שפתותם · Sifsoisam — נח (2026-10-12)

-
פרש ﬩נח
תשפ"ז Iגﬦיון קכז' Iשנה ג'
צבי לצדיק וזאת ליהודה ישמח לב
הגה"ק רבי יהודה הלוי זיע"א הגה"ק רבי משה שמעון הלוי זיע"א
.בשפﬨו יהגﬣ .
הגה"ק המקובל רבי יצחק באנהארד זיע"א
אבדק"ק ניישטאדט אבדק"ק יאקא ופרויקירכען
תלמיד חבר למרן החתם סופר זיע"א
מגדולי תלמידי החתם סופר זיע"א תלמיד למרן השבט סופר זיע"א
אליהו נרדף מאחאב ואיזבל ,הראה השי״ת מוסר
הצלת בני נח בא מכח זכותו שהיה צדיק
ומופת ,שכשם שהוא יתברך מבקש את הנרדףו ,כך
אפילו העורבים האכזריים יגמלו חסד עם נרדף, ותמים
ומה שנראה בימי נח לאכזרי על הבריות ,הוא יסוד אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה
עֹ נֶ ׁש ַה ַה ְת ָחלָ ה וְ ִתקּ ּון ַה ּ ָשפָ ה גדול לקיום העולם איך הבריות צריכים לנהוג עם
הנרדף ,והעורב האכזר זכה להעמיד את עסקו עם
בדורותיו וגו' ויולד נח שלשה בנים (ו ,ט-י) .ברא"ם (ד"ה
שעקר תולדותיהן) הקשה ,הלא כבר נאמר בסוף פרשת
עיון בפסוקי דור הפלגה :חילוק בין עוון שהתעבה בדרך הטבע לבין חטא אליהו בנהורא מעליא ,כמה גדול זכות המבקש את בראשית מתולדות נחא .ולי היה קשה ,למה הזכיר
שראשיתו בעזות ,וטעם בלבול הלשונות כמנע מחטא נוסף. ישמח לב הנרדףז. צדיק תמים שלא מצינו כזה בשאר צדיקים אף שלא
ויאמר ה׳ הן עם אחד ושפה אחת ובנעוריו בטבעו היה לחטא ,וכמו בפניהם.
בקשתנו שד' יצילנו מהיצה"ר
לכולם וזה החילם לעשות ועתה לא שפירש רש"י (לעיל שם ד"ה מנעריו) וזה ונראה לי על פי מה שכתב הרמב"ן ז"ל להלן (ז,
כי יצר לב האדם רע (ח ,כא) .בגמרא בבא בתרא (טז). א ד"ה בא אתה וכו') ,דמשום שנח היה צדיק תמים ואינו
יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות (יא ,ו) .לשונו' :מנעוריו כתיב ,משננער לצאת איתא' :אמר ריש לקיש הוא שטן הוא יצר הרע הוא
רש"י וכל המפרשים פירשו בכוונת ממעי אמו ניתן בו יצר הרע' ,אבל אם ראוי ליענוש ,גם בניו לא נענשו ,שלא יהיה העונש
מלאך המות' .והנה בתפלת ערבית אומרים 'והסר שטן גם עליו ,עיין שםב ,ורצה לומר דאף אם בניו יהיו
הכתוב 'ועתה לא יבצר וגו'' בלשון בנערותו הם מיד כעבות העגלה ,אזי מלפנינו ומאחרינו' .ואפשר הכוונה ,דהיצר הרע ,הוא ראויים לעונש -ינצלו בזכות נח ,שלא יהיה העונש
כיון שאין 'בטבעו' לחטוֹא מיד כל כך, תמיה הוא .עיין שםא. השטן ,מסית לאדם בתחלה שהקדוש ברוך הוא וותרן שעל ידם באביהם הצדיק.
