gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עטרת תפארת - עטרת צבי · Ateres Tiferes - Ateres Tzvi — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: עטרת תפארת - עטרת צבי · Ateres Tiferes - Ateres Tzvi

שבוע: נח (2026-10-12)

עטרת תפארת - עטרת צבי · Ateres Tiferes - Ateres Tzvi — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫זמן ר"ת‬ ‫מוצאי שבת‬ ‫זמן הדה"נ‬ ‫ערש"ק נח תשפ"ז גליון קנ"ו‬ ‫‪19:19‬‬ ‫‪18:43‬‬ ‫‪17:45‬‬ ‫*הזמנים הינם לפי שעון קיץ באופק בני ברק‬ ‫לזכר עולם יהיה צדיק בעל 'גאון יששכר'‬ ‫הגאון רבי ישכר בעריש לאבין זצ"ל‬ ‫בן רבי יצחק יעקב הי"ד ‪ -‬מונקאטש‬ ‫נו"נ להרה"ק בעל ה"עטרת צבי" מזידיטשוב זי"ע‬ ‫התמימות‪ ,‬ומבואר שבעת המבול היה מתיירא להאמין כדי‬ ‫זקיה"ק העטרת צבי זי"ע היה אומר‪ :‬שעיקר עבודת הבורא‬ ‫שאמונתו לא תהא גורם והמשכה לירידת המבול‪ ,‬וע"כ נקרא‬ ‫יתברך היא רק שמחה‪ ,‬וכן אמר שחיוב על האדם שישתמש באותן‬ ‫בכתוב 'נח איש צדיק תמים' ר"ל שהיה איש ומושל על‬ ‫שתי מידות ‪ -‬שמחה ומרירות‪ ,‬שיהיה האדם שש לעולם על אשר‬ ‫התמימות מתי להשתמש בה‪.‬‬ ‫הנחיל הקב"ה אותו לחבל נחלתו‪ ,‬ותקע אמונתו בליבו ומצפה‬ ‫ומייחל בכל עת ‪ -‬שיגיע לו איזה נחת ממעשה בר ישראל‪ ,‬וכמו"כ‬ ‫בספה"ק קהלת משה מהרה"ק רבי משה א‪.‬ב‪ .‬מקאזניץ זי"ע‬ ‫מחוייב בלב האדם להיות תקוע בליבו עציבו עד למאד ‪ -‬בידעו‬ ‫עה"פ אלה תולדות נח וגו'‪ :‬ידוע ‪ -‬כל מקום שנאמר 'אלה' פוסל‬ ‫קיצורו בעבודתו ית"ש‪.‬‬ ‫את הראשונים‪ ,‬וזהו‪ :‬אלה תולדות נח ‪ -‬הוא הצדיק‪ ,‬להיות‬ ‫בבחינת 'אלה' היינו לפסול מעשיו הראשונים‪ ,‬שכל מה שעבד‬ ‫הרה"ק האמרי חיים זי"ע עה"פ ומוראכם וחתכם‪ ,‬וזל"ק‪ :‬המורא‬ ‫עד עתה לא ייחשב בעיניו לכלום‪ ,‬אלא ‪ -‬מעתה רוצה להתחיל‬ ‫והפחד שהיה לכל אחד ואחד בימים הנוראים שעברו עלינו לשלום‬ ‫בעבודת ה'‪.‬‬ ‫היינו ראש השנה ויום כיפור‪' ,‬ומוראכם וחתכם' הוא מספר של‬ ‫'ושמחת בחגך' (תשפ"ז) היינו סוכות‪ ,‬יהיה על כל חית הארץ‬ ‫הרה"ק הרבי רבי הערש מרימנוב זי"ע עה"פ איש צדיק תמים‬ ‫היינו על כל עניני הארציות שעוסק בהם לחיותו‪ ,‬שלא נשכח כל‬ ‫היה בדורותיו וגו'‪ :‬ה'טעם' בתיבת צדיק הוא 'תביר' לשון‬ ‫השנה מימים אלו‪..