gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אמשינאוו - דברי תורה · Amshinov - Divrei Torah — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: אמשינאוו - דברי תורה · Amshinov - Divrei Torah

שבוע: נח (2026-10-12)

אמשינאוו - דברי תורה · Amshinov - Divrei Torah — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון‬ ‫גליון רנ"ב‬ ‫פרשת נח תשפ"ז‬ ‫***** השיר והשבח _לחי עו_למים ******‬ ‫ברוב כבוד ויקר גם ברכות יעטה‪ ,‬לידידי היקר הנודע לשם ולתהילה‬ ‫איש אשר רוח בו‪ ,‬איש חי רב פעלים‪,‬‬ ‫בכל עת פניו מאירים‪ ,‬ובפרט עת שבתו עם חברים‬ ‫הוא הגבר הוקם על לכונן ולייסד בית מדרשינו בבני ברק‬ ‫ה"ה הרה"ח ר' שמואל וויסבראד שליט"א‬ ‫אב"י בבני ברק ומראשי קהילתנו‬ ‫מגדולי התומכים והתורמים להפצת תורת רבותינו‬ ‫לרגל השמחה במעונו עת זכה לברך על המוגמר‪,‬‬ ‫בהופעת הספר יקר הערך "בשיר ושבח"‬ ‫חידושי תורה ומילי מעלייתא בפלפולי דאורייתא טבין‬ ‫מעוטרת ומוכתרת בכתר שם טוב הסכמת כ"ק אדמו"ר שליט"א בראשו‬ ‫וברכת הדיוט אברכהו‪ ,‬יזכה להוסיף בתורה ולזכות את ישראל‪,‬‬ ‫יוסיף כהנה וכהנה לחדש חידושים ויזכהו השי"ת להרבות גבולו בתלמידים‬ ‫אורך ימים בימינו‪ ,‬עושר וכבוד ושנות חיים יוסיפו לו‬ ‫בברכת התורה‬ ‫יהודה ווידער ‪ /‬מכון אוצרות אמשינאוו‬ ‫ניתן להשיג הגליון‬ ‫בארה"ק‬ ‫בארה"ב‬ ‫יו"ל ע"י מכון אוצרות אמשינאוו‬ ‫ירושלים‬ ‫© כל הזכויות שמורות‬ ‫בארא פארק‬ ‫אצל הר"ר זלמן לעווין הי"ו‬ ‫ביהמ"ד אמשינאוו ‪4408-15th Ave.‬‬ ‫לתרומות‪ ,‬הנצחות‪ ,‬ולקבלת הגליון‬ ‫ביתר‬ ‫אצל הר"ר אברהם לאנדא הי"ו‬ ‫וויליאמסבורג‬ ‫‪amshinov40@gmail.com‬‬ ‫בני ברק‬ ‫ביהמ"ד אמשינאוו ‪144 Rodney st.‬‬ ‫אצל הר"ר שלמה לייב לאנדא הי"ו‬ ‫מאנסי‬ ‫קו אוצרות אמשינאוו‬ ‫בית שמש‬ ‫ביהמ"ד ווארקע ‪10 Maple ter.‬‬ ‫אצל הר"ר יהודה ווידער הי"ו‬ ‫‪605.313.6873‬‬ ‫חיפה‬ ‫לעייקוואד‬ ‫(בארה"ק ‪)074-7964020‬‬ ‫אצל הר"ר ישראל ברודבקר הי"ו‬ ‫אצל הר"ר ישראל נתן בוים הי"ו‬ ‫שיעורי תניא בשלוחה ‪2‬‬ ‫הגה"ח‬ ‫הרה"צ ר' שמואל צבי זינגער שליט"א‬ ‫רבי אברהם שמעון מארילוס שליט"א‬ ‫בארא פארק‬ ‫חדב"נ כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע‬ ‫לע"נ אביו‬ ‫חתנו הרב ישכר בער האגער שליט"א‬ ‫כ"ק הרה"צ רבי יחיאל מנחם זינגער‬ ‫לרגל שמחת הולדת הנכד ‪ -‬הבן‬ ‫אדמו"ר מא_לכסנדר זי"ע‬ ‫למז"ט ובשעטומ"צ‬ ‫בן הרה"צ רבי יעקב שרגא זינגער‬ ‫אבד"ק אסטראוו‬ ‫נכד מרן הרה"ק רבי יוסף מאמשינאוו זי"ע‬ ‫נלב"ע ו' מרחשוון תשמ"ט‬ ‫הרה"ח ר' משה מייער שליט"א‬ ‫בארא פארק‬ ‫לרגל שמחת החלאקה לבנו‬ ‫הרה"ח ר' יצחק מאיר ציוויאק שליט"א‬ ‫היניק שמשון נ"י‬ ‫בארא פארק‬ ‫לע''נ אביו‬ ‫הרה"ח ר' יהודה אריה לייב (לייבל) ז''ל‬ ‫ב"ר יחיאל ברוך ז"ל‬ ‫ציוויאק‬ ‫גיסו של מרן הרה"ק רבי יצחק זי"ע‬ ‫הרה"ג ר' פנחס קנאפלער שליט"א‬ ‫נלב"ע ה' מרחשוון תשנ"ז‬ ‫מראשי כו_ל_לנו תורת יוסף‬ ‫לרגל שמחת הולדת הבן‬ ‫למז"ט ובשעטומ"צ‬ ‫הרה״ח ר׳ יוסף לאנדא שליט״א‬ ‫ביתר עי_לית‬ ‫הרה"ח ר' יהושע לאנדא שליט"א‬ ‫מודיעין עי_לית‬ ‫לע״נ אביהם‬ ‫הרה״ח ר׳ משה חיים ב״ר אשר יונה ז״ל‬ ‫הרה"ח ר' צבי מרדכי רבינוביץ' שליט"א‬ ‫נלב״ע י׳ מרחשוון תשפ״ג‬ ‫ביתר עי_לית‬ ‫הרה"ח ר' ישראל נתן בוים שליט"א‬ ‫_לעיקוואד‬ ‫לע"נ זקינתם‬ ‫הרה"ח ר' משה לוי שליט"א‬ ‫האה"ח מרת רויזא פרידא בוים ע"ה‬ ‫בני ברק‬ ‫ב"ר משה יוסף ברלינר ז"ל‬ ‫לרגל שמחת נישואי בנו‬ ‫אשת הרה"ח ר' יהודה מנחם לייבוש בוים ז"ל‬ ‫החתן אברהם אריה הי"ו‬ ‫נלב"ע ח' חשוון תשל"ה‬ ‫למזל טוב ובשעטומ"צ‬ ‫תוכן הﬠנינים‬ ‫‪ #‬שיחות קודש ‪#‬‬ ‫‪ #‬דברי תורה ‪#‬‬ ‫יד‬ ‫‪....‬‬ ‫הגה"ק רבי מאיר שפירא מלובלין זי"ע‬ ‫ה‬ ‫‪............................‬‬ ‫סעודה שלישית תשפ"ג‬ ‫מכל מלמדי השכלתי ‪ c‬כל הנקרא בשמי ולכבודי‬ ‫רב פעלים ‪ c‬והיה ראשיתך מצער ‪ c‬קשוט עצמך‬ ‫בראתיו ‪ c‬להאיר מתוך חשיכה ‪ c‬ותעל שוועתם‬ ‫תחילה ‪ c‬בשמאלה עושר וכבוד ‪ c‬יקרה היא‬ ‫‪ -‬מן העבודה ‪ c‬אימתי היא חייכם‪ ,‬בזמן שאתם‬ ‫מפנינים ‪ c‬מוסיף והולך ‪ c‬הדף היומי ‪ c‬עשה‬ ‫יגעים בה ‪ c‬וינוחו בה כל ישראל מקדשי שמך‬ ‫תורתך קבע‬ ‫ז‬ ‫‪............................‬‬ ‫סעודה שלישית תשפ"ד‬ ‫יז‬ ‫‪...........................‬‬ ‫הגאון מטשעבין זצוק"ל‬ ‫בדחלתא דה' הליך נח ‪ c‬נח זכה לאתערותא‬ ‫במקום גדולתו שם ענוותנותו ‪ c‬מסלסלים בה‬ ‫בכח תפילתו ‪ c‬יצרו של אדם מתגבר עליו בכל‬ ‫כחדשה ‪ c‬דמי ליה כמאן דמנח בכיסיה ‪ c‬נפש‬ ‫יום ‪ c‬ה' לא יעזבנו בידו ‪ c‬הבא ליטהר‬ ‫שפלה ורוח נמוכה ‪ c‬וכל אדם יהיה גדול ממך‬ ‫מסייעין אותו‬ ‫בעיניך ‪ c‬הלומד מכל אדם ‪ c‬והגית בו יומם‬ ‫ולילה ‪ c‬לבנה בלי 'שיעור חזון איש'‪ c ...‬לא תגורו‬ ‫ט‬ ‫‪..........................‬‬ ‫סעודה שלישית תשפ"ה‬ ‫מפני איש ‪ c‬מילה ‪ -‬בסלע‪ ,‬משתוקא ‪-‬‬ ‫לקרב הכל לה' ‪ c‬תיבת נח הוא נקודה‬ ‫בתרין ‪ c‬והצלת נפשי משאול תחתיה‬ ‫טובה ‪ c‬פרוטה לפרוטה מצטרפת ‪ c‬השבת נותן‬ ‫כח לשוב‬ ‫הרה"ק המאור עינים מטשערנאביל זי"ע כ‬ ‫‪...‬‬ ‫יב‬ ‫‪...........................