הורינו · Horeinu — נח (2026-10-12)

לע"נ מנחם מנדל בן יהושע דב במה תורנית שבועית להעמקת הידע ההלכתי והרעיוני ולחיזוק מצוות כיבוד אב ואם
בס"ד
פרשת נח תשפ"ז | שנה ג' 146
משום כבודו .דהיינו ,היות וניכר שהדבר המסוים הזה בא לידי אביהם
בגזל ,יש בכך קלון ולכן משום כבודו ,שיחזירו .ומקשה הגמ' ,מדוע הורינו דברות קדשך
הם חייבים לתקן את קלונו ,הרי מדובר באדם גזלן ורשע. כיבוד אב ואם בפרשת השבוע
עפ"י הספר 'ויברך דוד' להגאון רבי ישראל דוד הארפענעס
ומקושיית הגמרא הזאת מקשים הבית יוסף והט"ז ,הרי לשיטת מו"ץ ורב בית הכנסת וקהילת 'ישראל והזמנים' וויליאמסבורג
הרמב"ם חייבים גם בכבודו של אב רשע ,מה קשה א"כ לגמרא.
וכדי ליישב את הרמב"ם מקושיה זו ,מחדש הגאון רבי יהונתן אייבשיץ, ַ וַָּיּמת ֶּּת ַַרח ְּּב ָָח ָָרן (י"א ל"ב)
שבאמת טעם דברי הרמב"ם שאדם חייב בכבוד אביו רשע ,הוא רק כתב רש"י – שתרח מת לאחר שיצא אברהם מחרן ובא לארץ כנען
משום מראית העין -כי הרואה מהצד ,אינו יכול לדעת אם האב הזה והיה שם יותר מששים שנה( ,רש"י עושה את חשבון השנים) ולמה
רשע או לא ,ולכן מחויב הבן לכבדו .ואם כן ,מבאר הגאון רבי יהונתן הקדים הכתוב מיתתו של תרח ליציאתו של אברהם" ,שלא יהא
אייבשיץ ,שאלת הגמרא מובנת ,שהרי כל הטענה שחייבים הילדים הדבר מפורסם לכל ויאמרו לא קיים אברם את כבוד אביו ,שהניחו
להחזיר את גזלת אביהם ,הוא משום "שלא יאמרו זהו פלוני שגזלו" זקן והלך לו ,לפיכך קראו הכתוב מת ,שהרשעים אף בחייהם קרויים
כמו שמבאר רש"י ,ואם כן הרי אלו שיבינו שהאבא מתבזה בגלל מתים" וכו'
גזלתו – ,הם גם אלו שיודעים שהוא רשע ולא חייבים בכבודו ,ואם כן, ובאמת ,לעצם השאלה מדוע באמת הניח אברהם את אביו ועלה
קושיית הגמרא :הרי אין מקום לכבדו ,אפילו לשיטת הרמב"ם משום לארץ כנען ,כתב הגאון רבי יהונתן אייבשיץ ,1בהקדמת שיטת
מראית עין .ובכך מיישב את קושיית הב"י והט"ז על הרמב"ם. הרמב"ם 2שאם אביו רשע ,אפילו שפטור על הכאתו וקללתו ,מכל
ולפי זה מבאר הגאון רבי יהונתן אייבשיץ גם בפרשה שלנו של עזיבת מקום חייב לכבדו.
אברם את תרח אביו .שמצד הדין ,הוא לא היה חייב בכבוד אביו ומביא את קושיית הבית יוסף והט"ז 3על שיטת הרמב"ם מהגמרא,
שהיה רשע ועובד ע"ז ,אלא מה? רק משום מראית העין ,כשיטת בסוגיה של הגוזל ומאכיל את בניו ,אומרת הגמרא שכאשר מת –
הרמב"ם ,ועל זה אומרים חז"ל שנתפרסם עליו שהוא מת ,ואז אין בניו פטורים מלשלם ,אבל אם היה זה דבר מסוים וניכר לכל שהוא
מראית העין לכבדו. גזול ,כגון בגד או פרה ,הבנים כן חייבים להחזיר את גזלת אביהם,
.1יערות דבש ח"ב דרוש י"ח עמ' רע"ז .2פ"ה מהל' ממרים הי"ב .3סי' ר"מ ס"ק י"ז .ובסוגיא בבא מציעא ס"ב.