‬‬ ‫שבירה‪ ,‬רצ"ל‪ :‬דצדיק נקרא מי שליבו נשבר בקרבו‪' ,‬היה' לשון‬ ‫'שמחה' כמאמר חז"ל אין והיה אלא לשון שמחה‪ - ,‬צדיק כזה‬ ‫הרה"ק הישועות משה זי"ע בדברי הכנה לחודשי החורף‪ :‬עברו‬ ‫שליבו נשבר בקרבו מביא שמחה לדורותיו‪.‬‬ ‫הימים הקדושים‪ ,‬זמן של יראת שמים משולב בשמחה וצריך‬ ‫להתדבק באיברים‪ ,‬זה מביא המתקת הדינים 'וגילו ברעדה'‪,‬‬ ‫ועוד מהרה"ק מרימנוב זי"ע עה"פ עשה לך תיבת עצי גופר‪,‬‬ ‫שמחה מרוממת את האדם לעולמות עליונים‪ ,‬מביאה לו‬ ‫'תיבת' רומז לתיבות התפילה‪' ,‬עצי גופר' ‪ -‬ברענינדיגע‬ ‫התעוררות ודביקות ה'‪ ,‬א לעכטיגע הייליגע ווינטער ויש‬ ‫ווערטער‪ ..‬וממשיך לבאר‪ :‬צהר תעשה לתיבה‪ ,‬רמז‪ :‬שכל תיבה‬ ‫להתרומם לאחד יחיד ומיוחד‪ ,‬יצייר לעצמו מלך בשר ודם שמפזר‬ ‫שתבטא בשפתיך בשעת תפילה ועבודה‪ ,‬תדקדק בה שתהיה‬ ‫יהלומים ומקציב שעה שבה כל אחד יכול לאספם ולהחזיק לעצמו‪,‬‬ ‫מאירה כאבן טוב‪ ..‬לבל יחטוף התיבות והאותיות אך יוציאם מפיו‬ ‫הרי כל בר דעת ינצל את ההזדמנות ויזדרז לאסוף כמה שיותר‪- ,‬‬ ‫כמונה מספר‪ ,‬קב ונקי‪ ,‬עד שדבריו יזהירו למעלה כזוהר הרקיע‪,‬‬ ‫תורה הקדושה יש לה חשיבות לאין ערוך ‪ -‬יותר מיהלומים‪ ,‬כל‬ ‫בספה"ק אמרות טהורות על דברי רש"י ‪ -‬עיקר תולדותיהם של‬ ‫אחד צריך לרחם על עצמו ולא לבלות את זמנו לריק‪ ,‬מה שאספת‬ ‫צדיקים מעשים טובים‪ ,‬י"ל רמז דהנה ידוע מנהג החסידים לספר‬ ‫ברוחניות אף אחד לא יוכל לקחת ממך‪.‬‬ ‫סיפורי צדיקים‪ ,‬ותכלית הסיפורים הוא להתעורר בתיקון‬ ‫גאב"ד ירושלים עיה"ק רבי משה אריה זי"ע עה"פ נח איש צדיק‬ ‫המעשים הטובים‪ ,‬ולזה קאמר רש"י ‪ -‬עיקר תולדותיהם של‬ ‫מבאר‪ :‬בהקדים מה שפירש בספה"ק דברי יחזקאל עה"כ ויעקב‬ ‫צדיקים מעשים טובים‪ ,‬שזהו עיקר תכלית הסיפורים בתולדות‬ ‫איש תם יושב אוהלים פירש"י 'תם' כליבו כן פיו‪ ,‬מי שאינו חריף‬ ‫ועניני הצדיקים ‪ -‬להתעורר מהם לעשות מעשים טובים‪.