באר אור החיים הקדוש · Be'er Oir Hachaim Hakudoish — נח (2026-10-12)

באר
פ"ז פרשת נח ה"אור החיים הקדוש"
סדר לימוד ב"אור החיים" הקדוש כתקנת מורינו הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א "
"
ה' אמחה את האדם וגו' עם כל זה ינחם ה' על הרעה וַ ִּת ׁ ּ ָ
ש ֵחת ָה ָא ֶרץ לִ ְפנֵ י ָה ֱאל ִֹהים וַ ִּת ָּמלֵ א ָה ָא ֶרץ ָח ָמס{ :ו' ,י"א'},
והיה מאריך אפו ,אלא לצד הפלגת המשחית ,והוא
ותשחת הארץ וגו' .כל הכתוב לא היה צריך לאומרו
אומרו וירא אלהים וגו' והנה נשחתה בהפלגה ,לטעם זה
כי כבר כתב בפרשה הקודמת (פסוק ה') וירא ה' כי רבה
מיהר ה' לומר לנח עשה לך וגו' ,וטעם שהזכיר בפרשה
וגו' .ואם לפרט החטא נתכוין יותר מפורשת בפרשה
זו שם אלהים הראה כי גם מדת רחמים נתהפכה למדת
הקודמת דכתיב רבה רעת האדם וכל יצר וגו' .ואם
הדין לצד מעשה הרשעים:
לצד שלא הזכיר שם החמס היה לו להזכירו .ועוד למה
הארץ חמס .במדרש (ב''ר פל''א) וזה לשונם היה מביא בפרשה הקודמת אמר שם הרחמים וכאן אמר שם
קופה תורמוסים וכל אחד לוקח תורמוס אחד ואינו יכול אלהים ,עוד למה הוצרך לומר תיבת לפני האלהים.
להוציאו בדיינים ע''כ .כבר קדמו ראשונים והקשו דבני עוד למה חזר עוד לומר וירא אלהים וגו' אם להודיע
נח נהרגו על פחות משוה פרוטה .ולי נראה כי המדרש בא כי ה' יודע כל הווה דבר זה ידוע הוא .אכן יתבאר
מגלה כי מלבד שבטלו עיקר תורת ז' מצות עוד להם הענין על דרך אומרם באבות (פ''ד) וזה לשונם העושה
שהיו חומסים מתורת האדם השכליית ,כי הגוזל פרוטה עבירה אחת קונה לו קטיגור פירוש מלאך משחית .אך
הוא דבר שהיו תובעים אותו ולא פחות משוה פרוטה צריך אתה לדעת כי אין המשחית יכול עשות דבר קודם
שישפוט שופט כל הארץ ,שה' מונעם מעשות רע ,והוא
והיו מתחכמים לגזול באופן שלא יתבעו אותם .גם כפי
סוד פירוש (שמות לז) נושא עון ואחר שישפוט האלהים אז
הדין נראה לי כי לא חייבה תורה לבני נח אלא על ממון
ישלחם ביד פשעם שהם קטגורים שנבראים במעשיהם
הבא לידם בדרך גזילה אבל בהקפה לא יתחייבו .והגם
הרעים ,כאומרו (ירמי' ב') תיסרך רעתך .ויש לך לדעת,
שהרמב''ם בפרק ט' מהלכות מלכים כתב גם עושקי
כי הגם שימנע ה' המקטרג מהזיק לעושהו ,עם כל זה
שכר שכיר יהרגו עליו בני נח ,אינו דומה לזה שבא לידו
כשירבה יקבול שלא יסבול עוד וידחוק למהר מעשיהו
בהלואה שיאמר חייב אני לתת לך לכשיבא זמן ,ואנשים
לאבד בעליו קודם שיגמר דינו כי משפטו מפורש,
ההמה היו נוטלים ברצונו בהקפה לפרוע אחר כך
והוא אומרו ותשחת הארץ לפני האלהים ,פירוש קודם
וכשהיה מתרצה להקיפם היו נוטלין פחות משוה פרוטה
שיגמור דינם נשחתה הארץ פירוש משלו בה משחיתים
ובהלכות הלואות לא היו דנים על פחות משוה פרוטה
לצד מעשיהם .ודקדק לומר הארץ הכוונה שגם גוף
אם חייב לו כשיטעון פרעתי או יש לך כנגדו ודבר זה הארץ לצד הפלגת החטאים תקולל חלקתם בארץ כי
אינו בגדר מצות גזילה שיתחייב מיתה ,שיאמר סבור ישכינו בה התיעוב הנוצר ממעשיהם .ואומרו ותמלא
