חינוך לחיים · Chinuch Lechaim — נח (2026-10-12)

חינוך לחיים
פרשת נח
יש מרבותינו דורשים אותו לשבח ...ויש דורשים אותו לגנאי.
הרב זילברשטיין מדייק מכאן שלשבח כתוב רבותינו ואילו בלגנאי השמיטו זאת ,כדי ללמדנו כיצד לנהוג –
עלינו להתרגל לדרוש כל אדם תמיד לשבח!! כנא' 'לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל' שכמו
שהקב'ה אוהב את ישראל וכאשר הוא מביט עליהם כביכול אינו רואה את חטאיהם לכן גם עלינו מצווה ללכת
בדרכיו של הקב'ה ולהשקיע מאמצים רבים לא לראות רע באף יהודי .וכך אמר הפני מנחם שיהודי נקרא
באידיש 'גוטע אידן' מכיוון שהם תמיד רואים רק טוב בזולת.
והשיטה לכך נראה ע'פ הפס' עשה לך תבת עצי גופר ..וכפרת אותה מבית ומחוץ בכפר' שורש המילה 'וכפרת'
היא כ.פ.ר – שהוא גם שורש המילה כפירה .מכאן ,שהמילה 'כופר' מתייחסת לציפוי החיצוני ,למעטה שמכסה
על המהות שבפנים .כך גם אצל היהודי הטוען שהינו כופר באמונת ישראל .כפי שראינו בכל הדורות ,גם יהודי
שטוען כי אינו מאמין באלוקי ישראל ,במהותו הוא עדיין יהודי מאמין ,אלא שהאמונה הזו בסך הכל 'מכוסה'
בשכבות של בלבול ותהיה .אבל ,מתחת לפני השטח ,הוא עדיין מאמין! יהודי יכול להתנהג כאילו אינו מאמין –
הוא אפילו יכול לשכנע את עצמו ,ואף לשכנע אחרים בכך ,אך האמת היא שגם כשהוא מנסה לכסות את
המציאות הזו מפני מצפונו שלו ,האמונה ממשיכה להתקיים בו .ידוע שפעם בא יהודי לרב ואמר לו 'יהודים
שאינם שומרים תורה ומצוות כל השנה ,ובאים לבית הכנסת רק ביום כיפור – בסך הכל מתחפשים ליהודים' –
ענה לו הרב 'להיפך ,כל השנה הם מתחפשים ,ויום אחד בשנה המהות הפנימית שלהם קורנת החוצה'
וההוכחה לכך' :כל שבים טהור חוץ מכלב המים ,מפני שהוא בורח ליבשה' מבואר במשנה שלמרות שכלב מים
חי כל ימיו בים ,מבחינה הלכתית הוא שייך לקטגורית בעלי החיים היבשתיים ,מכיוון שבשעת סכנה הוא נמלט
אל החוף .וכך אומר רבי צדוק הכהן מלובלין אל מקום שאדם בורח בשעת צרתו – ניכר ששם שורשו! המדד
הקובע את מהותו האמיתית של אדם – אינו המקום בו הוא נמצא רוב הזמן ,אלא המקום אליו הוא בורח בשעת
סכנה .שהרי כל יהודי בשעת צרה פונה לחכם שיתפלל עליו ,או נוסע לכותל להתפלל ,הוא חושף בכך את
ה מהות האמיתית שלו ומוכיח את אמונתו בה' .ולכן עם ישראל משולים ללבנה כי כשם שהלבנה מתכסה
לפעמים ע'י העבים ואינה נראית ,למרות שהיא תמיד קיימת ,כך עם ישראל יפים הם מבפנים ,גם כאשר מבחוץ
לפעמים הם מכוסים ,ולא ניתן להבחין ביופים.
