על מי שהעידה עליו התורה ִׁ‬ ‫לעשות דבר‪ .‬כי על האדם לדעת להגביה את לבו בדרכי השם‪ ,‬כפי‬ ‫ָּת ִׁמים הָּ יָּה ְּבדֹר ָֹּתיו" שהוא היה קטן אמונה? ה'כתב והקבלה' מתרץ‪,‬‬ ‫שהדבר מבואר בליקוטי מוהר"ן (ח"ב תורה קכ"ה)‪.‬‬ ‫שאלו שאומרים שנח היה מקטני אמנה הם הסוברים כאותה דעה‬ ‫התוכחה של רבינו לר' נתן על 'קטנות אמונה בעצמו'‬ ‫שדורשת את נח לגנאי‪ .‬אך תירוץ פשטי זה אינו מיישב את הקושיה‪,‬‬ ‫שכן כיצד ייתכן כלל שרבותינו ידרשו אותו לגנאי?‬ ‫כ‪ .‬והיות שנח היה עניו ושפל מאוד בעיני עצמו‪ ,‬הייתה בו דקות של‬ ‫חסרון שהובילה להיות "מקטני אמנה"‪ ,‬שהגדרתה היא כפי שרבינו‬ ‫אסור לחשוב שכבר השלים את עצמו במדרגת צדיק‬ ‫מבאר בליקוטי מוהר"ן (ח"ב תורה פ"ו)‪ ,‬ש'קטני אמנה' פירושו 'קטנות‬ ‫יז‪ .‬והנה יש לומר תירוץ יפה ואמיתי על פי דרך החסידות‪ .‬ה'נועם‬ ‫אמונה שיש לאדם בעצמו ובכוחותיו'‪ .‬מסופר בשיחות הר"ן (סימן ק"מ)‬ ‫אלימלך' מבאר בפרשתנו יסוד‪ :‬אדם החושב לעצמו שהוא צדיק –‬ ‫שלפני שרבינו אמר את תורה ס"א בראש השנה‪ ,‬הוא דיבר עם רבי‬ ‫זו מפלתו‪ ,‬כי הוא לא יתקדם יותר‪ .‬אדם חייב לדעת‪ ,‬שתמיד יש‬ ‫נתן על עניין 'קטני אמנה'‪ .‬ורבי נתן התחיל להזדעזע על מה שרבינו‬ ‫עוד מדרגות להעפיל אליהם‪ ,‬ושעדיין הוא כלל לא התחיל את‬ ‫מרמז בדבריו עליו בחינה של 'קנטות אמונה'‪ ,‬שכן הוא החזיק עצמו‬ ‫עבודת השם‪ .‬עליו להרגיש שהוא חייב להתקדם עוד ועוד עד אין‬ ‫כמאמין גדול‪ .‬השיב לו רבינו‪" :‬נכון‪ ,‬יש לך אמונה גדולה‪ ,‬אבל אתה‬ ‫סוף מדרגות‪ .‬ידוע‪ ,‬כי ספר 'נועם אלימלך' הוא ספר הדרכה‬ ‫קטן אמונה בעצמך ‪ -‬אין לך מספיק אמונה בעצמך"‪ .‬רבינו כיוון‬ ‫לצדיקים‪ ,‬המדריך כיצד לנהוג כצדיק אמיתי‪ ,‬ולכן הוא מורה לצדיק‬ ‫בדיוק לטבעו של רבי נתן‪ ,‬שהיה מטבעו שפל מאוד וראה עצמו‬ ‫שאף אם הוא במדרגה גבווה ‪ ,‬עליו להחזיק עצמו רק כדמיון וכצורת‬ ‫כחתיכת בוץ‪ .‬ענווה זו הייתה עלולה לגרום לכך שחלילה לא יהיה‬ ‫צדיק‪ ,‬אבל כלל לא להסתפק בכך‪.‬‬ ‫לנו את 'רבי נתן'‪ ,‬ולא יוכל לכתוב את ה'ליקוטי הלכות' וה'ליקוטי‬ ‫תפילות'‪ ,‬וכל הספרים הגדולים שכתב בשבילנו‪ .