gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

תורתך שעשועי · Toraschu Sha'ashuoy — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: תורתך שעשועי · Toraschu Sha'ashuoy

שבוע: נח (2026-10-12)

תורתך שעשועי · Toraschu Sha'ashuoy — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫[ ‪]1‬‬ ‫שנה ט'‪ ,‬גיליון מס‪431 .‬‬ ‫בס"ד פרשת 'נח' תשפ"ז‪.‬‬ ‫יו"ל ע"י בית מדרש לבעלי בתים ולגמלאים ‪ -‬קרית הבעש"ט פתח תקוה‬ ‫ש ַניִם בָּ אּו ֶאל נֹּחַ " (בראשית ו'‪ ,‬י"ט‪ .‬ז'‪ ,‬ט')‬ ‫" ִמכָּל בָּ שָּ ר ְׁש ַניִם ִמכֹּל ָּתבִ יא ֶאל הַ ֵּתבָּ ה‪ְׁ ...‬ש ַניִם ְׁ‬ ‫פרק ו'‬ ‫ּומכָּל הָּ חַ י ִמכָּל בָּ שָּ ר ְׁש ַניִם ִמכֹּל ָּתבִ יא ֶאל הַ ֵּתבָּ ה‬ ‫את ֶאל הַ ֵּתבָּ ה ַא ָּתה ּובָּ נֶיָך וְׁ ִא ְׁש ְׁתָך ּונְׁשֵּ י בָּ נֶיָך ִא ָּתְך‪( .‬יט) ִ‬ ‫יתי ִא ָּתְך‪ּ ,‬ובָּ ָּ‬ ‫(יח) וַהֲ ִקמ ִֹּתי ֶאת בְׁ ִר ִ‬ ‫ּומן הַ בְׁ הֵּ מָּ ה ל ְִׁמינָּּה ִמכֹּל ֶרמֶ ש הָּ אֲ דָּ מָּ ה ל ְִׁמינֵּהּו‪ְׁ ,‬ש ַניִם ִמכֹּל ָּיבֹּאּו ֵּאלֶיָך לְׁהַ חֲ יֹות‪.‬‬ ‫לְׁהַ חֲ יֹּת ִא ָּתְך‪ָּ ,‬זכָּר ּונ ְֵּׁקבָּ ה י ְִׁהיּו‪( .‬כ) מֵּ הָּ עֹוף ל ְִׁמינֵּהּו ִ‬ ‫פרק ז'‬ ‫ּומן הַ בְׁ הֵּ מָּ ה אֲ שֶ ר ל ֹּא ְׁטה ָֹּּרה ִהוא ְׁש ַניִם ִאיש וְׁ ִא ְׁשתֹו‪( .‬ג) גַם מֵּ עֹוף הַ שָּ מַ יִם‬ ‫הֹורה ִת ַקח לְָׁך ִשבְׁ עָּ ה ִשבְׁ עָּ ה ִאיש וְׁ ִא ְׁשתֹו‪ִ ,‬‬ ‫(ב) ִמכֹּל הַ בְׁ הֵּ מָּ ה הַ ְׁט ָּ‬ ‫ִשבְׁ עָּ ה ִשבְׁ עָּ ה ָּזכָּר ּונ ְֵּׁקבָּ ה לְׁחַ ּיֹות ז ֶַרע עַ ל פְׁ נֵּי כָּל הָּ ָּא ֶרץ‪.‬‬ ‫ּומן הָּ עֹוף‬‫ּומן הַ בְׁ הֵּ מָּ ה אֲ שֶ ר ֵּאי ֶננָּה ְׁטה ָֹּּרה‪ִ ,‬‬ ‫הֹורה ִ‬ ‫(ז) ַוּיָּב ֹּא נֹּחַ ּובָּ נָּיו וְׁ ִא ְׁשתֹו ּונְׁשֵּ י בָּ נָּיו ִאתֹו ֶאל הַ ֵּתבָּ ה‪ִ ,‬מפְׁ נֵּי מֵּ י הַ מַ בּול‪( .‬ח) ִמן הַ בְׁ הֵּ מָּ ה הַ ְׁט ָּ‬ ‫ֹלהים ֶאת נֹּחַ ‪.‬‬ ‫וְׁ כֹּל אֲ שֶ ר רֹּמֵּ ש עַ ל הָּ אֲ דָּ מָּ ה‪( .