כשם שחובה על כל אחד ואחד מישראל ללמוד את ההלכות המצויות ,כהלכות
ברכות ,שבת ,שמירת הלשון ועוד ,כך חובה על כל אדם ללמוד ולשנן את הלכות הורינו דרך חיים
כיבוד אב ואם ומוראם ,שמצווה זו היא תמידית בכל זמן ,וחמורה היא עד מאוד, כיבוד אב ואם בהלכה ומנהג
ואם לא ילמד את הלכותיה ,מאין ידע היאך לקיימן ,ויכשל בדברים רבים ,מבלי עפ"י 'קונטרס הלכות כיבוד אב ואם בשבתות ומועדי השנה',
לדעת שהוא נכשל. להגאון רבי שמשון קורלנדסקי מח"ס 'המאורות הגדולים'
אביו ,עם כל זאת מאחר שאביו הושיט לו ,אסור לסרב כלל ,אלא אם אביו מכבדו לא יסרב
צריך תיכף ומיד לקבלו ולאוכלו ,ע״כ השאלה. כמו שאין מסרבים לגדול ,כמו כן אין לסרב לאביו .1על כן כשאביו
והשיב :שמסתמא אם אביו מגיש לו פרי לאכול וכיוצ״ב ,פשיטא מכבדו עם איזה מאכל לא יסרב ,אבל אם רוצה שאביו יאכל וייהנה
שצריך תיכף ומיד לקבלו ולא לסרב כלל כמבואר בפסחים (פ״ו): ממנו ,מותר לסרב קצת ,אבל לא הרבה .עיי"ש .ולפי זה אם אביו
דמסרבין לקטן ואין מסרבין לגדול ,וכ״ש פה שכבוד אב דאורייתא – מכבד את בנו להתפלל לפני התיבה והבן יודע להיות בעל תפילה,
שאין לסרב כלל .אולם בנידון הנ״ל שהפרי הובא לצורך הנאת האב, או בימות החול שאין עניין בניגונים מיוחדים ,לא יסרב ,אם לא שעל
ורק עכשיו שראה האב את בנו לפניו הנה באהבתו לו רצה ליתן ידי כך יתבטל מכוונת התפלה.
אותו לו ,והבן מסרב בשביל שרוצה בהנאת האב ,מותר לו לסרב כתב ב'חוט שני' 2שאב שציווה את בנו להכין ולומר דברי תורה
מעט ,מפני שהסירוב הזה מוכיח על אהבתו לאביו ,״והנה אהבת בשולחן שבת ,צריך הבן לעשות כן ,כיון שאביו נהנה מכך ,וזה עיקר
הבן לאביו זהו כבודו״ ,אך נראה ודאי שלא יסרב הרבה ,אלא מעט. מצות כבוד .עיי"ש .ולדבריו אף אם לא ביקשו ,אם מצד עצמו יאמר
דהיינו פעם אחת ,בכדי שיראה לאביו וליושבים שם ,שהוא חפץ הבן ,מקיים בכך מצוה דאורייתא כיון שגורם בכך הנאה לאביו.
בהנאת אביו ,ואם אעפ״כ נותן לו אביו לאכול ,יעשה רצונו של אביו, ובספר 'יושר הורי' הרחיב על דברי ה'תורה לשמה' בהדגשת
כי כבוד אדם הוא רצונו ,עכ״ד הנקודה שמדובר באביו מושיט לו ומביא שכך הייתה השאלה:
בעה״ב אחד היה יושב והגישו בפניו פרי לאכול ,ובאותה שעה נכנס
ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו (ט' כ"ה) ומי גרם לו בנו לחדר ,וכאשר ראהו אביו הושיט לו את הפרי לאכלו במקומו ,מה
כל הארירה (הקללה) הזאת ,על שביזה את כבוד אביו. יעשה הבן ,האם יוכל לסרב מעט שלא לקבל מפני שרוצה שאביו
(מדרש תנחומא אות ט"ו) יאכל וייהנה מהפרי ההוא ,או שאע״פ שהוא מסרב בשביל הנאת
.1מביא בשם שו"ת תורה לשמה המיוחס לבן איש חי סי' ער"ה .2יו"ט ע' ער"ב
לעילוי נשמת לרפואה שלמה לזרע של קיימא לזיווג להצלחה וס"ד
מנחם מנדל בן יהושע דב נחמה שרה בת בעילום שם נחמה בת שושנה
פרשת נח תשפ”ז //גליון 146
זאב דוד בן פנחס קתי מזל ברכה פורטונה משה אברהם בן אהובה
בס"ד
מעשה אבות
סיפור מהחיים
גם כשהיה שלמה במלכותו ,קבל תוכחת אימו
מצאנו במדרש רבה (נשא פרשה י') שבאותו הלילה שהשלים שלמה
את בניית בית המקדש נשא את בת פרעה ,והיו מזמרים לפניו כל הלילה,
ובבוקר נתאחר לקום ממשכבו ,והיו ישראל עצבים שהרי היה זה יום
חנוכת בית המקדש ,ולא היו יכולים לעשות התמיד מפני ששלמה היה
ישן ,ומפתחות של בית המקדש היו מונחים תחת מראשותיו והיו מתייראים
להקיצו מפני אימת המלכות .הלכו והודיעו לבת שבע אימו והלכה היא
והקיצתו והוכיחתו ע"ש
ובמדרש רבה (שמיני פי"ב) מובא שאימו סטרתו על פניו מכל הצדדים עם
הנעליים שלה ,לייסרו ולהוכיחו .וביאר ב'נחמד למראה' שאף שהיה מלך,
סבל כל הביזיונות מאימו ולא בעט באימו ,ואז יצא לו על ידי זה שם גדול
בכל העולם ,שסבל קלון כזה מאימו ולא בעט בה.
