הארת השבת · He'aras Hashabbos — נח (2026-10-12)

ח
ת ננח
פרשת
פרש
תשפ""ז
תשפ
332
33
גיליון 32
32 ן
ש ּ ָבת
שַ
יגֶער ַ
כ ִטי ֶגער
ֶעכ
ַא ֶלע ְ
·´¬·¼Ã¬ÅðŬŰ½®°¹°¸´Ã°½´ÄŰ»°
ďƌĞƐůĞǀŵĂŝůΛŐŵĂŝů͘ĐŽŵ
בות הַ ְּת ִפּלָה
ִמ ְתחַ ְּב ִרים לְ ּ ֵת ֹ
שה
ּ ְפ ִנִני ֵנֵיי ּ ַפ ְר ׁ ָ
שיזכה פעם אחד כל ימי חיו לדבר דיבור אחד של אמת בפרשתנו אנו קוראים את הפסוק "צהר תעשה לתבה",
לפני ה' כראוי' – כותב לנו רבינו. הפירוש הפשוט בפסוק זה הוא שהשי"ת ציוה את נח
ועוד מדבריו :כשאומר 'ה' הושיעה' יאמרו באמת, לעשות חלון ,או לתלות אבן טוב שיאיר לתוך התיבה.
שירגיש שהוא באמת צריך לישועה .וכן כל דיבורי בדברי ה'בעל שם טוב' אנו מוצאים אריכות יתירה
התפילה יאמרו באמת לפי מדרגתו ,ועל ידי זה יזכה בפסוק זה על עבודת התפילה ,כש"תיבה" -הכוונה על
ח" ו ט(
נח"
"ות נח
ת
תולדות
תוללדד
"אלה תו
"אלה
אל
"א לראות הפתחים שבתוך החושך לצאת משם ולהתפלל ת"יבות התפילה" .בספר 'בעל שם טוב -על התורה'
"נח" אותיות "חן" ויעויין ב'שיחות הר"ן' )שיחה כראוי. הוקדש לזה קונטרס שלם בפרשייתנו ,ובשם 'עמוד
מד( :שבשמו של האדם מרומז מהותו ובחינתו ,וזהו הוי אומר; שמה שנדרש מאתנו בתפילתנו הוא להתחבר התפילה' ייקרא.
הכתוב אצל נח" :ונח מצא חן בעיני ה'". בפנימיות לבבנו האמתי -לתיבות ודיבורי התפילה ,שהם וכך כותב נכדו בעל ה'דגל מחנה אפרים'' :האיר אדוני
יהיו תפילות ודיבורים הבוקעים מלב האמת. אבי זקני הבעל שם טוב נשמתו עדן ,תיבה מרמז על
ח" )ו ט(
נח"
"ת נח
ות
תולדות
לדו
תוולד
"אלה ת
אלה
"אל מילה ,שהוא נקרא תיבה ,וזהו מה שאמר צוהר תעשה
אפ"ל בהקדם ע"פ דבריהם )ב''ר פ''ל( :דתולדותיהם לעובדא ולמעשה לתבה ,ואמר הוא ז"ל ,שתראה להאיר התיבה היוצא
של צדיקים הם מצות ומעשים טובים .וב'ליקוטי וכה מתבטא מוהרנ"ת ,על תורה זו בדברים למעשה לכל מפיך'.
מוהר"ן') ,תורה כה( דעיקר השארת נצחיות מעשה אחד )נזקי שכנים ה( :כי הוא עצה נפלאה בדוק ומנוסה, וכן הוא בספר 'אור האמת' ,בשם ה'בעש"ט'' :צהר
האדם הוא ב'שכל הנקנה' שעָ בד על כך והוא אצלו וכבר זכו רבים על ידי עצה זאת -להתפלל בכוונות הלב, תעשה לתיבה ,שיהא מנהיר התיבה ,ואל אמה תכלנה
כמתנה .ועיין גם ב'רבל"ג' על 'משלי' )פרק ג ,כג( אף על פי שהיו בחושך גדול מאוד ונדמה להם שאי אפשר מלמעלה ,פירוש שנותן מזון להשכינה ממדרגות
להם להרים עצמם להתפלל בכוונה ,ועל ידי שקיימו עצה שלמעלה'.