‬ט) ְׁש ַניִם ְׁש ַניִם בָּ אּו ֶאל נֹּחַ ֶאל הַ ֵּתבָּ ה ָּזכָּר ּונ ְֵּׁקבָּ ה‪ ,‬כַאֲ שֶ ר צִ ּוָּה אֱ ִ‬ ‫ֹלהים‪,‬‬ ‫(טו) ַו ָּּיבֹּאּו ֶאל נֹּחַ ֶאל הַ ֵּתבָּ ה‪ְׁ ,‬ש ַניִם ְׁש ַניִם ִמכָּל הַ בָּ שָּ ר אֲ שֶ ר בֹו רּוחַ חַ ּיִים‪( .‬טז) וְׁ הַ בָּ ִאים ָּזכָּר ּונ ְֵּׁקבָּ ה ִמכָּל בָּ שָּ ר בָּ אּו כַאֲ שֶ ר צִ ּוָּה אֹּתֹו אֱ ִ‬ ‫ַוּי ְִׁסגֹּר ה' בַ עֲדֹו‪.‬‬ ‫שאלה מרכזית‬ ‫בפסוק י"ט נאמר ‪ְׁ ' -‬ש ַניִם ִמכֹּל ָּתבִ יא ֶאל הַ ֵּתבָּ ה'‪ ,‬ואילו בפסוק כ' נאמר ‪ְׁ ' -‬ש ַניִם ִמכֹּל ָּיבֹּאּו ֵּאלֶיָך'‪ .‬ויש להבין‪ ,‬האם נח צריך להביא‬ ‫הֹורה ִת ַקח לְָׁך ִשבְׁ עָּ ה ִשבְׁ עָּ ה'‪ ,‬וגם כאן יש לשאול האם באו אליו‬ ‫אותם או שהם יבואו מעצמם? ובפרק ז'‪ ,‬ב' נאמר ‪ִ ' -‬מכֹּל הַ בְׁ הֵּ מָּ ה הַ ְׁט ָּ‬ ‫שבעה שבעה‪ ,‬או שבאו אליו הרבה והוא היה צריך לקחת מהם שבעה שבעה‪ .‬כי בפסוק ט' שוב נאמר שהם באו אל נח ‪ְׁ ' -‬ש ַניִם ְׁש ַניִם בָּ אּו‬ ‫ֶאל נֹּחַ ֶאל הַ ֵּתבָּ ה'‪ .‬וכן בפסוק ט"ו ‪ַ " :‬ו ָּּיבֹּאּו ֶאל נֹּחַ ֶאל הַ ֵּתבָּ ה ְׁש ַניִם ְׁש ַניִם ִמכָּל הַ בָּ שָּ ר אֲ שֶ ר בֹו רּוחַ חַ ּיִים"‪.‬‬ ‫'אבן עזרא' מסביר ‪" :‬ומלת תביא אל התיבה מצוה על נח שלא יעזבם רק יביאם עמו להחיות זרע כל מין‪ .‬ומלת יבאו אליך שהם יבאו‬ ‫מעצמם ולא ייגע לבקש אותם באיים ולצוד כל מיני העוף"‪ .‬כלומר‪ ,‬הם יבואו מעצמם‪ ,‬ולאחר שיבואו אליו שיביא אותם אל התיבה ולא‬ ‫יעזוב אותם בחוץ‪ .‬וצריך להסביר‪ ,‬שלא יתכן שיבואו מעצם‪ ,‬כי בעלי חיים באים מעצמם אל מקורות של מים ומזון‪ ,‬ואין שום סיבה‬ ‫שיבואו מעצמם אל התבה שאינם מודעים למהותה‪ ,‬אלא וודאי שה' יגרום להם לבא‪.‬‬ ‫ואם נשאל‪ ,‬שסדר הפסוקים היה צריך להיות הפוך‪ ,‬שמקודם היה צריך להביא את פסוק כ' שבו נאמר ששניים מכל יבואו אל נח‪ ,‬ורק‬ ‫אח"כ את פסוק י"ט שבו נאמר שיביא אל התבה שניים מכל בשר‪ .‬נוכל להסביר‪ ,‬שפסוק י"ט בא קודם כדי לקשר אותו לפסוק י"ח שבו‬ ‫ה' אומר לנח שהוא ובניו ונשותיהם יבואו אל התבה‪ ,‬ולכן הצמיד לזה את פסוק י"ט שבו נאמר שגם יביא שניים מכל בשר‪ .