ואומר הרב דסלר שאפשר ללמוד מנח ש למרות שחם מרד בה' ועבר על ציוויו ,בכל זאת לא סילק אותו נח
מעליו!! והיינו משום שכאשר משתולל בחוץ מבול ,אסור להשליך ילד מהתיבה!! כך גם בדורנו – ושימו לב -הם
אמרו זאת כבר לפני עשרות שנים! – כשאנו שרויים במבול של חשכה ,בעת שבלבול ושחיתות משתוללים
ברחובות אסור לנו לסלק שום תלמיד החפץ בחינוך והדרך שלנו .וכך אמר החזו'א 'בימינו ,בגלל השפעתו
הרעה של הרחוב ,כל הילדים ,גם כאלה שיש להם הורים ,נחשבים ליתומים ,ויתומים לא זורקים לרחוב' או דברי
החפץ חיים הידועים שבקשו ממנו לסלק בחור ענה 'בשביל מה לסלק אותו? אפשר פשוט להעלותו על סירה,
ולהשליכו למצולות ים? זו החומרה בה ראה החפץ חיים את הכוונה לסלק בחור מהישיבה.
והדרך היא – אנו רואים שאחרי המבול נתן הקב'ה את הקשת בענן לאות שלא יביא מבול על העולם ומה
מיוחד בה? הקשת מורכבת מקרני אור ,הנלחמת לחדור מבעד לאפלולית שיוצרים עננים קודרים המסתירים
את אור השמש .השתברות קרני האור שנוצרת כתוצאה מכך ,היא שיוצרת את קשת הצבעים מרהיבה .הקב'ה
בחר דווקא בסמל מיוחד זה של אור ויופי ,כדי ללמד את נח לקח חשוב :לפני המבול ,נח ראה רק את צידם
החיצוני ,ה'קודר' של בני דורו ,ולכן לא התפלל עליהם כראוי .אך כעת ,כשהוטל על נח לבנות את העולם מחדש,
ה' רצה שידע כי אסור לו לחזור על אותה טעות ,אסור לשפוט את בני האדם על פי התנהגותם החיצונית .עליו
לזכור את המסר המעובר דרך קרני הקשת ,ולחפש תמיד את ניצוצות האור הקיימים בכל יחיד .וכמה הדבר
נכון גם כלפינו ,ישנם אנשים המכוסים ב'עננים' החוסמים את 'אור השמש' של נשמתם המאירה ,את הצד
היפה והמואר שלה ,ומונעים ממנה להאיר במלוא יפעתה .אסור לנו להתייאש מהם .מחובתנו להתאמץ ולחפש,
עד אשר נגלה את קרני האור הדקיקות הבוקעות מעומק נשמתם ,ומצליחות לפרוץ מבעד לסדקים .עלינו
להמשיך לחפש עד שנמצא בכל אחד מהם את נקודת האור הקטנה הזו .רק כך נוכל להציל יהודים אלה
שאורם עומעם ,רק כאשר נתמקד בטוב הקיים בהם ונעצים אותו!!
אנו מוכרחים להצליח להסתכל על כל יהודי באור חיובי .והדבר נכון במיוחד כלפי הילדים ,עלינו למצוא את
היופי שבכל אחד מהם ,גם אם יש בהם כאלה שאינם מתנהגים כראוי ,והדבר מקשה עלינו לראות את הטוב
שבהם .אנו חייבים להתאמץ ולמצוא את קרני האור והטוב שבודאי יאירו גם מבעד לקליפה החשוכה ביותר.
אף פעם אסור לנו להסיק מסקנות על התנהגותם של אחרים לפי מראה עינינו מהמקום בו אנו עומדים ,הדרך
הייא 'וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם' צריך האדם להשפיל את עצמנו למקום הנמוך
ביותר של השני ,ניכנס לנעליו ,למגבלותיו ולקשייו ,ואז הכל יראה לגמרי אחרת!! וכפי שאמר הרב'ה מבעלזא
– כמו שחייבים להשקיע זמן ומאמץ להבין רמב'ם מוקשה – כך צריך להשקיע זמן ומאמץ כדי לנסות להבין
'א שווערא איד' – יהודי מוקשה!!!...