דשכל הנקנה הוא נצחיות אצל האדם. זאת בפשיטות ,שחתרו והתייגעו לדבר הדיבור על כל הוי אומר :לבד מכל המעלות וההשפעות שנמשכים
וזהו :ראשי תיבות של :א'לה ת'ולדות נ'ח" הוא: פנים באמת כמו שהוא ,על ידי זה נפתח להם אורו יתברך למתפלל על ידי תפילתו ,אף גם עולה ומתעלה ,לפרנס
'אתן' – לשון 'מתנה' -רמז על התולדות שהם והתחילו פתאום להתפלל בהתלהבות וחיות גדול. ולזון את השכינה כביכול.
מעשיו הטובים ,שיהיו בבחינת 'אתן' – לשון 'מתנה' ובמכתבו לבנו כותב :נא מאוד בני ,היזהר והיזהר לקיים
קנין ב'שכל הנקנה ק כל הנ"ל באופן שתוכל לחטוף מתוך החושך להתפלל עטוף בתפילתו עם המלך
ח" )ו ט(
נח"
"ות נח
ת
תולדות
תוללדו
"אלה תו
אלה
"א בכוונה .כי העצה הנ"ל בדוק ומנוסה אלפים פעמים. ועוד אנו מוצאים בדברי קדשו של ה'בעל שם טוב'
זה ינחמנו מלשון נחמה שנוטע לנו חיזוק לדורות בעבודת התפילה בדבר משל:
שגם לאחר חורבן העולם הוא התחזק... איך תוכל להיפרד ממני הכריז המלך ביום שמחתו ,שכל מי שיבקש דבר מן
ומענין לענין ,בהתחברות ודביקות לאותיות ותיבות המלך ימלא מבוקשו ,יש מי שיבקש שררה וכבוד ,ויש
ס" )ו י"ג(
חמס"
"חמס
ץחהארץ
ה הא ר
אר אה
מלאה
מלא
"כיי מל
"ככ
" התפילה ,מוצאים אנו בדברי רבינו -על מתיקות תיבות אשר ביקש עושר ,ונתנו לכל אחד מבוקשו.
בדברי רש"י' ,לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל'. התפילה ,וכך הוא לשונו 'ליקוטי מוהר"ן' )ס"ה(: והיה אחד חכם שאמר ,ששאלתו ובקשתו שידבר המלך
ואפ"ל 'גזל' בגימטריא 'ארבעים' .וזהו הכתוב" :ויהי 'וכשאדם עומד להתפלל ,ומדבר דיבורי התפילה ,אזי הוא בעצמו עמו שלש פעמים ביום ,והוטב הדבר מאוד בעיני
המבול על הארץ ארבעים יום". מלקט ציצים ופרחים ושושנים נאים .כאדם ההולך המלך ,מאחר שדיבורו חביב עליו מן העושר והכבוד
בשדה ,ומלקט שושנים ופרחים נאים אחת לאחת ,עד לכן ימולא בקשתו שיתנו לו רשות לכנוס בהיכלו לדבר
ח" )ו ט(
נח"
"לךך נח
התהלך
תהל
האלקים הת
לקיים
ם
לקים
אלק
הא"את ה
"את
א שעושה אגודה אחת .ואחר כך מלקט עוד אחת לאחת עמו ,וכשכבר נכנס להיכל המלך – נפתחו לו כל
בדרכי עבודת האלוקים ,יש להיות 'מתהלך' ולא ועושה אגודה אחרת ומחברם יחד ...כמו כן הוא הולך האוצרות של עושר וכבוד ,וכל כיוצא בזה .וזה שכתוב
'עומד' ,וכמובא על כך .וזהו "את האלוקים התהלך בתפילה מאות לאות ,עד שמתחברים כמה אותיות, "תפילה לעני כי יעטוף" – שהוא מעוטף בתפילה .או אז
ונעשה מהם דיבור .וכן עושה בתיבות שלימות ,ואחר כך "ולפני ה' ישפוך שיחו" – שזה מבוקשו שמתקבל לפני
נח". בוראו.