‬‬ ‫סעודה שלישית תשפ"ו‬ ‫תלמיד הבעש"ט והמגיד ‪ c‬הרגיל לעשות צדקה‬ ‫נח נשאר צדיק ע"י שהתהלך עם ה'‬ ‫זוכה לבנים בעלי חכמה ‪ c‬עוזר דלים ‪ c‬מסירת‬ ‫במחשבתו ‪ c‬הקנאה‪ ,‬התאוה והכבוד ‪ -‬פוגמים‬ ‫חלקו לעולם הבא ‪ c‬צדקה בעת צרה ושביה ‪ c‬כי‬ ‫בצלם אלקים ‪ c‬נח מצא חן ‪ -‬כי היה זך ונקי‬ ‫יש שכר לפעלתך ‪ c‬אם יש עליו מלאך‬ ‫מתאוות ‪ c‬העצה נגד הבלי עוה"ז ‪ -‬דיבורי‬ ‫מליץ ‪ c‬תיקון לחטאים ‪ c‬טוב מעט בכוונה‬ ‫תפילה ‪ c‬נועם שבת המתאחדת בשם קדשך‬ ‫ה‬ ‫פרשת נח‬ ‫דברי תורה •‬ ‫פרשת נח‬ ‫סﬠודה שלישית תשפ"ג‬ ‫מכאן למד נח להיות דבוק בחיי החיים‪,‬‬ ‫מכל מלמדי השכלתי‬ ‫ולמצוא חן בעיני ה'‪.‬‬ ‫תולדות נח‪ ,‬נח איש צדיק תמים‬ ‫אלה‬ ‫היה בדורותיו‪ ,‬את האלהים התהלך‬ ‫שזה‬ ‫בדבריו‪,‬‬ ‫מוסיף‬ ‫נח‬ ‫ובפרשת‬ ‫נח‪ .‬במה זכה נח להיקרא בשם צדיק‪ ,‬הנה‬ ‫פירוש הכתוב )תהלים קיט‪,‬‬ ‫בפרשה שעברה )ו‪ ,‬ה( וירא ה' כי רבה‬ ‫צח( מאויבי תחכמני מצותיך כי לעולם היא‬ ‫רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו‬ ‫לי‪ .‬מאויבי‪ ,‬מן האויב שלי‪ ,‬דהיינו מן‬ ‫רק רע כל היום‪ ,‬ובהמשך שם‪ ,‬ונח מצא‬ ‫היצר הרע תחכמני מצותיך‪ ,‬יש ללמוד‬ ‫חן בעיני ה'‪.‬‬ ‫דרך בעבודת ה'‪ ,‬כמו שהוא בשביל רגע‬ ‫אחד של תאוה גשמי שהוא דבר נפסד‬ ‫כתב‪,‬‬ ‫בראשית(‬ ‫)ס"פ‬ ‫לוי‬ ‫בקדושת‬ ‫וכלה‪ ,‬כל ראשו סחרחר שבוי ביד יצרו‬ ‫שנראה מלשון הכתוב שזה‬ ‫ועיניו נסתמו מלראות באור החיים‪ ,‬מכל‬ ‫המשך אחד‪ ,‬שמכיון שהיה 'רבה רעת‬ ‫שכן אנחנו עבדי ה' שעסוקים במצוות‬ ‫האדם' וגו' לפיכך 'ונח מצא חן'‪ ,‬וענין‬ ‫שהם דברים של נצח ועומדים לעד‪ ,‬מכל‬ ‫הקשר הוא כך‪ ,‬שהצדיק כשרואה את‬ ‫וליבנו‬ ‫מוחנו‬ ‫להיות‬ ‫שצריך‬ ‫שכן‬ ‫הרשע ששקוע כל כך בתאוות עולם הזה‪,‬‬ ‫משועבדים לעבודתו ית'‪ ,‬וזהו כי 'לעולם'‬ ‫וכל יצר מחשבות ליבו הוא דבקות בחיי‬ ‫היא לי‪ ,‬כי הוא דבר הקיים לעולם‪.‬‬ ‫שעה‪ ,‬חושב הצדיק לנפשו מה אוכל‬ ‫ללמוד מזה לעבודת ה'‪ ,‬ולכן מתבונן איך‬ ‫כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו‬ ‫שהקב"ה ברא ענין של תאוה‪ ,‬ורואה איך‬ ‫זו מביא בספה"ק בת עין‪ ,‬נ"ח‬ ‫ובדרך‬ ‫הרשע הולך אחר ההבל בכל כוחו‪ ,‬ומזה‬ ‫גימטריא כבו"ד הוי"ה‪ ,‬וזהו‬ ‫לומד קל וחומר‪ ,‬שצריך להיות שקוע‬ ‫ונח מצא חן‪ ,‬היינו שידע לגלות כבוד‬ ‫בחיי נצח ולהתלהב לעבודת השם‪ ,‬שזהו‬ ‫שמים בכל הסתר שבעולם‪ ,‬וזהו גם‬ ‫עיקר התכלית של חיי האדם‪ .‬וזהו‬ ‫ביאור הכתוב )תהלים קד לא( יהי כבוד ה'‬ ‫השייכות בין 'כי רבה רעת האדם'‪ ,‬כי‬ ‫פרשת נח • דברי תורה‬ ‫ו‬ ‫הנשמה לעולם הזה עם כל טרדות הבלי‬ ‫ל'עולם'‪ ,‬עולם הוא מלשון העלמה‪,‬‬ ‫עוה"ז‪ ,‬ירידה לצורך עלי'‪ ,‬שאם לא כן‬ ‫ועבודת האדם לראות בכל מקום בעולם‪,‬‬ ‫היה יכול להישאר למעלה תחת כסא‬ ‫את כבוד השמים הגנוז בתוכו‪.‬‬ ‫הכבוד‪ ,‬ודע כי מי שעוסק כל היום‬ ‫בענינים גשמיים שהם נקראים חשך‪,‬‬ ‫קרא הכתוב את נח איש צדיק‪,‬‬ ‫ולזה‬ ‫שכן נאמר )משלי י כה( וצדיק‬ ‫ואח"כ מתבונן איך שכל מה שיש לו הוא‬ ‫'יסוד' עולם‪ ,‬הכוונה בזה שהצדיק הוא‬ ‫מהקב"ה‪ ,‬ואיך שיש בכל עשב ועשב מזל‬ ‫מי שרואה י' סו"ד שבעולם‪ ,‬היינו שרואה‬ ‫וכו' ועליהם מלאכים וכו' מתעורר בנפשו‬ ‫יו"ד שהיא בחינת חכמת ה'‪ ,‬שנמצא‬ ‫תשוקה נפלאה לצאת מתוך החשך‬ ‫בסוד וגנוז ב'עולם' בבחינת העלמה‪,‬‬ ‫והעלם הגשמי‪ ,‬ומקבל התעוררות יתירה‬ ‫והצדיק רואה את כבוד ה' בכל מקום‪ ,‬כי‬ ‫לדבקה בו ית'‪ .‬ומביא בלשון קדשו 'וזהו‬ ‫יודע שהכל ברא לכבודו‪.‬‬ ‫טעות הבעלי עסקים שבדעתם שאין‬ ‫יכולים להתפלל כל כך כמו היושבי‬ ‫להאיר מתוך חשיכה‬ ‫אוהלים‪ ,‬כי אדרבה נהפוך הוא שהם‬ ‫מאמר מהמגיד ממעזריטש זי"ע‬ ‫ומביא‬ ‫יכולים להתפלל יותר‪ ,‬כי יתרון האור הוא‬ ‫שפירש שבעת מצוות 'הקהל'‬ ‫מתוך החשך דוקא'‪ .‬וזהו שנאמר ותלך‬ ‫שנעשה אחר שנת השמיטה‪ ,‬הביאו גם‬ ‫התבה 'על פני המים'‪ ,‬אז 'ותרם התבה'‪,‬‬ ‫את הטף לבית המקדש‪ ,‬ועל זה מקשה‬ ‫כלומר שדוקא ע''י המים רבים מתעלות‬ ‫הגמ' )חגיגה ג‪ ,‬א( טף למה באין‪ ,‬ומתרץ‬ ‫תיבות התפלה ביותר‪.‬‬ ‫כדי ליתן שכר למביאיהם ע"כ‪ .‬ופירש‬ ‫המגיד‪ ,‬טף הוא בחינת ה'קטנות'‪ ,‬הבלי‬ ‫אימתי היא חייכם‪ ,‬בזמן שאתם יגעים בה‬ ‫עולם הזה ותאוות גשמיות‪ .‬ועל זה‬ ‫גם אצל 'יושבי אוהלים' מצינו‬ ‫והנה‬ ‫מקשה הגמ' למה המה באים‪ ,‬ומתרץ‬ ‫עבודה כזו של יתרון האור מתוך‬ ‫'כדי ליתן שכר למביאיהם'‪ ,‬היינו ליתן‬ ‫החושך‪ ,‬כדאי' במדרש תנחומא‪) ,‬פר' נח‬ ‫שכר לבני ישראל שהופכים חשוכא‬ ‫פרק ג'( דאף שאמרו בני ישראל בעת מתן‬ ‫בכל‬ ‫שמים‬ ‫כבוד‬ ‫ומגלים‬ ‫לנהורא‬ ‫תורה נעשה ונשמע‪ ,‬מכל מקום 'כפה‬ ‫הבריאה‪.‬‬ ‫עליהם הר כגיגית'‪ ,‬שאכן לגבי תורה‬ ‫שבכתב שאפשר ללמוד ביותר קלות‪ ,‬די‬ ‫ותעל שוועתם ‪ -‬מן העבודה‬ ‫במה שאמר נעשה ונשמע‪ ,‬אך עבור תורה‬ ‫אור )לבעל התניא( מבאר‪ ,‬שמי‬ ‫ובתורה‬ ‫שבעל פה שצריך עיון רב ויגיעה גדולה‪,‬‬ ‫נח רומזים בזמן הזה לטרדות‬ ‫היה צריך גם הענין של 'כפה עליהם הר‬ ‫הפרנסה‪ ,‬והמחשבות המבלבלות שבעניני‬ ‫כגיגית'‪ ,‬ועל העמלים בתורה שבעל פה‬ ‫עוה''ז‪ ,‬והנה בוודאי היה כל ענין ירידת‬ ‫ז‬ ‫פרשת נח‬ ‫דברי תורה •‬ ‫וינוחו בה כל ישראל מקדשי שמך‬ ‫שהוא קשה נאמר 'העם ההולכים בחשך‪,‬‬ ‫נמי ענין שבת קודש‪ ,‬שנזכור‬ ‫וזה‬ ‫ראו אור גדול'‪ ,‬כי דוקא מי שנכנס לתוך‬ ‫לעבוד את השי"ת‪ ,‬אך מכיון‬ ‫החושך‪ ,‬הוא יכול לגלות האור הגדול‪.