gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שפתותם · Sifsoisam — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: שפתותם · Sifsoisam

שבוע: נח (2026-10-12)

שפתותם · Sifsoisam — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪-‬‬ ‫פרש‪ ﬩‬נח‬ ‫תשפ"ז ‪ I‬גﬦיון קכז' ‪ I‬שנה ג'‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫צבי לצדיק‬ ‫וזאת ליהודה‬ ‫ישמח לב‬ ‫הגה"ק רבי יהודה הלוי זיע"א‬ ‫הגה"ק רבי משה שמעון הלוי זיע"א‬ ‫‪ .‬בשפﬨו יהגﬣ ‪.‬‬ ‫הגה"ק המקובל רבי יצחק באנהארד זיע"א‬ ‫אבדק"ק ניישטאדט‬ ‫אבדק"ק יאקא ופרויקירכען‬ ‫תלמיד חבר למרן החתם סופר זיע"א‬ ‫מגדולי תלמידי החתם סופר זיע"א‬ ‫תלמיד למרן השבט סופר זיע"א‬ ‫אליהו נרדף מאחאב ואיזבל‪ ,‬הראה השי״ת מוסר‬ ‫הצלת בני נח בא מכח זכותו שהיה צדיק‬ ‫ומופת‪ ,‬שכשם שהוא יתברך מבקש את הנרדףו‪ ,‬כך‬ ‫אפילו העורבים האכזריים יגמלו חסד עם נרדף‪,‬‬ ‫ותמים‬ ‫ומה שנראה בימי נח לאכזרי על הבריות‪ ,‬הוא יסוד‬ ‫אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה‬ ‫עֹ נֶ ׁש ַה ַה ְת ָחלָ ה וְ ִתקּ ּון ַה ּ ָשפָ ה‬ ‫גדול לקיום העולם איך הבריות צריכים לנהוג עם‬ ‫הנרדף‪ ,‬והעורב האכזר זכה להעמיד את עסקו עם‬ ‫בדורותיו וגו' ויולד נח שלשה בנים (ו‪ ,‬ט‪-‬י)‪ .‬ברא"ם (ד"ה‬ ‫שעקר תולדותיהן) הקשה‪ ,‬הלא כבר נאמר בסוף פרשת‬ ‫עיון בפסוקי דור הפלגה‪ :‬חילוק בין עוון שהתעבה בדרך הטבע לבין חטא‬ ‫אליהו בנהורא מעליא‪ ,‬כמה גדול זכות המבקש את‬ ‫בראשית מתולדות נחא‪ .‬ולי היה קשה‪ ,‬למה הזכיר‬ ‫שראשיתו בעזות‪ ,‬וטעם בלבול הלשונות כמנע מחטא נוסף‪.‬‬ ‫ישמח לב‬ ‫הנרדףז‪.‬‬ ‫צדיק תמים שלא מצינו כזה בשאר צדיקים אף שלא‬ ‫ויאמר ה׳ הן עם אחד ושפה אחת ובנעוריו בטבעו היה לחטא‪ ,‬וכמו‬ ‫בפניהם‪.‬‬ ‫בקשתנו שד' יצילנו מהיצה"ר‬ ‫לכולם וזה החילם לעשות ועתה לא שפירש רש"י (לעיל שם ד"ה מנעריו) וזה‬ ‫ונראה לי על פי מה שכתב הרמב"ן ז"ל להלן (ז‪,‬‬ ‫כי יצר לב האדם רע (ח‪ ,‬כא)‪ .‬בגמרא בבא בתרא (טז‪).‬‬ ‫א ד"ה בא אתה וכו')‪ ,‬דמשום שנח היה צדיק תמים ואינו‬ ‫יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות (יא‪ ,‬ו)‪ .‬לשונו‪' :‬מנעוריו כתיב‪ ,‬משננער לצאת‬ ‫איתא‪' :‬אמר ריש לקיש הוא שטן הוא יצר הרע הוא‬ ‫רש"י וכל המפרשים פירשו בכוונת ממעי אמו ניתן בו יצר הרע'‪ ,‬אבל אם‬ ‫ראוי ליענוש‪ ,‬גם בניו לא נענשו‪ ,‬שלא יהיה העונש‬ ‫מלאך המות'‪ .‬והנה בתפלת ערבית אומרים 'והסר שטן‬ ‫גם עליו‪ ,‬עיין שםב‪ ,‬ורצה לומר דאף אם בניו יהיו‬ ‫הכתוב 'ועתה לא יבצר וגו'' בלשון בנערותו הם מיד כעבות העגלה‪ ,‬אזי‬ ‫מלפנינו ומאחרינו'‪ .