השתדל להשלים בין אביו ובין אימו רב הנסתר
הגמרא (יבמות ס"ג ).מספרת שאשתו של האמורא רב הייתה מצערת
אותו ,וכשהיה מבקש ממנה להכין נזיד עדשים ,הייתה מכינה קטניות ,וכן
להיפך .כשגדל בנם רב חייא ,היה אביו-רב ,שולח אותו לבקש מאימו שתכין מאמר חז"ל או מעשה רב בנושאי
נזיד עדשים ,והיה הבן אומר לה שאביו מבקש קטניות ,ואז היא עשתה מצוות כיבוד הורים נטמנו בתמונה,
עדשים ,ונמצא שאביו קיבל מה שרצה. גלו ושלחו לנו ,ואולי תזכו בפרסים!
רב לא ידע שבנו הופך את דבריו ,ואמר לבנו שאימו נעשית טובה יותר .ואז
סיפר לו רב חייא שהוא הופך את דבריו כדי שאימו תעשה את רצונו של horeinuorg@gmail.com
אביו .ואמר רב לבנו ,שלפעמים הבן מחכים את אביו .אולם ביקש ממנו או בפקס077-6021640 :
בכל זאת שמהיום לא יהפוך עוד את דבריו ,שהרי נאמר 'למדו לשונם דבר
שקר' ,דהיינו שאסור להתלמד לדבר שקר .ובספר מאה שערים (שער
י"ח) כתב שמבואר מדברי הגמרא הזאת ,שראוי לבן להשתדל בכל כוחו
להשלים בין אביו ואימו.
השפע הגיע מיד – במזומן!
סיפור שהגיע בימי חג הסוכות למערכת (בשינוי פרטים אישיים):
אנחנו מתגוררים בירושלים ,וזכינו לארח את אמי היקרה בימי החג .בשעות
הבוקר המאוחרות של ערב החג ,נזכרנו ששכחנו לקנות צלחת של
שוקולדים מיוחדים ,שאמי מאוד אוהבת שיהיה על השולחן ,כדי שתוכל
לכבד ולחלק לנכדים .אמנם אנחנו לעצמנו באופן רגיל לא מרשים לעצמנו
לרכוש את זה ,בגלל המחיר-יקר יחסית עבורנו .אנחנו חיים בצמצום פתרון חידת 'רב הנסתר' לגיליון פרשת בראשית
ובחישוב ,בעלי אברך במיר ואני עובדת הוראה ,ב"ה יש מה שצריך אבל בלי היה אביו רכוב על כסא גלגלים ,צריך לעמוד בפניו
מותרות .אבל כיבוד הורים זה לא מותרות ,ובעלי החליט שלמרות שכבר כשנכנס לחדר ,כיון שהדין הוא שרכוב כמהלך ,ולכן
ערב חג ,ואנחנו משתדלים מאוד שעד ערב החג הכל יהיה בבית ולא נצטרך אפילו יושב על כיסא גלגלים נחשב כמהלך והבנים
בערב החג להסתובב בקניות והשלמות .מצוות כיבוד הורים יקרה לנו מאוד מחויבים לעמוד (עפ"י שו"ע רמ"ב)
והוא יצא למרכז 'רב שפע' לקנות את השוקולדים המיוחדים המדוברים.
כשהוא יצא מהחנות ופנה ברחוב לכיון תחנת האוטובוס ,ניגש אליו אדם
שלא הכיר ,יהודי אמיד תושב חו"ל ,ושאל אותו אם הוא אברך שלומד הודעה תשלח לפותרים נכונה שעלו בגורל.
בכולל .אמר לו – כן .הוציא אותו יהודי מעטפה עם אלפיים שקלים במזומן
ונתן לבעלי ביד – שיהיה לכבוד יו"ט ,הוא אמר ,ונפרד לשלום .החיוך הזה
של הקב"ה ששלח את השליח המיוחד הזה ברגע המדויק הזה – את זה
זכינו לראות בזכות שלא וויתרנו על מצוות כיבוד אם.
ניתן לקבל את גיליונות הורינו במייל
גם באנגלית ובאידיש
כתבו לנו הצטרפות – אנגלית /אידיש
וקבלו את הגיליון מדי שבוע לתיבת המייל שלכם
הצטרפו עכשיוhoreinuorg@gmail.com :
פרשת נח תשפ”ז //גליון 146
ניתן להפנות שאלות ליועצי 'הורינו' עבור מדור זה
בכתובת דוא"ל המופיעה בגב הגיליון .סודיות מובטחת.
והשיב לב
שאלות ותשובות משולחנם של
יועצים רבניים ומטפלים
חשובה לי מאד .לאחרונה ,בדיוק בשעה הזו אמא שלי מבקשת
ממני לעשות משימה מסוימת .נניח שקיבלתי על עצמי להתפלל
שאלות שהופנו דרך קו “למען ייטב לך"
עד השעה ,8:00ובין 7:00ל 8:00-אמא רוצה שאני אעשה משהו. לנשים ובנות079-6077179 ,
יוצא מצב שאו שאני מתפללת ערבית בזמן שקבלתי על עצמי,
או שאני עושה מה שאמא מבקשת .מה עלי לעשות? במקרה שאבא או אמא אומרים לי משהו ,לא דווקא
אם היה אפשר להגיד לאמי בדרך ארץ שזו הקבלה שלי וזה לא עקרוני ,ומחכים ממני לתגובה .האם מותר לי להביע
מסתדר ,הייתי עושה את זה ,ניסיתי ,אבל אמא שלי לא מסכימה הסכמה למה שהם אומרים ,או אפילו להגיד אחרת מהם כי
שאני אתפלל בזמן הזה אלא חשוב לה שדווקא אז אני אבצע הם מחכים ומעוניינים לשמוע מה באמת התגובה שלי?
