gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מעדני הפרשה · Maadoney Haparshah — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: מעדני הפרשה · Maadoney Haparshah

שבוע: נח (2026-10-12)

מעדני הפרשה · Maadoney Haparshah — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון ‪528‬‬ ‫מעדני הפרשה‬ ‫בס"ד‬ ‫רעיונות והגיגים בפרשת השבוע מאת הר' ישראל אהרן קלצקין – פרשת נח – חשון תשפ"ז‬ ‫היה חנון' ומוסיף‪ ,‬שאם אנשי הדור היו מרחמים על‬ ‫נח איש צדיק‬ ‫הבריות‪ ,‬היה הקב"ה מרחם עליהם ונמנע מלהשחיתם‪.‬‬ ‫ארבעה שבחים הוזכרו כאן‪ :‬א‪ .‬שמו 'נח' פירשו חז"ל נח‬ ‫נח היה צדיק והיה רחום וחנון ולכן ניצל‪ ,‬וזה נרמז בשמו‪,‬‬ ‫לשמים ונח לבריות‪ ,‬ב‪ .‬איש – א מענטש‪ ,‬ג‪ .‬צדיק‪ ,‬ד‪ .‬תמים‪.‬‬ ‫שהאותיות השניות של 'חנון רחום'‪ ,‬הם נח‪.‬‬ ‫זה נרמז בטעם רביעי שעל המילה 'נח'‪ ,‬לרמז על ארבעת‬ ‫השבחים הללו‪.‬‬ ‫עד יבשת המים‬ ‫'וישלח את הערב‪ ,‬ויצא יצוא ושוב‪ ,‬עד יבשת המים מעל‬ ‫נח והתיבה‬ ‫הארץ' פירש"י 'עד יבשת המים‪ ,‬פשוטו כמשמעו‪ ,‬אבל‬ ‫החטא הקדמון של עץ הדעת נגרם ע"י הנחש‪ ,‬שביקש‬ ‫מדרש אגדה מוכן היה העורב לשליחות אחרת (כשיבשו‬ ‫להרוס את השלום בית אצל אדם וחוה וגם לסלק את‬ ‫המים) בעצירת גשמים בימי אליהו שנא' והעורבים‬ ‫ה'איש ואשה שזכו שכינה שרויה ביניהם'‪.‬‬ ‫מביאים לו לחם ובשר'‪.‬‬ ‫נחש אותיות נח‪-‬ש‪ ,‬יש לזה רמז נאה בחז"ל שאמרו 'ארס‬ ‫זה נרמז במילה 'יבשת' אותיות 'תשבי'‪ ,‬הלא הוא אליהו‬ ‫נחש בין שיניו'‪ ,‬ועל הרשע נאמר 'שני רשעים שברת'‪,‬‬ ‫הנביא‪ ,‬שהעורבים כלכלוהו‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬אם נוטלים את האות ש' (שין אותיות שני) מהמילה‬ ‫במוצאי שבת אנו מזכירים ג' שמות של אליהו הנביא‪:‬‬ ‫נח ש‪ ,‬נשאר אותיות נח‪ ,‬שהוא ומשפחתו ניצלו מהמבול‪.‬‬ ‫'אליהו‪ ,‬גלעדי‪ ,‬תשבי'‪ ,‬לגבי תפקידו של אליהו‪ ,‬לבא‬ ‫המילה 'נחש'‪ ,‬גם מרמז על התיקון שעשה נח‪ ,‬ע"י‬ ‫ולפענח את סתרי התורה‪ ,‬אנו נוקטים בשם 'תשבי' שהרי‬ ‫שקיים את ציווי השי"ת ובנה תיבה במידות שנצטווה‪,‬‬ ‫'תיקו' ר"ת תשבי יתרץ קושיות ואבעיות'‪ ,‬כי התורה‬ ‫כדלהלן‪ :‬נ אמות רחבה‪ ,‬ש אמות ארכה ובתוכה הכניס ח'‬ ‫נמשלה למים‪ ,‬וכל עוד אין בירור של דברי התורה זה‬ ‫בני אדם‪ ,‬נח ושלשת בניו ונשותיהם‪.