נתחברין שתי התיבות .ואחר כך הולך ומלקט יותר ,עד
והוא ע"ד הכתוב" :מי יעלה בהר ה'" ,להיות תמיד שגומר ברכה אחת'.
'עולה'. ובהמשך דבריו' :ותיכף כשיוצא אות ראשונה ,כגון אות לדבר דיבור אחד של אמת
ואפשר להוסיף ,שהר"ת של זה הפסוק" :א'ת בי"ת מתיבת ברוך ,אזי מבקש ומתחנן מהנפש לבל ובדרך קודש זו בעבודת התפילה ,צעד רבינו בדרכו
ה'אלוקים ה'תהלך נ'ח" הוא בגימטריא כראשי תיפרד ממנו .כי איך תוכל להתפרד ממני ,לגודל בקודש :שהוא רוצה להחזיר העטרה ליושנה ,שיחזרו
תיבות של הפסוק שכתבנו" :מ'י י'עלה ב'הר י'קו"ק" ההתקשרות והאהבה שיש בינינו .כי אתה רואה את יקר להתעורר להתפלל בכוונה והתלהבות ובכוח גדול ,כמו
))עם הכולל(. יופיי וזיוי והדרי ותפארתי ,ואיך תוכל לנתק עצמך ממני החסידים הראשונים ,שהיו בימי ה'בעל שם טוב'
וליפרד מאיתי ...מכל שכן כשגומר תיבה אחת ,אזי כל זכרונו לברכה ותלמידיו הקדושים ,שהיו בדורות
חמס"
ס"
חמס
ץחהארץ
לא האר
אר א
ותמלא
תמל
ם ותמ
תמ
ותמ ים
האלוקים
וקי
אללוק
לפני הא
לפני
ני ץ לפ
הארץ
אר
חת הא
"ותשחת
תשח
"ותש"ו התיבה מבקשת כל הנ"ל .ומלפפת ומחבקת אותו ,ואינה שלפנינו.
)ו יא(. מנחת אותו לילך מאיתה'ַ ...א כמה מתיקות ישנו בדברים וזאת הם דברי תורתו ב'ליקוטי מוהר"ן) ,תורה ט'
על דרך' :עבירה גוררת עבירה' ,בריש" :ותשחת אלו ! קי"ב( על ההתחברות לתיבות התפילה ,מפסוק זה
הארץ" ,ולאחר מכן "ותמלא הארץ חמס". הנזכר" :צוהר תעשה לתיבה" -בשני הפירושים של
בוא אתה וכל ביתך אל התיבה 'צוהר' שהביא רש"י" :יש אומרים אבן טוב ,ויש
חמס"
ס"
" חמס
ץחהארץ
לא האר
אר תמלא
ותמלא
ם ותמ
תמ ים
האלוקים
האלווקקי
לפני האל
אל לפני
ני ץ לפ
הארץ
האר
אר
תשחת הא
חת
"ותשחת
תשח
"ותש"ו היה זה החסיד רבי לוי יצחק בנדר ,שהיה רגיל לשנן אומרים חלון".
)ו יא(. ולחזור על מה שאמר אחד מגדולי הצדיקים כעין זה על 'יש אומרים' – היינו יש ש'אמירתם' –'תפילתם' הוא
בדברי רש"י ,לשון :ערוה .ואפשר לומר דזהו הכתוב פסוק דומה בפרשתיינו" ,ויאמר אלקים אל נח בוא אתה בדרגת 'חלון' שאין לו אור מעצמו ,רק מה שנכנס
בכאן" :ותשחת הארץ לפני האלוקים" דהפגם הזה וכל ביתך אל התיבה" ,שצריך האדם להיכנס ראש ורובו מבחוץ .אך 'יש אומרים' היינו 'שאמירתם' -
של קדושה הוא פגם בהקב"ה בעצמו כביכול - וכל כולו אל תיבות התפילה. 'תפילתם' הוא בדרגת 'אבן טוב' שיש לו אור מעצמו.
