אמשינאוו - שיח חסידים · Amshinov - Siach Chasidim — נח (2026-10-12)

ליקוט דברי תורה והנהגות מפי ספרים וסופרים
מרבותינו הקדושים מאמשינאוו
גליון רצ"א • פרשת נח תשפ"ז
מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
לב טהור ברא לי אלקים תולדותיהם הם המעשים טובים ,דלכאורה אצל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים
ֵא ּ ֶ_ֶּלה ּתוֹ _ְלְ דֹת נ ַֹח נ ַֹח ִא ׁיש צַ ִ ּדיק ָּת ִמים ָהיָ ה ְּבדֹר ָֹתיו ֶאת ָה ֱא_ֹל ִֹקים
כל אחד עיקר תולדותיו הם המעשים טובים ֵא ּ ֶ_לה ּתוֹ _ְלְ דֹת נ ַֹח ,נ ַֹח ִא ׁיש צַ דִּ יק וגו' (ו ,ט) .אמרי'
ִה ְת ַה ּ ֶ_ֶּלְך נ ַֹח (ו ,ט) .וביאר כ"ק אזמו"ר רבי מנחם זי"ע ,שהפסוק שלו .אלא דאיתא בחז"ל אבר מת אינו מוליד (עי' במדרש (ב"ר ,פי"ב) כל מקום שנאמר 'אלה' פוסל
מלמדינו בזה ,על ידי מה זכה נח להשאר צדיק בדור המבול ,ולא נדה מג ,).לכן רק צדיק שעושה מצוות ומעשים את הראשונים' ,ואלה' מוסיף על הראשונים .וצ"ב
להמשך אחר בני העולם ,ולהיות תמים בשלימות ללא פגם ,זה טובים בחיות ובהתלהבות ,נקראים מעשיו מה פוסל כאן דכתב 'אלה' ,וביאר אזמו"ר הרה"ק
היה ע"י 'את האלוקים התהלך נח' ,שהלך בכל עת במחשבות הטובים 'תולדות' ,משא"כ באיש פשוט שאינו רבי מנחם זצללה"ה דהנה בסוף פרשת בראשית
טהורות ,און געלעבט מיט די אייבישטער עכתד"ק. עושה המצוה כ"כ בחיות ובהתלהבות לכך אינם כתיב ונח מצא חן בעיני ה' ,והיינו שהקב"ה השפיע
ואיתא בשם הרה"ק המגיד מקאזניץ זי"ע (שפת אמת תרנ"ו) כי נקראים תולדות. לו כוחות באתערותא דלעילא כיון שמצא חן
נכתבו בפרשיות אלו ענין קנאה תאוה וכבוד .שפרשת קין הוא מלמעלה ולא מחמת שהיה לו זכות .ואת זה פסל
(הרה"ק רבי יצחק זי"ע)
קנאה ,ופגם דור המבול הוא תאוה ,ודור הפלגה הוא כבוד כמ"ש נח ,כין שרצה רק באלה תולדות נח כמו שפירש"י
(יא ,ד) הבה נבנה וגו' ונעשה לנו שם וגו' ,עכ"ד. שעיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים,
למען לא ניגע לריק
והנה איתא במשנה (אבות ג ,יד) חביב אדם שנברא בצלם וכו' והיינו דברים שמשיג מיט די אייגינע כוחות ,ולא
ֵא ּ ֶ_לה ּתוֹ _ְלְ דֹת נ ַֹח ,נ ַֹח וגו' (ו ,ט) .בספר בית יעקב מה שנתנו לו במתנה מלמעלה ,וזה מה שפסל
שנאמר כי בצלם אלהים עשה את ה'אדם' .והצלם אלוקים ישנו
רק בבני ישראל כמו שדרשו חז"ל (ב"מ קיד ,ב) אדם אתם ,אתם מביא מהיהודי הקדוש זצ"ל מפרשיסחא ,שאמר כאן הפסוק ב'אלה'.