‬‬ ‫שהאדם נכנס בששת ימי המעשה לתוך‬ ‫המטרה שנשלחנו לעולם הזה‪ ,‬כדי‬ ‫וזהו‬ ‫חשכות העולם‪ ,‬יכול לשכוח את מטרת‬ ‫'מלך‬ ‫הוא‬ ‫שהקב"ה‬ ‫לגלות‬ ‫ביאתו לכאן‪ ,‬לכן קיבלנו את השבת‬ ‫העולם'‪ ,‬שהוא המלך במקום ההסתרה‪,‬‬ ‫לזכור את המטרה שהוא לזכות לגלות‬ ‫ולכן מי שיש לו צער וטדדה‪ ,‬דוקא זה‬ ‫מלכות שמים‪ ,‬יהי רצון שנזכה לגלות‬ ‫האיש יכול לגלות את יתרון האור מן‬ ‫כבוד שמים ולגאולה שלימה אמן‪.‬‬ ‫החושך‪.‬‬ ‫‪BCDCA‬‬ ‫סﬠודה שלישית תשפ"ד‬ ‫להקב"ה מלעילא‪ ,‬אף באופן שלא קדם‬ ‫בדחלתא דה' הליך נח‬ ‫לה אתרעותא דלתתא‪ ,‬אך באופן כזה‬ ‫תולדות נח נח איש צדיק תמים היה‬ ‫אלה‬ ‫אינו נחשב לעבודת האדם כלל‪ .‬והנה נח‬ ‫בדרותיו את האלוקים התהלך נח‪.‬‬ ‫לא עבד את ה' אלא בכח אתערותא‬ ‫'אשר‬ ‫אומר‬ ‫הוא‬ ‫ובאברהם‬ ‫וברש"י‬ ‫אותו‬ ‫עורר‬ ‫יתברך‬ ‫דלעילא‪ ,‬שהשם‬ ‫התהלכתי לפניו' נח היה צריך סעד‬ ‫מלמעלה‪ ,‬ועל כן השפיע בו תשוקה‬ ‫לתומכו‪ ,‬אבל אברהם היה מתחזק ומהלך‬ ‫להתדבק בהשי"ת‪ ,‬אף שלא קדם לכך‬ ‫בצדקו מאליו‪.‬‬ ‫שום התעוררות מצידו‪ ,‬וזהו שנאמר בנח‪,‬‬ ‫'שהיה צריך סעד לתומכו'‪ .‬אבל אברהם‬ ‫מאור עינים ביאר דמתחילת‬ ‫ובספה"ק‬ ‫הבריאה קבע השי"ת סדר‬ ‫אבינו ע"ה היה דרגתו גבוהה מכך‪,‬‬ ‫העבודה שצריך האדם להתעורר ולבקש‬ ‫שהתחזק בצדקו והולך מאליו‪ ,‬דהיינו‬ ‫את הבורא‪ ,‬ובכח אתרעותא דלתתא על‬ ‫באתערותא דלתתא‪.‬‬ ‫ידי זה מושפע עליו שפע מן השמים‪ ,‬ואף‬ ‫המאור עינים‪ ,‬דאם לא היה‬ ‫ומקשה‬ ‫אם ח"ו אין אנו מתעוררים לבד לעבוד‬ ‫מצד‬ ‫התעוררות‬ ‫כלל‬ ‫לנח‬ ‫את ה'‪ ,‬אזי לפעמים השם יתברך מעורר‬ ‫עצמו להתדבק בה'‪ ,‬איך קורא לו הכתוב‬ ‫אותנו מלמעלה כיון שהקב"ה חפץ‬ ‫בתואר 'צדיק תמים'‪ ,‬שמשמע שאינו חסר‬ ‫בקיום העולם‪ ,‬ואז מקבל האדם תשוקה‬ ‫פרשת נח • דברי תורה‬ ‫ח‬ ‫מעלה שואלין לאחר יום הכיפורים‪ ,‬מאן‬ ‫כלום והוא צדיק בשלימות‪ .‬ומתרץ‪ ,‬דאף‬ ‫נצח דינא‪ ,‬אומר להם הקב"ה‪ ,‬אלו‬ ‫מי שמעוררים אותו מלמעלה‪ ,‬נחשב‬ ‫היוצאים ב'מאני קרבא' בידייהו‪ ,‬אלו‬ ‫צדיק תמים‪ ,‬כיון שאחר שעוררו אותו מן‬ ‫נצחו את הדין‪ .‬ובספה"ק הוקשו אמאי הוי‬ ‫השמים‪ ,‬הרי הוא דבוק בו יתברך‪ ,‬וזהו‬ ‫סימן של ניצחון‪ ,‬הלוא המנצח לאחר‬ ‫עיקר השלימות‪.‬‬ ‫הניצחון מניח את כלי המלחמה מידו‪ ,‬כי‬ ‫אין צריך לו עוד‪ .‬ומתרצים‪ ,‬דבמלחמת‬ ‫נח זכה לאתערותא בכח תפילתו‬ ‫היצר לא שייך לגמור המלחמה‪ ,‬כיון‬ ‫ר' יעקב מראדזמין זי"ע )דברי‬ ‫הרה"ק‬ ‫שהוא מלחמה תמידות ללא הפסק‪ ,‬אלא‬ ‫אבי"ב( מביא את דברי המאור‬ ‫עיקר רצונו של היצר שאחר שנכשל כמה‬ ‫עינים‪ ,‬אך לא ניחא ליה לקרוא למי שאינו‬ ‫פעמים יתייאש האדם מללחום עימו‬ ‫עובד את ה' באתרעותא לתתא כ'צדיק‬ ‫ויניח הכלי מלחמה מידו‪ ,‬ועל כן עיקר‬ ‫תמים'‪ ,‬כיון שסוף כל סוף כל עבודתו‬ ‫הניצחון בקרב תלוי ועומד בכך אם עומד‬ ‫אינו משלו‪ ,‬אלא ממה שנותנים לו מן‬ ‫האדם על מעמדו ואינו מאבד את רוח‬ ‫השמים‪ ,‬וזה בוודאי נחשב לחיסרון‬ ‫מלחמתו‪ ,‬כיון שעיקר מטרת היצר הרע‬ ‫בעבודת ה'‪.‬‬ ‫שהאדם יתייאש מלהילחם עימו עוד‪,‬‬ ‫ולכן אחר יום הכיפורים שהוא אחר שנה‬ ‫מפרש דכיון דנח היה בדור של‬ ‫לכן‬ ‫שלימה שלחם עם היצר‪ ,‬מגיע ביום‬ ‫רשעים‪ ,‬היה קשה מאד בשעתו‬ ‫סוכות ועדיין נמצא מוכן לקרב‪ ,‬זהו סימן‬ ‫כי‬ ‫השי"ת‪,‬‬ ‫את‬ ‫לעבוד‬ ‫להתעורר‬ ‫הניצחון על היצר‪.‬‬ ‫במעשיהם הרעים ובטומאתם של דור‬ ‫המבול החשיכו את העולם‪ ,‬וכיון שראה‬ ‫ה' לא יעזבנו בידו‬ ‫נח שאינו יכול להתעורר בשום אופן‪ ,‬על‬ ‫אפשר להוסיף עוד‪ ,‬דענין 'מאני‬ ‫ואולי‬ ‫כן לא מצא מנוח לנפשו ותלה עיניו‬ ‫כמו‬ ‫לתפילה‬ ‫רומז‬ ‫דקרבא'‪,‬‬ ‫לשמים והתפלל להשי"ת שיזכה לעובדו‪,‬‬ ‫שנאמר )פר' ויחי מח‪ ,‬כב( אשר לקחתי מיד‬ ‫ואז קיבל סעד מן השמים לתומכו‪,‬‬ ‫האמורי 'בחרבי ובקשתי' וברש"י חכמתו‬ ‫והתחיל להשתוקק להשי"ת‪ ,‬וכיון שזכה‬ ‫ותפלתו‪ .‬הרי לנו אף אם האדם מחמת‬ ‫לכך בכח תפילתו‪ ,‬זה נמי נחשב כעבודת‬ ‫רוב חשכות וטרדת הדעת רואה שכשל‬ ‫האדם‪ ,‬ועל כן נקרא 'צדיק תמים' עכל"ק‪.‬‬ ‫כוחו ללחום עם היצר בפועל‪ ,‬אך אינו‬ ‫מוותר וממשיך להתקרב אל הקדושה על‬ ‫יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום‬ ‫ידי תפילה‪ ,‬ומבקש מהשי"ת שאף שליבו‬ ‫יותר‪ ,‬הנה איתא בזוה"ק )ח"א‬ ‫ולהרחיב‬ ‫בל עימו‪ ,‬ואין בו תשוקה לרוחניות‪ ,‬רוצה‬ ‫רכא‪ ,‬א ובתק"ז כט‪ ,‬א( שמלאכי‬ ‫ט‬ ‫פרשת נח‬ ‫דברי תורה •‬ ‫פי זה נוכל לפרש‪ ,‬הא דאיתא‬ ‫ועל‬ ‫שהקב"ה יפתח את לבבו לעובדו‪ ,‬בזה‬ ‫)ילקוט שמעוני דברים רמז‬ ‫בחז"ל‬ ‫כבר נחשב שמשתמש בכלי המלחמה‪,‬‬ ‫תתקמב( אין לך דור שאין בו כאנשי דור‬ ‫שזהו עיקר הניצחון‪ .‬וכאמור‪ ,‬שאף מי‬ ‫המבול‪ .‬שבכל דור יש אנשים שאין‬ ‫שאינו יכול לנצח את היצר אלא בכח‬ ‫יכולים להתעורר כלל אל הקב"ה‪ ,‬מחמות‬ ‫התפילה נחשב 'צדיק תמים'‪.