וכמובא ע"כ ,וזהו" :לפני האלוקים" .וב'ליקוטי התיבה היא שהצילה את נח מימי המבול הסוערים וזהו' :יש אומרים חלון ויש אומרים אבן טוב'.
מוהר"ן' )תורה כט( שענינו של ברית קודש הוא ששטפו את העולם ,היא זו שבזכותה נשאר כל היקום. והעצה שדיבורי התפילה יאירו לו לאדם כאותו 'צהר'
נתחבר גם אנו לתיבה זו ,ל'תיבות התפילה' שאנו כה שהאיר ל'תיבה' – לאותיות התפילה ,שיוכל להתפלל
בשם 'שדי' -שמו של הקב"ה כביכול. מרבים באמירתם ,נכניס בהם נופך של אמת ,פנימיות ללא מחשבות זרות ובלבולים הבאים בתוך התפילה,
וזהו גם הכתוב מיד בפסוק שלאחריו פעם ותשוקה ,ובכך יאיר לנו תיבות התפילה ,אור וחיות הוא בכך; שיאמר את הדיבור באמת לפני ה' ,וכדברי
נוספת " :וירא אלוקים את הארץ והנה נשחתה" לנשמתנו ,הם אשר יתנו לנו המשענת להינצל ממימי הכתוב "קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו
דיוק של" :וירא אלוקים". המבול ,ולהגיע בשלום ובשלוה לייעודינו. באמת"' .והמשכיל המבין יש לו להתפלל כל ימיו,
טלפון02-5829920 : מוסדות ברסלב "אהבת משה" -תלמוד תורה * ישיבה לצעירים * הישיבה הגדולה * כוללי אברכים * חבורות בוגרים
ש ְך ּ ְפ ִנִני ֵניֵי ּ ַפ ְר ׁ ָ
שה ֶהֶה ְמ ׁ ֵ
ִסי ּפ ּו ִרים ְמ ִא ִירים
זי"ע
ע
"ע
זי"
ותלמידיו זי
מידיו
תלמידי
דימי
תלמ
מברסלב וותל
רסלב
לבברס
רס מוהר"ן מב
ב ר"ן
והר"
והר
רביה"ק מוה
יה"קק
רביה
רביה
במשנת רב
שנת
פרשה במ נ
רשה
סיפורי פ ש
רי
פורי
פור
סיפ
ס
ה" )ו יח(
התיבה"
"התייבבה
אלל הת
את א
ובאת
אתךך וובב
את
בריתיי א
את בברריית
ת תי את "
"והקמותיי
מות
הקמו
"והקמ
הק
"וה "תמים היה בדורותיו" )בראשית ו ט(
בדברי ה'בעל שם טוב' בפרשייתנו ,וכן הוא ב'ליקוטי מוהר"ן' )תורה ובפשיטות
ת ת ובפשיטו
בתמימות
ה בתמימו
הישיבה
ניהולל הישיב
נ יה ו
קי"ב( ,ד'תיבה' רומזת על תיבות הפילה.
וב'ליקוטי מוהר"ן' )תורה ב ,נא ,פג( דהתפילה תלויה בקדושה ,בתיקון היה זה ביום שני ח"י בסיון תשכ"ח ,השנה שהונחה בתוך אדמת העיר בני ברק "אבן הפינה"
הברית .וזהו" :והקמתי את בריתי אתך" ,בכוח 'שמירת הברית' ,או אז לישיבה המפורסמת על שמו של רבינו הקדוש הנחל נובע מקור חכמה – ובשמו ייקרא
"ובאת אל התיבה" יכולים להתפלל. "ישיבת ברסלב בני ברק".