‬ורק אח"כ‬ ‫אומר לו שלא יצטרך לחפש אחריהם אלא שהם יבואו אליו מעצמם‪.‬‬ ‫אך בעל 'שפתי כהן' מבדיל בין מכל החי לעופות‪ ,‬שבפסוק י"ט שמדבר על כל החי נאמר ‪ָּ ' -‬תבִ יא' שאותם בקלות יוכל להביא בעצמו‪,‬‬ ‫אך בפסוק כ' נאמר בו ‪ָּ ' -‬יבֹּאּו' כי מדבר על העופות ‪" :‬ומהעוף שצריך צידה אמר לו שלא יטריח עצמו בהם כי הם יבואו‬ ‫מעצמם"‪ .‬אך קצת קשה על פירושו‪ ,‬כי גם בלהביא מכל סוגי בעלי החיים המפוזרים על פני כל הארץ גם צריך יגיעה רבה‪ .‬ועוד‪,‬‬ ‫שבפסוקים ט' וט"ו נאמר על כל בעלי החיים שהם באו אל נח ולא שנח היה צריך להביא אותם‪.‬‬ ‫כמה מכל מין באו אל נח‬ ‫בפסוק י"ט נאמר ‪ְׁ " :‬ש ַניִם ִמכֹּל ָּתבִ יא ֶאל הַ ֵּתבָּ ה"‪ .‬ויש להבין את משמעות הביטוי ‪ְׁ '-‬ש ַניִם ִמכֹּל'‪ ,‬האם הכוונה שמכל מין יבואו אל נח‬ ‫מספר גדול יותר של זוגות‪ ,‬והוא יקח רק שניים מכל מין‪ ,‬אלא שאז יתעורר לו קושי את מי מהם לקחת‪.‬‬ ‫או שפירוש הביטוי ‪ְׁ ' -‬ש ַניִם ִמכֹּל' הוא‪ ,‬שמכל מין יבואו אליו רק שניים‪ ,‬והוא יקח את אותם שניים מכל אחד מהמינים‪ .‬אלא שאז‬ ‫הֹורה ִת ַקח לְָׁך ִשבְׁ עָּ ה‬ ‫מתעוררת השאלה לגבי בעלי החיים הטהורים‪ ,‬שמהם היה צריך לקחת שבעה שבעה ככתוב ‪ִ " :‬מכֹּל הַ בְׁ הֵּ מָּ ה הַ ְׁט ָּ‬ ‫ִשבְׁ עָּ ה ִאיש וְׁ ִא ְׁשתֹו"‪ ,‬אז כמה זוגות באו מבעלי החיים הטהורים‪ .‬ואם באו אליו רק שבעה‪ ,‬אז ה' היה צריך לומר לו‪ ,‬שיקח את כל בעלי‬ ‫החיים שיבואו אליו‪ .‬ואם באו אליו יותר משבעה זוגות‪ ,‬אז אלו מהם היה צריך לקחת?‬ ‫ובעל 'שפתי כהן' מעיר על כך‪ ,‬שעניין המספרים מופיע שלש פעמים בפרשה‪ .‬פעם ראשונה בפרק ו' פסוקים י"ט ‪ -‬כ' שבהם ה' מספר‬ ‫לנח על תוכניתו להביא מבול‪ ,‬ושהוא יביא ‪ְׁ ' -‬ש ַניִם ִמכֹּל' גם מכל בשר וגם מהעופות ואינו מבדיל בין טהרות לטמאות‪ .‬בפעם השנייה‬ ‫בפרק ז' פסוקים ב' ‪ -‬ג' שבהם ה' מצווה לנח לבא אל התיבה הוא מבדיל ואומר שמהטהורות יקח שבעה שבעה‪ .‬ובפעם השלישית בפרק‬ ‫ז' פסוקים ט' וט"ו שבהם מדובר שבפועל נכנסו לתבה‪ ,‬שוב מוזכרים רק שנים שנים‪ ,‬בלא להבדיל בין הטהורות לטמאות‪.