הייתי שאין לך בידי כלום .עוד אפשר לומר שיכולין הארץ מן הראוי היה להקדים הסיבה ואחר כך המסובב
לטעון בתורת מתנה בא לידם לטעום לקנות ממנו: שהוא יצירת המשחית ,אלא נתכוין להודיע שאחר
שהגיעו לגדר זה עוד הוסיפו להתעיב יותר מהקודם:
ֲעשֵׂ ה לְ ָך ֵּת ַבת ֲע ֵצי ג ֶֹפר ִק ִּנים ַּת ֲעשֶׂ ה ֶאת ַה ֵּת ָבה וְ כָ ַפ ְר ָּת
א ָֹת ּה ִמ ַ ּביִ ת ו ִּמחוּץ ַ ּב ּכ ֶֹפר{ :ו' ,י"ד'},
חמס ,פירוש חמס הוא כללות הרשע בו גזל בו גילוי
עריות בו שפיכות דמים בו עבודה זרה ,וכמו שהוכיחו
עשה לך וגו' .יתבאר על דרך מאמר הנביא יחזקאל רז''ל (ב''ר פל''א) מהכתובים יעש''ד .והגם שמדתו יתברך
(יחזקאל יד) והיו שלשת האנשים האלה בתוכה נח דניאל להיות נושא עון עד עת בא דבר משפט ,הדור ההוא
איוב המה בצדקתם ינצלו את נפשם פירוש דוקא ג' יש גדול עונם מנשוא במדת נושא עון ,על דרך אומרו (לעי'
כח בזכותם למלט עצמם שלא יגיע אליהם הרעה אבל ד' י''ג) קין גדול עוני מנשוא .או יאמר ותשחת הארץ הם
ב' ואין צריך לומר אחד מהג' לא ימנע המשחית ממנו. מעשיהם הרעים ומצד זה נתמלאה הארץ מקטרגים
ויש מקדמונינו שהקשו והלא מצינו שבחורבן נהרגו המתייחסים בשם חמס ,והוא שהודיע הכתוב לנח
(תהלים עט) צדיקים וחסידים דכתיב נתנו את נבלת עבדיך. באומרו קץ כל בשר בא לפני פירוש אותם המקטרגים
ותירצו וזה לשונם אפשר שהיה חסיד יחיד בין רבים שנבראו מיושבי הארץ שנקרא קץ ,כמו שמפורש בדברי
בעת ההרג ,ונאמר (שם צד) עד צדק ישוב משפט ,אבל הזוהר (ח''א ס''ג) ,בא לפני וקובל למהר לאבדם .וטעם
כשהם ג' או יותר יצרפו זכותם ויצילו עצמן אפילו תוך הודעת כל הכתובים הוא לומר כי זולת זה היה ה' מאריך
הרעה ,ע''כ .זה הוא מה שדייק ה' בנועם דבריו כשציוהו אפו זמן מה ,והגם שאמר בפרשה הקודמת (פסוק ז') ויאמר
א
באר
פ"ז פרשת נח ה"אור החיים הקדוש"
וקשה נח לא היה אלא יחיד בדורו .ויש לומר שצריך לעשות תיבה להנצל בתוכה אמר אליו כי הטעם שהוא
שיהיו צדיקים גמורים כנח ואז ימלטו עצמן אחר יציאת צריך לימלט בתיבה ולא יגן בעדו זכותו בל קרוב אליו
הקצף בעולם ולא יתן המשחית לבא אל בתיהם לנגוף, הרעה ,לצד שאין עמו צדיקים והוא לבדו נמצא ,והוא
אבל להגן שלא יצא המשחית הגם שיהיו צדיקים למטה אומרו עשה לך לשון יחיד ,ולזה יש לו לחוש לעד צדק
מנח יועילו ואפילו להגן על אחרים .ולזה פרט בכתוב ישוב משפט .ומכאן אתה למד כי בניו לא היו צדיקים
ביחזקאל נח דניאל איוב ולא אמר ג' צדיקים סתם .ויש כמותו שאם היו צדיקים הם בצדקתם ימלטו עצמן
לך לדעת כי אחר שנתן רשות למחבל מי הוא זה ואיזה מבלי מפלט כי הם למעלה מג' .וצריך ליישב דברי רז''ל
הוא שיכול להמלט ממנו: שהבאתי בפסוק שלפני זה כי אברהם לא בקש על פחות
מעשרה לפי שלמד מנח שהיו פחות מעשרה וכו' ע''כ
נישא חן לפני האלוקים מצא חן – על ידי שהוא נח לבריות
לבחור בטוב או ברע ,אולם אם ימצא האדם חן בעיני ה' מגביהו הקב"ה הנה נאמר בסוף פר' בראשית (ו ח)' ,ונח מצא חן בעיני ה'' ,איתא