וזהו גם המובא בהמשך ,הפסוק )ז א( " בא אתה וכל ביתך אל התיבה וכך שח ומספר החסיד רבי בצלאל פרידמן ,שנה זו זכיתי לדרוך על מפתנה של הישיבה
כי אותך ראיתי צדיק" ,דעל ידי דרגת 'צדיק – קדושה' באים אל 'תיבות ולהיות כתלמיד מן המניין יחד עם כלל בחורי הישיבה.
התפילה' ,וכדברינו. אוטובוס שנשכר במיוחד לשם כך הסיע את חסידי ברסלב שרוב מנינו ובנינו גרו אז בעיקר
וב'ליקוטי הלכות' )נשיאת כפים ה ט( דעיקר מי המבול בא על פגם בירושלים עיר הקודש ,ואשר הצטרפו לאותה נסיעה על זקניהם וטפם אשר חפצו כולם
הברית ,ובכות התיבה – הדיבורים הקדושים ניצולו מהם. להיות חלק מאותו מעמד מרומם ונישא.
דלה העט מלתאר את השמחה הרבה שאפפה אז את חסידות ברסלב כולה אשר מנתה מספר
" )ז ה(
טהורה"
הווררה
ה ה טה
נה
איננה
שר איינננ
אשרר
הבהמה אש
מה
בהמה
המ "ו
"ומן הבבה
"ומן
מן מצומצם של חסידים ואוהדים באותם ימים בהם ליקק עם ישראל את הפצעים הפעורים
בדברי חז"ל )פסחים ג( למדים מכאן דלעולם ידבר אדם בלשון נקיה. שהותירה בו השואה האיומה .ואילו מייסד הישיב החסיד הבלתי נשכח רבי שמעון
ואפ"ל ,דיש כאן "חמשה תיבות" ,דרומז על הדיבור בחמשה מוצאות ברגשטיין לא נתן לייאוש ולחידלון להשתלט ,אלא קם ועשה מעשה שהותיר את כל רואיו
הפה .וכן ה' רומז על הדיבור ,דהוא 'אתא קלילא' ,דבו נבראה העולם, נדהמים .ללהקים ישיבה האמונה על דרכו של אותו צדיק רבינו הקדוש מוהר"ן מברסלב
וב'ליקוטי הלכות' )נט"י ו קז( אות ה' הוא בחינת אתא קלילא דלית זי"ע ובה יתחנכו דורות של בחורים אשר יתגדלו בתורה ובעבודה על פי עצותיו ודרכיו
בה מששותא. הנעלות והמרוממות של אותו צדיק שהתווה דרך נעלה בעבודת השם בעצותיו ובספריו
ו'בערכים בקבלה' להרה"ק המקובל רבי מאיר פאפיראש מגורי המופלאים.
האריז"ל" :ה' בה כלולות כל הכ"ב אתוון כי ממנה יצאו ,ולכן באות ה' רבים מן הסובבים אותו הנידו ראשם לאות כי חבל על המאמצים ,ומאומה לא יצא מהם,
ישנה שתי ואוי"ן )שתי רגלי האות( ועוד אות י' )המקף הקטן( שהם יחדיו אחרים לא התביישו ואמרו לו את הדברים בצורה גלויה ,אולם הוא לא שת לבו לאלו כמו
כ"ב". ליתר הקשיים שהיו מנת חלקו .לנגד עיניו עמדה הידיעה הברורה כי דבר זה הוא צו וצורך
ועיין ב'ליקוטי תורה' להאר"י ז"ל )פרשת וישלח דף מז( שאות ה' הוא השעה.
