עטרת תפארת - עטרת צבי · Ateres Tiferes - Ateres Tzvi — נח (2026-10-12)

זמן ר"ת מוצאי שבת זמן הדה"נ ערש"ק נח תשפ"ז גליון קנ"ו
19:19 18:43 17:45
*הזמנים הינם לפי שעון קיץ באופק בני ברק
לזכר עולם יהיה צדיק בעל 'גאון יששכר'
הגאון רבי ישכר בעריש לאבין זצ"ל
בן רבי יצחק יעקב הי"ד -מונקאטש
נו"נ להרה"ק בעל ה"עטרת צבי" מזידיטשוב זי"ע
התמימות ,ומבואר שבעת המבול היה מתיירא להאמין כדי זקיה"ק העטרת צבי זי"ע היה אומר :שעיקר עבודת הבורא
שאמונתו לא תהא גורם והמשכה לירידת המבול ,וע"כ נקרא יתברך היא רק שמחה ,וכן אמר שחיוב על האדם שישתמש באותן
בכתוב 'נח איש צדיק תמים' ר"ל שהיה איש ומושל על שתי מידות -שמחה ומרירות ,שיהיה האדם שש לעולם על אשר
התמימות מתי להשתמש בה. הנחיל הקב"ה אותו לחבל נחלתו ,ותקע אמונתו בליבו ומצפה
ומייחל בכל עת -שיגיע לו איזה נחת ממעשה בר ישראל ,וכמו"כ
בספה"ק קהלת משה מהרה"ק רבי משה א.ב .מקאזניץ זי"ע
מחוייב בלב האדם להיות תקוע בליבו עציבו עד למאד -בידעו
עה"פ אלה תולדות נח וגו' :ידוע -כל מקום שנאמר 'אלה' פוסל
קיצורו בעבודתו ית"ש.
את הראשונים ,וזהו :אלה תולדות נח -הוא הצדיק ,להיות
בבחינת 'אלה' היינו לפסול מעשיו הראשונים ,שכל מה שעבד הרה"ק האמרי חיים זי"ע עה"פ ומוראכם וחתכם ,וזל"ק :המורא
עד עתה לא ייחשב בעיניו לכלום ,אלא -מעתה רוצה להתחיל והפחד שהיה לכל אחד ואחד בימים הנוראים שעברו עלינו לשלום
בעבודת ה'. היינו ראש השנה ויום כיפור' ,ומוראכם וחתכם' הוא מספר של
'ושמחת בחגך' (תשפ"ז) היינו סוכות ,יהיה על כל חית הארץ
הרה"ק הרבי רבי הערש מרימנוב זי"ע עה"פ איש צדיק תמים
היינו על כל עניני הארציות שעוסק בהם לחיותו ,שלא נשכח כל
היה בדורותיו וגו' :ה'טעם' בתיבת צדיק הוא 'תביר' לשון
השנה מימים אלו..
שבירה ,רצ"ל :דצדיק נקרא מי שליבו נשבר בקרבו' ,היה' לשון
'שמחה' כמאמר חז"ל אין והיה אלא לשון שמחה - ,צדיק כזה הרה"ק הישועות משה זי"ע בדברי הכנה לחודשי החורף :עברו
שליבו נשבר בקרבו מביא שמחה לדורותיו. הימים הקדושים ,זמן של יראת שמים משולב בשמחה וצריך
להתדבק באיברים ,זה מביא המתקת הדינים 'וגילו ברעדה',
ועוד מהרה"ק מרימנוב זי"ע עה"פ עשה לך תיבת עצי גופר,
שמחה מרוממת את האדם לעולמות עליונים ,מביאה לו
'תיבת' רומז לתיבות התפילה' ,עצי גופר' -ברענינדיגע
התעוררות ודביקות ה' ,א לעכטיגע הייליגע ווינטער ויש
ווערטער ..וממשיך לבאר :צהר תעשה לתיבה ,רמז :שכל תיבה
להתרומם לאחד יחיד ומיוחד ,יצייר לעצמו מלך בשר ודם שמפזר
שתבטא בשפתיך בשעת תפילה ועבודה ,תדקדק בה שתהיה
יהלומים ומקציב שעה שבה כל אחד יכול לאספם ולהחזיק לעצמו,
מאירה כאבן טוב ..לבל יחטוף התיבות והאותיות אך יוציאם מפיו
הרי כל בר דעת ינצל את ההזדמנות ויזדרז לאסוף כמה שיותר- ,
כמונה מספר ,קב ונקי ,עד שדבריו יזהירו למעלה כזוהר הרקיע,
תורה הקדושה יש לה חשיבות לאין ערוך -יותר מיהלומים ,כל
בספה"ק אמרות טהורות על דברי רש"י -עיקר תולדותיהם של אחד צריך לרחם על עצמו ולא לבלות את זמנו לריק ,מה שאספת
צדיקים מעשים טובים ,י"ל רמז דהנה ידוע מנהג החסידים לספר ברוחניות אף אחד לא יוכל לקחת ממך.
