קשר איתן - וויז'ניץ · Kesher Eitan - Vishnitz — נח (2026-10-12)

בס"ד ,גיליון • 248פרשת נח • ה' במרחשון תשפ"ז
הזכות
מדור
לדור!
ישמח לב
שיחת הקודש המיוחדת
מאור עיניים
טשערנאביל רבתי
בפתיחת הזמן תשי"ז העיר הגדולה לאלוקים
בס״ד
בחכמה
יבנה בית
בירנבוים בירנבוים אמרי ברוך אהבת שלום אברהם בן דוד
דירת 6חד׳ ,קומה א׳ דופלקס 5חד׳ ,קומה 4 דירת 3חד׳ ,קומה 8 דירת גן 5חד׳ ,ק .קרקע דופלקס 5חד׳ ,קומה 4
132מ״ר 4 ,כ״א ,חזית 150מ״ר 2 ,כ״א ,חזית 60מ״ר 2 ,כ״א ,חזית 150מ״ר 2 ,כ״א ,חזית 120מ״ר 3 ,כ״א ,חזית
מעלית ,חדשה מקבלן גג ,היתר ,מעלית ,שמורה מעלית ,חדשה מקבלן חצר ,משופצת 2יח״ד ,משופצת
בניין בוטיק וייחודי! מחיר דרמטי! בבלעדיות! 2 +יחידות מושכרות! מפוארת ברמה גבוהה!
דמשק אליעזר דמשק אליעזר האדמו"ר מקוצק גינות דוד בירנבוים
דופלקס 5חד׳ ,קומה 4 דירת 4חד׳ ,קומה א׳ דירת 4.5חד׳ ,קומה 6 דירת 5חד׳ ,קומה 3
120מ״ר 3 ,כ״א ,חזית 120מ״ר 2 ,כ״א ,חזית דירת 6חד׳ 90מ״ר 2 ,כ״א ,חזית 90מ״ר 2 ,כ״א ,חזית
מעלית ,שמורה חניה ,מעלית ,משופצת קומה א׳ מעלית ,ממ״ד ,משופצת חניה ,מעלית ,שמורה
+יח״ד מושכרת +יח״ד מושכרת +מעטפת 60מ״ר משופצת ברמה גבוהה!
140מ״ר
האדמו"ר מקוצק האדמו"ר מקוצק חזית ועורף האדמו"ר מויז'ניץ האדמו"ר מקוצק
דירת 4חד׳ ,קומה ב׳ דירת 3חד׳ ,קומה 3 דופלקס 9חד׳ ,קומה 4דירת 4חד׳ ,קומה א׳ מעלית ,ממ״ד
90מ״ר ,עורף פתוח 70מ״ר 3 ,כ״א ,עורף שמורה 85מ״ר 3 ,כ״א ,חזית 250מ״ר ,עורף פתוח
חניה ,מעלית ,משופצת מעלית ,ממ״ד ,שמורה מעלית ,ממ״ד ,משופצת חניה ,מעלית ,שמורה
+מרפסת 40מ״ר +אופציה 30מ״ר מ״ר 40 אופציה + +מחסן 60מ״ר פרטים במשרד
הרב כהנמן הרב כהנמן הרב כהנמן הרב יצחק נסים האדמו"ר מקוצק
דירת 5חד׳ ,קומה ב׳ דירת 4חד׳ ,קומה א׳ דירת 4חד׳ ,קומה 4 דירת 3חד׳ ,קומה א׳ דירת 3חד׳ ,קומה 3
110מ״ר 2 ,כ״א 100מ״ר 2 ,כ״א 80מ״ר 2 ,כ״א 86מ״ר 3 ,כ״א 70מ״ר 3 ,כ״א ,חזית
מעלית ,חדשה מקבלן מעלית ,חדשה מקבלן מעלית ,חדשה מקבלן מעלית ,חדשה מקבלן מעלית ,ממ״ד ,שמורה
בבלעדיות! בבלעדיות! מחיר מיוחד! פרטים במשרד +אופציה 10מ״ר
תורת חיים קהילות יעקב קהילות יעקב קהילות יעקב קהילות יעקב
דירת 4חד׳ ,קומה א׳ דופלקס 7חד׳ ,קומה 5 פנטהאוז 5חד׳ ,קומה 6 פנטהאוז 7חד׳ ,קומה 7 דופלקס 6חד׳ ,קומה 4
איך מחתנים ילדים בלי להיכנס לחובות? 90מ״ר 3 ,כ״א ,חזית
יח״ד ,צריכה שיפוץ
200מ״ר 4 ,כ״א ,חזית
מחסן ,גג ,חניה ,משופצת
115מ״ר ,עורף פתוח
גג ,מעלית ,משופצת
250מ״ר 4 ,כ״א ,חזית
מעלית ,חדשה מקבלן
180מ״ר ,עורף פתוח
חניה ,מעלית ,שמורה
שוק ההון? ?S&P500הלוואות? גמ"חים? ירידת מחיר! דירת חלומות! דירה נדירה! למבינים בלבד! בבלעדיות!
סוכנות הביטוח המובילה ׳מנדי גפנר׳
מזמינה אתכם לפגישה שתעשה סדר בהשקעות
ובאפשרויות המימון בשוק ההון ,ותעזור לכם
לתכנן את נישואי הילדים ברוגע ובהרחבת הדעת
רק פגישה אישית
עכשיו במחיר מיוחד
לקביעת נחום גפנר
חייגו 03-6741444 פגישה
052-7156140
ביי מיר
ִׁש� ְִּג ְ �ָר ָה
ָטָָב ָא!
אויף שמחות
אחרי החגים חוזרים לעבודה ,ללימודים וללו״ז
ומכניסים לשיגרה גם חיסכון קטן וקבוע
מכניסים נטו חיסכון לשיגרה
פריטי מתחתנים במחירים משתלמים רו ת
סט קידוש 1,500
שי החיים
החל HAND
ל
לכ
מ- MADE
B
HAZO Y
₪ קולקציית ברוני RFIM
מחיר נתב"ג ₪ 1,271
מכבדים כרטיסי:
משרד הפנים ,היימיש כארד -טובה וברכה ,אידיש כארד ,מלכי רבנן
ירושלים | בני ברק | כפר דניאל | תל אביב | נתב"ג (ללא מע"מ) | HAZORFIM.CO.IL // 074-780-9175 אשל ירושלים ,להחזיקם ולהחיותם ,מזון ומחיה ,נדרים כארד,כארד שופ.
בתוקף עד גמר המלאי שהוקצה למבצע זה .אין כפל מבצעים. סניפים :אלעד | אשדוד | באר שבע | ביתר עילית | בית שמש | בת-ים | חדרה | מודיעין עילית | מעלות
| נתניה עפולה | קרית יערים -טלזסטון | קרית שמונה | רמות -ירושלים | קרית אתא | כרמי גת
גבריאל יוסף פולק שבת בשבתו
בא אל התיבה
רבותינו – דורשים לשבח!
אנפין ,לשבח ולגנאי .ורבנו שליט"א מרבה לדייק ,כי את הדרש אין עולם התורה שניצב לו לתפארה פורח ועולה ,דבר המובן מאליו.
הראשון ,לשבח ,מביא רש"י בשם "רבותינו" ,ואילו בדרש השני אשר אין היכולת שיש ליהודי חרד לדבר ד' לגדל את צאצאיו בדרך התורה
לגנאי ,משמיט רש"י תיבה זו "ויש דורשין לגנאי" .שכך היא דרכם של והיראה ,לשלחם למוסדות תורה וחינוך טהורים וקדושים ,להנחיל
רבותינו – להתעסק בעשה טוב ,במילי מעליותא ,בדברים של שבח, לקרבם את מסורת הדורות ,אהבת תורה ויראת שמים ,מובנת מאליה .לא
ַעַ � ֵֵּׂש�ר ְ �ְּכֵדֵ י ולא להתעסק בדברים של גנאי. ולא .רבותינו הקדושים ,מאורי הגולה שלאחר החורבן הנורא וממשיכי
�ֵּׂש ְ�ֵֶּתַח � ֵֵַּתן
בדברים אלה ,טמון גם סודה של המערכה הניצבת לקראתינו דרכם ,ירקו דם לכונן את עולם התורה מחדש ,ועדיין יורקים דם.
בימים אלה .אם לרבותינו אנו שייכים ,עלינו לדרוש לשבח .עלינו כאשר הקימו פורקי עול תורה את מדינתם על אדמת ארץ הקודש.
להיצמד לדבריהם ,להתייצב אל מערכת אלקים חיים ,ולהתייצב למען לא פללו ,לא מללו ובוודאי שלא ייחלו ,כי בחלוף שמונים שנה ,יגדל
אגודת ישראל ,מפעלם הקדוש והטהור ,במלוא העוז והתעצומות ,למען ציבור היראים לדבר ד' ויהווה אחוז נכבד ,מוסיף והולך מפלח העם
חינוכם של צאצאינו ,למען התבדלותנו ,למען התורה הקדושה והמשך היושב בציון .לו-ידעו ,לא היו מסכינים לכך .בטוחים היו כי כחלוף
יעופו ה'פרימיטיביים הגלותיים'
שמתעקשים משום מה להחזיק
הקולות אינם דמיוניים .הם נשמעים כיום בראש כל חוצות .החרדה מפני במסורת אלפי השנים ובתורתם.
הציבור החרדי ההולך וגדל נשמעת מוכרזת מפיהם של הטוענים לכתר הקולות אינם דמיוניים .הם
השלטון וכל המרבה הרי זה משובח .כביכול ניטלו מן המדינה הרעועה נשמעים כיום בראש כל חוצות.
כלל בעיותיה הקיומיות החרדה מפני הציבור החרדי ההולך
וגדל נשמעת מוכרזת מפיהם של
הטוענים לכתר השלטון וכל המרבה
התרומות שלכם מַעֵּׂשרוֵּת הרי זה משובח .כביכול ניטלו מן המדינה הרעועה כלל בעיותיה הקיומיות ,המלחמה בגזירת הגיוס האיומה ,שד' יעזרנו באמצעות השתדלות זו
כביכול לא עומדים צוררי יהודים לכלותינו .כביכול לא עלולים לקום להכריע גזירה קשה זו בקרוב .אמן.
לְּכֵּתַחילה ולעומת רבותינו ,יש דורשין לגנאי .זה חוזר על עצמו בכל פעם שוב מרצחים במזימותיהם הרעות ,ה"י .בעיה אחת ויחידה ניצבת
מחתנות ילדים של אחרים בפניהם' .בעיית החרדים' שמסרבים להשתלב ,שממאנים להתמזג ,שמערכות אלקים חיים ניצבות לקראתינו .ועתה ,נדמה כי הרימו ראש
אף יותר .דיבורים של חולשה ושל רפיון ידיים .דיבורי הבל ורעות רוח לכשיפטרו מכך ,יהיה זה סוף וקץ לכל צרותיהם.
לעומת כל אותם ,מחוץ ואף מבית ,המבקשים לצרף מחדש את שמעולם לא תרמו למערכה וחשבונות צדדיים שמרפות ידיים .ההכרזה
הציבור החרדי ,לחנכו מחדש ,להעביר אותם בכור ההיתוך הצבאי שנשמעה בנעילת היו"ט בפקודת רבנו שליט"א ,איננה אמורה להותיר
כדי ליצור מהם את דמות הישראלי החדש נטול סממני הבידול ונטול מקום של ספק בקרב אי מי .כולנו יודעים את רצונו ואת דברו ,ועל
פנימיות ורצון להמשיך את מסורת הדורות .ניצבת שוב דמותם של כולנו מוטלת חובת ההשתדלות.
אין זה מתפקידו של החפץ לאחוז בשולי רבותינו לדרוש לגנאי. רבותינו ,בראש מערכות ישראל ,קוראים אלינו לעת כזאת את ציווי
דרשו לשבח ,עשו את שלכם ,וד' הטוב בעיניו יעשה למען המשך השי"ת הנצחי "בא אל התיבה" הינצל מפני המבול.
את צדקתו של נח אשר תמים היה לדורותיו ,מפרש רש"י בשני שמירת חומות הדת בארצנו הקדושה.
זְּכאים מסייַעים מפקיֵדים
בתורכם למימון מדי חודש לאלפי עבור הילדים,
לחתונות הילדים משפחות שמחתנות באופן קבוע, מוצאי שבת ויו"ט הדלקת נרות
מקופת הגמ"ח את ילדיהן לקופת הגמ"ח חיפה עפולה עמנואל בני ברק ירושלים אשדוד אלעד מודיעין בית שמש ביתר חיפה עפולה עמנואל בני ברק ירושלים אשדוד אלעד מודיעין בית שמש ביתר
06:42 06:41 06:42 06:42 06:43 06:42 06:43 06:44 06:42 06:43 05:29 05:34 05:36 05:31 05:29 05:36 05:36 05:46 05:30 05:45
ה י ל ד י ם א ת מ ח ת נ י ם י ח ד
בברכתם ובעידודם של גדולי ישראל שליט״א
* 8215 חייגו
כעת
הגליון מיועד להפצה בערב או במוצאי ש"ק .אסור לקרוא את המודעות המסחריות בשבת!
יו"ל בס"ד ע"י :קשר איתן הוצאה לאור | באישור וועדת הו"ל שע"י בד"צ דקה"ק
כתובת :רח' תורת חיים 7בני-ברק | טל' | 03-7174233 :דוא"לke@i-m-wiznitz.com :
פרסום | m61829@gmail.com - 052-7661829 :טל מסר להערות והארות 03-6777647
גליון
שבועי קשר איתן
ניתן להפריש לגמ"ח מכספי מעשר לכתחילה בהוראת פוסקי הדור
קשר איתן • נח תשפ"ז 6
א געזונטע ווינטער!
בסיעתא דשמיא
בס"ד
הרה"ג חיים גרינפלד הליכות עולם
הלכות המצויות בימות הגשמים
הזכרת ושאלת גשמים -ב
ג] נזכר לאחר שהתחיל תקע בשופר ,אומר ותן טל ומטר לברכה שכח להזכיר 'ותן טל ומטר' בימות החורף/בליל ז' מרחשון:
בברכת שומע תפילה קודם 'כי אתה שומע' ,9ואם בטעות חזר השבוע במוצאי שבת [ליל ז' מרחשון] מפסיקים לומר ברכינו
לתחילת שמו"ע או לברך עלינו ונזכר שאפשר לאומרו בשומע אבינו ,ומתחילים לומר ברך עלינו ,1ומכריזין ע"ז קודם שמו"ע ,
2
תפילה יפסיק מיד. ואם אמר ברכינו אבינו כהרגלו במשך כל ימות החורף חוזר
ד] אם נזכר לאחר שכבר סיים ברכת שומע תפילה קודם שהתחיל ומתפלל ,3אך אם שכח בלילה הזה נכון להתנות שאם אינו חייב
ברכת רצה יאמר שם ותן טל ומטר ,ואם נזכר אחר שאמר לחזור להתפלל תהא תפילתו נדבה.4
השם ,יסיים למדני חוקיך ,ויאמר ותן טל ומטר לברכה כי אתה שכח להזכיר 'ותן טל ומטר' ונזכר קודם שסיים תפילתו:5
שומע וכו'.10 א] אם נזכר באמצע ברכת ברכינו אבינו ,מפסיק ומתחיל ברך
ה] אם נזכר לאחר שהתחיל לומר רצה ,חוזר לברך עלינו,11 עלינו.6
ובדיעבד אם חזר לשומע תפילה והזכיר ותן טל ומטר אין מחזירין ב] נזכר אחר שסיים 'ברכינו' קודם שהתחיל רצה ,לכתחילה
אותו.12 יאמר ותן טל ומטר בשומע תפילה (כדלהלן בסעיף הבא) ,וכן
7
ו] אם נזכר באלוקי נצור ,קודם שגמר הפסוק יהיו לרצון שאומרים אם נזכר אחר שאמר השם ,לא יאמר למדני חוקיך ,אלא יסיים
אחרי אלוקי נצור ,חוזר לברך עלינו ,13ואם נזכר אח"כ אף שעדיין הברכה ויאמר ותן טל ומטר בשומע תפילה ,ואם חושש שישכח,
לא עקר רגליו חוזר לראש התפילה. יאמר ותן טל ומטר בסיום הברכה.8
והמטיב ,ונחלקו הראשונים בשמו"ע כששכח אזכרה אם יכול לתקנו קודם 1שו"ע (סי' קיז ס"א) ויש שפי' שהפלגת חז"ל (תענית ז ):במעלת יום הגשמים,
שהתחיל ברכה הסמוכה לו ,י"א שיכולים לתקן בכל אופן כמו בברהמ"ז (ר' קאי על יום ז' חשוון שבו מתחילים לשאול גשמים (ס' ברית כהונה לא' מחכמי
אלחנן) וי"א שא"א לתקן (רבינו יונה) וי"א רק באופן שבלי הזכרתו יצטרך ג'רבא ומטעם זה יש שאין אומרים תחנון ,כעין סימנא טבא שאנו שמחים ביום
לחזור ,כגון בהזכרת 'ותן טל ומטר' (רא"ש בדעת הראבי"ה ,וי"ל שלא דמי זה להראות כמו שנתקבלה תפילתינו) ובפשטות כוונת הגמ' בכל פעם שיורד
לברהמ"ז דעכ"פ סיים ג' ברכות מה"ת) ,וכן נקטו רוב הפוסקים (וכ"ה בשועה"ר גשם (ומטעם זה יש שהקשו על אמירת תחנון ביום שיש ירידת גשמים דמ"ש
ועיין שו"ת שבה"ל חי"א סל"ב שכן מורה לכתחילה) ,והביה"ל (סי' רי"ד ד"ה משאר ימים טובים ,הגרח"ק זצ"ל).
בלא חתימה) חשש להחמיר כיון שיכול לאומרו בש"ת ,ולכתחילה נכון להחמיר 2מ"ב (סי' קיז סק"ד) ואינו הפסק בין גאולה לתפילה דצורך תפילה היא ,וכ"ש
כדבריו. בערבית ,ובאמצע התפילה י"א שאינו נכון (ביה"ל סי' קיד ד"ה אסור) ובפרט
8דסיום למדני חוקיך בשמו"ע אינו לכתחילה מחשש הפסק (עיין מאמר אם כמה אנשים מכריזים בקול תוך כדי תפילה אין זה דרך ארץ (הליכ"ש) אמנם
הקודם) לכן לא יסיים בזה כשיש אפשרות אחרת (כן מוכח ממ"ב סי' רצד סק"ז, הרבה אחרונים הביאו דברי המהרש"ל ומ"א (סי' קיד סק"ו) שהתיר לשמש
וכ"ה שם בתהל"ד) אלא יאמר בשומע תפילה (לחשוש לדעת המ"ב הנ"ל בהערה להכריז באמצע התפילה [ויש לציין שמרן רבינו שליט"א מגביה קולו לכל מיני
הקודמת ,שאין להפסיק בין הברכות ,וכ"ה בכל הסידורים) אך אם חושש שישכח אזכרות].
יכול לסמוך על רוב הפוסקים לאומרו בסיום הברכה (וכ"ה בא"א מבוטשאטש 3שו"ע (סי' קיז ס"ה) ואף שהזכיר טל ,ואינו דומה להזכרת גשם שאם הזכיר
סי' קיז ,ובתשובות והנהגות ח"ב סנ"ח שעדיף לנהוג כן בכל אופן),ולמ"ב בכה"ג טל אינו חוזר ,לפי שהזכרה הוא סידור שבחו של מקום והורדת הטל ג"כ שבח,
יסיים למדני חוקיך ,ואם יזכור יאמרנו שוב בש"ת. אבל בשאלה צריך לשאול כל דבר המביאו לידי ברכה (ט"ז שועה"ר שם ס"ד).
9שו"ע (שם ס"ה) כיון שברכה זו מתקנת לשאול בה כל הבקשות (מ"ב שם) ויש 4י"א שכשם שבהזכרת גשם בשמ"ע ממתינים לבוקר דבלילה אין כולם נמצאים
שהוסיפו 'על פני האדמה' (ערוה"ש). בביהכנ"ס ה"ה בליל ז' מרחשון דעכ"פ א"צ לחזור (שע"ת סי' קיז סק"ב בשם
10כ"ה לפי דעת המ"ב עיין הערה , 7וכ"ה בכל הסידורים ,אמנם לפי רוב הלק"ט ,וגם שמעיקר הדין תפילת ערבית רשות) ומ"ב (שם סק"ו) הכריע שחוזר
הפוסקים שם לא יסיים למדני חוקיך כיון שיכול לאומרו אחר ברכת שומע ומתפלל ,מ"מ י"א שלצאת מידי ספק יחזור ויתפלל בנדבה (שע"ת שם).
100%מהכנסות ה'קופה של ברכה' בבית וברכב
100% 11ואף אם כשחזר לברך עלינו שכח שוב לומר ותן טל ומטר מתפלל כדרכו
ומשלים בשומע תפילה ,ולא אמרינן שידלג עד שומע תפילה כיון שכבר אמר
תפילה. 5אף שהלכותיו מפורסמים ומפורטים בסידורים ,אך אין בית מדרש בלא
חידוש (כדלהלן) וכ"ש כשנתבאר טעמא דדינא ,זוכרם ,ולא יצטרך לשהות
הרבה בשעת תפילתו ,ובפרט הלכות שמשתנים בנוסח 'ברכינו אבינו'.
מחולקות לאחיך וידידיך הקרובים צדקה ברכות אלו (הליכ"ש פ"ח סכ"ב). 6במ"ב (שם סקט"ו) מבואר שאם טעה בימות החורף ונזכר כשעדיין לא
בתמיכות 'לאלתר'. 12נחלקו הראשונים בזה ,אם יחזור לברכת שומע תפילה או לברך עלינו (עיין סיים ברכת השנים אומרו במקום שנזכר ,ולכתחילה יתחיל מ'ותן טל ומטר',
ב"י) ולדינא נקטינן שחוזר לברך עלינו (שו"ע שם ס"ה) אך בדיעבד סמכינן על וכ"ז באלו שנהגו לומר בקיץ ותן ברכה ,אך בנוסח שלנו ברכינו אבינו (שמקורו
הפוסקים שסגי לחזור לשומע תפילה (שו"ת שבה"ל ח"י סכ"ג). מגורי האריז"ל) יתחיל מברך עלינו ,שלא מצינו נוסח שמתחיל ברכנו וממשיך
הקפד על שותפות קבע ונתינות קבועות 13שגם פסוק יהיו לרצון בכלל התחנונים ,וכל שלא סיימו נחשב כעומד באמצע ותן טל ומטר.
שמו"ע (שעה"צ סי' תכב סק"ח). 7בברהמ"ז מצינו בגמ' שיש אפשרות לתקן כל שלא התחיל ברכת הטוב
ב'קופה של ברכה' ,למען אחיך וידידיך!
קשר איתן • נח תשפ"ז 8
חיים מאיר אוביץ נושאים בראי התקופה והפרשה עניינא דיומא
טעמו עניינו וסגולתו מאכל הדגים בשבת
רביה"ק ה'צמח צדיק'
השתמש בכספי שלום' זי"ע כתב (פ' בלק ד"ה ומחץ) טעם נשגב לאכילת דגים הדגים לא חטאו
הפדיון-נפש שנתנו בש"ק ,כי בשב"ק נעשה השלמת מלכות בית דוד ,וב' פעמים בשעה שנבקעו כל מעיינות תהום רבה וארובות השמים
לו לפי גודל מעלת דג בגימ' דוד. נפתחו ,ו'כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה
מסופר על מ ת ו ' ,נ ש א ר ה
כוונת הנותן ,ומהכסף רביה"ק ה'צמח צדיק'
החשוב ביותר - בעולם בריאה אחת
זי"ע ,שהשתמש שלא נגעה בה יד
מחמת הכוונה הרצויה בכסף הפדיון-נפש דגים בסעודת היום הפורענות :הדגים
של הנותן -קנה דגים שנתנו לו לפי גודל מסופר שכשנודע לרביה"ק ה'ישועות משה' זי"ע על אחת מנכדותיו שאינה שבים [בראשית רבה
לשבת קודש מעלת כוונת הנותן, אוכלת דגים בשבת ,פתח לפניה את השו"ע והראה לה את דברי המג"א פרשה לב ,יא].
ומהכסף החשוב בסי' רמ"ב סק"א' :ובתיקוני שבת שיאכל בכל סעודה מג' סעודות דגים'. בספה"ק 'טל
ביותר -מחמת במספר הזדמנויות כאשר שוחח רבינו זי"ע במעלת מאכלי השבת, חיים' להרה" ק
הכוונה הרצויה של ציטט את דברי מהרש"ל זי"ע בספרו 'ים של שלמה' במס' גיטין (דף לח,): מאטיניא זי" ע
הנותן -קנה דגים שם איתא דשתי משפחות היו בירושלים ,אחת קבעה סעודתא בליל שבת הביא ,שהרה"ק
לכבוד שבת קודש ונעקרה ,דקיימא לן כבוד יום קודם לכבוד לילה ,ואחת קבעה סעודתא היה מרגלא בפומיה
הענין להעלות ולתקן את הדגים בסוד נשמה יתירה' :וצדיקים דף קמ"ו). ('מקור ברוך' ,פ' בעידן בי מדרשא ,כשהחכם דורש דרשות לרבים בשבת ,וגם היא נעקרה. ג' טעמים במנהג
בני תורה הצריכים קצת מירוק ,דינם בדגים שבים [להתגלגל בספה"ק 'בני יששכר' (מאמרי השבתות א ,יא) כתב טעם תרומה ,ד"ה מאת, וכתב על זה היש"ש (פרק ד' סי' נא) ,שלפי דברי הגמ' יש להזהר שלא לקבוע ישראל לאכול דגים
בהם] ...לפיכך מצוה מן המובחר לאכול דג בשבת ,ובפרט בסעודה נוסף ,לפי שבמעשה בראשית אשכחן ברכה בג' דברים ,והם בג' עיי"ש). הסעודה הגדולה בלילה ,כי אם ביום ,ו'אני קורא תגר על בני עמי זרע קודש בשב"ק :א .בסנהדרין
שלישית שהיא עת רצון ...ואפשר שיזדמן לו דג שנפש טהורה ימים זה אחר זה רצופים ,ברכה לדגים ביום חמישי ' -ויברך שומרי שבת ,שאינם נזהרים ונקל בעיניהם להשוות סעודת בוקר לסעודת קח .איתא על המבול
גנוזה בו ,ויזכה להשיב אותה בקדושה ולהעלותה באותה שעה אותם אלקים'' ,ברכה לאדם ביום שישי ' -ויברך אותם אלקים', ברכה שמחה ערב ...ועוד מוסיפים בסעודת בליל שבת (יותר) מסעודת בוקר ,ואוכלים המסופר בפרשתנו,
בסוד נשמה יתירה'. וברכה לשבת ביום השביעי – 'ויברך אלקים את יום השביעי', ורפואה בליל שבת דגים טובים שהוא עיקר הסעודה ...ומיום עמדי על דעתי ,גדרתי שהדגים לא חטאו
רביה"ק ה'צמח צדיק' זי"ע אמר בפר' בראשית" :איתא וסימנך 'בנאות דש"א ירביצני' ,דשא ר"ת ד'גים ש'בת א'דם. טעמים נוספים אני ואוכל ומסוים, חשוב דבר שהוא שבת בליל דגים לאכול שלא בעצמי בדור המבו ל,
בספה"ק ומרומז גם ב'אור החיים' (בראשית א ,כו) דלפעמים נפש והחוט המשולש לא במהרה ינתק ,יהודי האוכל דגים לכבוד אותם בבוקר ,ואז אפילו יעשו בליל שבת כמה מעדנים לא יושוו לסעודת
הובאו :שאכילת לכך נעשו מבחר
צדיק נתגלגל בדג" .ומסופר שלקראת פורים שלפני הסתלקותו שבת יתברך בברכה המשולשת. דגים'... בה שיש שחרית
ה דגים מב יאה היצורים ,וראויים
ביקש רביה"ק ה'צמח צדיק' שיביא אליו דג גדול ,החסיד אמנם בספה"ק איתא' :אכול דג ביום ד"ג' [הוא יום השבת] ותינצל מגישים ש"ק שבליל מנהגנו שפיר אתי זה שלפי זי"ע, רבינו כך על הוסיף
לידי שמחה ('סדר לאוכלם בש"ק -
הביא דג גדול לבית רבינו ,ומשראהו רבינו נענה ואמר" :זה כבר מד"ג -ר"ת מדין גיהנם ('אור השבת' ,פ"ד סי' ג'). ו' ש"ק וביום וליפתן-קאמפאט] פערפל, ,
ר בש מרק, [דגים, מאכלים ה'
היום'); כי הדגים מבחר הימים .ב.