‬‬ ‫לרמות קרוי תם‪ ,‬ולכאורה יש להבין הלא יעקב היה חריף לרמות‬ ‫הרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאמרנא זי"ע מביא בשם רבו ודודו‬ ‫את הרשעים גם את עשיו וגם את לבן‪ ,‬ויש לפרש ד'איש' נקרא‬ ‫זקינינו הרה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב זי"ע בשם הבעש"ט‬ ‫בעלים ומושל ולכן יעקב נקרא 'איש תם' שהיה בעלים ומושל‬ ‫הק' זי"ע שבכל מקום שרש"י ז"ל אומר 'ופשוטו של מקרא'‬ ‫על התמימות להשתמש בו בעתו‪ ,‬ותמיד השתמש בתמימות‪ ,‬אך‬ ‫כוונתו ‪ -‬כשיהיה לך התפשטות הגשמיות ותהיה מופשט מכל‬ ‫כשהוכרח התנהג ברמאות כדכתיב 'עם עיקש תתפתל' ובזה‬ ‫עניני החומר אז תשיג הפשטות של המקרא המופשט מכל רעיון‬ ‫אפשר לפרש גם אצל נח הצדיק‪ ,‬אף שבכל עת וזמן היה מתהלך‬ ‫בסודות נעלמים‪.‬‬ ‫בתמימות עם ה'‪ ,‬מ"מ כשהיה מוכרח ‪ -‬היה עוזב את מידת‬ ‫מובא בשם הרה"ק מרוזין זי"ע על הפסוק והאמין בה' (ט"ו‬ ‫זקינינו המהר"ם שיק זי"ע מפרש הפסוק (ז' א') ויאמר ה' לנח‬ ‫ו') שזה נאמר אצל אאע"ה‪ ,‬דע"י גודל אמונתו היווה בזה פועל‬ ‫בא אתה וכל ביתך אל התיבה‪ ,‬כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור‬ ‫יוצא לאחרים להחדיר בהם אמונה‪ ,‬אבל נח שהיה מקטני אמנה‪,‬‬ ‫הזה‪ ,‬וזל"ק‪ :‬ונראה לפרש דלעיל (ו' י"ד) הקשה רש"י ‪ -‬למה‬ ‫לכן לא הכניס אמונה בליבות בני אדם‪ .‬וכך מובא על זה דבני‬ ‫הטריחו הקב"ה לעשות התיבה‪ ,‬הרי הרבה רווח והצלה לפניו‬ ‫דורו של נח לא חזרו בתשובה על אף בניית התיבה במשך שנים‬ ‫יתברך‪( ,‬ואפשר לבאר) לפי פירוש רש"י על הנאמר גבי לוט (י"ט‬ ‫כה רבות (ק"כ שנה) דזה היה בגלל ש'נח' מקטני אמנה היה‬ ‫י"ז) אל תביט אחריך וגו' ופירש"י‪ :‬שאינך ניצול בזכותך אלא‬ ‫ולכן זה לא חדר לליבות בני אדם‪.‬‬ ‫בזכות אברהם ואינך רשאי לראות בפורענות הנעשה להם כיון‬ ‫דגם אתה עשית כמעשיהם‪ ,‬והנה בני נח לא היו צדיקים כ"כ שיהיו‬ ‫ושמעתי בדרך זה על מאמר חז"ל 'דאגה בלב איש ישיחנה‬ ‫ראויים להינצל מן המבול אם לא בזכות נח ע"כ הוצרכו להיות‬ ‫לאחרים' 'דאגה' בגימ' אח"ד (ישועות משה) דאם יש לאדם את‬ ‫סגורים בתיבה שלא יראו דין הנעשה בעולם‪ ,‬וזה שאמר הקב"ה‬ ‫האחד יחיד ומיוחד בליבו (בלב איש) אזי יכול להחדירה בליבות‬ ‫לנח‪ :‬בא אתה וכל ביתך אל התיבה‪ ,‬ואם תאמר‪ :‬הרבה רווח‬ ‫בני אדם (ישיחנה לאחרים)‪.