‬‬ ‫רעיון א' ‪ -‬ונראה לומר‪ ,‬שבפעם הראשונה ה' אומר לנח שיביא או שיבואו אליו ‪ְׁ ' -‬ש ַניִם ִמכֹּל'‪ ,‬אין הכוונה למספר הזוגות שהוא יכניס‬ ‫לתבה‪ ,‬אלא שההקפדה היא שבכל מספר שיאמר לו אח"כ‪ ,‬יהיו שניים‪ ,‬ודווקא זכר ונקבה כמו שאומר בפסוק י"ט ‪ָּ " :‬זכָּר ּונ ְֵּׁקבָּ ה י ְִׁהיּו"‪.‬‬ ‫בפעם השנייה שאז ה' מצווה לנח לבוא אל התבה ולקחת מהבהמות והעופות‪ ,‬שם הוא כבר מפרט לו שמהטהורות יקח שבעה שבעה‬ ‫זוגות‪ .‬ואילו בפעם השלישית ששם מדובר על הכניסה לתבה‪ ,‬נאמר שבאו שנים שנים‪ ,‬לומר‪ ,‬שהם באו אל נח בזוגות שנים שנים‪ ,‬אך‬ ‫בפועל הבדיל בין הטהורות לטמאות ומהטהורות לקח שבעה שבעה ואילו מהטמאות רק שנים‪.‬‬ ‫ומעין זה מצאתי שאומר גם בעל 'העמק דבר' ‪" :‬שנים מכל‪ .‬כשילכו שנים יחד אזי תביא וגו'‪ .‬ואותם השנים‪ .‬זכר ונקבה יהיו‪ .‬דוקא‬ ‫כשיהיו זו"נ‪ ,‬ולא פירש אלהים עדיין כמה זוגות יהיו עד מאמר ה' להלן"‪.‬‬ ‫ּומכָּל הָּ חַ י ִמכָּל בָּ שָּ ר"‬ ‫" ִ‬ ‫ּומכָּל הָּ חַ י ִמכָּל בָּ שָּ ר"‪ ,‬ויש להבין‪ ,‬האם אין בזה כפילות? גם בפרק ז' פסוק ט"ו נאמר ‪ַ " :‬ו ָּיבֹאּו ֶאל נֹחַ ֶאל הַ ֵּתבָּ ה‬ ‫בפסוק י"ט נאמר ‪ִ " :‬‬ ‫ְׁש ַניִם ְׁש ַניִם ִמכָּל הַ בָּ שָּ ר אֲ שֶ ר בֹו רּוחַ חַ ּיִים"‪ ,‬ויש להבין‪ ,‬למה צריך להדגיש מכל הבשר אשר בו רוח חיים‪ ,‬כי אין לומר שבא למעט בשר‬ ‫שאין בו רוח חיים (וכאן הסדר הפוך מפסוק י"ט)? ואילו בפסוק ט"ז רק ‪ " :‬וְׁ הַ בָּ ִאים ָּזכָּר ּונ ְֵּׁקבָּ ה ִמכָּל בָּ שָּ ר בָּ אּו"‪ ,‬ולא מוזכר רוח חיים‪,‬‬ ‫כי ברור שאלו שבאו יש בהם רוח חיים‪.‬‬ ‫[ ‪]2‬‬ ‫כפילות זו היתה קשה גם ל'רש"י' ולכן מסביר ‪" :‬ומכל החי ‪ -‬אפילו שדים"‪ .‬ומקורו ב'מדרש רבה' (בראשית פרשה לא פסקה יג) ‪:‬‬ ‫"ומכל החי מכל בשר שנים וגו' א"ר הושעיא אפי' רוחות נכנסים עם נח אל התיבה‪ ,‬שנאמר מכל החי מאותן שנבראו להם נפשות ולא‬ ‫נברא להם גופין"‪ .