‬‬ ‫בחינת 'יבשת המים'‪ ,‬וכאשר יתרץ את כל התיקו‪ ,‬יהפוך‬ ‫הגובה אינו חלק מהתיקון‪ ,‬כי הגובה של שלשים קומתה‪,‬‬ ‫ה'יבשת' ל'תשבי'‪ ,‬בחינת תשובה ומענה‪.‬‬ ‫היא עשירית מאורך התיבה‪ ,‬ומבאר ה'אבן עזרא'‪ ,‬שכדי‬ ‫כלכלוהו העורבים ולא מת לשחת‬ ‫לשמור על יציבות תיבה על המים ששטה כנגד הרוחות‪,‬‬ ‫צריך יחס של גובה‪ ,‬עשירית ממידת האורך‪.‬‬ ‫בפזמון ב'מלוה מלכה'‪ ,‬בשבחי אליהו הנביא אנו מזמרים‬ ‫'כלכלוהו העורבים ולא מת לשחת'‪.‬‬ ‫גובה כל קומה י' אמות‪ ,‬מרמז על שם י' וכל דבר‬ ‫שבקדושה לא פחות מי'‪ .‬אל אמה תכלנה מלמעלה‪,‬‬ ‫אליהו הוא מלאך הברית‪ ,‬והברית נקרא על שם אברהם‪,‬‬ ‫היינו‪ ,‬להסתכל כלפי מעלה לקל יחיד ומיוחד‪.‬‬ ‫כמו שאנו מברכים 'להכניסו בבריתו של אברהם אבינו'‬ ‫וגם בברכות הברית אנו אומרים 'צוה להציל ידידות‬ ‫נח ‪ -‬חתן‬ ‫שארנו משחת‪ ,‬למען בריתו אשר שם בבשרנו'‪ ,‬יש לברר‬ ‫בהמשך לאמור לעיל‪ :‬בפרשת השבוע נאמרה מצות‬ ‫מהו אותו שחת שנאמר בעניינם?‪.‬‬ ‫וברכת 'פרו ורבו' וממילא יש לה קשר לענייני נישואין‪.‬‬ ‫גם לגבי המבול נאמר 'לשחת כל בשר' וזה גם קשור‬ ‫כל חתן בונה לעצמו תיבה‪ ,‬שלשם כונס את אשתו ויחד‬ ‫לברית‪ ,‬שהרי אמרו חז"ל כי המבול הגיע עקב פגם‬ ‫הם בונים בית נאמן בישראל ויזכו לראות נחת‪.‬‬ ‫בשמירת היסוד‪.‬‬ ‫זה מרומז בשם פרשתנו ותוכן הפרשה 'תיבת נח'‪ .‬קח את‬ ‫והביאור לזה‪ :‬עומק הגיהנום קרוי 'באר שחת' והגמ'‬ ‫האות 'ת'‪ - ,‬תיבה ותכניסה בתוך המילה נח‪ ,‬ויש לנו‬ ‫במס' עירובין יט‪ .‬אומרת‪ ,‬כי אברהם אבינו מוציא את בני‬ ‫אותיות 'חתן' וגם 'נחת'‪.‬‬ ‫ישראל משם‪ ,‬חוץ ממי שבא על בת עובד כוכבים‪ ,‬שע"י‬ ‫כך משך ערלתו‪ ,‬ופגם בברית קודש‪.‬‬ ‫ואתה קח לך‬ ‫זה הכוונה 'להציל ידידות שארנו משחת' ע"י קדושת‬ ‫'ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל' כותב ה'כלי יקר'‪:‬‬ ‫הברית מילה‪ ,‬ולכן מוזכר לשון זה גם לגבי הצלתו של‬ ‫כמו שנאמר בארבעת המינים 'ולקחתם לכם' משלך‪ ,‬כך‬ ‫אליהו‪ ,‬שאליהו זה פנחס‪ ,‬שהציל את בני ישראל מרדת‬ ‫נצטווה נח שיקח כל המאכלים מכספו ולא משל אחרים‬ ‫שחת ע"י פגמו של זמרי בן סלוא שנכשל בענין זה‪.‬‬ ‫ושלא יחשוב שהם בין כה נמוחים ומותר לקחת מהם‪.