‬ואפשר הכוונה‪ ,‬דהיצר הרע‪ ,‬הוא‬ ‫ראויים לעונש ‪ -‬ינצלו בזכות נח‪ ,‬שלא יהיה העונש‬ ‫כיון שאין 'בטבעו' לחטוֹא מיד כל כך‪,‬‬ ‫תמיה הוא‪ .‬עיין שםא‪.‬‬ ‫השטן‪ ,‬מסית לאדם בתחלה שהקדוש ברוך הוא וותרן‬ ‫שעל ידם באביהם הצדיק‪.‬‬ ‫ואפשר לפרש כוונת הכתוב לכן הקדוש ברוך הוא מענישו גם על‬ ‫הוא וסולח לפשעים‪ ,‬לעומת זה אמר הפייטן (בתפילת‬ ‫בניחותא‪ ,‬דהנה העבירות שהאדם חטאת זקנותו‪ ,‬וזה שנאמר (בראשית ד‪,‬‬ ‫ולפי זה יובן מה שמצינו כמה פעמים הצלה‬ ‫ימים הנוראים) 'לוותיק ועושה חסד ביום דין'‪ ,‬אבל אינו‬ ‫בזכות הצדיק‪ ,‬כגון לוט שניצול במהפכת סדום‬ ‫עושה כשכבר יצרו התגבר עליו‪ ,‬אין יג) 'ויאמר קין אל ד' גדול עוני‬ ‫מוותר לגמרי כי אם 'לזוכר בריתו בדין' ‪ -‬דאם יוותר‬ ‫בזכות אברהם (ברכות נד‪):‬ג‪ ,‬שלכאורה קשה כיון‬ ‫ענשו חמור כל כך‪ ,‬כי קשה עליו מנשוא'ד‪.‬‬ ‫לגמרי יוסר בריתו‪ .‬ולאחר שחטא‪ ,‬היצר הרע מטעהו‬ ‫שמגיע עונש ללוט מה שייך זכותו של אברהם ללוט‬ ‫ה‬ ‫ועיין מה שכתבתי בשנת תר"ו‬ ‫להעביר יצרו הרע ממנו אם כבר נכנע‬ ‫שעכשיו כבר נדחה ולא יוכל לשוב‪ ,‬ובאמת ידו של‬ ‫שהיה רשעד‪ .‬ולפי הנאמר לעיל שפיר‪ ,‬דעצם העונש‬ ‫לו‪ ,‬ועל זה אנו מתפללים (תהילים עט‪ ,‬ח) על מאמר המשנה (עוקצין פרק ג משנה יב)‬ ‫הקדוש ברוך הוא פתוחה לקבל שביםח‪ .‬וזהו והסר‬ ‫לרשע הוי עונש לאברהם קרובו‪ ,‬ולכן ניצול‪.‬‬ ‫שטן מלפנינו ‪ -‬מלפני החטא‪ ,‬ומאחרינו ‪ -‬מטעות‬ ‫'אל תזכור לנו עוונות הראשונים'‪' ,‬לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק‬ ‫ובזה מתורץ קושיית הרא"ם‪ ,‬דהוצרך לומר‬ ‫כלומר תחילת העבירות‪.‬‬ ‫ישמח לב‬ ‫שמטעה לאחר החטא‪.‬‬ ‫ברכה אלא השלום'‪ ,‬ואם הוא להיפוך‬ ‫'ויולד נח שלשה בנים'‪ ,‬לומר לך‪ ,‬דמה שניצלו בניו‬ ‫ובזה פרשתי מה דכתיב (לעיל ח‪ ,‬כא) שיש שלום ואפילו הכי מרבים לחטוא‬ ‫עוּבּ ִרין ומלבין פני חבירו‬ ‫להורות על הריגת ְ‬ ‫לא מחמת זכותם‪ ,‬אלא מכח שהם תולדות נח‪ ,‬וכיון‬ ‫'כי יצר לב האדם רע מנעוריו ולא אם כן החטא גדול מנשוא‪ .‬וזה שנאמר‬ ‫ברבים‬ ‫שנח היה צדיק תמים‪ ,‬כה גדול זכותו שלא יענש‬ ‫אוסיף עוד להכות את כל חי כאשר הן עם אחד שהם באחדות ובשלום‪,‬‬ ‫וזאת ליהודה‬ ‫משום בניו‪.‬‬ ‫שופך דם האדם באדם דמו ישפך (ט‪ ,‬ו)‪ .‬הקשיתי‬ ‫עשיתי'‪ ,‬דלכאורה תמיה לומר דלפי וזה החטא החילם כלומר שדבר זה‬ ‫לשאול ע"פ מה שאמרו רז"ל (סנהדרין נח‪ ):‬בני נח‬ ‫הדרכה לבריות איך לנהוג עם הנרדף‬ ‫שרע מנעוריו לכן לא יוסיף ה׳ לענשו‪' .