למעלה מן הבחירה – שיהא מוכרח מצד טבעו ומהותו לעשות אך ורק ב'אור החיים' הק' (שם) שאי אפשר לומר שנח ניצל ממי המבול בעבור
'טוב' ,וכל זה בא לו לפי שעתיד לצאת ממנו זרע כשר וצדיק. שהיה צדיק ולא חטא ,דאם כן אף התינוקות שעדיין לא באו לכלל
ומבאר ה'ישמח ישראל' דדברי שניהם ,הן ה'ספר הישר' והן ה'חרדים' עונשין היו צריכין להינצל מן המבול ,אלא בע"כ צריכים לומר שהקב"ה
לדבר אחד נתכוונו ,כי ענין אחד מביא את השני ,הנזהר מכעס ורוגזא והוא התחרט והתנחם כביכול על עצם יצירת האדם וכל העולם כולו ,כמו
נח בדיבורו והילוכו ובמעשיו זוכה להיבנות בזרע כשר ,וממילא זוכה לחן. שנאמר (ו ז) 'אמחה את האדם ...כי נחמתי כי עשיתים' .מעתה תתמה
ובזה מבואר הכתוב ונח מצא חן' ,שהנהגתו הייתה בנחת עם הבריות ,והיה כיצד ניצל נח מהמבול ,תשובתו בקרא ' -ונח מצא חן בעיני ה'' (ושלא
מעביר על מידותיו ,לכך זכה שיצא ממנו זרע כשר – אברהם אבינו וכל תאמר שלא היה צדיק ולכן הוצרך לחן בכדי להנצל מן המבול) כי הגם
צדיקי עולם ,וממילא מצא חן בעיני ה' וזכה לכל טובה וברכה. שהיה צדיק לא תצילנו צדקתו -אלא בחינת החן ,ועל ידי מה השיג
כיו"ב מצינו לקמאי שביארו את הפסוק (תהלים מה ג) 'הוצק חן החן -על ידי קיום איזה מצוות' ,כי יש לך לדעת שיש מצווה שתועלתה
בשפתותיך' ,ולכאורה צריך ביאור ,מדוע נקט 'בשפתותיך' ולא 'בפיך', להמשיך חן על האדם ,או בבחינת ג' או ד' מצוות ידועות' ,עיי"ש.
והרי ע"י השפתיים אין האדם הוגה כי אם ד' אותיות -בומ"פ ,ואילו אלא ,שהאוה"ח לא גילה בדבריו מהי הדרך שע"י יזכה למצוא חן
כל שאר האותיות מוצאם בחיך ,גרון ,לשון ושיניים ,ואם כן מה ראה ושכל טוב בעיני אלוקים ,אבל נפשנו אוותה לדעת ,כי מי איננו נזקק
לשבח את הדיבור בשפתיים דייקא ולא נקט 'פה' הכולל את כל לענין זה -למצוא חן וחסד לפני המלך ,שיציל אותו ממי ה'מבול'
המוצאות וכל האותיות. השוטפים הן ברוח הן בגשם ,מכל הקשיים הצרות והניסיונות...
אלא ביאורו ,כי אכן ,ה'חן' יבוא לאדם כאשר ימנע את עצמו מלהוציא אמנם מצינו בספר 'חרדים' (פס"ו אות עה) אם רוצה אדם למצא חן
דיבורים העומדים לו הכן בשפתיו ,וכבר הוא רוצה להוציאן ....אלא בעיני ה' ,לא יכעוס ,שנאמר 'ונח מצא חן בעיני ה'' ,ולא פירשו למה
שהוא מונע עצמו ברגע הנסיון ,בזה יזכה ל'חן' ,ומהאי טעמא שיבח את מצא חן ,אלא בשמו פירושו (היינו שסיבת נשיאת החן מרומז בעצם
השפתיים ,כי אין כל כך ריבוי 'שבח ותהילה' למי שנמנע מלדבר 'דיבור' השם ' -נח') ,שהיה נח בדיבורו ובמעשיו ובהילוכו (כדאיתא במדרש
שנמצא עדיין רק בין השיניים והשפתיים המשמשים כשתי חומות הנעלם – זוה"ק) ,לכן מצא חן ,ח"ן ונ"ח חד הוא (היינו שאותיותיהם
לשמור על הדיבורים היוצאים מפי אדם ,כאותו שבח שיש לשבח את שוות) ,עכ"ל .כיוצא בזה איתא (פסחים קיג' ):שלשה הקב"ה 'אוהבן',
מי שנמנע ברגע האחרון – כאשר כבר עומדים לו הדיבורים הכן על מי שאינו כועס ,ומי שאינו משתכר ,ומי שאינו מעמיד עצמו על
שפתיו ,לדקור את רעהו כמדקרות חרב ואעפי"כ הנו מתגבר על טבעו, מידותיו'.
