כתרי תורה · Kisrei Torah — נח (2026-10-12)

רבי חלפון (הראשון) ב"ר מצ'מון הנגיד זלה"ה
נגיד ארץ תימן -ז' מרחשון ד'תתקל"ג
רבי אברהם ב"ר סלימאן גברא זלה"ה
מחכמי סוד -ז' מרחשון תשמ"ח
לק"י | ה ' תשפ" ז ב'של " ח | גיליון שכ" ד | פרשת אלה תולדת נח
רבי סעדיה ב"ר שלום אלמגור זלה"ה
מחכמי עיריאב – ח' מרחשון תשנ"ה
רבי שלמה ב"ר אהרן שרוי זלה"ה
מחכמי ראש העין -ח' מרחשון תשע"ב
רבי יהודה ב"ר אברהם חבשוש זלה"ה
מחכמי מנאכה ראש ישיבת תורת משה וחבר בד"צ ק"ק תימן
בירושלים -ט' מרחשון תש"ד
רבי סעדיה ב"ר חיים קאפח זלה"ה
ראש השוחטים בירושלים – ט' מרחשון תשל"ג
רבי שלום ב"ר יוסף קלזאן זלה"ה
רב כניס בית צאלח -י' מרחשון תשי"א
רבי יחיא ב"ר חיים קיפי זלה"ה
רבה של חימה ,ורב בפרוזדור ירושלים -י' מרחשון תשמ"ז
רבי שלום ב"ר צאלח צאהרי זלה"ה
מחכמי רדאע -י"א מרחשון תרצ"ז
רבי יוסף חייא ב"ר שלום אלשיך זלה"ה
מחכמי ירושלים -י"ב מרחשון תשל"ה לע"נ מרן ראש הישיבה הגאון רבי ירחמיאל גרשון בן הגאון רבי צבי יהודה אדלשטיין זלה"ה .מרן הגאון הגדול רבי שמריהו יוסף חיים בן מרן הגאון רבי יעקב ישראל קניבסקי זלה"ה .מרן הגאון
רבי זכריה ב"ר סעדיה הכהן זלה"ה הגדול רבי שמעון ב"ר דוד בעדני זלה"ה • זקנתי אצילת המידות מרת ברכה שרעבי ע"ה ב"ר ישראל מגארי זלה"ה – כ"ג סיון התשפ"ו ,ואחיה רבי ישראל מגארי זצ"ל י"ב מרחשון תשל"א .זקנתי אצילת
רב נוה צדק שבזי וכרם התימנים בת"א המידות מרת שולמית מורחי ע"ה ב"ר שלום עצאר זלה"ה – ט"ז אב התשפ"ג ,ואחיה רבי שלום ב"ר שלום עצאר זצ"ל -כ"ב מרחשון תשע"ו .ר' עזרא ב"ר יעקב שרעבי זצ"ל – ל' סיון התשפ"ג ,דודי הרב
-י"ב מרחשון תשנ"ג אברהם ב"ר דוד בדיחי זצ"ל ,הרב אלעזר עוזרי זצ"ל בן יבלחט"א רבי אברהם ,הבה"ח נפתלי צבי יעיש זצ"ל בן יבלחט"א רבי יגיל .הרב יהודה זצ"ל ואחותו מרת יהודית ב"ר יוסף שרעבי ע"ה .מרת
בתיה שאלתיאל הלוי ב"ר עזר שרעבי זצ"ל – ט' סיון תשפ"ג • ולזכות הרבנים הגאונים הרב אהרן ב"ר יוסף שליט"א • הרב אלעזר ב"ר אהרן שליט"א .מרת אסנת ב"ר צדוק תחי' ,מרת צביה ב"ר יוסף
תחי' ,הנערה שרה בת שלומית תחי' .לרפו"ש במהרה בתושח"י ,ולהצלת והצלחת אחב"י ,הנתונים בצרה ובשביה באה"ק ובשאר גליותיהם ,והשם ירחם ,עמו ינחם ,על יד מנחם ,אכי"ר.
ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים הנוגע בבגד רטוב מזיעה האם צריך נטילת ידים
ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל הארץ (י"א ,ד'). א] במהלך ימי שמחת החג שעברו עלינו לטובה בהם יצאו רבים במחול של מצוה ,ישנם שפיזזו וכרכרו עד
איתא בזוה"ק (בראשית כה ,א) ,חמשה מינים יש ערב שבגדיהם היו ספוגים מזיעה .ונשאלתי האם הנגיעה בבגד רטוב מזיעה מצריכה נטילת ידיים כנגיעה במקומות
רב ,נפילים גבורים ענקים רפאים ועמלקים וסימנך המכוסים .תשובה :בעניין זיעה שעל הבגד ישנם שלוש שיטות בפוסקים .י"א כי רק בנגיעה בגופו במקומות
נג"ע ר"ע .ועל הגבורים כתב שם ,דאנון מסטרא המכוסים הצריכו חכמים נטילה [ואפילו לאחר רחיצה שאז אותם מקומות נקיים לא פלוג רבנן] ,אבל נגיעה
דאתאמר בהון ,הבה נבנה לנו עיר ונעשה לנו שם. בבגד רטוב מזיעה אף כשהזיעה היא מהמקומות המכוסים ,אין צריך נטילה .ומ"מ ממידת חסידות ליטול ידיים
ובנין בת כנסיות ומדרשות ,ושווין בהון ספר תורה או לנקותם כאשר נטפה עליהם זיעה מהמקומות המכוסים (אשל אברהם בוטשאטש סי' ד' סע' כ"א) .וי"א שאין ליגע
ועטרה על רישוי ,ולא לשמא דה' ,אלא למעבד לון בבגד שידוע שיש בו הרבה זיעה והנוגע צריך נטילה (ביה"ל סי' קס"ד ד"ה שיש ,שבה"ל ח"ח סי' ב') .וישנה שיטה
שם ,הדא הוא דכתיב ונעשה לנו שם ,ע"כ. ממוצעת כי רק זיעה מרובה שיש בה שכבת לכלוך הנקראת מלמולי זיעה היא זו שמצריכה נטילה ,אך הנגיעה
מבואר ,כי גם הפועל למען חיזוק התורה והמצוות, בזיעה רטובה על בגד אפי' בטופח על מנת להטפיח איננה בכלל זה והנוגע בה לא צריך נטילת ידיים (כה"ח
אם עושה כן כדי לגדל את שמו ,זהו מערב רב ,על סי' ד' ס"ק צ"ה) .והלכה למעשה אמר לי מרן הגר"י רצאבי שליט"א שיש להורות כדעת הסוברים שהנוגע בזיעה
כן צריכה להיות כוונתו בזאת ,לה' לבדו. אסור בדברים שבקדושה עד שיטול או ינקה את ידיו .והוסיף ,כי בלאו הכי צריך לדעת כי יש סכנה בזיעת
ובעניין זה ראיתי להביא מש"כ מוהר"ר יחיא מני האדם שלא להכניסה לפה וכמובא ברמב"ם (הלכות רוצח ושמירת הנפש פי"ב ה"ד) ובשו"ע (יו"ד סי' קט"ז ס"ד) שכל
זלה"ה מדייני רדאע (הובאו דבריו בילקוט רועים למוה"ר זיעת אדם סם המות היא חוץ מזיעת הפנים וסימנך בזיעת אפך תאכל לחם.