‬‬ ‫רוב חשכות ובלבול השורה בעולם‪,‬‬ ‫והעצה היעוצה לכך הוא 'בא אל התיבה'‪,‬‬ ‫הבא ליטהר מסייעין אותו‬ ‫שיבואו אל תיבות התפילה כידוע מהבעל‬ ‫הדברים הוא גמרא מפורשת‬ ‫ויסוד‬ ‫שם טוב זי"ע‪ ,‬כי אף זה שאין לו לב‬ ‫דאיתא בריש עבודה זרה )ה‪ ,‬א(‬ ‫לעבודת ה'‪ ,‬יש לו להתפלל על כך‬ ‫בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא לישראל‬ ‫שהקב"ה יתן לו לב לעובדו‪.‬‬ ‫לפני מתן תורה 'מי יתן והיה לבבם זה‬ ‫להם'‪ ,‬היה להם לענות ולומר 'תן אתה'‪,‬‬ ‫רצון שנזכה להינצל מדור המבול‪,‬‬ ‫יהי‬ ‫היינו שאף בזמן שלבבם לא ימשך אל‬ ‫ולהתדבק בהשי"ת מתוך שמחה‬ ‫ה'‪ ,‬צריך להתפלל על זה גופא‪ ,‬שיהא‬ ‫וטוב לבב‪ ,‬ובמהרה ניגאל ברחמים אמן‪.‬‬ ‫רצונו לעבוד את ה'‪.‬‬ ‫‪BCDCA‬‬ ‫סﬠודה שלישית תשפ"ה‬ ‫יכול התיבה לנוח על הארץ‪ ,‬שזה מורה‬ ‫לקרב הכל לה'‬ ‫שהארציות מחובר אל הקדושה‪ ,‬אך בזמן‬ ‫המבול ארבעים יום על הארץ וירבו‬ ‫ויהי‬ ‫המבול‪ ,‬מחמת רוב חטאי האדם‪ ,‬היתה‬ ‫המים וישאו את התבה ותרם מעל‬ ‫הארץ בתכלית השפלות‪ ,‬על כן שלטו מי‬ ‫הארץ‪ .‬אי' בספה"ק )זוה"ק פר' פינחס( שעם‬ ‫המבול שהם הכוחות החיצונים ושטפו‬ ‫חבלה‬ ‫מלאכי‬ ‫הגיעו‬ ‫המבול‬ ‫מי‬ ‫את הארץ‪ ,‬עד שאפילו ג' טפחים של‬ ‫ומשחיתים שנבראו מהעבירות‪ ,‬והתיבה‬ ‫מחרישה נמוחו ונטשטשו במים‪ ,‬וזהו‬ ‫המגין‬ ‫השכינה‬ ‫השראת‬ ‫מקום‬ ‫הוא‬ ‫שנאמר 'וירבו המים וגו' ותרם מעל‬ ‫בקדושתו מפני כל המקטרגין‪ .‬והנה‬ ‫הארץ'‪ ,‬שנסתלקה התיבה למעלה‪ ,‬ולא‬ ‫העבודה של בני ישראל הוא לחבר את‬ ‫הי' לה חיבור לארץ‪ ,‬ואחר כך שקיבלו‬ ‫כל הדברים הגשמיים עם הרוחניות‪ ,‬ואז‬ ‫פרשת נח • דברי תורה‬ ‫י‬ ‫'מצוה‬ ‫העושה‬ ‫המשנה‪.‬‬ ‫כוונת‬ ‫וזה‬ ‫את העונש נתמעטו הכוחות החיצונים‪,‬‬ ‫אחת'‪ ,‬היינו מצוה שהיא מיוחדת‪,‬‬ ‫והי' מי המבול הלוך וחסור‪ ,‬והתיבה‬ ‫שנעשתה בכוונה ובהתלהבות‪ .‬וכן העובר‬ ‫ירדה והתקרבה אל הארץ‪ ,‬ואז שב‬ ‫'עבירה אחת' היינו במזיד ובשאט נפש‪,‬‬ ‫הקדושה להתדבק בארץ‪.‬‬ ‫אז יש מקטרג שלם‪ ,‬מה שאין כן‬ ‫כשהעבירה אינה בשלימות‪ ,‬כיון שלא‬ ‫תיבת נח הוא נקודה טובה‬ ‫היה רצונו לחטוא‪ ,‬אז 'תשובה ומעשים‬ ‫עבודת ישראל )אבות ד‪ ,‬יג( רבי‬ ‫בספה"ק‬ ‫טובים כתריס בפני הפורעניות'‪ ,‬היינו‬ ‫אומר‬ ‫יעקב‬ ‫בן‬ ‫אליעזר‬ ‫ההרהור תשובה שיש לו בשעת עסק‬ ‫העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט‬ ‫העבירה‪ ,‬הם אצלו כתריס‪ ,‬המגן עליו‬ ‫אחד‪ .‬והעובר עבירה אחת קונה לו‬ ‫שלא יהא החטא כל כך עמוק‪ ,‬ועל ידי זה‬ ‫קטיגור אחד‪ ,‬תשובה ומעשים טובים‬ ‫יכול להגיע לתשובה שלימה‪.‬‬ ‫כתריס בפני הפורעניות‪ .‬ויש לדייק מהו‬ ‫הלשון 'מצוה אחת' וכן 'עבירה אחת'‪.‬‬ ‫פי זה מבאר בעבודת ישראל )פרשת‬ ‫ועל‬ ‫נח( את שאמרו בספה"ק 'רשעים‬ ‫ידוע שמכל מצוה נברא מלאך‬ ‫הנה‬ ‫מלאים חרטות'‪ ,‬דמיירי ברשעים שכיון‬ ‫מליץ יושר‪ ,‬ולפי גודל שלימות‬ ‫שיש בהם נשמת ישראל‪ ,‬מתחרטים‬ ‫של מצוה וההתלהבות שבו‪ ,‬כן המלאך‬ ‫בלבם אף בשעת העבירה ומתאוננים למה‬ ‫כן‬ ‫שאין‬ ‫מה‬ ‫המצוה‪,‬‬ ‫מזו‬ ‫הנברא‬ ‫יצרם גובר עליהם‪ ,‬והגם שהרהור תשובה‬ ‫כשהמצוה לא נעשה כראוי‪ ,‬אז גם‬ ‫זו היא במחשבה דקה מן הדקה‪ ,‬ואין‬ ‫המלאך הנברא ממנו אינו טוב גמור‪ .‬וכן‬ ‫בכוחה להבדילו מן העבירה‪ ,‬מכל מקום‬ ‫קטיגור‬ ‫נברא‬ ‫עבירה‬ ‫מכל‬ ‫להיפך‪,‬‬ ‫כיון שיש כבר קצת רושם של תשובה‪,‬‬ ‫המקטרג עליו‪ ,‬ואם עושה העבירה כאוות‬ ‫בכח החרטות האלו יוכל לשוב אחר כך‪.‬‬ ‫נפשו במזיד רח"ל‪ ,‬אז גם המקטרג‬ ‫הנברא ממנו הוא רע גמור‪ ,‬אך אם נלכד‬ ‫הזה היה בדור המבול‪ ,‬כאשר‬ ‫וכדבר‬ ‫עשיית‬ ‫בשעת‬ ‫ואף‬ ‫היצר‪,‬‬ ‫במצודת‬ ‫פגמו ונימחו מן הארץ‪ ,‬לא‬ ‫העבירה‪ ,‬היה רצונו שלא לעבור‪ ,‬אלא‬ ‫נשאר בהם שום דבר טוב שיגרום‬ ‫יצרו היא שתוקפו‪ ,‬אזי גם המלאך‬ ‫היחוד לקיום העולם‪ ,‬לזה נאמר‪ ,‬וישאר‬ ‫המקטרג הנברא ממנו איננו שלם‪ ,‬כיון‬ ‫אך נח‪ ,‬שהוא הצדיק שעלה עם התיבה‪,‬‬ ‫שהיה לו אפילו מעט הרהור תשובה‬ ‫שהיא עולם המחשבה‪ ,‬והמשיך לעבוד‬ ‫בשעת העבירה‪ ,‬ונשאר אצלו איזה נקודה‬ ‫את ה'‪ ,‬ומזה היה הכנה לתיקון העולם‬ ‫טובה‪ ,‬מכח זה יכול אחר כך להגיע לידי‬ ‫אחרי המבול‪.‬‬ ‫תשובה אמיתית‪.‬‬ ‫יא‬ ‫פרשת נח‬ ‫דברי תורה •‬ ‫התחרט‪ ,‬וחיזק את עצמו שמהיום והלאה‬ ‫פרוטה לפרוטה מצטרפת‬ ‫ינסה שלא להיכשל‪ ,‬והרי שום יגיעה אינו‬ ‫כ"ק אזמו"ר זצללה"ה אהא‬ ‫וכדברי‬ ‫הולך לאיבוד‪ ,‬על כן עתה באו והצטרפו‬ ‫דאיתא בגמרא )עבודה זרה יז(‬ ‫כל החרטות יחד‪ ,‬ובכח זה זכה לעשות‬ ‫אודות ר' אלעזר בן דורדיא שעשה כל‬ ‫רבינו‬ ‫שאפילו‬ ‫עד‬ ‫שלימה‪,‬‬ ‫תשובה‬ ‫העבירות שבעולם‪ ,‬ופעם אחת אמרו לו‪,‬‬ ‫הקדוש נתקנא בו‪ ,‬כדאיתא בכה רבי יש‬ ‫שאותו לא יקבלו בתשובה‪ ,‬ואז התעורר‬ ‫קונה עולמו בשעה אחת‪.‬‬ ‫מאד‪ ,‬ורצה לעשות תשובה‪ ,‬הלך וישב‬ ‫בין הרים וגבעות ואמר‪ ,‬הרים וגבעות‬ ‫השבת נותן כח לשוב‬ ‫בקשו עלי רחמים‪ ,‬אמרו לו לפני שאנחנו‬ ‫איתא בזוה"ק דנח רומז לשבת‬ ‫והנה‬ ‫מבקשים רחמים עליך אנחנו צריכים‬ ‫קודש‪ ,‬כתיב 'אם תשוב משבת‬ ‫לבקש על עצמנו‪ ,‬הלך וביקש מהשמים‬ ‫רגלך'‪ ,‬כי השבת הוא בחינת ראש‪ ,‬שהוא‬ ‫והארץ שיתפללו עליו‪ ,‬וגם הם ענו ואמרו‬ ‫זמן שבו תמיד נשמר הקדושה‪ ,‬והרגלים‬ ‫לו‪ ,‬קודם צריכים אנו לבקש על עצמנו‪,‬‬ ‫הם רחוקים מהראש‪ ,‬שאין דעת האדם‬ ‫ואז הבין ואמר אין הדבר תלוי אלא בי‪,‬‬ ‫ניכרת שם‪ ,‬ולכן במשך ימי השבוע רגלי‬ ‫הניח ראשו בין ברכיו והתחיל לבכות עד‬ ‫האדם יכולים להתרחק‪ ,‬עד שנבלע כל כך‬ ‫שיצאתה נשמתו‪ ,‬יצתה בת קול ואמר רבי‬ ‫בעניני עולם הזה‪ ,‬עד שיוצא חוץ לתחום‪,‬‬ ‫אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי עולם הבא‪,‬‬ ‫ושוכח לגמרי את המקום שיצא משם‪ .