ואפשר לפרש כוונת הכתוב לכן הקדוש ברוך הוא מענישו גם על הוא וסולח לפשעים ,לעומת זה אמר הפייטן (בתפילת
בניחותא ,דהנה העבירות שהאדם חטאת זקנותו ,וזה שנאמר (בראשית ד,
ולפי זה יובן מה שמצינו כמה פעמים הצלה
ימים הנוראים) 'לוותיק ועושה חסד ביום דין' ,אבל אינו
בזכות הצדיק ,כגון לוט שניצול במהפכת סדום
עושה כשכבר יצרו התגבר עליו ,אין יג) 'ויאמר קין אל ד' גדול עוני מוותר לגמרי כי אם 'לזוכר בריתו בדין' -דאם יוותר
בזכות אברהם (ברכות נד):ג ,שלכאורה קשה כיון
ענשו חמור כל כך ,כי קשה עליו מנשוא'ד. לגמרי יוסר בריתו .ולאחר שחטא ,היצר הרע מטעהו
שמגיע עונש ללוט מה שייך זכותו של אברהם ללוט
ה
ועיין מה שכתבתי בשנת תר"ו להעביר יצרו הרע ממנו אם כבר נכנע שעכשיו כבר נדחה ולא יוכל לשוב ,ובאמת ידו של
שהיה רשעד .ולפי הנאמר לעיל שפיר ,דעצם העונש
לו ,ועל זה אנו מתפללים (תהילים עט ,ח) על מאמר המשנה (עוקצין פרק ג משנה יב)
הקדוש ברוך הוא פתוחה לקבל שביםח .וזהו והסר
לרשע הוי עונש לאברהם קרובו ,ולכן ניצול.
שטן מלפנינו -מלפני החטא ,ומאחרינו -מטעות
'אל תזכור לנו עוונות הראשונים'' ,לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ובזה מתורץ קושיית הרא"ם ,דהוצרך לומר
כלומר תחילת העבירות. ישמח לב שמטעה לאחר החטא.
ברכה אלא השלום' ,ואם הוא להיפוך 'ויולד נח שלשה בנים' ,לומר לך ,דמה שניצלו בניו
ובזה פרשתי מה דכתיב (לעיל ח ,כא) שיש שלום ואפילו הכי מרבים לחטוא עוּבּ ִרין ומלבין פני חבירו
להורות על הריגת ְ לא מחמת זכותם ,אלא מכח שהם תולדות נח ,וכיון
'כי יצר לב האדם רע מנעוריו ולא אם כן החטא גדול מנשוא .וזה שנאמר ברבים שנח היה צדיק תמים ,כה גדול זכותו שלא יענש
אוסיף עוד להכות את כל חי כאשר הן עם אחד שהם באחדות ובשלום, וזאת ליהודה משום בניו.
שופך דם האדם באדם דמו ישפך (ט ,ו) .הקשיתי
עשיתי' ,דלכאורה תמיה לומר דלפי וזה החטא החילם כלומר שדבר זה לשאול ע"פ מה שאמרו רז"ל (סנהדרין נח ):בני נח הדרכה לבריות איך לנהוג עם הנרדף
שרע מנעוריו לכן לא יוסיף ה׳ לענשו' .החלו' לעשות מנעוריהם -בעת אזהרתן זהו מיתתן ,וע"פ מה שאמרו רז"ל (שם נו): וישלח את העורב ויצא יצוא ושוב עד יבושת
אבל להנ"ל אתי שפיר ,כי על העבירות ההתחלה להמרות עיני כבודו יתברך 'ויצו ה' אלהים על האדם' (בראשית ב ,טז) 'על האדם' זו המים וגו' (ח ,ז) .פירוש רש״י בשם מדרש אגדה
שעבר בזקנותו לא יוכל הקדוש ברוך לעלות להלחם ,וכמו שכתב רש"י שפיכת דמים ,א"כ הוא אחד מן ז' מצות בני נח ,ותו (בראשית רבה לג ,ה) וזה לשונו' :מוכן היה העורב
הוא לענשו כל כך ,כי לא יוכל האדם ז"לו ,אם כן לא יבצר מהם כל אשר יזמו לא צריך שופך דם האדם באדם דמו ישפך. לשליחות אחרת בעצירת גשמים בימי אליהו,
להעבירו מעליו שכבר בטבעו הוא ,לעשות לא יוכל לחסור להם כלום ובתוך כדי דיבור השיב הכהן גדול מאחיו הרבני שנאמר (מלכים א' יז ,ו) 'והעורבים מביאים לו לחם
ואין לענשו כי אם על חטאת נעוריו .מחטאתם ,ועל הכל אני מענשם וגדול מו"ה שמואל כ"ץ מא"יט תשובה נצחת כמו שאמרו ובשר''.