לע"נ אבי מורי ר' חיים ב"ר ישעיהו ז"ל
משה בירנבוים – birmoshe@gmail.com
חינוך לחיים
פרשת נח
"כי יצר לב האדם רע מנעוריו"
ראשית נזכור שמתנה נתן לנו ה' יתברך את היצר הרע שמעמיד אותנו בניסיונות השכם וערב ,כי המאבק
ביצר מטפח את האישיות ומגלה את כוחות הנפש החבויים באדם .כשמגלים את הכוחות מגיעה השמחה
שבאה מעצם המאבק ,ולא רק מהניצחון הסופי .השמחה היא הסיפוק ,ותחושת הסיפוק מגיעה מתוככי אישיות
האדם .כך לימדנו המשגיח רבי הירש פלאי זצ"ל – הנאבק ביצרו זוכה לחוש שמחת חיים' שהיא מצרך נדיר
ביותר בעולם המערבי.
ללא חושך אין משמעות לאור .ללא רע אין טוב .המאבק אינו קל ,כדי לנצח צריך ללמוד היטב את הכללים,
את אסטרטגית הלחימה ,להכיר את האויב ,את אופיו ,את מעלליו ,את תחכומו ואת נקודות החולשה שבו.
עלינו לשנס מותניים ולהילחם בו ללא הרף .אין מקום לשאננות!!
ואומנם לפעמים אדם קצת מתלכלך בגלל הנסיונות אך אומרים בשם ה'חפץ חיים' שה'נסיון' דומה הוא ל
'מכרה זהב' ,היא חלקת קרקע המעורבים באדמתה גרגרי זהב ,ועל הכורה להתעסק בבוץ ,בחול ובעפר,
לחפור ולחצוב בסלעים ולברר מתוכם את גרגירי הזהב ,והגם שראשו על כרעיו על קרבו מתלכלכים בבוץ
ושאר לכלוך ,פניו משחירים כשולי קדירה ,הרי הוא מלא 'ששון ושמחה' כמוצא שלל רב ,ואם מישהו ילעג עליו
על מראהו לא ישית ליבו אליו כלל ,כי יודע הוא שבכל רגע עולה ומתגדלת עשירותו לאין ערוך ,כיו"ב ,תאמר
כלפי אותם העומדים בנסיונות קשים ,עד שנראה שהם 'שחורים' ,אך אל ירך לבבכם ,כי כל רגע ורגע שעומד
בנסיון לבלתי לכת אחרי יצרו הרע הרי הוא עושה נחת רוח שאין למעלה הימנה ,ועולה ומתעלה לאין גבול.
כידוע פעם שבחו לפני ה'חזון איש' זי"ע -בחור פלוני הוא בן עליה ,וכלל אין לו יצר הרע ,ענהו ה'חזון איש' ,א"כ
אינו אלא 'בעל מום' .כי זה כל האדם – שיש לו יצר והוא מתגבר עליו לעשות רצון קונו .כי תפקידנו להלחם
ואף אם נכשלים לא נשברים אלא מתחזקים להמשיך להלחם ,ושבע יפול צדיק וקם.
משל נאה מביא ר' מיילך בידרמן לאדם שרצה לבדוק אם ה'ווינקר' ברכבו פועל כתיקנו או שמא צריך
להחליפו ,ואמר לבנו הקטן שישב על ידו ,צא החוצה ואמור לי האם הוא 'עובד' כראוי אם לאו ,יצא הבן ועמד
מלפני הרכב ,הביט היטב ,והכריז 'עובד ,לא עובד ,עובד לא עובד' ,וחוזר חלילה ...נענה לו אביו ,אוי ,רק בן
'קטן' מדבר כך ,הטרם תדע כי אם הפנסים נדלקים ונכבים וחוזרים ומאירים ושוב נכבים הרי זה מורה שאכן
הוינקער עובד כראוי ...ואדרבה ,אם היו הפנסים דולקים ברציפות ללא הבהוב היה זה סימן על תקלה וקלקול...