‬אך‬ ‫בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בכמה‬ ‫בהגיע אור קדושת השבת‪ ,‬צריך להזכיר‬ ‫שנים ויש קונה עולמו בשעה אחת‪.‬‬ ‫לעצמו שכל מעשיו צריכים לקרב אותו‬ ‫והקשה כ"ק אזמו"ר זצללה"ה הלא הוא‬ ‫אל ה'‪.‬‬ ‫עשה את כל העבירות החמורות שבעולם‪,‬‬ ‫ואיך זכה למדריגה כזאת לעשות תשובה‬ ‫רצון שבכח קדושת השבת נזכה‬ ‫יהי‬ ‫מאהבה בשעה אחת‪ ,‬ואמר לפרש בזה‪,‬‬ ‫להתקרב אל ה'‪ ,‬ולעבדו בלבב‬ ‫שלעולם לא נפל ר' אלעזר בן דודיא‬ ‫שלם‪ ,‬ולהגאל גאולת עולם ברחמים אמן‪.‬‬ ‫ביאוש‪ ,‬כי בכל פעם שעשה עבירה‬ ‫‪BCDCA‬‬ ‫פרשת נח • דברי תורה‬ ‫יב‬ ‫סﬠודה שלישית תשפ"ו‬ ‫הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את‬ ‫נח נשאר צדיק ע"י שהתהלך עם ה' במחשבתו‬ ‫אלו‬ ‫שבדרכים‬ ‫העולם‪,‬‬ ‫מן‬ ‫'האדם'‬ ‫תולדות נח‪ ,‬נח איש צדיק‪ ,‬תמים‬ ‫אלה‬ ‫ממעט את דמות הצלם‪.‬‬ ‫היה בדורותיו‪ ,‬את האלקים התהלך‬ ‫נח‪ .‬וביאר כ"ק אזמו"ר רבי מנחם זי"ע‪,‬‬ ‫נח מצא חן ‪ -‬כי היה זך ונקי מתאוות‬ ‫שהפסוק מלמדינו בזה‪ ,‬על ידי מה זכה‬ ‫בתאוה‪,‬‬ ‫שפגמו‬ ‫המבול‬ ‫דור‬ ‫ולכן‬ ‫נח להשאר צדיק בדור המבול‪ ,‬ולא‬ ‫ולכן‬ ‫הצלם‪.‬‬ ‫זה‬ ‫מהם‬ ‫הוסר‬ ‫להמשך אחר בני העולם‪ ,‬ולהיות תמים‬ ‫שלטו עליהם החיות והבהמות כדכתיב‬ ‫בשלימות ללא פגם‪ ,‬זה היה ע"י 'את‬ ‫ברש"י שאחר המבול‪ ,‬ומוראכם וחתכם‬ ‫האלוקים התהלך נח'‪ ,‬שהלך בכל עת‬ ‫וגו' לפי שחטאו דור המבול והופקרו‬ ‫במחשבות טהורות‪ ,‬און געלעבט מיט די‬ ‫למאכל חיות רעות לשלוט בהן וכו'‬ ‫אייבישטער עכתד"ק‪.‬‬ ‫ע"כ‪ .‬אבל נח מצא חן בעיני ה'‪ ,‬כי‬ ‫הקנאה‪ ,‬התאוה והכבוד ‪ -‬פוגמים בצלם אלקים‬ ‫וכשהנפש‬ ‫רעות‪,‬‬ ‫מתאוות‬ ‫נקי‬ ‫היה‬ ‫מזוכך חל עליו הצלם אלקים‪ ,‬ולכן‬ ‫בשם הרה"ק המגיד מקאזניץ‬ ‫ואיתא‬ ‫זי"ע )שפת אמת תרנ"ו( כי נכתבו‬ ‫מצא חן בעיני ה'‪.‬‬ ‫בפרשיות אלו ענין קנאה תאוה וכבוד‪.‬‬ ‫שפרשת קין הוא קנאה‪ ,‬ופגם דור המבול‬ ‫העצה נגד הבלי עוה"ז ‪ -‬דיבורי תפילה‬ ‫הוא תאוה‪ ,‬ודור הפלגה הוא כבוד כמ"ש‬ ‫ה'מבול' כתב רש"י שנקרא כן‪,‬‬ ‫והנה‬ ‫)יא‪ ,‬ד( הבה נבנה וגו' ונעשה לנו שם‬ ‫כיון ש'בלה את הכל' ו'בלבל‬ ‫וגו'‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫את הכל'‪ ,‬כי המבול מורה על כל ההבל‬ ‫והבלבול שיש בעולם‪ ,‬עד שאין האדם‬ ‫איתא במשנה )אבות ג‪ ,‬יד( חביב‬ ‫והנה‬ ‫מבחין מה התכלית ומה תפקידו‪ ,‬והעצה‬ ‫אדם שנברא בצלם וכו' שנאמר‬ ‫כדאיתא‬ ‫לתיבה‪,‬‬ ‫להכנס‬ ‫הוא‬ ‫לזה‬ ‫כי בצלם אלהים עשה את ה'אדם'‪.‬‬ ‫מהבעש"ט זי"ע שזה ענין תיבות התפילה‬ ‫והצלם אלוקים ישנו רק בבני ישראל‬ ‫התכלית‬ ‫שזהו‬ ‫הקב"ה‪,‬‬ ‫עם‬ ‫ולדבר‬ ‫כמו שדרשו חז"ל )ב"מ קיד‪ ,‬ב( אדם‬ ‫בעולם להתקשר אל ה'‪ ,‬וזה רמוז בלשון‬ ‫אתם‪ ,‬אתם קרויים אדם וכו' וכמה‬ ‫הכתוב ואל א'מה ת'כלנה מ'למעלה ר"ת‬ ‫שהאדם נופל בקנאה תאוה כבוד פוגם‬ ‫אמ"ת‪ ,‬כי כל הבלבולים הם שקר ואין‬ ‫בצלם אלוקים שעליו‪ ,‬ובזה פירש השפת‬ ‫הדיבורים‬ ‫ורק‬ ‫תכלית‬ ‫שום‬ ‫להם‬ ‫אמת את דברי המשנה )אבות ד‪ ,‬כא(‬ ‫יג‬ ‫פרשת נח‬ ‫דברי תורה •‬ ‫בשבת צריך כל אחד להדביק מחשבתו‬ ‫הקדושים שהאדם מתפלל אל ה' המה‬ ‫בה'‪ ,‬במחשבה או בדיבור או במעשה‬ ‫האמת בלבד‪.‬‬ ‫עכ"פ‪ ,‬כל אחד לפי בחינתו‪.‬‬ ‫נועם שבת המתאחדת בשם קדשך‬ ‫רצון שנזכה לחיות עם ה' ולשמור‬ ‫יהי‬ ‫יעקב יוסף )אות א'( את‬ ‫ובתולדות‬ ‫על צלם אלוקים ובמהרה ניגאל‬ ‫האלהים התהלך נח‪ ,‬נח‬ ‫ברחמים אמן‪.‬‬ ‫רומז לשבת יום מנוחה‪ ,‬להורות שעכ"פ‬ ‫הגה"ק רבי מאיר שפירא מלובלין זי"ﬠ • שיחות קודש‬ ‫יד‬ ‫הגה"ק רבי מאיר שפירא מלובלין זי"ﬠ‬ ‫אחר הבדלה פרשת נח תשפ"ג‬ ‫רב פעלים‬ ‫השבוע )ז' בחשוון( היארצייט של הגה"ק ר' מאיר שפירא זי"ע מלובלין‪ ,‬נכד בן‬ ‫אחר בן של הרה"ק ר' פנחס קאריצער זי"ע‪ .‬היה רב בכמה עיירות‪ ,‬ולבסוף כיהן‬ ‫בעיר ואם בישראל לובלין‪ .‬היה ידוע בכח הדרוש‪ ,‬פעל לתקן את הלימוד של 'דף‬ ‫היומי'‪ ,‬וכן פעל בהקמת הישיבה בלובלין‪ ,‬אשר מלבד עצם הישיבה‪ ,‬רומם בזה‬ ‫את כבודם של כל בני הישיבה בפולין‪.‬‬ ‫והיה ראשיתך מצער‬ ‫כהיום כבר רואים צדיק מה פעל‪ ,‬איך שהצליח לבסוף להקים דברים גדולים‪.‬‬ ‫אך כידוע לא היה דרכו סוגה בשושנים‪ ,‬והיה לו הרבה טירחא ובזיונות עד שהגיע‬ ‫לכל זאת‪ ,‬והיה עוסק בגופו ונוסע ממקום למקום לאסוף מנדיבי עם תרומות‬ ‫למען הישיבה‪.‬‬ ‫קשוט עצמך תחילה‬ ‫ידוע שעסק הרבה לקבץ מעות למען החזקת הישיבה‪ .‬פעם בהכנסו אצל גביר‬ ‫אחד שהתגורר בארמון מפואר‪ ,‬ותיאר לפניו את גודל מצוקת בחורי הישיבה‪,‬‬ ‫שאינם אוכלים כמעט מחמת שאין בכח הנהלת הישיבה לשאת בהוצאות‬ ‫הגדולות‪ ,‬טען הגביר לעומתו‪ ,‬מה לך לטעון כל כך לרווחתם של בני הישיבה‪,‬‬ ‫הלוא אמרו חז"ל 'כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה'‬ ‫ענה לו ר' מאיר‪ ,‬הרי המשיך התנא מיד לומר 'אם אתה עושה כן'‪ ...