‬וכן מבין בעל 'שפתי חכמים' שזה מה שהיה קשה ל'רש"י' ‪" :‬דהא כתיב אחריו מכל בשר‪ ,‬מכל החי למה לי‪ ,‬אלא‬ ‫להביא אפילו שדים דלא הוו בכלל מכל בשר"‪.‬‬ ‫ּומכָּל הָּ חַ י' באה לרבות אפילו‬ ‫ּומכָּל הָּ חַ י' היה אפשר לומר‪ ,‬שהתוספת ‪ִ ' -‬‬ ‫אך הסבר זה קצת קשה‪ ,‬כי אם הסדר היה הפוך ‪ִ ' -‬מכָּל בָּ שָּ ר ִ‬ ‫ּומכָּל הָּ חַ י' בא‬ ‫ּומכָּל הָּ חַ י ִמכָּל בָּ שָּ ר'‪ ,‬קצת קשה לומר שהביטוי הראשון ‪ִ ' -‬‬ ‫שדים שאינם בעלי בשר‪ ,‬אך מכיוון שהסדר בפסוק הוא ‪ִ ' -‬‬ ‫לרבות את השדים‪ ,‬כי קודם יש להביא את בעלי החיים שברור שיש להכניסם‪ ,‬ורק את אח"כ את החידוש שגם את השדים‪ .‬ועוד‪ ,‬שביטוי‬ ‫ּומכָּל הָּ חַ י' כבר כולל בתוכו את כל בעלי הבשר שיש בהם רוח חיים‪ ,‬אז לשם מה להוסיף שוב ‪ִ ' -‬מכָּל בָּ שָּ ר'‪ .‬ועוד‪ ,‬שאם היה כתוב‬ ‫זה ‪ִ ' -‬‬ ‫ּומכָּל הָּ חַ י ּו ִמכָּל בָּ שָּ ר" עם וא"ו החיבור‪ ,‬היינו מבינים שאלו שני דברים‪ ,‬ובא לרבות גם את השדים שאינם בעלי בשר‪ ,‬אך ללא וא"ו‬ ‫‪ִ ":‬‬ ‫ּומכָּל הָּ חַ י' הוא ביטוי כללי שכולל את כל בעלי החיים‪ ,‬ואילו הביטוי ‪ִ ' -‬מכָּל בָּ שָּ ר'‪ ,‬בא דווקא למעט את‬ ‫החיבור‪ ,‬נראה שהביטוי ‪ִ ' -‬‬ ‫השדים ולומר שהכוונה רק לבעלי בשר‪.‬‬ ‫ּומכָּל הָּ חַ י' היינו יכולים לחשוב שהכוונה שזה בא לרבות גם את כל העצים והצמחים שגם הם‬ ‫רעיון ב' ‪ -‬ואולי‪ ,‬אם היה כתוב רק ‪ִ ' -‬‬ ‫בגדר חיים‪ ,‬ולכן מיד מדגיש ‪ִ ' -‬מכָּל בָּ שָּ ר'‪ ,‬ללמדנו שהכוונה רק לבעלי בשר ולא לצומח‪ .‬ואכן בפרק ט'‪ ,‬כ' נאמר ‪ַ " :‬ויָּחֶ ל נֹחַ ִאיש הָּ אֲ דָּ מָּ ה‬ ‫ַוּיִטַ ע כ ֶָּרם"‪ ,‬ומניין היה לו גפן? אומר תרגום 'יונתן' ‪" :‬ואשכח גופנא דמושכיה נהרא מן גינוניתא דעדן ונצביה לכרמא"‪ ,‬ומשמע‪ ,‬שלא‬ ‫הכניס לתבה זמורות גפנים‪ ,‬אלא מצא זמורה שהנהר הביא מגן עדן‪.‬‬ ‫וגם לדברי 'רש"י' שאומר ‪" :‬כשנכנס לתיבה הכניס עמו זמורות ויחורי תאנים (ב"ר)"‪ ,‬משמע שרק אותם הכניס ולא משאר העצים‪,‬‬ ‫ומדוע דווקא מהם? מביא בעל 'שפתי חכמים' ‪" :‬והרא"ם מביא בשם ר"י מאורליינ"ש למה הכניס דוקא אלו‪ ,‬לפי שזמורות ויחורי‬ ‫תאנים מתקלקלין טפי ממים לפיכך הכניסם יותר משאר אילנות"‪ .