וזה תפלת דוד המלך ע"ה (תהילים כה ,ז) עונם מנשוא. רז"ל (סנהדרין נז' ):שופך דם האדם באדם' דייקא, הנה העורב הוא אכזר וגם על בניו לא ירחם ,כמו
ואפשר לומר עוד ,שבנעוריו 'חטאות נעורי ופשעי אל תזכור להורות על עוברין ,כנ"ל כמו שארז"לי. שדרשו חכמינו ז״ל (כתובות מט ):על פסוק (תהלים קמז,
כחסדך זכר לי אתה' -והיינו בעבור העוונות הם רק כחבלי שוא ועדיין יש גם נראה לי להורות על מלבין פני חבירו ברבים ט) 'לבני עורב אשר יקראו'ה .וגם הכא הראה שהוא
תקוה שישוב מחטאו ,אבל אם מיד שקשה עכשיו לפרוש מהם. (ב"מ נח ,):וזה שופך דם האדם באדםיא ,אזיל סומקא לבשרם ְק ֵׁשה לב ,שלא רצה לגרום טובה לעולם ַ
וזהו כוונת הכתוב 'כי יצר לב בנעוריו חטאיו הם כעבות העגלה אין צבי לצדיק – באנהארד ואתי חיוורא (שם). שהקלו המים מעל הארץ .אבל בשנות אליהו שהיה
האדם רע מנעוריו' -כלומר מכח מאריך להם הקדוש ברוך הוא אפו ,כי ּיוֹלד נ ַֹח ֶּאת ֵׁשם ֶּאת ָׁחם וְ ֶּאת יָׁ ֶּפת' .וכתב הרא"ם' :ומפני שהוצרך להזכיר תולדותיו המעשיים ,חזר והזכיר א .דשם (ה ,לב) כתיב 'וַ יְ ִהי נ ַֹח ֶּבן ֲח ֵמׁש ֵמאוֹת ָׁׁשנָׁ ה וַ ֶּ
ב .ברמב"ן' :בא אתה וכל ביתך אל התיבה -עשה נח את התיבה ימים רבים קודם המבול, גם בניו אף על פי שהזכירם למעלה ,לכלול כל תולדותיו'.
חטאת נעוריו ,על כן 'לא אוסיף עוד אז בודאי לא ישוב ,ורק להיפוך יוסיף וכאשר קרב עת המבול בחדש השני בעשור לחדש ,חזר וצוהו שיבא הוא וכל ביתו בתיבה .הוא שאמר לו בראשונה (לעיל פסוק יח) 'אתה ובניך ואשתך ונשי
להכות את כל חי כאשר עשיתי' -כי חטא על פשע וזה שאמר הכתוב וזה ג .בגמרא בר כות' :אמר רבי יוחנן ,אפילו בשעת כעסו של הקדוש ברוך בניך' ,והודיעו כי בזכותו לבדו ינצלו ,שלא אמר 'אותכם ראיתי צדיקים לפני''.
ד .אכן הוא זוכר את הצדיקים ,שנאמר (בראשית יט ,כט) 'ויהי בשחת אלקים את ערי הככר ויזכר אלקים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה' וגו'.
על חטאת זקנותו אעביר לי בחסדי החטא הגדול בהחילם לעשות ,ואם כן במדרש רבה (בראשית נא ,ו) איתא שלוט ניצל מטעם אחר ,והובא ברש"י (לקמן פרשת וארא יט ,כט) וזה לשונו' :ויזכור אלקים את אברהם -מהו זכירתו של אברהם
כנ"ל ,אבל כל זה רק אם עבר על לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות על לוט ,נזכר שהיה לוט יודע ששרה אשתו של אברהם ,ושמע שאמר אברהם במצרים על שרה (יב ,יט) 'אחותי היא' ,ולא גילה הדבר ,שהיה חס עליו ,לפיכך
חס הקדוש ברוך הוא עליו' .עכ"ל .ועיין בשפתי חכמים שהביא מה שהקשה הרא"ם וזה לשונו' :ועוד הקשה הרא"ם דלפי זה הוי ליה למימר 'ויזכור אלקים
עוונות קלות ואחר כך נתעבוב ,וכמו ובודאי לא ישובו ,והקדוש ברוך הוא את לוט ' מאחר שזכר זכותו של לוט שלא גילה .ולי נראה ,דאילו הציל לוט בשתיקתו את איש אחר ,לא היה הזכות כדאי להינצל מתוך ההפיכה ,אבל
מאחר שהציל צדיק גדול כזה אוהבו וידועו של ה מקום יתברך ,ודאי שכדאי הוא להינצל ,לכן אמר 'ויזכור אלקים את אברהם' שניצל על ידו ,לפיכך 'וישלח
שאמר ישעיה הנביא (ה ,יח) 'הוי חפץ חסד הוא ורוצה בתשובת ה .הגמרא לומדת מדברי הכתוב ,שד' נותן מזון לבני עורב ,כיון שאין מי שירחם עליהם כי העורב אכזרי על בניו ואינו זן אותם, את לוט מתוך ההפכה'.