‬החלו' לעשות מנעוריהם ‪ -‬בעת‬ ‫אזהרתן זהו מיתתן‪ ,‬וע"פ מה שאמרו רז"ל (שם נו‪):‬‬ ‫וישלח את העורב ויצא יצוא ושוב עד יבושת‬ ‫אבל להנ"ל אתי שפיר‪ ,‬כי על העבירות ההתחלה להמרות עיני כבודו יתברך‬ ‫'ויצו ה' אלהים על האדם' (בראשית ב‪ ,‬טז) 'על האדם' זו‬ ‫המים וגו' (ח‪ ,‬ז)‪ .‬פירוש רש״י בשם מדרש אגדה‬ ‫שעבר בזקנותו לא יוכל הקדוש ברוך לעלות להלחם‪ ,‬וכמו שכתב רש"י‬ ‫שפיכת דמים‪ ,‬א"כ הוא אחד מן ז' מצות בני נח‪ ,‬ותו‬ ‫(בראשית רבה לג‪ ,‬ה) וזה לשונו‪' :‬מוכן היה העורב‬ ‫הוא לענשו כל כך‪ ,‬כי לא יוכל האדם ז"לו‪ ,‬אם כן לא יבצר מהם כל אשר יזמו‬ ‫לא צריך שופך דם האדם באדם דמו ישפך‪.‬‬ ‫לשליחות אחרת בעצירת גשמים בימי אליהו‪,‬‬ ‫להעבירו מעליו שכבר בטבעו הוא‪ ,‬לעשות לא יוכל לחסור להם כלום‬ ‫ובתוך כדי דיבור השיב הכהן גדול מאחיו הרבני‬ ‫שנאמר (מלכים א' יז‪ ,‬ו) 'והעורבים מביאים לו לחם‬ ‫ואין לענשו כי אם על חטאת נעוריו‪ .‬מחטאתם‪ ,‬ועל הכל אני מענשם וגדול‬ ‫מו"ה שמואל כ"ץ מא"יט תשובה נצחת כמו שאמרו‬ ‫ובשר''‪.‬‬ ‫וזה תפלת דוד המלך ע"ה (תהילים כה‪ ,‬ז) עונם מנשוא‪.‬‬ ‫רז"ל (סנהדרין נז‪' ):‬שופך דם האדם באדם' דייקא‪,‬‬ ‫הנה העורב הוא אכזר וגם על בניו לא ירחם‪ ,‬כמו‬ ‫ואפשר לומר עוד‪ ,‬שבנעוריו‬ ‫'חטאות נעורי ופשעי אל תזכור‬ ‫להורות על עוברין‪ ,‬כנ"ל כמו שארז"לי‪.‬‬ ‫שדרשו חכמינו ז״ל (כתובות מט‪ ):‬על פסוק (תהלים קמז‪,‬‬ ‫כחסדך זכר לי אתה' ‪ -‬והיינו בעבור העוונות הם רק כחבלי שוא ועדיין יש‬ ‫גם נראה לי להורות על מלבין פני חבירו ברבים‬ ‫ט) 'לבני עורב אשר יקראו'ה‪ .‬וגם הכא הראה שהוא‬ ‫תקוה שישוב מחטאו‪ ,‬אבל אם מיד‬ ‫שקשה עכשיו לפרוש מהם‪.‬‬ ‫(ב"מ נח‪ ,):‬וזה שופך דם האדם באדםיא‪ ,‬אזיל סומקא‬ ‫לבשרם‬ ‫ְק ֵׁשה לב‪ ,‬שלא רצה לגרום טובה לעולם ַ‬ ‫וזהו כוונת הכתוב 'כי יצר לב בנעוריו חטאיו הם כעבות העגלה אין‬ ‫צבי לצדיק – באנהארד‬ ‫ואתי חיוורא (שם)‪.‬‬ ‫שהקלו המים מעל הארץ‪ .‬אבל בשנות אליהו שהיה‬ ‫האדם רע מנעוריו' ‪ -‬כלומר מכח מאריך להם הקדוש ברוך הוא אפו‪ ,‬כי‬ ‫ּיוֹלד נ ַֹח ֶּאת ֵׁשם ֶּאת ָׁחם וְ ֶּאת יָׁ ֶּפת'‪ .‬וכתב הרא"ם‪' :‬ומפני שהוצרך להזכיר תולדותיו המעשיים‪ ,‬חזר והזכיר‬ ‫א‪ .‬דשם (ה‪ ,‬לב) כתיב 'וַ יְ ִהי נ ַֹח ֶּבן ֲח ֵמׁש ֵמאוֹת ָׁׁשנָׁ ה וַ ֶּ‬ ‫ב‪ .‬ברמב"ן‪' :‬בא אתה וכל ביתך אל התיבה ‪ -‬עשה נח את התיבה ימים רבים קודם המבול‪,‬‬ ‫גם בניו אף על פי שהזכירם למעלה‪ ,‬לכלול כל תולדותיו'‪.‬‬ ‫חטאת נעוריו‪ ,‬על כן 'לא אוסיף עוד אז בודאי לא ישוב‪ ,‬ורק להיפוך יוסיף‬ ‫וכאשר קרב עת המבול בחדש השני בעשור לחדש‪ ,‬חזר וצוהו שיבא הוא וכל ביתו בתיבה‪ .