‬או להנהיג את‬ ‫ענוותנותו של נח ודרישתו את עצמו לגנאי‬ ‫חסידות ברסלב לאחר הסתלקות רבינו‪ .‬על כן רבינו טיפל בו ותיקן‬ ‫יח‪ .‬לאור יסוד זה‪ ,‬אותם שדורשים את נח לגנאי ‪ -‬למעשה משבחים‬ ‫זאת‪ ,‬כדי שיאמין בכוחות עצמו להיות ממשיכו האמיתי‪.‬‬ ‫אותו יותר מכולם! כי יש לשאול מה נח שהיה עניו ושפל בעיני עצמו‬ ‫קטנות האמונה של נח בעצמו‬ ‫כל כך עשה בשעה ששמע את הקב"ה מעיד עליו "נֹחַׁ ִׁאיש צַׁ ִׁדיק‬ ‫ָּת ִׁמים הָּ יָּה ְּבדֹר ָֹּתיו"? אלא שנח בעצמו הוא הדורש את עצמו לגנאי‬ ‫כא‪ .‬נח היה גם כן בבעיה הזאת‪ ,‬וכפי שאנחנו אומרים‪ ,‬לא הייתה לו‬ ‫ואומר בענווה גדולה‪' :‬נכון שאני נחשב צדיק‪ ,‬אבל זה רק משום‬ ‫מספיק אמונה בעצמו בגלל גודל הענווה שלו‪ .‬עכשיו נסביר דבר‬ ‫שאני חי בדור כזה של רשעים‪ .‬אולם‪ ,‬אילו הייתי בדורו של אברהם‬ ‫נפלא‪ :‬למדנו שנח היה מקטני אמונה‪ ,‬ולכן לא נכנס לתיבה אלא‬ ‫אבינו‪ ,‬לא הייתי נחשב לכלום'‪ .‬ואפשר לדקדק זאת גם מלשון‬ ‫מפני מי המבול‪ .‬והנה‪ ,‬מה כתוב בתחילת הפרשה? הקב"ה אומר‬ ‫‪( 4‬גיליון ‪[ )288‬השתתפות בהוצאת הדפסת העלון בטלפון ‪ ,052-470-0079‬ותבורכו מהשמים]‬ ‫טובה מהתירוץ‪ .‬במצב כזה‪ ,‬מוכרח להיות שהתירוץ יעקור את‬ ‫שחֵ ת‬ ‫לנח‪( :‬בראשית ו‪ ,‬יז) "וַׁאֲ נִׁ י ִׁהנְּ נִׁ י מֵ ִׁביא אֶ ת הַׁ ַׁמבול ַׁמיִׁם ַׁעל הָּ ָּא ֶרץ ְּל ַׁ‬ ‫הקושיה מתחילתה ויוכיח שהיא הייתה טעות‪ .‬כמו כאן‪ ,‬הנח‬ ‫שר ָּב ָּא ֶרץ יִׁגְּ וָּע"‪,‬‬ ‫ש ָּמיִׁם כֹל אֲ ֶ‬ ‫שר בוֹ רוחַׁ חַׁ יִׁים ִׁמ ַׁתחַׁ ת הַׁ ָּ‬ ‫שר אֲ ֶ‬ ‫ָּכל ָּב ָּ‬ ‫הקושיא היתה שחשבת ש"קטן אמונה" פירושו 'מאמין חצי‪-‬חצי'‪,‬‬ ‫יתי צַׁ ִׁדיק ְּלפָּ נַׁי ַׁבדוֹ ר‬ ‫ָּ‬ ‫"כי א ְֹּתך ָּר ִׁא ִׁ‬ ‫ולאחר מכן הוא אומר לו‪( :‬שם ז‪ ,‬א) ִׁ‬ ‫לכן התעוררה לך קושיא עצומה‪ .‬אבל ברגע שלמדת את דברי‬ ‫הַׁ זֶה"‪ .‬הקב"ה אומר לנח‪' :‬אני עתיד להחריב את כל העולם ואת כל‬ ‫רבינו וידעת את עומק המושג "קטן אמונה"‪ ,‬אין לך בכלל שאלה‪.‬‬ ‫הבני אדם‪ ,‬ורק אותך אני מציל'‪ .