את הפעולה המסוימת ,למרות שהיא יודעת שהקבלה חשובה
לי מאד .קבלה קבועה של כל פעם מול כיבוד הורים .מה קודם? אם זה רצונם ,זהו כבודם ,ולא נחשב "עומד במקומו"
כשמסכימים עם דבריהם .ואם חולקים עליהם ,צריך לעשות
במקרה כזה שמדובר על מצווה שאת לא מחויבת בה אלא זאת בדרך כבוד .כלומר – לא לומר "אני לא מסכימה איתך",
נוהגת בכך כמעשה טוב ותוספת חיזוק (ובוודאי לגבי אלא לומר "אני חשבתי בצורה שונה"
השעה) ,כיבוד הורים דאורייתא וקודם .וכאשר מדובר על דברים
שאת מחויבת ,כמו למשל ברכת המזון ,אם יש אפשרות שתברכי שאלה נוספת:
ברכת המזון אחרי ,תעשי קודם בקשת אמה .ואם ע"י כך מה אני צריכה לעשות כאשר בקשה של אמא שלי
שתמלאי בקשתה של אמה תפסידי ברכת המזון ,את לא חייבת "מתנגשת" עם קבלה אישית שקבלתי על עצמי? אפרט:
לשמוע בקולה( .נחשבת עוסקת במצווה שלא יכולה לקיים קבלתי על עצמי להתפלל ערבית בכל יום בשעה מסוימת ,כדי
שניהם) שלא אשכח .זו קבלה קבועה שקיבלתי ואני מתמידה בה ,והיא
ההורים שלכם מגיעים לגבורות?
בואו לקבל כח וכלים כדי לעמוד
לצידם בשנות הזהב!
כנס נשים
להשקת
תכנית
כיבו הצגת תכנית סדרת הרצאות היכרות עם מעטפת
ע ד חלבי 'הורינו '120 'טד' קצרות השירות של יד שרה
שיר,
ליווי ע"י ארגון על ידי מומחים לקידום הבריאות
מ
וזיקלי 'הורינו' מובילים בתחומם ואיכות החיים
יום שלישי ט' חשון 20.10 הפקה חדשה
קלוזאפ אומנותי
כרטיסים ₪ 40 תחילת אירוע: פתיחת שערים: אמיץ ונוגע
בטיקצ'אק 20:00 19:15 חוצה דורות ונוטע כח
מגישה :ר .גולדשטיין
אולם 'מצפה פרנקל' בית 'יד שרה'
שד' הרצל 124ירושלים
הכנס נערך בחסות ארגון יד שרה
* אין אפשרות לחנות בחניון בית יד שרה ,ניתן להגיע ברק"ל לע"נ הרב אורי לופוליאנסקי זצ"ל
פרשת נח תשפ”ז //גליון 146
כתיבה :י .בנימין
מני מספר על אבא ואמא
ֹלא ַַקר ִלִ י ִִּבְכְ ָלָ ל
ומצוות כיבוד הורים
ְְּב ַַסְך ַַהֹּכֹל ְְק ָָצת ָָק ִִרירֲֲ ,א ָָבל ִִּפ ְְתאֹום ָָעָלָ ה ִלִ י ַַר ְְעיֹון. אֹוֵהב ֶֶאת ְְּת ִִחַּלַ ת ְזְ ַַמן ֹח ֶֶֹרףֶֶ ,את ָָה ֶֶע ֶֶרב ֶֶׁש ַַּמ ְְת ִִחיל ְלְ ַַהִּגִ ַיַע ְְק ָָצת ֲֲאִנִ י ֵ
