gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הלכה בפרשה · Halacha Beparasha — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: הלכה בפרשה · Halacha Beparasha

שבוע: נח (2026-10-12)

הלכה בפרשה · Halacha Beparasha — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת נח‪ :‬האם מותר למלוח מספר חתיכות בשר יחד‬ ‫בס''ד‬ ‫פתיחה‬ ‫בפרשת השבוע כותבת התורה (ט‪ ,‬ד) שניתן לאכול בשר בהמה וחיה‪ ,‬ובלבד שלא יאכלו את דמה‪'' :‬אַ ְך־בָּ ָָּׂ֕שר ְּבנ ְַּפ ׁ֥שֹו ָּד ֖מֹו ׁ֥לא‬ ‫אכלּו''‪ .‬כפי שראינו שנה שעברה (נח שנה ז') מפשט לשון הפסוקים משמע‪ ,‬שבשלב בו נח יצא מהתיבה הותר אכילת הבשר‪ ,‬דעה‬ ‫ת ֵֽ‬ ‫זו צעדו בה רוב המפרשים וביניהם רש''י‪ ,‬האבן עזרא והרמב''ן‪ ,‬וכן רב בגמרא במסכת סנהדרין (נט ע''ב)‪.‬‬ ‫ָּל־עשב ז ֵ֣רעַ ֶ֗ז ַרע''‪,‬‬ ‫הרלב''ג (שם) חלק וטען‪ ,‬שגם אדם הראשון אכל בשר‪ .‬את הפסוק בפרשת בראשית '' ִהנה נ ַ֨ ַָּת ִתי לָּ ֶ֜כם את־כ ֵ֣‬ ‫פירש כאמירה מציאותית‪ ,‬אלוקים אומר שנתן את הירק לאוכלה‪ ,‬אך לא רק אותו מותר לאכול‪ .‬להבנתו‪ ,‬הסיבה שהיתר אכילת‬ ‫בשר הוזכר רק בפרשת נח‪ ,‬אינה בגלל שהוא מחודש‪ ,‬אלא כחלק מאיסור הדם ואכילת איבר מהחי שהוזכרו בפרשה‪ .‬הטעם‬ ‫שנדחק לפירושו הוא‪ ,‬כיוון שאין סיבה שאלוקים ישנה דעתו בעקבות מאורעות מסוימים‪ ,‬ולכן יש לדחוק בלשון הפסוק‪ .‬ובלשונו‪:‬‬ ‫''ואומרו‪ ,‬ויאמר א‪-‬להים הנה נתתי לכם את כל עשב‪ :‬הוא בריאה ונתינת טבע‪ ,‬לא מצווה‪ ...‬ומזה המקום יסור הספק‬ ‫אשר יסופק מזה המאמר‪ .‬וזה‪ ,‬שהוא מבואר מצד העיון ומצד התורה‪ ,‬שהרצון הא‪-‬להי לא ישתנה‪ ...‬וזה‪ ,‬שכבר יחָּ שב‬ ‫שה' יתעלה מנע בזה המאמר אכילת הבשר לאדם‪ ,‬ואחר כן התירֹו לנח‪ ,‬אמר‪' :‬כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה'‪,‬‬ ‫וזה שקר עצום ראוי שיברח ממנו כל בעל דת‪''.‬‬ ‫בעקבות התורה הכותבת על אכילת הבשר שהותרה לנח‪ ,‬ועל איסור אכילת הדם‪ ,‬נעסוק השבוע בהלכות מליחה ובשאלה‪ ,‬האם‬ ‫מותר למלוח מספר חתיכות של בשר יחד‪ .‬שאלה זו משמעותית במיוחד בבתי מטבחיים‪ ,‬בהם שוחטים מספר רב של עופות‬ ‫ורוצים למולחם‪ .