‬כששומע נח את הדברים‪ ,‬העניין‬ ‫אינו מסתדר לו בראש‪ .‬הוא אומר לעצמו‪' :‬מה פירוש‪ ,‬וכי אני יותר‬ ‫חיבור התורות מלקוטי מוהר"ן קמא לתניינא‬ ‫טוב ויותר צדיק מכל בני העולם? זה לא יכול להיות! אין כזה דבר‬ ‫כד‪ .‬עכשיו למדנו את התורה בליקוטי מוהר"ן ח"ב תורה פו‪ ,‬פעם‬ ‫שרק אני אנצל ולא הם‪ ,‬שהרי ודאי אינני טוב יותר מכולם'‪ .‬וזה מה‬ ‫אחת כשהייתי אצל החברים ‪ -‬זה עוד היה בימי צפריה‪ ,‬ואחר כך‬ ‫שנח היה 'קטן אמנה' ‪ -‬לנח הייתה קטנות אמונה בעצמו‪.‬‬ ‫הרחבנו את זה יותר ביבניאל ‪ -‬דיברנו בל"ג בעומר על עניין ה'זיווג'‬ ‫תוכחת נח לדורו בעת בניית התיבה מאה ועשרים שנה‬ ‫שבין התורות בחלק קמא לתורות בחלק תניינא‪ .‬זוהי גאונות שקשה‬ ‫לעמוד עליה‪ .‬רבינו סיפר (שיש"ק הישן ח"א אות רל"ג) שפעם אחת עשו‬ ‫כב‪ .‬וזה היה החשבון של נח‪ ,‬נח אומר‪' :‬הקב"ה ציווה עליי לעשות‬ ‫לו מבחן‪ .‬מה היה המבחן? אמרו לו שיאמר את צירופי האותיות של‬ ‫תיבה'‪ .‬ורש"י (בראשית ו‪ ,‬יד) מסביר על בניית התיבה שלקח לנח‬ ‫אשית" (בראשית א‪,‬‬ ‫"ב ֵר ִׁ‬ ‫כל התורה כולה‪ ,‬מהאות הראשונה ב' ‪ -‬של ְּ‬ ‫לעשות אותה מאה ועשרים שנה! וכי מאה ועשרים שנה לוקח לבנות‬ ‫ִׁש ָּראֵ ל"‪ .‬והוא העיד‪:‬‬ ‫"ל ֵעינֵי ָּכל י ְּ‬ ‫א)‪ ,‬ועד סיום התורה (דברים לד‪ ,‬יב) ְּ‬ ‫תיבה? הרי בתוך שנה היה יכול לסיים אותה! אלא שהקב"ה אמר‬ ‫'עמדתי במבחן הזה'‪ .‬לאחר מכן עשו לו מבחן שני‪ :‬לומר את‬ ‫לו לשתול עצי גופר; שתל עצים‪ ,‬חיכה שיגדלו‪ ,‬ניסר אותם‪ ,‬הכין‬ ‫ִׁש ָּראֵ ל"‬ ‫מ"ל ֵעינֵי ָּכל י ְּ‬ ‫ְּ‬ ‫הצירופים מהסוף להתחלה בצורה של תשר"ק‬ ‫זפת – את הכל עשה בעצמו באריכות גדולה ‪ -‬במשך מאה ועשרים‬ ‫ומהסוף עד ההתחלה‪ .‬וגם בזה העיד שעמד‪ ,‬וידע לעשות את כל‬ ‫שנה ‪ -‬חיים שלמים של בן אדם (ובימינו מי בכלל חי מאה ועשרים שנה?)‪.‬‬ ‫צירופי האותיות מהסוף להתחלה‪.‬‬ ‫כשראו זאת כל בני דורו‪ ,‬כולם שאלו את נח‪' :‬נח מה אתה עושה?'