ִִא ָָּמאְְּ ,ב ֵֵאיזֹו ָָׁש ָָעה ַַא ָָּבא ְְמ ַַסֵּיֵ ם? עֹוד ְְמ ַַעטָָ ,א ְְמ ָָרה ִִא ָָּמאָ ,לָ ָָּמה? ֻֻמ ְְק ָָּדםַַּ .בּיֹום ֲֲע ַַדִיִ ן ִִּכ ְְמ ַַעט ַַקִיִ ץֲֲ ,א ָָבל ַַא ֲֲח ֵֵרי ַַה ְְּׁש� ִִק ָיָעה ְְּכ ָָבר ִנִ ְְכֶנֶ ֶֶסת
אֹוִתי ִִא ָָּמא. ְְס ָָתםָ .לָ ַַק ְְח ִִּתי ֶֶאת ַַה ָָּצ ִִעיףְ .לְ ָָאן ַַא ָָּתה הֹוֵלֵ ְך?ָָׁ ,ש ֲֲאָלָ ה ִ מֹוִצ ִיִאים ְְׂש ִִמיכֹות ַַּדּקֹות, ִ רּוַח ְְק ִִר ָיָרהַַ ,ה ַַחּלֹונֹות ִנִ ְְסָּגָ ִִרים ְְק ָָצת, ַ
ְלְ ָָה ִִביא ְלְ ַַא ָָּבאִִ .א ָָּמא ִִה ְְס ַַּת ְְּכָלָ ה ָָעַלַ י ְוְ ִִחְּיְ ָָכהַַ ,א ָָּתה ֹלא ַַחָּיָ בֲֲ .אִנִ י ֹלא "ַמ ָָּמׁש ֹלא ַַקר". "ַקר" אֹו ַ ְּׁשָנָ ִִתי ִִאם ַ ִּכּוַח ַַה ְ �
ִּוִפ ְְתאֹום ַַמ ְְת ִִחיל ַַהִּו ַ
רֹוֶצה.ַַחָּיָ בֲֲ ,אִנִ י ֶ ֵיֵ ׁש יֹום ֶֶא ָָחד ַַּב ָָּׁש�ָנָ ה ֶֶׁשּבֹו ִִא ָָּמא ַַמ ֲֲחִלִ ָיָטה ֶֶׁש ַַה ַַּקִיִ ץ ִנִ ְגְ ָָמרֹ .לא ְְמ ַַׁשֶּנֶ ה
אִתי ֵֵמ ַַה ַַּבִיִ תַַּ ,בחּוץ ֶֶּב ֱֱא ֶֶמת ֹלא ָָהָיָ ה ַַקרֲֲ ,א ָָבל ַּגַ ם ְְּכ ָָבר ֹלא ָָהָיָ ה ָיָ ָָצ ִ ּלּוַחֹ ,לא ְְמ ַַׁשֶּנֶ ה ֶֶׁש ַַּב ָָּצ ֳֳה ַַרִיִ ם ֲֲע ַַדִיִ ן ַַחם ְוְ ֹלא ְְמ ַַׁשֶּנֶ ה ֶֶׁש ֲֲאִנִ י
ָָמה ָָּכתּוב ַַּב ַ
ּוַמְזְ ִִּכ ָיָרה ָלָ ְך רּוַח ַַּד ָָּקה ָָּכֹזֹאת ֶֶׁשִּנִ ְְכֶנֶ ֶֶסת ֶֶּד ֶֶרְך ַַה ַַּׁש� ְְרוּוִלִ ים ַ ַַחםָָ .הְיְ ָָתה ַ ּׁשּׁוָרה
לֹוֵבׁש ֶֶאת ַַה ֻֻחְלְ צֹות ַַה ֵֵּק ִיִצּיֹות ְוְ ֹלא ֶֶאת ֵֵאּלּו ַַה ָָח ְְר ִִּפּיֹות ֵֵמ ַַה ָ ֲֲע ַַדִיִ ן ֵ
ֶֶׁשעֹוד ְְמ ַַעט ְְּכ ַַדאי ְלְ ַַה ְְת ִִחיל ְלְ ִִה ְְתַיַ ֵֵחס ֵֵאֶלֶ ָיָה ִִּב ְְר ִִצינּותָָ .הַלַ ְְכ ִִּתי ְלְ ִִכּוּון עֹוֶמ ֶֶדת יֹוֵצאת ָָּב ֶֶע ֶֶרב ַלַ ִִּמ ְְר ֶֶּפ ֶֶסתֶ , חֹוִרית ַַּב ַַּמ ָָּדף ֶֶׁשִּלִ יִִ .א ָָּמא ֵ ָָה ֲֲא ִ
ֵֵּבית ַַה ְְּכֶנֶ ֶֶסתְְּ ,כ ֶֶׁש ִִהַּגַ ְְע ִִּתיְְּ ,ב ִִדּיּוק ָיָ ְְצאּו ָָׁשם ְְּב ֵֵע ֶֶרְך ָָח ֵֵמׁש ְְׁשִנִ ּיֹות ,חֹוֶזֶ ֶֶרת ְְּפִנִ ָיָמה
אֹוִתיֵֵ ,מִנִ י! ָָה ֲֲאָנָ ִִׁשים ִִמ ַַּמ ֲֲע ִִריבַַ .א ָָּבא ָָר ָָאה ִ אֹוֶמ ֶֶרתַַ :מ ְְת ִִחיל ִלִ ְְהיֹות ָָק ִִרירְ .וְ ֶזֶ הּו, ְוְ ֶ
ָָמה ָָק ָָרה? ְְּכלּוםֵֵ .ה ַַר ְְמ ִִּתי ֶֶאת ַַה ָָּצ ִִעיף. ַַה ְְּס ָָתו ִִהִּגִ ַיַע.
