מעדני הפרשה · Maadoney Haparshah — נח (2026-10-12)

גליון 528
מעדני הפרשה בס"ד
רעיונות והגיגים בפרשת השבוע מאת הר' ישראל אהרן קלצקין – פרשת נח – חשון תשפ"ז
היה חנון' ומוסיף ,שאם אנשי הדור היו מרחמים על נח איש צדיק
הבריות ,היה הקב"ה מרחם עליהם ונמנע מלהשחיתם. ארבעה שבחים הוזכרו כאן :א .שמו 'נח' פירשו חז"ל נח
נח היה צדיק והיה רחום וחנון ולכן ניצל ,וזה נרמז בשמו, לשמים ונח לבריות ,ב .איש – א מענטש ,ג .צדיק ,ד .תמים.
שהאותיות השניות של 'חנון רחום' ,הם נח. זה נרמז בטעם רביעי שעל המילה 'נח' ,לרמז על ארבעת
השבחים הללו.
עד יבשת המים
'וישלח את הערב ,ויצא יצוא ושוב ,עד יבשת המים מעל נח והתיבה
הארץ' פירש"י 'עד יבשת המים ,פשוטו כמשמעו ,אבל החטא הקדמון של עץ הדעת נגרם ע"י הנחש ,שביקש
מדרש אגדה מוכן היה העורב לשליחות אחרת (כשיבשו להרוס את השלום בית אצל אדם וחוה וגם לסלק את
המים) בעצירת גשמים בימי אליהו שנא' והעורבים ה'איש ואשה שזכו שכינה שרויה ביניהם'.
מביאים לו לחם ובשר'. נחש אותיות נח-ש ,יש לזה רמז נאה בחז"ל שאמרו 'ארס
זה נרמז במילה 'יבשת' אותיות 'תשבי' ,הלא הוא אליהו נחש בין שיניו' ,ועל הרשע נאמר 'שני רשעים שברת',
הנביא ,שהעורבים כלכלוהו. לכן ,אם נוטלים את האות ש' (שין אותיות שני) מהמילה
במוצאי שבת אנו מזכירים ג' שמות של אליהו הנביא: נח ש ,נשאר אותיות נח ,שהוא ומשפחתו ניצלו מהמבול.
'אליהו ,גלעדי ,תשבי' ,לגבי תפקידו של אליהו ,לבא המילה 'נחש' ,גם מרמז על התיקון שעשה נח ,ע"י
ולפענח את סתרי התורה ,אנו נוקטים בשם 'תשבי' שהרי שקיים את ציווי השי"ת ובנה תיבה במידות שנצטווה,
'תיקו' ר"ת תשבי יתרץ קושיות ואבעיות' ,כי התורה כדלהלן :נ אמות רחבה ,ש אמות ארכה ובתוכה הכניס ח'
נמשלה למים ,וכל עוד אין בירור של דברי התורה זה בני אדם ,נח ושלשת בניו ונשותיהם.
בחינת 'יבשת המים' ,וכאשר יתרץ את כל התיקו ,יהפוך הגובה אינו חלק מהתיקון ,כי הגובה של שלשים קומתה,
ה'יבשת' ל'תשבי' ,בחינת תשובה ומענה. היא עשירית מאורך התיבה ,ומבאר ה'אבן עזרא' ,שכדי
כלכלוהו העורבים ולא מת לשחת לשמור על יציבות תיבה על המים ששטה כנגד הרוחות,
צריך יחס של גובה ,עשירית ממידת האורך.
בפזמון ב'מלוה מלכה' ,בשבחי אליהו הנביא אנו מזמרים
'כלכלוהו העורבים ולא מת לשחת'. גובה כל קומה י' אמות ,מרמז על שם י' וכל דבר
שבקדושה לא פחות מי' .אל אמה תכלנה מלמעלה,
אליהו הוא מלאך הברית ,והברית נקרא על שם אברהם,
היינו ,להסתכל כלפי מעלה לקל יחיד ומיוחד.
כמו שאנו מברכים 'להכניסו בבריתו של אברהם אבינו'
וגם בברכות הברית אנו אומרים 'צוה להציל ידידות נח -חתן
שארנו משחת ,למען בריתו אשר שם בבשרנו' ,יש לברר בהמשך לאמור לעיל :בפרשת השבוע נאמרה מצות
מהו אותו שחת שנאמר בעניינם?. וברכת 'פרו ורבו' וממילא יש לה קשר לענייני נישואין.
גם לגבי המבול נאמר 'לשחת כל בשר' וזה גם קשור כל חתן בונה לעצמו תיבה ,שלשם כונס את אשתו ויחד
לברית ,שהרי אמרו חז"ל כי המבול הגיע עקב פגם הם בונים בית נאמן בישראל ויזכו לראות נחת.
בשמירת היסוד.