‬הוא שאמר לו בראשונה (לעיל פסוק יח) 'אתה ובניך ואשתך ונשי‬ ‫להכות את כל חי כאשר עשיתי' ‪ -‬כי חטא על פשע וזה שאמר הכתוב וזה‬ ‫ג‪ .‬בגמרא בר כות‪' :‬אמר רבי יוחנן‪ ,‬אפילו בשעת כעסו של הקדוש ברוך‬ ‫בניך'‪ ,‬והודיעו כי בזכותו לבדו ינצלו‪ ,‬שלא אמר 'אותכם ראיתי צדיקים לפני''‪.‬‬ ‫ד‪ .‬אכן‬ ‫הוא זוכר את הצדיקים‪ ,‬שנאמר (בראשית יט‪ ,‬כט) 'ויהי בשחת אלקים את ערי הככר ויזכר אלקים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה' וגו'‪.‬‬ ‫על חטאת זקנותו אעביר לי בחסדי החטא הגדול בהחילם לעשות‪ ,‬ואם כן‬ ‫במדרש רבה (בראשית נא‪ ,‬ו) איתא שלוט ניצל מטעם אחר‪ ,‬והובא ברש"י (לקמן פרשת וארא יט‪ ,‬כט) וזה לשונו‪' :‬ויזכור אלקים את אברהם ‪ -‬מהו זכירתו של אברהם‬ ‫כנ"ל‪ ,‬אבל כל זה רק אם עבר על לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות‬ ‫על לוט‪ ,‬נזכר שהיה לוט יודע ששרה אשתו של אברהם‪ ,‬ושמע שאמר אברהם במצרים על שרה (יב‪ ,‬יט) 'אחותי היא'‪ ,‬ולא גילה הדבר‪ ,‬שהיה חס עליו‪ ,‬לפיכך‬ ‫חס הקדוש ברוך הוא עליו'‪ .‬עכ"ל‪ .‬ועיין בשפתי חכמים שהביא מה שהקשה הרא"ם וזה לשונו‪' :‬ועוד הקשה הרא"ם דלפי זה הוי ליה למימר 'ויזכור אלקים‬ ‫עוונות קלות ואחר כך נתעבוב‪ ,‬וכמו ובודאי לא ישובו‪ ,‬והקדוש ברוך הוא‬ ‫את לוט ' מאחר שזכר זכותו של לוט שלא גילה‪ .‬ולי נראה‪ ,‬דאילו הציל לוט בשתיקתו את איש אחר‪ ,‬לא היה הזכות כדאי להינצל מתוך ההפיכה‪ ,‬אבל‬ ‫מאחר שהציל צדיק גדול כזה אוהבו וידועו של ה מקום יתברך‪ ,‬ודאי שכדאי הוא להינצל‪ ,‬לכן אמר 'ויזכור אלקים את אברהם' שניצל על ידו‪ ,‬לפיכך 'וישלח‬ ‫שאמר ישעיה הנביא (ה‪ ,‬יח) 'הוי חפץ חסד הוא ורוצה בתשובת‬ ‫ה‪ .‬הגמרא לומדת מדברי הכתוב‪ ,‬שד' נותן מזון לבני עורב‪ ,‬כיון שאין מי שירחם עליהם כי העורב אכזרי על בניו ואינו זן אותם‪,‬‬ ‫את לוט מתוך ההפכה'‪.‬‬ ‫מושכי העון בחבלי השוא וכעבות רשעים‪ ,‬על כן אבטל עצתם שלא‬ ‫דבקטניתם לבנים הם‪ ,‬ו אין דומים לאביהם שהם שחורים‪ ,‬ולכן שונאם‪ .‬וראה במדרש תנחומא (עקב ג) בזה"ל‪' :‬ומנין שעורב אכזרי על בניו‪ ,‬שנאמר וכו' 'לבני‬ ‫עורב אשר יקראו' (תהלים קמז‪ ,‬ט) ‪ ,‬כשהעורב מוליד הוא מוליד לבנים‪ ,‬ואומר הזכר לנקבה שעוף אחר בא עליה‪ ,‬והם מואסין אותן ומניחין אותן‪ ,‬מה הקב"ה‬ ‫העגלה חטאה'ג ‪ ,‬כלומר אז נתרצה לו יחטיאו בזה‪ ,‬וזה על ידי שלא יבינו‬ ‫ז‪ .‬וזהו כוונת המדרש 'מוכן‬ ‫ו‪ .‬כדכתיב (קהלת ג‪ ,‬טו) 'וְ ָׁה ֱאֹלקׅים יְ ַב ֵקׁש ֶּאת נִ ְר ָׁדף'‪.