אמשינאוו - דברי תורה · Amshinov - Divrei Torah — נח (2026-10-12)

גליון
גליון רנ"ב
פרשת נח תשפ"ז
***** השיר והשבח _לחי עו_למים ******
ברוב כבוד ויקר גם ברכות יעטה ,לידידי היקר הנודע לשם ולתהילה
איש אשר רוח בו ,איש חי רב פעלים,
בכל עת פניו מאירים ,ובפרט עת שבתו עם חברים
הוא הגבר הוקם על לכונן ולייסד בית מדרשינו בבני ברק
ה"ה הרה"ח ר' שמואל וויסבראד שליט"א
אב"י בבני ברק ומראשי קהילתנו
מגדולי התומכים והתורמים להפצת תורת רבותינו
לרגל השמחה במעונו עת זכה לברך על המוגמר,
בהופעת הספר יקר הערך "בשיר ושבח"
חידושי תורה ומילי מעלייתא בפלפולי דאורייתא טבין
מעוטרת ומוכתרת בכתר שם טוב הסכמת כ"ק אדמו"ר שליט"א בראשו
וברכת הדיוט אברכהו ,יזכה להוסיף בתורה ולזכות את ישראל,
יוסיף כהנה וכהנה לחדש חידושים ויזכהו השי"ת להרבות גבולו בתלמידים
אורך ימים בימינו ,עושר וכבוד ושנות חיים יוסיפו לו
בברכת התורה
יהודה ווידער /מכון אוצרות אמשינאוו
ניתן להשיג הגליון
בארה"ק בארה"ב יו"ל ע"י מכון אוצרות אמשינאוו
ירושלים © כל הזכויות שמורות
בארא פארק
אצל הר"ר זלמן לעווין הי"ו
ביהמ"ד אמשינאוו 4408-15th Ave. לתרומות ,הנצחות ,ולקבלת הגליון
ביתר
אצל הר"ר אברהם לאנדא הי"ו וויליאמסבורג amshinov40@gmail.com
בני ברק ביהמ"ד אמשינאוו 144 Rodney st.
אצל הר"ר שלמה לייב לאנדא הי"ו
מאנסי קו אוצרות אמשינאוו
בית שמש ביהמ"ד ווארקע 10 Maple ter.
אצל הר"ר יהודה ווידער הי"ו 605.313.6873
חיפה לעייקוואד (בארה"ק )074-7964020
אצל הר"ר ישראל ברודבקר הי"ו אצל הר"ר ישראל נתן בוים הי"ו שיעורי תניא בשלוחה 2
הגה"ח הרה"צ ר' שמואל צבי זינגער שליט"א
רבי אברהם שמעון מארילוס שליט"א בארא פארק
חדב"נ כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע
לע"נ אביו
חתנו הרב ישכר בער האגער שליט"א
כ"ק הרה"צ רבי יחיאל מנחם זינגער
לרגל שמחת הולדת הנכד -הבן אדמו"ר מא_לכסנדר זי"ע
למז"ט ובשעטומ"צ בן הרה"צ רבי יעקב שרגא זינגער
אבד"ק אסטראוו
נכד מרן הרה"ק רבי יוסף מאמשינאוו זי"ע
נלב"ע ו' מרחשוון תשמ"ט
הרה"ח ר' משה מייער שליט"א
בארא פארק
לרגל שמחת החלאקה לבנו הרה"ח ר' יצחק מאיר ציוויאק שליט"א
היניק שמשון נ"י בארא פארק
לע''נ אביו
הרה"ח ר' יהודה אריה לייב (לייבל) ז''ל
ב"ר יחיאל ברוך ז"ל
ציוויאק
גיסו של מרן הרה"ק רבי יצחק זי"ע
הרה"ג ר' פנחס קנאפלער שליט"א נלב"ע ה' מרחשוון תשנ"ז
מראשי כו_ל_לנו תורת יוסף
לרגל שמחת הולדת הבן
למז"ט ובשעטומ"צ
הרה״ח ר׳ יוסף לאנדא שליט״א
ביתר עי_לית
הרה"ח ר' יהושע לאנדא שליט"א
מודיעין עי_לית
לע״נ אביהם
הרה״ח ר׳ משה חיים ב״ר אשר יונה ז״ל
הרה"ח ר' צבי מרדכי רבינוביץ' שליט"א נלב״ע י׳ מרחשוון תשפ״ג
ביתר עי_לית
הרה"ח ר' ישראל נתן בוים שליט"א
_לעיקוואד
לע"נ זקינתם הרה"ח ר' משה לוי שליט"א
האה"ח מרת רויזא פרידא בוים ע"ה בני ברק
ב"ר משה יוסף ברלינר ז"ל לרגל שמחת נישואי בנו
אשת הרה"ח ר' יהודה מנחם לייבוש בוים ז"ל החתן אברהם אריה הי"ו
נלב"ע ח' חשוון תשל"ה למזל טוב ובשעטומ"צ
תוכן הﬠנינים
#שיחות קודש # #דברי תורה #
יד .... הגה"ק רבי מאיר שפירא מלובלין זי"ע ה ............................ סעודה שלישית תשפ"ג
מכל מלמדי השכלתי cכל הנקרא בשמי ולכבודי
רב פעלים cוהיה ראשיתך מצער cקשוט עצמך
בראתיו cלהאיר מתוך חשיכה cותעל שוועתם
תחילה cבשמאלה עושר וכבוד cיקרה היא
-מן העבודה cאימתי היא חייכם ,בזמן שאתם
מפנינים cמוסיף והולך cהדף היומי cעשה
יגעים בה cוינוחו בה כל ישראל מקדשי שמך
תורתך קבע
ז ............................ סעודה שלישית תשפ"ד
יז ........................... הגאון מטשעבין זצוק"ל בדחלתא דה' הליך נח cנח זכה לאתערותא
במקום גדולתו שם ענוותנותו cמסלסלים בה בכח תפילתו cיצרו של אדם מתגבר עליו בכל
כחדשה cדמי ליה כמאן דמנח בכיסיה cנפש יום cה' לא יעזבנו בידו cהבא ליטהר
שפלה ורוח נמוכה cוכל אדם יהיה גדול ממך מסייעין אותו
בעיניך cהלומד מכל אדם cוהגית בו יומם
ולילה cלבנה בלי 'שיעור חזון איש' c ...לא תגורו ט .......................... סעודה שלישית תשפ"ה
מפני איש cמילה -בסלע ,משתוקא - לקרב הכל לה' cתיבת נח הוא נקודה
בתרין cוהצלת נפשי משאול תחתיה טובה cפרוטה לפרוטה מצטרפת cהשבת נותן
כח לשוב
הרה"ק המאור עינים מטשערנאביל זי"ע כ
... יב ........................... סעודה שלישית תשפ"ו
תלמיד הבעש"ט והמגיד cהרגיל לעשות צדקה נח נשאר צדיק ע"י שהתהלך עם ה'
זוכה לבנים בעלי חכמה cעוזר דלים cמסירת במחשבתו cהקנאה ,התאוה והכבוד -פוגמים
חלקו לעולם הבא cצדקה בעת צרה ושביה cכי בצלם אלקים cנח מצא חן -כי היה זך ונקי
יש שכר לפעלתך cאם יש עליו מלאך מתאוות cהעצה נגד הבלי עוה"ז -דיבורי
מליץ cתיקון לחטאים cטוב מעט בכוונה תפילה cנועם שבת המתאחדת בשם קדשך
ה פרשת נח דברי תורה •
פרשת נח
סﬠודה שלישית תשפ"ג
מכאן למד נח להיות דבוק בחיי החיים, מכל מלמדי השכלתי
ולמצוא חן בעיני ה'. תולדות נח ,נח איש צדיק תמים אלה
היה בדורותיו ,את האלהים התהלך
שזה בדבריו, מוסיף נח ובפרשת נח .במה זכה נח להיקרא בשם צדיק ,הנה
פירוש הכתוב )תהלים קיט, בפרשה שעברה )ו ,ה( וירא ה' כי רבה
צח( מאויבי תחכמני מצותיך כי לעולם היא רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו
לי .מאויבי ,מן האויב שלי ,דהיינו מן רק רע כל היום ,ובהמשך שם ,ונח מצא
היצר הרע תחכמני מצותיך ,יש ללמוד חן בעיני ה'.