זה מרומז בשם פרשתנו ותוכן הפרשה 'תיבת נח' .קח את
והביאור לזה :עומק הגיהנום קרוי 'באר שחת' והגמ' האות 'ת' - ,תיבה ותכניסה בתוך המילה נח ,ויש לנו
במס' עירובין יט .אומרת ,כי אברהם אבינו מוציא את בני אותיות 'חתן' וגם 'נחת'.
ישראל משם ,חוץ ממי שבא על בת עובד כוכבים ,שע"י
כך משך ערלתו ,ופגם בברית קודש. ואתה קח לך
זה הכוונה 'להציל ידידות שארנו משחת' ע"י קדושת 'ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל' כותב ה'כלי יקר':
הברית מילה ,ולכן מוזכר לשון זה גם לגבי הצלתו של כמו שנאמר בארבעת המינים 'ולקחתם לכם' משלך ,כך
אליהו ,שאליהו זה פנחס ,שהציל את בני ישראל מרדת נצטווה נח שיקח כל המאכלים מכספו ולא משל אחרים
שחת ע"י פגמו של זמרי בן סלוא שנכשל בענין זה. ושלא יחשוב שהם בין כה נמוחים ומותר לקחת מהם.
זה גם נרמז בפר' לך לך בברית בין הבתרים ,שם נאמר: זה נרמז בטעם רביעי שעל 'לך' ,כמו בארבעת המינים.
'וירד העיט על הפגרים וישב אותם אברהם' ,שאברהם
השחית כל בשר את דרכו
משגיח על המתים (פגרים) ומשיב אותם מבאר שחת
התורה מעידה על אנשי דור המבול' :כי השחית כל בשר
ושאול תחתית.
את דרכו על הארץ' מסביר החתם סופר' ,דרכו' הכוונה
רמז לזה :עי"ט ר"ת עירובין י"ט .שם מסופר ענין זה,
דרכו של הקב"ה ,שהוא רחום וחנון ועלינו ללכת בדרכיו
שאברהם מציל את בני ישראל מרדת שחת.
'מה הוא רחום אף אתה היה רחום ,מה הוא חנון אף אתה
פרשת נח ,שנה י"א מעדני הפרשה בס"ד ,עמוד ב'
ועתה לא יבצר מהם ויקח שם ויפת את השמלה
כאשר אנשי דור הפלגה עשו את מרידתם ,אמר הקב"ה: מנהג בני ישראל ,שנוטלים הטלית מדי בוקר כדי לבודקם
'הן עם אחד ושפה אחת לכולם וזה החלם לעשות ועתה קודם הלבישה ואופן הבדיקה היא ,ע"י הפשלת הטלית
לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות' ,מסביר השפת על השכם (כתף) ובודקים הציציות.
אמת ,שהקב"ה הטביע בעולם ,שכאשר יש אחדות בין בהלכה נפסק שיש לבדוק הציציות קודם הלבישה ,אך לא
בני אדם ,אין ההיזק יכול לשלוט בהם. נאמר באף מקום שצורת הבדיקה תיעשה ע"י הנחתו על
כך גם מצינו בחז"ל ,שחיילי בית דוד שהיו צדיקים ,היו השכם ויש לברר מדוע אכן נוהגים כך?
יורדים למלחמה ונופלים ,כי לא היה אחדות ביניהם אחי הר' יצחק פסח שליט"א הבריק בזה ,כדלהלן:
ואילו חיילי בית אחאב ,שהיו רשעים ,היו יורדים הפעם הראשונה בתורה שמוזכר ענין 'טלית וציצית' הוא
למלחמה ומנצחים ,כי היה אחדות ביניהם. בפרשתנו' :ויקח שם ויפת את השמלה' פירש"י 'אין כתיב
יש לדרוש בזה למעשה ,ש'יבצר' הם אותיות ציבור ,לרמז ויקחו ,אלא ויקח ,לימד על שם ,שנתאמץ במצוה יותר
כי כח האחדות של תפילה בציבור ,גורם לתפילה מיפת ,לכך זכו בניו לטלית של ציצית'.
שתתקבל ומונע היזק מציבור המתפללים. היוצא מזה ,שאנו בני שם ,זכינו למצות 'טלית וציצית',
מסתבר שהלשון 'בציר' שנקרא בלשון הקודש בענין מפני שזקננו שם בן נח ,שם השמלה על שכמו וכך נכנס
קצירת הענבים ,כי הענבים גודלים באשכולות מחוברים אל אביו באופן של כבוד לכבדו ולשמור על צניעותו.
ואחדות ,ולכן נמשלו לשידוכים 'ענבי הגפן בענבי הגפן'
לכן ,נוהגים בני ישראל להשים הטלית והציצית לבדיקה
והיוצא מהם הוא היין ,הגורם לקירוב לבבות ואחדות,
על השכם ,לרמז שבזכות מצוה זו זכינו לכך.
כדברי הגמ' סנהדרין קג 'גדולה לגימה שמקרבת רחוקים'.