מושכי העון בחבלי השוא וכעבות רשעים ,על כן אבטל עצתם שלא דבקטניתם לבנים הם ,ו אין דומים לאביהם שהם שחורים ,ולכן שונאם .וראה במדרש תנחומא (עקב ג) בזה"ל' :ומנין שעורב אכזרי על בניו ,שנאמר וכו' 'לבני
עורב אשר יקראו' (תהלים קמז ,ט) ,כשהעורב מוליד הוא מוליד לבנים ,ואומר הזכר לנקבה שעוף אחר בא עליה ,והם מואסין אותן ומניחין אותן ,מה הקב"ה
העגלה חטאה'ג ,כלומר אז נתרצה לו יחטיאו בזה ,וזה על ידי שלא יבינו ז .וזהו כוונת המדרש 'מוכן ו .כדכתיב (קהלת ג ,טו) 'וְ ָׁה ֱאֹלקׅים יְ ַב ֵקׁש ֶּאת נִ ְר ָׁדף'. עושה ,מוציא מצואה שלהן יתושין ופורחין ואוכלין ,ומשם משחירין'.
וזאת ליהודה על חטאת זקנותו בחסד ה׳ ,הואיל איש את שפת רעהו. היה העורב לשליחות אחרת' ,ושליחותו היינו להראות לעולם איך צריכים להתנהג עם הנרדף ,ואם היה העורב יוצא לשליחותו של נח לראות אם הקלו
ח .ראה במדרש דברים רבה (ב ,יב) בזה"ל' :ואני תפלתי לך ד' עת רצון (תהילים המים ,לא היינו יכולים ללמוד התנהגות יאה כלפי הנרדף משליחות העורב.
סט ,יד) רבי חנינא בר פפא שאל לרבי שמואל בר נחמן ,מהו דכתיב 'ואני תפלתי לך ד' עת רצון' ,אמר לו שערי תפלה פעמים פתוחים פעמים נעולים ,אבל
א .ברש"י' :לא יבצר מהם וגו' לעשות – בתמיה' .עכ"ל .ובשפתי חכמים כתב בביאור דבריו ,וזה שערי תשובה לעולם פתוחים ,אמר לו מנין דכתיב (שם סה ,ו) 'נוראות בצדק תעננו אלקי ישענו מבטח כל קצוי ארץ וים רחוקים' ,מה המקוה הזה פעמים
לשונו' :פירש ,וכי לא תמנע מהם זאת המחשבה ,והלא אנחנו נרד ונבלבל שפתם וגו' ,ובהכרח פתוח פעמים נעול ,אף שערי תפלה פעמים פתוחים פעמים נעולים ,אבל הים הזה לעולם פתוח ,כך ידו של הקדוש ברוך הוא לעולם פתוחה לקבל שבים'.