‬עוד נעסוק בשאלה‪ ,‬האם יש הבדל בעניין זה‪ ,‬בין מליחת מספר חתיכות בשר יחד‪ ,‬לבין מליחת בשר ודגים יחד‪.‬‬ ‫עוד נעסוק בשאלה‪ ,‬כאשר מלחו בשר כדין האם מותר להשהות את המלח על הבשר‪ ,‬או שחובה לשוטפו‪.‬‬ ‫מליחת מספר חתיכות‬ ‫האם מותר למלוח מספר חתיכות יחד? הגמרא במסכת חולין (קיג ע''א)‪ ,‬דוחה את דברי רב ששת הסובר שאין למלוח מספר‬ ‫חתיכות יחד‪ ,‬שמא חתיכה אחת תבלע את הדם הנפלט מהחתיכה השנייה‪ .‬ולראייה שאין לחשוש לכך‪ ,‬שאם אכן כדברי רב ששת‪,‬‬ ‫לא היה ניתן למלוח כלל גם חתיכה אחת‪ ,‬שמא דם מצד זה של החתיכה ייבלע בצד השני‪ ,‬וזה הרי וודאי מותר‪.‬‬ ‫אולם לכאורה בניגוד לכך‪ ,‬הגמרא (שם‪ ,‬קיב ע''ב) כותבת‪ ,‬שכאשר מולחים בשר יחד עם דגים‪ ,‬אפילו כאשר מדובר בבשר עופות‪,‬‬ ‫הדגים נאסרים כיוון שהם בולעים מדם העופות‪ .‬מדוע? והרי לכאורה גם במקרה זה הדגים הנמלחים אינם בולעים מהעופות!‬ ‫בביאור ההבחנה בין חתיכות בשר שנמלחו יחד‪ ,‬לבין בשר ודגים שנמלחו יחד‪ ,‬נחלקו ראשונים‪.‬‬ ‫מחלוקת הראשונים‬ ‫א‪ .‬רש''י (ד''ה ועופות) פירש שחתיכות בשר (גם אם בגודל שונה)‪ ,‬לוקח להן זמן שווה לפלוט את דמן וצירן‪ ,‬מה שאין כן דגים‪,‬‬ ‫שפליטת דמם קצרה והם מסיימים את פליטתם קודם שפולט הבשר את דמו וצירו‪ .‬וכיוון שישנו כלל‪ ,‬שכל עוד חתיכה עסוקה‬ ‫בפליטה‪ ,‬היא לא יכולה לבלוע‪ ,‬ממילא חתיכות בשר שנמלחות יחד‪ ,‬לא יכולות לבלוע אחת מהשניה‪ ,‬שכן כאשר האחת פולטת‬ ‫דם גם השניה פולטת דם‪ .‬ואילו דג שנמלח עם בשר‪ ,‬כיוון שהוא מסיים את פליטתו לפניו‪ ,‬הוא בולע מדמו ונאסר‪.‬‬ ‫ההשלכה להבנתו היא (ועל כך הקשו התוספות (שם‪ ,‬ד''ה ודגים) שלא כן משמע בדברי הגמרא)‪ ,‬שכאשר הגמרא כותבת שחתיכות‬ ‫בשר נמלחו יחד אינן נאסרות‪ ,‬אין זה כלל גורף‪ ,‬אלא רק במקרה בו החלו את תהליך המליחה יחד‪ .‬אך אם התחילו במליחת‬ ‫חתיכה אחת לפני השניה‪ ,‬ממילא החתיכה שתסיים את פליטת דמה קודם‪ ,‬השניה תבלע מדמה ותאסר‪ .‬כמו כן‪ ,‬במקרה בו החלו‬ ‫במליחת הדגים לאחר מליחת הבשר‪ ,‬ייתכן שהם יסיימו את פליטת הדם אחריו‪ ,‬והם לא יאסרו‪ .‬ובלשון ערוך השולחן (יו''ד ע‪ ,‬ד)‪:‬‬ ‫''והנה לפי זה אם נמלחו העופות מקודם‪ ,‬וזמן מועט קודם גמר שיעור מליחה ימלח את הדגים‪ ,‬ויניח העופות על הדגים‪,‬‬ ‫לא יאסרו הדגים‪ ,‬שהרי לא ימשך פליטת העופות אחר הדגים‪ ,‬וממילא הדגים יפלטו מה שיבלעו מהעופות‪ .