‬‬ ‫זה גם נרמז בפר' לך לך בברית בין הבתרים‪ ,‬שם נאמר‪:‬‬ ‫זה נרמז בטעם רביעי שעל 'לך'‪ ,‬כמו בארבעת המינים‪.‬‬ ‫'וירד העיט על הפגרים וישב אותם אברהם'‪ ,‬שאברהם‬ ‫השחית כל בשר את דרכו‬ ‫משגיח על המתים (פגרים) ומשיב אותם מבאר שחת‬ ‫התורה מעידה על אנשי דור המבול‪' :‬כי השחית כל בשר‬ ‫ושאול תחתית‪.‬‬ ‫את דרכו על הארץ' מסביר החתם סופר‪' ,‬דרכו' הכוונה‬ ‫רמז לזה‪ :‬עי"ט ר"ת עירובין י"ט‪ .‬שם מסופר ענין זה‪,‬‬ ‫דרכו של הקב"ה‪ ,‬שהוא רחום וחנון ועלינו ללכת בדרכיו‬ ‫שאברהם מציל את בני ישראל מרדת שחת‪.‬‬ ‫'מה הוא רחום אף אתה היה רחום‪ ,‬מה הוא חנון אף אתה‬ ‫פרשת נח‪ ,‬שנה י"א‬ ‫מעדני הפרשה‬ ‫בס"ד‪ ,‬עמוד ב'‬ ‫ועתה לא יבצר מהם‬ ‫ויקח שם ויפת את השמלה‬ ‫כאשר אנשי דור הפלגה עשו את מרידתם‪ ,‬אמר הקב"ה‪:‬‬ ‫מנהג בני ישראל‪ ,‬שנוטלים הטלית מדי בוקר כדי לבודקם‬ ‫'הן עם אחד ושפה אחת לכולם וזה החלם לעשות ועתה‬ ‫קודם הלבישה ואופן הבדיקה היא‪ ,‬ע"י הפשלת הטלית‬ ‫לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות'‪ ,‬מסביר השפת‬ ‫על השכם (כתף) ובודקים הציציות‪.‬‬ ‫אמת‪ ,‬שהקב"ה הטביע בעולם‪ ,‬שכאשר יש אחדות בין‬ ‫בהלכה נפסק שיש לבדוק הציציות קודם הלבישה‪ ,‬אך לא‬ ‫בני אדם‪ ,‬אין ההיזק יכול לשלוט בהם‪.‬‬ ‫נאמר באף מקום שצורת הבדיקה תיעשה ע"י הנחתו על‬ ‫כך גם מצינו בחז"ל‪ ,‬שחיילי בית דוד שהיו צדיקים‪ ,‬היו‬ ‫השכם ויש לברר מדוע אכן נוהגים כך?‬ ‫יורדים למלחמה ונופלים‪ ,‬כי לא היה אחדות ביניהם‬ ‫אחי הר' יצחק פסח שליט"א הבריק בזה‪ ,‬כדלהלן‪:‬‬ ‫ואילו חיילי בית אחאב‪ ,‬שהיו רשעים‪ ,‬היו יורדים‬ ‫הפעם הראשונה בתורה שמוזכר ענין 'טלית וציצית' הוא‬ ‫למלחמה ומנצחים‪ ,‬כי היה אחדות ביניהם‪.‬‬ ‫בפרשתנו‪' :‬ויקח שם ויפת את השמלה' פירש"י 'אין כתיב‬ ‫יש לדרוש בזה למעשה‪ ,‬ש'יבצר' הם אותיות ציבור‪ ,‬לרמז‬ ‫ויקחו‪ ,‬אלא ויקח‪ ,‬לימד על שם‪ ,‬שנתאמץ במצוה יותר‬ ‫כי כח האחדות של תפילה בציבור‪ ,‬גורם לתפילה‬ ‫מיפת‪ ,‬לכך זכו בניו לטלית של ציצית'‪.‬‬ ‫שתתקבל ומונע היזק מציבור המתפללים‪.‬‬ ‫היוצא מזה‪ ,‬שאנו בני שם‪ ,‬זכינו למצות 'טלית וציצית'‪,‬‬ ‫מסתבר שהלשון 'בציר' שנקרא בלשון הקודש בענין‬ ‫מפני שזקננו שם בן נח‪ ,‬שם השמלה על שכמו וכך נכנס‬ ‫קצירת הענבים‪ ,‬כי הענבים גודלים באשכולות מחוברים‬ ‫אל אביו באופן של כבוד לכבדו ולשמור על צניעותו‪.