gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

באר אור החיים הקדוש · Be'er Oir Hachaim Hakudoish — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: באר אור החיים הקדוש · Be'er Oir Hachaim Hakudoish

שבוע: נח (2026-10-12)

באר אור החיים הקדוש · Be'er Oir Hachaim Hakudoish — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫באר‬ ‫פ"ז‬ ‫פרשת נח‬ ‫ה"אור החיים הקדוש"‬ ‫סדר לימוד ב"אור החיים" הקדוש כתקנת מורינו הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א‬ ‫"‬ ‫"‬ ‫ה' אמחה את האדם וגו' עם כל זה ינחם ה' על הרעה‬ ‫וַ ִּת ׁ ּ ָ‬ ‫ש ֵחת ָה ָא ֶרץ לִ ְפנֵ י ָה ֱאל ִֹהים וַ ִּת ָּמלֵ א ָה ָא ֶרץ ָח ָמס‪{ :‬ו'‪ ,‬י"א'‪},‬‬ ‫והיה מאריך אפו‪ ,‬אלא לצד הפלגת המשחית‪ ,‬והוא‬ ‫ותשחת הארץ וגו'‪ .‬כל הכתוב לא היה צריך לאומרו‬ ‫אומרו וירא אלהים וגו' והנה נשחתה בהפלגה‪ ,‬לטעם זה‬ ‫כי כבר כתב בפרשה הקודמת (פסוק ה') וירא ה' כי רבה‬ ‫מיהר ה' לומר לנח עשה לך וגו'‪ ,‬וטעם שהזכיר בפרשה‬ ‫וגו'‪ .‬ואם לפרט החטא נתכוין יותר מפורשת בפרשה‬ ‫זו שם אלהים הראה כי גם מדת רחמים נתהפכה למדת‬ ‫הקודמת דכתיב רבה רעת האדם וכל יצר וגו'‪ .‬ואם‬ ‫הדין לצד מעשה הרשעים‪:‬‬ ‫לצד שלא הזכיר שם החמס היה לו להזכירו‪ .‬ועוד למה‬ ‫הארץ חמס‪ .‬במדרש (ב''ר פל''א) וזה לשונם היה מביא‬ ‫בפרשה הקודמת אמר שם הרחמים וכאן אמר שם‬ ‫קופה תורמוסים וכל אחד לוקח תורמוס אחד ואינו יכול‬ ‫אלהים‪ ,‬עוד למה הוצרך לומר תיבת לפני האלהים‪.‬‬ ‫להוציאו בדיינים ע''כ‪ .‬כבר קדמו ראשונים והקשו דבני‬ ‫עוד למה חזר עוד לומר וירא אלהים וגו' אם להודיע‬ ‫נח נהרגו על פחות משוה פרוטה‪ .‬ולי נראה כי המדרש‬ ‫בא כי ה' יודע כל הווה דבר זה ידוע הוא‪ .‬אכן יתבאר‬ ‫מגלה כי מלבד שבטלו עיקר תורת ז' מצות עוד להם‬ ‫הענין על דרך אומרם באבות (פ''ד) וזה לשונם העושה‬ ‫שהיו חומסים מתורת האדם השכליית‪ ,‬כי הגוזל פרוטה‬ ‫עבירה אחת קונה לו קטיגור פירוש מלאך משחית‪ .‬אך‬ ‫הוא דבר שהיו תובעים אותו ולא פחות משוה פרוטה‬ ‫צריך אתה לדעת כי אין המשחית יכול עשות דבר קודם‬ ‫שישפוט שופט כל הארץ‪ ,‬שה' מונעם מעשות רע‪ ,‬והוא‬ ‫והיו מתחכמים לגזול באופן שלא יתבעו אותם‪ .