כמו"כ ,הכח שטמון במצות ציצית להציל את בני ישראל
ויולד את שלח פרק י"א פסוק י"ב מחטאים הקשורים לתחום הקדושה ,ככתוב בפרשת
'וארפכשד חי חמש ושלשים שנה ויולד את שלח'. ציצית 'וללא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם' וכו' וכמו
אדם הראשון לא נולד ,אלא היה יציר כפיו של הקב"ה, שמסופר בגמ' מנחות מד .שתלמיד אחד ניצל מחטא כבד
הדורות הראשונים שנולדו כדרך העולם ,מתחיל בשת א. של פגם בקדושה בזכות הציצית ,הוא מכח פעולה זו
אנוש ב .קינן ג .מהללאל ד .ירד ה .חנך ו .מתושלח ז .למך ח. ששם בן נח פעל בשמלה להציל אביו מפגם בקדושה,
נח ט .שם י .ארפכשד יא .שלח יב. שהרי הלך לכסותו בצניעות.
סימן לדבר ,שהפסוק שמספר את הנולד ה-י"א שהוליד עבד עבדים יהיה לאחיו
את הנולד ה-י"ב ,הוא בפרק י"א פסוק י"ב.
על הפסוק 'ויקח שם ויפת את השמלה' פירש"י שבזכות
מקצה חמשים ומאת יום זה זכינו למצוות ציצית.
התורה מספרת מה היה השיא של תגבורת המים' :ויגברו לעומת זאת ,חם שעשה את המכשול וקלקל ,נתקלל ע"י
המים על הארץ חמשים ומאת יום' ,מיד אח"כ' ,ויזכר נח 'עבד עבדים יהיה לאחיו'.
אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה' ,ואז, בגמ' שבת לב :איתא :כל הזהיר בציצית ,זוכה ומשמשין
'ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום'. לו ב' אלפים וח' מאות עבדים שנא' כה אמר ה' בימים
המספר מאה וחמישים ,מרמז על תפילה ובקשה ,שהרי ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגוים
ספר תהילים מכיל מאה וחמישים פרקים. [והחזיקו] בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם וגו'.
מה נפלא ועמוק הגילוי הזה ,שבין 2הפעמים הללו פירש"י :בשכר הכנף ,יחזיקו בכנף עשרה אנשים מכל
שכתוב 'מאב וחמישים יום' ,יש בדיוק 150אותיות. לשון ,הרי שבע מאות לשבעים לשון .וארבע כנפות יש
ו י ז כ ר אלק י ם א ת נ ח ו א ת כ ל ה ח י ה ו א ת כ ל
כח כז כו כה כד כג כב כא כ יט יח יז טז טו יד יג יב יא י ט ח ז ו ה ד ג ב א
לו ,הרי אלפים ושמנה מאות.
ה ב ה מ ה א ש ר א ת ו ב ת ב ה ו י ע ב ר א לק י ם ר ו ח
נו נה נד נג נב נא נ מט מח מז מו מה מד מג מב מא מ לט לח לז לו לה לד לג לב לא ל כט
לפי זה אתי שפיר ,שבני ישראל מזרע שם זכו לציצית,
על ה אר ץ ו י ש כ ו ה מ ים ,ו י ס כ ר ו מ ע ינ ת ת ה ו ם
פו פה פד פג פב פא פ עט עח עז עו עה עד עג עב עא ע סט סח סז סו סה סד סג סב סא ס נט נח נז
בני חם שנתקלל ,הם יהיו העבדים.
ו א ר בת ה ש מ י ם ו י כ לא ה ג ש ם מ ן ה ש מ י ם ,
קיב קיא קי קט קח קז קו קה קד קג קב קא ק צט צח צז צו צה צד צג צב צא צ פט פח פז
וי ש ב ו ה מ ים מ ע ל ה א רץ ה לו ך ו ש ו ב
קלו קלה קלד קלג קלב קלא קל קכט קכח קכז קכו קכה קכד קכג קכב קכא קכ קיט קיח קיז קטז קטו קיד קיג
סימן מועיל לזכרון ,שהגמ' בשבת היא בדף לב .שהרי ד'
ו י ח ס ר ו ה מ י ם מ ק צ ה (חמשים ומאת יום). קנ קמט קמח קמז קמו קמה קמד קמג קמב קמא קמ קלט קלח קלז כנפות ,בכל כנף ח' חוטים ,סה"כ ל"ב חוטין של ציצית.
ברכת מזל טוב
לאחי היקר הר' יוסף נחום הי"ו ,ולנוו"ב ,לרגל הולדת הנכד ,בן לבנו ר' בן ציון הי"ו
יזכו לרוות נחת דקדושה מכל יוצ"ח ואך טוב וחסד ישיגוכם תמיד ,אכי"ר.
המעוניין לקבל גליון זה באימייל וכן לכל הארה והערה ,יכתוב לי בכתובת הנ"ל ויקבל מידי שבוע הגליון על הפרשה.
maadoney@gmail.com
