gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נראה אור · Nireh Ohr — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: נראה אור · Nireh Ohr

שבוע: נח (2026-10-12)

נראה אור · Nireh Ohr — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת נח תשפ"ז‬ ‫גליון שמח שנה ז‬ ‫דב>רות קו>דש‬ ‫דרכי העבודה בזמני גדלות ובזמני קטנות‬ ‫מהרה"ק ר' בונם מפרשיסחא איתא‪ ,‬שלכל יהודי צריך‬ ‫ואינו כדאי‪ ,‬ואין זה אלא מחסד ה' עליו‪ .‬וכדרך שאחר תפילת‬ ‫אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה בדורותיו וגו'‪,‬‬ ‫שיהיו שני כיסים‪ ,‬באחד יהיה בשבילי נברא העולם (סנהדרין‬ ‫שמונה עשרה פוסע לאחוריו ומשתחווה כעבד שנפטר‬ ‫וברש"י בדורותיו ‪ -‬יש מרבותינו דורשים אותו לשבח‪ ,‬כל‬ ‫לז‪ ,).‬ובאחד 'ואנכי עפר ואפר' (יח כז)‪ .‬בעת שמרגיש בשפלות‬ ‫בהכנעה מרבו‪.‬‬ ‫שכן שאילו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר‪ ,‬ויש דורשים‬ ‫ויצרו מבקש לייאשו מעבודתו‪ ,‬ישתמש בכיס של בשבילי‬ ‫אותו לגנאי‪ ,‬לפי דורו היה צדיק‪ ,‬ואילו היה בדורו של אברהם‬ ‫והדרך לבוא להכנעה על ידי שיתבונן שעל אף מה שהשיג‬ ‫נברא העולם‪ ,‬ובעת שיצרו מבקש להגביה לבו‪ ,‬ישתמש‬ ‫לא היה נחשב לכלום (בראשית ו ט)‪ .‬ויש לבאר‪ ,‬כיון שיש לדרוש‬ ‫בעבודתו‪ ,‬הלא יש יותר ויותר מדרגות למעלה מזה שעדיין‬ ‫בכיס של 'ואנכי עפר ואפר'‪.‬‬ ‫הכתוב לשבח‪ ,‬מה טעם הדורשים לגנאי‪ ,‬הלא יש לדון כל‬ ‫לא השיג‪ .‬וכדרך שאמרו (תנא דבי אליהו רבא כה) חייב כל אדם לומר‬ ‫אדם לכף זכות‪.‬‬ ‫ויש להוסיף על זה‪ ,‬כי אמנם היאך יוכל בכל עת לבוא‬ ‫מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי‪ ,‬שבראותו גודל דרגת מעשי‬ ‫להרגשה הנכונה במצב זה‪ .‬הוא על ידי שבזמני גדלות יביט‬ ‫האבות‪ ,‬לא יתגאה במעשיו‪.‬‬ ‫הנה תכלית בריאת האדם לעבוד את יוצרו בכל עת‪,‬‬ ‫למעלה ממנו וישפיל עצמו בראותו שעדיין רחוק הוא‬ ‫ובזמני קטנות יש להיזהר שלא יפול ברוחו ויתייאש‬ ‫במחשבה דיבור ומעשה‪ .‬ועל ידי כל מעשה דיבור ומחשבה‬ ‫מדרגות אלו‪ ,‬ובזמני קטנות יביט למטה ממנו וידע שלא נפל‬ ‫מעבודתו מחמת שפלותו‪ ,‬אלא ידע גודל ערך עבודתו‬ ‫של קדושה‪ ,‬עושה לבוש לנשמתו‪ .‬אמנם מצד ההרגש‬ ‫כל כך ובזה יתחזק להתחדש בעבודתו‪.‬‬ ‫והנחת רוח שנעשה על ידה לשם יתברך‪ ,‬ויתחזק להיות‬ ‫הפנימי בעבודה‪ ,‬אין כל העתים שווים‪ .‬כי יש זמני גדלות‪,‬‬ ‫מוסיף והולך בעבודתו על אף עוצם שפלותו‪ .