קרויים אדם וכו' וכמה שהאדם נופל בקנאה תאוה כבוד פוגם ע"ד צחות תוכחת מוסר על מנהג בני אדם, (הרה"ק רבי יצחק זי"ע)
בצלם אלוקים שעליו ,ובזה פירש השפת אמת את דברי המשנה שכל אחד מתרץ עצמו אמאי אינו עוסק בתורה
(אבות ד ,כא) הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את 'האדם' מן דיו ,שכל יגיעותיו ועסקיו הם עבור בנו ,שיוכל כל נייחא מצד הקדושה
העולם ,שבדרכים אלו ממעט את דמות הצלם. להספיק לו לתורה ויראת שמים ,וכאשר נתגדל ֵא ּ ֶ_לה ּתוֹ _ְלְ דֹת נ ַֹח נ ַֹח ִא ׁיש צַ דִּ יק (ו ,ט).
ולכן דור המבול שפגמו בתאוה ,הוסר מהם זה הצלם .ולכן זה הבן ,הרי הוא שוכח עד כמה אביו טרח עבורו, ושלא להקפיד על שום דבר אפילו על מניעה
שלטו עליהם החיות והבהמות כדכתיב ברש"י שאחר המבול, לגדלו לתורה ומעשים טובים ,ושוב גם הוא אומר, ממצוה .כי הכל הוא מה' יתברך .ונח איש צדיק,
ומוראכם וחתכם וגו' לפי שחטאו דור המבול והופקרו למאכל כל נייחא מצד הקדושה .ומי שאכל שום אל יחזור
שכל עמלו ויגיעו הוא עבור בנו שיהיה תלמיד
חיות רעות לשלוט בהן וכו' ע"כ .אבל נח מצא חן בעיני ה', ויאכל שום=[ .ומי שכבר נכשל בקפידא ,יפסיק מיד
חכם ועובד השם ,וכן בעוה"ר דור הולך ודור בא,
כי היה נקי מתאוות רעות ,וכשהנפש מזוכך חל עליו הצלם ולא ימשיך] וזה יש לומר=[ ,בכוונת חז"ל] שבולם פיו
אלקים ,ולכן מצא חן בעיני ה'. ואמר היהודי הק' 'ווען וועט מען שוין זעהן דאס
"בשעת" מריבה ,אם כעס כבר=[ ,אחר שכבר התחיל
והנה ה'מבול' כתב רש"י שנקרא כן ,כיון ש'בלה את הכל' ו'בלבל רעכטע קינד' ,כלומר מתי כבר נזכה לראות זה לכעוס] .וזה יותר נחת רוח .כי הוא קשה מאוד
את הכל' ,כי המבול מורה על כל ההבל והבלבול שיש בעולם, הבן האמיתי ,שכל הדורות כל כך התייגעו עבורו. יותר מלשתוק בתחילה ,ולפום צערא אגרא.
עד שאין האדם מבחין מה התכלית ומה תפקידו ,והעצה לזה ומסיים בעל הבית יעקב ,שבזה אפשר לפרש, (הנהגות הרבי מלובלין מכתי"ק)
הוא להכנס לתיבה ,כדאיתא מהבעש"ט זי"ע שזה ענין תיבות אלה תולדות נח נח ,היינו שלא עזב עצמו לפעול
התפילה ולדבר עם הקב"ה ,שזהו התכלית בעולם להתקשר אל
***
ולייגע עבור בניו ,אלא הוא בעצמו היה הבן ,שהיה
ה' ,וזה רמוז בלשון הכתוב ואל א'מה ת'כלנה מ'למעלה ר"ת ובספר רחמי האב (אות יא) מביא שפעם רצה הרבי
עובד את השי"ת תמיד. מלובלין לקום בהשכמה וצוה לבני ביתו להקדים
אמ"ת ,כי כל הבלבולים הם שקר ואין להם שום תכלית ורק
(כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א) את סעודת הלילה ,אך הם לא די שלא הקדימו
הדיבורים הקדושים שהאדם מתפלל אל ה' המה האמת בלבד.
אלא אף איחרו ,ונסתר כל בנינו .ואמר :מהראוי
ובתולדות יעקב יוסף (אות א') את האלהים התהלך נח ,נח רומז להמשיך הקדושה לכל השנה לי לכעוס על ב"ב ,אך מה היה כוונתי בהקדם זה,
לשבת יום מנוחה ,להורות שעכ"פ בשבת צריך כל אחד להדביק לעשות רצון קוני ,גם זה רצון קוני שלא אכעוס.