סיפורי צדיקים ,ותכלית הסיפורים הוא להתעורר בתיקון
גאב"ד ירושלים עיה"ק רבי משה אריה זי"ע עה"פ נח איש צדיק
המעשים הטובים ,ולזה קאמר רש"י -עיקר תולדותיהם של
מבאר :בהקדים מה שפירש בספה"ק דברי יחזקאל עה"כ ויעקב
צדיקים מעשים טובים ,שזהו עיקר תכלית הסיפורים בתולדות
איש תם יושב אוהלים פירש"י 'תם' כליבו כן פיו ,מי שאינו חריף
ועניני הצדיקים -להתעורר מהם לעשות מעשים טובים.
לרמות קרוי תם ,ולכאורה יש להבין הלא יעקב היה חריף לרמות
הרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאמרנא זי"ע מביא בשם רבו ודודו את הרשעים גם את עשיו וגם את לבן ,ויש לפרש ד'איש' נקרא
זקינינו הרה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב זי"ע בשם הבעש"ט בעלים ומושל ולכן יעקב נקרא 'איש תם' שהיה בעלים ומושל
הק' זי"ע שבכל מקום שרש"י ז"ל אומר 'ופשוטו של מקרא' על התמימות להשתמש בו בעתו ,ותמיד השתמש בתמימות ,אך
כוונתו -כשיהיה לך התפשטות הגשמיות ותהיה מופשט מכל כשהוכרח התנהג ברמאות כדכתיב 'עם עיקש תתפתל' ובזה
עניני החומר אז תשיג הפשטות של המקרא המופשט מכל רעיון אפשר לפרש גם אצל נח הצדיק ,אף שבכל עת וזמן היה מתהלך
בסודות נעלמים. בתמימות עם ה' ,מ"מ כשהיה מוכרח -היה עוזב את מידת
מובא בשם הרה"ק מרוזין זי"ע על הפסוק והאמין בה' (ט"ו זקינינו המהר"ם שיק זי"ע מפרש הפסוק (ז' א') ויאמר ה' לנח
ו') שזה נאמר אצל אאע"ה ,דע"י גודל אמונתו היווה בזה פועל בא אתה וכל ביתך אל התיבה ,כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור
יוצא לאחרים להחדיר בהם אמונה ,אבל נח שהיה מקטני אמנה, הזה ,וזל"ק :ונראה לפרש דלעיל (ו' י"ד) הקשה רש"י -למה
לכן לא הכניס אמונה בליבות בני אדם .וכך מובא על זה דבני הטריחו הקב"ה לעשות התיבה ,הרי הרבה רווח והצלה לפניו
דורו של נח לא חזרו בתשובה על אף בניית התיבה במשך שנים יתברך( ,ואפשר לבאר) לפי פירוש רש"י על הנאמר גבי לוט (י"ט
כה רבות (ק"כ שנה) דזה היה בגלל ש'נח' מקטני אמנה היה י"ז) אל תביט אחריך וגו' ופירש"י :שאינך ניצול בזכותך אלא
ולכן זה לא חדר לליבות בני אדם. בזכות אברהם ואינך רשאי לראות בפורענות הנעשה להם כיון
דגם אתה עשית כמעשיהם ,והנה בני נח לא היו צדיקים כ"כ שיהיו
ושמעתי בדרך זה על מאמר חז"ל 'דאגה בלב איש ישיחנה
ראויים להינצל מן המבול אם לא בזכות נח ע"כ הוצרכו להיות
לאחרים' 'דאגה' בגימ' אח"ד (ישועות משה) דאם יש לאדם את
סגורים בתיבה שלא יראו דין הנעשה בעולם ,וזה שאמר הקב"ה
האחד יחיד ומיוחד בליבו (בלב איש) אזי יכול להחדירה בליבות
לנח :בא אתה וכל ביתך אל התיבה ,ואם תאמר :הרבה רווח
בני אדם (ישיחנה לאחרים).
והצלה לפני להצילך( ,ע"ז באה התשובה) כי אותך ראיתי צדיק
בספה"ק תפארת שלמה' ,צהר תעשה לתיבה' ,וזל"ק :הנראה לפני ,היינו (רק) אתה לבדך כדאי לראות במפלת הרשעים אבל
לרמז בזה כי אותיות התורה ניתנו לצרף ,כמו שאמרו (חז"ל) יודע בניך אינם רשאים.