‬והדרך לחזק‬ ‫שבעוסקו בתורה ותפילה מרגיש קרבת אלקים וכל עבודתו‬ ‫נח היה דורש עצמו‬ ‫עצמו בזמנים אלו היא על ידי שיתבונן שעל אף עוצם‬ ‫בהרגש וחיות פנימית‪ .‬ויש זמני קטנות‪ ,‬שאין מרגיש לבבו‬ ‫לפעמים לשבח ולפעמים לגנאי‬ ‫שפלותו‪ ,‬הלא יש כמה וכמה דרגות למטה מזה שלגביהם‬ ‫בעבודתו‪ ,‬בעת שעומד להתפלל‪ ,‬מרגיש כאילו עומדת כנגדו‬ ‫עומד בדרגה גבוהה‪.‬‬ ‫חומה גבוהה שחוצצת בעדו מלכוון בתפלתו‪ ,‬וכן בעסק‬ ‫בזה יש לבאר דברי רש"י יש מרבותינו דורשים אותו‬ ‫התורה והמצוות ושאר עניני העבודה‪ ,‬אין מרגיש טעם‬ ‫לשבח וכו'‪ ,‬ויש דורשים אותו לגנאי‪ ,‬שהכוונה לשני‬ ‫כדרך דאיתא בישמח ישראל (וירא אות י) בשם הרה"ק מהר"ש‬ ‫וחיות‪.‬‬ ‫אופנים שהיה נח דורש את עצמו‪ .‬יש דורשים אותו לשבח‬ ‫מבעלזא על הפסוק (שמואל א ב ו) 'ה' ממית ומחיה מוריד שאול‬ ‫‪ -‬הנהגתו בזמני שבח וגדלות‪ ,‬שהשפיל עצמו על ידי‬ ‫ויעל'‪ ,‬שפעמים מרגיש היהודי עצמו בשפל המדרגה וסובר‬ ‫התגברות היצר בזמני גדלות ובזמני קטנות‬ ‫שהתבונן שאילו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר‪ ,‬וכיון‬ ‫שח"ו אין לו תקוה‪ ,‬ואזי הבורא יתברך 'מוריד שאול' ‪-‬‬ ‫שיש עוד כמה וכמה מעלות שעדיין לא השיג‪ ,‬אין לו‬ ‫שמוריד ומשפיל השאול כדי להראותו שעל אף שנמצא‬ ‫והנה בזמני גדלות יש להיזהר לא לבוא לידי גבהות הלב‪,‬‬ ‫להתגאות באשר נתעלה והשיג‪ .‬ויש דורשים אותו לגנאי ‪-‬‬ ‫בשפלות עצומה‪ ,‬עדיין לא נפל לתחתית המדרגה‪ ,‬ועל ידי‬ ‫שלא יסבור 'כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה' (דברים ח יז)‬ ‫הנהגתו בזמני גנאי וקטנות‪ ,‬שנתחזק על ידי שהתבונן‬ ‫זה 'ויעל' ‪ -‬שמתחזק לעלות ולשוב אל יוצרו‪.‬‬ ‫‪ -‬שבכחו ובזכותו השיג זאת‪ .‬אלא ידע שמצד עצמו אינו ראוי‬ ‫נח זכה להנהגה מעל הטבע ע"י לימוד התורה‬ ‫מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה (ז‪ ,‬ב)‪ .‬ופירש"י מכאן שלמד נח תורה‪ ,‬שידע סימני הטהרה‪ .‬וצ"ב דהרי להלן (פסוק ט) כתיב 'באו אל נח' ופירש"י שבאו מאליהן‪ ,‬ומי שלא‬ ‫היה ראוי להכנס היתה התיבה פולטתו‪ ,‬וא"כ מנלן שלמד נח תורה הרי מאליהם באו אל התיבה‪.‬‬ ‫וי"ל עפ"י מה דאיתא מהמגיד הק' ממעזריטש זי"ע שיש ב' הנהגות בעולם יש הנהגה של ז' ימי הבנין‪ ,‬שזהו הנהגה ע"פ הטבע‪ .‬ויש הנהגה שמתנהג העולם ע"פ אותיות התורה‬ ‫ואז הטבע משועבד לתורת ה'‪ ,‬והאדם המתנהג ע"פ התורה ודבוק בתורה מקבל השפעה זו שלמעלה מן הטבע‪.