מחשבתו בה' ,במחשבה או בדיבור או במעשה עכ"פ ,כל אחד ַמ ְר ֶח ׁ ְשוָ ן הוא מלשון 'אמר מר' דאיתא בגמרא,
לפי בחינתו. דהכוונה הוא שזהו המשך להגמרא הקודמת .ולכן מצוות בהתלהבות
יהי רצון שנזכה לחיות עם ה' ולשמור על צלם אלוקים ובמהרה נקרא החודש מר-חשוון ,דצריכין להמשיך את ֵא ּ ֶ_לה ּתוֹ _ְלְ דֹת נ ַֹח נ ַֹח ִא ׁיש צַ דִּ יק (ו ,ט) .עיקר
ניגאל ברחמים אמן. עבודת הימים נוראים לכל השנה. תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים (רש"י).
(סעודה שלישית תשפ"ו) (הרה"ק רבי יצחק זי"ע) והנה באמת קשה למה דווקא בצדיקים עיקר
הגאון מטשעבין זצוק"_ל | יומא דהי_לו_לא י' בחשוון
זמן ואילך שלא לישון עוד ביום השבת .כיון שתינוק זה עוררו שאינו יכול במקום גדולתו שם ענוותנותו
להבין איך רב ישן בשבת. השבוע (י' בחשוון) חל יומא דהילולא של הגאון מטשעבין זצוק"ל,
והגית בו יומם ולילה הטשעבינער רב היה מגדולי הדור בתקופה לאחר חורבן אירופא .היה
גאון אדיר ,ועם זאת ענוותן ושפל ברך באופן מופלא.
מספרים שפעם אחת נכנס הגאון רבי שלום שבדרון זצ"ל אצל הרב
לאחר תפילת ותיקין לשאול דבר הלכה ,ומצאו להרב כשהוא עומד ועוסק מסלסלים בה כחדשה
בתורה מבעוד לילה בלא הפסק .שאל רבי שלום את שאלתו והשיבו הרב
מספרים כי החזון איש זי"ע הפליא מאוד את את גדלותו של
מיד .אך תמה הרב ושאל את רבי שלום" :מה ראית לבוא ולשאול שאלה זו
הטשעבינער רב ,ואמר עליו שהוא "פריש" בכל התורה כולה .שכל התורה
באמצע הלילה?" השיבו רבי שלום" :הרי כבר אנו עומדים לאחר תפילת
כולה רעננה אצלו ,הגאון מטשעבין היה רגיל להביא ראיה מדברי רש"י
ותיקין" ...הלימוד ברציפות היה רגיל אצלו ולא הרגיש כלל שכבר האיר
בכל מקום בש"ס לפי הצורך ,ובאותו רגע היה זוכר הכל בבהירות נפלאה.
היום.
דמי ליה כמאן דמנח בכיסיה
לא תגורו מפני איש
ומעשה שהיה ,שהבריסקער רב זצ"ל שאלו :היכן נמצא מקור למה
היה מתבטא בחריפות ושנינה על אחד מרבני המזרחי שהקל בהלכות
שרגילים לסיים בדרשות "שנלך לקראת משיח" ,וכי היכן כתוב שצריכים
חמורות ,שהיה מקל ומתיר איסורים חמורים .פעם אחת שאלו אחד :איך
לצאת לקראת המשיח? מיד השיב לו הגאון מטשעבין כי מקור הדברים
יתכן לדבר עליו בלשון כה קשה ,והלא הוא בקי בד' חלקי שולחן ערוך?
השיב לו :אכן ,בקי הוא בד' חלקי שולחן ערוך .באבן העזר יודע הוא היטב ברש"י במסכת עירובין (דף מ"ג ע"ב) ,שכתב שם שאין המשיח בא בערב
הלכת "אפקעינהו רבנן לקידושין מיניה" ,ובחושן משפט בקי הוא בדין שבת מפני שצריכים הכל לצאת לקראתו.
"הפקר בית דין הפקר" ,וביורה דעה יודע הוא הלכות "ביטול בששים", תמה הגרי"ז מבריסק ואמר" :וואו האט ער די לעדל מיט די אלע
ובאורח חיים בקי הוא בדין ש"על כולן אם אמר שהכל נהיה בדברו יצא". רש"י'ס? ...מאיזה מגירה הוא שולף מיד כל רש"י שצריך?" כל התורה
וזהו בקיאותו בד' חלקי שולחן ערוך... כולה הייתה מונחת לפניו כשלחן ערוך ,ותמיד ידע למצוא מקורות לכל
דבר.