אֹוְתָך?ַַא ָָּבא ָָצ ַַחקִִ ,א ָָּמא ָָׁשְלְ ָָחה ְ רּוַח
בּוַע ֶזֶ ה ָָק ָָרהָָּ .ב ֶֶע ֶֶרב ְְּכ ָָבר ָָהְיְ ָָתה ַ ָּׁש ַ ַַה ָ �
ֹלאָָ ,א ַַמ ְְר ִִּתיַַ .ע ְְכ ָָׁשו ַַא ָָּבא ִִה ְְס ַַּת ֵֵּכל ָָעַלַ י ֶּׁשהּו ְְּד ָָר ָָמ ִִטי, ְְק ָָצת ַַא ֶֶח ֶֶרתֹ ,לא ָָק ָָרה ַַמ ֶ �
אָת ְלְ ַַבד? ֵֵּכן ַַא ָָּבאִִ ,הַּגַ ְְׁש ִִּתי לֹו ַַא ֶֶח ֶֶרתָָּ ,ב ָ הֹוֵצאנּו ְְמ ִִעיִלִ ים. ַַאף ֶֶא ָָחד ֹלא ָָר ַַעדֹ ,לא ֵ
ֶֶאת ַַה ָָּצ ִִעיף ַַ -א ָָּתה ֶֶּב ֱֱא ֶֶמת ָָצ ִִריְך אֹותֹו? ֲֲא ָָבל ִִּפ ְְתאֹום ָָהָיָ ה ָנָ ִִעים ִלִ ְְסֹּגֹר ֲֲח ִִצי
ַַא ָָּבא ָלָ ַַקח אֹותֹו ְוְ ָָכ ַַרְך אֹותֹו ְְס ִִביב ַַה ַַּצָּוָאר, יֹוֵתר ַַחּלֹוןַּ ,וַבֹּב ֶֶֹקר ָָה ִִר ְְצ ָָּפה ָָהְיְ ָָתה ָָק ָָרה ֵ
"ַע ְְכ ָָׁשו ֲֲאִנִ י ָָצ ִִריְךָָ ".הַלַ ְְכנּו ַיַ ַַחד ַַה ַַּבְיְ ָָתה. ַ הֹוִצ ָיָאה ְְּכ ֶֶׁש ַַּק ְְמ ִִּתי ֵֵמ ַַה ִִּמ ָָּטהִִ .א ָָּמא ֲֲא ִִפּלּו ִ
ַַא ֲֲח ֵֵרי ַַּכ ָָּמה ְְצ ָָע ִִדים ַַא ָָּבא ָָא ַַמרַַ :א ָָּתה ֵֵמ ָָה ָָארֹון ֶֶאת ְְׂש ִִמיכֹות ַַה ֶֶּצ ֶֶמר ַַה ַַּדּקֹותֵ .לֵ ְיְ ִִּבי
יֹוֵד ַַע ָָמה ָָהָיָ ה ֲֲה ִִכי ָנָ ִִעים? ֶֶׁש ָָח ַַׁש ְְב ָָּת ָָעַלַ י. ֵ ִִה ְְתַלַ ֵֵהב ֵ -יֵ ׁשׁשׁש! ֹח ֶֶֹרף! ֹח ֶֶֹרף? ָָׁש ַַאְלְ ִִּתי
ֹלא ָָעִנִ ִיִתיֲֲ ,א ָָבל ַַה ִִּמ ְְׁש ָָּפט ַַהֶּזֶ ה ָָע ָָׂשה ִִמָּיָ דֵֵ ,איֶזֶ ה ֹח ֶֶֹרף? ַַקרֲֲ .א ָָבל ֹלא ַַקרֵֵּ .כן ַַקר.
ֶּׁשהּו ִִּב ְְפִנִ יםִִּ .כי ְְּב ֶֶד ֶֶרְך ְְּכָלָ ל ְְּכ ֶֶׁש ֲֲאִנִ י
ִלִ י ַַמ ֶ � ִִה ְְתַנַ ַַּצ ְְחנּו.
חֹוֵׁשב ַַעל ֵ הֹוִריםֲֲ ,אִנִ י חֹוֵׁשב ַַעל ִִּכּבּוד ִ ֵ ָָּב ֶֶע ֶֶרבַַ ,א ֲֲח ֵֵרי ֶֶׁש ָָחַזַ ְְרנּו ַַה ַַּבְיְ ָָתהַַ ,א ָָּבא ָָא ַַמר
ְְּד ָָב ִִרים ֶֶׁש ַַא ָָּבא ְוְ ִִא ָָּמא ְְמ ַַב ְְּק ִִׁשיםָָּ :ת ִִביא, יֹוֵצא ְלְ ַַמ ֲֲע ִִריב .הּוא ָלָ ַַבׁש ֲֲחִלִ ָיָפה ֶֶׁשהּוא ֵ
ָָּת ִִריםְְּ ,ת ַַס ֵֵּדרּ ,בֹואַַ ,אל ֵֵּתֵלֵ ְךֵֵ .מִנִ יַַ ,ע ְְכ ָָׁשו. ְוְ ָָע ַַמד ְלְ ַיַ ד ַַה ֶֶּדֶלֶ תִִ .א ָָּמא ִִה ְְס ַַּת ְְּכָלָ ה ָָעָלָ יו,
לֹוַמר ְלְ ָך? ֵֵמִנִ יַַּ ,כ ָָּמה ְְּפ ָָע ִִמים ָָצ ִִריְך ַ ֶּׁשהּוִִ ,היא ָָא ְְמ ָָרהָָ .מה ַַמ ֶֶּׁש�הּו? ָָצ ִִעיף ַַקח ַַמ ֶ �
ֲֲא ָָבל ַַה ַַּפ ַַעם ַַאף ֶֶא ָָחד ֹלא ִִּב ֵֵּקׁש ִִמ ֶֶּמִּנִ י ַַּדקִ ,נִ ְְהֶיֶ ה ָָק ִִריר ָָּב ֶֶע ֶֶרבַַ .א ָָּבא ֻֻה ְְפ ַַּתע.