דרך בעבודת ה' ,כמו שהוא בשביל רגע
אחד של תאוה גשמי שהוא דבר נפסד כתב, בראשית( )ס"פ לוי בקדושת
וכלה ,כל ראשו סחרחר שבוי ביד יצרו שנראה מלשון הכתוב שזה
ועיניו נסתמו מלראות באור החיים ,מכל המשך אחד ,שמכיון שהיה 'רבה רעת
שכן אנחנו עבדי ה' שעסוקים במצוות האדם' וגו' לפיכך 'ונח מצא חן' ,וענין
שהם דברים של נצח ועומדים לעד ,מכל הקשר הוא כך ,שהצדיק כשרואה את
וליבנו מוחנו להיות שצריך שכן הרשע ששקוע כל כך בתאוות עולם הזה,
משועבדים לעבודתו ית' ,וזהו כי 'לעולם' וכל יצר מחשבות ליבו הוא דבקות בחיי
היא לי ,כי הוא דבר הקיים לעולם. שעה ,חושב הצדיק לנפשו מה אוכל
ללמוד מזה לעבודת ה' ,ולכן מתבונן איך
כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו שהקב"ה ברא ענין של תאוה ,ורואה איך
זו מביא בספה"ק בת עין ,נ"ח ובדרך הרשע הולך אחר ההבל בכל כוחו ,ומזה
גימטריא כבו"ד הוי"ה ,וזהו לומד קל וחומר ,שצריך להיות שקוע
ונח מצא חן ,היינו שידע לגלות כבוד בחיי נצח ולהתלהב לעבודת השם ,שזהו
שמים בכל הסתר שבעולם ,וזהו גם עיקר התכלית של חיי האדם .וזהו
ביאור הכתוב )תהלים קד לא( יהי כבוד ה' השייכות בין 'כי רבה רעת האדם' ,כי
פרשת נח • דברי תורה ו
הנשמה לעולם הזה עם כל טרדות הבלי ל'עולם' ,עולם הוא מלשון העלמה,
עוה"ז ,ירידה לצורך עלי' ,שאם לא כן ועבודת האדם לראות בכל מקום בעולם,
היה יכול להישאר למעלה תחת כסא את כבוד השמים הגנוז בתוכו.
הכבוד ,ודע כי מי שעוסק כל היום
בענינים גשמיים שהם נקראים חשך,
קרא הכתוב את נח איש צדיק, ולזה
שכן נאמר )משלי י כה( וצדיק
ואח"כ מתבונן איך שכל מה שיש לו הוא
'יסוד' עולם ,הכוונה בזה שהצדיק הוא
מהקב"ה ,ואיך שיש בכל עשב ועשב מזל
מי שרואה י' סו"ד שבעולם ,היינו שרואה
וכו' ועליהם מלאכים וכו' מתעורר בנפשו
יו"ד שהיא בחינת חכמת ה' ,שנמצא
תשוקה נפלאה לצאת מתוך החשך
בסוד וגנוז ב'עולם' בבחינת העלמה,
והעלם הגשמי ,ומקבל התעוררות יתירה
והצדיק רואה את כבוד ה' בכל מקום ,כי
לדבקה בו ית' .ומביא בלשון קדשו 'וזהו
יודע שהכל ברא לכבודו.
טעות הבעלי עסקים שבדעתם שאין
יכולים להתפלל כל כך כמו היושבי להאיר מתוך חשיכה
אוהלים ,כי אדרבה נהפוך הוא שהם
מאמר מהמגיד ממעזריטש זי"ע ומביא
יכולים להתפלל יותר ,כי יתרון האור הוא
שפירש שבעת מצוות 'הקהל'
מתוך החשך דוקא' .וזהו שנאמר ותלך
שנעשה אחר שנת השמיטה ,הביאו גם
התבה 'על פני המים' ,אז 'ותרם התבה',
את הטף לבית המקדש ,ועל זה מקשה
כלומר שדוקא ע''י המים רבים מתעלות
הגמ' )חגיגה ג ,א( טף למה באין ,ומתרץ
תיבות התפלה ביותר.
כדי ליתן שכר למביאיהם ע"כ .ופירש
המגיד ,טף הוא בחינת ה'קטנות' ,הבלי
אימתי היא חייכם ,בזמן שאתם יגעים בה
עולם הזה ותאוות גשמיות .ועל זה
גם אצל 'יושבי אוהלים' מצינו והנה מקשה הגמ' למה המה באים ,ומתרץ
עבודה כזו של יתרון האור מתוך 'כדי ליתן שכר למביאיהם' ,היינו ליתן
החושך ,כדאי' במדרש תנחומא) ,פר' נח
שכר לבני ישראל שהופכים חשוכא
פרק ג'( דאף שאמרו בני ישראל בעת מתן בכל שמים כבוד ומגלים לנהורא
תורה נעשה ונשמע ,מכל מקום 'כפה הבריאה.
עליהם הר כגיגית' ,שאכן לגבי תורה
שבכתב שאפשר ללמוד ביותר קלות ,די ותעל שוועתם -מן העבודה
במה שאמר נעשה ונשמע ,אך עבור תורה אור )לבעל התניא( מבאר ,שמי ובתורה
שבעל פה שצריך עיון רב ויגיעה גדולה, נח רומזים בזמן הזה לטרדות
היה צריך גם הענין של 'כפה עליהם הר הפרנסה ,והמחשבות המבלבלות שבעניני
כגיגית' ,ועל העמלים בתורה שבעל פה עוה''ז ,והנה בוודאי היה כל ענין ירידת
ז פרשת נח דברי תורה •
וינוחו בה כל ישראל מקדשי שמך שהוא קשה נאמר 'העם ההולכים בחשך,
נמי ענין שבת קודש ,שנזכור וזה ראו אור גדול' ,כי דוקא מי שנכנס לתוך
לעבוד את השי"ת ,אך מכיון החושך ,הוא יכול לגלות האור הגדול.