מילה -בסלע ,משתוקא -בתרין
עוד אמר פעם אחת בביאור המאמר "חכם עדיף מנביא" ,אמאי באמת נפש שפלה ורוח נמוכה
עדיף הוא? כי הנה הנביא מוזהר שלא יהא כובש נבואתו ,וכשבאה אליו פעם אחת בהיות הגאון מטשעבין בבית מדרשו של ה"אמרי אמת" מגור
נבואה מוכרח הוא להוציאה מפיו ולדבר ,אבל החכם רשאי לשתוק .ומי זי"ע בפרשת יתרו ,כיבדו בנו ה"בית ישראל" בעליית עשרת הדברות.
שיכול לשתוק ואינו מוכרח לדבר ,חשוב הוא יותר .וזהו "חכם עדיף לאחר הקריאה התבטא ה"אמרי אמת" ואמר ,כי עתה היתה לה לתורה
מנביא" ,שיש לו המעלה שיכול לשתוק. עצמה "עליה" .כשסיפרו דברים אלו לפני הגאון מטשעבין ,נענה ואמר
לפי תומו בענוותנותו המופלגת" :לא ידעתי כי גם בגור רגילים לומר דברי
והצלת נפשי משאול תחתיה
בדיחותא" .כי היה פשוט ועניו מאוד בכל הליכותיו.
ומעשה שהיה בשמשו ,פעם אחת בעת שתיקן או סידר את מלבושו של
הטשעבינער רב ,אם בתיקון כפתור וכדומה ,נכנסה המחט בטעות בבשרו מכל מלמדי השכלתי
של הרב ,נבהל השמש מאוד ואמר בחרדה" :אוי לי ,לא אצא מגיהנום עוד זאת מספרים ,שמעשה היה בתינוק אחד שהיה רגיל לבוא ולהבחן
על שציערתי את הרב" הרגיע רבינו ואמר" :אף אם יכניסוך לשם ,הריני על תלמודו אצל הגאון מטשעבין ביומא דשבתא לעת מנחה .פעם אחת
מבטיחך שאוציאך משם" .ויהי לימים ,כאשר נחלה הרב קודם פטירתו מן נרדם הטשעבינער רב מעט בצהרי השבת ,והילד דפק על הדלת שוב ושוב
העולם ,קרא לשמשו ואמר לו ,הנה הבטחתיך שאוציאך מגיהנם ,אך ראה עד שהתעורר הרב .בא הרב אל הפתח ,ואמר לו התינוק שבא להבחן.
נא להזהר במעשיך ,שלא תהיה עלי מלאכה כבדה מדי להוציאך"... אמר לו הרב" :כאשר דופקים על הפתח כמה וכמה פעמים ואין פותחים,
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל ,א גוטע וואך א גוטע חודש. יש ליתן אל הלב ולחשוב שמא הרב ישן הוא?" השיב לו התינוק" :לא
(כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א .מתוך שיחת אחר הבדלה פרשת נח תשפ"ד) ידעתי שהרב ישן בשבת" .כששמע הרב דברים אלו ,קיבל על עצמו מאותו
מספר המנהגים 'משמרת הקודש' ומכתבי חסידים
ראש חודש (ב)
המנהג לנגן בעת אמירת הלל ,בהודו לה' ובאנא ה' .
א
פעם התחיל הבעל תפילה לאמרם בלי ניגון ומרן האור יצחק זי"ע הפסיקו וצוה להתחיל ניגון .
ב
יש ניגון מקובל על אנא ה' הושיעה נאג .
א .בילקוט שמעוני (שיה"ש ב ,יד) השמיעיני את קולך בהלל ,כי קולך ערב בהודו לד' כי טוב ומראך נאוה באנא ה' הושיעה נא ובאנא ה' הצליחה נא.
וראה חק יעקב (תע"ט סק"ו) דהמנהג לזמר פסוקים אלו בניגון נעימות קול.
ב .ראה רמ"א (או"ח סי' תריט) שמביא ממהרי"ל שאל ישנה אדם ממנהג העיר ,אפילו בניגונים או בפיוטים שאומרים שם.
ג .מרן האור יצחק שמעו מדודו הרה"ק רש"ש זי"ע.
קו אוצרות אמשינאוו ,1-605-3136-873 :בארה"ק 074-7964020 _להערות והארות ,ו_לקב_לת הג_ליון • amsh4408@gmail.com :