‬וכן לפעמים‬ ‫לסברא זו‪ ,‬יש איסור גם בבשר ובשר‪ ,‬כגון שמלחו לתחתונה זמן מרובה קודם העליונה‪ ,‬באופן שתכלה ממנה פליטת‬ ‫צירה בזמן מועט‪ ,‬ומלחו עליה עליונה והציר של התחתונה תכלה קודם פליטת דם העליונה‪ ,‬דאז נאסרה התחתונה‪''.‬‬ ‫ב‪ .‬רבי יוסף מאורנילש (תוספות שם) כתב‪ ,‬שהסיבה שחתיכות בשר שנמלחו יחד אינן נאסרות‪ ,‬שכן כאשר חתיכה אחת החלה‬ ‫בפליטת דמה בעקבות המליחה‪ ,‬גם אם סיימה את פליטתה קודם החתיכה השניה‪ ,‬כיוון שהחלה בפליטה‪ ,‬נקביה אינם נסתמים‪,‬‬ ‫והיא תמשיך בפליטת הדם העובר אליה מהחתיכה השניה‪ .‬גם בדגים הדין כך‪ ,‬אלא שדגים ממהרים לפלוט את כל דמם וצירם‬ ‫קודם שחתיכות הבשר מתחילות לפלוט‪ ,‬וממילא כאשר נבלע בהם דם מחתיכות הבשר‪ ,‬הוא לא יפלט שכן נקביהם נסתמו‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬במקרה בו החלו את תהליך מליחת הדגים לאחר השלב בו נמלח הבשר והחל לפלוט‪ ,‬ממילא הדגים לא יאסרו‪.‬‬ ‫ג‪ .‬רבינו תם (רשב''א שם‪ ,‬ד''ה ומיהו) בגישה שלישית סבר‪ ,‬שמותר למלוח חתיכות בשר יחד‪ ,‬אפילו ימים רבים לאחר שסיימה‬ ‫החתיכה הראשונה את פליטת דמה וצירה‪ .‬ונימק‪ ,‬שדם הנוזל מהחתיכה שכעת נמלחה‪ ,‬מחליק על גבי החתיכה שכבר נמלחה‬ ‫ולא נבלע בה‪ .‬דגים לעומת זאת‪ ,‬בגלל שעורם רך‪ ,‬הדם הנפלט מחתיכת הבשר נבלע בבשרם‪ ,‬ולכן לא ניתן למולחם יחד‪ .‬עם‬ ‫זאת כפי שהעיר‪ ,‬גם לשיטתו אסור למלוח בשר בכלי שאינו מנוקב וכדברי הגמרא‪ ,‬שכן במקרה זה בו הדם מתקבץ בקרקעית‬ ‫הכלי‪ ,‬והבשר שוהה בו‪ ,‬לא שייך לומר שהדם מחליק על גבי הבשר‪ .‬ובלשונו‪:‬‬ ‫''ורבינו תם ז"ל התיר אפילו לאחר כמה ימים משום‪ ,‬דדם משרק שריק‪ ,‬ולעולם אינו נבלע‪ ,‬ואם נבלע כמו שנבלע נפלט‬ ‫ואינו מתערב שם‪ ,‬ודגים ועופות דאמר רב נחמן שאסורין‪ ,‬היינו משום דרפו קרמייהו ובולעין הן בנקלה‪ ,‬ובשרם רך‬ ‫ומתפשט הדם בתוכן ואינו נפלט אחר שנבלע‪ ,‬מה שאין כן בבשר‪ .‬ומיהו בשנמלח בכלי שאינו מנוקב דאמר דאסור‪ ,‬היינו‬ ‫טעמא משום דדם מקוא קוי‪ ,‬ומתבשל הוא ומצטמק בתוך הבשר‪ ,‬ולא שייך למימר ביה משרק שריק‪''.