שהאדם נכנס בששת ימי המעשה לתוך המטרה שנשלחנו לעולם הזה ,כדי וזהו
חשכות העולם ,יכול לשכוח את מטרת 'מלך הוא שהקב"ה לגלות
ביאתו לכאן ,לכן קיבלנו את השבת העולם' ,שהוא המלך במקום ההסתרה,
לזכור את המטרה שהוא לזכות לגלות ולכן מי שיש לו צער וטדדה ,דוקא זה
מלכות שמים ,יהי רצון שנזכה לגלות האיש יכול לגלות את יתרון האור מן
כבוד שמים ולגאולה שלימה אמן. החושך.
BCDCA
סﬠודה שלישית תשפ"ד
להקב"ה מלעילא ,אף באופן שלא קדם בדחלתא דה' הליך נח
לה אתרעותא דלתתא ,אך באופן כזה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה אלה
אינו נחשב לעבודת האדם כלל .והנה נח בדרותיו את האלוקים התהלך נח.
לא עבד את ה' אלא בכח אתערותא 'אשר אומר הוא ובאברהם וברש"י
אותו עורר יתברך דלעילא ,שהשם התהלכתי לפניו' נח היה צריך סעד
מלמעלה ,ועל כן השפיע בו תשוקה לתומכו ,אבל אברהם היה מתחזק ומהלך
להתדבק בהשי"ת ,אף שלא קדם לכך בצדקו מאליו.
שום התעוררות מצידו ,וזהו שנאמר בנח,
'שהיה צריך סעד לתומכו' .אבל אברהם
מאור עינים ביאר דמתחילת ובספה"ק
הבריאה קבע השי"ת סדר
אבינו ע"ה היה דרגתו גבוהה מכך,
העבודה שצריך האדם להתעורר ולבקש
שהתחזק בצדקו והולך מאליו ,דהיינו
את הבורא ,ובכח אתרעותא דלתתא על
באתערותא דלתתא.
ידי זה מושפע עליו שפע מן השמים ,ואף
המאור עינים ,דאם לא היה ומקשה אם ח"ו אין אנו מתעוררים לבד לעבוד
מצד התעוררות כלל לנח את ה' ,אזי לפעמים השם יתברך מעורר
עצמו להתדבק בה' ,איך קורא לו הכתוב אותנו מלמעלה כיון שהקב"ה חפץ
בתואר 'צדיק תמים' ,שמשמע שאינו חסר בקיום העולם ,ואז מקבל האדם תשוקה
פרשת נח • דברי תורה ח
מעלה שואלין לאחר יום הכיפורים ,מאן כלום והוא צדיק בשלימות .ומתרץ ,דאף
נצח דינא ,אומר להם הקב"ה ,אלו מי שמעוררים אותו מלמעלה ,נחשב
היוצאים ב'מאני קרבא' בידייהו ,אלו צדיק תמים ,כיון שאחר שעוררו אותו מן
נצחו את הדין .ובספה"ק הוקשו אמאי הוי השמים ,הרי הוא דבוק בו יתברך ,וזהו
סימן של ניצחון ,הלוא המנצח לאחר עיקר השלימות.
הניצחון מניח את כלי המלחמה מידו ,כי
אין צריך לו עוד .ומתרצים ,דבמלחמת נח זכה לאתערותא בכח תפילתו
היצר לא שייך לגמור המלחמה ,כיון ר' יעקב מראדזמין זי"ע )דברי הרה"ק
שהוא מלחמה תמידות ללא הפסק ,אלא אבי"ב( מביא את דברי המאור
עיקר רצונו של היצר שאחר שנכשל כמה עינים ,אך לא ניחא ליה לקרוא למי שאינו
פעמים יתייאש האדם מללחום עימו עובד את ה' באתרעותא לתתא כ'צדיק
ויניח הכלי מלחמה מידו ,ועל כן עיקר תמים' ,כיון שסוף כל סוף כל עבודתו
הניצחון בקרב תלוי ועומד בכך אם עומד אינו משלו ,אלא ממה שנותנים לו מן
האדם על מעמדו ואינו מאבד את רוח השמים ,וזה בוודאי נחשב לחיסרון
מלחמתו ,כיון שעיקר מטרת היצר הרע בעבודת ה'.
שהאדם יתייאש מלהילחם עימו עוד,
ולכן אחר יום הכיפורים שהוא אחר שנה מפרש דכיון דנח היה בדור של לכן
שלימה שלחם עם היצר ,מגיע ביום רשעים ,היה קשה מאד בשעתו
סוכות ועדיין נמצא מוכן לקרב ,זהו סימן כי השי"ת, את לעבוד להתעורר
הניצחון על היצר. במעשיהם הרעים ובטומאתם של דור
המבול החשיכו את העולם ,וכיון שראה
ה' לא יעזבנו בידו נח שאינו יכול להתעורר בשום אופן ,על
אפשר להוסיף עוד ,דענין 'מאני ואולי כן לא מצא מנוח לנפשו ותלה עיניו
כמו לתפילה רומז דקרבא', לשמים והתפלל להשי"ת שיזכה לעובדו,
שנאמר )פר' ויחי מח ,כב( אשר לקחתי מיד ואז קיבל סעד מן השמים לתומכו,
האמורי 'בחרבי ובקשתי' וברש"י חכמתו והתחיל להשתוקק להשי"ת ,וכיון שזכה
ותפלתו .הרי לנו אף אם האדם מחמת לכך בכח תפילתו ,זה נמי נחשב כעבודת
רוב חשכות וטרדת הדעת רואה שכשל האדם ,ועל כן נקרא 'צדיק תמים' עכל"ק.
כוחו ללחום עם היצר בפועל ,אך אינו
מוותר וממשיך להתקרב אל הקדושה על יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום
ידי תפילה ,ומבקש מהשי"ת שאף שליבו יותר ,הנה איתא בזוה"ק )ח"א ולהרחיב
בל עימו ,ואין בו תשוקה לרוחניות ,רוצה רכא ,א ובתק"ז כט ,א( שמלאכי
ט פרשת נח דברי תורה •
פי זה נוכל לפרש ,הא דאיתא ועל שהקב"ה יפתח את לבבו לעובדו ,בזה
)ילקוט שמעוני דברים רמז בחז"ל כבר נחשב שמשתמש בכלי המלחמה,
תתקמב( אין לך דור שאין בו כאנשי דור שזהו עיקר הניצחון .וכאמור ,שאף מי
המבול .שבכל דור יש אנשים שאין שאינו יכול לנצח את היצר אלא בכח
יכולים להתעורר כלל אל הקב"ה ,מחמות התפילה נחשב 'צדיק תמים'.
רוב חשכות ובלבול השורה בעולם,
והעצה היעוצה לכך הוא 'בא אל התיבה', הבא ליטהר מסייעין אותו
שיבואו אל תיבות התפילה כידוע מהבעל הדברים הוא גמרא מפורשת ויסוד
שם טוב זי"ע ,כי אף זה שאין לו לב דאיתא בריש עבודה זרה )ה ,א(
לעבודת ה' ,יש לו להתפלל על כך בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא לישראל
שהקב"ה יתן לו לב לעובדו. לפני מתן תורה 'מי יתן והיה לבבם זה
להם' ,היה להם לענות ולומר 'תן אתה',
רצון שנזכה להינצל מדור המבול, יהי היינו שאף בזמן שלבבם לא ימשך אל
ולהתדבק בהשי"ת מתוך שמחה ה' ,צריך להתפלל על זה גופא ,שיהא
וטוב לבב ,ובמהרה ניגאל ברחמים אמן. רצונו לעבוד את ה'.