ְְּכלּוםִִ ,א ָָּמא ֲֲא ִִפּלּו ָָא ְְמ ָָרה ֶֶׁש ֲֲאִנִ י ֹלא ַַחָּיָ ב. יֹוֵתר
ֲֲאַנַ ְְחנּו ְְּכ ָָבר ֹלא ְְּב ָָרמֹותָָׁ ,שם ֶֶּב ֱֱא ֶֶמת ֵ
הֹוִרים ֶזֶ ה ַּגַ ם ַלַ ֲֲחֹׁשֹב ַַעל ַַא ָָּבאָ ,לָ ִִׂשים ֵלֵ בִ ,לִ ְְׁשֹאֹל ֶֶאת ֲֲא ָָבל ִִּכּבּוד ִ ַַקר ֲֲא ָָבל ֹּפֹה ְְּב ֵֵבית ֶֶׁש ֶֶמׁש? ֲֲאִנִ י הֹוֵלֵ ְך ְלְ ֵֵבית ַַה ְְּכֶנֶ ֶֶסתֹ ,לא ְלְ ִִס ִיִּביר,
ֶּׁשהּו ָָק ָָטן ֶֶׁשְּיְ ַַׂש ֵֵּמ ַַח אֹותֹוִִ .הַּגַ ְְענּו ַַה ַַּבְיְ ָָתהִִ ,א ָָּמא ַַע ְְצ ִִמי ִִאם ֵיֵ ׁש ַַמ ֶ � ִִחֵּיֵ ְך ַַא ָָּבאִִ .א ָָּמא ֹלא ִִה ְְתַוַ ְְּכ ָָחהַַ ,רק ָָא ְְמ ָָרה :טֹובְ .וְ ַַא ָָּבא ָיָ ָָצא.
ָָּפ ְְת ָָחה ֶֶאת ַַה ֶֶּדֶלֶ תִִ ,היא ָָר ֲֲא ָָתה ֶֶאת ַַה ָָּצ ִִעיף ַַעל ַַא ָָּבא .נּו? ִִהיא ַּׁש ְְב ִִּתי ַַּב ָָּסלֹון ִִעם ֵֵס ֶֶפרֲֲ ,חִנִ י ָָהְיְ ָָתה ְלְ ַיַ ד ַַא ֲֲח ֵֵרי ַַּכ ָָּמה ַַּדּקֹות ִִה ְְתַיַ ַ �
ָָׁש ֲֲאָלָ הַַ .א ָָּבא ִִחֵּיֵ ְךָָ ,צ ַַד ְְק ְְּת. ֶּׁשהּו
ֻּׁשְלְ ָָחן ִִעם ַַמ ְְח ֶֶּב ֶֶרת ֵֵמ ַַה ֵֵּס ִִמיָנָ ר ,רֹוִנִ י עֹוד ֹלא ָָחַזַ רֵ ,לֵ ְיְ ִִּבי ָָּבָנָ ה ַַמ ֶ � ַַה ֻ �
ְְּבאֹותֹו ַלַ ְיְ ָלָ ה ִִא ָָּמא ִִהִּנִ ָיָחה ִלִ י ַַעל ַַה ִִּמ ָָּטה ְְׂש ִִמ ָיָכה ַַּד ָָּקהִִ .א ָָּמאֲֲ ,אִנִ י ֹלא מּוָׁשה ִנִ ְְּס ָָתה ְלְ ַַהִּגִ ַיַע ְְּב ִִדּיּוק ְלְ ָָכל ָָּד ָָבר ֶֶׁש ָָאסּור ָלָ ּה ַַעל ָָה ִִר ְְצ ָָּפהְ ,וְ ֶנֶ ַַח ָ
ָָצ ִִריְךָָ ,א ַַמ ְְר ִִּתי ִִמָּיָ דְְּ .ב ֵֵס ֶֶדרָָ ,א ְְמ ָָרה ִִא ָָּמאֲֲ ,אִנִ י ַַרק ַַמִּנִ ָיָחהְְּ .ב ֶֶא ְְמ ַַצע ְלְ ַַהִּגִ ַיַע ֵֵאָלָ יוְְּ .ב ִִקּצּורֶֶ ,ע ֶֶרב ָָרִגִ ילְ .וְ ָָאז ִִא ָָּמא ָָּפ ְְת ָָחה ְלְ ֶֶרַגַ ע ֶֶאת ַַה ַַחּלֹון,
עֹוַר ְְר ִִּתיָָ ,הָיָ ה ְְק ָָצת ָָק ִִרירָָ .מ ַַׁש ְְכ ִִּתי ֶֶאת ַַה ְְּׂש� ִִמ ָיָכה ַַעד ַַהַּלַ ְיְ ָלָ ה ִִה ְְת ַ רּוַח ְְק ִִר ָיָרה ִנִ ְְכְנְ ָָסה ְְּפִנִ ָיָמהֶֶּ .ב ֱֱא ֶֶמת ִנִ ְְהָיָ ה ַַקרִִ ,היא ָָא ְְמ ָָרהִִ .א ָָּמאִִ ,אם ַ
ַַה ַַּסְנְ ֵֵטר. טֹוָבה, יֹוֵׁשב ַַּב ַַּבִיִ תְ .נְ ֻֻק ָָּדה ָאֹוִתיֹ ,לא ָָּכֶזֶ ה ַַקרֵֵ .מִנִ יַַ ,א ָָּתה ֵ ׁשֹוֶאֶלֶ ת ִ ַַא ְְּת ֶ
חֹוֵׁשב ֶֶׁש ְְּת ִִחַּלַ ת ֹלא ִִס ַַּפ ְְר ִִּתי ְלְ ִִא ָָּמא ַַּבֹּב ֶֶֹקרֵ ,יֵ ׁש ְּגְ בּולֲֲ .א ָָבל ֵֵמ ָָאז ֲֲאִנִ י ֵ הֹוֵד ִיִתי.