‬ ‫אך הוסיף רבינו‪' :‬אחר כך עשו לי מבחן שלישי ‪ -‬לקחו את התורה‪,‬‬ ‫בשביל מה אתה מכין את התיבה הגדולה הזו‪ ,‬והוא היה מתחיל‬ ‫חילקו אותה באמצע לשניים‪ ,‬ושמו את החלק השני בראשונה ואת‬ ‫להוכיח אותם‪' :‬תדעו שהקב"ה עתיד להביא מבול וכל העולם‬ ‫החלק הראשון באחרונה ואמרו‪ :‬עכשיו תעשה את הצירופים מהחצי‬ ‫יישחת ויושמד'‪ .‬והבין נח‪' :‬הקב"ה עשה אותי נביא‪ ,‬כדי להחזיר‬ ‫הראשון לחצי השני‪ .‬ופה נכשלתי'‪ .‬הוא סיפר שכל כך התבייש‪ ,‬כמו‬ ‫בתשובה את בני העולם‪ ,‬אבל תכל'ס‪ ,‬הקב"ה בוודאי לא יביא‬ ‫תלמיד טוב ב'חדר' שהרבי שואל אותו שאלה והוא לא יודע לענות‪.‬‬ ‫מבול‪ .‬שהרי אם הקב"ה אמר שאותי הוא יציל‪ ,‬א"כ זה לא ייתכן‬ ‫ואנו למדים מכך‪ ,‬כי כל דבר שסיפר רבינו יש בו סודות ועמקות‪,‬‬ ‫שיביא מבול‪ ,‬שכן לא תתכן מציאות כזאת שרק אני אנצל ואף‬ ‫ובוודאי גם רמזים‪ :‬יש לנו 'ליקוטי מוהר"ן קמא' ו'ליקוטי מוהר"ן‬ ‫אחד מהעולם לא; שהרי אז פירוש הדבר שאני טוב מכולם‪ ,‬ודבר זה‬ ‫תניינא'‪ ,‬והחכמה היא לעשות את השידוכים מתורה א' קמא לתורה‬ ‫לא ייתכן'‪ .‬ושוב‪ ,‬זו הקטנות אמונה של נח‪ ,‬שלא האמין בעצמו‬ ‫א' תניינא ‪ -‬ויש בזה כבר כמה רמזים‪ ,‬וכן מתורה לתורה; וכבר‬ ‫שהוא באמת גדול מכל העולם‪.‬‬ ‫שמעתם ממני בעבר כמה תורות שהסברנו את השידוך ביניהן‪.‬‬ ‫יישוב הקושיא‬ ‫זמירון נהר המטהר‬ ‫"אף נֹחַׁ ִׁמ ְּקטַׁ נֵי‬ ‫כג‪ .‬מתוך כך נבין את דברי רש"י (בראשית ז‪ ,‬ז) וז"ל‪ַׁ :‬‬ ‫כה‪ .‬והנה היום האיר לי עוד שידוך בין התורות‪ :‬השידוך שבין תורה‬ ‫שיָּבוֹ א הַׁ ַׁמבול וְּ לֹא נִׁ ְּכנַׁס לַׁ ֵתבָּ ה ַׁעד‬ ‫אֲ ָּמנָּה הָּ יָּה ַׁמאֲ ִׁמין וְּ אֵ ינוֹ ַׁמאֲ ִׁמין ֶ‬ ‫פ"ו בתניינא (שבה דיברנו על העניין של 'קטן אמונה')‪ ,‬לבין תורה פ"ו בקמא‪.‬‬ ‫ש ְּדחָּ קוהו הַׁ ַׁמיִׁם"‪ ,‬עכ"ל‪ .‬מה זה 'מקטני אמנה'? הוא לו קטנות אמונה‬ ‫ֶ‬ ‫יעי"‪ .‬אם שמתם‬ ‫"כל ְּמ ַׁק ֵדש ְּש ִׁב ִׁ‬ ‫ומהי תורה פ"ו קמא? כידוע ישנו זמר ָּ‬ ‫בעצמו‪ ,‬הוא פשוט לא האמין שתתכן מציאות שבה הוא ניצל וכולם‬ ‫לב‪ ,‬בזמירון "נהר המטהר" שהדפסנו‪ ,‬אנו מתחילים בשירים ‪ -‬לפי‬ ‫אובדים‪ .‬לכן‪ ,‬נח לא נכנס לתיבה אלא מפני מי המבול‪ .