‬‬ ‫איזה חלק מהדגים נאסר‬ ‫איזה חלק מהדגים נאסר בעקבות כך שבלעו מדם העופות? כפי שראינו בעבר (שמיני שנה ו') נחלקו השולחן ערוך והרמ''א (יו''ד‬ ‫צא‪ ,‬ד) כמה צריך להסיר מגבינה צוננת שנגעה בבשר צונן‪ .‬אך כאשר הבשר מלוח‪ ,‬דבר המחשיב אותו כרותח‪ ,‬ממילא מצריך יותר‬ ‫משטיפה כאשר יש מגע‪ .‬לדעת השולחן ערוך די להסיר כדי קליפה מהגבינה (אלא אם כן אחת מהחתיכות מלאת שומן‪ ,‬אז בגללו הדם‬ ‫מפעפע בכל החתיכה ואוסר אותה)‪ ,‬ואילו לדעת הרמ''א כל הגבינה נאסרת (שכן לא ניתן לקבוע איזו חתיכה נחשבת שמנה)‪.‬‬ ‫גם במקרה של מליחת בשר יחד עם דגים‪ ,‬נחלקו השולחן ערוך והרמ''א (יו''ד ע‪ ,‬א)‪ .‬השולחן ערוך כתב שהדגים נאסרים כדי‬ ‫קליפה‪ ,‬ואילו לרמ''א הדגים נאסרים לגמרי‪ .‬אמנם‪ ,‬במקרה בו יש לדגים גם קשקשים‪ ,‬הסכימו שהדגים מותרים לגמרי‪ ,‬כמו שתי‬ ‫חתיכות בשר שנמלחו יחד‪ .‬ונימקו‪ ,‬שבגלל הקשקשים‪ ,‬הדגים לא פולטים מיד את דמם וצירם עוד לפני שמתחיל תהליך פליטת‬ ‫הדם מהבשר‪ ,‬אלא התהליך משתהה ומתחיל במקביל לחתיכת הבשר‪ ,‬וממילא הדגים לא בולעים מהבשר‪ .1‬ובלשונם‪:‬‬ ‫''מולחין הרבה חתיכות זו על גב זו‪ .‬אף על פי שהתחתונה גומרת פליטתה קודם לעליונה‪ ,‬לא אמרינן שחוזרת ובולעת‬ ‫מדם העליונה‪ ,‬לפי שהוא שוהה הרבה לפלוט ציר‪ .‬במה דברים אמורים‪ ,‬במולח בשר עם בשר‪ ...‬אבל בשר עם דגים‬ ‫אסור למלוח לפי שהדגים פולטים כל צירן קודם שיפלוט העוף את דמו‪ .‬ואם עבר ומלחן יחד‪ ,‬העופות מותרין אבל הדגים‬ ‫צריך ליטול מהם כדי קליפה‪ .‬ואם לא ניטלו קשקשיהם כשנמלחו‪ ,‬מותרים‪ .‬הגה‪ :‬ויש אוסרין כל הדגים אם אינן ס' נגד העופות‪''.‬‬ ‫כאמור וכפי שראינו לעיל מדוע‪ ,‬מוסכם שהדגים (או חלקם) נאסרים כאשר נמלחו עם בשר‪ .‬מה דין העופות? הרא''ש (ח‪ ,‬לו) סבר‪,‬‬ ‫שגם העופות נאסרים‪ ,‬וכמשמע מלשון הגמרא 'דגים ועופות שמלחם זה עם זה אסורין'‪ .‬ונימק‪ ,‬שלמרות ששני חתיכות בשר‬ ‫הנמלחות יחד אינן נאסרות‪ ,‬הרי זה בגלל שדם חתיכה אחת מחליק על גבי החתיכה השנייה‪ .‬ציר לעומת זאת יכול להיבלע‪,‬‬ ‫וכאשר הדגים נאסרו מחמת דם העופות‪ ,‬לאחר מכן חלק מדם זה יחד עם לא מעט ציר של הדגים‪ ,‬יכולים להיבלע בעופות‪.