ב .מלשון שתמנע המחשבה ,אבל אי אפשר לפרש בניחותא שהרי באמת נמנע מהם'. ט .הג"ר שמואל [ב"ר משה] כ"ץ עהרנטרייא זצ"ל מאויבן ישן ואח"כ בפרעשבורג [נ קרא ר' שמואל אלטפען] .נולד תק"ע ,תלמיד מרן החת"ס זי"ע ושימשו
ג .במצודת ציון כתב בפירוש 'כעבות העגלה' דהיינו עבה .כלומר ,העוונות נעשו לגדולות. בסוף ימיו [ראה 'ליקוטי חב"ח' ח"ב :בעת תפילת והוא רחום כבר החלו עיניו לכהות ,ורמז על הרב שמואל כ"ץ מאובן ישן שהי' נסמך עליו כו'] ,חתן הג"ר
ה .לא מצאנו ד .כי מיד בנערותו חטאיו היו כעבות העגלה. חבלים עבות של העגלה. מרדכי אפרים פישל סופר ז"ל ממקורבי החת"ס ,נפטר ו' תשרי תרנ "ג מנו"כ בפרעשבורג[ .ראה עליו' :מוצל מאש השלם' עמ' מח' ,החתם סופר ותלמידיו'
י .בגמ' שם :משום רבי ישמעאל אמרו אף על העוברין ,מאי טעמיה דרבי ישמעאל דכתיב שופך דם האדם באדם עמ' תמ ,ו'משפחת סופרים' עמ' טו].
ו .ברש"י 'החילם -כמו אמרם ,עשותם ,התחילו הם לעשות'. בכתובים וחבל על דאבדין. דמו ישפך ,איזהו אדם שהוא באדם הוי אומר זה עובר שבמעי אמו .יא .ר"ל דשופך דם אדם בתוך האדם ,ולא שופך דמו לחוץ ,וזה כשמלבין פני חבירו.
.. עוד יזﬤור úנו
מדור מיוחד להנצחת נכדי רבינו זיע"א
. הכה למעשﬣ
יום ראשון פרשת לך לך – ז' חשון
מוה"ר יהודה בן הגאון ר' יששכר דוב הלוי דיני ומנהגי שאלת גשמים (א)
זצ"ל לעווי שלא ישכחו לשאול (כף החיים סימן רלו סקי"ז) ,ויש א .בארץ ישראל מתחילין לשאול על הגשמים בז'
[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[
נלב"ע תשי"ז שהקפידו שלא להגביה את הקול בשמונה עשרה במרחשון ,ושואלין עד תפלת מנחה של ערב פסח ,ובני
להזכיר להציבור ,כיון שאינו כבוד להתפלה (הגר"ח חוץ לארץ מתחילין לשאול בתפלת ערבית של יום
שלשלת הדורות :מוה"ר יהודה בן הגאון ר' ישכר קנייבסקי שליט"א בשם החזון איש ,ארחות רבינו חלק ג עמוד רו). ששים של אחר תקופת תשרי (שלחן ערוך סימן קיז סעיף א).
דוב אב״ד סינער-וואראהל (מילא מקום חותנו אבד"ק ב .הטעם שבארץ ישראל מקדימין לשאול קודם
י .מנהג אחר מצאנו שאין השמש מפסיק לומר כל
דשם שנפטר א' סיון תרע"ג) בן רבינו הגה"ק זיע"א. הנוסח 'ותן טל ומטר' ,אלא מפסיק רק במילה אחת בני חוץ לארץ ,כיון שארץ ישראל זקוק לגשמים יותר
ומכריז רק 'שאלה' ,כדי למעט בהפסק בין גאולה מכל מקום שבעולם ,כיון שהיא גבוה מכל הארצות (ט"ז
יום שני פרשת לך לך – ח' חשון לתפלה (לקט יושר עמוד ,21מנהגי וורמיישא אות קצח ,נוהג כצאן
סימן קיז סק"א שו"ע הרב שם סעיף א משנ"ב סק"ה).