‬רק כשראה‬ ‫הסדר שדווקא אשכנזים נוהגים בו‪ ,‬ורק לאחר שגומרים את השירים‬ ‫מבול מים שיורד גם עליו הוא הבין‪' :‬אין מה לעשות‪ ,‬כנראה שהעסק‬ ‫האלה מתחילים את הזמירות של הספרדים‪ .‬ויש עניין בסדר השירים‬ ‫רציני'‪ .‬אך לא היה פה חיסרון באמונה הפשוטה של נח בקב"ה‪ ,‬אלא‬ ‫הללו‪ ,‬כי מאוד חשוב לנו בתור חסידי ברסלב לשיר את הזמירות‬ ‫חיסרון במה שהוא מאמין בעצמו‪.‬‬ ‫כפי שרבינו שר‪.‬‬ ‫זהו פירוש יפה מאוד‪ ,‬ואף על פי שברגע הראשון הוא נראה כרחוק‬ ‫יעי"‪,‬‬ ‫"כל ְּמ ַׁק ֵדש ְּש ִׁב ִׁ‬ ‫רבינו סידר כמה תורות על פסקאות מהזמר ָּ‬ ‫מהפשט‪ ,‬מכל מקום אחרי שרבינו לימד אותנו מה פירוש המילים‬ ‫יעה ְּקטַׁ נָּה‪ ...‬סוֹ עֲ ִׁדים בוֹ ְּלבָּ ֵרךְּ‬ ‫ובפרט סביב המילים‪" :‬פוֹ ְּס ִׁעים בוֹ ְּפ ִׁס ָּ‬ ‫"קטן אמונה"‪ ,‬אז כשאני לומד רש"י ‪ -‬אני לומד אותו לפי 'ליקוטי‬ ‫שלֹש ְּפ ָּע ִׁמים"‪ .‬בכללות ישנן חמש תורות בליקוטי מוהר"ן על הזמר‬ ‫ָּ‬ ‫מוהר"ן'‪ ,‬שכן אין לי מפרש אחר לרש"י‪ ,‬והוא המפרש שלי‪.‬‬ ‫הקדוש הזה‪ .‬והסימן לכך שתורה פ"ו מקושרת לזה הזמר‪ ,‬הוא‬ ‫וכשכתוב ברש"י "אף נח מקטני אמנה"‪ ,‬פירושו‪ :‬קטן אמונה בעצמו‪.‬‬ ‫במילה 'פוסעים'‪ ,‬ששתי האותיות שלה הראשונות הם פ"ו‪.‬‬ ‫ממילא‪ ,‬אדם שקטן באמונה בעצמו חושב באמת שלא יבוא מבול‬ ‫כלל‪ ,‬ואם כן זהו עומק הפשט‪.‬‬ ‫למה בשבת פוסעים פסיעה קטנה‬ ‫תראו שאני דוחף מאוד להכניס את הדברים לפשט‪ ,‬כי אינני אוהב‬ ‫יעה ְּקטַׁ נָּה‪ ,‬סוֹ עֲ ִׁדים בוֹ ְּלבָּ ֵר ְּך ָּ‬ ‫שלֹש‬ ‫כו‪ .‬מזמרים‪" :‬פוֹ ְּס ִׁעים בוֹ ְּפ ִׁס ָּ‬ ‫להישאר בקושיוֹ ת‪ .‬ובפרט שיש קושיוֹ ת שגם אחרי התירוץ עליהן‪,‬‬ ‫ְּפ ָּע ִׁמים"‪ ,‬ולכאורה מדוע בשבת קודש פוסעים פסיעה קטנה? באמת‪,‬‬ ‫האדם עדיין לא רגוע‪ ,‬כי הקושיא חזקה מדי ‪ -‬הקושיא הרבה יותר‬ ‫‪( 5‬גיליון ‪[ )288‬השתתפות בהוצאת הדפסת העלון בטלפון ‪ ,052-470-0079‬ותבורכו מהשמים]‬ ‫כט‪ .‬ונבאר יותר‪ ,‬מובא בירושלמי‪( :‬ירושלמי דמאי ד‪ ,‬א) " ַׁעם הָּ ָּא ֶרץ‬ ‫במשך כל ימי השבוע‪ ,‬המצוות שאדם עושה אין להן כביכול רגליים‬ ‫ש ָּבת ָּעלָּ יו" ‪ -‬הלכה היא שאפילו עם הארץ ירא לשקר‬ ‫ימת ַׁ‬ ‫אֵ ַׁ‬ ‫ללכת‪ .