‬‬ ‫והצלה לפני להצילך‪( ,‬ע"ז באה התשובה) כי אותך ראיתי צדיק‬ ‫בספה"ק תפארת שלמה‪' ,‬צהר תעשה לתיבה'‪ ,‬וזל"ק‪ :‬הנראה‬ ‫לפני‪ ,‬היינו (רק) אתה לבדך כדאי לראות במפלת הרשעים אבל‬ ‫לרמז בזה כי אותיות התורה ניתנו לצרף‪ ,‬כמו שאמרו (חז"ל) יודע‬ ‫בניך אינם רשאים‪.‬‬ ‫היה בצלאל לצרף האותיות וכו' והנה הצדיקים מצרפים האותיות‬ ‫ובהמשך לזה יש להביא את דברי זקינינו ה'מראה יחזקאל' זי"ע‬ ‫מ'נגע' ל'ענג' ומן 'צרה' ל'רצה'‪ ,‬כמו שחותמין ביום תענית‪:‬‬ ‫על מה שפירש רש"י עה"פ (ו' ט"ז) צוהר תעשה וגו' דיש לזה‬ ‫העונה לעמו ישראל ביום 'צרה' ומיד נאמר 'רצה' ה' וגו'‪,‬‬ ‫פירושים א‪ .‬שעשה חלון‪ ,‬ב‪ .‬דהכוונה לאבן טובה שהייתה‬ ‫שנהפך הכל לרצון טוב (על כלל ישראל)‪ ,‬אבל בנח לא היה כך‪,‬‬ ‫מאירה‪ ,‬ובסוף הפרשה (ח' ו') בפסוק ויפתח נח את חלון התיבה‬ ‫ונאמר לו 'צהר' (ולא 'רצה') מן ה'צרה' שהיה בה‪ ,‬שהאיר רק לו‬ ‫פירש"י‪ :‬העשוי לזוהר (אור) ולכאורה נקט כאן רש"י כדעה אחת‬ ‫לעצמו ולא לכל העולם‪.‬‬ ‫דהכוונה לחלון ממש‪ ,‬ומשייך המראה יחזקאל זי"ע את אלו‬ ‫ועוד מספה"ק תפארת שלמה‪ :‬ואתה קח לך מכל מאכל אשר‬ ‫הדברים למה שמביא רש"י בשם המדרש בפירוש הפסוק נח איש‬ ‫יאכל והיה לך ולהם לאכלה‪ ,‬וזל"ק‪ :‬כי הנה ע"י אכילת האדם‬ ‫צדיק תמים היה בדורותיו (ו' ט')‪ :‬יש מרבותינו דורשין אותו‬ ‫נעשים ייחודים בעולמות העליונים כידוע‪' - ,‬מאכל' גימ' צ"א רומז‬ ‫לשבח‪ ,‬ויש שדורשין אותו לגנאי‪,‬‬ ‫לשמות הוי"ה אדנ"י‪ ,‬ע"י אכילתו בקדושה מוריד השפעות יותר‬ ‫ושואל המראה יחזקאל זי"ע מי הכריחן לדרוש לגנאי‪ ,‬ומפרש‪:‬‬ ‫כמ"ש (שופטים י"ד) 'מהאוכל יצא מאכל'‪ ,‬וזה כתיב כאן בקרא ‪-‬‬ ‫דאלו ואלו דברי אלוקים חיים‪ ,‬דידוע כי רוצה ה' בעמו ענווים‬ ‫ואתה קח לך מכל מאכל ועל ידי כן יהיה לך ולהם לאכלה ויתרבה‬ ‫יפאר ענווים בישועה (תהילים קמ"ט) דהיינו‪ :‬מי שהוא צדיק‪,‬‬ ‫השפע בעולם‪.