יחיא עומיסי זלה"ה ראב"ד רדאע) ,ונעשה לנו שם, הנחת דפי עיתון על סירים המונחים על פלאטה האם נחשבת הטמנה
ראשי תיבות 'שינוי מנהגים' .כי בזמן שחשבו ב] ישנם המניחים דפי עיתון על הסירים שבפלאטה ,כדי שיתאסף החום סביב הסירים ולא יתפזר למעלה .ויש
לשנות סדרי עולם ,שינו מקום ישיבתם ורצו לדור לשאול האם זה נחשב כהנחת מגבת וכדומה ויש בכך הטמנה במקצת ואסור לדעת מרן השו"ע (סי' רנ"ג ס"א),
על ראש המגדל (דהיינו בשמים .עי' סנהדרין קט ,א .כת
או שאין עיתון דומה למגבת כיון שאינו נוגע כ"כ בסיר ויש אויר בינתיים .תשובה :הנה בטור (סי' רנ"ז) מובא
אחת אומרת נעלה ונשב שם .אבש"ר) ,וגרמו לעצמם
שכעין זה היה מנהגו של אביו הרא"ש שהניח לוח על כירה גרופה מגחלים שדפנותיה היו גבוהות מן הקדירות
הפצה ,שנאמר ויפץ ה' אותם משם על פני כל
שבתוכה ,ועל הלוח הניח בגדים באופן שהם לא נגעו כלל בקדרה ובכך לא נחשב הטמנה .הרי שאף שהלוח
הארץ ,ע"כ .כלומר העונש היה על שרצו לשנות
המונח על פי הכירה אצר בכך את החום שבתוכה ,אין זה בכלל איסור הטמנה כי לא גזרו חכמים רק בדרך
מסדרו של עולם ,וסברו כביכול כח זה נתון בידם,
הטמנת הקדרה שבמה שמתעסק עלול לבא לידי חימומה באיסור .וכן פסק מרן השו"ע (שם ס"ח) שמותר לתת
ונענשו שנשתנו סדריהם ונפוצו על פני כל הארץ.
כלי רחב על הקדרה שאינו נוגע בצדדיה ומותר אף לתת בגדים על הכלי הרחב.
וסיים ,ומכאן טרוניא ואזהרה למי שמשנה המנהגים
אמנם אמר לי הגר"מ רצאבי שליט"א כי דף עיתון אינו דומה לכלי רחב כיון שהעיתון דק ונצמד לסירים
הקבועים בבית הכנסת ,או בכל מקום אחר
ונראה כהטמנה .והוסיף כי הנחת קרטון על הסירים מותרת וכדין כלי רחב ,ומותר אף לתת מגבת על הקרטון
שמתאספין ומתכנסין אנשים בחבורה .כי ע"י שינוי
לשמירת החום .אמנם בער"ש אפשר להקל ולכסות את הסירים שעל הפלאטה אף במגבת ובלבד שיישארו
המנהגים ,יגרמו לפיזור כל בני החבורה ,שכל אחד
רוצה לדבוק במנהגו החדש והישן (כלומר ,זה בחדש
מקצתם מגולים ,כי הטמנה במקצת מערב שבת מותרת ,וכמו שכתבו הפוסקים (אור לציון ח"ב פ' י"ז ס"י) וכמובא
וזה בישן .אבש"ר) ,וחס ושלום באין לידי הפצה ונדידה בשע"ה (ח"ב סי' נ"ו ס"י) ובספר בנין משה (ח"ג פ' מ"ח ס"א) .נמצא שאין להניח דף עיתון בשבת על הסירים שעל
ממקום למקום אחר ,מנין לנו ,ממילת שם של הפלאטה ,ובער"ש מותר כאמור.
ונעשה לנו של דור הפלאה ,ע"כ .ופעמים רבות היתר תספורת לאבל תוך י"ב חודש האם צריך דווקא גערת רבים שאינם קרוביו
שמעתי אזהרה כזו ממרן הגר"י רצאבי שליט"א ,כי ג] אבל תוך י"ב חודש אינו מסתפר אף לאחר שלושים יום עד שיגערו בו חבריו (יו"ד סי' ש"צ ס"ד) .ונשאלתי
זהירות רבה צריך כשבאים לעשות שינויי מנהגים, האם צריך דווקא שני חברים או די באחד ,והאם יועיל שיגערו בו אשתו ובני ביתו.