‬היינו שאם‬ ‫גם אתה מסתפק במועט‪ ,‬ואוכל פת במלח ושותה מים במשורה‪ ,‬אז אתה יכול‬ ‫לומר לאחרים שיעשו גם הם כך‪ ,‬אבל כשאני מסתכל סביבותי‪ ,‬אין נראה שאתה‬ ‫נוהג כן‪.‬‬ ‫בשמאלה עושר וכבוד‬ ‫פעם אמר לגביר‪ ,‬איתא 'רבי מכבד עשירים' )ערובין פו‪ ,‬א( כיון שעד שבא רבי‪,‬‬ ‫היו אומרים‪ ,‬שהעשירים המה עמי‪-‬הארצ'ים‪ ,‬ורק העניים הם בני תורה‪ .‬ברם‪,‬‬ ‫משבא רבי‪ ,‬שהיה עשיר גדול ומכל מקום היה גדול בתורה‪ ,‬בזה כבד את‬ ‫העשירים‪ ...‬הוא רצה להנחיל שעשיר שאין לו השגה ברוחניות אינו חשוב‪.‬‬ ‫טו‬ ‫הגה"ק רבי מאיר שפירא מלובלין זי"ﬠ‬ ‫שיחות קודש •‬ ‫יקרה היא מפנינים‬ ‫פעם בא לאסיפה להחזקת הישיבה‪ ,‬וכה פתח את הדרשה שלו‪ :‬הייתי אצל‬ ‫יהודי עשיר בבית ודברתי אתו אודות הישיבה ותרם סכום של חמישים דולר‪,‬‬ ‫וברכתי אותו בכל ליבי והלכתי לדרכי‪ ,‬אחר כך נכנסתי לעוד יהודי‪ ,‬והתחלתי‬ ‫לדבר אתו‪ ,‬הוא הוציא מיד טשעק וכתב סכום של עשרת אלפים דולר‪ ,‬התיישבתי‬ ‫והתחלתי לדבר אתו על מעלות התורה ועל גודל השכר לתמכין דאורייתא‪ ,‬היהודי‬ ‫פנה אלי ואמר וכי מה אתם חושבים‪ ,‬שאין לי שום הבנה בחשיבות התורה‪ ,‬הרי‬ ‫באם לא היה לי הבנה בזה‪ ,‬לא הייתי נותן סכום של עשרת אלפים דולר‪ .‬וכן‬ ‫איני מבין אתכם‪ ,‬הרי לפני שהגעתם אלי‪ ,‬הייתם אצל השכן‪ ,‬והוא תרם לכם רק‬ ‫חמישים דולר‪ ,‬קבלתם את זה בשמחה‪ ,‬ויצאתם לדרככם‪ ,‬ואני נתתי סכום של‬ ‫עשרת אלפים דולר‪ ,‬ואתם מדברים אתי על מעלות התורה וכו'‪.‬‬ ‫אמרתי לו‪ ,‬אתם צריכים להבין‪ ,‬ליהודי הראשון שנכנסתי ראיתי מיד שאין לו‬ ‫כל השגה בתורה‪ ,‬ואם הייתי מדבר אתו עוד‪ ,‬היה לכל היותר תורם עוד חמישים‬ ‫דולר‪ ,‬אבל עליך הבנתי מיד שלפני עומד אדם שיש לו השגה בתורה‪ ,‬לכן באם‬ ‫אדבר אתך עוד שמא יצא עוד סכום של עשרת אלפים דולר‪ ...‬ואכן כך הוה‪ ,‬ומיד‬ ‫כתב עוד טשעק על עשרת אלפים דולר‪ ,‬וכך המשיך ר' מאיר בדרשתו‪ ,‬מורי‬ ‫ורבותי‪ ,‬אין אני פונה עתה לאלו שאין להם מושג בתורה‪ ,‬כמו היהודי הראשון‬ ‫שפגשתי‪ ,‬פונה אני אל כמה יהודים שנמצאים כאן‪ ,‬שיודעים תורה מה היא‪ ,‬אנא‬ ‫תרימו תרומתכם למען הישיבה‪...‬‬ ‫מוסיף והולך‬ ‫כשקיבלו אותו לכהן כרבה של לובלין‪ ,‬שישבו שם על מדין במשך הדורות‬ ‫רבנים גדולים אדירי התורה‪ ,‬ולכן כאשר התחיל את דרשתו הראשונה‪ ,‬פתח‬ ‫בפסוק מספר משלי‪' :‬אל תתהדר לפני מלך‪ ,‬ובמקום גדולים אל תעמוד' ושאל‪:‬‬ ‫'איך זכיתי אברך הצעיר מעיירה קטנה ברומעניא לכהן בעיר ואם בישראל לובלין‪,‬‬ ‫ולשבת על כסא הרבנות עליו ישבו ענקי עולם'? אך זאת צריך לזכור 'ובמקום‬ ‫גדולים אל תעמוד'‪ ,‬פירוש‪ ,‬שבמקום כזה אסור להיות בבחינת 'עומד'‪ ,‬אלא חייבים‬ ‫להרגיש אחריות לעשות ולפעול למלאות את כל מה שלא הספיקו הדורות‬ ‫הקודמים‪ ,‬אל תעמוד אלא תלך מחיל אל חיל‪.‬‬ ‫הדף היומי‬ ‫בשעה שרצה להכריז בכנסיה הגדולה על תקנת הדף היומי‪ ,‬רצה מאוד‬ ‫שהרעיון יתקבל בכל תפוצות ישראל‪ .‬על כן בטרם נפתחה הכנסיה הגדולה‪ ,‬נכנס‬ ‫אצל החפץ חיים וביקש ממנו שהוא כזקן וצדיק הדור יציע את הדברים לפני‬ ‫באי הכנסיה הגדולה‪ ,‬שכך יתקבלו הדברים‪ .‬החפץ חיים סרב ואמר לו‪ :‬לא‪ ,‬תציע‬ ‫הגה"ק רבי מאיר שפירא מלובלין זי"ﬠ • שיחות קודש‬ ‫טז‬ ‫אתה בעצמך את הרעיון‪ ,‬אך זאת תעשה‪ ,‬תכנס למעמד הפתיחה עשרים דקות‬ ‫מאוחר יותר‪ .‬למרות שלא הבין את פשר הבקשה אך כמובן קיבל את הדברים‬ ‫ללא עוררין‪ .‬והנה כשהופיע רבי מאיר אל האולם‪ ,‬שכבר היה מלא מפה לפה‪,‬‬ ‫קם החפץ חיים לכבודו מלוא קומתו‪ ,‬וכמובן קמו אחריו כולם לכבודו של אותו‬ ‫רב הנכנס‪ ,‬ולכן בשעה שהרצה את הדברים לפני הקהל נשמעו דבריו בקשב רב‪,‬‬ ‫והתקבל הרעיון בהתלהבות‪.‬‬ ‫עשה תורתך קבע‬ ‫הרביץ תורה באופן נרחב מאד‪ ,‬היום רואים כמה יהודים מתחזקים בזה‪ ,‬יש‬ ‫בזה הרבה מעלות‪ ,‬ואחד מהם ענין קביעת עיתים לתורה‪ ,‬שהוא דבר גדול‬ ‫שלומדים כל יום לימוד קבוע‪.‬‬ ‫זכותו יגן עלינו‪ ,‬א גוטע וואך א פרייליכע וואך‪.‬‬ ‫יז‬ ‫הגאון מטשﬠבין זצוק"ל‬ ‫שיחות קודש •‬ ‫הגאון מטשﬠבין זצוק"ל‬ ‫אחר הבדלה פרשת נח תשפ"ד‬ ‫במקום גדולתו שם ענוותנותו‬ ‫השבוע )י' בחשוון( חל יומא דהילולא של הגאון מטשעבין זצוק"ל‪ ,‬הטשעבינער‬ ‫רב היה מגדולי הדור בתקופה לאחר חורבן אירופא‪ .‬היה גאון אדיר‪ ,‬ועם זאת‬ ‫ענוותן ושפל ברך באופן מופלא‪.‬‬ ‫מסלסלים בה כחדשה‬ ‫מספרים כי החזון איש זי"ע הפליא מאוד את את גדלותו של הטשעבינער‬ ‫רב‪ ,‬ואמר עליו שהוא "פריש" בכל התורה כולה‪ .‬שכל התורה כולה רעננה אצלו‪,‬‬ ‫הגאון מטשעבין היה רגיל להביא ראיה מדברי רש"י בכל מקום בש"ס לפי הצורך‪,‬‬ ‫ובאותו רגע היה זוכר הכל בבהירות נפלאה‪.‬‬ ‫דמי ליה כמאן דמנח בכיסיה‬ ‫ומעשה שהיה‪ ,‬שהבריסקער רב זצ"ל שאלו‪ :‬היכן נמצא מקור למה שרגילים‬ ‫לסיים בדרשות "שנלך לקראת משיח"‪ ,‬וכי היכן כתוב שצריכים לצאת לקראת‬ ‫המשיח? מיד השיב לו הגאון מטשעבין כי מקור הדברים ברש"י במסכת עירובין‬ ‫)דף מ"ג ע"ב(‪ ,‬שכתב שם שאין המשיח בא בערב שבת מפני שצריכים הכל‬ ‫לצאת לקראתו‪.