‬‬ ‫על כן מז ה גופא שבאו בעלי החיים מאליהן אל התיבה ומי שלא היה ראוי להכנס פלטתו התיבה ‪ -‬שלא כדרך הטבע‪ ,‬מזה מוכח שלמד נח תורה וזכה להנהגה על טבעית על פי‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪ ,‬נח תשס"ה ‪ -‬קידושא רבא‬ ‫א‬ ‫הנהגת ימי הקטנות‪ ,‬שמביט בחלון התיבה לראות אנשי הדור‬ ‫שלפי דורו שהיו רשעים מאוד היה צדיק‪ ,‬ולא נפל רוחו‬ ‫שביבי או>ר‬ ‫שרשעים ביותר ובזה מתחזק ואינו מתייאש ומתרפה‬ ‫ונתייאש אף שאילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב‬ ‫מחודש סיון כבר מתחילה ההכנה לימים הקדושים‪.‬‬ ‫בעבודתו‪.‬‬ ‫לכלום‪.‬‬ ‫מתכוננים ומתכוננים והנה הם כבר מאחורינו‪ .‬שוב‬ ‫יעזור ה' יתברך שנזכה להמשיך עוד קדושת חודש תשרי‬ ‫בזה יש לבאר דברי רש"י על הפסוק (ו טז) 'צוהר תעשה‬ ‫חוזרים לשגרה הרגילה‪ ,‬מנסים לשמר את טעם‬ ‫שעבר עלינו לטובה‪ ,‬שנוכל להתחזק בכל המצבים‬ ‫לתיבה'‪ ,‬יש אומרים חלון ויש אומרים אבן טובה המאירה‬ ‫הזמנים הנפלאים שעברו עלינו לטובה‪.‬‬ ‫ולהשתמש בשני הכיסים באופן הנכון ולא להיפך‪ .‬שנזכה‬ ‫להם‪ .‬הגם דאיתא בזוהר הק' (תיקונים תיקון ו כב‪ ).‬שהתיבה מורה‬ ‫האמת היא שהזמנים המקודשים לא הסתיימו‪ .‬כל‬ ‫על דרגה עליונה מאוד בחינת יום הכיפורים‪ ,‬בדרך רמז יש‬ ‫שישה ימים מקבלים אנחנו מתנה טובה מבית גנזיו‬ ‫לכל השפעות טובות בגשמיות וברוחניות ובני ישראל ינצלו‬ ‫לפרש שמורה על שני בחינות אלו‪ .‬אבן טובה המאירה להם‪,‬‬ ‫של הקדוש ברוך הוא ‪ -‬יום מנוחה וקדושה לעמך‬ ‫מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה‪ ,‬ונזכה לביאת משיח‬ ‫נתת‪ .‬עתה הזמן להתעורר לנצל כראוי את השבתות‪,‬‬ ‫מורה על הנהגת ימי האור והגדלות‪ ,‬שמתבונן שיש עוד‬ ‫צדקנו במהרה בימינו‪.‬‬ ‫מהן נשאב כחות רוחניים לכל ימות השבוע‪.‬‬ ‫נח תשפ"א‪ ,‬רעוא דרעוין‬ ‫מעלות והארות יותר ויותר שעדיין לא השיג‪ .‬וחלון מורה על‬ ‫נשאלתי פעם על ידי יהודי שזכה להתקרב מרחוק‬ ‫לחיי תורה ומצוות‪ ,‬אמרו חז"ל שהשבת היא מתנה‬ ‫עזרני יוצרי להודות את שמך‬ ‫עבודת נח מכח‬ ‫טובה מה' יתברך לישראל‪ .‬הלא כל יהודי מחויב‬ ‫וידבר אלקים אל נח לאמור צא מן התיבה וגו'‪ .‬ובמדרש‬ ‫איתערותא דלעילא‬ ‫לשמור שבת ונענש אם מחלל אותה ח"ו‪ ,‬וכי זו מתנה‬ ‫(בראשית רבה לד א) על כתוב זה 'הוציאה ממסגר נפשי להודות‬ ‫אלה תולדות נח וגו' את האלקים התהלך נח (ו ט)‪ .