תורתך שעשועי · Toraschu Sha'ashuoy — נח (2026-10-12)

[ ]1
שנה ט' ,גיליון מס431 . בס"ד פרשת 'נח' תשפ"ז.
יו"ל ע"י בית מדרש לבעלי בתים ולגמלאים -קרית הבעש"ט פתח תקוה
ש ַניִם בָּ אּו ֶאל נֹּחַ " (בראשית ו' ,י"ט .ז' ,ט')
" ִמכָּל בָּ שָּ ר ְׁש ַניִם ִמכֹּל ָּתבִ יא ֶאל הַ ֵּתבָּ הְׁ ...ש ַניִם ְׁ
פרק ו'
ּומכָּל הָּ חַ י ִמכָּל בָּ שָּ ר ְׁש ַניִם ִמכֹּל ָּתבִ יא ֶאל הַ ֵּתבָּ ה את ֶאל הַ ֵּתבָּ ה ַא ָּתה ּובָּ נֶיָך וְׁ ִא ְׁש ְׁתָך ּונְׁשֵּ י בָּ נֶיָך ִא ָּתְך( .יט) ִ יתי ִא ָּתְךּ ,ובָּ ָּ (יח) וַהֲ ִקמ ִֹּתי ֶאת בְׁ ִר ִ
ּומן הַ בְׁ הֵּ מָּ ה ל ְִׁמינָּּה ִמכֹּל ֶרמֶ ש הָּ אֲ דָּ מָּ ה ל ְִׁמינֵּהּוְׁ ,ש ַניִם ִמכֹּל ָּיבֹּאּו ֵּאלֶיָך לְׁהַ חֲ יֹות. לְׁהַ חֲ יֹּת ִא ָּתְךָּ ,זכָּר ּונ ְֵּׁקבָּ ה י ְִׁהיּו( .כ) מֵּ הָּ עֹוף ל ְִׁמינֵּהּו ִ
פרק ז'
ּומן הַ בְׁ הֵּ מָּ ה אֲ שֶ ר ל ֹּא ְׁטה ָֹּּרה ִהוא ְׁש ַניִם ִאיש וְׁ ִא ְׁשתֹו( .ג) גַם מֵּ עֹוף הַ שָּ מַ יִם הֹורה ִת ַקח לְָׁך ִשבְׁ עָּ ה ִשבְׁ עָּ ה ִאיש וְׁ ִא ְׁשתֹוִ , (ב) ִמכֹּל הַ בְׁ הֵּ מָּ ה הַ ְׁט ָּ
ִשבְׁ עָּ ה ִשבְׁ עָּ ה ָּזכָּר ּונ ְֵּׁקבָּ ה לְׁחַ ּיֹות ז ֶַרע עַ ל פְׁ נֵּי כָּל הָּ ָּא ֶרץ.
ּומן הָּ עֹוףּומן הַ בְׁ הֵּ מָּ ה אֲ שֶ ר ֵּאי ֶננָּה ְׁטה ָֹּּרהִ , הֹורה ִ (ז) ַוּיָּב ֹּא נֹּחַ ּובָּ נָּיו וְׁ ִא ְׁשתֹו ּונְׁשֵּ י בָּ נָּיו ִאתֹו ֶאל הַ ֵּתבָּ הִ ,מפְׁ נֵּי מֵּ י הַ מַ בּול( .ח) ִמן הַ בְׁ הֵּ מָּ ה הַ ְׁט ָּ
ֹלהים ֶאת נֹּחַ .
וְׁ כֹּל אֲ שֶ ר רֹּמֵּ ש עַ ל הָּ אֲ דָּ מָּ ה( .ט) ְׁש ַניִם ְׁש ַניִם בָּ אּו ֶאל נֹּחַ ֶאל הַ ֵּתבָּ ה ָּזכָּר ּונ ְֵּׁקבָּ ה ,כַאֲ שֶ ר צִ ּוָּה אֱ ִ
ֹלהים, (טו) ַו ָּּיבֹּאּו ֶאל נֹּחַ ֶאל הַ ֵּתבָּ הְׁ ,ש ַניִם ְׁש ַניִם ִמכָּל הַ בָּ שָּ ר אֲ שֶ ר בֹו רּוחַ חַ ּיִים( .טז) וְׁ הַ בָּ ִאים ָּזכָּר ּונ ְֵּׁקבָּ ה ִמכָּל בָּ שָּ ר בָּ אּו כַאֲ שֶ ר צִ ּוָּה אֹּתֹו אֱ ִ
ַוּי ְִׁסגֹּר ה' בַ עֲדֹו.