‬גם כפי‬ ‫סוד פירוש (שמות לז) נושא עון ואחר שישפוט האלהים אז‬ ‫הדין נראה לי כי לא חייבה תורה לבני נח אלא על ממון‬ ‫ישלחם ביד פשעם שהם קטגורים שנבראים במעשיהם‬ ‫הבא לידם בדרך גזילה אבל בהקפה לא יתחייבו‪ .‬והגם‬ ‫הרעים‪ ,‬כאומרו (ירמי' ב') תיסרך רעתך‪ .‬ויש לך לדעת‪,‬‬ ‫שהרמב''ם בפרק ט' מהלכות מלכים כתב גם עושקי‬ ‫כי הגם שימנע ה' המקטרג מהזיק לעושהו‪ ,‬עם כל זה‬ ‫שכר שכיר יהרגו עליו בני נח‪ ,‬אינו דומה לזה שבא לידו‬ ‫כשירבה יקבול שלא יסבול עוד וידחוק למהר מעשיהו‬ ‫בהלואה שיאמר חייב אני לתת לך לכשיבא זמן‪ ,‬ואנשים‬ ‫לאבד בעליו קודם שיגמר דינו כי משפטו מפורש‪,‬‬ ‫ההמה היו נוטלים ברצונו בהקפה לפרוע אחר כך‬ ‫והוא אומרו ותשחת הארץ לפני האלהים‪ ,‬פירוש קודם‬ ‫וכשהיה מתרצה להקיפם היו נוטלין פחות משוה פרוטה‬ ‫שיגמור דינם נשחתה הארץ פירוש משלו בה משחיתים‬ ‫ובהלכות הלואות לא היו דנים על פחות משוה פרוטה‬ ‫לצד מעשיהם‪ .‬ודקדק לומר הארץ הכוונה שגם גוף‬ ‫אם חייב לו כשיטעון פרעתי או יש לך כנגדו ודבר זה‬ ‫הארץ לצד הפלגת החטאים תקולל חלקתם בארץ כי‬ ‫אינו בגדר מצות גזילה שיתחייב מיתה‪ ,‬שיאמר סבור‬ ‫ישכינו בה התיעוב הנוצר ממעשיהם‪ .‬ואומרו ותמלא‬ ‫הייתי שאין לך בידי כלום‪ .‬עוד אפשר לומר שיכולין‬ ‫הארץ מן הראוי היה להקדים הסיבה ואחר כך המסובב‬ ‫לטעון בתורת מתנה בא לידם לטעום לקנות ממנו‪:‬‬ ‫שהוא יצירת המשחית‪ ,‬אלא נתכוין להודיע שאחר‬ ‫שהגיעו לגדר זה עוד הוסיפו להתעיב יותר מהקודם‪:‬‬ ‫ֲעשֵׂ ה לְ ָך ֵּת ַבת ֲע ֵצי ג ֶֹפר ִק ִּנים ַּת ֲעשֶׂ ה ֶאת ַה ֵּת ָבה וְ כָ ַפ ְר ָּת‬ ‫א ָֹת ּה ִמ ַ ּביִ ת ו ִּמחוּץ ַ ּב ּכ ֶֹפר‪{ :‬ו'‪ ,‬י"ד'‪},‬‬ ‫חמס‪ ,‬פירוש חמס הוא כללות הרשע בו גזל בו גילוי‬ ‫עריות בו שפיכות דמים בו עבודה זרה‪ ,‬וכמו שהוכיחו‬ ‫עשה לך וגו'‪ .‬יתבאר על דרך מאמר הנביא יחזקאל‬ ‫רז''ל (ב''ר פל''א) מהכתובים יעש''ד‪ .