עשרים שנה מחפש הדג דרכים להגיע אלי לתקנו ,וכעת שהנני צדיקים השתדלו עד מאוד להשיג דגים לסעודות ש"ק ידועה אחד מאכל מוסיפים כי ובשר], קוגעל, חמין, פיצע, בצל, עם ביצה [דגים,
שותקים ,ושבת ששאר בעלי החיים
בסוף ימי לא אוכל לדחותו עוד". העובדה ,שמן השמים נתנו למרן הבעשטה"ק זי"ע ברירה לדור דעדיף. יום לכבוד
הוא זמן שתיקה יש להם עלייה ע"י
בנעמרוב ,במעז'בוז' ,או בעיר שלישית ,ובחר במעזיבוז כי שם מנהג מיוחד היה לו להרה"ק ה'בני יששכר' זי"ע בענין אכילת דגים ביום
עיני הדגים ('אור ישע' עמ' י). מצוות הנעשים
שכיחים דגים ויוקל לו להשיגם לשבת קודש ('זכרון טוב'). השבת ,שהיה אוכלם מיד בעת ה'קידוש' לפני הסעודה ,וטעמו ונימוקו עמו,
מובא בספה"ק טעם למנהג צדיקים לאכול את עין הדג' ,לפי הרה"ק ר' שלמה מקארלין זי"ע אף אמר ,שאם אין לו דגים הגה"ק ה'חתם סופר' בהם -שחיטה,
שהרי יש לתקן את הדגים ,וכשאוכלים את הדגים ב'קידוש' אפשר לברך
שהדגים לא השחיתו דרכם במבול' .הרה"ק רבי משה מקאברין בשבת צריך לדאוג יותר מענין שאמרו בו רז"ל (סוף יומא) שידאג זי"ע כתב ,שאכילת מליחה וכו' ,משא"כ
עליהם ברכת 'שהכל' ,משא"כ כשאוכלים אותם בתוך הסעודה אין עליהם
זי"ע אמר בטעם הדבר ,כי דגים רומזים על עינא פקיחא תדיר, כל השנה ח"ו ('שמע שלמה' ,עיי"ש) .מסופר ,שפעם כאשר העלו דג בשבת רפואה בדגים ,לכן אוכלים
ברכה מיוחדת ונפרדת.
ובשבת ההשפעה היא בבחינה זו של עינא פקיחא ('תורת אבות'). הערבים בירושלים את מחיר הדגים ,נכנס איש החסד הרה"ח היא ('דרשות' לימי אותם בש"ק ,בכדי
ואמנם רבינו הס"ק ה'אהבת ישראל' נהג גם כן בקידושא רבה לטעום
במוצאי יום כיפור תשפ"ו אמר מרן רבינו שליט"א ,שבערב רבי שלמה יוסף אליאך זצ"ל מוותיקי חסידי קארלין אל הג"ר הספירה ,ר"פ), להעלותם .ג .כי ש"ק
מהדגים ומעוד ממאכלי הסעודה ,וכן נהג אחריו בנו רביה"ק ה'אמרי חיים'
יום הקדוש מדקדקים במאכל דגים כמובא בטור ,כי טבע הדג שמואל סלנט רבה של ירושלים ,שיוציא איסור לקנות דגים, ונשמות צדיקי היא מעין עולם הבא,
זי"ע בשנים הראשונות להנהגתו ('קדוש ישראל' ח"א' ,מאיר החיים' ח"ב),
שעיניו פקוחות תמיד ,ורמז יש בזה להיות בעיניים פקוחות כמובא בפוסקים להתנהג בזמן יוקר הדגים ,אמר לו הגר"ש: ישראל המגולגלים וכן נוהג יבלחט"א מרן רבינו שליט"א לפעמים. ע למא ד קשוט,
תמיד ,לבחון אם הכל נעשה כנכון .על עיני האדם להיות פתוחות, "אתה הרי חסיד קארלין ,והרה"ק מקארלין מביא כי מי שאינו בהם מתדבקים יצוין מה שסיפר הגה"צ ר' מנחם מענדיל שנעבאלג זצ"ל אב"ד וראויה שיאכלו בה
שלא יבלבלוהו ויסיטוהו חלילה בכל מצב שהוא מדרך התורה אוכל דגים ידאג כל השנה" ,ולא רצה להוציא איסור. בנפש האוכל מאנטשעסטער ,שאצל מרן הסב"ק בוויזניצא ,בסוף סעודה שלישית אחר דגים החיים מתחת
המדויקת [מתוך ליקוט נרחב על מנהגי ומעלת מאכלי שבת, ועוזרים לו לעבודת שאמר דברי תורה ,הגישו קערה עם כמה ראשי דגים [בנוסף לדגים שהגישו למים ואינם רואים
בספר 'מוקיר שבת' העומד להופיע בקרוב ע"י הרה"ח ר' יוסף תיקוני נשמות השי"ת (חת" ס בתחילת הטיש' .זכרונות חיים מאירים']. את עולם השקר.
ויטמן]. ב'תיקוני תשובה' מהאריז"ל שערך הרמ"ע מפאנו ,מובא החדש בהעלותך, רביה"ק ה'אהבת
נח תשפ"ז • קשר איתן 11 10קשר איתן • נח תשפ"ז
רבי מאיר'ס גבאים יוצאים לקיים את
הכללית הגבאות ימי מחזיקים
בימים י"ד-ט"ז בחשוון תשפ"ז בדרכו
לקראת חלוקת התמיכה הרבעונית לעמלי התורה מתוך הדחק
בשבוע ההילולא קדישא של רבנו הק' מרן 'האהבת שלום' זי"ע וזוכים
הכונו מבעוד מועד ורכזו נא את כספי כלל קופות רמבעה"ן:
צדקת הנרות ,רבי מאיר'ס באטלעך
בברכתו
של ראש שושלת רבוה"ק
נשיאי קופת רמבעה"ן
ביז-נס פושקעס ,קופות הסגולה לבית ולרכב
תן <להמיר
ניכספי הקופות
אלקא דמאיר ענני אתשברשותכם
שראי
בכרטיס א 'נדרים פ<לוס'
נקאית,
המערך הטלפוני 'בעל הנס' · 076-599-9592לתרומה ,להורקת הקופה ולהגעת גבאי הצדקה העברה באו ע"י הגבאי
בנק מרכנתי<ל סניף | 732מספר חשבון | 125400צדקת רבי מאיר בע<ל הנס כו<ל<ל אהבת ישרא<ל וירוש<לים
אין לנו פריבלגיה
וואס
ובכן ,וכי יש לנו את הפריבלגיה כעת לחשוב מחשבות?
להתחשבן? לכעוס? לקטר?!
לשפוך את התינוק עם המים?
זאגט
בלב כולנו הטרוניה ,מוצדקת יותר או פחות ,על ארבע שנים
בהם הולכנו שולל ,בהם לעגו למשבתנו .על בנינו הנרדפים
ברחובה של עיר.
יעצט על עולם התורה המושלכת בעפר.
הלב זועק .מה לנו ולצרה הזאת?!
דער
מאי אהני לן שלוחא דרבנן?!
ולא .במוצהר איננו נכנסים כעת לדין ודברים בענין זה.
לאותם המצויים בעבי הקורה יש מה לומר ,והרבה.
רבי הוא היה אומר
אבל תפקידנו לעת כזאת היא לא לשאול זאת.
היא לדעת שכן ,אהני לן.
שבלעדי נציגותם של גדולי ישראל ,גם אוויר לנשימה לא
הוא עומד ומורה
היה לנו כאן.
שבשנאתם אותנו .עלולים הם לנשלנו גם מנכסינו ,גם
מכספינו ,ואולי לגרש אותנו מכאן.
וכבר היה לעולמים.
לא מאמינים?
אין צורך להאמין ,גשו והטו אזנכם לדיבוריהם של אנשי
השמאל ,משנאי הדת .לכך שבראש כל חוצות ,הסירו כל היא מייצגת את קדשי ישראל ,היא מאפשרת את אילו זכינו - - -
רסן ומבקשים להפוך את הציבור החרדי למוקצה ממש. החיים החרדיים בארצנו הקדושה. והימים היו כתיקונם ,ורבנו שליט"א בבריאותו האיתנה,
קולות שמבקשים לשלול כל זכות מינימלית נשמעים בראש והיא קריטית לנו .לחיינו .לדורותינו. כי אז ,היינו שומעים את קולו החוצב להבות ,את כל
כל חוצות ואין פוצה פה. כולו זועק את זעקת בני ישראל ואת שוועתם אשר
עפרא לפומיהו. הבה ונעצום עיניים לרגע עולה השמימה ,כי אז זכינו וקולו היה נשמע מסוף
האם נציגנו בולמים מדי יום ביומו גזירות עוועים כאלה ונחשוב מחשבות- - - . העולם ועד סופו.
ואחרים? כן .על רובם אולי אפילו לא שמענו. היינו זוכים ,וקולו היה תובע ודורש ,להניח לכל
האם הושלמה המלאכה המרכזית ועולם התורה? לא .לדאבון אם בימים כתיקונם צועד רבנו שליט"א בראש החשבונות הצדדיים ,להניח לכל מיני אינטרסים צרים
לב. מערכות ישראל .איך היה רבנו שליט"א נראה ,אילו ורגעיים ,להניח לחשבונות קטנוניים של נקמות ושל
אבל כעת ,באים כבר מלכתחילה בדרישה חוצת מחנות זו. היה בכוחותיו ,בימים אלה .כאשר כל אחד יודע מה צרות עין ושל חילוקי דעות ושל כעסים ומריבות.
מאוחדים בכך ,וד' יהיה בעזרנו. מונח על הכף ומה מוטל לפתחנו. כי אז זכינו ,והיינו שומעים שוב ,ומבינים ,כי עלינו
מוטלת חובה אחת ויחידה ,ואותה עלינו לבצע בכל
גם בחולשתו ובמצב בריאותו .אין לו מנוח ממצב
זה תלוי בנו תוקף ובכל עוז ,לא מתוך חישובי רווח או שיקולי
התורה המושפל בעפר .מרדיפת בנינו המסולאים בפז הפסד ,לא מתוך יחסי תן וקח או תועלתנות אישית.
אם נצליח להסיר מאיתנו כל מחשבת פסול ,ולייחד
מחשבותינו למען כבוד שמו יתברך ,למען התורה ולומדיה ברחובה של עיר .כאשר התבטא לא אחת ברבים ועוד כי אם למען כבוד שמו יתברך.
אם נצליח להאזין לזעקה שבוודאי משמיע כעת רבנו שליט"א. יותר מכך ביחיד. "ויזניץ ,עומדת תמיד בראש החץ של עשיה למען
אם נצליח לשים לנגד עינינו את המטרה העליונה והשליחות ווען ער וואלט געהאט כח ,וואלט ער געלאפן אין די כבוד שמו יתברך" שגור על לשון רבנו שליט"א תמיד.
המרכזית. גאסן ,און ער וואלט געשריגן הויך! אולי יש אחרים שמבקשים לנכס לעצמם תועלות
אם נצא מן השאננות והקרירות ,ונפעל בכל כוחנו ומאודנו. כלשהן ,שמערכת בחירות רוויה אצלם ביצרים ,תככים,
הלא קולו היה צווח ואומר ,זועק ומתחנן ,תובע ודורש,
נצליח ,בשם השם! מזימות ,מצות ומריבות.
מחלחל לעצמות. לא אצלנו.
קדשו שם שמים! קדשו מערכה לד' ולתורתו. נישט אין אונזער חיידר.
אגודת ישראל היא קדושה בעינינו ,בכל זמן ועידן .היא
לוחמת את מלחמתנו,
| יוסף מאיר האס |
וסיהלצבע השחור 'טשארנא'
ם
"בלשון ר
אי
קור ולצבע הלבן קוראים 'בילא'
ואני הופך את
העיר רבתי עם ,שעצם שמה יש בו כדי להרעיד את נימי הלב
ולעורר נשמות אלפים מישראל ברוח חדשה לעבודת הבורא
לרגל י"א בחשון יומא דהילולא רבה של
ראש שושלת הקודש טשערנאביל
הרה"ק רבי מנחם נחום זי"ע
בעל מחבר הספה"ק 'מאור עיניים'
השחור ללבן"
מוגשת בזאת מחרוזת מאלפת
על קורותיה של העיר ועל ציוני הצדיקים
שהאירו את עולם התורה והחסידות בקדושתם הרוממה בקדושה של מעלה.
תמונה עתיקה של
ב ֵלֵ � ַּמַ� ח
ַ ַׂש ְיְ ם ִיִ י ַנַ ֵעֵ ר ְְמ א ֹוֹ בית הכנסת המקודש
בטשערנאביל
של עיר זו ,כי אף מי שהוא שחור כולו מעבירות שבידו ,הרי טשערנאביל.
כשהוא בא לכאן להסתופף ולשפוך שיח בצל הצדיק ,תתרחץ מילת קסם שמשכה עדיה בעבותות אהבה וקדושה,
ותתכבס נפשו עד שתטהר ותתלבן .טשארנא-בילא. רבבות אלפי ישראל אשר התקשרו אליה בנפשם רוחם
מרן רבינו שליט"א שחזר על אמרת קודש זו בהיותו על ונשמתם ,בדביקותם ברבותיהם הקדושים עד עצם היום
ציון המצוינת של זקנו המגיד הק' מטשערנאביל זי"ע בחודש הזה ,בה מוצאים הם את חיות נשמתם ונושמים את רוחה
אייר תשע"ה ,הפטיר ואמר" :דער הייליגער טשערנאבילער הטהור החופף על כל הדבקים באילן רב פארות זה.
מגיד האט מעיד געווען אויף זיך אז ער מאכט פון שווארץ טשערנאביל .די בהזכרת שמה להרעיד את נימי הלב.
וייס ,כן יהי רצון שימתקו כל הדינים ברחמים וחסדים", תיבת פלא שעוררה נשמות אלפים מישראל מעילפון רוחני
אמן ואמן. והערתה בהם רוח חדשה לעבדו שכם אחד.
גם שורש שם משפחתה של גזע קודש זו מעיד על כך, "מדוע אני מתגורר בעיירה טשערנאביל"? שח פעם
כמסופר שכאשר נכנסו לפני הרה"ק ה'מאור עיניים' זי"ע בקדשו המגיד הק' מטשערנאביל זי"ע ,והשיב" :מפני
לשאלו אודות שם משפחתו 'טווערסקי' ,לא הבחין בנוכחים שבלשון רוסיה קוראים לצבע השחור 'טשארנא' ולצבע
ודיבר אז בדביקות אודות עיר הקודש טבריה הקרויה 'רקת', הלבן קוראים 'בילא' ,ואני עושה משחור – לבן' ,איך מאך
אשר אפילו ריקנים שבך מלאים מצוות כרימון. פון שווארץ -ווייס'"...
בשמעם כי הצדיק מדבר מ'טבריה' קראו שם משפחתו כה סיפר הרה"ק רבי יעקב יוסף מסקווירא זי"ע מפיהם
'טברסקי' .מאז ועד הלום ,בבית קדוש זה שהכל חוסים תחת של חסידי קמאי ,שכידוע המליצו חסידים על טיבה ושמה
נח תשפ"ז • קשר איתן 17 16קשר איתן • נח תשפ"ז
בס"ד
הוא היה אומר :
"עלינו להתגבר על
האדישות בכל הכח.
כבוד שמיים מוטל
על המאזניים" קהל אנ"ש בראשות מרן רבנו שליט"א במעמד התפילה בטשערנאביל ,מסע "כן יהי רצון שימתקו כל הדינים ברחמים וחסדים" .מרן רבנו שליט"א בשיחת
הקודש אייר תשע"ה .מימין אהלו של הרה"ק ה'מאור עיניים' זי"ע .משמאל ,בין הקודש בעת מעמד ההשתטחות על ציוני הקודש בטשערנאביל ,מסע הקודש
העצים ,אוהלו של הרה"ק רבי אהרן משטערנאביל ובניו זי"ע אייר תשע"ה
לפתע הגיע אברך צעיר שבראותו את המון האדם הגודשים את
הוא עומד ומורה!
כנפיו ללא מחיצות והגבלות ,גם הפשוט והריקן שב לקול
המקום ,חשש שלא יספיק לו הזמן להיכנס עד התקדש החג והחל דודו הדופק ,להגביהו טפח מהקרקע הגשמית העכורה,
להידחף בכח ,מפלס לעצמו דרך להתקרב אל דלתו של הרבי ,כאשר ולרומם אותו לשאיפות של התעלות.
זכותנו
תוך כדי כך נדחף אחד הזקנים מחמת הדוחק הרב ונפל על הארץ.
כשראה כן הרה"ק מראחמיסטריווקא ,קם ממקומו בסערת נפש קדושה לשעה ולדורות
לקדש
וניגש אל הפתח ,תוך כדי שהוא גוער בכל העומדים שם על המעשה לא זו בלבד כי זכתה העיר 'טשערנאביל' להתקדש
אשר לא ייעשה ,שנערים ידחפו פני זקנים וסיים" :א שווארץ יאהר לשעתה ולדורות ,בזכות התיישבותו של ראש שלשלת
אויף אייך" [שנה שחורה עליכם] ,וסגר הדלת בעדו .הדברים יצאו הקודש ,הרה"ק רבי מנחם נחום מטשערנאביל זי"ע בעל
מפי הצדיק וכל העם הזדעזעו עד עמקי נשמתם ופרצו בבכי נסער. 'מאור עיניים' בתוכה ,כי אף בשמה של העיר גרידא נכרכו
בתוך כך הופיע בחצר אחד מבניו הקדושים וכשראה את המהומה,
שם
מובנות מופלאות ודורשי רשומות גילו בשם 'טשערנאביל'
שאל לפשר הדבר .כשסיפרו לו את כל אשר אירע ומה שהקפיד עליהם רבדים עמוקים מגווני פנימיותה והשראתה זה מאות בשנים,
אביו הק' בדיבורים חריפים עד מאד ,נכנס הבן אצל אביו וסיפר לו דור אחר דור ,בהנהגתם של צדיקי השלשלת.
שהציבור ירא ומפוחד כשליבם נשבר בקרבם ,וביקש שיישא פניהם היה זה בליל ערב יום הקדוש והמוני חסידים צבאו על
לעודדם.
שמיים
נענה לו הרה"ק מראחמיסטריווקא ויצא שוב אל פתח חדרו ואמר
בלשון קדשו" :אונז זענען פון טשערנאביל' ,טשערנע' מאכט שווארץ,
און 'ביל' מאכט ווייס ,דער אייבישטער זאל העלפן פון שווארץ זאל נענה לו הרה"ק מראחמיסטריווקא
ווערן ווייס" [אנו חוטרים מהעיר 'טשערנאביל'' ,טשערנע' בשפת ויצא שוב אל פתח חדרו ואמר בלשון
המדינה פירושו 'שחור' ,ו'ביל' משמעו 'לבן' ,יעזור השי"ת שהשחור קדשו" :אונז זענען פון טשערנאביל,
ברבים
יתהפך ללבן]...
'טשערנע' מאכט שווארץ ,און 'ביל'
בכך ביקש הרבי לעורר רחמים וחסדים ,להפוך מידת הדין לרחמים
ויהיה אך טוב לישראל ,וכפי שאכן העיד לימים אחד הנוכחים באותו מאכט ווייס ,דער אייבישטער זאל
מעמד ,שהיה עובד אדמה ואינו זוכר שנה מבורכת כל-כך ביבולו העלפן פון שווארץ זאל ווערן ווייס"
כבשנה ההיא.
מגיד מישרים בטשערנאביל דלתו של אדמו"ר הזקן הרה"ק רבי יוחנן מראחמיסטריווקא
על השתלשלות הנהגת הרה"ק ה'מאור עיניים' זי"ע בעיר זי"ע ,להיכנס עם פתקא דרחמי ,להיפקד ולהיזכר בערב
טשערנאביל ,היה מספר נכדו הרה"ק רבי יצחק מסקווירא זי"ע, יום הקדוש בזכרון טוב ולגמר חתימה טובה .נדחקו כולם
הזכות מדור לדור! שמיד לאחר ששב ה'מאור עיניים' משהותו הארוכה בצל קורת רבו בפרוזדור הגדול אשר לפני חדר הקודש ,עמדו והמתינו
הבעש"ט הק' זי"ע ,התקבל להיות 'מגיד' בעיר אחת והקציבו לו את בכובד ראש ובדרך ארץ עד בוא תורם לעמוד לפני הרבי.
מטה חסידי ויזניץ
18קשר איתן • נח תשפ"ז
בס"ד
הוא היה אומר :
יש לנו אחריות כבירה
לגורל היהדות והדת
בארץ הקודש .איננו
יכולים להתחמק אזהרת הזקן לנכדו .האוהל הקדוש בצידו השמאלי
של בניין בית הספר שנבנה על הריסות בית החיים הישן
קהל אנ"ש עוברים על-פני ציונו של המגיד מטשערנאביל זי"ע.
מסע הקודש אייר תשע"ה
היה אחד מעשירי ונגידי העיר תומך בו מכיסו בסך ארבעה רובל שכרו הזעום לכל שבוע בסך שלשה 'פיטאקעס' (מטבע
מדי שבת בשבתו. קטנה מאד).
משם נודע שמו לתהילה וטבעו יצא בעולם ,ובקרב קדושים התהלל. עם זאת ,לא שת ליבו הטהור לעובדת דחקו הרב וצמצום
הוא עומד ומורה! עם הסתלקות רבו המגיד הק' ממעזריטש זי"ע בשנת תקל"ג ,נחשב
לאחד מממשיכי דרכו ,מפיצי אור תורת החסידות על פני הארץ,
והמוני בני ישראל החלו לשחר לפתחו ולהסתופף בהיכל קדשו.
שכרו ,אלא עבד עבודת קדשו באמונה והיה מקהיל את
בני העיר בכל עת מצוא ,משמיע לפניהם דברי כיבושין
והתעוררות להשיב ליבם אל אביהם שבשמים.
זכותנו
מרן רבינו שליט"א רגיל לספר כי זקנו הק' מרן רבינו ה'אמרי לאחר זמן נתקבל ה'מאור עיניים' לכהן כמגיד בעיר
חיים' זי"ע היה קוראו "דער גרויסער רבי נחום" ,ואילו חותנו הרה"ק אחרת גדולה וטובה יותר מהקודמת ,שם כבר נתנו לו
לקחת
רבי משולם זוסיא מטשערנאביל זי"ע היה מוסר מפיהם של צדיקי
קמאי וחסידים הראשונים שהיו קוראים לו "דער קליינער בעל שם".
יפו פעמיך בנעלים "...מרן רבינו שליט"א רגיל לספר כי
אחריות
העיר טשערנאביל מקום שבתו היתה לתל תלפיות ,גדולים וקטנים זקנו הק' מרן רבינו ה'אמרי חיים' זי"ע
משרכים היו את רגליהם לשם .גדולי החסידים בעלי מדרגה שקדושתם
היה קוראו "דער גרויסער רבי נחום",
נשגבה מבינתנו היו מתאבקים בעפר רגליו שיפתח להם שערי דעה
והשכל ,יחד עם פשוטי עם שחפצו להרגיש קורטוב של קרבת אלוקים, ואילו חותנו הרה"ק רבי משולם זוסיא
או שנזקקו לעצה טובה ולברכה בדבר ישועה רחמים. מטשערנאביל זי"ע היה מוסר מפיהם של
על דורותינו
יחידי הסגולה שזכו לעלות ולהשתטח על הציון הק' של בעל צדיקי קמאי וחסידים הראשונים שהיו
ההילולא קדישא ,בוודאי זוכרים היטב את הדרכים המשובשות
קוראים לו "דער קליינער בעל שם""...
המובילות לטשערנאביל העיר ,לבלתי שכוח .כבישי העלייה הצרים
והתלולים ,מזכירים לנוסעים את הכבישים המקבילים העולים לאתרא
קדישא מירון.
אלו אותן מסילות בהן נסעו או הלכו חסידים בני עלייה שכיתתו
את גופם בנסיעות מפרכות ושירכו את רגליהם היגעות בדרכים לא בשכרו חמשה 'פיטאקעס' בכל שבוע .כך היה נודד משך
דרכים ,להקביל פני רבם הנערץ ולהסתופף בצילו הטהור. כמה שנים על פני כמה מקומות ,כשבין הערים ששימש
לא בכדי צפים ועולים לנגד עינינו דבריו הקדושים של הרה"ק בהן במגידות נודע כי היה גם בעיר פראהביטש.
ה'מאור עיניים' זי"ע על חסידיו ומקושריו מהעיר 'האמלע' שבאו לאחר זמן נתקבל ה'מאור עיניים' ברוב יקר לכהן פאר
להקביל פניו בהליכה רגלית ,שקרא עליהם מקרא שכתוב "מה יפו
הזכות מדור לדור! פעמיך בנעלים" ,ופירש בקדשו כי בזמן שבית המקדש היה קיים היתה
כמגיד משרים בעיר 'טשערנאביל' המעטירה ,שם כבר
קיבל בכל שבוע רובל שלם מקופת הקהל ,ובנוסף לכך
מטה חסידי ויזניץ
20קשר איתן • נח תשפ"ז
"לא יזוז מעיניך וכל דבריו רמים וקדושים"
אתו את הספר הק' 'מאור עיניים' .בדרכו נכנס אל עד היום נחשב הרה"ק ה'מאור עיניים' לאחד
הגה"ק החיד"א זי"ע לשחר פני קדשו ,וכשהראה לו מראשוני מפיצי תורת החסידות בדור הראשון שאחרי
את הספר שבאמתחתו ,נהנה החיד"א מאד ונאנח הבעש"ט הק' ,וספרו הקדוש נחשב לאחד הספרים
באמרנו" :מתחרט אני ומיצר לי מאד כי נסעתי בהרבה היסודיים בעולם החסידות בכל תפוצות ישראל.
מקומות על פני תבל ,ולמה לא הייתי גם באותן עיירות "ספר 'מאור עיניים' לא יזוז מעיניך וכל דבריו רמים
שנמצאים בהן תלמידי מרן הבעש"ט הק' זי"ע"'( .כרם וקדושים" ,כותב הרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאמרנא
ישראל' עמ' כה). זי"ע בספרו 'נתיב מצוותיך' (שביל התורה סי' לב).
בס' 'מושיען של ישראל' (ח"א עמ' שטז) מסופר על החוזה הק' מלובלין זי"ע מספר ששאל פעם את
האוהל וציוני הקודש של הרה"ק רבי אהרן משטערנאביל ובניו זי"ע משחור ללבן .ציון קדשו של הרה''ק על הרה"ק רבי יואל מסאטמאר זי"ע ,שהספר הקדוש תלמידו הרה"ק ה'אור לשמים' מאפטא זי"ע ,מדוע אינו
ה'מאור עיניים' זי''ע בטשערנאביל 'מאור עיניים' היה אצלו כאחד מספרי היסוד בתורת לומד בספר הק' 'מאור עיניים' ,באמרו לו שעוד לא
החסידות והיה מעתיק הרבה מדבריו בתורותיו מצא בשום ספר דברים נפלאים כפי שמצא בשלשת
ובדרשותיו. הספרים :זוהר הקדוש ,אור החיים הקדוש ,מאור עיניים.
פעם נכנס אברך אחד לחדרו ומצא את הרה"ק בשם הרה"ק רבי יצחק מסקווירא זי"ע מובא שאמר
צדיקי בית טשערנאביל זי"ע ,והיתה ברשותו מפה מדויקת מבית מכות הקורנס וציון הצדיק מסאטמאר הוגה בהתלהבות בספר 'מאור עיניים' .נענה בשם אחד מגדולי רועי החסידות בדורות הקודמים:
החיים ומקום מנוחת הצדיקים כפי שקיבל מזקנו שהיה חסיד ישיש מעניין לציין מה שכותב אחד מיוצאי העיר טשערנאביל, הרבי ואמר לו" :כשיצא לאור הספר הזה נזדעזע עולם "כשם שבזמנים הראשונים היה לימוד הזוהר הקדוש
בעיר טשערנאביל ,כי בעת שהקומוניסטים הרסו את בית החיים שהחסידים היו משתטחים בשבת בבוקר על הציון הקדוש החסידות מקדושתו של המחבר" .בלשון קדשו" :ווען מסוגל לנשמה ,כך לימוד בספר 'מאור עיניים' בדורו
בימי צעירותו ,בכה זקנו בבכיות נוראות על חילול הקודש ,אבל הודה של ה'מאור עיניים'" :ציון נבנה על קברו של רבי נחום ,אשר דער ספר איז ארויס געקומען איז די גאנצע חסידישע הללו מסוגל לטהרת הנשמה".