‬ולמה אין להן? בגלל שהן במאסר של הקליפות‪ .‬במשך כל‬ ‫בשבת‪ .‬ולמה אינו מעיז לשקר בשבת? עונה רבינו‪ :‬כי שבת היא זמן‬ ‫השבוע יש התגברות של הקליפות‪ ,‬ועיקר כוחן של הקליפות הוא‬ ‫של אמת‪ .‬אדם שיש לו שבת‪ ,‬יש לו אמת‪ .‬לכן‪ ,‬אף על פי שביום‬ ‫לפגוע ברגליים‪ ,‬כפי שמצינו אצל עשו שהמלאך שלו הס"מ הכה‬ ‫חול אינך מאמין לעם הארץ כשהוא אומר לך 'הפירות שלי‬ ‫את יעקב על ירכו‪ ,‬כמו שכתוב (בראשית לב‪ ,‬לב) "וְּ הוא צֹלֵ ַׁע ַׁעל י ְֵּרכוֹ "‪.‬‬ ‫מעושרים'‪ ,‬ואתה צריך לעשר אחריו 'דמאי'‪ .‬בשבת קודש אם הוא‬ ‫בכל השבוע‪ ,‬הסיפור של יעקב אבינו חוזר בכל אחד ואחד‬ ‫אומר כך ‪ -‬אתה אוכל‪ .‬כי אימת שבת על עם הארץ‪ ,‬והוא ירא‬ ‫מישראל‪ ,‬והשם ישמור‪ ,‬העוונות שאנחנו עושים נותנים לאדם מכה‬ ‫לשקר‪.‬‬ ‫ברגליים עד שהם אסורים במאסר הקליפות‪ .‬לפיכך‪ ,‬בימי החול אין‬ ‫והנה כדי לקבל את כח הרפואה לרגליים‪ ,‬אומר רבינו‪ ,‬נדרשת‬ ‫כוח למצוות שאדם עושה לפסוע ולעלות למקום הראוי להן‪ .‬מתי הן‬ ‫ההארה של השמש‪ .‬וכמו שכתוב אצל יעקב‪( :‬בראשית לב‪ ,‬לב) "ו ִַׁׁיז ְַּׁרח‬ ‫כן יכולות לעלות? בשבת קודש! כי אז העולמות עולים שלוש‬ ‫שמֶ ש‪ ...‬וְּ הוא צֹלֵ ַׁע ַׁעל י ְֵּרכוֹ "‪ .‬יעקב אבינו שהיה צולע נזקק‬ ‫לוֹ הַׁ ֶ‬ ‫מדרגות מהמקום שהיו בימי החול‪ .‬וברגע שיש עליית עולמות‪,‬‬ ‫לשמש שתרפא אותו‪ ,‬כי כוחה של השמש הוא לרפא‪ .‬ולכן‬ ‫מתקיים הפסוק ב'מזמור שיר ליום השבת' (תהלים צב‪ ,‬י)‪" :‬י ְִּׁת ָּפ ְּרדו ָּכל‬ ‫כשהרגליים הולכות לאט‪ ,‬נדרש רפואת השמש‪ ,‬ולא רק השמש של‬ ‫פֹעֲ לֵ י ָּאוֶן"‪ ,‬כלומר שכל הקליפות נפרדות מהקדושה‪ .‬וכשהן‬ ‫העולם הזה‪ ,‬אלא השמש של עתיד לבוא שמאירה שבעתים כאור‬ ‫נפרדות‪ ,‬הרגליים כבר אינן אזוקות אלא יכולות ללכת חופשי‪ .‬לכן‬ ‫"צ ְּד ָּק ָּתם ַׁת ְּצ ִׁהיר ְּכאוֹ ר‬ ‫שבעת הימים‪ ,‬וזה מה שאומרים בזמר הנ"ל‪ִׁ :‬‬ ‫בשבת קודש בדווקא אפשר ללכת‪ .‬שוב‪ ,‬בכל ימות השבוע בני‬ ‫ִׁש ְּב ַׁעת הַׁ י ִָּׁמים" ‪ -‬שהיא השמש לעתיד לבוא‪.