‬והגם שמדתו יתברך‬ ‫(יחזקאל יד) והיו שלשת האנשים האלה בתוכה נח דניאל‬ ‫להיות נושא עון עד עת בא דבר משפט‪ ,‬הדור ההוא‬ ‫איוב המה בצדקתם ינצלו את נפשם פירוש דוקא ג' יש‬ ‫גדול עונם מנשוא במדת נושא עון‪ ,‬על דרך אומרו (לעי'‬ ‫כח בזכותם למלט עצמם שלא יגיע אליהם הרעה אבל‬ ‫ד' י''ג) קין גדול עוני מנשוא‪ .‬או יאמר ותשחת הארץ הם‬ ‫ב' ואין צריך לומר אחד מהג' לא ימנע המשחית ממנו‪.‬‬ ‫מעשיהם הרעים ומצד זה נתמלאה הארץ מקטרגים‬ ‫ויש מקדמונינו שהקשו והלא מצינו שבחורבן נהרגו‬ ‫המתייחסים בשם חמס‪ ,‬והוא שהודיע הכתוב לנח‬ ‫(תהלים עט) צדיקים וחסידים דכתיב נתנו את נבלת עבדיך‪.‬‬ ‫באומרו קץ כל בשר בא לפני פירוש אותם המקטרגים‬ ‫ותירצו וזה לשונם אפשר שהיה חסיד יחיד בין רבים‬ ‫שנבראו מיושבי הארץ שנקרא קץ‪ ,‬כמו שמפורש בדברי‬ ‫בעת ההרג‪ ,‬ונאמר (שם צד) עד צדק ישוב משפט‪ ,‬אבל‬ ‫הזוהר (ח''א ס''ג)‪ ,‬בא לפני וקובל למהר לאבדם‪ .‬וטעם‬ ‫כשהם ג' או יותר יצרפו זכותם ויצילו עצמן אפילו תוך‬ ‫הודעת כל הכתובים הוא לומר כי זולת זה היה ה' מאריך‬ ‫הרעה‪ ,‬ע''כ‪ .‬זה הוא מה שדייק ה' בנועם דבריו כשציוהו‬ ‫אפו זמן מה‪ ,‬והגם שאמר בפרשה הקודמת (פסוק ז') ויאמר‬ ‫א‬ ‫באר‬ ‫פ"ז‬ ‫פרשת נח‬ ‫ה"אור החיים הקדוש"‬ ‫וקשה נח לא היה אלא יחיד בדורו‪ .‬ויש לומר שצריך‬ ‫לעשות תיבה להנצל בתוכה אמר אליו כי הטעם שהוא‬ ‫שיהיו צדיקים גמורים כנח ואז ימלטו עצמן אחר יציאת‬ ‫צריך לימלט בתיבה ולא יגן בעדו זכותו בל קרוב אליו‬ ‫הקצף בעולם ולא יתן המשחית לבא אל בתיהם לנגוף‪,‬‬ ‫הרעה‪ ,‬לצד שאין עמו צדיקים והוא לבדו נמצא‪ ,‬והוא‬ ‫אבל להגן שלא יצא המשחית הגם שיהיו צדיקים למטה‬ ‫אומרו עשה לך לשון יחיד‪ ,‬ולזה יש לו לחוש לעד צדק‬ ‫מנח יועילו ואפילו להגן על אחרים‪ .‬ולזה פרט בכתוב‬ ‫ישוב משפט‪ .‬ומכאן אתה למד כי בניו לא היו צדיקים‬ ‫ביחזקאל נח דניאל איוב ולא אמר ג' צדיקים סתם‪ .‬ויש‬ ‫כמותו שאם היו צדיקים הם בצדקתם ימלטו עצמן‬ ‫לך לדעת כי אחר שנתן רשות למחבל מי הוא זה ואיזה‬ ‫מבלי מפלט כי הם למעלה מג'‪ .