BCDCA
סﬠודה שלישית תשפ"ה
יכול התיבה לנוח על הארץ ,שזה מורה לקרב הכל לה'
שהארציות מחובר אל הקדושה ,אך בזמן המבול ארבעים יום על הארץ וירבו ויהי
המבול ,מחמת רוב חטאי האדם ,היתה המים וישאו את התבה ותרם מעל
הארץ בתכלית השפלות ,על כן שלטו מי הארץ .אי' בספה"ק )זוה"ק פר' פינחס( שעם
המבול שהם הכוחות החיצונים ושטפו חבלה מלאכי הגיעו המבול מי
את הארץ ,עד שאפילו ג' טפחים של ומשחיתים שנבראו מהעבירות ,והתיבה
מחרישה נמוחו ונטשטשו במים ,וזהו המגין השכינה השראת מקום הוא
שנאמר 'וירבו המים וגו' ותרם מעל בקדושתו מפני כל המקטרגין .והנה
הארץ' ,שנסתלקה התיבה למעלה ,ולא העבודה של בני ישראל הוא לחבר את
הי' לה חיבור לארץ ,ואחר כך שקיבלו כל הדברים הגשמיים עם הרוחניות ,ואז
פרשת נח • דברי תורה י
'מצוה העושה המשנה. כוונת וזה את העונש נתמעטו הכוחות החיצונים,
אחת' ,היינו מצוה שהיא מיוחדת, והי' מי המבול הלוך וחסור ,והתיבה
שנעשתה בכוונה ובהתלהבות .וכן העובר ירדה והתקרבה אל הארץ ,ואז שב
'עבירה אחת' היינו במזיד ובשאט נפש, הקדושה להתדבק בארץ.
אז יש מקטרג שלם ,מה שאין כן
כשהעבירה אינה בשלימות ,כיון שלא תיבת נח הוא נקודה טובה
היה רצונו לחטוא ,אז 'תשובה ומעשים עבודת ישראל )אבות ד ,יג( רבי בספה"ק
טובים כתריס בפני הפורעניות' ,היינו אומר יעקב בן אליעזר
ההרהור תשובה שיש לו בשעת עסק העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט
העבירה ,הם אצלו כתריס ,המגן עליו אחד .והעובר עבירה אחת קונה לו
שלא יהא החטא כל כך עמוק ,ועל ידי זה קטיגור אחד ,תשובה ומעשים טובים
יכול להגיע לתשובה שלימה. כתריס בפני הפורעניות .ויש לדייק מהו
הלשון 'מצוה אחת' וכן 'עבירה אחת'.
פי זה מבאר בעבודת ישראל )פרשת ועל
נח( את שאמרו בספה"ק 'רשעים ידוע שמכל מצוה נברא מלאך הנה
מלאים חרטות' ,דמיירי ברשעים שכיון מליץ יושר ,ולפי גודל שלימות
שיש בהם נשמת ישראל ,מתחרטים של מצוה וההתלהבות שבו ,כן המלאך
בלבם אף בשעת העבירה ומתאוננים למה כן שאין מה המצוה, מזו הנברא
יצרם גובר עליהם ,והגם שהרהור תשובה כשהמצוה לא נעשה כראוי ,אז גם
זו היא במחשבה דקה מן הדקה ,ואין המלאך הנברא ממנו אינו טוב גמור .וכן
בכוחה להבדילו מן העבירה ,מכל מקום קטיגור נברא עבירה מכל להיפך,
כיון שיש כבר קצת רושם של תשובה, המקטרג עליו ,ואם עושה העבירה כאוות
בכח החרטות האלו יוכל לשוב אחר כך. נפשו במזיד רח"ל ,אז גם המקטרג
הנברא ממנו הוא רע גמור ,אך אם נלכד
הזה היה בדור המבול ,כאשר וכדבר עשיית בשעת ואף היצר, במצודת
פגמו ונימחו מן הארץ ,לא העבירה ,היה רצונו שלא לעבור ,אלא
נשאר בהם שום דבר טוב שיגרום יצרו היא שתוקפו ,אזי גם המלאך
היחוד לקיום העולם ,לזה נאמר ,וישאר המקטרג הנברא ממנו איננו שלם ,כיון
אך נח ,שהוא הצדיק שעלה עם התיבה, שהיה לו אפילו מעט הרהור תשובה
שהיא עולם המחשבה ,והמשיך לעבוד בשעת העבירה ,ונשאר אצלו איזה נקודה
את ה' ,ומזה היה הכנה לתיקון העולם טובה ,מכח זה יכול אחר כך להגיע לידי
אחרי המבול. תשובה אמיתית.
יא פרשת נח דברי תורה •
התחרט ,וחיזק את עצמו שמהיום והלאה פרוטה לפרוטה מצטרפת
ינסה שלא להיכשל ,והרי שום יגיעה אינו כ"ק אזמו"ר זצללה"ה אהא וכדברי
הולך לאיבוד ,על כן עתה באו והצטרפו דאיתא בגמרא )עבודה זרה יז(
כל החרטות יחד ,ובכח זה זכה לעשות אודות ר' אלעזר בן דורדיא שעשה כל
רבינו שאפילו עד שלימה, תשובה העבירות שבעולם ,ופעם אחת אמרו לו,
הקדוש נתקנא בו ,כדאיתא בכה רבי יש שאותו לא יקבלו בתשובה ,ואז התעורר
קונה עולמו בשעה אחת. מאד ,ורצה לעשות תשובה ,הלך וישב
בין הרים וגבעות ואמר ,הרים וגבעות
השבת נותן כח לשוב בקשו עלי רחמים ,אמרו לו לפני שאנחנו
איתא בזוה"ק דנח רומז לשבת והנה מבקשים רחמים עליך אנחנו צריכים
קודש ,כתיב 'אם תשוב משבת לבקש על עצמנו ,הלך וביקש מהשמים
רגלך' ,כי השבת הוא בחינת ראש ,שהוא והארץ שיתפללו עליו ,וגם הם ענו ואמרו
זמן שבו תמיד נשמר הקדושה ,והרגלים לו ,קודם צריכים אנו לבקש על עצמנו,
הם רחוקים מהראש ,שאין דעת האדם ואז הבין ואמר אין הדבר תלוי אלא בי,
ניכרת שם ,ולכן במשך ימי השבוע רגלי הניח ראשו בין ברכיו והתחיל לבכות עד
האדם יכולים להתרחק ,עד שנבלע כל כך שיצאתה נשמתו ,יצתה בת קול ואמר רבי
בעניני עולם הזה ,עד שיוצא חוץ לתחום, אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי עולם הבא,
ושוכח לגמרי את המקום שיצא משם .אך בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בכמה
בהגיע אור קדושת השבת ,צריך להזכיר שנים ויש קונה עולמו בשעה אחת.