וחושק שפתיו זו לזו בשעת מריבה שלא ידברו את האסור להם ,עי"ז וכתב הרה"ק ה'ישמח ישראל' זי"ע בפרשתן (בדיבור הראשון)
זוכה לנשיאת חן בעיני אלוקים ואדם ,ועל כן ברכך אלוקים לעולם. שמבואר ב'ספר הישר' לרבינו תם ,שהגם שהבחירה נתונה בידי האדם
כל התפירות וישוב ויתפור אותו כבראשונה לפי אותם מידות ,ובל בלשון חסידים מסופר ,על אותו חייט דמתא אשר היה 'יחיד
יהין לשנות אפילו כמלוא נימה ,ולא הצליח החייט להבין מה תועיל מומחה' באומנותו ,והיה מוציא מתחת ידיו בגדי חמודות לכבוד
עצתו של הרבי ,ומה יעזור אם 'יסתור ויבנה במקומו' ...אך בלית ולתפארת המפארים ומכבדים את לובשם ,וכמובן שהיה נוטל שכרו
ברירה עשה כאשר נצטווה ,והלך בשנית אל הפריץ להודיע כי 'תיקן' משלם ,ומאחר שיצא שמו הטוב למרחקים הייתה פרנסתו בהרחבה
את הבגד ,ואכן עתה התלהב הפריץ עד מאוד מיופי הבגד ומצורת גדולה ,פ"א קראהו ה'פריץ' וביקש להזמין אצלו בגד חדש כראוי
העבודה המדוייקת ...ונתן לו בשכרו זהובים הרבה. להוד מעלתו -בגד אשר יוכל להתפאר בו בפני מרעיו הפריצים,
השיב לו החייט 'מילתא זוטרתי' הוא אצלי ,ובוודאי אוציא מתחת ידי
חזר החייט אל הרבי ר' בונם ,ושאלו ילמדנו רבינו 'מה נשתנה' ,הרי
דבר נאה ומתקבל ,מלבוש אשר עין לא ראתה ...נתן לו הפריץ בד יקר
לא היה שום הבדל בין צורת הבגד בפעם השנייה מבראשונה ,ומדוע ומשובח בכדי שיכין ממנו את הבגד .כעבור כמה ימים הופיע החייט
בתחילה היה נראה כדבר מאוס ועתה הוא מעלה חן .נענה לו הרה"ק בהיכל הפריץ כשהבגד המוכן בידו ונתנו לפריץ שילבשנו ויראה האם
ואמר ,באמת הבגד היה יפה וטוב כבר בפעם הראשונה ולא היה בו הבגד תפור למידותיו ,וכאשר ראתה הפריצה את בעלה לבוש בבגד
שום חסרון ומום ,אלא שכשתפרת בתחילה היית 'נפוח' בגאווה זה החלה לזעוק שאין לבגד לא טעם ולא ריח ,לא חן ולא יופי ...ויחר
שאין כמוך בכל הארץ ...והקב"ה הטביע בעולמו 'לענוים יתן חן', אף הפריץ וזרקו מהארמון מבלי לשלם לו מאומה ,ויצא הקול בעיר
ומכלל הן אתה שומע לאו ,כי הגאווה סתירה מובהקת היא לחן ,ועל כי לא הצליח החייט להשביע רצונו של הפריץ ,ומני אז חדלו האנשים
כן היה הבגד שנאוי ומתועב בעיני אלוקים ואפי' בעיני אדם ...אמנם להזמין אצלו בגדים וקרנו ירדה מטה מטה עד לשפל המדרגה כשהוא
עתה לאחר שנשברה קומתך חזרה ותפרת מתוך הכנעה ושברון לב, נשאר ללא פרנסה .בצר לו הלך החייט אל הרה"ק הרבי ר' בונם
ודבר הנעשה מתוך ענווה מוצא חן לעילוי נשמת מפרשיסחא זי"ע לבקש ישועה ,הורה
ושכל טוב. הרה"ח ראובן בן הרה"ח ישראל עוזר קליין זצ"ל לו הרה"ק שישוב לביתו ויקח את
(באר הפרשה נח פ"ו) נלב"ע בחג השבועות תשע"א הבגד אשר הכין לפריץ ,יפרום את
לקבלת הגליון ,תגובות והערות a023722350@ gmail.com
ב קו חבורת אור החיים 02-3722350 -