‬וצריך ליישב דברי רז''ל‬ ‫הוא שיכול להמלט ממנו‪:‬‬ ‫שהבאתי בפסוק שלפני זה כי אברהם לא בקש על פחות‬ ‫מעשרה לפי שלמד מנח שהיו פחות מעשרה וכו' ע''כ‬ ‫נישא חן לפני האלוקים מצא חן – על ידי שהוא נח לבריות‬ ‫לבחור בטוב או ברע‪ ,‬אולם אם ימצא האדם חן בעיני ה' מגביהו הקב"ה‬ ‫הנה נאמר בסוף פר' בראשית (ו ח)‪' ,‬ונח מצא חן בעיני ה''‪ ,‬איתא‬ ‫למעלה מן הבחירה – שיהא מוכרח מצד טבעו ומהותו לעשות אך ורק‬ ‫ב'אור החיים' הק' (שם) שאי אפשר לומר שנח ניצל ממי המבול בעבור‬ ‫'טוב'‪ ,‬וכל זה בא לו לפי שעתיד לצאת ממנו זרע כשר וצדיק‪.‬‬ ‫שהיה צדיק ולא חטא‪ ,‬דאם כן אף התינוקות שעדיין לא באו לכלל‬ ‫ומבאר ה'ישמח ישראל' דדברי שניהם‪ ,‬הן ה'ספר הישר' והן ה'חרדים'‬ ‫עונשין היו צריכין להינצל מן המבול‪ ,‬אלא בע"כ צריכים לומר שהקב"ה‬ ‫לדבר אחד נתכוונו‪ ,‬כי ענין אחד מביא את השני‪ ,‬הנזהר מכעס ורוגזא והוא‬ ‫התחרט והתנחם כביכול על עצם יצירת האדם וכל העולם כולו‪ ,‬כמו‬ ‫נח בדיבורו והילוכו ובמעשיו זוכה להיבנות בזרע כשר‪ ,‬וממילא זוכה לחן‪.‬‬ ‫שנאמר (ו ז) 'אמחה את האדם‪ ...‬כי נחמתי כי עשיתים'‪ .‬מעתה תתמה‬ ‫ובזה מבואר הכתוב ונח מצא חן'‪ ,‬שהנהגתו הייתה בנחת עם הבריות‪ ,‬והיה‬ ‫כיצד ניצל נח מהמבול‪ ,‬תשובתו בקרא ‪' -‬ונח מצא חן בעיני ה'' (ושלא‬ ‫מעביר על מידותיו‪ ,‬לכך זכה שיצא ממנו זרע כשר – אברהם אבינו וכל‬ ‫תאמר שלא היה צדיק ולכן הוצרך לחן בכדי להנצל מן המבול) כי הגם‬ ‫צדיקי עולם‪ ,‬וממילא מצא חן בעיני ה' וזכה לכל טובה וברכה‪.‬‬ ‫שהיה צדיק לא תצילנו צדקתו ‪ -‬אלא בחינת החן‪ ,‬ועל ידי מה השיג‬ ‫כיו"ב מצינו לקמאי שביארו את הפסוק (תהלים מה ג) 'הוצק חן‬ ‫החן ‪ -‬על ידי קיום איזה מצוות‪' ,‬כי יש לך לדעת שיש מצווה שתועלתה‬ ‫בשפתותיך'‪ ,‬ולכאורה צריך ביאור‪ ,‬מדוע נקט 'בשפתותיך' ולא 'בפיך'‪,‬‬ ‫להמשיך חן על האדם‪ ,‬או בבחינת ג' או ד' מצוות ידועות'‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫והרי ע"י השפתיים אין האדם הוגה כי אם ד' אותיות ‪ -‬בומ"פ‪ ,‬ואילו‬ ‫אלא‪ ,‬שהאוה"ח לא גילה בדבריו מהי הדרך שע"י יזכה למצוא חן‬ ‫כל שאר האותיות מוצאם בחיך‪ ,‬גרון‪ ,‬לשון ושיניים‪ ,‬ואם כן מה ראה‬ ‫ושכל טוב בעיני אלוקים‪ ,‬אבל נפשנו אוותה לדעת‪ ,‬כי מי איננו נזקק‬ ‫לשבח את הדיבור בשפתיים דייקא ולא נקט 'פה' הכולל את כל‬ ‫לענין זה ‪ -‬למצוא חן וחסד לפני המלך‪ ,‬שיציל אותו ממי ה'מבול'‬ ‫המוצאות וכל האותיות‪.