לעצמו שכל מעשיו צריכים לקרב אותו והקשה כ"ק אזמו"ר זצללה"ה הלא הוא
אל ה'. עשה את כל העבירות החמורות שבעולם,
ואיך זכה למדריגה כזאת לעשות תשובה
רצון שבכח קדושת השבת נזכה יהי מאהבה בשעה אחת ,ואמר לפרש בזה,
להתקרב אל ה' ,ולעבדו בלבב שלעולם לא נפל ר' אלעזר בן דודיא
שלם ,ולהגאל גאולת עולם ברחמים אמן. ביאוש ,כי בכל פעם שעשה עבירה
BCDCA
פרשת נח • דברי תורה יב
סﬠודה שלישית תשפ"ו
הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את נח נשאר צדיק ע"י שהתהלך עם ה' במחשבתו
אלו שבדרכים העולם, מן 'האדם' תולדות נח ,נח איש צדיק ,תמים אלה
ממעט את דמות הצלם. היה בדורותיו ,את האלקים התהלך
נח .וביאר כ"ק אזמו"ר רבי מנחם זי"ע,
נח מצא חן -כי היה זך ונקי מתאוות שהפסוק מלמדינו בזה ,על ידי מה זכה
בתאוה, שפגמו המבול דור ולכן נח להשאר צדיק בדור המבול ,ולא
ולכן הצלם. זה מהם הוסר להמשך אחר בני העולם ,ולהיות תמים
שלטו עליהם החיות והבהמות כדכתיב בשלימות ללא פגם ,זה היה ע"י 'את
ברש"י שאחר המבול ,ומוראכם וחתכם האלוקים התהלך נח' ,שהלך בכל עת
וגו' לפי שחטאו דור המבול והופקרו במחשבות טהורות ,און געלעבט מיט די
למאכל חיות רעות לשלוט בהן וכו' אייבישטער עכתד"ק.
ע"כ .אבל נח מצא חן בעיני ה' ,כי
הקנאה ,התאוה והכבוד -פוגמים בצלם אלקים
וכשהנפש רעות, מתאוות נקי היה
מזוכך חל עליו הצלם אלקים ,ולכן
בשם הרה"ק המגיד מקאזניץ ואיתא
זי"ע )שפת אמת תרנ"ו( כי נכתבו
מצא חן בעיני ה'.
בפרשיות אלו ענין קנאה תאוה וכבוד.
שפרשת קין הוא קנאה ,ופגם דור המבול
העצה נגד הבלי עוה"ז -דיבורי תפילה
הוא תאוה ,ודור הפלגה הוא כבוד כמ"ש
ה'מבול' כתב רש"י שנקרא כן, והנה )יא ,ד( הבה נבנה וגו' ונעשה לנו שם
כיון ש'בלה את הכל' ו'בלבל
וגו' ,עכ"ד.
את הכל' ,כי המבול מורה על כל ההבל
והבלבול שיש בעולם ,עד שאין האדם איתא במשנה )אבות ג ,יד( חביב והנה
מבחין מה התכלית ומה תפקידו ,והעצה אדם שנברא בצלם וכו' שנאמר
כדאיתא לתיבה, להכנס הוא לזה כי בצלם אלהים עשה את ה'אדם'.
מהבעש"ט זי"ע שזה ענין תיבות התפילה והצלם אלוקים ישנו רק בבני ישראל
התכלית שזהו הקב"ה, עם ולדבר כמו שדרשו חז"ל )ב"מ קיד ,ב( אדם
בעולם להתקשר אל ה' ,וזה רמוז בלשון אתם ,אתם קרויים אדם וכו' וכמה
הכתוב ואל א'מה ת'כלנה מ'למעלה ר"ת שהאדם נופל בקנאה תאוה כבוד פוגם
אמ"ת ,כי כל הבלבולים הם שקר ואין בצלם אלוקים שעליו ,ובזה פירש השפת
הדיבורים ורק תכלית שום להם אמת את דברי המשנה )אבות ד ,כא(
יג פרשת נח דברי תורה •
בשבת צריך כל אחד להדביק מחשבתו הקדושים שהאדם מתפלל אל ה' המה
בה' ,במחשבה או בדיבור או במעשה האמת בלבד.
עכ"פ ,כל אחד לפי בחינתו.
נועם שבת המתאחדת בשם קדשך
רצון שנזכה לחיות עם ה' ולשמור יהי יעקב יוסף )אות א'( את ובתולדות
על צלם אלוקים ובמהרה ניגאל האלהים התהלך נח ,נח
ברחמים אמן. רומז לשבת יום מנוחה ,להורות שעכ"פ
הגה"ק רבי מאיר שפירא מלובלין זי"ﬠ • שיחות קודש יד
הגה"ק רבי מאיר שפירא מלובלין זי"ﬠ
אחר הבדלה פרשת נח תשפ"ג
רב פעלים
השבוע )ז' בחשוון( היארצייט של הגה"ק ר' מאיר שפירא זי"ע מלובלין ,נכד בן
אחר בן של הרה"ק ר' פנחס קאריצער זי"ע .היה רב בכמה עיירות ,ולבסוף כיהן
בעיר ואם בישראל לובלין .היה ידוע בכח הדרוש ,פעל לתקן את הלימוד של 'דף
היומי' ,וכן פעל בהקמת הישיבה בלובלין ,אשר מלבד עצם הישיבה ,רומם בזה
את כבודם של כל בני הישיבה בפולין.
והיה ראשיתך מצער
כהיום כבר רואים צדיק מה פעל ,איך שהצליח לבסוף להקים דברים גדולים.
אך כידוע לא היה דרכו סוגה בשושנים ,והיה לו הרבה טירחא ובזיונות עד שהגיע
לכל זאת ,והיה עוסק בגופו ונוסע ממקום למקום לאסוף מנדיבי עם תרומות
למען הישיבה.
קשוט עצמך תחילה
ידוע שעסק הרבה לקבץ מעות למען החזקת הישיבה .פעם בהכנסו אצל גביר
אחד שהתגורר בארמון מפואר ,ותיאר לפניו את גודל מצוקת בחורי הישיבה,
שאינם אוכלים כמעט מחמת שאין בכח הנהלת הישיבה לשאת בהוצאות
הגדולות ,טען הגביר לעומתו ,מה לך לטעון כל כך לרווחתם של בני הישיבה,
הלוא אמרו חז"ל 'כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה'
ענה לו ר' מאיר ,הרי המשיך התנא מיד לומר 'אם אתה עושה כן' ...היינו שאם
גם אתה מסתפק במועט ,ואוכל פת במלח ושותה מים במשורה ,אז אתה יכול
לומר לאחרים שיעשו גם הם כך ,אבל כשאני מסתכל סביבותי ,אין נראה שאתה
נוהג כן.
בשמאלה עושר וכבוד
פעם אמר לגביר ,איתא 'רבי מכבד עשירים' )ערובין פו ,א( כיון שעד שבא רבי,
היו אומרים ,שהעשירים המה עמי-הארצ'ים ,ורק העניים הם בני תורה .ברם,
משבא רבי ,שהיה עשיר גדול ומכל מקום היה גדול בתורה ,בזה כבד את
העשירים ...הוא רצה להנחיל שעשיר שאין לו השגה ברוחניות אינו חשוב.