לדידן ייאמר ,העליות והירידות הם חלק מכל מהותו של אדם ,וסימן ברור הוא שהוא 'חי' ,וזה כל עבודת האדם
בחיי חיותו ,ורק 'מת' או 'מלאך ' אין לו ירידה ואינו 'נכבה ' לעולם...
הנה נהגו כשמכינים את הנרות לכבוד שב"ק ,שמדליקים אותם ומיד מכבים ובפשוטו הטעם ,שעי"ז יהא נאחז
האור יפה ,אך רמז יש בה ,כי עיקר העבודה 'והחכמה ' להדליק נר שכבה ...וללמדנו כי גם אם נכשל ונדמה
לו כי נכבה נר ה ' נשמת אדם ,אך יתחזק להדליקנו מחדש ,ואדרבה עי"ז יהא נאחז האור יפה.
אך השאלה הגדולה שמתחבטים בה הרבה מפרשים בפסוק מה הכוונה 'רע מנעוריו' האם האדם נולד רע??
הרי כת' בקהלת 'האלוקים עשה את האדם ישר ,והמה בקשו חשבונות רבים' דהינו שאדם נולד ישר ולא רע
מנעוריו??
הרש"ר הירש מלמדנו את סוד הנעורים' ,.נעורים' הוא מלשון 'ניעור' לנענע ולהשליך מעליו .הצעירים רוצים
להתפתח מתוך עצמם ,רשמים טובים או רעים אינם נקלטים בם דרך קבע .טבע הנער עודנו בתוכנו המקורית,
טרם התעטף בטלית של חנופה .עודנו 'מנער' מעליו רשמים טובים ורעים .צעירים אינם לא צדיקים ולא
רשעים .אוי לנו ,למי שסובר שהילד הממוצע הוא רשע מרושע ,מי שמכיר ילדים יודה ,לא ,אין זה נכון!!! הנער
איננו מושחת .יצר לב האדם איננו רע מנעוריו ,לא מנעוריו ישאף הנער אל הרע ,אלא ששליטה ומשמעת
עצמית נראים להם כעול ובשאיפתם לעצמאות 'ינערו' עול זה מעליהם ,אך משיגיעו להכרה ידעו היטב מה
התכלית וינהגו על פיה .וכך מתיישבת הסתירה ,אכן האדם נולד עם יושר טבעי ,אלא שיש באישיותו כוח
העצמאות המנער את המוסכמות ,,כוח זה מסוגל להרע לאדם ולעולם ,אך באותה מידה יכול להוות מנוף
אדיר לעליה ולהצלחה רוחנית וזה תפקידם החשוב של בני הנעורים.
גם גאון החינוך האדמו'ר מפיסצנה זצ"ל (ד' חשוןן היארצייט) לכל אורך הדרך מדגיש שילד בקטנותו אף
בנערותו נפש נקיה היתה' .וכל נפש ילד ישראל אוצר של קדושה הוא ,רק שצריכים לדעת איך לפעול בו'.
'ואף אם יראה בהם נערים אשר לפי הכרתו מרי נפש הם ומידות רעות להם ,ידע שזה טבע של גרעיני הנשמות
ובוסר המלאכים ,מרים הם בחניטתם ומלאים עסיס בגדלותם .אין מדה וטבע רע בהחלט בילד ישראל ...רק
שצריכים לדעת איך לשמש בהם ולגדלם .ותפקיד ה'גנן' (המחנך) לקחת כל מידה רעה שמזהה בנער
ולהופכה לתועלת ולשימוש בעבודת ה' כמו שמאריך בהקדמתו .וזה תפקיד המחנכים וההורים לעשות זאת.
בהצלחה.
לע"נ אבי מורי ר' חיים ב"ר ישעיהו ז"ל
משה בירנבוים – birmoshe@gmail.com