‬‬ ‫ואחדות‪ ,‬ולכן נמשלו לשידוכים 'ענבי הגפן בענבי הגפן'‬ ‫לכן‪ ,‬נוהגים בני ישראל להשים הטלית והציצית לבדיקה‬ ‫והיוצא מהם הוא היין‪ ,‬הגורם לקירוב לבבות ואחדות‪,‬‬ ‫על השכם‪ ,‬לרמז שבזכות מצוה זו זכינו לכך‪.‬‬ ‫כדברי הגמ' סנהדרין קג 'גדולה לגימה שמקרבת רחוקים'‪.‬‬ ‫כמו"כ‪ ,‬הכח שטמון במצות ציצית להציל את בני ישראל‬ ‫ויולד את שלח פרק י"א פסוק י"ב‬ ‫מחטאים הקשורים לתחום הקדושה‪ ,‬ככתוב בפרשת‬ ‫'וארפכשד חי חמש ושלשים שנה ויולד את שלח'‪.‬‬ ‫ציצית 'וללא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם' וכו' וכמו‬ ‫אדם הראשון לא נולד‪ ,‬אלא היה יציר כפיו של הקב"ה‪,‬‬ ‫שמסופר בגמ' מנחות מד‪ .‬שתלמיד אחד ניצל מחטא כבד‬ ‫הדורות הראשונים שנולדו כדרך העולם‪ ,‬מתחיל בשת א‪.‬‬ ‫של פגם בקדושה בזכות הציצית‪ ,‬הוא מכח פעולה זו‬ ‫אנוש ב‪ .‬קינן ג‪ .‬מהללאל ד‪ .‬ירד ה‪ .‬חנך ו‪ .‬מתושלח ז‪ .‬למך ח‪.‬‬ ‫ששם בן נח פעל בשמלה להציל אביו מפגם בקדושה‪,‬‬ ‫נח ט‪ .‬שם י‪ .‬ארפכשד יא‪ .‬שלח יב‪.‬‬ ‫שהרי הלך לכסותו בצניעות‪.‬‬ ‫סימן לדבר‪ ,‬שהפסוק שמספר את הנולד ה‪-‬י"א שהוליד‬ ‫עבד עבדים יהיה לאחיו‬ ‫את הנולד ה‪-‬י"ב‪ ,‬הוא בפרק י"א פסוק י"ב‪.‬‬ ‫על הפסוק 'ויקח שם ויפת את השמלה' פירש"י שבזכות‬ ‫מקצה חמשים ומאת יום‬ ‫זה זכינו למצוות ציצית‪.‬‬ ‫התורה מספרת מה היה השיא של תגבורת המים‪' :‬ויגברו‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬חם שעשה את המכשול וקלקל‪ ,‬נתקלל ע"י‬ ‫המים על הארץ חמשים ומאת יום'‪ ,‬מיד אח"כ‪' ,‬ויזכר‬ ‫נח 'עבד עבדים יהיה לאחיו'‪.‬‬ ‫אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה'‪ ,‬ואז‪,‬‬ ‫בגמ' שבת לב‪ :‬איתא‪ :‬כל הזהיר בציצית‪ ,‬זוכה ומשמשין‬ ‫'ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום'‪.‬‬ ‫לו ב' אלפים וח' מאות עבדים שנא' כה אמר ה' בימים‬ ‫המספר מאה וחמישים‪ ,‬מרמז על תפילה ובקשה‪ ,‬שהרי‬ ‫ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגוים‬ ‫ספר תהילים מכיל מאה וחמישים פרקים‪.‬‬ ‫[והחזיקו] בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם וגו'‪.