להשי"ת על הנס" ,אז זיי האבן נישט צוגערירט צום הייליגן ארט" זה רבות מדי שבת בשבתו יתאספו בו עשרה אנשים לאמור וועלט אויפגיטרייסילט גיווארין פון זיין קדושה". משמו של הרה"ק רבי יחזקאל שרגא משינאווא
(שהם לא הרסו לגמרי את המקום הקדוש). תהלים ,וכפעם בפעם ינהרו אליו מאנשי העיר ועוד כמה מלבד עוצם קדושת הספר והשפעתו הכבירה על זי"ע בעל 'דברי יחזקאל' מובא שאמר" :צריך כל אחד
על הריסות בית הישן שנמחק כמעט לגמרי בידי הקומוניסטים אורחים מערים הקטנות הסמוכות ,להתפלל על קברו". הלומד בו לקדושה ולטהרה ,היה הרה"ק רבי אלעזר מישראל להיות לו בתוך הטלית ותפילין ספרו של
הרשעים ימ"ש ,הם הקימו בנין גדול-ממדים שישמש כבית-ספר כן העיד גם כ"ק מרן אדמו"ר מהרי"מ מראחמיסטריווקא מנחם מנדל מלעלוב זי"ע מורה סגולה לסגי נהור הרה"ק מטשערנאביל וללמוד בו בכל יום בהיותו
סמוך וצמוד למקום הקודש .וסיפר היהודי הנ"ל ,שכשנכנס ללמוד זי"ע ,שבכל שבת בבוקר היו יוצאים עשרה אנשים לומר רח"ל ,ללמוד בספר 'מאור עיניים' (סידור 'תפילה מלובש בתפילין וזוהי סגולה גדולה".
באותו בית-ספר ,הזהיר אותו זקנו ביותר שוב ושוב ,שישגיח מאוד את כל ספר תהלים לפני התפילה כמנהג בית טשערנאביל, לדוד' לעלוב עמ' תשלו). מסופר על איש אחד שעלה לארץ ישראל ולקח
שלא לשחק ולנהוג בקלות ראש במקום הקדוש הסמוך למדרגות על ציון הרה"ק רבי אהרן מטשערנאביל זי"ע.
מעשה פלא מובא בכתבי הרה"ק רבי מרדכי מבילגורייא
זי"ע ,ששמע מפי הגה"ח רבי שלום האכמאן זצ"ל ,שפעם
פרצה מגיפה בעיר טשערנאביל ואז קרא הרה"ק רבי אהרן
זי"ע לשמש הקהל ופקד עליו להביא אליו את קורנסו. המקור הראשון לעובדת קיומו של אוהל מעל ציון הקודש של כוונת הכתוב על העולים לרגל בבית המקדש ,ועכשיו קאי
""...מיר האבן נישט קיין השגה ווער עס
מתחילה סירב השמש לעשות כן ,אולם משפקד עליו הצדיק צדיקי בית טשערנאביל ,מובא ברשימותיו של הרה"ח ר' יעקב שמואל על המכתתים רגליהם לצדיקים ,ופירש עוד 'בנעלים' -כי
האט געוואוינט דא ,מלאכים ממש"! -היו פעם שנית ,מסר השמש את הקורנס בידיו של רבי אהרן. הורוויץ זצ"ל ,מחסידי הרה"ק רבי אהרן מטשערנאביל זי"ע: כל הפסיעות הללו נעולות אצל השי"ת בחביבות ובחשיבות.
מילותיו הבודדות של כ"ק מרן אדמו"ר או-אז שלח רבי אהרן את השמש שילך על ציון קדשו "לאחר פטירתו של אדמו"ר הק' מוהר"א זי"ע ,היו שנים רבות
מראחמיסטריווקא זי"ע בעל 'אמרות של זקנו הק' ה'מאור עיניים' זי"ע ,לאמור לו כדברים האלה: חסידיו שהתייתמו ,באים להשתטח על קברו שבנוי עליו אוהל ובו מרחק חמשים מטרים
"בימיך אירע פעם כן ,שפרצה כאן בעיר מגיפה ר"ל ,ועל קבורים גם שלשת בניו" ,ומכך היו שהסיקו שגם הרה"ק ה'מאור שני בתי חיים היו בטשערנאביל ,סמוכים זה לזה .האחד
טהורות' ,שעה שביקר ב'הויף' המקודש של
אף שהיה המנהג שבימים כתיקונם מקישים בקורנס שתי עיניים' היה טמון בתוך האוהל ,אולם הרה"ק רבי יעקב ישראל היה בית החיים הישן בו נטמן ראש השושלת הרה"ק ה'מאור
צדיקי בית טשערנאביל בעיר מלוכה"... פעמים ביום ,ובזמן שיש בעיר בר-מינן מקישים רק פעם מטשערנאביל זי"ע סיפר ,שהרה"ק ה'מאור עיניים' לא נטמן בתוך עיניים' זי"ע ,אשר על ציון קדשו הקימו אוהל ועל ידו נטמן
אחת ,פקדת אז להקיש בקורנס שתי פעמים ביום וב"ה האוהל ,אלא קברוהו בבית החיים בלי אוהל ,ואחרי הסתלקות נכדו תלמידו הגה"צ רבי ירמיהו הגדול זצ"ל [היה גם יהודי שנקרא
נעצרה המגיפה .ובכן ,אף אני רוצה לעשות כן"... מוהר"א בשנת תרל"ב ,הקימו את האוהל רק על קברו של מוהר"א, 'רבי ירמיהו הקטן' ושניהם היו הכותבים של דברות קדשו
ציווה הרה"ק רבי אהרן מטשערנאביל זי"ע להשאיר ולא הכניסו לתוך האוהל גם את קברו של זקנו הק' ה'מאור עיניים'. של מרן ה'מאור עיניים' ,כפי שסיפר חותן המלך הרה"ק
אצלו את הקורנס עד למחרת ,ואז הורה להקיש בקורנס סיפר הרה"ק רבי יעקב יוסף מסקווירא זי"ע ,שקיבל מפי זקנים רבי משולם זוסיא מטשערנאביל זי"ע].
מצד שמאל ,כי שם מנוחתו כבוד של הרה"ק מטשערנאביל .ככה שתי פעמים כמו בימים כתיקונם ,והמגיפה נעצרה. שבאותו הדור ,שהאוהל שהיה על ציון ה'מאור עיניים' היה עשוי בבית החיים השני הסמוך לראשון במרחק של עשרות
התברר והתחדש מקום ציוני צדיקי בית טשערנאביל על ידי הרה"ח מעצים ואילו האוהל על ציון מוהר"א היה עשוי מאבנים ,והוסיף מטרים בודדים ,שהיה נקרא 'בית החיים החדש' ,נטמן
ר' לייבל סירקיס שליט"א מארה"ב. פיצוץ הכור האטומי לספר ,שאוהל ה'מאור עיניים' היה קטן יותר מהאוהל של מוהר"א. הרה"ק רבי אהרן מטשערנאביל זי"ע ושלשת בניו הקדושים:
המחסום הצבאי שהוקם בעיר לאחר אסון הכור האטומי המפורסם, מקום הציונים הקדושים בטשערנאביל נשאר למזכרת כיום ,עומדים שני האוהלים בסמיכות מקום זה לזה ,וכחמשים מטרים הרה"צ רבי מנחם נחום זצ"ל שהסתלק בחיי אביו ,הרה"צ
קשור גם הוא באופן פלאי עם קדושת בעל ההילולא זי"ע ,כפי שסיפר עולם ,על ידי אחד היהודים מתושבי העיר ,שהיה מתגורר מפרידים בין שני האוהלים. רבי ישעי' משולם זוסיא זצ"ל והרה"צ רבי ברוך אשר זצ"ל.
הרה"ח ר' הערשל גוטווין ז"ל ,ששמע מהמפקד האזורי ,כי בשנת כל ימיו באותו רחוב של בית החיים היהודי ,מקום משכן
נח תשפ"ז • קשר איתן 23 22קשר איתן • נח תשפ"ז
בס"ד
הוא היה אומר :
איננו מפלגה.
אנו תנועה קדושה
לה מטרה יחידה -
לאפשר חיים חרדיים
נועם סגולה .שער הספר הק' 'מאור עיניים' בית צדיקים יעמוד .ביתו של הרה''ק רבי אהרן מטשערנאביל זי''ע
מהדורה ראשונה דפוס סלאוויטא העומד על תילו עד היום הזה
בית הצדיקים ובית הכנסת תשמ"ו החליטו השלטונות המקומיים להרוס את חלקת
כיום ,חוץ מהאוהלים של הרה"ק ה'מאור עיניים' זי"ע ושל נכדו בית הקברות שבעיר בכדי לבנות עליהם מבני ציבור.
מאחר ומדובר בבית החיים אשר טמונים בו קדושי
הוא עומד ומורה!
הרה"ק רבי אהרן מטשערנאביל זי"ע ,לא נותר שום זכר משני בתי
הקברות ,מלבד מצבה אחת שעדיין עומדת ומשמשת כאבן זיכרון עליון ומצוקי ארץ ,הגישו השרידים לבית טשערנאביל
על החיים שהיו במקום ואינם .יצוין כי ברבות השנים ,כשכבר לא המקומיים ,בקשה לרשויות שלא לפגוע במנוחת קדשו של
הרה"ק ה'מאור עיניים' וצאצאיו .הללו לא שעו לבקשתם
זכותנו
היה מקום בבית החיים החדש ,קידשו מקום נוסף לקבורת יהודי
העיר טשערנאביל ,ובית קברות זה עודנו עומד על תילו עד היום
לחיות
הזה והשתמרו בו הרבה מצבות.
כמו-כן עומד כיום בעיר הבנין בו התגורר הרה"ק רבי אהרן
מטשערנאביל זי"ע וכן בית הכנסת העתיק בו היה מתפלל בתקופת
הנהגתו הנאדרת בקודש בטשערנאביל .מדובר בבניין עתיק יומין בן מדובר בבניין עתיק יומין בן שלש
חיים
שלש קומות ,מראהו החיצוני מפואר מאד ,חלונותיו קמורים ומעוטרים,
וזר נאה מעטר את גג הבניין ,אולם בפנים הכל רעוע ומתפורר. קומות ,מראהו החיצוני מפואר
מעטים הם המבקרים בבית כנסת מקודש זה ,היות ובכל פעם מאד ,חלונותיו קמורים ומעוטרים,
שמגיעים לטשערנאביל ,מתקבלת הוראה חד-משמעית להזדרז וזר נאה מעטר את גג הבניין,
ולסיים את הביקור במקום במהירות ,מפני חשש קרינה אפשרית
יהודיים
אולם בפנים הכל רעוע ומתפורר.
כתוצאה מהאוויר הרעיל שעדיין מנשב בחוצות העיר שספגה את
האסון האטומי בצורה הקשה ביותר.
"מיר האבן נישט קיין השגה ווער עס האט געוואוינט דא ,מלאכים
ממש"! -היו מילותיו הבודדות של כ"ק מרן אדמו"ר מראחמיסטריווקא
זי"ע בעל 'אמרות טהורות' ,שעה שביקר ב'הויף' המקודש של צדיקי
בית טשערנאביל בעיר מלוכה. והמשיכו בהריסת בית החיים ,כשהם חורשים את כל שטח
אכן ,זוהי התחושה הנלווית לכל אחד שזוכה לבקר ולהתפלל בית החיים ברשעות גדולה ובאטימות נפשעת.
במקום שהתפללו בו אבותיו ורבותיו ,לטוב להם כל הימים ולחיותם והנה ,את אשר יגורנו בא ,כי ביום בו שלחו הם את ידם
כהיום הזה. בציון קדשו של ה'מאור עיניים' ,פגעה בם מידת הפורענות
-תשואות חן לידידינו היקרים שהעשירו את ידיעותינו בצורה מזוויעה והכור האטומי התפוצץ בקול רעש גדול,
באוצרותיהם הברוכים :הרה"ח ר' דוד שיש הי"ו מחצר הקודש
כשהוא זורע הרס והרג וחורבן אדיר ממדים ,שתוצאותיו
הזכות מדור לדור! ראחמיסטריווקא והרה"ג ר' יוחנן טווערסקי שליט"א נכד
כ"ק מרן אדמו"ר מטשערנאביל שליט"א ,יתברכו בכט"ס - ניכרות עד עצם היום הזה.
מטה חסידי ויזניץ
24קשר איתן • נח תשפ"ז
כדעת הגדולים האומרים שצריכים ללכת לבחירות .אמנם הוספתי:
כאשר
למען להציל עניני דת ,שזה טעם בהלכה שאנחנו לא בוחרים
בבית-מחוקק בזמן שלא משועבד לתורה ,רק בוחרים למען
להציל עניני דת .ועל זה יש לי בירור בהלכה שהבוחר למען
שמענו
להציל ,דוחה כל כוונות פסולות אחרות! ומי שרוצה להחמיר,
יגיד בפירוש שהולך לבחור למען להציל עניני דת! עכ"ד.
אחזור על מה שכבר אמרתי :אלה שרבותיהם מורים להם
כן
שלא להצביע ,יעשו כמובן כדעת רבותיהם ,אולם אלה שרבותיהם
אינם מחווים דעה ,מחויבים להצביע למען רשימת אגודת ישראל,
וכפי ששמענו לעיל את דברי הרה"ק מבעלזא ,ואת פסק ההלכה
עוד
מהרב מקוממיות.
כל מי שאינו מצביע למען ג' ,מצביע אף הוא -הוא מחזק
יום הבחירות
את מהרסי הדת חלילה וחס! וכבר סיפרתי שזקני הק' בעל
נזכה
ה'אמרי חיים' מויזניץ זי"ע לא הסכים שמקורבו הרה"ח ר' יעקב
דוד ויזניצר ז"ל ,שהיה מנהל מוסדות ויזניץ ,יסע לחו"ל בשעה
הוא יום של
שהתקרב יום הבחירות ,באומרו' :כל קול מכריע' .והדבר כבר
הוכח לאחרונה.
יש לנו התחייבות לדאוג למען המשך קיום היהדות בקרב כל
מלחמה למען
רבדי העם ,בכל רחבי ארץ ישראל ,לכן עלינו לעמוד במלחמה בכל
כוחנו ,כי רצונם להחדיר רשימה ארוכה של גזירות נגד התורה,
קדשי שמים
עפ"ל ,וכל קול של אות ג' מחזק את כוחנו.
הם באים בלשון חלקלקה ,בבחינת 'הדם הנקי' -כלפי חוץ
הם מתפארים בניקיון מעשיהם ,ברם כל זה מהווה רק מסווה
לשחיתותם .על כך מזהירה התוה"ק 'ואתה תבער הדם הנקי' -
מי שהוא שופך דם ואוחז את עצמו לנקי ,אותו תבער מקרבך
תיכף ומיד ,כי הוא גרוע מכל .עלינו להרבות נציגים כדי לעמוד
שיחת הקודש ממרן אדמו"ר
במלחמה למען היהדות .יום שלישי השבוע הוא יום מלחמה - ד' .אסור לכם להתחשב בהתנגדות שיש נגד האגודה ,עשו התאספנו להביע את החובה הגדולה המוטלת על כל
שליט"א בפני מרנן חברי מועצת
מלחמת קודש למען השבת ,ולמען כל קדשי שמים שהם הכריזו את עבודתכם בנאמנות ובהתלהבות ,כי אגו"י היא דבר יהודי החרד לדבר ד'.
גדולי התורה שליט"א ומרנן
מלחמה נגדם. קדוש! " עכלה"ק. אפתח במה שסיפר הגאון רבי יצחק מאיר לוין זצ"ל
האדמו"רים שליט"א בישיבה
המיוחדת שנערכה לפני הבחירות
אזכיר שיום הבחירות חל בי"ז אלול ,לדאבוננו ביום זה בשנת הנני מדגיש תמיד שאגודת ישראל אינה מפלגה ככל יו"ר אגודת ישראל :בשעה שאגודת ישראל נוסדה ,לא
הקודמות | ירושלים עיה"ק, תרצ"ט ,לפני 80שנה ,פתח צורר היהודים ימ"ש בשואה נגד העם המפלגות ,אגודת ישראל היא דבר קדוש ,שמטרתו לעמוד כולם הבינו עדיין את נחיצותה .הגיעה אז משלחת של
ר"ח חשון תשפ"ג היהודי .כיום לדאבוננו הכריזו מהרסי ומחריבי הדת שואה נגד בפרץ נגד פורקי העול .וכפי שאמר הרה"ק מבעלזא שמבלעדה ראשי העסקנים אל הרה"ק רבי יששכר דוב מבעלזא זי"ע,
העם היהודי בארץ ישראל ,רחמנא ליצלן. יהיה רע ומר לחרדים לדבר ד' .לדאבוננו הננו רואים זאת והרי"מ נכנס עימם אל הרה"ק ,שם הסביר בטוב טעם את
אמרנו מקודם בתהלים 'אני שלום וכי אדבר המה למלחמה', כיום לנגד עינינו. מהותה ומטרת הקמתה של האגודה.
'המה' בגימטריא 'נא' -לשון תפילה ,על כל יהודי ,ועל כל פעיל מרן אדמו"ר שליט"א הקריא מכתב מיוחד שנכתב ע"י הרה"ק הורה להכניס לחדרו את ה'יושבים' אנשי הבית,
למען המערכה ,מוטלת החובה להתפלל ולהתחנן לפני ד' שנצליח הגה"צ רבי בנימין מנדלזון זצ״ל גאב״ד קוממיות" :לכבוד ואמר' :תרוממנה קרנות צדיק ושיני רשעים אגדע ,כוונת
במלחמתה של תורה. ידידי ,שומע לדברי חכמים ,מו״ה ר׳ שלמה לורנץ נ״י. אגודת ישראל רצויה מאוד ,גם מעשיה רצויים מאוד .רצוננו
יעזרנו השי"ת ,שבהיותנו צועדים בדרכם של גדולי ומאורי "היום קבלתי מברק ממך שאחווה דעתי בענין הבחירות, שאגו"י תצליח במלחמתה נגד פורקי העול ,אמנם אנו לא
ישראל ,נצליח לעמוד בפרץ מול כל מהרסי הדת ,ויתקיים בנו שנחוץ לכם למעשה .הגם שהנני מהמעריצים את כ״ק אדמו״ר נהיה חברים באגו"י ,אבל לא משום שאנו מתנגדים לה ח"ו,
'תקע בשופר גדול לחרותנו ושא נס לקבץ גלויותינו' ,בבנין ביהמ"ק שליט״א מסטמר ,והוא מביע לי ידידות ,וצער לי לחוות דעת אלא כדי שנוכל לפקח על מעשי האגודה".
במהרה בימינו אמן. ברבים נגדו ,אמנם כ״ק אדמו״ר שליט״א מסטמר בעצמו בצאתו מבית הרה"ק מבעלזא המתין לו שליח ,ואמר
אמר לי פעם ,שאם שואלים דעת תורה צריכים להשיב שבנו של הרבי -הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זי"ע ,מבקשו
כמו שמבינים. שייכנס גם אליו .בהיכנסו הסתגר עימו הרבי זי"ע ,ואמר לו:
"אני ביררתי לי הלכה, "אגודת ישראל היא אגודה קדושה ,ובלי אגו"י יהיה רע ומר
לחרדים לדבר
"אתם תהיו
הדוגמא
המאמר הק' נרשם בשעתו ע"י הרב החסיד ר' אפרים פישל שטיין שליט"א ,ששיגרו
במכתב לידידו להבחל"ח הרב החסיד ר' חיים משה פעלדמאן ז"ל .במכתבו כתב
הרב שטיין' :דקדקתי אחר לשון אש"ל ,ולהתאים כל מילה ומילה לדברי אש"ל'.
יצוין שרבינו רשם את תמצית הפתיחה וראשי פרקים בכתי"ק ,והם נדפסו לבני תורה
האמיתיים"
בספה"ק 'אמרי חיים' (ח"ג עמ' שפג) ,שם כתב רבינו זי"ע הוספות שלא הובאו כאן.
לקנות כיסופין ,שיש לו דעת ושכל מה לעשות עם זהבו, אין עשיר אלא בדעת
והוא קונה בו כסף -נותן צדקה ומחזיק ידי לומדי תורה, הזהב קונה את הכסף הכסף אינו קונה את הזהב (משנה
עד שבמשך הזמן מקבל גם הוא 'כיסופין' לקוב"ה. בבבא מציעא ריש פ"ד) .מתני ליה רבי לרבי שמעון בריה,
וזה הכוונה ,שבילדותו קיים 'הכסף קונה את הזהב' ,הצדיק הזהב קונה את הכסף ,א"ל ,רבי ,שנית לנו בילדותיך 'הכסף
הכוסף להשי"ת קנה וכיבד את העשירים בעלי הזהב ,אך קונה את הזהב' ותחזור ותשנה לנו בזקנותיך 'הזהב קונה
בזקנותו הסביר שכיבד רק זהב כזה שהם קונים עמו כסף, את הכסף' (גמרא ב"מ מד).
כלומר עשירים שיש להם דעת לזהבם ,שיביאם לידי כיסופין. יש לבאר כוונת דברי הגמרא ,מה היה סברתו בילדותו
ובזקנותו ,שבימי ילדותו סבר 'הכסף קונה את הזהב'' ,כסף'
שתי שיטות בחינוך רומז לצדיקים הדבוקים בהשי"ת וכוספים להתדבק בו,
חז"ל אמרו בפסחים (כב" ):שמעון העמסוני היה דורש ו'זהב' רומז לעשירים ,רבי ראה שהכסף דהיינו הצדיק
כל אתים שבתורה ,כיון שהגיע לאת ד' אלקיך תירא פירש, רביה"ק בעל 'אמרי חיים' זי"ע בפתיחת זמן הלימודים בישיבה
קונה את הזהב -שמכבד את העשירים.
אמרו לו תלמידיו רבי כל אתים שדרשת מה תהא עליהן? והיה קשה לו לרבי ,כיצד ייתכן שהצדיק הדבוק בו
אמר להם כשם שקבלתי שכר על הדרישה כך אני מקבל יתברך ,והוא עומד בכמה מדריגות ומעלות גבוה מזהב ,איך
שכר על הפרישה .עד שבא רבי עקיבא ודרש את ד' אלקיך
תירא לרבות תלמידי חכמים".
הקשו המפרשים הרי יש פסוק הקודם לו (דברים ו ,ה)
יעלה על הדעת שהוא קונה את הזהב -דהיינו שמכבד את
העשירים ומקרבם ,כמ"ש (עירובין פו' ).רבי מכבד עשירים'. משא רביה"ק בעל 'אמרי חיים' זי"ע
'ואהבת את ד' אלקיך' ,ומה דרש בו? גדול אחד ביאר את
אולם בזקנותו התברר לו פשר הדבר ,סיבת הדבר
ש'הכסף' [הצדיק] קונה את ה'זהב' [מכבד את העשיר], בפתיחת זמן החורף תשי"ז ,לפני 70שנה ,בהיכל ישיבה"ק
דברי חז"ל ,דדרשינן בסנהדרין (ז ):עה"כ 'ואלה המשפטים
אשר תשים לפניהם' 'זה כלי דיינין' ,היינו מקל ורצועה
הוא מכיון ש'הזהב קונה את הכסף' ,מדובר בעשיר שהוא
בגדר 'הזהב הקונה את הכסף' ,כלומר שבזהבו הוא מבקש
'בית ישראל ודמשק אליעזר' ,יום שלישי פרשת לך לך ד' במרחשון תשי"ז
נח תשפ"ז • קשר איתן 29 28קשר איתן • נח תשפ"ז
בס"ד
צו השעה:
הכרזת הקודש בפקודת מרן אדמו"ר שליט"א לכך בא ההמשך' ,עד שבא רבי עקיבא ודרש לרבות ת"ח' ,רבי עקיבא
מבאר (בעירובין נד ):את הכתוב 'ואלה המשפטים' שבא ללמד ליישב
לתלמידים ,להטעים להם את הדרך ילכו בה ,ולהכניס בליבם תורה
באהבה ,להסביר להם היטב מה טוב ומה נעים הוא כשלומדים
תורה ,וזו היא שיטת ר"ע ,שאינו דורש מקל ורצועה ,אלא הוא סבור
...כל אחד יודע את המצב של מוסדות התורה ולומדי התורה בארץ להדריכם מתוך אהבה והטעמת הדברים.
ולפי דרכו של רבי עקיבא שאינו דורש ואלה המשפטים שיבוא
ישראל ,אשר לדאבוננו גוזרים עליהם גזירות קשות .משנאי הדת רודפים במקל ורצועה ,אלא שיש להכניס בקרבם אהבת התורה ,עד כמה
את ציבור החרדים לדבר ד' באמצעות גזירת הגיוס ועוד גזירות קשות מתוך טוב ונעים לימוד התוה"ק ,הרי לא יתיירא האדם מהת"ח בסתמא,
מטרה להצר את צעדי ציבור לומדי התורה .המצב קשה מאד והדבר טורד כיון שאין לו מקל ורצועה ,לכן שפיר צריך לדרוש את ד' אלקיך
תירא לרבות ת"ח שיש להתיירא מהם .וכמובא בגמ' במסכת שבת
מאד את מנוחת נפשו של רבנו שליט"א. (ל' ):כל תלמיד שיושב לפני רבו ואין שפתותיו נוטפות מר תכווינה, רביה"ק ה'אמרי חיים' בפתיחת הזמן בישיבה,
אל תיקרי מור אלא מר ,פירש"י מאימת רבו .והנה מ"ר נוט' מ'קל נראה ראש הישיבה רביה"ק ה'ישועות משה' זי"ע
על כן ,בפקודת הקודש ,היות ומתקיימים אי"ה בחירות ,אשר גופי תורה ר'צועה ,הפשט הוא שאם אין לתלמיד מורא ופחד בשעה שיושב
וקיום היהדות תלויים בתוצאותיהם וכדי שלא נהיה "צועקים על לשעבר" לפני רבו ,יהא נכווה ח"ו במקל ורצועה.
לפי זה נוכל להסביר מה שרמז לנו שמעון העמסוני במה שאמר
כבשנים האחרונות הקשות ,מתבקש כל אחד להצביע יחד בני ביתו עבור 'כשם שקבלתי שכר על הדרישה כך אני מקבל שכר על הפרישה',
רשימת יהדות התורה והשבת -אות ג' דייקא ואף לפעול בקרב אחרים בנדרים (לז ):מבואר ,דלמאן דס״ל דפיסוק טעמים דאורייתא ,אסור לענוש בו את מי שאינו שומע לקול הסנהדרין או בקול
ללמד פיסוק טעמים בשכר ,משום דמה אני בחנם אף אתה בחינם. מרא דאתרא ,ויש להם כח לענוש ע"י מקל ורצועה .גם
שיבחרו למען חיזוק התורה והיהדות בארצנו הקדושה .על כל אחד לחוש מביא שם שרב הונא כשהיה הולך לעשות משפט ,אמר:
אם כן ממה שקיבל שכר על הדרישה מוכח ששמעון העמסוני לא
רגש אחריות למען קיום התורה וחיי הדת וחלילה להימנע מלהימנות בין דרש את הפסוק 'אשר תשים לפניהם' כדרך שדרשו רבי עקיבא, הביאו לי מקל ורצועה.
מקדשי שם שמים. להראות פנים ולשום לפניהם טעם המיישב את תלמודם ,שאם לא שמעון העמסוני כשהגיע לכתוב 'ואהבת את ד' אלקיך'
כן היה אסור לו לקבל שכר על הדרישה ,אלא דרש את הפ' 'אשר אכן דרש בו לרבות ת"ח ,שיש לאהוב אותם ,אבל בהגיעו
מרן רבנו שליט"א מברך אשר בזכות ההשתדלות והפעילות להרבות תשים לפניהם' שיש להכותם במקל ורצועה .משמע שסבר שפיסוק ל'את ד' אלקיך תירא' ,המדבר מיראה ,התקשה בכוונת
טעמים הוא רק מדרבנן ,ואם הוא רק דרבנן מותר לו לקבל שכר. הכתוב ,כי לכאורה אין צריכים לרבות ת"ח ,כיון שהת"ח
כבוד שמים וכבוד לומדי התורה ,יזכו כולם להתברך בדורות מאירים ויראים, זהו שאמר כשם שקבלתי 'שכר' על הדרישה ,מזה שקבלתי שכר בא במקל ורצועה לענוש ומאליו יבוא האדם לידי יראה.