שלא לגרום מחלוקת ופירוד בבית הכנסת ח"ו ,רק תשובה :טעם שיעור התספורת לאבל עד שיגערו בו חבריו ,כי יותר מכן הוא מתנוול בעיני הבריות ולא
שיהיה על דעת הציבור. החמירו בו להתאבל יותר .והעיקר הוא שאין צריך גערה ממש אלא שיעור זמן הראוי לגערה [שהוא כשניים
דברים אלו קילורין לעיניים במיוחד בימים אלו, או שלושה חדשים ותלוי במהירות צמיחת השער] .אך אם קיבל גערה קודם זמן זה ,יש שכתבו שצריך שיהיו
שכולנו פועלים להרבות כבו שמים ,אבל צריכים רבים שיגערו בו [ומיעוט רבים שניים] שאז ניכר ניוולו ונראה מכוער בעיניהם אבל גערת יחיד אין בה הוכחה
זהירות יתירה ,שלא לחרחר ריב ומדון בציבור, לגודל שערו (תשובות והנהגות ח"ג סי' שפ"ג) .וכן יש שכתבו ג"כ שלא תועיל גערת קרובים כי גערתם באה כדי
שלא יגרם פיזור ומחלוקת ח"ו .ולא מצא הקב"ה להקל מעל האבל שיוכל להסתפר ולאו דווקא מפני שקשה ניוולו בעיניהם (קובץ צפונות בשם תש' זכרון יודא ח"ג
כלי מחזיק ברכה ,אלא השלום ,שנאמר ה' עוז סי' ז') ויש שהורו כן אף בקרובים (נשמת ישראל עמ' שנ"ד ועוד).
לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום (עוקצין ג' י"ב), והוראת מרן שליט"א ,כי אבל שאינו ממתין בשיעור גערה ,מסתבר שצריכים לפחות שניים שיגערו בו שאז
אכי"ר .שבת שלום. ניכר ששערו מגודל ,וגערה זו יכולה להיות מכל מי שמכירו ואף מאשתו ובני ביתו.
מראה הקשת בענן
שביהמ"ק קיים בשעה שהיו עומדים על דוכנן ומברכים את ישראל את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ (ט' ,י"ג)
בשם המפורש (ופירש"י שהשכינה שורה על קשרי אצבעותיהם) ,ע"ש. מראה הקשת דומה למראה כבוד ה'
ופי' רבינו חננאל ,כי נענש ,מפני שאלו כולן אתו להרהורי בכבוד א] בברכות (נט ,א) נחלקו אמוראי בדין הרואה את הקשת ,ר'
ה' ,ע"כ .וכוונתו כדלעיל שיבוא לומר זה דמות ה' .והטעם שנענש אלכנסדרי בשם רבי יהושע בן לוי אמר ,הרואה את הקשת בענן,
דווקא בסימוי עיניים כתב מהרש"א בח"א ,כי אי אפשר שיהיה צריך שיפול על פניו שנאמר כמראה הקשת אשר יהיה בענן וגו'
אדם חי מסתכל בשכינה כמ"ש כי לא יראני האדם וחי (שמות ל"ג, ואראה ואפול כל פני (יחזקאל א' ,כ"ח) .אבל חכמי ארץ ישראל
כ') ,והמסתכל בדמות זיו השכינה עיניו כהות ,שהסומא חשוב כמת. אדרבה היו מענישים מי שעושה כן ,דמחזי כמאן דסגיד לקשתא
האם מותר להראות את הקשת לחברו (פי' מהרש"א בח"א ,שמחשב שיהיה שם מראה השכינה בעצמה ,ע"כ .שהרי
ה] כתב החיי אדם (כלל ס"ג סעיף ד') ומצאתי בספר א' ,שמו נעלם מראה כבוד ה' הנזכר שם הוא 'מראה אש ונגה לו סביב' והוא רק 'דומה' למראה
ממני ,שאין להגיד לחברו שיש קשת ,מטעם מוציא דבה ,ע"כ. הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם .וכמו שביאר שם מהר"י קרא ,כי כמו שהקשת
וכוונתו ,כי הקשת מראה שראויה היתה לבוא פורענות לעולם, מתיש כח הענן ונראה מתוכו ,כן מראה הנוגה מתיש את הענן הגדול שראיתי
וזכר ה' את בריתו ולא הענישם. ומפיק נוגה סביב והיא מראה כבוד ה' .ודעת ריב"ל ,דכיון שהקשת דומה ומזכיר
ו] וכמו שביאר הר"י בר יקר בפירוש התפילות את ברכת הקשת, את מראה כבוד ה' ,ראוי ליפול על פניו).