‬‬ ‫עושה‪ ,‬מוציא מצואה שלהן יתושין ופורחין ואוכלין‪ ,‬ומשם משחירין'‪.‬‬ ‫וזאת ליהודה‬ ‫על חטאת זקנותו בחסד ה׳‪ ,‬הואיל איש את שפת רעהו‪.‬‬ ‫היה העורב לשליחות אחרת'‪ ,‬ושליחותו היינו להראות לעולם איך צריכים להתנהג עם הנרדף‪ ,‬ואם היה העורב יוצא לשליחותו של נח לראות אם הקלו‬ ‫ח‪ .‬ראה במדרש דברים רבה (ב‪ ,‬יב) בזה"ל‪' :‬ואני תפלתי לך ד' עת רצון (תהילים‬ ‫המים‪ ,‬לא היינו יכולים ללמוד התנהגות יאה כלפי הנרדף משליחות העורב‪.‬‬ ‫סט‪ ,‬יד) רבי חנינא בר פפא שאל לרבי שמואל בר נחמן‪ ,‬מהו דכתיב 'ואני תפלתי לך ד' עת רצון'‪ ,‬אמר לו שערי תפלה פעמים פתוחים פעמים נעולים‪ ,‬אבל‬ ‫א‪ .‬ברש"י‪' :‬לא יבצר מהם וגו' לעשות – בתמיה'‪ .‬עכ"ל‪ .‬ובשפתי חכמים כתב בביאור דבריו‪ ,‬וזה‬ ‫שערי תשובה לעולם פתוחים‪ ,‬אמר לו מנין דכתיב (שם סה‪ ,‬ו) 'נוראות בצדק תעננו אלקי ישענו מבטח כל קצוי ארץ וים רחוקים'‪ ,‬מה המקוה הזה פעמים‬ ‫לשונו‪' :‬פירש‪ ,‬וכי לא תמנע מהם זאת המחשבה‪ ,‬והלא אנחנו נרד ונבלבל שפתם וגו'‪ ,‬ובהכרח‬ ‫פתוח פעמים נעול‪ ,‬אף שערי תפלה פעמים פתוחים פעמים נעולים‪ ,‬אבל הים הזה לעולם פתוח‪ ,‬כך ידו של הקדוש ברוך הוא לעולם פתוחה לקבל שבים'‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מלשון‬ ‫שתמנע המחשבה‪ ,‬אבל אי אפשר לפרש בניחותא שהרי באמת נמנע מהם'‪.‬‬ ‫ט‪ .‬הג"ר שמואל [ב"ר משה] כ"ץ עהרנטרייא זצ"ל מאויבן ישן ואח"כ בפרעשבורג [נ קרא ר' שמואל אלטפען]‪ .‬נולד תק"ע‪ ,‬תלמיד מרן החת"ס זי"ע ושימשו‬ ‫ג‪ .‬במצודת ציון כתב בפירוש 'כעבות העגלה' דהיינו‬ ‫עבה‪ .‬כלומר‪ ,‬העוונות נעשו לגדולות‪.‬‬ ‫בסוף ימיו [ראה 'ליקוטי חב"ח' ח"ב‪ :‬בעת תפילת והוא רחום כבר החלו עיניו לכהות‪ ,‬ורמז על הרב שמואל כ"ץ מאובן ישן שהי' נסמך עליו כו']‪ ,‬חתן הג"ר‬ ‫ה‪ .‬לא מצאנו‬ ‫ד‪ .‬כי מיד בנערותו חטאיו היו כעבות העגלה‪.‬‬ ‫חבלים עבות של העגלה‪.‬‬ ‫מרדכי אפרים פישל סופר ז"ל ממקורבי החת"ס‪ ,‬נפטר ו' תשרי תרנ "ג מנו"כ בפרעשבורג‪[ .‬ראה עליו‪' :‬מוצל מאש השלם' עמ' מח‪' ,‬החתם סופר ותלמידיו'‬ ‫י‪ .‬בגמ' שם‪ :‬משום רבי ישמעאל אמרו אף על העוברין‪ ,‬מאי טעמיה דרבי ישמעאל דכתיב שופך דם האדם באדם‬ ‫עמ' תמ‪ ,‬ו'משפחת סופרים' עמ' טו‪].‬‬ ‫ו‪ .‬ברש"י 'החילם ‪ -‬כמו אמרם‪ ,‬עשותם‪ ,‬התחילו הם לעשות'‪.‬‬ ‫בכתובים וחבל על דאבדין‪.‬‬ ‫דמו ישפך‪ ,‬איזהו אדם שהוא באדם הוי אומר זה עובר שבמעי אמו‪ .‬יא‪ .‬ר"ל דשופך דם אדם בתוך האדם‪ ,‬ולא שופך דמו לחוץ‪ ,‬וזה כשמלבין פני חבירו‪.‬‬ ‫‪..‬‬ ‫עוד יזﬤור ‪ú‬נו‬ ‫מדור מיוחד להנצחת נכדי רבינו זיע"א‬ ‫‪.