‬‬ ‫השוטפים הן ברוח הן בגשם‪ ,‬מכל הקשיים הצרות והניסיונות‪...‬‬ ‫אלא ביאורו‪ ,‬כי אכן‪ ,‬ה'חן' יבוא לאדם כאשר ימנע את עצמו מלהוציא‬ ‫אמנם מצינו בספר 'חרדים' (פס"ו אות עה) אם רוצה אדם למצא חן‬ ‫דיבורים העומדים לו הכן בשפתיו‪ ,‬וכבר הוא רוצה להוציאן‪ ....‬אלא‬ ‫בעיני ה'‪ ,‬לא יכעוס‪ ,‬שנאמר 'ונח מצא חן בעיני ה''‪ ,‬ולא פירשו למה‬ ‫שהוא מונע עצמו ברגע הנסיון‪ ,‬בזה יזכה ל'חן'‪ ,‬ומהאי טעמא שיבח את‬ ‫מצא חן‪ ,‬אלא בשמו פירושו (היינו שסיבת נשיאת החן מרומז בעצם‬ ‫השפתיים‪ ,‬כי אין כל כך ריבוי 'שבח ותהילה' למי שנמנע מלדבר 'דיבור'‬ ‫השם ‪' -‬נח')‪ ,‬שהיה נח בדיבורו ובמעשיו ובהילוכו (כדאיתא במדרש‬ ‫שנמצא עדיין רק בין השיניים והשפתיים המשמשים כשתי חומות‬ ‫הנעלם – זוה"ק)‪ ,‬לכן מצא חן‪ ,‬ח"ן ונ"ח חד הוא (היינו שאותיותיהם‬ ‫לשמור על הדיבורים היוצאים מפי אדם‪ ,‬כאותו שבח שיש לשבח את‬ ‫שוות)‪ ,‬עכ"ל‪ .‬כיוצא בזה איתא (פסחים קיג‪' ):‬שלשה הקב"ה 'אוהבן'‪,‬‬ ‫מי שנמנע ברגע האחרון – כאשר כבר עומדים לו הדיבורים הכן על‬ ‫מי שאינו כועס‪ ,‬ומי שאינו משתכר‪ ,‬ומי שאינו מעמיד עצמו על‬ ‫שפתיו‪ ,‬לדקור את רעהו כמדקרות חרב ואעפי"כ הנו מתגבר על טבעו‪,‬‬ ‫מידותיו'‪.‬‬ ‫וחושק שפתיו זו לזו בשעת מריבה שלא ידברו את האסור להם‪ ,‬עי"ז‬ ‫וכתב הרה"ק ה'ישמח ישראל' זי"ע בפרשתן (בדיבור הראשון)‬ ‫זוכה לנשיאת חן בעיני אלוקים ואדם‪ ,‬ועל כן ברכך אלוקים לעולם‪.‬‬ ‫שמבואר ב'ספר הישר' לרבינו תם‪ ,‬שהגם שהבחירה נתונה בידי האדם‬ ‫כל התפירות וישוב ויתפור אותו כבראשונה לפי אותם מידות‪ ,‬ובל‬ ‫בלשון חסידים מסופר‪ ,‬על אותו חייט דמתא אשר היה 'יחיד‬ ‫יהין לשנות אפילו כמלוא נימה‪ ,‬ולא הצליח החייט להבין מה תועיל‬ ‫מומחה' באומנותו‪ ,‬והיה מוציא מתחת ידיו בגדי חמודות לכבוד‬ ‫עצתו של הרבי‪ ,‬ומה יעזור אם 'יסתור ויבנה במקומו'‪ ...‬אך בלית‬ ‫ולתפארת המפארים ומכבדים את לובשם‪ ,‬וכמובן שהיה נוטל שכרו‬ ‫ברירה עשה כאשר נצטווה‪ ,‬והלך בשנית אל הפריץ להודיע כי 'תיקן'‬ ‫משלם‪ ,‬ומאחר שיצא שמו הטוב למרחקים הייתה פרנסתו בהרחבה‬ ‫את הבגד‪ ,‬ואכן עתה התלהב הפריץ עד מאוד מיופי הבגד ומצורת‬ ‫גדולה‪ ,‬פ"א קראהו ה'פריץ' וביקש להזמין אצלו בגד חדש כראוי‬ ‫העבודה המדוייקת‪ ...