‬‬ ‫אדם פוסעים 'פסיעה גסה' ‪ -‬בטרדות העולם הזה‪ ,‬אך המצוות‪,‬‬ ‫דווקא אינן יכולות ללכת בגלל מאסר הקליפות‪ .‬אבל כשמגיעה‬ ‫הצער שהיה לנח בתיבה‬ ‫שבת קודש‪ ,‬יש כוח לכל המצוות שנעשו כל השבוע לעלות‬ ‫ל‪ .‬לפ"ז נראה את החידוש הזה גם על נח‪ .‬כי גם על נח כתוב שהיה‬ ‫ממדרגה למדרגה ולהגיע למקומן‪.‬‬ ‫זקוק לסעד לתומכו‪ .‬הסיפור של נח מקביל בדיוק לבחינת "פוֹ ְּס ִׁעים‬ ‫כח האמת‬ ‫יעה ְּקטַׁ נָּה"‪ ,‬נח יצא ממציאות של ששת ימי החול אל תוך‬ ‫בוֹ ְּפ ִׁס ָּ‬ ‫התיבה (שהיא בחינת שבת)‪ .‬ונקדים עוד בגמרא (סנהדרין קח‪ ):‬נקרא שם‬ ‫כז‪ .‬רבינו אומר שכאשר המצוות מתחילות ללכת‪ ,‬הן דומות לתינוק‬ ‫"שם ַׁר ָּבא"‪ ,‬ומובא שם שאליעזר עבד אברהם שאל את‬ ‫הבן של נח ֵ‬ ‫שרק עכשיו מתחיל ללמוד ללכת‪ .‬ואיך תינוק מתחיל ללכת?‬ ‫שם רבא‪' :‬איך היה בתיבה? בזכות מה ניצלתם?'‪ .‬והוא השיב לו‬ ‫פסיעה קטנה‪ ,‬פסיעה אחר פסיעה‪ .‬הוא מסביר שזהו הפשט במילים‬ ‫בתיאור על הצער הגדול שהיה להם בתיבה‪ :‬וכמה היו טורחים‬ ‫יעה ְּקטַׁ נָּה"‪ ,‬בגלל שהמצוות מתחילות ללכת רק‬ ‫"פוֹ ְּס ִׁעים בוֹ ְּפ ִׁס ָּ‬ ‫ומסתובבים סביב כל הבהמות והחיות לזון אותם'‪ .‬וסיפר לו איך‬ ‫עכשיו בשבת קודש‪ ,‬והן כתינוק הלומד ללכת שפוסע פסיעות‬ ‫שאביו נח הוכש על ידי אריה משום שאיחר לו את המזונות‪ ,‬וכיצד‬ ‫קטנות‪ .‬וכיצד מחזקים את הפסיעות? "סוֹ עֲ ִׁדים בוֹ ְּלבָּ ֵר ְּך ָּ‬ ‫שלֹש‬ ‫לא ידע מה להאכיל שרץ מסוים עד שנפלה לו תועלת מאיזה פרי‪.‬‬ ‫ְּפ ָּע ִׁמים" – עושים שלוש סעודות שבת‪ .‬והנקודה הפנימית היא‬ ‫וזו הייתה ה'צדקה' הגדולה שעסקו נח ובניו בתיבה עם כל הבריות‪,‬‬ ‫שסעודות שבת יונקות מכוחם של האבות הקדושים אברהם יצחק‬ ‫שזנו והאכילו אותם‪ ,‬שכל זה מעשה צדקה‪.‬‬ ‫ויעקב‪ ,‬והם מביאים את הבחינה של מידת האמת‪ .‬ועל ידי כח‬ ‫האמת שיש בשבת קודש‪ ,‬יש כוח לרגליים ללכת‪.‬‬ ‫נח והצדקה של שבת בתיבה‬ ‫קּושטָּ א ָּקאֵ י"‬ ‫ְּ‬ ‫"ש ְּק ָּרא לָּא ָּקאֵ י‪,‬‬ ‫ִׁ‬ ‫לא‪ .‬והייתה זו צדקה של שבת! ‪ -‬כלומר במעלת הצדקה של שבת‪,‬‬ ‫שהרי חז"ל אומרים (בראשית רבה כה‪ ,‬סוף אות ב) לגבי שנת המבול‪" :‬לֹא‬ ‫"ש ְּק ָּרא לָּ א ָּקאֵ י‪ ,‬קו ְּשטָּ א ָּקאֵ י"‪ .