הפה. הייתה בו במייסד הישיבה רבי שמעון ברגשטיין נשיאת הפכים מופלאה – כאשר מחד גיסא
היה גבר שבגוברין 'בריה' בלשון העם ,אשר נכון היה לעמוד בגבורה נדירה אל מול כל מאמץ
ו" )ז יא(
נפתחו"
"
תחו"
תחו
נפתח
נפתח
ם נפ
השמים
מיי
השמ
וארובות הש
רובות
רובו
בוארום ווא
תהום
הו
מעינות תה
ינוות
ת מע נ
כל מע
"נבקעו כל
עוו
"נבקע
"נבק
בק"נ וקושי באשר הוא .ומאידך גיסא היה בעל חסד ורחמן עצום מאין כמותו ,לצד זאת ניכרה
אפ"ל דקאי על התורה' ,מימי התורה' ,בריש 'איתערותא דלתתא' - עדינות נפשו בתמימותו הרבה אשר עם שהייה כאמור איש עשייה עשוי ללא חת ,התמנה
'מעינות תהום" ,ולאחר מכן 'איתערותא דלעילא' – "וארובות השמים באישיותו גם מידה גדושה של תמימות ברסליבאית שורשית שהביאה אותו להיות מבוטל
נפתחו". לחסיד רבי לוי יצחק בנדר אשר בקולו שמע לכל אשר ציווהו מבלי סור ימין ושמאל מדבריו
בכל עניני הישיבה – הקמתה והמשך ניהולה.
ץ" )ז יז(
הארץ"
"ארץ
על הא
מעלל
רם מע
ם
ותרם
ותר
ה ות
התבה
התב
תב
ת הת
אתוישאוו א
וישא
שא המים ווי
מים
"וירבו המ
"וירבו
בו"ויר
יר " מדי שבוע היה ראש הישיבה רבי שמעון נושא בפני הבחורים שמועסי'ן )שיחות( במהלכם
"אין מים אלא תורה" ,וזה "וירבו המים וישאו את התבה" בכוח התורה נהג לעורר אותם באופן נפלא .אולם הרגעים בהם הורם המסווה מעל פניו והבחורים יכלו
ותיבותיה ,דתיבה רומזת על תיבות קדושות )ליקו"מ קי"ב(" ,ותרם מעל לחוש ולממש את קצה קצה של נפשו הטהורה והמזוככת היו בעת רעווא דרעווין ,אז,
הארץ" מתרוממים מהארציות והגשמיות .וכמובא על גודל כוח התורה. הא באותם רגעים מרוממים ,היה מקריא בפניהם את תורתו של רבינו מתוך הספר "ליקוטי
מוהר"ן" בדביקות ולהט מופלאים ויחידים במינם.
" )ז כ"ב(
מתו"
תו
בחרבה מת
חרבבה
אשר בח
כל אשר
שר באפיו מכל
מכל אפיו
יו
אפיו
חיים בא
חייים
ם רוח חי
נשמת ררווח
שמת
אשר ננשמ
שר
"כל אש
"ככל זכיתי לשמוע ב"ה בעלי השגה רבים -ממשיך ומספר איש שיחנו רבי בצלאל – אשר העמיקו
כבר מובא )ליקוטי מוהר"ן ח ,ועוד( בגודל מעלת ה'רוח חיים דקדושה', עיונם בתורתו העמוקה של רבינו ,חזיתי ברבים שצללו כמים אדירים ודלו משם מרגליות
ההתלהבות ורוח חיים לעבודת ה' .וזהו "כל אשר נשמת רוח חיים נפלאות מאין כמותן ,אולם כזו דביקות בדבריו הקדושים ,ביטול כזה והרבה תמימות
באפיו" – בכוח הרוח חיים" ,מכל אשר בחרבה מתו" " -חרבה" מלשון
"חורבן" ,דמבטלת חורבנו של האדם .ודו"ק. פשוטה פלאית כמו זו של ראש הישיבה רבי שמעון לא ראיתי מאז ועד עתה.