‬ונתן לו בשכרו זהובים הרבה‪.‬‬ ‫להוד מעלתו ‪ -‬בגד אשר יוכל להתפאר בו בפני מרעיו הפריצים‪,‬‬ ‫השיב לו החייט 'מילתא זוטרתי' הוא אצלי‪ ,‬ובוודאי אוציא מתחת ידי‬ ‫חזר החייט אל הרבי ר' בונם‪ ,‬ושאלו ילמדנו רבינו 'מה נשתנה'‪ ,‬הרי‬ ‫דבר נאה ומתקבל‪ ,‬מלבוש אשר עין לא ראתה‪ ...‬נתן לו הפריץ בד יקר‬ ‫לא היה שום הבדל בין צורת הבגד בפעם השנייה מבראשונה‪ ,‬ומדוע‬ ‫ומשובח בכדי שיכין ממנו את הבגד‪ .‬כעבור כמה ימים הופיע החייט‬ ‫בתחילה היה נראה כדבר מאוס ועתה הוא מעלה חן‪ .‬נענה לו הרה"ק‬ ‫בהיכל הפריץ כשהבגד המוכן בידו ונתנו לפריץ שילבשנו ויראה האם‬ ‫ואמר‪ ,‬באמת הבגד היה יפה וטוב כבר בפעם הראשונה ולא היה בו‬ ‫הבגד תפור למידותיו‪ ,‬וכאשר ראתה הפריצה את בעלה לבוש בבגד‬ ‫שום חסרון ומום‪ ,‬אלא שכשתפרת בתחילה היית 'נפוח' בגאווה‬ ‫זה החלה לזעוק שאין לבגד לא טעם ולא ריח‪ ,‬לא חן ולא יופי‪ ...‬ויחר‬ ‫שאין כמוך בכל הארץ‪ ...‬והקב"ה הטביע בעולמו 'לענוים יתן חן'‪,‬‬ ‫אף הפריץ וזרקו מהארמון מבלי לשלם לו מאומה‪ ,‬ויצא הקול בעיר‬ ‫ומכלל הן אתה שומע לאו‪ ,‬כי הגאווה סתירה מובהקת היא לחן‪ ,‬ועל‬ ‫כי לא הצליח החייט להשביע רצונו של הפריץ‪ ,‬ומני אז חדלו האנשים‬ ‫כן היה הבגד שנאוי ומתועב בעיני אלוקים ואפי' בעיני אדם‪ ...‬אמנם‬ ‫להזמין אצלו בגדים וקרנו ירדה מטה מטה עד לשפל המדרגה כשהוא‬ ‫עתה לאחר שנשברה קומתך חזרה ותפרת מתוך הכנעה ושברון לב‪,‬‬ ‫נשאר ללא פרנסה‪ .‬בצר לו הלך החייט אל הרה"ק הרבי ר' בונם‬ ‫ודבר הנעשה מתוך ענווה מוצא חן‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫מפרשיסחא זי"ע לבקש ישועה‪ ,‬הורה‬ ‫ושכל טוב‪.‬‬ ‫הרה"ח ראובן בן הרה"ח ישראל עוזר קליין זצ"ל‬ ‫לו הרה"ק שישוב לביתו ויקח את‬ ‫(באר הפרשה נח פ"ו)‬ ‫נלב"ע בחג השבועות תשע"א‬ ‫הבגד אשר הכין לפריץ‪ ,‬יפרום את‬ ‫לקבלת הגליון‪ ,‬תגובות והערות ‪a023722350@ gmail.com‬‬ ‫ב‬ ‫קו חבורת אור החיים ‪02-3722350 -‬‬