‬‬ ‫ה׵כה למעשﬣ‬ ‫יום ראשון פרשת לך לך – ז' חשון‬ ‫מוה"ר יהודה בן הגאון ר' יששכר דוב הלוי‬ ‫דיני ומנהגי שאלת גשמים (א)‬ ‫זצ"ל לעווי‬ ‫שלא ישכחו לשאול (כף החיים סימן רלו סקי"ז)‪ ,‬ויש‬ ‫א‪ .‬בארץ ישראל מתחילין לשאול על הגשמים בז'‬ ‫[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[‬ ‫נלב"ע תשי"ז‬ ‫שהקפידו שלא להגביה את הקול בשמונה עשרה‬ ‫במרחשון‪ ,‬ושואלין עד תפלת מנחה של ערב פסח‪ ,‬ובני‬ ‫להזכיר להציבור‪ ,‬כיון שאינו כבוד להתפלה (הגר"ח‬ ‫חוץ לארץ מתחילין לשאול בתפלת ערבית של יום‬ ‫שלשלת הדורות‪ :‬מוה"ר יהודה בן הגאון ר' ישכר‬ ‫קנייבסקי שליט"א בשם החזון איש‪ ,‬ארחות רבינו חלק ג עמוד רו)‪.‬‬ ‫ששים של אחר תקופת תשרי (שלחן ערוך סימן קיז סעיף א)‪.‬‬ ‫דוב אב״ד סינער‪-‬וואראהל (מילא מקום חותנו אבד"ק‬ ‫ב‪ .‬הטעם שבארץ ישראל מקדימין לשאול קודם‬ ‫י‪ .‬מנהג אחר מצאנו שאין השמש מפסיק לומר כל‬ ‫דשם שנפטר א' סיון תרע"ג) בן רבינו הגה"ק זיע"א‪.‬‬ ‫הנוסח 'ותן טל ומטר'‪ ,‬אלא מפסיק רק במילה אחת‬ ‫בני חוץ לארץ‪ ,‬כיון שארץ ישראל זקוק לגשמים יותר‬ ‫ומכריז רק 'שאלה'‪ ,‬כדי למעט בהפסק בין גאולה‬ ‫מכל מקום שבעולם‪ ,‬כיון שהיא גבוה מכל הארצות (ט"ז‬ ‫יום שני פרשת לך לך – ח' חשון‬ ‫לתפלה (לקט יושר עמוד ‪ ,21‬מנהגי וורמיישא אות קצח‪ ,‬נוהג כצאן‬ ‫סימן קיז סק"א שו"ע הרב שם סעיף א משנ"ב סק"ה)‪.‬‬ ‫יוסף עמוד קפא)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אף שיש לשאול על הגשמים בארץ ישראל תיכף‬ ‫הגאון ר' יעקב יוסף בן הגאון ר' יהודה דוב‬ ‫אחר חג הסוכות‪ ,‬תיקנו שימתינו מלשאול עד ז'‬ ‫זצ"ל זינגער‬ ‫יא‪ .‬שכח לשאול 'ותן טל ומטר'‪ ,‬אם הוא עדיין‬ ‫במרחשון‪ ,‬שהוא חמשה עשר יום אחר חג הסוכות‪,‬‬ ‫ממלא מקום אביו כרב ואב"ד גבעת שמואל‬ ‫באמצע הברכה‪ ,‬פירוש שלא הזכיר את השם שבסיום‬ ‫שלא רצו לשאול כל זמן שעולי הרגל עדיין בדרכם‬ ‫הברכה (ראה בפרי מגדים סימן קיד משבצות זהב סק"י‪ ,‬משנ"ב שם‬ ‫ומנוחתו כבוד בהר המנוחות חלקת ערלוי‬ ‫סקל"ב)‪ ,‬הרי הוא חוזר ל'ותן טל ומטר'‪ ,‬וממשיך בברכה‬ ‫לחזור לביתם מבית המקדש‪ ,‬כדי שלא יעצר להם הדרך‬ ‫בגשמים כשבדרכם לביתם‪ ,‬ועד זמן שיגיעו אחרוני‬ ‫נלב"ע תשע"ו‬ ‫עד סופו (פרי מגדים סימן קיז משבצות זהב סק"ג‪ ,‬קיצור שלחן ערוך‬ ‫עולי הרגל לנהר פרת‪ ,‬שהוא מקום הרחוק שבארץ‬ ‫סימן יט סעיף ו‪ ,‬משנה ברורה סימן קיז סקט"ז)‪ ,‬ויש אומרים‬ ‫שלשלת הדורות‪ :‬הגאון ר' יעקב יוסף זצ"ל בן הגאון‬ ‫שאינו צריך לחזור למקום ההזכרה שבתוך התפלה‪,‬‬ ‫ישראל‪ ,‬אין שואלין על הגשמים (תענית י ע"א‪ .