ובהמשך " :ויעבר אלוקים רוח על הארץ וישכו המים" דבכוח ה'רוח ובכלל ראש הישיבה לא היה רק ראש ישיבה במובן הפשוט והמקובל של המושג .הוא היה
חיים' של קדושה" ,וישכו המים" נשקטים גלי הים הסוערים של התאוות אב ואם של הישיבה על כל הנצרך לה ועל כל המשתמע מכך הן ברוחניות והן בגשמיות .לצד
הרעות העוברים על האדם. הר היותו ראש וראשון לכל דבר שבקדושה כפשוטו – באשר הוא היה הראשון לפתוח את היכל
הישיבה ,עורר את השחר ואת תלמידיו האהובים אשר לשמע קולו מיהרו להתעורר משנתם
ה" )ח יא(
פיה"
בפיה"
רף בפי
פי טרףף
ת טרית
זית
לה זי
ה
עלה
נה על
ה
והנה
הנערבב ווה
ער
תעלעת
היונה ללע
ע היווננה
אליוו הי
אלי
לי
בא אל
"ותבא
תב
"וות ולהתחיל בהכנה לתפילת השחר.
רש"י בפירושו ממדרש אגדה :דזה רומז על פרנסתו של אדם ממעלה. מדי יום ביומו נהג לכתת את רגליו עבור החזקת הישיבה ולשם כך לא חסך בעמל ובטורח.
ואפשר לומר בדרך רמז :דזהו" :לעת ערב" כשקשה וחשוך לאדם היה זה פעם שהתלוויתי אליו במלאכת הקודש ,ולמרות ענוותנותו הטבעית הרי שבעת
בפרנסתו – דאז צריכים התחזקות יתירה באמונה בהשי"ת .בבחינת שהלך עבור החזקת הישיבה נהג בעזות דקדושה ,הוא נכנס אל הבית ומכריז" :באתי עבור
"ואמונתך בלילות". הישיבה של רבינו הקדוש" וכך ה יה ממשיך באופן זה ונוטע בנותן את התחושה ,כי בכך
ואפשר להוסיף דהגימטריא של הר"ת "ל'עת ע'רב" )עם ב' התיבות( שהוא נותן הוא בעצם מקבל וכי אין הוא גומל טובה עם הישיבה – אלא שראש הישיבה
הוא 'אמונה' ,רמז על אמונה בפרנסת ברואיו. בכך שהוא נוטל ממנו את מעותיו עושה עמו טובה גדולה ...וכך בתמימותו ובפשיטותו זכה
להקים דורות רבים של חסידים שבנו ביתם בישראל על אדני התורה והחסידות...
החורף << ָז ִָוִוית
ית עִ בְ דוּ אֶ ת הַ שֶׁ ם בְּ ִשׂ ְמחָ ה
מתקרב ם
ְיל ִָדים י ְָק ִרים ! ֻכּלָּנוּ מַ כִּ ִירים אֶ ת הַ פָּ סוּק בִּ ְת ִהלִּ ים" :עִ בְ דוּ אֶ ת הַ ֵשּׁם בְּ ִשׂ ְמחָ ה"ֶ ,שׁאָנוּ צְ ִריכִ ים
אלינו לַעֲ בֹד אֶ ת הַ ֵשּׁם ,לִ לְ ֹמד וּלְ ִה ְתפַּ לֵּל ,וְ לַעֲ שׂוֹת אֶ ת הַ ִמּצְ ווֹת בְּ ִשׂ ְמחָ ה.
גַּם ִאם ִנ ְראֶ ה לָנוּ לִפְ עָ ִמים זְמַ ִנּים ָק ִשׁיםֶ ,שׁזֶּה כְּ מ ֹו ח ֶֹשׁ וַאֲ פֵ לָה ,אָנוּ צְ ִריכִ ים לְ ִה ְתחַ זֵּק
ועמו יחד בְּ ִשׂ ְמחָ ה עִ ם הַ יּ ִָמים ֶשׁהָ יָה לָנוּ יוֹתֵ ר טוֹב ,עִ ם הַ יּ ִָמים הַ טּוֹבִ ים ֶשׁהָ יָה לָנוֶּ ,שׁ ָר ִאינוּ זֹאת.