יוסף עמוד קפא). ג .אף שיש לשאול על הגשמים בארץ ישראל תיכף
הגאון ר' יעקב יוסף בן הגאון ר' יהודה דוב
אחר חג הסוכות ,תיקנו שימתינו מלשאול עד ז'
זצ"ל זינגער יא .שכח לשאול 'ותן טל ומטר' ,אם הוא עדיין
במרחשון ,שהוא חמשה עשר יום אחר חג הסוכות,
ממלא מקום אביו כרב ואב"ד גבעת שמואל באמצע הברכה ,פירוש שלא הזכיר את השם שבסיום
שלא רצו לשאול כל זמן שעולי הרגל עדיין בדרכם
הברכה (ראה בפרי מגדים סימן קיד משבצות זהב סק"י ,משנ"ב שם
ומנוחתו כבוד בהר המנוחות חלקת ערלוי סקל"ב) ,הרי הוא חוזר ל'ותן טל ומטר' ,וממשיך בברכה
לחזור לביתם מבית המקדש ,כדי שלא יעצר להם הדרך
בגשמים כשבדרכם לביתם ,ועד זמן שיגיעו אחרוני
נלב"ע תשע"ו עד סופו (פרי מגדים סימן קיז משבצות זהב סק"ג ,קיצור שלחן ערוך
עולי הרגל לנהר פרת ,שהוא מקום הרחוק שבארץ
סימן יט סעיף ו ,משנה ברורה סימן קיז סקט"ז) ,ויש אומרים
שלשלת הדורות :הגאון ר' יעקב יוסף זצ"ל בן הגאון שאינו צריך לחזור למקום ההזכרה שבתוך התפלה,
ישראל ,אין שואלין על הגשמים (תענית י ע"א .בבא מציעא
ר' יהודה דוב בן הגאון ר' יעקב יוסף זצ"ל ,חתן רבינו כח ע"א).
אלא אומרו במקום שנזכר בתוך הברכה (שלחן שלמה סימן
הגה"ק זיע"א. קיז סעיף ג). ד .נכון לציין ,שאף לאחר חורבן הבית היו נוהגים
לעלות לרגל בשלש רגלים (מדרש שיר השירים רבה פרשה ד
יום שלישי פרשת לך לך – ט' חשון יב .להסוברים שמפסיק לשאול באמצע הברכה אות ב פרשה ח אות יא ,ר"ן ב ע"א בדפי הרי"ף ד"ה ואיכא ,שו"ת תשב"ץ
חלק ג סימן רא ד"ה ויש ,שו"ת מהרי"ט חלק א סימן קלד ד"ה ומעתה,
במקום שנזכר ,מכל מקום אל יפסיק לשאול באמצע
מרת ברכה לאה נעמי בת מוה"ר יקותיאל ענין שבברכה ,כגון באמצע 'ושבענו מטובה' וכדומה, שו"ת חתם סופר יורה דעה סימן רלג ד"ה בהא) ,ויש אומרים
שלכן לא נתבטל התקנה שתיקנו משום עולי הרגל,
ע"ה אלא יאמרו לאחר שגומר הענין ,או שיפסיק ויאמרו
ואין שואלין על הגשמים אלא מז' מרחשון (ר"ן ב ע"א בדפי
ויתחיל הענין מתחילה (שלחן שלמה סימן קיד סעיף ג סימן קיז
אשת מוה"ר יהודה משולם פאשקוס ז"ל הרי"ף ד"ה ואיכא ,שו"ע הרב סימן קיז סעיף א).
סעיף ד).
נלב"ע תשפ"א ה .קודם שמונה עשרה של ערבית מכריז הגבאי
יג .טעה ואמר 'ותן טל לברכה' ,ולא הזכיר בה מטר, 'ותן טל ומטר' ,ואינו חושש על הפסק בין גאולה
שלשלת הדורות :מרת ברכה לאה נעמי ע"ה ,אשת הרי הוא נחשב כלא שאל על הגשמים ,אף שהזכיר בה לתפלה ,כיון שעושה כן משום צורך תפלה ,שהקהל לא
מוה"ר יהודה משולם פאשקוס ז"ל ,בן מוה"ר טל (ארחות חיים הלכות תפלה אות קב ,מאירי תענית ג ע"ב ד"ה יש, יטעו בתפלתם (ספר המנהיג דיני תפלה אות נג ,שלחן ערוך סימן
אלעזר עקיבא פאשקוס ז"ל ,חתן רבינו הגה"ק שלחן ערוך סימן קיז סעיף ד) ,אכן בכמה ראשונים מצאנו רלו סעיף ב ,משנ"ב שם סק"ז).
זיע"א. שכיון ששאל על טל אף שלא שאל על מטר ,הרי הוא ו .בשחרית אין מפסיקין להכריז 'ותן טל ומטר'
נפטר מלשאול על מטר (ספר המאורות תענית ב ע"א ד"ה
קודם שמונה עשרה ,כיון שסמיכות גאולה לתפלה של
ת.נ.צ.ב.ה מאימתי ,ספר המנוחה הלכות תפלה פרק י אות ט ,מרדכי תענית סימן
שחרית חמורה משל ערבית (ט"ז סימן קיד סק"ב ,פרי מגדים
תריג).