‬בבא מציעא‬ ‫ר' יהודה דוב בן הגאון ר' יעקב יוסף זצ"ל‪ ,‬חתן רבינו‬ ‫כח ע"א)‪.‬‬ ‫אלא אומרו במקום שנזכר בתוך הברכה (שלחן שלמה סימן‬ ‫הגה"ק זיע"א‪.‬‬ ‫קיז סעיף ג)‪.‬‬ ‫ד‪ .‬נכון לציין‪ ,‬שאף לאחר חורבן הבית היו נוהגים‬ ‫לעלות לרגל בשלש רגלים (מדרש שיר השירים רבה פרשה ד‬ ‫יום שלישי פרשת לך לך – ט' חשון‬ ‫יב‪ .‬להסוברים שמפסיק לשאול באמצע הברכה‬ ‫אות ב פרשה ח אות יא‪ ,‬ר"ן ב ע"א בדפי הרי"ף ד"ה ואיכא‪ ,‬שו"ת תשב"ץ‬ ‫חלק ג סימן רא ד"ה ויש‪ ,‬שו"ת מהרי"ט חלק א סימן קלד ד"ה ומעתה‪,‬‬ ‫במקום שנזכר‪ ,‬מכל מקום אל יפסיק לשאול באמצע‬ ‫מרת ברכה לאה נעמי בת מוה"ר יקותיאל‬ ‫ענין שבברכה‪ ,‬כגון באמצע 'ושבענו מטובה' וכדומה‪,‬‬ ‫שו"ת חתם סופר יורה דעה סימן רלג ד"ה בהא)‪ ,‬ויש אומרים‬ ‫שלכן לא נתבטל התקנה שתיקנו משום עולי הרגל‪,‬‬ ‫ע"ה‬ ‫אלא יאמרו לאחר שגומר הענין‪ ,‬או שיפסיק ויאמרו‬ ‫ואין שואלין על הגשמים אלא מז' מרחשון (ר"ן ב ע"א בדפי‬ ‫ויתחיל הענין מתחילה (שלחן שלמה סימן קיד סעיף ג סימן קיז‬ ‫אשת מוה"ר יהודה משולם פאשקוס ז"ל‬ ‫הרי"ף ד"ה ואיכא‪ ,‬שו"ע הרב סימן קיז סעיף א)‪.‬‬ ‫סעיף ד)‪.‬‬ ‫נלב"ע תשפ"א‬ ‫ה‪ .‬קודם שמונה עשרה של ערבית מכריז הגבאי‬ ‫יג‪ .‬טעה ואמר 'ותן טל לברכה'‪ ,‬ולא הזכיר בה מטר‪,‬‬ ‫'ותן טל ומטר'‪ ,‬ואינו חושש על הפסק בין גאולה‬ ‫שלשלת הדורות‪ :‬מרת ברכה לאה נעמי ע"ה‪ ,‬אשת‬ ‫הרי הוא נחשב כלא שאל על הגשמים‪ ,‬אף שהזכיר בה‬ ‫לתפלה‪ ,‬כיון שעושה כן משום צורך תפלה‪ ,‬שהקהל לא‬ ‫מוה"ר יהודה משולם פאשקוס ז"ל‪ ,‬בן מוה"ר‬ ‫טל (ארחות חיים הלכות תפלה אות קב‪ ,‬מאירי תענית ג ע"ב ד"ה יש‪,‬‬ ‫יטעו בתפלתם (ספר המנהיג דיני תפלה אות נג‪ ,‬שלחן ערוך סימן‬ ‫אלעזר עקיבא פאשקוס ז"ל‪ ,‬חתן רבינו הגה"ק‬ ‫שלחן ערוך סימן קיז סעיף ד)‪ ,‬אכן בכמה ראשונים מצאנו‬ ‫רלו סעיף ב‪ ,‬משנ"ב שם סק"ז)‪.‬‬ ‫זיע"א‪.‬‬ ‫שכיון ששאל על טל אף שלא שאל על מטר‪ ,‬הרי הוא‬ ‫ו‪ .‬בשחרית אין מפסיקין להכריז 'ותן טל ומטר'‬ ‫נפטר מלשאול על מטר (ספר המאורות תענית ב ע"א ד"ה‬ ‫קודם שמונה עשרה‪ ,‬כיון שסמיכות גאולה לתפלה של‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫מאימתי‪ ,‬ספר המנוחה הלכות תפלה פרק י אות ט‪ ,‬מרדכי תענית סימן‬ ‫שחרית חמורה משל ערבית (ט"ז סימן קיד סק"ב‪ ,‬פרי מגדים‬ ‫תריג)‪.‬‬ ‫(אשל אברהם) סימן רלו סק"א‪ ,‬שער הציון שם אות ד)‪,‬‬ ‫ויש מי שאומר שאף בשחרית אפשר להכריז‪ ,‬שמכל‬ ‫שהשמחﬣ במעונﬧ‬ ‫מקום הוא צורך התפלה (דרכי משה סימן קיא סק"ב עפ"י שו"ת‬ ‫הרשב"א חלק א סימן רצג)‪.‬‬ ‫לידידנו נכדי רבינו זיע"א‬ ‫ז‪ .