‬‬ ‫רק שהוא בקטנות (המוחין)‪ ,‬אז הקב"ה מאיר לו פנים ועושה‬ ‫לו ניסים כדי להביאו למידת הבטחון‪ ,‬להכין את לבבו ועי"כ‬ ‫עוד מספה"ק תפארת שלמה‪ :‬ויבא נח וגו' ופירש"י אף נח‬ ‫יעבוד בגדלות (המוחין) כמו שנאמר (דברי הימים ב' פרק י"ז)‬ ‫מקטני אמנה היה‪ ,‬וזל"ק‪ :‬ולכאורה יפלא לומר כן כאשר מ"מ דיבר‬ ‫ויגבה ליבו בדרכי ה'‪ ,‬ע"כ נח שהיה צריך סעד לתמכו כמו שנאמר‬ ‫ה' פעם בפעם ואיך יהיה מקטני אמנה‪ ,‬אך הנה נודע כי שגגה גדולה‬ ‫את האלוקים התהלך נח וכו' וגם קודם המבול הוא היה צדיק רק‬ ‫הייתה לו שלא התפלל על הדור‪ ,‬אולי (יכול היה ל) הועיל להציל‬ ‫בדרגה של קטנות מחמת שכל דורו היו רשעים‪ ,‬ורק אח"כ כשראה‬ ‫אותם משחת‪ ,‬והחסרון היה לו שהיה בדעתו שהוא קטן בעיני‬ ‫ניסי השי"ת בזמן המבול‪ ,‬ושהבדילו ה' מכל בני דורו לבנות‬ ‫השי"ת ולא עלה על ליבו שיהיה הקב"ה חפץ בתפילתו ולא האמין‬ ‫ממנו עולם חדש‪ ,‬אז נתרחב דעתו‪ ,‬אמונתו ובטחונו (בה')‪ ,‬כי‬ ‫זאת שהשי"ת ישמע אליו וייעתר לו אחר שכבר נגזרה גזירה‪ ,‬אבל‬ ‫מתחילה היה מקטני אמנה כפי דברי רש"י‪ ,‬ואין הכוונה שלא היה‬ ‫חשב בלבבו שזה יהי נגד רצון השי"ת לבטל גזירתו‪ ,‬והאמת היא‬ ‫מאמין בה' דהרי היה נביא‪ ,‬אבל כפי שאמרנו שהאמונה והבטחון‬ ‫להיפך ‪ -‬כי זה חפץ ה' וזהו רצונו ‪ -‬שיהיה הצדיק מבטל כל‬ ‫שלו היו בדרגה של קטנות‪,‬וע"כ שני הדעות נכונים‪ :‬כי קודם‬ ‫הגזירות ‪ ,‬כמו שעמד אברהם אבינו ע"ה ואמר‪ :‬חלילה לך מעשות‬ ‫המבול היה צדיק שאינו גמור ורק כלפי דורו נחשב לצדיק‪ ,‬משא"כ‬ ‫כדבר הזה‪ ,‬וכן משה רבינו אמר‪ :‬למה יאמרו מצרים וגו' ע"ד‬ ‫לאחר המבול בראותו ניסי השי"ת איתו ‪ -‬הגיע לדרגת צדיק גמור‪,‬‬ ‫שאמרו חז"ל כי הצדיק נקרא שותף במעשה בראשית‪,‬‬ ‫ע"כ בהיכנסו לתיבה עשה בה חלון להשקיף וגם הכניס אבן‬ ‫והטעם הוא‪ :‬כי הצדיקים עומדים בפרץ להשיב חמתו מהשחית‬ ‫טובה שתאיר בתיבה בזמן שהוא עדיין אינו צדיק גמור ואינו‬ ‫ומקיימין העולם ע"י שמעוררים רחמים וחסדים תמיד לבטל‬ ‫רשאי לראות בפורעניות הרשעים‪ ,‬אך לאחר המבול נתעלה‬ ‫כל הגזירות קשות ובזה הם שותפין במע"ב‪ ,‬וזה הפירוש‪ :‬נח‬ ‫למדרגה עליונה ולכן כתיב ויפתח את חלון כי אז כבר היה רשאי‬ ‫מקטני אמנה היה ולא האמין בעצמו כי יועיל בתפילתו‪.‬‬ ‫להשתמש בחלון‪ ,‬ומותר לו להשקיף על ענשן של דור המבול‪.‬‬