(אשל אברהם) סימן רלו סק"א ,שער הציון שם אות ד),
ויש מי שאומר שאף בשחרית אפשר להכריז ,שמכל
שהשמחﬣ במעונﬧ מקום הוא צורך התפלה (דרכי משה סימן קיא סק"ב עפ"י שו"ת
הרשב"א חלק א סימן רצג).
לידידנו נכדי רבינו זיע"א ז .מנהגים נחמדים מצאנו בהכרזה קודם לשמונה
עשרה ,יש נוהגים שנערים שעדיין לא הגיעו לעול
מוה"ר אלעזר עקיבא ווייס שליט"א הרה"ג ר' ישכר דוב ביקסענשפאננער המצוות מכריזין ,כדי שהשמש שהוא גדול לא יצטרך
(בן מוה"ר משה ז"ל) שליט"א להפסיק בין גאולה לתפלה (מהרי"ל (מנהגים) הלכות ראש
חודש [ניסן] אות ג ,מנהגי וורמיישא הלכות ראש חודש
הרב יחיאל יצחק רוט שליט"א (בן מוה"ר זכריה מענדל ז"ל)
אות סב) ,מנהג אחר מצאנו שהשמש יתחיל תפלת
וויען הגאון ר' שלמה יצחק ביקסענשפאננער שמונה עשרה קודם להציבור ,ויגיע ל'ותן טל ומטר'
לרגל שמחת נשואי הנכד /הבן הבה"ח החתן דוד שליט"א כשהציבור יתחילו שמונה עשרה ,וכשהוא באמצע
חיים הי"ו למזל טוב בשעטו"מ רב דקהילת 'עדת הנדון' גולדרס גרין תפלתו יכריז כן בקולו (מטה משה סימן תקיט).
יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל על אדני התורה והיראה מונטריאול -לאנדאן ח .יש נוהגים שאין מכריזין כלל קודם שמונה
אמן. לרגל שמחת נשואי הנכד /הבן הבה"ח החתן דוד הי"ו עשרה להזכיר לשאול על הגשמים ,כדי שלא להפסיק
בין גאולה לתפלה (סידור הרב (דפוס ראשון) דף ס ע"א ,קצות
למזל טוב בשעטו"מ
מוה"ר אלעזר עקיבא ווייס שליט"א יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל על אדני התורה והיראה אמן.
השלחן סימן כז אות ה) ,וכדי שהציבור יזכרו לשאול ,מכין על השלחן
עם היד קודם שמונה עשרה להזכיר (ליקוט דיני ומנהגי ראש חודש
(בן מוה"ר משה ז"ל) (רפפורט) פרק ז הערה .)4
הרב יהושע חיים ווייס שליט"א מוה"ר אלעזר עקיבא ווייס שליט"א ט .במקומות שאין מכריזין קודם תפלת שמונה
(בן מוה"ר משה ז"ל)
וויען עשרה ,יקפיד הגבאי או השליח ציבור להגביה קולו
לרגל שמחת אירוסי הנכדה /הבת עב"ג הבה"ח
הרב יחיאל יצחק רוט שליט"א כשיגיע לתיבות 'ותן טל ומטר' בתפלתו ,להזכיר להציבור
החתן ראובן הי"ו בן הרה"ג ר' זאב פרידמאן שליט"א וויען
– ראש כולל ראש הכולל וואקסמן מאנסי למזל טוב
בשעטו"מ
לרגל שמחת הכנס נכדו /בנו כמר הבה"ח משה הי"ו
לעול תורה ומצוות למזל טוב בשעטו"מ לנדב 'פרנס השבוע'
יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל על אדני התורה והיראה אמן. יה"ר שיזכו לרוב נחת דקדושה מכל יוצ"ח ,אמן. ניתן לחייג למס'
המברכים ומשתתפים בשמחתכם 079-9697-784
או 'בנדרים פלוס' ע"ש מכון ישמח לב פרויקירכען
כלל קוראי הגליון בא"י ובחו"ל