ֲֲא ָָבל ֹלא ֵ
קּוָפה ְְמ ַַעְנְ ֶיֶ ֶנֶ תֲֲ .ע ַַדִיִ ן ֹלא ַַמ ָָּמׁש ַַקר ,עֹוד ֵֵאין ֹח ֶֶֹרףַַ ,רק ַַה ְְּס ָָתו ִִהיא ְְּת ָ ַַא ֲֲח ֵֵרי ַַּכ ָָּמה ַַּדּקֹות ִִא ָָּמא ִִק ְְּפָלָ ה ְְּכ ִִב ָיָסה ְוְ ָָא ְְמ ָָרה ְְּכ ִִאּלּו ְלְ ַַע ְְצ ָָמּה:
ַַמ ֶֶּׁש�הּו ָָק ָָטן ָָּב ֲֲאִוִ יר ִִמ ְְׁש ַַּתֶּנֶ הְ .וְ ָָצ ִִריְך ָלָ ִִׂשים ֵלֵ ב ְְּכ ֵֵדי ְלְ ַַה ְְרִּגִ יׁש אֹותֹו. ַַא ָָּבא ֶֶּב ַַטח ַיַ ֲֲחֹזֹר ְוְ ִיִ ְְהֶיֶ ה לֹו ַַקרִִ .ה ְְמ ַַׁש ְְכ ִִּתי ִלִ ְְקֹרֹאָָ .ע ַַבר עֹוד ֶֶרַגַ עְ ,וְ ָָאז
הֹוִרים ֶזֶ ה ָָּכ ָָכהֹ .לא ָָּת ִִמיד ָָצ ִִריְך ְלְ ַַחּכֹות ֶֶׁשְּיְ ַַב ְְּקׁשּו, אּוַלַ י ַּגַ ם ְְּב ִִכּבּוד ִ ִִה ְְס ַַּת ַַּכְלְ ִִּתי ַַעל ַַה ִִּכ ֵֵּסאַַ .ה ָָּצ ִִעיף ֶֶׁש ִִא ָָּמא ִִה ִִּצ ָיָעה ְלְ ַַא ָָּבא ָָהָיָ ה ֻֻמָּנָ ח ָָׁשם.
ִלִ ְְפ ָָע ִִמים ָָצ ִִריְך ָָּפׁשּוט ָלָ ִִׂשים ֵלֵ ב. ָָח ַַׁש ְְב ִִּתי ַַעל ַַא ָָּבא הֹוֵלֵ ְך ַַע ְְכ ָָׁשו ִִמ ֵֵּבית ַַה ְְּכֶנֶ ֶֶסתֹ ,לא ֶֶּב ֱֱא ֶֶמת ָָקפּוא,
יו"ל ע"י ארגון הורינו לחיזוק מצוות כיבוד אב ואם
בנשיאות מרן הגה"צ רבי אורי וייסבלום שליט"א ובהכוונת גדולי ישראל
ע”ר | 580780617רח' יוסלה רוזנבלט 2ירושלים.
תרומות יתקבלו בברכה .אפשרויות הנצחה בעלון ובכלל פעולות הארגון לע"נ הוריכם או יקיריכם ולזכות פרנסה והצלחה ,זש"ק וזיווג -למען ייטב לך!
לקבלת גיליון הורינו השבועי במייל כתבו לנו "צרפו אותי" לכתובת המייל ,וכן לפניות בנושאי תוכן ,פתרון חידת 'רב הנסתר' ולפרסום סיפורים אישיים
בנושאי כיבוד הורים horeinuorg@gmail.com :או בפקסZelle: dedications@horeinu.org | 077-6021640 :
/טעון גניזה / www.horeinu.com