טו הגה"ק רבי מאיר שפירא מלובלין זי"ﬠ שיחות קודש •
יקרה היא מפנינים
פעם בא לאסיפה להחזקת הישיבה ,וכה פתח את הדרשה שלו :הייתי אצל
יהודי עשיר בבית ודברתי אתו אודות הישיבה ותרם סכום של חמישים דולר,
וברכתי אותו בכל ליבי והלכתי לדרכי ,אחר כך נכנסתי לעוד יהודי ,והתחלתי
לדבר אתו ,הוא הוציא מיד טשעק וכתב סכום של עשרת אלפים דולר ,התיישבתי
והתחלתי לדבר אתו על מעלות התורה ועל גודל השכר לתמכין דאורייתא ,היהודי
פנה אלי ואמר וכי מה אתם חושבים ,שאין לי שום הבנה בחשיבות התורה ,הרי
באם לא היה לי הבנה בזה ,לא הייתי נותן סכום של עשרת אלפים דולר .וכן
איני מבין אתכם ,הרי לפני שהגעתם אלי ,הייתם אצל השכן ,והוא תרם לכם רק
חמישים דולר ,קבלתם את זה בשמחה ,ויצאתם לדרככם ,ואני נתתי סכום של
עשרת אלפים דולר ,ואתם מדברים אתי על מעלות התורה וכו'.
אמרתי לו ,אתם צריכים להבין ,ליהודי הראשון שנכנסתי ראיתי מיד שאין לו
כל השגה בתורה ,ואם הייתי מדבר אתו עוד ,היה לכל היותר תורם עוד חמישים
דולר ,אבל עליך הבנתי מיד שלפני עומד אדם שיש לו השגה בתורה ,לכן באם
אדבר אתך עוד שמא יצא עוד סכום של עשרת אלפים דולר ...ואכן כך הוה ,ומיד
כתב עוד טשעק על עשרת אלפים דולר ,וכך המשיך ר' מאיר בדרשתו ,מורי
ורבותי ,אין אני פונה עתה לאלו שאין להם מושג בתורה ,כמו היהודי הראשון
שפגשתי ,פונה אני אל כמה יהודים שנמצאים כאן ,שיודעים תורה מה היא ,אנא
תרימו תרומתכם למען הישיבה...
מוסיף והולך
כשקיבלו אותו לכהן כרבה של לובלין ,שישבו שם על מדין במשך הדורות
רבנים גדולים אדירי התורה ,ולכן כאשר התחיל את דרשתו הראשונה ,פתח
בפסוק מספר משלי' :אל תתהדר לפני מלך ,ובמקום גדולים אל תעמוד' ושאל:
'איך זכיתי אברך הצעיר מעיירה קטנה ברומעניא לכהן בעיר ואם בישראל לובלין,
ולשבת על כסא הרבנות עליו ישבו ענקי עולם'? אך זאת צריך לזכור 'ובמקום
גדולים אל תעמוד' ,פירוש ,שבמקום כזה אסור להיות בבחינת 'עומד' ,אלא חייבים
להרגיש אחריות לעשות ולפעול למלאות את כל מה שלא הספיקו הדורות
הקודמים ,אל תעמוד אלא תלך מחיל אל חיל.
הדף היומי
בשעה שרצה להכריז בכנסיה הגדולה על תקנת הדף היומי ,רצה מאוד
שהרעיון יתקבל בכל תפוצות ישראל .על כן בטרם נפתחה הכנסיה הגדולה ,נכנס
אצל החפץ חיים וביקש ממנו שהוא כזקן וצדיק הדור יציע את הדברים לפני
באי הכנסיה הגדולה ,שכך יתקבלו הדברים .החפץ חיים סרב ואמר לו :לא ,תציע
הגה"ק רבי מאיר שפירא מלובלין זי"ﬠ • שיחות קודש טז
אתה בעצמך את הרעיון ,אך זאת תעשה ,תכנס למעמד הפתיחה עשרים דקות
מאוחר יותר .למרות שלא הבין את פשר הבקשה אך כמובן קיבל את הדברים
ללא עוררין .והנה כשהופיע רבי מאיר אל האולם ,שכבר היה מלא מפה לפה,
קם החפץ חיים לכבודו מלוא קומתו ,וכמובן קמו אחריו כולם לכבודו של אותו
רב הנכנס ,ולכן בשעה שהרצה את הדברים לפני הקהל נשמעו דבריו בקשב רב,
והתקבל הרעיון בהתלהבות.
עשה תורתך קבע
הרביץ תורה באופן נרחב מאד ,היום רואים כמה יהודים מתחזקים בזה ,יש
בזה הרבה מעלות ,ואחד מהם ענין קביעת עיתים לתורה ,שהוא דבר גדול
שלומדים כל יום לימוד קבוע.
זכותו יגן עלינו ,א גוטע וואך א פרייליכע וואך.
יז הגאון מטשﬠבין זצוק"ל שיחות קודש •
הגאון מטשﬠבין זצוק"ל
אחר הבדלה פרשת נח תשפ"ד
במקום גדולתו שם ענוותנותו
השבוע )י' בחשוון( חל יומא דהילולא של הגאון מטשעבין זצוק"ל ,הטשעבינער
רב היה מגדולי הדור בתקופה לאחר חורבן אירופא .היה גאון אדיר ,ועם זאת
ענוותן ושפל ברך באופן מופלא.
מסלסלים בה כחדשה
מספרים כי החזון איש זי"ע הפליא מאוד את את גדלותו של הטשעבינער
רב ,ואמר עליו שהוא "פריש" בכל התורה כולה .שכל התורה כולה רעננה אצלו,
הגאון מטשעבין היה רגיל להביא ראיה מדברי רש"י בכל מקום בש"ס לפי הצורך,
ובאותו רגע היה זוכר הכל בבהירות נפלאה.
דמי ליה כמאן דמנח בכיסיה
ומעשה שהיה ,שהבריסקער רב זצ"ל שאלו :היכן נמצא מקור למה שרגילים
לסיים בדרשות "שנלך לקראת משיח" ,וכי היכן כתוב שצריכים לצאת לקראת
המשיח? מיד השיב לו הגאון מטשעבין כי מקור הדברים ברש"י במסכת עירובין
)דף מ"ג ע"ב( ,שכתב שם שאין המשיח בא בערב שבת מפני שצריכים הכל
לצאת לקראתו.
תמה הגרי"ז מבריסק ואמר" :וואו האט ער די לעדל מיט די אלע רש"י'ס?...
מאיזה מגירה הוא שולף מיד כל רש"י שצריך?" כל התורה כולה הייתה מונחת
לפניו כשלחן ערוך ,ותמיד ידע למצוא מקורות לכל דבר.