‬‬ ‫הרמב''ם (מאכלות אסורות ו‪ ,‬טז) ורש''י (חולין שם‪ ,‬ד''ה אסורין) חלקו וכתבו‪ ,‬שרק הדגים אסורים ולא העופות‪ ,‬וכן פסק השולחן ערוך‬ ‫(יו''ד ע‪ ,‬א)‪ .‬וסברו‪ ,‬שגם מעט הדם העובר עם ציר הדגים‪ ,‬לא ייבלע בבשר‪ ,‬ואם ייבלע‪ ,‬ייצא במליחה‪ .‬את הראייה מלשון הגמרא‬ ‫דחו‪ ,‬שאם היה כתוב 'דגים שמלחן עם עופות‪ ,‬אסורים'‪ ,‬אז היה ברור שרק הדגים נאסרים‪ ,‬אך ניתן היה להבין שאם מלחו רק את‬ ‫הדגים ולא את הבשר‪ ,‬בכל זאת הם נאסרים‪ ,‬והרי אין הדין כך‪ .‬לכן כתבה הגמרא 'דגים ועופות שמלחם זה עם זה אסורין'‪.‬‬ ‫בשר שכבר נמלח‬ ‫כפי שראינו עד כה‪ ,‬הגמרא כותבת במפורש שחתיכה אחת לא נאסרת מדם החתיכה השנייה‪ .‬נחלקו הראשונים‪ ,‬האם כך הדין‬ ‫גם במקרה בו מלחו חתיכה אחת ימים רבים לפני החתיכה השניה‪ ,‬שחתיכה זו כבר פלטה כל דמה וצירה‪ ,‬או שהיתר הגמרא הוא‬ ‫רק במקרה בו מולחים את שתי החתיכות יחד‪:‬‬ ‫א‪ .‬רבינו תם (מובא ברשב''א חולין קיב ע''ב‪ ,‬ד''ה ומיהו) בגישה המקילה ביותר סבר‪ ,‬שגם אם מלחו חתיכה ימים רבים קודם החתיכה‬ ‫השנייה‪ ,‬אין איסור למולחם יחד‪ ,‬שכן הדם מחליק על גבי החתיכה שנמלחה ולא נבלע בה‪ .‬ב‪ .‬רבותיו של הרשב''א (תורת הבית‬ ‫ב‪ ,‬ג) סברו‪ ,‬שאמנם חתיכה יכולה לבלוע דם שנבלע בה (אם היא לא פולטת את דמה במקביל)‪ ,‬אך היא יכולה גם לפלוט אותו‬ ‫באמצעות מליחה‪ .‬לכן ניתן למלוח חתיכה שנמלחה כבר‪ ,‬יחד עם חתיכה נוספת‪ ,‬ובלבד שימלחו שוב את אותה החתיכה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הרשב''א (שם) בגישה שלישית סבר‪ ,‬שניתן להוציא דם הנבלע מבחוץ רק אם הדם המקורי עוד ישנו‪ ,‬אז המליחה תועיל להוציא‬ ‫את שני הדמים‪ .‬לכן‪ ,‬כאשר ישנה חתיכה שנמלחה כבר‪ ,‬מליחה לא תועיל להוציא דם הנבלע בה‪ .‬ד‪ .‬הר''ן (מב ע''ב בדה''ר) בגישה‬ ‫המחמירה ביותר סבר‪ ,‬שבשום מקרה לא ניתן להוציא דם שנבלע בחתיכה מחתיכה אחרת‪ ,‬ולכן ניתן למלוח יחד רק שתי חתיכות‬ ‫רק בתנאי ששתיהן לא נמלחו‪ ,‬אז משום שהחתיכות פולטות‪ ,‬הן לא בולעות‪ .‬ובלשון ערוך השולחן (ע‪ ,‬לה) שסיכם את השיטות‪:‬‬ ‫''ולפי זה רבינו תם הוא המיקל שבכולם‪ ,‬דסבירא ליה דלא יבלע מאחרת כלל‪ .‬ושיטה זו (של הר''ן) היא המחמרת‬ ‫שבכולם‪ ,‬דלא מהני לה מליחה כלל‪ .