שאלה מרכזית
בפסוק י"ט נאמר ְׁ ' -ש ַניִם ִמכֹּל ָּתבִ יא ֶאל הַ ֵּתבָּ ה' ,ואילו בפסוק כ' נאמר ְׁ ' -ש ַניִם ִמכֹּל ָּיבֹּאּו ֵּאלֶיָך' .ויש להבין ,האם נח צריך להביא
הֹורה ִת ַקח לְָׁך ִשבְׁ עָּ ה ִשבְׁ עָּ ה' ,וגם כאן יש לשאול האם באו אליו אותם או שהם יבואו מעצמם? ובפרק ז' ,ב' נאמר ִ ' -מכֹּל הַ בְׁ הֵּ מָּ ה הַ ְׁט ָּ
שבעה שבעה ,או שבאו אליו הרבה והוא היה צריך לקחת מהם שבעה שבעה .כי בפסוק ט' שוב נאמר שהם באו אל נח ְׁ ' -ש ַניִם ְׁש ַניִם בָּ אּו
ֶאל נֹּחַ ֶאל הַ ֵּתבָּ ה' .וכן בפסוק ט"ו ַ " :ו ָּּיבֹּאּו ֶאל נֹּחַ ֶאל הַ ֵּתבָּ ה ְׁש ַניִם ְׁש ַניִם ִמכָּל הַ בָּ שָּ ר אֲ שֶ ר בֹו רּוחַ חַ ּיִים".
'אבן עזרא' מסביר " :ומלת תביא אל התיבה מצוה על נח שלא יעזבם רק יביאם עמו להחיות זרע כל מין .ומלת יבאו אליך שהם יבאו
מעצמם ולא ייגע לבקש אותם באיים ולצוד כל מיני העוף" .כלומר ,הם יבואו מעצמם ,ולאחר שיבואו אליו שיביא אותם אל התיבה ולא
יעזוב אותם בחוץ .וצריך להסביר ,שלא יתכן שיבואו מעצם ,כי בעלי חיים באים מעצמם אל מקורות של מים ומזון ,ואין שום סיבה
שיבואו מעצמם אל התבה שאינם מודעים למהותה ,אלא וודאי שה' יגרום להם לבא.
ואם נשאל ,שסדר הפסוקים היה צריך להיות הפוך ,שמקודם היה צריך להביא את פסוק כ' שבו נאמר ששניים מכל יבואו אל נח ,ורק
אח"כ את פסוק י"ט שבו נאמר שיביא אל התבה שניים מכל בשר .נוכל להסביר ,שפסוק י"ט בא קודם כדי לקשר אותו לפסוק י"ח שבו
ה' אומר לנח שהוא ובניו ונשותיהם יבואו אל התבה ,ולכן הצמיד לזה את פסוק י"ט שבו נאמר שגם יביא שניים מכל בשר .ורק אח"כ
אומר לו שלא יצטרך לחפש אחריהם אלא שהם יבואו אליו מעצמם.
אך בעל 'שפתי כהן' מבדיל בין מכל החי לעופות ,שבפסוק י"ט שמדבר על כל החי נאמר ָּ ' -תבִ יא' שאותם בקלות יוכל להביא בעצמו,
אך בפסוק כ' נאמר בו ָּ ' -יבֹּאּו' כי מדבר על העופות " :ומהעוף שצריך צידה אמר לו שלא יטריח עצמו בהם כי הם יבואו
מעצמם" .אך קצת קשה על פירושו ,כי גם בלהביא מכל סוגי בעלי החיים המפוזרים על פני כל הארץ גם צריך יגיעה רבה .ועוד,
שבפסוקים ט' וט"ו נאמר על כל בעלי החיים שהם באו אל נח ולא שנח היה צריך להביא אותם.
כמה מכל מין באו אל נח
בפסוק י"ט נאמר ְׁ " :ש ַניִם ִמכֹּל ָּתבִ יא ֶאל הַ ֵּתבָּ ה" .ויש להבין את משמעות הביטוי ְׁ '-ש ַניִם ִמכֹּל' ,האם הכוונה שמכל מין יבואו אל נח
מספר גדול יותר של זוגות ,והוא יקח רק שניים מכל מין ,אלא שאז יתעורר לו קושי את מי מהם לקחת.