דורות ישרים ומבורכים וכל טוב סלה... על הדרשות להטעים את הלימוד ,משמע שפיסוק טעמים מדרבנן ,כי
על ד"ת אסור לקבל שכר .הרי שאינו לומד מ'ואלה המשפטים' ליישב
את הלימוד לתלמידים ,אלא יש לבוא אליהם במקל ורצועה ,ואינו
צריך לדרוש 'את ד' אלקיך תירא' לרבות על היראה מת"ח (רעיון
זה מובא בספר 'לחמי תודה' מהג"ר צבי הירש הלוי איש הורוויץ בן
הרה"ק רבי פנחס הלוי זי"ע בעל ה'הפלאה' .בני מרן הסב"ק זי"ע שיטת רבי עקיבא להטעים
היו בקיאים בספר 'לחמי תודה' והגו בו רבות ,וד"ת זה מופיע גם
בספה"ק 'שארית מנחם' מהרה"ק מווישווא זי"ע).
לתלמידים את הדרך ילכו בה,
להסביר להם היטב מה טוב ומה נעים
הוא כשלומדים תורה ,שאינו דורש
באיזו ישיבה ללמוד מקל ורצועה ,אלא סבור להדריכם
בתחילת פרשתנו כתיב (בראשית יב ,א) 'לך לך מארצך וגו' אל
הזכות מדור לדור! הארץ אשר אראך' וגו' ,איתא במדרש רבה (ב"ר לט ,ט) אמר רבי
מתוך אהבה והטעמת הדברים
לוי שתי פעמים כתיב 'לך לך' [כאן ובעקידה] ואין אנו יודעים אי זו
מטה חסידי ויזניץ
30קשר איתן • נח תשפ"ז
תולדותיהם של צדיקים
תורה וחופה
ומעשים טובים!
מודעה על פתיחת ישיבת ויזניץ 'תורת בית ישראל' בירושלים ,חשון תש"ד
יהיה בעור בשרו נגע צרעת' וגו' ,שיהיה תורה ויר"ש יחד ,יחדיו יהיו חביבה ,אם השנייה אם הראשונה .ממה דכתיב שם 'אל ארץ
תואמים ,אור מקיף וגם אור פנימי ,כי בלי אור פנימי לא שוה כלום, המוריה ,הוי השניה חביבה מן הראשונה ,ע"כ .עוד איתא
א"א בשום אופן להיות חסיד בלי ללמוד איך להתנהג ואיך לקיים במדרש בפרשת העקידה (נה ,ז) 'ולך לך אל ארץ המוריה',
המצוות .וז"ש 'אשר אראך' -שאוכל לראותך [בספה"ק 'אמרי חיים' רבי חייא רבה ורבי ינאי ,חד אמר למקום שהוראה יצאה
מוסיף בקדשו' :ולך לך אל ארץ המוריה' מקום שהוראה יצאה ,ילמדו לעולם ,וח"א למקום שיראה יצאה לעולם.
להורות הוראה לעצמם ,יידעו הדינים הנחוצים לחיות ע"פ התורה, מובא בחז"ל (אבות ד ,יד) 'הוי גולה למקום תורה'ֹ' ,גֹלה'
וגם להורות לאחרים שיגדלו מורי הוראה בישראל ,וילמדו מידות נוט' ה'בו גו'דל ל'אלקינו ,פי' שתלך ללמוד תורה לישיבה
נעלות וקדושים' .אשר אראך' שאוכל להתפאר אתך לפני כל ,ראו
זה שלמד תורה (כביומא פ"ו) 'אשר אראך' -שיהיה לי לעונג לראות
אותך לא ח"ו להסתיר פני ממך'].
וע"ז אמר המדרש 'לך לך אל ארץ המוריה' ,שמשם יצאת הוראה,
פי' במקום ששם היתה המסירות נפש הגדולה ביותר בעולם ,יצחק בכל פסיעה ופסיעה יהא ניכר
הורים לילד ראשון
חתונה פלאן ויזניץ
מבית עזרת נישואין שהיה בנו יחידו של אברהם אע"ה ,והקב"ה הבטיח לאברהם 'לזרעך
כי הוא מלומדי תורת ד' ,מיושבי
זה הזמן
אתן את הארץ' ,וכאן ילך הוא וישחוט את בנו יחידו ,מה גם שידוע
גודל האיסור של מעביר בנו או בתו למולך שענשו גדול מאד כמבואר ביהמ"ד ולא מיושבי קרנות,
בקרא ,וכאן נאמר לאאע"ה 'קח את בנך והעלהו לעולה' ,ואברהם
לעשות מלעשה! לא היו לו שום שאלות ומענות ,רק קיים ציווי הבוית"ש ,היתה זו
וכל תהלוכותיו ותנועותיו
מסירות נפש גדולה. והתנהגותו ודיבורו עם בני אדם
ומה נאמר בו ,למה נקרא מוריה? שמשם תצא הוראה ,כלל גדול הם במתינות ובישוב הדעת
בתורה נשמע מזה ,שלמסירות נפש א"א להגיע בלי לימוד התוה"ק ,כי
חתונה פלאן ויזניץ משם אנו לומדים מה טיבה של מסירות נפש וכיצד לעשות מסירות
נפש.
העיקר הוא שהכל תלוי בלימוד תוה"ק ,זהו היסוד כל היסודות,
ועי"ז באים לקדושה וטהרה וגם לחסידות ,כי 'אין עם הארץ חסיד'. ששם נשמע 'הבו גודל לאלקינו' -גדלות הבורא ודביקות
ד'' .לך לך מארצך וגו' אל הארץ אשר אראך'' ,אל הארץ'
כינוס ההורים הגדול בן תורה לשם ולדוגמה
בגימ' 'ישיבה' ,שתלך ללמוד לישיבה ,ותתמיד שם בלימוד
תוה"ק ובגדלות הבורא .אשר אראך ,פי' שאוכל לראותך,
>>> כ"ג חשוון ונברכו בך כל משפחות האדמה ,ונברכו הוא מלשון הברכה -
'איינפלאנצען' ,פי' שכל משפחות האדמה יתקנאו בך וירצו להידבק
שלא תהיה ח"ו רק אור מקיף מבחוץ ,ומבפנים יהיה ח"ו
קוץ ודרדר ורקבון ,כמו שפירשתי פעם הפסוק 'ואיש כי
הזדמנות שאינה חוזרת
חתונה פלאן ויזניץ
מבית עזרת נישואין
32קשר איתן • נח תשפ"ז
בס"ד
מרן רבינו שליט"א במעמד פתיחת הזמן רביה"ק ה'ישועות משה' זי"ע בקריאת ה'כוללות קוויטל'
א ריין מויל!
לתלמידי הישיבות הקדושות בפתיחת הזמן לתלמידי הישיבות הק'
הפנימיות היא העיקר בך ,תהיה להם תשוקה שבניהם ג"כ ילכו בדרכך דרך הטובה
הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן זי"ע אמר בדרך צחות עה"כ (איכה והישרה ,וזה יהא קידוש השם' ,בך יברך ישראל' ויהיו
ג ,א) 'אני הגבר ראה עני בשבט עברתו אותי נהג ויולך בחושך ולא מראים באצבע לומר 'ראו מה בין בני לבן חמי' ,שבכל
אור אך בי ישוב יהפוך ידו כל היום' ,הכוונה לאותם הרשעים שכל פסיעה ופסיעה יהא ניכר כי הוא מלומדי תורת ד' ,מיושבי
השנה עוברים עבירות רח"ל חבילות חבילות ,בערב יו"כ לוקחים ביהמ"ד ולא מיושבי קרנות ,וכל תהלוכותיו ותנועותיו
תרנגול 'גבר' ונדמה בעיניהם שעי"ז יתכפר להם ,אבל טעות גדולה והתנהגותו ודיבורו עם בני אדם הם במתינות ובישוב
בידם שע"י 'כפרות שלאגן' בלבד יימחל לו ואח"כ יחזור לסורו הדעת ,זהו ונברכו בך כל משפחות האדמה' .אראך' נוט'
ולחטאתו ,אף אם יעשה זאת כל היום מבוקר עד ערב ייחשב הדבר
לאפס ואין ולריק יחשב' ,רשע בלייבט רשע'.
ללמוד ,לדעת ,להבין זהו שאמר הכתוב 'אני הגבר' ,אני התרנגול 'אותי נהג ויולך חושך
ולא אור' -אותי העיר השכם בבוקר לעשיית ה'כפרות שלאגן'' ,אך
לקיים דבר נאמו בי ישוב' -היות שכל תשובתו היא רק 'בי' ,ע"י שסובב אותי על
ראשו ,ואח"כ יחזור ויחטא' ,יהפוך ידו כל היום' – אף אם יהפוך
ויסובב ידו כל היום לא ייחשב הדבר למאומה.
אסור לעשות את לימוד התוה"ק כ'כפרות שלאגן' ,להתלבש
אסור להתלבש כחסיד ולחשוב
שכבר אינו צריך ללמוד ,ההולך
ולהחיש ישועתו! כחסיד ולחשוב שכבר אינו צריך ללמוד ,ולחשוב שאם יקבל
בטל וחושב לצאת חובתו רק
קנס או לא יצליח בבחינה ייחשב לו הדבר לכפרת עוונות .כי בצורה החיצונה ,הוא מחלל השם
לימוד התורה הוא העיקר [ובספה"ק 'אמרי חיים' הוסיף לאמר: כאשר יתברר שהוא כלי ריק
'ואעשך לגוי גדול'' ,לגוי' נוט' ו'על ל'בושי י'פילו ג'ורל ,יפילו
גורל על לבוש חסידי לומר שהוא העיקר ,וכל אחד ישתדל
לזכות בגורל .מי שהולך בטל וחושב לצאת חובתו רק בצורה
החיצונה ,הוא מחלל השם כאשר יתברר שהוא כלי ריק .גם
זה הכוונה 'אין מטבע נעשה חליפין משום דדעתיה אצורתא'
(שם ב"מ מה) ,דבר כזה שחוץ מצורה אין כלום ,רק אור מקיף
א'ליך כ'ל ר'שעי א'רץ ,רומז ג"כ שהרחוקים מתורה ומצוות
כלל אנ"ש מתאגדים בלימוד 'חפץ חיים' בלי אור פנימי -אין עושה חליפין ,לוותר תחת זה על לימוד
יהיו פניהם אליך ,לאמר ,שהיא היא הדרך האמיתית והנכונה.
לומדים לזכות ,נוצרים לשון וממשיכים חיים! התורה' ,עיי"ש].
וכל זה בא ע"י לימוד התוה"ק ביראת שמים ,כמ"ש הוי
השי"ת יעזור שנתחיל את הזמן בלימוד בהתמדה ומתוך שמחה,
'גלה' למקום תורה שנוט' ה'בו גו'דל ל'אלקינו ,שהתוה"ק
לומדים לזכות ,נוצרים לשון וממשיכים חיים! אכי"ר.
מזככת את הגוף והנשמה.
34קשר איתן • נח תשפ"ז
דברי המשפיע הגה"צ
הכרזת מורנו הרה"ג הרב אב"ד דקרייתנו שליט"א
רבי יצחק משה ארלנגר שליט"א
הכריז שקבלה זו יש בכוחה להחיש ישועה; ואכן מורי ורבותי ,אחר ששמענו דיבורים בוערים בפני אלפי אנשי שלומנו בהיכל בית המדרש הגדול
כמחצית השנה לאחר מכן ,בהתוועדות שנערכה אלו באש להבה ,אין צריך להוסיף מאומה.
בציון התנא האלקי רשב"י במירון בין כסה כולנו יחד ,אנשים נשים וטף ,הבה נקבל ליל אושפיזא דיוסף צדיקא
לעשור ,אמר הרבי שליט"א שבפרק הזמן ששררה עתה על עצמנו תיכף ולאלתר לקיים את אשר
התעוררות בקרב הציבור לשמירת הלשון ראו שמענו ,לקבוע לימוד בקביעות יום-יום כפי סדר טרם כניסת מרן רבינו שליט"א ל"שמחת בית השואבה"
בחוש שינוי לטובה אצל זקיה"ק ,והרבי שליט"א הלימוד -כל אחד כפי דרגתו ולתשב"ר כפי הסדר
שיוקבע עבורם בעז"ה אחר המועד בחומר מיוחד ידועים ומפורסמים בכל העולם ,כלל ישראל כולו עומד ומביט אנשים אחים אנחנו ,כולנו יחד -בתוך כל כלל ישראל
זקף את הדבר לזכות קבלה זו.
המותאם עבורם ,ונשמר מיד את ההתעוררות בהשתאות בעבודתו הקדושה של הרבי שליט"א ,יהודים בכל -מרבים בתפילה ובתחנונים לפני הקב"ה למען בריאותו
על כן נתאזר כולנו יחד ,כאיש אחד בלב אתר ואתר לומדים מדרכו ,כולם חפצים להתדבק בהנהגתו השלמה של עטרת תפארת ישראל הרבי שליט"א ,שישוב
בכלי של 'הלכה למעשה'.
אחד ,לקבל על עצמנו קביעת סדר הלימוד וללכת בדרכו זאת. במהרה לאיתנו הראשון בכוחות דשנים ורעננים בלי שום
הרי אין זו קבלה חדשה ,ידוע ומפורסם כמה
בספר "חפץ חיים" ,ללמוד לקיים לשמור החדירו רבוה"ק מדור דור את הענין ,וזקיה"ק הרבי שליט"א אף עומד ומזהיר על כך כל הימים ,הוא מיחושים וימשיך בכל העוז להחדיר בנו ובכל בני ישראל את
ולעשות ,והשי"ת יראנו נפלאות שנראה בעיני ה"אמרי חיים" זי"ע אף התבטא במכתבו הנודע משקיע כוחות להחדיר בכל בית ישראל אהבת חברים ,נקיות דרך ה' ברמה.
בשר ישועה קרובה בשלמות ,ועוד רבות בשנים בלשון "אדיר חפצי" שיקבעו לימוד בספר זה. אמונה הדיבור, לצד התפילות
ינהלנו הרבי שליט"א על מי מנוחות וידריכנו הרבי שליט"א כבר תיקן לעדתנו את סדר עבודת טהורה, והתחינות,
ברמה מתוך בריות גופא בכל רמ"ח איבריו ושס"ה הלימוד היומי ביום ט' ניסן שנת תשס"ג ,אחר השי"ת באהבה. נדרש מכל אחד
גידיו ,בכוחות איתנים בלי שום עגמת נפש. שזקיני הרבי זי"ע נחלש והרבי שיבלחט"א זיכוהו משמים גם צעד מעשי
ברעיונות נפלאים לזכותו של הרבי
ומחודשים כיצד שליט"א ,לקבל
ריעות להרבות על עצמו קבלה
והוא בישראל, טובה שיחזיק בה
חולל מהפכה של וישתדל בקיומה
ממש בקרב רבים בריאותו למען
מתגדל ומתקדש שמו ית' בעולם ,יהודים בכל מקום שהם אלו ויקחום אל לבם ,לידע כי שמירת הלשון הוא יסוד ועיקר מישראל שהושרש של הרבי .לדידי
מביטים ורואים כמה גדול כח התפילה ,כמה גדול כח קבלות גדול ,וכל דיבור היוצא מן הפה צריכים תחילה לנפותו ולסננו בהם ענינים אלו פשיטא ,שהקבלה
טובות שיהודים כה רבים מקבלים לזכותו ,ובעז"ה קבלה זו בשבע חקירות ובדיקות. במעלה גבוהה עד שתעמוד במיוחד
שיקבלו כל העדה יחד לזכותו תביא קידוש ה' מופלא לעיני אחד מנכדי הרבי שליט"א סיפר לי ,שבהזדמנות ביקש להפליא ,מכח פעלו לזכותו של הרבי,
כל באי עולם. מהרבי הצעה לקבלה טובה ,והשיב לו הרבי לקבל על עצמו ועבודתו. היא קבלה איתנה
לאור זאת גמרתי בלבי ,שאף אני עצמי אצטרף בעזרת שלא לדבר בשום פעם על אדם שלישי ,כלומר שכאשר הוא שמעתי מפיו זה כבר כמה פעמים ,כי אהבת חברים הוא בענין שנצטער בו אותו צדיק ושקד ביותר על קיומה ועל
השי"ת בל"נ לקבלה חשובה זו יחד עם כל בני העדה, משוחח עם מאן-דהו לא תיגרר השיחה לדון במעשי איש מן היסודות של דרך החסידות ,ושמירת הדיבור הוא אמצעי החדרתה בקרב כל ישראל ,והוא ענין שמירת הלשון ונקיות
ללמוד בכל יום ויום השיעור היומי בספר "חפץ חיים" אחר זולתם .זהו ,אפוא ,התחום שהרבי שליט"א חפץ שכל עיקרי לכך .הרבי שליט"א מעלה תמיד את דמותו של זקינו הדיבור ,שהוא כלי עיקרי לריבוי אהבת חברים והשכנת שלום
ולהקדיש הלימוד וההתחזקות לזכות הרבי שליט"א ,וכל חסיד יקבל על עצמו התחזקות מסוימת בענין זה. הקדוש הרבי ה"אמרי חיים" זי"ע שהתייחד ביותר בטהרת ושלווה בין איש לרעהו.
אחד ואחד נקרא להצטרף בזאת אל הכלל ,להיות נמנה על מעתה ,ודאי ובוודאי ,שהדבר הגדול ביותר שאנו יכולים פיו ,הוא היה מעורר תמידין כסדרן על חומרת הענין ועל למותר לתאר כמה יגע ועמל אותו צדיק בקנין מידה זו.
עושי מצוה ולקבל על עצמו סדר הלימוד בלב ונפש חפצה. לעשות לזכותו ולפעול עבורו ,הוא בכך שנחזק בעצמנו חשיבותו של הנוטר פיו ,והרבי שליט"א ממשיך בדרך זו עבודת שמירת הלשון היא אצלו קנין שנרכש בנפשו מתוך
כבר לימדונו חז"ל "הבא ליטהר מסייעין אותו" ,מן את הדרכתו ונתחזק בשמירת הדיבור ביתר שאת ועוז .על בגאון ובעוז. יגיעה עצמית גדולה ,והנהגתו הקדושה היא לאות ולמופת
השמים יעזרונו שנזכה ללמוד לשמור ולקיים ויעמדו הזכויות כן חובה קדושה על כל אחד מן העדה להצטרף לתקנת כך אכן החדיר הבעש"ט הק' זי"ע בתלמידיו ותלמידי לכל איש מישראל בכל קצוי תבל.
הרבות לזכותו של רבינו ישראל בן לאה אסתר לרפואה שלמה הלימוד הקבוע בספר "חפץ חיים" ,ובזאת נמשיך בעז"ה תלמידיו .מסופר שפעם הורה לבני החבריא קדישא לצאת זה לאחרונה ראיתי באחד מספרי הקודש ,שהגדיר כי
במהרה ,עליו הכתוב אומר 'ואוהביו כצאת השמש בגבורתו' רפואה וישועה למנהיג העדה ,ויתגדל ויתקדש שם השי"ת לדרך ,והתלמידים עלו על העגלה והחלו בנסיעה עד שהסוסים רבינו הבעל שם טוב הקדוש הנחיל לעולם את כח ה'עזות
-והשי"ת יראנו נפלאות אשר 'שומר ה' את כל אוהביו' וישוב קבל עם ועדה בעולם כולו ,שיכירו וידעו כי בכח הקבלה נעצרו מעצמם והבינו שכוונת רבם כי יגיעו לאותו מקום. דקדושה' ,וביאור הדברים ,שהבעש"ט גילה את עוצם כוחו
לכוחותיו כמימים ימימה; אנו מכריזים ואומרים שעדיין יש האיתנה של כל העדה המשיכו מן השמים ישועה גדולה, נכנסו אל האכסניה הקרובה ,והחלו לחקור ולדרוש את בעל של כל יהודי ולימד שבכח אור ה' אשר בקרבו יכול ומסוגל כל
לו לרבי שליט"א הרבה מה להועיל ,עבודה רבה עוד לפניו, שיתחדשו כוחותיו של הרבי שליט"א כבראשונה וישוב האכסניה אודות הידורי השחיטה ופרטי כשרות המאכלים. אחד להתגבר על כל המניעות והנסיונות עד אין חקר .בדורנו
הדור זקוק לו ,ומן השמים יחלימוהו ויחזקוהו שיוכל להוציא לאיתנו הראשון ברוב אונים ואמיץ כח. אמר להם בעל האכסניה :על מה שאתם מכניסים אל פיכם אנו -הרבי שליט"א הוא המאור הגדול המנחיל 'גבורה
לפועל עוד ועוד משאיפותיו הטהורות לגלות אלקותו ית"ש הן הרבי שליט"א פועל בכל כוחו לגלות אלקותו ית"ש -הנכם חוקרים ודורשים כל כך ,האם גם על מה שהנכם דקדושה' לכל העולם כולו ,ממנו יראו שיש כח ותעצומות
בעולם כאשר באמנה אתו ,ובקרוב בימינו יתגלה אור השי"ת בעולם .ער דרייט איבער די גאנצע וועלט ,הוא מחדיר אמונה, מוציאים מפיכם הנכם בודקים כל כך?! הבינו התלמידים כי לעמוד בגבורה בכל מצב ,הוא הדוגמא והסמל שאפשר וניתן
ויראו כל בשר כי פי ה' דיבר ,אמן. הוא מחדיר שיש רבש"ע ,ומשמים מזכים אותו שעל ידו אכן אל זאת נתכוון רבם ,הבעש"ט הק' רצה שישמעו דיבורים לעמוד בכל העקרונות גם מול כל קושי שבעולם .הדברים
נח תשפ"ז • קשר איתן 37 36קשר איתן • נח תשפ"ז
נושאי המגן
ועידת
שנזקקים הם להדרכות הלכה למעשה
בעניינים אלה.
דורות ישרים דרכי החסידות ומשנת רבותינו הקדושים,
מופרשים ומובדלים מאווירת הרחוב העכור
את השעות הבאות ,הקדישו הרבנים של הרבנים הגאונים
בעומק ההלכה להאזנה לדברי המומחה בנבכי הרפואה, וגדלים על פלגי מים.
רבני קהלותינו הקדושות שליט"א
במהלך היום ,הופיע הגאון הגדול יו"ר ארגון דורות הרה"ג ר' אהרן רייזמאן הגאון הגדול רבי משה שאול קליין
דומ"ץ דקהלתנו הק' רבי יעקב מאיר שטרן שליט"א ,אשר בהרצאה מעמיקה ובנויה שליט"א גאב"ד דקהילתנו הק' שנבצר
שליט"א ,אשר באמריו הבהירים ,העביר לתלפיות העמיק בדברים רבים הנוגעים ממנו להשתתף בכינוס ,שלח מכתב מיוחד ועידה ראשונה מסוגה והסטורית בהקיפה
יסודות נכוחים בהלכה ,במכלול נושאים דבר לתפקידו של רב הקהילה בהוראותיו בו הרחיב את תפקידם הנאדר להעמדת הרחב ומטרותיה הנעלות לדורות:
כלל רבני קהילות אנ"ש
דבור על אופניו ,במסורת ההלכה הברורה והדרכותיו וליווי בתים נאמנים בשעה הדורות עפ"י גדרי ההלכה ויסודות היהדות.
התכנסו לקריאת
איגרת הקודש מרן אדמו"ר שליט"א לכינוס
ורק מהמדריכים והמדריכות מרן רבנו שליט"א ,אשר עינו פקוחה ודאגתו נתונה היתה 'שלווה בארמנותיך' לחיזוק
שאושרו ע"י רבני ארגון 'שלוה
בארמנותיך' .כי בעזר ממרומים
לקיום כינוס קדוש זה ,ביקש להעלות על הכתב את נהמת לבבו,
את הוראות קדשו והדרכותיו הבהירות בענייני הנהגת הבית
בריחי בתי ישראל
המה העושים מלאכת הקודש החסידי ובצורך שיהיה לכל אחד ואחד מדריך ורב אשר יורה לו
באמונה וכבר הוכחה תועלתם את דרכו בפרטות באופן תמידי.
הברוכה ופקיע שמייהו במשנתם הנכוחה והבהירה וכל השומע באיגרת אשר כולה קודש היא ,מוצאים אנו בין הדברים ,כיצד
ינעם לו ולביתו". פונה רבנו לראשונה בכתובים אל מע"כ רבני הקהילות ומביע מה נהדר :קיבוץ כלל הרבנים שליט"א מרחבי ארה"ק ע"י 'שלווה בארמנותיך' של איגוד מוסדות
מרן רבנו מגלה את אשר על ליבו ,לב העם ,הנושא את המשא בפניהם את אשר על לבו: ויזניץ בראשות בני מרן אדמו"ר שליט"א • ברוב יועץ :דיונים מעמיקים ופוריים בהלכה ,בהשקפה
כאשר ישא האומן את היונק ורואה חובה לעמוד ולהבהיר: "מה מאד תהמה נפשי להיות עמכם והנני מקשר עצמי ובחיי המעשה • דברי שלום ואמת :אגרת קדשו ההיסטורית של מרן אדמו"ר שליט"א והוראותיו
"בזמנים ועתים בהם נדרשת התערבות וצורך להעזר אליכם באסיפה קדושה זו ,לתת דעת ותוקף עוז ליסודות הבהירות נמסרו לרבני הקהילות • אומרים לו גדל :היסודות הנעלים ומטרות 'שלווה בארמנותיך'
במטפלים ומטפלות בתחומים מקצועיים שונים ,חובה גמורה האיתנים בהעמדת בתים נאמנים לעשות נח"ר לבוית"ש שזה בהוראת הקודש לליווי כל אברך ובית מאנ"ש מכים שרשים בכל קהילות אנ"ש • עומד על בגיו:
היא טרם נקיטת צעדים מעשיים לוודא אל-נכון כי דרך הטיפול הוא תכלית הבריאה. 'איגוד מוסדות ויזניץ' עומד בראש משא ההדרכה ושליחות החיזוק להקמת בתים נאמנים בישראל
תואמת לדרך ישראל סבא ואז תשרה הברכה והסייעתא דשמיא "העמדתי אתכם בשליחותי לשמש כרבני הקהילות לשאת
בכל הפעולות". בעול ואחריות על כל אברך ובני ביתו ,להורות את הדרך
באחריות הרבה להעמיד הבתים ולכוננם באמת וביושר ,מבקש שילכו והמעשה אשר יעשון ,שיוכל כל אחד לבוא ולדרוש
רבנו מרבני הקהילות: את ד' ולהתייעץ כדת מה לעשות בכל עניני הנהגת הבית.
"לעורר ולעודד את האברכים לשמור על קשר הדוק בנועם ד' אשר עליכם".
ולהתייעץ על כל צעד ושעל עם המדריכים לכה"פ בשנה רבנו פותח בדברי הדרכה ומבקשם לסייע לו בהעמדת הדורות
הראשונה לנישואיהם .הדבר נחוץ ביותר הן בעניני ההלכה בדרך רבוה"ק:
הצרופה והן בעניני ההנהגה הרצויה להשרות השכינה ביניהם "נא ונא המשיכו לעמוד על המשמר בכל העניינים והיסודות
ולמען יכון הבית על אדנים נאמנים ואיתנים". שקבלנו מאבותיי הק' מדור דור עליהם מעורר אני תמידין
לקראת חתימה ,מביע מרן רבנו שליט"א הערכתו הרבה וכותב כסדרן :שהשפה המדוברת בבית תהי' שפת האידיש בה דברו
בין הדברים: אבותינו ואמותינו ,הזהירות בצניעות הלבוש והריחוק מהמאדעס
"כב' הרה"ג ,אהוביי היקרים! אשריכם וטוב לכם שהנכם החדשות הזרות לרוח ישראל סבא ,הן אצל הגברים והן אצל
משתדלים בלו"נ ופועלים בכל עוז בענינים יסודיים אלו .ואף הנשים ,מקומות העבודה ופרנסת הבית יהיו באופן הנכון והראוי
אם אמנם עבודה רבה מוטלת עלינו ,הן כי הרחיב ד' גבולנו לבתי יראי ד' ,וההתרחקות כמטחווי קשת מהשפעתם המזיקה
והן לרוב נסיונות ופיתויי הדור ,אולם זכות אבות מסייעת
בעדנו ותתמידו לבקש סייעתא דשמיא בכל עת ובכל ענין".