היה בצלאל לצרף האותיות וכו' והנה הצדיקים מצרפים האותיות ובהמשך לזה יש להביא את דברי זקינינו ה'מראה יחזקאל' זי"ע
מ'נגע' ל'ענג' ומן 'צרה' ל'רצה' ,כמו שחותמין ביום תענית: על מה שפירש רש"י עה"פ (ו' ט"ז) צוהר תעשה וגו' דיש לזה
העונה לעמו ישראל ביום 'צרה' ומיד נאמר 'רצה' ה' וגו', פירושים א .שעשה חלון ,ב .דהכוונה לאבן טובה שהייתה
שנהפך הכל לרצון טוב (על כלל ישראל) ,אבל בנח לא היה כך, מאירה ,ובסוף הפרשה (ח' ו') בפסוק ויפתח נח את חלון התיבה
ונאמר לו 'צהר' (ולא 'רצה') מן ה'צרה' שהיה בה ,שהאיר רק לו פירש"י :העשוי לזוהר (אור) ולכאורה נקט כאן רש"י כדעה אחת
לעצמו ולא לכל העולם. דהכוונה לחלון ממש ,ומשייך המראה יחזקאל זי"ע את אלו
ועוד מספה"ק תפארת שלמה :ואתה קח לך מכל מאכל אשר הדברים למה שמביא רש"י בשם המדרש בפירוש הפסוק נח איש
יאכל והיה לך ולהם לאכלה ,וזל"ק :כי הנה ע"י אכילת האדם צדיק תמים היה בדורותיו (ו' ט') :יש מרבותינו דורשין אותו
נעשים ייחודים בעולמות העליונים כידוע' - ,מאכל' גימ' צ"א רומז לשבח ,ויש שדורשין אותו לגנאי,
לשמות הוי"ה אדנ"י ,ע"י אכילתו בקדושה מוריד השפעות יותר ושואל המראה יחזקאל זי"ע מי הכריחן לדרוש לגנאי ,ומפרש:
כמ"ש (שופטים י"ד) 'מהאוכל יצא מאכל' ,וזה כתיב כאן בקרא - דאלו ואלו דברי אלוקים חיים ,דידוע כי רוצה ה' בעמו ענווים
ואתה קח לך מכל מאכל ועל ידי כן יהיה לך ולהם לאכלה ויתרבה יפאר ענווים בישועה (תהילים קמ"ט) דהיינו :מי שהוא צדיק,
השפע בעולם. רק שהוא בקטנות (המוחין) ,אז הקב"ה מאיר לו פנים ועושה
לו ניסים כדי להביאו למידת הבטחון ,להכין את לבבו ועי"כ
עוד מספה"ק תפארת שלמה :ויבא נח וגו' ופירש"י אף נח
יעבוד בגדלות (המוחין) כמו שנאמר (דברי הימים ב' פרק י"ז)
מקטני אמנה היה ,וזל"ק :ולכאורה יפלא לומר כן כאשר מ"מ דיבר
ויגבה ליבו בדרכי ה' ,ע"כ נח שהיה צריך סעד לתמכו כמו שנאמר
ה' פעם בפעם ואיך יהיה מקטני אמנה ,אך הנה נודע כי שגגה גדולה
את האלוקים התהלך נח וכו' וגם קודם המבול הוא היה צדיק רק
הייתה לו שלא התפלל על הדור ,אולי (יכול היה ל) הועיל להציל
בדרגה של קטנות מחמת שכל דורו היו רשעים ,ורק אח"כ כשראה
אותם משחת ,והחסרון היה לו שהיה בדעתו שהוא קטן בעיני
ניסי השי"ת בזמן המבול ,ושהבדילו ה' מכל בני דורו לבנות
השי"ת ולא עלה על ליבו שיהיה הקב"ה חפץ בתפילתו ולא האמין
ממנו עולם חדש ,אז נתרחב דעתו ,אמונתו ובטחונו (בה') ,כי
זאת שהשי"ת ישמע אליו וייעתר לו אחר שכבר נגזרה גזירה ,אבל
מתחילה היה מקטני אמנה כפי דברי רש"י ,ואין הכוונה שלא היה
חשב בלבבו שזה יהי נגד רצון השי"ת לבטל גזירתו ,והאמת היא
מאמין בה' דהרי היה נביא ,אבל כפי שאמרנו שהאמונה והבטחון
להיפך -כי זה חפץ ה' וזהו רצונו -שיהיה הצדיק מבטל כל
שלו היו בדרגה של קטנות,וע"כ שני הדעות נכונים :כי קודם
הגזירות ,כמו שעמד אברהם אבינו ע"ה ואמר :חלילה לך מעשות
המבול היה צדיק שאינו גמור ורק כלפי דורו נחשב לצדיק ,משא"כ
כדבר הזה ,וכן משה רבינו אמר :למה יאמרו מצרים וגו' ע"ד
לאחר המבול בראותו ניסי השי"ת איתו -הגיע לדרגת צדיק גמור,
שאמרו חז"ל כי הצדיק נקרא שותף במעשה בראשית,
ע"כ בהיכנסו לתיבה עשה בה חלון להשקיף וגם הכניס אבן
והטעם הוא :כי הצדיקים עומדים בפרץ להשיב חמתו מהשחית טובה שתאיר בתיבה בזמן שהוא עדיין אינו צדיק גמור ואינו
ומקיימין העולם ע"י שמעוררים רחמים וחסדים תמיד לבטל רשאי לראות בפורעניות הרשעים ,אך לאחר המבול נתעלה
כל הגזירות קשות ובזה הם שותפין במע"ב ,וזה הפירוש :נח למדרגה עליונה ולכן כתיב ויפתח את חלון כי אז כבר היה רשאי
מקטני אמנה היה ולא האמין בעצמו כי יועיל בתפילתו. להשתמש בחלון ,ומותר לו להשקיף על ענשן של דור המבול.