או שפירוש הביטוי ְׁ ' -ש ַניִם ִמכֹּל' הוא ,שמכל מין יבואו אליו רק שניים ,והוא יקח את אותם שניים מכל אחד מהמינים .אלא שאז
הֹורה ִת ַקח לְָׁך ִשבְׁ עָּ ה מתעוררת השאלה לגבי בעלי החיים הטהורים ,שמהם היה צריך לקחת שבעה שבעה ככתוב ִ " :מכֹּל הַ בְׁ הֵּ מָּ ה הַ ְׁט ָּ
ִשבְׁ עָּ ה ִאיש וְׁ ִא ְׁשתֹו" ,אז כמה זוגות באו מבעלי החיים הטהורים .ואם באו אליו רק שבעה ,אז ה' היה צריך לומר לו ,שיקח את כל בעלי
החיים שיבואו אליו .ואם באו אליו יותר משבעה זוגות ,אז אלו מהם היה צריך לקחת?
ובעל 'שפתי כהן' מעיר על כך ,שעניין המספרים מופיע שלש פעמים בפרשה .פעם ראשונה בפרק ו' פסוקים י"ט -כ' שבהם ה' מספר
לנח על תוכניתו להביא מבול ,ושהוא יביא ְׁ ' -ש ַניִם ִמכֹּל' גם מכל בשר וגם מהעופות ואינו מבדיל בין טהרות לטמאות .בפעם השנייה
בפרק ז' פסוקים ב' -ג' שבהם ה' מצווה לנח לבא אל התיבה הוא מבדיל ואומר שמהטהורות יקח שבעה שבעה .ובפעם השלישית בפרק
ז' פסוקים ט' וט"ו שבהם מדובר שבפועל נכנסו לתבה ,שוב מוזכרים רק שנים שנים ,בלא להבדיל בין הטהורות לטמאות.
רעיון א' -ונראה לומר ,שבפעם הראשונה ה' אומר לנח שיביא או שיבואו אליו ְׁ ' -ש ַניִם ִמכֹּל' ,אין הכוונה למספר הזוגות שהוא יכניס
לתבה ,אלא שההקפדה היא שבכל מספר שיאמר לו אח"כ ,יהיו שניים ,ודווקא זכר ונקבה כמו שאומר בפסוק י"ט ָּ " :זכָּר ּונ ְֵּׁקבָּ ה י ְִׁהיּו".
בפעם השנייה שאז ה' מצווה לנח לבוא אל התבה ולקחת מהבהמות והעופות ,שם הוא כבר מפרט לו שמהטהורות יקח שבעה שבעה
זוגות .ואילו בפעם השלישית ששם מדובר על הכניסה לתבה ,נאמר שבאו שנים שנים ,לומר ,שהם באו אל נח בזוגות שנים שנים ,אך
בפועל הבדיל בין הטהורות לטמאות ומהטהורות לקח שבעה שבעה ואילו מהטמאות רק שנים.
ומעין זה מצאתי שאומר גם בעל 'העמק דבר' " :שנים מכל .כשילכו שנים יחד אזי תביא וגו' .ואותם השנים .זכר ונקבה יהיו .דוקא
כשיהיו זו"נ ,ולא פירש אלהים עדיין כמה זוגות יהיו עד מאמר ה' להלן".
ּומכָּל הָּ חַ י ִמכָּל בָּ שָּ ר" " ִ
ּומכָּל הָּ חַ י ִמכָּל בָּ שָּ ר" ,ויש להבין ,האם אין בזה כפילות? גם בפרק ז' פסוק ט"ו נאמר ַ " :ו ָּיבֹאּו ֶאל נֹחַ ֶאל הַ ֵּתבָּ ה בפסוק י"ט נאמר ִ " :
ְׁש ַניִם ְׁש ַניִם ִמכָּל הַ בָּ שָּ ר אֲ שֶ ר בֹו רּוחַ חַ ּיִים" ,ויש להבין ,למה צריך להדגיש מכל הבשר אשר בו רוח חיים ,כי אין לומר שבא למעט בשר
שאין בו רוח חיים (וכאן הסדר הפוך מפסוק י"ט)? ואילו בפסוק ט"ז רק " :וְׁ הַ בָּ ִאים ָּזכָּר ּונ ְֵּׁקבָּ ה ִמכָּל בָּ שָּ ר בָּ אּו" ,ולא מוזכר רוח חיים,
כי ברור שאלו שבאו יש בהם רוח חיים.