‬ויוצא‪ ,‬שלא הכניס משאר הצמחים כי אינם בגדר ‪ִ ' -‬מכָּל בָּ שָּ ר'‪.‬‬ ‫הֹורה ִת ַקח לְָׁך ִשבְׁ עָּ ה ִשבְׁ עָּ ה"‬‫" ִמכֹּל הַ בְׁ הֵּ מָּ ה הַ ְׁט ָּ‬ ‫למה מהטהורים היה צריך לקחת שבעה זוגות? לגבי העופות נאמר ‪ " :‬גַם מֵּ עֹוף הַ שָּ מַ יִם ִשבְׁ עָּ ה ִשבְׁ עָּ ה ָּזכָּר ּונ ְֵּׁקבָּ ה לְׁחַ ּיֹות ז ֶַרע עַ ל פְׁ נֵּי כָּל‬ ‫הָּ ָּא ֶרץ (ז'‪ ,‬ג')‪ .‬ונראה‪ ,‬שסיבה זו מוסבת גם על הבהמות הטהורות המוזכרות בפסוק ב'‪ .‬ומשמע‪ ,‬שה' רצה שיהיו יותר בהמות ועופות‬ ‫טהורים שיוכלו להתפשט על פני כל הארץ‪ .‬ונוסיף‪ ,‬שלאדם יש צורך יותר בבהמות הטהורות‪ ,‬כי הן משמשות וגם למאכל בשר‪ ,‬לחָּ לב‪,‬‬ ‫לצמר לבגדים ולקרבנות‪ .‬אך עדיין לא ברור למה למען מטרה זו צריך דווקא שבעה זוגות מכל מין? ואולי‪ ,‬בגלל הקדושה שיש במספר‬ ‫שבע מאז בריאת העולם בשבעה ימים‪.‬‬ ‫וכן מצאתי בדברי 'רד"ק' שאומר ‪" :‬ומה שאמר שבאו שבעה שבעה מן הטהורים ושנים מן הטמאים‪ ,‬לא לעשות קרבן בצאת נח מן‬ ‫התבה לבד שאם כן די לו בפחות משבעה‪ ,‬כי לא ראינו שהקריב נח אלא פעם אחת‪ ,‬ואם הקריב יותר יוכל להקריב מן הנולדים מהם‬ ‫לשנה או לשנתיים או יותר‪ ,‬אלא מה שרצה האל להשאיר מן הטהורה שבעה כדי שיאכלו מהם נח ובניו הבאים אחריהם‪ ,‬שהרבה מיני‬ ‫הטהורים לפי שהיה רוצה להתיר לו בשר לאכול מה שלא התיר לאדם שלפניו‪ ...‬ואין לשאול למה שבעה ולא ששה ולא שמונה או יותר‪,‬‬ ‫כי האל ראה בחכמתו כי שבעה צריך ויספיקו ויותר לא תכילם התבה‪.‬‬ ‫'אבן עזרא' מביא את ההסבר הידוע ‪" :‬בעבור צריכת הקרבן צוה השם הנכבד שיקח מן הבהמה הטהורה ומן העוף הטהור שבעה זכרים‬ ‫ושבעה נקבות"‪ .‬ויש להבין‪ ,‬למה ה' לא אומר לו את המטרה הזו‪ ,‬וכן יש להבין למה דווקא שבעה זוגות לשם הקרבן? ואם להמשך הקיום‬ ‫מספיקים שנים זכר ונקבה כמו אצל הטמאים‪ ,‬יוצא שבשביל הקרבן היה צריך ששה זוגות‪ ,‬ששה זכרים ושש נקבות‪ ,‬ויש להבין מדוע‬ ‫ּומכֹל הָּ עֹוף הַ טָּ הֹור ַויַעַ ל עֹֹּלת בַ ִמזְׁ בֵּ חַ " (ח'‪,‬‬ ‫מספר זה? ועוד‪ ,‬שנח הקריב רק עולות‪ ,‬ככתוב ‪ַ " :‬ויִבֶ ן נֹחַ ִמזְׁ בֵּ חַ לה' ַוי ִַקח ִמכֹל הַ בְׁ הֵּ מָּ ה הַ ְׁטה ָֹּרה ִ‬ ‫כ')‪ ,‬ולקרבן עולה לוקחים רק זכר‪ ,‬אז למה היה צריך אותו מספר של נקבות המתאימות לשלמים‪ .