'זוכר הברית ,שנאמר והיתה לאות ברית .וזוכר שנשבע שלא יביא ב] ביאור נוסף מצאתי לחכמי תימן ,כתב במדרש סגולת ישראל,
עוד מבול ,וכשרואה את הרשעים ,רוצה להחריב את עולמו ,ורואה ריב"ל אומר הרואה את הקשת צריך שיפול על פניו ,לפי שהוא
הקשת וזוכר הברית ונמנע'[ .והוסיף ,ואין צריך לומר שצריך דוגמת השכינה .חיוור וסומק וירוק ,חיור מימינא וסומק מסמאלא,
[הקב"ה] זכירה ,שהרי אין שכחה לפניו .אלא מראה לעולם כשהם ירוק מאמצעיתא ,שנאמר כמראה הקשת אשר היה בענן.
רואים את הקשת ,שרבו רשעי ישראל ואלמלא השבועה היה וביתר ביאר בספר סגולות למוהר"ר שלום בן יוסף הקרחי זלה"ה,
מחריבו שאין לו הנאה ממנו וכו' ,ומתוך כך יש בני אדם שעושין שהוא רומז לשכינה הכלול משלשה אבות שהם גדולה גבורה
תשובה כשרואין הקשת ע"כ .וע"ע ביאור במשכיל דורש למהר"י תפארת ,שלהן המראות הללו ,ירוק אברהם ,אדום פחד יצחק,
קורח זלה"ה ,כי כל הזכירות שנאמרו אצל הקב"ה ,הן לשון חיות חיור יעקב ,יעו"ש באורך.
וקיום ,דוגמת המוח מקום השמירה והזכירה שהוא הנותן חיות וכח וכעי"ז מצאתי למוהר"ר יעיש קורייני זלה"ה במחמדי שמים,
לכל הגוף ולחמשת החושים .וכאשר הקב"ה פוקד לתת חיים וקיום הרואה קשת בענן מברך זוכר הברית ,לפי שהוא סוד היסוד,
נקרא זוכר (ע"ש שביאר זאת ע"ד הסוד) .וזהו שאמר הכתוב ויזכר ﭏהים שמגלה בו אור ג' אבות להאיר במלכות שנעדרה מאורה
את נח ,רצונו לומר ,זכירתו החייתה וקיימה אותו .וכן וראיתיה ונתמלאה דינים מפני עונות התחתונים ,להצילם ,ע"כ (בסוף דבריו
לזכור ברית עולם ,ר"ל לקיים ברית עולם ,יעו"ש באורך]' .נאמן ציין מ"ח .ואולי כוונתו לספר באר מים חיים כאן שהאריך בעניין זה .וספר זה היה
בבריתו ,שלא יעברנו ,אע"פ שרבו הרשעים .קיים במאמרו ,אפילו תח"י בעל מחמ"ש) .נמצא שיש רמז בקשת למידותיו של הקב"ה,
לא היה הברית ,כיון שאמר בדבור בעלמא ולא יהיה עוד מבול ולכן לריב"ל יפול על פניו .ולפי"ז סברת חכמי א"י ,כדי שלא
לשחת הארץ ,ברור שיקיים מאמרו' (והביאו אבודרהם כדרכו פרק ל"ז, יחשבו שזו השכינה ממש.
וממנו העלה מהרי"ץ בע"ח דף קע"ז ,א). אין להסתכל בקשת
וכ"כ החזקוני כי הקשת בדווקא מראה את זכירת הברית ,לפי ג] ולא רק שאין להשתחוות לקשת ,אלא כך דרשו בחגיגה (טז ,א)
שהיא כביכול דמות ה' .ובא לומר שגם שהגשמים מרובים אין על מה ששנינו שם ,וכל שלא חס על כבוד קונו ,ראוי לו שלא בא
דעתי להשחית את העולם ,כי אם כן אין אני מראה להם דמות לעולם (שם יא ,ב) .ר' אבא אמר ,זה המסתכל בקשת.