[ ]2
כפילות זו היתה קשה גם ל'רש"י' ולכן מסביר " :ומכל החי -אפילו שדים" .ומקורו ב'מדרש רבה' (בראשית פרשה לא פסקה יג) :
"ומכל החי מכל בשר שנים וגו' א"ר הושעיא אפי' רוחות נכנסים עם נח אל התיבה ,שנאמר מכל החי מאותן שנבראו להם נפשות ולא
נברא להם גופין" .וכן מבין בעל 'שפתי חכמים' שזה מה שהיה קשה ל'רש"י' " :דהא כתיב אחריו מכל בשר ,מכל החי למה לי ,אלא
להביא אפילו שדים דלא הוו בכלל מכל בשר".
ּומכָּל הָּ חַ י' באה לרבות אפילו ּומכָּל הָּ חַ י' היה אפשר לומר ,שהתוספת ִ ' - אך הסבר זה קצת קשה ,כי אם הסדר היה הפוך ִ ' -מכָּל בָּ שָּ ר ִ
ּומכָּל הָּ חַ י' בא ּומכָּל הָּ חַ י ִמכָּל בָּ שָּ ר' ,קצת קשה לומר שהביטוי הראשון ִ ' - שדים שאינם בעלי בשר ,אך מכיוון שהסדר בפסוק הוא ִ ' -
לרבות את השדים ,כי קודם יש להביא את בעלי החיים שברור שיש להכניסם ,ורק את אח"כ את החידוש שגם את השדים .ועוד ,שביטוי
ּומכָּל הָּ חַ י' כבר כולל בתוכו את כל בעלי הבשר שיש בהם רוח חיים ,אז לשם מה להוסיף שוב ִ ' -מכָּל בָּ שָּ ר' .ועוד ,שאם היה כתוב זה ִ ' -
ּומכָּל הָּ חַ י ּו ִמכָּל בָּ שָּ ר" עם וא"ו החיבור ,היינו מבינים שאלו שני דברים ,ובא לרבות גם את השדים שאינם בעלי בשר ,אך ללא וא"ו ִ ":
ּומכָּל הָּ חַ י' הוא ביטוי כללי שכולל את כל בעלי החיים ,ואילו הביטוי ִ ' -מכָּל בָּ שָּ ר' ,בא דווקא למעט את החיבור ,נראה שהביטוי ִ ' -
השדים ולומר שהכוונה רק לבעלי בשר.
ּומכָּל הָּ חַ י' היינו יכולים לחשוב שהכוונה שזה בא לרבות גם את כל העצים והצמחים שגם הם רעיון ב' -ואולי ,אם היה כתוב רק ִ ' -
בגדר חיים ,ולכן מיד מדגיש ִ ' -מכָּל בָּ שָּ ר' ,ללמדנו שהכוונה רק לבעלי בשר ולא לצומח .ואכן בפרק ט' ,כ' נאמר ַ " :ויָּחֶ ל נֹחַ ִאיש הָּ אֲ דָּ מָּ ה
ַוּיִטַ ע כ ֶָּרם" ,ומניין היה לו גפן? אומר תרגום 'יונתן' " :ואשכח גופנא דמושכיה נהרא מן גינוניתא דעדן ונצביה לכרמא" ,ומשמע ,שלא
הכניס לתבה זמורות גפנים ,אלא מצא זמורה שהנהר הביא מגן עדן.
וגם לדברי 'רש"י' שאומר " :כשנכנס לתיבה הכניס עמו זמורות ויחורי תאנים (ב"ר)" ,משמע שרק אותם הכניס ולא משאר העצים,
ומדוע דווקא מהם? מביא בעל 'שפתי חכמים' " :והרא"ם מביא בשם ר"י מאורליינ"ש למה הכניס דוקא אלו ,לפי שזמורות ויחורי
תאנים מתקלקלין טפי ממים לפיכך הכניסם יותר משאר אילנות" .ויוצא ,שלא הכניס משאר הצמחים כי אינם בגדר ִ ' -מכָּל בָּ שָּ ר'.