נפש שפלה ורוח נמוכה
פעם אחת בהיות הגאון מטשעבין בבית מדרשו של ה"אמרי אמת" מגור זי"ע
בפרשת יתרו ,כיבדו בנו ה"בית ישראל" בעליית עשרת הדברות .לאחר הקריאה
התבטא ה"אמרי אמת" ואמר ,כי עתה היתה לה לתורה עצמה "עליה" .כשסיפרו
דברים אלו לפני הגאון מטשעבין ,נענה ואמר לפי תומו בענוותנותו המופלגת:
"לא ידעתי כי גם בגור רגילים לומר דברי בדיחותא" .כי היה פשוט ועניו מאוד
בכל הליכותיו.
הגאון מטשﬠבין זצוק"ל • שיחות קודש יח
וכל אדם יהיה גדול ממך בעיניך
עוד נסתפק פעם אחת בשאלה בדין הברכות :הנה קיימא לן באדם הרוצה
לאכול שני מיני פירות שברכתם שוה ,ואחד מהם "חביב" עליו ,שצריך להקדים
ולברך על הפרי החביב .והנה אירע לפניו שלא עשה כן ,ולא בירך על החביב
תחילה .ונסתפק בדבר ,האם יש ענין שימנע עתה מלאכול את הפרי השני? והאם
יש בדבר זה איזה הידור או תיקון במה שנוהג כן או לא?
דעת הטשעבינער רב הייתה ,שאין צורך להימנע מאכילתו ,לפי שעיקר עניין
אכילת החביב תחילה הוא מפני חשיבות הברכה ,להניחה במקום המובחר.
ומאחר שכבר בירך – שוב לא יועיל הדבר בין אם יאכל ובין אם לאו .ואולם
מיד הוסיף ואמר" :מכל מקום יש מן הפוסקים החולקים עלי בזה ,ויש להם סברה
חזקה מאוד".
הנה אף שלא זז מדעתו ופסקו ,החשיב מאד דעת אחרים ,רואים בזה מדת
ענותנותו ,וכדאיתא בגמרא דזכו בית הלל שנקבעה הלכה כמותם מפני שהיו נוחין
ועלובים ומקדימין דברי אחרים לדבריהם .והיינו ,שאף שהיה יכול להחזיק בדעתו
בלבד ,מכל מקום הראה ענוה יתירה כי היה שפל ברך עד למאד.
הלומד מכל אדם
עוד זאת מספרים ,שמעשה היה בתינוק אחד שהיה רגיל לבוא ולהבחן על
תלמודו אצל הגאון מטשעבין ביומא דשבתא לעת מנחה .פעם אחת נרדם
הטשעבינער רב מעט בצהרי השבת ,והילד דפק על הדלת שוב ושוב עד
שהתעורר הרב .בא הרב אל הפתח ,ואמר לו התינוק שבא להבחן .אמר לו הרב:
"כאשר דופקים על הפתח כמה וכמה פעמים ואין פותחים ,יש ליתן אל הלב
ולחשוב שמא הרב ישן הוא?" השיב לו התינוק" :לא ידעתי שהרב ישן בשבת".
כששמע הרב דברים אלו ,קיבל על עצמו מאותו זמן ואילך שלא לישון עוד ביום
השבת .כיון שתינוק זה עוררו שאינו יכול להבין איך רב ישן בשבת.
והגית בו יומם ולילה
מספרים שפעם אחת נכנס הגאון רבי שלום שבדרון זצ"ל אצל הרב לאחר
תפילת ותיקין לשאול דבר הלכה ,ומצאו להרב כשהוא עומד ועוסק בתורה
מבעוד לילה בלא הפסק .שאל רבי שלום את שאלתו והשיבו הרב מיד .אך תמה
הרב ושאל את רבי שלום" :מה ראית לבוא ולשאול שאלה זו באמצע הלילה?"
השיבו רבי שלום" :הרי כבר אנו עומדים לאחר תפילת ותיקין" ...הלימוד ברציפות
היה רגיל אצלו ולא הרגיש כלל שכבר האיר היום.
יט הגאון מטשﬠבין זצוק"ל שיחות קודש •
לבנה בלי 'שיעור חזון איש'...
יש כמה דברי חכמה דאיתמרו משמיה .פעם אחת היה עומד לקדש הלבנה
בעיר בני ברק ,אך לא היתה הלבנה נראית בזוהרה כראוי .ולכן אמר ,נחזור ונסע
לירושלים ושם נקדש את הלבנה .שאלו אחד ,וכי מה מעליותא יש ללבנה
שבירושלים יותר מהלבנה דהכא? השיב לו ,הלבנה הזו אין לה שיעור חזון איש,
וכאן הרי הוא "אתרא דמר"...
לא תגורו מפני איש
היה מתבטא בחריפות ושנינה על אחד מרבני המזרחי שהקל בהלכות חמורות,
שהיה מקל ומתיר איסורים חמורים .פעם אחת שאלו אחד :איך יתכן לדבר עליו
בלשון כה קשה ,והלא הוא בקי בד' חלקי שולחן ערוך? השיב לו :אכן ,בקי הוא
בד' חלקי שולחן ערוך .באבן העזר יודע הוא היטב הלכת "אפקעינהו רבנן
לקידושין מיניה" ,ובחושן משפט בקי הוא בדין "הפקר בית דין הפקר" ,וביורה
דעה יודע הוא הלכות "ביטול בששים" ,ובאורח חיים בקי הוא בדין ש"על כולן
אם אמר שהכל נהיה בדברו יצא" .וזהו בקיאותו בד' חלקי שולחן ערוך...
מילה -בסלע ,משתוקא -בתרין
עוד אמר פעם אחת בביאור המאמר "חכם עדיף מנביא" ,אמאי באמת עדיף
הוא? כי הנה הנביא מוזהר שלא יהא כובש נבואתו ,וכשבאה אליו נבואה
מוכרח הוא להוציאה מפיו ולדבר ,אבל החכם רשאי לשתוק .ומי שיכול לשתוק
ואינו מוכרח לדבר ,חשוב הוא יותר .וזהו "חכם עדיף מנביא" ,שיש לו המעלה
שיכול לשתוק.
והצלת נפשי משאול תחתיה
ומעשה שהיה בשמשו ,פעם אחת בעת שתיקן או סידר את מלבושו של
הטשעבינער רב ,אם בתיקון כפתור וכדומה ,נכנסה המחט בטעות בבשרו של
הרב ,נבהל השמש מאוד ואמר בחרדה" :אוי לי ,לא אצא מגיהנום על שציערתי
את הרב" הרגיע רבינו ואמר" :אף אם יכניסוך לשם ,הריני מבטיחך שאוציאך
משם" .ויהי לימים ,כאשר נחלה הרב קודם פטירתו מן העולם ,קרא לשמשו ואמר
לו ,הנה הבטחתיך שאוציאך מגיהנם ,אך ראה נא להזהר במעשיך ,שלא תהיה
עלי מלאכה כבדה מדי להוציאך"...
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל ,א גוטע וואך א גוטע חודש.
הרה"ק בﬠל מאור ﬠינים מטשﬠרנאביל זי"ﬠ • שיחות קודש כ
הרה"ק בﬠל מאור ﬠינים מטשﬠרנאביל זי"ﬠ
מוצש"ק לך לך תשפ"ב
תלמיד הבעש"ט והמגיד
הערב )י"א בחשוון( חל היארצייט של הרה"ק ר' נחום מטשערנאביל בעל מאור
עינים זצללה"ה ,היה תלמידם של הבעש"ט הק' ושל המגיד ממעזריטש.