‬וברש"י‬ ‫היא שמכריחים לקבל אותה?‬ ‫את שמך' (תהלים קמב ח) וגו'‪' .‬הוציאה ממסגר נפשי'‪ ,‬זה נח שהיה‬ ‫'את האלקים התהלך נח' ‪ -‬ובאברהם הוא אומר 'אשר‬ ‫הבאתי את השאלה לפני אבי מורי זצ"ל‪ ,‬והשיב לי ‪-‬‬ ‫סגור בתיבה י"ב חודש‪' ,‬להודות את שמך'‪ ,‬לתת הודיה‬ ‫התהלכתי לפניו' (כד מ)‪ ,‬נח היה צריך סעד לתומכו‪ ,‬אבל‬ ‫לפי דעתו של השואל‪ ,‬השבת היא יום מנוחה ושביתה‬ ‫לשמך‪' ,‬בי יכתירו צדיקים'‪ ,‬יתכללון בי צדיקיא‪' ,‬כי תגמול‬ ‫אברהם היה מתחזק והולך בצדקו מאליו‪.‬‬ ‫מכל עניני החולין שטורדים את מנוחת הנפש‪ .‬אמנם‪,‬‬ ‫עלי' שגמלת עלי ואמרת לי 'צא מן התיבה'‪ .‬יש לבאר מה‬ ‫לאדם אין את הכח להתנתק באמת מעניני החיים‬ ‫איתא במאור עינים כי נח היתה עבודתו מכח איתערותא‬ ‫שהביא הכתוב 'הוציאה ממסגר נפשי' על כתוב זה‪ .‬כי אחר‬ ‫שמוטלים עליו כעול‪.‬‬ ‫דלעילא ‪ ,‬שעל ידי שנשפע לו כח מלעילא נתחזק בעבודתו‪,‬‬ ‫שכבר אמר לו ה' יתברך "צא מן התיבה"‪ ,‬מה לו לבקש‬ ‫המציאות מוכיחה שגם בעת שמחליט לצאת‬ ‫אבל אברהם החל בעבודתו באיתערותא דלתתא מכח עצמו‪.‬‬ ‫להוציאו ממסגר‪.‬‬ ‫לחופשה‪ ,‬אינו מתנתק באמת מכל הענינים המפריעים‬ ‫ושם מבאר מה טעם נקרא נח 'צדיק תמים' אחר שנחסר‬ ‫את מנוחתו‪ .‬לעיתים מחמת נסיבות כלשהן הוא‬ ‫הביאור כי בכל עת יש לאדם להכיר בטובתו של מקום‬ ‫בשלמותו דרגת אברהם אבינו‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫מוכרח לקחת פסק זמן ממטלות החיים‪ ,‬או אז הוא‬ ‫ולהודות לו על הטובות והחסדים שגומל עמו‪ .‬וכן בזמנים‬ ‫יש לבאר עוד‪ ,‬כי אמרו חז"ל (סנהדרין צז‪ ).‬שית אלפי שנין‬ ‫טועם טעם מנוחה אמיתית‪.‬‬ ‫אלו [‪ -‬זמני המלחמה בארה"ק]‪ ,‬יש לעצור להתבונן ולהודות‬ ‫הוי עלמא‪ ,‬שני אלפים תוהו‪ ,‬שני אלפים תורה‪ ,‬שני אלפים‬ ‫לכן‪ ,‬כאשר חפץ הקדוש ברוך הוא לתת ליהודי יום‬ ‫על כל הטובות נסים ונפלאות שנעשים עמנו כבר שנה‬ ‫ימות המשיח‪ .‬וברש"י (שם ד"ה ב' אלפים) איתא ששני אלפים‬ ‫מנוחה‪ ,‬הדרך היחידה היא להכריח אותו להתנתק‬ ‫שלמה‪.‬‬ ‫תורה החלו בימי אברהם אבינו‪ .‬והנה באמת אין ביכולת‬ ‫מהכל ולנוח‪ .‬רק כך הוא אכן יזכה באמת למתנת‬ ‫והנה בגמרא (סנהדרין קח‪ ).‬איתא שדור המבול חטאו מרוב‬ ‫האדם להתחיל בעבודתו בכח עצמו שלא על ידי סיוע‬ ‫השבת‪ .‬הרציתי את הדברים לפני אותו יהודי‪ ,‬וברוך ה'‬ ‫טובה ועושר שהיה להם‪ ,‬והוא על ידי שלא נתנו ליבם שכל‬ ‫מלעילא‪ .