הֹורה ִת ַקח לְָׁך ִשבְׁ עָּ ה ִשבְׁ עָּ ה"" ִמכֹּל הַ בְׁ הֵּ מָּ ה הַ ְׁט ָּ
למה מהטהורים היה צריך לקחת שבעה זוגות? לגבי העופות נאמר " :גַם מֵּ עֹוף הַ שָּ מַ יִם ִשבְׁ עָּ ה ִשבְׁ עָּ ה ָּזכָּר ּונ ְֵּׁקבָּ ה לְׁחַ ּיֹות ז ֶַרע עַ ל פְׁ נֵּי כָּל
הָּ ָּא ֶרץ (ז' ,ג') .ונראה ,שסיבה זו מוסבת גם על הבהמות הטהורות המוזכרות בפסוק ב' .ומשמע ,שה' רצה שיהיו יותר בהמות ועופות
טהורים שיוכלו להתפשט על פני כל הארץ .ונוסיף ,שלאדם יש צורך יותר בבהמות הטהורות ,כי הן משמשות וגם למאכל בשר ,לחָּ לב,
לצמר לבגדים ולקרבנות .אך עדיין לא ברור למה למען מטרה זו צריך דווקא שבעה זוגות מכל מין? ואולי ,בגלל הקדושה שיש במספר
שבע מאז בריאת העולם בשבעה ימים.
וכן מצאתי בדברי 'רד"ק' שאומר " :ומה שאמר שבאו שבעה שבעה מן הטהורים ושנים מן הטמאים ,לא לעשות קרבן בצאת נח מן
התבה לבד שאם כן די לו בפחות משבעה ,כי לא ראינו שהקריב נח אלא פעם אחת ,ואם הקריב יותר יוכל להקריב מן הנולדים מהם
לשנה או לשנתיים או יותר ,אלא מה שרצה האל להשאיר מן הטהורה שבעה כדי שיאכלו מהם נח ובניו הבאים אחריהם ,שהרבה מיני
הטהורים לפי שהיה רוצה להתיר לו בשר לאכול מה שלא התיר לאדם שלפניו ...ואין לשאול למה שבעה ולא ששה ולא שמונה או יותר,
כי האל ראה בחכמתו כי שבעה צריך ויספיקו ויותר לא תכילם התבה.
'אבן עזרא' מביא את ההסבר הידוע " :בעבור צריכת הקרבן צוה השם הנכבד שיקח מן הבהמה הטהורה ומן העוף הטהור שבעה זכרים
ושבעה נקבות" .ויש להבין ,למה ה' לא אומר לו את המטרה הזו ,וכן יש להבין למה דווקא שבעה זוגות לשם הקרבן? ואם להמשך הקיום
מספיקים שנים זכר ונקבה כמו אצל הטמאים ,יוצא שבשביל הקרבן היה צריך ששה זוגות ,ששה זכרים ושש נקבות ,ויש להבין מדוע
ּומכֹל הָּ עֹוף הַ טָּ הֹור ַויַעַ ל עֹֹּלת בַ ִמזְׁ בֵּ חַ " (ח', מספר זה? ועוד ,שנח הקריב רק עולות ,ככתוב ַ " :ויִבֶ ן נֹחַ ִמזְׁ בֵּ חַ לה' ַוי ִַקח ִמכֹל הַ בְׁ הֵּ מָּ ה הַ ְׁטה ָֹּרה ִ
כ') ,ולקרבן עולה לוקחים רק זכר ,אז למה היה צריך אותו מספר של נקבות המתאימות לשלמים .ועוד ,מדוע היה צריך להעלות עולות
מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהור ,ואם העלה מכל מין ששה הרי הגיע למספר גדול מאד ,ולשם מה?
בעל 'שפתי חכמים' מסביר ,שמה שנאמר 'שבעה שבעה' אין הכוונה שבעה זוגות שהם ביחד ארבע עשרה בהמות ,אלא שסה"כ היו שבעה
מכל מין ,כלומר שלושה זוגות ואחד בודד ,ונח הבין שהבודד הזה הוא לקרבן ,ואותו היה זכר .ומוסיף עוד הסבר ,שבאמת הכניס שבעה
זוגות ,כי היה צריך להקריב ארבע זכרים לעולות לארבעה זוגות שניצולו מן התיבה ,הוא ואשתו ושלושה בניו עם נשותיהם ,כי אולי
חטאו במחשבה .וארבע נקבות בשביל ארבעה זוגות הנ"ל לקרבן תודה ,כי ארבעה צריכין להודות וכו' .וחם ואשתו שחטאו בשימושם
בתיבה הקריב עליהם חטאת לכל אחד ואחד ,ויצאו בזה ששה זוגות וזוג אחד לקיום המין כמו בטמאים.