כבודי ,שאין דרך המלך לבא בין עבדיו כשהם נזופין ממנו ,יעו"ש. ופירש רבינו חננאל (גרס רבה במקום ר' אבא) ,המסתכל בקשת ואומר
(וע"ע למרן שליט"א בעולת יצחק ח"ג סי' פ' ,מה שדן ע"פ טעם זה). זה דמות ה' ,שנאמר כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם
ז] ומכל מקום ,הנה מדברי ר"י בן יקר מתבאר כי יש בני אדם וכו' הוא דמות מראה כבוד ה' (יחזקאל שם) .וכ"כ בערוך (ע' קשת) פי'
שעושין תשובה ע"י שרואין את הקשת ,וא"כ לכאורה אין למנוע מהרהר בלבו שיש דמות .ולכך כתב ,דאסור להסתכל בו ,דהיינו
מלומר דבר זה לחבירו .וכעין זה הביא מרן הגר"י רצאבי שליט"א הבטה ביותר ,ע"ש (וכ"כ אבודרהם והארחות חיים סי' נ"ו בשם הרא"ש דאין
בשע"ה (סי' מ"ו ,בעיני יצחק סוף ס"ק ז' .ואף שסיים שם בצ"ע ,בשו"ת נתונים מסתכל כרואה כי המסתכל מוסיף ומדקדק בהבטתו יותר מרואה .אבל לראיה
המה ח"א סי' ס"ד כתב בשמו שמותר) ממהר"ם אלשיך בפירושו עה"ת בעלמא לצורך הברכה ,מותר .ועי' שע"ה סי' מ"ו סעיף ד').
כאן ,דנתינת הקשת בענן שיראוה ויתנו לב כי הם חייבים וצריכים ואפשר עוד לפרש ,כי אף אם אינו מתכוון שזה דמות ה' ,מ"מ כיון
תשובה ,ואז אזכור להם הברית ,יעו"ש. שמראה הקשת דומה למראה כבוד ה' ,אין להתבונן בה ,וכלשון
ועוד הביא שם בשע"ה מדברי רבי משה כלפון הכהן זלה"ה ראב"ד הלבוש (סי' רכ"ט סעיף א') 'והמסתכל בו הרבה ,כאילו לא חס על
גרבא בספרו ברית כהונה (ח"א מערכת קו"ף או ג') שכתב שהמנהג כבוד קונו .כלומר ,כאילו היקל בכבודו' פי' שלא לנסות להשיג
פשוט במקומו ,דכל מי שרואה הקשת אומר לחבירו או לחבריו בשכלנו את כבוד ה' הנשגב מאיתנו.
לברך על זה ,ויפה נהגו .ולא חיישי להא דהחיי אדם ,דאדרבה ד] ועוד אמרו שם דרש ר' יהודה ברבי נחמני מתורגמניה דריש
אנחנו שמחים ונותנים תודה וברכה לה' אשר בחסדו כרת הברית לקיש ,כל המסתכל בשלשה דברים עיניו כהות ,בקשת ובנשיא
הזאת שלא להשחית את עולמו עוד .והזכיר גם את הטעם דלעיל, ובכהנים (פי' מהרש"א בח"א שכך היתה קבלה בידו שהמסתכל באלו ,עיניו
דאדרבה עדיף להגיד לזולתו ,כדי שכל אחד הרואה ואחד השומע, כהות .ולא הביאו ראיה מהפסוקים ,אלא לכך שיש באלו יש דמות וזיו השכינה),
ישימו לב לשוב אל ה' ,כי בראותם כזאת יכירו וידעו כי העולם בקשת ,דכתיב כמראה הקשת וכו' הוא מראה דמות כבוד ה'.
כולו במצב קשה ונורא לולי רחמיו וחסדיו ברוך הוא ,ע"כ. בנשיא ,דכתיב ונתת מהודך עליו (במדבר כ"ז ,כ') ,בכהנים ,בזמן