הרגיל לעשות צדקה זוכה לבנים בעלי חכמה
בחתונת הרה"ק ר' אברהם המלאך ,בעת הכרזת הדרשה געשאנק ,לא היה
לאביו המגיד ממעזריטש מה ליתן ,והיתה לו עגמת נפש ,כשהבחין בכך תלמידו
הרה"ק ר' נחום מטשערנאביל ,המציא בחשאי לידי המגיד כמה מטבעות של
זהב ,וכך מנע ממנו מבוכה ,והיה לו לרבו המגיד זי"ע קורת רוח ממעשהו ,ועבור
זאת ברכו שיזכה לנשמה גבוהה ,ואח"כ נולד לו בנו הרה"ק ר' מרדכי
מטשערנאביל זי"ע.
עוזר דלים
המאור עינים היה עני מופלג ,ולא רצה ליהנות מהבריות ,ואף כשהמציאו לו
מעות היה מראה מקום למי ליתנו כצדקה ,וכך היה עוסק רבות בצדקות לפרנס
העניים ולפדות שבויים.
מסירת חלקו לעולם הבא
פעם הגיע המאור עינים זי"ע לאיזה עיר ,ובהעיר לא היה עדיין מקוה ,מיד
נרתם לענין ,בני העיר הגידו לו שיש איזה עשיר גדול בעיר ,אך אינו רוצה ליתן
בעבור המקוה ,המאור עינים החיש צעדיו והתדפק אל דלתו ,עורר את ליבו על
דבר הזכות הגדולה לבנות מקוה טהרה ,והבטיח לו שאם יתרום ,יתן לו את חלקו
בעולם הבא .העשיר תיכף הסכים לעיסקה ,וכך נבנה המקווה ,כאשר שאלו את
פי המאור עינים ,למה הבטיח כל כך הרבה ,ענה הלוא אני אומר בכל יום 'ובכל
מאודך' והרי אין לי מעות ,אלא מה הרכוש שלי ,העולם הבא ...על כן נתתיה.
צדקה בעת צרה ושביה
בשער יששכר להרה"ק ממונקאטש מספר אודות בנו של הרה"ק המאור עינים,
הרה"ק ר' מרדכי מטשערנאביל זי"ע ,שפעם נתנוהו במאסר ל"ע בפקודת שרי
המלוכה ,ולא יכלו אוהביו לפעול להוציאו מידם ,אך זאת פעלו שעכ"פ יכניסו לו
כא הרה"ק בﬠל מאור ﬠינים מטשﬠרנאביל זי"ﬠ שיחות קודש •
טלית ותפילין ומאכל ומשתה וכיוצא בו .וגם זאת דאגו לו ,אשר היות ודרכו היה
תמיד לחלק צדקה לעניי עירו לצרכי שבת קודש ,אזי באו העניים סמוך לבית
המאסר ודרך חלון הקטן שהיה שם היה ממשיך במצוות נתינת צדקה.
כי יש שכר לפעלתך
פעם באת אשה אחת לחלון ,ורצה הרה"ק להניח בעדה נדבתו על החלון ,אך
אמרה כי אינה צריכה למעות ,אלא באה רק לשאול שאלה ,והיא שאמרו חז"ל
)ב"ק נ (.מעשה בבתו של נחוניא חופר שיחין שנפלה לבור ,והודיעו לרבי חנינא
בן דוסא ,ואמר דבר שאותו צדיק מצטער בו ,לחפור בורות לעולי רגלים יכשל
בו זרעו? ועלתה בתו מן הבור בדרך נס .והנה אביכם המאור עינים זי"ע עסק
בפדיון שבויים ,וא"כ איך יכשל בו זרעו ,ונתפסתם לשביה בבית הסוהר .והשיב
לה ,שגם הוא אינו יודע ואף בעיניו יפלא .השיבה לו ,על כן הנני מברככם שתצאו
מיד לחפשי מהשביה ,ואכן מיד בא שר בית הסוהר וצוה לו שמשוחרר וילך
לביתו .וגילו לו מן השמים ,כי זו היתה רחל אמנו שעוררה רחמי שמים ,ובברכתה
הועילה מיד לחירותו ,ע"כ.
אם יש עליו מלאך מליץ
ויש להסמיך לעובדא זו המשך דברי הגמ' )שם( אמר רבי אחא אף על פי כן
מת בנו בצמא ,שנאמר וסביביו נשערה מאד ,מלמד שהקדוש ברוך הוא מדקדק
עם סביביו אפילו כחוט השערה .ולכאורה מה עם הטענה של רחב"ד דבר
שנצטער וכו' ,וביאר בתוס' שזה לא ממש אותו דבר שנצטער בו ,שכן רק נפילה
לתוך בור הוא בכלל זה ,ולא כל מים .אך בתוס' רי"ד )מובא בשיטמ"ק( מביא דבר
נפלא ,שדוקא בזכות זה שרחב"ד השמיע את הסברא 'דבר שנצטער' וכו' לפני
הקב"ה ,זה פעל את הישועה ,שכן דרכו של הקדוש ברוך הוא שמסכים לסברת
הצדיקים שבדור ,אך כשמת בנו בצמא ,כבר מת רבי חנינא ,ועל כן לא היה צדיק
שהשמיע את הזכות.
תיקון לחטאים
בגזע טשערנאביל מקובל מהמאור עינים שקיבל מאליהו שתיקון גדול
לחטאים ,להיות נעורים כל ליל שישי עש"ק ,ובעש"ק ליתן צדקה לעני הגון,
ובשב"ק בבוקר לאמר כל ספר תהלים .ופעם נדברו יראי ה' חסיד קאצק וחסיד
טשערנאביל אודות מנהגיהם של כל אחד ,וכשבאו למנהגים אלו ,אמר החסיד
דקאצק ]י"א שזה היה תשובת הרה"ק מקאצק עצמו[ אצלינו נעורים ללמוד בכל
הלילות ,וצדקה נותנים בכל עת שיש לנו מעות ,וספר תהלים שדוד המלך אמרו
במשך שבעים שנה ,וכי אפשר לאומרו בבת אחת?
הרה"ק בﬠל מאור ﬠינים מטשﬠרנאביל זי"ﬠ • שיחות קודש כב
טוב מעט בכוונה
פעם שאל הרה"ק מרוז'ין זי"ע להמגיד מטשערנאביל זי"ע למה מרבים אצלם
באמירת תהילים ,והלא נפסק )שו"ע או"ח סי' א'( טוב מעט תחנונים בכוונה,
מהרבות בלא כוונה ,אמר לו המגיד מטשערנאביל שע"י שאומרים הרבה תהילים,
בוודאי שיש בזה גם מעט שהוא בכוונה ,ואנו מפרשים המאחז"ל טוב מעט
בכוונה ,שבא ע"י ,מהרבות שלא בכוונה.
היום הוא הילולת רחל אימנו ,רחל מבכה על בניה )ירמיה לא( ,ומבקשת על
הגאולה ,יה"ר שבזכות הצדיקים נזכה לגאולה במהרה .א גוטע וואך,
א פרייליכער וואך.