' ָּזכָּר ּונ ְֵּׁקבָּ ה' \ ' ִאיש וְׁ ִא ְׁשתֹו' -בפסוק י"ט נאמר לגבי כל בשר ָּ ' -זכָּר ּונ ְֵּׁקבָּ ה י ְִׁהיּו' ,ובפסוק כ' לגבי העוף אין ביטוי זה אלא רק ְׁ ' -ש ַניִם
ִמכֹּל' .ואילו בפרק ז' כאשר ה' מצווה אותו להיכנס לתיבה ,נאמר שם בפסוק ב' לגבי הבהמה הטהורה ִ ' -איש וְׁ ִא ְׁשתֹו' ,ואילו בפסוק ג'
שם לגבי עוף השמים נאמר ָּ ' -זכָּר ּונ ְֵּׁקבָּ ה' .ובפרק ז' פסוקים ט' וט"ז שוב מופיע הביטוי ' -זכר ונקבה' .ולסיכום ,בדרך כלל כתוב 'זכר
ונקבה' ורק בפסוק ב' לגבי הבמה הטהורה מובא הביטוי 'איש ואשתו' ,ויש להבין מדוע ,והאם יש אישות אצל הבהמות?
וכמו ששואלת הגמ' במס' 'סנהדרין' (ק"ח ע"ב) " :מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו .אישות לבהמה מי אית
לה" .ומפרש 'רש"י' " :אישות לבהמה מי אית ליה -נקבה אחת נשכבת לכמה זכרים ואין זו אישות" .ומוסבר בגמ' " :אמר רבי שמואל
בר נחמני אמר רבי יונתן מאותם שלא נעבדה בהם עבירה" .ומסביר רש"י " :שלא נעבדה בהן עבירה -שלא נזקקו אלא לבן זוגם".
ושואל הגמ' " :מנא ידע אמר רב חסדא שהעבירן לפני התיבה כל שהתיבה קולטתו בידוע שלא נעבדה בהם עבירה וכל שאין התיבה
קולטתו בידוע שנעבדה בה עבירה .רבי אבהו אמר מאותן הבאין מאיליהן".
אך עדיין קשה שרק במקום אחד מופיע ביטוי זה ובשאר הפסוקים מופיע לגבי כולם ' -זכר ונקבה' .ובבואם לתבה בפסוקים ח' -ט'
ּומן הָּ עֹוף וְׁ כֹל אֲ שֶ ר רֹמֵּ ׂש עַ ל הָּ אֲ דָּ מָּ ה( .ט) ּומן הַ בְׁ הֵּ מָּ ה אֲ שֶ ר ֵּאי ֶננָּה ְׁטה ָֹּרה ִ
הֹורה ִ מפורש גם לגבי הבהמה הטהורה (" :ח) ִמן הַ בְׁ הֵּ מָּ ה הַ ְׁט ָּ
ֹלהים ֶאת נֹחַ ". ְׁש ַניִם ְׁש ַניִם בָּ אּו ֶאל נֹחַ ֶאל הַ ֵּתבָּ ה ָּזכָּר ּונ ְֵּׁקבָּ ה כַאֲ שֶ ר צִ ּוָּה אֱ ִ
רעיון ג' -ונראה לומר ,שבכל הפעמים שנאמר על כך שהם יבואו או באו ,אז זה כולל את כולם ,ולכן נאמר באופן כללי ' -זכר ונקבה' אך
בפסוק ב' שה' אומר לנח שהוא יקח מהבהמה הטהורה שם נאמר דווקא ' -איש ואשתו' ללמדו שיקח רק מאלו שלא נעבדה בהם עבירה.
התודה והברכה -למשפ' ר' משה חיים הלוי שוורץ ז"ל על השתתפותם בהחזקת הכולל.
לעילוי נשמות :מרת מרים בת משה ע"ה אשת חבר של ידידנו לומד הכולל ר' דוד הופנברג.
ר' ישראל יצחק בן יעקב קנר ז"ל .ר' משה חיים בן שרגא פייבל הלוי שוורץ ז"ל .ר' אברהם הכהן בן חנום ז"ל.
ר' אשר בר יוסף פרחי ז"ל .ולע"נ ' -חללי נצר אחרון' שמטעם ארגון ' -עמיתים'.
שעה – 10.30שיעור בפרשת השבוע חומש עם רש"י .שעה - 11.15שיעור בגמרא מסכת פסחים.
שעה - 12:00שיעור באור החיים הקדוש .ביום ה' שיעור בפרשת השבוע.
ניתן להצטרף גם דרך הזום .לתגובות הערות והארות ולקבלת הגיליון במייל ,גם במהדורה מורחבת,
נא לפנות למייל – ingber@bezeqint.netאו בטלפון .0545398058 -