של כלי הטכנולוגיה ,לעמוד כחומה בצורה מול פגעי הזמן ודרכי
השקפה זרים ,של"ע כבר הפילו חללים רבים לדיוטא תחתונה,
שליט"א ולהקדיש את היום למען עתיד
בני קהילתם וכלל אנ"ש.
עם בוא הרבנים ,קידם את פניהם הגאון
רבי אפרים נייהוז שליט"א מרבני אנ"ש
נקבצו ובאו
איגרת הקודש הוקראה ע"י הרה"ג אב"ד דקרייתנו שליט"א. יערה ד' עליהם רוח טהרה בקרוב .אנא! שמעו אל דבריי אלה היה זה כינוס היסטורי לאורך יום שלם,
כן עלה על נס את פעילות 'שלווה ומחשובי רבני ומדריכי 'שלווה בארמנותיך'.
ושורותיו כולם התקבלו על הלבבות כאשר כל שורה ושורה נידנת היוצאים מעמקי לבבי ושמרו מכל משמר על קדושת מחננו". אליו נקבצו כלל רבני קהילות אנ"ש בארץ
בארמנותיך' של 'איגוד מוסדות ויזניץ' בפתח דבריו העביר את הערכת 'איגוד
לעומקה ולמהותה ומתורגמת הלכה למעשה. מרן רבנו מתייחס בפרטות לתקופת הקמת בית נאמן בישראל: הקודש יחד עם בני מרן רבנו שליט"א ,על
העומדים בראש פעולות הקודש ,אשר מוסדות ויזניץ' לכלל הרבנים הגאונים
בהמשך דבריו הרחיב הרה"ג אב"ד שליט"א את הדברים והביע "הבאים לפרק האיש מקדש ,הן החתנים והן הכלות פי קריאת ובקשת מרן אדמו"ר שליט"א,
בהשקט ובטח מחוללת מהפכה רב תחומית שליט"א ,אשר על אף טרדותיהם בהנהגת
שבח והוקרה לעבודת קדשם של הרבנים שליט"א. העומדים להקים ביתם ,יקבלו תורת בנין והנהגת הבית אך ליום דיונים עשיר בתוכן ומעמיק בהכוונה,
בהנחלת דברי רבנו שליט"א בהקמת הקהילה למעלה ראש ,פינו מסדר יומם
במלון 'ציפורי בכפר' שבמושב חפץ חיים.
בתים נאמנים בישראל המושתתים על ונקבצו ובאו לשמוע קול דברו של רבנו
נח תשפ"ז • קשר איתן 39 38קשר איתן • נח תשפ"ז
חומות בתינו
איגרת הקודש
מים צלולים במיכל 300K
איננו בקיאים בחשבונות הבנק של הזולת ,אך עדיין ידוע
כי הוא ב"ה בעל עסק מצליח במיוחד ,מפיק חומרים מדויקים
בעלי שם ,מעסיק עובדים ומגיע להישגים מרשימים.
והכל בלי שום קשר לאינטרנט .הוא מקבל הזמנות רק
דרך הטלפון הכשר ,נפגש רק פנים בפנים ,מציג עבודות רק
בדף ועט (או בעיפרון )...ואינו מכיר את לחצן ההפעלה של
המחשב משום כיוון.
ולא אחת הוא נשאל ,איך?! למה?!
זה כל כך יכול להקל עליך ,ישנן דרכים כשרות לחלוטין,
למה להשאר תקוע אי שם בנערסניצע?!
ותשובתו – כקילורין לעיניים:
במקום דיבורים ,הוא מוציא כוס חד פעמית ,ממלא אותה
במים צלולים וסוגר אותה הרמטית בניילון נצמד .מוציא ספריי
300Kומתיז על הכוס העטופה כמויות נכבדות של הספריי
הרעיל .ממתין כמה דקות ,מוריד את הניילון ומכבד את השואל
מאכן א ברכה ולשתות לצמאו את המים הצלולים...
הקהילות בכל אתר ואתר ,היתה כדי שלכל שלום בית ,הרב גדליה שנעק הי"ו ,אשר ודרכי הפסיקה הטהורה ,בעניני קדושת
והוא תמה מול המסרב :מה הבעיה לשתות? קודם כל בהם התקיימו דיונים פוריים בדבר הדרכות הבית היהודי.
אברך יהיה רב שעומד על גביו וקרוב ללבו,
הספריי אינו רעיל כל כך לבני אדם ,הוא מזיק לשרצים בלבד,
חוץ מזה הכוס היתה מוגנת לגמרי ,וגם כבר עברו כמה דקות
אשר יודע את נפשו ואת דרכו ומבין ללבו.
ועל כך ,תביעתו של רבנו שליט"א מן הרבנים
ישרות להקמת בתים נאמנים בישראל
המושתתים על אדני התורה ,ההלכה
לישרים תושיה
והכל התאדה... הגה"צ אדמו"ר משבט הלוי שליט"א,
שליט"א. והחסידות הצרופה.
אם השואל עדיין אינו מבין ,הוא אינו מהסס לבאר את נכדו חביבו של פוסק הדור מרן בעל שבט
'שלווה בארמנותיך' של ה'איגוד' ,מחולל במשך שעה ארוכה ,ניכר היה כי כלל
הלוי זי"ע ,פרס משנה סדורה בהלכות הנהגת
הנמשל גם: הרבנים שליט"א ,נושאים על לוח לבבם
גדולות ונצורות רבתי בענין זה ,אשר מכה הבית .לאחר שיחתו המעמיקה התקיים
נכון שיש היתרים ,ויש כלים שמותרים ,ובמקומות העבודה, את אברכי הקהילות ,דואגים את דאגתם
שרשים בקרב כלל הקהילות הקדושות, 'רב שיח' של משא ומתן בהלכה ושאלות
ולצורך אמיתי ,נכון ויתכן .אך גם אילו מדובר ב'מים צלולים' ומבקשים להיות להם לאב ולמשען.
כאשר ביום מיוחד זה ,אשר אורגן ברוב הנוגעות למעשה ,בהם האדמו"ר שליט"א
ממש ,הם עברו סצנה גרועה יותר מהתזת ...300Kהם באים במיוחד חודדה הנקודה העומדת בראש
מסירות והשקעה ע"י מזכיר הוועדה הר"ר וכלל הרבנים שקלו וטרו יחדיו בדברים
ממקור רעיל ,המזיק לבני אדם גם ,הם נחלצו מבור תחתיות מעיינו ודאגתו של רבנו שליט"א שוב ושוב.
יהודה וייס הי"ו ומשנהו הרב ברוך משה העומדים ברומו של עולם ,עד לבירור ההלכה
ומעמקי השאול ,הם אודים המוצלים מאש התופת של באמרו כי הדרכה איננה מסתיימת בנישואי
שמעון ברקוביץ הי"ו ,הוטענו הרבנים הדק היטב .
האברך ,וכי על המדריכים והרבנים להמשיך
האינטרנט ,הריח של הזוהמא דבוק בהם עדיין ואני לעצמי
איני מסוגל לשתות מבאר כזאת.
במטענים רבים של ידע הלכתי והנהגתי, וללוות את האברכים לאחר הנישואין באופן שלום באהלך
לצד חיזוק ועידוד במלאכת הקודש אשר רציף וקבוע. פאנל מרתק ומיוחד התקיים בהנחייתו
והאמן לי ,הוא מסיים תמיד :לא הפסדתי מכך מאומה.
בע"ה יוסיף ויתרבה עוד ועוד לטובה בס"ד. עיקר מטרתו של רבנו שליט"א בהקמת ובראשותו של המומחה המפורסם בנייני
///
אשריו ואשרי חלקו.
הוא מחייב את כל המשתמשים בכל הכלים המותרים ,גם
אלו של 'לכתחילה' .וגם אם איננו מסוגלים להתנתק מהם לגמרי
לכל הפחות ננסה להשתמש בהם עם מבט כזה והסתכלות
כזו :מדובר במיכל של חומר רעיל שניקו אותו היטב והכניסו
בו מים צלולים...
אם אכן נשתמש ב'מים צלולים' ,ולצד הידיעה כי המקור
ממנו הם באים הוא ביב של שופכין שהוסב לבור מי שתיה
– ההתייחסות תהיה שונה לחלוטין ,והשימוש ייעשה באמת
במינימום ההכרחי בלבד.
נח תשפ"ז • קשר איתן 41 40קשר איתן • נח תשפ"ז
מהנעשה והנשמע קורות בתינו
התלמידים בטפסי ופרטי מבצע ביה"ז של חודש תשרי. יום הכיפורים וימי ירח האיתנים הנותרים. החששות בראשית הדרך אם לימוד ההלכתא יצליח או מחמת סיום חמשה חומשי תורה ורש״י
תודה הובעה בראש ובראשונה להנהלת המוסדות בראשות קושי ועומק ההלכתא לא יגיעו לשלב הגמר ,מסכמים עתה
בק"ק 'אמרי חיים' בבי"ש
חודש תשרי ב'אח שמח' הרה"ח יצחק זיידה ,לשלוחא דרבנן הרה"ח יהושע מנדל סגן ר"ע הצלחה אדירה מעל למשוער בעז"ה ,למעלה מ 50-אברכים
בני ברק ולמזכירו בארגון 'שלהבת' הר"ר בנימין יצחק שטנגר אשר זכו להתייגע ולהתעמק בהלכתא רבתא זו ולדעתה על בוריה. ברגשי קודש נחוגה בחוה"מ סוכות בקהילתנו 'אמרי חיים'
חודש תשרי נחתם בתחושת סיפוק גדולה ובברכת עשייה ויז׳ניץ רמה ג׳ בבית שמש ,שמחת התורה במעמד חגיגי ומרומם
קדושה ,כאשר מתנדבי 'אח שמח' פעלו יומם וליל למען לבם ער וחם בכל עת לצורכי הישיבה ,ובפרט במסע נעלה זה. ואף המגמה השניה של צעירי האברכים ,שזכו לסיים עתה כל
השתתפו בחלק נכבד מההוצאות ארגון 'תורתי' ובראשם הל' סוכה בידיעה ברורה והבנה עמוקה ,מתחילים כעת בלבת אש לרגל סיום חמשה חומשי תורה עם פירוש רש״י ע"י אברכים
המאושפזים בבתי הרפואה ולמען משפחות המתמודדים עם בחורים וילדים מבני הקהילה.
הרה"ג אליעזר יוטקובקי והרה"ח אפרים זאב בהגר"ב הכהן כץ חזרה כללית לידיעת ההלכתא על בוריה ,למען יעמדו ימים רבים.
אתגרים רפואיים – להביא שמחה ,חום ולבבות מאוחדים גם המעמד נערך בסוכה הגדולה הסמוכה לבית מדרשנו ,סביב
מיקירי אנ"ש באלעד ,המלווים את הישיבה בדרבון שינון דפי מעמד 'פתיחת החזרה' התקיים בהיכל הכולל בהשתתפות
בתוך ימי החג. שולחנות ערוכים לסעודת מצוה עשירה ומכובדת ,באושפיזא
גמ' בע"פ ,וכעת בהוצאות הנסיעה ובחלוקת פרסים נכבדים ראשי הכולל ,אורח הכבוד הרה"ג נפתלי הערץ פולק רא"כ בשיכון
במשך החגים דאגו המתנדבים להעניק למאושפזים סעודות דמשה רעיא מהימנא מוסר התורה.
לתלמידים המצטיינים בשנת תשפ"ו. ויזניץ הלהיב הלבבות בנחיצות החזרה והאופן הנכון לקנות
חג עשירות וחגיגיות באווירה מרוממת ומלאת אחווה .צוותי ההלכתא לעד ,ראש הכולל הגרח"מ גרינבוים הכריז על חובת את המסיבה פתח הרב שמעון מוזס מג״ש ה'דף היומי'
השמחה הגיעו לבתי החולים בליווי כלי זמר ומיטב המנגנים, בקהילתנו ,שעמד על כוחה של 'קנאת סופרים תרבה חכמה' ,כשבני
שהביאו עמם שמחה ואור ,שירה וחיוך לחולים ולמלוויהם.
הכנה בישב"ק 'אהבת ישראל' אלעד התנתקות מוחלטת מכל הבלי העולם בשבועות אלו ולהשקיע
כל הכוחות בחזרת ההלכתא .התקיימה תכנית מיוחדת ומגבשת הקהילה לומדים באותו סדר ,רואים איש את התקדמות רעהו
חולקו מיני מתיקה וברכות חמות ,והשאירו שובל ארוך של עם היכנס חודש אלול הוכרז בישיל"צ 'אהבת-ישראל' באלעד
של שאלות בהלכה ממרחבי הלכות ריבית וסוכה ,וכן סקרים ושמחים יחד בשמחת המסיימים ,הדבר מוסיף חשק ומחויבות
שמחה וטעם טוב ,המוסיף חיים וכוחות לתקופה הבאה בס''ד. על מבצע יעודי 'דתפתח ליבאי' ,במסגרתו הקדישו התלמידים את
בעניני הכולל ,הלימוד והזמן ,שחיזקו להתחיל את החזרה בכל ומביא עוד ועוד לומדים להצטרף למעגל הלימוד.
תחילת כל 'סדר' ללימוד ברציפות ובחיות כהכנה לימי הרחמים
שיא ימי תשרי היה באירוע שמחת בית השואבה המפוארת הכוח בס"ד. את הסיום ערך הר״ר מאיר הכהן אשר ,הזוכה זה מספר שנים
והרצון ולרפואת מרן אדמו"ר שליט"א .כן הופקה חוברת לימוד
'דיצה וחדוה' שנערכה באולמי "כתר הרימון" בב"ב ,לשמחת להשלים את חמשה חומשי תורה עם פירוש רש״י .בדבריו ציין כי
מיוחדת 'ונמליכך' בה נקבצו שיחות נבחרות ממרן אדמו"ר
מאות משפחות המתמודדות עם אתגר רפואי בביתם. ישב"ק 'ישועות משה' במסע תפילות עצם קיום מעמד הסיום הקהילתי בחוה"מ מעניק משנה מחויבות
שליט"א על עבודת ההכנה הנדרשת באלו הימים.
המשפחות התקבלו לשולחנות ערוכים בכל טוב בסוכה להשלמת הלימוד ,ואכן משנה לשנה מצטרפים מסיימים נוספים.
מלבד זאת זכו לשיחות הדרכה ולאסיפות מרעים עם מפי ראש בין כסה לעשור יצאו תלמידי הישיבה לצעירים 'ישועות
מיוחדת שנבנתה עבור אירוע קדוש זה ,טעמו ממיטב מאכלי את המעמד פיאר בהשתתפותו הרה״ג ר' יחיאל יהושע
הישיבה הג"ר ישראל שטיינמץ ,הרה"ג חיים שטרן רב מירון- משה' בקרית מלך רב ובראשם רבני צוות הישיבה למסע תפילה
החג ונהנו מתוכניות עשירות למשפחות ולילדים ,לצד הרצאות רבינוביץ רב שכונת רמב"ש ג׳ ,שהביע התפעלות מכך שאברכים,
אלעד ,והרה"ג אליהו דוב אפל מנהל רוחני דישיבת 'תורת-חיים', והתעלות בערי הגליל טבריה ומירון.
חיזוק מרוממות שנשאו מיטב המרצים ואנשי מקצוע בתחום. בחורים וילדים זוכים להשלים את חמשה חומשי תורה עם
המשגיח הרה"ג אלעזר מאיר שליט"א. ע"י חוף ים הכנרת התכנסו לאמירת סדר תשליך ,הגה"ח בן
בסיום חודש מלא אור ועשייה והתחלת תקופת חורף חדשה, ביום ד' דעשי"ת נסעו התלמידים לשפוך תפילה ושיח בקבר- ציון אפל מחשובי משפיעי אנ"ש אשר ליווה את הנסיעה ,נשא פירוש רש״י ,והרחיב בגודל מעלת לימוד חורש״י ובזכות הגדולה
הנהלת ארגון 'אח שמח' מביעה הערכה עמוקה לכלל המתנדבים רחל ,ובסיום שרו ניגוני התעוררות .משם פנו לעיה"ק ירושת"ו, דברים מעוררים במהות מנהג אמירת התשליך. להיות ,כלשון האמרה הידועה ,ב'היכלו של רש״י הקדוש' .המעמד
היקרים ובעלי המקצוע ,שהם הבסיס והלב הפועם של מפעל שם ,במסגרת סעודת-מרעים התקיים 'זיץ' בראשות הרה"ג ר' בביה"ח העתיק בטבריה בו טמונים גדולי תלמידי הבעש"ט ננעל בהתרוממות גדולה ובקריאת 'חזק חזק ונתחזק' בשאיפה
קודש זה ,הרב מאיר אדלר המשמח אלוקים ואנשים במסירות צבי מאיר משגיח ומשפיע בישיל"צ ויזניץ בהר-נוף ,שבמשא העתירו בתפילה ובתחנונים למען בריאותו השלימה של מרן רבנו שהסיום יהפוך להתחלה חדשה ושמעגל הלומדים והמסיימים
עילאה שנים רבות ,אמן הרגש הר"ר מרדכי שטיינמץ המשמח מאלף ומרתק שפך אור על עבודת התשובה. שליט"א ,וראש הישיבה הגר"ש גרינפלד נשא דברי התעוררות בקרב בני קהילתנו ילך ויתרחב.
חולים בדרך קבע וברגש מיוחד ,ואיתם בעלי המנגנים הר"ר חיים סמוך ליוה"כ הגיע הרב אב"ד אלעד שליט"א לביקור מיוחד קצרים.
פולק ,הרה"ח יעקב יהודה דסקל ,הר"ר בנציון שטיין הר"ר אהרן בישיבה ,והשמיע שיחה מקיפה ונפלאה על תפקיד אלו הימים בקרית צאנז שבמרומי העיר טבריה התקיים באולם מפואר חזרה כללית בכולל 'אמרי חיים' חיפה
סאמעט ,הר"ר מנדי וייס ,הר"ר יעקב אויש ,הר"ר יהודה מאיר ושגב מעלתם ,בסיום חילק למצטייני מבצע 'דתפתח ליבאי' זיץ מיוחד ששולב בסעודת מצווה וסיום מסכת שנערכה על ידי בכולל 'אמרי חיים' ויזניץ חיפה התקיים השבוע מעמד רב
גוטספלד ,בזכות מסירותם ,נתינתם ושמחת העשייה שלהם, צנצנות דבש שבורכו ע"י מרן אדמו"ר שליט"א במיוחד עבור אחד התלמידים ,בליווי כלי שיר וזמר ,בניצוחו של המשפיע הרב רושם ,ב'פתיחת החזרה הגדולה' לקראת החזרה הכללית על
זוכים חולים משפחות וילדים רבים לנשום אוויר של תקווה התלמידים ,וכן קיבל קוויטל מהמצטיינים שימסר לידי רבינו אפל שרומם את התלמידים בדיבורי הכנה ובריקודי קודש בשמחה כל הל' ריבית וסוכה.
ושלווה גם בימים לא פשוטים. שליט"א בעת-רצון באלו הימים. ודבקות ,לעלות ולהתעלות לקראת הימים המרוממים הבעל"ט. בתמוז תשפ"ג התחילו בלימוד הל' ריבית ,שכידוע היא
תודה מיוחדת ניתנת למערך המתנדבים באגף ההסעות לבתי ביום סיום ה'זמן' נשא ראש הישיבה משא מטלטל על רום משם המשיכו לאתרא קדישא מירון ,לאמירת סליחות י"ג מההלכתות הקשות והעמוקות ,אברכי הכולל השקיעו בלימוד
החולים ,הפועלים במסירות אין קץ למען משפחות המאושפזים. מעלת היום הק' ,שהביא התעוררות רבה בקרב התלמידים .כן מידות ברגש עמוק ובחמימות נלהבת .ובסיום העתירו בתפילה ההלכתא בעיון ועמקות ,בהדרכת ראש הכולל הרה"ג חיים
עשייתם הברוכה היא מן החשובות שבמערכות הארגון ,ותרומתה מסר דברי הדרכה לקראת ימי בין-הזמנים ,כשהוא מעניק פרסים לרפואת אבינו רוענו שליט"א .ברן יחד כוכבי בוקר שבו לקרית מאיר גרינבוים רב הקהילה ,שהנחיל את דרך הלימוד בבהירות
ניכרת בכל יום מחדש. יקרי-ערך למצטייני מבצע ביה"ז של חודש ניסן ,ומצייד את מלך רב ,מלאים במטעני יראת שמים וקבלות טובות לקראת ויסודיות משורש הסוגיות ועד בירור ההלכה למעשה .על אף
ואלו חייב להכריז
במהלך חודש תשרי ואף לפני כן נותרו בביהמ"ד הגדול
ובבנין 'בית ויזניץ' ספרים ,טליתות ,קסקטים ועוד .האבידות
יקרי הערך ממתינים לבעליהם במקום מיוחד -בקומה 'טכני',
העלייה דרך המדרגות בצד דרום מערב .זה הזמן לעורר ,לרשום
שם וטלפון על כל פריט.
נח תשפ"ז • קשר איתן 43 42קשר איתן • נח תשפ"ז
חונכי הלמידה מהת"תים של ויזניץ חזרו לשנותיהם הצעירות,
חוו את דרך האבחנה והזיהוי והגדרת מטרות קידום הלמידה
בית המדרש של 'הערב נא'
ריתחא דאורייתא מעמיק וניתוח שלושה רמות אבחון של קשיים אפשריים בהבנה • לדעת להקשיב,
להבין מורכבות ,להיטיב לסייע • המעבר מעולם הלמידה להכרת הנפש והצלת דורות • כשעשרות
חונכי בוגרי דרך הלימוד של 'הערב נא' החוצה ימים וקהילות ,דוברי שפת־חונכות משובחת ,התכנסו ליום
העשרה מיוחד ,לקראת זמן החורף הבעל"ט /שפה אחת ודברים אחדים :מושגים חדשים בֲעֲֵרבּוּת התורה
ֵ
התכנסו המשתתפים למושב הבא " -עולם הקדושות ,תוך ביסוס מעטפת תמיכה מוקדמת ביומו בעבודת קודש להדרכת התלמידים
החונכות" .במהלך הסעודה שמעו החונכים כבר בשנות התלמוד תורה. בשבילי הגמרא הסבוכים.
הרצאה מאלפת ,נוגעת ללב ומעוררת
מחשבה מפי החונך הותיק הרב אברהם 'על פי דרכו' ממש במתחם מפואר וייעודי במרכז העיר
טסלר הי"ו .בדבריו עמד על גודל השליחות שיאו של הכינוס נרשם במושב השלישי - נפתח יום ההעשרה בדברי פתיחה וברכה
המיוחדת שנפלה בחלקם ,העניק עצות־זהב "עולם הגמרא" .במהלך מושב זה הוצג מערך שנשא הרב שמואל יעקב ברכר הי"ו יו"ר
מעשיות לחיזוק הקשר האישי והאמון החונכות בתוכנית מעשית ייחודית וראשונה 'הערב נא' .בדבריו הנרגשים העלה על נס את
בין החונך לחניך ,והדגיש את האחריות מסוגה ,כהדגמה כיצד להתאים את צורת עבודת הקודש המסורה של החונכים העושים
העצומה והזכות הכבירה הנישאת על הלמידה לכל תלמיד .הסדנא הונחתה ביד אמן לילות כימים למען התפתחותם של צעירי
כתפיהם. על ידי צוות ההדרכה הבכיר של 'הערב נא' :הרב הצאן .הרב ברכר הוקיר את עמלם ,והביע אל תלמודי התורה שלהם ומנסים להעתיק לצדו של כל חונך עומד מלווה מהשורה א שפראך פון חינוך
מתוך אווירת הרוממות צללו יהודה רובין הי"ו ,הרב יוסף ליבוביץ הי"ו והרב את ההערכה העמוקה של הארגון לפועלם ולשכפל את ההצלחה הענפה בכל תחומי העליונה שב'הערב נא' לסיוע בהטמעת אווירה ייחודית של שילוב בין השבחה
המשתתפים אל המושב החינוכי החמישי יוסף דושינסקי הי"ו .כלל החונכים התחלקו היומיומי הפרטני ,המהווה את אבן הראשה הוראת הגמרא. שפת החונכות המיוחדת .המלווה מדריך את מקצועית פדגוגית לצד הוקרה עמוקה ,עמדה
" -עולם הנפש" ,בהרצאת עומק מקצועית לחברותות ללימוד ועבודה משותפת על כלל של המיזם כולו. 'דוברי השפה' של 'הערב נא' הפכו החונך על כל צעד ושעל ,ומסייע באבחון במרכזו של הכינוס השנתי והמושקע שע"י
ויסודית מפי אחד מגדולי מומחי הנפש רובדי הגמרא ,בצורת הלימוד הייחודית של למבוקשים במיוחד בכל היכל חינוך ,ועדיין בהכוונה ובהתאמת צורת הלימוד לכל 'הערב נא' – זרוע קידום הלמידה של 'איגוד
בדורנו הרב אלכסנדר מושקוביץ הי"ו יו"ר 'הערב נא' – שיטת הרבדים של הרב רודז'ינסקי. תהיינה קשובות נמשכת ההשקעה המוגברת לתוספת חיל תלמיד ותלמיד. מוסדות ויזניץ'.
ארגון 'הבננו' .בהרצאתו המרתקת לימד לאחר שקול התורה הדהד ברמה בחלל המושב הראשון הוקדש לכניסה אל וכח ,עד בלי גבול ושיעור. 'הערב נא' אשר פעולותיו המהפכניות
האולם באווירת בית מדרש תוססת ,התחלקו "עולם הקשב" המהווה אתגר משמעותי אצל במסגרת המשך ההשקעה של ה'איגוד', מויזניץ תצא תורה אינן פוסקות מלהפתיע ,ואנשי החינוך
והציג את "מפת הנפש" בצורה יסודית לפני כשבע שנים ,בהוראת מרן אדמו"ר
ומקצועית ,תוך מתן תובנות עמוקות החונכים לארבע קבוצות עבודה ממוקדות חלק ניכר מהתלמידים הצעירים .במסגרת זומנו ברוב כבוד כלל החונכים הי"ו לכינוס הנחשפים אליהן אינם פוסקים מלהתפעל
בהנחיית צוות המאבחנים המומחים :הרב זו נשא הרצאה מיוחדת מאלפת ומעמיקה עשיר ביום שני העעל"ט ,כ"ד בתשרי ,מלא שליט"א ,נוסד הארגון ע"י 'איגוד מוסדות
וכלים אבחוניים מדרגה ראשונה להבנת -מאגד תחתיו למעלה משישים חונכים
דניאל קפלן הי"ו ,הרב ישראל הופמן הרב מרדכי בארי הי"ו מנהל מחלקת בשעות ארוכות של קורת רוח ,הנאה ויזניץ' במטרה להשביח את עולם החינוך
תהליכים נפשיים ,רגשיים והתנהגותיים מסורים ,הפועלים יום-יום בעמל מקצועי
הי"ו ,הרב יואל צבי ליבוביץ הי"ו והרב החינוך באלעד ומחברי הנהלת 'הערב נא'. צרופה ,והעשרה מקצועית ,כדי להוסיף בויזניץ ולמנוע נשירה מספסלי הלימודים.
בקרב ילדים ונערים. מדויק וברור בין כתלי תלמודי התורה
מנחם מנדל גפנר הי"ו .כל קבוצה קיבלה בדבריו פרס יריעה רחבה על כל המערכת ולדבר באותה שפה ייחודית ,להרחיב הגישה הייחודית חוותה בעצמה תהפוכות,
של אנ"ש בערים :עפולה ,מודיעין עילית,
דרך צלחה תיק אבחון מפורט ומאתגר של תלמיד הקוגניטיבית של התלמיד ,הבנת תהליכי אופקים נוספים ולפתוח שער לעוד עולמות כאשר בסייעתא דשמיא מופלגת ,עם מאמץ
ביתר עילית ,חיפה ,בני ברק ואלעד .השפה
רגעי הוד וקורת רוח מיוחדים נרשמו עלום שם ותרגלה ניתוח מעשי והתאמה הלמידה במוח ,והדרכים המקצועיות לזיהוי, המסייעים בלימוד הגמרא. בלתי פוסק של ה'איגוד' להעמיד את הטוב
החדשה שיצר 'הערב נא' – שפה מדויקת
כאשר הובאה לכינוס ברכת הקודש ממרן מדויקת ומובנית של שיטת לימוד הגמרא אבחון ומתן מענה נכון ואפקטיבי לאתגרי ביותר בלא התחשבות בהוצאות הכספיות
וברורה ללימוד הגמרא ,לכל תלמיד ותלמיד
רבינו שליט"א על ידי מורינו הרב אב"ד לפי מאפייני התלמיד ,מיומנויותיו ואבחון קשב וריכוז הניצבים בפני תלמידים בכיתה חזון -לדורות הכבירות ,עומד היום 'הערב נא' בראש
– מדוברת כבר על ידי אותם חונכים,
שליט"א להמשך פועלם המבורך ביתר צרכיו הלימודיים והרגשיים. ובספסל הלימודים. הכינוס נפתח בסיור מרשים ,מרגש מפעלי הכוונת גמרא ,בין כלל קהילות
ברהיטות .אט אט בשיעורים ארוכים
שאת וביתר עוז. המושב הסתיים בתחושת סיפוק כבירה במושב השני נחשפו המשתתפים ל"עולם ומעורר השראה בבית מרנא ה'חזון איש' הקודש הגדולות עם הקטנות ,ברחבי ארה"ק
ובקורסי השבחה מיוחדים ,הוכשרו החונכים
בתום שעות ארוכות ,גדושות ועמוסות של דיוק מרבי וניתוח נכון המהווים אבן הסיכון" ,בדברים היוצאים מן הלב ובנתונים זיע"א .החונכים סיירו בין החדרים הספוגים ואף מחוצה לה.