‬אמנם מעת שניתנה תורה יכול האדם להתחיל‬ ‫הם התיישבו על ליבו‪.‬‬ ‫שפע הטובה הוא ממנו יתברך‪ .‬וכדכתיב 'פן תאכל ושבעת‬ ‫בעבודתו בכח עצמו‪ ,‬כי התורה היא כח אלקי שנמצא בעולם‬ ‫כפי שקיימת מנוחה גשמית‪ ,‬קיימת גם מנוחה‬ ‫ובתים טובים תבנה וישבת וכו'‪ ,‬ורם לבבך ושכחת את ה'‬ ‫הזה‪ ,‬ונמצא שאין התחלת האדם בכחו אלא על ידי הכח‬ ‫רוחנית‪ .‬בספרים הקדושים מבואר שהמנוחה הנכונה‬ ‫אלקיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים' וגו' (דברים ח יב‪-‬‬ ‫האלקי שבתורה‪.‬‬ ‫היא חיבור האדם למקומו ומציאותו האמיתית‪ .‬וכיון‬ ‫שרצונו הפנימי של היהודי הוא להתקרב לה' יתברך‪,‬‬ ‫יד)‪.‬‬ ‫ולזה אברהם שכבר החלו בימיו שני אלפים תורה‪ ,‬היה‬ ‫ממילא בעת מחובר הוא בכל מציאותו לרצון זה ‪-‬‬ ‫וכיון שהיה זה חטאם‪ ,‬בבוא נח בתיבה נתחזק לתקן ענין‬ ‫מהלך בצדקו מאליו באיתערותא דלתתא‪ .‬אבל נח שהיה‬ ‫זוכה למנוחה שלמה‪.‬‬ ‫זה‪ ,‬להודות לה' יתברך על חסדו הגדול שהצילו ממי המבול‬ ‫קודם זמן התורה‪ ,‬היה צריך סעד לתומכו באיתערותא‬ ‫וכפי שהמנוחה הגשמית אפשרית רק על ידי הכרח‪,‬‬ ‫ועל כל הטובות והחסדים שגומל עמו‪.‬‬ ‫דלעילא‪.‬‬ ‫המנוחה הרוחנית אף היא ניתנת להשגה רק באופן זה‪.‬‬ ‫האדם החומרי אינו מסוגל להתנתק בכחות עצמו‬ ‫אמנם בעת שנצטווה לצאת מן התיבה‪ ,‬נתיירא פן אחר‬ ‫בזה יש לבאר מה דאיתא בזוהר הק' (ראה פרשתן סט‪ ).‬נח רומז‬ ‫מעניני הגוף ולהתחבר לרצון הנשמה‪.‬‬ ‫צאתו ישתכח ממנו חסד ה' שניצול מהמבול‪ ,‬ויתרפה‬ ‫על שבת קודש‪ .‬כי בימות החול העבודה באיתערותא‬ ‫בהודאתו לה' יתברך‪ .‬לכן ביקש 'הוציאה ממסגר נפשי‬ ‫דלתתא‪ ,‬וביום השבת נשפע בנפש היהודי אהבת ה' ויראתו‬ ‫לכן ציוה אותנו הקדוש ברוך הוא על מנוחת השבת‪.‬‬ ‫האיש המשכיל מבין ואף מרגיש שמצות השבת‬ ‫להודות את שמך'‪ ,‬שאף בשובו לחיי עולם הרגילים‪ ,‬לא תהא‬ ‫באיתערותא דלעילא למעלה ממדרגתו‪ ,‬ומכח זה יכול‬ ‫מכריחה להתנתק מעניני חולין ולהתרומם למקומות‬ ‫נפשו מסוגרת מלהכיר בטובתו של מקום ולהודות לו יתברך‬ ‫להתגבר בעבודתו בימות החול‪ .‬ולזה נח שהיתה עבודתו‬ ‫נעלים יותר‪.‬‬ ‫על טובו וחסדו‪ ,‬ובפרט על שהצילו ממי המבול‪.‬‬ ‫באיתערותא דלעילא‪ ,‬רומז על שבת קודש‪.‬‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪ ,‬נח תשפ"ה‪ ,‬ליל שבת‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪ ,‬נח תשפ"א‪ ,‬ליל שבת‬ ‫כך ורק כך זוכים למתנת השבת‪.‬‬ ‫ב‬