‬ועוד‪ ,‬מדוע היה צריך להעלות עולות‬ ‫מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהור‪ ,‬ואם העלה מכל מין ששה הרי הגיע למספר גדול מאד‪ ,‬ולשם מה?‬ ‫בעל 'שפתי חכמים' מסביר‪ ,‬שמה שנאמר 'שבעה שבעה' אין הכוונה שבעה זוגות שהם ביחד ארבע עשרה בהמות‪ ,‬אלא שסה"כ היו שבעה‬ ‫מכל מין‪ ,‬כלומר שלושה זוגות ואחד בודד‪ ,‬ונח הבין שהבודד הזה הוא לקרבן‪ ,‬ואותו היה זכר‪ .‬ומוסיף עוד הסבר‪ ,‬שבאמת הכניס שבעה‬ ‫זוגות‪ ,‬כי היה צריך להקריב ארבע זכרים לעולות לארבעה זוגות שניצולו מן התיבה‪ ,‬הוא ואשתו ושלושה בניו עם נשותיהם‪ ,‬כי אולי‬ ‫חטאו במחשבה‪ .‬וארבע נקבות בשביל ארבעה זוגות הנ"ל לקרבן תודה‪ ,‬כי ארבעה צריכין להודות וכו'‪ .‬וחם ואשתו שחטאו בשימושם‬ ‫בתיבה הקריב עליהם חטאת לכל אחד ואחד‪ ,‬ויצאו בזה ששה זוגות וזוג אחד לקיום המין כמו בטמאים‪.‬‬ ‫' ָּזכָּר ּונ ְֵּׁקבָּ ה' \ ' ִאיש וְׁ ִא ְׁשתֹו' ‪ -‬בפסוק י"ט נאמר לגבי כל בשר ‪ָּ ' -‬זכָּר ּונ ְֵּׁקבָּ ה י ְִׁהיּו'‪ ,‬ובפסוק כ' לגבי העוף אין ביטוי זה אלא רק ‪ְׁ ' -‬ש ַניִם‬ ‫ִמכֹּל'‪ .‬ואילו בפרק ז' כאשר ה' מצווה אותו להיכנס לתיבה‪ ,‬נאמר שם בפסוק ב' לגבי הבהמה הטהורה ‪ִ ' -‬איש וְׁ ִא ְׁשתֹו'‪ ,‬ואילו בפסוק ג'‬ ‫שם לגבי עוף השמים נאמר ‪ָּ ' -‬זכָּר ּונ ְֵּׁקבָּ ה'‪ .‬ובפרק ז' פסוקים ט' וט"ז שוב מופיע הביטוי ‪' -‬זכר ונקבה'‪ .‬ולסיכום‪ ,‬בדרך כלל כתוב 'זכר‬ ‫ונקבה' ורק בפסוק ב' לגבי הבמה הטהורה מובא הביטוי 'איש ואשתו'‪ ,‬ויש להבין מדוע‪ ,‬והאם יש אישות אצל הבהמות?‬ ‫וכמו ששואלת הגמ' במס' 'סנהדרין' (ק"ח ע"ב) ‪" :‬מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו‪ .‬אישות לבהמה מי אית‬ ‫לה"‪ .‬ומפרש 'רש"י' ‪" :‬אישות לבהמה מי אית ליה ‪ -‬נקבה אחת נשכבת לכמה זכרים ואין זו אישות"‪ .