ללמד גמרא בשיטה המיוחדת ,מחוללת
שבו עשרות החונכים לבתיהם כשהם טעונים בסיס להצלחת החונך עם חניכו. כואבים מהשטח .הרב מאיר אדלר הי"ו ממייסדי בהוד קדומים וצפו במעונו של גדול הדור, משרדי 'הערב נא' חווים דרישה מכל
הפלאות ,של 'הערב נא' וב"ה כבר שנים
בכוחות חדשים ,ממוקדים ,ומצוידים בארגז 'הערב נא' סקר בהרחבה את הנעשה מאחורי אשר מרום מדרגותיו התורניות הכבירות, כיוון אפשרי .כולם מבקשים את בוגרי
הבינם איך שיחנכו רבות עושים את מלאכתם נאמנה בהעמדת
כלים עשיר ובתוכן מעשי רב לקראת פתיחת הקלעים של המיזם הכביר ,וחשף נתונים וסיפורים ירד באהבה ובענווה אל כל ילד ותלמיד צורב הקורסים של 'הערב נא' ,חפצים ללמוד
בהמשך ,סביב שולחנות ערוכים כיד מאות תלמידים בקרן אורה ,עד להנחלת
זמן החורף הבעל"ט. מן השטח הממחישים את סיפור ההצלחה של – כהשראה לזכות העצומה של החונכים את צורת העבודה ,מעיינים בחומרים
המלך בסעודת תלמידי חכמים מרוממת, לימוד הגמרא בבהירות איתנה.
ונהיה כולנו יודעי שמך ולומדי תורתך. התוכנית במניעת נשירת נוער בהמשך – בישיבות הי"ו ,אשר עושים כמעשי חייא דבר יום המשובחים ,מפצירים לקבל את המאבחנים
נח תשפ"ז • קשר איתן 45 44קשר איתן • נח תשפ"ז
א שבת טיש
חיים מאיר הייגר
א חסידישע געדאנק
בונה עולמות
העגלה נעצרה בפתח בית המזיגה ,ירדו ממנה הרבי והחסיד,
ונכנסו לבית המזיגה .הרבי הזמין בקבוק בראנפן ,ומזג כוס לו
ולחסיד .נטל החסיד את הכוס ובירך :ברוך חת..דני ,..בלע את ַַו ּ �ַּי ַַע ׂ
ׂש ֹנ ַַֹח �ְּּכֹכֹל ֲֲא� ֶׁׁשר ִִצ ּ �ָּוה ֹאֹת ֹֹו
הברכה כמעט יחד עם הכוס.
פכר הרבי ידיו בצער ואמר לחסיד :היודע הינך כמה גלגולים א ווארט
התגלגלה כוס הבראנפן עד שהגיעה לידך ,הרי מכל גרגירי
השעורה שנקצרה ,נפלו רבים בשדה ובטחנת הקמח ,אלה 'איתו בתיבה'
שכבר זכו שיעשו מהם דבר מאכל או משקה ,לא זכו להגיע היה זה בשבת פר' נח תש"ט ,רביה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע שהה
לשולחנו של יהודי ירא שמים .כוס הבראנפן הלזה כבר זכה באנטווערפן ,והגה"צ רבי אליעזר דוד פרידמן זצ"ל בבחרותו
והגיע לידך ,וכך בהיסח הדעת חטפת את הברכה ,ומנעת ממנה הגיע לשבות בצל הקודש .באותה תקופה החל להתקרב אל
את התיקון המיוחל. רבינו והתלבט בנוגע להתקשרותו כחסיד ,הוא המתין למצוא
הסיפור ידוע ומפורסם ,מסופר על כמה וכמה צדיקים ,ואולי תשובה להתלבטותו.
גם באמת היה אצל כמה וכמה מגדולי הדורות .יש שאומרים בשעת ה'טיש' דרש רבינו את הכתוב בפרשתנו 'ויזכור אלקים
שהרבי אמר לחסיד שבכוס הבראנפין היתה מגולגלת נשמתו את נח' -הקב"ה זוכר את הצדיק' ,ואת כל החיה' -את עבודת
של אביו ,כך או כך ,ברור שבכל דבר ודבר יש ניצוץ -חלק ה' שלו בשמחה ובחיות' .את כל הבהמה' -אם אדם בדרגה
אלוקי -המחיה אותו ,וכל הבריאה כולה מייחלת לתיקונה נמוכה בבחינת בהמה ורוצה שהקב"ה יזכור ממנו ,התנאי לכך
ע"י יהודים יראי ה'. הוא 'אשר אתו בתיבה' -שיהא בתיבת הצדיק ודבוק בו ,כי אז
התיקון אינו ע"י בלוקים ומלט ,אלא ע"י כל מצוה ומעשה 'ויעבר אלקים רוח על הארץ' -ד' יכניס רוח קדושה בארציותו
טוב שעושים ,כל עניית אמן ,כל ברכה' ,גוט ווארט' לחבר, הגופנית ,וממילא 'וישוכו המים' -המים הזידונים יתבטלו.
כל אלו בונים עולמות ,ממש מגדלים ענקיים ,רבי קומות אחר ה'תורה' פנה מרן לעבר הגרא"ד ,ובאופן נדיר המשיך
נבנים למעלה בשמים (כמובן ,אסור לגשם ,ולחשוב שמראיהם כהשלמה לדבריו הקודמים' :ואני בער ולא אדע בהמות הייתי
כמגדלים שבעולם הזה ,אלו רק משל עלוב למגדלים האמיתיים עמך ,ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיני' (תהלים עג) -גם מי
שבשמים) .אמנם איננו רואים זאת בעיניים ,אולם מאמינים שבבחינת בהמה ,בער ואינו יודע מאומה ,אם 'אחזת ביד ימיני'
אנחנו בכל לב ,ללא שום פקפוק ,שזה ממש כך. -הוא דבוק בצדיק ,אזי 'וחלקי אלקים לעולם' .והפטיר :הנך
צריך רק לחזור על הדבר שוב ושוב ,שהאמונה תתגבר שומע ,הישמר שלא להתנתק!
כל כך ,עד שגם בשעת מעשה ,כשבאה לידינו מצוה שאדם למחרת ביום השבת עבר רבינו ליד הגרא"ד ושאלו :נו ,האם
דש בעקביו ,גם אז לא יצליח היצה"ר לפתות אותנו שזה לא הנך כבר 'אתו בתיבה'?!
כל כך נורא ,ואין צורך לדקדק כל כך .כי אז ח"ו קורה ההיפך, אחר הדברים האלה הרהר הגרא"ד לעצמו :וכי הדבוק בצדיק,
רעידת אדמה של ממש מתחוללת בשמים ,מגדלים קורסים, אולם בפנימיותו הוא רקוב ומקולקל ,האם יזכה שד' יכניס בו
וההרס רב ועצום ,ה"י. רוח קדושה ויעביר את החומריות ממנו? להפתעתו ,בקריאת
בעל הטורים בפרשתנו ,על הפסוק הראשון "אלה תולדות התורה בין גברא לגברא פנה אליו מרן ואמר' :אל התיבה הכניסו
נח" ,מרמז על מה שנכתב בפסוק ג' פעמים נח ,לרמז על נח רק את אלה שלא השחיתו דרכם!'...
שראה שלשה עולמות ,עולם בנוי ,חרב ,ובנוי.
מוסיף על זה רביה"ק ה'צמח צדיק' זי"ע ,ומפרש את הכתוב
"ויולד נח שלושה בנים" ,נח עצמו ,במעשיו הטובים ,בנה את א ניגון
העולמות האלו ,כשעשה מצוה ומעשה טוב נולד שם -עולם יום שבתון אין לשכוח -לרגל פרשת נח
בנוי ,וכשח"ו להיפך ,נולד חם -עולם חרב -ארור חם ,ושוב ניגוני הרה"ק יהודה מאיר שפירא מלובלין זצ"ל לרגל יומא דהילולא
כשעשה מעשה מצוה נולד יפת -עולם בנוי -יפת אלוקים ליפת.
46קשר איתן • נח תשפ"ז
נ .גוטספלד ציוני דרך לחסידי קמאי יזכרם
הרה"ח ר' וועלוועל שטרן ז"ל שהתגורר בצעירותו בשיכון ה' ,היה מספר שתושבי שיכון ה'
היו מכנים אותו 'ר' וואלף דער צדיק נסתר' ,כי היה מאריך בתפילה בכל יום שלוש שעות,
ואח"כ למד ח"י פרקי משניות החסיד ר' עזריאל זאב שטרן ז"ל
מופלג בתורה ויר"ש ורב פעלים /ה' בחשון תש"כ
מרת מרגלית ע"ה א"ח רביה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע ,מהתקופה הוא היה מארחם בביתו ,מתאבק בעפר רגליהם ושותה בצמא לשבות בצל הס"ק והפך את לב ראשי הקהילה לטובה. מזקני ומחשובי
שבה שהתה הרבנית ע"ה עם המחותנת הרבנית מרת טראנא את דבריהם .לא אחת היה מציין בסיפוק ,שהציץ בחור הדלת זוגתו מרת חנה גיטל נהגה לצבור סכומי כסף ולהצניעם, חסידי ויזניץ היה
מסקווירא ע"ה להבראה בעיירה בוזיאש .כשחלתה מרת חנה לראות את יגיעתם בלימוד התורה של רבנים ובנש"ק לא כדי שבנסיעת בעלה אל רבינו לגרויסוורדיין ,יקח עמו את הרב החסיד ר'
גיטל הרבתה הרבנית מרגלית לבוא לבקרה .מרת חנה גיטל מפורסמים ,שהוא עמד על טיבם והתמסר מאוד למענם ,כשהוא צרור הכסף על מנת להביאו לבן דודם גבאי הצדקה החסיד עזריאל זאב
נפטרה בכ"ג באייר תש"ל .תנצב"ה. מכבדם ביותרת הכבוד. ר' מרדכי חנא זצ"ל. [וואלף] שטרן
הותירו אחריהם דורות ישרים ומבורכים ,צאצאי בתם ז"ל מטעמשוואר
וחתנם הרה"ח ר' יעקב ישראל שטרן מטעמשוואר -בני ברק,
בארץ ישראל דביקות בתורה ועשיית חסד ובאחרית ימיו
בשנת תש"ט הצליח לעלות לארץ הקודש עם בני משפחתו, בתקופת מלחמת העולם השניה ,עקר ר' וואלף לעיר בבני ברק,
ובתם וחתנם הרה"ח ר' יעקב אליעזר כהנא ז"ל מחשובי ועסקני
תחילה התגורר בשכונת שייך מוניס שהיא כיום שכונת רמת- טעמעשוואר .עיר זו שבחבל טרנסילבניה היתה תחת שלטון מחשובי צאצאי
אנ"ש בשיכון ויזניץ. רומני ,ויהודי העיר לא גורשו מבתיהם בשואה ,שלא כאחיהם
אביב שבתל אביב .כשהקימו בבני ברק את 'שכונת מארמורש' משפחת שטערן
בשיכון ה' ,עבר לגור בבני ברק ,כשהוא זוכה להסתופף בצל שגרו בחלק שעבר לשלטון ההונגרי .הוא התגורר בשכנות המיוחסת ,שהיתה
רביה"ק בעל 'אמרי חיים' זי"ע בכל עת מצוא. עם הגה"ח רבי אשר יונה ויינברגר זצ"ל ותמך בו בכל מאודו. מהמשפחות
למחייתו ,פתח חנות דגים ,ובין קונה לקונה היה מרבה מתמיד נפלא היה ר' וואלף ,בכל זמן פנוי מעיסוקו לפרנסתו, הראשונות אשר
למלמל פסוקי תהילים .הרה"ח ר' וועלוועל שטרן ז"ל שהתגורר היה שקוע בלימוד ,אם בלימוד 'חק לישראל' ,אם בלימוד יסדו את היישוב
זכרון עולם בצעירותו בשיכון ה' ,היה מספר שתושבי שיכון ה' היו מכנים הח"י פרקי משניות ,אותם היה מסיים מדי יום ,ואם באמירת החרדי חסידי
מתנתקים
אותו 'ר' וואלף דער צדיק נסתר' ,כי היה מאריך בתפילה בכל תהילים .התפילה שלפני התפילה מ'מה טובו' עד 'ידיד נפש' במחוז מארמרוש.
ּכ ָל ֱאסָרֵי
מכל שייכות
לכלי
המשחית
לע"נ זקננו האי גברא יקירא יום שלוש שעות ,ואח"כ למד ח"י פרקי משניות .הוא לא היסב ארכה שעה ,מדי יום ביומו ,גם כשהיה בעה"ב צעיר .מעולם ר' וואלף נולד ביישוב רעזאווליע לאביו הדגול הרה"ח ר'
חסיד ועושה חסד ובכלל הAI- לסעודת שבת בטרם היה לו אורח. לא ראוהו מדבר שיחה בטלה .הוא היה מגיע ראשון לביהמ"ד לייב שטרן ולאמו מרת דבורה ז"ל ,הם היו מצאצאי הרה"צ
ומתחברים מופלג בתורה ויר"ש ועובד ד' והיה עוזב אחרון ,לאחר שלוש שעות לימוד.
הרה"ח ר' עזריאל זאב שטרןאלז"ל
מרן רבינו התלאות הרבות שעבר בארץ ,מחלת בנו הצעיר הב' משה ר' יצחק שטרן מסטרימטרא ,בן החסיד רבי מרדכי שטרן
שליט"א
ב"ר אריה ז"ל אליעזר ז"ל ,הכריעו אותו בגיל צעיר יחסית ,ר' וואלף נפטר בהתגוררו בטעמעשוואר דבק בכל ליבו במרן ה'דמשק מסעלישט ,בן רבי יוסף ומרת פעסיל שהיו ממשפחת הרה"ק
ומיבחשון תש"כ שומרי דברים מתועבים
נלב"ע ה' החיים שם
"רואים בשם טוב ביום ה' בחשוון תש"כ ,ונטמן בבית אליעזר' זי"ע ,בכל יום הקפיד ללכת אל הרבי לתפילות מנחה הרבי ר' שמלקא מניקלשבורג ואביו הגה"ק רבי צבי הירש הלוי
הונצח ע"י נכדו ידידנו הנכבד ומעריב ונהג לקחת עמו את נכדו ר' חיים לייב שטרן הי"ו
עזריאל זאב כהנא שליט"א מאמינים
שנכנסים שם ,אינם הרה"ח ר'
שבת זכרון מאיר בבני ברק סמוך לאהל רבוה"ק זי"ע. הורוביץ מטשארטקוב זי"ע.
הרבנית הצ' זוגתו מרת חנה גיטל היתה מקורבת מאוד אל מנתניה ,שהרבי הושיבו על ברכיו. בהגיעו לפרקו נשא ר' וואלף את זוג' מרת חנה גיטל ע"ה,
שהם יגיעו למקומות כאלו" בעצמם לפרנסתו עסק במסחר בעורות ובסבון ,ובכל זמן פנוי השתדל
(מרן רבינו שליט"א אחר 'כל נדרי' ש.ז).
בת החסיד המפורסם ר' חיים בהגה"ח ר' יצחק דוד פוקס זצ"ל
בכשרונו לעזור ליהודים ולחלצם ממיצר .הרה"ח ר' ראובן מווילחוביץ וזוגתו מרת פרומא אסתר ע"ה.
דוד טסלר ז"ל מחשובי חסידי ויזניץ בנתניה ,היה מספר שאל לאחר נישואיו ,עבר לגור יחד עם ש"ב הרה"ח ר' שואל לייב
מתנתקים ה'דמשק אליעזר' הגיע פעם אחד שלקחו אותו למחנה עבודה, כהנא מסיגעט ז"ל בעיר בוזיאש ,שהיתה עיר מרפא ברעגאט
ְשבִיקִין ְׁשבִיתִין
מכל שייכות
לכלי והוא ביקש להשתחרר משם .שאלתו היתה האם כדאי שיעשה (רומניה העתיקה) ,ומשם עבר ליישוב קטן בשם סענט-מיקלוש
המשחית
ובכלל הAI-
את עצמו כמשוגע? ה'דמשק אליעזר' עודדו לכך ויעץ לו לפנות (לא הרחק מהעיר טעמעשוואר) .הוא היה מראשי העסקנים
ומתחברים אל ר' וואלף שטרן ,שיעזור לו להשתחרר. ביישוב ופעל רבות להבאת רב מרביץ תורה לבחורים שיבוא
ּבְ ֵטלִין ּו ְמבֻ ָטלִין
אל מרן רבינו
שליט"א ר' וואלף קשר סביב אותו יהודי חבל ,ונגרר עמו אל המפקד, לגור שם.
כשהוא טוען שהיהודי מבקש להטביע את עצמו בנהר ושהוא בברכת מרן הסב"ק ה'אהבת ישראל' זי"ע הובא לשם הג"ר
גרר אותו משם בקושי ,יותר הוא כבר לא מסוגל ...המפקד פטרו אברהם קליינמן ,חתן הג"ר שמואל זלמן ווינברגר זצ"ל הרב
משירות ,אך הוא סרב להשתחרר ...עד שבפקודת המפקד נטלו ממארגרעטן ,שהיה ממקורבי מרן הס"ק .בזכותו של הרב
שוברים ומנתצים את ה'כלים' ר' וואלף לביתו ,לאחר שהוא הוכרז כחולה מסוכן... ממארגרעטן עלתה יפה התיישבתו של הס"ק בעיר גרויסוורדיין
ואת הקשר אליהם ר' וואלף היה נכנע ומתבטל לכל בנש"ק שהגיע למקומו. האשכנזית .לאחר שהוא -שהיה 'אשכנז' בעצמו -טרח ובא
מתנתקים
שייכותאיתן 49מכל•
לכלי קשר
נח תשפ"ז 48קשר איתן • נח תשפ"ז
בס"ד
אורה של תורה עוד יזכור
תולדותיהם של צדיקים
הזכות יום ד' -י' חשון
תשכ"ו :הגה"צ ר' דוב בעריש ב"ר יעקב ויידנפלד זצ"ל אבד"ק ור"מ טשעבין
שב"ק פר' נח -ו' חשון
תרל"ו :הגה"ח ר' יהודה [לייב] יוסף ב"ר אברהם ביסטריצער זצ"ל המשפיע החסידי בווילחוביץ
להיות
תרצ"ו :הרה"ח ר' זאב וואלף ב"ר צבי אריה [הערש לייב] רייך ז"ל מגרויסוורדיין תרס"ג :הנגיד הרה"ח ר' משה קאפיל ב"ר מרדכי צבי ז"ל מראדאוויץ ,טבריה
"תולדותיהם של צדיקים מעשיהם הטובים" .מעשיו תשל"ג :הנה"ח ר' מרדכי ב"ר יעקב שיינער ז"ל מביסטרא ,ניו יורק תרפ"ג :הרה"ח ר' מאיר צבי ב"ר ישראל קלמן ז"ל מוויזניצא
הטובים של האדם ,הם אלה שיעמדו לדורות ,הם אלו תשפ"ב :הרה"ק רבי יצחק מאיר בהרה"ק ר' יהודה זונדל הגר מסאווראן זצ"ל ירושלים, תרצ"ו :הרה"ח ר' זאב [וואלף] ב"ר צבי אריה רייך ז"ל ש"ץ של מרן הס"ק זי"ע בגרויסוורדיין
שיוותרו ממנו ,שעה שאין מלווין לו לאדם לא כסף ב' 'מאור יצחק' תשכ"ה :הרה"ח ר' חיים יעקב שאול ב"ר אברהם פוקס ז"ל
תשפ"ב :הרה"ח ר' קלונימוס קלמן ב"ר בנימין שטעקל ז"ל ,בעל התפילה ,המשורר והמלחין
חרדי!
ולא זהב .החותם אשר יישאר הימנו ,אלו פעליו אשר לבית ויזניץ
תשל"ד :הרה"ח ר' יחזקאל יוסף ב"ר בנימין זאב הרטמן ז"ל מחיפה
פעל ואשר עשה למען התורה והיהדות בעולם הזה. תשפ"ו :הגה"ח רבי שמעון ב"ר בונם זבולון הירשלער זצ"ל ר"מ בבית מדרשנו ובישיבתנו תשל"ה :הרה"ח ר׳ גדליה צבי ב״ר אפרים הלוי ויזל ז״ל מב"ב
בלונדון ומח"ס תשמ"ה :הרה"ח ר' דוד הלוי ב"ר דן גרינברג ז"ל
יש הסבורים כי התמיכה ב'איגוד מוסדות ויזניץ' תשמ"ו :הרה"ח ר' יוסף מאיר ב"ר שמואל זאב פרוכטר ז"ל מב"ב
היא תמיכה ל'שוטף' כמו שזה נקרא בימינו ,מועברת תשע"ז :הרה"ח ר' יעקב צבי ב"ר יוסף הכהן רונס ז"ל גבאי בית מדרשנו במרכז ב"ב
מדי חודש בחדשו ללומדי התורה בישיבות ובכוללים
יום ה' -י"א חשון
תש"פ :הגה"ח ר' יקותיאל זלמן ב"ר צבי הגר ז"ל מירושלים
ב' אלפים ר"ח :רחל אמנו ע"ה
ו'נעלמת' .לעומת תרומות שניתנות להקמת בניינים תקנ"ח :הרה"ק ר' מנחם נחום ב"ר צבי מטשערנאביל זי"ע ב' 'מאור עינים'
והיכלי תורה שניצבים לדורות .נדמה ,כי תרומה להקמת תרמ"ד :הרה"ק ר' אברהם ב"ר יצחק מתתיהו מסלאנים זי"ע ב' 'יסוד העבודה' יום א' פ' לך לך -ז' חשון
בנין או הנצחה חקוקה ,רק היא זו ש'מותירה חותם'. תרצ"ז :הגה"ח ר' צבי הירש ב"ר יצחק אברהם [אייזיק עביר] וייס זצ"ל מטעטש ,רבו של תרצ"ד :הג"ר יהודה מאיר ב"ר יעקב שמשון שפירא זצ"ל אב"ד לובלין ,מייסד ה'דף היומי' ויח"ל
זו הבנה שגויה במעלת התרומה ובמהותה .על כך בא רבנו ה'אמרי חיים' זי"ע תש"ב :הנה"ח ר' יצחק ב"ר יוסף שלמה ראזנער הי"ד בעל האכסניה של רבוה"ק בטשערנוביץ
המדרש ומזהיר ,תולדותיהם של צדיקים – מעשיהם תש"ג :הג"ר משה חיים ב"ר צבי יהודה לאו הי"ד אב"ד שאץ ,פרעשוב ופיעטריקוב ,חדב"נ תש"ל :הגה"ח ר' דוד ארי' [לייביש] ב"ר יהודה האס ז"ל מירושלים
מרן הסב"ק תשנ"ד :הרה"ח ר' צבי ב"ר מרדכי יצחק סבו ז"ל משיכון ויזניץ
הטובים.
תש"ל :הרה"ח ר' יוסף נתן שאול ב"ר משה מרדכי מנחם וסרמן ז"ל מירושלים תש"ס :הרה"ח ר' שמואל זנביל ב"ר אריה לייביש רוזנברג ז"ל מבאר יעקב ,שיכון ויזניץ
ובהעמקת יתר .יובן כי לא רק שינתן לעתיד לבוא תשפ"ו :הרה"ח ר' זאב מאיר ב"ר יחזקאל גרין ז"ל ממייסדי וגבאי בתי מדרשנו בשכ' אונסדורף
שכר על המעשים .המעשים עצמם הם התולדות ,הם ורמת שלמה בירושלים
יום ב' -ח' חשון
אלה שנשארים ,הם אלו שיעידו.
יום ו' -י"ב חשון תשכ"א :הרה"ח ר' מרדכי אשר אנטשיל ב"ר חיים אליקים געציל הופמן ז"ל
כי תרומה לאיגוד מוסדות ויזניץ נשארת לעד ,בדיוק תקמ"ח :הרה"ק ר' זאב וואלף ב"ר אברהם קיצעס זי"ע תשע"ה :הרה"ח ר' בנימין זאב פרידמן ז"ל מאשדוד ביבלחט"א ר' יצחק אייזיק שיחי'
כמו הנצחה ,ואף הרבה יותר מהנצחה .בתרומתך לתורה תרל"ג :הנגיד החסיד ר' צבי הערש ווייסלברגר ז"ל מסניאטין -צפת ,ממונה כולל עסטרייך תשע"ה :הרה"ח ר' דוד דוב גרוס ז"ל מירושלים ביבלחט"א ר' בנימין שיחי'
-הקמת משפחה של תורה ,שהאב לומד תורה ,והבנים בשליחות רבוה"ק
ילמדו תורה ,ובני בניהם ילמדו תורה ,לעד ולעולמי עד, תרע"ט :הרה"ק ר' משה בהרה"ק ר' יחזקאל שרגא משינאווא זי"ע יום ג' -ט' חשון
תר"ע :הרה"ח ר' יעקב בהרה"ח צבי הלוי ויזל ז"ל מפאליען-גלאד ,ירושלים
בזכות תרומתך! כוס תנחומין תשמ"ז :הרה"ח ר' יוסף ב"ר מרדכי פריד ז"ל משטוקהולם ,ב"ב
תשנ"ב :הרה"ח ר' משה גדליה ב"ר יוסף הוך ז"ל ,מקים היכלי תורה בקרייתנו הק' ובמרכז
תרכ"ז :הרה"ח ר' נפתלי הירץ ב"ר משה נחמיה כהנא ז"ל
תרמ"ט :הגה"ח ר' נפתלי הירץ ב"ר שלמה שטיינמץ ז"ל מטעטש
ולכשתבוא ליתן דין וחשבון ,תראה בפתע פתאום למכובדנו וידידנו העומדים לימיננו בכל עת תש"ז :הגה"צ ר' חיים מרדכי ב"ר יצחק אייזיק רולר זצ"ל אבד"ק ניאמץ ב' 'באר חיים מרדכי'
מוערמים לזכותך בתים שלמים של תורה ,צאצאים, ב"ב ,נפ' ללא זש"ק
ברוכי הכשרון ,רבי הפעלים לטובת הכלל ולפרט תשס"ג :הרה"ח ר' חנוך זינדל ב"ר אפרים פישל הלוי ויזל ז"ל משיכון ויזניץ תש"ס :הרה"ח ר' מאיר ב"ר ישראל אהרן פרידמן ז"ל ממינכן
וצאצאי צאצאים ,תולדות ותולדי תולדות ,פירות תשע"ד :הרה"ח ר' רפאל ב"ר ישראל יעקב ברגמן ז"ל מוותיקי עסקני מוסדות ויזניץ בלונדון תש"ע :הרה"ח ר' יצחק ב"ר מרדכי ברוך גייגר ז"ל מבארא פארק
ופירי פירות. ר' יוסף דץ נ"י תשע"ו :הנה"ח מנחם זאב [מענדיל וואלף] ב"ר עזרא אדלשטיין ז"ל ,מגדולי נדיבי ה'איגוד' תשע"ד :הרה"ח שאול אריה [לייב] ב"ר אלטר יעקב שמשון רוזנר ז"ל מב"ב ,נלב"ע ללא זש"ק
סמנכ"ל לקוחות 'בולטון פוטנציאל' ומקים קת"ו ,נפ' ללא זש"ק תש"פ :העסקן רב הפעלים הרה"ח ר' גבריאל יוסף ב"ר יעקב דוד ויזניצר ז"ל משיכון ויזניץ
תולדותיהם של צדיקים. ב"ב ,ש .ויזניץ מאנסי
תשע"ו :הרה"ח ר' עזרא ב"ר חיים וייס ז"ל משיכון ויזניץ
נ"י משה דץ ר' תשפ"א :הרה"ח ר' צבי הערשיל ב"ר אלכסנדר אהרן טישלר ז"ל מב"ב
מנכ"ל פרסום 'דץ עמיחי'
לו"ז קבלת קהל לך לך משתתפים אנו באבלכם עם פטירת אביכם הדגול מתנתקים
ּכ ָל ֱאסָרֵי
מכל שייכות
בנושאי זכויות וביטוח לאומי שעסק בתורה ובחסידות ,ולא החזיק טיבותא לנפשיה לכלי
ע"י הר"ר ישראל ווייס הי"ו ז"ל הרה"ח ר' אמנון המשחית
ובכלל הAI-
ומתחברים
המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים אל מרן רבינו
יום ב' -ערד .מועדונית רח' שדרות חן 3 / 15 אביכם המנוח ז"ל ימשיך מגן עדן לרוות עונג ונחת-רוח מהמשך שליט"א
יום ג' -אשדוד .רובע ז' ביהמ"ד חנצ'ינסקי הדורות לשם ולתפארת כאוות נפשו ונפשכם "רואים שם דברים מתועבים ומי
יום ד' -בני ברק .קבוע במשרדי קהל חסידי ויזניץ רח' תורת חיים ומעתה ועד עולם אך ששון ושמחה ישרו במעונכם שנכנסים שם ,אינם מאמינים
אפשר להתייעץ טלפונית בטלפון 03-5746467 :שלוחה 4 המערכת בעצמם שהם יגיעו למקומות כאלו"
מדי יום בין השעות 16:00 - 14:00 משה דוד ויזל -מנהל השיווק (מרן רבינו שליט"א אחר 'כל נדרי' ש.ז).