החמימות וְ כֹה ִה ְמ ִשׁיל זֹאת ַרבֵּ נוּ :הָ יָה פַּ עַ ם עִ וֵּרֶ ,שׁ א עָ לֵינוּ הוּא אֵ ינ ֹו רוֹאֶ ה ,הוּא סוּמָ א ֶשׁ ְמּג ֵַשּׁשׁ
בָּ אֲ פֵ לָה .אַ עִ וֵּר זֶה פַּ עַ ם הוּא כֵּן הָ יָה יָכוֹל לִ ְראוֹת ,הוּא פָּ שׁוּט ִאבֵּ ד אֶ ת ְר ִאיָּתוֹ.
והלהט וְ עִ וֵּר זֶה אַף ֶשׁהוּא אֵ ינ ֹו רוֹאֶ ה כָּעֵ ת ,אַ הוּא יוֹדֵ עַ ֶשׁיֵּשׁ הַ ְרבֵּ ה ְדּבָ ִרים יָפִ ים וְ נִפְ ל ִָאים ,הֲ ֵרי הוּא
הטמונים ָראָה פַּ עַ ם ,וְ ָלכֵן הוּא מַ כִּ יר אֶ ת הַ ְדּבָ ִרים הַ יָּפִ ים ֶשׁ ָראָה פַּ עַ ם ,הוּא ָשׂמֵ חַ בְּ ָכ – ֶשׁפַּ עַ ם ָראָה
וּמעַ ְנ ְינִים ,הוּא יוֹדֵ עַ ֶשׁיּ ְֶשׁנ ֹו אוֹר גַּם ִאם הוּא א או ָֹתם ,וְ הוּא יוֹדֵ עַ ֶשׁאֵ לּוּ ְדּבָ ִרים יָפִ ים ְמאוֹד ְ
בלילות רוֹאֶ ה אוֹת ֹו כָּעֵ ת בְּ עֵ י ַניִם ֶשׁלּוֹ.
כְּ אוֹת ֹו דָּ בָ ר – יֵשׁ לָנוּ לְ ִה ְתחַ זֵּק בְּ ִשׂ ְמחָ ה ,וּלְ ַקוּוֹת ֶשׁיּ ְִהיֶה לָנוּ עוֹד יוֹתֵ ר טוֹב – כְּ מ ֹו ֶשׁפַּ עַ ם הָ יָה
סגוליים לָנוּ י ִָמים טוֹבִ ים ,כְּ מ ֹו ֶשׁפַּ עַ ם זָכִ ינוּ לִ ְראוֹת אֶ ת הָ אוֹר כִּ י טוֹב הוּא .הֲ ֵרי חָ וִ וינוּ אֶ ת הָ אוֹר כְּ בָ ר...
ומיוחדים אלו לִהיוֹת ְשׂמֵ ִחים ,א לָתֵ ת הָ עִ ָקּר ֶשׁיֵּשׁ לָנוּ לָדַ עַ ת; ֶשׁאָנוּ צְ ִריכִ ים לְ חַ פֵּ שׂ ָתּ ִמיד ַתּ ְחבּוּלוֹת אֵ י ְ
לְה ְתגַּבֵּ ר עָ לֵינוִּ .נ ְזכֹּר ֶשׁהַ ֵשּׁם רוֹצֶ ה מֵ ִא ָתּנוּ לְ עָ בְ ד ֹו בְּ ִשׂ ְמחָ ה וּבִ ְר ָננָה.
לָעַ צְ בוּת ִ
ʤʧʥʬʹ ʯʥʹʬʤʬʥʷʡʠʸʩʴʹʩʡʶʤʣʥʤʩʡʸʤʩʸʥʲʩʹʺʲʩʮʹʬ_ ys0527168275@gmail.comʯʥʬʲʤʺʬʡʷʬ
לעילוי נשמת ר' נחמן ב"ר משה הלוי ז"ל ומרת רחל בת ר' שבתי ע"ה