‬‬ ‫תמה הגרי"ז מבריסק ואמר‪" :‬וואו האט ער די לעדל מיט די אלע רש"י'ס?‪...‬‬ ‫מאיזה מגירה הוא שולף מיד כל רש"י שצריך?" כל התורה כולה הייתה מונחת‬ ‫לפניו כשלחן ערוך‪ ,‬ותמיד ידע למצוא מקורות לכל דבר‪.‬‬ ‫נפש שפלה ורוח נמוכה‬ ‫פעם אחת בהיות הגאון מטשעבין בבית מדרשו של ה"אמרי אמת" מגור זי"ע‬ ‫בפרשת יתרו‪ ,‬כיבדו בנו ה"בית ישראל" בעליית עשרת הדברות‪ .‬לאחר הקריאה‬ ‫התבטא ה"אמרי אמת" ואמר‪ ,‬כי עתה היתה לה לתורה עצמה "עליה"‪ .‬כשסיפרו‬ ‫דברים אלו לפני הגאון מטשעבין‪ ,‬נענה ואמר לפי תומו בענוותנותו המופלגת‪:‬‬ ‫"לא ידעתי כי גם בגור רגילים לומר דברי בדיחותא"‪ .‬כי היה פשוט ועניו מאוד‬ ‫בכל הליכותיו‪.‬‬ ‫הגאון מטשﬠבין זצוק"ל • שיחות קודש‬ ‫יח‬ ‫וכל אדם יהיה גדול ממך בעיניך‬ ‫עוד נסתפק פעם אחת בשאלה בדין הברכות‪ :‬הנה קיימא לן באדם הרוצה‬ ‫לאכול שני מיני פירות שברכתם שוה‪ ,‬ואחד מהם "חביב" עליו‪ ,‬שצריך להקדים‬ ‫ולברך על הפרי החביב‪ .‬והנה אירע לפניו שלא עשה כן‪ ,‬ולא בירך על החביב‬ ‫תחילה‪ .‬ונסתפק בדבר‪ ,‬האם יש ענין שימנע עתה מלאכול את הפרי השני? והאם‬ ‫יש בדבר זה איזה הידור או תיקון במה שנוהג כן או לא?‬ ‫דעת הטשעבינער רב הייתה‪ ,‬שאין צורך להימנע מאכילתו‪ ,‬לפי שעיקר עניין‬ ‫אכילת החביב תחילה הוא מפני חשיבות הברכה‪ ,‬להניחה במקום המובחר‪.‬‬ ‫ומאחר שכבר בירך – שוב לא יועיל הדבר בין אם יאכל ובין אם לאו‪ .‬ואולם‬ ‫מיד הוסיף ואמר‪" :‬מכל מקום יש מן הפוסקים החולקים עלי בזה‪ ,‬ויש להם סברה‬ ‫חזקה מאוד"‪.‬‬ ‫הנה אף שלא זז מדעתו ופסקו‪ ,‬החשיב מאד דעת אחרים‪ ,‬רואים בזה מדת‬ ‫ענותנותו‪ ,‬וכדאיתא בגמרא דזכו בית הלל שנקבעה הלכה כמותם מפני שהיו נוחין‬ ‫ועלובים ומקדימין דברי אחרים לדבריהם‪ .‬והיינו‪ ,‬שאף שהיה יכול להחזיק בדעתו‬ ‫בלבד‪ ,‬מכל מקום הראה ענוה יתירה כי היה שפל ברך עד למאד‪.‬‬ ‫הלומד מכל אדם‬ ‫עוד זאת מספרים‪ ,‬שמעשה היה בתינוק אחד שהיה רגיל לבוא ולהבחן על‬ ‫תלמודו אצל הגאון מטשעבין ביומא דשבתא לעת מנחה‪ .‬פעם אחת נרדם‬ ‫הטשעבינער רב מעט בצהרי השבת‪ ,‬והילד דפק על הדלת שוב ושוב עד‬ ‫שהתעורר הרב‪ .‬בא הרב אל הפתח‪ ,‬ואמר לו התינוק שבא להבחן‪ .‬אמר לו הרב‪:‬‬ ‫"כאשר דופקים על הפתח כמה וכמה פעמים ואין פותחים‪ ,‬יש ליתן אל הלב‬ ‫ולחשוב שמא הרב ישן הוא?" השיב לו התינוק‪" :‬לא ידעתי שהרב ישן בשבת"‪.‬‬ ‫כששמע הרב דברים אלו‪ ,‬קיבל על עצמו מאותו זמן ואילך שלא לישון עוד ביום‬ ‫השבת‪ .‬כיון שתינוק זה עוררו שאינו יכול להבין איך רב ישן בשבת‪.‬‬ ‫והגית בו יומם ולילה‬ ‫מספרים שפעם אחת נכנס הגאון רבי שלום שבדרון זצ"ל אצל הרב לאחר‬ ‫תפילת ותיקין לשאול דבר הלכה‪ ,‬ומצאו להרב כשהוא עומד ועוסק בתורה‬ ‫מבעוד לילה בלא הפסק‪ .‬שאל רבי שלום את שאלתו והשיבו הרב מיד‪ .‬אך תמה‬ ‫הרב ושאל את רבי שלום‪" :‬מה ראית לבוא ולשאול שאלה זו באמצע הלילה?"‬ ‫השיבו רבי שלום‪" :‬הרי כבר אנו עומדים לאחר תפילת ותיקין"‪ ...‬הלימוד ברציפות‬ ‫היה רגיל אצלו ולא הרגיש כלל שכבר האיר היום‪.‬‬ ‫יט‬ ‫הגאון מטשﬠבין זצוק"ל‬ ‫שיחות קודש •‬ ‫לבנה בלי 'שיעור חזון איש'‪...‬‬ ‫יש כמה דברי חכמה דאיתמרו משמיה‪ .‬פעם אחת היה עומד לקדש הלבנה‬ ‫בעיר בני ברק‪ ,‬אך לא היתה הלבנה נראית בזוהרה כראוי‪ .‬ולכן אמר‪ ,‬נחזור ונסע‬ ‫לירושלים ושם נקדש את הלבנה‪ .‬שאלו אחד‪ ,‬וכי מה מעליותא יש ללבנה‬ ‫שבירושלים יותר מהלבנה דהכא? השיב לו‪ ,‬הלבנה הזו אין לה שיעור חזון איש‪,‬‬ ‫וכאן הרי הוא "אתרא דמר"‪...‬‬ ‫לא תגורו מפני איש‬ ‫היה מתבטא בחריפות ושנינה על אחד מרבני המזרחי שהקל בהלכות חמורות‪,‬‬ ‫שהיה מקל ומתיר איסורים חמורים‪ .‬פעם אחת שאלו אחד‪ :‬איך יתכן לדבר עליו‬ ‫בלשון כה קשה‪ ,‬והלא הוא בקי בד' חלקי שולחן ערוך? השיב לו‪ :‬אכן‪ ,‬בקי הוא‬ ‫בד' חלקי שולחן ערוך‪ .‬באבן העזר יודע הוא היטב הלכת "אפקעינהו רבנן‬ ‫לקידושין מיניה"‪ ,‬ובחושן משפט בקי הוא בדין "הפקר בית דין הפקר"‪ ,‬וביורה‬ ‫דעה יודע הוא הלכות "ביטול בששים"‪ ,‬ובאורח חיים בקי הוא בדין ש"על כולן‬ ‫אם אמר שהכל נהיה בדברו יצא"‪ .‬וזהו בקיאותו בד' חלקי שולחן ערוך‪...‬‬ ‫מילה ‪ -‬בסלע‪ ,‬משתוקא ‪ -‬בתרין‬ ‫עוד אמר פעם אחת בביאור המאמר "חכם עדיף מנביא"‪ ,‬אמאי באמת עדיף‬ ‫הוא? כי הנה הנביא מוזהר שלא יהא כובש נבואתו‪ ,‬וכשבאה אליו נבואה‬ ‫מוכרח הוא להוציאה מפיו ולדבר‪ ,‬אבל החכם רשאי לשתוק‪ .‬ומי שיכול לשתוק‬ ‫ואינו מוכרח לדבר‪ ,‬חשוב הוא יותר‪ .‬וזהו "חכם עדיף מנביא"‪ ,‬שיש לו המעלה‬ ‫שיכול לשתוק‪.‬‬ ‫והצלת נפשי משאול תחתיה‬ ‫ומעשה שהיה בשמשו‪ ,‬פעם אחת בעת שתיקן או סידר את מלבושו של‬ ‫הטשעבינער רב‪ ,‬אם בתיקון כפתור וכדומה‪ ,‬נכנסה המחט בטעות בבשרו של‬ ‫הרב‪ ,‬נבהל השמש מאוד ואמר בחרדה‪" :‬אוי לי‪ ,‬לא אצא מגיהנום על שציערתי‬ ‫את הרב" הרגיע רבינו ואמר‪" :‬אף אם יכניסוך לשם‪ ,‬הריני מבטיחך שאוציאך‬ ‫משם"‪ .‬ויהי לימים‪ ,‬כאשר נחלה הרב קודם פטירתו מן העולם‪ ,‬קרא לשמשו ואמר‬ ‫לו‪ ,‬הנה הבטחתיך שאוציאך מגיהנם‪ ,‬אך ראה נא להזהר במעשיך‪ ,‬שלא תהיה‬ ‫עלי מלאכה כבדה מדי להוציאך‪"...‬‬ ‫זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל‪ ,‬א גוטע וואך א גוטע חודש‪.