נח תשפ"ז • קשר איתן 51 מתנתקים
50קשר איתן • נח תשפ"ז
זכרון להולכים בצרור החיים
הרה"ח ר' גדלי' דוד הכהן אדלר ז"ל
שריד אחרון לתלמידי בעל 'דמשק אליעזר' זיע"א
בס"ד שיגר רבינו ה'ישועות משה' אגרת ברכה לר' מנחם מענדיל ולבנו ר' גדלי' דוד נולד ביום ו'
החתן ,עם שפע ברכות ואיחולים ,בהמשך המכתב מוסיף רבינו בטבת תר"צ בעיירה טערניווע
בנחמת ציון תנוחמו זיע"א שורות אחדות לכבוד החתן לאמר :גדלי' דוד ידידי ,בנה
ביתך על דרך התורה והיראה ,כי היא יסוד החיים ,מה לו לאדם
שבמארמרוש ,לאביו החסיד
המופלג מוה"ר מנחם מענדיל
בשם רבנן ותלמידהון שגורים בזאת תנחומינו הכנים למכובדנו הדגול, מכל עמלו אם לא תורה ויראת שמים וצניעות .אברכך שתזכה ז"ל שהסתופף בצל רביה"ק בעל
לחיות חיי נחת כל ימיך. 'אהבת ישראל' תמידין כסדרן,
הנעלה והנכבד ,לבו פתוח כאולם לכל קדשי בית ויזניץ בכלל ולצרכי מעת לעת כאשר היה בא בקודש פנימה היה רבינו זיע"א עד שעלה לארה"ק עם משפחתו
מוסדותינו הק' בפרט ,במסירות ואכפתיות ,תומך ומסייע בכל מוסדותיו מזכיר לו תמיד את זכרון זקנו הרה"ח ר' אלטר מדיבעווא שהיה בשנת תרצ"ה ,ואתו עמו גם גדלי'
ומפעלותיו הק' של מרן רבינו שליט"א בהפצת תורה וחסידות בדרך הסלולה מהמסתופפים בצל רביה"ק ה'צמח צדיק' ,רבינו ציין את היותו דוד ,ילד כבן חמש שנה.
נכד לאותו חסיד מופלג 'אלטר דיבעווער' שכיתת רגליו במסירות את חינוכו והדרכתו עם
לנו מרבוה"ק ,חביבם הנאמן של כל הנוטלים בעול ממלכת בית ויזניץ על כל הקשר העז והאדוק לבית ויזניץ ולרבוה"ק קיבל הנער גדלי' דוד
נפש להגיע לוויזניצא.
אגפיה ,נוח לשמים ונוח לבריות ,מוקיר תורה ולומדיה ,ה"ה כל ימיו נשא ר' גדלי' דוד ז"ל על לוח לבו זכרון רבותינו הק', אצל אביו ,שהיה חסיד מורם מעם ,ממייסדי בית המדרש ויזניץ
בעיר ת"א ,ומהיחידים בתל אביב של הימים ההם שחבש שטריימל
שליט"א הרה"ח אברהם אשר ולצר ובמיוחד את זכר רבו המובהק בעל 'דמשק אליעזר' .אף שהתגורר
בגבעתיים ובהמשך בבני ברק בשכונה מרוחקת ,השתדל להגיע
להתפלל במחיצת רבוה"ק בקרית מלך רב ,במועדים ורגלים ובמיוחד
בעוז ובגאון בשבתות ומועדים ברחובות קריה .כמו כן היה חבר
בחברת 'מזהירי השבת' ועמד על משמרת קדושת השבת בת"א.
תומך ועומד לימין מוסדותינו מיום היווסדו בימים הנוראים ,כשהוא עומד על המשמר שיסדרו לו מקום ישיבה רביה"ק בעל ה'ישועות משה' שעלה לארה"ק בחודש מנחם
אב תש"ד ,התאכסן בימים הראשונים בביתו של ר' מענדיל אדלר
בבית המדרש על יד המעבר ,בהיותו כהן הצריך לצאת לנטילת
בתל אביב ,בנו הבחור גדלי' דוד זכה בימים ההם להיות עומד
ולכל בני המשפחה הנכבדה שיחיו ידים ונשיאות כפיים.
ומשמש בקודש.
בשנים האחרונות הגיע להתגורר במושב הזקנים בשיכון ,מה
על פטירת אמם האשה הצדקנית והצנועה במידותיה בעלת החסד, מאד היה שש ושמח כשנזדמן לו להגיע מדי פעם להסתופף בצל מראשוני תלמידי הישיבה
אשת חיל יראת ד' היא תתהלל זכתה להעמיד דורות ישרים יראים ושלמים הקודש בכל עת מצוא ,ולחיות סמוך ונראה לחצרות קדשנו בתוככי כעבור חודשיים ,לקראת חודש חשון תש"ה ,כאשר החליט
השיכון ,ברחוב הנקרא על שם רבו בעל דמשק אליעזר. ה'דמשק אליעזר' להעתיק את ישיבת ויזניץ שנוסדה בירושלים,
ע"ה מרת לאה מאז היה מגיע בלילות חנוכה להשתתף בהדלקת נרות חנוכה
ע"י מרן אדמו"ר שליט"א ,אחר עבר בסך לקבל מטבע קודש מידי
לעיר תל אביב ,החל לקבץ בחורים מערי הארץ ,אז זכה הבחור
גדלי' דוד להיות בין ששת התלמידים הראשונים עימם נפתחו
אלמנת העסקן הנודע הרה"ח ר' ברוך ולצר ז"ל, רבינו שליט"א אשר תמיד האיר לו פנים והזכירו לטובה בשמו המלא שערי הישיבה במרתף הבנין ברחוב רש"י 1בתל אביב.
'גדלי' דוד הכהן' ,כן הגיע לאמירת הסליחות ולתפילות ראש השנה כתלמיד ותיק שקד על התורה ועל העבודה והיה מצויין בידיעת
מקורבם של רבוה"ק וסמנכ"ל מוסדות ויזניץ בארה"ק במשך עשרות בשנים. ויו"כ ועוד .גם בכינוסים שנערכו בשנים האחרונות בימי ההילולא ב' והבנת הסוגיות ,הרה"ח ר' ישראל קינד ז"ל סיפר שפעם העביר
אלול לזכרון בעל דמשק אליעזר הגיע להשתתף ,ונתכבד באמירת ה'דמשק אליעזר' את התלמידים בכור המבחן בביתו ,רוב התלמידים
המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא ישמע עוד שוש ושבר הקדיש בסיום ששה סדרי משנה ,כשהוא מביע שמחת לבו שעם לא הצליחו כל כך בתשובותיהם ,מרן ה'דמשק אליעזר' הביע עגמת
בגבולכם ,אך טוב וחסד ירדפוכם ,ובהמשך מעשיה הטובים תמצאו נוחם ,עדי זקנתו המופלגת זוכה לצלילות הדעת ולבוא בשערי החסידות ,ועל נפשו ,הוציא מכיסו מטבעות כסף ונתן לשני התלמידים גדלי' דוד
הזכות והזכיה להתוועד עם בנים וצאצאים של תלמידי רבו בעל אדלר וישראל קינד ,לאות הערכה על שידעו והצליחו היטב.
יקיצו וירננו שוכני עפר בביאת גואל צדק בב"א. 'דמשק אליעזר' זיע"א. כך שקד על דלתות התורה בין כותלי הישיבה בחיי בעל 'דמשק
בשנים האחרונות השתתף מדי יום בשיעור המיוחד הנמסר על אליעזר' ,והמשיך גם בשנים הבאות כשרבינו בעל 'אמרי חיים' עלה
המשתתפים באבלכם ידי הג"ר מרדכי גנוט במלון ויזניץ ,כשהוא מתאמץ ומשתדל לשמוע לארה"ק והמשיך בהנהגת הישיבה .בתעודה מיוחדת שנרשמה לכל
ללמוד ככל האפשר .בימים האחרונים הלך ונחלש והובהל לביה"ח תלמיד ותלמיד ,נמצא רשום בכתי"ק רבינו ה'אמרי חיים' אודות
אברהם קלמן גרוס מעייני הישועה ,וביום חמישי ערב הושענא רבה שבק חיים לכל חי.
התלמיד גדלי' דוד אדלר' :בקרתי בישיבה ומצאתיו לומד בחשק'...
ב/הנהלת המוסדות השאיר אחריו את בנו יחידו הרה"ג מנחם מענדיל מח"ס ורב
[ראה צילום בספר 'לפני ולפנים' ח"א].
בית מדרש בני הישיבות בשכונת גבעת שאול בירושלים ,בנות, בצל רבוה"ק
נכדים ונינים זרע ברך ד' .תנצב"ה. בשנת תשט"ו בהגיעו לפרקו נשא את זוגתו ע"ה ,בת ש"ב
נרשם ע"י הרה"ח שלמה קליין. הרה"ח ר' אלישע גרוס ,לשמחת הנישואין שהתקיימו בפתח תקוה
52קשר איתן • נח תשפ"ז
יוסף מלאך מתי יגיעו מעשי
והרב עודנו שקוע בלימודו שעות מספר,
כשבני הפמליא כבר נפנו זה מכבר אל לינת
הלילה ,רק בחצות הלילה ,נשק הרב לספרו
ונפנה אל המיטה שהוצעה לכבודו בחדר
ָָה ֵֵפר ֲֲע ָָצ ָָתם
המיוחד לו.
הרב מסיים את הכנותיו לקראת עלותו
על יצועו ,אפלת ליל הוטלה זה מכבר בחדר
הפונדק הגדול .והנה ,קול מגיע אל אזניו מן
להילולת הרה"ק רבי זאב וואלף קיצעס זי"ע
החדר הגדול ,מפר את דממת הליל .קול בכי
שובר לבבות ,זך וטהור .הרב מציץ מפתח חדרו
חכמים וסופרים יודעי דת ודין ,תלמידי חכמים וגאונים ,הייתה ֶֶלְך ְְלָךֵֵ ,צא ְְל ַַד ְְר ְְּכָך
לראות את פשר הדבר ,והמחזה שנגלה לנגד
גם מעוזם של המתנגדים לדרך החסידות שהחלה פושטת בעולם מגדולי בני היכלא קדישא תלמידי מרן הבעל שם טוב הקדוש
עיניו כבש אותו כליל.
כולו וסוחפת אחריה המונים רבים. היה הרב הקדוש רבי זאב וואלף קיצעס זי"ע .דמותו הפלאית
האורח השתקן שנטה ללון ,ישוב על הארץ
עננה קודרת ריחפה מעל אסיפת הרבנים שהתכנסה בסודיות של רבי וואלף חקוקה באותיות של זהב בדברי ימיה של ראשית
ליד התנור ,ועורך 'תיקון חצות' מנהמת לב.
היתה זו בכיה זכה ,בוקעת ממעמקי הנפש בברודי ,לשם כונסו גדולי העיר ורבניה ואף מחוצה לה .על סדר החסידות וערשה במזיבוז ,לאורו של אדוננו הבעש"ט הקדוש.
ועמקי שיתי לב נשבר ונדכה ,נחלי דמעות עדויות ורינונים נערמים על שולחנם של הרבנים על היום ,החסידות ודרכה החדשה .עדויות ורינונים נערמים על גאון עצום ובקי בענקים היה רבי וואלף ,ומאז הכיר בגדלותו
ניגרו מעיניו של האורח על חורבן בית המקדש, הנהגות חדשות אשר מקרוב באו .התוועדויות שנמשכות שולחנם של הרבנים על הנהגות חדשות אשר מקרוב באו. והתוודע לאורו של הבעש"ט ,דבק בו בביטול גמור ובהכנעה
על צער השכינה ועל גלותם של ישראל .קולו שעות רבות שבהם במקום לעסוק בתורה עוסקים התוועדויות שנמשכות שעות רבות שבהם במקום לעסוק בתורה גמורה על אף היותו גדול בשנים ממרן הבעש"ט.
חרישי אך מרטיט לבבות. בשיחות ובדיבורים איש אל אחיו בשתיית לחיים עוסקים בשיחות ובדיבורים איש אל אחיו בשתיית לחיים בשמחה בעל מח עצום היה רבי זאב וואלף וכל רז לא אניס ליה
רבי וואלף עסוק היה בעבודתו .אך לפתע ועליצות .על ההמון בערים ובעיירות שנמשכות כפרפרים אל בנגלה ובנסתר ,בש"ס ובפוסקים ובכל מכמני התורה .אך יותר
בשמחה ועליצות האור ומוצאים שם חיות חדשה.
חש כי עיניים ננעצות בו .הרים את עיניו ונחרד מגאונותו העצומה ייחדה אותו מדת הענווה ,השפלות והביטול
לראות את רבה של למברג עומד על ידו" .שלום ולא זו בלבד ,אלא שמעמדם הרם של לומדי התורה מתערער המוחלט .רבי וואלף הסתיר את קדושתו וגאונותו תחת מעטה
עליכם" -הושיט לו הרב את ידו לשלום " -מי והולך .אנשי החסידות אינם מתפארים ומעדיפים להסתיר ולהצניע עבה של פשטות והסתרה והתהלך כאחד מן ההמון ,בורח מכל
אתה ומה שמך"?! כן הכבירו בה בדברים רבים בדבר נחיצות האסיפה וחשיבות את ידיעותיהם התורניות ושיעור קומתם .אנשים 'פשוטים' שמץ של פרסום וכבוד.
רבי וואלף מבויש כולו כמי שנתפס בקלקלתו ,מושיט את את השתתפותו של הרב לשעה ולדורות. שלא מלאו כרסם בש"ס ובפוסקים ,שעד כה נדחקו חוצה מכרם וכעת עומד כעת רבי וואלף בחרדת קודש לפני מורו ורבו
הגאון הגדול רבי חיים קיבל את ההזמנה והתרשם כי בואו ידו וממלמל" :שמי הוא וואלף .יהודי פשוט אנכי .לא הצלחתי בית ישראל ,מוצאים 'טעם' בעבודת השי"ת ,ממלאים את יומם מרן הבעש"ט אליו נקרא ,כל כולו הכנעה וביטול ורצון לקיים
להרדם ומלמלתי קצת ,תיכף אשוב לישון" הצטדק ,שעה שנשכב נחוץ ביותר .ויצא לדרכו אל העיר בראד. בתפילה ובעבודה .את מקומם של בעלי המוסר והמגידים שהצליפו את דבר נאמו .הבעש"ט מרים אליו את עיניו הטהורות ומביט
ולעת עיתותי ערב .בפונדק דרכים אחד על אם הדרך באחד חזרה על ערשו ליד התנור .כמבקש לאמת את אשר אמר .הרב בתוכחה וירו חיצים בליבם של ההמון ,תפסו משפיעים שהרעיפו בו במבט חודר ובוחן כליות ולב .הוראתו היתה קצרה וברורה:
מן הכפרים עוטי הלובן .עצרו בזה אחר זה לעצירת לילה שתי הוסיף להביט בו ממושכות ,ונפנה לחדרו .המתין רבי וואלף עד עליהם אהבה וחיזוק .דברים אשר לא שערום אבותינו מעולם. "צא לעיר ברודי"!
מרכבות שעושות את דרכם לעיר ברודי .מרכבתו ההדורה של שתשוב הדממה לשרור ,ומשנוכח כי חלפה ה'סכנה' ,שב לעבודתו יש לדעת ,כי באותה שעה שאורה של דרך החסידות זרח ללא הסבר וללא ביאור ,להיכן פניו מועדות שם ,מה מטרת
הגאון רבי חיים ראפאפארט משם ירד הגאון הגדול ובני לווייתו ,כמדי ליל .סיים את תיקון החצות ונפנה לעסוק בתורה הקדושה בעולם ,עדיין לא הגלידו פצעיה של 'כת ש"ץ' הידועה לשמצה, הנסיעה ומה עליו לפעול בברודי .רבי וואלף איננו מקשה ואיננו
ומרכבתו הפשוטה של רבי וואלף קיצעס ממנה ירד בגפו בבגדים וברזי דרזין ,עד כי יאיר השחר. הוא משיח השקר אשר סחף אליו המונים רבים וחילל את כרם שואל ואף לא מהרהר בדבר .הרבי גזר אומר ,ויקם .עוטה את
לא ידע רבי וואלף כי הגאון הגדול לא שב לעצום את עיניו פשוטים ובמראה המוני. בית ד' .חכמי התורה וגאוניה ,היטב זכרו את אשר עולל שבתי ה'טיליפ' ,חוגר אבנטו ,נוטל מקלו ויוצא אל הדרכים המושלגות
באותו הליל .נעמד בחדרו והביט מבעד לסדק הדלת בעבודתו צבי שר"י למו ,ונזהרו כעת שבעתיים ביראתם מכל דרך חדשה והקפואות אל עבר העיר ברודי.
הטמירה והנעלמה של רבי וואלף ,האזין לקול לימודו ועבודתו, אשר שוב הופיעה בחללה של היהדות. היה זה מסע ארוך ומפרך .דרכי העפר היו משובשות ,טובעניות
ונוכח והבין כי מדובר באיש קדוש ונורא ,חד משרפי מעלה .גאון ְְּב ִִכי ַַּת ְְמ ִ
רּוִרים ,סֹוד ִנִ ְְס ָָּת ִִרים ישבו אפוא כעת הרבנים ודנו ביניהם כדת מה לעשות. ומכוסות בשלג עמוק ,רוחות מצליפות וסוערות מכים בפניו,
בעל פונדק הדרכים החיש צעדיו וקידם בהערצה מופלגת את עצום בנגלה ובנסתר אשר מסתיר את שיעור קומתו הרוחנית והסכימו ביניהם כי אין מנוס מלהטיל חרם ושמתא ונידוי ,חס והסוסים הרתומים למרכבה הישנה נאבקו בכל פסיעה ופסיעה.
פני הגאון הגדול רבה של לבוב בהדרת כבוד .ערך את השולחן וקדושתו העליונה. ושלום ,על הבעל שם טוב וההולכים בדרכו .אולם לא העיזו אולם בקרבו של רבי וואלף יוקדת אש חמה ולוהטת של דביקות
משהאיר השחר והעיר את הפמליא כולה ,שוב עשה עצמו רבי לרב ולפמלייתו והגיש להם סעודת מלכים .הרב סעד את ליבו חכמי ברודי לעשות כזאת ,ללא הסכמתו של גאון הדור ,הגאון עילאית ואמונת חכמים זכה ,שפתותיו דובבות ללא הרף דברי
ומיד פרש לקרן זווית ,פתח את ספרי לימודו ועד מהרה פשט וואלף כמתעורר זה עתה .שפך צקון ליבו בירכתי הבית וביקש האדיר שמפורסם היה בכל קצוות תבל באור תורתו הבהיר ,הלא תורה ,זוהר ופרקי תהילים ,שעה שהמרכבה מפלסת את דרכה
לצאת אל דרכו .הרב מלמברג הושיט אליו את ידו לברכת פרידה: קול נעימות תורתו ברחבי הפונדק. הוא הגאון רבי חיים ראפאפארט זצ"ל רבה של העיר הגדולה לאיטה לעבר ברודי.
רק לאחר שסיים הרב את סעודתו ,הבחין בעל הפונדק כי "אמור נא לי ,לאן פניך מועדות"?! לאלקים למברג ,הלא היא לבוב.
"לברודי העיר". אורח נוסף בא בצל קורתו .הלך פשוט שרק מחפש מקום ללינת עמדו ושיגרו הזמנה ,בה נקרא הרב הגדול מלמברג לבוא
"אף אנו בדרכנו לבראד ,אולי ניסע יחדיו? בוא ועלה עמי ליל ואיננו זקוק למאומה ,סעד את לבבו לחם וחתיכת בצל שהוציא ולהשתתף באסיפת רבנים חשובה ונחוצה מאין כמותה בעיר קֹול ֲֲענֹותְְ ,ט ָָענֹות ַ
ּוַמ ֲֲענֹות
מצקלונו ,ונפנה מיד אל יצועו בירכתי החדר הגדול ,על יד התנור .למרכבתי" ביקש רבה של למברג .ולא יכול היה רבי וואלף לסרב ברודי .לא פורט בהזמנה מהי מטרת האסיפה המוצהרת ,אולם העיר ברודי ,עירם של חכמי וגאוני התורה היתה ,מלאה
נח תשפ"ז • קשר איתן 55 54קשר איתן • נח תשפ"ז
היו נכונים! יוסף מלאך
הרב מסיים את הכנותיו לקראת עלותו על יצועו ,אפלת ליל הוטלה זה מכבר בחדר הפונדק
מתי יגיעו מעשי
הגדול .והנה ,קול מגיע אל אזניו מן החדר הגדול ,מפר את דממת הליל .קול בכי שובר לבבות ,זך
בלי תעודה
וטהור .הרב מציץ מפתח חדרו לראות את פשר הדבר ,והמחזה שנגלה לנגד עיניו כבש אותו כליל
משנכנס רבי וואלף אל האספה .נופלת חרדת אלקים על פני לבקשת הרב.
אין הצבעה
כל הנאספים כאשר הגאון רבי חיים קם ממקומו מלוא קומתו על אם הדרך .פנה הרב מלמברג אל רבי וואלף" :אנא ממך,
לכבודו" .זהו הגאון הגדול אותו פגשתי בלילה זה ,הביאו אותו יודע אני כי גדול אתה בתורה ,אל תכחד ממני מאומה" ,אמר לו
שיישב בראש האסיפה" מצודד עצמו רבי חיים ממקומו ומושיב הרב והפציר בו כי יגלה לפניו רזי דרזין .עד מהרה ,נקשר ביניהם
את רבי וואלף בראש השולחן. שיח תורני מעמיק ומבהיל ,כשרבה של למברג נבהל משיעור
ורבי וואלף יושב שם ,וראשו מורכן ומושפל ,איננו מבין מה תורתו וסודות החכמה אשר נגלו לפניו מפיו של רבי וואלף,
לו ולכבוד הזה ,ועד מהרה ,מונח הכתב לפניו ורבי חיים מבקש רבה של למברג הציע לפניו קושיות שנקרו במוחו זמן רב ,ורבי
כדי להצביע חייבים להזדהות באחד מאלו:
הימנו לקראו. וואלף יישב לו את כל קושיותיו אחת לאחת בגאונות מפליאה.
רבי וואלף מעיין בכתב ,ומשורה לשורה ,חוורות פניו ,עיניו
נופלות מחוריהן ומדקרות חרב ננעצים בליבו למקרא דברי הבלע בשערי העיר בראד ,ממתינה לרבה של למברג משלחת נכבדה
והשקר והעלילה נגד רבו הגדול אור שבעת הימים ,המאור הגדול של חכמי העיר ופרנסי הקהילה שיצאו לקראתו .משחשש רבי
אשר מאיר תבל ומלואו באור השי"ת .ובפתע פתאום הבין רבי וואלף כי הרב יגלה את סודו ברבים חמק בלאט מן המרכבה
וואלף על מה ולמה נשלח הנה. ונעלם לו לדרכו .איננו יודע להיכן פניו מועדות ,ורגליו מוליכות
עטה עצמו רבי וואלף עוז ותעצומות ,התרומם ממקומו אותו לבית-מדרש קטן של בעלי מלאכה שעמד בקצה העיר,
דרכון ישראלי בתוקף רישיון נהיגה בתוקף תעודת זהות תקינה* באחת ,וזעקה אדירה ,חוצבת ומרעידה לבבות ,בקעה מגרונו: מתיישב בה ונפנה לעסוק בעבודתו הטמירה.
"כיצד מלאכם ליבכם לדבר סרה ,להעליל עלילות ולהרים יד על והרב מלמברג צועד אחר כבוד בראש המשלחת אל בית
עם תמונה שניתן עם תמונה שניתן גם לא בתוקף מורי ורבי הקדוש איש האלקים אור שבעת הימים ועל תלמידיו הוועד .שם ,לאחר שהשיב נפשו מן הדרך ,מתחילה אספת הרבנים
לזהות בה את הבוחר לזהות בה את הבוחר (לא קרועה או שבורה) הטהורים"?! המכרעת .בזה אחר זה ניגשים חכמי ברודי אל הרב מלבוב ופורשים
עם תמונה שניתן לזהות בה קולו הזך והצלול של רבי וואלף ממשיך בלהב אש ,מפרק לפניו מגילת דברים ארוכה ,מפרטים את כל הטענות ,ההאשמות
את הבוחר אחת לאחת את מסכת השקרים והעלילות .מסביר את דרכה והסילופים שנאמרו נגד מרן הבעש"ט הקדוש ותלמידיו ,משסיימו
של החסידות ואת פעליה ,את עבודת השי"ת הגלומה בה ,את לגולל את דבריהם מניחים לפניו את כתב החרם והנידוי ,מוכן
אין לך אחד מאלו? קרבת אלקים ואת האמונה הזכה והטהורה ,את היצמדותה ומזומן לחתימתו.
גש בדחיפות ללשכת רשות האוכלוסין להנפקה של תעודת זהות זמנית לדברי השולחן-ערוך בלא ניע ובלא זיז ,בבקיאות עילאית החל הרב נוטל את הכתב וקרא בו בעיון רב ,פניו הטהורות הולכות
(בנוסף לתעודה הביומטרית) -אין צורך להזמין תור מראש.
מונה רבי וואלף מאות מקורות מש"ס ,בבלי וירושלמי ,ספרא ומרצינות ,אך ליבו החרד לא מלאו לחתום בטרם יתבררו הדברים
יש להגיע עם 2תמונות פספורט עדכניות.
וספרי ,רמב"ם טור ושולחן ערוך ,גאונים ראשונים ואחרונים. עד תומם .עוצם עיניו וחושב בדעתו לכאן ולכאן .לפתע אורו
תשלום ות.ז .ראשונה: מוכיח בראיות ברורות ונוקבות כי כל הנהגותיו הקדושות של עיניו ,כמו יודע את אשר לפניו.
תעודת זהות ראשונה :ללא תשלום -יש להגיע עם תעודת זהות של אחד ההורים. הבעש"ט וכל דרכיו בעבודה ,בתפילה ובדביקות ,יסודתן בהררי "מורי ורבותי" – פותח הרב ואמר ,כשהכל מטים אזניהם ביראה
תעודת זהות שניה :בתשלום (.)₪ 145
קודש ועל פי דקדוקי ההלכה הצרופה. לדבריו הנאמרים לאיטם – "החרמת עדה מישראל איננה דבר
לא מקבלים תשלום במזומן או כרטיס אשראי שאינו של בעל הכרטיס.