‬לשקר‬ ‫כח‪ .‬בגמרא (שבת קד‪ ).‬כתוב‪ִׁ :‬‬ ‫ִׁש ְּמשו הַׁ ַׁמזָּלוֹ ת"‪ .‬אם המזלות לא שימשו באותה שנה‪ ,‬סימן שהזמן‬ ‫אין רגליים לעמוד‪ ,‬אבל לאמת יש רגליים‪ ,‬ויש לה כוח לתת רגל‬ ‫נתקע ‪ -‬כמין 'הווה מתמשך'‪ .‬לפי ההסבר המדעי כיום‪ ,‬הדבר מובן‬ ‫לאדם כדי שהפסיעות שלו יהיו גדולות וחזקות‪ .‬וכיצד ממשיכים את‬ ‫בפשטות‪ :‬הקב"ה עצר את סיבוב כדור הארץ; וכשאין סיבוב‪ ,‬אין‬ ‫"צ ְּד ָּק ָּתם ַׁת ְּצ ִׁהיר‬ ‫האמת למעשה? אומר רבינו‪ ,‬על ידי המשך הפיוט‪ִׁ :‬‬ ‫תחלופה של יום ולילה והזמן עומד‪ .‬שבת מורה על 'שביתה'‬ ‫ְּכאוֹ ר ִׁש ְּב ַׁעת הַׁ י ִָּׁמים"‪ .‬כלומר‪ ,‬על ידי צדקה שנותנים לכבוד שבת‬ ‫והפסקה‪ ,‬וכיוון שלא שימשו מזלות במבול‪ ,‬הרי שהתיבה כולה‬ ‫קודש‪ .‬כי ישנם שני סוגים של צדקה‪ :‬יש צדקה שנותנים לעני ביום‬ ‫הפכה לבחינת שבת‪ .‬יוצא אפוא שכל הצדקה שעשה נח בתיבה עם‬ ‫חול כדי שיהיה לו מה לאכול‪ ,‬ויש צדקה גדולה יותר שניתנת לצורך‬ ‫הבהמות והחיות‪ ,‬הייתה למעשה 'צדקה של שבת'‪ ,‬שכן היא נעשתה‬ ‫שבת קודש‪ .‬אם אתה נותן צדקה ביום חול‪ ,‬העני קונה בה פרוסת‬ ‫בזמן שבו המזלות שבתו ממהלכם‪ .‬ומכיוון שהייתה זו צדקה של‬ ‫לחם‪ ,‬אבל לחם הזה מעורב טוב ורע‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כשאתה נותן לו‬ ‫שבת‪ ,‬היא זו שגרמה לו להיחשב 'צדיק תמים' בדורותיו‪ ,‬ולכן זכה‬ ‫צדקה לשבת קודש והוא קונה חלה‪ ,‬הרי חלת השבת כולה קודש‬ ‫נח להתעלות מאוד גדולה בתיבה‪.‬‬ ‫כולה אלוקות ‪ -‬כמו כל מאכלי שבת קודש; וממילא הצדקה הזו‬ ‫"צ ְּד ָּק ָּתם ַׁת ְּצ ִׁהיר‬ ‫היא הרבה יותר גבוהה‪ ,‬וממשיכה את הכוח של ִׁ‬ ‫וכשיצא נח מהתיבה‪ ,‬הקריב את הקרבנות והתפלל על העולם‪ ,‬ואז‬ ‫ְּכאוֹ ר ִׁש ְּב ַׁעת הַׁ י ִָּׁמים"‪.‬‬ ‫הקב"ה נשבע כשקיבל את תפילת נח‪ ,‬שיותר לא יביא מבול‬ ‫בעולם‪ .‬והרי שנח התעלה מאוד בתיבה‪ ,‬וזכה למעלות גדולות‬ ‫אפילו עם הארץ ירא לשקר בשבת‬ ‫משום שעשה בתיבה בחינת צדקה ‪' -‬צדקה של שבת'‪ ,‬ה' יזכנו‪.‬‬