‬ומוסבר בגמ' ‪" :‬אמר רבי שמואל‬ ‫בר נחמני אמר רבי יונתן מאותם שלא נעבדה בהם עבירה"‪ .‬ומסביר רש"י ‪" :‬שלא נעבדה בהן עבירה ‪ -‬שלא נזקקו אלא לבן זוגם"‪.‬‬ ‫ושואל הגמ' ‪ " :‬מנא ידע אמר רב חסדא שהעבירן לפני התיבה כל שהתיבה קולטתו בידוע שלא נעבדה בהם עבירה וכל שאין התיבה‬ ‫קולטתו בידוע שנעבדה בה עבירה‪ .‬רבי אבהו אמר מאותן הבאין מאיליהן"‪.‬‬ ‫אך עדיין קשה שרק במקום אחד מופיע ביטוי זה ובשאר הפסוקים מופיע לגבי כולם ‪' -‬זכר ונקבה'‪ .‬ובבואם לתבה בפסוקים ח' ‪ -‬ט'‬ ‫ּומן הָּ עֹוף וְׁ כֹל אֲ שֶ ר רֹמֵּ ׂש עַ ל הָּ אֲ דָּ מָּ ה‪( .‬ט)‬ ‫ּומן הַ בְׁ הֵּ מָּ ה אֲ שֶ ר ֵּאי ֶננָּה ְׁטה ָֹּרה ִ‬ ‫הֹורה ִ‬ ‫מפורש גם לגבי הבהמה הטהורה ‪(" :‬ח) ִמן הַ בְׁ הֵּ מָּ ה הַ ְׁט ָּ‬ ‫ֹלהים ֶאת נֹחַ "‪.‬‬ ‫ְׁש ַניִם ְׁש ַניִם בָּ אּו ֶאל נֹחַ ֶאל הַ ֵּתבָּ ה ָּזכָּר ּונ ְֵּׁקבָּ ה כַאֲ שֶ ר צִ ּוָּה אֱ ִ‬ ‫רעיון ג' ‪ -‬ונראה לומר‪ ,‬שבכל הפעמים שנאמר על כך שהם יבואו או באו‪ ,‬אז זה כולל את כולם‪ ,‬ולכן נאמר באופן כללי ‪' -‬זכר ונקבה' אך‬ ‫בפסוק ב' שה' אומר לנח שהוא יקח מהבהמה הטהורה שם נאמר דווקא ‪' -‬איש ואשתו' ללמדו שיקח רק מאלו שלא נעבדה בהם עבירה‪.‬‬ ‫התודה והברכה ‪ -‬למשפ' ר' משה חיים הלוי שוורץ ז"ל על השתתפותם בהחזקת הכולל‪.‬‬ ‫לעילוי נשמות ‪ :‬מרת מרים בת משה ע"ה אשת חבר של ידידנו לומד הכולל ר' דוד הופנברג‪.‬‬ ‫ר' ישראל יצחק בן יעקב קנר ז"ל‪ .‬ר' משה חיים בן שרגא פייבל הלוי שוורץ ז"ל‪ .‬ר' אברהם הכהן בן חנום ז"ל‪.‬‬ ‫ר' אשר בר יוסף פרחי ז"ל‪ .‬ולע"נ ‪' -‬חללי נצר אחרון' שמטעם ארגון ‪' -‬עמיתים'‪.‬‬ ‫שעה ‪ – 10.30‬שיעור בפרשת השבוע חומש עם רש"י‪ .‬שעה ‪ - 11.15‬שיעור בגמרא מסכת פסחים‪.‬‬ ‫שעה ‪ - 12:00‬שיעור באור החיים הקדוש‪ .‬ביום ה' שיעור בפרשת השבוע‪.‬‬ ‫ניתן להצטרף גם דרך הזום‪ .‬לתגובות הערות והארות ולקבלת הגיליון במייל‪ ,‬גם במהדורה מורחבת‪,‬‬ ‫נא לפנות למייל – ‪ ingber@bezeqint.net‬או בטלפון ‪.0545398058 -‬‬