רצוי לשלם מראש באתר הרשות בכל כרטיס אשראי. "שקר ,כזב והבל עניתם באיש האלקים" סיים רבי וואלף את של מה בכך .עלינו לשקול היטב צעדינו .וככל שמחכך איני בדבר.
דבריו באחת .אש הקודש שבערה בפניו הטהורות לצד גאונותו אינני בא לכלל הכרעה .מצד אחד – מונחים לפניי טענותיכם כבדי
המבהילה ודברי התוכחה הנוקבים ,הפילו אימתה ופחד על כלל המשקל .אך מאידך – עלינו לחשוב שבעתיים טרם נוציא כתב זה".
לתשומת לב:
אדם שאינו מסוגל להגיע בכוחות עצמו ללשכה -יכול לעשות זאת
הנאספים שכבשו פניהם אל הקרקע בבושת פנים .איש לא העיז הרב ממשיך בדבריו" :הכתוב אומר 'מד' מצעדי גבר כוננו
באמצעות מיופה כוח ובאישור רפואי על גבי טופס מיוחד של הרשות. לפצות פה ,להרים ראש או להשיב דבר. ודרכו יחפץ' .בדרכי הנה ,פגשתי בפונדק דרכים באיש גדול
יש לברר את הפרטים על כך באתר הרשות. את הדממה שהשתררה הפר באחת הגאון הגדול רבה של בתורה ,ענק שבענקים שלא ראיתי כמוהו מעולם .כעת יודע אני
לבוב ,שהתרומם ממקומו וקרא" :אם כדברים האלה .אם למרן כי לא לחינם הקרה ד' אותו לפניי כי אם לעת כזאת .היהודי הזה
הבעש"ט הקדוש תלמידים גאונים ,צדיקים וקדושים כרבי וואלף, ששמו וואלף הגיע אף הוא כאן לעיר ברודי .אבקשכם שתצאו
חלילה לנו מנגוע בו"! נטל את כתב הנידוי וקרעו לגזרים לעיני כל. לחפשו ולהביאו הנה כדי שיחווה את דעתו בסוגיא סבוכה זו".
אסיפת הרבנים התפזרה .ורבי וואלף שב אל העיר מעזיבוז, חכמי ברודי השתוממו ונבוכו .וכי לא די בהם בתלמידי
שש ושמח על הזכות שנקרתה לפניו לגלות קבל עם עולם את החכמים והגאונים הישובים סביב השולחן? אולם את פיו של
אורה של דרך החסידות ,שמאז החלה לזרוח ביתר שאת ועוז, הגאון מלמברג אין להמרות .רצים יצאו לחפש את רבי וואלף ,עד
והייתה למקור מים חיים בתפוצות הגולה כולה. שמצאוהו באותו בית מדרש ,נטלוהו והביאוהו אל אספת הרבנים.
56קשר איתן • נח תשפ"ז
בס"ד
שוש תשיש. .
בקבוץ בניה לתוכה
פינה של נתינה
שלהי ימי תשרי תשפ"ז בס"ד חופה צדקה
שרויהבעל הנס
ביניהם
076-5999-592
בכ<ל בית ,בכ<ל שעה
דמונים ,נהגו בתפוצות ישראל
וישוע>ה
<לסגו<>להטרם ה
לזכות רבי מאיר
המסוגלת לשכינה
הנס'של◄
קיימא עדי עד
'בע<לולזרע
כתקנת הק
לתת
לבנין
המערך הט<לפוני
קול מצהלות
שמחות תלמידי וחסידי ויזניץ ,גליון • תרע"ט
לכבוד הנהלת מפעל החסד 'עזרת ישראל' ה' עליהם יחיו,
מרגיש אני כחובה להביע בפניכם בשמי ובשם חברי וידידי היקרים ,את
קשרי שידוכין
עומק רגשות לבנו המלא וגדוש ברגשי הכרת הטוב ,על כל פעלכם
בחלוקת סלי הימים טובים שעעל"ט ,אין לשער כמה עזרה וסיוע נתנה הכלה בהרה"ג יחיאל יהושע רבינוביץ -ביתר החתן נפתלי חיים בן הרב מנחם מנדל יואל אדלר -ויזניץ
הידיעה כי עיקר המצרכים ליו"ט הובאו בשפע ברווח ובשמחה והכל האדמו"ר מביאלא פשיסחא שליט"א -בני ברק עב"ג הרה"ג חיים יהודה דייטש – פתח תקוה
הרה"ג מאיר כץ – חיפה
בדרך כבוד ויקר ,ניכר היה כי מחשבה רבה והון רב הושקעו כדי להוציא הכלה בהר"ר גדליה הס -ויזניץ החתן יחיאל בהר"ר שלמה ברוך בלייער -ויזניץ
הדבר מתוקן ומושלם להביא ברכה ושמחה רבה לבתי אנ"ש. הרה"ח זאב יהודה הולנדר – ויזניץ עב"ג הרה"ח דוד ליבוביץ – ויזניץ
מרת שיין א"ר יחיאל – ויזניץ
ברצוננו להודות מקרב לב לכל אנשי החסד המופלאים השותפים במיזם
הכלה בהר"ר שמואל יוסף ברכר -לונדון החתן פנחס צבי בר משה הלפרין לונדון
גדול זה ,שנתנו עיניהם וליבם לעשות לטובת אחיהם ובראשם לשר החסד הרה"ח מאיר יעקב גד ברכר – ויזניץ עב"ג
הרה"ח זאב אדלר – לונדון
היקר והנעלה ,איש אשר רוח בו הרה"צ ר' נחמן מנדל שליט"א שכל שרעפיו
הכלה בר אברהם אייזנבך -ירושלים החתן משה אהרן בהר"ר פנחס גפנר -ויזניץ
נתונות רק 'אינזינען האבן יענעם' להמשיך דרך הבעש"ט ,כדרך שמעורר הרה"ח יהודה פרוש -ירושלים עב"ג הר"ר ישראל אלתר -בני ברק
מרת דושינסקי א"ר יעקב מנחם – ויזניץ
רבינו שליט"א תמידין כסדרן ומכניס עצמו בעול הכבד כדי לראות בטובת
וברווחת עמלי התורה הממיתים א"ע באוהליה, הכלה בהר"ר ישעי' אלימלך איצקוביץ -ויזניץ
הרה"ח משה איצקוביץ – ויזניץ עב"ג
החתן חיים מרדכי בהר"ר שלמה הוס -אלעד
הרה"ח אהרן הוס – ויזניץ
ליבנו עולה על גדותיו ברגשי הערצה והערכה אשריכם ישראל ,אשריכם!
הרה"ח יחיאל מיכל הויך – ויזניץ
שזכיתם ללב יהודי טהור כל כך שכל מאווייו ומחשבותיו נתונים רק כיצד הכלה בהר"ר טוביה ויינר -ויזניץ החתן משה אברהם בהר"ר יקותיאל זושא רוב -ויזניץ
הרה"ח יהודה רוב – ויזניץ
עב"ג
ניתן להכניס את אור שמחת יום טוב לעוד משפחה ולעוד בית בישראל! אין הרב יהושע העשיל כהן – ויזניץ
די בשורות ספורות אלו לגולל ולגלות את רגשתנו וצפונות לבנו המלאות הכלה בת הרב ישראל גליק -אשדוד החתן מרדכי בהר"ר דוד רוט -ויזניץ
הרה"ח יהודה משה גליק – בית חלקיה עב"ג
ועולות ב'הכרת הטוב' רבה על פעלכם ועשייתכם הברוכה!
ובזמן ש'רחושי מרחשין שפתי'' וודאי יעמדו כל פעלכם ויליצו טוב
בעבורכם בשמים ליחתם בשנה טובה ומתוקה ,ויינתן לכם כל משאלות
ליבכם לטובה ולברכה ,מתוך נחת ושמחת עולם באהיליכם תמיד
עה"ח,
א.י .ו.
בשם כלל אברכי אנ"ש כוללי ויזניץ ב"ב
9072447b@gmail.com 039072447 0548496083
58קשר איתן • נח תשפ"ז
יום רביעי י' בחשוון
קול ששון יום ראשון ז' בחשוון
קול ששון
הכלה בהר"ר דוד רוזנר -אנטוורפן החתן חנני'ה יו"ט ליפא ב"ר משה יונה זופניק הכלה בהרה"ג פסח ישראל שנייבלג -אלעד החתן יוסף יו"ט בהרה"ג שמעון חיים כהן -אלעד
וויליאמסבורג הרה"ג פנחס שנייבלג – לונדון הרה"ג יצחק כהן – ירושלים
בית רחל אנטוורפן הרה"ג משה שאול קליין – בני ברק ארמונות פרידמן בני ברק הרה"ח דוד ויזל – ויזניץ
הכלה בהר"ר חנוך פייג -קוממיות החתן ברוך נחמיה דוב בהר"ר צבי אריה סגל -ויזניץ הכלה בת הרב יעקב מאיר שטיינמץ -ויזניץ החתן איתמר בהר"ר יצחק שפיצר -אלעד
הרה"ח אשר אנטשיל פייג – ויזניץ הרה"ח יעקב סגל – ויזניץ הרה"ג מרדכי שלמה שטיינמץ – ירושלים הרה"ח יהושע אבלס -בני ברק
הרה"ח אליהו איצקוביץ – ויזניץ מרת ויזל א"ר יעקב – ויזניץ הרה"ג ברוך כץ – ויזניץ ארמונות חן בני ברק מרת שפיצר א"ר יעקב -ירושלים
היכלי מלכות בני ברק מרת סגל א"ר יצחק בצלאל – ויזניץ הרבנית טויסיג אהרה"צ בונם יואל – ירושלים
הכלה ב"ר שמואל וולף מערמלשטיין -בארא פארק החתן אברהם שמואל בנימין בהר"ר שלום פנחס הלפרין
-וויליאמסבורג
הרה"ח דוד משה הלפרין – מנצ'סטר יום שני ח' בחשוון
תפארת מרדכי בארא פארק
מרת רוזנברג א"ר אפרים – וויליאמסבורג
הכלה בת הרב יקותיאל זושא זילברשלג -ויזניץ החתן ראובן בהר"ר משולם יצחק שכטר -מודיעין עילית
הכלה בהר"ר ישראל פנחס דכנר -פתח תקוה החתן ברוך ראובן בהר"ר חיים מאיר מילגרום -ביתר הרה"ח דוד חיים זילברשלג – ויזניץ הרה"ח אליהו צבי שכטר – ויזניץ
הרב יוסף צבי דכנר – אנטוורפן מרת מילגרום א"ר יחיאל מיכל – ירושלים רויאל בני ברק הרה"ח אהרן יעקב זולדן – ויזניץ
מרת מרנשטיין – פתח תקוה גני הדקל בני ברק הרה"ח זאב רייכמן -ירושלים
הכלה בת הרב מאיר הנדלר -ויזניץ חתן שמעון בהרה"ג חיים אליהו צויבל -בית שמש
הרה"ח הערש לייב הנדלר – בני ברק הרה"ח מנחם אריה צויבל -לונדון
יום חמישי י"א בחשוון הרה"ח פסח ליבוביץ – ויזניץ ארמונות פרידמן בני ברק
הכלה בהר"ר יצחק אביטן -מנצ'סטר החתן אליהו בהר"ר עקיבא גרוסנס -לונדון
הכלה בהר"ר עקיבא ולצר -אשדוד החתן יוסף אהרן בהר"ר חיים יהודה כץ -אלעד הרה"ח אברהם אביטן -לונדון הרה"ח מנחם אריה צויבל -לונדון
הרה"ח שאול יחזקאל כץ – ויזניץ
הרה"ח יצחק צבי פריד – ויזניץ
בית יוסף מנצ'סטר הרה"ח יצחק קאופמן -לונדון
אחוזת פרידמן אשדוד מרת ויזל א"ר דוד – אשדוד
הכלה בהר"ר אריה לייביש גוטספלד -מונטריאל החתן מנחם מאניש בהר"ר שלמה קליין -בית שמש יום שלישי ט' בחשוון
הרה"ח דוד גוטספלד – לונדון מרת קליין א"ר שמואל חיים – בני ברק
הרה"ח שלום ברקוי – מונטריאל הרה"ח רזיאל שטיינמץ – אנטוורפן
בית דוד וירושלים מונטריאל
הכלה בהרה"ג שלמה צבי זנוויל גרינברגר -אלעד החתן ישעי' בהרה"ג פנחס ישראל טוורסקי -אשדוד
הרב שאול גרינברגר -משב"ק – ויזניץ האמדו"ר מטשרנוביל שליט"א -אשדוד
האדמו"ר מאטניא שליט"א -ויזניץ היכלי מלכות בני ברק האדמו"ר מקאסאן שליט"א -לייקווד
בעזהשי"ת מרת שרייבר א"ר שלמה אלכסנדרי – ויזניץ
הכלה בהר"ר אריה דוב אובלוקוש -אלעד החתן בנימין זאב בהר"ר אברהם טייטלבוים -אשדוד
די היימישע תפילין הרה"ח יהושע מנחם אובלוקוש – ויזניץ
הרה"ח יצחק פייג – בני ברק ארמונות חן בני ברק
המהודרות והמוכרות הרה"ח משה אובלוקוש – ויזניץ | מרת גרוס א"ר אליעזר אלימלך – ויזניץ
הכלה בהר"ר יהודה טסלר -אלעד החתן מרדכי בהר"ר חיים שרף -אשדוד
הרה"ג אפרים מתתיהו טסלר – בני ברק מרת שרף א"ר ישראל מנחם – ויזניץ
הרה"ח שבתי שמואל מאיר – בני ברק ארמונות חן בני ברק הרה"ח יקותיאל זושא רוב – בני ברק
הכלה בהר"ר שמואל שמעלקא ברקוביץ -בארא פארק החתן אלימלך ב"ר חיים מאיר גפנר
מרת ברקוביץ א"ר מרדכי אליהו – לונדון מרת גפנר א"ר שמעון -ירושלים
הרה"ח אברהם בנן ציון ולצר -בארא פארק עטרת יחיאל בארא פארק מרת רוזנפלד א"ר יששכר דב -מונסי
הכלה בהר"ר שמואל רבינוביץ -ירושלים החתן יצחק מרדכי בהר"ר שמואל זומר -ירושלים
הרב מאיר זומר – ירושלים
אחוזת ווגשל בני ברק הרה"ח דב ברלין – ויזניץ
וכעת:
קו יצור מיוחד "קשר <לתפי<לין"
מבית "תפילין -אות <לישרא<ל"
בכשרות בד"ץ העדה"ח
היימישע יודן
<לא מתפשרי+ם
03:5742841 ע<>ל פחות מ'או>ת <ליש>רא<ל'
נח תשפ"ז • קשר איתן 61 60קשר איתן • נח תשפ"ז
הולדת הבת הולדת הבן
הרב משה גשטטנר -בני ברק הר"ר אליעזר זוסיא זומר -עפולה
הרה"צ יהודה חיים שמואל גשטטנר – מודיעין עילית הרב חיים מאיר הגר -בית שמש הרה"ח יוסף חיים שיינברגר – ויזניץ | הרב עקיבא יחזקיה טויב – ויזניץ הרב ישכר בער הגר -ויזניץ
האדמו"ר מספינקא שליט"א -ירושלים | האדמו"ר מטשאקווא שליט"א -ירושלים הרה"ג יצחק ישעי' הגר -ויזניץ | האדמו"ר מדעעש ירושלים שליט"א מרת שיין א"ר צבי – ויזניץ הרה"ג מנחם מענדיל הגר – ויזניץ | הרה"ג אברהם שמעון מרילוס – ויזניץ
מרן אדמו"ר עט"ר שליט"א מרן אדמו"ר עט"ר שליט"א
הר"ר אלימלך הגר -בני ברק הרבנית הלברשטאם אהגה"צ ר' משה -ירושלים הר"ר יהודה כהנא -ויזניץ הרבנית הגר אהרה"צ ישראל אליעזר – ירושלים | הרב יצחק מרילוס – ירושלים
הר"ר ישראל אהרן הגר – מודיעין עילית | הר"ר יוסף רייך – בני ברק הר"ר משה צבי כהנא – אלעד | הר"ר אהרן אבלס – ויזניץ
הרב אלכסנדר הגר – ירושלים | הרה"ח מאיר אדלר – אשדוד הרב יחזקאל שרגא גולדמן -סקווירא הרה"ח שמואל כהנא – ויזניץ | הרה"ג אליעזר גולדברגר – ויזניץ הר"ר מרדכי באש -בית שמש
הרה"ח אליקים אפרים רייך – בני ברק | מרת כהן א"ר ראובן -בני ברק האדמו"ר מזוויהעל מאנסי שליט"א | הרה"ג רבי יצחק טווערסקי – סקווירא מרת הרשקוביץ א"ר יוסף דב – ויזניץ | הרה"ח אברהם שמואל שמילוביץ – ויזניץ הר"ר צבי באש – ירושלים | הרה"ח מנחם זאב טסלר – ירושלים
מרן אדמו"ר עט"ר שליט"א הרה"ח משה באש – ירושלים | הרה"ח יחזקאל שרגא שרטר – בני ברק
הרב ברוך הלברשטאם -מודיעין עילית האדמו"ר מסקוירא שליט"א הר"ר יוחנן יעקב מנדל -ירושלים מרת שרטר א"ר יעקב שלמה – בני ברק
הר"ר יהושע מנדל – ויזניץ | הרה"ג אברהם פרוכטהנדלר – ירושלים
הרה"צ רבי יששכר שלמה הלברשטאם מקאלאשיץ שליט"א – ויזניץ הרב שלמה גוטספלד -ירושלים
האדמו"ר מדעעש ירושלים שליט"א
הר"ר חנא חיים אנגל -מודיעין עילית הרב נחמן מנדל – ויזניץ | הרה"ח יהודה אריה מינצברג – ירושלים
הרה"ח נח עקיבא אנגל – ויזניץ | מרת גרין א"ר יעקב אלימלך – ירושלים הרה"ח שמעיה מנדל – בני ברק | הרה"ח ישראל איסר פרוכטהנדלר -ירושלים הרה"ח אפרים פישל גוטספלד -לונדון | הרב ירוחם פישל יהושע וייס – ירושלים
הרבנית הלברשטאם א"ח הגה"צ ר משה -ירושלים הרה"ח שמעיה מנדל – בני ברק | הרה"ח חיים מאיר דופלט -ירושלים הרה"ח נחמן רוזנברג -בארא פארק | הרב חנוך סגל – בני ברק
מרת אנגל א"ר אברהם יששכר – ויזניץ
מרת מושקוביץ א"ר יוחנן יעקב -ירושלים | מרת מינצברג א"ר מרדכי – בני ברק מרת שרטר א"ר יעקב שלמה – בני ברק
הר"ר משה משי זהב -ויזניץ הר"ר מרדכי בייגל -בית שמש
הרה"ג ישראל יצחק משי זהב – ויזניץ | הרב אלכסנדר סנדר ויינר – ויזניץ הרב נפתלי בייגל – ויזניץ | הרב חיים צויבל – בני ברק הר"ר צבי הירש פוגל -ויזניץ הר"ר אברהם זאב גייגר -מודיעין עילית
הרב אברהם משי זהב – ירושלים | הרה"ח שלום וייסבלום – בני ברק הרב חנני' יו"ט ליפא פוגל – ירושלים | הר"ר מאיר פערל -ויזניץ הר"ר חיים מאיר גייגר – אלעד | הר"ר שלום צבי לינדנבוים – מודיעין עילית
הרה"ח יששכר דב בייגל –ויזניץ | הרה"ח חיים שלמה ברגר – ויזניץ
הרה"ג יוסף וייס -ויזניץ | הרב ישראל פנחס פערל -ויזניץ מרת גייגר א"ר יצחק – בארא פארק | הרה"ח ישראל יעקב פרידמן – ירושלים
הר"ר יעקב מנחם פוגל -ירושלים מרת וייס א"ר עביר -ויזניץ הרה"ח ישראל לינדנבוים – בני ברק | הרה"ח שאול אריה זולדן – ויזניץ
הר"ר שלום עוזר בעק -בני ברק
הרב שאול יהודא פוגל – ויזניץ | הרב יששכר אהרן הגר – לונדון הרב חיים בעק – בני ברק | הרה"ג יחיאל מיכל פרידמן – בני ברק
הרה"ח צבי מאיר פוגל – ויזניץ הר"ר ישעי' אלימלך פוגל -מודיעין עילית הר"ר בנימין האואר -אלעד
הרב שמואל שמעלקא הלפרט – בני ברק הרב נפתלי הערץ פוגל – אשדוד | הרב חיים מאיר זיידה – ירושלים הרה"ח ישראל אברהם האואר – ויזניץ | הרה"ח נפתלי צויבל – ירושלים
הרה"ח נחמן פוגל – אשדוד | הרה"ח משה איצקוביץ – ויזניץ מרת האואר א"ר שלמה פנחס – בני ברק | הרה"ח אליעזר צויבל – ויזניץ
הר"ר יעקב משה פוקס -מאנסי הר"ר שלמה ברכר -אנטוורפן
הר"ר ברוך פוקס – לייקווד | הר"ר חיים מאיר ציג -מאנסי הרה"ח אשר ברכר – לונדון | הרה"ח שלמה וייס – אנטוורפן הר"ר דוד פרל -עפולה הר"ר מיכאל וידר -ויזניץ
הרה"ח שלמה יצחק פוקס – מאנטריאל הרה"ח מאיר יעקב ברכר – בני ברק | הרה"ח משה שטרולי – אנטוורפן הרה"ג אברהם חיים פרל – ויזניץ | הרה"ח בנימין ולצר – בית שמש הרה"ח ר' ישראל ברוך וידר – ויזניץ | הרה"ג עקיבא גשטטנר – בני ברק
הרה"ח ישראל חיים שלום בראון – ברוקלין | הרה"ח נתן נטע בריזל – ויזניץ הרה"ח מאיר הלוי וייס – ויזניץ | הרה"ח מנחם יעקב ולצר – ויזניץ
הר"ר חיים מרדכי בצלאל גפנר -ביתר עילית הר"ר אברהם יצחק ויזל -בית שמש
הר"ר מנחם מנדל קנפלמכר -מודיעין עילית מרת גפנר א"ר דוד – ביתר עילית | הרה"ח יוסף ברוך שלזינגר – בני ברק הר"ר יהושע פאליק קליין -חיפה הרב חיים זאב ויזל – בית שמש | הר"ר ישראל מיכאל גפנר – אשדוד
הרה"ח שלמה קנפלמכר – בני ברק מרת גפנר א"ר אברהם -ירושלים הרה"ג מרדכי דוד פוירשטיין -חיפה | הרב נפתלי הערצקא קליין -אלעד הרה"ח אפרים פישל ויזל – ויזניץ | הרב מאיר דב רכניצר – ירושלים
הרה"ג יעקב חיים קליין -יסודות | הרה"ג שמואל ברגר– ויזניץ הרה"ח אברהם אביש גפנר – ירושלים | הרה"ח יוסף חיים קופמן – בני ברק
הרה"ח אליעזר הס -חיפה | מרת פוירשטיין א"ר פנחס -בני ברק הרה"ח יוסף שלמה רכניצר – בני ברק
הרב ישראל שטרנבוך -בית שמש הר"ר ישעי' וייס -בית שמש
הרה"ג ברוך שטרנבוך – מודיעין עילית | האדמו"ר מסקולען ירושלים שליט"א הרב צבי אריה וייס – בני ברק | הרה"ח מנחם מענדיל וייס – אנטוורפן
הב' ישראל בהר"ר אברהם ויינברגר -עפולה
הרה"ח אלעזר ויינברגר – מודיעין עילית | הרה"ח משה זילברשלג – ויזניץ
מרת ויינברגר א"ר יוסף יששכר דב -ויזניץ
לעול המצוות מורנו הגה"צ ראש הישיבה שליט"א
הגה"צ אב"ד סקולען בני ברק שליט"א
הרה"ח בנימין גרוס – ויזניץ
הר"ר צבי וייס -ויזניץ
הר"ר שמואל אליעזר שיין -אנטוורפן הר"ר חיים מאיר וייס – אשדוד | הר"ר יצחק ויינר – ויזניץ
הב' שלמה בהר"ר ישראל אברהם אבא פערל -חיפה הר"ר יצחק אריה שיין -לונדון | הרה"ח מרדכי קראוס -לונדון מרת וייס א"ר אברהם – ויזניץ | הרה"ח שאול אריה זולדן – ויזניץ
הב' יהודה בהר"ר ישראל אהרן איצקוביץ -ויזניץ מרת שיין א"ר צבי -ויזניץ
הב' יעקב דוד בהר"ר יהושע ציג -מאנסי הרה"ג שלמה איצקוביץ – ביתר | הרה"ח מנחם מנדל אליעזר אשר – ויזניץ הר"ר יעקב מאיר וייס -מונטריאל
הר"ר מרדכי ציג – מאנסי | הרה"ח משה ניימן – מאנסי הרה"ח יצחק צבי רייף – ויזניץ הר"ר יעקב שמואל -מודיעין עילית הרה"ח יהודה לייבוש וייס – מונטריאל | הרה"ג שמואל זאב דסקל – מונטריאל
הרה"ח פנחס ניימן – וויליאמסבורג | מרת ארברמן – ויזניץ הר"ר ישראל דוד שמואל – ויזניץ | הרה"ח הלל מרדכי הוס – ירושלים הרה"ג משה אליעזר וייס – וינה | הרה"ח דב מרדכי דסקל -ויזניץ
הב' יחזקאל בהר"ר גרשון שמשון איצקוביץ -אלעד הרה"ח חיים יצחק שמואל – צפת | הרה"ח שבתי שמואל מאיר – בני ברק הרה"ג יונתן בנימין וייס – מונטריאל | מרת דסקל א"ר פנחס -ויזניץ
הב' שלמה בהר"ר אלתר שלום רוטנר -אלעד הרה"ח משה ברי"י איצקוביץ – ויזניץ מרת גרינפלד אהרה"ג אשר -מונטריאל
הרה"ח יהושע דוד רוטנר – ויזניץ | הרה"ג נפתלי הערץ פולק – ויזניץ
מרת פולק א"ר יהודה מאיר – ויזניץ | הרה"ח מאיר הלוי וייס – ויזניץ הב' ישראל אליהו בהר"ר שלמה גייגר -מאנסי
מרת גייגר א"ר יצחק – בארא פארק | הרה"ח יעקב שטיינמץ -מאנסי
הב' ברוך בענדיט בהר"ר חיים מאיר שטיין -מודיעין עילית
הרה"ג משה שטיין – בני ברק | הרה"ח מאיר אדלר – אשדוד
מרת שטיין א"ר ברוך בענדיט – בני ברק
הב' נתן צבי בהר"ר חיים בצלאל דרמר -ביתר
"ראוי ונכון ליתן צדקה לזכות רמבעה"ן עבור שמירה בליל ה'וואך-נאכט'"
הרה"ח ישראל צבי פרקש -מונטריאל -אירוסי הנכד עטרת זקנים
סוכן "ש
מ
אנ
איתך מסביב לעולם כשהכל מתוקתק ומאורגן ברוגע, מרת רוזנברג א"ר ברוך צבי -ויזניץ -אירוסי הנכדה
צבי יהודה פריד הרב אפרים פישל שטיין -ויזניץ -אירוסי הנין ובר מצוה נין הרה"ח יוסף אברהם דסקל -ויזניץ -הולדת הנינה
כל לקוח מרגיש שהוא - הרב אלכסנדר הגר -ירושלים -הולדת הנינה
נוסע טופ
מרת שטרן א"ר זאב צבי -הולדת הנינה הרה"ח דוד ויזל -ויזניץ -הולדת הנינה
טיסות מלונות ויזות רכבים הרה"ח שמואל שטרן -ירושלים -נישואי הנכד הרה"ח יהודה אברהם עביר זולדן -ויזניץ -הולדת הנינה
0527 122-665 SHALVATOURS@GMAIL.COM הר"ר שלמה יוסף שטרן -אשדוד -הולדת הנכד הרה"ג בנימין אליעזר כץ -ויזניץ -הולדת הנינה
נח תשפ"ז • קשר איתן 63 62קשר איתן • נח תשפ"ז
בס"ד
ואש+ר נפשו חי+ה
ִיזָּ ֵכר ְל ֹ
+אור ַה ּ ֹב ֶק+ר
פרנסי תורת הבוקר
זוכים להזכר בקודש פנימה
בפאר'טאג'ס קויטל
לאלתר עם התנוצצות אור הבוקר
בהתייחסות מיוחדת ובחיבה נשגבה
המגבית השנתית שע"י
רשת כוללי בוקר 'תורת משה'