‬והרשב"א עצמו והרא"ש והטור סבירא ליה כשלא נמלח עדיין מהני מליחה אחר כך‪,‬‬ ‫וכשכבר נמלח ופלט דמו וצירו לא מהני מליחה אחר כך‪ .‬ורבותיו של הרשב"א סבירא ליה דגם בכהאי גוונא מהני מליחה‪''.‬‬ ‫להלכה הביא השולחן ערוך (יו''ד ע‪ ,‬ו) מספר דעות‪ ,‬וכתב שלכתחילה יש לחוש לדעת האוסרים‪ ,‬דהיינו כדעת הר''ן‪ ,‬שההיתר היחיד‬ ‫למלוח שתי חתיכות בשר יחד‪ ,‬הוא רק כאשר שתיהן לא נמלחו‪ ,‬ומולחים אותן יחד‪ .‬הרמ''א (שם)‪ ,‬שפסק כדעה זו אף בדיעבד‪,‬‬ ‫הוסיף שבמקום הפסד מרובה‪ ,‬ניתן לתלות שעשרים וארבע שעות לאחר מליחת חתיכה‪ ,‬עוד נפלט ממנה הציר שלה‪ .‬ולכן אם‬ ‫מלחו עימה חתיכה נוספת תוך כדי זמן זה‪ ,‬היא לא נאסרת שכן היא טרודה לפלוט את דמה (ובלא הפסד‪ ,‬תוך י''ב שעות)‪.‬‬ ‫השהיית בשר עם המלח‬ ‫כפי שראינו בעבר‪ ,‬לפני תהליך המליחה‪ ,‬יש לשטוף את הבשר במים ('הדחה')‪ .‬ועל אף שגם לאחר המליחה יש לשטוף את הבשר‪,‬‬ ‫שכן המלח בלוע מדם‪ ,‬כתב רש''י שאם לא הסירו את המלח‪ ,‬ושמו את הבשר בתוך כלי והצטבר בו נוזל אדום שנפלט מהבשר‪,‬‬ ‫אין הבשר בולע מאותו נוזל בו הוא שורה ונאסר‪ ,‬שכן אותו נוזל הוא לא דם‪ ,‬אלא 'מוחל'‪ ,‬דהיינו מים עם מראית דם‪.‬‬ ‫בשערי דורא (סי' יד) כתב שלמעשה נוהגים לאסור את הבשר (על כל פנים את החלק ששהה במוחל)‪ ,‬שכן חוששים שמא מחמת המוחל‪,‬‬ ‫חלק מהמלח הדבוק לבשר ובלוע בדם‪ ,‬ייכנס שוב לתוך חתיכת הבשר ויאסור אותה‪ ,‬וכן כתב הרמ''א (סט‪ ,‬כ)‪ .‬רש''י לא חשש‬ ‫לכך‪ ,‬שכן טען שהדם התייבש במלח ושאין לו כוח יותר לצאת‪ ,‬או שכוח המלח פג‪ ,‬ואין הוא יכול להיבלע בבשר‪.‬‬ ‫שבת שלום! קח לקרוא בשולחן שבת‪ ,‬או תעביר בבקשה הלאה על מנת שעוד אנשים יקראו‪...2‬‬ ‫‪ 1‬ישנם עוד מקרים‪ ,‬בהם הדגים לא נאסרים‪ .‬לדוגמא הרמ''א כתב‪ ,‬שבמקרה בו הדגים מונחים מעל חתיכת הבשר‪ ,‬הם לא נאסרים לגמרי‪,‬‬ ‫שכן דם לא מפעפע כלפי מעלה‪ .‬כמו כן פסק השולחן ערוך‪ ,‬שאם הבשר כבר נמלח‪ ,‬וכעת מולחים את הדג עימו (על אף שמבחינה הלכתית‬ ‫אין חובה למלוח)‪ ,‬הדג לא נאסר‪ ,‬שכן למרות ש'מליח כרותח'‪ ,‬אין כוח במלח הנמצא בדג להיבלע בבשר ואף לגרום להוצאת חלק מדמו‪.‬‬ ‫‪ 2‬מצאת טעות? רוצה לקבל כל שבוע את הדף? מוזמן במייל‪ tora2338@gmail.com :‬או בערוץ הוואטסאפ 'הלכה בפרשה'‪.‬‬