‬מנהגים נחמדים מצאנו בהכרזה קודם לשמונה‬ ‫עשרה‪ ,‬יש נוהגים שנערים שעדיין לא הגיעו לעול‬ ‫מוה"ר אלעזר עקיבא ווייס שליט"א‬ ‫הרה"ג ר' ישכר דוב ביקסענשפאננער‬ ‫המצוות מכריזין‪ ,‬כדי שהשמש שהוא גדול לא יצטרך‬ ‫(בן מוה"ר משה ז"ל)‬ ‫שליט"א‬ ‫להפסיק בין גאולה לתפלה (מהרי"ל (מנהגים) הלכות ראש‬ ‫חודש [ניסן] אות ג‪ ,‬מנהגי וורמיישא הלכות ראש חודש‬ ‫הרב יחיאל יצחק רוט שליט"א‬ ‫(בן מוה"ר זכריה מענדל ז"ל)‬ ‫אות סב)‪ ,‬מנהג אחר מצאנו שהשמש יתחיל תפלת‬ ‫וויען‬ ‫הגאון ר' שלמה יצחק ביקסענשפאננער‬ ‫שמונה עשרה קודם להציבור‪ ,‬ויגיע ל'ותן טל ומטר'‬ ‫לרגל שמחת נשואי הנכד ‪ /‬הבן הבה"ח החתן דוד‬ ‫שליט"א‬ ‫כשהציבור יתחילו שמונה עשרה‪ ,‬וכשהוא באמצע‬ ‫חיים הי"ו למזל טוב בשעטו"מ‬ ‫רב דקהילת 'עדת הנדון' גולדרס גרין‬ ‫תפלתו יכריז כן בקולו (מטה משה סימן תקיט)‪.‬‬ ‫יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל על אדני התורה והיראה‬ ‫מונטריאול ‪ -‬לאנדאן‬ ‫ח‪ .‬יש נוהגים שאין מכריזין כלל קודם שמונה‬ ‫אמן‪.‬‬ ‫לרגל שמחת נשואי הנכד ‪ /‬הבן הבה"ח החתן דוד הי"ו‬ ‫עשרה להזכיר לשאול על הגשמים‪ ,‬כדי שלא להפסיק‬ ‫בין גאולה לתפלה (סידור הרב (דפוס ראשון) דף ס ע"א‪ ,‬קצות‬ ‫למזל טוב בשעטו"מ‬ ‫מוה"ר אלעזר עקיבא ווייס שליט"א‬ ‫יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל על אדני התורה והיראה אמן‪.‬‬ ‫השלחן סימן כז אות ה)‪ ,‬וכדי שהציבור יזכרו לשאול‪ ,‬מכין על השלחן‬ ‫עם היד קודם שמונה עשרה להזכיר (ליקוט דיני ומנהגי ראש חודש‬ ‫(בן מוה"ר משה ז"ל)‬ ‫(רפפורט) פרק ז הערה ‪.)4‬‬ ‫הרב יהושע חיים ווייס שליט"א‬ ‫מוה"ר אלעזר עקיבא ווייס שליט"א‬ ‫ט‪ .‬במקומות שאין מכריזין קודם תפלת שמונה‬ ‫(בן מוה"ר משה ז"ל)‬ ‫וויען‬ ‫עשרה‪ ,‬יקפיד הגבאי או השליח ציבור להגביה קולו‬ ‫לרגל שמחת אירוסי הנכדה ‪ /‬הבת עב"ג הבה"ח‬ ‫הרב יחיאל יצחק רוט שליט"א‬ ‫כשיגיע לתיבות 'ותן טל ומטר' בתפלתו‪ ,‬להזכיר להציבור‬ ‫החתן ראובן הי"ו בן הרה"ג ר' זאב פרידמאן שליט"א‬ ‫וויען‬ ‫– ראש כולל ראש הכולל וואקסמן מאנסי למזל טוב‬ ‫בשעטו"מ‬ ‫לרגל שמחת הכנס נכדו ‪ /‬בנו כמר הבה"ח משה הי"ו‬ ‫לעול תורה ומצוות למזל טוב בשעטו"מ‬ ‫לנדב 'פרנס השבוע'‬ ‫יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל על אדני התורה והיראה אמן‪.‬‬ ‫יה"ר שיזכו לרוב נחת דקדושה מכל יוצ"ח‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫ניתן לחייג למס'‬ ‫המברכים ומשתתפים בשמחתכם‬ ‫‪079-9697-784‬‬ ‫או 'בנדרים פלוס' ע"ש מכון ישמח לב פרויקירכען‬ ‫כלל קוראי הגליון בא"י ובחו"ל‬