‬‬ ‫מה נפלא ועמוק הגילוי הזה‪ ,‬שבין ‪ 2‬הפעמים הללו‬ ‫פירש"י‪ :‬בשכר הכנף‪ ,‬יחזיקו בכנף עשרה אנשים מכל‬ ‫שכתוב 'מאב וחמישים יום'‪ ,‬יש בדיוק ‪ 150‬אותיות‪.‬‬ ‫לשון‪ ,‬הרי שבע מאות לשבעים לשון‪ .‬וארבע כנפות יש‬ ‫ו י ז כ ר אלק י ם א ת נ ח ו א ת כ ל ה ח י ה ו א ת כ ל‬ ‫כח‬ ‫כז‬ ‫כו‬ ‫כה‬ ‫כד‬ ‫כג‬ ‫כב‬ ‫כא‬ ‫כ‬ ‫יט‬ ‫יח‬ ‫יז‬ ‫טז‬ ‫טו‬ ‫יד‬ ‫יג‬ ‫יב‬ ‫יא‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫ח‬ ‫ז‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫לו‪ ,‬הרי אלפים ושמנה מאות‪.‬‬ ‫ה ב ה מ ה א ש ר א ת ו ב ת ב ה ו י ע ב ר א לק י ם ר ו ח‬ ‫נו‬ ‫נה‬ ‫נד‬ ‫נג‬ ‫נב‬ ‫נא‬ ‫נ‬ ‫מט‬ ‫מח‬ ‫מז‬ ‫מו‬ ‫מה‬ ‫מד‬ ‫מג‬ ‫מב‬ ‫מא‬ ‫מ‬ ‫לט‬ ‫לח‬ ‫לז‬ ‫לו‬ ‫לה‬ ‫לד‬ ‫לג‬ ‫לב‬ ‫לא‬ ‫ל‬ ‫כט‬ ‫לפי זה אתי שפיר‪ ,‬שבני ישראל מזרע שם זכו לציצית‪,‬‬ ‫על ה אר ץ ו י ש כ ו ה מ ים ‪ ,‬ו י ס כ ר ו מ ע ינ ת ת ה ו ם‬ ‫פו‬ ‫פה‬ ‫פד‬ ‫פג‬ ‫פב‬ ‫פא‬ ‫פ‬ ‫עט‬ ‫עח‬ ‫עז‬ ‫עו‬ ‫עה‬ ‫עד‬ ‫עג‬ ‫עב‬ ‫עא‬ ‫ע‬ ‫סט‬ ‫סח‬ ‫סז‬ ‫סו‬ ‫סה‬ ‫סד‬ ‫סג‬ ‫סב‬ ‫סא‬ ‫ס‬ ‫נט‬ ‫נח‬ ‫נז‬ ‫בני חם שנתקלל‪ ,‬הם יהיו העבדים‪.‬‬ ‫ו א ר בת ה ש מ י ם ו י כ לא ה ג ש ם מ ן ה ש מ י ם ‪,‬‬ ‫קיב‬ ‫קיא‬ ‫קי‬ ‫קט‬ ‫קח‬ ‫קז‬ ‫קו‬ ‫קה‬ ‫קד‬ ‫קג‬ ‫קב‬ ‫קא‬ ‫ק‬ ‫צט‬ ‫צח‬ ‫צז‬ ‫צו‬ ‫צה‬ ‫צד‬ ‫צג‬ ‫צב‬ ‫צא‬ ‫צ‬ ‫פט‬ ‫פח‬ ‫פז‬ ‫וי ש ב ו ה מ ים מ ע ל ה א רץ ה לו ך ו ש ו ב‬ ‫קלו‬ ‫קלה‬ ‫קלד‬ ‫קלג‬ ‫קלב‬ ‫קלא‬ ‫קל‬ ‫קכט‬ ‫קכח‬ ‫קכז‬ ‫קכו‬ ‫קכה‬ ‫קכד‬ ‫קכג‬ ‫קכב‬ ‫קכא‬ ‫קכ‬ ‫קיט‬ ‫קיח‬ ‫קיז‬ ‫קטז‬ ‫קטו‬ ‫קיד‬ ‫קיג‬ ‫סימן מועיל לזכרון‪ ,‬שהגמ' בשבת היא בדף לב‪ .‬שהרי ד'‬ ‫ו י ח ס ר ו ה מ י ם מ ק צ ה (חמשים ומאת יום)‪.‬‬ ‫קנ‬ ‫קמט‬ ‫קמח‬ ‫קמז‬ ‫קמו‬ ‫קמה‬ ‫קמד‬ ‫קמג‬ ‫קמב‬ ‫קמא‬ ‫קמ‬ ‫קלט‬ ‫קלח‬ ‫קלז‬ ‫כנפות‪ ,‬בכל כנף ח' חוטים‪ ,‬סה"כ ל"ב חוטין של ציצית‪.‬‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫לאחי היקר הר' יוסף נחום הי"ו‪ ,‬ולנוו"ב‪ ,‬לרגל הולדת הנכד‪ ,‬בן לבנו ר' בן ציון הי"ו‬ ‫יזכו לרוות נחת דקדושה מכל יוצ"ח ואך טוב וחסד ישיגוכם תמיד‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫המעוניין לקבל גליון זה באימייל וכן לכל הארה והערה‪ ,‬יכתוב לי בכתובת הנ"ל ויקבל מידי שבוע הגליון על הפרשה‪.‬‬ ‫‪maadoney@gmail.com‬‬