‬‬ ‫הרה"ק בﬠל מאור ﬠינים מטשﬠרנאביל זי"ﬠ • שיחות קודש‬ ‫כ‬ ‫הרה"ק בﬠל מאור ﬠינים מטשﬠרנאביל זי"ﬠ‬ ‫מוצש"ק לך לך תשפ"ב‬ ‫תלמיד הבעש"ט והמגיד‬ ‫הערב )י"א בחשוון( חל היארצייט של הרה"ק ר' נחום מטשערנאביל בעל מאור‬ ‫עינים זצללה"ה‪ ,‬היה תלמידם של הבעש"ט הק' ושל המגיד ממעזריטש‪.‬‬ ‫הרגיל לעשות צדקה זוכה לבנים בעלי חכמה‬ ‫בחתונת הרה"ק ר' אברהם המלאך‪ ,‬בעת הכרזת הדרשה געשאנק‪ ,‬לא היה‬ ‫לאביו המגיד ממעזריטש מה ליתן‪ ,‬והיתה לו עגמת נפש‪ ,‬כשהבחין בכך תלמידו‬ ‫הרה"ק ר' נחום מטשערנאביל‪ ,‬המציא בחשאי לידי המגיד כמה מטבעות של‬ ‫זהב‪ ,‬וכך מנע ממנו מבוכה‪ ,‬והיה לו לרבו המגיד זי"ע קורת רוח ממעשהו‪ ,‬ועבור‬ ‫זאת ברכו שיזכה לנשמה גבוהה‪ ,‬ואח"כ נולד לו בנו הרה"ק ר' מרדכי‬ ‫מטשערנאביל זי"ע‪.‬‬ ‫עוזר דלים‬ ‫המאור עינים היה עני מופלג‪ ,‬ולא רצה ליהנות מהבריות‪ ,‬ואף כשהמציאו לו‬ ‫מעות היה מראה מקום למי ליתנו כצדקה‪ ,‬וכך היה עוסק רבות בצדקות לפרנס‬ ‫העניים ולפדות שבויים‪.‬‬ ‫מסירת חלקו לעולם הבא‬ ‫פעם הגיע המאור עינים זי"ע לאיזה עיר‪ ,‬ובהעיר לא היה עדיין מקוה‪ ,‬מיד‬ ‫נרתם לענין‪ ,‬בני העיר הגידו לו שיש איזה עשיר גדול בעיר‪ ,‬אך אינו רוצה ליתן‬ ‫בעבור המקוה‪ ,‬המאור עינים החיש צעדיו והתדפק אל דלתו‪ ,‬עורר את ליבו על‬ ‫דבר הזכות הגדולה לבנות מקוה טהרה‪ ,‬והבטיח לו שאם יתרום‪ ,‬יתן לו את חלקו‬ ‫בעולם הבא‪ .‬העשיר תיכף הסכים לעיסקה‪ ,‬וכך נבנה המקווה‪ ,‬כאשר שאלו את‬ ‫פי המאור עינים‪ ,‬למה הבטיח כל כך הרבה‪ ,‬ענה הלוא אני אומר בכל יום 'ובכל‬ ‫מאודך' והרי אין לי מעות‪ ,‬אלא מה הרכוש שלי‪ ,‬העולם הבא‪ ...‬על כן נתתיה‪.‬‬ ‫צדקה בעת צרה ושביה‬ ‫בשער יששכר להרה"ק ממונקאטש מספר אודות בנו של הרה"ק המאור עינים‪,‬‬ ‫הרה"ק ר' מרדכי מטשערנאביל זי"ע‪ ,‬שפעם נתנוהו במאסר ל"ע בפקודת שרי‬ ‫המלוכה‪ ,‬ולא יכלו אוהביו לפעול להוציאו מידם‪ ,‬אך זאת פעלו שעכ"פ יכניסו לו‬ ‫כא‬ ‫הרה"ק בﬠל מאור ﬠינים מטשﬠרנאביל זי"ﬠ‬ ‫שיחות קודש •‬ ‫טלית ותפילין ומאכל ומשתה וכיוצא בו‪ .‬וגם זאת דאגו לו‪ ,‬אשר היות ודרכו היה‬ ‫תמיד לחלק צדקה לעניי עירו לצרכי שבת קודש‪ ,‬אזי באו העניים סמוך לבית‬ ‫המאסר ודרך חלון הקטן שהיה שם היה ממשיך במצוות נתינת צדקה‪.‬‬ ‫כי יש שכר לפעלתך‬ ‫פעם באת אשה אחת לחלון‪ ,‬ורצה הרה"ק להניח בעדה נדבתו על החלון‪ ,‬אך‬ ‫אמרה כי אינה צריכה למעות‪ ,‬אלא באה רק לשאול שאלה‪ ,‬והיא שאמרו חז"ל‬ ‫)ב"ק נ‪ (.‬מעשה בבתו של נחוניא חופר שיחין שנפלה לבור‪ ,‬והודיעו לרבי חנינא‬ ‫בן דוסא‪ ,‬ואמר דבר שאותו צדיק מצטער בו‪ ,‬לחפור בורות לעולי רגלים יכשל‬ ‫בו זרעו? ועלתה בתו מן הבור בדרך נס‪ .‬והנה אביכם המאור עינים זי"ע עסק‬ ‫בפדיון שבויים‪ ,‬וא"כ איך יכשל בו זרעו‪ ,‬ונתפסתם לשביה בבית הסוהר‪ .‬והשיב‬ ‫לה‪ ,‬שגם הוא אינו יודע ואף בעיניו יפלא‪ .‬השיבה לו‪ ,‬על כן הנני מברככם שתצאו‬ ‫מיד לחפשי מהשביה‪ ,‬ואכן מיד בא שר בית הסוהר וצוה לו שמשוחרר וילך‬ ‫לביתו‪ .‬וגילו לו מן השמים‪ ,‬כי זו היתה רחל אמנו שעוררה רחמי שמים‪ ,‬ובברכתה‬ ‫הועילה מיד לחירותו‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫אם יש עליו מלאך מליץ‬ ‫ויש להסמיך לעובדא זו המשך דברי הגמ' )שם( אמר רבי אחא אף על פי כן‬ ‫מת בנו בצמא‪ ,‬שנאמר וסביביו נשערה מאד‪ ,‬מלמד שהקדוש ברוך הוא מדקדק‬ ‫עם סביביו אפילו כחוט השערה‪ .‬ולכאורה מה עם הטענה של רחב"ד דבר‬ ‫שנצטער וכו'‪ ,‬וביאר בתוס' שזה לא ממש אותו דבר שנצטער בו‪ ,‬שכן רק נפילה‬ ‫לתוך בור הוא בכלל זה‪ ,‬ולא כל מים‪ .‬אך בתוס' רי"ד )מובא בשיטמ"ק( מביא דבר‬ ‫נפלא‪ ,‬שדוקא בזכות זה שרחב"ד השמיע את הסברא 'דבר שנצטער' וכו' לפני‬ ‫הקב"ה‪ ,‬זה פעל את הישועה‪ ,‬שכן דרכו של הקדוש ברוך הוא שמסכים לסברת‬ ‫הצדיקים שבדור‪ ,‬אך כשמת בנו בצמא‪ ,‬כבר מת רבי חנינא‪ ,‬ועל כן לא היה צדיק‬ ‫שהשמיע את הזכות‪.‬‬ ‫תיקון לחטאים‬ ‫בגזע טשערנאביל מקובל מהמאור עינים שקיבל מאליהו שתיקון גדול‬ ‫לחטאים‪ ,‬להיות נעורים כל ליל שישי עש"ק‪ ,‬ובעש"ק ליתן צדקה לעני הגון‪,‬‬ ‫ובשב"ק בבוקר לאמר כל ספר תהלים‪ .‬ופעם נדברו יראי ה' חסיד קאצק וחסיד‬ ‫טשערנאביל אודות מנהגיהם של כל אחד‪ ,‬וכשבאו למנהגים אלו‪ ,‬אמר החסיד‬ ‫דקאצק ]י"א שזה היה תשובת הרה"ק מקאצק עצמו[ אצלינו נעורים ללמוד בכל‬ ‫הלילות‪ ,‬וצדקה נותנים בכל עת שיש לנו מעות‪ ,‬וספר תהלים שדוד המלך אמרו‬ ‫במשך שבעים שנה‪ ,‬וכי אפשר לאומרו בבת אחת?‬ ‫הרה"ק בﬠל מאור ﬠינים מטשﬠרנאביל זי"ﬠ • שיחות קודש‬ ‫כב‬ ‫טוב מעט בכוונה‬ ‫פעם שאל הרה"ק מרוז'ין זי"ע להמגיד מטשערנאביל זי"ע למה מרבים אצלם‬ ‫באמירת תהילים‪ ,‬והלא נפסק )שו"ע או"ח סי' א'( טוב מעט תחנונים בכוונה‪,‬‬ ‫מהרבות בלא כוונה‪ ,‬אמר לו המגיד מטשערנאביל שע"י שאומרים הרבה תהילים‪,‬‬ ‫בוודאי שיש בזה גם מעט שהוא בכוונה‪ ,‬ואנו מפרשים המאחז"ל טוב מעט‬ ‫בכוונה‪ ,‬שבא ע"י‪ ,‬מהרבות שלא בכוונה‪.‬‬ ‫היום הוא הילולת רחל אימנו‪ ,‬רחל מבכה על בניה )ירמיה לא(‪ ,‬ומבקשת על‬ ‫הגאולה‪ ,‬יה"ר שבזכות הצדיקים נזכה לגאולה במהרה‪ .‬א גוטע וואך‪,‬‬ ‫א פרייליכער וואך‪.‬‬